‫חיי האגרגט‬
‫מהחציבה ועד ההטמנה‬
‫הצעות לשיפור תהליכים‬
‫וחסכון באגרגטים‬
‫וועדת היגוי בנושא עלויות‬
‫חיצוניות למשק חומרי החציבה‬
‫נועם ויינשטיין‬
‫מטרות‬
‫מטרות המצגת‪:‬‬
‫הצגת הצעות לשיפור השימוש בחומרי הגלם ובתוצרים וכן הצגת‬
‫בעיות הדורשות התערבות כדי להקטין את סך האגרגטים הנכרים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫כלכלה מעגלית ‪ -‬חיי האגרגט‬
‫שימוש‬
‫באגרגט‬
‫שימוש‬
‫חוזר‬
‫פסולת‬
‫מוטמנת‬
‫עיבוד‬
‫חציבה‬
‫‪3‬‬
‫דרכי פעולה – כלי מדיניות‬
‫הצגת רעיונות לצמצום השימוש באגרגטים‬
‫בהתייחס לכלים הבאים‪:‬‬
‫• ביצועיים‬
‫• תמריצים כלכליים‬
‫• כלים רגולטוריים‬
‫• ידע‪/‬מחקר‬
‫‪4‬‬
‫חציבה‬
‫בחינת מקורות נוספים לאגרגטים חדשים‪:‬‬
‫• סטטוטורי ‪ -‬תכנון מאזן חומרים בפרויקט בעודף כך‬
‫שפרויקטים עם פוטנציאל חומרים איכותי יהפכו לספקי‬
‫חומרים ולא רק לצרכנים‪.‬‬
‫• תמ"א ‪14‬ד' – יאפשר לקלוט חומרים עודפים ולהפנותם‬
‫לפרויקטים אחרים‪.‬‬
‫• הקמת מנגנון ארצי לשימוש בעודפי עפר מפרויקטים‪.‬‬
‫• לאפשר הוצאת חומרים מפרויקט – רמ"י‪/‬מכרזים‪/‬רשיונות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫בעיות בניצול אגרגטים מפרויקטים‬
‫דוגמא לבעיות המונעות מכירת חומרים‬
‫מתוך פרויקט‪:‬‬
‫• לצורך הפעלת מגרסה הקבלן נדרש לרישיון עסק‪ .‬המועצות‬
‫האזוריות שבתחומם עובר הפרויקט וגם המחצבה הסמוכה‬
‫(המפרנסת את התושבים) אינה ממהרת להוציא רישיונות‬
‫כאלו‪.‬‬
‫• חוסר הסדרה של נושא התמלוגים והמכרזים מול רמ"י‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫חציבה‬
‫בחינת מקורות נוספים לאגרגטים חדשים ‪ -‬המשך‬
‫ניצול חומר טפל במחצבות‪:‬‬
‫• הוצאת החומר כרוכה בתשלום תמלוגים הפוגעים‬
‫בתחרותיות מול האלטרנטיבות‪.‬‬
‫• במכרזי מחצבות בהם יש מגבלת כמות – בעלי המחצבות‬
‫מעדיפים "לבזבז" את המכסות על חומר ריווחי יותר‪.‬‬
‫• הפחתה‪/‬פטור מתמלוגים על חומר טפל יאפשר את הוצאתו‬
‫ושיפור ניצול הכרייה במחצבות אך מנגד עשוי להוות‬
‫תמריץ שלילי להתייעלות תהליכי הכרייה‪.‬‬
‫• צריך מנגנון משולב המאפשר להוציא חומר טפל ללא‬
‫תמלוג אך להגביל ולהתנות זאת בכמות‪/‬אחוז הטפל‬
‫המיוצרת‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ייצור האגרגטים‬
‫שיפור תהליכי ייצור‪:‬‬
‫• הפחתת השפעת אבק‬
‫• הקטנת זיהומים נוספים‬
‫• שיפור תהליכי חציבה והפחתת פסולת המחצבה שנוצרת‬
‫בתהליך‬
‫פעולות מתקנות‪:‬‬
‫• תמלוגים דיפרנציאלים להפחתת זיהומים‬
‫• תמרוץ‪/‬סבסוד‪/‬פחת מואץ על רכישת ציוד‬
‫• פתרון בעיות חוזיות לגבי טווח הפעלת המחצבות – אין‬
‫כדאיות השקעה‪.‬‬
‫• השפעה באמצעות תמלוגים דיפרצניאלים על שיפור‬
‫תהליכים והשקעה בציוד‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫שימוש באגרגטים‬
‫שימוש נכון‪/‬יעיל בחומרים‬
‫חסכון בחומרים באמצעות שיפור איכות וקיים‬
‫• כנראה לא נקטין את עובי המיסעה‬
‫• כנראה לא נקטין את כמות הבטון במבני הבטון‬
‫‪9‬‬
‫שימוש נכון‪/‬יעיל באגרגטים‬
‫מה הכוונה שימוש לא נכון‪ /‬הצגת הבעיה‪:‬‬
‫• קבלן מבצע פרויקט עם חציבה‪ ,‬לרוב יעביר חומרים‬
‫מחציבה למילוי לפי שלבי הפרויקט ולא לפי איכות‬
‫החומרים‪ .‬כך שחומר איכותי רב היכול לעבור התאמה‬
‫למצעים נקבר כמילוי‪.‬‬
‫• אספלט מקורצף מגיע לדרכים חקלאיות וחניות‪.‬‬
‫• פסולת בניה גרוסה מגיעה למילוי ופחות לאגרגטים‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫שיפור איכות וקיים‬
‫שיפור תהליכי בקרה ואיכות עשויה לחסוך במשאבים רבים‪.‬‬
‫• לדוגמא‪ ,‬כביש באחזקה שמרובד אחרי ‪ 3-5‬שנים ולא ‪10-‬‬
‫‪ 15‬שנים כתוצאה מאיכות לקוייה מגדיל פי ‪ 3-5‬את כמות‬
‫האגרגט הנדרש‪.‬‬
‫שיפור שיטות תכנון והארכת חיי התשתיות יחסוך במשאבים‪.‬‬
‫• כביש מתוכנן ל‪ 20-‬שנים – כל שנה יותר‪/‬פחות שווה ‪5%‬‬
‫בקיים (משמעותי בעיקר בחומרים האיכותיים – מבנה‬
‫המיסעה)‬
‫• שיטות תכנון לתקופות ארוכות יותר (‪ 30‬שנים) – השקעה‬
‫ראשונית יקרה יותר אבל לטווח ארוך אמור לחסוך‪.‬‬
‫שימוש בחומרים נחותים‬
‫• ביצוע מחקרים להשוואת תכונות חומרים שונים‬
‫‪11‬‬
‫שימוש חוזר בחומרים‬
‫שימוש באספלט מקורצף‬
‫שימוש בפסולת בניין גרוסה‬
‫שימוש בפסולת מחצבה‬
‫‪12‬‬
‫מיחזור חומרים‬
‫שימוש באספלט מקורצף‬
‫• שוק האספלט הטרי בישראל כ‪ 5-‬מיליון טון‪/‬שנה (כ‪95%-‬‬
‫אגרגטים)‪.‬‬
‫• האגרגט בתערובת האספלטית כמעט ולא נפגע בתקופת‬
‫השירות שלו‪.‬‬
‫• מידי שנה מקרצפים מעל מיליון וחצי טון אספלט ישן‪.‬‬
‫• במשך שנים פוזר החומר בדרכים חקלאיות וכדו'‪.‬‬
‫• האגרגט עטוף בשכבת ביטומן ישנה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫מיחזור חומרים‬
‫אספלט מקורצף ‪ -‬המשך‬
‫• אושרה שיטת מיחזור בהיקף של ‪15%‬‬
‫• באופן מוגבל אושרה שיטת מיחזור של ‪ 40%‬עם פוטנציאל‬
‫ל‪.60%-‬‬
‫• נניח ממוצע עתידי של ‪ 40%‬ז"א כ‪ 2-‬מיליון טון אגרגט‪/‬שנה‬
‫• ‪ 4%‬חסכון בחציבת אגרגטים‪/‬שנה (ואף יותר מבחינת‬
‫חסכון חומר הגלם)‪.‬‬
‫• חסכון בביטומן טרי‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫מיחזור חומרים‬
‫מיחזור אספלט – פעילות לעידוד המיחזור‬
‫נושאים הדורשים עזרה‪/‬מעורבות‪:‬‬
‫• המשך תמיכה בתהליכי המחקר‪.‬‬
‫• שדרוג מפעל קיים למפעל ממחזר דורש השקעה גדולה‬
‫מאוד‪ ,‬צריך לשקול פעילויות סבסוד‪.‬‬
‫• מפעלים שאינם בשטח מחצבות נדרשים לשטחי אחסון‬
‫לחומר המקורצף‪.‬‬
‫• נדרש להוביל את החומר המקורצף למפעל האספלט‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫מיחזור חומרים‬
‫פסולת בניין גרוסה‬
‫• תקן ‪ – 5003‬אגרגטים ממוחזרים‬
‫• התקן הינו מקבילה לת"י ‪ – 3‬לאגרגטים טבעיים‬
‫• התקנים אשר מתייחסים היום לת"י ‪ 3‬יצטרכו להתייחס‬
‫לת"י ‪ 5003‬ולבחון האם ניתן להפנות לשימוש בו באופן‬
‫מלא‪/‬חלקי‪.‬‬
‫• הערתי על ת"י ‪ – 5‬בלוקים – למרות שמדובר על אלמנט‬
‫שאינו נושא הועדה שמה וטו על השימוש באגרגט‬
‫הממוחזר‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫מיחזור חומרים‬
‫פסולת בניין גרוסה – מה ניתן לעשות‬
‫• לבחון תקנים למוצרים ירוקים המשתמשים באגרגט‬
‫הממוחזר ולא להילחם בתקנים הקיימים‪ .‬לדוגמא – תקן‬
‫לבלוק ירוק‪.‬‬
‫• עדכון התקן לאבנים משתלבות ולאבני שפה‬
‫• לבחון שימושים בהם לא נדרש תקן‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שומשום לריצוף – פוטנציאל כ‪ 1.5-‬מיליון טון (לפי ‪ 40,000‬יח'‬
‫דיור‪ ,‬ממוצע שטח ברוטו לריצוף כולל שטחים ציבוריים ‪150‬‬
‫מ"ר וצפיפות ‪.)1.7‬‬
‫חול לריצוף אבנים משתלבות‪..‬‬
‫שימוש בחול לייצור תערובת בטון בעל חוזק נמוך ומבוקר‬
‫(‪.)CLSM‬‬
‫שימוש עם בטון המכיל חומר ממוחזר בתעלות ניקוז מחופות‬
‫בטון‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫מיחזור חומרים‬
‫פסולת בנייה גרוסה ‪ -‬חסמים‬
‫• פיזור אתרי טיפול וגריסה‬
‫• קיצור מרחקי הובלה ויצירת תחרות מול החומרים הטבעיים‬
‫• זמינות חומרים ממוחזרים‪.‬‬
‫• תקנים‬
‫• מחקרים‬
‫‪18‬‬
‫מחקרים‪/‬ידע‬
‫דוגמאות למחקרים שבוצעו‪/‬בביצוע‪:‬‬
‫• מיחזור תערובות אספלטיות‬
‫• מיחזור פסולת בניה גרוסה בסוללות מילוי‬
‫• תערובות "זברה"‬
‫• מפת דרכים למפרט מוכוון ביצועים – שיפור איכות‬
‫משמעותי‪.‬‬
‫• מיסעות לעד (תכנון מבנה כביש ל‪ 30-‬שנים)‪.‬‬
‫• אספלט אפוקסי‬
‫‪19‬‬
‫מחקרים‪/‬ידע‬
‫מכון מחקר לאומי‪:‬‬
‫• מלבד הטכניון‪ ,‬אין מכוני מחקר בתחום‪.‬‬
‫• הטכניון מוגבל בכח האדם העוסק בתחום וכן אינו מעוניין‬
‫במחקרים בהם אין חדשנות ומדע מתקדם‪.‬‬
‫• אנו מעוניינים בגוף שיוכל לבצע בדיקות חומרים‪ ,‬בדיקות‬
‫השוואתיות וכדו'‪ ,‬באיכות ובכמות גבוהה‪.‬‬
‫מכון ידע‪:‬‬
‫• לימוד ידע מהנעשה בעולם‪ ,‬טכנולוגיות חסכוניות וכדו'‪.‬‬
‫• תרגום הידע וממצאי המחקרים למפרטים ותקנים‬
‫רלוונטיים‬
‫• הטמעת הידע‪/‬התוצרים והפצתם בתעשייה‬
‫לדעתי נדרש גוף אחד שיכלול את המחקר ואת הידע‬
‫‪20‬‬
‫סיכום‬
‫ישנן הרבה פעילויות נדרשות עמ"נ להגדיל את מיחזור האגרגטים‬
‫וניצול מיטבי של המשאבים‪.‬‬
‫מרבית פעולות אלו אינן קשורות לתמלוגים וניתן לקדמם‪.‬‬
‫כרגע התמלוגים המוצעים יוכלו לעודד בעיקר מחקר ופחות הפעלת‬
‫לחץ על שימוש במיחזור מכיוון שהאלטרנטיבות לרוב לא קיימות‪/‬לא‬
‫זמינות‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫תודה‬
‫‪22‬‬