‫מזכירות הממשלה‬
‫התכנית הכלכלית ותקציב המדינה לשנים ‪7102 – 7102‬‬
‫החלטות הממשלה מישיבתה ביום ‪00.2.7101‬‬
‫‪.7381‬‬
‫העברת המשק לגז טבעי‬
‫‪.7383‬‬
‫תכנית השקעה רב שנתית לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים‬
‫‪.7381‬‬
‫אסדרת משק הביוב‬
‫‪.7382‬‬
‫ייעול מדיניות הענישה ושיקום האסירים בישראל‬
‫‪.7387‬‬
‫הקמת קרן לצמצום פערים ברשויות המקומיות‬
‫‪.7382‬‬
‫ייעול והסדרת עבודת הממשלה בתחום מוסדות הציבור‬
‫‪.7388‬‬
‫כלים רגולטוריים‪ ,‬מימונים ותכנוניים להגדלת היצע הדיור‬
‫‪.7388‬‬
‫צמצום פערים במערכת החינוך‬
‫‪.7381‬‬
‫קליטת עובדי התאגידים תוך חיזוק ושיפור הניהול במערך האשפוז‬
‫הלאומי והגברת המשילות במרכזים הרפואיים הממשלתיים‬
‫‪.7381‬‬
‫הגברת התחרות באשראי הצרכני באמצעות הסדרת עיסוק בפלטפורמות‬
‫‪P2P‬‬
‫‪.7381‬‬
‫גמול יושב ראש מועצת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים‬
‫‪.7383‬‬
‫קריטריונים לבניית כיתות לימוד‬
‫‪.7381‬‬
‫גיבוש תכנית לפיתוח כלכלי של מחוז הצפון וצעדים משלימים לחיפה‬
‫‪.7312‬‬
‫הגברת התחרות ואסדרת האשראי הקמעונאי‬
‫בפרוטוקול זה ‪ 222‬דפים‪.‬‬
‫‪-2‬‬‫‪.7317‬‬
‫פתיחת ענף המוניות לנסיעות שיתופיות ופיתוח תחום מוניות השירות‬
‫‪.7312‬‬
‫תחרות במשק הגפ"מ למגזר הביתי‬
‫‪.7318‬‬
‫חיסכון וסיוע לעצמאים‬
‫‪.7318‬‬
‫הורדת יוקר מחיה בתחום מוצרי הצריכה‬
‫‪.7311‬‬
‫שיפור אופן עשיית עסקים בישראל‬
‫‪.7311‬‬
‫הגברת התחרות בשוק התקשורת‬
‫‪.7311‬‬
‫שינוי מבני בענף התקינה‬
‫‪.7313‬‬
‫הפחתת הנטל הרגולטורי ביבוא מוצרי חשמל‬
‫‪.7311‬‬
‫הגברת אטרקטיביות המשק הישראלי להשקעות‬
‫‪.7312‬‬
‫ייעול פעילות הפיתוח ברשויות המקומיות באמצעות קביעת דמי פיתוח‬
‫רוחביים‬
‫‪.7317‬‬
‫הפחתת הרגולציה לרישוי עסקים‬
‫‪.7312‬‬
‫אשכול רשויות מקומיות‬
‫‪.7318‬‬
‫מסגרות תקציב לשנת הכספים ‪ 2271‬ואילך‬
‫‪.7318‬‬
‫סיוע בדיור לחיילים משוחררים בודדים‬
‫‪.7311‬‬
‫גיוס אגרות חוב על ידי חברת רכבת ישראל בע"מ‬
‫‪.7311‬‬
‫בסעיף זה לא קיימת החלטה‬
‫‪.7311‬‬
‫התאמת השתתפויות עצמיות בתכניות לשירותי בריאות נוספים בקופות‬
‫החולים‬
‫‪.7313‬‬
‫התכנית הלאומית לפיתוח טכנולוגיות המקטינות את השימוש העולמי‬
‫בנפט בתחבורה ולחיזוק תעשיות עתירות ידע בתחום‬
‫‪-8-‬‬
‫‪.7311‬‬
‫התאמות במלאי החירום של משרד הכלכלה והתעשייה‬
‫‪.7312‬‬
‫ייעול והפחתת הוצאות האבטחה במשרדי הממשלה‬
‫‪.7317‬‬
‫קביעת כללי ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים לשנים ‪2271-‬‬
‫‪2271‬‬
‫‪.7312‬‬
‫התאמות בתקציב משרד החינוך‬
‫‪.7318‬‬
‫העברת עודפי מזומן בתקציב רשות שדות התעופה‬
‫‪.7318‬‬
‫תיעדוף הוצאות משרדי הממשלה לקראת דיוני התקציב לשנים ‪2273-‬‬
‫‪ 2271‬ועמידה בסך מחויבויות הממשלה לשנת ‪2271‬‬
‫‪.7311‬‬
‫הפחתת ההוצאה הממשלתית בתחום ההדרכה‬
‫‪.7311‬‬
‫שינוי תזרים תשלומי העברה‬
‫‪.7311‬‬
‫תכנית לפיתוח חברתי וכלכלי לחברה הבדואית בנגב‬
‫‪.7313‬‬
‫עדכון מודל החלפת כלי רכב‬
‫‪.7311‬‬
‫הסדרת התקציב המועבר מקרן קיימת לישראל לטובת פיתוח ודיור‬
‫‪.7332‬‬
‫התאמות ביישום החלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (קבינט‬
‫מדיני‪-‬ביטחוני)‬
‫‪.7337‬‬
‫שינויים במשטר המס‬
‫‪.7332‬‬
‫הליך סקירת הוצאות לשנות התקציב ‪2273-2271‬‬
‫‪.7338‬‬
‫הצעת תקציב המדינה לשנים ‪2273-2271‬‬
‫‪.7338‬‬
‫תכנית תקציב רב‪-‬שנתית ‪2222-2271‬‬
‫‪.7331‬‬
‫שיפור מצבם הכלכלי של הקשישים בישראל‬
‫‪-8‬‬‫‪.7331‬‬
‫ייעול בהוצאות אבטחת תעופה – החלטה מבוטלת‬
‫‪.7331‬‬
‫דו"ח הצוות להתאמת מבנה הממשלה ליישום תיקון מס' ‪ 7‬לחוק יסוד‪:‬‬
‫הממשלה (תיקון) (הגברת המשילות) ‪ -‬הקמת צוות בינמשרדי לבחינת‬
‫המלצות הצוות‬
‫‪.7333‬‬
‫ייעול מערך הגבייה של המוסד לביטוח לאומי וצעדים נוספים לצורך‬
‫שיפור מצבו הפיננסי‬
‫‪.7331‬‬
‫הגדלת האפקטיביות של השירות האזרחי‪-‬לאומי לצורך שיפור השילוב של‬
‫אוכלוסיית המיעוטים‬
‫‪.7312‬‬
‫ייעול פעולת הקרן לשמירה על הניקיון‬
‫‪.7317‬‬
‫קביעת הוראות לעניין פיצויי הפקעה מכוח פקודת הקרקעות (רכישה‬
‫לצרכי ציבור)‪7188 ,‬‬
‫‪.7312‬‬
‫מס ריבוי נכסים‬
‫‪.7318‬‬
‫הגדרת כספי הפיצויים ככספי העובד ותיקון עיוותי מס‬
‫‪.7318‬‬
‫הפחתת תקציב ההוצאות למימון בחירות ברשויות המקומיות‬
‫‪.7311‬‬
‫הסדרת אופן מיסוי חברי הקיבוץ עבור רשות המסים ותשלום דמי ביטוח‬
‫וזכאות לגמלאות עבור המוסד לביטוח לאומי‬
‫‪.7311‬‬
‫הרחבת סל שירותי הבריאות וחיזוק האיתנות הפיננסית של קופות‬
‫החולים‬
‫‪.7311‬‬
‫דחיית חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה‪ ,‬התשנ"ז‪7111-‬‬
‫‪.7313‬‬
‫הגברת המאבק בהלבנת הון באמצעות שיפור השימוש במידע הקיים‬
‫‪.7311‬‬
‫תיקוני חקיקה בתחום המס‪ :‬צמצום היקף העלמות המסים והגברת‬
‫אכיפת דיני המס‬
‫‪.7122‬‬
‫חברות ארנק‬
‫‪-1‬‬‫‪.7127‬‬
‫מנגנונים משלימים להפחתת הנטל הרגולטורי‬
‫‪.7122‬‬
‫אימוץ המלצות הוועדה לבחינת ייעול שוק ההימורים החוקיים בישראל‬
‫והקצאת הרווחים לציבור‬
‫‪.7128‬‬
‫תכנית מקיפה לאוכלוסיית הנכים בישראל‬
‫‪.7128‬‬
‫עמידה בהוראות חוק התקציב לעניין כוח אדם‬
‫‪.7121‬‬
‫התאמות בתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה‬
‫‪.7121‬‬
‫השוואת נקודת זיכוי של בוגרי מערכת ההשכלה הטכנולוגית‬
‫‪.7121‬‬
‫הפחתת הוצאות השכר במשרדי הממשלה ובמגזר הציבורי‬
‫‪.7123‬‬
‫יישום הסכמים קואליציוניים לשנים ‪2273-2271‬‬
‫‪.7121‬‬
‫יישום החלטות והקמת ועדת שרים‬
‫‪-1‬‬‫‪.7381‬‬
‫העברת המשק לגז טבעי‬
‫מ ח ל י ט י ם‪:‬‬
‫פרק א' – תחבורה‪:‬‬
‫בלו על סולר‬
‫‪ .7‬להטיל על שר האוצר לתקן את צו הבלו על דלק (פטור והישבון)‬
‫התשס"ה‪ ,2221-‬כך שהסדר ההישבון על הסולר לתחבורה יבוטל‬
‫בהדרגה‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫א‪ .‬החל משנת ‪ - 2273‬לגבי מוניות‪.‬‬
‫ב‪ .‬החל משנת ‪ - 2273‬לגבי אוטובוסים שנרכשו עד יום ‪ 87‬בדצמבר‬
‫‪ 2278‬או שיירכשו החל מיום ‪ 7‬בינואר ‪( 2273‬להלן ‪ -‬יתר‬
‫האוטובוסים) ולגבי משאיות במשקל נמוך מ‪ 82-‬טונה‪.‬‬
‫ג‪ .‬החל משנת ‪ - 2271‬לגבי אוטובוסים שנרכשו במהלך שנת ‪2271‬‬
‫ולגבי אוטובוסים שנרכשו במהלך שנת ‪.2271‬‬
‫ד‪ .‬החל משנת ‪ - 2222‬לגבי אוטובוסים שנרכשו במהלך שנת ‪2271‬‬
‫ולגבי משאיות במשקל גבוה מ‪ 82-‬טונה‪.‬‬
‫והכל כמפורט בטבלה שלהלן‪:‬‬
‫בלו סולר מוניות‬
‫(‪/₪‬ליטר)‬
‫‪2271‬‬
‫‪2271‬‬
‫‪2273‬‬
‫‪2271‬‬
‫‪2222‬‬
‫‪2227‬‬
‫‪2222‬‬
‫‪2228‬‬
‫‪2228‬‬
‫‪2221‬‬
‫‪2221‬‬
‫‪2221‬‬
‫‪7.12‬‬
‫‪7.12‬‬
‫‪7.18‬‬
‫‪2.21‬‬
‫‪2.17‬‬
‫‪2.18‬‬
‫‪2.18‬‬
‫‪2.18‬‬
‫‪2.18‬‬
‫‪2.18‬‬
‫‪2.18‬‬
‫‪2.18‬‬
‫אוטובוסים אוטובוסים‬
‫יתר‬
‫שנרכשו‬
‫האוטובוסים שנרכשו‬
‫בשנת ‪ 2271‬בשנת ‪2271‬‬
‫ומשאיות‬
‫ומשאיות‬
‫במשקל נמוך ו‪2271-‬‬
‫במשקל‬
‫מ‪ 82-‬טונה‬
‫גבוה מ ‪82‬‬
‫טונה*‬
‫‪7.81‬‬
‫‪7.81‬‬
‫‪7.81‬‬
‫‪7.81‬‬
‫‪7.81‬‬
‫‪7.81‬‬
‫‪7.81‬‬
‫‪7.81‬‬
‫‪7.12‬‬
‫‪7.81‬‬
‫‪7.12‬‬
‫‪7.11‬‬
‫‪7.12‬‬
‫‪7.11‬‬
‫‪7.11‬‬
‫‪7.11‬‬
‫‪7.11‬‬
‫‪2.22‬‬
‫‪7.11‬‬
‫‪2.22‬‬
‫‪2.81‬‬
‫‪2.22‬‬
‫‪2.81‬‬
‫‪2.12‬‬
‫‪2.81‬‬
‫‪2.12‬‬
‫‪2.18‬‬
‫‪2.12‬‬
‫‪2.18‬‬
‫‪2.18‬‬
‫‪2.18‬‬
‫‪2.18‬‬
‫‪2.18‬‬
‫‪2.18‬‬
‫‪2.18‬‬
‫‪2.18‬‬
‫‪-1-‬‬
‫(*) הבלו על הסולר עבור משאיות במשקל גבוה מ‪ 82-‬טונה בשנת ‪2222‬‬
‫יעמוד על ‪ 7.81‬ש"ח לליטר במקום ‪ .7.12‬החל משנת ‪ 2227‬יעלה הבלו‬
‫בהדרגה מ ‪ 7.11‬ש"ח לליטר ועד ל ‪ 2.18‬בהתאם לשורה השמאלית בטבלה‪.‬‬
‫גז טבעי דחוס וגז טבעי נוזלי לתחבורה‬
‫‪ .2‬להטיל על שר האוצר לתקן את צו הבלו על דלק (הטלת בלו)‪,‬‬
‫התשס"ד‪ 2228-‬כך שייקבע מתווה מדורג להעלאת הבלו על גז טבעי‬
‫דחוס וגז טבעי נוזלי לתחבורה החל משנת ‪ ,2222‬כדלקמן‪:‬‬
‫בלו ‪CNG‬‬
‫‪7101‬‬
‫‪7102‬‬
‫‪7102‬‬
‫‪7102‬‬
‫‪7171‬‬
‫‪7170‬‬
‫‪7177‬‬
‫‪7172‬‬
‫‪7172‬‬
‫‪7172‬‬
‫‪7171‬‬
‫‪7172‬‬
‫‪2.22‬‬
‫‪2.22‬‬
‫‪2.22‬‬
‫‪2.22‬‬
‫‪2.22‬‬
‫‪2.81‬‬
‫‪2.18‬‬
‫‪7.72‬‬
‫‪7.83‬‬
‫‪7.31‬‬
‫‪2.88‬‬
‫‪2.88‬‬
‫(ש"ח‪/‬ק"ג)‬
‫ככל שנתח השוק של משאיות ואוטובוסים (להלן – כלי רכב כבדים)‬
‫ממונעים על ידי גז טבעי יעלה על ‪ ,72%‬תשקול הממשלה העלאה‬
‫מהירה יותר של גובה הבלו עד לשיעור של ‪ 2.88‬ש"ח לק"ג‪.‬‬
‫‪ .8‬להטיל על שר האוצר לתקן את תקנות מס הכנסה (פחת)‪( 7187 ,‬להלן‬
‫ תקנות הפחת)‪ ,‬כך שהחל מיום ‪ 7‬בינואר ‪ 2271‬ועד ליום ‪ 7‬בינואר‬‫‪ 2222‬יחושב פחת מואץ בשיעור ‪ 21%‬לכלי רכב כבדים במשקל גבוה‬
‫מ‪ 8.1-‬טון המונעים בגז טבעי‪.‬‬
‫‪ .8‬להטיל על שר התחבורה והבטיחות בדרכים לתקן את תקנות‬
‫התעבורה‪ ,‬התשכ"א‪ ,7117-‬כך שהחל מיום ‪ 7‬באפריל ‪ 2271‬ועד ליום ‪7‬‬
‫באפריל ‪ 2222‬אגרת הרישוי השנתית לכלי רכב כבד מונע גט"ד תעמוד‬
‫על ‪ 72‬ש"ח‪.‬‬
‫‪ .1‬להטיל על שר האוצר לתקן את תקנות הפחת‪ ,‬כך שהחל מיום ‪7‬‬
‫בינואר ‪ 2271‬ועד ליום ‪ 7‬בינואר ‪ 2221‬יחושב פחת מואץ בשיעור ‪22%‬‬
‫להקמת תחנות תדלוק בגט"ד‪.‬‬
‫‪ .1‬להטיל על שר התחבורה והבטיחות בדרכים ועל השר להגנת הסביבה‪,‬‬
‫לתקן את הכללים לחישוב ציון ירוק לרכב חדש במשקל שאינו עולה‬
‫‪ 8.1‬טון בהנעה דו‪-‬דלקית (בנזין או גט"ד)‪ ,‬כך שנתוני הפליטה שיובאו‬
‫בחשבון לעניין זה יהיו נתוני הפליטה הנמוכים מבין שני סוגי הדלק‬
‫שבהם יכול להיות מונע הרכב‪.‬‬
‫‪ .1‬להטיל על שר התחבורה והבטיחות בדרכים לבחון יחד עם שר האוצר‬
‫‪-3‬‬‫מתן מענקי חלוץ להקמת תאי עבודה ייעודים במוסכים‪ ,‬לטיפול‬
‫במערכות הגז הטבעי בכלי רכב מונעי גט"ד‪.‬‬
‫‪ .3‬להטיל על שר התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים להוציא לפועל‬
‫ביחד עם שר האוצר תכנית משולבת מענקים ורשת ביטחון לתחנות‬
‫תדלוק בגט"ד במשך ‪ 1‬שנים‪ .‬סכום המענק לכל תחנה לא יעלה על ‪7‬‬
‫מיליון ש"ח‪ .‬סכום רשת הביטחון והמענק יחדיו לא יעלה על ‪2.1‬‬
‫מיליון ש"ח‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬השרים ישקלו מתן מענק מוגדל לשתי תחנות‬
‫תדלוק של ציי רכב גדולים וכן מענק מוגדל של ‪ 7.2‬מיליון ש"ח‪ ,‬ללא‬
‫רשת ביטחון‪ ,‬לתחנות המשרתות בעיקרן צי כלי רכב אחד‪ .‬סך‬
‫המענקים בסעיפים ‪ 1‬ו‪ 3-‬להחלטה זו לא יעלה על סכום כולל של ‪11‬‬
‫מיליון ש"ח‪ ,‬מתוכם עד ‪ 7‬מיליון ש"ח עבור סעיף ‪.1‬‬
‫‪ .1‬להטיל על מנהל רשות הגז הטבעי‪ ,‬לבצע בתוך שישה חודשים ממועד‬
‫החלטה זו‪ ,‬את הפעולות הנדרשות מול חברות חלוקת הגז הטבעי‪ ,‬כך‬
‫שיאפשרו הקמת תחנות תדלוק בגז טבעי דחוס‪ ,‬בשים לב לתמחור‬
‫צריכה לא אחידה של גז (פיקים)‪.‬‬
‫‪ .72‬להנחות את מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים לבצע‬
‫את הפעולות הנדרשות מול חברות חלוקת הגז לצורך הקמת תשתית‬
‫מתאימה לחיבור תחנות תדלוק באזורים עליהם יוסכם בין משרד‬
‫התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים והרשות לתחבורה ציבורית‬
‫במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן – הרשות לתחבורה‬
‫ציבורית)‪.‬‬
‫‪ .77‬להנחות את מנהל הרשות לתחבורה ציבורית לקדם רכישת‬
‫אוטובוסים עירוניים מונעי גט"ד או חשמל כך שבמכרזים להפעלת‬
‫תחבורה ציבורית ייקבע תנאי שלפיו לפחות ‪ 12%‬מהאוטובוסים‬
‫העירוניים אותם יפעיל הזוכה במכרז יהיו מונעי גט"ד או חשמל‪ .‬תנאי‬
‫כאמור ייקבע בכפוף לכך שבאזור המכרז אין מניעה להקים תשתית‬
‫תדלוק או תשתית הטענה לאוטובוסים עירוניים במסגרת לוחות‬
‫הזמנים שייקבעו במכרז כפי שיוחלט על‪-‬ידי הרשות לתחבורה‬
‫ציבורית‪.‬‬
‫‪ .72‬לצורך פתרון המחסור המשקי בנהגים של כלי רכב כבדים‪ ,‬לגבש‬
‫תכנית לשנים ‪ 2271-2271‬כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬לרשום את הודעת שר הבריאות‪ ,‬לפעול לקיצור זמן הרישום‬
‫והבדיקות הרפואיות הנדרשות בטרם תחילת ההכשרה לנהגים‬
‫‪-1‬‬‫של כלי רכב כבדים ושל כלי רכב ציבוריים‪ ,‬כך שתקופה זו תקוצר‬
‫באופן משמעותי ותעמוד על כ‪ 81-‬ימים‪ ,‬בכפוף לכך שהתשומות‬
‫הנדרשות לשם יישום האמור יסוכמו בין משרדי הבריאות‬
‫והאוצר‪.‬‬
‫ב‪ .‬להציב את היעדים הבאים לטובת הכשרת נהגי רכב משא כבד‬
‫ונהגי רכב ציבורי‪:‬‬
‫‪ .7‬להציב יעד שנתי‪ ,‬כך שהחל משנת ‪ 2271‬יוכשרו בכל שנה‬
‫‪ 822‬נהגים נוספים של כלי רכב כבדים ברישיון ‪ C‬וכלי‬
‫רכב ציבוריים במימון משרד העבודה‪,‬‬
‫והשירותים החברתיים (להלן – משרד העבודה)‪.‬‬
‫הרווחה‬
‫‪ .2‬להציב יעד שנתי‪ ,‬כך שהחל משנת ‪ 2271‬יוכשרו בכל שנה‬
‫‪ 712‬נהגים נוספים של כלי רכב כבדים ברישיון ‪E‬‬
‫באמצעות הקרן להכוונת חיילים משוחררים (להלן –‬
‫הקרן)‪.‬‬
‫‪ .8‬להציב יעד שנתי‪ ,‬כך שהחל משנת ‪ 2271‬יוכשרו בכל שנה‬
‫‪ 822‬נהגים נוספים של כלי רכב כבדים ברישיון‬
‫‪C‬‬
‫באמצעות הקרן‪.‬‬
‫ג‪ .‬לשם השגת היעדים בסעיף קטן (ב) לעיל יגבשו משרד העבודה‪,‬‬
‫משרד האוצר‪ ,‬משרד התחבורה והבטיחות בדרכים והקרן תכנית‬
‫מפורטת להכשרה‪ ,‬ליווי ותמיכה במשתתפים בתכנית לשנים‬
‫‪ .2271-2271‬התכנית תכלול‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מימון הכשרה במסלולים‬
‫וכלים שיסוכמו בין המשרדים‪ ,‬מלגות למשתתפים בהכשרה‬
‫בהיקף ובתנאים שיוסכמו עד ליום ‪ 87‬באוקטובר ‪.2271‬‬
‫ד‪ .‬לצורך ביצוע התכנית יועמד תקציב כולל של ‪ 71.7‬מלש"ח‪ ,‬בכל‬
‫אחת מהשנים ‪ .2271-2271‬מהם‪ :‬הקרן תעמיד ‪ 2.7‬מלש"ח‬
‫ממקורותיה‪ ,‬משרד העבודה יעמיד ‪ 8‬מלש"ח ממקורותיו‪ ,‬משרד‬
‫האוצר יוסיף למשרד העבודה ‪ 78‬מלש"ח מהם ‪ 1.8‬מלש"ח יועברו‬
‫בתקנת השתתפות לקרן‪.‬‬
‫מתנול‬
‫‪ .78‬להטיל על שר האוצר לתקן את צו הבלו על דלק (הטלת בלו)‪,‬‬
‫התשס"ד‪ ,2228-‬ולהטיל בלו על ‪( M85‬תערובת בנזין‪-‬מתנול המכילה‬
‫ ‪- 72‬‬‫‪ 31%‬מתנול) בגובה ‪ 7.18‬ש"ח לליטר ועל ‪( M15‬תערובת בנזין‪-‬מתנול‬
‫המכילה ‪ 71%‬מתנול) בגובה ‪ 2.32‬ש"ח לליטר‪.‬‬
‫‪ .78‬להטיל על שר התחבורה והבטיחות בדרכים לתקן את תקנות‬
‫התעבורה‪ ,‬התשכ"א‪ ,7117-‬כך שבשנתיים הראשונות החל מתחילת‬
‫יבוא רכבים "גמישי תדלוק" (להלן ‪ -‬רכבי ‪ )FFV‬תינתן הנחה שנתית‬
‫בגובה ‪ 7,822‬ש"ח באגרת הרישוי‪ ,‬שתיגבה מבעלי רכבי ‪ FFV‬המונעים‬
‫במתנול בריכוז גבוה (‪ )M85‬ובכל מקרה לא מעבר לגובה האגרה של‬
‫קבוצת המחיר אליה משתייך הרכב‪ .‬בשנתיים שלאחר מכן תינתן‬
‫הנחה שנתית באגרה בגובה ‪ 122‬ש"ח‪ .‬על אף האמור‪ ,‬אגרת הרישוי‬
‫השנתית לא תפחת מסכום מינימלי של ‪ 72‬ש"ח‪.‬‬
‫‪ .71‬להטיל על שר התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים לקבוע תכנית‬
‫להענקת מענקים בסך ‪ 71,222‬ש"ח להתאמת תחנות תדלוק לקליטת‬
‫תערובת בנזין‪-‬מתנול‪.‬‬
‫‪ .71‬להטיל על שר האוצר לתקן את תקנות הפחת‪ ,‬כך שהחל מיום ‪7‬‬
‫בינואר ‪ 2271‬ועד ליום ‪ 7‬בינואר ‪ 2227‬יחושב פחת מואץ בשיעור ‪22%‬‬
‫להקמת מתקן ערבול מתנול‪.‬‬
‫אוטובוסים חשמליים‬
‫‪ .71‬להטיל על שר האוצר לתקן את תקנות הפחת ולהעניק פחת מואץ‬
‫בשיעור ‪ 88%‬לאוטובוס חשמלי למשך ‪ 8‬שנים מתחילת יבוא‬
‫האוטובוסים לארץ‪.‬‬
‫‪ .73‬להטיל על שר האוצר לתקן את צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה‬
‫על טובין‪ ,‬התשע"ב‪ ,2272-‬כך שהחל מיום ‪ 7‬בינואר ‪ 2271‬ועד ליום ‪7‬‬
‫בינואר ‪ 2227‬יבוטל מכס הייבוא של אוטובוס חשמלי‪.‬‬
‫מוניות‬
‫‪ .71‬להטיל על השר להגנת הסביבה להוציא אל הפועל‪ ,‬עד ליום ‪ 7‬במרץ‬
‫‪ ,2271‬תכנית מענקים עבור רכישות מוניות היברידיות מופחתות‬
‫זיהום‪ ,‬בהיקף שלא יפחת מ‪ 22-‬אלף ש"ח למונית מסוג זה‪ .‬לצורך כך‪,‬‬
‫יקצה המשרד להגנת הסביבה ‪ 82‬מיליון ש"ח מתקציבו‪.‬‬
‫‪ .22‬לרשום את הודעת שר האוצר‪ ,‬לקבוע בצו תעריף המכס והפטורים‬
‫ומס קנייה על טובין‪ ,‬התשע"ב‪ ,2272-‬כי מונית שהיא רכב משולב מנוע‬
‫ ‪- 77‬‬‫(‪ )Hybrid‬כהגדרתה בכללים לפרק ‪ 31‬לצו תעריף המכס ומס קנייה‪,‬‬
‫התשע"א‪ ,2277-‬אשר תירשם לתנועה בשלוש השנים הקרובות תהנה‬
‫מ"הטבת שימוש מצטברת" לצורך חישוב השלמת מסים בעת העברת‬
‫המונית לשימוש אחר‪ ,‬כך שלאחר ‪ 8‬שנים ההטבה תהיה מלאה ולא‬
‫ישולמו מסי יבוא כלל‪ .‬זאת בהמשך להחלטת הממשלה מס' ‪ 121‬מיום‬
‫‪ 21‬באוגוסט ‪ 2278‬שעניינה תכנית לאומית למניעה ולצמצום של זיהום‬
‫אוויר בישראל‪.‬‬
‫‪ .27‬להטיל על שר האוצר לקבוע בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה‬
‫על טובין‪ ,‬התשע"ב‪ ,2272-‬כי מוניות‪ ,‬אשר נרכשו לפני יום ‪ 7‬בינואר‬
‫‪ 2271‬ויימכרו החל מיום ‪ 7‬בינואר ‪ 2271‬ועד ליום ‪ 87‬בדצמבר ‪,2271‬‬
‫ייהנו מ"הטבת שימוש מצטברת"‪ ,‬לצורך חישוב השלמת מסים בעת‬
‫העברת המונית לשימוש אחר‪ ,‬כך שלאחר ‪ 8‬שנים ההטבה תהיה‬
‫מלאה ולא ישולמו מסי יבוא כלל‪.‬‬
‫הצמדה‬
‫‪ .22‬סכומי הבלו המצוינים בהחלטה זו נכונים לחודש ספטמבר ‪2271‬‬
‫ועשויים להתעדכן בצו הסופי‪ ,‬בהתאם לעדכון שיעורי הבלו לפי מדד‬
‫המחירים לצרכן‪.‬‬
‫תחילה‬
‫‪ .28‬סעיפים ‪ ,72-8‬סעיפים ‪ 73-71‬וסעיף ‪ 27‬ייכנסו לתוקף רק לאחר אישור‬
‫ועדת הכספים של הכנסת את תיקון צו הבלו על דלק (פטור והישבון)‬
‫התשס"ה‪ ,2221-‬האמור בסעיף ‪ 7‬להחלטה זו ואת תיקון צו הבלו על‬
‫דלק (הטלת בלו)‪ ,‬התשס"ד‪ ,2228-‬האמור בסעיף ‪ 2‬להחלטה זו‪.‬‬
‫פרק ב' – תעשייה‪:‬‬
‫‪ .28‬לתקן את סעיף ‪3‬טו לחוק הגז (בטיחות ורישוי)‪ ,‬התשמ"ט‪( 7131-‬להלן‬
‫ חוק הגז)‪ ,‬בהתאם לעקרונות הבאים‪:‬‬‫א‪ .‬גורם שקיבל אישור משר התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‬
‫לשמש כגוף בודק בתקופת המעבר בהתאם לסעיף ‪3‬טו(ג) לחוק‬
‫הגז והחל בבדיקת מתקן גז טבעי לצורך מתן אישור תקינות‪ ,‬יהיה‬
‫רשאי להשלים את הבדיקה לאחר תום תקופת המעבר‪ ,‬בהתקיים‬
‫כל אלה‪:‬‬
‫‪ .7‬מבקש האישור מעוניין להמשיך את הליך הבדיקה על ידי‬
‫ ‪- 72‬‬‫אותו גורם ובהתאם לדרישות המנויות בתוספת‬
‫הרביעית‪.‬‬
‫‪ .2‬הגורם שהתחיל את הבדיקה השלים לפחות בדיקה‬
‫ראשונית של המתקן והשיב לפניית מבקש האישור‬
‫בהתאם לכל האמור בסעיף ‪3‬ד(ו) לחוק הגז‪.‬‬
‫‪ .8‬יינתן אישור תקינות‪ ,‬שאינו אישור זמני‪ ,‬לא יאוחר מחצי‬
‫שנה מתום תקופת המעבר‪.‬‬
‫ב‪ .‬תקופת המעבר הקבועה בסעיף ‪3‬טו(ד) לעניין מיתקן המשמש‬
‫להפעלת תחנת תדלוק‪ ,‬תתוקן ותוצמד לתקופת המעבר שנקבעה‬
‫בסעיף האמור לעניין מתקני צריכה שאינם תחנת תדלוק ומתקני‬
‫פריקת גט"ד‪.‬‬
‫ג‪ .‬סעיף ‪3‬טו(ב) יתוקן כך שהתקופה שבמהלכה רשאי הממונה על‬
‫הבטיחות ברשות הגז הטבעי להורות למכון התקנים לבצע בדיקת‬
‫תקינות למתקן גם אם הוא הגוף שנתן את אישור התקינות‬
‫תחול‪:‬‬
‫‪ .7‬לגבי מתקן גז טבעי לפריקת גט"ד ‪ -‬עד לחצי שנה מתום‬
‫תקופת המעבר המעוגנת בסעיף ‪3‬טו(ד)(‪ )2‬לחוק הגז;‬
‫‪ .2‬לגבי מתקן צריכה שאינו מתקן לפריקת גט"ד ‪ -‬עד לחצי‬
‫שנה מתום תקופת המעבר המעוגנת בסעיף ‪3‬טו(ד)(‪)8‬‬
‫לחוק הגז‪.‬‬
‫ד‪ .‬לעניין מתקן קיים שקיבל אישור להזרמת גז טבעי מרשות הגז‬
‫הטבעי בלבד‪ ,‬והאישור היה בתוקף ערב יום התחילה‪ ,‬תוארך‬
‫הוראת המעבר הקבועה בסעיף ‪3‬טו(א)(‪()2‬א) כך שלא יהיה חייב‬
‫באישור תקינות על ידי גוף בודק עד ליום ‪ 82‬ביוני ‪.2222‬‬
‫‪.7383‬‬
‫תכנית השקעה רב שנתית לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים‬
‫מ ח ל י ט י ם‪:‬‬
‫ ‪- 78‬‬‫פיתוח מערך הסעת המונים במטרופולין תל‪-‬אביב‬
‫‪ .7‬בהמשך להחלטת הממשלה מספר ‪ 2111‬מיום ‪ 72‬בדצמבר ‪,2272‬‬
‫ולהחלטות ועדת ההיגוי שהוקמה במסגרתה‪ ,‬להטיל על משרד‬
‫התחבורה והבטיחות בדרכים לקדם‪ ,‬בנוסף להקמה ולהפעלת הקו‬
‫האדום‪ ,‬הקמה והפעלה של שני קווי רכבת קלה נוספים במטרופולין‬
‫תל‪-‬אביב ‪ -‬הקו הסגול והקו הירוק‪ ,‬בהתאם לתמ"א ‪28‬א'‪,8/‬‬
‫באמצעות חברת נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים (נת"ע)‬
‫בע"מ (להלן – חברת נת"ע) המהווה לעניין תקנות חובת המכרזים‬
‫התשנ"ג‪ 7118-‬זרוע ביצוע של הממשלה לצורך הקמת מערכת הסעת‬
‫המונים במטרופולין תל‪-‬אביב‪ ,‬בהתאם למפורט להלן‪:‬‬
‫א‪ .‬עבודות שלב א'‪ ,‬הכוללות לגבי כל אחד מהקווים תכנון מפורט‪,‬‬
‫מינוי מנהל פרויקט‪ ,‬עבודות אזרחיות מקדימות‪ ,‬קידום זמינות‬
‫הקרקע‪ ,‬העתקת תשתיות חיוניות וכל העבודות הנדרשות למבנה‬
‫תחתון‪ ,‬יבוצעו באמצעות התקשרויות של חברת נת"ע במכרזים‬
‫סטנדרטיים במימון המדינה‪ ,‬בכפוף להוראות כל דין‪.‬‬
‫ב‪ .‬עבודות שלב ב'‪ ,‬הכוללות את כל יתר העבודות הנדרשות‪ ,‬לרבות‬
‫התקנת מערכות הקו‪ ,‬הקמת המסילות‪ ,‬רכש הקרונות וכן תפעול‬
‫הקו ותחזוקתו‪ ,‬יבוצעו על ידי זכיין פרטי עמו תתקשר חברת‬
‫נת"ע בכפוף לכל דין בהתקשרות אחת לגבי כל אחד מהקווים‪ ,‬או‬
‫לגבי שניהם יחדיו‪ ,‬במנגנון של שיתוף הסקטור הפרטי‬
‫(‪( )PPP‬להלן – מכרז עבודות שלב ב')‪.‬‬
‫ג‪ .‬יוקם צוות בין‪-‬משרדי לליווי הקמת הקו הירוק והקו הסגול אשר‬
‫ימונה על ידי שר התחבורה והבטיחות בדרכים ושר האוצר‪,‬‬
‫בראשות המנהלת הכללית של משרד התחבורה והבטיחות‬
‫בדרכים או מי מטעמה‪ ,‬ויהיו חברים בו נציג החשבת הכללית‬
‫ונציג הממונה על התקציבים במשרד האוצר (להלן – הצוות)‪,‬‬
‫אשר תפקידיו יהיו כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪ .7‬מעקב אחר ביצוע סעיף ‪ 7‬להחלטה זו‪ ,‬והכרעה במחלוקות‬
‫מקצועיות‪ ,‬ככל שיתעוררו‪ ,‬בנוגע ליישומו‪.‬‬
‫‪ .2‬אישור תכניות העבודה של חברת נת"ע לפרויקט‪.‬‬
‫‪ .8‬מעקב אחר ביצוע הפרויקט לרבות עמידה בלוחות זמנים‬
‫ובתקציב‪.‬‬
‫ ‪- 78‬‬‫‪ .8‬קידום האמצעים הנדרשים להקלה על הליכי הביצוע של‬
‫הפרויקט והאצתם‪.‬‬
‫‪ .1‬הפעלת חברת בקרה לצורך מעקב ובקרה אחר ביצוע‬
‫התכנית‪.‬‬
‫‪ .1‬דיווח לשר התחבורה והבטיחות בדרכים ולשר האוצר על‬
‫התקדמות הפרויקט אחת לשלושה חודשים‪.‬‬
‫לדיוני הצוות יוזמנו גורמי המקצוע הרלוונטיים במשרד‬
‫התחבורה והבטיחות בדרכים‪ ,‬ונציגי רשויות מקומיות‬
‫במידת הצורך‪.‬‬
‫ד‪ .‬פרסום מכרזים הנדרשים לצורך מימוש החלטה זו‪ ,‬בהיקף העולה‬
‫על ‪ 12‬מיליון שקלים חדשים‪ ,‬יהיה כפוף לאישור הצוות‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫לעניין מכרזי עבודות שלב ב'‪ ,‬יאשר הצוות את פרסום המכרז‪ ,‬וכן‬
‫את ההחלטות לגבי השלבים הבאים במכרז‪ :‬אומדן הפרויקט‪,‬‬
‫מבנה המכרז‪ ,‬מודל פיננסי‪ ,‬חלוקת הניקוד ביחס בין איכות‬
‫למחיר‪ ,‬חלוקת סיכונים‪ ,‬אישור שינויים מהותיים לאחר פרסום‬
‫המכרז‪ ,‬סגירה פיננסית‪ .‬הצוות ילווה את היערכות החברה‬
‫להוצאת המכרזים ויקיים פגישות בעניין המכרז מדי רבעון‬
‫לפחות‪.‬‬
‫ה‪ .‬מערכת היחסים בין המדינה לבין חברת נת"ע‪ ,‬ביחס לכלל תחומי‬
‫פעילותה ולרבות ביחס למחויבותה כלפי הממשלה להקמה‬
‫ולהפעלה של הקו האדום‪ ,‬הקו הירוק והקו הסגול‪ ,‬תוסדר‬
‫בהסכם שייחתם בתוך ‪ 732‬יום ממועד החלטה זו בינה לבין‬
‫מדינת ישראל‪ .‬ככל שלא ייחתם הסכם במסגרת הזמנים לעיל‪,‬‬
‫יובא הנושא לדיון בוועדת השרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט‬
‫החברתי‪-‬כלכלי)‪.‬‬
‫ו‪ .‬הממשלה רושמת לפניה את הודעת משרד התחבורה והבטיחות‬
‫בדרכים כי האומדן לפרויקט הקו הירוק‪ ,‬על סמך השלב בו מצוי‬
‫התכנון לפרויקט‪ ,‬הנו ‪ 22‬מיליארד שקלים חדשים והאומדן‬
‫לפרויקט הקו הסגול‪ ,‬על סמך השלב בו מצוי התכנון לפרויקט‪,‬‬
‫הנו‪ 3.1-‬מיליארד שקלים חדשים‪.‬‬
‫ז‪ .‬החלטה זו מותנית בכך שמוסדות התכנון לא הורו על שינויי‬
‫תכנון אשר להם השפעה מהותית על עלויות ההקמה ביחס‬
‫ ‪- 71‬‬‫לאומדן התכנית כפי שהיה בעת הפקדתה להערות הציבור‪.‬‬
‫ח‪ .‬המפקח על התעבורה ישקול למנות את חברת נת"ע‪ ,‬בהתאם‬
‫לסמכותו לפי פקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן – פקודת‬
‫התעבורה)‪ ,‬כרשות תמרור מקומית לתוואי הקו הירוק‪ ,‬הקו‬
‫הסגול והצמתים המושפעים מהם‪.‬‬
‫‪ .2‬לפעול לקידום תכנון של קווי מטרו‪ ,‬כבסיס לשלב הבא בפיתוח‬
‫מערכת הסעת המונים במטרופולין תל‪-‬אביב‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫א‪ .‬להורות למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לפעול מול חברת‬
‫נת"ע כך שתבצע בתוך ‪ 22‬חודשים בדיקת ישימות ותכנון ראשוני‬
‫של השלב הבא במערכת הסעת המונים במטרופולין דן‪ .‬במסגרת‬
‫הבדיקה ייבדק תכנון קו מטרו ראשון המחבר בין צפון‬
‫המטרופולין לדרומו‪ ,‬וקווים נוספים‪ ,‬ככל שיידרשו‪ ,‬על בסיס‬
‫העבודה המשותפת שנעשתה על ידי משרד התחבורה והבטיחות‬
‫בדרכים‪ ,‬גופי התכנון ומשרד האוצר (להלן ‪ -‬צוות ההיגוי)‪.‬‬
‫ב‪ .‬להורות למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומשרד האוצר‬
‫להציג את מסקנות עבודת צוות ההיגוי ואת תוצאות בדיקת‬
‫ההיתכנות שתערוך חברת נת"ע‪ ,‬לוועדה הבין‪-‬משרדית לתחבורה‬
‫יבשתית שבראשות מנהל התכנון‪ .‬הוועדה בין‪-‬משרדית תתייחס‬
‫להיבטים המרחביים של בדיקת ההיתכנות לצורך יישום‬
‫המסקנות והקמת קווי המטרו‪.‬‬
‫ג‪ .‬להורות למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ולמשרד האוצר‬
‫לפעול מול חברת נת"ע‪ ,‬כך שתגיש לוועדה הארצית לתכנון‬
‫ולבנייה לתשתיות לאומיות בתוך ‪ 12‬יום מתום הבדיקה כאמור‬
‫בסעיף קטן (א)‪ ,‬תכניות מפורטות לקווי הרשת העתידיים‪,‬‬
‫בהתאם למסקנות הבדיקה והתייחסות הוועדה הבין‪-‬משרדית‬
‫כאמור בסעיף קטן (ב)‪.‬‬
‫ד‪ .‬להורות למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לפעול מול חברת‬
‫נת"ע בבקשה להשהות את המשך תכנון הקו הצהוב כקו רכבת‬
‫קלה‪ ,‬עד לקבלת החלטה על ידי הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה‬
‫לתשתיות לאומיות בהתאם לסעיף קטן (ב)‪.‬‬
‫פיתוח מערך הסעת המונים במטרופולין חיפה‬
‫‪ .8‬להטיל על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לקדם הקמה והפעלה‬
‫ ‪- 71‬‬‫של קו רכבת קלה במטרופולין חיפה‪ ,‬בין נצרת לחיפה‪ ,‬בהתאם‬
‫לתת"ל ‪ , 11‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫א‪ .‬עבודות שלב א'‪ ,‬הכוללות תכנון מפורט‪ ,‬מינוי מנהל לפרויקט‪,‬‬
‫עבודות אזרחיות מקדימות‪ ,‬קידום זמינות הקרקע והעתקת‬
‫תשתיות חיוניות וכל העבודות הדרושות למבנה תחתון‪ ,‬יקודמו‬
‫על ידי המדינה‪ ,‬בכפוף להוראות כל דין‪.‬‬
‫ב‪ .‬עבודות שלב ב'‪ ,‬הכוללות את כל יתר העבודות הנדרשות‪ ,‬לרבות‬
‫התקנת מערכות הקו‪ ,‬הקמת המסילות‪ ,‬רכש הקרונות וכן תפעול‬
‫הקו ותחזוקתו‪ ,‬יבוצעו על ידי זכיין פרטי עמו תתקשר חברת‬
‫כביש חוצה ישראל בע"מ (להלן – חברת חוצה ישראל) בכפוף לכל‬
‫דין בהתקשרות אחת‪ ,‬במנגנון של שיתוף הסקטור הפרטי (‪)PPP‬‬
‫(להלן – מכרז עבודות שלב ב')‪.‬‬
‫ג‪ .‬יוקם צוות בין‪-‬משרדי לליווי הקמת קו הרכבת הקלה‬
‫במטרופולין חיפה‪ ,‬אשר ימונה על ידי שר התחבורה והבטיחות‬
‫בדרכים ושר האוצר בראשות המנהלת הכללית של משרד‬
‫התחבורה והבטיחות בדרכים או מי מטעמה‪ ,‬ויהיו חברים בו נציג‬
‫החשבת הכללית ונציג הממונה על התקציבים במשרד האוצר‬
‫(להלן – הצוות)‪ ,‬אשר תפקידיו יהיו כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪ .7‬מעקב אחר ביצוע סעיף ‪ 8‬להחלטה זו‪ ,‬והכרעה במחלוקות‬
‫מקצועיות‪ ,‬ככל שיתעוררו‪ ,‬בנוגע ליישומו‪.‬‬
‫‪ .2‬אישור תכניות העבודה של חברת חוצה ישראל לפרויקט‪.‬‬
‫‪ .8‬מעקב אחר ביצוע הפרויקט לרבות עמידה בלוחות זמנים‬
‫ובתקציב‪.‬‬
‫‪ .8‬קידום האמצעים הנדרשים להקלה על הליכי הביצוע של‬
‫הפרויקט והאצתם‪.‬‬
‫‪ .1‬הפעלת חברת בקרה לצורך מעקב ובקרה אחר ביצוע‬
‫התכנית‪.‬‬
‫‪ .1‬דיווח לשר התחבורה והבטיחות בדרכים ולשר האוצר על‬
‫התקדמות הפרויקט אחת לשלושה חודשים‪.‬‬
‫לדיוני הצוות יוזמנו גורמי המקצוע הרלוונטיים במשרד‬
‫ ‪- 71‬‬‫התחבורה והבטיחות בדרכים ונציגי רשויות מקומיות‪,‬‬
‫במידת הצורך‪.‬‬
‫ד‪ .‬פרסום המכרזים הנדרשים לצורך מימוש החלטה זו‪ ,‬בהיקף‬
‫העולה על ‪ 12‬מיליון שקלים חדשים‪ ,‬יהיה כפוף לאישור הצוות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לעניין מכרז עבודות שלב ב'‪ ,‬יאשר הצוות את היציאה‬
‫למכרז‪ ,‬וכן את ההחלטות לגבי השלבים הבאים במכרז‪ :‬אומדן‬
‫הפרויקט‪ ,‬מבנה המכרז‪ ,‬מודל פיננסי‪ ,‬חלוקת הניקוד ביחס בין‬
‫איכות למחיר‪ ,‬חלוקת סיכונים‪ ,‬אישור שינויים מהותיים לאחר‬
‫פרסום המכרז‪ ,‬סגירה פיננסית‪ .‬הצוות ילווה את היערכות‬
‫החברה להוצאת המכרזים ויקיים פגישות בעניין המכרז מדי‬
‫רבעון לפחות‪.‬‬
‫ה‪ .‬בהתאם לסעיפים ‪ 1‬ו‪77-‬א(‪ )7‬לחוק החברות הממשלתיות‪,‬‬
‫התשל"ה‪ ,7111-‬להרחיב את מטרות החברה‪ ,‬כך שייקבע בהן כי‬
‫החברה תהווה זרוע ביצוע של הממשלה להקמת קו רכבת קלה‬
‫במטרופולין חיפה‪ ,‬בין נצרת לחיפה‪ .‬רשות החברות הממשלתיות‬
‫תפעל לתיקון מסמכי היסוד של החברה בהתאם לאמור‪.‬‬
‫ו‪ .‬להורות לצוות המנכ"לים כהגדרתו בתקנה ‪8‬ד לתקנות המכרזים‪,‬‬
‫לשקול לקבוע בהתאם לאמור בתקנה‪ ,‬כי חברת חוצה ישראל‬
‫תשמש כזרוע ביצוע של הממשלה להקמת קו רכבת קלה‬
‫במטרופולין חיפה בין נצרת לחיפה‪.‬‬
‫ז‪ .‬מערכת היחסים בין המדינה לבין חברת חוצה ישראל‪ ,‬לרבות‬
‫מחויבותה כלפי הממשלה להקמת הקו האמור תוסדר בהסכם‬
‫המסגרת עם חברת חוצה ישראל שיתוקן בתוך ‪ 732‬יום ממועד‬
‫החלטה זו‪ .‬קידום הקמת הקו על ידי חברת חוצה ישראל כמפורט‬
‫בסעיפים קטנים א ו‪-‬ב לעיל יותנה בקביעת צוות המנכ"לים‬
‫כאמור בסעיף קטן ו‪.‬‬
‫ח‪ .‬הממשלה רושמת לפניה את הודעת משרד התחבורה והבטיחות‬
‫בדרכים כי האומדן לפרויקט‪ ,‬על סמך השלב בו מצוי התכנון‬
‫לפרויקט‪ ,‬הינו ‪ 1.1‬מיליארד שקלים חדשים‪.‬‬
‫ט‪ .‬החלטה זו מותנית בכך שמוסדות התכנון לא הורו על שינויי‬
‫תכנון אשר להם השפעה מהותית על עלויות ההקמה ביחס‬
‫לאומדן התכנית כפי שהיה בעת הפקדתה להערות הציבור‪.‬‬
‫י‪ .‬המפקח על התעבורה ישקול למנות את חברת חוצה ישראל‪,‬‬
‫ ‪- 73‬‬‫בהתאם לסמכותו לפי פקודת התעבורה‪ ,‬כרשות תמרור מקומית‬
‫לתוואי הקו והצמתים המושפעים ממנו‪.‬‬
‫יא‪ .‬שר התחבורה והבטיחות בדרכים‪ ,‬בהסכמת הממונה על‬
‫התקציבים והחשבת הכללית במשרד האוצר‪ ,‬יהיה רשאי‬
‫להסמיך חברה ממשלתית מתאימה אחרת לבצע את עבודות שלב‬
‫ב' כמפורט בסעיף ‪8‬ב‪ ,‬ויחולו עליה ההוראות האמורות בסעיפים‬
‫קטנים ה‪-‬ז‪.‬‬
‫‪ .8‬להטיל על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לקדם את פיתוחם של‬
‫קווי המטרונית במטרופולין חיפה‪ ,‬על סמך תכניות הנדסיות קיימות‬
‫אשר ישימות לביצוע בשנים ‪ ,2273-2271‬במתווה שיתואם בין‬
‫המנהלת הכללית של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ובין‬
‫הממונה על התקציבים‪ .‬הממשלה רושמת לעצמה את הודעת משרד‬
‫התחבורה והבטיחות בדרכים כי האומדן הקיים לפרויקט הינו ‪2.1‬‬
‫מיליארד שקלים חדשים‪.‬‬
‫‪ .1‬להטיל על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לקדם את ההקמה‬
‫וההפעלה של הרכבל בין תחנה מרכזית המפרץ בחיפה לבין‬
‫אוניברסיטת חיפה‪ .‬הממשלה רושמת לפניה את הודעת משרד‬
‫התחבורה והבטיחות בדרכים כי האומדן הקיים לפרויקט‪ ,‬על סמך‬
‫השלב בו מצוי התכנון לפרויקט‪ ,‬הינו ‪ 212‬מיליון שקלים חדשים‪.‬‬
‫פיתוח מערך הסעת המונים במטרופולין ירושלים‬
‫‪ .1‬להטיל על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לקדם‪ ,‬בנוסף לקו‬
‫האדום‪ ,‬ביצוע והפעלה של קו רכבת קלה נוסף במטרופולין ירושלים‪,‬‬
‫הקו הירוק‪ ,‬בהתאם לתמ"מ ‪ 21‬ובהתאם למפורט להלן‪:‬‬
‫א‪ .‬עבודות שלב א' הכוללות תכנון מפורט‪ ,‬עבודות אזרחיות‬
‫מקדימות‪ ,‬קידום זמינות הקרקע והעתקת תשתיות חיוניות‬
‫וכל העבודות הנדרשות למבנה תחתון‪ ,‬יקודמו על ידי‬
‫המדינה‪ ,‬בכפוף להוראות כל דין‪.‬‬
‫ב‪ .‬עבודות שלב ב'‪ ,‬הכוללות את כל יתר העבודות הנדרשות‪,‬‬
‫לרבות התקנת מערכות הקו‪ ,‬הקמת המסילות‪ ,‬רכש הקרונות‬
‫וכן תפעול הקו ותחזוקתו‪ ,‬יבוצעו על ידי זכיין פרטי עמו‬
‫תתקשר המדינה בכפוף לכל דין‪ ,‬במנגנון של שיתוף הסקטור‬
‫הפרטי (‪ .)PPP‬ניהול ההליכים המכרזיים‪ ,‬כאמור‪ ,‬יהיה‬
‫באמצעות ועדת מכרזים בין‪-‬משרדית בראשות החשב הכללי‪,‬‬
‫ ‪- 71‬‬‫ובהשתתפות נציג המנהלת הכללית של משרד התחבורה‬
‫והבטיחות הדרכים‪ ,‬נציג הממונה על התקציבים ונציג עיריית‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הממשלה רושמת לפניה את הודעת משרד התחבורה‬
‫והבטיחות בדרכים כי אומדן הפרויקט ביחס לשלב בו מצוי‬
‫התכנון הינו ‪ 3.1‬מיליארד שקלים חדשים‪.‬‬
‫ד‪ .‬החלטה זו מותנית בכך שמוסדות התכנון לא הורו על שינויי‬
‫תכנון אשר להם השפעה מהותית על עלויות ההקמה ביחס‬
‫לאומדן התכנית כפי שהיה בעת הפקדתה להערות הציבור‪.‬‬
‫ה‪ .‬המפקח על התעבורה ישקול למנות צוות תכנית אב‪ ,‬בהתאם‬
‫לסמכותו לפי פקודת התעבורה‪ ,‬כרשות תמרור מקומית‬
‫לתוואי הקו הירוק‪ ,‬והצמתים המושפעים ממנו‪.‬‬
‫‪ .1‬להטיל על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומשרד האוצר לפעול‬
‫להשלמת התכנון של הקו הכחול בהתאם לתמ"מ ‪.21‬‬
‫פיתוח מסילה מזרחית לרכבת הכבדה‬
‫‪ .3‬להטיל על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לקדם את הקמת‬
‫המסילה המזרחית – קו מסילה כבדה בין חדרה ללוד – בהתאם‬
‫לתת"ל ‪ ,22‬באמצעות החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ‬
‫(חברת נתיבי ישראל)‪ .‬קו המסילה המזרחית יופעל בעתיד על ידי‬
‫חברת רכבת ישראל בע"מ‪ .‬הממשלה רושמת לפניה את הודעת משרד‬
‫התחבורה והבטיחות בדרכים כי אומדן הפרויקט ביחס לשלב בו מצוי‬
‫התכנון הינו ‪ 3.7‬מיליארד שקלים חדשים‪ .‬סעיף זה מותנה בכך‬
‫שמוסדות התכנון לא הורו על שינויי תכנון‪ ,‬אשר להם השפעה‬
‫מהותית על עלויות ההקמה ביחס לאומדן התכנית כפי שהיה בעת‬
‫הפקדתה להערות הציבור‪ .‬שר התחבורה והבטיחות בדרכים‪,‬‬
‫בהסכמת הממונה על התקציבים והחשבת הכללית במשרד האוצר‪,‬‬
‫יהיה רשאי להסמיך חברה ממשלתית מתאימה אחרת לביצוע‬
‫המסילה המזרחית‪ ,‬ובמידת הצורך יחולו לגביה הוראות סעיף ‪8‬ה‪-‬ז‪.‬‬
‫הכרזה על הפרויקטים כפרויקטי תשתית לאומית‬
‫‪ .1‬הממשלה מודיעה כי הפרויקטים המפורטים בסעיפים ‪3-1 ,8 ,7‬‬
‫מהווים פרויקטי תשתית לאומית לצורך האמור בהחלטה זו‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הממשלה תוכל להודיע על פרויקטי תשתית לאומית נוספים לצורך‬
‫ ‪- 22‬‬‫האמור בהחלטה זו‪ ,‬ובלבד שאומדן עלות הפרויקט עולה על ‪2‬‬
‫מיליארד שקלים חדשים‪ ,‬ומספר פרויקטי התשתית שהוכרז עליהם‬
‫כפרויקטי תשתית לאומית אינו עולה על שבעה פרויקטים בו זמנית‪.‬‬
‫‪ .72‬הפרויקטים שיוקמו במסגרת החלטה זו הינם בנוסף לתכניות‬
‫המאושרות והמתוקצבות בתחומי התחבורה בהתאם למדיניות שר‬
‫התחבורה והבטיחות בדרכים‪.‬‬
‫חיזוק פעילות חברות התשתית ושיפור הבקרה על פעילותן‬
‫‪ .77‬להורות לחשבת הכללית ולממונה על התקציבים במשרד האוצר‪,‬‬
‫ולמנהלת הכללית של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים או מי‬
‫מטעמם (להלן – נציגי הממשלה) להסדיר את הנושאים הבאים בנוגע‬
‫לחברות הממשלתיות שהן זרועות ביצוע של משרד התחבורה‬
‫והבטיחות בדרכים (להלן – חברות הביצוע)‪:‬‬
‫א‪ .‬לקבוע כי כל פשרה בהליך משפטי‪ ,‬לרבות בהליך בוררות‪,‬‬
‫ביחס לפרויקט תשתית שחברה מחברות הביצוע מבצעת‬
‫כזרוע ביצוע של הממשלה‪ ,‬בסכום של מעל ל‪ 82-‬מיליון‬
‫שקלים חדשים או בשווי של ‪ 1%‬מערך הפרויקט‪ ,‬הגבוה‬
‫מבניהם‪ ,‬תובא לידיעת נציגי הממשלה‪ .‬נציגי הממשלה יהיו‬
‫רשאים להתנגד לפשרה המוצעת בתוך ‪ 82‬יום מהמועד‬
‫שהובאה לידיעתם‪.‬‬
‫ב‪ .‬לקבוע כי בפרויקטי תשתית במימון תקציב המדינה בהם‬
‫תוצאת המכרז בפועל (לרבות‪ :‬תכנון‪ ,‬ניהול‪ ,‬וכו') (להלן –‬
‫עלות המכרז) נמוכה מההתחייבות התקציבית אשר ניתנה‬
‫לחברת הביצוע לטובת הפרויקט (להלן – אומדן דו"ח מוכנות‬
‫למכרז)‪ ,‬כל הוצאה מעבר לעלות המכרז תחייב אישור של‬
‫נציגי הממשלה‪ ,‬למעט הוצאות בצ"מ (בלתי צפוי מראש) אשר‬
‫לא תהיינה טעונות אישור כאמור‪ ,‬עד לגובה סכום הבצ"מ‬
‫המקורי שאושר בעת היציאה למכרז (באומדן דו"ח מוכנות‬
‫למכרז)‪ ,‬למעט אם יוסכם אחרת בין חברי הצוות‪.‬‬
‫‪ .72‬להקים צוות ממשלתי לשיפור הבקרה על חברות ביצוע‪ ,‬אשר יהיו‬
‫שותפים בו הממונה על התקציבים והחשבת הכללית במשרד האוצר‪,‬‬
‫מנהל רשות החברות הממשלתיות והמנהלת הכללית של משרד‬
‫התחבורה והבטיחות בדרכים‪ .‬הצוות יבחן ויגבש דרכים לשיפור‬
‫הבקרה על חברות הביצוע‪ ,‬לתיאום הבקרות של גורמי הממשלה‬
‫ ‪- 27‬‬‫השונים וכן לתיאום בינן לבין הבקרות הפנימיות בחברות‪.‬‬
‫גיבוש תכנית רב שנתית לפיתוח תשתיות‬
‫‪ .78‬להטיל על משרד ראש הממשלה לגבש ולקדם‪ ,‬בתיאום עם משרד‬
‫האוצר‪ ,‬תכנית תשתיות רב שנתית לעידוד הצמיחה בהתאם למפורט‬
‫להלן‪:‬‬
‫א‪ .‬משרדי הממשלה ויחידות הסמך ירכזו רשימה של פרויקטים‬
‫בתחום אחריותם‪ ,‬בביצוע ישיר שלהם או בביצוע של זרועות‬
‫ביצוע שלהם‪ ,‬שעברו בדיקת כדאיות כלכלית וכוללים היקף‬
‫בינוי פיסי בעלות העולה על ‪ 212‬מיליון שקלים חדשים‪ ,‬ואשר‬
‫מועד תחילת ביצועם צפוי לחמש השנים הקרובות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הרשימה תכלול לגבי כל פרויקט את מאפייני הפרויקט לרבות‬
‫אומדן עלות הפרויקט‪ ,‬לוח זמנים למימוש בהתאם לאבני‬
‫דרך משמעותיות‪ ,‬ופירוט מקורות המימון לפרויקט‪ ,‬והכל‬
‫בהתאם לפורמט שיגובש על ידי משרד ראש הממשלה‪,‬‬
‫החשבת הכללית‪ ,‬והממונה על התקציבים במשרד האוצר‪.‬‬
‫ג‪ .‬המשרד הרלוונטי יחד עם החשבת הכללית‪ ,‬והממונה על‬
‫התקציבים‪ ,‬יבחנו התאמה של כל אחד מהפרויקטים לביצוע‬
‫ולמימון בשילוב עם המגזר הפרטי (‪.)PPP‬‬
‫ד‪ .‬רשימת הפרויקטים שיימצאו מתאימים לביצוע ולמימון‬
‫בשילוב עם המגזר הפרטי (‪ )PPP‬תרוכז לכדי תכנית תשתיות‬
‫רב שנתית לעידוד הצמיחה‪ ,‬תופץ לחברי הממשלה ותפורסם‬
‫לציבור‪ .‬הרשימה תעודכן מדי שנה‪ ,‬ותכלול את הפרויקטים‬
‫אשר תחילת ביצועם מתוכננת למהלך חמש השנים העוקבות‬
‫לשנת פרסום הרשימה‪.‬‬
‫ה‪ .‬החשבת הכללית והממונה על התקציבים יפעלו לתכלל את‬
‫הידע הממשלתי הנצבר בנושא ביצוע פרויקטי ‪ PPP‬והנדרש‬
‫לשיפור ביצועם‪ ,‬ובכלל זה הכנת מסמכי מכרז סטנדרטיים‪,‬‬
‫מחירונים והצעות לשיפור הליכי תכנון‪ ,‬מכרוז וביצוע‬
‫תשתיות בשילוב הסקטור הפרטי‪.‬‬
‫הסרת חסמים לביצוע פרויקטי תשתית לאומית‬
‫‪ .78‬להקים ועדת שרים לענייני פרויקטי תשתית לאומית בראשות ראש‬
‫ ‪- 22‬‬‫הממשלה ובהשתתפות השר העומד בראש המשרד האחראי על‬
‫הפרויקט (להלן – השר האחראי)‪ ,‬שר התחבורה והבטיחות בדרכים‪,‬‬
‫שר האוצר‪ ,‬השר לביטחון פנים‪ ,‬שר התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה‬
‫והמים‪ ,‬והשר להגנת הסביבה לצורך ליווי‪ ,‬גיבוי‪ ,‬ביצוע‪ ,‬מעקב ובקרה‬
‫אחר קידום הפרויקטים המפורטים בהחלטה זו‪ .‬שר התחבורה‬
‫והבטיחות בדרכים יכהן כממלא מקום יושב ראש ועדת השרים (להלן‬
‫– ועדת השרים)‪.‬‬
‫‪ .71‬להטיל על השר האחראי להביא לאישור ועדת השרים בתוך ‪ 722‬ימים‬
‫מאישורה הסטטוטורי של כל תכנית לגבי פרויקט שהממשלה‬
‫החליטה לגביו כי הוא מהווה פרויקט תשתית לאומית‪ ,‬לוח זמנים‬
‫מפורט לביצוע הפרויקט‪ ,‬אשר יכלול את לוחות הזמנים ההנדסיים‬
‫ואבני הדרך המרכזיות בפרויקט‪ ,‬האישורים הנדרשים מכלל משרדי‬
‫ממשלה והחברות הממשלתיות והפעולות הנדרשות לביצוע על ידי‬
‫הגופים המפורטים בסעיף ‪ ,73‬לטובת ביצוע הפרויקט ולוחות הזמנים‬
‫לקבלתם‪.‬‬
‫‪ .71‬לוח הזמנים לכל פרויקט כמפורט בסעיף ‪ ,71‬יפורסם לציבור באתר‬
‫המשרד האחראי ויעודכן אחת לחצי שנה‪ .‬עיכוב בביצוע הפרויקט של‬
‫למעלה משישה חודשים‪ ,‬יחייב דיון בוועדת השרים‪.‬‬
‫‪ .71‬לקבוע כי החל משנת ‪ 2271‬תקציבי הממשלה הנדרשים לצורך כלל‬
‫פעולות משרדי הממשלה התומכות בביצוע הפרויקט‪ ,‬לרבות העתקת‬
‫תשתיות‪ ,‬שינויי תנועה‪ ,‬אילוצים תחבורתיים ושיטור‪ ,‬אשר פורטו‬
‫בלוח הזמנים לפרויקט כאמור בסעיף ‪ ,71‬יוקצו רק במסגרת חוק‬
‫התקציב השנתי‪ ,‬ואם יידרשו תקציבים נוספים לטובת השלמת‬
‫האישורים הממשלתיים‪ ,‬הם יוקצו ממקורותיהם של המשרדים‬
‫הרלוונטיים‪.‬‬
‫‪ .73‬להורות למפורטים להלן לדאוג להטמעתן של הפעולות הנדרשות‬
‫לטובת ביצוע פרויקטי תשתית לאומית המפורטים בהחלטה זו (להלן‬
‫– הפעולות הנדרשות) בתכניות הפיתוח של הגורמים המפורטים‬
‫לצדם‪ ,‬בהתאם ללוח הזמנים אשר יאושר בהתאם לסעיף ‪ 71‬לכל‬
‫פרויקט‪ ,‬וכן לקבוע כללים להכרה בעלויות אשר נובעות מפעילות אלה‬
‫בתעריפים הנקבעים עבור הגופים המפורטים‪ ,‬באופן שיוכרו עלויות‬
‫הקשורות בהשקעות אשר היו נדרשות על ידי הגופים המפורטים גם‬
‫ללא קידום הפרויקט (להלן – העלויות הקשורות)‪ .‬עלויות אשר לא‬
‫יוכרו כעלויות קשורות‪ ,‬ימומנו מתקציב הפרויקט‪:‬‬
‫ ‪- 28‬‬‫א‪ .‬שר התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים – הטמעת הפעולות‬
‫הנדרשות בתכנית הפיתוח של חברת החשמל‪ ,‬בהתאם לסמכותו‬
‫לפי סעיף ‪ 71‬לחוק משק החשמל‪ ,‬התשנ"ו‪( 7111-‬להלן – חוק‬
‫משק החשמל); רשות החשמל תיבחן קביעת הסדרים תעריפיים‬
‫לפיהם עלויות קשורות יובאו בחשבון בקביעת תעריפי החשמל‬
‫בהתאם לסמכותה לפי סעיף ‪ 82‬לחוק משק החשמל‪.‬‬
‫ב‪ .‬מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב – הטמעת הפעולות‬
‫הנדרשות בתכנית הפיתוח של חברת מקורות‪ ,‬בהתאם לסמכותה‬
‫לפי סעיף ‪ 11‬לחוק המים‪ ,‬התשי"ט‪( 7111-‬להלן – חוק המים)‪.‬‬
‫המועצה תבחן קביעת כללים‪ ,‬בהתאם לסמכותה לפי סעיפים ‪777‬‬
‫ו‪ 772-‬לחוק המים‪ ,‬לפיהם עלויות קשורות יובאו בחשבון בקביעת‬
‫תעריפי המים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מנהל רשות הגז הטבעי – הטמעת הפעולות הנדרשות בתכנית‬
‫הפיתוח של חברת נתיבי גז לישראל כמפורט ברישיון להקמה‬
‫ולהפעלה של מערכת הולכה לחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל‬
‫בע"מ‪ ,‬בהתאם לסמכותו הקבועה ברישיון‪ .‬המנהל יקבע‪ ,‬באישור‬
‫המועצה‪ ,‬בהתאם לסמכותו לפי סעיף ‪ 81‬לחוק משק הגז הטבעי‪,‬‬
‫התשס"ב‪( 2222-‬להלן ‪ -‬חוק משק הגז)‪ ,‬כללים לפיהם עלויות‬
‫קשורות יובאו בחשבון בתעריף הגז‪ ,‬לגבי כל בעל רישיון לפי חוק‬
‫משק הגז‪.‬‬
‫ד‪ .‬הממונה על התאגידים ברשות המים – הטמעת הפעולות‬
‫הנדרשות בתכניות הפיתוח השנתית של תאגידי מים וביוב ואיגוד‬
‫ערים לביוב‪ ,‬בהתאם לסמכותו לפי סעיף ‪ 772‬לחוק תאגידי מים‬
‫וביוב‪ ,‬התשס"א‪( 2227-‬להלן – חוק תאגידי מים וביוב)‪ .‬מועצת‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב תיבחן קביעת כללים בהתאם‬
‫לסמכותה לפי סעיפים ‪ 727‬ו‪ 722-‬לחוק תאגידי מים וביוב‪ ,‬לפיהם‬
‫עלויות קשורות יובאו בחשבון בקביעת תעריפי המים‪.‬‬
‫‪ .71‬להורות לשר האוצר ולשר התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‪,‬‬
‫לפנות לוועדת המחירים‪ ,‬אשר פועלת לפי חוק הפיקוח על מחירי‬
‫מצרכים ושירותים התשנ"ו–‪ 7111‬בבקשה לבחון שינוי התעריפים‬
‫הקבועים בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תעריפי תשתית‬
‫במשק הדלק)‪ ,‬התשע"ד–‪ 2278‬כך שיביאו בחשבון הכרה בעלויות‬
‫קשורות‪.‬‬
‫‪ .22‬להורות לממונה על התקציבים בשיתוף עם המנהלת הכללית של‬
‫ ‪- 28‬‬‫משרד התחבורה והבטיחות בדרכים והמנהל הכללי של משרד הפנים‪,‬‬
‫לבחון ולגבש במידת הצורך מנגנון להשתתפות בעלות שכר של עובד‬
‫ברשויות המקומיות‪ ,‬אשר ישמש כאיש קשר ומקדם הפרויקט ברשות‬
‫המקומית לפרויקטי תשתית לאומית‪.‬‬
‫‪ .27‬לתקן את דברי החקיקה הבאים לטובת ייעול הליכי הרישוי של‬
‫דרכים ומסילות ברזל‪ ,‬ייעול הקמת מערכות להסעת המונים‬
‫ופרויקטי תשתית לאומית‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫לתקן את חוק התכנון והבנייה‪ ,‬התשכ"ה‪( 7111-‬להלן – חוק התכנון‬
‫והבנייה) כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪ .7‬לתקן את סעיף ‪1‬ב(ד) לחוק התכנון והבנייה כך שייקבע בו‬
‫שהסמכות לתת הרשאה על פי תכנית לתשתית לאומית תהיה‬
‫נתונה לרשות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות‬
‫כהגדרתה בסעיף ‪1‬ב(ב)(‪ )7‬לחוק‪.‬‬
‫‪ .2‬לתקן את הגדרת "מבנה דרך" בסעיף ‪ 7‬לחוק התכנון והבנייה‬
‫כך שתכלול בנוסף על הקבוע בהגדרה היום‪ ,‬גם מתחם‬
‫תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש‬
‫להפעלתה של רכבת‪ ,‬למעט אחסון ושינוע מטענים‪.‬‬
‫‪ .8‬לתקן את סעיף ‪711‬ב לחוק התכנון והבנייה כך שלעניין‬
‫הקמת מבנה דרך על ידי אחד המנויים בסעיף ‪(217‬ד) לחוק‪,‬‬
‫לא יידרש אישור תחילת עבודה אלא הודעה למי שהוקנתה לו‬
‫הסמכות לתת הרשאה בלבד‪.‬‬
‫‪ .22‬להורות לשר להגנת הסביבה לתקן‪ ,‬בהסכמת שר התחבורה‬
‫והבטיחות בדרכים‪ ,‬בתוך ‪ 12‬ימים מיום החלטה זו את התקנות‬
‫למניעת מפגעים (מניעת רעש)‪ ,‬התשנ"ג‪ ,7112 -‬כך שיאפשרו ביצוען של‬
‫עבודות לצורך הקמתה של תשתית לאומית תחבורתית ובכלל זה‬
‫מערכות להסעת המונים באופן רציף‪ ,‬למעט מגבלות הנדרשות לצורך‬
‫מניעת רעש בלתי סביר והנדרשות מטעמי בטיחות וביטחון‪.‬‬
‫‪ .28‬לתקן את סעיף ‪ 1‬לחוק למניעת מפגעים‪ ,‬התשכ"א–‪ 7117‬כך שיקבע בו‬
‫שחוק עזר שהותקן על ידי רשות מקומית לפי סעיף זה לא יחול על‬
‫עבודות להקמתה של תשתית לאומית‪ ,‬ובלבד שהותקנו תקנות‬
‫למניעת רעש המתייחסות לפרויקט תשתית לאומית‪ .‬לתקן את סעיף ‪1‬‬
‫לחוק האמור כך שייקבע בו שתקנות לעניין פרויקט תשתית לאומית‬
‫ ‪- 21‬‬‫תחבורתית יותקנו בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים‪.‬‬
‫‪ .28‬לקבוע בחוק כי הוועדה לתיאום תשתיות הקבועה בסעיפים ‪11‬א‪11-‬ז‬
‫לחוק משק הגז הטבעי‪ ,‬התשס"ב‪( 2222-‬להלן – חוק משק הגז‬
‫הטבעי)‪ ,‬תוסמך לפסוק גם בסכסוכים בין מקים מסילת ברזל‬
‫כהגדרתו בסעיף ‪78‬א לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש]‪,‬‬
‫התשל"ב‪ 7112-‬או בעל זיכיון להקמת והפעלת פרויקט תשתית‬
‫לאומית‪ ,‬לבין בעל תשתית‪ .‬הרכב הוועדה לעניין סכסוכים‪ ,‬כאמור‪,‬‬
‫ייקבע בדומה לקבוע היום בחוק משק הגז הטבעי‪ ,‬בשינויים‬
‫המתאימים‪ .‬לעניין סעיף זה‪ :‬בעל תשתית – כהגדרתו בסעיף ‪11‬א‬
‫לחוק משק הגז הטבעי‪ ,‬וכן בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק‬
‫כמשמעותו בסעיף ‪(8‬א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים)‪ ,‬התשמ"ב‪-‬‬
‫‪ ,7132‬בכפוף להסכמתו להבאת הסכסוך להחלטת הוועדה ולהוראות‬
‫סעיף ‪11‬ב(ד) לחוק משק הגז הטבעי‪ ,‬בשינויים המחויבים‪.‬‬
‫‪ .21‬להקים צוות בין‪-‬משרדי בראשות הממונה על התקציבים‪,‬‬
‫ובהשתתפות המנהלת הכללית של משרד התחבורה והבטיחות‬
‫בדרכים‪ ,‬המנהל הכללי של משרד התקשורת‪ ,‬המנהל הכללי של‬
‫המשרד לתשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‪ ,‬ונציג משרד‬
‫המשפטים‪ ,‬אשר יגבש עקרונות לתיאום התכנון בין כל גופי התשתית‪,‬‬
‫לרבות אופן העברת המידע בין הגופים‪ ,‬האישורים הנדרשים‪,‬‬
‫ההיערכות לביצוע העבודות ומינוי אנשי קשר ייעודיים לפרויקט‪,‬‬
‫והכל בכפוף להוראות חוק עוולות מסחריות‪ ,‬התשנ"ט‪.7111-‬‬
‫‪.0222‬‬
‫אסדרת משק הביוב‬
‫מ ח ל י ט י ם‪:‬‬
‫‪ . 7‬לצורך ניהול משק ביוב יעיל וצמצום חסמי דיור בתחום זה ובהמשך‬
‫למעבר לתשתיות מרחביות במשק הביוב‪ ,‬לתקן את חוק תאגידי מים‬
‫וביוב‪ ,‬התשס"א–‪( 2227‬להלן – חוק תאגידי מים וביוב)‪ ,‬חוק‬
‫הרשויות המקומיות (ביוב)‪ ,‬התשכ"ב‪ 7112-‬וחוק איגודי ערים‪,‬‬
‫התשט"ו‪ ,7111-‬כך שיבוצעו בהם התיקונים הנדרשים לשם הפעלה‬
‫והקמה של מתקני טיהור שפכים וקווי איסוף ביוב שמצויים מחוץ‬
‫לתחומי היישוב או שמחובר אליהן יותר מיישוב אחד (להלן בהתאמה‬
‫– תשתיות ביוב מרחביות ו‪ -‬קווי איסוף אזוריים)‪ ,‬באמצעות חברות‬
‫ ‪- 21‬‬‫ביוב‪ ,‬אליהן יצטרפו‪ ,‬אם יבחרו בכך‪ ,‬ספקי שירותי הביוב באותו‬
‫המרחב‪ ,‬בהתאם לעקרונות הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן – המועצה) תקבע‬
‫חלוקה מרחבית של מרחבי ביוב לפי שיקולים הנדסיים‪ ,‬כלכליים‬
‫ושיקולי משק המים והביוב‪.‬‬
‫ב‪ .‬הממונה על ענייני החברות לשירותי מים וביוב לפי חוק תאגידי‬
‫מים וביוב (להלן – הממונה)‪ ,‬יהיה רשאי‪ ,‬לפי כללים שתקבע‬
‫המועצה ובאישורה‪ ,‬לתת לגוף אחד במרחב ביוב רישיון חברת‬
‫ביוב (להלן – רישיון מרחבי)‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫חברת הביוב תהיה תאגיד מים וביוב או איגוד ערים לביוב אשר‬
‫מטפל בכ‪ 72 -‬מיליון קוב שפכים בשנה לפחות (להלן – חברת‬
‫ביוב מרחבית)‪ .‬במקרים מיוחדים תהיה המועצה רשאית להורות‬
‫שחברת הביוב תוקם כחברה שהיא חברת ביוב נפרדת (להלן –‬
‫חברת ביוב משותפת) על ידי ספקי שירותי ביוב‪ ,‬כהגדרתם להלן‪,‬‬
‫הפועלים במרחב הביוב ומטפלים יחד בכ‪ 72-‬מיליון קוב שפכים‬
‫בשנה לפחות (להלן יחד – חברת ביוב)‪.‬‬
‫ד‪ .‬חברת ביוב מרחבית שהיא תאגיד מים וביוב תפריד את פעילות‬
‫הביוב האזורית לרבות טיפול בשפכים ומערכות ההולכה‬
‫האזוריות מיתר פעילויות החברה באמצעות הפרדה תאגידית‪.‬‬
‫ה‪ .‬בחר בכך ספק שירותי הביוב כהגדרתו להלן‪ ,‬ובכלל כך ספק‬
‫שירותי ביוב שמחזיק בבעלותו מט"ש‪ ,‬תהיה חברת הביוב‬
‫האחראית הבלעדית לספק לו שירותים אלה (להלן– שירותי ביוב‬
‫מרחביים)‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫שירותי טיפול בשפכים לרבות טיהורם וסילוקם‪ ,‬טיפול‬
‫בבוצה וסילוקה‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫שירותי הולכה של שפכים למתקני הטיפול מתאגידי המים‬
‫והביוב‪ ,‬הרשויות המקומיות‪ ,‬לרבות מועצות איזוריות‪,‬‬
‫ואיגודי הערים לביוב (להלן ‪ -‬ספקי שירותי ביוב)‪ ,‬באמצעות‬
‫קווי איסוף אזוריים‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫נוסף על האמור לעיל‪ ,‬שירותי ביוב מרחביים יינתנו רק על ידי מי‬
‫שניתן לו רישיון לכך על ידי מנהל רשות המים על פי כללים‬
‫ ‪- 21‬‬‫שתקבע המועצה‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫בחר ספק שירותי ביוב לקבל את שירותי הביוב המרחביים‬
‫מחברת הביוב במרחב הביוב בו הוא מצוי‪ ,‬תהיה חברת הביוב‬
‫חייבת לספק לו שירותים אלו‪ .‬בחר ספק שירותי ביוב לקבל את‬
‫שירותי הביוב כאמור במרחב ביוב בו פועלת חברת ביוב‬
‫משותפת‪ ,‬יהיה ספק שירותי הביוב רשאי לבחור להצטרף‬
‫לחברת הביוב המשותפת באמצעות הקצאת אמצעי שליטה‬
‫בחברה‪ ,‬לפי כללים שתקבע המועצה‪ ,‬בהתייעצות עם שרת‬
‫המשפטים‪ ,‬או לקבל שירותי ביוב מרחביים מהחברה מבלי‬
‫להצטרף כאמור לחברת הביוב המשותפת‪ ,‬וחברת הביוב תהיה‬
‫חייבת לספק לו שירותים אלו‪ .‬הממונה רשאי לקבוע תנאים‬
‫להצטרפות ספק שירותי הביוב לחברת הביוב ולהעברת האחריות‬
‫על אספקת שירותי ביוב מרחביים לחברת הביוב‪.‬‬
‫ח‪ .‬בחר ספק שירותי ביוב לקבל את שירותי הביוב המרחביים‬
‫מחברת הביוב במרחב הביוב בו הוא מצוי‪ ,‬תיעשה כל השקעה‬
‫חדשה לצורך אספקת שירותי ביוב מרחביים בידי חברת הביוב‬
‫ותירשם בנכסיה‪.‬‬
‫‪)7‬‬
‫הוראות לעניין הקמת חברת ביוב משותפת שייקבעו על ידי‬
‫המועצה‪ ,‬בהמלצת הממונה‪ ,‬יכללו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את הנושאים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬הפעולות שעל ספקי שירותי ביוב לבצע לשם הקמת‬
‫חברת ביוב משותפת‪ ,‬לרבות החלטות שעליהם לקבל‬
‫לשם הקמת החברה‪ ,‬ומסמכים ומידע שיש להעביר אל‬
‫הממונה אגב הקמת חברה כאמור‪.‬‬
‫ב‪ .‬אופן חלוקת או הקצאת האחזקות באמצעי השליטה‬
‫בחברת הביוב המשותפת בין ספקי שירותי הביוב‬
‫החברים בה‪ ,‬לפי מפתח שווי הנכסים שבבעלות כל‬
‫אחת מאותם ספקים והיקף השפכים שבתחומו‪.‬‬
‫הוראות לעניין זה ייקבעו בהתייעצות עם שרת‬
‫המשפטים‪.‬‬
‫ג‪ .‬כללים והגבלות למינוי עובדים‪ ,‬נושאי משרה ובעלי‬
‫תפקידים אחרים בחברת הביוב המשותפת‪ ,‬באופן‬
‫שיבטיח את יעילות החברה והוזלת עלויותיה‪.‬‬
‫ ‪- 23‬‬‫ט‪ .‬החלטות בחברת הביוב המשותפת שקבלתן תהיה טעונה‬
‫אישורים מיוחדים‪ ,‬וכן הסדרת זכויות בעלי מניות בחברת ביוב‪,‬‬
‫לרבות‪ ,‬לעניין חברת ביוב משותפת‪ ,‬בדרך של קביעת רוב מיוחס‬
‫לגבי קבלת החלטות מסוימות באסיפה הכללית ובדירקטוריון‪,‬‬
‫והכל לשם הבטחת שמירת עניינם של בעלי מניות שלהם אמצעי‬
‫שליטה מצומצמים יחסית ביחס לבעלי מניות אחרים בחברה וכן‬
‫מניעת פגיעה ברמת שירותי הביוב הניתנים לתושבים באותו‬
‫מרחב ביוב‪ .‬הוראות לעניין זה תיקבענה בהתייעצות עם שרת‬
‫המשפטים‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫המועצה תקבע בכללים את אופן הפעילות של חברת הביוב לשם‬
‫הבטחת ניהולה התקין של חברת הביוב ואספקת שירותי הביוב‬
‫המרחביים על ידה לרבות פיקוח ורישוי‪ ,‬וכן כללים לעניין‬
‫התקשרות חברת ביוב משותפת עם מי מבעלי השליטה בה‪.‬‬
‫יא‪ .‬איוש הדירקטוריון בחברת הביוב המשותפת ייעשה בהסכמה של‬
‫כלל בעלי המניות שלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬ככל שבעלי המניות בחברת‬
‫הביוב לא ימנו מספר דירקטורים כנדרש לצורך קבלת החלטות‪,‬‬
‫יאויש הדירקטוריון על ידי הוועדה למינוי דירקטורים חיצוניים‬
‫כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב‪.‬‬
‫יב‪ .‬תכנית פיתוח שנתית ורב שנתית לרבות תכניות אב לביוב של‬
‫חברת ביוב תאושר בהתאם לאמור בסעיף ‪ 772‬לחוק תאגידי מים‬
‫וביוב באישור מועצת רשות המים‪.‬‬
‫יג‪ .‬לקבוע הוראות להבטחת אספקה תקינה ואסדרה יעילה של‬
‫שירותי ביוב מרחביים בידי בעל רישיון לרבות חברת ביוב ובכלל‬
‫זה הסמכויות הנדרשות לצורך כך וכן הוראות לעניין השתת‬
‫סנקציות שיינקטו כנגד מי שהפר את הוראות החוק‪ ,‬הוראות‬
‫שניתנו לפיו והרישיון כאמור‪ ,‬ובכלל זה מינוי מנהל מיוחד‬
‫לחברה בנסיבות בהן הדבר נדרש וצו לתיקון פגמים‪.‬‬
‫‪ . 2‬להנחות את מועצת רשות המים לבחון קביעת תעריפים לצורך‬
‫פעילות חברת הביוב‪ .‬התעריפים ייקבעו בהתאם לכללים שייקבעו לפי‬
‫הוראות סעיפים ‪ 728-727‬לחוק תאגידי מים וביוב‪ ,‬לרבות עלויות‬
‫מימון ותשואה נאותה על הון‪ ,‬תוך התייחסות לצרכי פיתוח עתידי‪,‬‬
‫ובכלל כך תקבע את התעריף שישולם על ידי ספק שירותי הביוב‬
‫לחברת הביוב בעד טיפול בשפכי תעשייה‪.‬‬
‫‪ . 8‬להנחות את הממונה על התקציבים במשרד האוצר לקבוע הנחיות‬
‫ ‪- 21‬‬‫הקצאת תקציב לחברות ביוב‪ ,‬בתיאום עם מנהל הרשות הממשלתית‬
‫למים ולביוב‪ .‬כללי ההקצאה יכללו העדפה לפתרון של חסמי דיור‪.‬‬
‫החל מיום מתן הרישיון המרחבי לחברת הביוב במרחב‪ ,‬סיוע או‬
‫מענק לשם תמיכה בתשתיות ביוב מרחביות‪ ,‬יינתן‪ ,‬באותו מרחב‬
‫ביוב‪ ,‬רק לחברת הביוב או באמצעותה‪ ,‬בהתאם לעמידתה בתכניות‬
‫פיתוח שאושרו כאמור‪.‬‬
‫‪ . 8‬להטיל על שרי הבריאות‪ ,‬והגנת הסביבה להביא לאישורה של ועדת‬
‫הפנים והגנת הסביבה של הכנסת‪ ,‬תיקון לתקנות בריאות העם (תקני‬
‫איכות מי קולחין וכללים לטיהור)‪ ,‬התש"ע‪( 2272-‬להלן – התקנות)‪,‬‬
‫שיכלול את העקרונות הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬יצרן שפכים‪ ,‬כהגדרתו בתקנות‪ ,‬שהצטרף לחברת ביוב‪.‬‬
‫‪ .7‬יהיה מחויב בהזרמת השפכים לחברת הביוב;‬
‫‪ .2‬שהוא בעלים של מט"ש אשר מופעל בידי חברת הביוב‬
‫המרחבית‪ ,‬לא ייחשב כמפעיל כהגדרתו בתקנות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מפעיל‪ ,‬כהגדרתו בתקנות‪ ,‬שהוא חברת ביוב‪ ,‬יהיה מחויב‬
‫בהזרמת השפכים מקו האיסוף האזורי למט"ש‪ ,‬מבלי לגרוע‬
‫מחובותיו הנוספות לפי התקנות‪.‬‬
‫‪ . 1‬להקים צוות בראשות נציג רשות המים‪ ,‬שבו חברים נציגי משרד‬
‫האוצר‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬משרד התשתיות‬
‫הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים ומנהל התכנון‪ ,‬אשר יגיש למועצה בתוך‬
‫‪ 12‬יום את המלצתו לחלוקה מרחבית של כ‪ 72-‬מרחבים‪ .‬מנהל רשות‬
‫המים יביא את המלצת הצוות לדיון במועצה בתוך ‪ 81‬יום מסיום‬
‫עבודת הצוות‪.‬‬
‫‪.0221‬‬
‫ייעול מדיניות הענישה ושיקום האסירים בישראל‬
‫מחליטים‪:‬‬
‫לפעול בדרכים המפורטות בהחלטה זו במטרה לייעל את תחום הענישה‬
‫ ‪- 82‬‬‫ושיקום האסירים בישראל‪ ,‬מתוך ראייה כוללת וכדי להביא לניצול מיטבי‬
‫של ההוצאה הציבורית לצורך מניעת עבריינות‪ ,‬הפחתת היקפי תופעת‬
‫הפשיעה והפחתת העלויות הנובעות כתוצאה מפשיעה‪ .‬בכלל זה‪ ,‬לקבוע‬
‫כלים על מנת לסייע בטיפול בעבריינים שנגזר דינם‪ ,‬ענישתם ושיקומם כדי‬
‫להביא לצמצום העבריינות וזאת בהתחשב‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהיבטים חברתיים‬
‫וכלכליים‪.‬‬
‫‪ . 0‬אימוץ עיקרי המלצות הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול‬
‫בעבריינים‬
‫לאמץ את עיקרי המלצות הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול‬
‫בעבריינים בראשות שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר‪,‬‬
‫אשר מונתה על ידי הממשלה ה‪ 82-‬בהחלטת הממשלה מספר ‪8111‬‬
‫מיום ‪ 28‬באוקטובר ‪ 2277‬שעניינה הקמת ועדה ציבורית לבחינה של‬
‫מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים‪ ,‬כפי שהן מופיעות בדו"ח הסופי‬
‫של הוועדה מחודש נובמבר ‪ ,2271‬בהתאם למפורט להלן‪:‬‬
‫א‪ .‬הקמת יחידה למחקר ולמידע‬
‫‪)7‬‬
‫להטיל על משרד המשפטים ועל הממונה על התקציבים‬
‫במשרד האוצר‪ ,‬בתיאום עם נציבות שירות המדינה‪ ,‬לסכם‬
‫את הקצאת המשאבים הנדרשים לצורך הקמת יחידה‬
‫למחקר ולמידע במשרד המשפטים (להלן – "יחידת‬
‫המחקר") במסגרת אישור תקציב ‪.2273-2271‬‬
‫‪)2‬‬
‫תפקידיה של יחידת המחקר יהיו כמפורט להלן‪:‬‬
‫א)‬
‫ליווי מחקרי של יוזמות חדשות בתחום הענישה;‬
‫ב)‬
‫הסברת מדיניות הענישה לציבור – באמצעות איסוף‬
‫מידע ופרסום דוחות על רמות ענישה והשפעות‬
‫הענישה;‬
‫ג)‬
‫איסוף מידע ומחקר בתחום האכיפה בדגש על הענישה‬
‫על מנת לייצר תשתית נתונים ומחקר לצורך קבלת‬
‫החלטות של הגורמים הממשלתיים שלהם נגיעה‬
‫לענישה ובכלל זאת‪:‬‬
‫(‪)7‬‬
‫איתור‪ ,‬איסוף וניתוח של מידע סטטיסטי‪,‬‬
‫נתונים משווים ואחרים הרלוונטיים לקביעת‬
‫ ‪- 87‬‬‫מדיניות ענישה וגזר דין‪.‬‬
‫ד)‬
‫(‪)2‬‬
‫בחינת יעילות של דרכים שונות לענישה‪.‬‬
‫(‪)8‬‬
‫הערכת עלות של דרכי ענישה ושיקום שונות‪,‬‬
‫לרבות קביעת עונשים חדשים והחמרה בענישה‪.‬‬
‫(‪)8‬‬
‫בחינה מחודשת של העונשים המרביים שבצד‬
‫העבירות השונות הקבועות בחוק העונשין‪ ,‬תוך‬
‫ניסיון להתאימם לעיקרון ההלימה‪.‬‬
‫הכנת חוות דעת כמפורט בסעיף ב(‪ )7()7‬עד ב(‪)8()7‬‬
‫להחלטה זו לצורך העברתה לוועדת השרים לענייני‬
‫חקיקה‪ ,‬באופן המפורט בסעיף ב‪ .‬חוות דעת כאמור‬
‫תפורסם‪ ,‬עם סיום הכנתה‪ ,‬באתר האינטרנט של‬
‫משרד המשפטים‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫ועדה מייעצת לענייני ענישה (להלן – הוועדה המייעצת) –‬
‫בהצעת חוק העונשין (תיקון מס' ‪( )723‬הבניית שיקול הדעת‬
‫השיפוטי בענישה)‪ ,‬התשע"ו‪ 2271-‬מוצע כי תוקם ועדה‬
‫מייעצת לענייני ענישה‪ ,‬אשר תפעל לקידום השוויון בענישה‪,‬‬
‫לפיתוח מדיניות כוללת לענישה‪ ,‬לשיקום ולגזירת הדין‪,‬‬
‫ולהגברת המודעות בקרב הציבור למדיניות זו‪.‬‬
‫ככל שהצעת החוק האמורה תקודם ותאושר כחוק‪ ,‬הוועדה‬
‫המייעצת תהיה הגוף שיתווה את דרך פעילות יחידת‬
‫המחקר‪ ,‬תנחה אותה באשר לסדר העדיפויות בביצוע‬
‫המחקרים השונים ולצד זאת תבטיח את עצמאותה‬
‫המקצועית‪.‬‬
‫ב‪ .‬שינוי בחקיקת עבירות ועונשים‬
‫כל הצעת חוק המבקשת להחמיר בענישה‪ ,‬לקבוע עונש מזערי‬
‫לעבירה‪ ,‬לקבוע עבירות חדשות או להרחיב את התפרסותן של‬
‫עבירות קיימות על התנהגויות נוספות תלווה בחוות דעת‬
‫מקצועית מטעם יחידת המחקר‪ ,‬כאמור להלן‪ .‬חוות הדעת תבחן‬
‫את התועלת משינוי הענישה שבהצעת החוק (להלן – חוות‬
‫הדעת)‪.‬‬
‫ ‪- 82‬‬‫‪ . 7‬חוות הדעת תכלול‪ ,‬בין היתר‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫סקירת השינויים שבוצעו בענישה ביחס לעבירה שעל‬
‫הפרק‪ ,‬לרבות השפעתם של שינויים אלה על רמות‬
‫הפשיעה;‬
‫ב‪.‬‬
‫עלותו של השינוי המוצע;‬
‫ג‪.‬‬
‫דיון והמלצה בדבר ההצדקה לקבוע ענישה פלילית בגין‬
‫ההתנהגות הרלוונטית (שלא נקבע לה עונש)‪,‬‬
‫האפקטיביות של שינוי הענישה המוצע לרבות נימוקים‬
‫בדבר הצורך בשינוי‪ ,‬מידתיות השינוי וקיומם של‬
‫אמצעים אחרים לצורך התמודדות עם ההתנהגות‬
‫האסורה שבבסיס העבירה‪ .‬כמו כן‪ ,‬לעניין הרחבת‬
‫התפרסותן של עבירות‪ ,‬תבחן חוות הדעת האם ישנה‬
‫הצדקה לקביעת ענישה פלילית בגין ההתנהגות‬
‫הרלוונטית;‬
‫ד‪.‬‬
‫סקירה משפטית השוואתית ככל שהיא נדרשת לצורך‬
‫חוות הדעת‪.‬‬
‫‪ . 2‬חוות‪-‬דעת של יחידת המחקר בעניין הצעת חוק ממשלתית‪,‬‬
‫תועבר במסגרת פרק הזמן שייקבע להעברת הערות מהציבור‬
‫לתזכיר החוק‪ .‬חוות דעת כאמור תועבר לוועדת השרים‬
‫לענייני חקיקה‪.‬‬
‫‪ . 8‬טרם דיון בהצעת חוק פרטית בוועדת שרים לענייני חקיקה‪,‬‬
‫תכין יחידת המחקר חוות‪-‬דעת בנוגע להצעת החוק‪ .‬חוות‬
‫דעת כאמור תועבר לוועדת השרים לענייני חקיקה‪.‬‬
‫‪ . 8‬ועדת השרים לענייני חקיקה לא תדון בהצעת חוק פרטית‬
‫לשינוי ענישה‪ ,‬מבלי שהוגשה לה חוות דעת כאמור‪ ,‬אלא אם‬
‫יו"ר הוועדה הורה אחרת‪.‬‬
‫‪ . 1‬בבואה של הממשלה לדון בהצעת חוק כאמור‪ ,‬ממשלתית או‬
‫פרטית‪ ,‬תביא במניין שיקוליה את חוות הדעת המקצועית‬
‫שהועברה אליה כמפורט מעלה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ענישה בקהילה‬
‫ ‪- 88‬‬‫להטיל על הנהלת בתי המשפט‪ ,‬תוך היוועצות עם ועדת ההיגוי‬
‫הבינמשרדית המפעילה את הפרויקט‪ ,‬להרחיב את המודל של‬
‫בתי המשפט הקהילתיים במטרה לצמצם ענישה בדרך של‬
‫מאסר‪ ,‬באופן הבא‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫עד ליום ה‪ 7-‬באפריל ‪ 2271‬יוקם בית משפט קהילתי נוסף‪,‬‬
‫ולאחר מכן ובכל חצי שנה יוקם בית משפט קהילתי כך‬
‫שביום ‪ 7‬באוקטובר ‪ 2273‬יוקמו בסך הכל ארבעה בתי‬
‫משפט קהילתיים נוספים על אלה הקיימים כיום‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫לבצע מחקר מלווה אשר יבחן את אפקטיביות בתי המשפט‬
‫הקהילתיים‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫כתוצאה מההחלטה להרחבת המודל של בתי המשפט‬
‫הקהילתיים‪ ,‬החל משנת ‪ 2271‬יופחת סך של מיליון שקלים‬
‫מבסיס תקציב שירות בתי הסוהר‪ .‬בנוסף‪ ,‬החל משנת ‪2273‬‬
‫יופחת סך של שני מיליון שקלים נוספים מבסיס תקציב‬
‫שירות בתי הסוהר והחל משנת ‪ 2271‬יופחת סך של מיליון‬
‫שקלים נוספים מבסיס תקציב שירות בתי הסוהר‪ .‬קרי‪,‬‬
‫החל משנת ‪ 2271‬ואילך יופחת בכל שנה סך כולל של ארבעה‬
‫מיליוני שקלים בגין החלטה זו‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫לצד זאת‪ ,‬להטיל על הממונה התקציבים במשרד האוצר‬
‫לסכם את הקצאת המשאבים הנדרשים למהלך במסגרת‬
‫אישור תקציב ‪ ,2273-2271‬וזאת בתיאום עם משרד‬
‫העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‪ ,‬משרד המשפטים‬
‫והמשרד לביטחון הפנים‪.‬‬
‫ד‪ .‬עבודות שירות כחלופה למאסרים קצרים‬
‫לקבוע בהוראת שעה סמכות לבתי המשפט לפיה ניתן יהיה‬
‫להמיר עונשי מאסר לתקופה של עד תשעה חודשים בעבודות‬
‫שירות‪ ,‬וכן סמכות לנציב שירות בתי הסוהר‪ ,‬כאשר מדובר‬
‫בעונש לתקופה של מעל לשלושה חודשים‪ ,‬לקצוב את תקופת‬
‫עבודות השירות כאמור לשני שליש מאורך העונש‪ ,‬כפי שנקבע‬
‫בפסק הדין‪ .‬תוקפה של הוראת השעה יהיה עד יום ‪ 7‬בינואר‬
‫‪ 2222‬והיא תלווה במחקר אשר מטרתו בחינת יעילות המרת‬
‫העונשים כמתואר‪.‬‬
‫כתוצאה מההחלטה להמרת עונשי המאסר בעבודות שירות‬
‫ ‪- 88‬‬‫כמפורט‪ ,‬יופחת סך של שבעה מיליוני שקלים מבסיס תקציב‬
‫שירות בתי הסוהר החל משנת ‪.2271‬‬
‫‪ . 7‬יצירת אפשרויות ענישה נוספות‬
‫לקבוע כי יוקם צוות בראשות המשנה הפלילי ליועץ המשפטי‬
‫לממשלה בהשתתפות פרקליטות המדינה‪ ,‬הסנגוריה הציבורית‪ ,‬נציג‬
‫מנכ"ל משרד המשפטים‪ ,‬המשרד לביטחון פנים‪ ,‬משרד העבודה‪,‬‬
‫הרווחה והשירותים החברתיים (שירות המבחן)‪ ,‬אגף התקציבים‬
‫במשרד האוצר ונציג אקדמיה‪ .‬הצוות יבחן אפשרויות נוספות לענישה‬
‫בדומה למדינות המפותחות בעולם‪.‬‬
‫הצוות יגיש את המלצותיו לממשלה לא יאוחר מ‪ 7-‬במרץ ‪.2271‬‬
‫‪ . 2‬תקני איזוק אלקטרוני‬
‫להורות לשר לביטחון הפנים להקצות שבעים וחמישה תקני איזוק‬
‫אלקטרוני נוספים לרשות לשיקום האסיר עבור אסירים משוחררים‬
‫על‪-‬תנאי מתוך המכסה הקיימת של המשרד לביטחון הפנים‪ .‬במצב‬
‫של ניצול מלא של מכסת האזיקים הקיימת לעצורים ולאסירים‪,‬‬
‫תיבחן מחדש הקצאת האזיקים על ידי ועדת ההיגוי במשרד לביטחון‬
‫הפנים‪.‬‬
‫‪ . 2‬הפחתת הסיכון לעבריינות בתחום הנוער‬
‫במטרה להקטין את שיעור העבריינות החוזרת בקרב בני נוער‪ ,‬לפעול‬
‫כמפורט להלן‪:‬‬
‫א‪ .‬להטיל על משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים ועל‬
‫הממונה על התקציבים במשרד האוצר לסכם את הקצאת‬
‫המשאבים הנדרשים לצורך קידום פרוייקטים להפחתת‬
‫עבריינות חוזרת בתחום הנוער והצעירים במסגרת אישור תקציב‬
‫‪.2273-2271‬‬
‫ב‪ .‬להטיל על משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים ועל‬
‫הממונה על התקציבים במשרד האוצר לסכם את הקצאת‬
‫המשאבים הנדרשים לצורך הרחבת תכנית "סיכויים" במסגרת‬
‫אישור תקציב ‪ 2273-2271‬וזאת בתיאום עם משרד העלייה‬
‫והקליטה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫להטיל על הרשות לשיקום האסיר ועל הממונה על התקציבים‬
‫ ‪- 81‬‬‫במשרד האוצר לסכם את הקצאת המשאבים הנדרשים במסגרת‬
‫אישור תקציב ‪ 2273-2271‬לצורך הקמת מרכזי נוער אזוריים‬
‫אשר יעסקו בבניית תכניות שיקום איכותיות בקהילה ובמתן סל‬
‫שירותים מקצועיים‪ ,‬במטרה להגדיל את מספר המטופלים‬
‫בתחום הנוער‪ ,‬וכן בשיקום של אוכלוסיות מורכבות‬
‫המתאפיינות בשיעור עבריינות חוזרת גבוה באמצעות מתן‬
‫מענים ייחודיים בהתאם לקבוצת הגיל ותוך התמקדות בתחומי‬
‫רווחה‪ ,‬חינוך והעשרה‪ .‬המרכזים יוקמו במחוז צפון‪ ,‬מחוז דרום‪,‬‬
‫מחוז מרכז ומחוז ירושלים‪ .‬במרכזים אלו יועסקו רכז נוער‪ ,‬רכז‬
‫תעסוקה ומדריך‪ .‬כמו כן‪ ,‬יועסק יועץ שיקום בכלא "אופק"‪.‬‬
‫ד‪ .‬להטיל על הרשות לשיקום האסיר ועל הממונה על התקציבים‬
‫במשרד האוצר לסכם את הקצאת המשאבים הנדרשים לצורך‬
‫מתן דיור הולם אשר יאפשר שהייה לטווח קצר עד בינוני לנוער‬
‫ולצעירים שריצו עונש מאסר‪ ,‬וזאת במטרה להביא למעבר‬
‫הדרגתי לחיים עצמאיים‪ ,‬במסגרת אישור תקציב ‪.2273-2271‬‬
‫ה‪ .‬להטיל על משרד המשפטים למנות מתאם בין משרדי למניעה‬
‫ולצמצום עבריינות בקרב בני נוער‪.‬‬
‫תפקידי המתאם יהיו כדלהלן‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫תיאום בין הגורמים הממשלתיים וכן תיאום בין הממשלה‬
‫לבין הגורמים שמחוצה לה בנושא מניעה וצמצום עבריינות‬
‫נוער‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫תיאום שולחנות עגולים בין הגופים האמונים על התחום‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫העברת הכשרות לגורמים העוסקים בנוער בגופי האכיפה‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫המתאם יפעל בשיתוף יחידת המחקר לקידום ולבדיקה של‬
‫פרויקטים בתחום המניעה והשיקום לנוער‪.‬‬
‫‪)1‬‬
‫כל תפקיד נוסף הנדרש לצורך מניעה וצמצום עבריינות‬
‫בקרב בני נוער‪.‬‬
‫‪.0220‬‬
‫הקמת קרן לצמצום פערים ברשויות המקומיות‬
‫ ‪- 81‬‬‫מ ח ל י ט י ם‪:‬‬
‫‪ .7‬להקים בחוק קרן לצמצום פערים ברשויות המקומיות‪ ,‬אשר תחילת‬
‫פעולתה תהיה ביום ‪ 7‬בינואר ‪.2271‬‬
‫‪ .2‬הקרן תוקם במשרד הפנים ותיכלל בבסיס תקציב המשרד כתכנית‬
‫תקציבית נפרדת‪.‬‬
‫‪ .8‬בסיס תקציב הקרן בכל שנה יעמוד על סך ‪ 122‬מיליון ש"ח‪ .‬תקציב‬
‫הקרן יעודכן בכל שנה בשיעור של ‪ 12%‬משיעור העדכון כהגדרתו‬
‫בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי‬
‫התקציב)‪ ,‬התשנ"ג‪.7112-‬‬
‫‪ .8‬תקציב הקרן יוקצה במלואו לרשויות המקומיות‪ ,‬בכל שנת כספים‬
‫בהתאם לכללים שייקבעו בתקנות על ידי השרים‪.‬‬
‫‪ .1‬בכללים לפי סעיף ‪ 8‬יובא בחשבון בין היתר ולפי העניין‪ ,‬המדד‬
‫החברתי‪-‬כלכלי ומדד הפריפריאליות המתפרסמים על ידי הלשכה‬
‫המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬גודל האוכלוסייה ברשות המקומית ומצבה‬
‫הפיננסי של הרשות המקומית‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהתחשב בהיקפי שטחי‬
‫הארנונה עסקית שבתחום אותה רשות מקומית‪.‬‬
‫‪ .1‬כללים כאמור בסעיף ‪ ,8‬יינתן ביטוי וייקבעו הוראות מעבר על מנת‬
‫ליתן מענה לפגיעה ברשויות המקומיות שהיו זכאיות לקבלת תשלומי‬
‫ארנונה בגין היותן ערי ויישובי עולים‪.‬‬
‫‪ .1‬מנכ"ל משרד הפנים והממונה על התקציבים במשרד האוצר יעבירו‬
‫לשרים‪ ,‬בתוך ‪ 12‬ימים מיום תיקון הפקודה‪ ,‬המלצות לקביעת תקנות‬
‫כאמור בסעיף ‪ 8‬להחלטה זו‪.‬‬
‫‪ .3‬לתקן את פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)‪( 7183 ,‬להלן –‬
‫הפקודה) כך שהוראות סעיף ‪ 8‬לפקודה בכל הנוגע לערי וליישובי‬
‫עולים לא יחולו החל מיום ‪ 7‬בינואר ‪ .2271‬סעיף ‪1‬א לפקודה יתוקן‬
‫בהתאם‪.‬‬
‫‪ .1‬יישום האמור בסעיפים ‪ 1-7‬לעיל‪ ,‬מותנה בביצוע האמור בסעיף ‪3‬‬
‫לעיל‪.‬‬
‫‪ .72‬להסמיך את הממונה על התקציבים להפחית‪ ,‬החל משנת הכספים‬
‫‪ , 2271‬מבסיס תקציב משרדי הממשלה הרלוונטיים‪ ,‬סכום השווה‬
‫ ‪- 81‬‬‫להפרש בין חיובי הארנונה שהיו משולמים בגין שנת הכספים ‪2271‬‬
‫ובין תשלומי הארנונה שהיו משולמים בגין נכסים שכאלה בגין שנת‬
‫הכספים ‪ 2271‬באם אותם ערים ויישובים לא היו מוכרזים כערי‬
‫ויישובי עולים‪ ,‬בתוספת שיעור העדכון לשנת ‪ 2271‬כהגדרתו בחוק‬
‫ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)‪,‬‬
‫התשנ"ג‪.7112-‬‬
‫לעניין החלטה זו –‬
‫"ערי ויישובי עולים" ‪ -‬ערים שהוכרזו על ידי שר הפנים כערי עולים‬
‫בהתאם לסעיף ‪ 8‬לפקודה‪ ,‬ומועצות מקומיות ששר הפנים הכריז על תחומן‬
‫כיישוב עולים בהתאם לסעיף ‪1‬א לפקודה‪.‬‬
‫"השרים" – שר הפנים ושר האוצר‪.‬‬
‫‪.0227‬‬
‫ייעול והסדרת עבודת הממשלה בתחום מוסדות הציבור‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬לשם ייעול פעילות הממשלה בתקצוב של מוסדות ציבור‪,‬‬
‫ולטובת הגדלת היצע הדיור באמצעות בנייה חדשה והתחדשות עירונית‪,‬‬
‫בשל הזיקה שבין קיומן של מוסדות ציבור לבנייתן של יחידות דיור‪,‬‬
‫ומאחר שנכון להיום ההוצאה הציבורית לצורך הקמת מוסדות ציבור‬
‫באמצעות הרשויות המקומיות מתבצעת באופן מבוזר ועל ידי מספר‬
‫משרדי ממשלה ויחידות סמך‪:‬‬
‫‪ . 7‬להטיל על המנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון להקים ועדה בין‬
‫משרדית לתיאום הקמתם של מוסדות ציבור ושיפוצם (להלן ‪ -‬הוועדה‬
‫הבין משרדית)‪ .‬המנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון יעמוד בראש‬
‫הוועדה הבין משרדית ועל חבריה יימנו נציגי משרדים אלה (להלן ‪-‬‬
‫הגופים המקצים)‪:‬‬
‫א‪ .‬משרד הבריאות‪.‬‬
‫ב‪ .‬משרד הפנים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‪.‬‬
‫ד‪ .‬המשרד לפיתוח הנגב והגליל‪.‬‬
‫ ‪- 83‬‬‫ה‪ .‬המשרד לשירותי דת‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫משרד התרבות והספורט‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫מנהל תכנון‪.‬‬
‫ח‪ .‬רשות מקרקעי ישראל‪.‬‬
‫ט‪ .‬המועצה להסדר ההימורים בספורט‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫משרד החינוך‪.‬‬
‫יא‪ .‬אגף התקציבים ואגף החשב הכללי במשרד האוצר‪.‬‬
‫יב‪ .‬מפעל הפיס ‪ -‬משקיף‪.‬‬
‫‪ . 2‬הוועדה הבין משרדית תתאם את הקצאת התקציב בין הגופים‬
‫המקצים לטובת קידום הבנייה החדשה‪ ,‬מניעת כפל תקצוב‪ ,‬ניצול‬
‫יעיל של משאב הקרקע‪ ,‬עידוד השימוש במבנים בשימושים מעורבים‬
‫ובכלל זה שילוב שימושים ציבוריים במבנים סחירים ושיפור תזמון‬
‫הקצאת הכספים מהגופים המקצים לאותם מוסדות‪.‬‬
‫‪ . 8‬הוועדה הבין משרדית תתכנס אחת לרבעון לפחות‪ ,‬וכן במועד שבו‬
‫מגובשות תכניות העבודה של הגופים המקצים להקצאת מוסדות‬
‫ציבור‪ .‬הוועדה תתכנס לישיבה ראשונה לא יאוחר מיום ‪ 7‬בנובמבר‬
‫‪.2271‬‬
‫‪ . 8‬הוועדה תתאם את הקצאת מוסדות הציבור בין הגופים המקצים‬
‫השונים‪ .‬התכנית המתואמת להקצאת מוסדות הציבור תוגש לאישור‬
‫הממשלה אחת לשנה‪.‬‬
‫‪ . 1‬על אף האמור בהחלטה זו‪ ,‬לעניין מעונות היום המוקצים על ידי‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים ומוסדות החינוך‬
‫המוקצים על ידי משרד החינוך‪ ,‬לא יחולו סעיפים ‪ 2‬ו‪ ,8-‬וחברי‬
‫הוועדה מטעם משרדי החינוך והעבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים‬
‫החברתיים יהיו חייבים בדיווח ובעדכון בלבד‪.‬‬
‫‪ . 1‬להנחות את מפעל הפיס לדווח לוועדה על פעילותו בתחום הקמת‬
‫מוסדות ציבור‪ .‬דיווחי מפעל הפיס יועברו לוועדה לקראת ישיבותיה‬
‫ובהתאם להחלטת יושב‪-‬ראש הוועדה‪.‬‬
‫‪ . 1‬להנחות את יושב ראש הוועדה לפעול לריכוז כלל המידע הממשלתי‬
‫ ‪- 81‬‬‫בנושאים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬מוסדות ציבור הקיימים ברשויות המקומיות‪ ,‬לרבות המוסדות‬
‫המופיעים ברשימה המפורטת בנספח א' להחלטה זו (להלן‪-‬‬
‫מוסדות ציבור)‪ .‬ככל שהוועדה תמצא לנכון‪ ,‬יתווספו מוסדות‬
‫ציבור נוספים לרשימה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫עלויות הקמה של מוסדות ציבור‪.‬‬
‫לשם כך‪ ,‬להטיל על הגופים המקצים‪ ,‬להעביר דיווח מסכם לוועדה‬
‫הבין משרדית‪ ,‬עובר לישיבתה הראשונה‪ ,‬בהתאם להנחיות יושב ראש‬
‫הוועדה‪.‬‬
‫‪ . 3‬להטיל על משרד הבינוי והשיכון לבצע סקר של מלאי מוסדות הציבור‬
‫שקיימים בכלל הרשויות המקומיות‪ .‬הסקר יכלול נתונים על כמות‬
‫מבני הציבור‪ ,‬שנת הבניה‪ ,‬מצבם הפיזי של המבנים ופילוחם על פי‬
‫סוגי השימושים שלהם וכן מצאי המגרשים המאושרים לצרכי ציבור‬
‫בתחום כל אחת מהרשויות‪ .‬תוצאות הסקר יושוו לממצאים‬
‫שהתקבלו לפי סעיף ‪ .1‬את סקר המלאי ואת תוצאות ההשוואה יציג‬
‫משרד הבינוי והשיכון לוועדת השרים לענייני תכנון‪ ,‬בנייה מקרקעין‬
‫ודיור בתוך ‪ 732‬יום ממועד החלטה זו‪.‬‬
‫‪ . 1‬להטיל על משרד הבינוי והשיכון‪ ,‬בשיתוף מנהל התכנון‪ ,‬רשות‬
‫מקרקעי ישראל‪ ,‬אגף התקציבים ואגף החשב הכללי במשרד האוצר‪,‬‬
‫לבחון גיבוש כללים לביצוע הקצאה תקציבית לצורך הקמת מוסדות‬
‫ציבור בשיטת שיתוף של גוף ציבורי ויזם פרטי (‪ ,)PPP‬עבור רשויות‬
‫מקומיות שיוכלו להשלים פעילות זו‪ ,‬ובכפוף לדיני המכרזים וכללי‬
‫התמיכות‪ .‬במסגרת הכללים ייבחן המודל הכלכלי המאפשר הקצאה‬
‫זו‪ ,‬לרבות באמצעות שילוב של שטחי מסחר‪ .‬מסקנות הבחינה‬
‫האמורה יוצגו לוועדת השרים לענייני תכנון‪ ,‬בנייה מקרקעין ודיור‬
‫בתוך ‪ 12‬יום ממועד החלטה זו‪.‬‬
‫נספח א' להחלטה – רשימת מוסדות הציבור הכלולה בהחלטה‪:‬‬
‫‪ . 7‬גני ילדים ובתי ספר‪.‬‬
‫‪ . 2‬מעונות יום‪.‬‬
‫‪ . 8‬מתנ"סים ומרכזים רב תכליתיים‪.‬‬
‫‪ . 8‬מוסדות דת (בתי כנסת‪ ,‬מסגדים‪ ,‬כנסיות וכד')‪.‬‬
‫ ‪- 82‬‬‫‪ . 1‬מקוואות‪.‬‬
‫‪ . 1‬טיפת חלב ומרפאות שכונתיות‪.‬‬
‫‪ . 1‬מרכזי יום לקשיש ומועדונים לקשיש‪ ,‬מועדוני נוער ומועדונים‬
‫קהילתיים‪.‬‬
‫‪ . 3‬אולמות ומגרשי ספורט‪.‬‬
‫‪ . 1‬ספרייה‪.‬‬
‫‪ . 72‬אולמות תרבות‪.‬‬
‫‪ . 77‬מוסדות לאספקת שירותי חירום‪.‬‬
‫‪.0222‬‬
‫כלים רגולטוריים‪ ,‬מימונים ותכנוניים להגדלת היצע הדיור‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬לאור מדיניות הממשלה בתחום הדיור והצורך להתמודד‬
‫עם עליית מחירי הדיור בשנים האחרונות הנובעת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מעליית‬
‫הביקוש לדיור‪ ,‬באמצעות הגדלת היצע הדיור‪ ,‬לבצע את כל אלה‪:‬‬
‫שכלול מנגנון לבחינת הקמת תשתיות וצרכי ציבור בתכניות‪:‬‬
‫‪ . 7‬בשל האפשרות לשינוי בנסיבות ממועד עריכת התכנית ועד למימושה‬
‫בפועל‪ ,‬לתקן את חוק התכנון והבניה‪ ,‬התשכ"ה‪ ,7111-‬בהתאם‬
‫לעקרונות הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬ההגבלה הקבועה בחוק שלפיה תיקון הוראות בתכנית יהיה‬
‫מוגבל רק לגבי התניית ביצועה בסלילת דרכים או בהקמת‬
‫תשתית תבוטל‪ ,‬כך שהוראות החוק יחולו על כלל התנאים‬
‫שנקבעו בתכנית לעניין ביצועה‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא החליטה הוועדה המחוזית בבקשה שהוגשה לה לפי סעיף‬
‫‪(781‬ג‪ )7‬לחוק‪ ,‬בתוך ‪ 81‬ימים מיום שהוגשה לה‪ ,‬תועבר‬
‫הבקשה‪ ,‬לפי בקשת מגיש הבקשה‪ ,‬לוועדת משנה של המועצה‬
‫הארצית שלפי סעיף ‪(1‬ד) לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה‪7111-‬‬
‫(להלן‪ -‬ועדת המשנה)‪.‬‬
‫ ‪- 87‬‬‫ג‪ .‬ועדת המשנה של המועצה הארצית שהועברה לה בקשה‬
‫כאמור‪ ,‬תדון ותחליט בה תוך ‪ 82‬ימים‪ .‬בדיון בבקשה הנוגעת‬
‫לתנאים הנוגעים למתקני מים ושפכים‪ ,‬תכלול ועדת המשנה‬
‫נציג משרד הבריאות החבר במועצה הארצית לתכנון ובניה‬
‫מכוח סעיף ‪(2‬ב) לחוק‪.‬‬
‫ייעול רגולציה בחוק התכנון והבנייה‪:‬‬
‫‪ . 2‬בשל הצורך לחזק את איתנות הרשות המקומית ולאפשר הקמת‬
‫מוסדות ציבור ומערכות דרכים הנדרשות לה באופן יעיל ומהיר‪ ,‬לתקן‬
‫את סעיף ‪12‬א(ג)‪ 1‬לחוק כך שבתכנית כוללנית ניתן יהיה לכלול גם‬
‫הוראות מפורטות לפי סעיף ‪(781‬ז) לחוק‪ ,‬ובלבד שהן נוגעות למגרשים‬
‫המיועדים לצרכי ציבור‪ ,‬לדרכים או למגרשים אחרים אשר פיתוחם‬
‫מהווה תנאי הכרחי לפיתוח מגרשי מגורים‪.‬‬
‫‪ . 8‬בשל הצורך להבטיח תפקוד רציף ויעיל של המועצה הארצית לתקן‬
‫את סעיפים ‪(2‬ד) ו‪(1-‬א) לחוק כך שתקופת הכהונה של המועצה‬
‫הארצית ושל ועדה מחוזית תבוטל וייקבע כי תקופת כהונה של חבר‬
‫מועצה ארצית ותקופת כהונתו של חבר ועדה מחוזית‪ ,‬יעמדו על חמש‬
‫שנים ממועד מינויו של אותו חבר‪.‬‬
‫‪ . 8‬לשם קידום פיתוח התשתיות הארציות‪ ,‬תוך ייעול לוחות הזמנים של‬
‫הליכי האישור של תכניות מפורטות לתשתית‪ ,‬לקבוע כי תכנית מתאר‬
‫ארצית מפורטת ותכנית לתשתית לאומית‪ ,‬שסומן עבורה שטח או‬
‫רצועה בתכנית מתאר ארצית קודמת‪ ,‬ואין בה כדי לסתור תכנית‬
‫מתאר ארצית מאושרת או לשנות מהוראותיה‪ ,‬תובא לאישור‬
‫המועצה הארצית או הוועדה לתשתיות לאומיות בלבד‪ ,‬לפי העניין‪,‬‬
‫והודעה על כך תשלח לחברי הממשלה‪ .‬חבר ממשלה שקיבל הודעה‬
‫כאמור יהיה רשאי בתוך ‪ 1‬ימים מיום קבלת ההודעה‪ ,‬לבקש להביא‬
‫את אישור התכנית האמורה לדיון בממשלה‪ .‬לא התבקש דיון כאמור‪,‬‬
‫יראו את התכנית כמאושרת על ידי הממשלה בחלוף שבעה ימים‬
‫ממשלוח ההודעה לחברי הממשלה‪.‬‬
‫‪ . 1‬לתקן את החוק כך שהגדרת תשתיות לאומיות תתוקן כך שהיא תחול‬
‫גם לגבי חיפוש נפט‪ ,‬פיתוח והפקת נפט בשדה נפט‪ ,‬כמשמעם בחוק‬
‫הנפט‪ ,‬התשי"ב‪.7112-‬‬
‫ייצוג הולם במועצת מקרקעי ישראל‬
‫‪ . 1‬לצורך הבטחת ייצוג הולם במועצת מקרקעי ישראל (להלן – המועצה)‬
‫ ‪- 82‬‬‫של עובדי מדינה מקרב האוכלוסייה הערבית‪ ,‬לתקן את חוק רשות‬
‫מקרקעי ישראל‪ ,‬התש"ך‪( 7112-‬להלן – החוק) בהתאם לעקרונות‬
‫הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬ככל שבתוך ‪ 12‬ימים מיום תחילת תיקון החוק לא ימונה חבר‬
‫מועצה מקרב האוכלוסייה הערבית כנציג השרים המנויים בסעיף‬
‫‪8‬א לחוק‪ ,‬תמנה הממשלה‪ ,‬בתוך ‪ 82‬ימים נוספים‪ ,‬חבר מועצה‬
‫נוסף‪ ,‬נציג המשרד לשוויון חברתי מקרב האוכלוסייה הערבית‬
‫שהוא עובד המשרד‪.‬‬
‫ב‪ .‬מונה חבר מועצה כנציג המשרד לשוויון חברתי‪ ,‬תהיה תקופת‬
‫כהונתו בת ‪ 8‬שנים כקבוע בסעיף ‪8‬ב לחוק‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אם בתום כהונתו של נציג המשרד לשוויון חברתי לא מכהן‬
‫במועצה חבר מקרב האוכלוסייה הערבית‪ ,‬יחול מנגנון המינוי‬
‫שבסעיף קטן (א)‪.‬‬
‫בהחלטה זו‪:‬‬
‫"האוכלוסייה הערבית" – לרבות הדרוזית והצ'רקסית‬
‫‪.0222‬‬
‫צמצום פערים במערכת החינוך‬
‫מ ח ל י ט י ם‪:‬‬
‫‪ . 7‬בהמשך להחלטת הממשלה מס‪ 2137 .‬מיום ‪ 78‬במרץ ‪ ,2277‬שעניינה‬
‫ניהול עצמי ‪ -‬העצמת סמכויות המנהל בבית הספר‪ ,‬לפעול להגדלת‬
‫מרחב הניהול הפדגוגי והתקציבי של בתי הספר ומנהלי בתי הספר‬
‫באופנים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬בחינת הרחבת התכנית לניהול עצמי של בתי ספר לחטיבת‬
‫הביניים‪ ,‬על ידי ביצוע פיילוט בשנת הלימודים התשע"ח במספר‬
‫בתי ספר בחטיבות הביניים‪ .‬היקף הפיילוט והמשאבים שיוקצו‬
‫לטובתו יסוכמו בין משרד החינוך לבין אגף התקציבים במשרד‬
‫האוצר‪.‬‬
‫ב‪ .‬העמקת התכנית לניהול עצמי של בתי הספר באמצעות בחינת‬
‫ ‪- 88‬‬‫האפשרות למתן גמישות בהמרת תקציבי שעות הלימוד‬
‫התוספתיות‪ ,‬שאינן שעות הבסיס‪ ,‬לתקציב שקלי אשר ישמש‬
‫לצרכים חיוניים של התלמידים במסגרת פעילותו של בית הספר‪.‬‬
‫לשם כך‪ ,‬יתבצע בשנת הלימודים התשע"ח פיילוט במספר בתי‬
‫ספר‪ ,‬שילווה על ידי הרשות הארצית להערכה ומדידה‪ .‬במסגרת‬
‫הפיילוט‪ ,‬תינתן האפשרות לתת מענה פרטני לצרכי התלמידים‬
‫שמעבר לצרכים לימודיים‪-‬פדגוגיים‪ ,‬בפרט בקרב תלמידים‬
‫מרקע חברתי‪-‬כלכלי חלש‪ .‬יודגש‪ ,‬שיישום התכנית לא יגרום‬
‫לבעיות פרופסיונאליות של עובדי הוראה‪.‬‬
‫‪ . 2‬בשנות התקציב ‪ 2273-2271‬יוקצו למשרד החינוך סך של ‪ 711‬מיליוני‬
‫ש"ח מדי שנה לטובת הפעלת תוכניות לצמצום פערים‪ ,‬שיגובשו על ידי‬
‫משרד החינוך בתיאום עם אגף תקציבים במשרד האוצר‪.‬‬
‫‪ . 8‬בהמשך להמלצות דו"ח הוועדה למלחמה בעוני משנת ‪ ,2278‬ועדת‬
‫דברת משנת ‪ ,2221‬החלטת הממשלה מס' ‪ 8138‬מיום ‪ 28‬באוגוסט‬
‫‪ ,2223‬דו"ח הצוות הבין משרדי לצמצום פערים בתקצוב מערכת‬
‫החינוך משנת ‪- 2278‬‬
‫א‪ .‬להקים צוות בין משרדי בראשות המנהלת הכללית של משרד‬
‫החינוך והממונה על התקציבים במשרד האוצר או נציגיהם‬
‫(להלן – הצוות) שתפקידו לגבש מודל תקצוב דיפרנציאלי‬
‫בחטיבה העליונה‪ .‬מודל התקצוב יעגן‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את סל שעות‬
‫הבסיס לתלמיד‪ ,‬שכל בית ספר חייב לקבל כדי ללמד את תכנית‬
‫הלימודים המחייבת בהתאם להנחיות משרד החינוך‪ ,‬וכן את‬
‫התקציב הדיפרנציאלי שייועד לצמצום פערים על ידי איגום כלל‬
‫משאבי המערכת לזרם תקציב אחד המוקצה בהתאם למצבו‬
‫החברתי‪-‬כלכלי של בית הספר וקריטריונים רלוונטיים נוספים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצוות ימסור את המלצותיו לשר החינוך ולשר האוצר עד ליום‬
‫‪.7.8.2271‬‬
‫‪ . 8‬להקים צוות בין משרדי בראשות המנהלת הכללית של משרד‬
‫החינוך והממונה על התקציבים במשרד האוצר או נציגיהם (להלן‬
‫– הצוות) אשר יבחן את האפשרות לבצע תכנית פיילוט לסיום‬
‫התיכון בכיתה יא ובהמשך לימודי תואר אקדמי או לימודי תעודה‬
‫טכנולוגיים בכיתות יב‪-‬יג‪ .‬הצוות יגיש את המלצותיו לשר החינוך‬
‫עד ליום ‪.7.8.2271‬‬
‫‪- 88 -‬‬
‫‪.0222‬‬
‫קליטת עובדי התאגידים תוך חיזוק ושיפור הניהול במערך האשפוז‬
‫הלאומי והגברת המשילות במרכזים הרפואיים הממשלתיים‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬על מנת לחזק את מערך בתי החולים הציבוריים בישראל‬
‫(להלן –מערך בתי החולים); לשפר ולקדם את האסדרה על מערך בתי‬
‫החולים‪ ,‬לרבות בהיבטים הפיננסיים והתפעוליים‪ ,‬תוך אבחנה בין תחום‬
‫הרגולציה על בתי החולים הממשלתיים לבין בתי החולים הציבוריים‬
‫שבבעלות תאגיד אחר; למצות את היתרונות הגלומים ביצירת מנגנונים‬
‫מרכזיים לשם ייעול עבודת מערך בתי החולים הציבורים‪ ,‬ומערך בתי‬
‫החולים הממשלתיים; וכן להביא להתייעלות בהוצאות שונות במערכת;‬
‫מוצע לפעול כדלקמן‪:‬‬
‫‪ . 7‬בהמשך לסעיף ‪(3‬ג) להחלטת ממשלה מספר ‪ 881‬מיום ‪ 1‬באוגוסט‬
‫‪ 2271‬שעיקרה הקמת חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים (להלן‬
‫החטיבה) במשרד הבריאות ולפעול למיסוד פעילותה וסמכויותיה של‬‫החטיבה‪ .‬החטיבה תפתח ותיישם מודל של תמריצים אפקטיביים‬
‫מתאימים ביחס לבתי החולים הממשלתיים ותאגידי הבריאות‬
‫שלידם‪ ,‬או בעלי תפקיד בהם‪ ,‬במטרה להבטיח עמידת המרכזים‬
‫הרפואיים הממשלתיים או בעלי תפקיד בהם ביעדים שנקבעו‪,‬‬
‫בהוראות ובהנחיות המחייבות; כך שיפותחו וייושמו כלים ניהוליים‬
‫לשיפור איכות הטיפול הרפואי והשירות הניתן במרכזים הרפואיים‬
‫הממשלתיים‪ ,‬לחיזוק משילות המערכת‪ ,‬ולחיזוק הבקרה על פעילותם‬
‫של תאגידי הבריאות והממשקים בינם לבין בתי החולים‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬לשם עמידה ביעדים של המרכזים הרפואיים הממשלתיים‪ ,‬תפעל‬
‫החטיבה באמצעות כלים ניהוליים‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫החטיבה תקבע יעדים מתחום איכות ובטיחות הטיפול‪,‬‬
‫שירות וחווית המטופל‪ ,‬המשאב האנושי‪ ,‬יעדים פיננסיים‬
‫וכלכליים‪ ,‬יעדים תפעוליים וניהוליים ויעדים נוספים‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫עד ליום ‪ 7‬במרץ ‪ ,2271‬תפתח ותיישם החטיבה מודל של‬
‫תמריצים מתאימים כלפי כלל בתי החולים הממשלתיים‬
‫ ‪- 81‬‬‫ותאגידי הבריאות שלידם‪ .‬כמו כן‪ ,‬יכלול המודל דרכים‬
‫לתמרץ בעלי תפקידים המועסקים בהם‪ ,‬תוך עיגון משפטי‬
‫מתאים‪ ,‬ככל הנדרש‪ .‬מודל זה יכלול שימוש‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫במשאבים התוספתיים של המערכת‪ ,‬ובכלל זה תקציבי‬
‫פיתוח‪ ,‬הצטיידות‪ ,‬מענקים‪ ,‬תמיכות ותקני כוח אדם‬
‫המוקצים לבית החולים (להלן – משאבים תוספתיים)‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫ככלל‪ ,‬לקבוע כי חלוקת תקציבי הפיתוח וההצטיידות לבתי‬
‫החולים הממשלתיים תהיה בסמכות ראש החטיבה‪,‬‬
‫ובהתאם לקריטריונים מקצועיים שיקבעו על ידו ובהסכמת‬
‫הגורמים הרלוונטיים במשרד האוצר‪ .‬כמו כן‪ ,‬לקבוע כי‬
‫אופן הקצאת המשאבים התוספתיים‪ ,‬יהיה בכפוף ובהתאם‬
‫למידת עמידתם במסגרת התקציב שנקבעה עבורם כחלק‬
‫מחוק התקציב השנתי בשנה הקודמת או במקרה שהם‬
‫צפויים לחרוג מהמסגרת שנקבעה עבורם במהלך שנת‬
‫התקציב הנוכחית לפי תחזית חטיבת בתי החולים‬
‫הממשלתיים‪ ,‬למעט במקרים חריגים שייקבעו‪.‬‬
‫ב‪ .‬העלאת תקורות שמעביר התאגיד לבית החולים‪ ,‬בהתאם למודל‬
‫ושיעורים שתגבש החטיבה‪ ,‬ובחינת הצורך בעריכת שינויים‬
‫בתקנות יסודות התקציב (כללים לפעולת תאגיד הבריאות)‪,‬‬
‫התשס"ב‪ 2222-‬לשם כך‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫החטיבה תפנה לחשב הכללי על התאמות בנושא הרשאות לבעלי‬
‫תפקידים בבתי חולים‪ ,‬לפי חוק נכסי מדינה‪ ,‬אם משיקולים‬
‫רגולטוריים הנוגעים למעורבות החטיבה‪ ,‬בתחומי הרכש‬
‫וההתקשרויות‪ ,‬ואם בהתחשב בתפקודו של כל בית חולים‪,‬‬
‫לרבות עמידתו ביעדים התקציביים שנקבעו לו‪.‬‬
‫ד‪ .‬במטרה לשפר את יכולות הניהול והפיקוח על בתי החולים‬
‫ותאגידי הבריאות שלידם‪ ,‬לשפר את השימוש במערכות מידע‬
‫לצרכי ניהול בתי החולים וכלל מערך בתי החולים הממשלתיים‬
‫ולהגביר את השקיפות במערכות אלו‪ ,‬לרבות באמצעות קידום‬
‫של יישום פיתוח והטמעה של מערכת ‪ ,BI‬מערכת ‪ ERP‬ומערכת‬
‫ניהול התיק הקליני באופן אחיד בכלל בתי החולים‬
‫הממשלתיים‪ ,‬לרבות הממשלתיים עירוניים ולרבות תאגידי‬
‫הבריאות‪ .‬עד להשלמת הטמעת מערכת ה‪ BI-‬כאמור‪ ,‬לאפיין‬
‫דוחות לשליפה אוטומטית של נתוני פעילות והכנסות ממערכות‬
‫המידע השונות‪ ,‬שיועברו לחטיבה בתדירות ובמועדים שייקבעו‬
‫ ‪- 81‬‬‫על ידה‪.‬‬
‫ה‪ .‬לקבוע כי עד ליום ‪ 7‬במרץ ‪ 2271‬תינתן לראש חטיבת בתי‬
‫החולים במשרד הבריאות ולחשב הכללי או נציגו‪ ,‬הרשאת צפייה‬
‫לכלל מערכות המידע הרלוונטיות הפועלות בבתי החולים‬
‫הממשלתיים‪ ,‬לרבות הממשלתיים‪-‬עירוניים‪ ,‬ותאגידי הבריאות‬
‫שלידם‪ ,‬ובכלל זה גם למערכות השכר‪ ,‬החיוב ("בילינג")‪ ,‬רכש‬
‫והנהלת החשבונות‪ .‬לעניין הרשאת צפייה לחטיבה בכל הנוגע‬
‫למערכות שכר המציגות את שכר עובדי המדינה‪ ,‬לרבות עובדי‬
‫רשויות מקומיות ולמעט עובדי תאגיד בריאות‪ ,‬יינתנו באופן‬
‫שאינו מאפשר זיהוי פרטני של עובדי מדינה‪ ,‬בדומה להרשאות‬
‫המנהלים במערכות השכר במרכב"ה במשרדי הממשלה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫לקבוע כי‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫ראש חטיבת בתי החולים הממשלתיים יהיה אחראי‪ ,‬נוסף‬
‫לאישור תכניות העבודה של בתי החולים הממשלתיים‬
‫ובמסגרתו‪ ,‬גם לאישור תכניות העבודה של תאגידי‬
‫הבריאות שלידם‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫להורות לשר הבריאות‪ ,‬בהתייעצות עם שר האוצר ונציב‬
‫שירות המדינה לתקן את תקנות יסודות התקציב כך‬
‫שמינוי בעלי תפקידים בתאגידי הבריאות‪ ,‬הן בהנהלה והן‬
‫בדירקטוריון‪ ,‬יחייבו אישור של ראש חטיבת המרכזים‬
‫הרפואיים‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫ראש החטיבה יכין תכנית לחיזוק הבקרה של החטיבה על‬
‫השקעות בפיתוח תשתיות בתי החולים‪ ,‬כולל מבנים וציוד‪,‬‬
‫ולרבות השקעות המתבצעות באמצעות תאגידי הבריאות‬
‫שלידי בית החולים‪ ,‬חוגי הידידים וגופים קשורים נוספים‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬בכפוף לאמור בחוק יסודות התקציב‪ ,‬התשמ"ה‪.7131-‬‬
‫‪)8‬‬
‫להורות לשר הבריאות‪ ,‬בהתייעצות עם שר האוצר ונציב‬
‫שירות המדינה לתקן את תקנות יסודות התקציב כך‬
‫שהסכם הפעילות בין בית החולים לתאגיד יכלול את כלל‬
‫הפעילות הרפואית של תאגיד הבריאות‪ ,‬כולל הפעילות‬
‫הרפואית המבוצעת מחוץ לשטח בית החולים‪ .‬למען הסר‬
‫ספק‪ ,‬כללי התקנות המחייבים העברת שיעור מהכנסתם של‬
‫התאגידים לתקציב בתי החולים‪ ,‬יכללו גם את הפעילות‬
‫שמחוץ לשטח בית החולים‪.‬‬
‫ ‪- 81‬‬‫ז‪.‬‬
‫כל האמור בסעיף זה‪ ,‬ייושם בכפוף לכל דין‪ ,‬ובפרט חוק‬
‫התקציב‪.‬‬
‫‪ . 2‬במטרה לחזק את הנהלות בתי החולים הממשלתיים ולהגביר את‬
‫אחריותם של חברי ההנהלה‪ ,‬להטיל על ראש חטיבת בתי חולים‪,‬‬
‫נציבות שירות המדינה‪ ,‬אגף השכר‪ ,‬אגף החשב הכללי ואגף‬
‫התקציבים במשרד האוצר‪ ,‬לבחון‪ ,‬בתוך ‪ 732‬יום‪ ,‬את המבנים‬
‫הקיימים של הנהלות בתי החולים ולהציע מבנה אחיד חדש‪ ,‬שיכלול‬
‫הגדרת בעלי התפקידים שיעבדו בכפיפות למנהל בית החולים‪,‬‬
‫מעמדם‪ ,‬תחומי אחריותם וסמכויותיהם‪ ,‬וכן את עצם העסקתם‬
‫כעובדי בית החולים‪.‬‬
‫‪ . 8‬להנחות את מנכ"ל משרד הבריאות להקים גוף בקרה ופיקוח מקצועי‬
‫קבוע למערך הרכש המרכזי של ציוד רפואי ותרופות עבור מערכת‬
‫הבריאות הממשלתית‪ .‬מבלי לגרוע מסמכויות החשב הכללי‪ ,‬על‪-‬פי כל‬
‫דין‪ ,‬לרבות הסמכויות שהוקנו מכוח חוק חובת המכרזים‪,‬‬
‫התשנ"ב‪( 7112-‬להלן – חוק חובת המכרזים) והתקנות שהותקנו‬
‫מכוחו‪ .‬גוף מבקר זה יפעל לניהול‪ ,‬ליווי ובקרה שוטפת על פעילותו של‬
‫מערך הרכש ובכלל זה‪:‬‬
‫א‪ .‬בחינת מידת יעילות ואיכות הרכש המבוצע במערך הרכש‬
‫המרכזי ושביעות רצון הלקוחות הממשלתיים;‬
‫ב‪ .‬בחינת מתודולוגיות להבטחת יעילות הרכש;‬
‫ג‪.‬‬
‫בקרה אחר מערך הרכש המרכזי והניפוק בראיה כוללת של‬
‫המרכזים הרפואיים הממשלתיים;‬
‫ד‪ .‬בקרה שוטפת על יעילות התפעול של מערך הרכש המרכזי‬
‫ופיקוח על השימוש והחלוקה בעודפים‪ ,‬ככל שיתקיימו;‬
‫ה‪ .‬ניהול סיכונים בהיבט התרופות והציוד הרפואי עבור המערכת‬
‫הממשלתית;‬
‫ו‪.‬‬
‫התייחסות לרכש עבור גופים נוספים מחוץ למערכת הממשלתית‪.‬‬
‫גוף מבקר זה יהווה מוקד להעברת דיווחים ועדכונים שוטפים לכלל‬
‫הגורמים הרלוונטיים במשרדי הבריאות והאוצר‪ ,‬המרכזים‬
‫הרפואיים הממשלתיים וכן כמוקד לבירור תלונות לקוחות וטיפול‬
‫בשאילתות ובקשות לקבלת נתונים‪ .‬האמור בסעיף יהיה‪ ,‬מבלי לגרוע‬
‫מסמכות החשב הכללי על‪-‬פי כל דין לקבלת נתונים מגוף הרכש‪ ,‬ככל‬
‫ ‪- 83‬‬‫שיידרש לכך על‪-‬ידי אגף החשב הכללי או מי מטעמו‪ .‬הגוף יכלול נציג‬
‫קבוע שימונה על ידי החשב הכללי‪.‬‬
‫‪ . 8‬להנחות את ראש חטיבת המרכזים הרפואיים להקים צוות משותף‬
‫עם בתי החולים הממשלתיים ועם הנציגים הרלוונטיים במשרד‬
‫האוצר‪ ,‬לגיבוש תכנית לסטנדרטיזציה והחלת חובת רכש לציוד רפואי‬
‫ותרופות על מערכת הבריאות הממשלתית‪ .‬הצוות יגיש את מסקנותיו‬
‫לראש החטיבה עד ליום ‪ .87.72.2271‬זאת‪ ,‬מבלי לגרוע מסמכות‬
‫החשב הכללי על פי כל דין‪ ,‬לרבות הסמכויות שהוקנו מכוח חוק חובת‬
‫המכרזים והתקנות שהותקנו מכוחו‪.‬‬
‫‪ . 1‬לצורך יישום סעיף ‪ 1‬למסמך ההסכמות מיום ‪ 22‬ביולי ‪ ,2271‬שנחתם‬
‫בין שר האוצר לבין יו"ר ההסתדרות לעניין אופני העסקה במגזר‬
‫הציבורי (להלן – מסמך ההסכמות) שעיקרו קליטת עובדי הבוקר‬
‫בתאגידי הבריאות (לרבות עובדי משמרות)‪ ,‬אשר עוסקים בפעילות‬
‫הכלולה בסל הבריאות‪ ,‬בבתי החולים הממשלתיים בהתאם לכללים‬
‫החלים בשירות המדינה‪ ,‬לצורך מתן כלים ניהוליים לשיפור איכות‬
‫וניהול המרכזים הרפואיים הממשלתיים‪:‬‬
‫א‪ .‬להנחות את ראש החטיבה‪ ,‬נציב שירות המדינה‪ ,‬הממונה על‬
‫השכר במשרד האוצר והממונה על התקציבים במשרד האוצר‪,‬‬
‫להשלים בתוך ‪ 722‬יום עבודת מטה שמטרתה לגבש המלצות‬
‫שיועברו לשרי הבריאות והאוצר‪ ,‬בנוגע לכללים מותאמים‬
‫לקליטתם והעסקתם של עובדי התאגיד הקיימים כעובדי מדינה‬
‫בבתי החולים הממשלתיים‪ ,‬בהתחשב באופן הפעילות הייחודי‬
‫של בתי החולים‪ ,‬בכפוף לכל דין ותוך התייחסות לכללי הנציבות‬
‫לקליטת עובדים מתאגידי הבריאות‪ .‬עבודת המטה תקבע את‬
‫אופן היישום‪ ,‬תהליך הקליטה‪ ,‬מועדי הקליטה‪ ,‬וכן הגדרה של‬
‫ההתאמות הנדרשות בקליטה ובהעסקה של עובדים במרכזים‬
‫הרפואיים הממשלתיים‪ ,‬לרבות משך זמן מקסימלי להעסקה‬
‫בתאגיד‪ ,‬תוך תעדוף לקליטה ראשונית של העובדים‬
‫הסוציאליים‪ ,‬האחיות ועובדי הרנטגן‪ ,‬וזאת בכדי לאפשר את‬
‫המשך פעילותו התקינה של המרכז הרפואי‪ ,‬באופן אשר יתייחס‬
‫למאפיינים הייחודיים שלו בהשוואה לעבודה של גופים‬
‫ממשלתיים אחרים‪ .‬עבודת המטה האמורה תכלול גם בחינה של‬
‫ביטול עיסוק התאגיד בשירותי רפואה ראשונית‪ ,‬רפואה שניונית‪,‬‬
‫שרותי אשפוז ושירותים פרא‪-‬רפואיים אם בית החולים אינו‬
‫עוסק בפעילות זו כחלק מפעילות הבוקר;‬
‫ב‪ .‬לצורך יישום מסמך ההסכמות‪ ,‬לקבוע כי לאחר השלמת עבודת‬
‫ ‪- 81‬‬‫המטה כאמור‪ ,‬ולא יאוחר מה‪ 7-‬ביולי ‪ 2271‬תסתיים קליטת כלל‬
‫העובדים שהועסקו בתאגיד עד ליום ‪ 22‬ביולי ‪ ,2271‬ושעיסוקם‬
‫היה ביצוע פעילות רפואית הכלולה בסל הבריאות במשמרת‬
‫הבוקר‪ ,‬וכן לקבוע כי החל מחודש יולי ‪ 2271‬לא תבוצע על ידי‬
‫תאגידי הבריאות במשמרת הבוקר פעילות רפואית שכלולה בסל‬
‫הבריאות‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫להנחות את שר האוצר להקצות למשרד הבריאות את התקנים‬
‫הנדרשים לצורך יישום סעיפים א ו‪-‬ב לעיל‪.‬‬
‫‪ . 1‬לצורך יישום ההסכם ולמניעת הישנות התופעה‪ ,‬להנחות את שר‬
‫הבריאות‪ ,‬בהתייעצות עם שר האוצר ונציב שירות המדינה לתקן‪ ,‬תוך‬
‫‪ 12‬ימים‪ ,‬את תקנות יסודות התקציב‪ ,‬כך שיכללו את העקרונות‬
‫הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬כל שינוי נדרש בתקנות שינבע מהמלצות עבודת המטה כאמור‬
‫בסעיף ‪ ,1‬ככל שיאומצו על ידי שרי הבריאות והאוצר‪.‬‬
‫ב‪ .‬לראש חטיבת בתי החולים הממשלתיים ולחשב הכללי או נציגו‬
‫תינתן הרשאת צפייה בכלל מערכות המידע הפועלות בתאגיד‬
‫הבריאות ובכלל זה גם למערכות השכר‪ ,‬החיוב ("בילינג")‪ ,‬רכש‬
‫והנהלת חשבונות‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫במטרה למנוע תמריץ להסטת פעילות מבית החולים לתאגיד‬
‫הבריאות‪ ,‬לרבות לעניין העסקת עובדים בתאגיד ולא בבית‬
‫החולים‪ ,‬לקבוע את כללי ההתחשבנות בין בית החולים לתאגיד‬
‫הבריאות‪ ,‬כך שההכנסה השולית שתיוחס למרכז הרפואי בגין‬
‫פעילות‪ ,‬תקבע כך שלא יהיה הבדל בין ההכנסה השולית‬
‫המתקבלת בפועל למרכז הרפואי לבין ההכנסה המתקבלת‬
‫בתאגיד‪ ,‬כפי שייקבע בין המשרדים בתוך ‪ 12‬יום‪.‬‬
‫ד‪ .‬לסיים בתוך ‪ 12‬יום‪ ,‬את עבודת המטה של משרדי הבריאות‬
‫והאוצר לבחינת האפשרות שההתקשרות של קופת חולים עם‬
‫מרכז רפואי תהיה דרך בית החולים‪ ,‬קרי לא תתאפשר רכישה‬
‫של שירותים הכלולים בסל הבריאות‪ ,‬על ידי קופת חולים‬
‫מתאגיד הבריאות‪ ,‬אלא מבית החולים בלבד‪.‬‬
‫‪ . 1‬הסמכויות המוקנות בהחלטה זו לראש החטיבה מואצלות לה על ידי‬
‫מנכ"ל משרד הבריאות‪.‬‬
‫ ‪- 12‬‬‫‪ . 3‬רגולציה ופיקוח ‪ -‬מערך בתי החולים הציבוריים‬
‫הממשלה רושמת את הודעת שר הבריאות כי הוא הקים בשנת ‪2271‬‬
‫את האגף לפיקוח על מערך האשפוז במשרד הבריאות במטרה‬
‫להבטיח את האיתנות הפיננסית של בתי חולים בישראל על מנת‬
‫שיוכלו לספק שירותי בריאות נאותים‪ .‬האגף כאמור ירכז את‬
‫הסמכויות והכלים הנדרשים לפיקוח ומעקב פיננסי כאמור אחר בתי‬
‫החולים הציבוריים במדינת ישראל; במסגרת זו יבחן הצורך בביצוע‬
‫תיקוני חקיקה‪.‬‬
‫להלן מטרותיה ותפקידיה של היחידה‪:‬‬
‫א‪ .‬לבצע מעקב פיננסי רציף על בתי החולים בישראל‪ ,‬וכן פיקוח‬
‫ובקרה בתחום ההתנהלות הכלכלית‪ ,‬התקציבית‪ ,‬והכספית‪.‬‬
‫היחידה תגבש‪ ,‬מתודולוגיה סדורה ואחידה לצורך כך‪ .‬זאת‪,‬‬
‫בשים לב למאפיינים השונים של בתי החולים‪ ,‬ותוך יצירת‬
‫אחידות רגולטורית ומניעת עלויות תפעול חדשות על בתי‬
‫החולים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לקבל מידע באופן סדיר ושיטתי‪ ,‬לרבות מידע תפעולי‬
‫ואדמיניסטרטיבי בממשקים מחשוביים קיימים מקופות‬
‫החולים וספקי האשפוז הציבוריים‪ ,‬תוך שמירה על איזון בין‬
‫אינטרס הציבור ביציבות בתי החולים לבין שמירה על גמישות‬
‫ניהולית ויכולת תפעולית של בתי החולים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫לרשום את הודעת היחידה על כוונתה להקים ולמסד מאגר‬
‫נתונים דינמי המתעדכן באופן שוטף‪ ,‬על בסיס מידע תפעולי‬
‫המתקבל מהמוסדות הרפואיים‪ ,‬אודות הרכיבים של הטיפולים‬
‫השונים והשירותים השונים שהוענקו הן ברמת המקרה הבודד‬
‫והן ברמת המחלקה‪ ,‬לצורך הליך תמחור מדויק‪ ,‬מבוסס מידע‬
‫מרצפת הייצור‪.‬‬
‫ד‪ .‬לסיים עבודת מטה משותפת בנוגע לבחינת אופן העברת דו"חות‬
‫חשבונאיים ע"י בתי חולים ציבוריים למשרד הבריאות באופן‬
‫שוטף‪ .‬על הדו"חות החשבונאיים להתמקד בבית החולים‪ ,‬בשים‬
‫לב למקרים בהם בית החולים הינו בבעלות של ישות חשבונאית‬
‫אחרת‪.‬‬
‫ה‪ .‬לבחון להגדיר כללי רישום ודיווח אחידים ‪ -‬על מנת להבטיח‬
‫התנהלות כלכלית ראויה ולאפשר פיקוח סדיר על ההתנהלות‬
‫הכלכלית של בתי החולים וכן קיום בקרה שנתית שוטפת של‬
‫ ‪- 17‬‬‫משרד הבריאות על התקציב והדו"חות הכספים של בתי החולים‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫לבחון ולפעול‪ ,‬לצורך הגברת השקיפות לציבור‪ ,‬פרסום לציבור‪,‬‬
‫על ידי היחידה‪ ,‬של דו"חות כספיים במבנה השוואתי אחיד ביחס‬
‫למגוון פרמטרים שיוגדרו‪ .‬זאת בשים לב לצורך לשמור על‬
‫המרקם המסחרי והניהולי של בתי החולים ותוך מניעת עלויות‬
‫תפעוליות חדשות‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫לבחון ולפעול לסיוע לשימוש מושכל במשאבים התקציביים של‬
‫המערכת לצורך תמרוץ הבטחת היעילות והאיתנות הפיננסית של‬
‫בתי החולים‪.‬‬
‫ח‪ .‬יישום הוראות סעיף זה יהיה מבלי לגרוע מסמכויות החשב‬
‫הכללי במשרד האוצר על פי כל דין; סעיפים ה' ו‪-‬ד' יבוצעו‬
‫בתיאום עם החשבונאי הראשי של מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ . 1‬להנחות את נציבות שירות המדינה לפעול ליישום כלל הרכיבים‬
‫האמורים בהחלטה זו אשר נמצאים בתחום אחריותה‪.‬‬
‫‪ . 72‬לעניין סעיפים ‪(7‬ד)‪(7 ,‬ה)‪(1 ,‬ב)‪(3 ,‬ג) ו‪(3-‬ב)‪ ,‬יובהר כי אין בהוראות‬
‫סעיפים אלו כדי לאפשר העברה או קבלה של מידע על פרטיו‬
‫האישיים של חולה המאפשרים את זיהויו‪ ,‬לרבות מספרי תעודת‬
‫זהות מוצפנים‪.‬‬
‫לעניין החלטה זו –‬
‫"בית חולים ציבורי כללי" ‪ -‬כהגדרתו בחוק ההסדרים במשק המדינה‬
‫(תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים‬
‫‪ ,)2222‬התשס"ב‪ 2222-‬לרבות בתי חולים פסיכיאטריים וגריאטריים‪.‬‬
‫"מרכז רפואי"‪ -‬בית החולים הממשלתי ביחד עם תאגיד הבריאות‪.‬‬
‫"סל הבריאות" ‪ -‬כלל הפעילות הקבועה בתוספת השנייה לחוק ביטוח‬
‫בריאות ממלכתי‪ ,‬התשנ"ה–‪.7111‬‬
‫"שירותים רפואיים" – כלל השירותים המנויים בתוספת השנייה לחוק‬
‫ביטוח בריאות ממלכתית‪ ,‬התשנ"ה‪.7111-‬‬
‫‪.0221‬‬
‫הגברת התחרות באשראי הצרכני באמצעות הסדרת עיסוק בפלטפורמות‬
‫‪P7P‬‬
‫‪- 12 -‬‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬במטרה לקדם את התחרות בשוק האשראי הצרכני‪,‬‬
‫מוצע להסדיר את תחום הפלטפורמות האינטרנטיות‪ ,‬שעוסקות בתיווך‬
‫באשראי בין מלווים‪ ,‬ללווים שהם יחידים (להלן – פלטפורמות‪(P2P,‬‬
‫להנחות את שר האוצר להפיץ תזכיר לתיקון חוק הפיקוח על שירותים‬
‫פיננסים (שירותים פיננסיים מוסדרים‪ ,‬התשע"ו‪( 2016-‬להלן – החוק)‬
‫באופן הבא‪:‬‬
‫‪ .7‬לקבוע כי המפקח על שירותים פיננסיים מוסדרים כמשמעותו בסעיף‬
‫‪ 2‬לחוק ( להלן – המפקח) יהיה אמון על הפיקוח והאסדרה של‬
‫פלטפורמות ‪ P2P‬ושל מפעיליהן‪ ,‬שעוסקות בתיווך באשראי בין‬
‫מלווים‪ ,‬ללווים שהם יחידים‪ ,‬ויהיה רשאי לשם כך לקבוע‬
‫הוראות הנוגעות לדרכי פעולתן וניהולן של הפלטפורמות‪ ,‬של נושאי‬
‫משרה בהן ושל כל מי שמועסק על ידן‪ ,‬והכל כדי להבטיח את ניהולן‬
‫התקין ואת השמירה על עניינם של הלווים והמלווים העושים בהן‬
‫שימוש ( להלן – המשתתפים)‪.‬‬
‫‪ .2‬לקבוע כי פלטפורמה תוכל לעסוק בתיווך מקוון באשראי בין‬
‫מלווים‪ ,‬ללווים שהם יחידים רק לאחר שקיבלה רישיון מאת‬
‫המפקח אם התקיימו בה התנאים לקבלת רישיון המנויים בחוק‪.‬‬
‫‪ .8‬לקבוע חובות שיחולו על מפעיל פלטפורמה בעניינים אלה‪:‬‬
‫א‪ .‬הפעלת הפלטפורמה באופן שיבטיח את תפקודה התקין;‬
‫ב‪ .‬קיומם של אמצעים לניהול סיכונים שמתקיימים או עלולים‬
‫להתקיים בהפעלת הפלטפורמה‪ ,‬וכן אמצעים למניעתם או‬
‫להגבלתם;‬
‫ג‪ .‬קיומם של הסדרי גיבוי למידע שנאסף בפלטפורמה ואמצעים‬
‫לאבטחתו‪.‬‬
‫‪ .8‬לקבוע כי מפעיל פלטפורמה יהיה חייב כלפי המשתתפים בחובות אלה‬
‫בין במפורש ובין בהסמכה מתאימה לשר או לממונה‪:‬‬
‫א‪ .‬לנהוג בשקיפות ובהגינות כלפי המשתתפים‪ ,‬לקבוע עניינים שיש‬
‫לגלותם למשתתפים ולמנוע מצגי שווא או פרסומים מטעים‪,‬‬
‫באתר האינטרנט שבו מתנהלת הפלטפורמה ובכל מקום אחר‪.‬‬
‫ב‪ .‬לקבוע תנאים סבירים ומקובלים בהסכמי ההלוואה שמנוסחים‬
‫על ידי מפעיל הפלטפורמה מול הלווים ומול המלווים‪,‬‬
‫שמשקפים באופן ברור את תנאי ההלוואה לרבות שיעורי‬
‫ ‪- 18‬‬‫הריבית‪ ,‬מועדי הפירעון‪ ,‬סיכוני אשראי‪ ,‬ריבית פיגורים‪ ,‬עמלות‬
‫או סכומים שמוטלים על לווים במקרים של פיגורים בהחזר‬
‫ההלוואה והעמלות שנגבות מאת הלווים ומאת המלווים בעבור‬
‫השימוש בשירותי הפלטפורמה‪.‬‬
‫ג‪ .‬לעדכן כל לווה בדבר רמת הדירוג הפרטני שנקבעה לו בהתאם‬
‫למדרג יכולת החזר אשראי של לווים שקבעה הפלטפורמה‬
‫(להלן – המדרג) וכן לפרסם באתר האינטרנט של הפלטפורמה‬
‫את שיעור אי החזר האשראי של כלל הלווים בפלטפורמה‪ ,‬ואת‬
‫שיעור אי החזר האשראי בכל אחת מרמות הדירוג שבמדרג‪.‬‬
‫ד‪ .‬לקבוע חובות גילוי נאותות למלווים ובין השאר חובה למסור‬
‫למלווה‪ ,‬בין באתר האינטרנט של הפלטפורמה ובין בדרך אחרת‬
‫שעליה יחליט מפעיל הפלטפורמה‪ ,‬דיווח תקופתי‪ ,‬באשר‬
‫לכספים שהעמיד לצורך מתן הלוואות באמצעות הפלטפורמה‪,‬‬
‫ופירוט ההלוואות שמומנו על ידי כל מלווה‪.‬‬
‫ה‪ .‬לקבוע כי מפעיל הפלטפורמה יחויב להפעיל אמצעי גבייה‪,‬‬
‫במידת הנדרש‪ ,‬לשם החזר ההלוואות וכן להסמיך את המפקח‬
‫לקבוע באילו אמצעי גבייה יהיה רשאי מפעיל הפלטפורמה‬
‫לנקוט ובאילו נסיבות ניתן יהיה להפעיל אמצעים כאמור‪.‬‬
‫ו‪ .‬להבטיח כי הכספים המועברים מהמלווים ללווים יוחזקו‬
‫בנאמנות ובין השאר‪ ,‬תהיה הפרדה מלאה בין חשבון של מפעיל‬
‫פלטפורמה לבין חשבון נאמנות שאליו יועברו כספי המלווים‪,‬‬
‫שטרם הועברו לידי הלווים‪ ,‬וכן לקבוע כי הכספים שמתקבלים‬
‫במסגרת החזרי הלוואות ייגבו ישירות לחשבון הנאמנות בלבד‪.‬‬
‫‪ .1‬לקבוע כי מלווה לא יוכל למכור או להעביר לאחר את זכויותיו‬
‫בהלוואה שנתן לפלטפורמה‪ ,‬ואולם לא יהיה בכך כדי לפגוע ביכולתה‬
‫של הפלטפורמה לאפשר למלווה לקבל את כספו המושקע‬
‫בפלטפורמה באופן מיידי על פי כללים שיקבע המפקח‪.‬‬
‫‪ .1‬להסמיך את שר האוצר לקבוע תנאי כשירות ומניעת ניגוד עניינים של‬
‫אורגנים ובעלי תפקידים אחרים בפלטפורמות ‪.P2P‬‬
‫‪ .1‬להסמיך את המפקח להטיל עיצומים כספיים בסכומים שייקבעו על‬
‫הפרות שונות של הוראות החוק בידי הפלטפורמות או בידי גורמים‬
‫אחרים שעליהם מוטלות חובות מכוח החוק‪.‬‬
‫‪ .3‬לקבוע כי על אף הוראות סעיף ‪ 58‬לחוק מס ערך מוסף התשל"ו‪,7111-‬‬
‫ ‪- 18‬‬‫פלטפורמת ‪ ,P2P‬לא תירשם על ידי מנהל רשות המיסים‪ ,‬כנמנית על‬
‫סוג של חייבי מס מסוג "מוסד כספי" כהגדרתו בחוק האמור‪.‬‬
‫‪.0222‬‬
‫גמול יושב ראש מועצת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬לתקן את חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת‬
‫שעה)‪ ,‬התשס"ו‪ 2221-‬כך ששר התחבורה והבטיחות בדרכים‪ ,‬בהתייעצות‬
‫עם שר האוצר‪ ,‬יהיה רשאי להורות על הענקת גמול סביר ליושב ראש‬
‫המועצה או לממלא מקומו ובלבד שקבע תחילה בכללים‪ ,‬בהתייעצות עם‬
‫שר האוצר‪ ,‬את השיעור המירבי של הגמול שישולם לנושאי התפקיד‬
‫הנדון‪ ,‬וכן תנאים שלפיהם ישולם הגמול‪.‬‬
‫‪.0222‬‬
‫קריטריונים לבניית כיתות לימוד‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬בהמשך להחלטת הממשלה מס' ‪( 7818‬דר‪ )83/‬מיום ‪21‬‬
‫בפברואר ‪ 2278‬שעניינה תקצוב מוסדות חינוך במסגרת הסכמי גג עם‬
‫רשויות מקומיות‪ ,‬כתמיכה במאמצי הממשלה להרחבת היצע הדיור‬
‫ובהמשך לתוכנית החומש לשנים ‪ 2271‬עד ‪ 2227‬אשר מתוכננות להיבנות‬
‫במסגרתה ‪ 71,222‬כיתות (להלן‪ -‬תכנית החומש)‪ ,‬להקים צוות בראשות‬
‫המנהלת הכללית של משרד החינוך‪ ,‬ובהשתתפות ראש מטה הדיור במשרד‬
‫האוצר והממונה על התקציבים או מי מטעמם (להלן – הצוות)‪ ,‬שיתכנס‬
‫מיום ה‪ 7-‬בינואר ‪.2271‬‬
‫‪ . 7‬הצוות ידון בנושאים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬הצוות יקבע‪ ,‬בהסכמת חברי הצוות‪ ,‬מידי שנה את שיעור כיתות‬
‫הלימוד מתוך תכנית החומש‪ ,‬בהתאם לצרכי הדיור ובהתחשב‬
‫בכלל צרכי המערכת‪ ,‬לרבות הצורך בבינוי כיתות לימוד במגזרי‬
‫המיעוטים‪ ,‬אשר יוקצו לצורך בניית כיתות ברשויות מקומיות‬
‫שאיתן נחתמו הסכמי גג בהתאם להחלטה מס' ‪( 113‬דר‪ )21/‬מיום‬
‫‪ 1‬באוקטובר ‪ 2278‬שעניינה הסכמי גג עם רשויות מקומיות‬
‫לטובת הסרת חסמי שיווק ופיתוח‪ ,‬והחלטה מס' ‪( 7223‬דר‪)81/‬‬
‫מיום ‪ 27‬בינואר ‪ 2271‬שעניינה חתימת הסכמי גג עם רשויות‬
‫ ‪- 11‬‬‫מקומיות בשנים ‪ 2271‬עד ‪ 2271‬וכן תכניות נוספות הכוללות‬
‫תוספת משמעותית של יחידות דיור‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצוות יקבע את ההקצאה הפרטנית של הכיתות עליהן החליט‬
‫כאמור בסעיף קטן (‪ )7‬לעיל‪ ,‬אחת לרבעון‪.‬‬
‫‪ . 2‬כיתות הלימוד בתכנית החומש ייבנו מהמקורות התקציביים כמפורט‬
‫להלן‪:‬‬
‫א‪ 78,122 .‬כיתות ממקורות תקציביים הקיימים במגבלות התקציב‬
‫הרב‪-‬שנתי‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫תגובש תכנית למימון היתרה ממקורות נוספים‪ ,‬לרבות בשיטות‬
‫רכש מתקדמות‪.‬‬
‫‪.0222‬‬
‫גיבוש תכנית לפיתוח כלכלי של מחוז הצפון וצעדים משלימים לחיפה‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬בהמשך להחלטת הממשלה מס' ‪ 781‬מיום ‪23.1.2271‬‬
‫ולהחלטת ממשלה מס' ‪ 187‬מיום ‪ ,7.77.2271‬ומתוך החשיבות שרואה‬
‫הממשלה בפיתוח אזור הצפון‪ ,‬להטיל על נציג השר לפיתוח הפריפריה‪,‬‬
‫הנגב והגליל‪ ,‬בהסכמת משרד האוצר‪ ,‬לגבש‪ ,‬תכנית אופרטיבית לפיתוח‬
‫הצפון‪ ,‬במטרה לקדם את התעסוקה‪ ,‬התעשייה‪ ,‬התיירות‪ ,‬הפריון‪ ,‬ורמת‬
‫החיים באזור הצפון כהגדרתו בהחלטת הממשלה ‪ ,781‬ותוך נקיטת צעדים‬
‫משלימים לטובת פיתוח חיפה במגמה למנף את תפקידה כעוגן מטרופוליני‬
‫כאמור בהחלטת הממשלה ‪.781‬‬
‫הצוות יגיש את התכנית לאישור ראש הממשלה‪ ,‬שר האוצר ושר הפנים עד‬
‫תום שנת ‪.2271‬‬
‫‪.0221‬‬
‫הגברת התחרות ואסדרת האשראי הקמעונאי‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬לתקן את החלטת ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה מס'‬
‫חכ‪ 83/‬מיום ‪ 1.3.2271‬ולאשר את הנוסח שלהלן‪:‬‬
‫‪- 11 -‬‬
‫במטרה לאסדר את שוק האשראי ולעודד את התחרות בשוק זה ‪-‬‬
‫‪ . 7‬לאשר עקרונית את תיקוני החקיקה הכלולים בתזכיר חוק הפיקוח על‬
‫שירותים פיננסיים (שירותי אשראי ופיקדון)‪ ,‬התשע"ו‪ ,2271-‬אשר‬
‫הופץ להערות הציבור ביום ‪ 77‬ביולי ‪ .2271‬וכן לקבוע במסגרת תיקוני‬
‫החקיקה האמורים את אלה –‬
‫א‪ .‬נותן שירותי אשראי ופיקדון עם ריבית שחרג מהסף המותר‬
‫לפעילותו כנותן אשראי ופיקדון עם ריבית‪ ,‬יבוטל רישיונו אלא‬
‫אם כן התקיימו כל אלה‪ :‬הוא הגיש בקשה לקבלת רישיון מאת‬
‫המפקח על הבנקים בתוך ‪ 82‬ימים‪ ,‬וכל עוד לא ניתנה החלטה‬
‫בבקשתו; החריגה כאמור לא עלתה על עשרה אחוזים מהסף‬
‫האמור‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגדרת "קרוב" לעניין מגבלות על בעל רישיון למתן שירותי‬
‫אשראי ופיקדון עם ריבית‪ ,‬תכלול את כל אלה‪ :‬בן זוג; ילד עד‬
‫גיל ‪ ;27‬וכן אח או אחות או הורה‪ ,‬השותף בחשבון של חבר‬
‫האגודה‪ ,‬המתנהל אצל האגודה‪.‬‬
‫‪ . 2‬לאשר עקרונית את תיקוני החקיקה הכלולים בתזכיר חוק הפיקוח על‬
‫שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ–מוסדיים) (תיקון)‪,‬‬
‫התשע"ו‪ ,2271-‬אשר הופץ להערות הציבור ביום ‪ 78‬ביולי ‪.2271‬‬
‫‪ . 8‬לקבוע במסגרת תיקוני החקיקה האמורים בסעיפים ‪ 7‬ו‪,2-‬‬
‫שהנושאים המפורטים להלן ייקבעו על ידי המפקח על מערכות‬
‫התשלומים‪ ,‬בהסכמת המפקח על שירותים פיננסיים חוץ‪-‬מוסדיים‪:‬‬
‫א‪ .‬תנאי גישה וחיבור למערכות תשלומים מבוקרות של נותני‬
‫שירותי אשראי ופיקדון ושל מנפיקי כרטיסי אשראי – מותנה‬
‫באישור נגידת בנק ישראל‪.‬‬
‫ב‪ .‬עמידתו של נותן שירותי אשראי ופיקדון מסוים או של מנפיק‬
‫כרטיסי אשראי מסוים בתנאי הגישה והחיבור שנקבעו כאמור‬
‫בפסקה א'‪.‬‬
‫‪.0220‬‬
‫פתיחת ענף המוניות לנסיעות שיתופיות ופיתוח תחום מוניות השירות‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬לאשר את החלטת ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה מס'‬
‫חכ‪ 81/‬מיום ‪ .1.3.2271‬להלן נוסח ההחלטה‪:‬‬
‫‪- 11 -‬‬
‫‪ .7‬לתקן את פקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן – פקודת התעבורה) כך‬
‫שייקבעו בה לעניין רישיון לקו שירות‪ ,‬כמשמעותו בסעיף ‪78‬ח(א)‬
‫לפקודת התעבורה (להלן – רישיון קו שירות)‪ ,‬העקרונות הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬כלל הרישיונות לקווי שירות יינתנו למפעילי קו שירות באמצעות‬
‫הליך תחרותי אשר יתייחס‪ ,‬בהתאם להחלטת המפקח על‬
‫התעבורה‪ ,‬לקו שירות אחד או לאשכול הכולל מספר קווי שירות‪,‬‬
‫מתוך רשימת קווי השירות והאשכולות שיפרסם המפקח על‬
‫התעבורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬התנאים לקבלת הרישיון יהיו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫מפעיל קו השירות נקבע כזוכה בהליך התחרותי ועומד‬
‫במחויבויות שנקבעו בהסכם בינו לבין המדינה‪ ,‬לרבות לגבי‬
‫בטחונות לעמידתו בתנאי ההסכם‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫המפעיל‪ ,‬בעל השליטה בו או נושא משרה בו לא הורשעו‬
‫בעבירה שמפאת חומרתה‪ ,‬מהותה או נסיבותיה אין זה‬
‫ראוי לתת למפעיל רישיון קו שירות‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫אושרו למפעיל קו השירות‪ ,‬שלגביו מבוקש הרישיון‪ ,‬תחנת‬
‫מוצא ותחנת יעד‪ ,‬וכן עומד לרשות המפעיל מקום מתאים‬
‫לחניית המוניות סמוך לתחנת המוצא או היעד‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫המפקח על התעבורה אישר את תכנית ההפעלה שלו‪,‬‬
‫הכוללת התייחסות למספר מוניות בקו השירות‪ ,‬לוח זמנים‬
‫מתוכנן למתן השירות‪ ,‬פירוט בעלי התפקידים שיעסקו‬
‫בהפעלת הקו ואמצעים טכנולוגיים למתן מידע למפקח על‬
‫התעבורה ולמרכז המידע הארצי לפי סעיף ‪17‬ב לפקודת‬
‫התעבורה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫המפקח על התעבורה רשאי לקבוע ברישיון תנאים והוראות‪,‬‬
‫לרבות פרטי קו השירות לגביו ניתן הרישיון‪ ,‬מסלול ההסעה‪,‬‬
‫פרטי המוניות אשר יוכלו לפעול בהתאם לרישיון שניתן להפעלת‬
‫קו השירות‪ ,‬שעות הפעילות ולוחות זמנים להפעלת השירות‪.‬‬
‫ד‪ .‬על אף האמור בסעיף קטן א'‪ ,‬ועל מנת לאפשר קידום ההליכים‬
‫התחרותיים כאמור בסעיף קטן א'‪ ,‬תאגידים אשר להם רישיונות‬
‫קווים במועד החלטה זו‪ ,‬יוכלו לחדש את רישיונותיהם בהתאם‬
‫לקבוע בפקודה ללא השתתפות בהליך תחרותי כך שיוכלו‬
‫להפעיל את קווי השירות עד לא יאוחר מחודש דצמבר ‪,2271‬‬
‫בהתאם לקצב שייקבע על ידי משרד התחבורה והבטיחות‬
‫בדרכים‪.‬‬
‫ ‪- 13‬‬‫‪ .2‬להורות לרשות לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה והבטיחות‬
‫בדרכים‪ ,‬לפעול לקיום הליכים תחרותיים‪ ,‬אשר יושלמו עד דצמבר‬
‫‪ ,2271‬לגבי כלל רישיונות קווי השירות בהתאם לעקרונות המפורטים‬
‫להלן‪:‬‬
‫א‪ .‬הזוכה בהליך התחרותי ייבחר‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לפי שקלול בין מחיר‬
‫הנסיעה הנמוך ביותר ורמת השירות הגבוהה לצרכן‪.‬‬
‫ב‪ .‬ההליך התחרותי יתייחס לתנאים הנדרשים ממפעיל קו שירות‬
‫לרבות מספר המוניות המינימלי הנדרש למפעיל לצורך קבלת‬
‫רישיון‪ ,‬תנאים ואמצעים הנדרשים להפעלה תקינה של קו‬
‫השירות‪ ,‬וכן הערבות הנדרשת ממפעיל קו שירות; מספר‬
‫המוניות המינימאלי למפעיל ייקבע בשים לב ליתרון אשר מספר‬
‫מוניות גדול מקנה למתן השירות; בנוסף ייקבעו בהליך‬
‫התחרותי התקופה המרבית להפעלת קווי השירות‪ ,‬ציוד‬
‫ואמצעים טכנולוגיים שיותקנו במונית לטובת ניטור ובקרה על‬
‫ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים‪ ,‬וכן מידע ונתונים שעל‬
‫מפעיל למסור למפקח על התעבורה ולמרכז המידע הארצי בעניין‬
‫הפעלת קו השירות‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ההשתתפות והזכייה בהליכים התחרותיים ייקבעו בין היתר‬
‫בהתחשב בשיקולי תחרות ומניעת ריכוזיות‪.‬‬
‫‪ .8‬לתקן את פקודת התעבורה‪ ,‬כך שבעלי רישיון לנסיעה מיוחדת יהיו‬
‫רשאים להסיע נוסעים בנסיעה שיתופית‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫א‪ .‬נסיעה שיתופית תוגדר כנסיעה במונית של מספר נוסעים‬
‫ליעד שבחר כל אחד מהנוסעים‪ ,‬שבה כל נוסע משלם בנפרד‬
‫על נסיעתו‪ ,‬וייקבע כי במונית שניתן עליה רישיון לנסיעה‬
‫מיוחדת‪ ,‬יהיה ניתן להסיע בנסיעה שיתופית‪.‬‬
‫ב‪ .‬נסיעה שיתופית תבוצע באופן המפורט להלן‪:‬‬
‫‪ )7‬נסיעה שיתופית תתאפשר רק לנוסע שהזמין מראש‬
‫את נסיעתו‪.‬‬
‫‪ )2‬בעת ההזמנה יחויב נהג המונית להודיע למזמין‬
‫הנסיעה את הפרטים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬המחיר עבור הנסיעה המבוקשת‪ ,‬כמפורט‬
‫בפסקה (‪ )8‬להלן ומחיר הנסיעה המשוער‪.‬‬
‫ב‪ .‬מועד האיסוף המשוער‪ ,‬נקודת האיסוף‬
‫והורדה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הערכת זמן משוערת לנסיעה עד ליעד של‬
‫ ‪- 11‬‬‫מזמין הנסיעה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מספר העצירות המקסימאלי עד להורדת‬
‫הנוסע‪.‬‬
‫‪ )8‬מחיר הנסיעה יהיה המחיר שיוסכם על ידי מזמין‬
‫הנסיעה בעת ההזמנה‪ ,‬ובלבד שיפחת ממחיר הנסיעה‬
‫המשוער בלפחות ‪ ,22%‬בנסיעה לא יופעל מונה‪.‬‬
‫לעניין סעיף זה – "מחיר הנסיעה המשוער" – מחיר‬
‫מוערך לנסיעה המבוקשת אילו הייתה מתקיימת כנסיעה‬
‫מיוחדת באמצעות הפעלת מונה‪ ,‬בהתאם למחשבון אשר‬
‫יפורסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות‬
‫בדרכים‪.‬‬
‫ג‪ .‬ייקבעו הוראות לעניין פיקוח ובקרה על שירות הנסיעות‬
‫השיתופיות כגון חובות דיווח‪ ,‬דרכי בקרה של משרד‬
‫התחבורה והבטיחות בדרכים וכדומה‪.‬‬
‫להורות לשר התחבורה והבטיחות בדרכים ולשר האוצר לבחון פנייה‬
‫לוועדה לפיקוח על המחירים לפי סעיף ‪ 78‬לחוק הפיקוח על המחירים‪,‬‬
‫בבקשה שתבחן את הצורך בתיקון התוספת לצו הפיקוח על מחירי‬
‫מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה במונית)‪ ,‬התשע"ג‪ 2278-‬לעניין "נסיעה‬
‫שיתופית"‪ ,‬ולרבות בחינה האם וכיצד יש לפקח על שירות זה‪.‬‬
‫‪.0227‬‬
‫תחרות במשק הגפ"מ למגזר הביתי‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬לאשר את החלטת ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה מס'‬
‫חכ‪ 82/‬מיום ‪ .1.3.2271‬להלן נוסח ההחלטה‪:‬‬
‫‪ .7‬לעגן בחוק המקרקעין (החלפת ספק גז בבית משותף)‪ ,‬התשנ"א‪7117-‬‬
‫את העקרונות הבאים‪ ,‬במקום ההוראות שנוגעות לעניין זה בחוק‬
‫המקרקעין התשכ"ט‪( 7111-‬להלן – חוקי המקרקעין)‪:‬‬
‫א‪ .‬בבית משותף שבו קיימת מערכת גז מרכזית‪ ,‬יהיו רשאים בעלי‬
‫הדירות להחליף ספק גז בהסכמה בכתב של יותר ממחצית‬
‫מבעלי הדירות המחוברים לאותה מערכת גז מרכזית או‬
‫בהחלטת האסיפה הכללית שהתקבלה בהסכמת רוב מבין בעלי‬
‫הדירות המחוברים לאותה מערכת גז מרכזית שהשתתפו‬
‫ ‪- 12‬‬‫באסיפה‪ ,‬ובלבד שכינוס האסיפה לצורך קבלת החלטה כאמור‬
‫נעשה לפי הוראות התקנון בעניין כינוס אסיפה כללית‪ ,‬ובהעדר‬
‫הוראה בעניין בתקנון – לפי הוראות התקנון המצוי בעניין זה‪.‬‬
‫מקום שבו שני בתים משותפים או יותר מחוברים לאותה מערכת‬
‫גז מרכזית‪ ,‬החלטה על החלפת ספק גז תתקבל לפי אחת‬
‫מהדרכים המפורטות בסעיף זה‪ ,‬בכל אחד מהבתים המשותפים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לבצע את ההתאמות הנדרשות בחוקי המקרקעין‪.‬‬
‫‪ .2‬לתקן את חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)‪,‬‬
‫התשמ"ט‪ ( 7131-‬להלן‪ -‬חוק ההסדרים) בהתאם לעקרונות הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬מבלי לגרוע מההוראות שקבועות בסעיף ‪71‬ב לחוק ההסדרים‪,‬‬
‫ספק גז יחויב להציע לצרכנים שונים המחוברים לאותה מערכת‬
‫גז מרכזית את אותן החלופות להסכם התקשרות לאספקת גז‪.‬‬
‫ב‪ .‬באשר לדמי פיקדון ששולמו לפני תיקון החוק‪:‬‬
‫(‪ )7‬קיבל ספק גז יוצא מספק גז נכנס ציוד מושאל המסומן‬
‫בסימונו והמציא לו ספק הגז הנכנס העתק התקשרות‬
‫בחוזה להספקת גז עם צרכן גז בכתובת ממנה נלקח‬
‫הציוד המושאל וייפוי כוח ממנו‪ ,‬יעביר ספק הגז היוצא‬
‫לספק הגז הנכנס את דמי הפיקדון בעד הציוד המושאל‪,‬‬
‫אלא אם פנה בעל הפיקדון להחזרתו‪.‬‬
‫(‪ )2‬הוחזר הציוד המושאל והועברו דמי הפיקדון לספק נכנס‬
‫לפי סעיף קטן (ב)‪ ,‬ירשום ספק הגז הנכנס את דמי‬
‫הפיקדון על שם בעל הפיקדון‪.‬‬
‫(‪ )8‬לא היו בידי ספק הגז היוצא פרטי בעל הפיקדון –‬
‫(‪ )7‬סכום דמי הפיקדון שיועבר בהתאם לסעיף קטן (ב)‬
‫יהיה הסכום המרבי לפי צו פיקוח על מחירי מצרכים‬
‫ושירותים (קביעת רמת פיקוח ומחירים מרביים‬
‫לפיקדון בעד ציוד גז)‪ ,‬תשע"ו‪.2271-‬‬
‫(‪ )2‬ירשום ספק הגז הנכנס עבור איזו כתובת ניתנו דמי‬
‫הפיקדון וישיב את סכום הפיקדון שהועבר לצרכן‬
‫שיוכיח כי הוא בעל הפיקדון‪.‬‬
‫(‪ )8‬ביקש בעל הפיקדון מספק גז יוצא לקבל לידיו את דמי‬
‫הפיקדון ששולמו על ידו‪ ,‬ודמי הפיקדון הועברו בהתאם‬
‫לסעיף קטן (ב)‪ ,‬יודיע ספק הגז היוצא לצרכן לאיזה ספק‬
‫גז הועברו דמי הפיקדון ובאיזה מועד‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫באשר לדמי פיקדון שישולמו לאחר תיקון החוק‪ :‬הודיע צרכן גז‬
‫לספק גז כי הבעלות על הדירה הועברה לצרכן חדש‪ ,‬ספק הגז‬
‫יהיה מחויב להחזיר את הפיקדון לצרכן הגז או להעביר את‬
‫ ‪- 17‬‬‫הפיקדון על שם הצרכן החדש‪ ,‬לפי בחירת הצרכן העוזב‪.‬‬
‫‪ .8‬להטיל על השר התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים לנקוט‬
‫בפעולות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬לבחון גיבוש הסדרים להקלה על ספקים קטנים במילוי גז בבתי‬
‫הזיקוק‪.‬‬
‫בסעיף קטן זה "ספק קטן" – ספק גז אשר סך רכישות הגפ"מ‬
‫שלו בשנה האחרונה מכל אחד מבתי הזיקוק אינו עולה על ‪1%‬‬
‫מכמות הגפ"מ המיוצרת על ידי כל אחד מבתי הזיקוק‪ ,‬ואינו‬
‫תאגיד קשור כהגדרתו בתקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני‬
‫חקיקה)(מכירת גז על ידי בתי זיקוק לספקי גז)‪ ,‬התש"ע‪.2221-‬‬
‫ב‪ .‬במסגרת הליך תחרותי להקמה ולהפעלה של מתקן לאחסון‬
‫מלאי של גפ"מ‪ ,‬יידרש הזוכה לאפשר אחסון תפעולי לטובת‬
‫קידום תחרות במשק הגפ"מ‪ ,‬בהתאם להנחיות מנהל מינהל‬
‫הדלק‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫לתקן את תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (משק‬
‫הגז ‪ -‬החלפת ספק גז)‪ ,‬התשנ"א‪ 7117-‬כך שיתאימו לתיקוני‬
‫החקיקה שייקבעו לפי סעיף ‪(2‬ב)‪.‬‬
‫‪ .8‬להטיל על ועדת המחירים המשותפת למשרד האוצר ולמשרד‬
‫התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים לבחון את הצורך לשנות את‬
‫המחיר של מכל נייח שנמכר לספק נכנס שנקבע בצו פיקוח על מחירי‬
‫מצרכים ושירותים (מחיר מכל גפ"מ נייח)‪ ,‬התשס"ט‪ ,2221-‬וזאת‬
‫בהתאם לסמכותה לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים‪,‬‬
‫התשנ"ו–‪.7111‬‬
‫‪ .1‬להטיל על ועדת המחירים המשותפת למשרד האוצר ולמשרד‬
‫התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים לבחון את הצורך בפיקוח או‬
‫בקביעת כללים לשיעור השינוי של מחיר הגפ"מ לצרכנים במערכת גז‬
‫מרכזי לאחר תחילת ההתקשרות בהתאם לסמכותה לפי חוק פיקוח‬
‫על מחירי מצרכים ושירותים‪ ,‬התשנ"ו‪.7111-‬‬
‫‪.0222‬‬
‫חיסכון וסיוע לעצמאים‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬לאשר את החלטת ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה מס'‬
‫חכ‪ 87/‬מיום ‪ .1.3.2271‬להלן נוסח ההחלטה‪:‬‬
‫בהמשך להחלטת הממשלה מס' ‪ 818‬מיום ‪ 1.3.2271‬שעניינה "סיוע‬
‫ ‪- 12‬‬‫לאוכלוסיית העצמאים במשק אשר נקלעים למצב אבטלה"‪ ,‬ולמסקנות‬
‫הצוות המקצועי הבין‪-‬משרדי אשר הוקם מכוח החלטת הממשלה‬
‫האמורה‪ ,‬אשר הוגשו לשר האוצר בחודש אפריל ‪:2271‬‬
‫‪ . 7‬לעגן בחוק חובה על עצמאים להפריש לחיסכון פנסיוני בהתאם‬
‫לעקרונות הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬הפרשת חובה מתוך ההכנסה החייבת של העצמאי תעמוד על‬
‫שיעור של ‪ 8.81%‬על חלק השכר שאינו עולה על מחצית השכר‬
‫הממוצע במשק‪ ,‬ועל שיעור של ‪ 72.11%‬על חלק השכר שעולה על‬
‫מחצית השכר הממוצע במשק ועד לשכר הממוצע במשק‪.‬‬
‫ב‪ .‬במועד הפקדת כספי החיסכון‪ ,‬יסווגו הכספים כרכיב תגמולים‪.‬‬
‫על אף האמור‪ 7/8 ,‬מההפקדה יסווג כ"רכיב ייעודי למצבי‬
‫אבטלה"‪ ,‬בכפוף לתקרת המשיכה במצב אבטלה שקבועה בסעיף‬
‫קטן (ד)‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫עצמאי שקיבל אישור ממס הכנסה למשיכת כספים מקופת גמל‪,‬‬
‫לאחר שפקיד שומה בדק כי הוא עומד בכל אלה‪ ,‬יהיה זכאי‬
‫למשוך את הסכומים המפורטים בסעיף קטן (ד) כסיוע במצב‬
‫אבטלה‪:‬‬
‫(‪ )7‬סיפק אישור ממס ערך מוסף כי תיק העוסק שלו מסווג‬
‫כ‪( "21"-‬העסק מסווג כ"לא פעיל")‪.‬‬
‫(‪ )2‬תיק העוסק שלו במס הכנסה מסווג כ‪( "11"-‬העסק מסווג‬
‫כ"לא פעיל")‪.‬‬
‫(‪ )8‬הוא הפריש בשיעורים הנדרשים לפי החוק‪ ,‬במשך שנתיים‬
‫מתוך שלוש שנות המס‪ ,‬שלפני שנת המס שבה נקבע כי תיק‬
‫העוסק שלו מסווג "‪ ,"11‬כאמור בפסקה (‪( )2‬תקופת‬
‫אכשרה)‪.‬‬
‫ד‪ .‬עצמאי שעומד בתנאי הזכאות שקבועים בסעיף קטן (ג) והעביר‬
‫את האישורים הנדרשים לקופת הגמל‪ ,‬יהיה זכאי למשוך עד‬
‫פעמיים במשך כל ימי חייו‪ ,‬סכום‪ ,‬אשר בכפוף לבדיקת קופת‬
‫הגמל‪ ,‬לא יעלה על הנמוך מבין אלה‪:‬‬
‫(‪ )7‬הסכום אשר הופקד לרכיב ייעודי למצבי אבטלה‪.‬‬
‫(‪ )2‬מספר שנות עבודתו כעצמאי כפול ‪ 72,282‬ש"ח‪ .‬משך עובד‬
‫כספים מתוך הרכיב הייעודי למצבי אבטלה‪ ,‬מספר השנים‬
‫שחלפו ממועד המשיכה כפול ‪ 72,282‬ש"ח‪.‬‬
‫(‪ )8‬מספר שנות עבודתו כעצמאי כפול הכנסתו המבוטחת‬
‫באותן השנים‪.‬‬
‫ה‪ .‬על אף האמור בסעיף קטן (ד)‪ ,‬אם הסכום שנצבר ברכיב הייעודי‬
‫למצבי אבטלה קטן משלוש פעמים שכר מינימום‪ ,‬עצמאי יהיה‬
‫ ‪- 18‬‬‫רשאי להשלים מתוך רכיב התגמולים‪ ,‬עד לסכום של שלוש‬
‫פעמים שכר מינימום‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫עצמאי אשר משך פעמיים את הסכומים שקבועים בסעיפים‬
‫קטנים (ד) או (ה) כסיוע למצב אבטלה‪ ,‬ומבקש לבצע משיכה‬
‫נוספת‪ ,‬יהיה רשאי למשוך את הסכום שנצבר ברכיב הייעודי‬
‫למצבי אבטלה בלבד לפי סעיף קטן (ד) אם קיבל אישור ממס‬
‫הכנסה למשיכת כספים מקופת הגמל‪ ,‬לאחר שפקיד שומה בדק‬
‫כי עמד בכל אלה‪:‬‬
‫(‪ )7‬סיפק אישור ממס ערך מוסף כי תיק העוסק שלו מסווג‬
‫כ‪( "21"-‬העסק מסווג כ"לא פעיל") ואישור שכל תיקי‬
‫העוסק אשר בגינם משך בעבר כספים מהרכיב הייעודי‬
‫למצבי אבטלה מסווגים כ‪"( "22"-‬העסק נסגר")‪.‬‬
‫(‪ )2‬תיק העוסק שלו במס הכנסה מסווג כ‪( "11"-‬העסק מסווג‬
‫כ"לא פעיל") וכן שכל תיקי העוסק אשר בשלהם משך בעבר‬
‫כספים מהרכיב הייעודי למצבי אבטלה מסווגים כ‪"72"-‬‬
‫("העסק נסגר")‪.‬‬
‫(‪ )8‬הוא הפריש בשיעורים הנדרשים לפי החוק‪ ,‬במשך שנתיים‬
‫מתוך שלוש שנות המס שלפני שנת המס שבה נקבע כי תיק‬
‫העוסק שלו מסווג "‪ ,"11‬כאמור בפסקה (‪( )2‬תקופת‬
‫אכשרה)‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫הסכום אשר נמשך מהרכיב הייעודי במצבי אבטלה בקופת הגמל‬
‫ישולם כקצבה חודשית‪ ,‬שתיפרס באופן שווה ותשולם במשך‬
‫שלושה חודשים‪.‬‬
‫ח‪ .‬כל האמור בהחלטה זו לא יחול על יתרות צבורות קיימות‬
‫באפיקי החיסכון של אוכלוסיית העצמאים טרם תחילת החוק‪.‬‬
‫ט‪ .‬חובת ההפרשה לחיסכון פנסיוני תחול על עצמאים שהם בני ‪27‬‬
‫ומעלה ואשר במועד תחילת החוק היו בני ‪ 11‬ומטה‪ ,‬והכל עד‬
‫למועד שבו החלו לקבל קצבה מקופת הגמל לקצבה‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫אי קיום חובת ההפרשה לפנסיה תיקבע כעבירה מנהלית שבגינה‬
‫רשות האכיפה והגבייה תטיל קנס בגובה של ‪ 122‬ש"ח על עצמאי‬
‫שהכנסתו עולה על שכר מינימום‪ ,‬הוא לא הפריש לחיסכון‬
‫פנסיוני בהתאם לשיעורים שקבועים בסעיף ‪ 7‬להחלטה זו‪ ,‬לאחר‬
‫שקיבל התראה לעשות כן‪ ,‬ושגילו לא עולה על ‪( 12‬להלן – עצמאי‬
‫שלא הפריש לחיסכון פנסיוני)‪ ,‬בהתאם למנגנון הקבוע בחוק‬
‫העבירות המנהליות‪.‬‬
‫יא‪ .‬רשות המסים תעביר אחת לשנה‪ ,‬עד למועד שייקבע בחוק‬
‫בתיאום עם רשות המסים ורשות האכיפה והגבייה‪ ,‬נתונים‬
‫ ‪- 18‬‬‫אודות עצמאים שלא הפרישו לחיסכון פנסיוני בהתאם לשיעורים‬
‫שקבועים בסעיף זה להחלטה זו‪ ,‬בהתבסס על דיווחם השנתי‪.‬‬
‫הנתונים יכילו את שמו של העצמאי‪ ,‬מספר זהותו‪ ,‬מענו וכן את‬
‫ההפרש שבין הסכום שאותו הוא מחויב להפריש לפי חוק לבין‬
‫הסכום שהפריש בפועל‪.‬‬
‫יב‪ .‬מידע שיעבור לפי סעיף קטן (יא) יוחזק על ידי רשות האכיפה‬
‫והגבייה בנפרד ממידע אחר‪ ,‬וייעשה בו שימוש רק לשם משלוח‬
‫התראה והטלת קנס מינהלי לפי סעיף זה‪.‬‬
‫יג‪ .‬רשות האכיפה והגבייה תשלח התראה לכל עצמאי שלא הפריש‬
‫לחיסכון פנסיוני שלפיה ככל שלא יבצע את ההפרשה לחיסכון‬
‫פנסיוני בהתאם לשיעורים שקבועים בסעיף זה בתוך ‪ 12‬ימים‪,‬‬
‫יוטל עליו קנס מינהלי בסך ‪ 122‬ש"ח‪.‬‬
‫יד‪ .‬סיפק עצמאי אישור לרשות האכיפה והגבייה על הפקדה לחיסכון‬
‫פנסיוני בשיעור שנדרש לפי סעיף זה אחרי קבלת ההתראה ובתוך‬
‫‪ 12‬ימים מהמועד שנשלחה אליו ההתראה‪ ,‬לא יוטל עליו קנס‪.‬‬
‫‪ . 2‬לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]‪ ,‬התשנ"ה‪,7111-‬‬
‫בהתאם לעקרונות הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬שיעורי דמי הביטוח לאוכלוסיית העצמאים יעמדו על ‪ 2.31%‬על‬
‫חלק השכר שאינו עולה על ‪ 12%‬מהשכר הממוצע במשק‪,‬‬
‫ו‪ 72.38%-‬על השכר אשר עולה על ‪ 12%‬מהשכר הממוצע במשק‪.‬‬
‫זאת תוך הקפדה שלא להעלות את דמי הביטוח שמשלם עצמאי‬
‫שמקבל קצבת זקנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אוצר המדינה יפקיד למוסד לביטוח לאומי (להלן ‪ -‬המוסד) בכל‬
‫שנת כספים סכום השווה ל‪ 81.1-‬אחוזים מתקבולים שגבה‬
‫המוסד לכל ענפי הביטוח כקבוע בלוח י' ומתשלומי אוצר‬
‫מהמדינה לפי סעיף ‪(82‬ג)(‪ ,)7‬כך שהפקדות אוצר המדינה למוסד‬
‫יגדלו ב‪ 222-‬מיליוני ש"ח בשנה‪.‬‬
‫‪ . 8‬לתקן את פקודת מס הכנסה [נוסח חדש]‪ ,‬בהתאם לעקרונות הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬זיכוי מס הניתן לעצמאים בעד הפקדה לחיסכון פנסיוני יגדל‬
‫בשיעור של ‪ ,2.1%‬בכפוף לכך שהפרט לא ניצל כלל את הטבת‬
‫המס לרכישת ביטוח אובדן כושר עבודה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הטבת מס בגין הפקדה לקרן השתלמות של עצמאי תינתן החל‬
‫מהשקל הראשון‪ ,‬כך שתבוטל הדרישה להפקדת ‪ 2.1%‬מהשכר‬
‫שאינם זכאים להטבה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫עצמאי יהיה רשאי לבחור אם למשוך את הסכום אשר נמשך‬
‫ ‪- 11‬‬‫מהרכיב הייעודי למצבי אבטלה בפטור ממס או כהכנסה מיגיעה‬
‫אישית‪ .‬אם בחר למשוך זאת כפטור‪ ,‬תקוזז הטבת המס באופן‬
‫יחסי בשלב משיכת הקצבה בתקופת הגמלאות‪.‬‬
‫להטיל על שר האוצר לתקן את תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים‬
‫(קופות גמל)(מרכיבי חשבון) ותקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות‬
‫גמל)(משיכת כספים מקופת גמל) בהתאם לאמור בסעיף ‪.7‬‬
‫‪.0222‬‬
‫הורדת יוקר מחיה בתחום מוצרי הצריכה‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬לתקן את החלטת ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה מס'‬
‫חכ‪ 82/‬מיום ‪ .1.3.2271‬ולאשר את הנוסח שלהלן‪:‬‬
‫בהמשך להחלטת הממשלה מס' ‪ 1711‬מיום ‪ 27‬באוקטובר ‪ 2272‬שעניינה‬
‫"יישום המלצות הצוות הבין‪-‬משרדי לבחינת רמת התחרותיות והמחירים‬
‫בתחום מוצרי המזון והצריכה"‪ ,‬ולהחלטת הממשלה מס' ‪ 2873‬מיום ‪77‬‬
‫בדצמבר ‪ 2278‬שעניינה "הגברת התחרות וייעול תהליכי האסדרה בתחום‬
‫היבוא"‪ ,‬וכחלק ממדיניות הממשלה לפעול למען הורדת יוקר המחיה‬
‫בתחום מוצרי הצריכה‪ ,‬לקבוע כדלהלן‪:‬‬
‫מוצרי מזון‪ ,‬היגיינה ותמרוקים‬
‫‪ . 7‬לתקן את חוק קידום התחרות בענף המזון‪ ,‬התשע"ד‪( 2278-‬להלן –‬
‫חוק המזון) כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬לתקן את ההגדרה של חנות בחוק המזון לעניין פרק שקיפות‬
‫מחירים‪ ,‬כך שהחובה המוטלת כיום על קמעונאי גדול‪ ,‬לפרסם‬
‫לציבור את המחיר הכולל העדכני של כל מצרך בחנויותיו‪ ,‬תחול‬
‫גם על קמעונאי גדול שבחנויותיו נמכרים‪ ,‬נוסף על מזון‪ ,‬גם כל‬
‫אחד ממוצרים אלה ‪ -‬מוצרי ניקיון‪ ,‬היגיינה ותמרוקים‪ .‬עוד‬
‫תתוקן ההגדרה כאמור לעניין פרק שקיפות מחירים‪ ,‬כך שלא‬
‫תכלול תנאי לפיו מחצית ממחזור המכירות בו הוא ממכירת‬
‫מזון‪.‬‬
‫ב‪ .‬לתקן את הגדרת מצרך בחוק המזון לעניין פרק שקיפות‬
‫מחירים‪ ,‬כך שייקבע כי היא גם אינה כוללת תכשירים כהגדרתם‬
‫בתיקון מס' ‪ 28‬מיום ‪ 21‬במרץ ‪ 2271‬לפקודת הרוקחים [נוסח‬
‫חדש] התשמ"א‪( 7137-‬להלן – פקודת הרוקחים)‪.‬‬
‫‪- 11 -‬‬
‫‪ . 2‬לקבוע בפקודת הרוקחים כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬ייצור‪ ,‬יצוא‪ ,‬יבוא‪ ,‬הובלה‪ ,‬או אחסון של תמרוקים טעונים‬
‫רישיון תמרוקים כללי (להלן – הרישיון) שיינתן לתקופה שלא‬
‫תעלה על חמש שנים‪ ,‬על ידי המנהל הכללי של משרד הבריאות‬
‫או מי שהוא הסמיך לכך (להלן – המנהל)‪ .‬כן ייקבעו בפקודה‬
‫תנאי הרישיון ותנאים לביטולו‪ ,‬הגבלתו‪ ,‬השעייתו או חידושו‪.‬‬
‫שר הבריאות (להלן – השר) יקבע תקנות לעניין אופן הגשת‬
‫בקשה לרישיון והמסמכים שיש לצרף לה‪.‬‬
‫ב‪ .‬לחייב נציג של יצרן או משווק (להלן – הנציג האחראי) להירשם‬
‫במרשם שינוהל במשרד הבריאות וכן לקבוע את הנסיבות שבהן‬
‫המנהל יוכל למחוק את הנציג מהמרשם‪ .‬שר הבריאות יתנה את‬
‫רישומו של הנציג האחראי בביצוע הכשרה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫תנאים שלפיהם ניתן יהיה להכריז על בעל רישיון כעל מפר אמון‪,‬‬
‫וכן לדרוש ממנו ערובה או דרישות נוספות‪ .‬השר יקבע בתקנות‬
‫את סוג הערובה‪ ,‬תנאיה‪ ,‬סכומה והתנאים לחילוטה‪ ,‬וכן סוגי‬
‫הבדיקות שיחולו על מפר אמון‪ ,‬תדירותן ומספרן‪.‬‬
‫ד‪ .‬לחייב בעל רישיון או משווק של תמרוק לנקוט בפעולות‬
‫מסוימות כפי שייקבעו בתקנות במקרים שבהם ייצור התמרוק‬
‫או שיווקו עלולים לפגוע בבריאות הציבור‪.‬‬
‫ה‪ .‬המנהל רשאי להורות‪ ,‬במקרים שבהם יש חשש לבריאות‬
‫הציבור‪ ,‬על הפסקה של ייצור תמרוק‪ ,‬יבואו או שיווקו‪ ,‬וכן על‬
‫איסופו של התמרוק מן השוק למקום שייקבע או על החזרתו מן‬
‫השוק למשווק‪ ,‬והכל על פי תקנות שיקבע השר לעניין זה‪ .‬הוראה‬
‫זו תיכלל בפקודה אם יתברר כי הפקודה אינה מקנה כבר היום‬
‫סמכויות דומות‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫יבוצעו התאמות בפקודה‪ ,‬ככל שיידרשו כאלה כדי שהפרת‬
‫נורמות מסוימות שייקבעו בפקודה ובתקנות בתחום התמרוקים‪,‬‬
‫יהיו עבירות פליליות ועיצומים כספיים‪.‬‬
‫‪ . 8‬תיקוני החקיקה לפי סעיף ‪ 2‬יגובשו בהסכמה בין משרדי האוצר‪,‬‬
‫הבריאות והמשפטים בהתייעצות עם משרד הכלכלה והתעשייה‪.‬‬
‫‪ . 8‬הוראות נוספות ושינויים הנדרשים לצורך יישום הרפורמה בתחום‬
‫הפיקוח על ייצור‪ ,‬יבוא ושיווק תמרוקים ייכללו בהצעת החוק אם‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬משרד האוצר ומשרד המשפטים יסכימו על כך‬
‫ ‪- 11‬‬‫בהתייעצות עם משרד הכלכלה והתעשייה‪.‬‬
‫‪ . 1‬א‪ .‬להנחות את שר הבריאות לעשות שימוש בסמכותו לפי פקודת‬
‫הרוקחים‪ ,‬ולהביא‪ ,‬לאישור ועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות‬
‫של הכנסת‪ ,‬בתוך ‪ 722‬ימים ממועד כניסתו לתוקף של תיקון‬
‫החקיקה האמור בסעיף ‪ 2‬להחלטה זו‪ ,‬ובהתייעצות עם שר‬
‫האוצר‪ ,‬תקנות אשר עיקרן טיוב הרגולציה בתחום רישוי‪ ,‬יבוא‬
‫וייצור תמרוקים והגדלת הפיקוח בשווקים‪ ,‬לרבות הסדר ליבוא‬
‫מקביל וכן תיקון לתוספת לפקודת הרוקחים אשר יוסיף‬
‫עיצומים כספיים ליצרנים‪ ,‬יבואנים ומשווקים אשר יפרו את‬
‫ההוראות לפי הפקודה‪ .‬התקנות ותיקון התוספת האמורים יוגשו‬
‫לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת באותו מועד‪.‬‬
‫ב‪ .‬משרד הבריאות ומשרד האוצר יקבעו בהסכמה את פרק הזמן‬
‫לאישור או דחייה הודעה על שיווק של תמרוק ביבוא מקביל‪ ,‬כך‬
‫שלא יעלה על ‪ 81‬יום‪ ,‬וזאת עד להבאת התקנות לאישור ועדת‬
‫העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות של הכנסת‪.‬‬
‫‪ . 1‬להטיל על המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה לתקן את‬
‫הוראת מנכ"ל מס' ‪( 2.1‬חלוקת מכסות ליבוא בפטור ממכס או במכס‬
‫מופחת) בתוך ‪ 722‬ימים‪ ,‬כך שלהרכב הוועדה לחלוקת מכסות יתווסף‬
‫נציג אגף התקציבים ממשרד האוצר וכן יועץ לוועדה מטעם רשות‬
‫הגבלים עסקיים‪.‬‬
‫‪ . 1‬לעניין החלטה זו –‬
‫"מצרך" – כהגדרתו בחוק המזון‪.‬‬
‫"קמעונאי גדול"‪" ,‬המחיר הכולל" – כהגדרתם בפרק ג' לחוק המזון‪.‬‬
‫"תמרוק" – כהגדרתו בפקודת הרוקחים‪.‬‬
‫‪.0222‬‬
‫שיפור אופן עשיית עסקים בישראל‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬לתקן את החלטת ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה מס'‬
‫חכ‪ 83/‬מיום ‪ 72.3.2271‬ולאשר את הנוסח שלהלן‪:‬‬
‫במטרה לשפר את דירוג מדינת ישראל במדד הבין לאומי העוסק בפשטות‬
‫אופן עשיית העסקים ועל מנת להפחית את הנטל הרגולטורי על המגזר‬
‫העסקי ולשפר את הפעילות הכלכלית בישראל לנקוט בצעדים הבאים –‬
‫ ‪- 13‬‬‫‪ . 7‬במטרה לייעל את עבודת מערכת בתי המשפט ולקצר את משך חיי‬
‫הטיפול בתיק ובתוך כך לעודד פעילות עסקית וכלכלית –‬
‫לתקן את חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)‪ ,‬התשכ"ג‪( 7118-‬להלן ‪-‬‬
‫חוק מיסוי מקרקעין) כך שערר על החלטת מנהל בהשגה יידון בפני‬
‫בית המשפט המחוזי בשופט אחד תחת ועדת הערר הפועלת כיום לפי‬
‫חוק מיסוי מקרקעין‪.‬‬
‫‪ . 2‬במטרה לקצר את משך תקופת הטיפול בתיק בהוצאה לפועל ולהקל‬
‫על הצדדים להליך‪ ,‬לתקן את חוק הוצאה לפועל‪ ,‬התשכ"ז‪7111-‬‬
‫(להלן –חוק הוצאה לפועל)‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫לתקן את סעיף ‪22‬ב(א) בחוק הוצאה לפועל‪ ,‬באופן שיאפשר‬
‫לזוכה להגיש בקשה לגביית החוב באמצעות המסלול המקוצר‬
‫הקבוע בחוק‪ ,‬עד לסכום של ‪ 12,222‬ש"ח במקום הסכום הקבוע‬
‫היום העומד על ‪ 72,222‬ש"ח‪ .‬זוכה שהינו תאגיד הפועל בתיק‬
‫כנגד חייב שהוא תאגיד יחויב לגבות את חובו באמצעות המסלול‬
‫המקוצר וזאת בתיקים שסך החוב בהם לא עולה על ‪222,222‬‬
‫ש"ח‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫לתקן את סעיף ‪22‬ו לחוק הוצאה לפועל כך שפרק הזמן לנקיטת‬
‫הליכים במסלול המקוצר ביחס לחובות העולים על ‪ 72,222‬ש"ח‬
‫יוארך ל‪ 73-‬חודשים וניתן יהיה לנקוט ביחס לחובות‪ ,‬העולים על‬
‫‪ 72,222‬ש"ח בכל ההליכים לפי חוק הוצאה לפועל לפי כללים‬
‫שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל בדבר הדרכים והמועדים‬
‫לנקיטת ההליכים לרבות סדר נקיטת ההליכים כדי שההליכים‬
‫שיינקטו יהיו מוצדקים ויעילים בנסיבות העניין ושפגיעתם‬
‫בחייב לא תעלה על הנדרש‪.‬‬
‫‪ . 8‬על מנת לייעל את אופן עבודת הממשלה אל מול מקבלי השירות‬
‫מגופי הממשלה השונים ולצורך פישוט וייעול הליכי עשיית העסקים‬
‫בישראל‪ ,‬להטיל על שרת המשפטים‪ ,‬בהתייעצות עם ראש רשות‬
‫המסים‪ ,‬מנהל המוסד לביטוח לאומי וראש רשות התקשוב הממשלתי‬
‫לפעול כך שפתיחת תיקים של חברות ועמותות ברשות התאגידים‬
‫שבמשרד המשפטים‪ ,‬ברשות המסים ובמוסד לביטוח הלאומי‪ ,‬לפי‬
‫ההקשר‪ ,‬תתאפשר גם באופן מקוון ללא דרישת התייצבות של פותח‬
‫התיק‪ ,‬ולצורך כך לבצע את תיקוני החקיקה הנדרשים ‪-‬‬
‫א‪.‬‬
‫לאחר רישום חברה או עמותה ברשות התאגידים שבמשרד‬
‫המשפטים‪ ,‬תעביר רשות התאגידים ובאופן מקוון‪ ,‬אם ביקש‬
‫ ‪- 11‬‬‫זאת פותח התיק‪ ,‬את כל המידע הרלוונטי הדרוש לפתיחת תיק‬
‫ב‪.‬‬
‫לרשות המסים ולמוסד לביטוח הלאומי‪ .‬בהתאם למידע האמור‬
‫ייפתחו התיקים בגופים אלו בתוך שלושה ימי עבודה מרגע‬
‫קבלת המידע‪.‬‬
‫רשות התאגידים‪ ,‬רשות המסים והמוסד לביטוח הלאומי‬
‫יסדירו את כלל המידע והטפסים הנדרשים לצורך פתיחת תיק‬
‫בכל אחד משלושת הגופים כך שבעת פתיחת תיק ברשות‬
‫התאגידים‪ ,‬יוכל פותח התיק לספק את כלל המידע הנדרש עבור‬
‫פתיחת תיק בשלושת הגופים האמורים בנקודה אחת‪ ,‬וכן לאשר‬
‫לרשות התאגידים להעביר את כלל המידע והטפסים הנדרשים‬
‫לפתיחת התיק לרשות המסים ולמוסד לביטוח הלאומי‪ .‬יובהר‪,‬‬
‫כי המידע יועבר באופן מקוון בלבד‪.‬‬
‫לאחר שייקבע המנגנון לרישום המקוון בשלושת הגופים‪ ,‬ייבחן‬
‫הצורך בתיקוני חקיקה‪ ,‬לרבות באשר לדרישות הזדהות‪,‬‬
‫חתימה‪ ,‬אבטחה והעברת מידע ודרישתו‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫יובהר כי בהחלטה זו‪ ,‬פתיחת תיק ברשות המסים משמעה‬
‫לרבות מס הכנסה‪ ,‬ניכויים‪ ,‬מע"מ או בכל מערך מס בו נדרש‬
‫תיק כאמור‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫על אף האמור בסעיף א'‪ ,‬אם הטפסים שצורפו לבקשה לפתיחת‬
‫תאגיד עוררו חשד או חשש שהצדיקו בקשה להבהרה או‬
‫להשלמת טפסים נוספים‪ ,‬תפנה הרשות הרלוונטית למבקש‬
‫להירשם בתוך שלושה ימי עבודה ממועד קבלת הבקשה‪ ,‬בבקשת‬
‫הבהרה והשלמת טפסים‪ .‬כמו כן‪ ,‬רשאית הרשות הרלוונטית‬
‫לדחות בקשה לרישום אם מצאה כי התאגיד לא עומד בתנאים‬
‫אשר נקבעו לשם רישום‪ ,‬בכפוף להוראות החוק בעניין זה‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫לתקן את חוק העמותות‪ ,‬תש"ם‪( 7132-‬להלן – חוק העמותות)‪,‬‬
‫ולהסמיך את רשם העמותות לקבוע כללים להגשת בקשה‬
‫מקוונת לרישום עמותה ולהגשת דיווחים מקוונים (להלן –‬
‫רישום ודיווח מקוון)‪ ,‬ובפרט –‬
‫‪)7‬‬
‫הליכי הזיהוי לצורך רישום ודיווח מקוון‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫אופן הרישום והדיווח המקוון‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫מבנה הטפסים והמסרים שיש להשתמש בהם לצורך‬
‫הרישום והדיווח המקוון ומתכונתם‪.‬‬
‫ ‪- 12‬‬‫על אף האמור בסעיף ‪(2‬א) לחוק חתימה אלקטרונית‪ ,‬יראו דו"ח‪,‬‬
‫מסמך או טופס‪ ,‬אשר הוגשו באופן אלקטרוני‪ ,‬בהתאם לכללים‬
‫שייקבעו בהתאם לסעיף זה‪ ,‬כאילו נחתמו‪.‬‬
‫‪ . 8‬רישום נכס –‬
‫על מנת להקל על אופן רישום נכס בישראל על ידי הפחתת הנטל‬
‫הרגולטורי וייעול תהליך הרישום באגף לרישום והסדר מקרקעין‬
‫במשרד המשפטים (להלן ‪ -‬אגף רישום מקרקעין) כך שהפעילות‬
‫הכלכלית בשוק הנדל"ן תבוצע במהירות וביעילות לבצע את‬
‫התיקונים הבאים –‬
‫א‪ .‬רישום נכס וקבלת אישורי מסים ‪ -‬לתקן את חוק מיסוי‬
‫מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ"ג‪( 7118-‬להלן – חוק מיסוי‬
‫מקרקעין)‪ ,‬באופן הבא‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫בעסקאות חייבות במס שבח (סעיף זה יקודם בהסכמת‬
‫משרד המשפטים) –‬
‫בעסקאות שבהן נרכש נכס על ידי חברה פעילה ושלחברה‬
‫הרוכשת התנהלות תקינה מול רשויות המס בעבר‪ ,‬בהתאם‬
‫לקריטריונים שיקבע מנהל רשות המסים (להלן – המנהל)‪,‬‬
‫לרבות עמידה במועדי דיווח‪ ,‬תשלומי מס‪ ,‬והיעדר חשש‬
‫סביר כי המס לא ישולם במועד‪ ,‬והעסקה דווחה לרשות‬
‫המסים באופן תקין ומלא על ידי המוכר והקונה‪ ,‬יינתן‬
‫אישור לעניין רישום במרשם המקרקעין‪ ,‬ובלבד שהתקיימו‬
‫התנאים הבאים‪:‬‬
‫‪)2‬‬
‫א)‬
‫שולמה מקדמה עבור מס שבח‪.‬‬
‫ב)‬
‫שולמה השומה העצמית למס הרכישה‪.‬‬
‫האישור יינתן בכפוף לרישום הערה לנכס במרשם‬
‫המקרקעין‪ ,‬לפיה טרם ניתן אישור רשות המסים על‬
‫הסדרת חובות המס וכי ככל שקיים חוב מס‪ ,‬יחולו עליו‬
‫הוראות פקודת המסים (גבייה)‪ .‬ההערה תוסר בהצגת‬
‫אישור מרשות המסים שיינתן עם אישור השומה העצמית‬
‫או תשלום שומת המנהל או בהתקיימות התנאים‬
‫המפורטים בסעיף ‪(71‬ט) לחוק מיסוי מקרקעין‪ .‬יובהר‪ ,‬כי‬
‫הערה זו לא תמנע כל פעולה במרשם המקרקעין‪ ,‬אך לא‬
‫תוסר עד להתקיימות התנאים המנויים בסעיף זה‪ .‬סעיף זה‬
‫ ‪- 17‬‬‫יקודם כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים לכל הפחות‪.‬‬
‫בסמוך לתום תקופת הוראת השעה‪ ,‬ימסרו שרת המשפטים‬
‫ושר האוצר לוועדה מוועדותיה של הכנסת דין וחשבון על‬
‫יישום הוראות סעיף זה ואם יתברר כי שינוי זה הוביל‬
‫לקיצור תקופת רישום הנכס‪ ,‬תוך פגיעה מינימלית‬
‫בהכנסות המדינה ובזכויות הרוכשים‪ ,‬יחוקק הסעיף‬
‫כהוראת קבע‪.‬‬
‫בעסקאות שאינן חייבות במס שבח –‬
‫לתקן את חוק מיסוי מקרקעין כך שתקופת הטיפול‬
‫המרבית החל מהמועד בסעיף ‪(71‬ט)(‪ )7‬למתן אישור‬
‫לרישום מכירת זכות בדירות מגורים הפטורות ממס שבח‬
‫תהיה בהתאם לפירוט הבא‪:‬‬
‫א)‬
‫בשנת ‪ 2271‬תקופת הטיפול לא תעלה על ‪ 22‬ימים‪.‬‬
‫ב)‬
‫בשנת ‪ 2273‬תקופת הטיפול לא תעלה על ‪ 71‬ימים‪.‬‬
‫ג)‬
‫בשנת ‪ 2271‬תקופת הטיפול לא תעלה על ‪ 78‬ימים‪.‬‬
‫ד)‬
‫החל משנת ‪ 2222‬ואילך תקופת הטיפול לא תעלה על‬
‫‪ 72‬ימים‪.‬‬
‫לאחר תום התקופה האמורה ובכפוף לתנאים האמורים‪,‬‬
‫ייתן המנהל אישור לאגף רישום מקרקעין לצורך רישום‬
‫הנכס במרשם המקרקעין‪.‬‬
‫יובהר‪ ,‬כי התקופה האמורה בסעיף זה המותנית בקבלת‬
‫דיווחי המוכר והקונה על מכירת הנכס באופן תקין ומלא‪,‬‬
‫וכן כי לא התקבלה שומת מנהל בנוגע למכירה בתוך‬
‫התקופה האמורה‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫לתקן את סעיף ‪(71‬ט)(‪ )7‬לחוק מיסוי מקרקעין כך שייקבע‬
‫בו שמנין הימים לקבלת אישור תשלום מס רכישה יהיה עד‬
‫‪ 12‬יום מיום הצהרתו של הרוכש לפי סעיף ‪(18‬ג) לחוק‬
‫מיסוי מקרקעין או ‪ 82‬ימים מהיום שהמציא למנהל את כל‬
‫המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם‪ ,‬לפי המאוחר‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫סעיפים ‪ 7‬ו‪ 2-‬ייכנסו לתוקפם לאחר השלמת התקנת תקנות‬
‫מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון)‪,‬‬
‫ ‪- 12‬‬‫התשע"ו‪.2271 -‬‬
‫‪)1‬‬
‫לתקן את חוק מיסוי מקרקעין כך שפרק הזמן שבו‬
‫מחויבים הצדדים לעסקה לדווח או למסור הצהרה לרשות‬
‫המסים לפי סעיפים ‪81‬כא‪81 ,‬לב‪ 18 ,2‬ו‪ 18-‬לחוק מיסוי‬
‫מקרקעין יקוצר ל‪ 22-‬ימים מיום ביצוע העסקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬זירוז הליכי הרישום באמצעות העברת מידע מקוונת בין‬
‫הרשויות השונות לרשם המקרקעין –‬
‫‪)7‬‬
‫לרשום את הודעת המפקחת על הבנקים‪ ,‬לפיה היא תבחן‬
‫את האפשרות כי הבנקים יקבלו באופן מקוון נסח רישום‬
‫מקוון החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת‪ ,‬כהגדרתה‬
‫בחוק חתימה אלקטרונית‪ ,‬התשס"א‪ ,2227-‬בין היתר‬
‫בהתחשב בניהול הסיכונים של הבנקים ובכלל זאת‬
‫בפתרונות שיבטיחו כי הם יוכלו להגיש את נסח הרישום‬
‫לערכאות המוסמכות‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫להטיל על שר הפנים ועל שר האוצר לתקן את תקנות תכנון‬
‫ובנייה ובכך להנחות את הרשויות המקומיות ואת ועדות‬
‫התכנון והבנייה המקומיות לא לסרב לקבל נסח רישום‬
‫מקוון החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת‪ ,‬כהגדרתה‬
‫בחוק חתימה אלקטרונית‪ ,‬אשר התקבל אצל הרשויות‬
‫המקומיות או בוועדות התכנון באופן מקוון‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫להטיל על מנהל רשות המסים ועל אגף רישום המקרקעין‬
‫לפעול כך שאישור תשלום מס השבח או תשלום מס‬
‫הרכישה בגין עסקה במקרקעין יועבר באופן מקוון מרשות‬
‫המסים לאגף רישום המקרקעין‪.‬‬
‫ייעול ההליך הבירוקרטי ברשם המקרקעין ‪-‬‬
‫‪ )7‬להורות לשרת המשפטים לפעול לתיקון תקנות המקרקעין‬
‫(אגרות)‪ ,‬התשל"ה‪( 7118-‬להלן‪ -‬תקנות האגרות) כך שאגרת‬
‫הבקשה בעד הליכים הקבועה בפרט ‪ 71‬לתוספת לתקנות‬
‫האגרות תבוטל‪ ,‬ויתר האגרות הקבועות בתקנות יועלו באופן‬
‫שלא יפגע בהכנסות המדינה‪.‬‬
‫‪ )2‬להורות לשרת המשפטים לפעול לתיקון תקנות האגרות כך‬
‫ששרת המשפטים תוכל לקבוע בצו אגרה מופחתת או פטור‬
‫מלא מתשלום אגרה הקבוע בתקנות עבור פעולה שמבוצעת‬
‫בממשקים מקוונים‪ .‬הצו ייקבע כהוראת שעה לתקופה של‬
‫ ‪- 18‬‬‫עד שנתיים‪.‬‬
‫‪ )8‬להטיל על הממונה על המרשם במשרד המשפטים לקדם‬
‫מהלך לקראת תיעוד הדיונים לפי סעיף ‪ 11‬לחוק המקרקעין‪,‬‬
‫באמצעות הקלטה דיגיטלית במקום הקלדה ידנית‪ ,‬בדומה‬
‫למהלך המבוצע במערכת בתי המשפט‪.‬‬
‫‪ )8‬מנהל אגף רישום והסדר מקרקעין יפרסם אחת לשנה דו"ח‬
‫לציבור על פעילותו‪ .‬הדו"ח יכלול‪ ,‬בין היתר‪ ,‬נתונים בדבר‬
‫מלאי התיקים בכל סוג הליך‪ ,‬משך הזמן הלוקח לכל סוג‬
‫פעולה להיות מבוצע‪ ,‬ניתוח של שלבי ההליך ויעדים לשנת‬
‫העבודה הבאה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הממשלה רושמת לפניה כי לשם קיצור תהליך רישום בית‬
‫משותף‪ ,‬מנהל אגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים‬
‫יקבע נהלים מקלים שיאפשרו רישום בית משותף על בסיס היתר‬
‫בנייה ותכנית לצרכי רישום‪.‬‬
‫ה‪ .‬להנחות את ראש רשות מקרקעי ישראל להקים צוות מקצועי‬
‫שיבחן את ייעול תהליכי העבודה לרבות מעבר ככל הניתן‬
‫להליכים מקוונים בטיפול הניתן במסמכי התכניות לצרכי רישום‬
‫ומסמכי רישום בית משותף‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫לקבוע בתקנות לפי חוק התכנון והבנייה הוראות ביצוע לוועדות‬
‫המקומיות לצורך יישום הוראות סעיף ‪ 721‬לחוק‪ ,‬לעניין אופן‬
‫אישור תכנית לצרכי רישום לצורך העברתו לאישור המרכז‬
‫למיפוי ישראל וללשכת רישום המקרקעין‪.‬‬
‫‪.0221‬‬
‫הגברת התחרות בשוק התקשורת‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬לתקן את החלטת ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה מס'‬
‫חכ‪ 81/‬מיום ‪ 72.3.2271‬ולאשר את הנוסח שלהלן‪:‬‬
‫פרק א'‪ :‬הגברת התחרות בתחום הטלוויזיה הרב ערוצית‪:‬‬
‫‪ . 7‬להורות לחשבת הכללית במשרד האוצר למנות ועדת מכרזים בין‬
‫משרדית לבחירת גורם מפעיל שיתפעל את מערך הפצת השידורים‬
‫הקרקעי בטכנולוגיה ספרתית (דיגיטלית) (להלן ‪ -‬המערך או עידן‬
‫ ‪- 18‬‬‫פלוס) ויפיץ באמצעותו שידורים (להלן ‪ -‬הגורם המפעיל)‪ .‬בראש‬
‫ועדת המכרזים תעמוד החשבת הכללית או סגנה‪ ,‬או נציגם‪ ,‬ויהיו‬
‫חברים בה הממונה על התקציבים במשרד האוצר‪ ,‬המנהל הכללי‬
‫במשרד התקשורת‪ ,‬חשב משרד התקשורת‪ ,‬יו"ר המועצה לשידורי‬
‫כבלים ולשידורי הלוויין (להלן ‪ -‬המועצה)‪ ,‬היועץ המשפטי של משרד‬
‫האוצר‪ ,‬היועץ המשפטי של משרד התקשורת וסמנכ"ל בכיר לכלכלה‬
‫במשרד התקשורת או נציגיהם‪ .‬היועץ המשפטי של משרד האוצר‪ ,‬או‬
‫נציג מטעמו‪ ,‬ישמש היועץ המשפטי של הוועדה‪ .‬ועדת המכרזים תקבע‬
‫את סדרי דיוניה ותפרסם מכרז לבחירת הגורם המפעיל בתוך ‪12‬‬
‫ימים מיום התחילה של חוק הפצת שידורים כאמור בסעיף ‪ 2‬להלן‪,‬‬
‫והכל בכפוף להוראות כל דין‪ ,‬לרבות חוק חובת המכרזים‪,‬‬
‫התשנ"ב‪ 7112-‬והתקנות מכוחו‪.‬‬
‫‪ . 2‬לאמץ את הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור‬
‫ספרתיות (תיקון מס' ‪ ,)8‬התשע"ה‪( 2278-‬להלן ‪ -‬הצעת חוק הפצת‬
‫שידורים)‪ ,‬בשינויים אשר עיקרם יפורטו להלן‪:‬‬
‫א‪ .‬לקבוע כי הגורם המפעיל ימונה על ידי שר התקשורת ועל ידי שר‬
‫האוצר בהתאם לתוצאות המכרז שפורסם על ידי ועדת המכרזים‬
‫ויקבל‪ ,‬נוסף על ההיתר להפעלת תחנות שידור ספרתיות‬
‫שבאמצעותו יוכל לתפעל את המערך ולהפיץ באמצעותו‬
‫שידורים‪ ,‬רישיון ייחודי מאת המועצה לשדר על גבי המערך‬
‫(להלן ‪ -‬רישיון שידורים ‪ .)DTT‬בנוסף‪ ,‬לקבוע כי בעל היתר‬
‫הפעלה ובעל רישיון שידורים ‪ DTT‬יהיה פטור מחובת רישיון לפי‬
‫חוק התקשורת (בזק ושידורים)‪ ,‬התשמ"ב‪( 7132-‬להלן ‪ -‬חוק‬
‫התקשורת)‪.‬‬
‫ב‪ .‬להסמיך את המועצה להעניק רישיון שידורים ‪ ,DTT‬וכן להסמיך‬
‫את המועצה ואת השר לפעול כלפי בעל רישיון ‪ DTT‬בהתאם‬
‫לסמכויותיה הקבועות בפרק ב'‪ 7‬לחוק התקשורת תוך התאמת‬
‫ההוראות שעניינן‪ )7( :‬חובת השקעה בהפקות מקומיות‪ )2( .‬חובת‬
‫שידור מגוון סרטים ותכניות‪ ,‬והחובה לשדר חדשות מקומיות‬
‫ותכניות מקומיות‪ )8( .‬חובת הצעת חבילת יסוד‪ )8( .‬הגבלות על‬
‫מספר הערוצים המופקים בידי בעל רישיון שידורים ‪DTT‬‬
‫במישרין או בעקיפין‪ )1( .‬חובת העברת בעלי רישיונות מיוחדים‬
‫בכפוף לתשלום דמי מעבר – כך שעיקרן של הוראות אלו לא יחול‬
‫על בעל רישיון שידורים ‪ DTT‬כל עוד הוא ינוקא‪ .‬התאמות נוספות‬
‫לעניין ההסדרה שתחול על בעל רישיון שידורים ‪ DTT‬ילובנו‬
‫ ‪- 11‬‬‫במהלך הליך החקיקה בין משרד האוצר‪ ,‬משרד התקשורת‪,‬‬
‫המועצה‪ ,‬ומשרד המשפטים‪.‬‬
‫לעניין זה‪" ,‬ינוקא" – יוגדר כבעל רישיון שידורים ‪ DTT‬שטרם‬
‫הגיע לנתח שוק של לפחות ‪ 72%‬מתוך סך ההכנסות בשוק‬
‫הטלוויזיה הרב ערוצית למשך שלוש שנים רצופות או שטרם‬
‫הגיע לנתח שוק של לפחות ‪ 22%‬מתוך סך ההכנסות בשוק‬
‫הטלוויזיה הרב ערוצית או באמצעות מבחן מקצועי אחר‬
‫שתוצאתו דומה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫לבצע את התיקונים העקיפים הנדרשים כדי להחיל על בעל‬
‫רישיון ‪ DTT‬את הוראות החקיקה‪ ,‬החלות על בעל רישיון לשידורי‬
‫כבלים ובעל רישיון שידורים לשידורי לוויין כגורמים משדרים‪,‬‬
‫למעט הוראות חוק התקשורת כאמור בסעיף ‪(2‬ב) לעיל‪ ,‬בשינויים‬
‫המחויבים‪ .‬בנוסף‪ ,‬לתקן את החוק לקידום התחרות ולצמצום‬
‫הריכוזיות‪ ,‬התשע"ד‪( 2278-‬להלן ‪ -‬חוק הריכוזיות)‪ ,‬כך ש‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫בסעיף ‪(8‬ו) לחוק הריכוזיות יתווספו להגדרת "גורם בעל‬
‫השפעה בתחום השידורים או העיתונות הכתובה" בעל‬
‫היתר להפעלת תחנות שידור ספרתיות ובעל רישיון‬
‫שידורים ‪ ,DTT‬כמפורט בסעיף ‪(2‬א) להחלטה זו‪ ,‬כך שהם‬
‫ייכללו ברשימת הגורמים הריכוזיים לפי סעיף ‪ 8‬לחוק‬
‫הריכוזיות‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫בתוספת לחוק הריכוזיות‪ ,‬בפרט ‪ 8‬העוסק בנושא תשתית‬
‫חיונית של שידורים‪ ,‬יתווסף תחום תשתית חיונית שעניינו‬
‫תחום הפעילות לגביו נדרש רישיון שידורים ‪.DTT‬‬
‫ד‪ .‬לקבוע כי הסעיפים שעניינם משדר ערוץ נושאי לא יחולו במקרה‬
‫שימונה גורם מפעיל שאינו גורם ממשלתי או תאגיד שהוקם‬
‫בחוק (להלן ‪ -‬גורם מפעיל פרטי)‪ .‬כן לקבוע כי גורם מפעיל פרטי‬
‫רשאי להפיץ באמצעות המערך ערוצי טלוויזיה נוספים מעבר‬
‫לערוצים המפורטים בסעיפים ‪(1‬א)(‪ )7‬עד (‪ )1‬לחוק הפצת‬
‫שידורים אשר ימומנו מדמי מנוי או מפרסומות אך לא משניהם‪,‬‬
‫הכול בהתאם לתנאי רישיונו של הגורם המפעיל‪.‬‬
‫ה‪ .‬לקבוע כי כאשר ימונה גורם מפעיל פרטי הוא יקבע את גובה דמי‬
‫ההפצה שישלם גוף ששידוריו יופצו על גבי המערך‪ ,‬בהתאם‬
‫ ‪- 11‬‬‫לתנאי ההיתר להפעלת תחנות שידור ספרתיות‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫לקבוע כי הגורם המפעיל וכן מפיץ משנה שאינו הגורם המפעיל‬
‫אינם חייבים בתשלום כלשהו לבעלי הזכויות בשידורים‬
‫הפתוחים וביצירות הכלולות בהם‪ ,‬לפי חוק זכות יוצרים וחוק‬
‫זכויות מבצעים ומשדרים‪ ,‬בעד הפצת השידורים הפתוחים או‬
‫מתן הגישה אליהם ברשת האינטרנט‪ ,‬הנעשים בהתאם להוראות‬
‫חוק הפצת שידורים‪ .‬כן לקבוע כי אין באמור בכדי לגרוע מזכות‬
‫בעלי הזכויות בשידורים הפתוחים וביצירות הכלולות בהם‬
‫בהתאם לחוקים האמורים‪ ,‬לקבל תשלום מגופים ששידוריהם‬
‫מופצים על גבי מערך עידן פלוס‪ ,‬זאת על אף האמור בהסכמים‬
‫קיימים הנוגעים להפצת השידורים הפתוחים או מתן הגישה‬
‫אליהם ברשת האינטרנט‪ .‬כן לקבוע כי הגורם המפעיל וכן מפיץ‬
‫משנה ינקטו אמצעים משמעותיים למניעת ההפצה של השידורים‬
‫הפתוחים והגישה אליהם מחוץ לישראל‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫לקבוע כי הפצת השידורים הפתוחים בידי הגורם המפעיל לא‬
‫תהווה הפרה לפי חוק זכות יוצרים או חוק זכויות מבצעים‬
‫ומשדרים‪.‬‬
‫ח‪ .‬להסמיך את שר התקשרות למנות‪ ,‬מבין עובדי משרדו‪ ,‬מפקחים‬
‫שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק הפצת שידורים בידי הגורם‬
‫המפעיל‪ ,‬וכן לקבוע בחקיקה הוראות לעניין כשירותם‪ ,‬הכשרתם‬
‫והסמכויות הנתונות להם לצורך הפיקוח‪.‬‬
‫ט‪ .‬לקבוע הוראת מעבר לשנתיים‪ ,‬מיום כניסתו לתוקף של החוק‬
‫המתקן לפי החלטה זו‪ ,‬שלפיה יראו את מפקחי משרד‬
‫התקשורת‪ ,‬אשר מונו לפי סעיף ‪81‬יא לחוק התקשורת‪,‬‬
‫כמפקחים שהוסמכו לפי חוק הפצת שידורים‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫לקבוע בחוק הפצת שידורים סמכות להטלת עיצומים כספיים על‬
‫הגורם המפעיל שאינו מקיים את ההוראות החלות עליו בנוסח‬
‫שהוצע בהצעת חוק הפצת שידורים תוך התאמת סעיפי ההפרות‬
‫להסדרה המוצעת בהחלטה זו‪.‬‬
‫יא‪ .‬לתקן את חוק התקשורת ולקבוע כי על בעל רישיון לשידורי‬
‫כבלים ועל בעל רישיון לשידורי לוויין לא תחול חובת העברת‬
‫שידורי משדר ערוץ נושאי‪ ,‬וכן שידורי ערוץ שהפיץ גורם מפעיל‬
‫פרטי‪ ,‬כאשר ימונה כזה‪ ,‬מכוח הרשות הנתונה לו להפיץ ערוצים‬
‫ ‪- 11‬‬‫נוספים מעבר לערוצים המפורטים בסעיפים ‪(1‬א)(‪ )7‬עד (‪ )1‬לחוק‬
‫הפצת שידורים כאמור לעיל‪.‬‬
‫‪ . 8‬לתקן את חוק התקשורת בעניינים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬לקבוע כי כל ערוץ ספורט יהיה מחויב בקבלת "אישור שידור‬
‫ספורט" מאת המועצה‪.‬‬
‫ב‪ .‬לקבוע כי על אף האמור בחוק זכות יוצרים ובחוק זכויות‬
‫מבצעים ומשדרים‪ ,‬ערוץ אשר קיבל אישור שידור ספורט יהיה‬
‫מחויב ליתן רישיון או רישיון משנה‪ ,‬לשידור או לשידור משנה‪,‬‬
‫של הערוץ לכל משדר זכאי‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫לקבוע כי מחיר ערוץ ספורט ייקבע באופן הבא‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫מפיק הערוץ יקבע את מחיר הערוץ למנוי באופן אחיד לכל‬
‫מנויי המשדרים הזכאים (להלן ‪ -‬מחיר המנוי)‪ ,‬כך שהמחיר‬
‫שמשדר זכאי ישלם עבור הערוץ יחושב כמכפלת מספר‬
‫מנוייו החשופים לערוץ במחיר המנוי‪ .‬מספר מנוייו של‬
‫המשדר הזכאי בפועל יאומת ויאושר על ידי המועצה‪ ,‬ובכל‬
‫מקרה מספר המנויים לתשלום לא יפחת ממספר מנויים‬
‫מינימלי שיקבע שר התקשורת‪ .‬המחיר לכל מנוי יחול על‬
‫הסכמים של ערוצי הספורט עם המשדרים הזכאים‪ ,‬החל‬
‫מיום שייקבע בחוק המתקן לפי החלטה זו (להלן ‪ -‬המועד‬
‫הקובע) או ממועד סיומו של הסכם קיים בין ערוץ ספורט‬
‫לבין משדר זכאי אשר הינו בתוקף במועד שבו תפורסם‬
‫הצעת החוק המתקן לפי החלטה זו‪ ,‬לפי המוקדם‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫עד למועד הקובע‪ ,‬מפיק הערוץ יקבע את מחיר הערוץ למנוי‬
‫באופן שלא יעלה על המחיר הממוצע למנוי לפי ההסכמים‬
‫הקיימים בינו לבין משדרים זכאיים אשר הינם בתוקף‬
‫במועד שבו תפורסם הצעת החוק המתקן לפי החלטה זו‪.‬‬
‫ד‪ .‬לקבוע כי גורם המבקש לשדר לציבור בישראל תוכן בנושא‬
‫ספורט שייקבע על ידי המועצה (להלן ‪ -‬מפעל עיקרי) יחוייב‬
‫בקבלת אישור שידור ספורט מאת המועצה‪.‬‬
‫ה‪ .‬לקבוע כי על אף האמור בחוק זכות יוצרים ובחוק זכויות‬
‫מבצעים ומשדרים‪ ,‬ערוץ ספורט או גורם אחר המעביר מפעל‬
‫עיקרי אשר רכש את הזכויות המתאימות לגבי המפעל העיקרי‬
‫ ‪- 13‬‬‫ושקיבל אישור שידור ספורט‪ ,‬יהיה מחויב ליתן רישיון או רישיון‬
‫משנה‪ ,‬לשידור או לשידור משנה של המפעל העיקרי לכל ערוץ‬
‫ספורט‪ .‬הסדר זה יחול רק על תכני ספורט של מפעל עיקרי‬
‫שיירכשו לאחר כניסתו לתוקף של החוק המתקן לפי החלטה זו‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫לקבוע כי מחיר מפעל עיקרי ייקבע באופן הבא ‪ -‬עלות רכש‬
‫המפעל עיקרי תחולק במספר מנויי הערוצים המבקשים לקנות‬
‫את המפעל עיקרי בתוספת מספר מנויי מוכר המפעל העיקרי‬
‫(להלן ‪ -‬עלות הרכש לכל מנוי)‪ .‬המחיר לרכישת תוכן ספורט‬
‫יחושב כמכפלת מספר מנוייו של ערוץ הספורט הרוכש את התוכן‬
‫בעלות הרכש לכל מנוי‪ ,‬וזאת בתוספת רווח סביר‪ ,‬אחיד לכל‬
‫מנוי‪ ,‬אשר ייקבע על ידי השר‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫לקבוע כי המשדר הזכאי או ערוץ הספורט‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬ינקטו‬
‫אמצעים משמעותיים למניעת ההפצה של ערוצים ותוכן שיינתנו‬
‫רישיונות לגביהם מכוח החובות שלעיל ולמניעת הגישה אליהם‬
‫מחוץ לישראל‪.‬‬
‫ח‪ .‬לקבוע כי אין באמור בכדי לגרוע מזכות בעלי הזכויות בשידורים‬
‫שיינתנו רישיונות לגביהם מכוח החובות שלעיל‪ ,‬לקבל תשלום‬
‫מבעל ערוץ הספורט או גורם אחר הפועל תחת אישור שידור‬
‫ספורט שנתנו את הרישיונות לשידור או לשידור משנה‪.‬‬
‫ט‪ .‬לקבוע כי המועצה רשאית לקבוע הסדרים לעניין חובות מתן‬
‫רישיונות לשידור תכני ספורט וערוצי ספורט בהתאם למנגנונים‬
‫המפורטים לעיל וכן לקבוע כי בתוך ‪ 12‬ימים ממועד כניסת החוק‬
‫לתוקף‪ ,‬תקבע המועצה הסדרים לעניין חובות מתן רישיונות‬
‫לשידור ערוצי ספורט בהתאם למנגנון האמור‪ .‬שר התקשורת‬
‫יהיה רשאי להאריך מועד זה בעד ‪ 82‬ימים נוספים בהסכמת שר‬
‫האוצר‪ .‬כמו כן לקבוע כי המועצה תקבע הסדרים לעניין חובת‬
‫מתן רישיונות לשידור תכני ספורט בתוך ‪ 732‬ימים ממועד כניסת‬
‫החוק לתוקף בהתאם למנגנון האמור‪ .‬שר התקשורת יהיה רשאי‬
‫להאריך מועד זה בעד ‪ 12‬ימים נוספים בהסכמת שר האוצר‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫להוסיף לרשימת ההפרות שבגינן מוסמכת יו"ר המועצה להטיל‬
‫עיצומים‪ ,‬הפרות כלפי גורמים המחזיקים ב"אישור שידור‬
‫ספורט" או שחלה עליהם החובה להחזיק באישור כאמור‪ ,‬כדי‬
‫לוודא שהם פועלים בהתאם להסדרה המוצעת שתחול עליהם‬
‫ולקבוע כל סמכות נוספת הנדרשת לשם עניין זה‪.‬‬
‫ ‪- 11‬‬‫לעניין סעיפים ‪(8‬א) עד ‪(8‬ט)‪:‬‬
‫"משדר זכאי" – ספק שירות אודיו ויזואלי המציע שירות בדמי‬
‫מנוי‪ ,‬שעיקר תכניו מיועדים לציבור בישראל‪ ,‬ומטרתו העיקרית‬
‫להציע לצרכנים תכנים אודיו ויזואליים וסוגות‪ ,‬בין בדרך של‬
‫שירות ליניארי‪ ,‬בין בדרך של שירות א‪-‬ליניארי ובין בשילוב של‬
‫שניהם‪ ,‬אשר יזם בעצמו ושהצפייה בהם היא באמצעות ממשק‬
‫בשליטתו‪ .‬זאת‪ ,‬למעט אם רכש זכויות מתאימות לגבי שידור‬
‫מפעל עיקרי ולא קיבל אישור שידור ספורט‪.‬‬
‫"ערוץ ספורט" – ערוץ המעביר תכני ספורט לציבור בישראל‬
‫לפחות ‪ 21%‬מזמן השידור שלו‪ ,‬לרבות באמצעות תשתית‬
‫אלקטרונית‪ ,‬ואשר משודר בו לכל הפחות משחק אחד‬
‫מהמפעלים המנויים להלן‪ :‬ליגת העל הישראלית בכדורגל‬
‫ובכדורסל; הליגה העליונה הספרדית בכדורגל; הליגה העליונה‬
‫באנגליה בכדורגל; הליגה האיטלקית העליונה בכדורגל; ליגת‬
‫האלופות של אירופה בכדורגל; ליגת ה‪ ;NBA-‬טורניר גראנד‬
‫סלאם בטניס‪.‬‬
‫לעניין סעיפים ‪ 2‬ו‪:8-‬‬
‫"חוק הפצת שידורים" ‪ -‬חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות‬
‫שידור ספרתיות‪ ,‬התשע"ב‪.2272-‬‬
‫"חוק זכות יוצרים" ‪ -‬חוק זכות יוצרים‪ ,‬התשס"ח‪.2221.-‬‬
‫"חוק זכויות מבצעים ומשדרים" ‪ -‬חוק זכויות מבצעים‬
‫ומשדרים‪ ,‬התשמ"ד‪.7138-‬‬
‫"שידור משנה" ‪ -‬שידור שבו אדם משדר שידור של אדם אחר‪,‬‬
‫והנעשה בו‪-‬זמנית עם השידור של האחר‪.‬‬
‫"שידורים פתוחים" ‪ -‬שידורים המופצים באמצעות תחנות‬
‫שידור ספרתיות‪ ,‬והמפורטים בסעיף ‪(1‬א)(‪ )7‬עד (‪ )1‬ו‪ )3(-‬למעט‬
‫משדר ערוץ נושאי‪ ,‬ובסעיף ‪(1‬א)(‪ )7‬עד (‪ )8‬לחוק הפצת שידורים‪.‬‬
‫‪ . 8‬בתקופת הביניים שעד מינוי הגורם המפעיל הפרטי‪ ,‬להנחות את שר‬
‫התקשורת ואת שר האוצר לתקן את תקנות הפצת שידורים‬
‫באמצעות תחנות שידור ספרתיות (אמות מידה לשימוש במרבב)‪,‬‬
‫התשע"ו‪ 2271-‬כך שייקבע בהן כי די בשימוש של ‪ 72%‬מכלל הקיבולת‬
‫ ‪- 32‬‬‫במרבב החדש בכדי לאפשר שימוש במרבב חדש לראשונה‪.‬‬
‫פרק ב'‪ :‬הגברת התחרות בשוק התשתית הקווית והאצת פיתוח תשתיות‬
‫‪ . 1‬לתקן את חוק התקשורת בעניינים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬לתקן את סעיף ‪ 1‬שעניינו קישור גומלין ושימוש במתקן בזק של‬
‫אחר כך שבעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים‪-‬ארציים‬
‫נייחים‪ ,‬ובכלל כך בעל רישיון אחוד שהותר לו ברישיונו לספק‬
‫שירותי בזק פנים‪-‬ארציים נייחים ובעל רישיון מפ"א תשתית‪,‬‬
‫יחוייב לאפשר שירות גישה לתשתית הפאסיבית שלו לבעל‬
‫רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים‪-‬ארציים נייחים‪ ,‬ובכלל כך‬
‫לבעל רישיון אחוד שהותר לו ברישיונו לספק שירותי בזק‬
‫פנים‪-‬ארציים נייחים ולבעל רישיון מפ"א תשתית‪ ,‬לכל שימוש‬
‫שהוא‪ .‬אין באמור לגרוע ממתן שירותים אחרים הניתנים מתוקף‬
‫סעיף ‪.1‬‬
‫לעניין זה ‪-‬‬
‫"שירות גישה לתשתית פאסיבית" כהגדרתו בתקנות התקשורת‬
‫(בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)‪,‬‬
‫התשע"ד‪ ,2278-‬לרבות מתן אפשרות שימוש ברכיבים הפסיביים‬
‫של רשת של מפ"א תשתית אך למעט ברשת חשמל‪.‬‬
‫ב‪ .‬לבטל את סעיף ‪27‬א לחוק התקשורת המתייחס להליך מתן‬
‫אישור להנחת רשת תקשורת בקרקע ציבורית אשר כמוהו‬
‫כהיתר לפי חוק התכנון והבנייה‪ ,‬התשכ"ה‪( 7111-‬להלן ‪ -‬חוק‬
‫התכנון והבנייה)‪ ,‬לבצע את יתר ההתאמות הנדרשות בפרק ו'‬
‫לנוכח ביטול סעיף ‪27‬א ובמקומו יתוקן סעיף ‪(217‬ד) לחוק‬
‫התכנון והבנייה‪ ,‬כך שבעל רישיון כללי לפי חוק התקשורת‪ ,‬וכן‬
‫בעל רישיון מיוחד שהוסמך לכך לפי סעיף ‪(8‬ו)(‪ )2‬לחוק‬
‫התקשורת ותנאיו‪ ,‬המקימים רשת בזק ציבורית תת קרקעית‪,‬‬
‫לרבות מתקן נלווה‪ ,‬כמשמעותם בסעיף ‪(217‬ד) לחוק התכנון‬
‫והבנייה‪ ,‬כולה או חלקה‪ ,‬יהיה פטור מקבלת היתר בנייה בהתאם‬
‫לתנאים המפורטים באותו סעיף‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫לבטל את איסור עבודות החפירה‪ ,‬חרישה או נטיעה בלא היתר‬
‫של שר התקשורת או מי שהוא הסמיכו לכך‪ ,‬הקבוע בסעיף ‪81‬‬
‫לחוק התקשורת‪ ,‬ולבטל את סמכותו של שר התקשורת או מי‬
‫שהוא הסמיכו לכך לתת היתר לעבודות אלו‪ ,‬כפי שזו קבועה‬
‫ ‪- 37‬‬‫היום בסעיף ‪18‬ב לחוק התקשורת‪.‬‬
‫‪.0222‬‬
‫שינוי מבני בענף התקינה‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬לאשר את החלטת ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה‬
‫מס' חכ‪ 88/‬מיום ‪ .72.3.2271‬להלן נוסח ההחלטה‪:‬‬
‫בהמשך להחלטות הממשלה מס' ‪ 8717‬מיום ‪ 21.7.2272‬שעניינה "הגברת‬
‫התחרותיות והפחתת יוקר המחייה"‪ ,‬מס' ‪ 712‬מיום ‪ ,78.1.2278‬שעניינה‬
‫"הגברת התחרותית והפחתת יוקר המחייה בתחום התקינה"‪ ,‬מס' ‪2873‬‬
‫מיום ‪ 77.72.2278‬שעניינה "הגברת התחרות וייעול תהליכי האסדרה‬
‫בתחום היבוא" ומס' ‪ 7811‬מיום ‪ 8.8.2271‬שעניינה "ייעול הרגולציה בדבר‬
‫אכרזת תקנים רשמיים"‪ ,‬ובמטרה להגביר את התחרות במשק הישראלי‬
‫ולהפחית את הריכוזיות על ידי הסרת חסמי סחר והתאמת התקינה‬
‫הישראלית לתקינה הבינלאומית לקדם את הצעדים הבאים‪:‬‬
‫איזון הרכב ועדות התקינה ואימוץ תקינה בינלאומית‬
‫‪ . 7‬לתקן את חוק התקנים‪ ,‬התשי"ג‪( 7118-‬להלן ‪ -‬החוק או חוק‬
‫התקנים)‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬לקבוע שטרם אכרזת שר הכלכלה והתעשייה על רשמיות של תקן‬
‫אשר מכיל שינויים מהקבוע בתקינה בין‪-‬לאומית תידרש לכך‬
‫הסכמת ראש הממשלה ושר האוצר (להלן‪ ,‬יחד עם שר הכלכלה‬
‫והתעשייה – השרים)‪ .‬לשרים תצורף רשימה של כלל השינויים‬
‫מהקבוע בתקינה הבין‪-‬לאומית הקיימים בתקן וכן הנימוקים‬
‫לנחיצותם‪ .‬כמו כן‪ ,‬בפני השרים יובא כלל החומר הרלבנטי‬
‫ועמדות השרים הנוגעים בדבר והנימוקים שעמדו בפניהם‪.‬‬
‫השרים ייקחו בחשבון את העמדות שהובאו בפניהם וכן את‬
‫השיקולים המנויים בסעיף ‪(3‬א) (‪ )1(-)7‬טרם קבלת החלטה‪.‬‬
‫ב‪ .‬על אף האמור בסעיף קטן (א)‪ ,‬שר הכלכלה והתעשייה‪ ,‬בהסכמת‬
‫שר האוצר וראש הממשלה‪ ,‬יהיה רשאי לקבוע רשימה של‬
‫שינויים מהקבוע בתקינה בין‪-‬לאומית הנוגעים למספר תקנים‬
‫רשמיים בישראל‪ ,‬אשר לא יהיו טעונים הסכמה של ראש‬
‫ ‪- 32‬‬‫הממשלה ושר האוצר טרם הכרזה על רשמיות‪ ,‬או פירוט‬
‫נחיצותם בתקן‪ .‬בנוסף‪ ,‬גם תקנים אשר לא קיימים תקנים‬
‫בינלאומיים רלבנטיים לעניינם‪ ,‬בהתאם לקביעתו של הממונה על‬
‫התקינה‪ ,‬לא יהיו טעונים הסכמה של ראש הממשלה ושר‬
‫האוצר‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הרכב הוועד הפועל‪ ,‬אופן בחירתו‪ ,‬תקופת כהונתו וסמכויותיו‬
‫ייקבעו בחוק‪.‬‬
‫ד‪ .‬בוועד הפועל יהיו חברים כדלקמן‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫ראש מכון התקנים הישראלי (להלן – המכון)‪ ,‬אשר ימונה‬
‫על ידי שר הכלכלה והתעשייה ושר האוצר‪ ,‬והוא יהיה יושב‬
‫ראש הוועד הפועל‪.‬‬
‫לא יתמנה לראש המכון אחד מאלה‪:‬‬
‫‪)2‬‬
‫א)‬
‫חבר כנסת או חבר בהנהלה הפעילה של מפלגה;‬
‫ב)‬
‫המנהל הכללי של המכון;‬
‫ג)‬
‫עובד מדינה;‬
‫ד)‬
‫עובד המכון;‬
‫ה)‬
‫מי שאינו אזרח ישראלי;‬
‫ו)‬
‫מי שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה‪ ,‬חומרתה או‬
‫נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש בתפקיד‪.‬‬
‫חמישה נציגי ממשלה‪ :‬הממונה על התקינה במשרד‬
‫הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על התקינה)‪ ,‬נציג‬
‫המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה מבין עובדי‬
‫משרדו הבקי בתחום היבוא‪ ,‬נציג המנהל הכללי של משרד‬
‫ראש הממשלה מבין עובדי משרדו הבקי בתחום הרגולציה‬
‫או הכלכלה ‪ ,‬נציג הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן מבין‬
‫עובדי הרשות ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫שני נציגים שתמנה נשיאות הארגונים העסקיים‪ ,‬אשר אחד‬
‫מהם הוא נציג התאחדות התעשיינים בישראל והשני נציג‬
‫התאחדות בוני הארץ;‬
‫‪)8‬‬
‫שני נציגים שימנה איגוד לשכות המסחר;‬
‫‪)1‬‬
‫שני נציגי צרכנים‪ :‬אחד שתמנה רשות ההסתדרות לצרכנות‬
‫ואחד שתמנה המועצה הישראלית לצרכנות;‬
‫‪)1‬‬
‫איש אקדמיה הנמנה על הסגל האקדמי הבכיר במוסד‬
‫להשכלה גבוהה בישראל‪ ,‬שתמנה המועצה להשכלה גבוהה;‬
‫‪)1‬‬
‫נציג שתמנה לשכת המהנדסים‪ ,‬האדריכלים והאקדמאים‬
‫במקצועות הטכנולוגיים בישראל;‬
‫ ‪- 38‬‬‫‪)3‬‬
‫נציג ציבור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית‪ ,‬כמשמעותה‬
‫לפי סעיף ‪ 282‬לחוק החברות שימונה על‪-‬ידי שר האוצר ושר‬
‫הכלכלה והתעשייה‪.‬‬
‫ה‪ .‬משך הכהונה של חברי הוועד הפועל יהיה ארבע שנים‪ ,‬למעט‬
‫כהונתו של הממונה על התקינה‪ .‬חברי הוועד הפועל‪ ,‬לרבות ראש‬
‫המכון‪ ,‬לא יכהנו יותר משתי תקופות רצופות‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫סמכויותיו של הוועד הפועל יהיו כדלקמן‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫לבצע את כל הפעולות הנתונות בסמכותו של המכון‪ ,‬למעט‬
‫הפעולות אשר לפי החוק או תקנון המכון‪ ,‬נתייחדו‬
‫לסמכותו של כל אורגן אחר של המכון;‬
‫‪)2‬‬
‫לקבוע את המדיניות הכללית של המכון;‬
‫‪)8‬‬
‫לאשר את התקציב השנתי של המכון ואת תקן עובדיו;‬
‫‪)8‬‬
‫למנות רואה חשבון למכון;‬
‫‪)1‬‬
‫למנות חברי מינהלת תו‪-‬תקן; הממונה על התקינה יהיה‬
‫יושב ראש המינהלה והמנהל הכללי של המכון יהיה חבר‬
‫המינהלה‪.‬‬
‫‪)1‬‬
‫לאשר את תכניות העבודה השנתיות שיוגשו על ידי מנכ"ל‬
‫המכון‪ ,‬בשים לב לכך שהן לא יסתרו את מדיניות‬
‫הממשלה;‬
‫‪)1‬‬
‫לנהל את רכוש המכון ולפקח עליו;‬
‫‪)3‬‬
‫לעקוב אחרי הגשמת המדיניות‪ ,‬התכניות והתקציבים של‬
‫המכון;‬
‫‪)1‬‬
‫לאשר תחומי פעילות חדשים של המכון;‬
‫‪ )72‬למנות לסגן ראש המכון‪ ,‬אחד מחברי הוועד הפועל שאינו‬
‫נציג ממשלה‪ ,‬נשיאות הארגונים העסקיים או איגוד לשכות‬
‫המסחר;‬
‫‪ )77‬לקבוע את תנאי השכר והעבודה של המנהל הכללי‪ ,‬סגני‬
‫המנהל הכללי‪ ,‬מנהלי אגפים‪ ,‬המבקר הפנימי ונושאי‬
‫תפקידים בכירים כפי שיחליט הוועד הפועל;‬
‫‪ )72‬לפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי ופעולותיו;‬
‫‪ )78‬לאשר על פי המלצת המנהל הכללי של המכון‪ ,‬את מינויים‬
‫של הפקידים הבכירים במכון;‬
‫‪ )78‬לאשר את הדו"חות הכספיים של המכון;‬
‫‪ )71‬למנות ועדה קבועה או ארעית‪ ,‬למנות את היושב בראשה‬
‫ולקבוע את סמכויותיה‪ ,‬בהתאם להחלטה זו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫תחילת פעילותו של הוועד הפועל כאמור תהיה תוך פרק זמן שלא‬
‫ ‪- 38‬‬‫יעלה על ‪ 12‬ימים מיום שנמסרה הודעה לארגונים המיוצגים או‬
‫הממנים חברים לוועד הפועל כי עליהם למנות נציג או נציגים‬
‫לוועד‪ ,‬וכי אם לא יעשו כן בתוך פרק הזמן האמור‪ ,‬יחל הוועד‬
‫הפועל בעבודתו‪ ,‬וזאת אף אם טרם מונו כלל החברים בוועד‬
‫הפועל כאמור בסעיף ‪(7‬ד) לעיל ובלבד שמונו רוב החברים כאמור‬
‫באותו סעיף‪.‬‬
‫ח‪ .‬קיום הוועד הפועל‪ ,‬סמכויותיו ותוקף פעולותיו‪ ,‬לא ייפגעו מחמת‬
‫שהתפנה מקומו של חבר בו‪ ,‬או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך‬
‫כהונתו‪ ,‬ובלבד שרוב חבריו מכהנים כדין‪.‬‬
‫ט‪ .‬המנהל הכללי של מכון התקנים ימונה על ידי הוועד הפועל‪,‬‬
‫לאחר שקיבל את המלצת ועדת איתור שתורכב מחמישה חברי‬
‫הוועד הפועל‪ ,‬שיבחרו על ידיו‪ ,‬וביניהם יושב ראש המכון‪ ,‬נציג‬
‫אחד ממשרד הכלכלה והתעשייה בוועד הפועל‪ ,‬נציג משרד‬
‫האוצר בוועד הפועל ושני נציגים שאינם נציגי הממשלה‪ .‬ועדת‬
‫האיתור תפעל על פי הכללים הנהוגים בשירות המדינה לגבי‬
‫עבודתן של ועדות לאיתור מועמדים‪ ,‬בשינויים המחויבים‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫המועמדים יאותרו לפי קריטריונים שיקבע הוועד הפועל באישור‬
‫שר הכלכלה והתעשייה ושר האוצר‪ .‬על מינוי המנהל הכללי‬
‫לעמוד בדרישות הכשירות בסעיף ‪(81‬ב) ו‪(-‬ג) לחוק החברות‬
‫הממשלתיות‪ ,‬התשל"ה‪( 7111-‬להלן – חוק החברות)‪ ,‬והוא ייעשה‬
‫לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים לפי חוק החברות‪.‬‬
‫יא‪ .‬למנהל הכללי יהיו כל סמכויות הניהול והביצוע במכון‪ ,‬לרבות‬
‫גיבוש תכניות עבודה במכון‪ ,‬והוא יהיה נתון לפיקוח הוועד‬
‫הפועל‪ .‬תקופת כהונתו של המנהל הכללי תהיה חמש שנים וניתן‬
‫יהיה למנותו ברציפות לתקופה כהונה אחת נוספת בלבד באישור‬
‫הוועד הפועל‪.‬‬
‫יב‪ .‬תכניות העבודה השנתיות של המכון יוצגו בפני שר הכלכלה‬
‫והתעשייה‪.‬‬
‫יג‪ .‬לשנות את הרכב ועדת האימוץ כמשמעה בסעיף ‪3‬ב בחוק‬
‫התקנים וסמכויותיה כדלקמן‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫יתווסף נציג משרד האוצר המכהן בוועד הפועל;‬
‫‪)2‬‬
‫במקום נציג המכון ימונה נציג לשכת המהנדסים‪,‬‬
‫האדריכלים‬
‫בישראל;‬
‫‪)8‬‬
‫והאקדמאים‬
‫במקצועות‬
‫הטכנולוגיים‬
‫לקבוע כי בישיבות הוועדה יוזמן להשתתף נציג המכון‪.‬‬
‫יד‪ .‬לקבוע כי כל תקן אשר המובא לאישור השר כתקן רשמי‪ ,‬ואשר‬
‫מכיל שינויים מהקבוע בתקינה בין‪-‬לאומית לא יובא לאישור‬
‫ ‪- 31‬‬‫מוקדם כאמור על ידי השרים או השר על ידי המכון‪ ,‬בסעיפים‬
‫‪7‬א ו‪7-‬ב להחלטה זו‪ ,‬אלא לאחר שהובאו בפניהם המלצות ועדת‬
‫האימוץ לעניין זה‪.‬‬
‫טו‪ .‬הממונה על התקינה יהיה רשאי לקבוע כי אין להביא את התקן‬
‫לוועדת האימוץ אם מצא כי אין תקינה בינלאומית או מסמכים‬
‫בינלאומיים אחרים ממדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים‬
‫אשר רלבנטיים לעניין זה‪.‬‬
‫טז‪ .‬ועדת האימוץ תהיה רשאית לבחון את הכרחיותם של שינויים‬
‫מהקבוע בתקינה בין‪-‬לאומית בתקנים ישראלים המובאים‬
‫לאישור השרים או בתקנים רשמיים קיימים‪ .‬לשם כך רשאית‬
‫ועדת האימוץ לפעול בדרך שתמצא לנכון‪ ,‬לרבות באמצעות מינוי‬
‫מומחים‪ .‬סברה ועדת האימוץ כי אין הצדקה לשינויים אלה‪,‬‬
‫יעביר הממונה על התקינה את המלצתה בעניין לוועדה המרכזית‬
‫במכון שבתחום סמכותה מצוי אותו תקן‪ .‬סברה הוועדה‬
‫המרכזית כי אין הצדקה לכלל השינויים או חלקם‪ ,‬תהיה רשאית‬
‫להטיל על הוועדה הטכנית לעבד את התקן בהתאם ולהגישו לשר‬
‫לשם הכרזה על רשמיותו‪ ,‬כאמור בסעיף ‪ 3‬לחוק‪ .‬ככל שסברה‬
‫הוועדה המרכזית כי יש הצדקה‪ ,‬תעביר את נימוקיה לממונה על‬
‫התקינה ויחולו סעיפים ‪7‬א ו‪7-‬ב להחלטה זו‪.‬‬
‫יז‪ .‬לקבוע בחוק את הרכב ועדת התיאום כהגדרתה בכללי התקנים‬
‫(עיבוד תקנים ישראלים)‪ ,‬התשנ"א‪ ,7117-‬כך שלהרכבה יתווסף‬
‫כחבר נציג איגוד לשכות המסחר‪.‬‬
‫יח‪ .‬התנאים הבאים יחולו לגבי כלל הוועדות המרכזיות‪ ,‬הוועדות‬
‫הטכניות‪ ,‬וכל ועדה העוסקת בתקינה שתקום במכון‪ ,‬למעט ועדת‬
‫מומחים‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫לקבוע כי הרכבי הוועדות יהיו כמפורט להלן‪:‬‬
‫א)‬
‫שני אנשי אקדמיה‪ ,‬בעלי מומחיות בתחום עיסוק‬
‫הוועדה‪ ,‬הנמנים על הסגל האקדמי הבכיר במוסד‬
‫להשכלה גבוהה בישראל‪ ,‬בהווה או בעבר‪ ,‬שתמנה‬
‫המועצה להשכלה גבוהה;‬
‫ב)‬
‫שני נציגים שתמנה לשכת המהנדסים‪ ,‬האדריכלים‬
‫והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל‪ ,‬בעלי‬
‫מומחיות בתחום עיסוק הוועדה;‬
‫ג)‬
‫שני נציגי צרכנים‪ ,‬אשר ימונו על ידי שר הכלכלה‬
‫והתעשייה מתוך רשימת נציגים שהגישו ארגוני‬
‫צרכנים המוכרים על ידי שרת המשפטים לעניין חוק‬
‫הגנת הצרכן‪ ,‬באותה העת‪;,‬‬
‫ ‪- 31‬‬‫ד)‬
‫שני נציגי הממשלה מרשויות המדינה או משרדי‬
‫הממשלה הנוגעים לעניין;‬
‫ה)‬
‫שני נציגים שתמנה נשיאות הארגונים העסקיים באופן‬
‫שיבטיח נציגות לענפים הרלבנטיים; זאת כאשר אחד‬
‫מהנציגים לפחות יהיה מעסק בעל מחזור מכירות‬
‫הנמוך מ‪ 722-‬מלש"ח בשנה;‬
‫ו)‬
‫‪)2‬‬
‫שני נציגים שימנה איגוד לשכות המסחר; זאת כאשר‬
‫אחד מהנציגים לפחות יהיה מעסק בעל מחזור‬
‫מכירות הנמוך מ‪ 722-‬מלש"ח בשנה;‬
‫לא מינה אחד הגופים נציג לוועדה‪ ,‬כאמור בסעיף ‪(7‬יח)(‪)7‬‬
‫בתוך ‪ 81‬ימים‪ ,‬רשאית הוועדה המרכזית הרלבנטית לפנות‬
‫לגופים האמורים בסעיפים‪(7‬יח)(‪()7‬א) עד ‪(7‬יח)(‪()7‬ג)‪ ,‬על‬
‫מנת שימנו נציג נוסף מתוכם‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫יושב ראש וסגן יושב ראש ועדה מרכזית או ועדה אחרת‬
‫העוסקת בתקינה שתקום במכון כאמור בסעיף ‪(7‬יח)‬
‫ייקבעו על ידי הוועד הפועל‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫יושב ראש וסגן יושב ראש ועדה טכנית ייקבעו על ידי‬
‫הוועדה המרכזית‪ ,‬באישור הוועד הפועל‪.‬‬
‫‪)1‬‬
‫יושב ראש הוועדה המרכזית או הטכנית יהיה אחד מאלה‪:‬‬
‫א)‬
‫איש אקדמיה הנמנה על הסגל האקדמי הבכיר במוסד‬
‫להשכלה גבוהה בישראל בהווה או בעבר‪ ,‬או נציג‬
‫לשכת המהנדסים‪ ,‬האדריכלים והאקדמאים‬
‫במקצועות הטכנולוגיים בישראל‪ .‬זאת בכפוף‬
‫להצהרתו כי אינו נמצא בקשרים עסקיים עם עסק‬
‫הפעיל בתחום הרלבנטי לוועדה‪ ,‬שמחזור המכירות‬
‫שלו גבוה מ‪ 822-‬מלש"ח‪ .‬לעניין זה‪ -‬קשרים עסקיים‬
‫לרבות מימון מחקר‪ .‬על אף האמור בוועדה מרכזית‬
‫יוכל לכהן כיושב ראש גם נציג ממשלה‪.‬‬
‫ב)‬
‫על אף האמור בסעיפים ‪7‬יח(‪ ,)8‬בהיעדר איש אקדמיה‬
‫הנמנה על הסגל האקדמי הבכיר או נציג לשכת‬
‫המהנדסים‪ ,‬האדריכלים והאקדמאים במקצועות‬
‫הטכנולוגיים בישראל‪ ,‬כאמור בסעיף א'‪ ,‬הוועד הפועל‬
‫יהיה רשאי למנות יושב ראש ועדה או סגן יושב ראש‬
‫ועדה שמתקיימים בו תנאי הכשירות הקבועים בסעיף‬
‫‪71‬א לחוק החברות הממשלתיות‪ ,‬ובתנאי שאינו נמצא‬
‫בקשרים עסקיים עם עסק הפעיל בתחום הרלבנטי‬
‫לוועדה‪ ,‬שמחזור המכירות שלו גבוה מ‪ 822-‬מיליון‬
‫ ‪- 31‬‬‫ש"ח‪ ,‬או שהוא מונופולין מוכרז לפי חוק ההגבלים‬
‫העסקיים (תשמ"ח‪ .)7133-‬לעניין זה‪ -‬קשרים עסקיים‬
‫לרבות מימון מחקר‪.‬‬
‫מניין חוקי להחלטת הוועד הפועל לפי סעיף זה‪ ,‬יכלול‬
‫לפחות נציג ממשלה אחד‪ ,‬והחלטה כאמור תתקבל‬
‫ברוב של לפחות שמונה מחברי הוועד הפועל‪ .‬ככל שלא‬
‫התקיים מניין חוקי או שלא אושר המינוי ברוב‬
‫הנדרש בשתי הצבעות רצופות‪ ,‬ימונה יושב ראש ועדה‬
‫ברוב רגיל‪ ,‬בכפוף לאישורו על ידי המנהל הכללי של‬
‫משרד הכלכלה והתעשייה‪.‬‬
‫‪)1‬‬
‫ועדה תוכל למנות סגן יושב ראש מתוך חבריה‪ ,‬שאינו‬
‫מנציגי נשיאות הארגונים העסקיים או איגוד לשכות‬
‫המסחר‪.‬‬
‫‪)1‬‬
‫יושב ראש ועדה שימונה לפי סעיף ‪(7‬יח)(‪()1‬א) כאמור יהיה‬
‫זכאי לגמול בהתאם לכללים שייקבעו בחוק‪ .‬אין בכך בכדי‬
‫לגרוע מבחינת מתן תמריצים אחרים להשתתפות החברים‬
‫בישיבות הועדות‪.‬‬
‫‪)3‬‬
‫עובדי המכון ירכזו מקצועית את עבודת הוועדות‪ ,‬ולא‬
‫ישמשו כחברי ועדה‪.‬‬
‫‪)1‬‬
‫מניין חוקי לקבלת החלטות יכלול לפחות מחצית מחברי‬
‫הוועדה המכהנים‪ ,‬נוסף על יושב ראש הוועדה‪ .‬ככל‬
‫שיתקיימו שתי ישיבות רצופות שבהן לא התקיים המניין‬
‫החוקי‪ ,‬תוכל הוועדה לקבל החלטות ברוב רגיל בישיבה‬
‫השלישית‪ .‬סעיף זה יחול על כל הנוגע להחלטה על אישור‬
‫או תיקון תקנים או הקמת ועדה טכנית או ועדת מומחים‪.‬‬
‫‪ )72‬ישיבות הוועדות יהיו פומביות‪ .‬אופן פומביות הועדה ייקבע‬
‫עד למועד הפצת תזכיר החוק‪.‬‬
‫‪ )77‬תקנון המכון יכיל הוראות בדבר פרסום נושא דיון הוועדה‪,‬‬
‫מועד ומיקום התכנסותה באתר האינטרנט של המכון‪ .‬כמו‬
‫כן ייקבע כי האמור יפורסם לפחות ‪ 1‬ימי עסקים טרם מועד‬
‫דיון הוועדה‪.‬‬
‫יט‪ .‬התנאים הבאים יחולו לגבי כלל הוועדות המרכזיות‪ ,‬הוועדות‬
‫הטכניות‪ ,‬ועדות מומחים וכל ועדה אחרת העוסקת בתקינה‬
‫שתקום במכון‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫הוועד הפועל יהיה רשאי לבטל את מינויו של יושב ראש או‬
‫סגן יושב ראש של ועדה‪ ,‬בהתאם לתנאים שייקבעו בתקנון‬
‫המכון‪ .‬מניין חוקי להחלטה זו יכלול לפחות ‪ 2‬נציגי‬
‫ ‪- 33‬‬‫ממשלה‪ ,‬והחלטה כאמור תתקבל ברוב של שמונה מחברי‬
‫הוועד הפועל לפחות‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫פרוטוקולים מפורטים של ישיבות הוועדות יהיו פתוחים‬
‫לעיון הציבור ויפורסמו באתר האינטרנט של המכון עד ‪27‬‬
‫ימי עסקים לאחר קיום הישיבה‪ ,‬בכפוף לכל דין‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫שמות הנציגים בכל ועדה ומקום עבודתם הנוכחי‪ ,‬יפורסמו‬
‫באתר המכון בתוך ‪ 78‬ימי עסקים מיום מינויים‪ ,‬בכפוף לכל‬
‫דין‪.‬‬
‫כ‪ .‬יושב ראש וסגן יושב ראש ועדת מומחים ייקבעו על ידי הוועדה‬
‫הטכנית‪ ,‬באישור הוועדה המרכזית‪.‬‬
‫כא‪ .‬הרכבה של כל ועדה שיקים הוועד הפועל‪ ,‬מלבד הוועדות כאמור‬
‫בסעיף ‪(7‬יט)‪ ,‬ישקף באופן שווה את נציגי הגופים כאמור בסעיף‬
‫‪(7‬יח)(‪.)7‬‬
‫כב‪ .‬להסמיך את גורמי המקצוע לבחון במסגרת תיקוני החקיקה‪,‬‬
‫הסדרים שיאפשרו‪ ,‬במקרים חריגים שיוגדרו וינומקו‪ ,‬ושאין‬
‫בהם בכדי לפגוע במטרות החלטה זו בהיבטי רגולציה ותחרות‪,‬‬
‫סוגי תקנים או ועדות שלא יחולו עליהם ההסדרים המופיעים‬
‫בסעיפים קטנים יח'‪ ,‬כ'‪ ,‬כא'‪ ,‬לסעיף זה‪.‬‬
‫כג‪ .‬לקבוע בחוק התקנים את סמכויות המועצה הכללית של המכון‪,‬‬
‫אשר יהיו כדלקמן‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫המועצה תהיה רשאית להציע לוועד הפועל נושאים לדיון;‬
‫‪)2‬‬
‫המועצה תהיה רשאית להציג את עמדתה בפני שר הכלכלה‬
‫והתעשייה‪ ,‬שר האוצר והוועד הפועל בסוגיות שונות‬
‫הרלבנטיות לעבודת המכון‪.‬‬
‫‪ . 2‬להורות למנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה ולממונה על‬
‫ההגבלים העסקיים‪ ,‬לגבש ולפרסם נוהל מוסכם‪ ,‬בתיאום עם אגף‬
‫התקציבים במשרד האוצר‪ ,‬לעניין אפשרות היוועצות בממונה על‬
‫ההגבלים העסקיים טרם אכרזה על תקן רשמי או אימוצו כתקן‬
‫מחייב בחקיקת משנה‪ ,‬מקום בו התקן אינו מבטא אימוץ מלא של‬
‫תקינה בין‪-‬לאומית וכולל שינויים מהקבוע בתקינה הבין‪-‬לאומית‪.‬‬
‫זאת בשים בלב לכך שתקופה זו תהיה במסגרת התקופה הקצובה לפי‬
‫סעיף ‪ 2‬להחלטת הממשלה מס' ‪ 7811‬מיום ‪ 8‬באפריל ‪ ,2271‬שעניינה‬
‫"ייעול הרגולציה בדבר אכרזת תקנים רשמיים"‪.‬‬
‫הגברת התחרות וייעול תהליכי האסדרה בתחום היבוא‬
‫‪ . 8‬לתקן את חוק התקנים ופקודת היבוא והיצוא על מנת לאפשר את‬
‫ ‪- 31‬‬‫פתיחת שוק בדיקות ההתאמה לתקן של מוצרים מיובאים לתחרות‪.‬‬
‫התיקון יתבצע בהתבסס על עבודת הצוות הבין‪-‬משרדי של משרדי‬
‫הכלכלה והתעשייה‪ ,‬האוצר‪ ,‬הבריאות‪ ,‬הגנת הסביבה והמשפטים‪,‬‬
‫אשר הוקם לצורך בדיקת העלות והתועלת (‪ )RIA‬כתוצאה מפתיחה‬
‫לתחרות של בדיקות התאמה לתקן ביבוא‪ .‬במסגרת התיקון‪ ,‬יוסדרו‬
‫ההיבטים הרגולטוריים השונים לרבות העברת פעולות המבוצעות‬
‫כיום על ידי המכון לממונה על התקינה‪ ,‬על מנת למנוע יתרון תחרותי‬
‫של המכון על מעבדות מתחרות‪ ,‬וכן יוסדרו היבטי פיקוח ובקרה‬
‫הנדרשים‪.‬‬
‫‪ . 8‬לשלב את תיקוני החקיקה הנגזרים מסעיף ‪ 7‬להחלטת הממשלה מס'‬
‫‪ 7811‬מיום ‪ 8‬באפריל ‪ ,2271‬שעניינה "ייעול הרגולציה בדבר אכרזת‬
‫תקנים רשמיים"‪.‬‬
‫‪ . 1‬לשלב את תיקוני החקיקה הנגזרים מסעיף ‪ 1‬להחלטת הממשלה מס'‬
‫‪ 2873‬מיום ‪ 77‬בדצמבר ‪ ,2278‬שעניינה "הגברת התחרות וייעול‬
‫תהליכי האסדרה בתחום היבוא"‪.‬‬
‫כללי‬
‫‪ . 1‬א‪ .‬להטיל על המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה לקדם‬
‫תכנית תלת‪-‬שנתית להתאמת כלל התקנים הרשמיים המוכרזים‬
‫כרשמיים ערב החלטה זו לתקינה בין‪-‬לאומית‪ ,‬כך שהם לא‬
‫יכללו שינויים מהקבוע בתקינה בין‪-‬לאומית‪ .‬השארת שינויים‬
‫כאמור בתקן רשמי תהיה באישור השרים בלבד‪ .‬בפני השרים‬
‫יובא כלל החומר הרלבנטי ועמדות השרים הנוגעים בדבר‬
‫והנימוקים שעמדו בפניהם‪ .‬השרים ייקחו בחשבון את העמדות‬
‫שהובאו בפניהם וכן את השיקולים המנויים בסעיף ‪(3‬א) (‪)1(-)7‬‬
‫לחוק התקנים‪ ,‬טרם קבלת החלטה‪ .‬סבר המנהל הכללי כי עבור‬
‫תקן רשמי מסוים‪ ,‬לא קיים תקן בינלאומי או מסמכים‬
‫בינלאומיים אחרים ממדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים‬
‫מקבילים לעניינו‪ ,‬לא יפעל לשנותו‪ ,‬וזאת באישור שר הכלכלה‬
‫והתעשייה ושר האוצר‪ .‬יובהר כי לעניין הסרת רשמיות של תקן‪,‬‬
‫כולו או חלקו‪ ,‬לא יידרש אישור שר האוצר וראש הממשלה‪.‬‬
‫המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה יציג את התכנית‬
‫האמורה לוועדת השרים שהנושא נמצא בתחום אחריותה בתוך‬
‫‪ 12‬ימים מקבלת החלטה זו‪ ,‬וכן יגיש דיווח לוועדה על התקדמות‬
‫ביצועה בכל שישה חודשים ועד לסיומה‪.‬‬
‫ב‪ .‬תקנים המוכרזים כרשמיים ערב קבלת החלטה זו ואשר לא‬
‫תסתיים בחינתם בהתאם לאמור בסעיף קטן (א) עד תום שלוש‬
‫שנים מיום קבלת החלטה זו‪ ,‬יהיו טעונים הכרזה מחדש כתקנים‬
‫ ‪- 12‬‬‫רשמיים תוך זמן סביר ומבלי שיהיה בהליך ההכרזה מחדש כדי‬
‫לפגוע בתוקפם ומעמדם של התקנים הרשמיים עד תום הליך‬
‫ההכרזה מחדש כאמור ‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫תיקון חוק התקנים – הוראת סעיף קטן (ב) תקבע בחוק‬
‫התקנים וכן ייקבע בה כי אין בהליך ההכרזה מחדש כדי לפגוע‬
‫בתוקפם ומעמדם של התקנים הרשמיים עד תום הליך ההכרזה‬
‫מחדש כאמור‪ ,‬וזאת אף אם לא הוכרז מחדש תוך זמן סביר‪.‬‬
‫ד‪ .‬יובהר כי הוראות סעיפי ב' וג' לא יחולו על התקנים הרשמיים‬
‫שהשינויים מהתקנים הבינלאומיים הועברו לשר האוצר או ראש‬
‫הממשלה ואלה טרם נתנו החלטתם עד תום ‪ 8‬שנים מיום קבלת‬
‫החלטה זו‪.‬‬
‫ה‪ .‬בנוסף‪ ,‬תקנים אשר החל תהליך בחינתם על פי סעיף ‪.1‬א‪ .‬וטרם‬
‫הושלם בתום שלוש שנים מיום קבלת החלטה זו‪ ,‬יוכרזו מחדש‬
‫או תושלם בחינתם על פי ההוראות בסעיף ‪ ,7‬כל זאת בפרק זמן‬
‫סביר‪.‬‬
‫‪ . 1‬להטיל על שר הכלכלה והתעשייה לבצע את התיקונים הנדרשים בצו‬
‫יבוא חופשי על מנת לפתוח לתחרות את שוק בדיקות התאמה לתקן‬
‫של טובין מיובאים‪ ,‬בהתאם להחלטה זו‪ ,‬בתוך ‪ 11‬ימים ממועד‬
‫השלמת החקיקה‪.‬‬
‫‪ . 3‬להנחות את שר הכלכלה והתעשייה להגיש לראש המכון המלצות‬
‫לשינוי תקנון המכון והכללים שלפיהם הוא פועל‪ ,‬בהתאם לסעיפי‬
‫החלטה זו בתוך ‪ 12‬ימים מיום השלמת החקיקה‪.‬‬
‫‪ . 1‬להנחות את המנהל הכללי של משרד הכלכלה לפעול למימוש סעיפי‬
‫החלטה זו בתוך ‪ 722‬ימים ממועד השלמת החקיקה‪.‬‬
‫המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה ידווח תוך שישה חודשים‬
‫מיום קבלת החלטה זו לוועדת השרים שהנושא נמצא בתחום אחריותה‬
‫אודות התקדמות יישום החלטה‪.‬‬
‫‪.0222‬‬
‫הפחתת הנטל הרגולטורי ביבוא מוצרי חשמל‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬לאשר את החלטת ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה מס'‬
‫חכ‪ 88/‬מיום ‪ .72.3.2271‬להלן נוסח ההחלטה‪:‬‬
‫בהמשך להחלטות הממשלה מס' ‪ 1711‬מיום ‪ 27.72.2272‬שעניינה "יישום‬
‫ ‪- 17‬‬‫המלצות הצוות הבין‪-‬משרדי לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בתחום‬
‫מוצרי המזון והצריכה" ומס' ‪ 2873‬מיום ‪ 77.72.2278‬שעניינה "הגברת‬
‫התחרות וייעול תהליכי האסדרה בתחום היבוא"‪ ,‬וכחלק ממדיניות‬
‫הממשלה לפעול למען הורדת יוקר המחיה בתחום מוצרי הצריכה כמפורט‬
‫להלן‪:‬‬
‫‪ . 7‬להנחות את שר התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים (להלן ‪ -‬השר)‪,‬‬
‫בתיאום עם שר האוצר ובהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה‪,‬‬
‫להפיץ תזכיר חוק לתיקון חוק מקורות אנרגיה‪ ,‬התש"ן‪( 7131-‬להלן –‬
‫חוק מקורות האנרגיה) בתוך ‪ 12‬ימים כך שייקבע בו כדלקמן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫כתנאי ליבוא טובין שהינו מוצר צריכה חשמלי‪ ,‬יחויב היבואן‪,‬‬
‫בנוסף לכל דין אחר‪ ,‬באישור יבוא מאת הממונה לפי חוק‬
‫מקורות האנרגיה (להלן – הממונה)‪ ,‬שיונפק‪ ,‬ככלל‪ ,‬על בסיס‬
‫הצהרה שיגיש היבואן‪ ,‬במערכת מקוונת‪ ,‬בדבר תוצאות הבדיקה‬
‫ועמידת הטובין בדרישות בתחום הנצילות האנרגטית‪ .‬בהסתמך‬
‫על הצהרה זו‪ ,‬שבה בין היתר יביע היבואן את הסכמתו למסירת‬
‫הטובין לבדיקה מדגמית‪ ,‬ללא תמורה‪ ,‬לממונה על מקורות‬
‫האנרגיה או נציג מטעמו‪ ,‬יונפקו באופן מקוון תווית הדירוג‬
‫האנרגטי של הטובין ואישור לשם שחרור הטובין מהמכס‪.‬‬
‫להצהרה תצורף בדיקת מעבדה‪ ,‬המעידה על ביצוע מדידות‬
‫נצילות אנרגטית על פי התקן הרלוונטי לרבות תוצאות מדידות‬
‫אלו‪ ,‬שבוצעו ע"י מכון התקנים או מעבדה אשר הוסמכה לעניין‬
‫בדיקת נצילות אנרגטית‪ ,‬על ידי גוף החבר בארגון הבינלאומי‬
‫להסמכת מעבדות ‪ .ILAC‬השר יהיה רשאי לקבוע בתקנות‬
‫הוראות ליישום סעיף זה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫על מנת לשמור על עקרון העקיבות באמצעות שמירת מסמכים‪,‬‬
‫לחייב את היבואן לשמור מסמכים המעידים על עמידת הטובין‬
‫בדרישות הנצילות האנרגטית של המוצר‪ .‬השר יקבע בתקנות‬
‫הוראות לעניין שמירת המסמכים‪ ,‬תוכנם‪ ,‬אופן שמירת‬
‫המסמכים‪ ,‬התקופה המינימאלית לשמירה והוראות נוספות‬
‫לעניין זה‪ .‬המסמכים שלגביהם ייקבעו דרישות עקיבות יהיו‬
‫כאלה שאינם מחייבים קשר ישיר בין היצרן ליבואן‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫על מנת לאכוף את דרישות הדינים החלים על מוצרים חשמליים‬
‫לעניין נצילות אנרגטית‪ ,‬יופעל על ידי משרד התשתיות‬
‫הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים (להלן ‪ -‬משרד האנרגיה) מערך‬
‫פיקוח בשווקים על מוצרי צריכה חשמליים המבוסס‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫על מודל ניהול סיכונים‪ ,‬כמקובל במדינות המפותחות‪ .‬לאור‬
‫זאת‪ ,‬יוגדרו‪ ,‬בתיאום עם משרד המשפטים‪ ,‬סמכויות פיקוח וכן‬
‫ענישה מנהלית מחמירה‪ ,‬לגבי הגורמים המעורבים בתהליך‪,‬‬
‫ ‪- 12‬‬‫לרבות היבואן והמשווק בהתאם למידת אחריותם המשפטית‪.‬‬
‫יובהר כי נטילות מוצרים לבדיקה תבוצענה ממחסני היבואן‬
‫ומשטח הנמל בלבד‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫על אף האמור בסעיפים א'‪-‬ג'‪ ,‬יהיה רשאי יבואן לפנות לממונה‬
‫לפי חוק מקורות האנרגיה לשם קבלת אישור מקדמי לעניין‬
‫התאמת דגם של טובין שהוא מוצר צריכה חשמלי לדרישות הדין‬
‫לעניין נצילות אנרגטית‪ ,‬טרם יבואו או שיווקו‪ .‬הממונה יהיה‬
‫רשאי לקבוע כי אישור כאמור יינתן רק אם יבצע היבואן את‬
‫בדיקת המעבדה לעניין נצילות אנרגטית במעבדה מוסמכת‬
‫בישראל‪ .‬לעניין זה‪ -‬מעבדה מוסמכת – מעבדה של מכון התקנים‬
‫או מעבדה שהוסמכה על‪-‬ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות‬
‫לעניין בדיקות נצילות אנרגטית‪.‬‬
‫קיבל היבואן אישור כאמור‪ ,‬לא יבוצעו נטילות מדגמיות‬
‫ממחסני היבואן או מהנמל על‪-‬ידי משרד האנרגיה כאמור בסעיף‬
‫ג'‪ ,‬אלא תבוצע בדיקה תקופתית בתדירות שתיקבע בתקנות‬
‫לעניין אותו טובין‪ .‬אין באמור כדי לגרוע מהפעלת סמכויות‬
‫אכיפה על ידי הגוף המוסמך לכך על פי דין‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫לתקן את סעיף ‪(8‬ד)‪ 7‬לחוק מקורות האנרגיה כך שהתייעצות‬
‫לשם התקנת תקנות כאמור בסעיף עם השר להגנת הסביבה‬
‫ושרים אחרים שהתקנות בתחום האחריות של משרדם‪ ,‬תקוים‬
‫בתוך פרק זמן של ‪ 81‬ימים‪ .‬לא העביר אחד מהשרים את עמדתו‪,‬‬
‫יראו זאת כאילו קוימה עימו חובת היוועצות‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫לקבוע כי אין באמור בתיקונים האמורים כדי לגרוע מהוראות‬
‫חוק התקנים‪ ,‬התשי"ג‪ ,7118-‬או מסמכויות הממונה על התקינה‪.‬‬
‫‪ . 2‬להטיל על שר התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים להביא בהקדם‬
‫לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת‪ ,‬תיקונים בתקנות המפורטות מטה‬
‫שהותקנו לפי חוק מקורות האנרגיה‪ ,‬כך שהתיקונים האמורים לעניין‬
‫נצילות אנרגטית בהתאם להוראות החלטה זו יתאימו לתקינה בין‬
‫לאומית או תקינה אשר נהוגה בקרב מדינות מפותחות עם שווקים‬
‫משמעותיים‪ ,‬או מסמכים בינלאומיים אחרים ממדינות מפותחות עם‬
‫שווקים משמעותיים (להלן – "תקנים" או "תקינה")‪ ,‬בהתאם לפירוט‬
‫שלהלן‪:‬‬
‫א‪ .‬אימוץ תקנים בתקנות לעניין שיטת הבדיקה לעניין נצילות‬
‫אנרגטית וביטול ההפניות לתקנים הישראלים הייחודיים‪ .‬יובהר‬
‫כי ככל שהשר יבקש שהתקן יכיל שינויים מהקבוע בתקינה בין‪-‬‬
‫לאומית‪ ,‬יידרש לכך אישור שר האוצר‪.‬‬
‫ב‪ .‬אימוץ עקרונות שיטת החישוב לעניין נצילות אנרגטית‪ ,‬אשר‬
‫קבועה בתקינה בין‪-‬לאומית או בתקינה אשר נהוגה בקרב מדינות‬
‫ ‪- 18‬‬‫מפותחות עם שווקים משמעותיים‪ ,‬למעט רף צריכת האנרגיה‬
‫המרבית למוצר ואופן הסימון האמור‪ .‬אופן אימוץ העקרונות‬
‫יבטיח כי לא יהיה צורך בנתונים נוספים לצורך החישוב כאמור‪,‬‬
‫מעבר לנתונים שעלו משיטת הבדיקה שתבוצע לפי סעיף א' לעיל‪.‬‬
‫פירוט התקנות‪:‬‬
‫תקנות מקורות אנרגיה (צריכת אנרגיה מרבית למכשיר חשמל‬
‫ביתי)‪ ,‬תש"ע‪2221-‬‬
‫תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה‬
‫למכשירים חשמליים ביתיים ומשרדיים)‪ ,‬תשע"א‪2277-‬‬
‫תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי למקלט טלוויזיה)‪,‬‬
‫תשע"א‪2277-‬‬
‫תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת‬
‫אנרגיה של מכשירי קירור)‪ ,‬תשס"ד‪2228-‬‬
‫תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה‬
‫חשמלית לתאורת פנים במבנים)‪ ,‬תשע"א‪2277-‬‬
‫תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית‪ ,‬סימון אנרגטי ודירוג‬
‫אנרגטי במזגנים)‪ ,‬תשס"ה‪2228-‬‬
‫תקנות מקורות אנרגיה (מדד יעילות מזערית לנטל לנורה‬
‫פלואורנית)‪ ,‬תשס"ט‪2221-‬‬
‫תקנות מקורות אנרגיה (סימון אנרגטי בתנורי חימום‬
‫חשמליים)‪ ,‬תשנ"ג‪7118-‬‬
‫‪ . 8‬להנחות את שר הכלכלה והתעשייה לבצע פעולות משלימות לאמור‬
‫בסעיף ‪ 2‬להחלטה זו בתחום התקנים ככל הנדרש על מנת למנוע כפל‬
‫רגולציה‪.‬‬
‫‪ . 8‬להטיל על שר הכלכלה והתעשייה לבצע את התיקונים הנדרשים בצו‬
‫יבוא חופשי‪ ,‬התשע"ד‪ ,2278-‬בהתאם לאמור בהחלטה זו‪ ,‬בתוך ‪81‬‬
‫ימים ממועד אישור התקנות על‪-‬ידי ועדת הכלכלה של הכנסת‪,‬‬
‫כאמור בסעיף ‪ 2‬לעיל‪.‬‬
‫המנהל הכללי של משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים יהיה‬
‫הממונה על יישום החלטה זו וידווח לוועדת שרים שהנושא נמצא בתחום‬
‫אחריותה‪ ,‬על התקדמות הצעדים הנגזרים מהחלטה זו‪ ,‬בכל שישה‬
‫חודשים‪.‬‬
‫ההחלטה הנ"ל לא תובא לאישור במסגרת חוק ההסדרים‪.‬‬
‫‪- 18 -‬‬
‫‪.0222‬‬
‫הגברת אטרקטיביות המשק הישראלי להשקעות‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬לתקן את החלטת ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה מס'‬
‫חכ‪ 81/‬מיום ‪ 72.3.2271‬ולאשר את הנוסח שלהלן‪:‬‬
‫במטרה לעודד את ההשקעות במשק הישראלי באמצעות עידוד פעילות‬
‫מבוססת קניין רוחני של חברות עתירות ידע בישראל והגברת‬
‫האטרקטיביות של המשק הישראלי להשקעות של חברות זרות לרבות רב‬
‫לאומיות‪ ,‬לבצע את השינויים המפורטים להלן‪:‬‬
‫‪ . 7‬לאמץ את ההמלצות שפרסם ארגון ה‪ OECD-‬בנוגע להטבות במיסוי‬
‫קניין רוחני או בידע בכללים הנוגעים ל‪base erosion and profit -‬‬
‫)‪ ,action 5 shifting (BEPS‬שמטרתם‪ ,‬בין השאר‪ ,‬מניעת הסטת רווחים‬
‫מהמדינות שבהן בוצעו הפעולות מניבות הרווחים ומניעת תחרות מס‬
‫מזיקה‪ ,‬בין השאר באמצעות קביעת חובה של פעילות מהותית‬
‫במדינה בעלת משטר מס מועדף;‬
‫‪ . 2‬לתקן את החוק לעידוד השקעות הון‪ ,‬התשי"ט‪( 7111-‬להלן – החוק)‬
‫כדלקמן;‬
‫א‪ .‬להטיל מס חברות בשיעור של ‪ 72%‬על מפעל מועדף טכנולוגי בגין‬
‫ההכנסה הטכנולוגית המועדפת החייבת;‬
‫ב‪ .‬להטיל מס חברות בשיעור של ‪ 1%‬על מפעל מועדף מיוחד‬
‫טכנולוגי בגין ההכנסה הטכנולוגית המועדפת החייבת;‬
‫ג‪.‬‬
‫להטיל מס בשיעור ‪ 8%‬על החלק היחסי של הדיבידנד ששולם‪,‬‬
‫שמקורו במפעל מועדף טכנולוגי ומפעל מועדף מיוחד טכנולוגי‪,‬‬
‫המתייחס להכנסה הטכנולוגית המועדפת החייבת בניכוי המס‬
‫החל עליה‪ ,‬המחולק לחברה שמקום תושבותה מחוץ לישראל ו‪-‬‬
‫‪ 32%‬מהון המניות שלה מוחזק על ידי תושבי חוץ והיא מחזיקה‬
‫במישרין ב‪ 12%-‬לפחות מהון המניות של מפעל המועדף (להלן –‬
‫חברת אם זרה); לעניין שיעור תושבי חוץ – ייכלל החלק המוחזק‬
‫על ידי הציבור ביחס לחברה הנסחרת בבורסה זרה למעט בעל‬
‫עניין המחזיק בחמישה אחוזים או יותר שאינו תושב חוץ‪.‬‬
‫ד‪ .‬שיעור המס שיוטל על רווחי ההון של מפעל מועדף מיוחד‬
‫ ‪- 11‬‬‫טכנולוגי בשל מכירת בעלות על זכויות קניין רוחני או בידע‬
‫לחברה קשורה יהיה ‪.1%‬‬
‫ה‪ .‬שיעור המס שיוטל על רווחי ההון של מפעל מועדף טכנולוגי‪,‬‬
‫שרכש מחברה קשורה בעלות בזכויות קניין רוחני או בידע בשווי‬
‫של ‪ 222‬מיליון ש"ח ומעלה‪ ,‬בשל מכירת בעלות בזכויות קניין‬
‫רוחני או בידע לחברה קשורה יהיה ‪.72%‬‬
‫ו‪.‬‬
‫על מנת להיות זכאי לשיעור המס האמור בסעיף ד' או ה' לפי‬
‫העניין‪ ,‬יגיש מפעל מועדף טכנולוגי ומפעל מועדף מיוחד טכנולוגי‬
‫לרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית פרטים בדבר זכויות‬
‫הקניין הרוחני או הידע שבבעלות אותו מפעל קיים כאמור באותו‬
‫סעיף‪ .‬הרשות תקבע מהן זכויות הקניין הרוחני או הידע‬
‫שבבעלותו לעניין תחולת החוק האמור‪ .‬הזכאות האמורה תחול‬
‫רק מיום שהרשות אישרה כי הפרטים האמורים שהגיש המפעל‬
‫בדבר זכויות הקניין הרוחני או הידע הינם מלאים‪.‬‬
‫לעניין סעיפים ד'‪-‬ו'‪" ,‬בעלות בזכויות קניין רוחני או בידע" – בכל‬
‫הנוגע למפעל מועדף מיוחד טכנולוגי בעלות על אחד מאלה ובכל‬
‫הנוגע למפעל מועדף טכנולוגי בעלות באמור בסעיף קטן (‪)2‬‬
‫בלבד‪:‬‬
‫(‪)7‬‬
‫זכויות קניין רוחני או ידע שהמפעל הוא הבעלים הראשון‬
‫שלהם ושקמו לקניין המפעל לאחר מועד כניסת תיקוני‬
‫החוק לפי החלטה זו לתוקף;‬
‫(‪)2‬‬
‫ז‪.‬‬
‫זכויות קניין רוחני או ידע‪ ,‬אשר עומדים בכללים שיקבעו על‬
‫פי סעיף ‪ 8‬להלן ככל שיקבעו‪ ,‬שנרכשו על ידי המפעל מחברה‬
‫שמקום תושבותה מחוץ לישראל‪.‬‬
‫לקבוע כי הפחתת המחיר המקורי של רכישת בעלות בזכויות‬
‫קניין רוחני או בידע המשמשים לפיתוחו וקידומו של המפעל‬
‫המועדף הטכנולוגי שנרכשו מחברה קשורה‪ ,‬תותר אך ורק כנגד‬
‫הגידול בהכנסה טכנולוגית מועדפת ביחס לממוצע השנתיים‬
‫שקדמו לשנת המס בגינה נרשם הפחת;‬
‫ח‪ .‬לקבוע כי הוצאות אשר הוצאו במישרין לשם ייצור הכנסה‬
‫טכנולוגית מועדפת יותרו בניכוי רק כנגד הכנסה זו ‪.‬‬
‫ט‪ .‬לקבוע כי זיכוי מיסי חוץ ששולמו על ההכנסות ממתן זכות‬
‫ ‪- 11‬‬‫שימוש זכות קניין רוחני או בידע של המפעל‪ ,‬יותרו בזיכוי רק‬
‫כנגד מס ישראלי בגין אותן הכנסות‪.‬‬
‫‪ . 8‬שר האוצר יקבע כללים להתאמת החלטה זו לכללי ה‪ BEPS-‬האמורים‬
‫לעיל ובפרט בכל הנוגע לחישוב חלק הההכנסה הטכנולוגית המועדפת‬
‫וחלק רווח ההון עליהם ניתן לתת שיעורי מס מופחתים לפי הכללים‬
‫האמורים;‬
‫‪ . 8‬לעניין סעיפים ‪:8-7‬‬
‫"הכנסה טכנולוגית מועדפת" ‪ -‬הכנסה הנובעת משימוש בנכס המוגן‬
‫בזכויות קניין רוחני או משימוש בזכויות קניין רוחני או משימוש בידע‬
‫והכל שבבעלות מלאה או חלקית של המפעל או שניתנה למפעל‬
‫לגביהם זכות שימוש‪ .‬לעניין זה‪" ,‬שימוש בזכויות קניין רוחני" ‪ -‬ניצול‬
‫אמצאה או עשיית פעולה ביצירה; "נכס" – מוצר‪ ,‬תהליך או יצירה‪.‬‬
‫לרבות‪:‬‬
‫א‪ .‬הכנסה ממכירת מוצרים שבייצורם נעשה שימוש בזכות קניין‬
‫רוחני או שימוש בידע כאמור לעיל‪ ,‬לרבות מכירת מוצרי תכנה‬
‫וחומרה;‬
‫ב‪ .‬הכנסה ממתן זכות לשימוש בזכות קניין רוחני או ממתן זכות‬
‫לשימוש בידע כאמור לעיל;‬
‫ג‪.‬‬
‫הכנסה משירותים הנגזרים מתוצר של נכס המוגן בזכות קניין‬
‫רוחני או של ידע כאמור לעיל (‪;)SAAS‬‬
‫ד‪ .‬הכנסה משירות נלווה לכל האמור לעיל;‬
‫ה‪ .‬הכנסות מניירות ערך סחירים אשר אינטגרליים לפעילות החברה‬
‫ומשמשים להון החוזר שלה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫הכנסה ממכירת שירותי מו"פ שאינה עולה על ‪ 71%‬מהכנסות‬
‫החברה‪ .‬אין באמור כדי למנוע החלת הטבות לפי החוק על‬
‫הכנסות ממכירת שירותי מו"פ שעולות על ‪ 71%‬מהכנסות‬
‫החברה;‬
‫וזאת למעט‪:‬‬
‫א‪ .‬הכנסה המיוחסת לייצור ואשר עליה אין באמור כדי למנוע‬
‫ ‪- 11‬‬‫החלת הטבות לפי החוק;‬
‫ב‪ .‬הכנסה שאינה עומדת בכללים שייקבעו לפי סעיף ‪ 8‬לעיל‪ ,‬ככל‬
‫שייקבעו;‬
‫שר האוצר רשאי לקבוע סוגי הכנסות נוספות לעניין הגדרת הכנסה‬
‫מועדפת כאמור או מיעוטה‪.‬‬
‫"הכנסה המיוחסת לייצור" – סך הוצאות החברה בישראל על ייצור‬
‫של מוצר מוחשי שיוצר על ידי החברה שלא על ידי קבלן משנה‬
‫בתוספת שיעורי רווח על פי כללים שייקבעו‪.‬‬
‫"הוצאות מחקר ופיתוח" – הוצאות המסווגות כהוצאות מחקר‬
‫ופיתוח לפי כללי החשבונאות המקובלים‪.‬‬
‫"זכויות קניין רוחני" ‪ -‬זכויות לפי חוק הפטנטים‪ ,‬התשכ"ז‪,7111 -‬‬
‫זכויות לפי חוק זכות יוצרים‪ ,‬התשס"ח‪ ,2221 -‬או זכויות בקניין‬
‫רוחני המוגנות על פי חוקים אחרים שימנה שר האוצר‪.‬‬
‫"חברה קשורה" – חברת אם זרה או חברה אשר ‪ 12%‬לפחות‬
‫מהמניות שלה מוחזק במישרין על ידי חברת האם הזרה‪ ,‬או חברה‬
‫אשר ‪ 12%‬לפחות מהמניות שלה מוחזק במישרין על ידי החברה בעלת‬
‫המפעל המועדף הטכנולוגי‪.‬‬
‫"ידע" ‪ -‬כהגדרתו בסעיף ‪ 17‬לחוק‪ ,‬למעט ידע שהוא זכות קניין רוחני‪.‬‬
‫"מפעל מועדף טכנולוגי" – מפעל שמתקיים בו אחד מהתנאים‬
‫הקבועים בסעיפים קטנים (א) ו‪(-‬ב) ומתקיים בו האמור בסעיפים‬
‫קטנים (ג) ‪( -‬ד) בכל שנת מס‪:‬‬
‫א‪ .‬הוצאות המחקר והפיתוח של החברה‪ ,‬בשלוש השנים שקדמו‬
‫לשנת המס או ממועד הקמת החברה ולכל הפחות במשך שנה‬
‫עמדו על שיעור של ‪ 1%‬לשנה לפחות מסך הכנסות החברה או‬
‫עלו על ‪ 11‬מיליון ‪ ₪‬בשנה‪ ,‬לעניין זה "הכנסה" ‪ -‬סך הכנסות‬
‫החברה בניכוי הכנסה המועברת לחברה אחרת במודל חלוקת‬
‫הכנסות‪ ,‬ובנוסף היא עומדת באחד מהתנאים הבאים‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫לכל הפחות ‪ 22%‬מהעובדים המועסקים בה הינם עובדי‬
‫מחקר ופיתוח שהשכר המשולם בגינם מסווג כהוצאות‬
‫מחקר ופיתוח או מעסיקה ‪ 222‬עובדים כאמור;‬
‫ ‪- 13‬‬‫‪)2‬‬
‫חברה שהושקע בה סכום של לפחות ‪ 3‬מיליון ש"ח על ידי‬
‫"קרן הון סיכון" ‪ ,‬ולא שינתה את מתכונתה ועיסוקה‬
‫ממועד השקעה זו;‬
‫לעניין זה‪" ,‬קרן הון סיכון" – כהגדרתה בתוספת הראשונה לחוק‬
‫רשות ניירות ערך‪ ,‬התשכ"ח‪.7113-‬‬
‫‪)8‬‬
‫הכנסות החברה צמחו ב‪ 21%-‬בממוצע במשך שלוש השנים‬
‫האחרונות ועלו בכל שנת המס על ‪ 72‬מיליון שקל;‬
‫‪)8‬‬
‫מספר העובדים בחברה עלה ב‪ 21%-‬בממוצע בשנה במהלך‬
‫שלוש השנים האחרונות‪ ,‬ובכל שנת המס היו לה לפחות ‪12‬‬
‫עובדים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫רשות החדשנות אישרה כי החברה היא חברת טכנולוגיה‬
‫בהתאם לכללים שיקבע המדען הראשי במשרד הכלכלה‬
‫והתעשייה בהתייעצות עם המנהל הכללי של משרד האוצר‬
‫ובאישור שר האוצר וזאת בשים לב גם למפעלים תעשייתיים‬
‫שמוצריהם מיוצרים בייצור מתקדם שבמסגרתו נעשה שימוש‬
‫בנכס המוגן בזכות קניין רוחני‪ ,‬שימוש בזכויות קניין רוחני או‬
‫שימוש בידע‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫סך ההכנסות של חברת האם של החברה וכלל החברות הבנות‬
‫שלה‪ ,‬היה נמוך מ‪ 72-‬מיליארד שקלים חדשים‪.‬‬
‫ד‪ 21% .‬מכלל הכנסתה‪ ,‬בשנת המס‪ ,‬ממכירות המפעל‪ ,‬הן ממכירות‬
‫בשוק מסויים המונה ‪ 78‬מיליון תושבים לפחות; מספר התושבים‬
‫לפי סעיף זה יעלה ב‪ 7 -‬בינואר של כל שנת מס‪ ,‬בשיעור של ‪7.8%‬‬
‫במיספר התושבים לפי פסקת משנה זו ב‪ 7 -‬בינואר של שנת המס‬
‫הקודמת‪.‬‬
‫"מפעל מועדף מיוחד טכנולוגי"‪ -‬מפעל שמתקיים בו כל האמור להלן‪:‬‬
‫א‪ .‬הוא מפעל מועדף טכנולוגי למעט האמור בסעיף קטן (ג) בהגדרת‬
‫מפעל מועדף טכנולוגי לעיל;‬
‫ב‪ .‬לגבי שנת מס כלשהי‪ ,‬סך ההכנסות של חברת האם של החברה‬
‫וכלל החברות הבנות שלה‪ ,‬היה ‪ 72‬מיליארד שקלים חדשים או‬
‫יותר‪.‬‬
‫ ‪- 11‬‬‫‪ . 1‬להקים ועדת היגוי לליווי יישום האמור בסעיפים ‪ 8-7‬אשר תהיה‬
‫רשאית להמליץ לשר האוצר בכל הנוגע ליישום האמור בהחלטה זו‪.‬‬
‫בראשות וועדת ההיגוי יעמוד המנהל הכללי של משרד האוצר ויהיו‬
‫בה החברים הבאים‪ :‬הממונה על התקציבים‪ ,‬הכלכלן הראשי במשרד‬
‫האוצר‪ ,‬מנהל רשות המיסים‪ ,‬המדען הראשי במשרד הכלכלה‬
‫והתעשייה והמנהל הכללי במשרד הכלכלה והתעשייה‪.‬‬
‫‪ . 1‬לתקן את סעיף ‪17‬כ(א) לחוק‪ ,‬שעניינו מפעל מועדף מיוחד‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫סך ההכנסה המועדפת הנדרשת ממפעל מועדף בשנת המס‬
‫כלשהי‪ ,‬על מנת שזה יהיה מפעל מועדף מיוחד‪ ,‬כאמור בסעיף‬
‫‪17‬כ(א)(‪ )7‬לחוק‪ ,‬תעמוד על ‪ 7‬מיליארד ש"ח לפחות במקום סך‬
‫הכנסה של ‪ 7.1‬מיליארד ש"ח הקבועה היום בחוק‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫סך ההכנסה הנדרשת מחברה מועדפת‪ ,‬כאמור בסעיף ‪17‬כ(א)(‪)2‬‬
‫לחוק תעמוד על ‪ 72‬מיליארד ש"ח לפחות במקום סך הכנסה של‬
‫‪ 22‬מיליארד ש"ח הקבועה היום בחוק‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫בבחינת התרומה המהותית לפעילות הכלכלית בישראל לפי‬
‫התכנית העסקית שהוגשה להם על ידי המפעל המועדף‪ ,‬יתחשבו‬
‫המנהלים‪ ,‬בנוסף לקבוע בסעיף‪ ,‬גם ברמת החדשנות‬
‫הטכנולוגית של המפעל המועדף ורמת הפריון לעובד‪.‬‬
‫‪ . 1‬לתקן את סעיף ‪17‬כ(ב)(‪ )2‬לחוק‪ ,‬לעניין חלופת השקעה של מפעל‬
‫מועדף במחקר ופיתוח‪ ,‬כך שתכנית עסקית של מפעל מועדף תכלול‬
‫השקעה במחקר ופיתוח תוגדר לפי אחת מחלופות אלה‪:‬‬
‫א‪ .‬השקעה במחקר ופיתוח‪ ,‬באזור פיתוח א'‪ ,‬הגדולה בהיקף של ‪722‬‬
‫מיליון ש"ח לפחות‪ ,‬בכל שנת מס‪ ,‬ביחס לממוצע ההשקעות‬
‫במחקר ופיתוח של החברה בשלוש שנות המס הקודמות לשנת‬
‫המס שבה ניתן האישור על‪-‬ידי המנהלים‪ ,‬במהלך של ‪ 1‬שנים‬
‫רצופות לכל הפחות (בסעיף זה – ההשקעה הנוספת)‪ ,‬ובלבד שבין‬
‫מועד מתן אישור המנהלים לבין מועד תחילת ביצוע ההשקעה‬
‫הנוספת לא יחלפו יותר מ‪ 8-‬שנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬השקעה במחקר ופיתוח באחד מענפי טכנולוגיה שקבעו השרים‬
‫כענפים מועדפים‪ ,‬באזור פיתוח שאינו אזור פיתוח א'‪ ,‬הגדולה‬
‫בהיקף ‪ 712‬מיליון ש"ח לפחות‪ ,‬בכל שנת מס‪ ,‬ביחס לממוצע‬
‫ההשקעות במחקר ופיתוח של החברה בשלוש שנות המס הקודמות‬
‫לשנת המס שבה ניתן האישור על‪-‬ידי המנהלים‪ ,‬במהלך של ‪1‬‬
‫ ‪- 722‬‬‫שנים רצופות לכל הפחות‪( ,‬בסעיף זה – ההשקעה הנוספת)‪ ,‬ובלבד‬
‫שבין מועד מתן אישור המנהלים לבין מועד תחילת ביצוע‬
‫ההשקעה הנוספת לא יחלפו יותר מ‪ 8-‬שנים‪ .‬הענפים הטכנולוגיים‬
‫שאותם יקבעו השרים‪ ,‬לאחר התייעצות עם המדען הראשי במשרד‬
‫הכלכלה והתעשייה יענו על לפחות אחת מחלופות אלה‪:‬‬
‫‪ )7‬ענפים טכנולוגיים המעודדים או מתמרצים יצירת מקומות‬
‫עבודה בישראל‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬במקצועות שלהם קיים‬
‫ביקוש נמוך יחסית בישראל‪.‬‬
‫‪ )2‬ענפים טכנולוגיים המגבירים באופן משמעותי את הידע‬
‫הטכנולוגי בישראל‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬ובהם קיימת‬
‫פעילות עסקית או טכנולוגית נמוכה בישראל‪.‬‬
‫ג‪ .‬על אף האמור בסעיפים א' ו‪-‬ב'‪ ,‬היה וההשקעה הממוצעת במחקר‬
‫ופיתוח של החברה בשלוש שנות המס הקודמות למועד מתן‬
‫האישור עולה על ‪ 122‬מיליון ש"ח‪ ,‬תידרש השקעה תוספתית‬
‫במחקר ופיתוח בהיקף של ‪ 1‬אחוזים לפחות ביחס לממוצע שלוש‬
‫השנים הקודמות לשנת המס הראשונה של התכנית העסקית‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬יידרש גידול תוספתי עקבי של ‪ 1%‬לפחות בהשקעה במחקר‬
‫ופיתוח בכל אחת משנות המס האחרות בתכנית‪ ,‬ביחס להשקעה‬
‫במחקר ופיתוח בשנת המס הקודמת‪ ,‬ובלבד שבין מועד מתן אישור‬
‫המנהלים לבין תחילת שנת המס הראשונה של התכנית העסקית‬
‫לא תחלוף יותר משנה אחת‪ .‬גדלה ההשקעה בגידול מצטבר של‬
‫‪ 822‬מיליון ש"ח ביחס לממוצע שלוש השנים הקודמות לשנת המס‬
‫הראשונה של התכנית העסקית‪ ,‬לא יידרש גידול נוסף‪ ,‬אך החברה‬
‫לא תפחית את היקף ההשקעה השנתי במחקר ופיתוח‪ ,‬עד תום‬
‫התקופה הקבועה בתכנית העסקית‪.‬‬
‫לעניין סעיף זה‪" ,‬השקעה במחקר ופיתוח" ‪ -‬הוצאות שהמדען הראשי‬
‫אישר כהוצאות מחקר ופיתוח‪.‬‬
‫‪ . 3‬לתקן את סעיף ‪17‬כב(א) לחוק‪ ,‬כך ששנת המס הראשונה לתקופת‬
‫הזכאות להטבות תהיה שנת המס בה מצאו המנהלים כי בוצע החלק‬
‫המהותי מסך ההשקעה הנדרשת‪ ,‬ובמקרים חריגים‪ ,‬מטעמים‬
‫שירשמו – גם לאחר תום השנה בה בוצע החלק המהותי מסך‬
‫ההשקעה הנדרשת אך לא יותר משלוש שנים לאחר השלמת‬
‫ההשקעה‪ ,‬בשים לב להיקף ההשקעה שתבוצע על‪-‬ידי החברה‪ ,‬מספר‬
‫המשרות התוספתיות למשק ופעילות אחרת של החברה בישראל‪.‬‬
‫ ‪- 727‬‬‫‪ . 1‬לקבוע‪ ,‬כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים‪ ,‬כי יוטל מס בשיעור‬
‫של ‪ 1%‬על דיבידנד שתחלק חברה אשר קיבלה את אישור המנהלים‬
‫לאחר מועד כניסת תיקוני החוק לפי החלטה זו לתוקף במסלול מועדף‬
‫מיוחד‪ ,‬לחברת אם זרה כמשמעותה בסעיף ‪ 2‬להחלטה זו‪.‬‬
‫‪ . 72‬לתקן את סעיף ‪17‬כג(ב) לחוק שעניינו ביטול אישור למפעל מועדף‬
‫מיוחד‪ ,‬כך שהקביעה כי המפעל חדל מלהיות מפעל מועדף מיוחד‬
‫תעשה בהתייעצות עם המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה‬
‫והמנהל הכללי של משרד האוצר‪ .‬החברה תשלח דיווח למנהלים בכל‬
‫שנת מס על עמידתה בתנאים שנקבעו‪.‬‬
‫‪ . 77‬לתקן את סעיף ‪17‬ב(ג) לחוק ואת סעיף ‪17‬יח לחוק‪ ,‬שעניינם חלוקת‬
‫דיבידנד‪ ,‬כך שיחולו על דיבידנד שחולק מתוך הכנסה חייבת (מוטבת‬
‫או מועדפת) בניכוי מס החברות החל עליה‪.‬‬
‫‪ . 72‬להוסיף חלופה להגדרת "תושב חוץ" בחוק‪ ,‬כך שייקבע כי חברה‬
‫שתושבי ישראל‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬שאינם בעלי שליטה בה‪ ,‬או‬
‫אינם הנהנים או הזכאים ל‪ 21% -‬או יותר מהכנסותיה או מרווחיה‪,‬‬
‫תראה כ"תושב חוץ"‪.‬‬
‫‪ . 78‬לתקן את הגדרת "חברה מועדפת" בסעיף ‪ 17‬לחוק כך שהגדרה זו לא‬
‫תכלול חברה בעלת מפעל מועדף או חברות השותפות בשותפות‬
‫המחזיקה במפעל מועדף שחל עליהן או שהן מחילות על עצמן‪ ,‬לפי‬
‫העניין‪ ,‬את הוראות סעיפים ‪18 ,12 ,17‬א ו‪18-‬א‪ 7‬לפקודת מס הכנסה‪.‬‬
‫‪ . 78‬לתקן את סעיף ‪73‬א לחוק שעניינו אישור תכנית למפעל תעשייתי‪ ,‬כך‬
‫שלעניין הגדרת מפעל תעשייתי כ"בר‪-‬תחרות" בסעיף זה‪ ,‬יוכל מפעל‬
‫לבחור האם התנאים הנדרשים בסעיף קטן (ג) יחולו על חלק המפעל‬
‫שנוסף בשל ההרחבה או על כלל המפעל‪ ,‬ובלבד שמדובר בהרחבה של‬
‫המפעל שבוצעה לאחר תיקון הסעיף האמור‪ ,‬וכן שהמפעל בחר את‬
‫שיטת החישוב מראש ולא שינה את אופן החישוב לכלל תקופת‬
‫התכנית‪ .‬יובהר‪ ,‬כי לגבי הטבות המס הבחינה תמשיך להיות ביחס‬
‫להכנסה השוטפת של המפעל התעשייתי‪.‬‬
‫‪ . 71‬לתקן את סעיף ‪ 21‬לחוק‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬לתקן את סעיף ‪ 21‬לחוק שעניינו ערר על החלטות המינהלה‪ ,‬כך‬
‫שהרואה עצמו נפגע מהחלטת המינהלה בבקשה שהגיש לפי סעיף‬
‫‪ 71‬או על החלטותיה לפי סעיפים ‪(11 ,18‬א)‪11 ,‬א או ‪11‬ב(א) או‬
‫על החלטות המנהל לפי סעיפים ‪71‬א‪11 ,‬א‪ ,‬או ‪11‬ב(א)‪ ,‬רשאי‬
‫ ‪- 722‬‬‫להגיש עתירה מינהלית לבית משפט לעניינים מינהליים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ייקבעו הוראות מעבר לעניין הכרעה בעררים שהוגשו עד ליום‬
‫קבלת החלטה זו ואשר ביום קבלת החלטה זו טרם קבלו שר‬
‫האוצר ושר הכלכלה החלטה בעניינם ‪:‬‬
‫א) לגבי ערר שהתקיים בו דיון בוועדה שמינו השרים לפי סעיף‬
‫‪(21‬ב) לחוק (להלן ‪ -‬הוועדה) וניתנה בו חוות דעת‪ ,‬אך השרים‬
‫טרם קיבלו בו החלטה‪ ,‬יראו את חוות הדעת כאילו אושרה‬
‫על ידי השרים וחוות הדעת תחשב כהחלטת השרים‪ .‬על‬
‫החלטה זאת רשאי מי שרואה עצמו נפגע להגיש עתירה‬
‫מינהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים‪.‬‬
‫ב) לגבי ערר שהוגש וטרם נדון בוועדה‪ ,‬תקיים בו הוועדה דיון‬
‫תוך ‪ 732‬יום מתיקון זה וחוות הדעת תחשב כהחלטת השרים‪.‬‬
‫על החלטה זאת רשאי מי שרואה עצמו נפגע להגיש עתירה‬
‫מינהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים‪.‬‬
‫‪ . 71‬להנחות את שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה לבחון החרגת‬
‫פעילויות נוספות מהגדרת פעילות ייצורית בהגדרה של "מפעל‬
‫תעשייתי"‪ ,‬בהתאם לסמכותם לפי סעיף ‪ 17‬לחוק‪ ,‬בשים לב לאפשרות‬
‫של המפעל להעביר את הפעילות הייצורית שלו אל מחוץ לישראל‪.‬‬
‫‪ . 71‬בהתאם לסעיף ‪(21‬א) להחלטת הממשלה מספר ‪ ,2271‬מיום‬
‫‪ 27.1.2278‬שעניינה "תכנית אסטרטגית רב‪-‬שנתית לפיתוח שדרות‬
‫ויישובי עוטף עזה"‪ ,‬לתקן את סעיף ‪82‬ג(ג) והתוספת הראשונה לחוק‬
‫כך שיישובי עוטף עזה ושדרות כמשמעם בתוספת השנייה יהיו זכאים‬
‫ל"מענק הנגב"‪.‬‬
‫‪ . 73‬להסמיך את השרים לקבוע בתקנות לפי סעיף ‪73‬א(ג)(‪ )2‬לחוק‪ ,‬כי על‬
‫מפעל תעשייתי אחר כהגדרתו בסעיף‪ ,‬תחול חובת המצאת האישור‬
‫הנדרש בתקנות על פי בקשת המפעל התעשייתי המוכר לו מוצר שהוא‬
‫רכיב במוצר אחר‪ ,‬ולהסדיר את מועד ואופן המצאת האישור האמור‪.‬‬
‫‪ . 71‬לשנות את שם מרכז ההשקעות ל"הרשות להשקעות ופיתוח התעשייה‬
‫והכלכלה"‪.‬‬
‫ ‪- 728‬‬‫‪.0211‬‬
‫ייעול פעילות הפיתוח ברשויות המקומיות באמצעות קביעת דמי פיתוח‬
‫רוחביים‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬לתקן את החלטת ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה מס'‬
‫חכ‪ 81/‬מיום ‪ 72.3.2271‬ולאשר את הנוסח שלהלן‪:‬‬
‫לעגן בחוק את סמכותם של שר האוצר ושר הפנים (להלן ‪ -‬השרים) לקבוע‬
‫את גובה דמי פיתוח ואת חובתה של רשות מקומית לגבות דמי פיתוח‬
‫בהתאם לעקרונות הבאים‪:‬‬
‫‪ . 7‬החל מיום ‪ 7‬במרץ ‪ ,2271‬רשות מקומית תגבה דמי פיתוח בעת ביצוע‬
‫של בנייה חדשה‪ ,‬תוספת בנייה‪ ,‬בנייה בהתאם לתוכנית להתחדשות‬
‫עירונית או ביצוע עבודות פיתוח מבעל נכס בתחומה‪ ,‬חלף כל אלה‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫דמי סלילה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫דמי ניקוז ותיעול עירוניים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫דמי שטחים ציבורים פתוחים‪.‬‬
‫‪ . 2‬רשות מקומית לא תגבה דמי פיתוח לפי סעיף קטן (‪ )7‬לגבי עבודות‬
‫פיתוח תשתיות שמבוצעות על ידי המדינה לפי הסכם פיתוח שערכה‬
‫עם המדינה ונגבו מכוחו עלויות פיתוח‪.‬‬
‫‪ . 8‬להטיל על השרים לקבוע בתקנות‪ ,‬עד ליום ‪ 7‬בינואר ‪ ,2271‬את‬
‫הנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .7‬גובה דמי הפיתוח‪ ,‬שיחושב בהתחשב במאפיינים טופוגרפיים‬
‫וצפיפות הבנייה‪ ,‬ניתוח עלויות פיתוח התשתיות אשר‬
‫מתבצעות על ידי משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי‬
‫ישראל‪ ,‬ובאגרות וההיטלים הנגבים מכוח ההסדרים‬
‫הקיימים‪.‬‬
‫‪ .2‬גובה דמי הפיתוח עבור בנייה בהתאם לתוכניות להתחדשות‬
‫עירונית ייקבע כשיעור מופחת מגובה דמי הפיתוח עבור בנייה‬
‫חדשה‪.‬‬
‫‪ .8‬אופן תשלום דמי הפיתוח ודרכי גבייתם‪.‬‬
‫‪ . 8‬להסמיך את שר הפנים לאשר דמי פיתוח בשיעור גבוה או נמוך‬
‫מהשיעור שקבוע בתקנות לפי סעיף קטן (‪ ,)8‬במקרים חריגים‬
‫הדורשים פיתוח בעלויות גבוהות או נמוכות מדמי הפיתוח שנקבעו‬
‫בחוק‪ ,‬בכפוף לבקשה של הרשות המקומית והחלטה של מועצת‬
‫הרשות המקומית‪.‬‬
‫‪ . 1‬להסמיך את שר הפנים לקבוע כללים לעניין הגשת בקשה לפי סעיף‬
‫קטן (‪ ,)8‬והדיון בה‪.‬‬
‫ ‪- 728‬‬‫‪ . 1‬רשות מקומית תהיה רשאית לגבות דמי מוסדות ציבור במתחמים‬
‫שבהם ויתרה על הכנסות מהיטלי השבחה האמורים בסעיף ‪(71‬ב)(‪)2‬‬
‫לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה‪ ,‬התשכ"ה‪ 7111-‬ולפי‬
‫סעיפים קטנים נוספים בסעיף האמור‪ ,‬כפי שיסוכמו על ידי משרדי‬
‫האוצר‪ ,‬המשפטים והפנים‪ ,‬בשיעורים ובתנאים שייקבעו‪.‬‬
‫‪ . 1‬קביעת הוראות מעבר ליישום האמור בסעיף קטן (‪ )7‬על רשויות‬
‫מקומיות ששיעור ההיטלים שנגבו על ידן לפי ההסדר הקיים במועד‬
‫קבלת החלטה זו נמוך בשיעור ניכר מדמי הפיתוח שייקבעו לפי סעיף‬
‫קטן (‪.)8‬‬
‫‪ . 3‬קביעת הוראות לגבי אופן ניהול דמי הפיתוח שנגבים על ידי הרשות‬
‫המקומית‪.‬‬
‫‪ . 1‬החלטה זו מחליפה את ההוראות הרלוונטיות בהחלטת הממשלה מס'‬
‫‪ 228‬מיום ‪ 72‬באוגוסט ‪ ,2221‬שעניינה ייעול פעילות הפיתוח ברשויות‬
‫המקומיות‪ ,‬על שינוייה המפורטים בהחלטה מס' ‪ 2273‬מיום ‪ 71‬ביולי‬
‫‪ ,2272‬שעניינה ייעול פעילות הפיתוח ברשויות המקומיות‪ ,‬החלטה‬
‫מס' ‪ 8821‬מיום ‪ 73‬במרץ ‪ ,2272‬שעניינה ייעול פעילות הפיתוח‬
‫ברשויות המקומיות (במסגרת יישום המלצות דו"ח הוועדה לשינוי‬
‫כלכלי ‪ -‬חברתי ‪ -‬דו"ח "ועדת טרכטנברג")‪ ,‬החלטה מס' ‪ 817‬מיום ‪72‬‬
‫ביוני ‪ ,2278‬שעניינה הסרת חסמי פיתוח ושינוי סדרי עדיפויות בתחום‬
‫הפיתוח ובהחלטת הממשלה מס' ‪ 881‬מיום ‪ 1‬באוגוסט ‪ 2271‬שעניינה‬
‫ייעול פעילות הפיתוח ברשויות המקומיות והמרת דירות בשימוש‬
‫חורג לשימוש מגורים‪.‬‬
‫‪.0210‬‬
‫הפחתת הרגולציה לרישוי עסקים‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬לאשר את החלטת ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה מס'‬
‫חכ‪ 81/‬מיום ‪ .72.3.2271‬להלן נוסח ההחלטה‪:‬‬
‫על מנת להפחית את הנטל הרגולטורי בקבלת רישוי עסקים ומתוך מטרה‬
‫לעודד פתיחת עסקים ובהמשך להחלטות הממשלה מס' ‪ 7221‬מיום‬
‫‪ 71.7.2271‬שעניינה יישום הרפורמה בחוק רישוי עסקים‪ ,‬מס' ‪ 2773‬מיום‬
‫‪ 22.72.2278‬שעניינה הפחתת הנטל הרגולטורי ומס' ‪ 312‬מיום ‪21.72.2271‬‬
‫שעניינה עידוד עסקים חדשים (להלן ‪" -‬החלטה ‪ ,)"312‬לפעול כדלהלן‪:‬‬
‫‪ .7‬א‪ .‬לתקן את חוק התכנון והבנייה‪ ,‬התשכ"ה‪( 7111-‬להלן – חוק‬
‫התכנון והבנייה) כך שעסקים יהיו פטורים מהחובה לקבל היתר‬
‫ ‪- 721‬‬‫לשימוש חורג מהיתר מקום שבו השימוש המבוקש תואם תכנית‬
‫ולא מבוצעות עבודות הטעונות קבלת היתר בנייה‪.‬‬
‫ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ )7‬ההיתר הקיים למבנה ניתן לפני ‪ 21‬שנים לכל היותר‪.‬‬
‫‪ )2‬רשות הרישוי אישרה שהבקשה להיתר שהוגשה לה עבור‬
‫השימוש העסקי המבוקש‪ ,‬תואמת את התכניות וההנחיות‬
‫המרחביות וכי התקיימו הוראות סעיף זה בלבד‪ .‬ניתן אישור‬
‫רשות הרישוי‪ ,‬לא יידרש אישור מכון הבקרה ולא יהיה עוד‬
‫צורך בהיתר נוסף על היתר הבנייה הקיים‪.‬‬
‫‪ )8‬השימוש המבוקש אינו מביא לפגיעה בסביבה‪ ,‬בבריאות‬
‫הציבור‪ ,‬בבטיחותו או מביא לשינוי משמעותי באופי‬
‫הסביבה‪ .‬לעניין זה‪ ,‬היה השימוש המבוקש שימוש קיים‬
‫בסביבה במקרקעין אחרים שהוקם כדין‪ ,‬לא ייחשב השימוש‬
‫המבוקש כפוגע או כשינוי משמעותי באופי הסביבה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אישור רשות הרישוי לבקשה להיתר שהוגשה לה לפי הוראות‬
‫סעיף ‪(7‬א)(‪ )2‬לא תיראה כמימוש זכויות לעניין התוספת‬
‫השלישית לחוק התכנון והבנייה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫לתקן את סעיף ‪717‬א לחוק התכנון והבנייה‪ ,‬כך שיובהר‪ ,‬כי‬
‫הוראות הסעיף לא יחולו על מתן היתר לשימוש חורג מהיתר או‬
‫לחדש היתר כאמור או להיתר כאמור בסעיף ‪(7‬א) להחלטה זו‪,‬‬
‫ביחידת דיור לצורך שימוש שאינו מגורים‪.‬‬
‫‪ . 2‬להורות לשר האוצר לקבוע בתקנות התכנון והבנייה אילו אישורים‪,‬‬
‫תיאומים או היוועצויות עם גורמים מאשרים שמהווים תנאי למתן‬
‫היתר‪ ,‬ושהוגשו על ידי המבקש לצורך רישוי עסק שניתן ב‪72-‬‬
‫החודשים האחרונים‪ ,‬יוכלו לשמש גם כאישורים‪ ,‬תיאומים או‬
‫היוועצויות לעניין הוצאת בקשה להיתר‪ .‬ככל שהבקשה לרישיון‬
‫העסק לא כוללת פרטים או מסמכים מהותיים שבלעדיהם לא ניתן‬
‫לאשר את היתר הבנייה או את השימוש החורג‪ ,‬רשאי המהנדס‬
‫לדרוש את המסמכים הנדרשים כתנאי לטיפול או דיון בבקשה‬
‫להיתר‪.‬‬
‫‪ . 8‬א‪ .‬לתקן את סעיף ‪(72‬ג) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה‪ ,‬כך‬
‫שהיתר לשימוש חורג מתכנית שניתן לעסק לא יותנה בתשלום‬
‫היטל השבחה‪.‬‬
‫ ‪- 721‬‬‫ב‪ .‬לתקן את התוספת השלישית לחוק כך שתתאפשר גביית היטל‬
‫השבחה לפי פקודת המסים (גבייה)‪.‬‬
‫ג‪ .‬להסמיך את ועדת השרים לתיקוני חקיקה הנדרשים ליישום‬
‫החלטות שהתקבלו במסגרת התכנית הכלכלית לתקציב המדינה‬
‫לשנים ‪ 2273-2271‬לאשר פתרון אחר להבטחת תשלום היטל‬
‫השבחה‪ ,‬ככל שבמהלך הליכי החקיקה יתגלו קשיים שיצריכו‬
‫זאת‪ ,‬ובהסכמת שר הפנים‪.‬‬
‫‪ . 8‬לתקן את חוק רישוי עסקים‪ ,‬תשכ"ח‪( 7113-‬להלן – חוק רישוי‬
‫עסקים)‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬עירייה לא תתנה מתן רישיון עסק בתשלום היטל השבחה‪.‬‬
‫ב‪ .‬לקבוע כי יוקמו ויופעלו מכוני בקרה בדומה למנגנון הקבוע‬
‫בפרק ה'‪ 8‬לחוק התכנון והבנייה בשינויים המחויבים‪ ,‬לרבות‬
‫בחינת ההפרות המתאימות להטלת עיצום כספי וקביעת עבירות‬
‫פליליות ותוך קביעת העיקרים הבאים‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫תפקיד מכוני הבקרה יהיה לוודא עמידתם של עסקים‬
‫שמתבקש לגביהם רישיון עסק בתנאים שנקבעו במפרט‬
‫אחיד לפי סוגי עסקים שייקבעו בצו כאמור בסעיף קטן (‪,)1‬‬
‫והם טעוני אישור‪ ,‬ויכול שיעסקו בכך גם מכוני בקרה‬
‫שיוקמו מתוקף חוק התכנון והבנייה‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫שר הפנים רשאי לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון‬
‫בקרה‪ ,‬למתן אישורים כאמור בסעיף קטן (‪ ,)7‬אם התקיימו‬
‫בו כל אלה‪:‬‬
‫א)‬
‫פועלים בשירותו בקרים מורשים בהיקף ובנושאי‬
‫המינימום שייקבעו‪.‬‬
‫ב)‬
‫מכון הבקרה הוסמך על‪-‬ידי הרשות הלאומית‬
‫להסמכת מעבדות למתן האישורים הנדרשים על‪-‬פי‬
‫מפרט אחיד מסוים לפי סוגי עסקים שייקבעו בצו‬
‫כאמור בסעיף קטן (‪ )1‬ועל‪-‬פי הוראות שיינתנו על‪-‬ידי‬
‫נותני האישור לפי העניין בעניינם‪ .‬הסמכה מאת‬
‫הרשות הלאומית להסמכת מעבדות תהיה בהתאם‬
‫לתקן הבין לאומי לגופי פיקוח ‪.ISO/IEC 17020‬‬
‫ ‪- 721‬‬‫ג)‬
‫הוא עומד בתנאים נוספים שקבע שר הפנים‪,‬‬
‫בהתייעצות עם נותני האישור‪ ,‬לפי העניין‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫שר הפנים‪ ,‬בהסכמת נותני האישור‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬יקבע את‬
‫תנאי הכשירות הנדרשים לכל סוג של בקר מורשה לרישוי‬
‫עסקים‪ ,‬וכן רשאי הוא לקבוע תנאי הכשרה לרבות הכשרה‬
‫מעשית‪ ,‬השתלמויות ובחינות הסמכה‪ ,‬במקרה הצורך‪ ,‬לשם‬
‫הרשאת בקר מורשה לרישוי עסקים‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫בקשה לקבלת הרשאה לתפקיד בקר מורשה לרישוי עסקים‬
‫תוגש למשרד הפנים בצירוף כל המסמכים הנדרשים‬
‫בהתאם להנחיות נותני האישור לפי העניין‪ .‬הוגשה בקשה‬
‫כאמור‪ ,‬יבדוק משרד הפנים את עמידתו של המבקש בתנאי‬
‫הכשירות בתוך ‪ 81‬ימים מיום שהוגשה הבקשה; קבע‬
‫משרד הפנים שמתקיימים במבקש התנאים שנקבעו לפי‬
‫סעיף קטן (‪ ,)8‬יודיע על כך לנותן האישור שהבקר פועל‬
‫בתחום סמכותו‪ .‬נותן האישור רשאי להתנגד למתן‬
‫ההרשאה תוך שבעה ימים מיום הודעת משרד הפנים‪ .‬למען‬
‫הסר ספק‪ ,‬לא הגיב נותן אישור בגדר הזמן האמור‪ ,‬יהווה‬
‫הדבר את הסכמתו להרשאה‪.‬‬
‫‪)1‬‬
‫רישיון מכון הבקרה יעמוד בתוקפו חמש שנים אלא אם‬
‫קבע בצו שר הפנים‪ ,‬בהתייעצות עם נותני האישור לפי‬
‫העניין‪ ,‬תקופה קצרה יותר‪ .‬שר הפנים‪ ,‬בהתייעצות עם‬
‫נותני האישור הרלוונטיים‪ ,‬רשאי להאריך את תקופת‬
‫ההסמכה לתקופות נוספות של חמש שנים כל אחת‪ ,‬לאחר‬
‫שביצע ביקורת ופיקוח על פעילות המכון‪.‬‬
‫‪)1‬‬
‫שר הפנים‪ ,‬בהסכמת נותני האישור לפי העניין‪ ,‬יקבע בצו‬
‫את סוגי העסקים שמכוני הבקרה יבדקו את עמידתם‬
‫במפרטים האחידים לגביהם לצורך קבלת רישיון‪ .‬סוגי‬
‫עסקים שייכללו בצו יהיו סוגי עסקים שהמפרטים‬
‫האחידים שלהם הם כאלו שלדעת נותני האישור לפי העניין‬
‫כוללים דרישות הניתנות לבדיקה על‪-‬ידי מכוני הבקרה‪.‬‬
‫יובהר‪ ,‬כי סוגי עסקים שלא ייכללו בצו כאמור‪ ,‬ייבדקו על‪-‬‬
‫ידי נותני האישור‪.‬‬
‫‪)1‬‬
‫שר הפנים מיוזמתו או מיוזמת נותן אישור יהיה רשאי‬
‫לבטל את הרישיון של המכון בהתקיים אחד מהתנאים‬
‫ ‪- 723‬‬‫הבאים‪ ,‬ובלבד שתינתן למכון הזדמנות לטעון את טענותיו‪:‬‬
‫א) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי‪.‬‬
‫ב) חדל להתקיים במכון הבקרה תנאי מהתנאים שנקבעו‬
‫ברישיון‪.‬‬
‫ג) התגלו ליקויים בפעולת מכון הבקרה ובכלל זה‬
‫בעבודת הבקרים המורשים‪.‬‬
‫‪)3‬‬
‫שר הפנים‪ ,‬בהסכמת נותן האישור או נותן האישור שהבקר‬
‫המורשה פועל בתחום סמכותו‪ ,‬יהיו רשאים לבטל‬
‫ההרשאה של בקר מורשה לרישוי עסקים במקרים בהם‬
‫התגלו ליקויים בתפקודו‪ ,‬ובלבד שניתנה למכון ולבקר‬
‫המורשה הזדמנות לטעון את טענותיהם‪.‬‬
‫‪)1‬‬
‫מכון הבקרה יעסיק בקרים מורשים לרישוי עסקים לעניין‬
‫נותני האישור שסוגי העסקים שלהם ייכללו בצו והם יהיו‬
‫עובדי מכון הבקרה‪.‬‬
‫‪ )72‬שר הפנים‪ ,‬בהתייעצות עם נותן האישור לפי העניין‪ ,‬רשאי‬
‫לקבוע כי תידרש העסקת בקר מורשה לרישוי עסקים גם‬
‫בתחומים נוספים‪.‬‬
‫‪ )77‬שר הפנים יקבע הוראות לעניין דרכי העבודה של המכון‪,‬‬
‫לרבות דרך הגשת בקשה לקבלת רישיון‪.‬‬
‫‪ )72‬שר הפנים‪ ,‬בהסכמת נותן האישור‪ ,‬יקבע את אופן העבודה‬
‫של הבקר המורשה לרישוי עסקים מול נותני האישור‬
‫וטפסי הבדיקה שעל הבקר המורשה למלא לגבי כל בדיקה‪,‬‬
‫וכן לעניין חובת הודעה והתייעצות של הבקר המורשה עם‬
‫נותן האישור שהוא פועל בתחום סמכותו‪.‬‬
‫‪ )78‬על עובדי מכון הבקרה והפועלים בשירותו‪ ,‬לרבות הבקרים‬
‫המורשים‪ ,‬יחולו חיקוקים מסוימים החלים על עובדי‬
‫מדינה‪ ,‬בשים לב למעמדם הציבורי‪.‬‬
‫‪ )78‬שר הפנים‪ ,‬באישור שר האוצר‪ ,‬יקבע אגרות שמבקש רישיון‬
‫ישלם למכון הבקרה‪.‬‬
‫‪ )71‬שר הפנים‪ ,‬בהסכמת נותני האישור‪ ,‬יקבע את המועדים‬
‫ ‪- 721‬‬‫לסיום בדיקה שתיעשה על‪-‬ידי מכון הבדיקה‪.‬‬
‫‪ )71‬מכון בקרה שלא יעמוד במועדים שנקבעו לסיום בדיקה‬
‫ישיב למבקש הרישיון את האגרה או חלק ממנה‪ .‬שר הפנים‬
‫רשאי לקבוע הוראות לעניין נסיבות בהן לא תוחזר האגרה‪.‬‬
‫‪ )71‬נותן אישור לא יגבה תשלום לצורך מתן האישורים‬
‫הנדרשים לקבלת רישיון עסק בגין שירות או בדיקה‬
‫שנעשתה על‪-‬ידי מכון בקרה‪.‬‬
‫‪ )73‬מכון בקרה ידווח לשר הפנים ולנותני האישור לפי העניין על‬
‫כל שינוי שחל במידע שמסר בעת שהוגשה הבקשה לקבלת‬
‫הסמכה‪ ,‬או אם שונה או חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים‬
‫למתן הסמכה‪.‬‬
‫‪ )71‬מכון בקרה ידווח לשר הפנים ולנותני האישור‪ ,‬לפי העניין‪,‬‬
‫על פעילותו‪ ,‬לרבות עמידתו בתנאי ההסמכה‪ ,‬וכן כל מידע‬
‫אחר שיבקש שר הפנים לפי דרישתו של השר או לפי דרישה‬
‫של נותני האישור לפחות פעם בשנה‪ .‬שר הפנים רשאי‬
‫לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת הדיווח ומועדים קבועים‬
‫להגשתו‪.‬‬
‫‪ )22‬שר הפנים יבצע ביקורת ופיקוח על התקיימות התנאים‬
‫למתן אישור למכון הבקרה‪ ,‬פעילותו והתנאים למתן‬
‫הרשאה לבקר מורשה לרישוי עסקים‪.‬‬
‫‪ )27‬לשם ביקורת ופיקוח על ביצוע הוראות פרק זה‪ ,‬רשאי שר‬
‫הפנים למנות‪ ,‬מבין עובדי משרדו‪ ,‬מפקחים‪ .‬לא יוסמך‬
‫מפקח לפי סעיף זה‪ ,‬אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה‪:‬‬
‫א) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה‪ ,‬חומרתה או‬
‫נסיבותיה יש בה כדי למנוע את הסמכתו‪.‬‬
‫ב) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו‬
‫נתונות לו לפי סעיף זה‪ ,‬כפי שהורה שר הפנים‬
‫בהסכמת נותני האישור‪ ,‬לפי העניין‪.‬‬
‫ג) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה שר‬
‫הפנים‪.‬‬
‫ ‪- 772‬‬‫‪ )22‬לשם ביקורת ופיקוח על עבודת הבקר המורשה‪ ,‬לנותן‬
‫האישור תהיה הסמכות להסמיך מפקחים כאמור‪ ,‬מבין‬
‫עובדי משרדו‪ ,‬לעניין אותו בקר מורשה לרישוי עסקים‬
‫שפועל בתחום סמכותו של נותן האישור‪.‬‬
‫‪ )28‬לשם ביצוע תפקידו רשאי מפקח –‬
‫א) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו את שמו ומענו‬
‫ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת‬
‫המזהה אותו‪.‬‬
‫ב) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע‬
‫ומסמכים בנוגע לפעולותיו של מכון בקרה‪ ,‬ובכלל זה‬
‫בנוגע לפעולותיו של בקר מורשה לרישוי עסקים‬
‫המועסק במכון הבקרה; בפסקה זו‪" ,‬מסמך" –‬
‫המחשבים‪,‬‬
‫בחוק‬
‫כהגדרתו‬
‫פלט‬
‫לרבות‬
‫התשנ"ה‪;7111-‬‬
‫ג) להיכנס למכון בקרה ולכל אתר שמתבצעת בו בקרת‬
‫ביצוע על ידי מכון בקרה‪ ,‬כדי לבדוק את עבודת מכון‬
‫הבקרה‪ ,‬מנהליו‪ ,‬עובדיו ומי שפועל בשירותו‪ ,‬לרבות‬
‫עבודת הבקרים המורשים המועסקים במכון הבקרה‪,‬‬
‫ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי‬
‫צו של בית משפט‪.‬‬
‫‪ )28‬מפקח לא יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו‪ ,‬אלא בעת‬
‫מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה‪:‬‬
‫א) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו‪.‬‬
‫ב) יש בידו תעודה החתומה בידי שר ההפנים המעידה על‬
‫תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח לפי סעיף זה‪,‬‬
‫שאותה יציג לפי דרישה‪.‬‬
‫‪ )21‬נותן אישור יהיה אחראי על עריכת ביקורת בעסקים‬
‫שקיבלו אישור על בסיס בדיקה שנערכה על ידי מכוני‬
‫הבקרה‪ ,‬לעניין תחום הבקרה הרלוונטי לעיסוקו‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫תפקידו של מכון הבקרה יסתיים עם מתן האישור או סירוב מתן‬
‫ ‪- 777‬‬‫אישור עמידה בתנאי המפרט האחיד‪.‬‬
‫ד‪ .‬המנגנון המוצע לעיל לא יחול לגבי מפעלים בטחוניים אשר‬
‫לגביהם נקבע מלכתחילה הסדר ייחודי בפרק ב' לחוק רישוי‬
‫עסקים וכן לגבי דיני כבאות שבעניינה נקבע הסדר ייחודי‬
‫כמתואר בסעיף ‪(8‬ז) להלן‪.‬‬
‫ה‪ .‬להורות לנותן האישור‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬לקבוע בצו‪ ,‬כי אישורים‪,‬‬
‫תיאומים או היוועצויות עם גורמים מאשרים שמהווים תנאי‬
‫למתן רישיון עסק‪ ,‬ושהוגשו על ידי המבקש לצורך היתר בנייה‬
‫שניתן ב‪ 72-‬החודשים האחרונים‪ ,‬יוכלו לשמש גם כאישורים‪,‬‬
‫תיאומים או היוועצויות לעניין הוצאת רישיון עסק‪ .‬ככל‬
‫שהבקשה להיתר בנייה לא כוללת פרטים או מסמכים מהותיים‬
‫שבלעדיהם לא ניתן לאשר את רישיון העסק‪ ,‬רשאי לנותן‬
‫האישור לפי העניין לדרוש את המסמכים הנדרשים כתנאי‬
‫לטיפול או דיון בבקשה לרישיון עסק‪ .‬הסדר דומה יקבע גם‬
‫לעניין רשויות הרישוי‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫לעניין משרד הבריאות‪ ,‬עד למועד ועדת שרים לתיקוני חקיקה‬
‫הנדרשים ליישום החלטות שהתקבלו במסגרת התכנית‬
‫הכלכלית לתקציב המדינה לשנים ‪ ,2273-2271‬יגבשו המנהל‬
‫הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים את אופן‬
‫הסדרת המנגנון המוצע בכל הנוגע לאישורים הנדרשים ממשרד‬
‫הבריאות לשם קבלת רישיון עסק‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫לעניין הרשות הארצית לכבאות והצלה (להלן – רשות הכבאות)‬
‫יחולו הוראות אלה‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫לתקן את חוק רישוי עסקים כך שיאפשר למנות בצו רישוי‬
‫עסקים (עסקים טעוני רישוי)‪ ,‬התשע"ג‪( 2278-‬להלן – צו‬
‫רישוי עסקים) רשימה של סוגי עסקים שיראו בהם כמי‬
‫שאושרו לצורך המטרה של שמירת דיני הכבאות כאמור‬
‫בסעיף ‪(7‬א)(‪ )1‬לחוק ובלבד שהצהיר לרשות הרישוי כי‬
‫מתקיימים בעסק או במבקש‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬תנאי הרישיון‬
‫לאותם סוגי עסקים שנקבעו על‪-‬ידי רשות הכבאות בהתאם‬
‫לסמכותה על פי חוק רישוי עסקים‪ ,‬שיפורסמו במפרטים‬
‫האחידים או באתר האינטרנט של רשות הכבאות עד‬
‫שיפורסמו להם מפרטים אחידים‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫להנחות את שר הפנים‪ ,‬בהסכמת השר לביטחון הפנים‪,‬‬
‫ ‪- 772‬‬‫לתקן את צו רישוי עסקים כך שסוגי העסקים האמורים‬
‫בסעיף קטן (‪ )7‬ייקבעו בצו‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫הצהיר המבקש כאמור‪ ,‬יראו בו כמי שעמד בתנאי הרישיון‬
‫של רשות הכבאות ויחולו לעניין זה ההוראות בתקנות‬
‫רישוי עסקים (הוראות כלליות)‪ ,‬התשס"א‪ ,2272-‬אלא אם‬
‫כן מצאה רשות הרישוי שעל פי המידע שהגיש או על פי‬
‫מידע נוסף שבידיה‪ ,‬לא ניתן לראותו כמי שעומד בתנאים‬
‫כאמור‪ .‬רשות הרישוי תודיע לרשות הכבאות‪ ,‬בתוך ‪27‬‬
‫ימים‪ ,‬על הגשת הבקשה ותעביר אליהם העתק מהבקשה‬
‫ורישיון העסק‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫קביעה כאמור על‪-‬ידי רשות הרישוי אינה גורעת מסמכויות‬
‫רשות הכבאות לפי החוק‪ ,‬ובכלל זאת ביצוע בדיקות בסוגי‬
‫העסקים שיימנו בצו לעניין זה‪ ,‬בהתאם לתכנית העבודה‬
‫של רשות הכבאות‪.‬‬
‫‪)1‬‬
‫להנחות את השר לביטחון הפנים לתקן את תקנות שירותי‬
‫הכבאות (תשלומים בעד שירותים)‪ ,‬תשל"ה‪ ,7111-‬באופן‬
‫שיקבע כי לא יגבו אגרות מעסקים כאמור בסעיף (‪.)7‬‬
‫‪)1‬‬
‫לתקן את סעיף ‪ 728‬לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה‪,‬‬
‫התשע"ב‪ 2272-‬כך שייקבע כי תשלומי אגרת כבאות יועברו‬
‫להכנסות המדינה‪.‬‬
‫ח‪ .‬להטיל על המנהלת הכללית של משרד הפנים ועל הממונה על‬
‫התקציבים במשרד האוצר לסכם את הקצאת התקציבים‬
‫הנדרשים למשרד הפנים לצורך יישום החלטה זו והקמת מכוני‬
‫הבדיקה‪ ,‬לרבות בכל הנוגע להקצאת תקני כוח אדם בתוך ‪12‬‬
‫יום‪ .‬סיכום כאמור יהווה תנאי לאישור התיקון לחוק רישוי‬
‫עסקים בנוגע להקמת מכוני בדיקה (כפי הקבוע בסעיף ‪8‬‬
‫סעיפים קטנים ב‪-‬ד וסעיף קטן ו להחלטה זו) בקריאה שנייה‬
‫ושלישית‪.‬‬
‫לעניין החלטה זו‪-‬‬
‫"גורם מוסמך ארצי" – כהגדרתו בסעיף ‪(1‬ה) לחוק רישוי עסקים‪,‬‬
‫תשכ"ח‪.7113-‬‬
‫"מפרט אחיד" – כהגדרתו בסעיף ‪1‬ג‪ 7‬לחוק רישוי עסקים‪ ,‬תשכ"ח‪.7113-‬‬
‫ ‪- 778‬‬‫"נותני אישור" ‪ -‬כהגדרתם בסעיף ‪ 1‬לחוק רישוי עסקים‪ ,‬תשכ"ח‪.7113-‬‬
‫‪.0217‬‬
‫אשכול רשויות מקומיות‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬לאשר את החלטת ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה מס'‬
‫חכ‪ 12/‬מיום ‪ .72.3.2271‬להלן נוסח ההחלטה‪:‬‬
‫לכלול במסגרת תיקוני החקיקה לתכנית הכלכלית לשנים ‪ 2273-2271‬את‬
‫תזכיר החוק שהופץ על ידי משרד הפנים לעניין איגודי ערים (תיקון –‬
‫אשכול רשויות מקומיות)‪ ,‬התשע"ו‪.2271-‬‬
‫‪.0212‬‬
‫מסגרות תקציב לשנת הכספים ‪ 7102‬ואילך‬
‫מ ח ל י ט י ם‪:‬‬
‫‪ . 7‬לתקן את חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית‪,‬‬
‫התשנ"ב–‪( 7112‬להלן – החוק) באופן הבא‪:‬‬
‫א‪ .‬הממשלה תקבע את שיעור הגירעון הכולל מן התוצר המקומי‬
‫הגולמי (להלן – התמ"ג) כלהלן –‬
‫‪)7‬‬
‫בשנת ‪ 2271‬באופן שלא יעלה על ‪2.1%‬‬
‫‪)2‬‬
‫בשנת ‪ 2273‬באופן שלא יעלה על ‪2.1%‬‬
‫‪)8‬‬
‫בשנת ‪ 2271‬באופן שלא יעלה על ‪2.1%‬‬
‫‪)8‬‬
‫בשנת ‪ 2222‬באופן שלא יעלה על ‪2.21%‬‬
‫ ‪- 778‬‬‫‪)1‬‬
‫שנת ‪ 2227‬באופן שלא יעלה על ‪2.2%‬‬
‫‪)1‬‬
‫בשנת ‪ 2222‬באופן שלא יעלה על ‪7.11%‬‬
‫‪)1‬‬
‫בשנת ‪ 2228‬ואילך באופן שלא יעלה על ‪.7.1%‬‬
‫ב‪ .‬על אף הוראות סעיף ‪1‬א לחוק‪ ,‬הממשלה תהא רשאית להגדיל‬
‫את סכום ההוצאה הממשלתית בשנת הכספים ‪ 2271‬בשיעור‬
‫נוסף על השיעור הקבוע בסעיף ‪(1‬א)(ג)(‪ )2‬לחוק‪ ,‬שלא יעלה על‬
‫‪ 2.8%‬ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב ‪,2271‬‬
‫והכל בהתאמה לסעיף ‪ 2‬להלן‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫לבצע שינוי באופן הרישום של מגבלת ההוצאה‪ ,‬כך שכספי הסיוע‬
‫האמריקני שכיום נכללים באופן חלקי במגבלת ההוצאה‪ ,‬יירשמו‬
‫במלואם כהוצאה מותנית בהכנסה‪ ,‬וזאת בלא להשפיע על גובה‬
‫הגירעון הכולל מהתמ"ג‪ .‬בהתאם‪ ,‬סכום ההוצאה הממשלתית‬
‫בשנת התקציב ‪ 2271‬יקטן בשיעור של ‪ 2.1%‬ביחס לסכום‬
‫ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב ‪.2271‬‬
‫ד‪ .‬על אף הוראות סעיף ‪1‬א לחוק ולנוכח הוראות סעיף ‪(7‬א)(‪)8‬‬
‫לחוק יסוד‪ :‬תקציב המדינה לשנים ‪ 2271‬ו‪( 2273-‬הוראות‬
‫מיוחדות) (הוראת שעה) והוראות סעיפים ‪(8‬א) ו‪ )2(1-‬לחוק‬
‫תקציב המדינה לשנים ‪ 2271‬ו‪( 2273-‬הוראות מיוחדות)(הוראת‬
‫שעה)‪ ,‬התשע"ו‪ ,2271-‬הממשלה תהא רשאית להגדיל את סכום‬
‫ההוצאה הממשלתית בשנת הכספים ‪ 2273‬בשיעור נוסף על‬
‫השיעור הקבוע בסעיף ‪(1‬א)(ג)(‪ )2‬לחוק‪ ,‬שלא יעלה על ‪ 2.8%‬ביחס‬
‫לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב ‪ ,2271‬והכל‬
‫בהתאמה לסעיף ‪ 2‬להלן‪ .‬הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית‬
‫כאמור בסעיף זה לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה‬
‫הממשלתית בשנת ‪ 2271‬ואילך לצורך חישוב סכום ההוצאה‬
‫הממשלתית לפי סעיף ‪1‬א לחוק‪.‬‬
‫‪ . 2‬לתקן את סעיף ‪1‬א(ב) לחוק‪ ,‬כך שבכל אחת משנות התקציב החל‬
‫משנת התקציב ‪ 2271‬יוצמד סכום ההוצאה הממשלתית‪ ,‬ביחס לשנת‬
‫התקציב שקדמה לו‪ ,‬במקום ההצמדה למדד המחירים לצרכן‪ ,‬באופן‬
‫הבא‪:‬‬
‫א‪ .‬בשנת התקציב ‪ – 2271‬בשיעור של ‪7.2%‬‬
‫ ‪- 771‬‬‫ב‪ .‬בשנת התקציב ‪ - 2273‬בשיעור של ‪7.8%‬‬
‫ג‪.‬‬
‫בשנת התקציב ‪ – 2271‬בשיעור של ‪2%‬‬
‫ד‪ .‬בשנת התקציב ‪– 2222‬בשיעור של ‪ 2%‬בניכוי ההפרש לשנת ‪2273‬‬
‫ה‪ .‬בשנת התקציב ‪ – 2227‬בשיעור של ‪ 2%‬בניכוי הסכום המתקבל‬
‫מצירוף שני אלה‪:‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫‪)7‬‬
‫ההפרש לשנת ‪2273‬‬
‫‪)2‬‬
‫ההפרש לשנת ‪2271‬‬
‫בשנת התקציב ‪ – 2222‬בשיעור של ‪ 2%‬בניכוי הסכום המתקבל‬
‫מצירוף כל אלה‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫ההפרש לשנת ‪2273‬‬
‫‪)2‬‬
‫ההפרש לשנת ‪2271‬‬
‫‪)8‬‬
‫ההפרש לשנת ‪2222‬‬
‫החל משנת התקציב ‪ – 2228‬ממוצע השיעורים של מדד המחירים‬
‫לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשלוש השנים‬
‫שקדמו לאותה שנת תקציב‪.‬‬
‫ח‪ .‬יובהר כי בשנת התקציב ‪ ,2271‬יוצמד סכום ההוצאה‬
‫הממשלתית לסכום ההוצאה הממשלתית לשנת ‪ 2271‬שבחוק‬
‫התקציב הדו‪-‬שנתי לשנים ‪ 2271‬ו‪.2271 -‬‬
‫ט‪ .‬בסעיף זה‪" :‬ההפרש לשנה מסוימת" – שליש מההפרש שבין ‪2%‬‬
‫למדד המחירים לצרכן שפרסמה‬
‫לסטטיסטיקה לאותה שנת תקציב‪.‬‬
‫הלשכה‬
‫המרכזית‬
‫‪ . 8‬להסמיך את ועדת השרים לתיקוני חקיקה הנדרשים ליישום החלטות‬
‫שהתקבלו במסגרת התכנית הכלכלית לתקציב המדינה לשנים‬
‫‪ ,2273-2271‬לאשר על הדעת הממשלה את נוסח הצעת החוק על‪-‬פי‬
‫סעיפים ‪ 2-7‬להחלטה זו‪ .‬הצעת החוק כאמור תוגש לכנסת יחד עם‬
‫חוק התכנית הכלכלית לשנים ‪.2273-2271‬‬
‫‪- 771 -‬‬
‫‪.0212‬‬
‫סיוע בדיור לחיילים משוחררים בודדים‬
‫מ ח ל י ט י ם‪:‬‬
‫להטיל על שר הביטחון לתקן את חוק קליטת חיילים משוחררים‬
‫התשנ"ד‪( 7118-‬להלן – החוק) כך שיוענק סיוע בשכר דירה לחיילים‬
‫משוחררים בודדים‪ ,‬אשר לפני תום שירותם הסדיר היו זכאים לסיוע‬
‫במימון שכר דירה כחיילים בודדים לפי פקודות הצבא‪ ,‬בהתאם לעקרונות‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪ . 7‬הסיוע בשכר דירה יעמוד על ‪ 7,222‬ש"ח לחודש לכל היותר ויינתן‬
‫לתקופה שלא תעלה על ‪ 72‬חודשים‪ .‬הסיוע בשכר דירה יהיה ניתן‬
‫למימוש במהלך ‪ 81‬החודשים שלאחר תום השירות הצבאי ובכפוף‬
‫להצגת חוזה שכירות בתוקף‪.‬‬
‫‪ . 2‬סך המוטבים לסיוע לא יעלה על ‪ 7,222‬בשנה; ככל שהיקף מבקשי‬
‫הסיוע יעלה על מכסה זו‪ ,‬יתבצע תיעדוף בהתאם לתנאים שייקבעו על‬
‫ידי הנהלת הקרן לקליטת החייל המשוחרר‪ ,‬באישור שר האוצר ושר‬
‫הביטחון; תנאים כאמור יכול שייקבעו בהתחשב‪ ,‬בין השאר‪ ,‬במשך‬
‫השירות הסדיר‪ ,‬בסוגו ובנסיבות השחרור ממנו‪ ,‬וכן בהתחשב במצבו‬
‫הכלכלי‪-‬חברתי של החייל המשוחרר‪.‬‬
‫‪ . 8‬סך הסיוע השנתי בשכר דירה לא יעלה על ‪ 72‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫בהחלטה זו "חייל בודד" ‪ -‬חייל בודד כהגדרתו בסעיף ‪(2‬ב)(‪ )2‬לפקודת‬
‫מטכ"ל ‪" 81.2323‬חיילים בודדים – עקרונות‪ ,‬זכויות ונהלים – שירות‬
‫חובה"‪" .‬חייל משוחרר" כהגדרתו בחוק‪.‬‬
‫‪.0212‬‬
‫גיוס אגרות חוב על ידי חברת רכבת ישראל בע"מ‬
‫מ ח ל י ט י ם‪:‬‬
‫‪ . 7‬להקים צוות ממשלתי לקידום וביצוע כל הפעולות הנדרשות לגיוס‬
‫אגרות חוב על ידי חברת רכבת ישראל בע"מ מהציבור בהיקף של כ‪7-‬‬
‫ ‪- 771‬‬‫מיליארד שקלים חדשים בשנת ‪ ,2273‬ובכלל כך התאמות בהיקפי‬
‫הגיוס ולוחות הזמנים לביצועו‪ ,‬ולרבות קביעת התנאים לגיוס כ‪7-‬‬
‫מיליארד שקלים חדשים בהתאם להחלטת הממשלה מס' ‪ 2217‬מיום‬
‫‪ 1‬באוקטובר ‪ 2278‬בהשתתפות הגורמים הבאים‪ ,‬או נציג מטעמם‪:‬‬
‫א‪ .‬מנהל רשות החברות הממשלתיות‪ ,‬והוא ישמש יו"ר הצוות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הממונה על התקציבים במשרד האוצר‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫החשבת הכללית במשרד האוצר‪.‬‬
‫ד‪ .‬מנכ"לית משרד התחבורה והבטיחות בדרכים‪.‬‬
‫‪ . 2‬לדיוני הצוות יוזמנו ככל הנדרש נציגי חברת רכבת ישראל בע"מ‪.‬‬
‫‪ . 8‬להפחית ‪ 7‬מיליארד שקלים חדשים מתקציב הפיתוח של משרד‬
‫התחבורה והבטיחות בדרכים לשנת ‪ ,2271‬וכן ‪ 7‬מיליארד חדשים‬
‫נוספים מתקציב הפיתוח לשנת ‪.2273‬‬
‫להנחות את החשבת הכללית והממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר‪,‬‬
‫ומנכ"לית משרד התחבורה והבטיחות בדרכים‪ ,‬לתקן את הסכם ההפעלה‬
‫והפיתוח עם חברת רכבת ישראל בע"מ מיום ‪ 71‬ביוני ‪ ,2278‬כך שיאפשר‬
‫את גיוסי החוב בהתאם להחלטה זו‪ ,‬והחזרי החוב בגינם יתאפשרו גם‬
‫לאחר שנת ‪.2222‬‬
‫‪.0211‬‬
‫בסעיף זה לא קיימת החלטה‬
‫‪.0212‬‬
‫התאמת השתתפויות עצמיות בתכניות לשירותי בריאות נוספים בקופות‬
‫החולים‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬הממשלה רושמת את הודעת שר הבריאות כי יפעל להפחתת‬
‫ההשתתפויות העצמיות בייעוצים בתכניות לשירותי בריאות נוספים של‬
‫קופות החולים שבהן הייתה עליה אפקטיבית בהשתתפויות העצמיות‪.‬‬
‫‪- 773 -‬‬
‫‪.0212‬‬
‫התכנית הלאומית לפיתוח טכנולוגיות המקטינות את השימוש העולמי‬
‫בנפט בתחבורה ולחיזוק תעשיות עתירות ידע בתחום‬
‫מ ח ל י ט י ם‪:‬‬
‫‪ . 7‬לתקן את סעיף ‪(8‬א) ובהתאם לכך את הנספחים המצוינים בהחלטת‬
‫ממשלה מס' ‪ 2112‬מיום ‪ 82‬בינואר ‪( 2277‬להלן – ההחלטה)‪ ,‬שעניינה‬
‫הפעלת תכנית לאומית לפיתוח טכנולוגיות המקטינות את השימוש‬
‫העולמי בנפט בתחבורה ולחיזוק תעשיות עתירות ידע בתחום‪ ,‬כך‬
‫שסך המקורות התקציביים שיקצה משרד האוצר למשרדי הממשלה‬
‫ולוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה לשם יישום‬
‫התכנית יעמוד על סכום של עד ‪ 11‬מיליון ש"ח בהוצאה לשנה בשנים‬
‫‪ ,2273-2271‬וכן לעדכן בהתאם את תקציבי ההרשאה להתחייב‪ .‬עדכון‬
‫חלוקת התקציב בין משרדי הממשלה השונים והוועדה לתכנון‬
‫ותקצוב ייעשה בתיאום בין אגף התקציבים לבין מנהלת תחליפי נפט‬
‫לתחבורה במשרד ראש הממשלה‪.‬‬
‫‪ . 2‬יובהר כי פרט לאמור בסעיף ‪ 7‬לעיל‪ ,‬אין באמור כדי לגרוע מיתר‬
‫הוראות ההחלטה‪.‬‬
‫‪.0212‬‬
‫התאמות במלאי החירום של משרד הכלכלה והתעשייה‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬על מנת לתמוך במאמצי הממשלה בביצוע התאמות לשם‬
‫התכנסות למסגרת תקציב המדינה ולשם עמידה ביעד הגרעון בהתאם‬
‫לחוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית‪ ,‬התשנ"ב‪,7112-‬‬
‫ ‪- 771‬‬‫להפחית מבסיס תקציב מלאי החירום של משרד הכלכלה והתעשייה סכום‬
‫בגובה ‪ 7,122‬אלפי ש"ח בשנת ‪ 2271‬וסכום בגובה ‪ 8,222‬אלפי ש"ח בשנת‬
‫‪ 2273‬ואילך‪.‬‬
‫‪.0221‬‬
‫ייעול והפחתת הוצאות האבטחה במשרדי הממשלה‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬במטרה להוביל להתייעלות ולהפחתה בהוצאות האבטחה‬
‫של משרדי הממשלה‪:‬‬
‫‪ . 7‬להנחות את משרדי הממשלה להיערך לשימוש באמצעים טכנולוגיים‬
‫מתקדמים כפי שיאושרו ע"י הקצין המוסמך כהגדרתו בחוק להסדרת‬
‫הביטחון בגופים ציבוריים‪ ,‬התשנ"ח‪( 7113-‬סימולטור ירי ולומדות‬
‫הדרכה ממוחשבות)‪ ,‬וזאת במטרה להביא לצמצום של חלק מימי‬
‫הריענון השנתיים הנדרשים לעניין כשירות המאבטחים במשרדי‬
‫הממשלה‪ .‬על רקע האמור‪ ,‬להפחית את הוצאות האבטחה של משרדי‬
‫הממשלה‪ ,‬בסך ‪ 1,122‬אלפי ש"ח מבסיס תקציב האבטחה של משרדי‬
‫הממשלה החל משנת ‪ 2271‬ואילך‪ .‬לצד זאת‪ ,‬לקבוע כי בשנת ‪2271‬‬
‫יוקצה מתוך החיסכון התקציבי תקציב חד‪-‬פעמי לרכישת אמצעים‬
‫טכנולוגיים עבור משרדי הממשלה בסכום של עד ‪ 1,222‬אלפי ש"ח‪.‬‬
‫להטיל על משטרת ישראל לגבש עד לעשרים באוגוסט ‪ 2271‬רשימה‬
‫הכוללת את מספר המאבטחים במשרדי הממשלה ובהתאם לכך‬
‫תיקבע גובה ההפחתה הנדרשת בכל משרד ממשלתי‪.‬‬
‫‪ . 2‬להקים צוות בין משרדי בראשות סגן ראש המל"ל לענייני עורף‬
‫וביטחון פנים אשר יבחן את האפשרות להקמת מערך אבטחה היקפי‬
‫של קריית הלאום‪ .‬חברי הצוות יהיו סגן ראש המל"ל‪ ,‬נציג שב"כ‪,‬‬
‫נציג משמר הכנסת‪ ,‬נציג אגף התקציבים במשרד האוצר‪ ,‬נציג אגף‬
‫החשב הכללי במשרד האוצר‪ ,‬נציג אגף ביטחון במשרד האוצר‪ ,‬נציג‬
‫המשרד לביטחון פנים ונציג המשטרה‪ .‬המלצות הוועדה יכללו מודל‬
‫אבטחה חדש לקריית הלאום תוך השגת חיסכון תקציבי ושיפור רמת‬
‫הביטחון בקרית הלאום‪ .‬הוועדה תגיש את המלצותיה לממשלה עד‬
‫יום ‪ 87‬במרץ ‪.2271‬‬
‫לאור כל האמור לעיל‪ ,‬יש להפחית מבסיס תקציבי משרדי הממשלה‬
‫ ‪- 722‬‬‫הרלוונטיים להחלטה זו סכום בגובה ‪ 122‬אלפי ש"ח בשנת ‪ 2271‬וסכום‬
‫בגובה ‪ 1,122‬אלפי ש"ח בשנת ‪ 2273‬אילך‪.‬‬
‫‪.0220‬‬
‫קביעת כללי ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים לשנים ‪7102-‬‬
‫‪7102‬‬
‫מ ח ל י ט י ם‪:‬‬
‫‪ . 7‬לקבוע הוראת שעה חדשה שעניינה שיטת ההתחשבנות בין קופות‬
‫החולים לבין בתי החולים הציבוריים הכלליים (להלן ‪ -‬בתי החולים)‬
‫לשנים ‪ 2271‬עד סוף שנת ‪ 2271‬תוך אימוץ חלק מההוראות הקבועות‬
‫בהוראת השעה שבפרק ה' לחוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים‬
‫(תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים ‪ 2278‬ו‪ ,)2278-‬התשע"ג‪-‬‬
‫‪( ,2278‬להלן – החוק)‪ ,‬בשינויים הבאים כמפורט להלן‪:‬‬
‫תקרות ורצפות צריכה‬
‫‪ . 2‬להגדיר תקרת צריכה פרטנית ברוטו במחיר מלא‪ ,‬כהגדרתו בחוק‪,‬‬
‫לכל קופה בכל בית חולים (להלן ‪ -‬תקרה) לשנת ‪ 2271‬שתהיה שווה ל‪-‬‬
‫‪ 11%‬מהביצוע הממוצע בשנים ‪( 2271-2278‬להלן‪-‬שנות הבסיס) כאשר‬
‫הביצוע בכל אחת מהשנים מקודם למחירי שנת ‪ 2271‬לפי שיעורי‬
‫העדכון לאותם שנים‪ ,‬כהגדרתם בחוק‪ ,‬ובתוספת ריאלית בשיעור‬
‫‪ 8.72%‬לשנת ‪ ,2278‬ובשיעור ‪ 7.8%‬לשנת ‪ ,2278‬וזאת בהתאם לשיעור‬
‫שנקבע בסעיף ‪ 22‬לחוק ‪ .‬תקרה זו תקבע גם לכל אחד מתחומי‬
‫השירותים הבאים ותקודם בתוספת ריאלית עבור שנת ‪ 2271‬ועבור‬
‫שנת ‪ 2271‬בשיעורים האמורים‪:‬‬
‫א‪ .‬שירותים בעלי תעריף פרטני (פעולות דיפרנציאליות) – התוספת‬
‫הריאלית תהיה בהתאם לגידול באוכלוסייה בפועל בשנה‬
‫שקדמה לשנה המקודמת בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה‪.‬‬
‫ ‪- 727‬‬‫ב‪ .‬שירותי אשפוז במחלקה פנימית – שיעור של ‪ 7.8%‬בשנה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫כל יתר השירותים– שיעור של ‪ 7.11%‬לכל שנה‪.‬‬
‫‪ . 8‬התקרות האמורות יקודמו בשיעור העדכון של מחיר יום האשפוז כפי‬
‫שיקבעו השרים בצו הפיקוח על מחירים ומצרכים (העלאת מחירי‬
‫אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (להלן ‪ -‬שיעור העדכון)‪ ,‬לשנים‬
‫האמורות‪.‬‬
‫‪ . 8‬לקבוע כי תקרות הצריכה ברוטו לשנים ‪ 2273‬ו‪ 2271-‬יהיו שוות‬
‫לתקרה הצריכה‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬בשנה הקודמת כשהן מקודמות ובשיעור‬
‫העדכון לאותה שנה ובתוספת הריאלית בשיעורים שלהלן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫שירותים בעלי תעריף פרטני (פעולות דיפרנציאליות) – התוספת‬
‫הריאלית תהיה בהתאם לגידול באוכלוסייה בפועל בשנה‬
‫שקדמה לשנה המקודמת בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שירותי אשפוז במחלקה פנימית – שיעור של ‪ 2.3%‬בשנה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫כל יתר השירותים– שיעור של ‪ 7.2%‬לכל שנה‪.‬‬
‫‪ . 1‬לקבוע כי תקרות הצריכה נטו לכל קופה בכל בית חולים‪ ,‬לכל אחת‬
‫מהשנים ‪ 2271-2271‬תהיה שווה ל‪ 32%-‬מתקרות הצריכה לאותה‬
‫שנה המשקפות את המחיר נטו הממוצע כיום במערכת האשפוז‪.‬‬
‫‪ . 1‬לקבוע רצפה פרטנית ברוטו לכל קופה בכל בית חולים (להלן – רצפת‬
‫הצריכה ברוטו) לשנת ‪ 2271‬שתהיה שווה ל‪ 18.1%-‬מהתקרה ברוטו‬
‫לשנת ‪( 2271‬המהווה ‪ 12.1%‬מהביצוע הממוצע בשנים ‪2271-2278‬‬
‫המקודם בהתאם לאמור לעיל)‪.‬‬
‫‪ . 1‬לקבוע כי רצפות הצריכה ברוטו לכל קופה בכל בית חולים לשנים‬
‫‪ 2271-2273‬תהיינה כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬במקרה בו הרכש בשנת ‪ 2271‬של קופת חולים מסוימת בבית‬
‫חולים מסוים היה מעל ‪ 11%‬מהתקרה ברוטו שנקבעה לאותה‬
‫השנה‪ ,‬אז הרצפה לשנת ‪ 2273‬תהיה בשיעור של ‪ 11%‬מהתקרה‬
‫לשנה זו‪.‬‬
‫ב‪ .‬במקרה בו הרכש בשנת ‪ 2271‬של קופת חולים מסוימת בבית‬
‫ ‪- 722‬‬‫חולים מסוים היה בין ‪ 12%‬ל‪ 11%-‬מהתקרה ברוטו שנקבעה‬
‫לאותה השנה‪ ,‬אז הרצפה לשנת ‪ 2273‬תהיה בשיעור הביצוע‬
‫מהתקרה בשנת ‪.2271‬‬
‫ג‪.‬‬
‫במקרה בו הרכש בשנת ‪ 2271‬של קופת חולים מסוימת בבית‬
‫חולים מסוים היה מתחת ל‪ 12% -‬מהתקרה שנקבעה לאותה‬
‫השנה‪ ,‬אז הרצפה לשנת ‪ 2273‬תהיה בשיעור של ‪ 12%‬מהתקרה‬
‫לשנה זו‪.‬‬
‫ד‪ .‬אותם העקרונות יחולו בקביעת רצפות הצריכה ברוטו לשנת‬
‫‪ ,2271‬בהתבסס על הרכש בפועל לשנת ‪.2273‬‬
‫ה‪ .‬השרים יפרסמו לכל בית חולים ולכל קופת חולים את השינוי‬
‫שחל ברצפה שלהם לאותה השנה עד ליום ה‪ 7-‬בספטמבר של‬
‫אותה השנה‪ .‬כל עוד לא פורסם שינוי לרצפה כאמור‪ ,‬הרצפה‬
‫תעמוד על ‪ 18.1%‬מהתקרה לאותה השנה‪.‬‬
‫‪ . 3‬לקבוע כי רצפת הצריכה נטו לכל קופה בכל בית חולים‪ ,‬לכל אחת‬
‫מהשנים ‪ 2271-2271‬תהיה שווה ל‪ 32%-‬מרצפת הצריכה ברוטו‬
‫לאותה שנה‪.‬‬
‫‪ . 1‬על אף האמור בסעיפים ‪ 3-2‬לעיל‪ ,‬במידה ועד למועד אישור טיוטת‬
‫החוק בוועדת השרים לתיקוני חקיקה הנדרשים ליישום ההחלטות‬
‫שהתקבלו במסגרת התכנית הכלכלית לתקציב המדינה לשנים‬
‫‪( 2273-2271‬להלן – ועדת השרים) שתדון בהצעות החוק שהוגשו יחד‬
‫עם הצעת חוק התקציב לשנים ‪ ,2273-2271‬הסכימו השרים על‬
‫שיעורים שונים או על שנות בסיס שונות מהקבוע בסעיפים האמורים‪,‬‬
‫ייקבע בחוק השיעור שהוסכם‪.‬‬
‫‪ . 72‬להסמיך את השרים להורות בצו על תוספת ריאלית לתקרות‬
‫ולרצפות הצריכה‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬לגבי קופת חולים ובתי חולים מסוימים‪,‬‬
‫שתהיה שונה מהתוספת הריאלית שנקבעה לפי סעיף ‪ ,2‬בין היתר‬
‫בהסתמך על שינוי בשיעור הקפיטציה‪ ,‬כהגדרתו בחוק‪ ,‬של קופת‬
‫החולים‪ ,‬תוספת מיטות לבית החולים‪ ,‬וכן שינויי חלוקת ההוצאה‬
‫וההכנסה בין קופות החולים ובתי החולים נוכח האמור בסעיפים ‪1‬‬
‫ו‪ ,3-‬ובלבד שסך התוספת הריאלית בתקרות וברצפות לכלל קופות‬
‫החולים ובתי החולים לא ישתנה בשל מתן ההוראות כאמור‪.‬‬
‫‪ . 77‬השרים יודיעו לכל בית חולים ולכל קופת חולים‪ ,‬עד יום ‪ 7‬במארס של‬
‫כל שנה מהשנים ‪ ,2271-2271‬את גובה תקרת הצריכה ורצפת‬
‫ ‪- 728‬‬‫הצריכה‪ ,‬לאותה שנה‪.‬‬
‫‪ . 72‬ההסדרים המפורטים בהחלטה זו לעניין תקרות ורצפות הצריכה לא‬
‫יחולו על שירותי רפואה דחופה (מיון) אלא אם כן קבעו השרים אחרת‬
‫בצו‪ .‬ערך שירותי הרפואה הדחופה יופחת מהתקרות והרצפות‬
‫כאמור‪ ,‬אך לקבוע בחוק כי קופת חולים לא תשלם עבור שירותי‬
‫הרפואה הדחופה יותר מ‪ 32%-‬ממחירי שירותי הבריאות‪.‬‬
‫‪ . 78‬השרים רשאים לקבוע בצו‪ ,‬שירותים נוספים שעליהם לא יחולו‬
‫ההסדרים המפורטים בהחלטה זו לעניין התקרה ורצפת הצריכה‪ .‬ערך‬
‫השירותים הכלולים בצו יופחת מהתקרות והרצפות כאמור‪ ,‬כפי‬
‫שיקבעו השרים בצו האמור‪ .‬המשרדים יבצעו בחינה של שירותים‬
‫קיימים וחדשים בהם יש היגיון מקצועי לבצע שינוי זה לגביהם ניתן‬
‫לגבש מודל מקצועי של אופן חלוקת הסיכונים ותמריצים נכונים‬
‫למבטח ולספק‪.‬‬
‫‪ . 78‬לפנות לוועדת המחירים הבין משרדית‪ ,‬שמונתה לפי חוק הפיקוח על‬
‫מחירי מצרכים ושירותים‪ ,‬התשנ"ו‪( 7111-‬להלן – חוק הפיקוח וועדת‬
‫המחירים‪ ,‬בהתאמה) לבחון את מחירי השירותים שהחוק לא יחול‬
‫עליהם כאמור בסעיפים ‪ 78-72‬ולפעול לשנותם‪ ,‬אם תמצא לנכון‪.‬‬
‫‪ . 71‬לקבוע כי משרדי הבריאות והאוצר יהיו רשאים‪ ,‬עד למועד אישור‬
‫טיוטת החוק בוועדת השרים שתדון בהצעות החוק שהוגשו יחד עם‬
‫הצעת חוק התקציב לשנים ‪ ,2273-2271‬לקבוע כללים נפרדים עבור‬
‫שירותים הנצרכים במסגרת שירותי רפואה פרטית (שר"פ) ולגבי אופן‬
‫הכללתם ברצפות ותקרות הצריכה כאמור‪.‬‬
‫כללי תשלום עבור שירותי בריאות‬
‫‪ . 71‬לקבוע כי בכל אחת מהשנים ‪ ,2271-2271‬תשלם קופת חולים בעבור‬
‫שירותים שרכשה בבית חולים הכלולים בתקרות סכומים כמפורט‬
‫להלן‪:‬‬
‫א‪ .‬במידה וקופת החולים רכשה שירותים עד לרצפת הצריכה ברוטו‬
‫– את רצפת הצריכה נטו באותה שנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬במידה וקופת החולים רכשה שירותים מעבר לרצפת הצריכה‬
‫ברוטו– את רצפת הצריכה נטו בתוספת לא יותר מ‪ 32%-‬ממחירי‬
‫השירותים עבור אותם השירותים שנצרכו מעבר לרצפת הצריכה‬
‫ ‪- 728‬‬‫ברוטו ועד לתקרה ברוטו‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫במידה וקופת החולים רכשה שירותים מעבר לתקרת הצריכה‬
‫ברוטו– את רצפת הצריכה נטו בתוספת לא יותר מ‪ 32%-‬ממחירי‬
‫השירותים עבור אותם השירותים שנצרכו מעבר לרצפת הצריכה‬
‫ברוטו ועד ל‪ 722%-‬מהתקרה ברוטו‪ ,‬ובתוספת‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫עבור שירותי אשפוז במחלקות הפנימיות מעבר ל‪722%-‬‬
‫מהתקרה ברוטו – ‪ 22%‬ממחירי שירותי הבריאות‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫עבור שירותים בעלי תעריף פרטני (פעולות דיפרנציאליות)‬
‫מעבר ל‪ 722%-‬מהתקרה ברוטו ועד ל‪ 723%-‬מהתקרה‬
‫ברוטו – לא יותר מ‪ 11% -‬ממחירי שירותי הבריאות‪ .‬ומעבר‬
‫ל‪ 723%-‬מהתקרה ברוטו – לא יותר מ‪ 88% -‬ממחירי‬
‫שירותי הבריאות‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫עבור כל יתר שירותי הבריאות מעבר ל‪ 722%-‬מהתקרה‬
‫ברוטו – לא יותר מ‪ 81%-‬ממחירי שירותי הבריאות‪.‬‬
‫ד‪ .‬צריכה בשיעורים האמורים לפי סעיף ג' לעיל תהיה רק במידה‬
‫וקופות החולים צרכו גם מעבר ל‪ 722%-‬מתקרת הצריכה‬
‫הכוללת בבית החולים וגם מעבר ל‪ 722%-‬מהתקרה הפרטנית‬
‫לאותו תחום פעילות‪.‬‬
‫‪ . 71‬לקבוע בחוק‪ ,‬כי קופה שצרכה ימי אשפוז במחלקות הפנימיות בבתי‬
‫החולים הכלליים במצטבר בכלל בתי החולים מעבר ל‪722%-‬‬
‫מהתקרה ברוטו‪ ,‬יקזז המוסד לביטוח לאומי לאותה קופת חולים‬
‫בשנה העוקבת‪ ,‬מחלקה בסכום לחלוקה לפי סעיפים ‪ 73-71‬לחוק‬
‫ביטוח בריאות ממלכתי‪ 82% ,‬ממחירי שירותי האשפוז במחלקות‬
‫הפנימיות שנצרכו מעבר לתקרה‪ .‬סך הסכום שיקוזז מכלל הקופות‬
‫שצרכו מעבר לתקרה כאמור‪ ,‬יחולק מחדש לקופות החולים על‪-‬ידי‬
‫המוסד לביטוח הלאומי בהתאם לחלקה של כל קופה בסך תקרות‬
‫הצריכה לשירותי אשפוז במחלקות הפנימיות בשנה הקודמת‪ .‬חלוקה‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬תיעשה תוך שמירה על כך שבמידה וכל הקופות גדלו מעבר‬
‫לתקרה בשיעור זהה‪ ,‬לא יוסט כסף בין הקופות‪.‬‬
‫‪ . 73‬לקבוע כי הוראות סעיף ‪ 71‬יחולו גם על צריכה מעבר ל‪722%-‬‬
‫מהתקרה ברוטו שתקבע לקופת חולים אשר בבעלותה בתי חולים‪,‬‬
‫בבתי החולים אשר בבעלותה‪ .‬כמו כן‪ ,‬לקבוע כי לא יקוזז כל סכום‬
‫במנגנון האמור בסעיף ‪ ,71‬לקופת חולים על צריכה מעבר לתקרה‬
‫ ‪- 721‬‬‫בבתי חולים שבבעלות קופת חולים אחרת‪ ,‬כאשר תמהיל האשפוז‬
‫ומשך האשפוז שונים ממשך האשפוז ותמהיל האשפוז של הקופה‬
‫בבית החולים שבבעלותה‪ .‬המשרדים יקבעו הנחיות ברורות לעניין‬
‫זה‪.‬‬
‫‪ . 71‬לקבוע כי עבור צריכה תחת סעיף ‪( 71‬ג)(‪ )7‬של שירותי אשפוז מעבר‬
‫לתקרה לא יוכלו בית חולים וקופת חולים להסכים על כללי‬
‫התחשבנות או מחירים השונים מהאמור בהחלטה זו‪ .‬כל הסכם בין‬
‫קופת חולים לבית חולים אשר חורג מסעיף זה יהיה בטל‪.‬‬
‫‪ . 22‬לקבוע כי הוראות סעיף ‪(71‬א) יחולו בכפוף לכך שבית החולים הסכים‬
‫לספק לקופת החולים‪ ,‬באותה שנה‪ ,‬שירותים בהיקף כספי‪ ,‬בזמינות‬
‫ובתמהיל דומים לאלה שסיפק בשנה שקדמה לה ומתקיימים תנאים‬
‫נוספים שקבעו השרים לעניין זה‪ ,‬אם קבעו‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬לקבוע כי‬
‫קופת חולים תחויב לשלם לא יאוחר מ‪ 12-‬ימים ממועד החיוב את‬
‫רצפת הצריכה נטו שנקבעה לכל בית חולים‪ ,‬אלא אם כן קיבלה‬
‫הסכמה מהשרים‪ ,‬או ממי מעובדי משרדם שהשרים יסמיכו לכך‪,‬‬
‫אישור לחרוג מכלל זה‪ .‬משרדי הבריאות והאוצר יהיו רשאים לקבוע‪,‬‬
‫עד למועד אישור טיוטת החוק בוועדת השרים שתדון בהצעות החוק‬
‫שהוגשו יחד עם הצעת חוק התקציב לשנים ‪ ,2273-2271‬שיעור נוסף‬
‫מסך החשבון שתחויב קופת החולים לשלם לבית החולים באופן‬
‫האמור‪ .‬במידה וקבעו‪ ,‬שיעור זה ייקבע בחוק‪.‬‬
‫‪ . 27‬לקבוע כי השרים יהיו רשאים לקבוע בצו תשלום מוגדל בעד אשפוז‬
‫של מטופל המיועד להעברה‪ ,‬תוך אימוץ הכללים האמורים בצו לשינוי‬
‫סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים‬
‫‪ 2278‬ו‪( )2278-‬תשלום מוגדל בעד אשפוז של מטופל המיועד להעברה)‪,‬‬
‫התשע"ד‪ ,2278-‬ובשינויים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬התשלום במחיר מלא עבור ימי האשפוז בגין מטופל המיועד‬
‫להעברה ישולם בעד הימים שלאחר תום ‪ 8‬ימי עסקים‪ ,‬מהמועד‬
‫שבו בית חולים מסר לה הודעה שהמטופל הוא מיועד להעברה‪.‬‬
‫ב‪ .‬קופת החולים תחויב לשלם לבית החולים עבור חולים המיועדים‬
‫להעברה תוך ‪ 82‬ימים ממועד החיוב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫כתנאי להחלת הצו‪ ,‬מנהל הרפואה במשרד הבריאות בתיאום עם‬
‫משרד האוצר יקבע נוהל בנושא חולים המיועדים להעברה‪,‬‬
‫שיסדיר בין היתר‪ ,‬את אופן בירור המקרים בהם הקופה מערערת‬
‫ ‪- 721‬‬‫על כך שהחולה מיועד להעברה‪.‬‬
‫‪ . 22‬להנחות את משרד הבריאות בשיתוף משרד האוצר לקבוע ולמדוד‪,‬‬
‫החל משנת ‪ ,2271‬מדד הלימת אשפוז (שיכלול מדדים כמשך אשפוז‬
‫ממוצע‪ ,‬שיעור אשפוזים חוזרים‪ ,‬שיעור אשפוזים מחדר המיון ושיעור‬
‫אשפוזים בני יום אחד ומדדים נוספים שיראו המשרדים לנכון) אשר‬
‫ידרג את כלל בתי החולים הכלליים‪ .‬מדד הלימת האשפוז ימדוד הן‬
‫את מיקומו של כל בית החולים במדדים השונים ביחס לבתי החולים‬
‫אחרים‪ ,‬והן את השיפור שחל בכל בית החולים ביחס לשנה הקודמת‪.‬‬
‫לקבוע בחוק כי החל מינואר ‪ ,2273‬יהיו רשאים השרים לקבוע בצו‪ ,‬כי‬
‫בית חולים שידורג בשליש העליון בדירוג המדד האמור של השנה‬
‫הקודמת‪ ,‬יקבל במקום תשלום בשיעור ‪ 22%‬עבור שירותי אשפוז‬
‫מעבר לתקרה האמורה בסעיף ‪(71‬ג)(‪ )8‬תשלום בשיעור של ‪21%‬‬
‫ממחיר השירותים שסיפק באותה השנה‪.‬‬
‫‪ . 28‬מבלי לגרוע מהוראות סעיף ‪ ,71‬בתי החולים וקופות החולים יהיו‬
‫רשאים להתקשר בהסדרי התחשבנות מוסכמים השונים מאלה‬
‫המפורטים לעיל‪ ,‬בהתאם לכללים הקבועים כיום בסעיף ‪ 21‬לחוק‪.‬‬
‫בנוסף ייקבעו בחוק התנאים הנוספים שלהלן‪:‬‬
‫א‪ .‬השרים יהיו רשאים לבטל כל הסכם אשר אינו עמד בכללים‬
‫האמורים בסעיף ‪ 21‬לחוק‪.‬‬
‫ב‪ .‬הזמן המרבי לחתימת הסכם בין קופת חולים לבית חולים‬
‫והעברתו לשרי הבריאות והאוצר יעמוד על ‪ 1‬חודשים מיום‬
‫ההודעה לבתי החולים וקופות החולים על תקרות ורצפות‬
‫הצריכה לאותה השנה‪ .‬היה ולא ייחתם הסכם במועד האמור‪,‬‬
‫תערך ההתחשבנות בין בית‪-‬החולים וקופת החולים שלא חתמו‬
‫ביניהם הסכם‪ ,‬באותה השנה בהתאם לכללים האמורים‬
‫בהחלטה זו‪ .‬יובהר שניתן יהיה לחתום הסכם לכל תקופת‬
‫הוראת השעה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הנחות בהסכמים‪ ,‬יהיו רק הנחות תעריף על שירותים פרטניים‬
‫שמהווים לא יותר מ‪ 12%-‬ממחזור ההתחשבנות בין בית החולים‬
‫לבין קופת החולים‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל הסכם יחויב לעמוד בהוראות סעיף ‪ 71‬לעיל‪ ,‬כך שלא תקבע‬
‫שיעור הנחה שונה לשירותי אשפוז במחלקות הפנימיות מהשיעור‬
‫הקבוע בסעיף ‪(71‬ג)(‪.)7‬‬
‫ ‪- 721‬‬‫ה‪ .‬ההתחשבנות בגין שירותי אשפוז במחלקות הפנימיות תהיה‬
‫נפרדת מכל יתר ההתחשבנות שתוסדר בהסכם כאמור‪.‬‬
‫‪ . 28‬נוכח פתיחת בית החולים אסותא אשדוד רק לאחר תחילת הוראת‬
‫השעה‪ ,‬והיעדר נתוני ביצוע בעבור פעילותו‪ ,‬הכללים האמורים‬
‫בהחלטה זו לא יחולו על בית החולים אסותא אשדוד לשנים‬
‫‪ ,2271-2271‬אלא אם כן יקבעו השרים אחרת בצו‪ .‬למרות האמור‬
‫לעיל‪ ,‬תוספת הפעילות בגין פתיחתו של בית החולים אסותא אשדוד‬
‫תילקח בחשבון לצורך חישוב חלוקת התוספת הריאלית בין‬
‫בתי‪-‬החולים וקופות החולים‪.‬‬
‫‪ . 21‬להנחות את המנהל הכללי של משרד הבריאות‪ ,‬הממונה על‬
‫התקציבים במשרד האוצר והחשבת הכללית במשרד האוצר‪ ,‬למנות‬
‫צוות שיבחן את כללי הרישום החשבונאי והתחשבנות בין בתי חולים‬
‫וקופות חולים כפי שהם מופיעים בחוזר המנהל הכללי של משרד‬
‫הבריאות ‪ 28/2221‬מיום ‪ 73‬במאי ‪( 2221‬נוהל הערעורים)‪ .‬הצוות יבחן‬
‫את סוגי הערעורים‪ ,‬דרך ההגשה‪ ,‬זמנים להגשה‪ ,‬מינוי ואופן פעולת‬
‫הבוררים ושיטות בקרה מדגמיות‪ .‬זאת במטרה שערעורים יתבררו‬
‫במהירות‪ ,‬יעילות ובהירות רבה יותר‪ .‬הצוות יגיש את המלצותיו עד‬
‫ל‪ 7-‬במרס ‪ .2271‬המלצות הצוות יעוגנו בחוזר המנהל הכללי של‬
‫משרד הבריאות‪.‬‬
‫‪ . 21‬לצורך יישום כלל ההסדרים המופיעים בהחלטה זו‪ ,‬להנחות את‬
‫משרדי הבריאות והאוצר לבצע את השינויים התפעוליים הנדרשים‪,‬‬
‫לרבות מבחינת קביעת הגדרות נדרשות‪ ,‬התאמות מחירים‬
‫והתייחסות לפעולות ניתוחיות להן אין תעריף פרטני דיפרנציאלי‪ ,‬על‬
‫מנת לאפשר יישום יעיל של החלטה זו‪.‬‬
‫כללי התחשבנות בעד שירותי אשפוז פסיכיאטריים‬
‫‪ . 21‬לאמץ את הוראות החוק בעניין התחשבנות בעד שירותי אשפוז‬
‫פסיכיאטריים ולתקן כך שיחולו גם בשנים ‪ 2271-2271‬עם השינויים‬
‫שלהלן‪.‬‬
‫‪ . 23‬לתקן את סעיף ‪ 21‬לחוק כך שהשרים יהיו רשאים לקבוע כי תקרות‬
‫הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז של קופת חולים בבית חולים‬
‫פסיכיאטרי בכל אחת מהשנים ‪ 2271-2271‬תהיה הסכום המתקבל‬
‫מהכפלת תקרת הצריכה הבסיסית לשירותי אשפוז בבית חולים‬
‫פסיכיאטרי‪ ,‬בביצוע במחיר קבוע של חברי אותה קופת חולים באותו‬
‫ ‪- 723‬‬‫בית חולים בשנת ‪ .2271‬מחולק בביצוע במחיר קבוע של כלל חברי‬
‫קופות החולים באותו בית חולים בשנת ‪ ;2271‬השרים יפרסמו לכל‬
‫קופת חולים ולכל בית חולים את תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי‬
‫אשפוז של כל קופת חולים בכל בית חולים פסיכיאטרי‪ .‬הודעה כאמור‬
‫תפורסם עד יום ‪ 7‬במרס של כל אחת מהשנים ‪.2271-2271‬‬
‫‪ . 21‬לתקן את סעיף ‪(82‬א)(‪ )2‬כך ש‪"-‬סכום אפס" יימחק ובמקומו יבוא‪:‬‬
‫"לא יותר מ‪ 82%-‬ממחירם המלא של שירותי האשפוז‬
‫הפסיכיאטריים"‪.‬‬
‫‪ . 82‬להנחות את שרי הבריאות והאוצר‪ ,‬לבחון ובמידת הצורך להסיט‬
‫סכום מסוים מהסובסידיה המועברת לבתי החולים הפסיכיאטריים‬
‫לטובת הגדלת עלות סל שירותי הבריאות‪ ,‬באופן שישקף בשיעור‬
‫מסוים את הגידול הצפוי בהוצאות קופות החולים על אשפוז‬
‫פסיכיאטרי כתוצאה מהשינויים האמורים בסעיפים ‪.21-21‬‬
‫איזון והפנמת מקורות‪:‬‬
‫‪ . 87‬השרים יהיו רשאים בצו‪ ,‬להעלות את רצפות ותקרות הצריכה במידה‬
‫והחליטה הממשלה להגדיל את עלות סל שירותי הבריאות‪ ,‬כל זאת‬
‫בתנאי שלא גדלו סך הרצפות נטו בכלל בתי החולים בסכום הגדול‬
‫יותר מזה שעודכן בעלות סל שירותי הבריאות‪.‬‬
‫‪ . 82‬משרדי הבריאות והאוצר יהיו רשאים לקבוע‪ ,‬בתוך ‪ 82‬יום‪ ,‬כי לבסיס‬
‫עלות סל שירותי הבריאות יוכנסו סובסידיות ותמיכות המועברות‬
‫לבתי החולים הכלליים בתקציב המדינה‪ ,‬ובהתאם לעדכן את‬
‫המחירים במערכת האשפוז בשיעור המשקף את הגידול בסל‬
‫הבריאות‪ ,‬או לחלופין לקבוע תשלום קבוע לבתי החולים אשר יועבר‬
‫על ידי הקופות בסכום שאינו עולה על הסכום שהוכנס לסל הבריאות‬
‫בגין התמיכות הקיימות‪ ,‬ואשר אופן העברתו מכל קופת חולים לכל‬
‫בית חולים ייקבע בהסכמה של המשרדים‪.‬‬
‫‪ . 88‬להנחות את משרדי הבריאות והאוצר לבחון‪ ,‬לאחר השלמת הליכי‬
‫עדכון כללי ההתחשבנות המפורטים לעיל‪ ,‬ועדכון תקנות חוק ביטוח‬
‫בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים)‪ ,‬את השינוי שחל ביחס‬
‫בין מקורות הקופות לשימושיהן בתחום האשפוז‪ ,‬ולפעול באמצעים‬
‫השונים העומדים לרשותם‪ ,‬ככל שיש צורך‪ ,‬לאיזון בין הקופות‬
‫כתוצאה משינויים אלה‪.‬‬
‫להנחות את משרדי הבריאות והאוצר לבחון את ההשלכות של הסדר‬
‫ ‪- 721‬‬‫ההתחשבנות המובא בהחלטה זו על בתי החולים הממשלתיים‪ ,‬ולבצע‬
‫הסטות בין בתי החולים הממשלתיים של התמיכות והסובסידיות‬
‫המוענקות להם מדי שנה‪ ,‬כך שיישמר האיזון בין מקורות בתי החולים‬
‫הממשלתיים‪.‬‬
‫‪.0227‬‬
‫התאמות בתקציב משרד החינוך‬
‫מ ח ל י ט י ם‪:‬‬
‫‪ . 7‬לתקן את סעיף ‪ 7‬להחלטת הממשלה מספר ‪ 2218‬מיום ‪ 1‬באוקטובר‬
‫‪ 2278‬שעניינה מסגרות לימודיות בשעות אחר הצהריים (להלן ‪-‬‬
‫החלטה מס' ‪ ,)7112‬כך שיעלה שיעור ההשתתפות המותר של ההורים‬
‫לצורך מימון מסגרות לימודיות בשעות אחר הצהרים בגני הילדים‬
‫הציבוריים ובבתי הספר המתוקצבים על ידי משרד החינוך באשכולות‬
‫כלכליים‪-‬חברתיים ‪ .8-7‬שיעור ההשתתפות של ההורים ייקבע על ידי‬
‫המנהלת הכללית של משרד החינוך והממונה על התקציבים במשרד‬
‫האוצר‪.‬‬
‫‪ . 2‬בהתאם לאמור לעיל‪ ,‬לתקן את סעיף ‪ 2‬להחלטה מס' ‪ 2218‬כך שבסיס‬
‫תקציב משרד החינוך לנושא זה יעמוד על סך של ‪ 822‬מיליון ש"ח‬
‫החל משנת ‪ 2271‬ואילך‪.‬‬
‫‪ . 8‬לתקן את חוק לימוד חובה‪ ,‬התש"ט‪ ,7181-‬כך שסעיף ‪72‬ד ישונה‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬בשנת הלימודים התשע"ח יופחתו שעות הפיצול בכיתות א' מ‪1-‬‬
‫ל‪8-‬‬
‫ב‪ .‬בשנת הלימודים התשע"ח יופחתו שעות הפיצול בכיתות ב' מ‪1-‬‬
‫ל‪2-‬‬
‫ג‪ .‬בשנת הלימודים התשע"ט יופחתו לגמרי שעות הפיצול בכיתות‬
‫א'‪-‬ב'‪.‬‬
‫בהתאמה‪ ,‬יופחתו ‪ 12‬מיליון ש"ח מתקציב משרד החינוך בשנת ‪,2271‬‬
‫ ‪- 782‬‬‫‪ 711‬מיליון ‪ ₪‬בשנת ‪ 2273‬ו‪ 721-‬מיליון ש"ח בשנת ‪.2271‬‬
‫‪ . 8‬להפחית ‪ 21‬מיליוני ש"ח מבסיס תקציב משרד החינוך בשנת ‪ 2271‬ו‪-‬‬
‫‪ 21‬מיליוני ש"ח מבסיס התקציב בשנת ‪.2273‬‬
‫‪.0222‬‬
‫העברת עודפי מזומן בתקציב רשות שדות התעופה‬
‫מ ח ל י ט י ם‪:‬‬
‫‪ . 7‬לאור העודף התקציבי אשר הצטבר בקופת רשות שדות התעופה‪,‬‬
‫לקבוע בחוק כי רשות שדות התעופה תעביר לאוצר המדינה סך כולל‬
‫של ‪ 2,882‬מיליוני ש"ח‪ ,‬באופן הבא‪:‬‬
‫א‪ 7,782 .‬מיליוני ש"ח יועברו בשנת ‪.2271‬‬
‫ב‪ 7,712 .‬מיליוני ש"ח יועברו בשנת ‪.2273‬‬
‫‪ . 2‬לקבוע בחוק כי מתוך התמלוגים אשר משלמת רשות שדות התעופה‬
‫למדינה לפי סעיף ‪82‬ב לחוק רשות שדות התעופה‪ ,‬התשל"ז‪,7111-‬‬
‫ידחה תשלומם של ‪ 822‬מיליוני ש"ח משנת ‪ 2271‬לשנת ‪ .2271‬דחייה‬
‫זו תהווה חלק מהתשלום האמור בסעיף ‪(7‬א) לעיל‪.‬‬
‫‪ . 8‬לפי החלטת הממשלה מספר ‪ 118‬מיום ‪ 71‬במרץ ‪ 7111‬שעניינה מערך‬
‫ביקורת הגבולות‪ ,‬רשות שדות התעופה נושאת במימון ההוצאות‬
‫המשתנות לצורך הפעלת מעברי גבול‪ .‬בהתאם לזאת‪ ,‬מעבירה רשות‬
‫שדות התעופה בכל שנה תקציב לרשות האוכלוסין וההגירה‪ .‬על אף‬
‫האמור בהחלטה האמורה‪ ,‬רשות שדות התעופה תהיה פטורה‬
‫מתשלום סך של עד ‪ 12‬מיליוני ש"ח בשנה‪ ,‬בשנים ‪ 2221-2273‬ביחס‬
‫לחובת המימון כאמור וזאת מבלי לגרוע מההסכמים בין רשות שדות‬
‫התעופה לרשות האוכלוסין וההגירה‪ .‬כנגד זאת תתוקצב רשות‬
‫האוכלוסין וההגירה ב‪ 12-‬מיליון ש"ח בשנים ‪.2221-2273‬‬
‫‪ . 8‬לקבוע בחוק כי ההסדר לעניין הכספים המיועדים להפקדה בקופת‬
‫גמל מרכזית לקצבה שחל על רשות שדות התעופה לפי סעיף ‪13‬א(ד)‬
‫לחוק רשות שדות התעופה‪ ,‬התשל"ז‪ ,7111-‬יוארך בשלוש שנים‬
‫ ‪- 787‬‬‫נוספות‪ ,‬כך שיחול גם בשנים ‪ 2271‬עד ‪.2227‬‬
‫‪ . 1‬לקבוע פטור מכלל אגרות התעופה לפי תקנות רשות שדות התעופה‬
‫(אגרות)‪ ,‬התשנ"א‪ 7117-‬לשדה התעופה "רמון" אשר הפעלתו צפויה‬
‫החל מחודש אפריל ‪ .2271‬משך הפטור כאמור יהיה שלוש שנים מיום‬
‫תחילת ההפעלה של שדה התעופה‪.‬‬
‫‪.0222‬‬
‫תיעדוף הוצאות משרדי הממשלה לקראת דיוני התקציב לשנים ‪7102-‬‬
‫‪ 7102‬ועמידה בסך מחויבויות הממשלה לשנת ‪7101‬‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬לשם עמידה במסגרות הפיסקאליות הקבועות בחוק‬
‫הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית‪ ,‬התשנ"ב‪ ,7112-‬ובסעיף ‪82‬‬
‫לחוק יסודות התקציב‪ ,‬התשמ"ה‪ 7131-‬לשנים ‪ 2271-2271‬ונוכח הצורך‬
‫בעמידה בסך מחויבויות הממשלה לשנת הכספים ‪ ,2271‬מוצע‪:‬‬
‫‪ .7‬לבצע שינויים בסדרי העדיפויות שבתקציב המדינה ולהפחית את‬
‫בסיס תקציבי משרדי הממשלה כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬בשנת הכספים ‪ 2271‬בשיעור של ‪ ,2.2%‬כמפורט בטבלה שלהלן‬
‫(נספח ‪ )7‬ובהתאמה לשיעור הנקוב בסעיף קטן זה‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫להפחית את בסיס ההרשאה להתחייב בהתאם ולפחות בשיעור‬
‫האמור‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשנת הכספים ‪ 2271‬בשיעור של ‪ ,2.1%‬כמפורט בטבלה שלהלן‬
‫(נספח ‪ )7‬ובהתאמה לשיעור הנקוב בסעיף קטן זה‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫להפחית את בסיס ההרשאה להתחייב בהתאם ולפחות בשיעור‬
‫האמור‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫בשנת הכספים ‪ 2271‬בשיעור של ‪ ,2.1%‬כמפורט בטבלה שלהלן‬
‫(נספח ‪ )7‬ובהתאמה לשיעור הנקוב בסעיף קטן זה‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫להפחית את בסיס ההרשאה להתחייב בהתאם ולפחות בשיעור‬
‫האמור‪.‬‬
‫‪ .2‬ההפחתה האמורה בסעיף ‪ 7‬תבוצע על אף האמור בהחלטות ממשלה‬
‫ ‪- 782‬‬‫קודמות‪ ,‬ולפיכך תחול גם על תקציבים שהוקצו ליישום החלטות‬
‫כאמור‪.‬‬
‫‪ .8‬על אף האמור בסעיפים (‪ )7‬ו‪ ,)2( -‬לא יבוצעו הפחתות בתקנות שעניינן‬
‫ביצוע חקיקה שבה מוגדרים סכומי התקציב או שיעורי התקציב שיש‬
‫להקצות לשם יישומה‪ ,‬בתקנות שנועדו למילוי מחויבות חוזית של‬
‫הממשלה לביצוע הוצאה (לרבות הסכמי שכר והסכמים אחרים‪,‬‬
‫ולמעט התחייבות להוציא הוצאה לפי תעריפים הקבועים בחוק)‬
‫ובתקנות אשר ההפחתה מהם תוביל לחריגה תקציבית באותה תקנה‪.‬‬
‫‪ .8‬מכלל התקנות שנותרו‪ ,‬מהן ניתן לבצע הפחתה כאמור‪ ,‬תבוצע‬
‫הפחתה בשיעור זהה מכל אחת מהתקנות כך שסך ההפחתה תגיע‬
‫לסכום הכולל של ההפחתה כפי שנקבעה ביחס לכל משרד כמפורט‬
‫בטבלה (להלן ‪ -‬סכום הפחתה משרדי)‪.‬‬
‫‪ .1‬על אף האמור בסעיף (‪ ,)8‬רשאים משרד ממשלתי ואגף התקציבים‬
‫במשרד האוצר להסכים ביניהם על שיעור הפחתה שונה לכל תקנה‬
‫ותקנה אשר בתחום סמכותו של אותו משרד‪ ,‬ובלבד שהסך הכולל של‬
‫סכום הפחתה משרדי לא ישתנה‪.‬‬
‫‪ .1‬להטיל על שר העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים ועל שר‬
‫האוצר להורות למוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מתוקף סמכותם לפי סעיף‬
‫‪(28‬א) בחוק יסודות התקציב‪ ,‬התשמ"ה‪ ,7131-‬להפחית את בסיס‬
‫התקציב המנהלי של המוסד לביטוח לאומי כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬בשנת הכספים ‪ 2271‬סך של ‪ 722‬מיליון ש"ח;‬
‫ב‪.‬‬
‫בשנת הכספים ‪ 2271‬סך של ‪ 712‬מיליון ש"ח;‬
‫ג‪.‬‬
‫בשנת הכספים ‪ 2271‬סך של ‪ 82‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫‪ .1‬להטיל על שר האוצר לפנות ליושב ראש הכנסת ולמבקר המדינה‬
‫בבקשה לפעול לצמצום הוצאות משרדיהם בבסיס התקציב של שנת‬
‫הכספים ‪ ,2271‬וזאת בהתייחס לשיעור ההפחתה האמור בסעיף קטן‬
‫‪ ,7‬ולהפחתת תקציב הכנסת ותקציב משרד מבקר המדינה לשנת‬
‫הכספים ‪ 2271‬בהתאם להחלטות שיתקבלו על ידם כאמור‪.‬‬
‫‪ .3‬להנחות את שר האוצר‪ ,‬בהתאם לסמכותו לפי סעיף ‪ 78‬לחוק יסודות‬
‫התקציב‪ ,‬התשמ"ה‪ ,7111-‬להעביר לתקציב בשנת ‪ 18% 2271‬מסך‬
‫ ‪- 788‬‬‫העודפים המחוייבים אשר ייוצרו בשנת ‪.2271‬‬
‫‪ .1‬להנחות את שר האוצר‪ ,‬בהתאם לסמכותו לפי סעיף ‪ 78‬לחוק יסודות‬
‫התקציב‪ ,‬התשמ"ה‪ ,7111-‬להעביר לתקציב בשנת ‪ 18% 2273‬מסך‬
‫העודפים המחוייבים אשר ייוצרו בשנת ‪.2271‬‬
‫נספח ‪ – 0‬סכומי ההתייעלות הנדרשים‬
‫אלפי ‪₪‬‬
‫שווי ‪ 7%‬בשנת ‪7101‬‬
‫‪811‬‬
‫סעיף‬
‫שם סעיף‬
‫‪7‬‬
‫נשיא המדינה ולשכתו‬
‫‪2‬‬
‫הכנסת‬
‫‪8‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪22,122‬‬
‫‪1‬‬
‫משרד האוצר‬
‫‪72,228‬‬
‫‪1‬‬
‫משרד הפנים‬
‫‪383‬‬
‫‪1‬‬
‫משרד לביטחון הפנים‬
‫‪18,888‬‬
‫‪3‬‬
‫משרד המשפטים‬
‫‪71,137‬‬
‫‪1‬‬
‫משרד החוץ‬
‫‪77,131‬‬
‫‪72‬‬
‫מטה לביטחון לאומי‬
‫‪77‬‬
‫מבקר המדינה‬
‫‪72‬‬
‫גמלאות ופיצויים‬
‫‪78‬‬
‫הוצאות שונות‬
‫‪78‬‬
‫בחירות ומימון מפלגות‬
‫‪71‬‬
‫משרד הביטחון‬
‫‪71‬‬
‫הוצאות חירום אזרחיות‬
‫‪-‬‬
‫‪233‬‬
‫‬‫‪181‬‬
‫‪11,121‬‬
‫‬‫‪881,113‬‬
‫‪1,217‬‬
‫ ‪- 788‬‬‫‪122‬‬
‫‪71‬‬
‫תאום הפעולות בשטחים‬
‫‪73‬‬
‫רשויות מקומיות‬
‫‪33,781‬‬
‫‪71‬‬
‫משרד המדע והחלל‪ ,‬התרבות‬
‫‪28,132‬‬
‫‪22‬‬
‫משרד החינוך‬
‫‪711,127‬‬
‫‪27‬‬
‫השכלה גבוהה‬
‫‪81,188‬‬
‫‪22‬‬
‫המשרד לשירותי דת‬
‫‪1,178‬‬
‫‪28‬‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים‬
‫‪11,382‬‬
‫‪28‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫‪18,723‬‬
‫‪21‬‬
‫תגמולים לנכים‬
‫‪-‬‬
‫‪21‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה‬
‫‪21‬‬
‫ביטוח לאומי‬
‫‪21‬‬
‫משרד הבינוי והשיכון‬
‫‪2,111‬‬
‫‪82‬‬
‫משרד העלייה והקליטה‬
‫‪27,271‬‬
‫‪82‬‬
‫תמיכות שונות‬
‫‪88‬‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫‪21,172‬‬
‫‪88‬‬
‫משרד התשתיות הלאומיות‪,‬‬
‫האנרגיה והמים‬
‫‪1,123‬‬
‫‪81‬‬
‫הוועדה לאנרגיה אטומית‬
‫‪-‬‬
‫‪81‬‬
‫משרד הכלכלה והתעשייה‬
‫‪12,132‬‬
‫‪81‬‬
‫משרד התיירות‬
‫‪2,112‬‬
‫‪83‬‬
‫תמיכות בענפי המשק‬
‫‪81,321‬‬
‫‪81‬‬
‫משרד התקשורת‬
‫‪82‬‬
‫משרד התחבורה והבטיחות‬
‫בדרכים‬
‫‪8,828‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪811‬‬
‫‪2,113‬‬
‫ ‪- 781‬‬‫‪121‬‬
‫‪87‬‬
‫רשות ממשלתית למים ולביוב‬
‫‪82‬‬
‫מענקי בינוי ושיכון‬
‫‪88‬‬
‫המרכז למיפוי ישראל‬
‫‪112‬‬
‫‪81‬‬
‫תשלום ריבית ועמלות‬
‫‪-‬‬
‫‪81‬‬
‫חוק חיילים משוחררים‬
‫‪-‬‬
‫‪81‬‬
‫רזרבה כללית‬
‫‪88,888‬‬
‫‪17‬‬
‫דיור ממשלתי‬
‫‪8,882‬‬
‫‪12‬‬
‫פיתוח המשרד לביטחון‪-‬‬
‫‪1,187‬‬
‫‪18‬‬
‫משפטים ובתי משפט‬
‫‪18‬‬
‫רשויות פיקוח‬
‫‪72,881‬‬
‫‪12‬‬
‫חינוך‬
‫‪21,118‬‬
‫‪11‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫‪78,711‬‬
‫‪13‬‬
‫רשות האוכלוסין וההגירה‬
‫‪1,173‬‬
‫‪12‬‬
‫שיכון‬
‫‪23,111‬‬
‫‪18‬‬
‫מפעלי מים‬
‫‪28,818‬‬
‫‪11‬‬
‫תעשייה‬
‫‪8,111‬‬
‫‪13‬‬
‫פיתוח תיירות‬
‫‪73,811‬‬
‫‪11‬‬
‫פיתוח התחבורה‬
‫‪877,318‬‬
‫‪38‬‬
‫הוצאות פיתוח אחרות‬
‫‪11,338‬‬
‫‪38‬‬
‫תשלום חובות‬
‫‪81,811‬‬
‫‪88‬‬
‫‪-‬‬
‫ ‪- 781‬‬‫‪.0222‬‬
‫הפחתת ההוצאה הממשלתית בתחום ההדרכה‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬על מנת לעמוד ביעד הגרעון ובמגבלת ההוצאה לשנת ‪2271‬‬
‫להפחית מתקציב ההדרכה במשרדי הממשלה בשנת ‪ 2271‬כדלקמן ‪:‬‬
‫‪ . 7‬להפחית ‪ 82%‬מתקציב ההדרכה במשרדי הממשלה בשנת ‪.2271‬‬
‫‪ . 2‬בהתאם להפחית סך ‪ 81,173‬מיליוני ש"ח ממשרדי הממשלה בהתאם‬
‫לטבלה המצורפת שלהלן‪:‬‬
‫גוף‬
‫סעיף‬
‫סכום ההפחתה‬
‫‪01‬‬
‫נשיא המדינה ולשכתו‬
‫‪183‬‬
‫‪04‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫‪23‬‬
‫‪04‬‬
‫המשרד לשיתוף פעולה אזורי‬
‫‪45‬‬
‫‪04‬‬
‫המשרד לפיתוח הפריפריה‪ ,‬הנגב והגליל‬
‫‪45‬‬
‫‪04‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪900‬‬
‫‪04‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫‪431‬‬
‫‪04‬‬
‫נציבות שירות המדינה‬
‫‪135‬‬
‫‪04‬‬
‫לשכת הקשר "נתיב"‬
‫‪81‬‬
‫‪04‬‬
‫נציבות שירות המדינה‬
‫‪05‬‬
‫משרד האוצר‬
‫‪216‬‬
‫‪05‬‬
‫רשות המסים ‪ -‬שע"מ‬
‫‪367‬‬
‫‪05‬‬
‫רשות המסים‬
‫‪1,023‬‬
‫‪05‬‬
‫משרד האוצר‬
‫‪784‬‬
‫‪05‬‬
‫רשות המסים‬
‫‪239‬‬
‫‪06‬‬
‫משרד הפנים‬
‫‪620‬‬
‫‪08‬‬
‫משרד המשפטים‬
‫‪2196‬‬
‫‪1,056‬‬
‫ ‪- 781‬‬‫‪90‬‬
‫‪08‬‬
‫רשות האכיפה והגבייה‬
‫‪09‬‬
‫משרד החוץ‬
‫‪10‬‬
‫מטה לביטחון לאומי‬
‫‪60‬‬
‫‪22‬‬
‫בתי הדין הרבניים‬
‫‪150‬‬
‫‪22‬‬
‫המשרד לשירותי דת‬
‫‪267‬‬
‫‪22‬‬
‫הרבנות הראשית לישראל‬
‫‪60‬‬
‫‪22‬‬
‫המשרד לשירותי דת‬
‫‪240‬‬
‫‪26‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה‬
‫‪660‬‬
‫‪89‬‬
‫לשכת הפרסום הממשלתית‬
‫‪52‬‬
‫‪89‬‬
‫המדפיס הממשלתי‬
‫‪99‬‬
‫‪54‬‬
‫מינהל תכנון‬
‫‪225‬‬
‫‪17‬‬
‫תאום הפעולות בשטחים‬
‫‪256‬‬
‫‪18‬‬
‫רשויות מקומיות‬
‫‪2474‬‬
‫‪19‬‬
‫משרד המדע‪ ,‬התרבות‬
‫‪23‬‬
‫משרד העבודה‪ ,‬רווחה והשירותים‬
‫החברתיים‬
‫‪15,812‬‬
‫‪24‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫‪1,470‬‬
‫‪29‬‬
‫משרד הבינוי והשיכון‬
‫‪145‬‬
‫‪33‬‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫‪352‬‬
‫‪34‬‬
‫משרד התשתיות הלאומיות‪,‬‬
‫האנרגיה והמים‬
‫‪444‬‬
‫‪36‬‬
‫משרד הכלכלה והתעשייה‬
‫‪37‬‬
‫משרד התיירות‬
‫‪124‬‬
‫‪39‬‬
‫משרד התקשורת‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫תחבורה‬
‫‪263‬‬
‫‪68‬‬
‫רשות האוכלוסין וההגירה‬
‫‪8827‬‬
‫‪60‬‬
‫‪1,377‬‬
‫‪1,213‬‬
- 783 -
‫ ‪- 781‬‬‫‪.0221‬‬
‫שינוי תזרים תשלומי העברה‬
‫מ ח ל י ט י ם‪:‬‬
‫‪ .7‬נוכח הצורך להתכנס למסגרות הפיסקאליות לשנים ‪2222-2271‬‬
‫ובהמשך להחלטות הממשלה מיום ‪ 77.3.2271‬בנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫חיסכון וסיוע לעצמאיים (החלטה מס‪)7318 .‬‬
‫‪-‬‬
‫שיפור מצבם הכלכלי של קשישים בישראל (החלטה מס‪)7331 .‬‬
‫‪-‬‬
‫תכנית מקיפה לאוכלוסיית הנכים בישראל (החלטה מס‪)7128 .‬‬
‫ועל מנת להקדים חלק מתשלומי כספי החיסכון שנצברו בשנים‬
‫‪ 2271-2271‬על פי סעיף ‪(21‬ב) לחוק ההתייעלות הכלכלית [תיקוני‬
‫חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב ‪ ]2271-2271‬התשע"ו‪-‬‬
‫‪ ,2271‬שאמורים להשתלם במהלך השנים ‪ 2273-2271‬לשנת ‪,2271‬‬
‫לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה–‪ ,7111‬ולשנות‬
‫את בסיס הקצבות אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬בשנת ‪ ,2271‬להגדיל את ההקצבות בסך של ‪ 7,312‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשנת ‪ ,2271‬להקטין את ההקצבות בסך של ‪ 112‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫ג‪ .‬בשנת ‪ ,2273‬להקטין את ההקצבות בסך של ‪ 112‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫ד‪ .‬בשנת ‪ ,2271‬להגדיל את ההקצבות בסך של ‪ 822‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫ה‪ .‬בשנת ‪ ,2222‬להגדיל את ההקצבות בסך של ‪ 822‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫‪ .2‬לרשום את הודעת שר האוצר על הקדמת התשלום למס הכנסה שלילי‬
‫המשולם מכוח החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה‬
‫ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) התשס"ח‪2223-‬‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬התשלום הראשון המתוכנן לשנת ‪ 2273‬יוקדם לשנת ‪2271‬‬
‫ב‪ .‬התשלום הראשון המתוכנן לשנת ‪ 2271‬יוקדם לשנת ‪2271‬‬
‫‪- 782 -‬‬
‫‪.0222‬‬
‫תכנית לפיתוח חברתי וכלכלי לחברה הבדואית בנגב‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬בהמשך להחלטת הממשלה מס' ‪ 8123‬מיום ‪77.1.2277‬‬
‫שעניינה "תכנית לקידום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה‬
‫הבדואית"‪ ,‬ומתוך הכרה בחשיבות הפיתוח החברתי‪-‬כלכלי בחברה‬
‫הבדואית בנגב כדלקמן‪:‬‬
‫‪ . 7‬להביא לאישור הממשלה הצעת החלטה מפורטת בנוגע לפיתוח‬
‫חברתי‪-‬כלכלי לחברה הבדואית בנגב בשנים ‪ 2227-2271‬עד יום‬
‫‪.82.1.2271‬‬
‫‪ . 2‬לצורך כך‪ ,‬יוקצו המשאבים שעמדו בהחלטה ‪ 8123‬האמורה וכן יוקצו‬
‫תקציב מזומן ותקציב הרשאה להתחייב בהיקף שייקבע ובהתאמה‬
‫לתוספת התקציב המפורטת בטבלה שלהלן‪:‬‬
‫שנה‬
‫‪2271‬‬
‫‪2273‬‬
‫‪2271‬‬
‫‪2222‬‬
‫‪2227‬‬
‫תוספת‬
‫תקציב‬
‫מזומן‬
‫‪-‬‬
‫‪82‬‬
‫‪12‬‬
‫‪783‬‬
‫‪711‬‬
‫‪ . 8‬בנוסף‪ ,‬האוכלוסייה הבדואית בנגב תקבל לפחות את חלקה היחסי‬
‫מתוך אוכלוסיית המיעוטים בישראל‪ ,‬מהתקציבים המוקצים‬
‫בהתאם להחלטת הממשלה מספר ‪ 122‬מיום ‪ 82.72.2271‬שעניינה‬
‫"פעילות הממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים‬
‫‪ ,"2222-2271‬למעט סעיף ‪ 1‬להחלטה‪.‬‬
‫‪.0222‬‬
‫עדכון מודל החלפת כלי רכב‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬בהמשך להחלטת הממשלה מס‪ 221 .‬מיום ‪ 78‬במאי ‪2278‬‬
‫שעניינה עדכון מודל החלפת כלי הרכב הממשלתיים‪ ,‬ולצורך הגברת‬
‫היעילות הכלכלית בניהול צי הרכב הממשלתי‪:‬‬
‫ ‪- 787‬‬‫‪ .7‬לתקן את החלטת הממשלה מס' ‪ 221‬מיום ‪ 78‬במאי ‪ 2278‬שעניינה‬
‫עדכון מודל החלפת כלי הרכב הממשלתיים‪ ,‬ולהסמיך את החשב‬
‫הכללי במשרד האוצר‪ ,‬בתיאום עם אגף התקציבים‪ ,‬לקבוע מודל‬
‫החלפה שונה עבור כלי הרכב הממשלתיים בהתאם לקטגוריות הרכב‬
‫השונות ובלבד שתקופת החלפת כלי הרכב לא תפחת מארבע שנים‪.‬‬
‫‪ .2‬להטיל על השר לביטחון הפנים להנחות את המפקח הכללי של‬
‫משטרת ישראל ואת נציב בתי הסוהר להחליף את רכבי המשטרה ואת‬
‫רכבי שירות בתי הסוהר בהתאם למודל ההחלפה שייקבע על ידי‬
‫החשב הכללי‪.‬‬
‫‪ .8‬להטיל על שר הביטחון להנחות את המנהל הכללי של משרד הביטחון‬
‫ואת ראש המטה הכללי בצה"ל להחליף את רכבי המשרד הביטחון‪,‬‬
‫שירותי הביטחון וצבא ההגנה לישראל בהתאם למודל ההחלפה‬
‫שייקבע על ידי החשב הכללי‪.‬‬
‫‪.0222‬‬
‫הסדרת התקציב המועבר מקרן קיימת לישראל לטובת פיתוח ודיור‬
‫מניין קולות‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬במסגרת הגברת שיתוף הפעולה בין מדינת ישראל לקרן‬
‫קיימת לישראל (להלן ‪ -‬קק"ל)‪ ,‬ובהמשך להסכם המפורט בין הצדדים‬
‫אשר נחתם ביום ‪ 73‬בנובמבר ‪ ,2271‬בו הוסדרו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬העברות כספים‬
‫מקק"ל למדינה לטובת מיזמים לאומיים (להלן ‪ -‬ההסכם)‪:‬‬
‫‪ . 7‬להטיל על שר האוצר לתקן את ההסכם בהתאם לעקרונות הבאים‬
‫שהוסכמו אל מול הנהלת קק"ל בכפוף לכך שהנהלת קק"ל תקבל את‬
‫אישור מוסדות קק"ל‪:‬‬
‫א‪ .‬לתקן את סעיפים ‪ 1‬ו‪ 1-‬להסכם‪ ,‬אשר עוסקים בהעברת כספים‬
‫מקק"ל לקופת המדינה לטובת פעילות לאומית ומיזמים‬
‫לאומיים בשנים ‪ 2271‬ו‪ ,2271-‬כך שיועברו מקק"ל לקופת‬
‫המדינה בשנים ‪ 2273-2271‬הסכומים הבאים לטובת פעילות‬
‫פיתוח כפי שיקבע בחוק התקציב השנתי‪ ,‬לפי הפירוט הבא‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫עד ליום ‪ 7‬באוקטובר ‪ 2271‬יועבר סך של ‪ 112‬מיליון ש"ח‬
‫ ‪- 782‬‬‫במקום ‪ 7,222‬מיליון ש"ח;‬
‫‪)2‬‬
‫עד ליום ‪ 7‬ביוני ‪ 2271‬יועבר סך של ‪ 7,212‬מיליון ש"ח‬
‫במקום ‪ 322‬מיליון ש"ח;‬
‫‪)8‬‬
‫עד ליום ‪ 7‬ביוני ‪ 2273‬יועבר סך של ‪ 7,222‬מיליון ש"ח‬
‫נוספים‪.‬‬
‫ב‪ .‬בהמשך לאמור בסעיף קטן (א)‪ ,‬לבטל את הוראות סעיפים ‪ 1‬ו‪1-‬‬
‫להסכם שלפיהם‪ ,‬בין היתר‪ ,‬אישור פרויקטים למיזמים לאומיים‬
‫ייעשה על ידי הוועדה למיזמים לאומיים‪ .‬האמור בסעיף זה לא‬
‫יחול על התקציב שהוקצה למיזמים סביבתיים כהגדרתם‬
‫בהסכם‪.‬‬
‫‪ . 2‬ככל שהאמור לעיל לא יאושר במוסדות קק"ל עד ליום ‪ 72‬בספטמבר‬
‫‪ , 2271‬להנחות את שר האוצר להפחית בתקציב המדינה בשנת ‪2271‬‬
‫סכום של ‪ 7,212‬מיליון ש"ח ובשנת ‪ 2273‬סכום של ‪ 7,222‬מיליון ש"ח‬
‫אשר חלוקתם בין המשרדים השונים תיעשה באופן יחסי כאמור‬
‫בהחלטת הממשלה מס‪ 7318 .‬מיום ‪ 77.3.2271‬בנושא תעדוף הוצאות‬
‫משרדי הממשלה לקראת דיוני התקציב לשנים ‪ 2273–2271‬ועמידה‬
‫בסך מחויבויות הממשלה לשנת ‪.2271‬‬
‫‪ . 8‬ככל שהסכומים שתעביר רשות מקרקעי ישראל (להלן ‪ -‬רמ"י) לקק"ל‬
‫בשנים ‪ 2271‬עד ‪ 2271‬לא יעלו על ‪ 322‬מיליון ש"ח בממוצע‪ ,‬הנהלת‬
‫קק"ל תהיה רשאית להפחית את הסכומים שבסעיף ‪(7‬א)(‪ )8‬בשיעור‬
‫המתקבל מחלוקת הסכום שהעבירה רמ"י בממוצע בשנים אלו‪ ,‬ב‪-‬‬
‫‪ 322‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫‪ . 8‬מובא לידיעת הממשלה כי בכוונת קק"ל להקצות סך של ‪ 822‬מיליון‬
‫ש"ח לטובת פרויקטים שאינם בשיתוף עם הממשלה או נציג מטעמה‪.‬‬
‫לעניין החלטה זו‪" ,‬פעילות פיתוח" ‪ -‬מיזמים לביצוע תשתיות תומכות‬
‫דיור או מיזמים התורמים להגדלת היצע הדיור‪.‬‬
‫ ‪- 788‬‬‫‪.0221‬‬
‫התאמות ביישום החלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (קבינט‬
‫מדיני‪-‬ביטחוני)‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬על מנת לעמוד ביעד הגרעון ובמגבלת ההוצאה לשנת ‪2271‬‬
‫– ‪ 2273‬לבצע התאמות בהחלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי‬
‫(הקבינט המדיני בטחוני) מס‪ .‬ב‪ 71/‬מיום ‪ 72.3.2271‬באופן הבא‪:‬‬
‫‪ . 7‬לקבוע כי כל הפרש בין אומדן יישום החלטת ועדת השרים לענייני‬
‫ביטחון לאומי (הקבינט המדיני בטחוני) ב‪ 71/‬מיום ‪ 72/23/2271‬לבין‬
‫העלויות בפועל יוחזרו לתקציב המדינה‪.‬‬
‫‪ . 2‬בהתאם לכך‪ ,‬להפחית סך של ‪ 782‬מיליוני ש"ח מהעלויות האמורות‬
‫בהחלטה זו‪.‬‬
‫‪.0220‬‬
‫שינויים במשטר המס‬
‫מניין קולות‬
‫מ ח ל י ט י ם‪:‬‬
‫‪ . 7‬לתקן את פקודת מס הכנסה (נוסח חדש)‪ ,‬התשכ"א‪( 7117-‬להלן‪-‬‬
‫הפקודה) כך שהחל משנת המס ‪ 2271‬שיעורי המס על הכנסה חייבת‬
‫של יחיד יעמדו על שיעורים כמפורט כדלקמן‪:‬‬
‫מדרגת המס (סכום הכנסה שנתית בערכי ‪,)2271‬‬
‫על כל שקל חדש‬
‫מ‪ 228,222 -‬ש"ח הראשונים‬
‫מ‪ 228,227-‬ש"ח ועד ‪ 811,122‬ש"ח‬
‫על כל שקל חדש נוסף‬
‫שיעור המס‬
‫‪87%‬‬
‫‪88.1%‬‬
‫‪81%‬‬
‫על אף האמור לעיל‪ ,‬על הכנסה חייבת מיגיעה אישית ממשכורת‪,‬‬
‫מעסק‪ ,‬ממשלח יד וכדומה‪:‬‬
‫ ‪- 788‬‬‫מדרגת המס (סכום הכנסה שנתית בערכי ‪ , )2271‬על כל‬
‫שקל חדש‬
‫שיעור המס‬
‫מ‪ 12,222 -‬ש"ח הראשונים‬
‫‪72%‬‬
‫מ‪ 12,227 -‬ש"ח ועד ‪ 771,222‬ש"ח‬
‫‪78%‬‬
‫מ‪ 771,227 -‬ש"ח ועד ‪ 712,222‬ש"ח‬
‫‪27%‬‬
‫מ‪ 712,227-‬ש"ח ועד ‪ 228,222‬ש"ח‬
‫‪87%‬‬
‫‪ . 2‬לתקן את סעיף ‪727‬ב(א) לפקודה כך שיחיד אשר הכנסתו החייבת‬
‫בשנת המס עלתה על ‪ 181,111‬שקלים חדשים‪ ,‬יהיה חייב במס נוסף‬
‫על חלק הכנסתו החייבת העולה על ‪ 181,111‬שקלים חדשים‪ ,‬בשיעור‬
‫של ‪.8%‬‬
‫‪ . 8‬לתקן את סעיף ‪(721‬א) לפקודה כך שבשנת ‪ 2271‬שיעור מס החברות‬
‫יעמוד על ‪ 28%‬והחל משנת ‪ 2273‬יעמוד שיעור מס החברות על ‪.28%‬‬
‫‪ . 8‬לרשום את הודעת שר האוצר כי הוא יגיש לאישור לוועדת הכספים‬
‫של הכנסת בקשה לשינוי תקנות לחוק מס רכוש וקרן פיצויים‬
‫(הוראת שעה)‪ ,‬התשכ"א‪ ,7117-‬כך ששיעור ההפרשה יהיה כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬בשנת המס ‪ 2271‬יעמוד על ‪;21%‬‬
‫‪.0227‬‬
‫ב‪.‬‬
‫בשנת המס ‪ 2271‬יעמוד על ‪;72.1%‬‬
‫ג‪.‬‬
‫בשנת המס ‪ 2273‬יעמוד על ‪.72.1%‬‬
‫הליך סקירת הוצאות לשנות התקציב ‪7102-7102‬‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬בהמשך להחלטת הממשלה מס' ‪ 821‬מיום ‪ 1‬באוגוסט ‪2271‬‬
‫(להלן ‪ -‬החלטה מס' ‪ )821‬שעניינה "הליך ראשוני לסקירת הוצאות לשנת‬
‫התקציב ‪ ,"2271‬ולנוכח הפערים הפיסקאליים בין ההוצאות המותרות‬
‫בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית‪ ,‬התשנ"ב‪7112-‬‬
‫והתחייבויות הממשלה כפי שהם באים לידי ביטוי בתכנית התקציב התלת‬
‫שנתית‪ ,‬כמשמעותה בחוק יסודות התקציב‪ ,‬התשמ"ה‪ ,7131-‬ועל מנת‬
‫ליצור תקציב המותאם למטרות הממשלה ולסייע למשרדי הממשלה‬
‫לפנות משאבים‪:‬‬
‫‪ . 7‬לאמץ את המלצות הוועדה לסקירת הוצאות (להלן – הוועדה) בכל‬
‫ ‪- 781‬‬‫הנוגע לתוכניות ההתייעלות התקציבית ליישום בשנים ‪2273 – 2271‬‬
‫(להלן – תכניות ההתייעלות) כמפורט בנספח א' להחלטה זו‪.‬‬
‫‪ . 2‬להטיל על שרי הממשלה‪ ,‬באמצעות המנהלים הכלליים של‬
‫משרדיהם‪ ,‬ועל הממונים על סעיפי התקציב השונים לפעול ליישום‬
‫תכניות ההתייעלות במתווה שייקבע על ידי הוועדה‪ ,‬במטרה להגיע‬
‫לחסכון תקציבי החל משנת התקציב ‪.2271‬‬
‫‪ . 8‬להטיל על משרדי הממשלה ויחידות הסמך להעביר לוועדה דיווח עתי‬
‫בכל הנוגע ליישום תכניות ההתייעלות כאמור בסעיף ‪ .2‬הדיווח‬
‫האמור יפורסם על ידי הוועדה אחת לחצי שנה‪.‬‬
‫‪ . 8‬לפטור את משרדי הממשלה ויחידות הסמך האמורים בנספח א'‬
‫מהפחתת בסיס תקציבם הכולל בשיעור של ‪ 2.2%‬בשנות הכספים‬
‫‪ 2271‬ו‪ ,2273-‬ולהחיל עליהם הפחתה זו בשנת הכספים ‪.2271‬‬
‫‪ . 1‬להפחית את בסיס התקציב הכולל של משרדי הממשלה ויחידות‬
‫הסמך האמורים בנספח ב'‪ ,‬בשיעור של ‪ ,2.2%‬בכל אחת משנות‬
‫הכספים ‪ 2271‬ו‪.2273-‬‬
‫‪ . 1‬על אף האמור בסעיפים ‪ 8‬ו‪ 1-‬לעיל‪ ,‬לא יבוצעו הפחתות בתחומי‬
‫הוצאה שעניינם ביצוע חקיקה שבה מוגדרים סכומי התקציב או‬
‫שיעורי התקציב שיש להקצות לשם יישומה‪ ,‬ובתחומי הוצאה שנועדו‬
‫למילוי מחויבות חוזית של הממשלה לביצוע הוצאה (לרבות הסכמי‬
‫שכר והסכמים אחרים‪ ,‬למעט התחייבות להוציא הוצאה לפי‬
‫תעריפים הקבועים בחוק)‪.‬‬
‫‪ . 1‬להטיל על ועדת סקירת ההוצאות לבצע התאמות בנוהל לטובת הכנת‬
‫תהליך סקירת הוצאות שיבוצע על ידי משרדי הממשלה לקראת שנות‬
‫התקציב ‪ 2273‬ו‪.2271-‬‬
‫נספח א' – המלצת ועדת סקירת ההוצאות באשר לתוכניות התייעלות‬
‫ליישום‬
‫משרד‪/‬יחידה‬
‫שם התכנית‬
‫‪7‬‬
‫משרד התשתיות‬
‫הלאומיות‪ ,‬אנרגיה ומים‬
‫התייעלות אחסון תפוסי גפ"מ‬
‫‪2‬‬
‫משרד התיירות‬
‫ריכוז מערך נכסי הדיגיטל של המשרד‬
‫בפלטפורמה אחידה‬
‫ ‪- 781‬‬‫‪8‬‬
‫משרד התיירות‬
‫דפוסי התייעלות בחמ"ת‬
‫‪8‬‬
‫משרד הבינוי והשיכון‬
‫סבסוד עלויות פיתוח לבניה חדשה‬
‫באזורי עדיפות לאומית‬
‫‪1‬‬
‫משרד הבינוי והשיכון‬
‫שירותי אבטחה ושמירה במתחמים‬
‫‪1‬‬
‫נציבות שירות המדינה‬
‫דפוסי התייעלות באגף מערכות מידע‬
‫‪1‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫ארגון מחדש של מערך המיטות במרכז‬
‫גריאטרי ראשון לציון‬
‫‪3‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫טיפול בריאותי מקדם‬
‫‪1‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫איחוד אתרי מיניסטריון‬
‫הבריאות בתל אביב‬
‫‪72‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫משמר הבריאות‬
‫‪77‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫מעבדות בריאות הציבור‬
‫‪72‬‬
‫משרד הכלכלה והתעשייה‬
‫תכנית סיוע לקליטת עובדים נוספים‬
‫בעסקים בישראל באזורי עדיפות‬
‫לאומית בעלות העסקה גבוהה‬
‫‪78‬‬
‫משרד הכלכלה והתעשייה‬
‫קידום‪ ,‬שיווק ואכלוס אזורי תעשייה‬
‫באזורי העדיפות הלאומית‬
‫‪78‬‬
‫משרד התחבורה והבטיחות‬
‫בדרכים‬
‫דפוסי התייעלות במשרדי רישוי‬
‫‪15‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה‬
‫דיגום סביבתי כחלק ממערך ניטור‬
‫אוויר ארצי במשרד להגנת הסביבה‬
‫‪71‬‬
‫משרד החוץ‬
‫סקירת הוצאות לשגרירות (*מותנה‬
‫בביצוע הליך הסקירה בהתאם לסיכום‬
‫מול המשרד)‬
‫‪17‬‬
‫המועצה להשכלה גבוהה‬
‫מעבר המכללות האקדמיות לחינוך‬
‫לאחריות ות"ת‬
‫משרד‬
‫נספח ב' – משרדי ממשלה אשר לא אושרה עבורם תכנית סקירת‬
‫הוצאות‬
‫משרד‪/‬יחידה‬
‫‪.7‬‬
‫נשיא המדינה‬
‫‪.2‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪.8‬‬
‫משרד האוצר‬
‫‪- 781 -‬‬
‫‪.0222‬‬
‫‪.8‬‬
‫משרד הפנים‬
‫‪.1‬‬
‫המשרד לביטחון הפנים‬
‫‪.1‬‬
‫משרד המשפטים‬
‫‪.1‬‬
‫הוצאות חירום אזרחיות‬
‫‪.3‬‬
‫משרד התרבות‪ ,‬הספורט‬
‫והמדע‬
‫‪.1‬‬
‫משרד החינוך‬
‫‪.72‬‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים‬
‫‪.77‬‬
‫משרד העלייה והקליטה‬
‫‪.72‬‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫‪.78‬‬
‫משרד התקשורת‬
‫‪.78‬‬
‫רשות ממשלתית למים ולביוב‬
‫‪.71‬‬
‫רשות האוכלוסין וההגירה‬
‫הצעת תקציב המדינה לשנים ‪7102-7102‬‬
‫מניין קולות‬
‫מ ח ל י ט י ם‪:‬‬
‫‪ . 7‬להעמיד את תקציב המדינה נטו לשנת הכספים ‪ 2271‬על סך של‬
‫‪ 818,773,281‬אלפי ש"ח (לפני ההתאמות שהובאו להחלטת הממשלה‬
‫בישיבתה ביום ‪ ,)77.3.2271‬בהתאם לבסיס התקציב המפורט בנספח‬
‫שלהלן‪.‬‬
‫‪ . 2‬להעמיד את תקציב המדינה נטו לשנת הכספים ‪ 2273‬על סך של‬
‫‪ 818,123,221‬אלפי ש"ח (לפני התאמות שהובאו להחלטת הממשלה‬
‫ ‪- 783‬‬‫בישיבתה ביום ‪ ,)77.3.2271‬בהתאם לבסיס התקציב המפורט בנספח‬
‫שלהלן‪.‬‬
‫‪ . 8‬בהמשך להחלטת הממשלה מס‪ 711 .‬מיום ‪ 21‬במרץ ‪ ,2228‬לקבוע כי‬
‫תימשך ההקפאה הנומינלית של תקציב המדינה‪.‬‬
‫‪ . 8‬להסמיך את שר האוצר‪ ,‬על‪-‬דעת הממשלה‪:‬‬
‫א‪ .‬להתאים את תקציבי המשרדים כפועל יוצא מהחלטות הממשלה‬
‫שהתקבלו במסגרת דיוני התקציב לשנים ‪ 2271‬ו‪.2273 -‬‬
‫ב‪ .‬לעדכן את סכומי התקציב לשנת הכספים ‪ 2271‬למחירי שנת‬
‫‪;2271‬‬
‫ג‪.‬‬
‫לעדכן את סכומי התקציב לשנת הכספים ‪ 2273‬למחירי שנת‬
‫‪;2273‬‬
‫ד‪ .‬לקבוע את חלוקת סעיפי התקציב לתחומי פעולה ולתכניות‪,‬‬
‫לרבות סכומי רזרבה לכל משרד‪ ,‬במסגרת הסכום הכולל שנקבע‬
‫בסעיף של אותו משרד;‬
‫ה‪ .‬לקבוע את סכום ההוצאה המותנית בהכנסה וחלוקתו לסעיפי‬
‫התקציב;‬
‫ו‪.‬‬
‫לעדכן את סכומי ההרשאה להתחייב בסעיפי התקציב בהתאם‬
‫לצורך‪ ,‬כפועל יוצא מהחלטות שהתקבלו במסגרת דיוני התקציב‬
‫לשנים ‪ 2271‬ו‪;2273 -‬‬
‫ז‪.‬‬
‫לקבוע את חלוקת שיא כח‪-‬אדם בסעיפי התקציב בהתאם לבסיס‬
‫שיא כח‪-‬אדם לשנים ‪ 2271‬ו‪ 2273 -‬המפורט בנספח המצורף;‬
‫ח‪ .‬לאשר שינויים טכניים בתקציב ובחוק התקציב;‬
‫‪ . 1‬במטרה לייצר הפרדה תקציבית בין פעילות המתבצעת על ידי משרד‬
‫הבינוי והשיכון על בסיס הכנסות המתקבלות מרוכשי קרקעות עבור‬
‫פיתוח תשתיות לבנייה חדשה (להלן ‪ -‬משקים סגורים)‪ ,‬לבין יתר‬
‫הפעילות התקציבית אותה מבצע המשרד‪:‬‬
‫להסמיך את הממונה על התקציבים במשרד האוצר‪ ,‬בהתייעצות עם‬
‫המנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון‪ ,‬לקבוע כי ההכנסות‬
‫המתקבלות ממשקים סגורים בקרן הון ממשלתית חוץ תקציבית‬
‫ ‪- 781‬‬‫ולרשום את הקצאת התקציב מהקרן כהוצאה מותנית בהכנסה‬
‫כמשמעותה בסעיף ‪ 1‬לחוק יסודות התקציב‪ ,‬בעת ביצוע ההקצאה‪.‬‬
‫‪ . 1‬להטיל על שר האוצר להגיש לכנסת את הצעת‪-‬חוק התקציב לשנות‬
‫הכספים ‪ 2271‬ו‪ 2273 -‬לא יאוחר מיום ל' בתשרי התשע"ז (‪ 7‬בנובמבר‬
‫‪.)2271‬‬
‫הצעת התקציב לשנת ‪:7102‬‬
‫תקציב ‪7102‬‬
‫(מחירי ‪)7101‬‬
‫הרשאה‬
‫להתחייב‬
‫‪7102‬‬
‫‪012,211,211‬‬
‫‪27‬‬
‫נשיא המדינה ולשכתו‬
‫‪12,127‬‬
‫‪-‬‬
‫‪22‬‬
‫הכנסת‬
‫‪123,112‬‬
‫‪-‬‬
‫‪28‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪7,188,128‬‬
‫‪827,121‬‬
‫‪21‬‬
‫משרד האוצר‬
‫‪2,812,817‬‬
‫‪712,322‬‬
‫‪21‬‬
‫משרד הפנים‬
‫‪281,128‬‬
‫‪71,722‬‬
‫‪21‬‬
‫המשרד לביטחון הפנים‬
‫‪71,138,111‬‬
‫‪8,812,222‬‬
‫‪23‬‬
‫משרד המשפטים‬
‫‪8,822,113‬‬
‫‪-‬‬
‫‪21‬‬
‫משרד החוץ‬
‫‪7,111,222‬‬
‫‪-‬‬
‫‪72‬‬
‫מטה לביטחון לאומי‬
‫‪18,211‬‬
‫‪-‬‬
‫‪77‬‬
‫מבקר המדינה‬
‫‪818,871‬‬
‫‪-‬‬
‫‪72‬‬
‫גמלאות ופיצויים‬
‫‪71,218,782‬‬
‫‪-‬‬
‫‪78‬‬
‫הוצאות שונות‬
‫‪1,288,311‬‬
‫‪-‬‬
‫‪78‬‬
‫בחירות ומימון מפלגות‬
‫‪712,328‬‬
‫‪-‬‬
‫‪71‬‬
‫משרד הביטחון‬
‫‪12,212,821‬‬
‫‪82,822,222‬‬
‫‪71‬‬
‫הוצאות חירום אזרחיות‬
‫‪112,881‬‬
‫‪222,222‬‬
‫סעיף‬
‫שם סעיף‬
‫סך‪-‬הכל כללי‬
‫‪222,002,722‬‬
‫ ‪- 712‬‬‫‪71‬‬
‫תיאום הפעולות בשטחים‬
‫‪73‬‬
‫הרשויות המקומיות‬
‫‪8,888,832‬‬
‫‪71‬‬
‫משרד המדע הטכנולוגיה‬
‫והחלל‪ ,‬משרד התרבות‬
‫והספורט‬
‫משרד החינוך‬
‫‪7,887,718‬‬
‫‪781,222‬‬
‫‪17,112,187‬‬
‫‪2,781,222‬‬
‫‪27‬‬
‫ההשכלה גבוהה‬
‫‪72,181,111‬‬
‫‪-‬‬
‫‪22‬‬
‫המשרד לשירותי דת‬
‫‪111,832‬‬
‫‪12,222‬‬
‫‪28‬‬
‫משרד הרווחה‬
‫‪1,111,828‬‬
‫‪37,738‬‬
‫‪28‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫‪82,128,113‬‬
‫‪811,821‬‬
‫‪21‬‬
‫הרשות לזכויות ניצולי‬
‫שואה‬
‫‪8,127,188‬‬
‫‪-‬‬
‫‪21‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה‬
‫‪888,323‬‬
‫‪-‬‬
‫‪21‬‬
‫ביטוח לאומי‬
‫‪81,782,218‬‬
‫‪-‬‬
‫‪21‬‬
‫משרד הבינוי‬
‫‪217,821‬‬
‫‪-‬‬
‫‪82‬‬
‫המשרד לקליטת העליה‬
‫‪7,318,128‬‬
‫‪112,222‬‬
‫‪87‬‬
‫הוצאות ביטחוניות שונות‬
‫‪3,121,188‬‬
‫‪-‬‬
‫‪88‬‬
‫משרד החקלאות ופיתוח‬
‫הכפר‬
‫‪7,128,818‬‬
‫‪112,122‬‬
‫‪88‬‬
‫משרד האנרגיה והמים‬
‫‪171,181‬‬
‫‪722,222‬‬
‫‪81‬‬
‫הועדה לאנרגיה אטומית‬
‫‪781,121‬‬
‫‪-‬‬
‫‪81‬‬
‫משרד הכלכלה‬
‫‪8,182,712‬‬
‫‪131,222‬‬
‫‪81‬‬
‫משרד התיירות‬
‫‪287,281‬‬
‫‪87,222‬‬
‫‪83‬‬
‫תמיכות בענפי המשק‬
‫‪2,122,231‬‬
‫‪2,871,812‬‬
‫‪81‬‬
‫משרד התקשורת‬
‫‪13,332‬‬
‫‪-‬‬
‫‪82‬‬
‫משרד התחבורה והבטיחות‬
‫בדרכים‬
‫‪871,281‬‬
‫‪-‬‬
‫‪22‬‬
‫‪728,118‬‬
‫‬‫‪188,112‬‬
‫ ‪- 717‬‬‫‪772,182‬‬
‫‪-‬‬
‫‪87‬‬
‫הרשות הממשלתית למים‬
‫וביוב‬
‫‪2,111,128‬‬
‫‪-‬‬
‫‪82‬‬
‫מענקי בינוי ושיכון‬
‫‪322‬‬
‫‪88‬‬
‫המרכז למיפוי ישראל‬
‫‪18,127‬‬
‫‪81‬‬
‫תשלום ריבית ועמלות‬
‫‪83,221,222‬‬
‫‪-‬‬
‫‪81‬‬
‫חוק חיילים משוחררים‬
‫‪2,828,318‬‬
‫‪-‬‬
‫‪81‬‬
‫רזרבה כללית‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪17‬‬
‫דיור ממשלתי‬
‫‪131,881‬‬
‫‪1,118,122‬‬
‫‪12‬‬
‫המשטרה ובתי הסוהר‬
‫‪812,881‬‬
‫‪172,222‬‬
‫‪18‬‬
‫משפטים ובתי משפט‬
‫‪32,711‬‬
‫‪-‬‬
‫‪18‬‬
‫רשויות פיקוח‬
‫‪387,318‬‬
‫‪118,171‬‬
‫‪12‬‬
‫חינוך‬
‫‪7,221,112‬‬
‫‪7,828,381‬‬
‫‪11‬‬
‫בריאות‬
‫‪182,111‬‬
‫‪7,871,817‬‬
‫‪13‬‬
‫רשות האוכלוסין וההגירה‬
‫‪182,113‬‬
‫‪-‬‬
‫‪12‬‬
‫שיכון‬
‫‪7,117,237‬‬
‫‪1,288,238‬‬
‫‪18‬‬
‫מפעלי מים‬
‫‪7,721,811‬‬
‫‪7,781,222‬‬
‫‪11‬‬
‫תעשייה‬
‫‪712,871‬‬
‫‪822,122‬‬
‫‪13‬‬
‫תיירות‬
‫‪117,712‬‬
‫‪821,212‬‬
‫‪11‬‬
‫תחבורה‬
‫‪73,883,121‬‬
‫‪87,111,111‬‬
‫‪38‬‬
‫הוצאות פיתוח אחרות‬
‫‪2,111,122‬‬
‫‪7,881,222‬‬
‫‪38‬‬
‫תשלום חובות‬
‫‪11,212,218‬‬
‫‪-‬‬
‫*סעיפים אלו כוללים רכיבי הוצאה שעד לשנת הכספים ‪ 2271‬היו‬
‫מתוקצבים בסעיף ‪( 81‬רזרבה כללית)‪ .‬יצוין כי יתכנו שינויים בסעיפים‬
‫האמורים עד להנחת התקציב בכנסת לקריאה ראשונה‪.‬‬
‫**גג ההוצאה של סעיף משרד הביטחון מוצג בטרם החלת השינוי בדבר‬
‫ ‪- 712‬‬‫אופן רישום ההוצאה הנובעת ממענק הסיוע הביטחוני‪.‬‬
‫הצעת התקציב לשנת ‪:7102‬‬
‫תקציב ‪7102‬‬
‫(מחירי ‪)7101‬‬
‫הרשאה‬
‫להתחייב‬
‫‪7102‬‬
‫‪22,217,272‬‬
‫‪27‬‬
‫נשיא המדינה ולשכתו‬
‫‪18,122‬‬
‫‪-‬‬
‫‪22‬‬
‫הכנסת‬
‫‪183,832‬‬
‫‪-‬‬
‫‪28‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪2,221,813‬‬
‫‪812,721‬‬
‫‪21‬‬
‫משרד האוצר‬
‫‪2,123,238‬‬
‫‪788,222‬‬
‫‪21‬‬
‫משרד הפנים‬
‫‪111,321‬‬
‫‪71,722‬‬
‫‪21‬‬
‫המשרד לביטחון הפנים‬
‫‪71,723,128‬‬
‫‪8,832,222‬‬
‫‪23‬‬
‫משרד המשפטים‬
‫‪8,833,117‬‬
‫‪-‬‬
‫‪21‬‬
‫משרד החוץ‬
‫‪7,118,812‬‬
‫‪-‬‬
‫‪72‬‬
‫מטה לביטחון לאומי‬
‫‪18,188‬‬
‫‪-‬‬
‫‪77‬‬
‫מבקר המדינה‬
‫‪811,281‬‬
‫‪-‬‬
‫‪72‬‬
‫גמלאות ופיצויים‬
‫‪71,112,782‬‬
‫‪-‬‬
‫‪78‬‬
‫הוצאות שונות‬
‫‪1,177,181‬‬
‫‪-‬‬
‫‪78‬‬
‫בחירות ומימון מפלגות‬
‫‪712,328‬‬
‫‪-‬‬
‫‪71‬‬
‫משרד הביטחון‬
‫‪12,188,332‬‬
‫‪82,112,222‬‬
‫‪71‬‬
‫הוצאות חירום אזרחיות‬
‫‪112,211‬‬
‫‪222,222‬‬
‫‪71‬‬
‫תיאום הפעולות בשטחים‬
‫‪728,112‬‬
‫‪-‬‬
‫‪73‬‬
‫הרשויות המקומיות‬
‫‪8,818,718‬‬
‫‪178,222‬‬
‫‪71‬‬
‫משרד המדע הטכנולוגיה‬
‫והחלל‪ ,‬משרד התרבות‬
‫והספורט‬
‫‪7,882,111‬‬
‫‪781,222‬‬
‫סעיף‬
‫שם סעיף‬
‫סך‪-‬הכל כללי‬
‫‪212,172,772‬‬
‫ ‪- 718‬‬‫‪22‬‬
‫משרד החינוך‬
‫‪18,278,113‬‬
‫‪2,781,222‬‬
‫‪27‬‬
‫ההשכלה גבוהה‬
‫‪72,181,213‬‬
‫‪-‬‬
‫‪22‬‬
‫המשרד לשירותי דת‬
‫‪171,781‬‬
‫‪12,222‬‬
‫‪28‬‬
‫משרד הרווחה‬
‫‪1,722,121‬‬
‫‪37,738‬‬
‫‪28‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫‪88,218,828‬‬
‫‪821,827‬‬
‫‪21‬‬
‫הרשות לזכויות ניצולי‬
‫שואה‬
‫‪8,371,712‬‬
‫‪-‬‬
‫‪21‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה‬
‫‪881,821‬‬
‫‪-‬‬
‫‪21‬‬
‫ביטוח לאומי‬
‫‪81,182,218‬‬
‫‪-‬‬
‫‪21‬‬
‫משרד הבינוי‬
‫‪231,112‬‬
‫‪-‬‬
‫‪82‬‬
‫המשרד לקליטת העליה‬
‫‪7,311,231‬‬
‫‪112,222‬‬
‫‪87‬‬
‫הוצאות ביטחוניות שונות‬
‫‪72,117,182‬‬
‫‪-‬‬
‫‪88‬‬
‫משרד החקלאות ופיתוח‬
‫הכפר‬
‫‪7,133,111‬‬
‫‪181,222‬‬
‫‪88‬‬
‫משרד האנרגיה והמים‬
‫‪187,387‬‬
‫‪722,222‬‬
‫‪81‬‬
‫הועדה לאנרגיה אטומית‬
‫‪781,121‬‬
‫‪-‬‬
‫‪81‬‬
‫משרד הכלכלה‬
‫‪8,311,787‬‬
‫‪811,212‬‬
‫‪81‬‬
‫משרד התיירות‬
‫‪232,138‬‬
‫‪87,222‬‬
‫‪83‬‬
‫תמיכות בענפי המשק‬
‫‪2,712,211‬‬
‫‪8,121,212‬‬
‫‪81‬‬
‫משרד התקשורת‬
‫‪13,237‬‬
‫‪-‬‬
‫‪82‬‬
‫משרד התחבורה והבטיחות‬
‫בדרכים‬
‫‪881,182‬‬
‫‪-‬‬
‫‪87‬‬
‫הרשות הממשלתית למים‬
‫וביוב‬
‫‪778,732‬‬
‫‪-‬‬
‫‪82‬‬
‫מענקי בינוי ושיכון‬
‫‪2,181,711‬‬
‫‪-‬‬
‫‪88‬‬
‫המרכז למיפוי ישראל‬
‫‪12,122‬‬
‫‪322‬‬
‫ ‪- 718‬‬‫‪81‬‬
‫תשלום ריבית ועמלות‬
‫‪81,111,222‬‬
‫‪-‬‬
‫‪81‬‬
‫חוק חיילים משוחררים‬
‫‪2,182,821‬‬
‫‪-‬‬
‫‪81‬‬
‫רזרבה כללית‬
‫‪8,122,222‬‬
‫‪-‬‬
‫‪17‬‬
‫דיור ממשלתי‬
‫‪117,111‬‬
‫‪772,881-‬‬
‫‪12‬‬
‫המשטרה ובתי הסוהר‬
‫‪812,881‬‬
‫‪172,222‬‬
‫‪18‬‬
‫משפטים ובתי משפט‬
‫‪32,711‬‬
‫‪-‬‬
‫‪18‬‬
‫רשויות פיקוח‬
‫‪321,818‬‬
‫‪221,171‬‬
‫‪12‬‬
‫חינוך‬
‫‪7,211,173‬‬
‫‪7,883,111‬‬
‫‪11‬‬
‫בריאות‬
‫‪111,771‬‬
‫‪182,222‬‬
‫‪13‬‬
‫רשות האוכלוסין וההגירה‬
‫‪111,283‬‬
‫‪-‬‬
‫‪12‬‬
‫שיכון‬
‫‪2,877,781‬‬
‫‪1,738,138‬‬
‫‪18‬‬
‫מפעלי מים‬
‫‪7,273,221‬‬
‫‪7,721,222‬‬
‫‪11‬‬
‫תעשייה‬
‫‪713,822‬‬
‫‪211,122‬‬
‫‪13‬‬
‫תיירות‬
‫‪171,812‬‬
‫‪821,212‬‬
‫‪11‬‬
‫תחבורה‬
‫‪22,722,828‬‬
‫‪87,811,822‬‬
‫‪38‬‬
‫הוצאות פיתוח אחרות‬
‫‪2,811,112‬‬
‫‪8,372,222‬‬
‫‪38‬‬
‫תשלום חובות‬
‫‪18,178,118‬‬
‫‪-‬‬
‫*סעיפים אלו כוללים רכיבי הוצאה שעד לשנת הכספים ‪ 2271‬היו‬
‫מתוקצבים בסעיף ‪( 81‬רזרבה כללית)‪ .‬יצוין כי יתכנו שינויים בסעיפים‬
‫האמורים עד להנחת התקציב בכנסת לקריאה ראשונה‪.‬‬
‫**גג ההוצאה של סעיף משרד הביטחון מוצג בטרם החלת השינוי בדבר‬
‫אופן רישום ההוצאה הנובעת ממענק הסיוע הביטחוני‪.‬‬
‫‪- 711 -‬‬
‫הצעת תקציב המפעלים העסקיים לשנת ‪7102‬‬
‫(אלפי ש"ח)‬
‫שם סעיף‬
‫קוד‬
‫סעיף‬
‫סך‪-‬הכל הוצאות‬
‫‪31‬‬
‫מפעלי משרד רוה"מ‬
‫והאוצר*‬
‫‪12‬‬
‫שיכון ‪ -‬משקים סגורים**‬
‫‪17‬‬
‫פיתוח לאומי‬
‫‪18‬‬
‫בתי חולים ממשלתיים‬
‫‪11‬‬
‫נמל חדרה‬
‫‪13‬‬
‫רשות מקרקעי ישראל‬
‫סך‪-‬הכל הכנסות‬
‫‪31‬‬
‫מפעלי משרד רוה"מ‬
‫והאוצר*‬
‫‪12‬‬
‫שיכון ‪ -‬משקים סגורים**‬
‫‪17‬‬
‫פיתוח לאומי‬
‫‪18‬‬
‫בתי חולים ממשלתיים‬
‫‪11‬‬
‫נמל חדרה‬
‫‪13‬‬
‫רשות מקרקעי ישראל‬
‫הכנסה ‪/‬‬
‫הוצאה‬
‫הרשאה‬
‫להתחייב‬
‫‪70,220,222‬‬
‫‪7,212,111‬‬
‫‪871,213‬‬
‫‪812,222‬‬
‫‪72,771,272‬‬
‫‪87,118‬‬
‫‪72,321,878‬‬
‫‪70,220,222‬‬
‫‪871,213‬‬
‫‪812,222‬‬
‫‪72,771,272‬‬
‫‪87,118‬‬
‫‪72,321,878‬‬
‫‪2,821,222‬‬
‫‪- 711 -‬‬
‫הצעת תקציב המפעלים העסקיים לשנת ‪7102‬‬
‫(אלפי ש"ח)‬
‫שם סעיף‬
‫קוד‬
‫סעיף‬
‫סך‪-‬הכל הוצאות‬
‫‪31‬‬
‫מפעלי משרד רוה"מ‬
‫והאוצר*‬
‫‪12‬‬
‫שיכון ‪ -‬משקים סגורים**‬
‫‪17‬‬
‫פיתוח לאומי‬
‫‪18‬‬
‫בתי חולים ממשלתיים‬
‫‪11‬‬
‫נמל חדרה‬
‫‪13‬‬
‫רשות מקרקעי ישראל‬
‫סך‪-‬הכל הכנסות‬
‫‪31‬‬
‫מפעלי משרד רוה"מ‬
‫והאוצר*‬
‫‪12‬‬
‫שיכון ‪ -‬משקים סגורים**‬
‫‪17‬‬
‫פיתוח לאומי‬
‫‪18‬‬
‫בתי חולים ממשלתיים‬
‫‪11‬‬
‫נמל חדרה‬
‫‪13‬‬
‫רשות מקרקעי ישראל‬
‫הכנסה ‪/‬‬
‫הוצאה‬
‫הרשאה‬
‫להתחייב‬
‫‪70,711,221‬‬
‫‪7,217,111‬‬
‫‪871,213‬‬
‫‪2‬‬
‫‪72,211,122‬‬
‫‪87,118‬‬
‫‪72,138,211‬‬
‫‪2,112,222‬‬
‫‪70,711,221‬‬
‫‪871,213‬‬
‫‪812,222‬‬
‫‪72,771,272‬‬
‫‪87,118‬‬
‫‪72,138,211‬‬
‫*לשכת הפרסום הממשלתית והמדפיס הממשלתי‬
‫** סעיף שלא היה קיים בהצעת התקציב לשנים ‪2271 - 2271‬‬
‫‪- 711 -‬‬
‫שיא כוח אדם בשנים ‪ 7102‬ו‪7102 -‬‬
‫סעיף‬
‫שם סעיף‬
‫שיא כח‬
‫אדם‬
‫לשנת ‪7102‬‬
‫שיא כח‬
‫אדם‬
‫לשנת ‪7102‬‬
‫סך‪-‬הכל כללי‬
‫‪27‬‬
‫נשיא המדינה ולשכתו‬
‫‪12‬‬
‫‪17‬‬
‫‪22‬‬
‫הכנסת‬
‫‪327‬‬
‫‪327‬‬
‫‪28‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪2,281‬‬
‫‪7,111‬‬
‫‪21‬‬
‫משרד האוצר‬
‫‪1,223‬‬
‫‪1,122‬‬
‫‪21‬‬
‫משרד הפנים‬
‫‪131‬‬
‫‪137‬‬
‫‪21‬‬
‫המשרד לביטחון הפנים‬
‫‪83,228‬‬
‫‪83,828‬‬
‫‪23‬‬
‫משרד המשפטים‬
‫‪3,127‬‬
‫‪3,121‬‬
‫‪21‬‬
‫משרד החוץ‬
‫‪7,723‬‬
‫‪7,217‬‬
‫‪72‬‬
‫המטה לביטחון לאומי‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪77‬‬
‫מבקר המדינה‬
‫‪117‬‬
‫‪117‬‬
‫‪78‬‬
‫בחירות ומימון מפלגות‬
‫‪71‬‬
‫‪71‬‬
‫‪71‬‬
‫משרד הביטחון‬
‫‪2,733‬‬
‫‪2,711‬‬
‫‪71‬‬
‫הוצאות חירום אזרחיות‬
‫‪88‬‬
‫‪88‬‬
‫‪71‬‬
‫תיאום הפעולות בשטחים‬
‫‪283‬‬
‫‪288‬‬
‫‪71‬‬
‫משרד המדע הטכנולוגיה‬
‫והחלל‪ ,‬משרד התרבות‬
‫והספורט‬
‫‪222‬‬
‫‪271‬‬
‫‪22‬‬
‫משרד החינוך‬
‫‪2,818‬‬
‫‪2,871‬‬
‫ ‪- 713‬‬‫‪22‬‬
‫המשרד לשירותי דת‬
‫‪28‬‬
‫משרד הרווחה‬
‫‪8,828‬‬
‫‪28‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫‪77,112‬‬
‫‪77,121‬‬
‫‪21‬‬
‫הרשות לזכויות ניצולי שואה‬
‫‪771‬‬
‫‪773‬‬
‫‪21‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה‬
‫‪138‬‬
‫‪118‬‬
‫‪21‬‬
‫משרד הבינוי‬
‫‪127‬‬
‫‪121‬‬
‫‪82‬‬
‫המשרד לקליטת העליה‬
‫‪811‬‬
‫‪817‬‬
‫‪87‬‬
‫הוצאות ביטחוניות שונות‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪88‬‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫‪7,378‬‬
‫‪7,378‬‬
‫‪88‬‬
‫משרד האנרגיה והמים‬
‫‪821‬‬
‫‪822‬‬
‫‪81‬‬
‫משרד הכלכלה‬
‫‪7,183‬‬
‫‪7,173‬‬
‫‪81‬‬
‫משרד התיירות‬
‫‪712‬‬
‫‪711‬‬
‫‪81‬‬
‫משרד התקשורת‬
‫‪712‬‬
‫‪713‬‬
‫‪82‬‬
‫משרד התחבורה והבטיחות‬
‫בדרכים‬
‫הרשות הממשלתית למים‬
‫וביוב‬
‫‪182‬‬
‫‪121‬‬
‫‪228‬‬
‫‪221‬‬
‫‪88‬‬
‫המרכז למיפוי ישראל‬
‫‪221‬‬
‫‪228‬‬
‫‪18‬‬
‫רשויות פיקוח‬
‫‪118‬‬
‫‪111‬‬
‫‪13‬‬
‫רשות האוכלוסין וההגירה‬
‫‪7,318‬‬
‫‪7,381‬‬
‫‪81‬‬
‫רזרבה כללית‬
‫‪333‬‬
‫‪333‬‬
‫‪31‬‬
‫מפעלי משרד רוה"מ והאוצר‬
‫‪728‬‬
‫‪728‬‬
‫‪18‬‬
‫בתי חולים ממשלתיים‬
‫‪21,127‬‬
‫‪21,113‬‬
‫‪11‬‬
‫נמל חדרה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪87‬‬
‫‪811‬‬
‫‪812‬‬
‫‪8,213‬‬
‫ ‪- 711‬‬‫‪13‬‬
‫‪.0222‬‬
‫רשות מקרקעי ישראל‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫תכנית תקציב רב‪-‬שנתית ‪7171-7102‬‬
‫מ ח ל י ט י ם‪:‬‬
‫‪ . 7‬לאשר את בסיס תכנית התקציב הרב‪-‬שנתית לשנים ‪ 2271‬עד ‪2222‬‬
‫בהתאם למפורט מטה*‪.‬‬
‫‪ . 2‬להסמיך את שר האוצר להניח על שולחן הכנסת את תכנית התקציב‬
‫הרב‪-‬שנתית לשנים ‪ 2271‬עד ‪ ,2222‬ביחד עם הצעת‪-‬חוק התקציב‬
‫לשנות הכספים ‪ 2271‬ו‪ ,2273 -‬לאחר שתותאם להחלטות הממשלה‬
‫בנוגע לבסיס התקציב לשנים ‪ 2271‬ו‪ 2273 -‬ולהשלכותיהן על התקציב‬
‫לשנים ‪ 2271‬עד ‪.2222‬‬
‫‪7102‬‬
‫‪7171‬‬
‫‪200,201,212‬‬
‫‪272,202,271‬‬
‫‪11,181,228‬‬
‫‪13,281,211‬‬
‫שירותים חברתיים‬
‫‪717,112,221‬‬
‫‪732,282,288‬‬
‫תשתיות‬
‫‪82,171,322‬‬
‫‪82,111,112‬‬
‫משרדי מטה‬
‫‪73,112,133‬‬
‫‪73,887,211‬‬
‫ענפי משק‬
‫‪1,132,181‬‬
‫‪1,111,882‬‬
‫החזרי חוב‬
‫‪11,812,122‬‬
‫‪11,372,111‬‬
‫הוצאות אחרות‬
‫‪23,782,111‬‬
‫‪82,221,188‬‬
‫מגבלת ההוצאה המותרת על פי חוק‬
‫‪212,210,721‬‬
‫‪271,202,027‬‬
‫חריגה מותרת במגבלת ההוצאה לפי‬
‫סעיף ‪82‬א לחוק יסודות התקציב‬
‫‪2,271,121‬‬
‫‪2‬‬
‫סך הוצאות הממשלה‬
‫ביטחון וסדר ציבורי‬
‫**‪***,‬‬
‫ ‪- 712‬‬‫סך ההתאמות הנדרשות להתכנסות‬
‫למגבלת ההוצאה‬
‫‪1,122,707‬‬
‫‪2,211,122‬‬
‫הוצאות אשראי‬
‫‪821,231‬‬
‫‪821,231‬‬
‫הוצאה לחישוב מגבלת הגרעון‬
‫‪217,221,012‬‬
‫‪202,222,121‬‬
‫הכנסות ממסים‬
‫‪822,222,222‬‬
‫‪881,122,222‬‬
‫הכנסות אחרות‬
‫‪81,122,222‬‬
‫‪81,722,222‬‬
‫גרעון חזוי בהינתן התכנסות למגבלת‬
‫ההוצאה‬
‫‪21,121,012‬‬
‫‪21,722,121‬‬
‫גרעון מותר‬
‫‪88,118,121‬‬
‫‪87,188,118‬‬
‫צעדי התכנסות נדרשים לצורך עמידה‬
‫בתקרת הגרעון‬
‫‪07,227,722‬‬
‫‪02,222,202‬‬
‫סך צעדי התכנסות נדרשים‬
‫‪71,220,222‬‬
‫‪02,210,017‬‬
‫גרעון מותר באחוזי תוצר‬
‫‪2.1%‬‬
‫‪2.21%‬‬
‫גרעון ללא ביצוע צעדי התאמה‬
‫‪2.1%‬‬
‫‪2.1%‬‬
‫*התכנית מוצגת במחירים שוטפים ונבנתה בהסתמך על אומדנים של‬
‫משרד האוצר לגבי הוצאות הממשלה בשנים ‪.2222 - 2271‬‬
‫**סעיפים אלו כוללים רכיבי הוצאה שעד לשנת הכספים ‪ 2271‬היו‬
‫מתוקצבים בסעיף ‪( 81‬רזרבה כללית)‪ .‬יצוין כי יתכנו שינויים בסעיפים‬
‫האמורים עד להנחת התקציב בכנסת לקריאה ראשונה‪.‬‬
‫***גג ההוצאה של סעיף משרד הביטחון מוצג בטרם החלת השינוי בדבר‬
‫אופן רישום ההוצאה הנובעת ממענק הסיוע הביטחוני‪.‬‬
‫‪.0222‬‬
‫שיפור מצבם הכלכלי של הקשישים בישראל‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬בהתאם להסכם הקואליציוני בין סיעת ישראל ביתנו לבין‬
‫סיעת הליכוד מיום ‪ 21‬במאי ‪ ,2271‬ועל מנת לשפר את מצבם הכלכלי של‬
‫אוכלוסיית הקשישים בישראל‪ ,‬לבצע את השינויים הבאים‪:‬‬
‫ ‪- 717‬‬‫‪7‬א‪ .‬לתקן את חוק הבטחת הכנסה‪ ,‬התשמ"א‪( 7132 -‬להלן – חוק הבטחת‬
‫הכנסה) כך שגמלאות השלמת הכנסה לקשישים שהגיעו לגיל‬
‫הפרישה‪ ,‬לזכאים שמשתלמת להם קצבת זקנה‪ ,‬קצבת שאירים או‬
‫קצבת תלויים לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]‪ ,‬התשנ"ה ‪7111‬‬
‫ (להלן‪ -‬חוק הביטוח הלאומי)‪ ,‬כך שסכומי הגמלה יעודכנו לסכומים‬‫המופיעים בטבלאות שלהלן‪:‬‬
‫סך הגמלה להשלמת הכנסה לקשישים‪ ,‬כאחוזים מהסכום הבסיסי‪,‬‬
‫ליום ‪ 7‬בינואר ‪:2271‬‬
‫אם מלאו ‪ 21‬שנים‬
‫אם טרם מלאו ‪ 21‬שנים‬
‫אם מלאו ‪ 21‬שנים‬
‫וטרם מלאו ‪ 21‬שנים‬
‫יחיד‬
‫‪88.18‬‬
‫‪88.18‬‬
‫‪88.1‬‬
‫זוג‬
‫‪18.71‬‬
‫‪18.12‬‬
‫‪18.31‬‬
‫סך הגמלה להשלמת הכנסה לקשישים‪ ,‬כאחוזים מהסכום הבסיסי‪,‬‬
‫ליום ‪ 7‬בינואר ‪:2273‬‬
‫אם מלאו ‪ 21‬שנים‬
‫אם טרם מלאו ‪ 21‬שנים‬
‫אם מלאו ‪ 21‬שנים‬
‫וטרם מלאו ‪ 21‬שנים‬
‫יחיד‬
‫‪88.81‬‬
‫‪88.1‬‬
‫‪81.28‬‬
‫זוג‬
‫‪18.87‬‬
‫‪18.31‬‬
‫‪11.83‬‬
‫סכומי הגמלה עבור קשישים – בעלי הרכב משפחתי שאינו "יחיד" או‬
‫"זוג"‪ ,‬הכלול בטבלה שבתוספת השנייה לחוק‪ ,‬יעודכנו אף הם‬
‫בהתאם לתוספות המצוינות בטבלה שלעיל ולשיעורים הקבועים‬
‫בטבלה שבתוספת השנייה לחוק הבטחת הכנסה‪.‬‬
‫‪7‬ב‪ .‬סכומי הדיסריגרד ‪ -‬ההכנסה המרבית מכלל המקורות (בכללן עבודה‬
‫ופנסיה)‪ ,‬המזכה בגמלת השלמת הכנסה המשולמת לזכאי התוספת‬
‫האמורה‪ ,‬תגדל עד שנת ‪ 2271‬בכ‪ 822-‬ש"ח‪.‬‬
‫‪ .2‬לתקן את סעיף ‪ 283‬לחוק הביטוח הלאומי לעניין תוספת הוותק‪ ,‬כך‬
‫שזו תשתלם לכל שנה שבה שולמו דמי ביטוח‪ ,‬במקום החל מהשנה‬
‫העשירית‪ .‬אין באמור בכדי לגרוע מתקרה של ‪ 12%‬הקבועה בסעיף‪.‬‬
‫התיקון האמור יחול בצורה הדרגתית כדלקמן‪:‬‬
‫ ‪- 712‬‬‫החל מיום ‪ 7.7.2271‬תחל להשתלם התוספת משנת הביטוח התשיעית‪.‬‬
‫החל מיום ‪ 7.7.2273‬תחל להשתלם התוספת משנת הביטוח השמינית‪.‬‬
‫החל מיום ‪ 7.7.2271‬תחל להשתלם התוספת משנת הביטוח הרביעית‬
‫החל מיום – ‪7.7.2222‬תחל להשתלם התוספת משנת הביטוח‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫‪ .8‬להגדיל את מענק ההטבות המשולם לפי סעיף ‪ 8‬לחוק הטבות לניצולי‬
‫שואה‪ ,‬התשס"ז‪ ,2221-‬לניצולי שואה שמקבלים גמלת הבטחת הכנסה‬
‫מהמוסד לביטוח לאומי‪ .‬המענק יוגדל לסך של ‪ 8112‬ש"ח לשנה‪.‬‬
‫‪ .8‬לבטל את ניכוי סכום הקצבה החודשית המשולמת מוועידת התביעות‬
‫לפי ההסכם שנחתם ביום ‪ 1‬באוקטובר ‪ ,7112‬בידי שר האוצר הפדרלי‬
‫של גרמניה לבין ועידת התביעות החומריות של יהודים נגד גרמניה‪,‬‬
‫מהתגמול לפי הכנסה או מהתגמול המוגדל לפי הכנסה המשולם‬
‫לניצולי שואה מהרשות לזכויות ניצולי השואה‪ ,‬החל מספטמבר ‪.2271‬‬
‫‪ .1‬להטיל על שרי הבינוי והשיכון והעלייה והקליטה‪ ,‬בהסכמה עם שר‬
‫האוצר‪ ,‬לשנות את נהלי משרדיהם כל שנה‪ ,‬כך שסך הסיוע בשכר‬
‫דירה לקשישים יגדל בסך של ‪ 82‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ 82 ,2271‬מיליוני‬
‫ש"ח נוספים בשנת ‪ ,2273‬ו‪ 12-‬מיליוני ש"ח נוספים בשנת ‪.2271‬‬
‫‪ .1‬לרשום את הודעתם של שרי האוצר והבינוי והשיכון בדבר הקצאת‬
‫‪ 712‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ 2271‬לטובת רכישת דירות למאגר הדיור‬
‫הציבורי‪ ,‬כאשר שליש מההקצאה תיועד לזכאי משרד העלייה‬
‫והקליטה‪.‬‬
‫‪.0221‬‬
‫ייעול בהוצאות אבטחת תעופה – החלטה מבוטלת‬
‫הערת מזכירות הממשלה‪ :‬ההחלטה הנ"ל נכללה בפרוטוקול מפאת טעות‬
‫טכנית והיא בטלה‪.‬‬
- 718 -
‫ ‪- 718‬‬‫‪.0222‬‬
‫דו"ח הצוות להתאמת מבנה הממשלה ליישום תיקון מס' ‪ 0‬לחוק יסוד‪:‬‬
‫הממשלה (תיקון) (הגברת המשילות) ‪ -‬הקמת צוות בינמשרדי לבחינת‬
‫המלצות הצוות‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬בהמשך להחלטת הממשלה מס' ‪ 827‬מיום ‪1.3.2271‬‬
‫שעניינה מבנה הממשלה – טווח ארוך‪ ,‬ובהמשך להחלטת הממשלה מס'‬
‫‪ 8223‬מיום ‪ 21.77.2277‬שעניינה חיזוק יכולות המשילות‪ ,‬התכנון והביצוע‬
‫של הממשלה –‬
‫‪ .7‬להקים צוות בינמשרדי אשר יבחן את המלצות דו"ח הצוות להתאמת‬
‫מבנה הממשלה ליישום תיקון מס' ‪ 7‬לחוק יסוד‪ :‬הממשלה (תיקון)‬
‫(הגברת המשילות) ויניח לפני הממשלה המלצות קונקרטיות באשר‬
‫לשאלה האם יש מקום לאמצו; ככל שיאומץ – אילו שינויים ראוי‬
‫לעשות במבנה הממשלה בהתאם לכך; וככל שלא יאומץ – אילו‬
‫חלופות אפשריות‪ .‬בצוות יהיו חברים מנכ"ל משרד ראש הממשלה‪,‬‬
‫הממונה על התקציבים במשרד האוצר‪ ,‬היועץ המשפטי לממשלה‬
‫ונציב שירות המדינה‪ ,‬או נציג מטעמם‪.‬‬
‫‪ .2‬ככל שיאומץ הדו"ח‪ ,‬להנחות את הצוות הבינמשרדי להציע תכנית‬
‫הפחתה במשרדים הרלוונטיים בהתאם לאומדן בדבר החיסכון הצפוי‬
‫בשנת ‪ 2271‬הנאמד בסך של ‪ 822‬מיליוני ‪ .₪‬ככל שהדו"ח לא יאומץ‪,‬‬
‫לבצע קיצוץ רוחבי בכלל משרדי הממשלה בסך של ‪ 822‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫‪ .8‬בנוסף יגבש הצוות הבינמשרדי הצעה לתיקוני חקיקה שיידרשו‬
‫בהתאם להמלצותיו‪ ,‬ככל שיידרשו‪.‬‬
‫‪.0222‬‬
‫ייעול מערך הגבייה של המוסד לביטוח לאומי וצעדים נוספים לצורך‬
‫שיפור מצבו הפיננסי‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬על מנת להעמיק את גביית דמי הביטוח הלאומי‪ ,‬לשפר את‬
‫מנגנון הגבייה ואכיפת חובותיהם של מעסיקים ובתוך כך להביא לשיפור‬
‫מצבו הפיננסי של המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד)‪ ,‬לתקן את חוק‬
‫ ‪- 711‬‬‫הביטוח הלאומי [נוסח משולב]‪ ,‬התשנ"ה‪( 7111-‬להלן – החוק)‪ ,‬כמפורט‬
‫להלן‪:‬‬
‫‪ . 7‬לתקן את סעיף ‪ 811‬לחוק כך שהחזר גמלאות שהמוסד רשאי לתבוע‬
‫ממעסיק שלא עמד בהתחייבותיו שבדין להירשם במוסד כמעסיק או‬
‫לשלם דמי ביטוח בעד עובדיו‪ ,‬ייחשב כחוב בדמי ביטוח‪ .‬בחוק ייקבעו‬
‫סכומים מרביים שניתן לגבות כדמי ביטוח כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬איחור בתשלום או אי דיווח עד חצי שנה – עד חמש פעמים‬
‫השכר הממוצע במשק‪ ,‬ולא יותר מהגמלה ששולמה או תשולם‪.‬‬
‫ב‪ .‬איחור בתשלום או אי דיווח בין חצי שנה לשנה – עד עשר פעמים‬
‫השכר הממוצע במשק‪ ,‬ולא יותר מהגמלה ששולמה או תשולם‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫איחור בתשלום או אי דיווח מעל לשנה – עד עשרים פעמים‬
‫השכר הממוצע במשק‪ ,‬ולא יותר מהגמלה ששולמה או תשולם‪.‬‬
‫נוהל הפעלת סמכות גביית החוב יתואם עם נציגי היועץ המשפטי‬
‫לממשלה‪ .‬סמכות הגבייה תופעל רק לאחר גיבוש הנוהל‪.‬‬
‫החוק ייכנס לתוקף בתוך חצי שנה‪ .‬תקופה זו תנוצל בידי המוסד‬
‫לביטוח לאומי לצורך פרסום דרך האכיפה החדשה על מנת לעודד‬
‫מעסיקים לרשום את עובדיהם במוסד לביטוח לאומי ולשלם בגינם‬
‫דמי ביטוח‪ .‬כמו כן‪ ,‬יובהר בחוק שתינתן למעביד הזדמנות להציג את‬
‫טענותיו‪ ,‬טרם ההחלטה בדבר תשלום החזר גמלאות‪.‬‬
‫‪ .2‬להנחות את החשבת הכללית במשרד האוצר להפעיל את סמכותה‬
‫בהתאם לתקנות חובת המכרזים‪ ,‬התשנ"ג‪ ,7118-‬ולהקים ועדת‬
‫מכרזים בין‪-‬משרדית שבין חבריה יהיו נציג הממונה על התקציבים‬
‫במשרד האוצר‪ ,‬נציג החשב הכללי במשרד האוצר ונציגי המנהל‬
‫הכללי של המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬אשר תגבש מכרז חדש לא יאוחר‬
‫מיום ‪ 7‬בספטמבר ‪ 2271‬למתן שירותי סיעוד המשולמים לפי פרק י'‬
‫לחוק הביטוח הלאומי‪ .‬הוועדה תפעל לגיבוש מכרז חדש כך שייעל את‬
‫אופן קניית שירותי הסיעוד הניתנים על ידי המוסד לביטוח הלאומי‪.‬‬
‫‪ .8‬לקבוע בחוק כי ניתן להרים את מסך ההתאגדות בכל הנוגע לגביית‬
‫חוב דמי ביטוח וזאת בלא צורך לפנות לערכאות משפטיות‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬המוסד יוכל לגבות חוב דמי ביטוח של חברה שהתפרקה או‬
‫העבירה נכסיה ללא תמורה או בתמורה חלקית‪ ,‬ממי שאליו‬
‫ ‪- 711‬‬‫העבירה נכסיה כאמור‪ ,‬וכן של חברה שהעבירה פעילותה ללא‬
‫תמורה או בתמורה חלקית‪ ,‬לחברה אחרת שיש בה‪ ,‬במישרין או‬
‫בעקיפין‪ ,‬אותם בעלי שליטה או קרוביהם‪ ,‬במקרה שבו חלפו ‪82‬‬
‫יום מהמועד האחרון להשגה על החוב (להלן –חוב סופי); וזאת‬
‫אם לא נותרו לחברות כמתואר אמצעים בישראל לסילוק חובן‪.‬‬
‫כמו כן המוסד יוכל לגבות חוב סופי של דמי ביטוח של יחיד‬
‫(עובד עצמאי או מעסיק)‪ ,‬שהעביר נכסיו‪ ,‬ללא תמורה או‬
‫בתמורה חלקית‪ ,‬לקרובו או לחברה שהוא בעל שליטה בה‪ ,‬מבלי‬
‫שנותרו לו אמצעים בישראל לסילוק חובו‪ ,‬ממי שאליו העביר‬
‫נכסיו כאמור‪ ,‬כל עוד לא חלפו שלוש שנים מתום שנת המס שבה‬
‫הפך חובו לסופי או שבה הועברו הנכסים‪ ,‬לפי המאוחר‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫אם הורשע מנהל בחברה‪ ,‬שהוא גם בעל השליטה בה‪ ,‬בשל אי‬
‫תשלום דמי ביטוח בעד עובדו לפי סעיפים ‪(813‬ג) ו‪(-‬ה) לחוק‪ ,‬ולא‬
‫ניתן עוד לערער על הרשעתו‪ ,‬ניתן לגבות ממנו את דמי הביטוח‬
‫שלא הועברו לפקיד הגבייה‪.‬‬
‫ב‪ .‬תיקבע בחוק חזקה לפיה יראו נכסיה של חברה בעלת חוב דמי‬
‫ביטוח שהתפרקה או הפסיקה פעילותה‪ ,‬כאילו הועברו לבעלי‬
‫השליטה בחברה ללא תמורה‪ ,‬וניתן לגבות מהם את חובה‪ ,‬אלא‬
‫אם כן הוכח אחרת לדעת פקיד גבייה ראשי‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫גבייה ממי שהועברו אליו הנכסים או הפעילות כאמור לעיל‬
‫תהיה עד שווי הנכסים או הפעילות שהועברו אליו ללא תמורה‪,‬‬
‫או עד ההפרש בין התמורה החלקית ששילם לבין שוויים‪.‬‬
‫ד‪ .‬לקבוע כי תחול פקודת המסים (גבייה) על גביית חובות דמי‬
‫ביטוח לפי הוראות אלה‪.‬‬
‫ה‪ .‬לקבוע מנגנוני השגה וערעור על ההחלטה לגבות חובות כאמור‪.‬‬
‫‪ .8‬לקבוע בחוק כי לצורך גביית דמי ביטוח יורשה פקיד גבייה להורות על‬
‫הטלת עיקול על רכב של חייב החונה ברשות הרבים‪ ,‬אם הרכב חונה‬
‫בסמוך לחצרו של החייב או בהתקיים כל התנאים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬הומצאה לחייב הודעה על כך שבוצע עיקול ברישום הרכב‬
‫במשרד הרישוי‪.‬‬
‫ב‪ .‬נעשה מאמץ ממשי להודיע לחייב‪ ,‬סמוך לפני העיקול‪ ,‬על כוונה‬
‫לעקל את רכבו‪.‬‬
‫ ‪- 711‬‬‫ג‪.‬‬
‫הרכב אינו רכב של נכה או של הורה יחיד‪.‬‬
‫לצד זאת‪ ,‬להטיל על המנהל הכללי של המוסד לגבש נוהל בדבר אופן‬
‫הפעלת סמכות הטלת עיקול על רכב של חייב החונה ברשות הרבים‬
‫כאמור‪.‬‬
‫‪ .1‬לקבוע בחוק כי אם ניתנה ערובה כתנאי לעריכת הסכם תשלומים עם‬
‫חייב בחוב דמי ביטוח שהינו תאגיד‪ ,‬יוכל המוסד לאכוף את מילוי‬
‫הערבות על ידי ערב שהוא בעל שליטה מלאה או מכרעת בחייב‪,‬‬
‫במקרה בו החייב לא עמד בהסכם התשלומים‪ ,‬באמצעות פקודת‬
‫המסים (גבייה)‪ ,‬בהתקיים תנאים שונים‪ ,‬ביניהם החלת ההגנות‬
‫הניתנות לערב מכוח חוק הערבות‪ ,‬התשכ"ז‪ 7111-‬והבהרה מראש‬
‫לערב בעל פה ובכתב כי מילוי הערבות ייאכף בדרך זו‪.‬‬
‫לצד זאת‪ ,‬להטיל על המנהל הכללי של המוסד לגבש נוהל בדבר אופן‬
‫הפעלת סמכות אכיפת מילוי הערבות אל מול ערב שהוא בעל שליטה‬
‫בחייב כאמור‪.‬‬
‫‪ .1‬לבטל את סעיף ‪ 812‬לחוק ולתקן את סעיף ‪ 811‬לחוק‪ ,‬כך שהשגה על‬
‫קביעת דמי הביטוח לא תיעשה בפני ועדת השומה הפועלת לפי סעיף‬
‫‪ 812‬לחוק‪ ,‬אלא בפני פקיד גבייה להשגה שימונה על ידי המוסד‪ ,‬שאינו‬
‫פקיד גבייה ראשי שקבע את גובה דמי הביטוח‪ .‬תובענה בזכות על‬
‫החלטת פקיד גבייה להשגה תוגש לבית הדין האזורי לעבודה‪.‬‬
‫‪.0222‬‬
‫הגדלת האפקטיביות של השירות האזרחי‪-‬לאומי לצורך שיפור השילוב‬
‫של אוכלוסיית המיעוטים‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬בהמשך לעבודת מטה שבוצעה על ידי רשות השירות‬
‫הלאומי‪-‬אזרחי (להלן ‪ -‬הרשות) בשיתוף עם אגף התקציבים במשרד‬
‫האוצר‪ ,‬שעניינה שיפור איכות השירות בקרב בני המיעוטים באמצעות‬
‫שילוב אוכלוסיית בני המיעוטים בחברה‪:‬‬
‫‪ . 7‬לקבוע‪ ,‬כי החל משנת השירות התשע"ז (המתחילה בספטמבר ‪,)2271‬‬
‫הרשות תהיה הגורם האחראי על כלל תקציבי ותקני השירות‬
‫הלאומי של בני המיעוטים‪ ,‬על ויסותם והקצאתם למשרדי הממשלה‪,‬‬
‫הכל בהתאם ליעדים שייקבעו על‪-‬ידי הממשלה ובהתאם לצרכיהם‪,‬‬
‫ ‪- 713‬‬‫לבקשותיהם ולהגדרותיהם המקצועיות של משרדי הממשלה‪ .‬בשונה‬
‫מהמצב היום בו חלק מהתקנים מוקצים על ידי משרדי הממשלה‬
‫וחלקם במסגרת הרשות‪.‬‬
‫‪ . 2‬תוקם ועדת היגוי בראשות מנכ"ל הרשות ובהשתתפות נציגי משרד‬
‫החינוך‪ ,‬משרד הכלכלה והתעשייה‪ ,‬משרד העבודה‪ ,‬הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים‪ ,‬המשרד לביטחון הפנים‪ ,‬נציבות שירות‬
‫המדינה ומשרד האוצר‪( ,‬להלן ‪ -‬הוועדה) אשר תבחן‪ ,‬החל משנת‬
‫השירות התשע"ח (המתחילה בספטמבר ‪ ,)2271‬אחת לשנה את‬
‫הקצאת תקציבי ותקני השירות הלאומי של בני המיעוטים‪ ,‬לכל גוף‬
‫מפעיל‪ .‬הוועדה תפעל לכך כי היקף ההכשרה הניתן למתנדבי השירות‬
‫הלאומי מקרב אוכלוסיית בני המיעוטים‪ ,‬במימון הגוף המפעיל‪ ,‬לא‬
‫יפחת מהיקף ההכשרה הניתנת למתנדבי שירות לאומי מקרב‬
‫האוכלוסייה היהודית‪ .‬זאת‪ ,‬מבלי לפגוע בהכשרה הייעודית הניתנת‬
‫לאוכלוסיות של אנשים עם מוגבלות ונוער בסיכון‪.‬‬
‫‪ . 8‬הוועדה תפעל מול משרדי הממשלה השונים ומול גורמים נוספים‬
‫להגדלת מספר מקומות השירות שבהם ניתן יהיה לשלב מתנדבים‬
‫מקרב אוכלוסיית בני המיעוטים‪.‬‬
‫‪ . 8‬לקבוע כי בשנת השירות התשע"ז כל משרד ממשלתי וגופים‬
‫מתוקצבים כמפורט בטבלה המפורטת בסעיף ‪ 1‬המפעיל מתנדבי‬
‫שירות לאומי בני מיעוטים יישא בעלות של ‪ 21%‬מהעלות הכוללת של‬
‫התקן‪ .‬שיעור זה יעמוד בשנת השירות התשע"ח על ‪ ,81%‬ובשנת‬
‫השירות התשע"ט על ‪ .12%‬הוועדה תבחן את הגדלת שיעורי‬
‫ההשתתפות עד ל‪ 722%-‬בדומה למתנדבי השירות הלאומי בחברה‬
‫היהודית‪ ,‬וזאת בשים לב ליעדי הממשלה שנקבעו בסעיף ‪ 82‬להחלטת‬
‫הממשלה מס' ‪ 183‬מיום ‪ 27‬ביולי ‪ 2278‬שעניינה שילוב חרדים ובני‬
‫מיעוטים בשירות צבאי ואזרחי לצורך שילובם בשוק העבודה‬
‫וליצירת שוויון בנטל הביטחוני והכלכלי (להלן‪-‬החלטת הממשלה)‪.‬‬
‫‪ . 1‬לצורך יישום סעיפים ‪ 8-7‬לעיל ומתן זמן היערכות מתאים‪ ,‬לעדכן את‬
‫יעדי הממשלה‪ ,‬כפי שנקבעו בהחלטת הממשלה כך שבשנת השירות‬
‫שמתחילה בספטמבר ‪ 2271‬מספר תקני השירות יעמוד לכל הפחות על‬
‫‪ 8,322‬תקנים ויעלה באופן הדרגתי עד ל‪ 1,122-‬תקנים בשנת השירות‬
‫שמתחילה בספטמבר ‪ ,2222‬הכול בהתאם ליעדים פרטניים שייקבעו‬
‫על ידי הוועדה‪.‬‬
‫‪ . 1‬להנחות את הרשות להקצות שירותי מעטפת למתנדבי השירות‬
‫הלאומי מקרב אוכלוסיית המיעוטים‪ ,‬בתכנית שתיקבע בצוות‬
‫ ‪- 711‬‬‫משותף לרשות ולמשרד האוצר‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬להגדיל את מספר‬
‫המלוות בשירות הלאומי של בנות ערביות‪ ,‬כך שיעמוד על יחס של כ‪-‬‬
‫‪ .7:12‬כמו כן‪ ,‬לצורך יישום האמור בסעיף זה יוקצה סך של ‪ 1‬מיליון‬
‫ש"ח בשנת ‪ 2271‬ו‪ 72-‬מיליון ש"ח בשנת ‪ ,2273‬מתוך התקציבים‬
‫שיועברו על ידי המשרדים כמפורט בסעיף ‪ ,1‬וכן יאוגמו משאבים‬
‫קיימים המשמשים כיום לטובת קורסי עברית‪.‬‬
‫‪ . 1‬מלבד איגום המשאבים האמור בסעיף ‪ ,7‬לצורך יישום החלטה זו‪,‬‬
‫יבוצעו הסטות תקציבים ייעודיים מתקציבי משרדי הממשלה‬
‫השונים ויועברו לרשות לצורך תקצוב השירות הלאומי‪-‬אזרחי של בני‬
‫המיעוטים בתקנת השתתפות‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫סה"כ תקנים‬
‫‪7102‬‬
‫‪7102‬‬
‫הגוף המפעיל‬
‫המשרד לביטחון הפנים‬
‫‪7,122‬‬
‫‪1,122,222‬‬
‫‪78,132,222‬‬
‫משרד החינוך‬
‫‪7,222‬‬
‫‪8,112,222‬‬
‫‪3,112,222‬‬
‫‪712‬‬
‫‪112,222‬‬
‫‪7,813,222‬‬
‫‪212‬‬
‫‪7,232,122‬‬
‫‪2,823,122‬‬
‫משרד בריאות‬
‫‪282‬‬
‫‪7,782,222‬‬
‫‪2,212,222‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה‬
‫‪12‬‬
‫‪281,122‬‬
‫‪821,122‬‬
‫משרד המשפטים‬
‫‪82‬‬
‫‪712,222‬‬
‫‪882,222‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי‬
‫‪22‬‬
‫‪11,222‬‬
‫‪717,222‬‬
‫שירות התעסוקה‬
‫‪22‬‬
‫‪11,222‬‬
‫‪717,222‬‬
‫משרד הכלכלה והתעשייה‬
‫‪82‬‬
‫‪782,122‬‬
‫‪211,122‬‬
‫משרד התחבורה והבטיחות‬
‫בדרכים‬
‫‪1‬‬
‫‪28,112‬‬
‫‪82,112‬‬
‫רשות האכיפה והגבייה‬
‫‪1‬‬
‫‪28,112‬‬
‫‪82,112‬‬
‫‪722‬‬
‫‪811,222‬‬
‫‪311,222‬‬
‫‪01,202,111‬‬
‫‪21,712,111‬‬
‫המשרד לשוויון חברתי‬
‫העבודה‪,‬‬
‫משרד‬
‫והשירותים החברתיים‬
‫הרווחה‬
‫הרשות הלאומית לבטיחות‬
‫בדרכים‬
‫סה"כ‬
‫‪ . 3‬למען הסר ספק‪ ,‬יובהר כי משרדי הממשלה לא יפחיתו את היקף‬
‫מתנדבי השירות הלאומי לצורך מימון החלטה זו‪.‬‬
‫‪- 712 -‬‬
‫‪.0221‬‬
‫ייעול פעולת הקרן לשמירה על הניקיון‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬לתקן את חוק שמירת הניקיון‪ ,‬התשמ"ד‪( 7138-‬להלן –‬
‫החוק)‪ ,‬כך שתעוגן הוראת השעה הקבועה בסעיפים ‪77‬ג(ב) ו‪77-‬ג(ב‪)7‬‬
‫לחוק‪ ,‬כהוראת קבע‪ .‬כמו כן‪ ,‬בהתאם להחלטת הממשלה מס' ‪ 7133‬מיום‬
‫‪ 21‬ביוני ‪ ,2271‬שעניינה קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין פעילות‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬יתוקן סעיף ‪77‬ג(ב)(‪()2‬ב) לחוק כך שייראו‬
‫כמטרות נוספות לעניין סעיף קטן זה‪ ,‬טיפול במפגעי פסולת והקמת‬
‫תשתיות לטיפול בפסולת ברשויות המקומיות המשויכות לאשכולות ‪ 7‬עד‬
‫‪ ,1‬בהתאם לפרסום האחרון לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה‬
‫החברתית‪-‬כלכלית של האוכלוסייה‪ ,‬שפרסמה הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה‪ ,‬וסיוע‪ ,‬לתקופה שלא תעלה על שנה אחת‪ ,‬בהסדרת הטיפול‬
‫השוטף בפסולת ברשויות מקומיות כאמור‪.‬‬
‫‪.0220‬‬
‫קביעת הוראות לעניין פיצויי הפקעה מכוח פקודת הקרקעות (רכישה‬
‫לצרכי ציבור)‪0222 ,‬‬
‫מניין קולות‬
‫מ ח ל י ט י ם‪:‬‬
‫‪ . 7‬לתקן את סעיף ‪ 21‬לחוק לתיקון פקודת הקרקעות(רכישה לצרכי‬
‫ציבור)(מס' ‪ ,)8‬התש"ע‪( 2272-‬להלן – החוק לתיקון הפקודה)‪ ,‬או כל‬
‫חקיקה אחרת שתידרש‪ ,‬כך שעל פיצויים שישולמו לבעל זכויות‬
‫בקרקע לפי סעיף ‪ )7(78‬לפקודת הקרקעות(רכישה לצרכי ציבור)‪7188,‬‬
‫(להלן ‪ -‬הפקודה) כנוסחו ערב כניסתו לתוקף של החוק לתיקון‬
‫הפקודה‪ ,‬עבור התקופה שבין תפיסת החזקה בקרקע ועד למועד שבו‬
‫ישולמו הפיצויים לבעל הזכויות‪ ,‬יחולו ההוראות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬בשל התקופה שמיום תפיסת החזקה בקרקע ועד ליום ‪ 8‬ביולי‬
‫‪ ,2272‬ישולמו פיצויים לפי דמי שכירות שנתיים שניתן היה לקבל‬
‫ ‪- 717‬‬‫בפועל עבור השימוש במקרקעין מדי שנה בשנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשל התקופה שמיום ‪ 8‬ביולי ‪ 2272‬ועד ליום כניסת החוק לתוקף‬
‫ישולמו פיצויים בשיעור של ‪ 1%‬לשנה משווי המקרקעין לפי‬
‫נתוניהם ערב ההפקעה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫בשל התקופה שמיום כניסת החוק לתוקף ואילך ישולמו פיצויים‬
‫לפי דמי שכירות בפועל שניתן היה לקבל עבור השימוש‬
‫במקרקעין מדי שנה בשנה‪.‬‬
‫ד‪ .‬אופן חישוב הפיצויים שבסעיפים ‪ 7‬עד ‪ 8‬תחול גם על תביעות‬
‫תלויות ועומדות לקבלת פיצויים שהוגשו מכוח סעיף ‪)7(78‬‬
‫לפקודה כנוסחו לפני יום תחילתו של החוק לתיקון הפקודה‪.‬‬
‫ה‪ .‬מי שמנהל הליך תלוי ועומד שעניינו תשלום פיצוי כאמור‬
‫בהחלטה זו‪ ,‬יהיה רשאי לתקן את כתבי בית הדין בכל הנוגע‬
‫לשינוי בעמדתו בשל תיקוני החקיקה נושא החלטה זו‪.‬‬
‫‪ . 2‬להסמיך את ועדת השרים לתיקוני חקיקה הנדרשים ליישום החלטות‬
‫שנתקבלו במסגרת התכנית הכלכלית לתקציב המדינה לשנים‬
‫‪ 2273-2271‬אשר הוקמה בהתאם להחלטת הממשלה מס' ‪ 7121‬מיום‬
‫‪ 77.3.2271‬לאשר שינוי בהוראות שקבועות בסעיף קטן (א)‪ ,‬בהתבסס‬
‫על העקרונות האמורים בו‪ ,‬בהסכמת משרד האוצר ומשרד‬
‫המשפטים‪.‬‬
‫לעניין החלטה זו‪:‬‬
‫"בעל זכויות בקרקע" – מי ששמו נרשם בספרי האחוזה כבעליה של‬
‫הקרקע‪ ,‬או כאדם שיש לו טובת הנאה בה‪ ,‬ופורסמה ביחס לקרקע הודעה‬
‫לפי סעיף ‪ 1‬לפקודה לפני יום ‪ 71‬בפברואר ‪ 2272‬והתקיימו לגביה תנאים‬
‫נוספים ככול שייקבעו‪.‬‬
‫"שווי המקרקעין לפי נתוניהם ערב ההפקעה" – שווי כאמור יחושב לפי‬
‫ייעוד הקרקע והשימוש שניתן לעשות בה ובהתאם למצבה הפיסי‬
‫והסביבתי ערב הפקעתה‪.‬‬
‫"דמי שכירות בפועל" ‪ -‬דמי השכירות שהיו מתקבלים משוכר מרצון‬
‫למשכיר מרצון לפי השימוש בפועל שניתן היה לעשות בקרקע עובר‬
‫לפרסום ההודעה לפי סעיף ‪ 1‬לפקודה‪ .‬דמי השכירות לא יושפעו משווי‬
‫הקרקע או מהשינוי שחל בשוויה מדי שנה בשנה‪.‬‬
‫‪- 712 -‬‬
‫‪.0227‬‬
‫מס ריבוי נכסים‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬לתקן את חוקי המס כך שיוטל מס בשל אחזקה של נכסים‬
‫מרובים באופן הבא‪:‬‬
‫‪ . 7‬החל מיום ‪ 7‬בינואר ‪ ,2271‬יוטל מס שנתי על בעלי דירות מגורים‬
‫שלהם שלוש דירות ומעלה‪ ,‬בעד כל אחת מהדירות החל מהדירה‬
‫השלישית‪.‬‬
‫‪ . 2‬שיעור המס שיוטל על כל אחת מהדירות לפי סעיף ‪ 7‬יעמוד על ‪7%‬‬
‫מסכום שייקבע בטבלה שתפורסם עד ליום ‪ 87‬בדצמבר ‪ 2271‬כפול‬
‫מספר מטרים רבועים כפי שנקבע בחיוב הארנונה לגבי כל דירה‪,‬‬
‫ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על ‪ ₪ 7,122‬לחודש‪.‬‬
‫‪ . 8‬הסכום שייקבע‪ ,‬לעניין גובה המס שיוטל לפי סעיף ‪ 2‬יתבסס על שווי‬
‫מקורב למטר רבוע מגורים לכל אזור‪ .‬חישוב השווי המקורב למטר‬
‫רבוע מגורים בכל אזור ייעשה בהתאם לחלוקת הארץ לאזורים שונים‬
‫לרבות באמצעות שימוש בטבלת האזורים הסטטיסטיים של הלשכה‬
‫המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬
‫‪ . 8‬בעל דירות רשאי לבחור אילו מהדירות שבבעלותו תיחשב הדירה‬
‫השלישית ומעלה; לא בחר בעל דירות כאמור‪ ,‬יוטל המס על הדירות‬
‫הזולות מבין הדירות שבבעלותו‪ ,‬לפי המידע שמצוי ברשות המסים‪.‬‬
‫‪ . 1‬על אף האמור בהסכם או בכל דין‪ ,‬יראו בעלים ובן זוגו‪ ,‬למעט בן זוג‬
‫הגר דרך קבע בנפרד‪ ,‬וילדיהם שטרם מלאו להם ‪ 73‬שנים למעט‬
‫ילדים נשואים ‪ -‬כבעלים אחד‪.‬‬
‫‪ . 1‬תשלום המס המוטל בהחלטה זו‪ ,‬ייאכף‪ ,‬בין היתר‪ ,‬באמצעות כללים‬
‫והוראות שיקבעו למניעת תכנוני מס והתחמקות מתשלום מס‪.‬‬
‫בהחלטה זו‪:‬‬
‫"בעלות" ‪ -‬לרבות מי שחלקו בדירה עולה על ‪ 88%‬ודירת מגורים בבעלות‬
‫איגוד למעט מלאי‪.‬‬
‫‪- 718 -‬‬
‫‪.0222‬‬
‫הגדרת כספי הפיצויים ככספי העובד ותיקון עיוותי מס‬
‫מ ח ל י ט י ם‪:‬‬
‫‪ . 7‬לתקן את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)‬
‫התשס"ה‪( 2221-‬להלן – חוק קופות גמל)‪ ,‬כך שהחל ממועד תחילת‬
‫החוק מעביד של עמית שכיר לא יהיה רשאי למשוך כספים שהפקיד‬
‫בקופת גמל אישית לפיצויים או במרכיב הפיצויים בקופת גמל‬
‫לקצבה‪ ,‬אלא אם נשללה זכותו של עובד לפיצויי פיטורים לפי סעיפים‬
‫‪ 71‬או ‪ 71‬לחוק פיצויי פיטורים‪ ,‬התשכ"ג‪( 7118-‬להלן – חוק פיצויי‬
‫פיטורים)‪.‬‬
‫‪ . 2‬לתקן את חוק פיצויי פיטורים‪ ,‬בהתאם לעקרונות הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬תשלום לקופת גמל לקצבה החל ממועד תחילתו של החוק‪ ,‬יבוא‬
‫במקום פיצויי פיטורים‪.‬‬
‫ב‪ .‬החל ממועד תחילת החוק‪ ,‬מעסיק לא יהיה רשאי למשוך‪ ,‬לעקל‬
‫או לשעבד את כספי הפיצויים שהופקדו לקופת גמל לקצבה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫על אף האמור בסעיף קטן (ב)‪ ,‬מעסיק יהיה רשאי לדרוש כספים‬
‫בנסיבות בהן נשללה זכותו של עובד לפיצויי פיטורים לפי סעיפים‬
‫‪ 71‬או ‪ 71‬לחוק בתוך שלושה חודשים ממועד סיום יחסי העבודה‪.‬‬
‫לא דרש מעסיק את כספי הפיצויים בתוך התקופה האמורה‪ ,‬יהיו‬
‫הכספים שייכים לעובד‪.‬‬
‫ד‪ .‬אין באמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) כדי למנוע עריכת הסדרים‬
‫המיטיבים עם העובד‪.‬‬
‫‪ . 8‬על אף האמור בסעיפים ‪ 7‬ו‪(2-‬ב) לעיל‪ ,‬על כספים שהופקדו לפני מועד‬
‫תחילת התיקון לחוק יחולו עקרונות אלה‪:‬‬
‫א‪ .‬לא דרש מעסיק סכומים שהופרשו לקופת גמל לקצבה או לקופת‬
‫גמל אישית לפיצויים בשל יחסי עבודה שנסתיימו עד למועד‬
‫תחילת החוק‪ ,‬וחלפו שנתיים ממועד סיום יחסי העבודה אך לא‬
‫ ‪- 718‬‬‫פחות משנה ממועד תחילת החוק‪ ,‬יהיו הכספים שייכים לעובד‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא דרש מעסיק סכומים שהופרשו לקופת גמל לקצבה או לקופת‬
‫גמל אישית לפיצויים בשל יחסי עבודה שנסתיימו לאחר מועד‬
‫תחילת החוק‪ ,‬וחלפו שלושה חודשים ממועד סיום יחסי העבודה‬
‫אך לא פחות משנה ממועד תחילת החוק‪ ,‬יהיו הכספים שייכים‬
‫לעובד‪.‬‬
‫‪ . 8‬לתקן את פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן – הפקודה) בהתאם‬
‫לעקרונות אלה‪:‬‬
‫א‪ .‬הפקדות מעסיק לקופת גמל לקצבה בשל רכיב פיצויי פיטורים‬
‫לא יוכרו כהכנסה חייבת בעת ההפקדה בכל חודש לגבי חלק‬
‫השכר שאינו עולה על שלוש פעמים השכר הממוצע במשק‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפקדות בגין רכיב הפיצויים לקופת גמל לקצבה אשר מעל‬
‫לתקרה האמורה יסווגו כתשלומים פטורים לפי סעיף ‪1‬א‬
‫לפקודה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫על הפקדות לקופת גמל לקצבה או לקופה אישית לפיצויים בשל‬
‫רכיב הפיצויים לגבי חלק השכר שעולה על שלוש פעמים השכר‬
‫הממוצע‪ ,‬יחולו כללי המשיכה של כספי הפיצויים; נמשכו‬
‫הכספים שלא כקצבה‪ ,‬יחויבו במס רווחי הון בלבד‪.‬‬
‫ד‪ .‬על הפקדות מעסיק שהוכרו כהכנסה חייבת לפי סעיף קטן (א)‪,‬‬
‫שהוחזרו למעסיק לפי סעיפים ‪ 71‬או ‪ 71‬לחוק‪ ,‬תשיב רשות‬
‫המסים לעובד את שיעור המס ששילם לגבי אותם תשלומים‬
‫בשיעור המרבי הנקוב בסעיף ‪ 727‬לפקודה והכל בהתאם לכללים‬
‫שיקבע המנהל‪.‬‬
‫ה‪ .‬לא יראו מענק הון עקב פרישה כמענק שנתקבל אם נשאר בקופת‬
‫גמל לקצבה אלא אם בחר העמית אחרת‪.‬‬
‫בהחלטה זו – "קופת גמל לקצבה" – כהגדרתה בחוק קופות גמל‪.‬‬
‫ ‪- 711‬‬‫‪.0222‬‬
‫הפחתת תקציב ההוצאות למימון בחירות ברשויות המקומיות‬
‫מ ח ל י ט י ם‪:‬‬
‫‪ .7‬לתקן את חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)‪ ,‬התשנ"ג‪7118-‬‬
‫באופן הבא‪:‬‬
‫א‪ .‬לתקן את סעיף ‪ 8‬ובהמשך לכך לעדכן את המדד אליו מפנה‬
‫הוראת ההצמדה שבסעיף ‪ 8‬כך שיחידת החישוב תהיה ‪ 82‬ש"ח‬
‫לכל בעל זכות לבחור‪.‬‬
‫ב‪ .‬לקבוע בסעיף ‪8‬א כי עד שנה לפני יום עריכתן של בחירות‬
‫כלליות כאמור בסעיף ‪ 8‬לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)‪,‬‬
‫התשכ"ה‪ 7111-‬תדון הוועדה הציבורית האמורה בסעיף ‪7‬א לחוק‬
‫מימון מפלגות‪ ,‬התשל"ג‪ ,7118-‬ותחליט‪ ,‬בהתאם לסמכות‬
‫הנתונה לה לפי סעיף ‪8‬א האמור‪ ,‬אם ובאיזה גובה להגדיל את‬
‫הסכום של יחידת החישוב האמורה בסעיף (א) לעיל‪.‬‬
‫‪ . 2‬ככל שתקבע הוועדה הציבורית כי יחידת החישוב תעמוד על שיעור‬
‫הגבוה מ‪ 82-‬ש"ח‪ ,‬ימומן ההפרש באמצעות הפחתה בתקציב של‬
‫משרדי הממשלה בשנת הכספים ‪ 2273‬בסכום ההפרש כאמור‪ ,‬לפי‬
‫הצעת שר האוצר‪.‬‬
‫‪.0222‬‬
‫הסדרת אופן מיסוי חברי הקיבוץ עבור רשות המסים ותשלום דמי ביטוח‬
‫וזכאות לגמלאות עבור המוסד לביטוח לאומי‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬במטרה להסדיר את מעמדם של חברי "הקיבוץ השיתופי"‬
‫ושל חברי ה"קיבוץ המתחדש" לעניין אופן המיסוי‪ ,‬תשלום דמי ביטוח‬
‫(לעניין החלטה זו דמי ביטוח ‪ -‬דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות‬
‫בשינויים המחויבים) וזכאות לגמלאות‪ ,‬מוצע לבצע את תיקוני החקיקה‬
‫הבאים‪:‬‬
‫ ‪- 711‬‬‫‪ . 7‬לתקן את פקודת האגודות השיתופיות‪ ,‬כך ששינוי בהגדרות "קיבוץ‬
‫שיתופי" ו"קיבוץ מתחדש"‪ ,‬כאמור בתקנות האגודות השיתופיות‬
‫(סוגי אגודות)‪ ,‬התשנ"ו‪( 7111-‬להלן – תקנות האגודות השיתופיות)‪,‬‬
‫ייעשה בהסכמת שר האוצר‪.‬‬
‫‪ . 2‬לתקן את סעיף ‪ 18‬לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן ‪ -‬הפקודה)‪,‬‬
‫כך שבמקום הגדרת "קיבוץ" תתווסף הגדרה ל"קיבוץ שיתופי"‬
‫ול"קיבוץ מתחדש"‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫"קיבוץ מתחדש" ‪ -‬אגודה שנרשמה על ידי רשם האגודות השיתופיות‬
‫כ"קיבוץ מתחדש"‪ ,‬בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות‪.‬‬
‫"קיבוץ שיתופי" ‪ -‬אגודה שנרשמה על ידי רשם האגודות השיתופיות‬
‫כ"קיבוץ שיתופי"‪ ,‬בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות‪ ,‬או קיבוץ‬
‫מתחדש אשר ההפרש בין הכנסת החבר‪ ,‬בשנת המס‪ ,‬שלו ההכנסה‬
‫הגבוהה ביותר בקיבוץ אינה עולה על ‪ 21%‬מהכנסת החבר בשנת‬
‫המס‪ ,‬שלו ההכנסה הנמוכה ביותר‪.‬‬
‫לעניין חישוב ההפרש בין הכנסת החבר שלו ההכנסה הגבוהה‬
‫ביותר בקיבוץ לחבר שלו ההכנסה הנמוכה ביותר‪" ,‬הכנסת‬
‫החבר" ‪ -‬לרבות תקציב מידי הקיבוץ‪ ,‬הכנסה שחולקה מרווחי‬
‫הקיבוץ‪ ,‬בין אם ניתנה לו על ידי הקיבוץ‪ ,‬או תאגידים בבעלותו‪,‬‬
‫או תאגידים בבעלות משותפת של חבריו‪ ,‬ובין אם ניתנה לו בכל‬
‫דרך אחרת למעט סכומים אשר מועברים מכוח תקנון הקיבוץ‬
‫לחבר בגין תקנה ‪ 8‬לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית‬
‫בקיבוץ מתחדש)התשס"ו‪.2221 -‬‬
‫‪ . 8‬לתקן את סעיף ‪ 8‬לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]‪,‬‬
‫התשנ"ה‪( 7111-‬להלן – החוק או חוק הביטוח הלאומי) ולהוסיף‬
‫הגדרת קיבוץ מתחדש וקיבוץ שיתופי כאמור לעיל‪ .‬יובהר כי ככל‬
‫שיחול שינוי בסיווג הקיבוץ בהתאם להגדרות האמורות‪ ,‬לעניין‬
‫החוק‪ ,‬השינוי יתבצע משנת הכספים הבאה שלאחר השינוי ואילך‪.‬‬
‫‪ . 8‬להסדיר בחוק את מעמדו של חבר הקיבוץ המתחדש‪ .‬חבר קיבוץ‬
‫מתחדש יחויב בדמי ביטוח ככל מבוטח‪ ,‬בהתאם למעמדו‪ ,‬עובד‪,‬‬
‫עצמאי או מי שאינו עובד ואינו עצמאי‪.‬‬
‫יובהר כי כל ההוראות בחוק החלות על קיבוץ – ימשיכו לחול על‬
‫הקיבוץ השיתופי‪.‬‬
‫ ‪- 711‬‬‫‪ . 1‬לתקן את סעיף ‪ 821‬לחוק כך שגמלאות ישולמו לידי חבר קיבוץ‬
‫מתחדש ולא ניתן יהיה לשלמן לידי מזכירות הקיבוץ המתחדש‪.‬‬
‫‪ . 1‬לתקן את הגדרת "חבר" בסעיף ‪ 18‬לפקודה ולקבוע כי כל חבר קיבוץ‪,‬‬
‫לרבות שאינו מן המניין‪ ,‬ייחשב כ"חבר" לצורך הוראות המיסוי‬
‫החלות על קיבוצים‪.‬‬
‫‪ . 1‬לתקן את סעיף ‪ 11‬לפקודה ולקבוע כי הוראות סעיפי סימן א' לפקודה‬
‫יחולו רק על קיבוץ שיתופי‪ .‬בנוסף‪ ,‬להבהיר כי סעיפים אלו לא יחולו‬
‫לגבי שומתו של חבר על הכנסה מחוץ לקיבוץ השיתופי‪.‬‬
‫‪ . 3‬לתקן את סעיף ‪ 11‬לפקודה ולקבוע‪ ,‬כי לצורך חישוב המס שעל‬
‫הקיבוץ השיתופי לשלם‪ ,‬תחולק הכנסת הקיבוץ בניכוי הוצאות‬
‫וקיזוז הפסדים‪ ,‬בהתאם לחלק שכל חבר זכאי לו בשנת המס‬
‫מהכנסת הקיבוץ כאמור‪.‬‬
‫‪ . 1‬לקבוע הוראות וכללים בדבר סכומים המשולמים על ידי קיבוץ‬
‫שיתופי או קיבוץ מתחדש לקופת גמל עבור חבריו‪ ,‬הוראות וכללים‬
‫בדבר משיכת כספים מקופת גמל בידי קיבוץ שיתופי או קיבוץ‬
‫מתחדש או חבריו וכן הוראות ותנאים לפטור ממס בידי הקיבוץ לפי‬
‫סעיף ‪ 1‬לפקודה‪.‬‬
‫‪ . 72‬לקבוע כי קיבוץ שיתופי יגיש דוח לפי סעיף ‪ 787‬לפקודה ובו פירוט‬
‫הכנסתו של הקיבוץ‪ ,‬לרבות הכנסתו של כל אחד מחברי הקיבוץ‬
‫והמס המתחייב מהן‪.‬‬
‫‪ . 77‬לקבוע הוראות וכללים בדבר דיווח הקיבוץ השיתופי למוסד לביטוח‬
‫לאומי‪.‬‬
‫‪ . 72‬לקבוע בחוק את אופן חישוב ההכנסה של חבר הקיבוץ השיתופי כלפי‬
‫המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬ולהבהיר כי שווי הוצאות אספקת המחיה וכן‬
‫שווין של יתר הנאות שנתן הקיבוץ לחבריו‪ ,‬יחושבו בהתעלם‬
‫מההכנסות שיש לקיבוץ מכל מקור שהוא‪ ,‬באופן הבא‪:‬‬
‫א‪ .‬שוויה של אספקת המחיה בהתעלם מהכנסות‪ ,‬גילום חלק העובד‬
‫בהפרשות הקיבוץ לקופת הגמל‪ ,‬פחת צרכני ושווין של שאר‬
‫הנאות‪ ,‬בהתעלם מההכנסות שנתן הקיבוץ מכוח החברות‬
‫לחבריו ולמי שהחברים היו זכאים בעדם לנקודות זיכוי על פי‬
‫סעיף ‪ 81‬לפקודה או לנקודות קצבה על פי סעיף ‪ 82‬לפקודה בשנה‬
‫ ‪- 713‬‬‫השוטפת‪ ,‬מחולק במספר כלל חבריו בגמר אותה שנה‪.‬‬
‫לעניין סעיף זה –‬
‫"שאר הנאות" ‪ -‬כלל טובות הנאה שנתן הקיבוץ מכוח החברות‬
‫לחבריו לרבות שווי דיור לפי הערכת השמאי הממשלתי‪ ,‬שווי‬
‫בריכה‪ ,‬שווי חדר אוכל‪ ,‬שווי מכבסה‪ ,‬שווי ארוחות‪ ,‬שווי גני‬
‫ילדים‪ ,‬שווי רכב‪ ,‬שווי לימודים‪ ,‬שווי ארנונה‪ ,‬שווי חוגים שווי‬
‫נייד ושווי ריבית‪.‬‬
‫"פחת צרכני" ‪ -‬הוצאות פחת על נכסי הקיבוץ הנמצאים בבעלותו‬
‫במישרין או בעקיפין של הקיבוץ או בבעלות משותפת של חבריו‬
‫אשר לא משמשים לצורכי ייצור הכנסה או שנעשה בהם שימוש‬
‫מעורב גם לייצור הכנסה יהיה חלק הפחת צרכני החלק שאינו‬
‫משמש לייצור הכנסה‪.‬‬
‫ב‪ .‬סכום אשר אילו היה חבר הקיבוץ או המושב עובד אצל מעביד‪,‬‬
‫היה המעביד מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לזכות‬
‫קופת גמל כמשמעותה בסעיף ‪ 732‬לחוק‪ ,‬והכנסת העבודה הייתה‬
‫בסכום ההכנסה הנקייה בתוספת סכום הניכוי כאמור‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫סכום אשר אילו היה חבר הקיבוץ או המושב עובד אצל מעביד‪,‬‬
‫היה המעביד מנכה בשנה השוטפת לפי דיני מס הכנסה מהכנסת‬
‫העבודה שלו‪ ,‬והכנסת העבודה הייתה בסכום המתקבל לפי‬
‫פסקאות א' ו‪ -‬ב' בתוספת סכום הניכוי לפי פסקה זו‪.‬‬
‫‪ . 78‬לתקן את סעיף ‪(817‬א) לחוק ולקבוע כי שר העבודה‪ ,‬הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים רשאי‪ ,‬באישור שר האוצר‪ ,‬לקבוע הוראות‬
‫מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח לחברי הקיבוץ השיתופי‪.‬‬
‫‪ . 78‬לקבוע כי‪ ,‬לצורכי הפקודה והחוק‪ ,‬הכנסת חבר קיבוץ מתחדש מכל‬
‫מקורות הקבועים בפקודה תחשב כהכנסתו של החבר ולא יחולו עליה‬
‫ההוראות החלות בעניין קיבוץ שיתופי‪ .‬יובהר כי לעניין החוק דין‬
‫הכנסה מן הנכסים המשותפים של הקיבוץ שהינה הכנסה פאסיבית‪,‬‬
‫כהכנסה שלא מעבודה‪ .‬כמו כן‪ ,‬לקבוע כי תשלומים הניתנים מאת‬
‫קיבוץ מתחדש לחבר‪ ,‬בשל עבודה או שירות ייחשבו כשכר עבודה‬
‫החייב במס לפי סעיף ‪ )2(2‬לפקודה‪ ,‬וכן תשלומים המשולמים בהתאם‬
‫לתקנה ‪ 2‬ותקנה ‪ 8‬לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית‬
‫בקיבוץ מתחדש)‪ ,‬התשס"ו‪ ,2221-‬ייחשבו כהכנסה מקצבה החייבת‬
‫במס לפי סעיף ‪ )1(2‬לפקודה‪ .‬לעניין זה יראו את הקיבוץ המתחדש‬
‫ ‪- 711‬‬‫כמי שאחראי לתשלומה של הכנסת עבודה או קצבה לפי סעיף ‪718‬‬
‫לחוק‪ .‬יובהר‪ ,‬כי הקיבוץ המתחדש‪ ,‬או התאגידים המוחזקים על ידו‬
‫ינפיקו עבור כל אחד מעובדיהם תלוש שכר כמחויב בחוק הגנת השכר‪,‬‬
‫התשי"ח‪ ,7113-‬הכולל את כלל ההטבות הניתנות לעובדים בהתאם‬
‫לסעיף ‪ )2(2‬לפקודה לרבות שווין של שאר ההטבות שנותן הקיבוץ‬
‫לחבריו‪.‬‬
‫‪ . 71‬לקבוע כי קיבוץ מתחדש יגיש דוח כאמור בסעיף ‪ 787‬לפקודה על‬
‫הכנסה שמקורה בנכסי הקיבוץ המשותפים ויצרף לו הצהרה‪ ,‬בטופס‬
‫שקבע המנהל‪ ,‬הכוללת את שמותיהם ומענם של חברי הקיבוץ‪ ,‬את‬
‫הכנסת כל אחד מהחברים כאמור בסעיף ‪ 78‬לעיל וכן את חלקו של כל‬
‫אחד מהם בהכנסת הקיבוץ מהנכסים המשותפים‪ ,‬לרבות את שיעור‬
‫המס הנגזר מכך‪ .‬יובהר כי לעניין שיעור המס המתחייב מהקיבוץ‬
‫יראו את הכנסתו החייבת והפסדיו של הקיבוץ המתחדש‪ ,‬אשר נוצרו‬
‫מיום ‪ 7‬בינואר ‪ 2271‬ואילך‪ ,‬כאילו היו הכנסתם החייבת והפסדיהם‬
‫של חבריו‪ ,‬בהתאם לחלקם בזכויות לרווחי הקיבוץ‪ .‬כמו כן לקבוע‬
‫הסדר חיוב דומה במוסד‪ ,‬של חברי הקיבוץ המתחדש כפי שהוגדר‬
‫בסעיף ‪ 881‬לחוק‪.‬‬
‫‪ . 71‬לתקן את החוק והפקודה‪ ,‬ככל הנדרש‪ ,‬ולקבוע כי המוסד לביטוח‬
‫לאומי יקבל באופן מקוון את שומות חברי הקיבוץ‪ ,‬כפי שנהוג כיום‬
‫לגבי שומות עצמאיים בדומה למידע המועבר כיום בנוגע לשומות‬
‫מעסיקים‪.‬‬
‫‪ . 71‬לתקן את סעיף ‪(817‬ב) לחוק כך שייקבע כי הכנסתם של חברי הקיבוץ‬
‫כתוצאה מחלוקת רווחי הקיבוץ תסווג כהכנסה שלא מעבודה ותחויב‬
‫בדמי ביטוח בהתאם‪ .‬עוד יובהר‪ ,‬כי חבר הקיבוץ המתחדש יחויב‬
‫בהכנסה שאינה מעבודה אף אם אינו עובד ואינו עצמאי‪.‬‬
‫‪ . 73‬לתקן את החוק והתקנות שהותקנו מכוחו כך‪ ,‬שלעניין גמלאות מכוח‬
‫החוק יראו בחבר הקיבוץ המתחדש‪ ,‬כעובד‪ ,‬עובד עצמאי או מי שאינו‬
‫עובד ואינו עצמאי‪ ,‬בהתאמה למעמדו‪ ,‬כפי שנקבע לעניין החיוב‬
‫בתשלום דמי ביטוח‪ .‬יובהר כי חבר הקיבוץ המתחדש יהיה זכאי‬
‫לקצבת אבטלה‪ ,‬להן הוא אינו זכאי כיום‪ ,‬וכי האמור לעיל לא יחול‬
‫לעניין חוק הבטחת הכנסה‪ ,‬התשמ"א‪.7132-‬‬
‫‪ . 71‬לקבוע‪ ,‬כי אם לא התקבלו מלוא הפרטים בהצהרה כאמור בסעיף ‪71‬‬
‫לעיל‪ ,‬לגבי חבר הקיבוץ המתחדש כאמור באותו סעיף קטן‪ ,‬יהיה‬
‫חייב הקיבוץ המתחדש במס בשיעור המס המרבי לפי סעיפים ‪727‬‬
‫ ‪- 732‬‬‫ו‪727 -‬ב' לפקודה‪.‬‬
‫‪ . 22‬לקבוע כי רשות המסים תעביר למוסד לביטוח לאומי את ההכנסה‬
‫המיוחסת לחבר‪ ,‬כאמור בסעיף ‪ 71‬לעיל‪ ,‬בהתאם להוראות הקיימות‬
‫היום בחוק ובפקודה‪.‬‬
‫‪ . 27‬להבהיר‪ ,‬כי בהתאם לקבוע בסעיף ‪ 17‬לפקודה‪ ,‬כל השינויים‬
‫האמורים לעיל יחולו גם לגבי המושב השיתופי‪ .‬באשר לחוק ‪ -‬לא‬
‫יחול שינוי במעמד חברי המושב השיתופי בדומה לקיבוץ השיתופי‪.‬‬
‫‪ . 22‬לבצע שינויים בחוק ובתקנות שהותקנו מכוחו‪ ,‬ככל שיידרש‪ ,‬על מנת‬
‫ליישם את העקרונות האמורים בהחלטה זו‪.‬‬
‫‪ . 28‬לקבוע כי רשות המסים והמוסד לביטוח הלאומי יעבירו את המידע‬
‫בנוגע להחלטה זו ביניהם באופן שוטף ומקוון לצורך יישום החלטה זו‬
‫באופן מלא בהתאם להוראות הקיימות היום בחוק ובפקודה‪.‬‬
‫‪ . 28‬המשך הליכי החקיקה יקודמו בתיאום עם משרד המשפטים‪.‬‬
‫‪.0221‬‬
‫הרחבת סל שירותי הבריאות וחיזוק האיתנות הפיננסית של קופות‬
‫החולים‬
‫מ ח ל י ט י ם‪:‬‬
‫‪ . 7‬בכל אחת מהשנים ‪ 2271‬עד ‪ 2271‬יתווספו לסל שירותי הבריאות‬
‫שירותים‪ ,‬תרופות וטכנולוגיות חדשות בסכום שנתי בסך של ‪122‬‬
‫מיליון ש"ח‪.‬‬
‫‪ . 2‬להנחות את שרי הבריאות והאוצר (להלן ‪ -‬השרים) לשנות בצו את‬
‫התוספת החמישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ ,‬התשנ"ד‪,7118-‬‬
‫לאחר קבלת המלצת מועצת הבריאות‪ ,‬כמשמעותה בחוק‪ ,‬ובאישור‬
‫ועדת העבודה והרווחה של הכנסת‪ ,‬כך שהרכב מדד יוקר הבריאות‬
‫יהיה כמפורט להלן‪:‬‬
‫א‪ 17.1 .‬אחוזים ממנו יהוו מדד השכר למשרת שכיר בשירותי‬
‫הבריאות‪.‬‬
‫ ‪- 737‬‬‫ב‪ 8.1 .‬אחוזים ממנו יהוו מדד השכר למשרת שכיר בסך כל‬
‫השירותים הציבוריים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ 2.1‬אחוזים ממנו יהוו מדד השכר למשרת שכיר בממשלה‬
‫המרכזית‪.‬‬
‫ד‪ 8 .‬אחוזים ממנו יהוו מדד שכר המינימום‪.‬‬
‫ה‪ 21.3 .‬אחוזים ממנו יהוו מדד המחירים לצרכן‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪ 8.1‬אחוזים ממנו יהוו מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים‪.‬‬
‫שינוי זה יחול על עדכון עלות סל שירותי הבריאות החל משנת ‪2271‬‬
‫ובכפוף לאמור להלן בסעיף ‪.1‬‬
‫‪ . 8‬על מנת להקטין את תלותן של קופות החולים בתמיכות שניתנות להן‬
‫מתוקף הסכמי הייצוב ועל מנת להגדיל את הוודאות הפיננסית‬
‫ולאפשר להן תכנון ארוך טווח‪ ,‬לקבוע כי לעלות סל שירותי הבריאות‬
‫בשנת ‪u 2271‬יתווסף סכום של ‪ 311‬מיליוני ש"ח‪ .‬במקביל להורות‬
‫למשרדי הבריאות והאוצר להפחית ‪ 322‬מיליוני ש"ח מסכומי‬
‫התמיכות המחולקות לקופות החולים בהתאם למנגנון הקפיטציה‪,‬‬
‫אשר היו אמורים להיות מחולקים לקופות מתוקף הסכמי הייצוב‬
‫הנחתמים מעת לעת‪.‬‬
‫‪ . 8‬לאור השינויים שחלו במנגנוני מחירי יום אשפוז בבתי החולים‬
‫הכלליים והפסיכיאטריים‪ ,‬השינויים שחלו במדד יוקר הבריאות של‬
‫שנת ‪ 2271‬והצורך בהיערכות קופות החולים להזדקנות האוכלוסייה‪,‬‬
‫לעדכן את עלות סל שירותי הבריאות בשנת ‪ 2271‬בסך של ‪ 711‬מיליוני‬
‫ש"ח‪.‬‬
‫‪ . 1‬לצורך היערכות קופות החולים ליישום כללי ההתחשבנות בין קופות‬
‫החולים לבתי החולים לשנת ‪ ,2271-2271‬וכללי הקצאת מקורות סל‬
‫הבריאות החדשים (קפיטציה)‪ ,‬ולצורך חיזוק האיתנות הפיננסית של‬
‫קופות החולים‪ ,‬ולאור התוספת בהיצע האשפוז המתוכנן לשנים‬
‫הקרובות והיערכות קופות החולים להזדקנות האוכלוסייה‪ ,‬לעדכן‬
‫את בסיס עלות סל שירותי הבריאות בשנת ‪ 2271‬בסך של ‪ 271‬מיליוני‬
‫ש"ח‪ ,‬ובסך של ‪ 82‬מיליוני ש"ח נוספים בשנת ‪.2273‬‬
‫‪ . 1‬כלל השינויים בהחלטה זו יהיו בכפוף לאישור תקציב המדינה‬
‫והתכנית הכלכלית לשנים ‪ .2273-2271‬באופן פרטני‪ ,‬סעיפים ‪1-2‬‬
‫ייכנסו לתוקף לאחר אישור תיקון החוק לעניין כללי ההתחשבנות בין‬
‫קופות החולים לבתי החולים לשנים ‪ ,2271-2271‬ולאחר אישור‬
‫התאמת כללי הקצאת מקורות סל הבריאות ושינוי תקנות ביטוח‬
‫בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים)‪ ,‬אשר יוגשו לאישור‬
‫הכנסת כחלק מהתכנית הכלכלית לשנים ‪ ,2273-2271‬בהתאם‪.‬‬
‫‪- 732 -‬‬
‫לעניין החלטה זו –‬
‫"השרים" – שר הבריאות ושר האוצר‪.‬‬
‫"חוק ביטוח בריאות ממלכתי" – חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪,‬‬
‫התשנ"ד‪.7118-‬‬
‫‪.0222‬‬
‫דחיית חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה‪ ,‬התשנ"ז‪0222-‬‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬לתקן את סעיף ‪(8‬א) לחוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה‪,‬‬
‫התשנ"ז‪( 7111-‬להלן – החוק)‪ ,‬שעניינו תוספת שעות לימודים וחינוך על‬
‫השעות הקיימות במוסדות חינוך‪ ,‬כך שהחלתו של החוק תידחה בחמש‬
‫שנות לימוד משנת הלימודים התשע"ח לשנת הלימודים התשפ"ג‪.‬‬
‫‪.0222‬‬
‫הגברת המאבק בהלבנת הון באמצעות שיפור השימוש במידע הקיים‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬בהמשך להחלטת הממשלה מס' ‪ 811‬מיום ‪ 1‬באוגוסט ‪,2271‬‬
‫שמטרתה הגברת המאבק בתופעת הלבנת ההון וההון השחור‪ ,‬לתקן את‬
‫חוק איסור הלבנת הון‪ ,‬התש"ס–‪( 2222‬להלן – חוק איסור הלבנת הון)‪,‬‬
‫באופן הבא‪:‬‬
‫לתקן את סעיף ‪ 82‬לחוק איסור הלבנת הון‪ ,‬הנוגע להעברת מידע ממאגר‬
‫המידע של הרשות לאיסור הלבנת הון לגורמים חיצוניים‪ ,‬כך שרשות‬
‫ניירות ערך תתווסף לרשימת הגופים שאליהם מוסמכת הרשות לאיסור‬
‫הלבנת הון להעביר מידע מיוזמתה או על בסיס בקשה של רשות ניירות‬
‫ערך‪ ,‬וזאת לצורך מניעה וחקירה של עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון‬
‫וחוק ניירות ערך‪ ,‬התשכ"ח‪.7113-‬‬
‫‪- 738 -‬‬
‫‪.0222‬‬
‫תיקוני חקיקה בתחום המס‪ :‬צמצום היקף העלמות המסים והגברת‬
‫אכיפת דיני המס‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬במטרה לצמצם את היקף העלמות המסים בישראל‬
‫ולהגביר את אכיפת דיני המס‪ ,‬לבצע את תיקוני החקיקה הבאים‪:‬‬
‫‪ . 7‬לתקן את פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן – פקודת מס הכנסה‬
‫או הפקודה)‪ ,‬כך שעל אף כללי החשבונאות המקובלים‪ ,‬קביעת ערך‬
‫המלאי של יהלומן תבוצע על בסיס עלות המלאי בלבד‪.‬‬
‫‪ . 2‬לתקן את סעיף ‪ 7‬לפקודת מס הכנסה ולקבוע חזקות הניתנות‬
‫לסתירה‪ ,‬לפיהן יראו את שליטה וניהול עסקים בישראל של חבר בני‬
‫אדם אשר התאגד מחוץ לישראל‪ ,‬אם תושבי ישראל הם בעלי שליטה‬
‫בו‪ ,‬או נהנים או זכאים ל‪ 12%-‬או יותר מהכנסותיו או רווחיו‪,‬‬
‫במישרין או בעקיפין ושיעור המס הסופי המתחייב על כלל רווחיו אם‬
‫לא רואים בו תושב ישראל הוא ‪ 71%‬או פחות והתקיים אחד מאלה‪:‬‬
‫א‪ .‬חבר בני האדם הוא תושב מדינה שבינה לבין ישראל אין אמנת‬
‫מס‪.‬‬
‫ב‪ .‬המדינה בה הוא תושב‪ ,‬אם לא היו רואים בו תושב ישראל‪ ,‬היא‬
‫מדינה אשר אינה מחילה מס על הכנסות אשר הופקו מחוץ לה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לתקן את סעיף ‪ 787‬לפקודה ולקבוע חובת דיווח על חבר בני‬
‫אדם הנוקט בעמדה לפיה החזקות כאמור אינן חלות עליו‪.‬‬
‫‪ . 8‬לתקן את פקודת מס הכנסה‪ ,‬כך שתיקבע בה חובת רישום‪ ,‬תיעוד‬
‫ודיווח על פעילותם הגלובאלית של תאגידים רב‪-‬לאומיים הפועלים‬
‫בישראל כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬להסמיך את שר האוצר לקבוע‪ ,‬באישור ועדת הכספים‪ ,‬הוראות‬
‫לעניין רישום ותיעוד אשר יחולו על נישום המשתייך לקבוצה רב‬
‫לאומית או נישום אשר ביצע עסקה כמשמעותה בסעיף ‪31‬א‬
‫לפקודה‪.‬‬
‫ב‪ .‬לקבוע כי נישום כאמור בפסקה א'‪ ,‬יהיה חייב להמציא לפקיד‬
‫ ‪- 738‬‬‫השומה על פי דרישתו את כל אלה‪:‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪)7‬‬
‫מסמכים ונתונים החייבים ברישום ותיעוד כאמור בפסקה‬
‫א'‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫מסמכים ונתונים הנוגעים לקבוצה הרב לאומית‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫את כל המסמכים והנתונים הנוגעים לעסקה או לצד‬
‫לעסקה שהוא תושב זר או לכל ישות בקבוצה רב לאומית‪,‬‬
‫אשר צד לעסקה כאמור שייך לה‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫את דרך קביעת מחיר העסקה‪.‬‬
‫לקבוע כי נישום שהוא חלק מקבוצה רב‪-‬לאומית יצהיר על כך‬
‫בטופס שיקבע המנהל‪.‬‬
‫ד‪ .‬לקבוע כי ישות אם סופית שהיא תושבת ישראל ושייכת לקבוצה‬
‫רב לאומית שמחזור עסקאותיה עולה על ‪ 8.8‬מיליארדי שקלים‬
‫חדשים‪ ,‬או סכום נמוך יותר שקבע שר האוצר באישור ועדת‬
‫הכספים תגיש למנהל דוח אודות הקבוצה ופעילותה בכל מדינה‬
‫לשנת מס‪ ,‬באופן מקוון בתוך שנה מתום שנת המס כאמור‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לקבוע כי יראו ישות אם סופית אשר הפרה את חובת‬
‫הדיווח‪ ,‬כאילו הפרה חובות דיווח לפי סעיף ‪ 787‬לפקודה‪.‬‬
‫ה‪ .‬להסמיך את שר האוצר‪ ,‬באישור ועדת הכספים לקבוע‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫פרטים אשר ייכללו בדוח כאמור בפסקה ד'‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫כללים לפיהם יינתן פטור מדיווח לישות אם סופית‪ ,‬אם‬
‫הוגש דוח על ידי ישות אחרת בקבוצה‪ ,‬על פי בקשתה‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫כללים לפיהם ניתן יהיה לחייב חברה בקבוצה הרב‬
‫לאומית‪ ,‬תושבת ישראל‪ ,‬בהגשת דוח כאמור בפסקה ד'‪ ,‬אף‬
‫אם לא התקיימו לגביה התנאים כאמור בהגדרה "ישות אם‬
‫סופית"‪.‬‬
‫‪ . 8‬לתקן את פקודת מס הכנסה על מנת לקבוע מנגנון פחת עבור נכס‬
‫בלתי מוחשי‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬לקבוע כי נכס בלתי מוחשי יופחת למשך עשרים שנים‪ ,‬אלא אם‬
‫הייתה לנישום זכות‪ ,‬על פי דין או מכוח הסכם‪ ,‬לעשות בו שימוש‬
‫לתקופה אחרת‪ .‬לעניין זה יראו את תקופת ההפחתה על פי זכות‬
‫ ‪- 731‬‬‫מכוח הסכם‪ ,‬כתקופה המרבית האפשרית‪.‬‬
‫ב‪ .‬לקבוע כי לא יופחת נכס בלתי מוחשי אשר פקיד השומה שוכנע‬
‫כי השימוש שניתן לעשות בו אינו מוגבל לתקופה מסוימת‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫לקבוע כי אם נרכשו נכסים והתחייבויות המשמשים יחד בייצור‬
‫הכנסה לפי סעיף ‪ )7(2‬לפקודה‪ ,‬ניתן יהיה להפחית את התמורה‬
‫המיוחסת לסך כל הנכסים הבלתי מוחשיים למשך עשרים שנים‪.‬‬
‫‪ . 1‬לתקן את חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)‪ ,‬התשכ"ג‪ ,7118-‬על‬
‫מנת לקבוע מנגנון מקוצר לחיוב במס שבח במכירת דירות מגורים‪,‬‬
‫לפיו שיעור המס יעמוד על ‪ 22%‬ללא התרת ניכוי הוצאות ובניכוי‬
‫פחת‪.‬‬
‫‪ . 1‬לתקן את חוק מס ערך מוסף‪ ,‬התשל"ו‪( 7111-‬להלן – חוק מס ערך‬
‫מוסף) ולקבוע כי הגדרת "עסקת אקראי" תכלול גם מקרקעין‪ ,‬נוסף‬
‫על טובין ושירותים‪.‬‬
‫‪ . 1‬לתקן את פקודת מס הכנסה על מנת לקבוע כללים שאינם ניתנים‬
‫לסתירה לעניין ההכרה בהוצאות מימון‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬ייוחסו‬
‫הוצאות מימון לכלל הנכסים שבבעלות הנישום‪ ,‬בהתאם לעלות‬
‫היחסית של כל נכס ובהתחשב בתקופה בה שימש את הנישום במהלך‬
‫שנת המס לאחר הייחוס האמור‪ ,‬ובמידה והנכס מניב הכנסה‬
‫בשיעורים שונים או ממקורות שונים‪ ,‬ייחוסו ההוצאות באופן יחסי‬
‫בהתאם לכך‪.‬‬
‫‪ . 3‬לתקן את סעיף ‪71‬א לפקודת מס הכנסה על מנת להבהיר כי שר‬
‫האוצר יהיה רשאי לקבוע פטור ממס לתושב חוץ בתנאים הקבועים‬
‫בסעיף‪.‬‬
‫‪ . 1‬לתקן את חוק מס ערך מוסף על מנת לבטל את סעיף ‪ 11‬לחוק מס‬
‫ערך מוסף בעניין רישום מספר עוסקים כאחד‪.‬‬
‫‪ . 72‬א‪ .‬לתקן את חוקי המס על מנת לאפשר לרשות המסים לשלוח את‬
‫כלל דברי הדואר באמצעים מקוונים‪ ,‬ובכלל זאת באמצעות‬
‫דואר אלקטרוני‪ ,‬ואם היה אמצעי המשלוח היחיד אמצעי מקוון‬
‫כאמור לגבי דבר דואר מסוים ‪ -‬בכפוף להסכמת הנמען‪ ,‬לאחר‬
‫שהובהרה לו משמעות הסכמתו לעניין החזקות המפורטות‬
‫בפסקה ב‪ .‬משלוח דבר דואר לדואר אלקטרוני ייעשה רק לאחר‬
‫שנשלחה הודעה לאימות כתובת הדואר האלקטרוני של הנמען‪,‬‬
‫ורשות המסים וידאה מול הנמען באופן אקטיבי שהדואר‬
‫ ‪- 731‬‬‫האלקטרוני התקבל‪ .‬אימות באופן האמור ייערך לפני המשלוח‬
‫הראשון‪ ,‬ולאחר מכן פעם בשנתיים לפחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬לקבוע חזקה לפיה דבר דואר שנשלח בדרך זו יראוהו כאילו‬
‫התקבל כמפורט להלן‪ ,‬לפי המועד המוקדם‪:‬‬
‫(‪)7‬‬
‫לגבי הודעה שאינה הודעה המודיעה לנמען שנערכה לו‬
‫שומה לפי מיטב השפיטה ואת גובהה ‪ -‬במועד שצוין‬
‫באישור המופק על‪-‬ידי מערכת ממוכנת של רשות המסים‬
‫בדבר יום ושעת ההגעה של דבר הדואר לכתובת הנמען‬
‫(להלן ‪ -‬אישור מסירה אלקטרוני)‪.‬‬
‫(‪)2‬‬
‫אם התקבל אישור צפייה מהדואר האלקטרוני של הנמען‪,‬‬
‫יראוהו כאילו התקבל במועד המצוין באישור הצפייה‪.‬‬
‫(‪)8‬‬
‫אם התקבל המסמך במערכת ממוחשבת שמפעילה הרשות‬
‫שהכניסה אליה על ידי הנמען נעשית באמצעות מנגנון‬
‫הזדהות‪ ,‬יישלח מייל לכתובת הדואר האלקטרוני של‬
‫הנמען המודיע לו שהמסמך התקבל במערכת‪ ,‬ויראוה את‬
‫המסמך כמסמך שהומצא כדין במועד הראשון שבו נכנס‬
‫הנמען למערכת לאחר התקבלות המסמך במערכת‪ .‬ולגבי‬
‫נמען שהוא מייצג או שהוא עוסק החייב בדיווח מקוון‬
‫לשלטונות מס ערך מוסף‪ ,‬גם ביום השלישי שלאחר המועד‬
‫שצוין באישור המסירה האלקטרוני‪ ,‬לפי המוקדם‪.‬‬
‫‪ . 77‬לקבוע חזקה הניתנת לסתירה לעניין סעיף ‪11‬ב(א)(‪ )1‬לפקודה לפיה‬
‫יראו הכנסה מריבית‪ ,‬הפרשי הצמדה‪ ,‬תמלוגים ודמי שכירות‬
‫כהכנסה פסיבית‪ ,‬אף אם הייתה הכנסה מעסק‪.‬‬
‫‪.0211‬‬
‫חברות ארנק‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬לתקן את פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן –‬
‫"הפקודה") ואת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)‪ ,‬התשכ"ג‪7118-‬‬
‫(להלן‪" -‬חוק מיסוי מקרקעין")‪ ,‬בנוגע למיסוי רווחים שנצברו בחברה ולא‬
‫חולקו על פני תקופה‪ ,‬באופן הבא‪:‬‬
‫ ‪- 731‬‬‫‪ . 7‬לקבוע כי הכנסה חייבת של חברת מעטים‪ ,‬כמשמעותה בסעיף ‪11‬‬
‫לפקודה‪ ,‬שאינה חברת משלח יד זרה כהגדרתה בסעיף ‪11‬ב‪ 7‬לפקודה‪,‬‬
‫הנובעת מפעילות של יחיד‪ ,‬המחזיק במישרין או בעקיפין‪ ,‬לרבות‬
‫באמצעות קרוב‪ ,‬במניותיה‪ ,‬תיחשב כהכנסתו של היחיד מיגיעה‬
‫אישית כמפורט להלן ובהתקיים התנאים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬הכנסה מיגיעה אישית לפי סעיף ‪ )2(2‬או ‪ )72(2‬לפקודה‪ ,‬אם‬
‫הכנסת חברת המעטים נובעת מפעילות היחיד כנושא משרה‬
‫בחבר בני אדם אחר‪.‬‬
‫ב‪ .‬הכנסה מיגיעה אישית לפי סעיף ‪ )2(2‬לפקודה‪ ,‬אם הכנסת חברת‬
‫המעטים נובעת מפעילות היחיד והתקיים אחד מאלה‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫פעילות היחיד האמורה בוצעה עבור אדם אחר והיא מסוג‬
‫המתקיים בין עובד למעביד‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫היחיד עוסק‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬עבור החברה במשלח יד‬
‫מיוחד ומקורן של ‪ 12%‬או יותר מסך כל הכנסות חברת‬
‫המעטים‪ ,‬שאינן הכנסות שמקורן בחלוקת דיבידנד או‬
‫ברווח הון‪ ,‬בשנת המס הוא בשירות הניתן לאדם אחד או‬
‫קרובו כהגדרתו בסעיף ‪ 33‬לפקודה‪.‬‬
‫‪ . 2‬לתקן את סעיף ‪ 8‬לפקודה על מנת להבהיר ולקבוע כי משיכה של‬
‫כספים או נכסים מחברה על ידי יחיד בעל מניות‪ ,‬או קרובו‪ ,‬למעט‬
‫משיכה כאמור המהווה הכנסה אשר נוכה מלוא המס המתחייב‬
‫ממנה‪ ,‬תיחשב כהכנסתו של בעל המניות‪ ,‬באותה שנת מס‪ ,‬לפי סעיף‬
‫‪ ,)2(2‬סעיף ‪ )8(2‬או סעיף ‪ )72(2‬לפקודה‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬אם בוצעה לפחות‬
‫‪ 12‬יום לפני תום שנת המס וכי יראו לעניין זה כספים או נכסים‬
‫שהושבו לחברה ונמשכו מחדש בתוך תקופה של ‪ 12‬יום‪ ,‬כאילו לא‬
‫הושבו‪.‬‬
‫‪ . 8‬לתקן את סעיף ‪ 1‬לחוק מיסוי מקרקעין ולקבוע כי יראו לעניין מס‬
‫שבח את העמדתם של נכסי מקרקעין‪ ,‬שנרכשו על ידי חברה‪ ,‬במישרין‬
‫או בע קיפין‪ ,‬לשימושו האישי של בעל מניות‪ ,‬כמכירתם על ידי החברה‬
‫ביום המשיכה‪.‬‬
‫‪ . 8‬לבטל את סעיף ‪(11‬א) לפקודה על מנת לקבוע כי הוראות הפרק‬
‫החמישי יחולו על כל חברה‪ ,‬ולא רק על חברת מעטים‪.‬‬
‫‪ . 1‬לקבוע בסעיף ‪ 11‬לפקודה כי הוראות המנהל לעניין רווחים לא‬
‫ ‪- 733‬‬‫מחולקים שרואים אותם כמחולקים תחול על כלל הכנסות החברה‪,‬‬
‫בין שהן חייבות במס ובין שהן פטורות ממס‪ ,‬לרבות שבח כמשמעותו‬
‫בסעיף ‪ 1‬לחוק מיסוי מקרקעין‪ ,‬אשר נצברו מיום התאגדותה ועד‬
‫לתום שנת מס פלונית‪ ,‬בניכוי המס החל עליה ובניכוי דיבידנדים‬
‫שחולקו ממנה ובלבד שסכום הרווחים לא יעלה על סכום הרווחים‬
‫כהגדרתם בסעיף ‪ 822‬לחוק החברות‪ ,‬התשנ"ט‪.7111-‬‬
‫‪ . 1‬לבטל את סעיף ‪ 37‬לפקודה ולתקן בהתאם את סעיף ‪(11‬א) לפקודה‬
‫על מנת לקבוע כי המנהל יהיה רשאי להורות לפקיד השומה לנהוג‬
‫ברווחים שלא חולקו‪ ,‬כאילו חולקו בתור דיבידנדים‪ ,‬ללא התייעצות‬
‫בוועדה מייעצת‪.‬‬
‫‪.0210‬‬
‫מנגנונים משלימים להפחתת הנטל הרגולטורי‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬בהמשך להחלטת הממשלה מס' ‪ 2773‬מיום ‪ 22‬באוקטובר‬
‫‪( 2278‬להלן‪ :‬החלטה ‪ )2773‬שעניינה הפחתת הנטל הרגולטורי והחלטה‬
‫מס' ‪ 7221‬של הממשלה מיום ‪ 71‬בינואר ‪( 2271‬להלן‪ :‬החלטה ‪)7221‬‬
‫שעניינה יישום הרפורמה בחוק רישוי עסקים‪ ,‬ובמטרה להפחית את הנטל‬
‫של רגולציה קיימת‪ ,‬לקדם הערכה של רגולציה חדשה ולהביא להפחתה‬
‫של עלות הרגולציה לעסקים‪.‬‬
‫תעדוף עמידה בתוכנית הפחתת נטל רגולטורי‬
‫‪ . 7‬החל מיום ‪ 7‬בינואר ‪ ,2271‬לא יגיש שר לאישורה של ועדת שרים‬
‫לענייני חקיקה טיוטת חוק שעניינה רגולציה אלא אם עמד משרדו‬
‫בתנאים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬לפרסם את התוכנית השנתית להפחתת הנטל הרגולטורי של שנת‬
‫‪ ,2271‬אשר תכלול הפחתה‪ ,‬לכל הפחות‪ ,‬של ‪ 21%‬מעלויות‬
‫הבירוקרטיה‪ ,‬כנדרש עפ"י סעיף ‪ 7‬להחלטה ‪.2773‬‬
‫אותו הכלל יחול בכל אחת מן השנים ‪ ,2227-2273‬ביחס לתכנית‬
‫השנתית של המשרד בשנה הקודמת‪.‬‬
‫ב‪ .‬ליישם את התכנית השנתית להפחתת הנטל הרגולטורי שנקבעה‬
‫ ‪- 731‬‬‫לשנת ‪ 2271‬בהתאם לאבני הדרך והמטרות שהוגדרו בתוכנית‬
‫השנתית וכמפורט להלן‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫קידום חקיקה ממשלתית – הגשת טיוטת החוק לוועדת‬
‫שרים לענייני חקיקה‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫קביעת תקנות בנות פועל תחיקתי – אישור הצעת התקנות‬
‫על ידי השר המתקין או העברת הצעת התקנות לוועדת‬
‫הכנסת הרלוונטית אם התקנות טעונות אישור ועדה‬
‫כאמור‪ ,‬לפי העניין‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫השלמת מרכיבי התכנית התלויים בעבודת המשרד כגון‬
‫פרסום נהלים‪.‬‬
‫אותו הכלל יחול בכל אחת מן השנים ‪ ,2222-2273‬ביחס‬
‫לתכנית השנתית שפורסמה שנה קודם‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫עמד בחובת הגשת המפרטים למשרד הפנים כאמור‬
‫בהחלטה ‪.7221‬‬
‫‪ . 2‬על אף האמור בסעיף ‪ ,7‬רשאית הממשלה‪ ,‬על פי הצעת שר הנוגע‬
‫בדבר‪ ,‬לאשר הבאת טיוטת חוק הקובעת רגולציה לאישור ועדת‬
‫השרים לענייני חקיקה‪ ,‬גם אם לא התקיימו סעיף ‪( 7‬א) ‪( -‬ב) לעיל‪.‬‬
‫‪ . 8‬למען הסר ספק‪ ,‬סעיף ‪ 7‬לעיל לא יחול על חקיקה ראשית המקודמת‬
‫במסגרת התכנית השנתית להפחתת הנטל הרגולטורי‪.‬‬
‫‪ . 8‬עם הקמתה של ועדה העוסקת בנושאים רגולטוריים‪ ,‬מכוח החלטת‬
‫ממשלה או שר‪ ,‬יביא הממונה על הפחתת הנטל הרגולטורי במשרד‬
‫הממשלתי הנוגע בדבר לפני יו"ר הוועדה את עקרונות הערכת‬
‫השפעות רגולציה כאמור בסעיף ‪ 8‬בהחלטה ‪ .2773‬המשרד יהיה רשאי‬
‫לצרף דו"ח ועדה שהוכן בהתאם לעקרונות אלו לחקיקה שתקודם‬
‫בעקבות המלצות הוועדה חלף דו"ח הערכת השפעות רגולציה לעניין‬
‫החלטה זו ולעניין החלטה ‪.2773‬‬
‫סיוע במשאבים ובגמישות הניהולית בביצוע תכניות הפחתת הנטל‬
‫הרגולטורי‬
‫‪ . 1‬משרד האוצר‪ ,‬בהיוועצות עם משרד ראש הממשלה‪ ,‬יגבש מנגנון‬
‫תמרוץ שיאפשר את יישום החלטה זו‪ ,‬בהתאם לקריטריונים שייקבעו‬
‫בהתייחס‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לעומק הפחתת הנטל הרגולטורי ובהתייחס‬
‫ ‪- 712‬‬‫להקלות שיצרו על הפעילות הכלכלית בענף המשקי ולתקצוב הנדרש‬
‫ליישום ההפחתה ברגולציה‪.‬‬
‫‪ . 1‬משרד ראש הממשלה‪ ,‬בהיוועצות עם משרד האוצר‪ ,‬יעדכן מעת לעת‬
‫את מתודולוגית המדידה של הפחתת הנטל הרגולטורי שנקבעה‬
‫בהתאם להחלטה ‪ .2773‬ביחס לכל עדכון כאמור ייקבע המועד‬
‫העתידי לתחילת יישומו‪.‬‬
‫הגדרות ותחולה‬
‫‪ . 1‬הגדרות החלטה ‪ 2773‬יחולו גם לעניין החלטה זו‪ .‬למען הסר ספק‪,‬‬
‫החלטה זו לא תחול על הגופים והרגולציה שהוחרגו מהחלטה ‪2773‬‬
‫כפי שפורט בה ובהחלטת ממשלה מס' ‪ 2288‬מיום ‪ 23‬בספטמבר ‪.2278‬‬
‫‪.0217‬‬
‫אימוץ המלצות הוועדה לבחינת ייעול שוק ההימורים החוקיים בישראל‬
‫והקצאת הרווחים לציבור‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬לאמץ את המלצות הוועדה לבחינת ייעול שוק ההימורים‬
‫החוקיים בישראל והקצאת הרווחים לציבור שמונתה ביום ‪ 27‬באוקטובר‬
‫‪ 2271‬על ידי שר האוצר (להלן – הוועדה לייעול שוק ההימורים)‪ ,‬בהתאם‬
‫לעקרונות המפורטים להלן‪ ,‬ובהתחשב בהמלצות הצוות לבחינת ההסדרה‬
‫של ההימורים החוקיים בישראל שהוקמה לפי החלטת הממשלה מס'‬
‫‪ 8818‬מיום ‪ 21‬במרץ ‪( 2272‬להלן – הצוות להסדרת ההימורים החוקיים)‪:‬‬
‫‪ . 7‬הגבלת גודלו של שוק ההימורים החוקיים‪:‬‬
‫א‪ .‬שיעור הגידול הריאלי השנתי במחזור ההימורים לא יעלה החל‬
‫משנת ‪ 2271‬על ‪ 2.1%‬ביחס למחזור ההימורים לשנת ‪ ,2271‬וזאת‬
‫בדומה למגבלה השנתית החלה על הגידול בהוצאות הממשלה‬
‫בהתאם לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית‪,‬‬
‫התשנ"ב‪.7112-‬‬
‫ב‪ .‬עד ליישום המלצות הצוות להסדרת ההימורים החוקיים‪ ,‬יוגדר‬
‫שיעור הגידול הריאלי השנתי המרבי במחזור ההימורים‬
‫ ‪- 717‬‬‫כדלקמן‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫משרד האוצר לא יאשר למועצה להסדר ההימורים בספורט‬
‫(להלן – המועצה)‪ ,‬במסגרת אישור תקציבה השנתי‪ ,‬תקציב‬
‫אשר כולל גידול שנתי ריאלי העולה על ‪.2.1%‬‬
‫‪)2‬‬
‫בהתאם לסמכותו של שר האוצר לפי חוק העונשין‪,‬‬
‫התשל"ז‪ ,7111-‬בהיתר שיינתן למפעל הפיס לעריכת‬
‫הימורים לשנת ‪ 2271‬ואילך‪ ,‬ייקבע כי תקציבו של מפעל‬
‫הפיס לא יגדל בשיעור שנתי ריאלי העולה על ‪.2.1%‬‬
‫‪ . 2‬מיקסום התועלת הציבורית באמצעות הפחתת עלויות תפעול‪:‬‬
‫א‪ .‬לתקן את החוק להסדר ההימורים בספורט‪ ,‬תשכ"ז‪( 7111-‬להלן‬
‫– החוק)‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫ייקבע כי הסכום שיוותר בידי המועצה מעריכת הימורים‪,‬‬
‫לאחר ניכוי התשלומים לזוכים והוצאות המועצה (להלן –‬
‫יתרת ההכנסות)‪ ,‬כשיעור ממחזור ההכנסות השנתי (להלן –‬
‫המחזור השנתי) של המועצה‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫א)‬
‫בשנת ‪ – 2271‬יגדל לכל הפחות ב‪ 2%-‬לעומת שנת‬
‫‪.2271‬‬
‫ב)‬
‫בשנת ‪ – 2273‬יגדל לכל הפחות ב‪ 2%-‬לעומת שנת‬
‫‪.2271‬‬
‫ג)‬
‫בשנת ‪ 2271‬ואילך – לא יפחת מן השיעור כפי שהיה‬
‫בשנת ‪.2273‬‬
‫‪)2‬‬
‫ייקבע כי החל משנת ‪ ,2271‬שיעור הזכיות מהמחזור השנתי‬
‫לא יפחת משיעור הזכיות מהמחזור השנתי לשנת ‪.2271‬‬
‫‪)8‬‬
‫ייקבע כי שיעור הוצאות השיווק והפרסום של המועצה יהיו‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫א)‬
‫בשנת ‪ - 2271‬לא יעלה על ‪ 2.21%‬מהמחזור השנתי‪.‬‬
‫ב)‬
‫בשנת ‪ – 2273‬לא יעלה על ‪ 2%‬מהמחזור השנתי‪.‬‬
‫ג)‬
‫בשנת ‪ 2271‬ואילך – לא יעלה על ‪ 7.11%‬מהמחזור‬
‫ ‪- 712‬‬‫השנתי‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫ייקבע כי הוצאות שתחוייב בהן המועצה מכוח דרישות‬
‫רגולטוריות‪ ,‬לרבות ליישום המלצות הצוות להסדרת‬
‫ההימורים החוקיים (להלן – הוצאות רגולטוריות) לא יימנו‬
‫בגדר המגבלה על הוצאות המועצה‪ ,‬אלא יבואו בגדר יתרת‬
‫ההכנסות‪.‬‬
‫ב‪ .‬לרשום את הודעת שר האוצר כי בהתאם לסמכותו לפי חוק‬
‫העונשין‪ ,‬התשל"ז‪ ,7111-‬בהיתר שיינתן למפעל הפיס לעריכת‬
‫הימורים לשנת ‪ 2271‬ואילך (להלן – ההיתר)‪ ,‬ייקבע כי‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫שיעור יתרת ההכנסות של מפעל הפיס‪ ,‬כמשמעות מונח זה‬
‫לגבי המועצה‪ ,‬ממחזור ההכנסות השנתי של מפעל הפיס‬
‫יהיה כדלקמן‪:‬‬
‫א)‬
‫בשנת ‪ - 2271‬יגדל לכל הפחות ב‪ 2%-‬לעומת שנת‬
‫‪.2271‬‬
‫ב)‬
‫בשנת ‪ – 2273‬יגדל לכל הפחות ב‪ 2%-‬לעומת שנת‬
‫‪.2271‬‬
‫ג)‬
‫בשנת ‪ 2271‬ואילך ‪ -‬לא יפחת משיעורו בשנת ‪.2273‬‬
‫‪)2‬‬
‫שיעור הזכיות מהמחזור השנתי לא יפחת מאחוז הזכיות‬
‫מהמחזור השנתי לשנת ‪.2271‬‬
‫‪)8‬‬
‫שיעור הוצאות השיווק והפרסום של מפעל הפיס יהיו‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫א)‬
‫בשנת ‪ – 2271‬לא יעלה על ‪ 2.21%‬מהמחזור השנתי‪.‬‬
‫ב)‬
‫בשנת ‪ – 2273‬לא יעלה על ‪ 2%‬מהמחזור השנתי‪.‬‬
‫ג)‬
‫בשנת ‪ 2271‬ואילך – לא יעלה על ‪ 7.11%‬מהמחזור‬
‫השנתי‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫הוצאות שיחוייב בהן מפעל הפיס מכוח דרישות‬
‫רגולטוריות‪ ,‬לרבות ליישום המלצות הצוות להסדרת‬
‫ההימורים החוקיים (להלן – הוצאות רגולטוריות) לא יימנו‬
‫בגדר מגבלת הוצאות מפעל הפיס‪ ,‬אלא יבואו בגדר יתרת‬
‫ ‪- 718‬‬‫ההכנסות‪.‬‬
‫‪)1‬‬
‫ג‪.‬‬
‫סך של עד ‪ 721‬מיליוני ש"ח או ‪ 1.1%‬מרווח מפעל הפיס‬
‫כהגדרתו בהיתר‪ ,‬לפי הנמוך מביניהם‪ ,‬יוקצה על ידי מפעל‬
‫הפיס מדי שנה למענקים אחרים כהגדרתם בהיתר‪.‬‬
‫לפעול ליישום המלצות דו"ח הצוות להסדרת ההימורים‬
‫החוקיים‪ ,‬לרבות לעניין הגבלות על הפרסום וסמכויות פיקוח‪,‬‬
‫באופן שתצומצם ההשפעה השלילית של ההימורים הנערכים על‬
‫ידי מפעל הפיס והמועצה‪.‬‬
‫‪ . 8‬הפחתת עמלות מכירה‪:‬‬
‫א‪ .‬לתקן את החוק כך שייקבע כי עמלות המכירה המשתלמות‬
‫לזכייני המועצה‪ ,‬בין בהתקשרויות חדשות ובין בהתקשרויות‬
‫המשך‪ ,‬המחושבות על פי ערך המוצרים הנמכרים על ידי הזכיין‪,‬‬
‫ביחס למוצר או בכל דרך אחרת (לא כולל מע"מ)‪ ,‬יהיו כדלקמן‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫בשנת ‪: 2271‬‬
‫א)‬
‫על כל שקל חדש מ‪ 712,222-‬השקלים החדשים‬
‫הראשונים – לא יעלו על ‪1%‬‬
‫ב)‬
‫על כל שקל חדש מ‪ 712,222-‬שקלים חדשים עד‬
‫‪ 231,222‬שקלים חדשים – לא יעלו על ‪1%‬‬
‫ג)‬
‫‪)2‬‬
‫על כל שקל חדש מ‪ – 231,222-‬לא יעלו על ‪1.1%‬‬
‫משנת ‪ 2273‬ואילך‪:‬‬
‫א)‬
‫על כל שקל חדש מ‪ 782,222-‬השקלים החדשים‬
‫הראשונים – לא יעלו על ‪1%‬‬
‫ב)‬
‫על כל שקל חדש מ‪ 782,222-‬שקלים חדשים עד‬
‫‪ 712,222‬שקלים חדשים – לא יעלו על ‪1.1%‬‬
‫ג)‬
‫על כל שקל חדש מ‪ 712,222-‬שקלים חדשים עד‬
‫‪ 231,222‬שקלים חדשים – לא יעלו על ‪1.2%‬‬
‫ד)‬
‫על כל שקל חדש מ‪ 231,222-‬שקלים חדשים – לא יעלו‬
‫ ‪- 718‬‬‫על ‪.8.1%‬‬
‫ב‪ .‬לרשום את הודעת שר האוצר‪ ,‬כי בהתאם לסמכותו לפי חוק‬
‫העונשין‪ ,‬התשל"ז‪ ,7111-‬בהיתר שיינתן למפעל הפיס לעריכת‬
‫הימורים לשנת ‪ 2271‬ואילך‪ ,‬ייקבע כי עמלות המכירה‬
‫המשולמות לזכייני מפעל הפיס‪ ,‬בין בהתקשרויות חדשות ובין‬
‫בהתקשרויות המשך‪ ,‬המחושבות על פי ערך המוצרים הנמכרים‬
‫על ידי הזכיין‪ ,‬ביחס למוצר או בכל דרך אחרת (לא כולל מע"מ)‪,‬‬
‫יהיו כדלקמן‪:‬‬
‫‪)7‬‬
‫‪)2‬‬
‫ג‪.‬‬
‫בשנת ‪:2271‬‬
‫א)‬
‫על כל שקל חדש מ‪ 712,222-‬השקלים החדשים‬
‫הראשונים – לא יעלו על ‪1%‬‬
‫ב)‬
‫על כל שקל חדש מ‪ 712,222-‬שקלים חדשים עד‬
‫‪ 231,222‬שקלים חדשים – לא יעלו על ‪1%‬‬
‫ג)‬
‫על כל שקל חדש מ‪ – 231,222-‬לא יעלו על ‪.1.1%‬‬
‫משנת ‪ 2273‬ואילך‪:‬‬
‫א)‬
‫על כל שקל חדש מ‪ 782,222-‬השקלים החדשים‬
‫הראשונים – לא יעלו על ‪1%‬‬
‫ב)‬
‫על כל שקל חדש מ‪ 782,222-‬שקלים חדשים עד‬
‫‪ 712,222‬שקלים חדשים – לא יעלו על ‪1.1%‬‬
‫ג)‬
‫על כל שקל חדש מ‪ 712,222-‬שקלים חדשים עד‬
‫‪ 231,222‬שקלים חדשים – לא יעלו על ‪1.2%‬‬
‫ד)‬
‫על כל שקל חדש מ‪ 231,222-‬שקלים חדשים – לא יעלו‬
‫על ‪.8.1%‬‬
‫ההוראות האמורות בסעיפים ‪(8‬א) ו‪(8-‬ב) להחלטה זו לא יחולו‬
‫על זכייני המועצה ומפעל הפיס‪ ,‬אשר משולמת להם עמלת‬
‫מכירה חודשית‪ ,‬כוללת משני הגופים‪ ,‬עד לגובה של ‪ 71,222‬ש"ח‪,‬‬
‫ובלבד שכל הכנסתם החודשית היא מעמלת המכירה החודשית‬
‫האמורה‪.‬‬
‫ד‪ .‬לקבוע כי סכום עמלות המכירה החודשי של זכיין בודד (לא כולל‬
‫ ‪- 711‬‬‫מע"מ) של המועצה או של מפעל הפיס‪ ,‬הנקבעים החל משנת‬
‫‪ ,2271‬בין בהתקשרויות חדשות ובין בהתקשרויות המשך‪ ,‬לא‬
‫יעלו על ארבע פעמים השכר הממוצע במשק‪.‬‬
‫ה‪ .‬לרשום את הודעת שר האוצר‪ ,‬כי בהתאם לסמכותו לפי חוק‬
‫העונשין‪ ,‬התשל"ז‪ ,7111-‬בהיתר שיינתן למפעל הפיס לעריכת‬
‫הימורים לשנת ‪ 2271‬ואילך‪ ,‬ייקבע כי כל אחד ממרכיבי עמלת‬
‫המשווק (לא כולל מע"מ) המשולמת למשווקים האזוריים מטעם‬
‫מפעל הפיס‪ ,‬כמשמעותם בהסכם בין הצדדים‪ ,‬יופחת בשיעור של‬
‫‪.2.1%‬‬
‫תחולת הפחתת עמלת המשווק האמורה בסעיף זה תיכנס לתוקף‬
‫במועד הראשון שבו ניתן לעשות זאת על פי ההסכם בין‬
‫המשווקים האזוריים למפעל הפיס‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫לפעול ליישום המלצות דו"ח הצוות להסדרת ההימורים‬
‫החוקיים‪ ,‬לרבות לעניין הסדרת פעילותם של זכיינים באמצעות‬
‫הנחיות מקצועיות והסדרים שיצמצמו את השפעתם השלילית‬
‫של ההימורים הנערכים על ידי מפעל הפיס והמועצה‪.‬‬
‫‪ . 8‬מיסוי רווחי זכיות‪:‬‬
‫א‪ .‬לרשום את הודעת שר האוצר כי יתקן את צו מס הכנסה (קביעת‬
‫סכום לעניין השתכרות או רווח מהימורים‪ ,‬מהגרלות או‬
‫מפעילות נושאת פרסים) (הוראת שעה לשנת המס ‪,)2228‬‬
‫התשס"ג‪ ,2228-‬כך ש"תקרת הפטור"‪ ,‬כהגדרתה בצו האמור‪,‬‬
‫תעודכן ל‪ 1,222-‬ש"ח‪.‬‬
‫ב‪ .‬לתקן את פקודת מס הכנסה [נוסח חדש]‪ ,‬כך ששיעור המס על‬
‫הכנסה מהימורים‪ ,‬מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים‪ ,‬לפי‬
‫הפקודה‪ ,‬יהיה ‪.81%‬‬
‫‪ . 1‬רווחים צבורים‪:‬‬
‫א‪ .‬לקבוע בחוק כי בכל אחת מהשנים ‪ 2271‬ו‪ 2273-‬תעביר המועצה‬
‫לאוצר המדינה סך של ‪ 212‬מיליוני ש"ח מתוך יתרת ההכנסות‬
‫שאותן התחייבה המועצה להעביר לשם קידומם ופיתוחם של‬
‫תרבות הגוף‪ ,‬החינוך הגופני והספורט בישראל כאמור בסעיף ‪1‬‬
‫לחוק‪ ,‬ואשר לא הועברה בפועל‪.‬‬
‫ ‪- 711‬‬‫ב‪ .‬לקבוע בחוק כי בכל אחת מהשנים ‪ 2271‬ו‪ 2273-‬יעביר מפעל‬
‫הפיס לאוצר המדינה סך של ‪ 122‬מיליוני ש"ח מתוך יתרת‬
‫ההכנסות שאותן התחייב מפעל הפיס להעביר לפי הקבוע בהיתר‬
‫שניתן לו ואשר לא הועברה בפועל‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫לקבוע בחוק מנגנון שיסדיר את העברות הכספים מהגופים‬
‫לאוצר המדינה כאמור בסעיפים א' ו‪-‬ב'‪ ,‬אשר יכלול‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫הסדרים שיבטיחו שהתחייבויות הגופים‪ ,‬לרבות היקף וקצב‬
‫הביצוע של רשויות מקומיות ופרויקטי בינוי ופיתוח‪ ,‬לא ייפגע‬
‫בגין העברות אלו‪ ,‬וכן שהאיתנות הפיננסית של הגופים לא‬
‫תיפגע‪.‬‬
‫‪ . 1‬שיקוף ההקצאה השנתית של הגופים בתקציב המדינה‪:‬‬
‫א‪ .‬שר האוצר יבחן‪ ,‬בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬את‬
‫ההשלכות של שיקוף בתקציב המדינה של יתרת ההכנסות אשר‬
‫אינה משמשת לפרויקטי הקמה ופיתוח של תשתיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬שר האוצר יציג את המלצותיו לממשלה בעניין זה‪.‬‬
‫‪ . 1‬הגבלת השימוש במוצרי הימורים בעלי פוטנציאל התמכרות גבוה‪:‬‬
‫א‪ .‬לתקן את החוק כך שייקבע‪ ,‬כי המועצה לא תהיה רשאית עוד‬
‫והחל משנת ‪ 2271‬לקיים בישראל הימורים לפי תכנית הימורים‬
‫של מפעיל זר כאמור בסעיף ‪3‬ב לחוק‪ ,‬ולא תהיה רשאית להאריך‬
‫את ההתקשרות הקיימת‪ ,‬והכל נוכח פגיעה בטובת הציבור‪.‬‬
‫ב‪ .‬לרשום את הודעת שר האוצר כי בהתאם לסמכותו לפי חוק‬
‫העונשין‪ ,‬התשל"ז‪ ,7111-‬בהיתר שיינתן למפעל הפיס לעריכת‬
‫הימורים לשנת ‪ 2271‬ואילך‪ ,‬ייקבע כי החל משנת ‪ ,2271‬מפעל‬
‫הפיס לא יהיה רשאי לערוך הגרלות באמצעות מכונות מזל או‬
‫הגרלות שההשתתפות בהן היא בממשק אלקטרוני‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫לפעול ליישום המלצות הצוות להסדרת ההימורים החוקיים‬
‫לצמצום חשיפת היתר להימורים והתמכרות‪ ,‬ובכלל זאת לעניין‬
‫בחינה מוקדמת של מידת המסוכנות להתמכרות הגלומה‬
‫בתוכניות הימורים‪ ,‬באמצעות גורם מקצועי מתאים‪ ,‬קודם‬
‫אישורן וכתנאי לאישורן‪.‬‬
‫‪ . 3‬מניעת הלבנת הון‪:‬‬
‫ ‪- 711‬‬‫א‪ .‬לרשום את הודעת שר האוצר כי בהתאם לסמכותו לפי חוק‬
‫העונשין‪ ,‬התשל"ז‪ ,7111-‬בהיתר שיינתן למפעל הפיס לעריכת‬
‫הימורים לשנת ‪ 2271‬ואילך‪ ,‬ייקבע כי במשחקים שעורך מפעל‬
‫הפיס שסכום הזכייה האפשרי בהם עולה על סך של ‪ 1,222‬ש"ח‪,‬‬
‫יסופקו פרטי המשתתף ויירשמו על גבי כרטיס ההשתתפות‬
‫באופן מוצפן (להלן – אמצעי זיהוי)‪ ,‬כמפורט בהיתר שפורסם‬
‫בילקוט הפרסומים מיום ‪ 7‬באפריל ‪.2272‬‬
‫ב‪ .‬לתקן את החוק‪ ,‬כך שייקבע כי בכל תכניות ההימורים שמפעילה‬
‫המועצה יידרשו מהמשתתפים אמצעי זיהוי כהגדרתם לעיל‪,‬‬
‫בשינויים המחויבים‪ .‬הוראה זו תיכנס לתוקף החל מיום ‪ 7‬ביולי‬
‫‪.2271‬‬
‫ג‪.‬‬
‫לפעול ליישום המלצות הצוות להסדרת ההימורים החוקיים‪,‬‬
‫לעניין הטמעת הנחיות למניעת הלבנת הון‪ ,‬מכוח סמכות למתן‬
‫הנחיות מקצועיות שוטפות ובהיוועצות עם הרשות לאיסור‬
‫הלבנת הון‪.‬‬
‫‪ . 1‬מיגור פעילות שוק ההימורים הבלתי‪-‬חוקיים‪:‬‬
‫א‪ .‬ייקבע כי החל משנת ‪ 2271‬יוקצה סכום של ‪ 22‬מיליוני ש"ח‬
‫לרבות תוספות תקנים ככל שיידרש ויוסכם על ידי משרד האוצר‪,‬‬
‫עבור משטרת ישראל ועבור מערך הפרקליטות במשרד‬
‫המשפטים‪ ,‬וכל זאת לשם הקמת יחידת אכיפה משולבת להגברת‬
‫האכיפה על שוק ההימורים הבלתי חוקיים‪ ,‬וכחלק מהמאבק‬
‫לצמצום ההון השחור‪.‬‬
‫ב‪ .‬להנחות את שר האוצר להקים צוות בין‪-‬משרדי בראשות המנהל‬
‫הכללי של משרד האוצר ובהשתתפות המנהלת הכללית של‬
‫משרד המשפטים‪ ,‬נציג אגף התקציבים במשרד האוצר‪ ,‬נציג אגף‬
‫החשבת הכללית במשרד האוצר‪ ,‬נציג רשות המסים ונציג‬
‫המשרד לביטחון הפנים‪ ,‬אשר יבחן כיצד להקצות באופן מיטבי‬
‫את הכספים כאמור לטובת מיגור ההימורים הבלתי‪-‬חוקיים‬
‫והמאבק לצמצום ההון השחור‪.‬‬
‫ ‪- 713‬‬‫‪.0212‬‬
‫תכנית מקיפה לאוכלוסיית הנכים בישראל‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬על מנת לשפר את מצבם של הנכים זכאי קצבת נכות כללית‬
‫בישראל‪ ,‬להקצות סכום של ‪ 822‬מיליוני ש"ח בבסיס תקציב ‪ ,2271‬לטובת‬
‫אוכלוסיית זכאי קצבת נכות כללית במוסד לביטוח לאומי‪ .‬בהתאם לכך‬
‫להנחות את שר העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים ושר האוצר‬
‫להורות למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי להקים צוות מקצועי‪ ,‬בשיתוף‬
‫הממונה על התקציבים במשרד האוצר‪ ,‬אשר יביא לאישורם של השרים‬
‫המלצות בדבר קריטריונים לחלוקת הכספים‪ .‬במסגרת תיקוני החקיקה‬
‫של חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים ‪ 2273-2271‬ישולבו ההמלצות אשר‬
‫אושרו על ידי השרים כאמור‪.‬‬
‫‪.0212‬‬
‫עמידה בהוראות חוק התקציב לעניין כוח אדם‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬נוכח הפערים הפיסקאליים בין ההוצאות המותרות בחוק‬
‫והתחייבות הממשלה כפי שהם באים לידי ביטוי בתכנית התקציב הרב‬
‫שנתית‪ ,‬ועל מנת לקדם עבודת מטה ליצירת תקציב פעולה המותאם‬
‫למטרות הממשלה‪:‬‬
‫‪ . 7‬להטיל על המנהלים הכלליים של משרדי הממשלה להגיש עד ליום ‪7‬‬
‫במרץ ‪ 2271‬לוועדת החריגים הפועלת בהתאם להחלטת הממשלה‬
‫מס' ‪ 278‬מיום ‪ 78‬במאי ‪( 2278‬להלן ‪ -‬ועדת החריגים) תכנית‬
‫להתכנסות לחוק התקציב לעניין כח אדם לשנים ‪2273-2271‬‬
‫בהתבסס על תקציב השנה הקודמת‪.‬‬
‫‪ . 2‬קליטת עובדים חדשים למשרדי הממשלה תוקפא החל מיום ‪ 7‬בינואר‬
‫‪ 2271‬ועד ליום ‪ 87‬בדצמבר ‪ .2273‬ועדת החריגים תהא רשאית‬
‫להנחות‪ ,‬באופן פרטני או כללי‪ ,‬את המנהלים הכלליים של משרדי‬
‫הממשלה ויחידות הסמך לגבי קליטת עובדים חדשים‪ ,‬והכל בכפוף‬
‫לעמידה בהוראות חוק התקציב‪ .‬יובהר כי משרד ממשלתי אשר עומד‬
‫בהוראות חוק התקציב (שיא‪ ,‬תקן ואיוש) והוכיח זאת לוועדת‬
‫ ‪- 711‬‬‫החריגים‪ ,‬ישוחרר מהקפאה על ידי הוועדה‪.‬‬
‫‪ . 8‬לצורך ביצוע האמור בסעיפים ‪ 7‬ו‪ ,2-‬רשאים המנהלים הכלליים של‬
‫משרדי הממשלה ויחידות הסמך לפנות לנציב שירות המדינה בבקשה‬
‫לבטל מכרזי כוח אדם פומביים שפורסמו נכון למועד קבלת החלטה‬
‫זו‪ ,‬למעט מכרזים למשרות ייעודיות לפי סעיף ‪71‬א לחוק שירות‬
‫המדינה (מינויים)‪ ,‬התשי"ט‪.7111-‬‬
‫‪ . 8‬החל ממועד קבלת החלטה זו‪ ,‬עלויות שנובעות כתוצאה מאי עמידה‬
‫בהוראות חוק התקציב לעניין שיא כח אדם ועבודה בלתי צמיתה‬
‫תיגרענה מהתקציבים השוטפים של משרדי הממשלה‪ ,‬לפי כל דין‪.‬‬
‫‪.0212‬‬
‫התאמות בתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה‬
‫מ ח ל י ט י ם‪:‬‬
‫‪ . 7‬במטרה לחזק את מנגנוני המצוינות במערכת ההשכלה הגבוהה‬
‫ולקדם יציבות פיננסית של המוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬ועל מנת‬
‫להעמיד מקור תקציבי ליישום הסכם שכר עם הסגל הבכיר‬
‫באוניברסיטאות לשנים הבאות הצפוי להיחתם בתקופה הקרובה‪,‬‬
‫תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה יוגדל בסכומים הבאים וזאת‬
‫במסגרת קידומי המחירים הניתנים לתקציב המדינה‪:‬‬
‫שנה‬
‫סכום‬
‫(מלש"ח)‬
‫‪2271‬‬
‫‪81‬‬
‫‪2273‬‬
‫‪11‬‬
‫‪2271‬‬
‫‪723‬‬
‫‪2222‬‬
‫‪772‬‬
‫‪2227‬‬
‫‪772‬‬
‫‪- 222 -‬‬
‫‪ . 2‬לרשום את הודעת ות"ת כי אוניברסיטאות שאינן מאוזנות תקציבית‬
‫לאורך זמן הונחו על ידי ות"ת לפעול בהקדם לגיבוש תכנית ייצוב‬
‫והבראה מקיפה‪ .‬ככל שלא תגבשנה ותתחלנה ליישם תכנית כאמור‬
‫עד לשנת הלימודים תשע"ט‪ ,‬תפחית ות"ת בשנת ‪( 2271‬שנת‬
‫הלימודים תשע"ט) סכום כולל של ‪ 72.1‬מיליוני ש"ח מבסיס‬
‫הקצבותיהן‪ ,‬בהתאם יפחת בסיס תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה‬
‫ב‪ 72.1-‬מיליון ש"ח החל משנת ‪.2271‬‬
‫‪.0211‬‬
‫השוואת נקודת זיכוי של בוגרי מערכת ההשכלה הטכנולוגית‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬בהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה מס' ‪7211‬‬
‫(חק‪ )118/‬מיום ‪ 71‬בינואר ‪ 2271‬בעניין הצעת חוק לתיקון פקודת מס‬
‫הכנסה (נקודת זיכוי ליחיד שסיים לימודי מקצוע)‪ ,‬התשע"ו–‪ ,2271‬לקבוע‬
‫שמי שסיים לימודי מקצוע והיה זכאי לתעודת מקצוע‪ ,‬יהיה זכאי לנקודת‬
‫זיכוי אחת‪ ,‬חלף חצי נקודה לה הוא זכאי כיום‪ .‬הזכאות לנקודת הזיכוי‬
‫תינתן באופן הדרגתי‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪ . 7‬בשנת ‪ 2271‬יהיה זכאי ל‪ 1/3-‬נקודת זיכוי‪.‬‬
‫‪ . 2‬בשנת ‪ 2273‬יהיה זכאי ל‪ 1/3-‬נקודת זיכוי‪.‬‬
‫‪ . 8‬בשנת ‪ 2271‬יהיה זכאי ל‪ 1/3-‬נקודת זיכוי‪.‬‬
‫‪ . 8‬החל משנת ‪ 2222‬יהיה זכאי לנקודת זיכוי אחת‪.‬‬
‫ ‪- 227‬‬‫‪.0212‬‬
‫הפחתת הוצאות השכר במשרדי הממשלה ובמגזר הציבורי‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬נוכח הפערים הפיסקאליים בין ההוצאות המותרות בחוק‬
‫והתחייבות הממשלה כפי שהם באים לידי ביטוי בתכנית התקציב הרב‬
‫שנתית‪ ,‬ועל מנת לקדם עבודת מטה ליצירת תקציב פעולה המותאם‬
‫למטרות הממשלה‪:‬‬
‫‪ . 7‬להפחית את שיאי כוח האדם‪ ,‬חודשי העבודה הבלתי צמיתה ורכיבי‬
‫השכר הנלווים להם במשרדי הממשלה וביחידות הסמך בשיעור אחיד‬
‫של ‪ 7‬אחוז בכל אחת מהשנים ‪ 2271‬ו‪ 2273-‬ובהתאם להפחית את‬
‫תקציבי השכר הנלווים להם‪.‬‬
‫‪ . 2‬להטיל על שר החינוך ועל שר האוצר להחיל את האמור בסעיף ‪ 7‬על‬
‫עובדי הוראה המועסקים בשכר ישיר ובשכר עקיף במשרד החינוך‬
‫בהשכלה הגבוהה‪.‬‬
‫‪ . 8‬להטיל על שר העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים ועל שר האוצר‬
‫להחיל את האמור בסעיף ‪ 7‬להחלטה זו על המוסד לביטוח לאומי‪,‬‬
‫להפחית את מספר העובדים‪ ,‬רכיבי השכר הנלווים‪ ,‬והיקף תקציבי‬
‫השכר בשיעור המפורט לעיל‪.‬‬
‫‪ . 8‬להטיל על שר העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים ועל שר‬
‫האוצר להחיל את האמור בסעיף ‪ 7‬להחלטה זו על שירות התעסוקה‪,‬‬
‫ולהפחית את מספר העובדים‪ ,‬רכיבי השכר הנלווים‪ ,‬והיקף תקציבי‬
‫השכר בשיעורים המפורטים לעיל‪.‬‬
‫‪ . 1‬להטיל על שר האוצר לפנות אל מבקר המדינה‪ ,‬נשיא המדינה וכנסת‬
‫ישראל‪ ,‬בבקשה להפחית את מספר העובדים‪ ,‬רכיבי השכר והיקף‬
‫תקציב השכר בשיעור המפורט לעיל‪.‬‬
‫‪ . 1‬יובהר כי ההפחתה כאמור היא בנוסף להפחתה בשיעור של ‪ 7.1%‬לפי‬
‫החלטת הממשלה מס' ‪ 2213‬מיום ‪ ,1.72.2278‬שעניינה כלל רב שנתי‬
‫לכח אדם במשרדי הממשלה‪.‬‬
‫‪ . 1‬למען הסר ספק‪ ,‬אין באמור בהחלטה זו כדי לפגוע במחויבויות‬
‫לתשלום שכר המגיע לעובד על פי כל דין או הסכם‪.‬‬
‫סכומי ההפחתה לצורך ביצוע החלטה זו מפורטים להלן‪:‬‬
‫ ‪- 222‬‬‫קוד‬
‫סעיף‬
‫תקציב ‪( 7102‬מחירי ‪)7101‬‬
‫שם סעיף‬
‫המדינה‬
‫תקציב ‪( 7102‬מחירי ‪)7101‬‬
‫אלש"ח‬
‫שיא כח‬
‫אדם‬
‫עב"צ‬
‫אלש"ח‬
‫שיא כח‬
‫אדם‬
‫עב"צ‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5,392‬‬
‫‪8‬‬
‫‪135‬‬
‫‪5,392‬‬
‫‪8‬‬
‫‪135‬‬
‫‪56‬‬
‫‪185‬‬
‫‪18,014‬‬
‫‪56‬‬
‫‪185‬‬
‫‪30‬‬
‫‪1,293‬‬
‫‪4‬‬
‫‪30‬‬
‫‪841‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪22‬‬
‫‪245‬‬
‫‪16‬‬
‫‪27‬‬
‫נשיא‬
‫ולשכתו‬
‫‪22‬‬
‫הכנסת‬
‫‪28‬‬
‫משרד‬
‫הממשלה‬
‫‪21‬‬
‫משרד האוצר‬
‫‪18,014‬‬
‫‪21‬‬
‫משרד הפנים‬
‫‪1,293‬‬
‫‪4‬‬
‫‪21‬‬
‫המשרד‬
‫לביטחון הפנים‬
‫‪841‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪23‬‬
‫משרד‬
‫המשפטים‬
‫‪10,209‬‬
‫‪22‬‬
‫‪245‬‬
‫‪10,209‬‬
‫‪21‬‬
‫משרד החוץ‬
‫‪10,645‬‬
‫‪6‬‬
‫‪16‬‬
‫‪10,645‬‬
‫‪6‬‬
‫‪312‬‬
‫‪0‬‬
‫‪8‬‬
‫‪312‬‬
‫‪0‬‬
‫‪8‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪351‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪21‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫ראש‬
‫לביטחון‬
‫‪72‬‬
‫מטה‬
‫לאומי‬
‫‪77‬‬
‫מבקר המדינה‬
‫‪0‬‬
‫‪78‬‬
‫הוצאות שונות‬
‫‪351‬‬
‫‪0‬‬
‫‪78‬‬
‫בחירות ומימון‬
‫מפלגות‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪71‬‬
‫משרד הביטחון‬
‫‪147‬‬
‫‪21‬‬
‫‪0‬‬
‫‪147‬‬
‫‪71‬‬
‫הוצאות חירום‬
‫אזרחיות‬
‫‪200‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪200‬‬
‫‪0‬‬
‫‪71‬‬
‫תיאום הפעולות‬
‫בשטחים‬
‫‪207‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪207‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪73‬‬
‫רשויות‬
‫מקומיות‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪71‬‬
‫המדע‬
‫משרד‬
‫והחלל‪ ,‬התרבות‬
‫‪475‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪475‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪22‬‬
‫משרד החינוך‬
‫‪437,047‬‬
‫‪22‬‬
‫‪11‬‬
‫‪437,047‬‬
‫‪22‬‬
‫‪11‬‬
‫‪27‬‬
‫השכלה גבוהה‬
‫‪72,598‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪72,598‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪22‬‬
‫המשרד‬
‫לשירותי דת‬
‫‪498‬‬
‫‪1‬‬
‫‪17‬‬
‫‪498‬‬
‫‪1‬‬
‫‪17‬‬
‫‪28‬‬
‫משרד העבודה‪,‬‬
‫הרווחה‬
‫והשירותים‬
‫החברתיים‬
‫‪1,162‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1,162‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪- 228 -‬‬
‫‪28‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫‪7,608‬‬
‫‪19‬‬
‫‪120‬‬
‫‪7,608‬‬
‫‪19‬‬
‫‪120‬‬
‫‪21‬‬
‫תגמולים לנכים‬
‫‪230‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪230‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪21‬‬
‫המשרד להגנת‬
‫הסביבה‬
‫‪1,567‬‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1,567‬‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪21‬‬
‫משרד‬
‫והשיכון‬
‫הבינוי‬
‫‪1,449‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1,449‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪82‬‬
‫משרד העלייה‬
‫והקליטה‬
‫‪1,153‬‬
‫‪4‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1,153‬‬
‫‪4‬‬
‫‪11‬‬
‫משרד‬
‫החקלאות‬
‫ופיתוח הכפר‬
‫משרד‬
‫התשתיות‬
‫הלאומיות‪,‬‬
‫האנרגיה והמים‬
‫משרד הכלכלה‬
‫והתעשייה‬
‫‪5,039‬‬
‫‪13‬‬
‫‪27‬‬
‫‪5,039‬‬
‫‪13‬‬
‫‪27‬‬
‫‪823‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪823‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪4,587‬‬
‫‪18‬‬
‫‪13‬‬
‫‪4,587‬‬
‫‪18‬‬
‫‪13‬‬
‫משרד התיירות‬
‫‪601‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪601‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪454‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪454‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪2,610‬‬
‫‪7‬‬
‫‪27‬‬
‫‪2,610‬‬
‫‪7‬‬
‫‪27‬‬
‫‪593‬‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪593‬‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪547‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪547‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪39‬‬
‫‪18‬‬
‫‪6‬‬
‫‪39‬‬
‫‪1,627‬‬
‫‪4‬‬
‫‪35‬‬
‫‪12‬‬
‫‪86‬‬
‫‪3‬‬
‫‪88‬‬
‫‪88‬‬
‫‪81‬‬
‫‪81‬‬
‫‪83‬‬
‫תמיכות‬
‫המשק‬
‫‪81‬‬
‫משרד‬
‫התקשורת‬
‫‪82‬‬
‫‪81‬‬
‫בענפי‬
‫משרד‬
‫התחבורה‬
‫והבטיחות‬
‫בדרכים‬
‫הרשות‬
‫הממשלתית‬
‫למים ולביוב‬
‫למיפוי‬
‫‪88‬‬
‫המרכז‬
‫ישראל‬
‫‪81‬‬
‫חיילים‬
‫חוק‬
‫משוחררים‬
‫‪0‬‬
‫‪81‬‬
‫רזרבה כללית‬
‫‪18‬‬
‫‪6‬‬
‫‪18‬‬
‫רשויות פיקוח‬
‫‪1,627‬‬
‫‪4‬‬
‫‪35‬‬
‫‪13‬‬
‫רשות‬
‫האוכלוסין‪,‬‬
‫ההגירה‬
‫‪3,343‬‬
‫‪12‬‬
‫‪86‬‬
‫‪3,343‬‬
‫‪31‬‬
‫מפעלי משרד‬
‫ראש הממשלה‬
‫‪338‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪338‬‬
‫‪1‬‬
‫‪18‬‬
‫חולים‬
‫בתי‬
‫פסיכיאטרים‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪18‬‬
‫חולים‬
‫בתי‬
‫ממשלתיים‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪11‬‬
‫נמל חדרה‬
‫‪41‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪41‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪98‬‬
‫הוצאות רשות‬
‫מקרקעי ישראל‬
‫‪2,171‬‬
‫‪7‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2,171‬‬
‫‪7‬‬
‫‪12‬‬
‫‪- 228 -‬‬
‫‪.0212‬‬
‫יישום הסכמים קואליציוניים לשנים ‪7102-7102‬‬
‫מ ח ל י ט י ם‪:‬‬
‫‪ .7‬להקצות‪ ,‬באופן חד פעמי‪ ,‬בתקציב המדינה לשנת הכספים ‪ 2271‬סכום‬
‫שלא יעלה על ‪ 132‬מיליוני ש"ח‪ ,‬ובתקציב המדינה לשנת הכספים‬
‫‪ 2273‬סכום שלא יעלה על ‪ 132‬מיליוני ש"ח‪ ,‬לצורך יישום הסכמים‬
‫קואליציוניים שלא נכללו בהחלטות שנתקבלו‪.‬‬
‫‪ .2‬להטיל על שר האוצר להגיש הצעת החלטה לממשלה בדבר התאמת‬
‫תקציבי הממשלה כפועל יוצא מהקצאה כאמור בסעיף ‪ 7‬לא יאוחר‬
‫מיום ‪ 77‬בספטמבר ‪ ,2271‬ובכלל זה פירוט בדבר אופן ההקצאה לפי‬
‫חלוקה לסעיפי תקציב בהתאם לייעוד הכספים לפי ההסכמים‬
‫הקואליציוניים‪.‬‬
‫‪ .8‬לקבוע כי סכום כאמור בסעיף ‪ 7‬שלא פורטה הקצאתו לסעיפי תקציב‬
‫כאמור בסעיף ‪ ,2‬לא ייכלל בהצעת חוק התקציב לשנים ‪ 2271‬ו‪,2273-‬‬
‫והקצאתו לאחר אישור חוק התקציב‪ ,‬במהלך שנות התקציב‬
‫האמורות‪ ,‬תיעשה בהחלטת ממשלה‪.‬‬
‫‪ .8‬להתאים את תקציב משרד החינוך כך שיוקצה באופן חד פעמי‬
‫בתקציב המדינה לשנת ‪ 2271‬ובתקציב המדינה לשנת ‪ 2273‬סכום של‬
‫‪ 121‬מיליון ש"ח להגדלת תמיכת המדינה במוסדות תורניים‪.‬‬
‫‪ .1‬לתקן את החלטת הממשלה מס' ‪ 118‬מיום ‪ 3‬בנובמבר ‪ ,2271‬שעניינה‬
‫יישום הסכמים קואליציוניים באופן הבא שהסכום כאמור בסעיף ‪21‬‬
‫לנספח א' להחלטה זו עבור תקציב מבני דת במשרד לשירותי דת‬
‫יעמוד על ‪ 37.1‬מיליון ש"ח בשנת ‪ ,2271‬וכן יתווספו סעיפים ‪ 18‬ו‪18-‬‬
‫לנספח א' להחלטה זו שעניינו תקצוב הוצאה בסך ‪ 28.8‬מיליון ש"ח‬
‫כמפורט בנספח להחלטה זו‪.‬‬
‫משרד ממשלתי‬
‫נושא‬
‫מקומות‬
‫‪.18‬‬
‫המשרד לשירותי פיתוח‬
‫קדושים‬
‫דת‬
‫‪.18‬‬
‫המשרד לשירותי פיתוח בתי עלמין‬
‫דת‬
‫שנת‬
‫‪7102‬‬
‫שנת‬
‫‪7101‬‬
‫‪71.8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪- 221 -‬‬
‫‪.0212‬‬
‫יישום החלטות והקמת ועדת שרים‬
‫מ ח ל י ט י ם‪:‬‬
‫‪ . 7‬שר האוצר יכין ויגיש לוועדת שרים לתיקוני חקיקה הנדרשים ליישום‬
‫החלטות שהתקבלו במסגרת התכנית הכלכלית לתקציב המדינה‬
‫לשנים ‪( 2273-2271‬להלן – ועדת השרים) בראשות שרת המשפטים‪,‬‬
‫ובהשתתפות שר האוצר‪ ,‬שר הבינוי והשיכון‪ ,‬שר הפנים‪ ,‬שר‬
‫הבריאות‪ ,‬שרת העלייה והקליטה‪ ,‬שר התיירות‪ ,‬השר להגנת הסביבה‪,‬‬
‫שר התשתיות לאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים והשר צחי הנגבי‪ ,‬הצעת‪-‬חוק‬
‫שבה ייקבעו תיקוני החקיקה הנדרשים ליישום ההחלטות שנתקבלו‬
‫וכן הצעות חוק נוספות הנחוצות ליישום החלטות שנתקבלו ושלא‬
‫ייכללו בחוק האמור‪ .‬הצעות החוק כאמור‪ ,‬יופצו להערות המשרדים‬
‫זמן סביר מראש‪.‬‬
‫‪ . 2‬להסמיך את ועדת השרים לאשר‪ ,‬על‪-‬דעת הממשלה‪ ,‬את נוסח הצעות‬
‫החוק כאמור‪ ,‬שיוגשו לכנסת יחד עם הצעת‪-‬חוק התקציב לשנות‬
‫הכספים ‪ 2271‬ו‪.2273-‬‬
‫‪ . 8‬להסמיך את ועדת השרים לאשר‪ ,‬על‪-‬דעת הממשלה‪ ,‬תיקון לחוק‬
‫יסודות התקציב התשמ"ה‪ ,7131-‬שלפיו ההסדר הקבוע בפרק ג'‬
‫לעניין תקציב הביטחון‪ ,‬יחול‪ ,‬בשינויים הנדרשים לפי שיקול דעתו של‬
‫שר האוצר‪ ,‬גם על תקציב מערכת הביטחון‪ ,‬וזאת ככל ששר האוצר‬
‫יבקש להגיש לוועדת השרים את תיקון החקיקה האמור‪ .‬ככל‬
‫שהתיקון האמור יוגש לכנסת‪ ,‬יוגש התיקון יחד עם הצעת‪-‬חוק‬
‫התקציב לשנות הכספים ‪ 2271‬ו‪.2273-‬‬
‫‪ . 8‬ההחלטות הנוגעות לעובדים יתבצעו בהתאם לכללי משפט העבודה‬
‫ולהסכמים קיבוציים‪ ,‬באם ישנם‪ .‬שר האוצר יהיה מוסמך לבצע את‬
‫ההתאמות הדרושות‪ .‬החלטות הנוגעות למשרתי קבע בצה"ל‬
‫תתבצענה בהתאם לעקרונות העומדים בבסיס האמור בסעיף ‪.8‬‬
‫‪ . 1‬ההחלטות הנוגעות למשרתי הקבע‪ ,‬שוטרים‪ ,‬סוהרים ועובדי שב"כ‬
‫ ‪- 221‬‬‫והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ייושמו בסיכומים בין‬
‫משרדיים בין משרד האוצר לבין הנהלת הגוף הרלוונטי‪ .‬שר האוצר‬
‫יהיה מוסמך לבצע את ההתאמות הדרושות‪ .‬מחלוקות משפטיות‬
‫יובאו להכרעת היועץ המשפטי לממשלה‪.‬‬
‫‪ . 1‬אם יובאו בפני ועדת השרים הערות משפטיות‪ ,‬שלדעת הוועדה אינן‬
‫מאפשרות יישום של החלטה מההחלטות שנתקבלו‪ ,‬תובא אותה‬
‫החלטה לדיון מחודש בממשלה‪.‬‬
‫הישיבה ננעלת‬
‫(ביום ‪ 72.3.2271‬בשעה ‪)23:82‬‬