עלון להורדה שלום לעם
ת מהשטח תמונו תמונות נוער ישראל לום לעם ל מפעילות ש מתחברים לתורה ויהדות 727 ם ע שלום ל ישראל לנוער שביל להאיר את הנשמה ב מושב גורן נהריה המצלמה שלנו יצאה לחלוקת מצות לנוער 'שלום לעם' במדרשיות בכל רחבי הארץ. והפעם ,אנחנו ממשיכים עם הנערים שנמצאים בסניפים הרחוקים שבגליל .התרגשנו! סניף שלום לעם במושב גורן | פועל בימי ד' |20:30 - 22:00 בבית הכנסת של הישוב לפרטים054-4324518 : סניף שלום לעם בנהריה |פועל בימי ג' | 20:40 - 22:15 בבית הכנסת 'למען שמו באהבה' רח' ההגנה .40 לפרטים054-4324518 : ארגון "שלום לעם" בנשיאות גדולי התורה שליט"א מפעיל: מסגרות לימוד ופעילויות לנוער בפריסה ארצית גיליון זה יו"ל ע"י מרכז "שלום לעם" שע"י עמותת גבריאל שר ישראל (ע"ר )58-037849-5 רחוב בני ברית 18ירושלים טל02-5022881 . פקס02-5022771 . כל הזכויות שמורות העלון מוקדש לעילוי נשמת האברך היקר שפעל במסירות ובנאמנות במרכז "שלום לעם" הר"ר שלמה אביזוהר ז"ל שנקטף בדמי ימיו בתאונת דרכים מחרידה בי"ג ניסן התשע"ו תנחומינו לאשתו החשובה ,לילדיו הרכים ולכל משפחתו ל"ג בעומר מן השמים ננוחם www.shalomlaam.co.il www.shalomlaam.co.il פרשת בהר י"ג אייר תשע"ו 21במאי 2016 יום ראשון ,י"ד באייר תשע"ו- 22/5/16 , 'פסח שני' ,הזדמנות שנייה היום הוא "פסח שני" ,בו הקריבו בני ישראל שהיו טמאים בפסח ראשון ,את קרבן הפסח וקיבלו הזדמנות נוספת להקריב את קרבן החג ,כדי שלא יפסידו את המצווה .פסח שני מלמד אותנו, שיש תקווה לכל יהודי בכל מצב שהוא ואף פעם אסור להתייאש ולחשוב שאין אפשרות להשתנות ולתקן את המעוות, ואף מי שהיה טמא בפסח ראשון ולא יכול היה להקריב את הפסח יחד עם כל עם ישראל ,נותנים לו הזדמנות נוספת לתקן ולהשלים את החסר .יום זה נחשב כיום שמחה ,אין מספידים בו ואין צמים בו .בזוהר נאמר ,שכנסת ישראל מתעטרת בעטרה רוחנית בחודש ניסן עד פסח שני ,וגם שבעה ימים אחרי פסח שני השערים בשמים פתוחים לראות את השכינה הקדושה. היעב"ץ כותב על יום זה בזה הלשון" :גילו לי מן השמים ,טעם שנקבע פסח שני ליום זה (אף-על-פי שבשביל להיטהר די לאדם בפחות מזה ולא צריך חודש שלם בשביל להיטהר) ,לפי שבשנה הראשונה לצאתם ממצרים ,אכלו מהמצות עד ליל ט"ו באייר ,ומכאן שהקדושה ההיא נמשכת עד לילה זה ,לכן מצה וחמץ עמו בבית כפי שהיה אז". מרן החיד"א כותב ,שיש להוסיף שמחה ביום זה ,כי קדוש היום לאדוננו. ומנהג טוב נהגו רבים ,לאכול היום מצות לזכר קרבן הפסח שנאכל היום עם המצות. יום שלישי ,ט"ז באייר תשע"ו - 24/5/16 ,לחם מן השמים היום בבוקר ,בשנת ב' אלפים תמ"ח ,ירד ַה ָ'ּמן' -לחם מן השמים לעם ישראל ,אותו אכלו במשך כל שנות נדודיהם במשך ארבעים שנה עד שהגיעו לארץ ישראל .משה רבנו עליו השלום קבע לעם ישראל זמן סעודה בכל יום מתי לאכול ,והוא תיקן את הברכה הראשונה של ברכת המזון ,ברכת "הזן את הכול" ,להודות לקב"ה על שהוא זן ומפרנס אותנו בכל יום. המן היה יורד מדי יום ,וכל אדם אסף מנה יומית כמידת עומר השווה מסע אל העבר ל 43-ביצים .ביום שישי הייתה יורדת מנה כפולה של מן ,גם בשביל שבת קודש ,שאז לא ירד מן ,ולכן אוכלים בשבת לחם משנה זכר למן שירד כפול לכבוד שבת קודש .במן היו כל הטעמים של המאכלים בעולם ,והוא היה נבלע באיברים בדרך נס בלי פסולת הגוף .על המן היו בני ישראל מברכים "הממטיר לחם מן השמים" ,כי שכתב הבן איש חי .המן נגנז בצנצנת מיוחדת כדי שיזכרו את הנס התמידי שהקב"ה עשה עם ישראל במדבר ,והוא גם הנס התמידי של עם ישראל שמתקיים בכל שנות גלותו בחסדי שמים. יום רביעי ,י"ז באייר תשע"ו - 25/5/16 ,המרגל היהודי היום ,י"ז באייר תשכ"ה ,לפני למעלה מחמישים שנה ,הוצא להורג המרגל היהודי אלי כהן הי"ד ,לאחר שנתפס בסוריה .הוא נחשב כאחד מגדולי המרגלים למען עם ישראל ,ונאמר עליו שהוא חסך חטיפות רבות של חיילים והביא מידע שלא יסולא בפז שחסך אבדות רבות במלחמות עם אויבי עמנו. עד היום לא נענו הסורים לבקשה לאפשר את קבורתו בארץ ישראל ,ועל שמו נקראו יישובים ורחובות רבים בארץ. יום חמישי ,י"ח באייר תשע"ו - 26/5/16 ,הילולת רשב"י י"ח באייר ,יום ל"ג בעומר ,הוא יום ההילולא של התנא המפורסם רבי שמעון בר יוחאי ,כפי המוזכר בזוהר הקדוש שביום פטירתו גילה רשב"י סודות נסתרים בתורה ולכן הפך יום זה ליום שמחה וחגיגה ,והמונים עולים בו למירון להשתטח על קברו שבהר מירון .ישנן עדויות מלפני שנים רבות על עליות המוניות בל"ג בעומר למירון וכן מסופר על האריז"ל ,שעלה למירון יחד עם משפחתו ותלמידיו ,ושם שהו במשך שלושה ימים ועסקו יחד בתורת הנסתר. רבי שמעון בר יוחאי ,שידוע גם בכינויו המקוצר רשב"י ,היה מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא ,ורבו של רבי יהודה הנשיא מחבר המשנה .רשב"י התנגד לשלטון הרומאים בארץ ישראל ,והללו רדפו אותו וביקשו להורגו .משום כך נאלץ רשב"י להתחבא במערה יחד עם בנו רבי אלעזר ,ושם שהו במשך 13שנה ולמדו תורה בהתמדה .רשב"י היה כמעיין המתגבר בתורה ,ומאות מדברי תורתו בהלכה ואגדה ,נמצאים בתלמוד הבבלי ובמדרשים .בנוסף וספרי לספרים ֵ חיבר את מדרשי ההלכה ,מכילתא דרשב"י על ספר שמות, במדבר ודברים .רשב"י נחשב לגדול חכמי הקבלה שבכל הדורות ומחבר ספר הזוהר ,ודמותו מאפיינת את יום ל"ג בעומר שהוא יום ההילולא שלו. ספר הזוהר הוא ספר היסוד של תורת הנסתר ,ובו מדרשים על התורה המחולקים לפי פרשת השבוע ,וכן החיבורים 'רעיא מהימנא' (דרשות על תרי"ג מצות) ותיקוני הזוהר (מדרשים על ספר בראשית). שעת האמת מבאט ל החיים כל מי שראה את ישראל הכיר מיד את החיוך השובב שהיה תמיד על פניו ,חיוך של אחד שחושב שהוא הרבה יותר חכם מכולם .עוד בבית הספר ,כשכל חבריו ללימודים היו רצים בשיעור ספורט את הריצה הארוכה והמתישה ,ישראל היה מחפש קיצורי דרך, ואז כשהמורה לספורט לא ראה ,הוא היה פתאום מופיע מבלי להתאמץ ,מתיז על עצמו קצת מים שייראה כאילו הוא מגיר זיעה וכל חבריו לא הבינו מאיפה הוא הופיע פתאום, לכל אורך המסלול הרי הם לא ראו אותו מתאמץ כמוהם. כשבגר ישראל ,החליט שלא מתאים לו כמו כולם ללכת בדרך הישר ועליו להתחכם כדי להשיג את מטרתו :רווח מהיר ללא שום מאמץ. במקום לשלם לחברת החשמל ,חיבר ישראל אבינועם הרש שקעים מיוחדים מתחת לאדמה שמתחברים לארון הראשי וכך הצליח לחמוק מעיניהם של עובדי חברת החשמל ונמנע מתשלום. כשהגיע להעביר את מכוניתו טסט ,במקום לקנות צמיגים חדישים וטובים ,לקח צמיגים זולים ביותר שרק חיצונית נראו כחדשים ובכך הצליח לעבור את הטסט בשלום. ואם היה מקום שישראל אהב לטוס אליו ,הרי שזו הייתה סין שהציעה לכל דורש חנויות ענק שמכרו את כל המוצרים שיש בעולם בחיקוי מושלם של המקור. כשביקר שם ישראל ,הוא חזר כשכולו מהופנט והחלו להירקם במוחו רעיונות לעשיית כסף זול ומהיר בהתאם למודל הזיוף הסיני :הוא ייפתח חנות שעונים בעלת שם זהה למותגים היוקרתיים ביותר אבל ימכור אותם במחיר הרבה יותר זול. במקום שאנשים ישלמו עשרת אלפים שקל עבור שעון 'רולקס' ,ישראל ימכור להם את השעון 'בולקס' בחצי מחיר .כמובן ,ישראל עצמו קנה את השעון בלא יותר מ 100-שקלים ליחידה .וכך הוא היה בטוח שיוכל לעשות המון כסף. בוקר אחד קמו תושבי שכונת 'כפר גנים' בפתח תקווה וגילו חנות חדשה שקמה להם במרכז המסחרי של השכונה שהתהדרה בשם' :יוקרה לכול -מותגי יוקרה איכותיים במחיר שווה לכל נפש'. כמובן הייתה סתירה בשלט שהוצב מעל לחנות ,שהרי כולם יודעים שיוקרה אמיתית עולה הרבה כסף ,ורוב האנשים אינם יכולים להרשות לעצמם לקנות מותגים יוקרתיים .אולם ישראל ידע פרט חשוב מאוד באופי בני האדם -הרצון החזק של האנשים להרגיש מוצלחים יגבר על שיקול הדעת הפשוט ויגרום להם לרכוש בכל זאת את המותגים המזויפים שנעשו בחיקוי מושלם למקור האמיתי, שהרי בסופו של דבר ,שעון ה'בולקס' נראה ממש כמו שעון 'רולקס' ולמי אכפת מהאיכות האמיתית שלו? לאירוע הפתיחה החגיגי ,הזמין ישראל במיוחד אנשים עשירים כדי שיכבדו את המעמד בנוכחותם .לשם שינוי ,באירוע זה החליט ישראל להשקיע כסף כדי לשדר יוקרה .מלבד צוותי תקשורת מקומית שסיקרו את האירוע ,דאג ישראל לפנק את אורחיו המכובדים בסעודה מושקעת במיוחד. השקעתו נשאה פרי וכבר למחרת החלו תושבי שכונת 'כפר גנים' לפקוד את חנותו. הם סרקו את הסחורה המזויפת ,התפעלו מהתמונות המרשימות שנתלו בחנות ושידרו יוקרה ולבסוף החליטו לקנות את המוצרים המזויפים בחצי מחיר ,שמחים ובטוחים שעשו את עסקת חייהם. תוך זמן קצר ,החל ישראל לשמחתו לראות כיצד תכניתו יוצאת לפועל .סחורתו המזויפת נחטפה במהירות מהמדפים והיה עליו לבקש תגבורת של סחורה נוספת, הכנסתו הייתה מעל למצופה .בחלומות הוורודים ביותר שלו לא שיער לעצמו ישראל שירוויח סכום כל כך גדול בזמן כל כך קצר. שמה של חנותו של ישראל יצא למרחקים עד כדי שבוקר אחד ראה ישראל בחנותו את ירון דרייפוס ,נציגו של ארגון מטפסי ההרים הרשמי של ישראל. הוא סיפר לישראל שהארגון רצה להעניק לכל הספורטאים שחברים בו מתנה יפה ומושקעת במיוחד ומאחר שהם שמעו על איכות הסחורה של ישראל ועל מחירה הזול ,הם החליטו לבדוק את העניין מקרוב ו"אם נראה שהשעונים שלך מצדיקים את המוניטין שלהם נוכל לסגור חוזה "...אמר ירון בחיוך מסופק לישראל. ישראל המופתע לא ידע בהתחלה כיצד להגיב .מעולם לא חשב שתכניתו תצליח עד כדי כך שגוף גדול ומוכר בישראל ירצה לרכוש את הסחורה המזויפת שלו. בהתחלה הוא עוד חשב להוריד את ירון דרייפוס מהרעיון ולהתוודות בפניו שלא ראוי לגוף מכובד כל כך לרכוש שעונים מזויפים באיכות ירודה ,אבל אז המשיך ירון דרייפוס ואמר לישראל" :במידה ונלך על זה ,תקבל סכום בעל שש ספרות .בוא נגיד שלא תרוויח דבר כזה במשך שנה שלמה"... ישראל שמע את ירון דרייפוס ,נציג ארגון מטפסי ההרים וחטף סחרחורת מהסכום הדמיוני .הוא החליט ללכת עם השקר שלו עד הסוף וענה לירון באדישות מעושה" .לא מדובר רק בכסף ואני לא מתרגש מכך. אני רק חושב על טובתכם :אתם תודו לי שנפלתם על השעונים שלי ,אני מיד אתקשר לספק שלי ואזמין את השעונים .על כמה שעונים מדובר?" "בוא נתחיל מכמה אלפי שעונים" ענה לו ירון דרייפוס והמשיך" :עם אופציה להזמנת עוד כמה אלפי שעונים" ישראל כמעט נחנק מהתרגשות .מדובר על סכום דמיוני .רק כדי לוודא שירון דרייפוס רציני ,ביקש ממנו ישראל לקבל סכום גדול מאוד כמקדמה. ירון הוציא את הצ'ק ,כתב עליו סכום חלומי של מאה אלף שקל ואמר לישראל שאחרי שהוא יבדוק את השעון המדובר ,הוא ישמח לחתום עליו. "ובכן" ענה ישראל לירון ,בשמחה" :קדימה ,בוא נלך על זה ונבדוק את השעון. לאן אתה רוצה לנסוע?" שאל ישראל את ירון" .בוא נתחיל מ'הר החרמון' ,אומנם מטפסי ההרים שלנו רגילים להעפיל לגבהים ,אבל בתור התחלה זה יוכל לספק לנו קנה מידה". ירון וישראל קבעו להיפגש למחרת ולנסוע להר החרמון .כשהגיעו לשם ,החלו לטפס במעלה ההר הגבוה .ישראל שלף את השעון בגאווה ונתן לירון לענוד אותו תוך כדי כך שהוא מספר לו בגאווה: "מדובר בשעון יוקרתי ביותר .עמיד למים וכזה שמסוגל לעמוד בלחצים גם בגבהים הגבוהים ביותר של ההרים בעולם .בדיוק כמו 'רולקס' .רק שאצלי זה יעלה לכם פחות "...הוסיף ישראל עם חיוך וקריצה. ירון ענד את השעון כאשר לפתע התקדרו השמיים וגשם החל מטפטף .מאחר שישראל הבטיח לירון שהשעון כמו 'רולקס' ,הטיפות שנפלו על השעון לא הטרידו במיוחד את ירון. כעבור חצי שעה הסתכל ירון כבדרך אגב על השעון מסוג ה'בולקס' וראה לתדהמתו שהוא מפגר ברבע שעה .כשניסה להבין מה קרה ולסדר את המחוגים ,הוא הבחין שהם פשוט לא זזים. הוא נעצר בפתאומיות ואמר לישראל" :מה הולך כאן? למה השעון נעצר? מה זה?" ישראל המבוהל ,נטל את השעון מירון וניסה לפטור את הבעיה בביטול" .שטויות, כנראה משהו קטן .מיד אסדר זאת" .אולם כעבור דקות החל ירון לראות איך צבע פניו של ישראל מאדים .הוא הביט בשעון מקרוב וראה להפתעתו טיפה של מים שהצליחה להסתנן מבעד לזגוגית השעון. "מה זה?" שאל בכעס" :השעון הזה חדיר למים! איך הוא יוכל לעמוד תחת גשמים כבדים יותר שלא לדבר על פסגות גבוהות יותר .אדוני ,זה לא המוצר שרצינו! אתה פשוט עבדת עלינו!" ישראל המבויש התנצל וביקש מירון זמן להבין איפה נפלה הבעיה אבל ירון עזב בכעס ורק אמר לישראל" :כמובן אל תיגע בצ'ק שכתבתי לך אדוני .אחרת השיחה הבאה שלך תהיה עם עורך הדין של הארגון"... *** ישנו משפט ידוע בעולם שאומר :אפשר לעבוד על כל העולם חצי מהזמן ,ואפשר לעבוד על חצי מהעולם כל הזמן .אבל אי אפשר לעבוד על כל העולם כל הזמן. ישראל בחר בדרך הקלה והוא הצליח עד גבול מסוים .הוא רק שכח שבסופו של דבר ,דרך השקרים והזיוף שלו תתגלה .תמיד עדיף לנו בחיים לבחור בדרך הארוכה אבל הבטוחה מאשר בדרך הקצרה אבל המסוכנת שסופה אבדון ובושה. ל"ג בעומר היא הילולת הרשב"י שחיבר את ספר הזוהר וגילה את האור שבפנימיות התורה שמאירה לתוכנו. ׁשֹומר ּפִ יו ּולְׁשֹונֹו ֵ סיפור צעיר ְּברּוכִ ים ַה ָּב ִאים לְ ַמ ְמלֶ כֶ ת ַה ַחּיֹות"ּ ,כָ אן ַה ֶּמלֶ ְך הּוא ָה ַא ְריֵ הּ .גַ ם ְּב ַמ ְמלֶ כֶ ת ַה ַחּיֹות יֵ ׁש ּוברֹאׁש ַה ִּפ ָיר ִמ ָידה ֻה ַּצב ָה ַא ְריֵ ה ארכְ יָ הְ , ִה ַיר ְ וְ ֻה ְמלַ ְך לְ ֶמלֶ ְך ַעל ַה ַחּיֹות ּכֻ ּלָ םְּ .פ ָע ִמים ּופ ָע ִמים ְּב ַר ְח ָמנּות. ִמ ְתנַ ֵהג הּוא ְּב ַאכְ זָ ִרּיּותְ , ּומנַ ֵּצל לְ ָר ָעה נֹוהג הּוא ִּב ְׁש ִחיתּות ְ ִע ִּתים ֵ נֹוהג ְּב ִמ ְׁש ַּפט ֶאת ַס ְמכּותֹוּ ,ולְ ִע ִּתים ֲה ֵריהּו ֵ ַה ֶּצ ֶדק וְ ַהּי ֶֹׁשר .אּולָ ם יֶ ְׁשנָ ם ְּפ ָע ִמים ֶׁש ָּב ֶהם ּוב ִמ ְר ָמהְ ,מכַ ֶּסה ִמ ְתנַ ֵהג הּוא ִּב ְצ ִביעּות ְ כּותית, ֶאת ַמ ֲע ָשֹיו ְּב ַמ ֲע ֶטה ֶׁשל ַס ְמכּות ַמלְ ִ ּובפ ַֹעל ַמ ֲע ָשֹיו ֻמ ְׁש ָח ִתים. ְ ּגֹורלִ יֶׁ ,שּבֹו ּכָ ְך ּגַ ם ָהיּו ַמ ֲע ָשֹיו ְּבאֹותֹו יֹום ָ ּפּורנּוו. עֹוסק ִס ֵ ֵ זֶ ה ִמ ְס ַּפר יָ ִמים ֶׁשּכְ ֵא ִבים ָּת ְקפּו ֶאת ַה ֶּמלֶ ְך, ֹחֹותיו ֹלא ָע ְמדּו לֹו לְ ַׁש ֵחר לְ ֶט ֶרףֻ .מ ָּטל ּכ ָ ּומיֻ ָּסרַ ,ה ֵּת ָאבֹון ִמ ֶּמּנּו ָהיָ ה ְּב ִפּנָ תֹו ּכָ אּוב ְ וָ ָהלְ ָאהֹ ,לא ָהיָ ה ּבֹו ּכ ַֹח ֲא ִפּלּו לַ ֲחׁשֹב ַעל ֶט ֶרףּ .כַ ֲעבֹר יָ ִמים ִמ ְס ָּפר ּכְ ֶׁש ָחׁש ְמ ֻחּזָ ק יֹוצא ּד ֶֹפןַ ,אְך יְ ֵמי ַה ַּמ ֲחלָ ה וְ ַהּצֹום ֶה ֱחלִ יׁשּוהּוּ ,כָ ְך יֹותר ָמ ָצא ֶאת ַע ְצמֹו ָר ֵעב ְּבא ֶֹפן ֵ ֵ ֶׁשֹּלא ָהיָ ה ּבֹו ּכ ַֹח לִ ְרּדֹף ַא ַחר ֶט ֶרף. ָח ַׁשב וְ ֶה ֱעלָ ה ְּבמֹחֹו ַר ְעיֹון זְ דֹונִ י ,וְ יָ ָצא לְ ַח ֵּפשֹ ֶאת ַה ָּק ְר ָּבן ָה ִראׁשֹון. ָּפ ַסע ָה ֲא ִרי ֵּבין ֲע ֵצי ַהּיַ ַער ְּבנַ ַחתּ ,כְ ֶׁש ֲא ֶר ֶׁשת ָּפנָ יו ְמ ַׁש ֶּד ֶרת ֲע ָס ִקים ּכָ ָרגִ ילֵ .מ ָרחֹוק רֹואה הּוא ֶאת ַה ֲחמֹור ִמ ְת ָק ֵרב וְ הֹולֵ ְךּ" .גַ ׁש ֵהּנָ ה"ָ ,ק ָרא הּוא ְּבקֹול לְ כִ ּוּון ָאזְ נֵ י ֶ ַה ֲחמֹור. רֹוממֹות ִּב ְד ִריכּות לְ ִמ ְׁש ַמע קֹולֹו ֶׁשל ַה ֶּמלֶ ְך, ָאזְ נָ יו ָה ֲא ֻרּכֹות ֶׁשל ַה ֲחמֹור ִמ ְת ְ ּכֹוׁשלֹות ִמ ְת ָק ֵרב הּוא ֶאל ַה ֶּמלֶ ְך. ּוב ִב ְרּכַ יִ ם ְ ְ לֹומר ַמהּו ָה ֵר ַיח ְ"ר ֵאה יְ ִד ִידיָ ,חׁש ֲאנִ י ְמ ַעט ֶׁשֹּלא ְּבטֹוב ,אּולַ י ּתּוכַ ל לְ ִה ְת ָק ֵרב וְ ַּיֹוצא ִמ ִּפי". ַה ֵ ּנֹודף ִמ ִּפיו ֶׁשל ָה ַא ְריֵ הֶׁ ,ש ִּמ ְס ַּפר יָ ִמים ֹלא ִה ְת ָק ֵרב ַה ֲחמֹור ְמ ַעט וְ ֵר ַיח ַה ִּס ְרחֹון ַה ֵ ָאכַ לִ ,הּכָ ה ְּב ַאּפֹו. י-ח!"ס ִ-ר ַנֹודף ֵר ַיח ַמ ְ לֹומר לְ ָךַ ,אְך ִמ ִּפיָך ֵ "אדֹונִ י ַה ֶּמלֶ ְךַ ,צר לִ י ַ ֲמֹותָךּ ,כָ ְך ְמ ַד ְּב ִרים ֶאל ַה ֶּמלֶ ְך??? ֶּבן ָמוֶ ת "חצּוף ֶׁשּכְ ְ ָה ַא ְריֵ ה ִהזְ ַּד ֵּקף ְּב ַא ַחתָ : הֹותיר ִמ ֶּמּנּו ָש ִֹריד. ַא ָּתה!!!" ְּב ַא ַחת ִה ְתנַ ֵּפל ַעל ַה ֲחמֹור ֶה ָהמּום ,וְ ֹלא ִ רּוחת ְּב ַשֹר ַה ֲחמֹור ,וַ ֲע ַדיִ ן ֹלא נָ ח ֵמ ַר ֲעבֹונֹוִּ ,ב ְטנֹו ֵה ִצ ָיקה לֹו .הּוא ּגָ ַמר ָה ַא ְריֵ ה ֶאת ֲא ַ ּומעֹולָ ם ּׁשּועל ֶׁש ֵּמ ָאז ֵ ָּפנָ ה לְ ַח ֵּפשֹ ַא ַחר ַה ֶּט ֶרף ַה ָּבאֵ .מ ֵהיכָ ן ֶׁשהּוא ָצץ לֹו לְ ֶפ ַתע ַה ָ יֹועץ ַה ְּס ָת ִרים ֶׁשל ַה ֶּמלֶ ְך ,וְ לַ ְמרֹות ֶׁש ָע ַמד ִמן ַה ַּצד וְ ָחזָ ה ַּב ַּמ ֲחזֶ ה ִה ְתיַ ֵּמר לִ ְהיֹות ֵ נֹוטף ָא ַמרּ" :ב ֶֹקר מּומי ֵ ּוב ִחּיּוְך ַע ְר ִ ַה ַּמ ֲח ִריד ֹלא ָח ַׁשׁש לְ ַחּיָ יו .נֶ ֱע ַמד לִ ְפנֵ י ַה ֶּמלֶ ְך ְ רּותָך?" טֹוב ֲאדֹונִ י ַה ֶּמלֶ ְך! ַּב ֶּמה אּוכַ ל לַ ֲעמֹד לְ ֵׁש ְ ּׁשּועלָ ,חׁש ֲאנִ י ֶׁשֹּלא ְּבטֹוב ,אּולַ י את יְ ִד ִידי ַה ָ אֹומר" :טֹוב ֶׁש ָּב ָ ַה ֶּמלֶ ְך ְמ ַחּיֵ ְך ַּב ֲחזָ ָרה וְ ֵ לֹומר לִ י ַמהּו ָה ֵר ַיח ָהעֹולֶ ה ִמ ִּפי?" ּתּוכַ ל לְ ִה ְת ָק ֵרב וְ ַ רּוחת ַה ֲחמֹור ֹלא ָעלָ ה ִמ ִּפיו ֶׁשל ַה ֶּמלֶ ְך ֵר ַיח ּגַ ן ֵע ֶדןַ ,אְך מֹותר לְ ַצּיֵ ן ּכִ י ַא ַחר ֲא ַ לְ ָ ּוב ֲחלַ ְקלַ ּקּות ּׁשּועל ֶה ְחלִ יט ֹלא לִ ּפֹל ַּב ַּמלְ ּכ ֶֹדת ֶׁש ָּבּה נָ ַפל ַּב ַעל ָאזְ נֵ י ַה ֲחמֹורַ , ַה ָ "אּהֲ ,אדֹונִ י ַה ֶּמלֶ ְךֵ ,ר ַיח ּגַ ן ֵע ֶדן עֹולֶ ה ִמ ִּפיָך, לְ ׁשֹונֹו ִמ ֵהר לְ ָה ִׁשיב לַ ֶּמלֶ ְך ּכְ ִמ ְת ַעּנֵ גָ : ֵאיזֶ ה ַמ ְט ַע ִּמים ָאכַ לְ ָּת ַהּב ֶֹקר?" "ּבן ָמוֶ ת ַא ָּתה ַעל ּׁשּועלֶ . ׁשּוחה ָח ַרץ ֶאת ִּדינֹו ֶׁשל ַה ָ ימה ְק ָ ּובנִ ָ ׁשּוב ִהזְ ַּד ֵּקף ָה ֲא ִרי ְ ּׁשּועל זֵ כֶ ר. נֹותר ֵמ ַה ָ נּותָך וְ ַעל ְׁש ָק ֶריָך!" ּכַ ֲעבֹר ַּדּקֹות ְספּורֹות ֹלא ַ ַחנְ ָפ ְ ּׁשּועל ,וְ ִח ֵּפשֹ רּוחת ַה ֲחמֹור וְ ַה ָ וַ ֲע ַדיִ ןֲ ,ע ַדיִ ן ִק ְר ְק ָרה ִּב ְטנֹו ֶׁשל ָה ֲא ִריֹ ,לא ָש ַֹבע ֵמ ֲא ַ ּנּוח ְס ֻע ָּדה. ָמנָ ה ַא ֲחרֹונָ ה לְ ִק ַ ימהָ ,ה ַא ְריֵ ה ּות ִמ ָ ׁשֹוטט ְּב ַמ ֲע ֵבה ַהּיַ ַערֵ ,מ ָרחֹוק ַמ ְב ִחין הּוא ְּבכִ ְב ָׂשה ְק ַטּנָ ה ְ ָהלַ ְך וְ ֵ ְמ ֻׁשכְ נָ ע ֶׁש ַה ָּמנָ ה ָה ַא ֲחרֹונָ ה ּכְ ָבר ֶׁשּלֹוִ ,עם ַהּכִ ְב ָׂשה ְּבוַ ַּדאי ֶא ְפ ָׁשר לְ ִה ְס ַּת ֵּדרֵ ...מ ִרים קֹורא לָ ּה לָ גֶ ֶׁשת ֶאל הֹוד ַמלְ כּותֹו. הּוא ֶאת קֹולֹו לְ ֵע ֶבר ַהּכִ ְב ָׂשה וְ ֵ "חׁש ֲאנִ י ְמ ַעט ֶׁשֹּלא ְּבטֹוב, ּומ ְת ָק ֶר ֶבתָ . רֹוע ֶדת ּכֻ ּלָ ּה ִ יה ֶ ימה ֶאת ַרגְ לֶ ָ ַהּכִ ְב ָׂשה ְמ ִר ָ לֹומר לִ י ַמהּו ָה ֵר ַיח ָהעֹולֶ ה ִמ ִּפי?" אּולַ י ּתּוכְ לִ י ַ "צר לִ י ֲאדֹונִ י ַה ֶּמלֶ ְךֹ ,לא אּוכַ ל לְ ֵה ָענֹות לֹוח ֶׁשתַ : ֹאׁשּה וְ ֶ ַהּכִ ְב ָׂשה ַמ ְרּכִ ינָ ה ֶאת ר ָ לְ ַב ָּק ָׁש ְתָךְ ,מ ֻצּנֶ נֶ ת ֲאנִ י וְ ַא ִּפי ָסתּום"... וְ ַעל ּכָ ְך ָא ַמר נְ ִעים זְ ִמירֹות יִ ְש ָֹר ֵאלׁ" :ש ֵֹמר ִּפיו ּולְ ׁשֹונֹוׁ ,ש ֵֹמר ִמ ָּצרֹות נַ ְפׁשֹו". את לְ ַס ֵּפר ִׁש ְבחֹוַ ,א ָּתה ָּבא לְ ַס ֵּפר )ׁש ִּמּתֹוְך ֶׁש ָּב ָ ֹאמר טֹוב ֶ ֹאמר ַרע ,וְ ַאל ּת ַ ַאל ּת ַ ּוסיָ ג לַ ָחכְ ָמה ְׁש ִת ָיקה! יהם ְ ּגְ נּותֹו(ְ ,מׁשְֹך ַע ְצ ְמָך ִמ ְּׁשנֵ ֶ * ּכְ ָבר ָא ְמרּו ַה ַּק ְדמֹונִ ים ֶׁש ָה ָא ָדם הּוא "עֹולָ ם ָק ָטן" ,וְ כָ ל ַמה ֶּׁשּיֵ ׁש ָּבעֹולָ ם יֵ ׁש ּגַ ם ּוב ְט ָב ָעיוֹ .לא ַּפ ַעם ִמ ְס ַּתּכֵ ל ָה ָא ָדם ַעל ּדֹותיו ִ כּונֹותיוְּ ,ב ִמ ָ ְּבתֹוכֹו ֶׁשל ָה ָא ָדםִּ ,ב ְת ָ יׁשי נָ ָחׁש ָערּוםַ .קל ּפֹותה לֹו ּכְ יֹונָ ה ,וְ ַה ְּׁשלִ ִ אֹומר :זֶ ה ּגִ ּבֹור ּכַ ֲא ִרי ,וְ זֶ ה לֵ ב ֶ ּסֹובב וְ ֵ ַה ֵ יֹוסיף וְ יִ לְ ַמד לֶ ַקח. ּומ ָּׁשם ִ ּסֹובב אֹותֹוִ , לֹו לָ ָא ָדם לְ ִה ְתּבֹונֵ ן ַעל ַה ֵ ּבּורים ֶׁשּיֵ ׁש ָּב ֶהם ֲח ָׁשׁש לְ ִקנְ ָאה ,לְ ִשֹנְ ָאה, ּׁשֹומר ֶאת ִּפיו וְ ָשֹם לֹו ַמ ְחסֹום ִמ ִּד ִ ַה ֵ ׁשֹומר ֶאת נַ ְפׁשֹו ִמּכָ ל ַרע. הֹוצ ַאת ֵׁשם ַרע ֵ - יבה ,לְ לָ ׁשֹון ָה ָרע ,לְ ָ לְ ַת ֲחרּות ,לִ ְמ ִר ָ ּוׂש ָפ ֶתיָך ִמ ַּד ֵּבר "מי ָה ִאיׁש ֶה ָח ֵפץ ַחּיִ ים א ֵֹהב יָ ִמים לִ ְראֹות טֹוב; נְ צֹר לְ ׁשֹונְ ָך ֵמ ָרע ְ ִ ִמ ְר ָמה" קוד כמוס סיפור לשבת 'המחוננים' ,כך קראו להם ,ובצדק. כבר מילדותם ניתן היה להבחין בחריפות שכלם וכישרונותיהם המיוחדים ,ככל שגדלו הם הצליחו להפתיע את כל מי ששוחח עמם ולהשאיר אותו נפעם תוך שהוא מבטיח לעצמו ולאחרים שמהחבר'ה האלה עוד ישמעו רבות .הם אמנם לא גדלו יחד, אך כשגילו הוריהם ומוריהם את הפוטנציאל הטמון בהם דאגו להוציאם מבית הספר הקלאסי אחרים למקומות ולשלחם שם יוכלו לנצל את כישוריהם איתי גלבוע הייחודיים. וכך מצאו את עצמם שבעה נערים בני אותו גיל ,שש עשרה פלוס-מינוס ,יושבים יחד סביב שולחן אחד ומאזינים ברתק לשיעוריו המעמיקים של הכלכלן הנודע פדרו וולדן ,שרק בשנים האחרונות הצליח לקדם עשרות פרויקטים ,לקנות ולמכור ,להשקיע ולהפתיע ולגלגל סכומים לא מבוטלים הישר לכיסו התפוח .הורי המחוננים היטיבו להבין כי הכוונה נכונה מפי אדם שקול ובעל ניסיון יאפשר לילדיהם לשחרר את יכולותיהם החוצה ולשחזר הצלחות גדולות מעין אלו ואף יותר. במשך שעות רבות ישבו הצעירים ,מנסים לקלוט את המסרים העמוקים שהמורה הדגול מנסה להעביר להם ,מתוך תקוה גדולה לעתידם המבטיח .השיעורים כללו עשרות כללי יסוד ומאות פרטים נחוצים לרכישה נכונה ולהשקעה בטוחה .הוא לימד אותם את החוקים השונים המחייבים כל משקיע ,ולצד זה הוגיע את מוחם בחישובים מתמטיים מורכבים כדי להגיע לעשיריות האחוז המסתתרים בכל רכישה ,שדווקא שם ,לטענתו ,מסתתר הכסף הגדול" .בכל עסקה שתזדמן לכם" ,הזהיר אותם פדרו" ,החזיקו ראש חזק ,הצמידו אוזניים לכל מילה היוצאת מפי היושב מולכם, בחנו את העסקה בשבע עיניים ושימו עליה ידיים אם היא נראית לכם .במידה ומתעורר בכם חשד ,הדחיקו רגליים מיד ללא היסוס. אל תדאגו ,אם תעבדו עם המוח נכון ,הלב שלכם כבר יספר לכם הכול" .למרות הקושי חשו הנערים סיפוק רב ככל שהתקדמו ונכנסו עמוק יותר לתחום ובדמיונם כבר חזו את העתיד הוורוד הצפוי להם. חודשי עמל מפרכים הגיעו לסיומם ופדרו הבטיח להם הפתעה לקראת הסוף .בהוראת המורה התייצבו השבעה בבוקרו של היום האחרון והמתינו בסמוך לביתו המפואר של פדרו .הם היו מרוגשים ומאושרים וניסו לנחש במה הם הולכים לבלות את יומם האחרון יחד .דלת העץ המגולפת נפתחה ופדרו סימן להם להיכנס .כשנכנסו לא יכלו להוריד את עיניהם מהיצירות המופלאות שעיטרו את קירות הבית ,בדרכם עברו על פני עשרות חדרים מרשימים עד שעצרו ליד חדר צדדי בפינת הבית" ,היכנסו" הורה להם פדרו ,הם נכנסו זה אחר זה והופתעו לגלות אולם ריק שמלבד כיסא רעוע לא היה בו כלום .בקיר שממול ניצבה דלת ברזל ועליה קודן מתכתי ובו מספרים רבים" .מה שעליכם לעשות" ,הסביר להם פדרו" ,זה לפתוח את הדלת הכבדה ולגלות את המסתתר מאחוריה .מי מכם שיצליח ,יידע שהוא בדרך הנכונה ומצפה לו עתיד גדול". בזה אחר זה ניגשו הנערים אל ה'קודן' וניסו כל אחד בתורו לנחש את המספרים הנכונים .המצחים קומטו ,המחשבות התרוצצו, הידיים לחצו ,אך הדלת נשארה נעולה .לאחר שעות של נקישות חוזרות ונשנות החלו הנערים להתייאש .לא היה להם מושג על כמה מספרים עליהם ללחוץ ולמרות אלפי הניסיונות לא עלה באצבעותיהם להגיע אל הסיסמא המבוקשת .הם נעמדו בחצי עיגול ,חלקם נשענים על הקיר מרוב מאמץ שדרש מהם התרגיל, לשווא בינתיים ,ואז הם החליטו בעצה אחת כי כל אחד יעלה בפני החבורה רעיון חדש שאולי דרכו יפתרו את התעלומה. לפתע ננער ז'ק ממקומו .הוא עזב את הישיבה שנערכה בעמידה, וניגש לעבר הכיסא הרעוע שעמד נכלם בצדי החדר .הוא הצמיד את הכיסא לדלת ,הניח עליה רגל אחת ואת השנייה ניסה להציב על הידית .בזמן שניסה לעלות על הכיסא ניסו חבריו לעלות על פשר מעשהו המוזר אך ללא הצלחה .תוך כדי טיפוס ,קרס הכיסא והתפרק לחלקים וז'ק מצא את עצמו שוכב על הרצפה כשחבריו מסביב מתאמצים להסתיר את חיוכם .הוא לא התייאש וביקש מהעומד לצדו להרימו עד למשקוף .בהגיעו למעלה הצמיד את ידו האחת לתקרה וביד הפנויה משך בכוח וו קטן שהיה קבוע למעלה בדלת .הוא קפץ למטה בסיפוק ,משך את ידית הדלת ,וזו, יחד עם עיניהם המשתאות של החבורה כולה ,נפתחה לרווחה. מעבר לדלת נתלה שלט ענק ובו נכתב" :החישובים הנכונים הם חיוניים והמספרים של הכסף שהרווחנו -מספרים את ההצלחה, אך ההצלחה עצמה פשוטה עד מאוד ,אם לא תזלזלו בפרטים הקטנים – תגיעו להצלחתכם הגדולה!". *** ציון קדשו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי הנו מוקד עליה לאלפים ורבבות ,וציון דרכו הוא מוקד עלייה לכל יהודי ויהודי באשר הוא .מה הסוד הגדול שרצה להנחיל לנו? הוא לימד אותנו שעל ידי מעשים קטנים ופשוטים אנו יכולים להגיע רחוק מאוד ,לחולל עמם פלאות ולפתוח דרכם שערים נעולים .בספר ה'זוהר' הוא מגלה את האור והזוהר שבחיינו ומספר לנו עד כמה חשובה כל מצוה קטנה שאנו עושים בעולם הזה ומה רבה השפעתה על היקום כולו .נצעד בעקבותיו ונפנים כי הקטן הוא הרבה יותר גדול מכפי שחשבנו... השעון עמיד במים הקיץ הגיע והחבר'ה החליטו לצאת ביחד לבריכה כדי להתרענן מהחום הכבד .בבריכה סיפר חיים בהתרברבות לחבריו ,על השעון החדש שהביא לו אביו מאיטליה .הוא הראה אותו לחבריו שהתלהבו מהעיצוב היוקרתי של השעון. "תגיד :השעון הזה נגד מים?" שאל דודי. "ברור מה נראה לך?" התרברב חיים. "השעון הזה עלה לאבא שלי אלף דולר! מה נראה לך שהוא לא נגד מים? הוא נגד מים ,באחריות החברה!" עוד באמצע שחיים מדבר ,העיף דודי את השעון למעמקי הבריכה לראות האם באמת השעון אטום למים .כשהוציאו שאלה מס' 394 את השעון מהמים ,התברר שהשעון אינו עמיד במים והוא התקלקל .מכיוון שזה בלתי אפשרי לנסוע לאיטליה בשביל השעון כדי לדרוש את הכסף בחזרה מהחברה ,דורש חיים מדודי שישלם לו על השעון ,או לכל הפחות שיתקן אותו .א') האם דודי עשה מעשה שמוגדר כ'נזק' כשהעיף את השעון למים? ב') האם דודי חייב לשלם על הנזק או שיכול לשלוח את חיים לתבוע את כספו מהחברה? ג') האם חיים יכול לתבוע את החברה שמכרה לו שעון כביכול 'נגד מים'? מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט :האם זה נחשב ל'מזיק באונס'? תלמוד בבלי מסכת 'בבא קמא' דף ס' עמוד א' וב'תוספות' דיבור המתחיל 'מי מנחי' .שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שפ"ח סעיף א' .האם זה נחשב למעשה 'מזיק' או 'גזלה'? רמב"ם בהלכות 'חובל' פרק ז' הלכה ח' וטור ושלוחן ערוך סימן שפ"ו סעיף ג' ובש"ך סעיף קטן כ'. תשובה לשאלה "של מי הכסף?" (שאלה מס' )392 תקציר השאלה השבועית :גברת כהן המתינה בתור במכולת השכונתית, בית המדרש לפניה עמד נהג מונית גוי שנתן לקופאית שטר של מאתיים שקלים והיא החזירה לו עודף מאה ושישים שקלים .הנהג שהיה שקוע בטלפון ,לקח רק את שישים שקלים והשאיר שטר של מאה שקלים על הדלפק .הקופאית, לקחה את השטר שהיה מונח על הדלפק ועוד החזירה עודף לגברת כהן חמישים שקלים .כשהגיעה הביתה ,היא שמה לב שלמעשה היא לא שילמה למכולת ועוד קיבלה בונוס של חמישים שקלים .למי מגיע הכסף ,לבעל המכולת או לגברת כהן? תשובה בקצרה :הכסף שייך לבעל החנות ,וגברת כהן תצטרך להחזיר את העודף שקיבלה בטעות וכמובן לשלם על המוצרים שקנתה. תשובה בהרחבה :במקרה שלנו ישנם ארבעה שחקנים מרכזיים )1נהג המונית הגוי )2בעל החנות )3הקופאית )4גברת כהן שאצלה נמצא העודף. מי שמוצא כסף בחנות למי שייך הכסף? קודם כל עלינו לדעת מה הדין בכסף שנמצא בחנות – למי הוא שייך ,הגמרא (מסכת 'בבא מציעא' דף כ"ו עמוד ב') הביאה חילוקים שונים לגבי כסף שנמצא על דלפק המוכר ,החילוק הוא שכסף שנמצא היכן שעומד המוכר שייך לבעל החנות ,וכסף שנמצא היכן שעומדים הקונים שייך למוצא .וכסף שמונח על הדלפק שהוא מקום ששייך לבעל החנות,ולקונים נפסק להלכה שהכסף שייך למוצא כיוון שהבעלים מתייאשים מהכסף .ולכן במקרה שלנו ,אם לא היה את כל הדיון לגבי כל המשתתפים במציאה ,אין ספק שהכסף שייך למוצא ובמיוחד לאור העובדה שבעל הכסף הוא גוי שאין חיוב הלכתי להחזיר לו את האבדה. האם חצרו של בעל החנות קונה לו? לכאורה יש לשאול ,שהרי כל דבר שנמצא בשטח רשותו של בעל החנות אז 'חצרו קונה לו' גם ללא ידיעתו ,בדין זה הביאו הרא"ש וה'תוספות' שני הסברים מדוע חצר אינה קונה לבעליה שלא מדעתו .א') הסבר ה'תוספות' שחצרו של אדם קונה לו רק בדבר עשוי להימצא כגון חפץ גדול ,אבל בדבר שלא בטוח שימצא אותו אין חצרו קונה לו את החפץ – ולכן במקרה שלנו, לא בטוח שבעל החנות יבחין בכף ולכן החנות אינה קונה לו את המציאה. ב') תירוץ הרא"ש שבחצר ש'אינה משתמרת' ואינו יכול לשלוט על כניסת האנשים לתוכה ,אין החצר קונה לו כיוון שאת הכסף יכולים לקחת אנשים אחרים. האם הקופאית זכתה בכסף? היה צד לבוא ולומר שהיא זכתה בכסף כיוון שהיא הרימה אותו ראשונה מהדלפק ,אבל בכל זאת הכסף לא שלה משני סיבות :א') היא הייתה בטוחה שהכסף של גברת כהן ,ולא התכוונה לזכות בו לעצמה ואדם אינו יכול לזכות בדבר שאינו מתכוון לזכות בו .ב') היא לקחה את הכסף עבור הקופה של החנות ,והתכוונה לזכות בשביל בעל החנות ולא בשביל עצמה ,ולכן אינה זוכה בכסף. האם גברת כהן שאצלה כרגע נמצא העודף היא זו שזכתה? היה מקום לבוא ולומר שהעודף של הכסף הזה שייך לגברת כהן ,והיא גם הראשונה ש'עלתה' על הסיפור וכמובן שאחרי הידיעה על הכסף היא התכוונה לזכות בו .אבל בכל זאת ,יש מישהו שזכה בכסף לפניה כפי שנבאר בפסקה הבאה. האם בעל החנות זכה? כתבנו למעלה שחצרו של בעל החנות אינה קונה לו את הכסף מכיוון ש'אינה משתמרת' אבל אין ספק שהקופה של הכסף שמורה היטב ,והיא נחשבת עבור בעל החנות כ'חצר המשתמרת' והקופה 'קונה' את הכסף עבור בעל החנות .וגם הקופאית עצמה הרימה את הכסף כדי לזכות בו עבור בעל החנות ומצד 'זכין לאדם שלא בפניו' בחצר שהיא 'משתמרת' כמו הקופה ששמורה היטב לבעל הבית ,בעל הבית זוכה במציאה .ובנוסף ,הכסף נמצא בקופה והוא של בעל החנות ,ואם יבא נהג המונית הגוי ויתבע את כספו בחזרה בעל החנות יהיה חייב להחזיר לו את הכסף .ולגבי העודף שהחזירה הקופאית בטעות ,צריכה גברת כהן להחזיר אותו לבעל החנות. בסיפור שלנו למדנו כמה נקודות :א') חצרו של אדם – על פי רוב לא קונה לו בלי ידיעתו. ב') אדם אינו קונה לעצמו ,אם התכוון לזכות עבור מישהו אחר .ג') אין מצוות 'השבת אבדה' בגוי .ד') אפשר לזכות עבור אדם אחר בחצר שמורה היטב ,ולכן להלכה הכסף שייך לבעל החנות וגברת כהן צריכה להחזיר את העודף ולשלם על המוצרים שקנתה.
© Copyright 2024