הצעות לשיפור תהליכים וחסכון באגרגטים, חברת נתיבי ישראל, פברואר 2015
חיי האגרגט מהחציבה ועד ההטמנה הצעות לשיפור תהליכים וחסכון באגרגטים וועדת היגוי בנושא עלויות חיצוניות למשק חומרי החציבה נועם ויינשטיין מטרות מטרות המצגת: הצגת הצעות לשיפור השימוש בחומרי הגלם ובתוצרים וכן הצגת בעיות הדורשות התערבות כדי להקטין את סך האגרגטים הנכרים. 2 כלכלה מעגלית -חיי האגרגט שימוש באגרגט שימוש חוזר פסולת מוטמנת עיבוד חציבה 3 דרכי פעולה – כלי מדיניות הצגת רעיונות לצמצום השימוש באגרגטים בהתייחס לכלים הבאים: • ביצועיים • תמריצים כלכליים • כלים רגולטוריים • ידע/מחקר 4 חציבה בחינת מקורות נוספים לאגרגטים חדשים: • סטטוטורי -תכנון מאזן חומרים בפרויקט בעודף כך שפרויקטים עם פוטנציאל חומרים איכותי יהפכו לספקי חומרים ולא רק לצרכנים. • תמ"א 14ד' – יאפשר לקלוט חומרים עודפים ולהפנותם לפרויקטים אחרים. • הקמת מנגנון ארצי לשימוש בעודפי עפר מפרויקטים. • לאפשר הוצאת חומרים מפרויקט – רמ"י/מכרזים/רשיונות. 5 בעיות בניצול אגרגטים מפרויקטים דוגמא לבעיות המונעות מכירת חומרים מתוך פרויקט: • לצורך הפעלת מגרסה הקבלן נדרש לרישיון עסק .המועצות האזוריות שבתחומם עובר הפרויקט וגם המחצבה הסמוכה (המפרנסת את התושבים) אינה ממהרת להוציא רישיונות כאלו. • חוסר הסדרה של נושא התמלוגים והמכרזים מול רמ"י. 6 חציבה בחינת מקורות נוספים לאגרגטים חדשים -המשך ניצול חומר טפל במחצבות: • הוצאת החומר כרוכה בתשלום תמלוגים הפוגעים בתחרותיות מול האלטרנטיבות. • במכרזי מחצבות בהם יש מגבלת כמות – בעלי המחצבות מעדיפים "לבזבז" את המכסות על חומר ריווחי יותר. • הפחתה/פטור מתמלוגים על חומר טפל יאפשר את הוצאתו ושיפור ניצול הכרייה במחצבות אך מנגד עשוי להוות תמריץ שלילי להתייעלות תהליכי הכרייה. • צריך מנגנון משולב המאפשר להוציא חומר טפל ללא תמלוג אך להגביל ולהתנות זאת בכמות/אחוז הטפל המיוצרת. 7 ייצור האגרגטים שיפור תהליכי ייצור: • הפחתת השפעת אבק • הקטנת זיהומים נוספים • שיפור תהליכי חציבה והפחתת פסולת המחצבה שנוצרת בתהליך פעולות מתקנות: • תמלוגים דיפרנציאלים להפחתת זיהומים • תמרוץ/סבסוד/פחת מואץ על רכישת ציוד • פתרון בעיות חוזיות לגבי טווח הפעלת המחצבות – אין כדאיות השקעה. • השפעה באמצעות תמלוגים דיפרצניאלים על שיפור תהליכים והשקעה בציוד. 8 שימוש באגרגטים שימוש נכון/יעיל בחומרים חסכון בחומרים באמצעות שיפור איכות וקיים • כנראה לא נקטין את עובי המיסעה • כנראה לא נקטין את כמות הבטון במבני הבטון 9 שימוש נכון/יעיל באגרגטים מה הכוונה שימוש לא נכון /הצגת הבעיה: • קבלן מבצע פרויקט עם חציבה ,לרוב יעביר חומרים מחציבה למילוי לפי שלבי הפרויקט ולא לפי איכות החומרים .כך שחומר איכותי רב היכול לעבור התאמה למצעים נקבר כמילוי. • אספלט מקורצף מגיע לדרכים חקלאיות וחניות. • פסולת בניה גרוסה מגיעה למילוי ופחות לאגרגטים. 10 שיפור איכות וקיים שיפור תהליכי בקרה ואיכות עשויה לחסוך במשאבים רבים. • לדוגמא ,כביש באחזקה שמרובד אחרי 3-5שנים ולא 10- 15שנים כתוצאה מאיכות לקוייה מגדיל פי 3-5את כמות האגרגט הנדרש. שיפור שיטות תכנון והארכת חיי התשתיות יחסוך במשאבים. • כביש מתוכנן ל 20-שנים – כל שנה יותר/פחות שווה 5% בקיים (משמעותי בעיקר בחומרים האיכותיים – מבנה המיסעה) • שיטות תכנון לתקופות ארוכות יותר ( 30שנים) – השקעה ראשונית יקרה יותר אבל לטווח ארוך אמור לחסוך. שימוש בחומרים נחותים • ביצוע מחקרים להשוואת תכונות חומרים שונים 11 שימוש חוזר בחומרים שימוש באספלט מקורצף שימוש בפסולת בניין גרוסה שימוש בפסולת מחצבה 12 מיחזור חומרים שימוש באספלט מקורצף • שוק האספלט הטרי בישראל כ 5-מיליון טון/שנה (כ95%- אגרגטים). • האגרגט בתערובת האספלטית כמעט ולא נפגע בתקופת השירות שלו. • מידי שנה מקרצפים מעל מיליון וחצי טון אספלט ישן. • במשך שנים פוזר החומר בדרכים חקלאיות וכדו'. • האגרגט עטוף בשכבת ביטומן ישנה. 13 מיחזור חומרים אספלט מקורצף -המשך • אושרה שיטת מיחזור בהיקף של 15% • באופן מוגבל אושרה שיטת מיחזור של 40%עם פוטנציאל ל.60%- • נניח ממוצע עתידי של 40%ז"א כ 2-מיליון טון אגרגט/שנה • 4%חסכון בחציבת אגרגטים/שנה (ואף יותר מבחינת חסכון חומר הגלם). • חסכון בביטומן טרי. 14 מיחזור חומרים מיחזור אספלט – פעילות לעידוד המיחזור נושאים הדורשים עזרה/מעורבות: • המשך תמיכה בתהליכי המחקר. • שדרוג מפעל קיים למפעל ממחזר דורש השקעה גדולה מאוד ,צריך לשקול פעילויות סבסוד. • מפעלים שאינם בשטח מחצבות נדרשים לשטחי אחסון לחומר המקורצף. • נדרש להוביל את החומר המקורצף למפעל האספלט. 15 מיחזור חומרים פסולת בניין גרוסה • תקן – 5003אגרגטים ממוחזרים • התקן הינו מקבילה לת"י – 3לאגרגטים טבעיים • התקנים אשר מתייחסים היום לת"י 3יצטרכו להתייחס לת"י 5003ולבחון האם ניתן להפנות לשימוש בו באופן מלא/חלקי. • הערתי על ת"י – 5בלוקים – למרות שמדובר על אלמנט שאינו נושא הועדה שמה וטו על השימוש באגרגט הממוחזר. 16 מיחזור חומרים פסולת בניין גרוסה – מה ניתן לעשות • לבחון תקנים למוצרים ירוקים המשתמשים באגרגט הממוחזר ולא להילחם בתקנים הקיימים .לדוגמא – תקן לבלוק ירוק. • עדכון התקן לאבנים משתלבות ולאבני שפה • לבחון שימושים בהם לא נדרש תקן ,לדוגמא: • • • • שומשום לריצוף – פוטנציאל כ 1.5-מיליון טון (לפי 40,000יח' דיור ,ממוצע שטח ברוטו לריצוף כולל שטחים ציבוריים 150 מ"ר וצפיפות .)1.7 חול לריצוף אבנים משתלבות.. שימוש בחול לייצור תערובת בטון בעל חוזק נמוך ומבוקר (.)CLSM שימוש עם בטון המכיל חומר ממוחזר בתעלות ניקוז מחופות בטון. 17 מיחזור חומרים פסולת בנייה גרוסה -חסמים • פיזור אתרי טיפול וגריסה • קיצור מרחקי הובלה ויצירת תחרות מול החומרים הטבעיים • זמינות חומרים ממוחזרים. • תקנים • מחקרים 18 מחקרים/ידע דוגמאות למחקרים שבוצעו/בביצוע: • מיחזור תערובות אספלטיות • מיחזור פסולת בניה גרוסה בסוללות מילוי • תערובות "זברה" • מפת דרכים למפרט מוכוון ביצועים – שיפור איכות משמעותי. • מיסעות לעד (תכנון מבנה כביש ל 30-שנים). • אספלט אפוקסי 19 מחקרים/ידע מכון מחקר לאומי: • מלבד הטכניון ,אין מכוני מחקר בתחום. • הטכניון מוגבל בכח האדם העוסק בתחום וכן אינו מעוניין במחקרים בהם אין חדשנות ומדע מתקדם. • אנו מעוניינים בגוף שיוכל לבצע בדיקות חומרים ,בדיקות השוואתיות וכדו' ,באיכות ובכמות גבוהה. מכון ידע: • לימוד ידע מהנעשה בעולם ,טכנולוגיות חסכוניות וכדו'. • תרגום הידע וממצאי המחקרים למפרטים ותקנים רלוונטיים • הטמעת הידע/התוצרים והפצתם בתעשייה לדעתי נדרש גוף אחד שיכלול את המחקר ואת הידע 20 סיכום ישנן הרבה פעילויות נדרשות עמ"נ להגדיל את מיחזור האגרגטים וניצול מיטבי של המשאבים. מרבית פעולות אלו אינן קשורות לתמלוגים וניתן לקדמם. כרגע התמלוגים המוצעים יוכלו לעודד בעיקר מחקר ופחות הפעלת לחץ על שימוש במיחזור מכיוון שהאלטרנטיבות לרוב לא קיימות/לא זמינות. 21 תודה 22
© Copyright 2024