‫ת מהשטח‬
‫תמונו‬
‫תמונות‬
‫נוער ישראל‬
‫לום לעם ל‬
‫מפעילות ש‬
‫מתחברים לתורה ויהדות‬
‫‪731‬‬
‫ם‬
‫ע‬
‫שלום ל‬
‫ישראל‬
‫לנוער‬
‫שביל להאיר את הנשמה‬
‫ב‬
‫קטמון‬
‫גבעת מרדכי‬
‫המצלמה שלנו יצאה לסיור בסניפי 'שלום לעם' בירושלים והפעם ביקרנו‬
‫במדרשת גבעת מרדכי‪ ,‬והצטרפנו למדרשת קטמון הישנה‬
‫בתפילה על קבר רחל אמנו‪ .‬היה מיוחד!‬
‫סניף שלום לעם בקטמון | פועל בימי א'‪ ,‬ג' |‪20:30-22:30‬‬
‫בבית הכנסת 'רינת בית דוד' רח' יוסי בן יועזר ‪30‬‬
‫בואו להצטרף לפעילות המדרשה! לפרטים‪052-7503019 :‬‬
‫סניף שלום לעם בגבעת מרדכי |פועל בימי ב'‪,‬ד' | ‪20:00 - 22:00‬‬
‫בבית הכנסת 'ויען שמואל' רח' מן ‪5‬‬
‫בואו להצטרף לפעילות המדרשה! לפרטים‪054-4903342 :‬‬
‫גיליון זה יו"ל ע"י‬
‫מרכז "שלום לעם"‬
‫שע"י עמותת גבריאל שר‬
‫ישראל (ע"ר ‪)58-037849-5‬‬
‫רחוב בני ברית ‪ 18‬ירושלים‬
‫טל‪02-5022881 .‬‬
‫פקס‪02-5022771 .‬‬
‫כל הזכויות שמורות‬
‫להקדשת העלון יש לפנות ל‪02-5022881 :‬‬
‫ארגון "שלום לעם" בנשיאות גדולי התורה שליט"א מפעיל‪:‬‬
‫מסגרות לימוד ופעילויות לנוער בפריסה ארצית‬
‫ישיבה גבוהה * ישיבה תורנית לצעירים * מדרשיות ערב‬
‫לנוער * מדרשת יהדות לבנות * שיעורים והרצאות *‬
‫הכוונה וייעוץ חינוכי * כנסים‪ ,‬סמינרים וימי עיון * סיוע‬
‫לקהילה * מרכז לחקר ותיעוד 'מורשת קהילות ישראל'‬
‫מכון הוצאה לאור * אתר 'שלום לעם' באינטרנט‬
‫‪www.shalomlaam.co.il‬‬
‫‪www.shalomlaam.co.il‬‬
‫מאהבה‬
‫לתת‬
‫במדור סיפור לשבת‬
‫גיליון זה מוקדש לכבוד חתן הבר מצווה אוראל נחמיאס נ"י‬
‫פרשת בהעלותך י"ב סיוון תשע"ו ‪ 18‬ביוני ‪2016‬‬
‫שבת פרשת בהעלותך‪ ,‬י"ב בסיון‬
‫תשע"ו‪ - 18/6/16 ,‬שבעת ימי‬
‫התשלומים‬
‫היום מסתיימים שבעת ימי התשלומים‪,‬‬
‫שבהם מי שלא הספיק לעלות לרגל‬
‫בחג עצמו ובשבעת הימים שלאחר‬
‫מכן‪ ,‬יכול לעשות זאת‪ .‬כידוע‪ ,‬חג‬
‫השבועות נמנה גם הוא על שלושת‬
‫הרגלים המוזכרים בתורה‪ ,‬שבהם יש‬
‫ציווי לעלות לרגל לבית המקדש עם‬
‫קרבנות‪ .‬בסוכות ובפסח יש גם שישה‬
‫ימי חול המועד שבהם אפשר להשלים‬
‫את העלייה לרגל‪ ,‬אולם בחג השבועות‬
‫שהוא רק בן יום אחד‪ ,‬אין ימי חול‬
‫המועד לאחריו‪ ,‬ולכן יש שבעת ימי‬
‫תשלומים‪ .‬כיום‪ ,‬שבעוונותינו הרבים‬
‫לא זכינו לבית המקדש‪ ,‬ויהי רצון‬
‫שייבנה במהרה‪ ,‬רבים נוהגים לעלות לפקוד את שריד בית מקדשנו‬
‫הכותל המערבי‪ ,‬כדי להתפלל ולשפוך שיח לקב"ה שישלח לנו במהרה‬
‫את משיח צדקנו וישיב את העבודה לדביר ביתו‪.‬‬
‫יום שני‪ ,‬י"ד בסיון תשע"ו‪' - 20/6/16 ,‬אם הישיבות'‬
‫היום חל יום ההילולא של הגאון המפורסם רבי חיים מוולוז'ין‪ ,‬גדול‬
‫תלמידיו של הגר"א מווילנא‪ ,‬שנפטר בי"ד בסיון תקפ"א‪ .‬רבי חיים היה‬
‫מייסדה של ישיבת "עץ חיים" המפורסמת כישיבת וולוז'ין‪ ,‬וכינוייה‬
‫הנפוץ הוא "אם הישיבות"‪ .‬הישיבה הוקמה בשנת תקס"ב‪ ,‬ועמדה על‬
‫תילה תשעים שנה בדיוק‪ .‬בישיבה זו למדו מאות ואלפי בחורים‪ ,‬שרבים‬
‫מהם הפכו להיות מגדולי הדור הבא‪ ,‬וקול התורה לא נפסק בישיבה כל‬
‫שעות היממה‪ .‬לשם כך פעלו משמרות של מתמידים שלמדו תורה בזה‬
‫אחר זה‪ ,‬כדי שזכות לימוד התורה תגן על העולם כולו כל העת‪ .‬הישיבה‬
‫נסגרה לאחר ששלטונות רוסיה ביקשו להכניס לימודי חול ושפות זרות‪.‬‬
‫הנצי"ב מוולוז'ין שעמד אז בראשות הישיבה‪ ,‬סגר במסירות נפש את‬
‫מפעל חייו‪ ,‬כדי לשמר את התורה בטהרתה‪.‬‬
‫מסע אל‬
‫העבר‬
‫יום שלישי‪ ,‬ט"ו בסיון תשע"ו‪ - 21/6/16 ,‬המבצע הגדול בהיסטוריה‬
‫היום‪ ,‬לפני ‪ 72‬שנה‪ ,‬בט"ו בסיון תש"ד‪ ,‬החלה פלישת בעלות הברית‬
‫לצרפת הכבושה תחת השלטון הנאצי‪ ,‬מבצע המפורסם בשם "הפלישה‬
‫לנורמנדי"‪ .‬כמאה וחמישים אלף חיילים‪ ,‬בסיוע ‪ 12‬אלף כלי טיס‪ ,‬וכ‪7-‬‬
‫אלפים כלי שיט‪ ,‬השתתפו במבצע‪ ,‬שנחשב כמבצע הנחיתה הימי הגדול‬
‫בהיסטוריה‪ .‬הפלישה מסמנת את ראשית הקץ של גרמניה הנאצית‪,‬‬
‫כאשר במאמץ משותף נשברה ההתנגדות של הכוחות הגרמניים‪ ,‬צבאם‬
‫נסוג לשטח גרמניה‪ ,‬ולבסוף הגיע הניצחון המוחלט של בעלות הברית‬
‫נגד השטן הנאצי‪ ,‬שגבה מעמנו שישה מיליון קרבנות‪ ,‬השם ייקום דמם‪.‬‬
‫יום חמישי‪ ,‬י"ז בסיון תשע"ו‪ - 23/6/16 ,‬ה"בית אהרן" מקרלין‬
‫היום חל יום פטירתו של הצדיק רבי אהרן מקרלין‪ ,‬המפורסם בספרו‬
‫"בית אהרן"‪ ,‬נכדו של רבי אהרן הגדול מקרלין מייסד השושלת‪ .‬הוא היה‬
‫שולל את העצבות והיה משבח את השמחה‪ ,‬ורגיל היה לומר שאמנם‬
‫אין מצווה מפורשת בתורה על שמחה‪ ,‬אבל מה שאפשר להשיג ולקבל‬
‫על‪-‬ידי שמחה‪ ,‬אי אפשר לקבל משום מצווה אחרת‪ .‬פעם שלח שניים‬
‫מחסידיו אל מחוץ לביתו‪ ,‬וביקש מהם לראות מה מתרחש בחוץ‪ .‬לאחר‬
‫זמן‪-‬מה‪ ,‬חזרו השניים וסיפרו‪ ,‬כי ראו שני גויים שתויים הולכים ברחוב‪,‬‬
‫לאחר שלגמו לגימה הגונה של יין‪-‬שרף‪ ,‬והנה הם שומעים את האחד‬
‫אומר לחברו‪" :‬בוא ונתאחד ונלך יחד‪ ,‬כדי שלא ניפול ארצה"‪ .‬נהנה הרבי‬
‫מהסיפור‪ ,‬וחזר עליו בפני חסידיו‪ ,‬ואמר‪" :‬כמה מוסר השכל אנו לומדים‬
‫מדברים אלו‪ ,‬אם נתחזק יחד באחדות ובאהבה‪ ,‬לא ניפול חלילה לארץ‬
‫ולא יארע לנו מאומה"‪.‬‬
‫יום שישי‪ ,‬י"ח בסיון תשע"ו‪ - 24/6/16 ,‬הת"ת הראשון בירושלים‬
‫היום‪ ,‬י"ח בסיון תרט"ו‪ ,‬לפני למעלה מ‪ 160-‬שנה‪ ,‬הוקם תלמוד התורה‬
‫הראשון בירושלים‪ ,‬הת"ת "עץ חיים"‪ ,‬שעומד עד היום על תילו‪ ,‬ובו למדו‬
‫עשרות אלפי בני ירושלים במשך דורות רבים‪ .‬בצמוד לתלמוד תורה‬
‫הוקמה גם ישיבה‪ ,‬בה למדו תלמידים רבים‪ ,‬שמהם נעשו רבים לרבנים‬
‫ומורי הוראה בישראל‪ .‬את מוסדות התורה הללו ייסד הגאון המפורסם‬
‫רבי שמואל סלנט‪ ,‬רבה הנערץ של ירושלים במשך שבעים שנה‪ ,‬והוא‬
‫התמסר להצלחת המוסדות ולשגשוגם‪.‬‬
‫אויב בהסוואה‬
‫מבאט‬
‫ל‬
‫החיים‬
‫אף אחד מהפרשנים הפוליטיים שהתראיינו‬
‫בערוצי התקשורת לא העלה בדעתו שראש‬
‫ממשלת צרפת נרצח ולא כלשון ההודעה‪:‬‬
‫"בעקבות סיבוך רפואי‪ ,‬הלך לעולמו בנסיבות‬
‫טרגיות נשיא צרפת מר ז'אן פורטה"‪.‬‬
‫הרעיון נראה כל כך הזוי‪ ,‬הרי איך ייתכן‬
‫ששירותי הביטחון של צרפת ייכשלו בצורה‬
‫נוראית שכזאת‪ .‬אבל עם הזמן התבררה‬
‫האמת הכואבת‪ :‬מתנקשים הצליחו להחדיר‬
‫רעל חדשני לאוכל שאותו אכל נשיא צרפת‪.‬‬
‫ההודעה על ההלוויה הממלכתית הגיעה‬
‫בבהילות לכל ערי הבירה בעולם ובהן‬
‫לחמש המעצמות‪ :‬ארצות הברית‪ ,‬איטליה‪,‬‬
‫יפן‪ ,‬בריטניה וגרמניה‪.‬‬
‫מאחר שהוצאת משלחת של ראש ממשלה‬
‫אבינועם הרש‬
‫לאירוע ציבורי כרוכה בכאב ראש גדול‬
‫לשירותי הביטחון האחראיים על האבטחה‪ ,‬החלו התייעצויות בהולות כדי להגיע‬
‫מוכנים לאירוע מבחינת סידורי האבטחה‪.‬‬
‫מחמת חוסר הזמן לתאם בין כלל שירותי האבטחה של כל המדינות נאלצו שירותי‬
‫הביטחון הצרפתיים לדחות את כל בקשות האבטחה ללא יוצא מן הכלל‪ .‬הם פרסמו‬
‫הודעה רשמית שנמסרה על ידי ראש שירותי האבטחה הצרפתיים‪" :‬ממשלת צרפת‬
‫תהיה אחראית באופן בלעדי על כלל שירותי האבטחה‪ .‬אנו מודים לכם על בואכם‬
‫לכבד את אבל העם הצרפתי ומבקשים מכם להעביר אלינו את לוח הזמנים האישי‬
‫של ראש ממשלתכם כדי שנוכל להיערך בהתאם"‪.‬‬
‫בין ראשי הביטחון של כלל המדינות הגיע ההודעה גם לג'ון בריינס‪ ,‬אחראי האבטחה‬
‫הראשי של נשיא ארצות הברית‪ ,‬שממש לא אהב את ההודעה‪ .‬בריינס החליט לשתף‬
‫את הנשיא בחששותיו‪" :‬אדוני‪ ,‬אין לשירותי הביטחון שלנו אפשרות להבטיח את‬
‫הגעתך בפרק זמן קצר כל כך‪ .‬אני מציע לך לבטל את הגעתך להלוויה"‪.‬‬
‫נשיא ארצות הברית הקשיב לג'ון בריינס וידע שמדובר באחד האנשים הרציניים‬
‫והנאמנים ביותר שיש לו‪ ,‬אולם הוא הבין שההיעדרות שלו מהלוויה פירושה תקרית‬
‫חמורה ביותר בין שני המדינות וארצות הברית לא יכולה להרשות לעצמה לפגוע‬
‫במעצמה הצרפתית‪ .‬לאור כל זאת הוחלט שנשיא ארצות הברית יטוס ללוויה‪,‬‬
‫אולם בתנאי אחד‪ :‬למרות בקשתם המפורשת של הצרפתים‪ ,‬החליט בריינס שאת‬
‫לוח הזמנים האמיתי הוא ישלח לצרפתים רק אחרי שמטוס הנשיא‪' ,‬אייר פורס ‪'1‬‬
‫ינחת על אדמת צרפת‪.‬‬
‫כעבור כמה שעות החלו מטוסי ראשי הממשלה של מנהיגי העולם לנחות בנמל‬
‫התעופה 'שארל דה גול'‪ ,‬המשמש כדלת הכניסה המרכזית של צרפת‪.‬‬
‫כוחות אבטחה כבדים ביותר של המשטרה הצרפתית אבטחו את האירוע‪ .‬הכול‬
‫היה נראה מושלם ומתוכנן מלבד מטוס אחד שטרם נחת ויצר עיכוב גדול בלוח‬
‫הזמנים המתוכנן‪ :‬ה'אייר פורס ‪ .'1‬כעבור שעתיים של איחור מכוון בלוח הזמנים‬
‫נגעו גלגלי המטוס הנשיאותי במשטח הנחיתה של 'שארל דה גול'‪ .‬ואז הגיעה השעה‬
‫‪ - 13:00‬חצי שעה בלבד לפני מועד פתיחת הלוויה ואתה יחד התחיל הגיהינום של‬
‫שירותי הביטחון הצרפתיים‪.‬‬
‫מכוניתו של ראש ממשלת בריטניה התפוצצה בגלל מוקש שהוטמן בתחתיתה‪.‬‬
‫בעוד שירותי הביון הצרפתיים מנסים להבין מה קרה‪ ,‬פתאום נשמע ברחבי שדה‬
‫התעופה פיצוץ שני מחריש אוזניים כאשר הפעם הקורבן היה ראש הממשלה של‬
‫יפן‪ .‬עוד לא עברה חצי דקה וכדור של צלף פגע בדיוק בראשו של ראש הממשלה‬
‫האיטלקי‪.‬‬
‫"אדוני ראש הממשלה" אמר בקשר מפקד האבטחה במקום‪" :‬נראה שאנחנו תחת‬
‫מתקפה אכזרית ומתוכננת במיוחד"‪.‬‬
‫בתוך רגעים ספורים התחוללה ברחבה הסטרילית שהייתה אמורה להיות המקום‬
‫המאובטח ביותר בעולם מהומה נוראית‪ ,‬מחבלים שהיו לבושים במדי שוטרי‬
‫משטרת צרפת החלו לשלוף רובים ולירות לכל הכיוונים‪ .‬הנוכחים הבינו שהם‬
‫לא יודעים מי מבין השוטרים הוא שוטר אמיתי ומי מחבל‪ .‬בעוד כוחות הביטחון‬
‫הצרפתיים מנסים להבין מי נגד מי‪ ,‬נשמע פיצוץ רביעי מכיוון מכונית שהייתה‬
‫מתוכננת להיות המכונית של נשיא ארצות הברית‪ .‬חייו של נשיא ארצות הברית‬
‫ניצלו רק בגלל התעקשותו וחכמתו של מאבטחו האישי ג'ון בריינס שדאג לאיחור‬
‫מכוון בלוח הזמנים כדי שאף אחד לא ידע מתי הנשיא האמריקאי אמור להגיע‪.‬‬
‫המחבלים שככל הנראה קיבלו את לוחות הזמנים של כל ראשי הממשלות תכננו‬
‫הכול מראש אולם לא ידעו שיהיה פיגור כל כך גדול בלוח הזמנים המעודכן‪.‬‬
‫ג'ון בריינס‪ ,‬כמו יתר המאבטחים שנכנסו למצב חירום‪,‬‬
‫הבין שלמרות שחייו של נשיא ארצות הברית ניצלו יש לו‬
‫רגעים בודדים להציל את הנשיא‪.‬‬
‫מבחינתו‪ ,‬כל שוטרי משטרת צרפת היו מחבלים‪ .‬הוא לא‬
‫בטח באיש‪ .‬הוא מיהר להתקשר לשגרירות האמריקאית‬
‫וביקש שיביאו את רכב החירום המיוחד שעומד בשגרירות‬
‫בדיוק לתרחישי בלהות שכאלו‪ .‬כעבור עשר דקות יקרות‪,‬‬
‫בהן התחבא עם הנשיא במקום מסתור עלה הנשיא על הרכב המיוחד והחל במסלול‬
‫המילוט לעבר שדה התעופה הצבאי שם חיכו לנשיא שני מסוקים מיוחדים‪ .‬המסוק‬
‫הנשיאותי הצליח להמריא לא לפני ששיגר נורים‪ ,‬לאחר שמערכות המסוק זיהו‬
‫שיגור של טיל שבוצע בידי מחבל שעמד על אחד הגגות הסמוכים למסלול‪.‬‬
‫בינתיים בחדר הפיקוד הצרפתי‪ ,‬מעבר למסכי הפלזמה הענקיים פריז נראתה‬
‫בוערת‪.‬‬
‫ממלא מקום הנשיא הנרי לסמואה‪ ,‬פנה בבהילות לראש שירותי הביטחון ושאל‬
‫אותו בבהלה‪" :‬אדוני‪ ,‬תסביר לי מה הולך כאן? אני רואה שוטרים שלנו הורגים‬
‫אזרחים? זו קטסטרופה!"‬
‫"אין לי דרך אחרת להגיד לך זאת אדוני ממלא מקום ראש הממשלה אלא במילים‬
‫הבאות‪:‬‬
‫צרפת תחת מתקפה! הייתי רוצה לשלוח הודעה כללית לאנשיי‪ ,‬אבל אני כבר לא‬
‫יודע במי אפשר לבטוח"‪.‬‬
‫בינתיים הוזעק למטה הפיקוד המיוחד שהוקם‪ ,‬הרמטכ"ל הצרפתי פייר דה‪-‬ויליירס‪.‬‬
‫הוא נכנס במהירות ומיד ביקש רשות להוציא את כל השוטרים הצרפתיים מהעיר‬
‫ולהכניס במקומם את הצבא‪.‬‬
‫כעבור רבע שעה כל שוטרי פריז קיבלו הוראה חד משמעית לצאת מהעיר‪ .‬אזעקה‬
‫הופעלה ברחבי פריז ועוצר כללי הוטל על העיר כאשר ההוראה הייתה ברורה‪" :‬כל‬
‫איש ואישה שאינם חיילים צרפתיים ייעצרו מיד ואם יתנגדו יירו במקום"‪.‬‬
‫חצי שעה נוספת עברה ופריז הייתה נקייה משוטרים שאת מקומם תפס צבא‬
‫צרפת ובראשם חיילי יחידת הקומנדו הצרפתי שהחלו לעבור בין הבתים לפי מידע‬
‫מודיעיני מקדים‪ ,‬ולהילחם במחבלים שיתרונם אבד להם‪ ,‬היות שלא נשארה שום‬
‫משמעות למדי המשטרה שלהם‪.‬‬
‫הלחימה העיקשת של הקומנדו הצרפתי השיבה את השליטה לעיר לידי הצבא‬
‫כעבור חמש שעות‪ .‬עשרות מחבלים נהרגו במבצע‪ .‬ארבעה שוטרים בכירים נתפסו‬
‫כבוגדים שמסרו את כל סידורי האבטחה הפנימיים של צרפת לידי המחבלים‪.‬‬
‫בזכות פיקחותו של הרמטכ"ל הצרפתי פייר דה ויליירס‪ ,‬צרפת ניצלה‪...‬‬
‫***‬
‫תרחיש הבלהות הזה‪ ,‬שהוא דוגמא לכאב הראש של כל אירגוני המודיעין בעולם‪,‬‬
‫מראה לנו‬
‫שכאשר אדם רוצה להתאפס ולחשב מסלול מחדש‪ ,‬עליו להתנתק קודם מההפרעות‬
‫המסיחות את דעתו‪ .‬עליו לנסות ולהשתיק את כל הגורמים המפריעים ואז להתחיל‬
‫ולנסות ולפתור את הבעיה‪ .‬לפעמים עצם ההשתקה וישוב הדעת כבר יבטיחו לו‬
‫את חצי הדרך לפתרון התשובה‪ .‬עוד עליו לדעת‪ ,‬שתמיד כדאי לחפש קודם כל‬
‫את עיקר הבעיה מבפנים‪ ,‬ורק אחר כך להתחיל ולחפש אותה בגורמים שבחוץ‪...‬‬
‫הוי זהיר במצווה‬
‫קלה כבחמורה‪,‬‬
‫שאין אתה יודע‬
‫שכרן של מצוות‬
‫(משניות אבות ב'‪ ,‬א')‬
‫חֲ בָ ל לְפַ סְ פֵ ס‬
‫סיפור‬
‫צעיר‬
‫ֹלׁשה ַא ִחים ָהיּו‪ְּ ,‬בנֵ י‬
‫ּגֵ 'יי‪ְ ,‬ס ִטין וְ ֵדיוִ יד ְׁש ָ‬
‫ָאב וָ ֵאם‪ֲ ,‬א ָבל ָה ָאב ֵאינֶ ּנּו ּכִ י ָהלַ ְך לְ ֵבית‬
‫מּודה‪ָּ ,‬ד ָרה‬
‫ּבֹוד ָדה וְ גַ לְ ָ‬
‫עֹולָ מֹו‪ָ .‬ה ֵאם ֵ‬
‫ּומ ַצ ָּפה לַ ֶּטלֶ פֹון ֶׁשּיְ ַצלְ ֵצל‬
‫לְ ַב ָּדּה ְּב ֵב ָיתּה ְ‬
‫יה ַעל ַה ַּקו לְ ָה ִפיג‬
‫יב ֵּׂשר ּכִ י ֶא ָחד ִמ ָּבנֶ ָ‬
‫וִ ַ‬
‫ידּותּה‪ַ .‬על ָה ַר ְעיֹון ּכִ י יָ בֹואּו‬
‫ֶאת ְּב ִד ָ‬
‫ּוב ְעלָ ּה‬
‫לְ ַב ֵּקר וִ ְּת ָרה ּכְ ָבר ִמּזְ ַמן‪ֶׁ ,‬שּכֵ ן ִהיא ַ‬
‫נּוח ַעל ִמ ְׁשּכָ בֹו ְּב ָׁשלֹום‪ָ ,‬ע ְמלּו ָקׁשֹות‬
‫יָ ַ‬
‫יהם‬
‫יהם ּכְ ֵדי לְ ַה ְקנֹות לִ ְבנֵ ֶ‬
‫וְ ָח ְסכּו ַּפת ִמ ִּפ ֶ‬
‫יטאֹות‬
‫יב ְר ִס ָ‬
‫בֹוהה ְּור ָח ָבה ָּבאּונִ ֶ‬
‫ַה ְשֹּכָ לָ ה ּגְ ָ‬
‫יֹותר‪ .‬וַ ֲע ָמלָ ם ָאכֵ ן נָ ָשֹא ֵּפרֹות‪.‬‬
‫ַהּטֹובֹות ְּב ֵ‬
‫רֹופסֹור ָּבכִ יר ַּב ַּמ ְחלָ ָקה‬
‫ּגֵ 'יי ָה ִראׁשֹון‪ְּ ,‬פ ֶ‬
‫ַה ַּק ְר ְּדיֹולֹוגִ ית ְּב ֶא ָחד ִמ ָּב ֵּתי ַהחֹולִ ים ִּבנְ יּו‬
‫יֹורק‪ַ ,‬חי ָׁשם ְּב ַפ ְר ְּב ֵרי ָה ִעיר ְּב ַביִ ת נָ ֶאה‬
‫ְ‬
‫ִעם ִא ְׁשּתֹו וִ ילָ ָדיו‪ָ ,‬עסּוק ִמּב ֶֹקר ַעד ֶע ֶרב‬
‫מֹוצא ְּפנַ אי ַּפ ַעם ְּב‪ ...‬לְ ָה ִרים‬
‫ֵ‬
‫ּובק ִֹׁשי‬
‫ְ‬
‫מּודה‪.‬‬
‫ִצלְ צּול ֶטלֶ פֹון לָ ִא ָּמא ַהּגַ לְ ָ‬
‫יֹוׁשב ְּב ִמ ְׂש ָרד ְמ ֻה ָּדר ָצמּוד‬
‫יֹועץ ְמנָ יֹות ָּבכִ יר ַּבּוֹול ְס ְט ִריט‪ֵ ,‬‬
‫ְס ִטין ַה ֵּׁשנִ י‪ֵ ,‬‬
‫לְ ָמ ַסּכֵ י ַמ ְח ֵׁשב ְמ ַר ְּצ ִדים‪ּ ,‬כְ ֶׁשּלְ ָאזְ נָ יו ֻמ ְצ ָמדֹות ָׁשֹלׁש ֲא ַפ ְרּכְ סֹות ֶטלֶ פֹון‪ ,‬וְ ַרק‬
‫יזֹוׁש ִהי ֲא ַפ ְרּכֶ ֶסת הּוא נִ זְ ּכָ ר לְ ָה ִרים ִצלְ צּול ָק ָצר לְ ִאּמֹו‪.‬‬
‫ּכְ ֶׁש ִּמ ְת ַּפּנָ ה ַּפ ַעם ֵא ֶ‬
‫יׁשי‪ּ ,‬גַ ם הּוא ִסּפּור ֹלא ָק ָטן ֶׁשל ַה ְצלָ ָחה‪ְּ ,‬בנִ ּגּוד לְ ֶא ָחיו הּוא‬
‫וְ ֵדיוִ יד ַה ְּׁשלִ ִ‬
‫יטנְ יָ ה‪ְ ,‬מנַ ֵהל ֲח ָברֹות ַק ְּבלָ נִ ּיֹות ּגְ דֹולֹות‪ּ ,‬גַ ם הּוא ֵאין לֹו זְ ַמן‪.‬‬
‫ּגֹורר ִּב ְב ִר ַ‬
‫ִמ ְת ֵ‬
‫ֹלׁשה זָ כְ רּו ּגַ ם זָ כְ רּו ֶאת יֹום ַה ֻהּלֶ ֶדת ַה ְּׁשמֹונִ ים‬
‫ֲא ָבל לְ ַמ ְר ֵּבה ַה ֶּפלֶ א ּכָ ל ַה ְּׁש ָ‬
‫ֹלח ֶאת ַמ ְּתנָ תֹו ְּביָ ד ְר ָח ָבה‪.‬‬
‫ּבֹוד ָדה‪ ,‬וְ כָ ל ֶא ָחד ֵמ ֶהם ָּד ַאג לִ ְׁש ַ‬
‫ֶׁשל ָה ֵאם ַה ֵ‬
‫יׁשה‬
‫ַה ַּק ְּבלָ ן ָרכַ ׁש וִ ילָ ה ְמ ַה ֶמ ֶמת ַעל ֶא ָחד ֵמ ִאּיֵ י יָ וָ ן‪ָׁ ,‬שם ּתּוכַ ל ָה ֵאם ַה ְּק ִׁש ָ‬
‫יטב ָה ִרהּוט‪,‬‬
‫לִ נְ פֹׁש ְּב ָח ְד ֵׁשי ַה ַּקיִ ץ ֵמ ֲע ַמל ַה ָּׁשנָ ה‪ֶ ,‬את ַהּוִ ילָ ה ָּד ַאג לְ ַצּיֵ ד ְּב ֵמ ַ‬
‫יכּותּיֹות‬
‫יֹותר‪ .‬לְ ִאּמֹו ָׁשלַ ח ְּתמּונֹות ֵא ִ‬
‫ֹלא ִק ֵּמץ ְּבכַ ְסּפֹו‪ַ ,‬הּכֹל ַעל ַה ַּצד ַהּטֹוב ְּב ֵ‬
‫ּובזֹאת יָ ָצא‬
‫יסה ָהלֹוְך וָ ׁשֹוב לְ ִאּיֵ י יָ וָ ן‪ָ ,‬‬
‫ֶׁשל ַה ַּביִ ת‪ּ ,‬כַ ְר ִטיס ְּב ָרכָ ה וְ כַ ְר ִטיס ִט ָ‬
‫חֹובתֹו‪.‬‬
‫יְ ֵדי ָ‬
‫ִאיׁש ַה ְּמנָ יֹות ִמּוֹול ְס ְט ִריט‪ָ ,‬הלַ ְך ַעל ַמה ֶּׁש ְּמ ַד ֵּבר ֵאלָ יו‪ ,‬וְ ָרכַ ׁש ְמכֹונִ ית‬
‫ֶמ ְר ֶצ ֶדס ְמפ ֶֹא ֶרת‪ַ ,‬ה ִּמּלָ ה ָה ַא ֲחרֹונָ ה ְּבׁשּוק ַה ְּמכֹונִ ּיֹות‪ֶ .‬את ַה ְּמכֹונִ ית ָׁשלַ ח‬
‫מּודים ָס ִביב לַ ָּׁשעֹון‪ ,‬מּוכָ נִ ים‬
‫לָ ָא ֶרץ‪ָּ ,‬ד ַאג לְ ֶח ְב ַרת ּכ ַֹח ָא ָדם ֶׁש ַּת ֲע ִסיק נֶ ָהגִ ים ְצ ִ‬
‫לָ ַק ַחת ֶאת ִאּמֹו ְּבכָ ל ָׁש ָעה לְ ֵהיכָ ן ֶׁש ַרק ִּת ְר ֶצה‪.‬‬
‫יצד יּוכַ ל‬
‫ּבֹוד ָדה‪ּ ,‬כֵ ַ‬
‫קֹורי ִמּכֻ ּלָ ם‪ ,‬הּוא ָח ַׁשב ַעל ָה ֵאם ַה ֵ‬
‫ַה ַּק ְר ְּדיֹולֹוג ָהיָ ה ְמ ִ‬
‫ידּותּה‪ ,‬וְ ָרכַ ׁש לָ ּה ֻּתּכִ י ְמ ַד ֵּבר ִּב ְסכּום ָע ֵתק‪.‬‬
‫לְ ָה ִפיג ֶאת ְּב ִד ָ‬
‫ְּב ִסּיּומֹו ֶׁשל יֹום לְ ַא ַחר ֶׁש ַה ַּמ ָּתנֹות ּכֻ ּלָ ם ִהּגִ יעּו לְ יַ ֲע ָדם‪ִ ,‬ה ְת ַק ְּׁשרּו ַה ָּבנִ ים‬
‫סּורים" ְּב ִש ַֹיחת וְ ִע ָידה לְ ַא ֵחל לְ ִא ָּמם ֵמ ָרחֹוק ֶאת ּכָ ל ַהּטֹוב ֶׁש ָּבעֹולָ ם‪.‬‬
‫"מ ִ‬
‫ַה ְ‬
‫ּומֹודה לְ כֻ ּלָ ם ַעל ְּתש ַֹּומת ַהּלֵ ב ַהּיָ ָפה לְ יֹום‬
‫ָ‬
‫ּוב ֶּטלֶ פֹון ָה ִא ָּמא ִמ ְת ַרּגֶ ֶׁשת‬
‫ַ‬
‫ֻהּלַ ְד ָּתּה‪ֲ ,‬א ָבל ִהיא ֹלא ְמ ֻר ָּצה‪:‬‬
‫"לָ ָּמה לִ י וִ ילָ ה ְּב ִאּיֵ י יָ וָ ן? ֲאנִ י ְּבק ִֹׁשי ַמ ְצלִ ָיחה לְ נַ ּקֹות ֶאת ֵּב ִיתי ּכָ אן‪ ,‬לָ ָּמה לִ י‬
‫נֹוסף?‬
‫לִ נְ ס ַֹע ַעד יָ וָ ן לְ נַ ּקֹות ַּביִ ת ָ‬
‫יׁשה טֹוב‬
‫ּומכֹונִ ית??!! ִּב ְׁש ִביל ָמה? לְ ָאן ֲאנִ י ּכְ ָבר הֹולֶ כֶ ת? ֲה ֵרי ּכְ ֶׁש ֲאנִ י ַמ ְרּגִ ָ‬
‫ְ‬
‫יַ ֲח ִסית ֲאנִ י הֹולֶ כֶ ת ְּב ַסְך ַהּכֹל לְ ֻק ַּפת חֹולִ ים‪ָ ,‬אז ִּב ְׁש ִביל ָמה ְמכֹונִ ית?"‬
‫"א ָבל‪ֲ ,‬א ָבל ָהעֹוף ָהיָ ה ָט ִעים!"‬
‫ֲ‬
‫"א ָבל ִא ָּמא‪ ,‬זֶ ה ָהיָ ה ֻּתּכִ י ְמ ַד ֵּבר‪"...‬‬
‫נֹותן זְ ָע ָקה ַּב ֶּטלֶ פֹון‪ֲ :‬‬
‫ַה ֵּבן ֵ‬
‫"א ָבל הּוא ֹלא ָא ַמר ּכְ לּום‪"!...‬‬
‫יׁשה‪ֲ :‬‬
‫ָה ִא ָּמא נִ ְׁש ֶא ֶרת ֲא ִד ָ‬
‫יֹוד ַע‬
‫ֹאמרּו ַא ֶּתם‪ֵ ,‬איזֶ ה ָּפנִ ים יֵ ׁש לְ ַה ְח ָמ ָצה ֶׁשּכָ זֹו‪ּ ,‬כָ ְך ֶׁש ַא ָּתה ֲא ִפּלּו ֹלא ֵ‬
‫ּת ְ‬
‫ָמה ֶה ְח ַמ ְצ ָּת‪....‬‬
‫*‬
‫הּותם ֶׁשל ַה ְּד ָב ִרים לִ ְפנֵ י‬
‫אּולַ י ּכְ ַדאי לִ ְהיֹות ְק ָצת ֵע ָרנִ ּיִ ים‪ ,‬לִ ְבּדֹק ֶאת ַמ ָ‬
‫אֹותם לְ גַ ְמ ֵרי‪ .‬לְ ִה ְתּבֹונֵ ן ַּב ֶּמה ֶׁש ִּמ ָּס ִביב‪ ,‬לִ ְׁשמ ַֹע‪ ,‬לָ ֵתת ְּתש ַֹּומת‬
‫ּקֹוב ִרים ָ‬
‫ֶׁש ְ‬
‫לֵ ב ּגַ ם לִ ְד ָב ִרים ֶׁשֹּלא ֻה ְרּגַ לְ נּו לִ ְׁשמ ַֹע ַעד ַהּיֹום‪ .‬לֵ ְך ֵּת ַדע‪ ,‬אּולַ י ָה ֱא ֶמת ְמצּויָ ה‬
‫ַּדוְ ָקא ְּב ָמקֹום ֶׁשֹּלא ָח ַׁש ְב ָּת‪...‬‬
‫חּוׁשת‬
‫ׁשּותנּו ִהיא ְּת ַ‬
‫טּואר ַה ְּתחּוׁשֹות ֶׁש ִּב ְר ֵ‬
‫ַא ַחת ַה ְּתחּוׁשֹות ַה ָּקׁשֹות ְּב ֶר ֶּפ ְר ַ‬
‫ּכֹואב ַהּלֵ ב‪ֶ :‬ה ְח ַמ ְצנּו‪ .‬יָ כֹלְ נּו לְ ַה ְרוִ ַיח‪ ,‬לְ ַה ִּׂשיג‪,‬‬
‫(פ ְספּוס)‪ֹ ,‬לא ַּפ ַעם ֵ‬
‫ַה ַה ְח ָמ ָצה ִ‬
‫ּופ ְס ַפ ְסנּו‪...‬‬
‫לְ ַה ְרּגִ יׁש‪ִ ,‬‬
‫ָמה לַ ֲעשֹוֹת‪ ,‬זֶ ה ִט ְבעֹו ֶׁשל ָה ָא ָדם ֶׁשהּוא ַמ ֲח ִמיץ ִהזְ ַּד ְּמנֻ ּיֹות ַעל יָ ִמין וְ ַעל‬
‫ימה‪ֲ ,‬א ָבל‪...‬‬
‫צּורה ַמ ְד ִה ָ‬
‫אֹותם ְּב ָ‬
‫שמֹאל‪ּ ,‬כְ ִאּלּו יָ כֹול ָהיָ ה לְ נַ ֵּצל ָ‬
‫ְֹ‬
‫יצים‪ַּ ,‬פ ַעם‬
‫לֹומ ִדים‪ַּ ,‬פ ַעם ַא ַחת ַמ ְח ִמ ִ‬
‫ּכֹואב‪ .‬לָ ָּמה? ּכִ י ִמ ָּט ֻעּיֹות ְ‬
‫וְ זֶ ה ֹלא ּכָ ל ּכָ ְך ֵ‬
‫יׁשית ּכְ ָבר זֹוכְ ִרים‪ ,‬אּולַ י‪...‬‬
‫ְׁשנִ ּיָ ה ְמ ַפ ְס ְפ ִסים‪ַּ ,‬פ ַעם ְׁשלִ ִ‬
‫ּכֹואב זֶ ה ּכְ ֶׁשּיֵ ׁש ָא ָדם ֶׁש ַּמ ֲח ִמיץ ַמ ֶּׁשהּו יָ ָקר וְ ָחׁשּוב‪ ,‬וְ הּוא ּכְ לָ ל ֵאינֹו‬
‫ַמה ֶּׁשּכֵ ן ֵ‬
‫ּומ ַׂש ְּב ִרים ֶאת ָאזְ נֹו‪ּ ,‬כְ ָבר ְמ ֻא ָחר ִמ ַּדי ִמּכְ ֵדי לְ ַת ֵּקן‪.‬‬
‫אֹומ ִרים לֹו ְ‬
‫יֹוד ַע ִמּכָ ְך‪ּ ,‬וכְ ֶׁש ְ‬
‫ֵ‬
‫יטיב לִ ְבּדֹק‪ ,‬לִ ְבחֹן‪ ,‬לְ ַעּיֵ ן ּולְ נַ ֵּת ַח‪ ,‬אּולַ י נַ ְח ִמיץ ָּפחֹות‪.‬‬
‫ִאם נֵ ִ‬
‫לתת מאהבה‬
‫סיפור‬
‫לשבת‬
‫"אני צריך מישהו נאמן שבאמת אוהב‬
‫אותי‪ ,‬ולא יפנה לי עורף או ידאג לצרכיו‬
‫האישיים על חשבון קופת הממלכה"‪,‬‬
‫פנה מלך ספרד לדייגו יועצו הקרוב‬
‫והנאמן‪" .‬מאז מותו של אלברטו‬
‫רוזאלס שניהל את אוצר הממלכה‬
‫בנאמנות ובמקצועיות ומסר את עצמו‬
‫למען ניהולה התקין‪ ,‬אינני מוצא אדם‬
‫שאני יכול לסמוך עליו בעיניים עצומות‬
‫ולדעת שרק טובתי וטובת הממלכה‬
‫לנגד עיניו"‪ ,‬סיים המלך הזקן את דבריו‬
‫והביט בעצב ביועצו האהוב שהקשיב‬
‫לדברים בשתיקה‪.‬‬
‫אמנם היו אנשים רבים שחשקו‬
‫מיכאל ראם‬
‫בתפקיד‪ ,‬אבל המלך שכבר הספיק‬
‫לעבור בחייו מספר משברים שאיימו על הממלכה ידע שרבים מהם‬
‫'ידאגו' לאוצר המלכותי‪ ,‬אך יותר מכך הם ידאגו לעצמם‪ .‬דייגו ידע‬
‫שאסור לו לאכזב את המלך שסומך על עצתו‪ ,‬והוא חייב למצוא את‬
‫הנוסחה שתוכיח מי באמת אוהב את המלך ומי לא בדיוק כך‪.‬‬
‫הוא התהלך בחדר אחוז שרעפים‪ ,‬ולפתע נצנץ רעיון במוחו‪ .‬הוא חשב‬
‫וחכך בדעתו עוד מספר דקות‪ ,‬ואז החל להרצות בפני המלך את תכניתו‪.‬‬
‫ככל שהתקדם בפירוט התוכנית התרחב החיוך שעל פני המלך יותר‪.‬‬
‫"תמיד אהבתי את עצותיך‪ ,‬דייגו היקר" אמר המלך וטפח על שכמו‪.‬‬
‫*‬
‫"בעוד שלושה חודשים תיערך מסיבה למלכנו האהוב לרגל מלאת לו ‪80‬‬
‫שנה" נכתב בהזמנה המהודרת שנשלחה אל מושלי הערים והמחוזות‬
‫ברחבי המדינה‪ ,‬ואל השרים והמקורבים לחצר המלוכה‪.‬‬
‫האולם רחב הידיים שבארמון שופץ לכבוד האירוע הנוצץ‪ ,‬ווילונות‬
‫יוקרתיים יחד עם ריהוט כבד ויקר שנקנה במיוחד ליום הולדתו של‬
‫המלך השלימו את התפאורה‪ .‬טובי השפים נשכרו על ידי הוועדה‬
‫המיוחדת שהופקדה על הכנת האירוע‪ ,‬כדי להכין את מיטב המטעמים‬
‫למוזמנים המכובדים‪.‬‬
‫גם המוזמנים הרבים מצדם התכוננו לאירוע רב הרושם‪ ,‬וכל אחד מהם‬
‫החל לתכנן את המתנה אותה יעניק למלך ביומו הגדול‪ .‬האחד הזמין‬
‫גלימת ארגמן ארוגה עם חוטי זהב אמיתי‪ ,‬והאחר רכש קופסת טבק‬
‫משובצת ביהלומים רבים‪ .‬השלישי רכש במיטב כספו סוס מרוצים מזן‬
‫נדיר‪ ,‬שכמותו יש רק מעטים בעולם‪ ,‬והרביעי הזמין ציור של המלך‬
‫מצייר מפורסם שיצירותיו פיארו את המוזיאונים היוקרתיים ביותר‪.‬‬
‫וכך כל אחד השקיע את מיטב כספו ומחשבה רבה כדי שמתנתו תהיה‬
‫המקורית והמושקעת ביותר‪.‬‬
‫יום האירוע הגיע‪ .‬בחצר הארמון נעמדו בשורות העגלות היוקרתיות‬
‫רתומות לסוסי ענק‪ ,‬שהיה נדמה שגם הם מתרגשים לכבוד האירוע‬
‫שאליו הגיעו‪ .‬השרים ונכבדי הממלכה נכנסו זה אחר זה כשבידם המתנות‬
‫שרכשו‪ .‬אט אט התיישבו המוזמנים הרבים ליד השולחנות העמוסים‬
‫במנות היוקרה‪ ,‬והתזמורת המלכותית בת עשרות הנגנים פצחה בשיר‬
‫שנתן את האות לפתיחת האירוע‪ .‬כולם חיכו לכניסתו של חתן השמחה‬
‫אל האירוע הגדול שנחגג לכבודו‪ ,‬ובינתיים הסתובבו בין הקהל מלצרים‬
‫ופקידי המלך ושירתו את המוזמנים הרבים‪.‬‬
‫בגלריה צדדית מאחורי וילון עבה עמד המלך‪ ,‬כשלצדו יועצו האהוב‪.‬‬
‫הם הביטו אל הקהל הרב שגדש את האולם‪ .‬לפתע נכנסו אל האולם‬
‫מספר משרתים מבית המלוכה עם עגלות ענק‪ .‬הם סובבו בין המוזמנים‬
‫ואספו את המתנות הרבות‪ .‬אבל ההפתעה האמיתית הייתה ההודעה‬
‫שבפיהם‪" :‬לפי בקשתו של המלך‪ ,‬אין הוא מעוניין לדעת מה הביא‬
‫כל אחד מהמוזמנים‪ ,‬ובכלל אם הביא מתנה‪ ,‬ולכן מתבקשים האורחים‬
‫הנכבדים להסיר מן המתנה שברשותם את מכתבי הברכה ואת האגרות‬
‫המצורפות למתנות שברצונם להעניק למלך"‪ ,‬הודיעו המשרתים תוך‬
‫כדי שהם מגלגלים את עגלות הענק‪ .‬המלך ויועצו דייגו גונזלס הביטו‬
‫אל הקהל המופתע‪ ,‬ושמחו שהכל עובד כמתוכנן‪ .‬השרים ששמעו את‬
‫הוראת המלך עיוותו את פניהם בתדהמה‪ ,‬חלקם כעסו מאוד והניחו את‬
‫המתנה בעגלה בחוסר חשק‪ ,‬וחלקם ניסו בכל זאת לשכנע את המשרתים‬
‫הממונים על איסוף המתנות שבכל זאת יתירו להם לרמוז למלך מי הוא‬
‫הנותן הנכבד‪ .‬היו אף כאלו שהגדילו לעשות‪ ,‬ולאחר שהביטו ימינה‬
‫ושמאלה הכניסו את המתנה שהביאו אל תוך כיסם‪.‬‬
‫בקצה האולם עמד קרלוס מורטיאנו‪ ,‬שהיה מושל באחת העיירות‬
‫הקטנות שבפרברי המדינה‪ .‬כשהגיע אליו משרת המלך והודיע לו את‬
‫הודעתו של המלך אורו עיניו‪ .‬הוא הניח את המתנה העטופה בעגלת‬
‫היוקרה‪ ,‬והסיר ממנה את האיגרת המקופלת כשחיוך על פניו‪.‬‬
‫המלך ודייגו שהביטו על כל הנעשה הביטו זה בזה בחיוך‪" .‬כל הכבוד‬
‫דייגו" אמר לו המלך‪" ,‬עכשיו אני יודע מי באמת אוהב אותי ודואג לי‪ ,‬ומי‬
‫נותן לי את המתנה כדי לדאוג לעצמו‪ "...‬אמר המלך‪ ,‬ואחז בידו של דייגו‬
‫כשהם נכנסים אל האולם העמוס באוהביו של המלך‪ ,‬כשבליבם פנימה‬
‫רק הם יודעים כמה מעטים הם האוהבים האמיתיים‪...‬‬
‫***‬
‫בפרשת השבוע מסופר על מספר אנשים שהיו טמאים בזמן הקרבת‬
‫קרבן הפסח‪ ,‬ולמרות שעל פי דין הם היו פטורים מהקרבת הקרבן‪ ,‬הם‬
‫לא ויתרו ורצו‬
‫בכל זאת להעניק‬
‫מעצמם ולהתקרב‬
‫לקב"ה על ידי‬
‫הקרבת קרבן פסח‪,‬‬
‫ואכן הקב"ה ברוב‬
‫רחמיו נתן להם‬
‫אפשרות נוספת‬
‫להקריב את קרבן‬
‫הפסח בפסח שני‪.‬‬
‫כי מי שבאמת‬
‫אוהב את הבורא‪,‬‬
‫מתקבל בזרועות‬
‫פתוחות למרות‬
‫הכול‪...‬‬
‫מכת דם בביצים‬
‫השעה הייתה כבר שלוש אחר‬
‫הצהריים ורוב החנויות כבר היו‬
‫סגורות לקראת השבת המתקרבת‪.‬‬
‫שרונה פתחה את המקרר כדי‬
‫להוציא ביצים עבור הציפוי שהכינה‬
‫לעוגה‪ ,‬וגילתה שהביצים נגמרו‪.‬‬
‫"מיטל‪ ,‬לכי רגע ליעל השכנה תביאי‬
‫ממנה תבנית ביצים!" קראה שרונה‬
‫לבתה‪ .‬כעבור כמה דקות חזרה‬
‫מיטל כשבידיה תבנית של ‪ 12‬ביצים‪.‬‬
‫שרונה השתמשה בביצים‪ ,‬וכמובן‬
‫ביום ראשון ירדה למכולת כדי‬
‫לקנות תבנית ביצים ולהחזיר אותה‬
‫לשכנתה הנדיבה‪ .‬יומיים לאחר מכן‬
‫שאלה מס' ‪399‬‬
‫באה יעל לשרונה‪ ,‬בטענה שארבע‬
‫ביצים מתוך התבנית היו עם דם‪,‬‬
‫והיא זרקה אותן לפח ולכן היא רוצה ארבעה ביצים חדשות‪ .‬וכעת‬
‫על סיפור זה יש לנו שלושה שאלות‪ .‬א') האם ביצה שיש בה דם‬
‫מותרת באכילה? ב') האם שרונה קיימה את החזרת ההלוואה כאשר‬
‫החזירה ביצים עם דם‪ ,‬למרות שהיא קיבלה ביצים ללא דם? ג') האם‬
‫שרונה יכולה לטעון שכיוון שהחזירה ביצה שלמה‪ ,‬מבחינתה היא‬
‫השיבה את החוב על אף שהיה דם בביצים?‬
‫מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט‪ :‬שולחן ערוך‬
‫'יורה דעה' סימן ס"ו סעיף ז' בעניין‪' :‬הכשר ביצה עם דם'‪ .‬שולחן‬
‫ערוך 'חושן משפט' סימן רל"ב סעיף י"ט בדין‪' :‬המוכר ביצים לחברו‬
‫ונמצאו מוזרות' והאם זה דומה למקרה שלנו?‬
‫תשובה לשאלה "הנדיב שנעלם" (שאלה מס' ‪)396‬‬
‫תקציר השאלה השבועית‪ :‬יהודי אמריקאי החליט לתת מתנה‬
‫לשלום המתמיד‪ ,‬וביקש מדוד שעבר במקום לתת לו מאה דולר‪.‬‬
‫בית‬
‫המדרש‬
‫שלום סירב לקבל את המתנה אבל הנדיב הלך לדרכו‪ .‬דוד ניגש לרב‬
‫ושאל אותו מה לעשות עם הכסף‪ .‬מה השיב לו הרב?‬
‫תשובה בקצרה‪ :‬הכסף שייך לנדיב האלמוני‪ ,‬ודוד חייב לשמור אצלו‬
‫את הכסף מדין 'השבת אבדה' ובכל מקרה הוא יכול לנסות ולשכנע‬
‫את שלום לקבל ממנו את הכסף‪ .‬ויש אומרים שיכול לתת את הכסף‬
‫לבן תורה אחר‪ ,‬בתנאי שאם יתברר מי הנדיב והלה לא יסכים למתנה‬
‫שניתנה לו‪ ,‬הלה יצטרך להחזיר את הכסף‪.‬‬
‫תשובה בהרחבה‪ :‬בתלמוד בבלי ובהלכה (מסכת 'בבא בתרא' דף‬
‫קל"ז‪ ,‬שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רמ"ה סעיפים י'‪ ,‬י"א) מובאות‬
‫כמה דוגמאות מה הדין לגבי אדם שנתנו לו מתנה‪ ,‬והוא מסרב לקבל‬
‫אותה‪ .‬נביא כאן כמה דוגמאות‪ ,‬שלפיהן נוכל להסיק מסקנות לגבי‬
‫המקרה שלנו‪.‬‬
‫א') אדם שקיבל את המתנה ואמר שאינו מעוניין בה‪ ,‬להלכה המתנה‬
‫נחשבת כ'הפקר'‪ ,‬כיוון שהבעלים שהוא מקבל המתנה הפקיר אותה‪,‬‬
‫וכל הקודם זוכה‪.‬‬
‫ב') אדם שאמר עוד לפני שקיבל את המתנה שאינו מעוניין בה‪ ,‬הדין‬
‫הוא שהמתנה חוזרת לבעליה הראשונים‪ .‬כיוון שעדיין לא יצאה‬
‫מרשות הבעלים ונשלחה עבור האדם שבשבילו היא מיועדת וברגע‬
‫שהוא קיבל אותה ‪ -‬ואמר שאינו מעוניין בה‪ ,‬אינה נחשבת כ'הפקר'‬
‫וחוזרת לרשות הבעלים‪.‬‬
‫ג') אם נתנו מתנה לאדם כדי שיזכה בה עבור מישהו אחר‪ :‬אם‬
‫אותו אדם ידע מכך ושתק‪ ,‬ורק אחר כך אמר שאינו רוצה לקבל‬
‫את המתנה‪ ,‬יש ספק בהלכה כיצד להתייחס לגורל המתנה‪ .‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬יש להחשיב את שתיקתו בעת ששמע על קבלת המתנה‬
‫עבורו‪ ,‬כהסכמה שבשתיקה‪ .‬רק אחר כך התחרט‪ ,‬ולכן הדין הוא כמו‬
‫נידון א' שהבאנו למעלה‪ .‬ומצד אחר‪ ,‬אולי אפשר לומר שהוא שתק‬
‫כיוון שעדיין לא הגיע לידיו כלום‪ ,‬וברגע שהביאו לו את המתנה –‬
‫סירב לקבל אותה‪ ,‬ולכן הדין יהיה כנידון ב'‪ .‬אבל בכל מקרה אנו‬
‫מתייחסים לדין זה כ'ספק הפקר' שאם מישהו תפס את המתנה‪ ,‬זכה‬
‫בה‪ .‬וגם אם מקבל המתנה בהתחלה יתפוס בה בחזרה‪ ,‬לא מוציאים‬
‫אותה מידי הזוכה‪.‬‬
‫לפי נידונים אלו‪ ,‬ברגע ששלום ידע על המתנה הוא סירב לקבל‬
‫אותה ולכן היא חוזרת לידי הנדיב האלמוני‪ .‬וכיוון שהלה הלך לדרכו‪,‬‬
‫ואיננו יודעים מי הוא‪ ,‬הדין הוא שזה יחשב כ'אבדה' שהמוצא צריך‬
‫לשמור עליה עד שיבוא אליהו הנביא ויגלה מי הבעלים‪ ,‬ובינתיים‬
‫אסור לו להשתמש בכסף‪( .‬סימן רס"ז סעיף כ"ה)‬
‫העצה הפשוטה שיכולה לפתור את הבעיה במקרה שלנו‪.‬‬
‫עצה פשוטה היינו נותנים לדוד בסיפור שלנו‪ :‬פשוט לחזור פנימה‬
‫לתוך בית הכנסת ולהסביר לשלום שהנדיב נעלם‪ ,‬וכעת שיעשה מה‬
‫שהוא רוצה עם הכסף‪ .‬שהרי כל זמן שהכסף ניתן עבור שלום‪ ,‬הוא‬
‫פשוט יכל להשאיר אותו בידיו‪ ,‬ולחסוך מעצמו את ההתמודדות מה‬
‫לעשות עם הכסף‪.‬‬
‫נתן מתנה לעני‪ ,‬והוא סירב לקבל‪ .‬האם המתנה חוזרת לבעליה?‬
‫רעיון נוסף שיכול להוות פתרון במקרה שלנו‪ ,‬הוא לתת את הכסף‬
‫הזה לעני אחר בן תורה‪ ,‬ולעשות אתו תנאי שברגע שיאותר הנדיב‬
‫האלמוני – אם הנדיב יסרב לתת לו את הכסף‪ ,‬הוא יצטרך להחזיר‬
‫אותו‪ .‬כיוון שבהלכה (סימן קכ"ה סעיף ה') נפסק שאדם ששלח‬
‫מתנה על ידי שליח לאדם שהוא עני ואין לו פרנסה‪ ,‬נתינת המתנה‬
‫נחשבת כ'נדר' לשולח המתנה ואסור לו לחזור בו מנתינתו‪ .‬אם כן‪,‬‬
‫כיוון שהוא חייב בכל מקרה לתת את הכסף לצדקה‪ ,‬ואיננו יכולים‬
‫לברר למי הוא היה מעוניין לתת את הכסף‪ ,‬יכול בינתיים לתת אותו‬
‫לעני אחר בן תורה ולקיים את רצון הנדיב האלמוני‪.‬‬
‫אמנם ההגדרה שהמתנה נעשית 'נדר' עבור הנותן‪ ,‬היא רק במקרה‬
‫שהעני הסכים לקבל אותה ואם העני אינו רוצה לקבל אותה‪ ,‬התבטל‬
‫ה'נדר' אבל בכל זאת יש אומרים שאפשר לתת אותו לצדקה בצורה‬
‫דומה למצווה שכבר נעשתה‪ ,‬ואם נאתר את הנדיב והוא יתנגד‬
‫לנתינת המתנה כפי שעשינו‪ ,‬מקבל הכסף יצטרך להחזיר אותו‬
‫לבעליו‪ .‬אבל כל עוד שלא איתרנו אותו – סביר להניח‪ ,‬שהוא היה‬
‫רוצה שנעשה זאת במקום שהכסף יהיה מונח עד שיבוא אליהו‪.‬‬