‫הפקולטה לחינוך – אוניברסיטת חיפה‬
‫תקציר מנהלים‬
‫הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה ראויה לשבח‪ .‬האוניברסיטה הקדישה משאבים ניכרים ונתנה‬
‫מקום של כבוד לפקולטה לחינוך‪.‬‬
‫מרכזיותה של הפקולטה לחינוך מאפשרת לאוניברסיטת חיפה למשוך חוקרים צעירים ואנרגטיים‪,‬‬
‫בעלי מוניטין בינלאומי‪ .‬חברי סגל חדשים מרגישים תמיכה בהשקת תוכניות המחקר שלהם ומרגישים‬
‫טיפוח באווירה התומכת בפקולטה‪ .‬סטודנטים בוחרים ללמוד חינוך באוניברסיטת חיפה בזכות‬
‫המוניטין של שאיפה למצוינות של הפקולטה‪.‬‬
‫הפקולטה לחינוך צמחה במידה ניכרת בעשור האחרון והגיעה להישגים גדולים‪ .‬ארגון מחדש הרחיב‬
‫את שני החוגים שהיו בה מלכתחילה לשישה‪ .‬המבנה החדש אמנם פתר כמה בעיות‪ ,‬אבל גם יצר‬
‫אחרות‪ .‬במקרים מסוימים הארגון מחדש העמיד מחסומים בין תחומים המשלימים זה את זה ויצר‬
‫מכשולים המקשים על שיתוף פעולה ביניהם‪.‬‬
‫סוגי המחקרים שמקיימים חברי סגל הפקולטה נפרשים על פני טווח רחב‪ .‬חלק מהנושאים נמצאים‬
‫בהחלט בתחום החינוך‪ .‬תוכניות מחקר אחרות יכולות היו להתבצע באותה המידה בפקולטה‬
‫לפסיכולוגיה או בבית הספר לרפואה‪ .‬לא היה ברור לנו מה ההיבט החינוכי הייחודי בתוכניות המחקר‬
‫האלה או מה מאחד את חברי הסגל במשימה משותפת‪.‬‬
‫הפקולטה לחינוך גאה בצדק בשפע המחקרי שהיא מניבה‪ .‬אבל נפח עיקרי של המחקר הזה מופיע‬
‫בכתבי עת בשפה האנגלית ונגיש רק באמצעות מנוי אוניברסיטאי‪ .‬לבית ספר מקצועי באוניברסיטת‬
‫מחקר יש מטרה כפולה‪ :‬לייצר ידע באיכות גבוהה ובאמות מידה מחמירות‪ ,‬וכן להיענות לצרכים‬
‫החינוכיים הדוחקים בסביבה המקומית והארצית‪ .‬בלבה של האחריות הזאת נמצאת המחוייבות‬
‫להעביר את ממצאי המחקרים אל מי שיפיקו מהם את התועלת הרבה ביותר‪ :‬מורים‪ ,‬מנהלי בתי‬
‫ספר‪ ,‬מפקחים וקובעי מדיניות‪ ,‬כמו גם הורים והציבור ככלל‪ .‬לא ראינו שום ניסיון מתואם לפעול למען‬
‫מטרה זאת‪.‬‬
‫שמענו גם הצהרות ולפיהן אוניברסיטת חיפה היא לא "האוניברסיטה של הצפון" אלא שואפת להיות‬
‫"אוניברסיטה עולמית‪ ".‬בעיניה של הוועדה זאת אבחנה שגויה‪ .‬איננו רואים בהיענות לסביבה‬
‫המקומית היבט המפחית מן היכולת לפעול ברמה העולמית‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬לפקולטות מובילות לחינוך‬
‫באירופה ובצפון אמריקה יש מעורבות עמוקה בשיפור החינוך ברמה המקומית‪ .‬הן רואות בפעילות‬
‫זאת חלק חיוני במילוי האחריות שלהן לחברה התומכת בהן‪.‬‬
‫סיכום המלצות‬
‫שינויים הכרחיים‪:‬‬
‫‪ .1 .1‬בתוך שנה אחת חייבת הפקולטה לחינוך לפתח תוכנית אסטרטגית שתבהיר סדרי‬
‫עדיפויות‪ ,‬תזהה תחומי מפתח לצמיחה ותצדיק החלטות דרך חיבור שלהן לחזון לגבי דרכו‬
‫המיועדת של תחום החינוך‪ ,‬התפקיד הייחודי שיש לפקולטה בחינוך בתוך אוניברסיטת‬
‫מחקר והצרכים החינוכיים הדוחקים ביותר של החברה הישראלית‪ .‬התוכנית הזאת תביא‬
‫בחשבון גם מיזוג או ביטול של תוכניות שאינן משרתות עוד צרכים חינוכיים חיוניים‪.‬‬
‫‪ .2‬הפקולטה לחינוך חייבת לפתח מנגנון חדש‪ ,‬ברמת הפקולטה‪ ,‬לשילוב והעברה של ממצאי‬
‫מחקר לבעלי העניין השונים בתחום החינוך – מורים‪ ,‬מנהלי בתי ספר‪ ,‬קובעי מדיניות‬
‫והורים‪ .‬יוזמה כזאת יכולה לכלול חידושים באתרי אינטרנט‪ ,‬פודקסטים‪ ,‬מבזקי דואר‬
‫אלקטרוני‪ ,‬סמינרים מקוונים וצורות של מחקר תרגום בעברית ובערבית‪ .‬מיזמים כאלה יגדילו‬
‫את הנִ ְראוּת וההשפעה של המחקרים המתבצעים בפקולטה לחינוך‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לכנס ועדה קטנה שתכלול את דיקן הפקולטה כדי לבחון האם המשך ההפרדה בין חינוך‬
‫מיוחד ללקויות למידה הוא אינטרס לטווח ארוך של הפקולטה ותלמידיה‪.‬‬
‫‪ .4‬הפקולטה לחינוך צריכה לפתח מנגנון לתמיכה טובה יותר בסטודנטים ברכישת כישורי‬
‫כתיבה אקדמית‪ ,‬הן בעברית והן באנגלית‪ .‬יש להרחיב את היצע הקורסים בתחומים אלה‪.‬‬
‫‪ .5‬הפקולטה צריכה לפרסם את הסילבוסים לפני ההרשמה לקורסים‪ ,‬כדי שהסטודנטים יוכלו‬
‫לתכנן את תוכנית הלימוד שלהם ולזהות תחומי חפיפה‪.‬‬
‫שינויים רצויים‪:‬‬
‫‪ .1‬לפני הצעה של תוכניות חדשות יש לקיים תהליך בדיקת נאותות‪ .‬תהליך כזה יכלול הערכת‬
‫צרכים שתקבע האם אכן יש לתוכנית קהל‪ ,‬מה סוגי התמיכה הנדרשים כדי להבטיח‬
‫שתמשוך סטודנטים )למשל מלגות ותמריצים אחרים(‪ ,‬ותוכנית לאיוש וקיום של התוכנית‬
‫לאורך זמן‪.‬‬
‫‪ .2‬על הפקולטה לבחון קורסים ותוכניות כדי למנוע חפיפה בתוכן קורסים‪ .‬הדבר נכון במיוחד‬
‫לרצף לימודי בתוכניות תואר ראשון ושני‪.‬‬
‫‪ .3‬על הפקולטה ליצור מנגנון רשמי לפּטור לסטודנטים כאשר החפיפה בין קורסים בחינוך‬
‫ובפקולטות אחרות עולה על חמישים אחוזים‪.‬‬
‫‪ .4‬על הפקולטה לערוך בחינה של תוכניות לתואר ראשון שאינן מובילות לתעודה מקצועית‬
‫ולחפש הזדמנויות למזג ו‪/‬או לבטל את התוכניות האלה‪.‬‬
‫‪ .5‬יש להגדיל את מספר עוזרי ההוראה בקורסים גדולים של התוכנית לתואר ראשון‪.‬‬
‫‪ .6‬על הפקולטה ליצור מרחב פיזי או וירטואלי שבו דוקטורנטים מתוכניות שונות יוכלו לשתף‬
‫אחרים בעבודתם ולהיות לקהילה של חוקרים‪.‬‬
‫‪ .7‬הדוקטורנטים יכינו תקצירים של מחקרם בעברית ובערבית ויפרסמו באתר אינטרנט פתוח‬
‫לציבור‪ .‬האסטרטגיה הזאת צריכה להיות חלק מתוכנית כוללת לפרסום והפצת מחקרים‬
‫לציבור הרחב‪.‬‬
‫‪ .8‬על הפקולטה לנקוט במאמצים להגדל מספר המלגות לדוקטורנטים – לחפש ביוזמה תקיפה‬
‫קרנות חיצוניות למטרה זאת‪.‬‬
‫‪ .9‬יש להציע קורסים נוספים ברמה מתקדמת בשיטות מחקר כמותיות ואיכותניות‪.‬‬
‫‪ .10‬על הפקולטה להמשיך לשכלל ולחקור את דגם ‪ PDS‬ולשתף אותו עם עמיתים‪.‬‬
‫‪ .11‬יש להקדיש מאמצים רבים יותר לאיתור בתי ספר שבהם סטודנטים להוראה יכולים לראות‬
‫ולחוות את ההוראה שעליה הם לומדים בקורסים‪.‬‬
‫‪ .12‬על הפקולטה לבחון את דרישות התוכנית כדי לבטל חפיפה בתוכן‪ ,‬בעיקר אצל סטודנטים‬
‫שלומדים במקביל חינוך מיוחד וייעוץ‪.‬‬
‫‪ .13‬על הפקולטה לאסוף מידע שיטתי על בוגרים ונושרים כדי לבסס עליו את התכנון לעתיד‪.‬‬
‫‪ .14‬על הפקולטה לפתח התאמות נוספות לסטודנטים שעברית איננה שפת אמם‪ .‬יש להציע יותר‬
‫קורסים בכתיבה בעברית ובאנגלית ברמת הפקולטה‪.‬‬
‫‪ .15‬על הפקולטה לשקול התאמות לסטודנטים המתמודדים עם דרישות מיוחדות‪ ,‬כגון היריון‬
‫ושירות מילואים‪.‬‬
‫‪ .16‬על הפקולטה להתנסות בהערכות אלטרנטיביות‪ ,‬כיוון שמבחנים אמריקניים אינם משקפים‬
‫את התנהלות הטובה ביותר בפקולטות מובילות לחינוך‪.‬‬
‫‪ .17‬יש לתגמל בתהליך הקידום מחקר שמגיע לעוסקים במקצוע בשטח ונוגע ישירות לשיפור‬
‫המדיניות וההתנהלות‪ .‬מחקרים כאלה צריכים לזכות להערכה באופן מובנה ושקוף ולקבל‬
‫משקל רב יותר בהחלטות קידום‪.‬‬
‫‪ .18‬בגיוס סגל בעתיד יש להתחשב בהיקף שבו המחקר תומך בבעיות החינוך הדוחקות של‬
‫ישראל‪ ,‬כגון נגישות לחינוך‪ ,‬שילוב הקהילה החרדית‪ ,‬והשינויים הדמוגרפיים הגדלים בארץ‬
‫בקהילה החרדית והערבית‪.‬‬