‫בס"ד‬
‫גליון‬
‫פרשת ניצבים‬
‫(שנה חמישית)‪ ,‬כ"ז אלול תשע"ו‬
‫עומדים אנו לפני יום הדין‪ ,‬יום שבו הקב"ה בוחן מי באמת‬
‫מעבדיו ומי חס וחלילה לא‪ ,‬והמשפט נעשה בסתר כך לימדו‬
‫רבותינו‪ ,‬שנאמר "בַּ כֵּסֶ ה לְ יוֹם חַּ גֵּנּו" 'איזהו חג שהלבנה מתכסה‬
‫בו הוי אומר ראש השנה'‪ ,‬משום שכל משפטי ה' כתהום רבה‪,‬‬
‫תהום עמוקה וחשוכה שלאף אחד אין שדה ראיה מה יש באותה‬
‫בתהום‪ ,‬ואין הקב"ה מעניש את המורדים בו אלא בסתר שנאמר‬
‫" ְּור ָׁשעִ ים בַּ חֹ ֶשְך יִדָׁ ּמּו"‬
‫לכן כביכול נראה לאדם שמשפט ה' לא אמת ולא צדקו יחדיו‪,‬‬
‫וכך כותב הרמב"ן‪ ,‬יש דבר שרבים ימשכו ממנו לכפירה‪ ,‬למה‬
‫הרבה לא מוכנים להירתם לעבדות לה'‪ ,‬למה מעטים מוכנים‬
‫להיות עבדים נאמנים‪ ,‬אומר הרמב"ן‪ ,‬כי בראותם המשפט‬
‫המעוקל‪ ,‬הנה אני רואה אדם שנוסע לסוף שבוע בטבריה בראש‬
‫השנה ועושה בשר על האש בכנרת ועובר בשלום את השנה‪,‬‬
‫ופלוני שהיה בבית הכנסת ושמע תקיעות ובכה והתפלל לא‬
‫צלחה לו שנה‪ ,‬הראות המשפט מעוקם – אבל אנחנו יודעים‬
‫"אֵּ ל אֱ מּונָׁה וְ אֵּ ין עָׁ וֶל"‪ ,‬אותו אדם שלא שמר מצוותיו של ה' ולא‬
‫פחד ממשפטו‪ ,‬עלתה לו שנה אבל קיצרו לו ממסכת חייו‪ ,‬ושנה‬
‫שחי בה באיבריו‪ ,‬אבל בנשמתו היה חושך וריקנות‪ ,‬עצבות‬
‫וקדרות‪ ,‬זה משפטי ה' אמת! אבל בסתר! אף אחד לא רואה‪ ,‬זה‬
‫בחושך ידמו‪.‬‬
‫מלך אוהב צדקה ומשפט – ה' אוהב את המשפט והצדק‪,‬‬
‫ּומ ַּשלֵּם לְ שֹנְָאיו אֶ ל פָׁ נָׁיו לְ הַּ אֲ בִ יד ֹו‪ ...‬אֶ ל פָׁ נָׁיו ְי ַּשלֶם ל ֹו"‪ ,‬ה' אוהב‬
‫" ְ‬
‫את הצדק גם לאלו שמרדו בו ופרקו עול מצוות מעליהם‪ ,‬גם‬
‫להם משלם על מיעוט מעשים טובים שבידיהם‪ ,‬אין עוול – אף‬
‫לרשע ה' משלם‪ ,‬אבל להאבידו‪ ,‬כך זהו קיצו‪.‬‬
‫ואמר החפץ חיים‪ ,‬משל לאדם שנידון לתליה ונתנו לו ארוחה‬
‫אחרונה כאוות נפשו‪ ,‬והמתבונן מן הצד יחשוב‪ ,‬הנה עשה פשע‬
‫שמגיע עליו מיתה‪ ,‬ובמקום זאת נתנו לו ארוחה כאוות נפשו‪,‬‬
‫נכון אומר החפץ חיים‪ ,‬אבל זה הארוחה האחרונה‪ ,‬שנאמר‬
‫"ובמלאת סיפוקו – יצר לו"‪ ,‬לאחר מכן תגיע הענישה‪.‬‬
‫"משפטי ה' אמת צדקו יחדיו" – כשרואים את מכלול התמונה‪,‬‬
‫מבינים כיצד ה' נותן לרשע רע כרשעתו וכיצד ה' משלם לאיש‬
‫צדיק כמפעלו‪ ,‬יסוד העולם הוא המשפט‪ ,‬מלך במשפט יעמיד‬
‫ארץ‪ ,‬וכל החוזק של המלך תלוי במסכת משפט פרטנית‬
‫ודקדקנית‪ ,‬ועוז מלך משפט אהב – לכן על האדם לדעת תמיד‪:‬‬
‫'דע מה למעלה ממך‪ ,‬עין רואה‪ ,‬אוזן שומעת וכל מעשיך בספר‬
‫נכתבים'‪.‬‬
‫אדם יכול לרמות את סביבתו‪ ,‬יכול לרמות אפילו את עצמו‪,‬‬
‫אבל לא את מלכות שמים‪ ,‬שם נאמר‪" ,‬היסתר איש במסתרים‬
‫ואנוכי לא אראנו" – אדם עובר עבירה בסתר והקב"ה מפרסמו‬
‫בגלוי‪ ,‬אדם מרמה את חברו‪ ,‬או שלא מתנהג בישרות אלא‬
‫ערמומי בהתנהלותו – הקב"ה יודע ועתיד לגבות ממנו – לכן‬
‫"אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך"‬
‫גם אם ה' הינו סבלן וארך אפיים ומחכה ה' לאדם שישלם לבד‬
‫על מעשיו הרעים‪ ,‬שיבוא ויודה בקנס וייפטר‪ ,‬אבל כשרואה ה'‬
‫שההמתנה לא מועילה והאדם לא משתנה‪ ,‬פורע ממנו הקב"ה על‬
‫כל חובותיו ואז חס וחלילה נופל בחולי מטונף או בצרה קשה‬
‫ואכזרית ואז שואל האדם – רבונו של עולם‪ ,‬למה תעמוד‬
‫מרחוק‪ ,‬למה תשכחנו תעזבנו לאורך ימים? ובעצם אתה הוא זה‬
‫שעזב את ה' בזה שסרבת לשלם על פשעיך וחטאותיך‪ ,‬כי צדיק‬
‫הוא ה'‪ ,‬צדיק וישר הוא! אל אמונה ואין עוול!‬
‫ואנחנו עמך וצאן מרעיתך – צאן כפופים לרועה‪ ,‬לכל אשר‬
‫יחפוץ וכך נזכה לשנה טובה ומבורכת אנו וכל החפצים בה'‬
‫שבת שלום‪ ,‬אייל עמרמי‬
‫ובתורתו אמן כן יהי רצון‪.‬‬
‫‪ ‬יש לאכול את הסימנים בליל ראש השנה‬
‫בשני הלילות לאחר ברכת המוציא לחם מן הארץ‪.‬‬
‫‪ ‬יש להדר שיהא בשר ראש כבש על שולחנו זכר לאילו של יצחק אבינו‪.‬‬
‫‪ ‬אין מברכים שהחיינו בהדלקת הנרות של ראש השנה אלא רק בקידוש‪.‬‬
‫‪ ‬אין להכין צורכי סעודה של יום השני של ראש השנה בעוד נמצאים‬
‫ביום הראשון של ראש השנה‪ ,‬וזאת מפני שאין יום טוב מכין לחברו‪.‬‬
‫‪ ‬מותר להתקלח בראש השנה במים חמים מדוד שמש בלבד! וכן בביתו‬
‫ולא בבית מרחץ‪.‬‬
‫‪ ‬אסור לאדם לשמש מיטתו בשני לילות ראש השנה‪ ,‬אך אם חל ליל‬
‫הטבילה בהם מותר ובלבד שיטבול האיש לאחר מכן‪.‬‬
‫‪71:05‬‬
‫(‪ 25‬דקות לפני השקיעה)‬
‫‪71:05‬‬
‫‪75:24‬‬
‫שוש אשיש‬
‫ישעיה ס"א‬
‫לקבלת העלון במייל‪[email protected] :‬‬
‫לשיעורי תורה‪ ,‬שאלות לרב‪ ,‬ועוד‪www.ayal-taarog.co.il :‬‬
‫זה ממקום שנברא וזו ממקום שנבראת‬
‫יעקב ביקש מאשתו לחזור הביתה בשעה מוקדמת מאחר ועליו לצאת‬
‫לשיעור השבועי‪ ,‬בדרך לאה פגשה חברה ושכחה את בקשתו של‬
‫בעלה‪ ,‬כשלאה חזרה היה מאוחר ויעקב הפסיד את השיעור‪.‬‬
‫לאה הסבירה ששכחה לחזור בזמן וביקשה סליחה‪ ,‬יעקב קיבל את‬
‫הסליחה למרות הקושי ושכח מהדבר לאחר מספר דקות‪.‬‬
‫שבוע לאחר מכן‪ ,‬ארע מקרה דומה‪ ,‬אך הפעם יעקב הוא זה ששכח‬
‫את בקשת אשתו לחזור בשעה מוקדמת מאחר והיא רוצה לצאת‬
‫לקניות‪ ,‬יעקב סיים את עבודתו ובמקום להגיע הביתה התעכב‬
‫בעבודה‪ .‬כשנזכר‪ ,‬היה זה כבר מאוחר‪ ,‬לאה הפסידה את זמן פתיחת‬
‫החנויות‪.‬‬
‫יעקב שהבין מיד שעליו לפייס את אשתו ניסה לעשות זאת שעה‬
‫ארוכה‪ ,‬אך הוא הרגיש שללאה קשה מאוד להתפייס‪ .‬בשלב מסויים‬
‫הוא הטיח בה "כששבוע שעבר את איחרת‪ ,‬לא עשיתי מהדבר סיפור‪,‬‬
‫ביקשת סליחה‪ ,‬אני מיד סלחתי ובזה זה נגמר‪ ,‬למה כשאני המאחר‬
‫הדברים נראים אחרת"‪.‬‬
‫לעיתים יעקב אף מסיק מכך שאשתו היא אישה בעלת מידות רעות‬
‫חלילה‪ ,‬ומכאן הדרך קצרה למצב מתוח ולכעסים בבית‪ .‬אך האמת‪,‬‬
‫שאין הדבר מצביע על מידות רעות ח"ו‪ ,‬אלא שזה טבע האיש וזה‬
‫טבע האישה‪.‬‬
‫קודם כל תפילה‬
‫רבקה הגיע לייעוץ בחוג להנחיית הורים‪ ,‬מיד כשנכנסה היא צנחה על‬
‫הכסא וסיפרה‪ ,‬שהשבוע קיבלה "ד"ש חם" מהרב בכיתה של מוישי‪,‬‬
‫הבן הבכור שלה‪ ,‬בן ה‪.1 -‬‬
‫השבוע‪ ,‬בפעם הראשונה‪ ,‬מוישי הגיש לה שלושה פתקים "מרשיעים"‪.‬‬
‫"היום מוישי הרביץ לחבר"‪" .‬היום יוסי איחר לכיתה"‪" .‬היום מוישי לא‬
‫הכין שיעורי בית למרות שנענש"‪...‬‬
‫שיא השיאים של התופעה הלא‪-‬מוכרת הזו בביתה היה טלפון מאוחר‬
‫בלילה‪ .‬על הקו היה המורה‪ .‬הוא תיאר בטון רציני ומבהיל את כל‬
‫מעלליו של מוישי מתחילת השנה‪ ,‬וביקש באופן חד משמעי שההורים‬
‫ישוחחו עם הבן ויעקבו אחריו בשבע עיניים‪.‬‬
‫רבקה סגרה את הטלפון והתחילה לבכות‪ ,‬זה כבר היה מעל ומעבר‬
‫והיא הרגישה שהיא פשוט קורסת‪.‬‬
‫למחרת שוחחנו ארוכות עם מוישי‪ ,‬סיפרה רבקה‪ ,‬אבל הוא הגיב‬
‫בביטול וטען שהרב נטפל אליו ללא סיבה‪.‬‬
‫"אני מרגישה חסרת אונים לגמרי‪ ,‬אין לי מושג מה לעשות‪ ,‬ובכלל הרב‬
‫הזה ממש לא נראה לי‪ ...‬כל‪-‬כך נוקשה וקפדן‪ .‬אין לי מושג איך נעבור‬
‫את השנה הזאת‪ ...‬הצילו!"‪.‬‬
‫רבקה מאוד לחוצה מהמצב‪ ,‬היא מרגישה שעליה לעצור את התנהגותו‬
‫של בנה‪ ,‬עליה לדאוג לו לחזור למסלול‪ ,‬לעזור לו להכין שיעורי בית‬
‫וכבר מבואר בגמרא (נידה לא‪" ):‬מפני מה האיש מקבל פיוס ואין‬
‫אישה מקבלת פיוס‪ ,‬זה ממקום שנברא וזו ממקום שנבראת"‪,‬‬
‫ומסביר רש"י שהאיש שנוצר מן עפר תיחוח‪ ,‬נח להיבטל‪ ,‬אבל‬
‫האישה נוצרה מבשר עצמות וגידין קשין‪ ,‬ולכן קשה לה יותר לסלוח‪.‬‬
‫כלומר שזהו טבע הבריאה שהאיש שנברא מהעפר קל יותר לקבל‬
‫מחילה‪ ,‬ואילו האשה שנבראת מן העצם‪ ,‬קשה לה יותר לסלוח‪.‬‬
‫בעל חכם שיודע את טבע הבריאה צריך להניח לאשתו‪ ,‬עליו להבין‬
‫שאין הדבר מגיע ח"ו ממידות רעות‪ ,‬אלא שזו טבעה של האישה‪,‬‬
‫עליו להשקיע יותר בפיוס ולפעמים לתת גם לזמן לעשות את שלו‪...‬‬
‫מנגד על האשה להבין שעומד בפניה אתגר לצלוח את המידות‬
‫הטבועות בה‪ ,‬להתעלות על עצמה ולסלוח גם כשקשה‪.‬‬
‫ולחזור חזרה אל התלם‪.‬‬
‫מרוב לחץ רבקה לא מצליחה לחשוב ואף לא לעלות בדל חיוך על‬
‫שפתיה‪ ,‬היא נראית שבורה ומיואשת‪.‬‬
‫לא תמיד יש בידינו פיתרון לכל מצב‪ ,‬אך דבר אחד עלינו לזכור יש‬
‫לנו גם שותף שלישי ובידנו לפנות אליו‪.‬‬
‫הקב"ה מצפה מאיתנו פשוט לפנות אליו בתפילה‪.‬‬
‫כאנשים מאמינים אנו פונים אל הקב"ה בתפילה בכל יום‪ ,‬מתפללים‬
‫על פרנסה‪ ,‬חינוך ילדים‪ ,‬בריאות‪ ,‬שלום בית ומה לא‪ ,‬אך באורך פלא‬
‫כשקוראת לנו איזו בעיה אנו שוכחים שעלינו לפנות בתפילה לפני‬
‫בורא העולם‪.‬‬
‫עלינו להבין שהקב"ה הוא מסובב הסיבות‪ ,‬הוא זימן את הרב הזה‬
‫לכיתה הזו‪ ,‬ואם ההשתדלות שלנו לא הועילה כנראה שזה רצון ה'‬
‫יתברך‪.‬‬
‫לעיתים הקב"ה פשוט שולח לנו מסר שכנראה שכחנו שיש לילד‬
‫שלנו גם שותף שלישי שבידנו לפנות אליו‪.‬‬
‫הרב פינקוס זצ"ל מביא משל מדהים שמסביר באופן בהיר את מהות‬
‫התפילה‪:‬‬
‫רופא צעיר נשאר בתורנות‪-‬לילה בחדר מיון‪ .‬הרופא חשש שלא יוכל‬
‫לטפל בכל החולים והסביר למנהל שייתכן ולא יעמוד בלחץ במהלך‬
‫הלילה‪ .‬המנהל שמע את לבטיו ואמא לו שבמידה ויזדקק לעזרה‬
‫כלשהי יתקשר אליו והוא ישלח לו תגבורת מיידית‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬כפי שצפה הרופא‪ ,‬היה עומס גדול במיון‪ ,‬העניינים יצאו מכלל‬
‫שליטה ואחד החולים נפטר‪ .‬בבוקר‪ ,‬כשהגיע המנהל ורצה לברר‬
‫מדוע החולה נפטר‪ ,‬אמר לו הרופא הצעיר‪" :‬לא הספקתי לטפל בו‪,‬‬
‫אמרתי לך שלא אוכל להסתדר לבד"‪.‬‬
‫"נכון"‪ ,‬ענה המנהל‪" ,‬אבל אמרתי לך שבמידה ולא תסתדר –‬
‫תתקשר‪ .‬מדוע לא צלצלת?"‪.‬‬
‫כך גם ה' יתברך מצפה מאיתנו‪ ,‬שבכל קושי בחיים‪ ,‬נראה את ה'‬
‫יתברך מול העיניים‪ ,‬נבין שזה מאיתו יתברך‪ ,‬ונקרא לו להושיענו‪.‬‬
‫רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא בעל "האוהב ישראל"‬
‫לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו‬
‫"מוניש החייט"‪ ,‬כך כנו כולם את מוניש'ל מאפטא‪ ,‬אולם לאמתו של דבר‬
‫רחוק היה מוניש מהכינוי המכובד חייט‪ ,‬אמנם ידיו אמונות היו במלאכת‬
‫החייטות‪ ,‬ואילו היה מזלו שפיר יותר‪ ,‬היה ודאי יושב בחנות מרווחת‬
‫ומוציא תחת ידיו מחלצות פאר‪ ,‬אולם מחמת שביש גדא היה וההצלחה‬
‫ממנו והלאה‪ ,‬נותר מוניש עני מדכא וחסר כל‪.‬‬
‫את רוב זמנו בלה מוניש בתפירת טלאים על גבי בגדים ישנים ובלויים‬
‫שתושבי אפטא הפקידו בידיו‪ ,‬והוא השקיע את מיטב כוחותיו ומרצו כדי‬
‫להשביע את רצון לקוחותיו‪.‬‬
‫מדי פעם‪ ,‬כאשר מחסורו ועניו העיקו עליו לבלתי נשוא‪ ,‬היה חומק אל‬
‫ביתו של ר בה הנערץ של אפטא‪ ,‬הלא הוא בעל "אוהב ישראל"‪ ,‬ושופך בפניו‬
‫את לבו ומרירותו‪ .‬בעינים אוהבות היה הצדיק מאזין לדבריו ומשתתף‬
‫בצערו‪ ,‬ומחזקו בדברי אמונה ובטחון‪ .‬מוניש היה יוצא ממנו מעדד ומחזק‪.‬‬
‫באותו ערב‪ ,‬בו נכנס מוניש החייט אל הצדיק מאפטא‪ ,‬שרתה השמחה על‬
‫פניו‪ ,‬לשם שנ וי‪ .‬ומוניש החל לספר‪" :‬רבי‪ ,‬הקב"ה האיר את מזלי‪ ,‬הפריץ‬
‫הגדול שבמחוז אפטא‪ ,‬מכר את אחזתו‪ ,‬ואדון חדש השתקע בה‪ ,‬ובאיזה‬
‫חייט בחר האדון החדש‪ ,‬במוניש החייט! ועכשו פרנסתי מבטחת בסיעתא‬
‫דשמיא למשך כמה שנים"‪.‬‬
‫עברו ימים‪ ,‬ומוניש שב אל הרב כשעל פניו מעיבה עננה קלה‪ .‬שמועה‬
‫שמעתי"‪ ,‬אמר מוניש אל הרב מאפטא‪" ,‬כי האדון החדש אינו אלא יהודי‬
‫מומר‪ ,‬שלמרבה הצער זנח מאחוריו את התורה והמצות"‪.‬‬
‫"דע לך"‪ ,‬אמר ה"אוהב ישראל" למוניש החייט בקול החלטי "כי עליך‬
‫להשמר מעתה ואילך באסור החמור של שעטנז‪ ,‬מבקש אני ממך בכל לשון‬
‫של בקשה‪ ,‬שלא תתפור לאציל שום בגד או כסות שיש בהם חוטי צמר‬
‫ופשתים יחדיו‪ ,‬ואף אם יעלה הדבר במשרתך ותוותר בלי פרנסה ראויה"‪.‬‬
‫לא ארכו הימים‪ ,‬והנסיון נערם לפתחו של מוניש החייט‪ ,‬היה זה באחד‬
‫מבקוריו בארמונו של אדונו‪ ,‬והלה מסר לו גליל גדול של אריג משובח‬
‫ויקר ערך‪" ,‬הכן לי מבד זה בגד מפואר ומרשים"‪ .‬ביקש האציל‪" ,‬שכן‬
‫יום הלדתי קרב ובא‪ ,‬וחפץ אני לערוך בו נשף גדול לכל חברי‬
‫האצילים‪ ,‬ולהרשים אותם בבגד היפה שעלי"‪.‬‬
‫מוניש לא נזקק לבדיקה מעמיקה כדי לגלות‪ ,‬כי הבד החדש נגוע כולו‬
‫בשעטנז‪ ,‬מבלי שום אפשרות לתקנו‪ .‬הוא נקלע למבוכה וסערת נפש‪,‬‬
‫אולם תמותו עמדה לו והוא החליט לעמוד איתן כצור חלמיש ולא‬
‫להכין את הבגד‪ ,‬ויהיה מה‪.‬‬
‫עברו ימים וחלפו מספר שבועות‪ ,‬ולפליאת האדון לא בא אליו החייט‬
‫היהודי עם הבגד החדש למדידה ותקונים סופיים‪ .‬מכיון שמועד הנשף‬
‫הלך והתקרב בצעדי ענק‪ ,‬שלח האדון לזמן לפניו במהירות את מוניש‪,‬‬
‫וכששמע שחלה כלל לא התחיל במלאכה‪ ,‬בערה בו חמתו‪.‬‬
‫מדוע אתה מהתל בי? שאל בפנים סמוקות‪ .‬וכשמוניש ראה כי כלתה‬
‫אליו הרעה‪ ,‬אמר בקול רועד‪" :‬הקולר לא תלוי בי‪ ,‬אלא ברב של‬
‫אפטא‪ ,‬הוא צוה עלי שלא לתפר לך את הבגד‪ ,‬שכן יהודי אתה ואסור‬
‫לך ללבוש בגד שעטנז שיש בו כלאים"‪.‬‬
‫התשובה הלא צפויה‪ ,‬הביאה את האדון במבוכה‪" ,‬קח אותי אל הרב"‬
‫אמר האדון בקול רך‪ ,‬ומוניש כבש את פליאתו בלבו אל מראה השנוי‬
‫הגדול שהתחולל מול עיניו‪ ,‬והתלוה אליו אל ביתו של ה"אוהב‬
‫ישראל"‪" .‬מדעו צויתם על מוניש שלא לתפור לי את בגד הכלאים"?‬
‫פתח האדון בשאלתו‪ ,‬מיד עם הכנסו אל הרב "הבה ואסביר לך"‪ ,‬אמר‬
‫לו הרב במאור פנים "חכמינו ז"ל אמרו‪ ,‬שאף‪-‬על‪-‬פי שחטא –ישראל‬
‫הוא‪ .‬ואין הכונה רק ביהודי שנכשל בחטא מסוים‪ ,‬שכן ודאי הוא‬
‫שהוא נותר בן ‪-‬ישראל‪ .‬אלא הדברים אמורים אף באדם שחטא‬
‫בישראל שבו‪ ,‬דהיינו שהמיר את דתו וזנח את יהדותו‪ .‬גם אדם כזה‬
‫עדין ישראל הוא ומחיב במצות‪ .‬ומכיון שיהודי אתה‪ ,‬לכן גזרתי על‬
‫החייט שלא יכשיל אותך חלילה בחטא חמור של שעטנז"‪.‬‬
‫לפתע פרץ האדון בבכי מר והוא החל לדבר בשפת היהודים ופנה‬
‫ל"אוהב ישראל" בקול רועד‪ :‬לא ידעתי עד כמה התורה אוהבת כל‬
‫אחד מישראל‪ ,‬ואפילו לאחר שהשתמד ופנה עורף לדת ישראל‪ ,‬עדיין‬
‫מכנים אותו בשם ישראל ומבקשים לאמצו אל היהדות‪ .‬אלו ידעתי‬
‫זאת בעודי יהודי כשר‪ ,‬לא הייתי מתרחק מצור מחצבתי"‪ .‬הורה לו‬
‫הצדיק דרך תשובה‪ ,‬כשהוא מיעץ לו לעקר לארץ אחרת‪.‬‬
‫זמן קצר לאחר מכן הופתעו בני המחוז לראות כי האחוזה נמכרה שוב‬
‫לאציל אחר‪ ,‬והאדון החדש שזה מקרוב השתקע בו‪ ,‬נעלם‪ ,‬מעטים‬
‫ידעו את הסוד‪ ,‬כי האדון שב לבוראו ונעשה בעל תשובה גמור‪.‬‬
‫שנהיה מלאים מצוות כרימון‬
‫צריכה מוגברת של ירקות ופירות תורמת להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי‬
‫דם‪ .‬הרימון הוא אחד הפירות העשירים ברכיבים בריאותיים‪.‬‬
‫מרכיבי הרימון תורמים להפחתת רמות ה‪( LDL-‬המכונה הכולסטרול "הרע")‬
‫בדם‪ ,‬להפחתת חמצונו‪ ,‬להפחתת רמות לחץ הדם ועוד‪ .‬כאשר הכולסטרול‬
‫מתחמצן (ממש כפי שברזל הופך לחלודה)‪ ,‬אז הכולסטרול המחומצן שוקע מק"ג ליום (החל מגיל ‪.)72‬‬
‫בדפנות העורקים וגורם להאצת תהליך טרשת העורקים‪ .‬במחקרים רבים חומצ ה פולית תורם למניעת מומים מולדים במערכת העצבים של‬
‫נמצא כי מרכיבי הרימון יכולים לסייע הן בעיכוב חמצון הכולסטרול‪ ,‬והן העובר‪ ,‬להפחתת רמות ההומוציסטאין בדם‪ ,‬מה שעשוי לסייע‬
‫בפירוק הכולסטרול המחומצן‬
‫בהפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם‪ ,‬וכן לשמירה על תפקוד המוח‬
‫זאת ועוד‪ ,‬הרימון עשיר בשלל ויטמינים המסייעים בשמירה על בריאות כלי עם התקדמות הגיל‪ .‬מעניין לציין שהרכב הרכיבים הבריאותיים‬
‫הדם והלב‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬נוגדי החמצון ויטמין ‪ C‬וויטמין ‪ .E‬חצי כוס גרגרי רימון ברימון יכול לסייע בשמירה על חוזק העצם‪.‬‬
‫תספק כמעט ‪ 75%‬ממנת הוויטמין ‪ C‬היומית המומלצת‪.‬‬
‫תפקוד תקין של מערכת העיכול ‪ -‬הרימון הוא אחד הפירות העשירים‬
‫(חומצה‬
‫ופולאט‬
‫‪B‬‬
‫‪6‬‬
‫הרימון מהווה מקור לוויטמינים מקבוצה ‪ ,B‬כגון ויטמין‬
‫ביותר בסיבים תזונתיים‪ .‬חצי כוס גרגרי רימון תספק ‪ 75%‬ממנת‬
‫אשלגן‪,‬‬
‫מכיל‬
‫הוא‬
‫כן‬
‫פולית)‪ ,‬התורמים להפחתת רמות ההומוציסטאין בדם‪.‬‬
‫הסיבים התזונתיים היומית המומלצת‪ .‬מרבית הסיבים התזונתיים‬
‫מינרל התורם לשמירה על רמות לחץ דם תקינות‪.‬‬
‫ברימון הם בלתי‪-‬מסיסים‪ .‬סיבים אלה תורמים לתפקוד תקין של‬
‫פעילים‪,‬‬
‫רכיבים‬
‫של‬
‫רבות‬
‫תורם למניעת סרטן ‪ -‬הרימון מכיל עשרות‬
‫מערכת העיכול ולמניעת תהליכים סרטניים במעי‪ .‬גם הפוליפנולים‬
‫חומצה‬
‫משוחררת‬
‫ממנו‬
‫פוניקאלאגין‪,‬‬
‫ביניהם טאנין ייחודי המכונה‬
‫שהרימון עשיר בהם יכולים לסייע ביצירת סביבה נוגדת חמצון במעי‪,‬‬
‫אלאגית‪ .‬לחומצה האלאגית מיוחסות השפעות נוגדות סרטן והיא אופיינית וכך לתרום להגנתו מפני תהליכים סרטניים‪.‬‬
‫גם לפירות יער‪.‬‬
‫מחקרים נוספים מצביעים על כך שלמרכיבי הרימון השפעות אנטי ‪-‬‬
‫עיכוב‬
‫חמצון‪,‬‬
‫תהליכי‬
‫דלקתיים‪,‬‬
‫תהליכים‬
‫להפחתת‬
‫תורמים‬
‫מרכיביו‬
‫בקטריאליות וכי הם יכולים לסייע בהגנה מפני דלקות בחלל הפה‪.‬‬
‫היווצרות כלי דם חדשים‪ ,‬השראה של מוות תאי מתוכנת (אפופטוזיס)‬
‫ועוד‪ .‬שילוב הרכיבים הפעילים בו תורם להפחתת הסיכון למחלות‪.‬‬
‫חומצה פולית ‪ -‬הרימון הוא אחד מהפירות העשירים חומצה פולית ‪ -‬ויטמין‬
‫מקבוצה ‪ B‬בעל חשיבות רבה‪ 755 .‬גר' גרגרי רימון מכילים כ‪ 25-‬מק"ג‬
‫חומצה פולית‪ ,‬המהווים ‪ 75%‬מהמנה היומית המומלצת‪ ,‬העומדת על ‪255‬‬
‫חומר איסור לבישת שעטנז‬
‫לקראת הימים הנוראים נביא לקט סיפורים בחומרת איסור לבישת‬
‫שעטנז (באדיבות מכון לבוש מהדרין)‪.‬‬
‫***‬
‫שתים עשרה שנה ללא ילדים‪.‬‬
‫בפתחה של אחת ממעבדות השעטנז ניצב זוג חרדי עם חבילה נכבדה‪.‬‬
‫כל מלתחת הביגוד שלהם נמסרה לבדיקה‪ .‬כעבור ימים אחדים שבו‬
‫לקבל את הבגדים‪ ,‬עמדו בפתח המעבדה מתוחים וציפו לתוצאות‬
‫הבדיקה "כמעט הכל בסדר" נאמר להם "חוץ מהמעיל" מעיל הצמר של‬
‫האשה נמצא נגוע כולו בשעטנז דאורייתא‪.‬‬
‫מנהל המעבדה לא ציפה לתגובה שבאה בעקבות דבריו‪ .‬האשה פרצה‬
‫בבכי מר‪ .‬לרגע חשב הבודק כי מצבם הכלכלי של הזוג אינו מאפשר‬
‫להם קניית מעיל חדש במקום המעיל האמור‪ ,‬אבל הסיפור שבפיהם‬
‫היה שונה‪ ,‬שונה לגמרי ומזעזע‪" ,‬שתים עשרה שנה חלפו מאז נישואינו‬
‫ועדין לא נתברך הבית בילדים‪ ,‬עשינו כל דבר שרק ניתן תפילות דמעות‪,‬‬
‫וסיעות לקברי צדיקים‪ ,‬ולהבדיל בין חיים לחיים ברכות מכל צדקי‬
‫הדור‪ .‬ביקורים אצל רופאים בכל רחבי העולם סגולות שונות והכל ללא‬
‫הועיל‪ ,‬עדיין לא נושענו‪.‬‬
‫לאחרונה שאל אותנו אחד הרבנים אם בדקנו את בגדינו משעטנז‪ ,‬שהרי‬
‫השעטנז כידוע מעכב את התפילה‪ ,‬עכשיו נתברר לנו פתאום כי‬
‫התפילות והדמעות של שתים עשרה שנים תמימות עלו למעלה אבל‬
‫נתקלו במחיצה של ברזל‪ ,‬נורא הדבר לחשוב עליו! כל כך הרבה תפילות‬
‫כל כך הרבה דמעות והכל נעצר בגלל חוסר שימת לב לאיסור "שעטנז"‪.‬‬
‫לאחר שנה הוזמן הבודק לברית מילה של בנם הבכור של הזוג‪...‬‬
‫***‬
‫שעטנז בשנחאי‬
‫מעשה שאירע ב"ישיבת מיר" בעת שהותה בשנחאי‪ ,‬בתקופת מלחמת‬
‫העולם השניה‪ .‬היה זה בעיצומה של תפילת יום הכיפורים‪ ,‬היכל‬
‫הישיבה היה מלא וגדוש בבני הישיבה‪ ,‬קול תשובה ותפילה מתנשא על‬
‫לשמי מרום‪ ,‬ההתלהבות והדביקות בשיאם‪ ,‬כראוי ליום הקדוש והנורא‪,‬‬
‫כאשר לפתע קם אחד התלמידים ועוזב את ההיכל‪ ,‬וכעבור כמה דקות‬
‫חוזר למקומו‪ ,‬כשהוא לבוש במעיל הישן שהיה לו‪ ,‬במקום חליפה‬
‫החדשה שהיה לבוש בה לפני כן‪ ,‬ואשר קנאה לפני החג‪.‬‬
‫שינוי מלבוש ביום כיפור? על מה ולמה? הורמו הרבה גבות‬
‫בהשתוממות על המחזה שנתגלה לעיניהם‪ ,‬למרות זאת‪ ,‬בעיצומו של‬
‫יום לא עלה על דעת שום אדם לשואלו לפשר הדבר הבלתי מוסבר‪,‬‬
‫והתאזרו בסבלנות עד תום התפילה במוצאי היום הקדוש‪.‬‬
‫התשובה התמימה בפי הבחור הייתה בהחלט מפתיעה ומעוררת‬
‫השתאות‪" :‬הרגשתי" שהתפילה משום מה‪ ,‬אינה שגורה בפי‪ .‬לא‬
‫הצלחתי בשום אופן לעורר בלבבי את הכוונה כראוי ליום קדוש זה‪,‬‬
‫נסיתי בהרבה דרכים לעורר את עצמי‪ ,‬למדתי ספרי מוסר‪ ,‬התאמצתי‬
‫לשוא בתפילה להרהר בקדושת היום ובאימת הדין‪ ,‬אך הלב כמו נתקשה‬
‫כאבן‪ .‬שום התעוררות‪ ,‬שום רגש‪ ,‬לא עלה על לבי‪ .‬הנה כל חברי‬
‫המתפללים חן קדושה נסוך על פניהם‪ ,‬ואני משל הייתי מחוץ למחנה‪,‬‬
‫יוצא מן הכלל‪ .‬ולא חדלתי מלשאול את נפשי‪ :‬למה נגרעתי?‬
‫אולם מסיבה פלאית‪ ,‬ממשיך אותו בחור את סיפורו המעניין‪ ,‬נזכרתי‬
‫בדבר המובא בספרים‪ ,‬ש"שעטנז" מעכב את התפילה מלהתקבל לפני ה'‪,‬‬
‫כמו שכתב בספר "הציוני" על התורה (פרשת קדושים) כי השעטנז רומז‬
‫לש תי מידות של מעלה המקטרגות על ישראל וה' יתברך הפרידם‪,‬‬
‫והלובש שעטנז מחבר אותם הכוחות ומערבב תפילתם של ישראל‪.‬‬
‫וכן אמרו‪ :‬הלבוש שטענז בתפילתו‪ ,‬סנדלפון המלאך שקושר קשרים‬
‫לקונו אינו מקבל תפילתו עם שאר התפילות‪ ,‬שנדמה לו כעובד עבודה‬
‫זרה‪.‬‬
‫והנה צצה לפתע מחשבה במוחי‪ ,‬אולי‪ ,‬שמא כל העניין קשור בחליפה‬
‫החדשה שקניתי לכבוד החגים‪ ,‬אולי הפתרון באמת טמון בכך‪ ,‬אמנם‬
‫מסרתי את החליפה לחייט שיבדקה והלה הכשירה אך שמא בכל זאת‪.‬‬
‫"קמתי ועשיתי מעשה עזבתי לרגע את ההיכל‪ ,‬החלפתי ולבשתי את‬
‫המלבוש הישן שהבאתי עמי מליטא‪ ,‬וראה זה פלא! אור חדש זרח‬
‫בלבבי‪ ,‬פתאום נפתחו מעיינות הרגש והדמעות‪ ,‬שוב הייתה התפילה‬
‫שגורה בפי‪ ,‬והלב אשר היה כאבן כמו נמס כמו דונג מהתעוררות‬
‫והתרגשות‪ ,‬כנאה וכיאה ליום הדין הנורא והקדוש"‪.‬‬
‫ולפלא‪ ,‬לאחר יום הכיפורים נמסרה החליפה לידי בודק מומחה‬
‫לבדיקה חוזרת‪ ,‬ונמצא בה סיבי שעטנז‪ ,‬מסתבר‪ ,‬שחייט זה שבדק‬
‫את החליפה והכשירה‪ ,‬לא היה בקי דיו בהתפתחות הטוויה בעולם‪,‬‬
‫ולא העלה על דעתו עד כמה יתכן להיות חוטי הפשתן מוסתרים‬
‫בתוך הצמר‪ ,‬מהם בלתי ניכרים מחמת קוטנם וקשה לעמוד על‬
‫מקומם‪ ,‬מהם מעובדים בצורה מיוחדת אשר קשה לזהות את‬
‫נוכחותם‪ ,‬ועוד כהנה וכהנה‪.‬‬
‫בכל אופן‪ ,‬מעשה זה אשר אירע לבני הישיבה הגדולה‪ ,‬השפיע‬
‫והגביר את ההכרה בחובת הזהירות בעניין השעטנז‪ ,‬ומיום זה ואילך‬
‫מעידים בעלי המעשה‪ ,‬שכל בגד שנקנה‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬נמסר‬
‫לבדיקת שעטנז‪.‬‬
‫***‬
‫רבי חיים מבריסק זצ"ל‬
‫ר' חיים מבריסק נודע בחומרותיו הגדולות‪ ,‬אולם כל זה נגע רק‬
‫לעצמו‪ ,‬ואילו לגבי אחרים היה מקל‪ ,‬ובפרט למי שאינו בקו‬
‫הבריאות‪.‬‬
‫פעם חלה אחד מבאי ביתו‪ ,‬והכרחו להסיעו לוורשה כדי לדרוש‬
‫ברופאים‪ .‬רבי חיים בעצמו התלווה אליו‪ ,‬ומיד כשהגיע אל רציף‬
‫הרכבות‪ ,‬הגיע רכבת מיוחדת ומהירה שבה היו שתי מחלקות בלבד‪.‬‬
‫רגיל היה רבי חיים‪ ,‬לשבת בנסיעותיו במחלקה השלישית הפשוטה‪,‬‬
‫בה ישבו ההדיוטות‪ ,‬אולם מחמת פקוח נפש לא רצה להשתהות‬
‫אפילו רגע אחד‪ ,‬ולכן עלה על הרכבת ונכנס אל המחלקה השניה‪,‬‬
‫אולם כל משך הנסיעה‪ ,‬שארכה כשש שעות‪ ,‬לא ישב אפילו רגע‬
‫אחד‪ ,‬אלא עמד על רגליו‪ ,‬חושש היה שמא הריפוד שעל גבי‬
‫הספסלים ברכבת‪ ,‬נגועים בשעטנז‪ ,‬ולכן החמיר על עצמו למרות‬
‫הטרחה הגדולה‪.‬‬
‫***‬
‫רבי שמואל יודלביץ זצ"ל‬
‫על רבי שמואל אהרן יודלביץ בעל "מעיל שמואל"‪ ,‬ספר רבי ישראל‬
‫יעקב פישר‪ ,‬לימים ראב"ד ירושלים‪ ,‬כי פעם ראהו מגיע לישיבת‬
‫"עץ חיים" ולפניו התגודדו כמה אברכים ששוחחו ברגש ולהט‪ .‬הבין‬
‫מהם רבי שמואל אהרן‪ ,‬כי שמועה מהלכת על כי בבגדים רבים‬
‫נמצא שעטנז‪ ,‬ומיד כששמע על כך פשט את בגדו על אתר‪ ,‬כדי שלא‬
‫יכשל אף לא לרגע באסור החמור של כלאי הבגד‪.‬‬
‫בהזדמנות אחרת הגיע לאזניו השמועה‪ ,‬כי יתכן שיש חשש שעטנז‬
‫בריפוד כסאותיו‪ ,‬ומדי נטל סכין והוריד את כל הריפוד שעל‬
‫הכסאות‪ ,‬בלי להתעכב רגע אחד‪.‬‬
‫***‬
‫בעל הקצות החושן‬
‫בערוב ימיו של רבי אריה ליב הלר מסטרי בעל "קצות החשן"‪ ,‬שכב‬
‫במטתו בחולשתו‪ ,‬ותלמידיו שימשוהו בנאמנות ובמסירות‪.‬‬
‫ספר אחד התלמידים‪ ,‬שפעם סייע לרבו בלבישת בגדיו וכאשר בקש‬
‫להלביש לו את גרביו‪ ,‬הזדעזע הרב‪ ,‬ולמרות חולשתו שאג בקול‪:‬‬
‫"זה דוקר‪ ,‬זה דוקר"!‬
‫נבהל התלמיד‪ ,‬ונסה לבדוק שמא נתחבו קוצים בגרבים‪ ,‬אך גם‬
‫לאחר שהפך את הגרביים לצדם השני‪ ,‬לא מצא בהם דבר‪ ,‬אולם‬
‫הרב המשיך לטעון בתקף כי הגרבים דוקרים אותו‪ .‬פיקח היה‬
‫התלמיד‪ ,‬ועד מהרה הסיק כי אין הדברים פשוטים‪ ,‬ובודאי חש‬
‫ה"קצות" בנשמתו הזכה‪ ,‬כי הגרבים נגועים בשעטנז‪ ,‬ואמנם לאחר‬
‫בדיקה קצרה גלה התלמיד כי בגרבים נתפרו חוטי צמר ופשתן יחד‪,‬‬
‫ועמד משתומם אל מול קדשתו הגדולה של רבו שחש מיד באסור‬
‫החמור‪.‬‬
‫לא רואים את טובת ה'‬
‫אוֹהֵּ ב וְ ֹלא בוֹעֵּ ט אוֹמֶ ֶרת הַּ גְ ָׁמ ָׁרא‪ַ ,‬אף פַּ עַּ ם הּוא ֹלא בוֹעֵּ ט‪ .‬הַּ כָׁבוֹד הַּ גָׁדוֹל‬
‫יקה לְ נֹ כַּח סֶ בֶ ל‪ָ .‬אדָׁ ם יּוכַּל לָׁתֵּ ת‬
‫בְ יוֹתֵּ ר ֶשָאדָׁ ם יָׁכוֹל לָׁתֵּ ת לַּה'‪ ,‬זֶה ְש ִת ָׁ‬
‫כָׁבוֹד לַּה' בְ ַּשבָׁ ת יָׁפָׁ ה‪ִ ,‬ש ִירים‪ִ ,‬ש ְמחָׁ ה‪ ,‬הַּ ָׁקדוֹש בָׁ רּוְך הּוא ְמאֹ ד ָׁשמֵּ ַּח‬
‫מֵּ הַּ ַּשבָׁ ת ֶשל ֹו וְ הַּ כָׁבוֹד ֶשהּוא נ ַָּׁתן לוֹ‪ָ .‬אדָׁ ם יָׁכוֹל לִ ְקנוֹת ְתפִ לִ ין הֲ כִ י‬
‫ְמהֻדָׁ רוֹת ּולְ הָׁ נִ יחַּ או ָֹׁתם בִ ְקדֻ ָׁשה ּובְ טָׁ הֳ ָׁרה‪ ,‬גַּם זֶה כָׁבוֹד לַּה'‪ ,‬אֲ בָׁ ל הַּ כָׁבוֹד‬
‫הֲ כִ י גָׁדוֹל ֶשָאדָׁ ם יָׁכוֹל לָׁתֵּ ת לַּה' זֶה "לְ ָך דֻ ִמ ָׁיה ְת ִהלָׁה"‪ .‬לִ ְשתקֹ ‪" .‬דוֹם לַּה'‬
‫וְ ִה ְתח ֹולֵּל לוֹ"‪ ,‬זֶה הַּ כָׁבוֹד הֲ כִ י גָׁדוֹל ֶשָאדָׁ ם יָׁכוֹל לָׁתֵּ ת לַּה'‪.‬‬
‫כאַּ שֲ ֶר ֹלא טוֹב לְ ָאדָׁ ם וְ הּוא שוֹתֵּ ק‪ֶ ,‬שי ְִתפַּ לֵּל בְ אוֹת ֹו ֶרגַּע לַּה'‪ ,‬וְ יוֹתֵּ ר ִמזֶה‬
‫ֹלא לַּעֲ שוֹת כְ לּום‪ .‬לָׁ כֵּן אוֹמֵּ ר הגר"א ֶשכָׁ ל ֶרגַּע ֶשָאדָׁ ם חוֹסֵּ ם אֶ ת פִ יו‪ ,‬ז ֹוכֶה‬
‫לָׁאוֹר הַּ גָׁנּוז ֶשאֵּ ין כָׁל מַּ לְ אָׁ ְך ּובְ ִריָׁה יְכוֹלִ ים לְ ַּשעֵּ ר‪ֹ .‬לא ִמי ֶש ָׁשמַּ ר אֶ ת‬
‫הַּ ַּשבָׁ ת‪ֹ ,‬לא ִמי ֶשהֵּ נִ יחַּ ְתפִ לִ ין‪ ,‬אֶ לָׁא ִמי ֶשב ֹולֵּם אֶ ת פִ יו‪ ,‬וְ כָׁל כְָׁך לָּׁמָׁ ה? כִ י‬
‫זֶה בִ ּטּוי ֶשל ַאהֲ בָׁ ה‪.‬‬
‫להגיִעַּ ַּרק בְ דֶ ֶרְך ַאחַּ ת‪ :‬כַּאֲ ֶשר ָאדָׁ ם‬
‫אפ ָׁשר ְ ַּ‬
‫ְֶ‬
‫לאהַּ ֲבהָׁ‬
‫הרמבְ "ַּם אוֹמֵּ ר ֶש ְ‬
‫ַָּׁ‬
‫ִמ ְתב ֹונֵּן בְ מַּ עֲ ָׁשיו ּובְ רּוָאיו הַּ ּנִ פְ ל ִָׁאים ֶשל ה' וְ רוֹאֶ ה אֶ ת חָׁ כְ מָׁ ת ֹו ֶשאֵּ ין ָׁלּה‬
‫ָארץ‪ ,‬כ ֹונֵּן ָׁשמַּ יִם‬
‫קֵּ ץ‪ .‬הּוא רוֹאֶ ה אֶ ת הַּ חָׁ כְ מָׁ ה בַּ בְ ִריָאה‪" ,‬ה' בְ חָׁ כְ מָׁ ה יָׁסַּ ד ֶ‬
‫בִ ְתבּונָׁה"‪ .‬כְָׁך כָׁל עַּ פְ רוֹת תֵּ בֵּ ל‪.‬‬
‫אֶ ת כָׁל זֶה הַּ ָׁקדוֹש בָׁ רּוְך הּוא עָׁ ָׁשה‪ֹ ,‬לא ֶשהָׁ ָאדָׁ ם י ְִתעַּ לֵּם ִמּמֶ ּנּו‪ .‬זֶה ְמאֹ ד‬
‫ישהּו ֶש ִסיֵּד‬
‫מַּ עֲלִ יב אֶ ת ה' ֶשהָׁ ָאדָׁ ם ִמ ְתעַּ לֵּם‪ ,‬כְ מ ֹו ֶשזֶה הָׁ יָׁה מַּ עֲלִ יב ִמ ֶ‬
‫לְ ִא ְשת ֹו אֶ ת הַּ בַּ יִת בְ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה‪ ,‬עָׁ ָׁשה לָּׁה טַּ פֵּ ט יָׁפֶ ה ֶש ָׁרצְ ָׁתה‪ ,‬וְ כַּאֲ ֶשר ִהיא‬
‫ָאמ ָׁרה לְ בַּ עְ לָּׁה כְ לּום‪ ...‬אַּ ְת ֹלא רוָֹאה מַּ ֶשהּו חָׁ דָׁ ש? ֹלא‬
‫בָׁ ָאה הַּ בַּ י ְָׁתה ֹלא ְ‬
‫אֲ נִ י ֹלא ָׁשמָׁ ה לֵּב‪ ,‬מַּ ה יֵּש? מָׁ ה אַּ ְת ֹלא רוָֹאה ֶשּצָׁ בַּ עְ ִתי? ָאה בְ סֵּ דֶ ר‪ ,‬יֹ פִ י‪.‬‬
‫ָארץ‪ ,‬וְ הָׁ ָאדָׁ ם ִמ ְתעַּ לֵּם ִמ ֶּמּנּו? ֹלא צָׁ ִריְך לְ ִה ְתבוֹנְנּות‬
‫ה' בו ֵֹּרא ְקצוֹת הָׁ ֶ‬
‫הַּ ְרבֵּ ה זְמַּ ן בַּ חַּ יִים‪ .‬כְ ֶשָאדָׁ ם נוֹסֵּ עַּ בַּ דֶ ֶרְך ֶשי ְִס ַּתכֵּל‪ ,‬י ְִתב ֹונֵּן‪ .‬בַּ עַּ ל הַּ ַּתנְ יָׁא‬
‫הַּ ָׁקדוֹש כוֹתֵּ ב‪ ,‬בִ פְ ָׁרט ֶשרוֹאֶ ה ָאדָׁ ם בְ נַּפְ ש ֹו בְ עִ ִתים ְמזֻּמָׁ נִ ים ֶשּצָׁ ִריְך לְ זַּכְ כָּׁה‬
‫בְ ִש ְמחַּ ת הַּ לֵּב‪ ,‬יעַּ ֲִמיק בְ מַּ חֲ ַּשבְ ת ֹו ויִצַּ ירֵּ בְ ִשכלְ ֹו עִ ניְן ַּ יִחּוד ה' הָׁ אֲ ִמ ִתי אֵּ יְך‬
‫ַּעֲמיק בָׁ זֶה י ְִשמַּ ח‬
‫הּוא ְממַּ לֵּא כָׁל הָׁ ע ֹולָׁמוֹת‪ ,‬עֶ לְ יוֹנִ ים וְ ַּת ְחתוֹנִ ים ּוכְ ֶשהּוא י ִ‬
‫לִ ב ֹו וְ ָׁתגֵּל נַּפְ שוֹ‪.‬‬
‫כשאדָׁ םָׁ נִ כְ נָׁס לְ עַּ צְ בּות‪ ,‬הַּ דֶ ֶרְך הַּ פְ שּוטָׁ ה וְ הַּ ְּמ ִה ָׁירה לָׁצֵּ את ִמּמֶ ּנָׁה זֶה‬
‫ְֶ‬
‫חידות לראש השנה‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫באיזה הקשר נאמר "מתשרי עד תשרי חוץ‬
‫מתשרי" ומה הכוונה? (גמ' ביצה טז)‬
‫מה הכוונה "בין כסה לעשור"?‬
‫"עוברים לפניו כבני מרון" מה הכוונה (גמ'‬
‫ר"ה ח)‬
‫מה משמעות המילה "תשרי"?‬
‫מה המקור בתורה לברכה "שנהיה לראש‬
‫ולא לזנב (רמז בפרשת כי תבוא)‬
‫‪ 0‬ענינים בראש השנה שמספר כל אחד‬
‫מהם הוא שלוש?‬
‫נִמצָׁ א בְ כָׁל הָׁ ע ֹולָׁם כֻלוֹ‪ ,‬י ְַּחשֹב‬
‫ֶשי ְַּחשֹב עַּ ל גְדֻ לַּת ה'‪ ,‬אֵּ יְך הּוא ְממַּ לֵּא וְ ְ‬
‫כַּּמָׁ ה גָׁדוֹל ה' וְ י ְִראֶ ה אֵּ יְך כָׁל הָׁ עַּ צְ בּות יוֹצֵּ את ִמּמֶ ּנּו‪ֹ .‬לא ְמ ַּשּנֶה מֵּ אֵּ יפֹ ה‬
‫בָׁ ָאה הָׁ עַּ צְ בּות לָָׁאדָׁ ם ִאם הּוא נִ ְהיֶה עָׁ צּוב‪ֶ ,‬שי ְַּחשֹב עַּ ל זֶה ְקצָׁ ת‪ .‬זֶה‬
‫הַּ ִק ְרבָׁ ה הֲ כִ י גְד ֹולָׁה ל ַָּׁקדוֹש בָׁ רּוְך הּוא‪.‬‬
‫יח‬
‫ל ָׁכֵּן ַּשעַּ ר הַּ בְ ִחינָׁה חַּ יָׁב לָׁבוֹא ִמיָׁד לְ ַאחַּ ר ַּשעַּ ר הַּ יִחּוד‪ַ ,‬אחֲ ֵּרי ֶשהוֹכִ ַּ‬
‫ּומצִ יאּותוֹ‪,‬‬
‫ַּרבֵּ נּו בְ חַּ יֵּי בֶ ן פְ קּודָׁ ה אֶ ת יִחּוד ֹו ֶשל הַּ ָׁקדוֹש בָׁ רּוְך הּוא ְ‬
‫הַּ ָׁשלָׁב הַּ בָׁ א לְ ִה ְתב ֹונֵּן בִ בְ רּוָאיו ּובְ מַּ עֲ ָׁשיו‪ .‬ה ַָּׁרב בַּ ַּשעַּ ר הַּ זֶה מַּ ְסבִ יר לָׁנּו‬
‫כַּּמָׁ ה אֲ נ ְַּחנּו כְ מ ֹו עִ וְ ִרים‪ ,‬הוֹלְ כִ ים וְ ֹלא רו ִֹאים‪ .‬וְ נֹ אמַּ ר ְת ִחלָׁה‪ ,‬כִ י טוֹבוֹת‬
‫ָאמר הַּ כָׁתּוב‬
‫הָׁ אֵּ ל י ְִתעַּ לֶה עַּ ל בְ רּוָאיו‪ ,‬וְ ִאם הֵּ ן כוֹלְ לוֹת אֶ ת ֻכלָׁם‪ ,‬כְ מ ֹו ֶש ַּ‬
‫טוֹב ה' ַּלכֹל‪ ,‬רֻ בָׁ ם כְ עִ וְ ִרים מֵּ הַּ כִ ָׁירם ּומֵּ הָׁ בִ ין גֹדֶ ל מַּ עֲלו ָֹׁתם‪ ,‬וְ אֵּ ינָׁם‬
‫ֹלשה ְדבָׁ ִרים‪.‬‬
‫מַּ ְשכִ ילִ ים עִ נְ י ָׁנָׁם ִמפְ נֵּי ְש ָׁ‬
‫ק ֶֹדם כֹל ָאדָׁ ם יָׁצָׁ א ִמּנְ קֻ דַּ ת הַּ ּנָׁחָׁ ה ֶשּטוֹב ה' ַּלכֹל‪ ,‬אֵּ ין אֶ חָׁ ד בָׁ עוֹלָׁ ם ֶשה'‬
‫ֹלא טוֹב ִאתוֹ‪ ,‬אֵּ ין דָׁ בָׁ ר ָׁכזֶה‪ ,‬בַּ דוֹמֵּ ם‪ ,‬בַּ ּצוֹמֵּ חַּ ‪ ,‬בַּ חַּ י ּובַּ ְמדַּ בֵּ ר‪ .‬גַּם ִאם‬
‫יִּוָׁ לֵּד ִתינוֹק בְ לִ י יָׁדַּ יִם וְ ַּרגְ ַּליִם וְ כָׁל גּופ ֹו מֻ כֵּה ְש ִחין‪ ,‬יֵּדַּ ע הָׁ ָאדָׁ ם ֶשה'‬
‫יטיב ִאת ֹו ְמאֹד בַּ ּמַּ ּצָׁ ב הַּ זֶה ֶשלוֹ‪.‬‬
‫י ְִתבָׁ ַּרְך מֵּ ִ‬
‫אֲ ב ָׁל כַּאֲ ֶשר ֹלא יָׁבִ ינּו הַּ בָׁ נִ ים הַּ ְקטַּ ּנִ ים מַּ עֲ ֵּשה אֲ בו ָֹׁתם‪ ,‬בֵּ ן ָׁקטָׁ ן ֹלא ָׁת ִמיד‬
‫מֵּ בִ ין לָּׁמָׁ ה אַּ בָׁ א ֹלא נוֹתֵּ ן ל ֹו אֶ ת הַּ סֻ כ ִָׁריָׁה ֶשהּוא רוֹצֶ ה‪ ,‬הּוא חו ֵֹּשב‬
‫ֶשאַּ בָׁ א ַּרע אֵּ לָׁיו‪.‬‬
‫אתי ִמבֵּ ית הַּ כְ נֶסֶ ת מּוסָׁ יוֹף‪ ,‬וְ הּוא אוֹמֵּ ר בְ מַּ ר‬
‫נגַּש אֵּ לַּי ָאדָׁ ם אֶ חָׁ ד כְ ֶשיָׁצָׁ ִ‬
‫ִ‬
‫לִ בוֹ‪ :‬יֵּש לִ י בַּ ת י ְִחידָׁ ה אֵּ ין לִ י עוֹד בָׁ נוֹת‪ַּ ,‬רק ִהיא נִ ְשאֲ ָׁרה לִ י לְ עֵּ ת זִ ְקנָׁה‪,‬‬
‫וְ הַּ יַּלְ דָׁ ה הַּ ז ֹו ח ֹולָׁה ְמאֹ ד אֵּ יְך אֲ נִ י יָׁכוֹל לִ ְראוֹת אֶ ת טוֹבַּ ת ה'? אֵּ יְך אֶ פְ ָׁשר‬
‫לְ הַּ גִ יד ֶשה' טוֹב לַּ כֹל‪ .‬מַּ ה ּנַּגִ יד לְ ָאדָׁ ם ָׁכזֶה? גַּם ֶשרוֹחֲ צִ ים ִתינוֹק‬
‫ַאמבַּ ְטיָׁה הּוא ב ֹוכֶה וְ חו ֵֹּשב אֵּ יזֶה ִאּמָׁ א ָׁרעָׁ ה יֵּש לוֹ‪ ,‬וְ ִהיא בְ סַּ ְך הַּ כֹל‬
‫בָׁ ְ‬
‫ְמנ ַָּׁקה אוֹתוֹ‪ ,‬רוֹצָׁ ה ֶשי ְִהיֶה נ ִָׁקי עִ ם ֵּריחַּ טוֹב‪ ,‬עַּ כְ ָׁשו הּוא ב ֹו ֶכה‪ ,‬הּוא‬
‫ִתינוֹק וְ אֵּ ין ל ֹו ֵּשכֶל לְ הָׁ בִ ין‪ ,‬אֲ בָׁ ל ַאחֲ ֵּרי זֶה הּוא יְחַּ יְֵּך‪.‬‬
‫טוֹב ה' ַּלכֹל‪ ,‬זֹאת נְ קֻ דַּ ת הַּ יְצִ יָאה‪ .‬כְ ֶשָאדָׁ ם רוֹצֶ ה לְ ִה ְתב ֹונֵּן בְ מַּ עֲ ֵּשה ה'‪,‬‬
‫יטיב עִ ם ֻכלָׁם‪ ,‬גַּם ִמי‬
‫הּוא קֹדֶ ם כֹל חַּ יָׁב לָׁצֵּ את ִמּנְ קֻ דַּ ת הַּ ּנָׁחָׁ ה ֶשה' מֵּ ִ‬
‫יטיב ִאת ֹו ְמאֹד‪.‬‬
‫ֶש ְּנִראֶ ה לָׁנּו ֶשהּוא ִמ ְסכֵּן ‪ -‬ה' הֵּ ִ‬
‫אנ ְ ֲַּחנּו ִקצְ ֵּרי ר ִֹאי‪ ,‬אֲ נ ְַּחנּו ֹלא חַּ ָׁי בִ ים לָׁדַּ עַּ ת הַּ כֹל בַּ חַּ יִים‪ָׁ .‬לכֵּן אוֹמֵּ ר הָׁ ַּרב‬
‫ַאחֲ ֵּרי ֶשזֶה הַּ בָׁ ִסיס ֶשּטוֹב ה' ַּלכֹל‪ ,‬אֶ לָׁא ֻכלָׁנּו כְ עִ וְ ִרים ֶשבִ כְ לָׁל ֹלא‬
‫רו ִֹאים אֶ ת הַּ ּטוֹבוֹת‪ ,‬יָׁכוֹל ָאדָׁ ם לְ ִה ָׁכנֵּס לְ עַּ צְ בּות לָּׁמָׁ ה ֹלא ִקבְ לּו אוֹת ֹו‬
‫לַּעֲ בוֹדָׁ ה פְ לוֹנִ ית?‪ ...‬מָׁ ַּתי הּוא יָׁבִ ין ֶשהּוא שוֹטֶ ה‪ֶ ,‬שיָׁבוֹא ל ֹו אֵּ יזֶה כְ אֵּ ב‬
‫בָׁ ֶרגֶל וְ הָׁ רוֹפְ ִאים ֹלא י ְֵּדעּו מַּ ה לַּעֲ שוֹת ַּרק ָאז הּוא יִפְ נֶה לַּה' ֶשי ְַּרפֵּ א ל ֹו‬
‫אֶ ת הָׁ ֶרגֶל‪ ,‬בְ אוֹת ֹו ֶרגַּע הּוא ֹלא צָׁ ִריְך כְ לּום‪ֹ ,‬לא י ְִהיֶה ִאכְ פַּ ת ל ֹו ִמכְ לּום‬
‫ַּרק ֶשהָׁ ֶר גֶל ִת ְהיֶה בְ ִריָאה‪ .‬אנ ְ ֲַּחנּו עִ וְ ִרים ֹלא רו ִֹאים אֶ ת טוֹבָׁ ת ֹו ֶשל ה'‪.‬‬
‫מצאו לפחות‬
‫עשרה הבדלים‬
‫בין התמונות‬
‫מהנעשה במכינה ב' ‪ -‬מתחילים‬
‫בבוקר בתפילה מילה במילה להרגל‬
‫תפילה מקטנות מתוך נחת וישוב הדעת‬
‫בהמשך פעילות בתנועה ובמוזיקה‬
‫בהמשך סיפורי פרשת שבוע‬
‫וחכמינו ז"ל‪ .‬וכמובן גם הצד הגשמי‬
‫מושקע בארוחה חמה ומזינה‬
‫ממשיכים ביצירה תוך שימת דגש על‬
‫מוטוריקה עדינה ותחושתיות‬
‫כמובן הדגש שהילדים יבואו ויחזרו‬
‫שמחים ומאושרים‬
‫בחול‪:‬‬
‫תפילות‬
‫‪( 52:25‬לפני מנין הנץ החמה)‬
‫סליחות‬
‫שחרית הנץ החמה ‪( 50:20‬כ‪ 20-‬דקות קודם הנץ החמה)‬
‫‪51:55‬‬
‫שחרית מנין ב'‬
‫‪51:70‬‬
‫שחרית מנין ג'‬
‫‪( 71:50‬כ‪ 45-‬דק' קודם שקיעה)‬
‫מנחה‬
‫סמוך למנחה‬
‫ערבית מנין א'‬
‫בתום השיעור המרכזי‬
‫ערבית מנין ב'‬
‫שיעורים‬
‫יום ראשון‬
‫יום שני‬
‫יום שלישי‬
‫יום רביעי‬
‫יום חמישי‬
‫בימים א – ה בשעה ‪75:95‬‬
‫עין יעקב ‪ -‬עיון באגדות חז"ל‬
‫חובת הלבבות‬
‫הלכה ‪ /‬ענייני דיומא‬
‫מסילת ישרים לרבנו הרמח"ל‬
‫הלכות שבת‬
‫פעילות לנשים‬
‫יום שלישי ‪ 45:95‬שיעור לנשים‪ ,‬הר' עטיה‬
‫בשבת‪:‬‬
‫תפילות ושיעורים‬
‫‪( 71:55‬כ‪ 95-‬דק' לפני שקיעה)‬
‫מנחה ערב שבת‬
‫‪( 50:95‬כשעה קודם הנץ החמה)‬
‫שחרית עם הנץ החמה‬
‫‪ 95( 51:55‬דק' לפני תפילת שחרית)‬
‫שיעור בהלכות נידה‬
‫‪51:95‬‬
‫שחרית מנין ראשי‬
‫‪( 74:95‬אליהו קורן ‪ ,4‬משפחת פרג'יאן)‬
‫תהילים לבנים‬
‫שיעור הלכה חושן משפט ‪70:95‬‬
‫‪76:55‬‬
‫מנחה מנין א'‬
‫‪76:95‬‬
‫שיעור מוסר‬
‫‪( 71:70‬בתום השיעור)‬
‫מנחה מנין ב'‬
‫‪( 71:55‬כשעה לפני צאת השבת)‬
‫אבות ובנים‬
‫‪( 71:95‬כ‪ 95-‬דק' קודם צאת שבת)‬
‫שיעור הלכה‬
‫‪( 75:55‬עם צאת השבת)‬
‫ערבית של מוצ"ש‬
‫פעילות לנשים בשבת‬
‫תהילים לבנות‬
‫שיעור לנשים‬
‫‪( 72:20‬הרב מן ההר ‪ 44/7‬משפ' בן‪-‬אלי)‬
‫‪ 72:20‬מפי מו"ר שליט"א‬
‫שיעורים קבועים נוספים מפי מו"ר הרב שליט"א בירושלים והסביבה!‬
‫‪71:95‬‬
‫יום ראשון ‪ 47:55‬ביה"כ "משכן אברהם"‪ ,‬רח' מרידור פסגת זאב י‪-‬ם יום שני‬
‫יום חמישי ‪47:55‬‬
‫יום רביעי ‪ 71:55‬ביה"כ "בורכוב"‪ ,‬רח' פישל ירושלים‬
‫ביה"כ "מוסיוף"‪ ,‬רח' יואל ירושלים‬
‫מעלה אדומים רח' אבני החושן‬
‫‪ 52:25‬לאחר מכן התרת נדרים‬
‫סליחות ביום ראשון‬
‫* נשים לא חייבות להגיע להתרת נדרים‪ ,‬הבעל נעשה שליח להפרת נדרי אשתו‪.‬‬
‫* בנות מעל גיל ‪ 74‬לא נשואות חייבות בהתרת נדרים‬
‫* בהדלקת נרות בערב ראש השנה מברכים על נר של יום טוב‪ ,‬ואין אומרים שהחיינו בהדלקת הנרות אלא בקידוש‬
‫* יש להכין עוד זוג פמוטים ‪ 7‬ליום השני של ראש השנה‬
‫‪71:‬‬
‫מנחה ערב ראש השנה‬
‫‪71:55‬‬
‫‪56:95‬‬
‫שחרית‪ ,‬מנין אחד בשעה‬
‫‪ 55:55‬תקיעת שופר לנשים בבית הרב בדיוק ב‪-‬‬
‫תקיעות ומוסף בקירוב בשעה‬
‫‪71:‬‬
‫שיעור יום א' דראש השנה‬
‫‪71:55‬‬
‫‪71:‬‬
‫מנחה‬
‫‪71:20‬‬
‫‪71:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪70‬‬
‫תשליך‬
‫‪71‬‬
‫* הדלקת נרות בבתים‪ ,‬בברכה "להדליק נר של יום טוב"‬
‫‪71:‬‬
‫ערבית ליל ב' דראש השנה‬
‫‪71:20‬‬
‫שחרית‪ ,‬מנין אחד בשעה‬
‫תקיעות ומוסף בקירוב בשעה‬
‫שיעור יום ב' דראש השנה‬
‫מנחה‬
‫ערבית של מוצאי החג‬
‫ערבית יום א' דראש השנה‬
‫שחרית יום א' דראש השנה‬
‫תקיעות ומוסף‬
‫מנחה יום א' דראש השנה‬
‫ערבית יום ב' דראש השנה‬
‫שחרית יום ב' דראש השנה‬
‫תקיעות ומוסף‬
‫מנחה יום ב' דראש השנה‬
‫‪56:95‬‬
‫‪ 55:55‬תקיעת שופר לנשים בבית הרב בדיוק ב‪-‬‬
‫‪71:‬‬
‫‪71:70‬‬
‫‪71:‬‬
‫‪71:55‬‬
‫‪71:‬‬
‫‪71:20‬‬
‫חזן‪ :‬ר' משה חבושה‬
‫חזן‪ :‬ר' משה חבושה‬
‫חזן‪ :‬ר' משה חבושה‬
‫חזן‪ :‬בנימין בנימין‬
‫חזן‪ :‬בנימין בנימין‬
‫חזן‪ :‬בנימין בנימין‬
‫חזן‪ :‬ר' משה חבושה‬
‫חזן‪ :‬בנימין בנימין‬
‫‪!79:55‬‬
‫‪!79:55‬‬
‫סומך‪ :‬בנימין בנימין‬
‫סומך‪ :‬בנימין בנימין‬
‫סומך‪ :‬בנימין בנימין‬
‫תקיעות‪ :‬כבוד הרב שליט"א‬
‫סומך‪ :‬ר' משה חבושה‬
‫סומך‪ :‬ר' משה חבושה‬
‫סומך‪ :‬בנימין בנימין‬
‫תקיעות‪ :‬כבוד הרב שליט"א‬
‫בהלכה ובאגדה לזיכוי הרבים‪ ,‬להצלחה‪ ,‬לרפואה ולעילוי נשמת‪.‬‬
‫דניאל בן‪-‬ציון בטל' ‪.050-4886366‬‬
‫העלון מוקדש לעילוי נשמתו הטהורה של מרן שר התורה ופוסק הדור‪ ,‬מורנו ורבנו מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל‪ ,‬שזכותו הגדולה תגן עלינו‬
‫‪ ,‬דוד בן שמחה וב"ב‪ ,‬משפחת מזרחי‪ ,‬אור ואייל להצלחה ברוחניות וגשמיות‪ ,‬יחזקאל מאיר בן שרה לבריאות איתנה‬
‫להצלחת‪:‬‬
‫לרפואת‪ :‬חיים מרדכי בן נטע‪ ,‬עובדיה בן עמומה‬
‫לעילוי נשמת‪ :‬נעמי בת עזיזה‪ ,‬שמואל בן רחל‬