עלון חסדי שמואל 230
בס"ד גליון פרשת ניצבים (שנה חמישית) ,כ"ז אלול תשע"ו עומדים אנו לפני יום הדין ,יום שבו הקב"ה בוחן מי באמת מעבדיו ומי חס וחלילה לא ,והמשפט נעשה בסתר כך לימדו רבותינו ,שנאמר "בַּ כֵּסֶ ה לְ יוֹם חַּ גֵּנּו" 'איזהו חג שהלבנה מתכסה בו הוי אומר ראש השנה' ,משום שכל משפטי ה' כתהום רבה, תהום עמוקה וחשוכה שלאף אחד אין שדה ראיה מה יש באותה בתהום ,ואין הקב"ה מעניש את המורדים בו אלא בסתר שנאמר " ְּור ָׁשעִ ים בַּ חֹ ֶשְך יִדָׁ ּמּו" לכן כביכול נראה לאדם שמשפט ה' לא אמת ולא צדקו יחדיו, וכך כותב הרמב"ן ,יש דבר שרבים ימשכו ממנו לכפירה ,למה הרבה לא מוכנים להירתם לעבדות לה' ,למה מעטים מוכנים להיות עבדים נאמנים ,אומר הרמב"ן ,כי בראותם המשפט המעוקל ,הנה אני רואה אדם שנוסע לסוף שבוע בטבריה בראש השנה ועושה בשר על האש בכנרת ועובר בשלום את השנה, ופלוני שהיה בבית הכנסת ושמע תקיעות ובכה והתפלל לא צלחה לו שנה ,הראות המשפט מעוקם – אבל אנחנו יודעים "אֵּ ל אֱ מּונָׁה וְ אֵּ ין עָׁ וֶל" ,אותו אדם שלא שמר מצוותיו של ה' ולא פחד ממשפטו ,עלתה לו שנה אבל קיצרו לו ממסכת חייו ,ושנה שחי בה באיבריו ,אבל בנשמתו היה חושך וריקנות ,עצבות וקדרות ,זה משפטי ה' אמת! אבל בסתר! אף אחד לא רואה ,זה בחושך ידמו. מלך אוהב צדקה ומשפט – ה' אוהב את המשפט והצדק, ּומ ַּשלֵּם לְ שֹנְָאיו אֶ ל פָׁ נָׁיו לְ הַּ אֲ בִ יד ֹו ...אֶ ל פָׁ נָׁיו ְי ַּשלֶם ל ֹו" ,ה' אוהב " ְ את הצדק גם לאלו שמרדו בו ופרקו עול מצוות מעליהם ,גם להם משלם על מיעוט מעשים טובים שבידיהם ,אין עוול – אף לרשע ה' משלם ,אבל להאבידו ,כך זהו קיצו. ואמר החפץ חיים ,משל לאדם שנידון לתליה ונתנו לו ארוחה אחרונה כאוות נפשו ,והמתבונן מן הצד יחשוב ,הנה עשה פשע שמגיע עליו מיתה ,ובמקום זאת נתנו לו ארוחה כאוות נפשו, נכון אומר החפץ חיים ,אבל זה הארוחה האחרונה ,שנאמר "ובמלאת סיפוקו – יצר לו" ,לאחר מכן תגיע הענישה. "משפטי ה' אמת צדקו יחדיו" – כשרואים את מכלול התמונה, מבינים כיצד ה' נותן לרשע רע כרשעתו וכיצד ה' משלם לאיש צדיק כמפעלו ,יסוד העולם הוא המשפט ,מלך במשפט יעמיד ארץ ,וכל החוזק של המלך תלוי במסכת משפט פרטנית ודקדקנית ,ועוז מלך משפט אהב – לכן על האדם לדעת תמיד: 'דע מה למעלה ממך ,עין רואה ,אוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים'. אדם יכול לרמות את סביבתו ,יכול לרמות אפילו את עצמו, אבל לא את מלכות שמים ,שם נאמר" ,היסתר איש במסתרים ואנוכי לא אראנו" – אדם עובר עבירה בסתר והקב"ה מפרסמו בגלוי ,אדם מרמה את חברו ,או שלא מתנהג בישרות אלא ערמומי בהתנהלותו – הקב"ה יודע ועתיד לגבות ממנו – לכן "אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך" גם אם ה' הינו סבלן וארך אפיים ומחכה ה' לאדם שישלם לבד על מעשיו הרעים ,שיבוא ויודה בקנס וייפטר ,אבל כשרואה ה' שההמתנה לא מועילה והאדם לא משתנה ,פורע ממנו הקב"ה על כל חובותיו ואז חס וחלילה נופל בחולי מטונף או בצרה קשה ואכזרית ואז שואל האדם – רבונו של עולם ,למה תעמוד מרחוק ,למה תשכחנו תעזבנו לאורך ימים? ובעצם אתה הוא זה שעזב את ה' בזה שסרבת לשלם על פשעיך וחטאותיך ,כי צדיק הוא ה' ,צדיק וישר הוא! אל אמונה ואין עוול! ואנחנו עמך וצאן מרעיתך – צאן כפופים לרועה ,לכל אשר יחפוץ וכך נזכה לשנה טובה ומבורכת אנו וכל החפצים בה' שבת שלום ,אייל עמרמי ובתורתו אמן כן יהי רצון. יש לאכול את הסימנים בליל ראש השנה בשני הלילות לאחר ברכת המוציא לחם מן הארץ. יש להדר שיהא בשר ראש כבש על שולחנו זכר לאילו של יצחק אבינו. אין מברכים שהחיינו בהדלקת הנרות של ראש השנה אלא רק בקידוש. אין להכין צורכי סעודה של יום השני של ראש השנה בעוד נמצאים ביום הראשון של ראש השנה ,וזאת מפני שאין יום טוב מכין לחברו. מותר להתקלח בראש השנה במים חמים מדוד שמש בלבד! וכן בביתו ולא בבית מרחץ. אסור לאדם לשמש מיטתו בשני לילות ראש השנה ,אך אם חל ליל הטבילה בהם מותר ובלבד שיטבול האיש לאחר מכן. 71:05 ( 25דקות לפני השקיעה) 71:05 75:24 שוש אשיש ישעיה ס"א לקבלת העלון במייל[email protected] : לשיעורי תורה ,שאלות לרב ,ועודwww.ayal-taarog.co.il : זה ממקום שנברא וזו ממקום שנבראת יעקב ביקש מאשתו לחזור הביתה בשעה מוקדמת מאחר ועליו לצאת לשיעור השבועי ,בדרך לאה פגשה חברה ושכחה את בקשתו של בעלה ,כשלאה חזרה היה מאוחר ויעקב הפסיד את השיעור. לאה הסבירה ששכחה לחזור בזמן וביקשה סליחה ,יעקב קיבל את הסליחה למרות הקושי ושכח מהדבר לאחר מספר דקות. שבוע לאחר מכן ,ארע מקרה דומה ,אך הפעם יעקב הוא זה ששכח את בקשת אשתו לחזור בשעה מוקדמת מאחר והיא רוצה לצאת לקניות ,יעקב סיים את עבודתו ובמקום להגיע הביתה התעכב בעבודה .כשנזכר ,היה זה כבר מאוחר ,לאה הפסידה את זמן פתיחת החנויות. יעקב שהבין מיד שעליו לפייס את אשתו ניסה לעשות זאת שעה ארוכה ,אך הוא הרגיש שללאה קשה מאוד להתפייס .בשלב מסויים הוא הטיח בה "כששבוע שעבר את איחרת ,לא עשיתי מהדבר סיפור, ביקשת סליחה ,אני מיד סלחתי ובזה זה נגמר ,למה כשאני המאחר הדברים נראים אחרת". לעיתים יעקב אף מסיק מכך שאשתו היא אישה בעלת מידות רעות חלילה ,ומכאן הדרך קצרה למצב מתוח ולכעסים בבית .אך האמת, שאין הדבר מצביע על מידות רעות ח"ו ,אלא שזה טבע האיש וזה טבע האישה. קודם כל תפילה רבקה הגיע לייעוץ בחוג להנחיית הורים ,מיד כשנכנסה היא צנחה על הכסא וסיפרה ,שהשבוע קיבלה "ד"ש חם" מהרב בכיתה של מוישי, הבן הבכור שלה ,בן ה.1 - השבוע ,בפעם הראשונה ,מוישי הגיש לה שלושה פתקים "מרשיעים". "היום מוישי הרביץ לחבר"" .היום יוסי איחר לכיתה"" .היום מוישי לא הכין שיעורי בית למרות שנענש"... שיא השיאים של התופעה הלא-מוכרת הזו בביתה היה טלפון מאוחר בלילה .על הקו היה המורה .הוא תיאר בטון רציני ומבהיל את כל מעלליו של מוישי מתחילת השנה ,וביקש באופן חד משמעי שההורים ישוחחו עם הבן ויעקבו אחריו בשבע עיניים. רבקה סגרה את הטלפון והתחילה לבכות ,זה כבר היה מעל ומעבר והיא הרגישה שהיא פשוט קורסת. למחרת שוחחנו ארוכות עם מוישי ,סיפרה רבקה ,אבל הוא הגיב בביטול וטען שהרב נטפל אליו ללא סיבה. "אני מרגישה חסרת אונים לגמרי ,אין לי מושג מה לעשות ,ובכלל הרב הזה ממש לא נראה לי ...כל-כך נוקשה וקפדן .אין לי מושג איך נעבור את השנה הזאת ...הצילו!". רבקה מאוד לחוצה מהמצב ,היא מרגישה שעליה לעצור את התנהגותו של בנה ,עליה לדאוג לו לחזור למסלול ,לעזור לו להכין שיעורי בית וכבר מבואר בגמרא (נידה לא" ):מפני מה האיש מקבל פיוס ואין אישה מקבלת פיוס ,זה ממקום שנברא וזו ממקום שנבראת", ומסביר רש"י שהאיש שנוצר מן עפר תיחוח ,נח להיבטל ,אבל האישה נוצרה מבשר עצמות וגידין קשין ,ולכן קשה לה יותר לסלוח. כלומר שזהו טבע הבריאה שהאיש שנברא מהעפר קל יותר לקבל מחילה ,ואילו האשה שנבראת מן העצם ,קשה לה יותר לסלוח. בעל חכם שיודע את טבע הבריאה צריך להניח לאשתו ,עליו להבין שאין הדבר מגיע ח"ו ממידות רעות ,אלא שזו טבעה של האישה, עליו להשקיע יותר בפיוס ולפעמים לתת גם לזמן לעשות את שלו... מנגד על האשה להבין שעומד בפניה אתגר לצלוח את המידות הטבועות בה ,להתעלות על עצמה ולסלוח גם כשקשה. ולחזור חזרה אל התלם. מרוב לחץ רבקה לא מצליחה לחשוב ואף לא לעלות בדל חיוך על שפתיה ,היא נראית שבורה ומיואשת. לא תמיד יש בידינו פיתרון לכל מצב ,אך דבר אחד עלינו לזכור יש לנו גם שותף שלישי ובידנו לפנות אליו. הקב"ה מצפה מאיתנו פשוט לפנות אליו בתפילה. כאנשים מאמינים אנו פונים אל הקב"ה בתפילה בכל יום ,מתפללים על פרנסה ,חינוך ילדים ,בריאות ,שלום בית ומה לא ,אך באורך פלא כשקוראת לנו איזו בעיה אנו שוכחים שעלינו לפנות בתפילה לפני בורא העולם. עלינו להבין שהקב"ה הוא מסובב הסיבות ,הוא זימן את הרב הזה לכיתה הזו ,ואם ההשתדלות שלנו לא הועילה כנראה שזה רצון ה' יתברך. לעיתים הקב"ה פשוט שולח לנו מסר שכנראה שכחנו שיש לילד שלנו גם שותף שלישי שבידנו לפנות אליו. הרב פינקוס זצ"ל מביא משל מדהים שמסביר באופן בהיר את מהות התפילה: רופא צעיר נשאר בתורנות-לילה בחדר מיון .הרופא חשש שלא יוכל לטפל בכל החולים והסביר למנהל שייתכן ולא יעמוד בלחץ במהלך הלילה .המנהל שמע את לבטיו ואמא לו שבמידה ויזדקק לעזרה כלשהי יתקשר אליו והוא ישלח לו תגבורת מיידית. ואכן ,כפי שצפה הרופא ,היה עומס גדול במיון ,העניינים יצאו מכלל שליטה ואחד החולים נפטר .בבוקר ,כשהגיע המנהל ורצה לברר מדוע החולה נפטר ,אמר לו הרופא הצעיר" :לא הספקתי לטפל בו, אמרתי לך שלא אוכל להסתדר לבד". "נכון" ,ענה המנהל" ,אבל אמרתי לך שבמידה ולא תסתדר – תתקשר .מדוע לא צלצלת?". כך גם ה' יתברך מצפה מאיתנו ,שבכל קושי בחיים ,נראה את ה' יתברך מול העיניים ,נבין שזה מאיתו יתברך ,ונקרא לו להושיענו. רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא בעל "האוהב ישראל" לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו "מוניש החייט" ,כך כנו כולם את מוניש'ל מאפטא ,אולם לאמתו של דבר רחוק היה מוניש מהכינוי המכובד חייט ,אמנם ידיו אמונות היו במלאכת החייטות ,ואילו היה מזלו שפיר יותר ,היה ודאי יושב בחנות מרווחת ומוציא תחת ידיו מחלצות פאר ,אולם מחמת שביש גדא היה וההצלחה ממנו והלאה ,נותר מוניש עני מדכא וחסר כל. את רוב זמנו בלה מוניש בתפירת טלאים על גבי בגדים ישנים ובלויים שתושבי אפטא הפקידו בידיו ,והוא השקיע את מיטב כוחותיו ומרצו כדי להשביע את רצון לקוחותיו. מדי פעם ,כאשר מחסורו ועניו העיקו עליו לבלתי נשוא ,היה חומק אל ביתו של ר בה הנערץ של אפטא ,הלא הוא בעל "אוהב ישראל" ,ושופך בפניו את לבו ומרירותו .בעינים אוהבות היה הצדיק מאזין לדבריו ומשתתף בצערו ,ומחזקו בדברי אמונה ובטחון .מוניש היה יוצא ממנו מעדד ומחזק. באותו ערב ,בו נכנס מוניש החייט אל הצדיק מאפטא ,שרתה השמחה על פניו ,לשם שנ וי .ומוניש החל לספר" :רבי ,הקב"ה האיר את מזלי ,הפריץ הגדול שבמחוז אפטא ,מכר את אחזתו ,ואדון חדש השתקע בה ,ובאיזה חייט בחר האדון החדש ,במוניש החייט! ועכשו פרנסתי מבטחת בסיעתא דשמיא למשך כמה שנים". עברו ימים ,ומוניש שב אל הרב כשעל פניו מעיבה עננה קלה .שמועה שמעתי" ,אמר מוניש אל הרב מאפטא" ,כי האדון החדש אינו אלא יהודי מומר ,שלמרבה הצער זנח מאחוריו את התורה והמצות". "דע לך" ,אמר ה"אוהב ישראל" למוניש החייט בקול החלטי "כי עליך להשמר מעתה ואילך באסור החמור של שעטנז ,מבקש אני ממך בכל לשון של בקשה ,שלא תתפור לאציל שום בגד או כסות שיש בהם חוטי צמר ופשתים יחדיו ,ואף אם יעלה הדבר במשרתך ותוותר בלי פרנסה ראויה". לא ארכו הימים ,והנסיון נערם לפתחו של מוניש החייט ,היה זה באחד מבקוריו בארמונו של אדונו ,והלה מסר לו גליל גדול של אריג משובח ויקר ערך" ,הכן לי מבד זה בגד מפואר ומרשים" .ביקש האציל" ,שכן יום הלדתי קרב ובא ,וחפץ אני לערוך בו נשף גדול לכל חברי האצילים ,ולהרשים אותם בבגד היפה שעלי". מוניש לא נזקק לבדיקה מעמיקה כדי לגלות ,כי הבד החדש נגוע כולו בשעטנז ,מבלי שום אפשרות לתקנו .הוא נקלע למבוכה וסערת נפש, אולם תמותו עמדה לו והוא החליט לעמוד איתן כצור חלמיש ולא להכין את הבגד ,ויהיה מה. עברו ימים וחלפו מספר שבועות ,ולפליאת האדון לא בא אליו החייט היהודי עם הבגד החדש למדידה ותקונים סופיים .מכיון שמועד הנשף הלך והתקרב בצעדי ענק ,שלח האדון לזמן לפניו במהירות את מוניש, וכששמע שחלה כלל לא התחיל במלאכה ,בערה בו חמתו. מדוע אתה מהתל בי? שאל בפנים סמוקות .וכשמוניש ראה כי כלתה אליו הרעה ,אמר בקול רועד" :הקולר לא תלוי בי ,אלא ברב של אפטא ,הוא צוה עלי שלא לתפר לך את הבגד ,שכן יהודי אתה ואסור לך ללבוש בגד שעטנז שיש בו כלאים". התשובה הלא צפויה ,הביאה את האדון במבוכה" ,קח אותי אל הרב" אמר האדון בקול רך ,ומוניש כבש את פליאתו בלבו אל מראה השנוי הגדול שהתחולל מול עיניו ,והתלוה אליו אל ביתו של ה"אוהב ישראל"" .מדעו צויתם על מוניש שלא לתפור לי את בגד הכלאים"? פתח האדון בשאלתו ,מיד עם הכנסו אל הרב "הבה ואסביר לך" ,אמר לו הרב במאור פנים "חכמינו ז"ל אמרו ,שאף-על-פי שחטא –ישראל הוא .ואין הכונה רק ביהודי שנכשל בחטא מסוים ,שכן ודאי הוא שהוא נותר בן -ישראל .אלא הדברים אמורים אף באדם שחטא בישראל שבו ,דהיינו שהמיר את דתו וזנח את יהדותו .גם אדם כזה עדין ישראל הוא ומחיב במצות .ומכיון שיהודי אתה ,לכן גזרתי על החייט שלא יכשיל אותך חלילה בחטא חמור של שעטנז". לפתע פרץ האדון בבכי מר והוא החל לדבר בשפת היהודים ופנה ל"אוהב ישראל" בקול רועד :לא ידעתי עד כמה התורה אוהבת כל אחד מישראל ,ואפילו לאחר שהשתמד ופנה עורף לדת ישראל ,עדיין מכנים אותו בשם ישראל ומבקשים לאמצו אל היהדות .אלו ידעתי זאת בעודי יהודי כשר ,לא הייתי מתרחק מצור מחצבתי" .הורה לו הצדיק דרך תשובה ,כשהוא מיעץ לו לעקר לארץ אחרת. זמן קצר לאחר מכן הופתעו בני המחוז לראות כי האחוזה נמכרה שוב לאציל אחר ,והאדון החדש שזה מקרוב השתקע בו ,נעלם ,מעטים ידעו את הסוד ,כי האדון שב לבוראו ונעשה בעל תשובה גמור. שנהיה מלאים מצוות כרימון צריכה מוגברת של ירקות ופירות תורמת להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם .הרימון הוא אחד הפירות העשירים ברכיבים בריאותיים. מרכיבי הרימון תורמים להפחתת רמות ה( LDL-המכונה הכולסטרול "הרע") בדם ,להפחתת חמצונו ,להפחתת רמות לחץ הדם ועוד .כאשר הכולסטרול מתחמצן (ממש כפי שברזל הופך לחלודה) ,אז הכולסטרול המחומצן שוקע מק"ג ליום (החל מגיל .)72 בדפנות העורקים וגורם להאצת תהליך טרשת העורקים .במחקרים רבים חומצ ה פולית תורם למניעת מומים מולדים במערכת העצבים של נמצא כי מרכיבי הרימון יכולים לסייע הן בעיכוב חמצון הכולסטרול ,והן העובר ,להפחתת רמות ההומוציסטאין בדם ,מה שעשוי לסייע בפירוק הכולסטרול המחומצן בהפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם ,וכן לשמירה על תפקוד המוח זאת ועוד ,הרימון עשיר בשלל ויטמינים המסייעים בשמירה על בריאות כלי עם התקדמות הגיל .מעניין לציין שהרכב הרכיבים הבריאותיים הדם והלב ,לדוגמה ,נוגדי החמצון ויטמין Cוויטמין .Eחצי כוס גרגרי רימון ברימון יכול לסייע בשמירה על חוזק העצם. תספק כמעט 75%ממנת הוויטמין Cהיומית המומלצת. תפקוד תקין של מערכת העיכול -הרימון הוא אחד הפירות העשירים (חומצה ופולאט B 6 הרימון מהווה מקור לוויטמינים מקבוצה ,Bכגון ויטמין ביותר בסיבים תזונתיים .חצי כוס גרגרי רימון תספק 75%ממנת אשלגן, מכיל הוא כן פולית) ,התורמים להפחתת רמות ההומוציסטאין בדם. הסיבים התזונתיים היומית המומלצת .מרבית הסיבים התזונתיים מינרל התורם לשמירה על רמות לחץ דם תקינות. ברימון הם בלתי-מסיסים .סיבים אלה תורמים לתפקוד תקין של פעילים, רכיבים של רבות תורם למניעת סרטן -הרימון מכיל עשרות מערכת העיכול ולמניעת תהליכים סרטניים במעי .גם הפוליפנולים חומצה משוחררת ממנו פוניקאלאגין, ביניהם טאנין ייחודי המכונה שהרימון עשיר בהם יכולים לסייע ביצירת סביבה נוגדת חמצון במעי, אלאגית .לחומצה האלאגית מיוחסות השפעות נוגדות סרטן והיא אופיינית וכך לתרום להגנתו מפני תהליכים סרטניים. גם לפירות יער. מחקרים נוספים מצביעים על כך שלמרכיבי הרימון השפעות אנטי - עיכוב חמצון, תהליכי דלקתיים, תהליכים להפחתת תורמים מרכיביו בקטריאליות וכי הם יכולים לסייע בהגנה מפני דלקות בחלל הפה. היווצרות כלי דם חדשים ,השראה של מוות תאי מתוכנת (אפופטוזיס) ועוד .שילוב הרכיבים הפעילים בו תורם להפחתת הסיכון למחלות. חומצה פולית -הרימון הוא אחד מהפירות העשירים חומצה פולית -ויטמין מקבוצה Bבעל חשיבות רבה 755 .גר' גרגרי רימון מכילים כ 25-מק"ג חומצה פולית ,המהווים 75%מהמנה היומית המומלצת ,העומדת על 255 חומר איסור לבישת שעטנז לקראת הימים הנוראים נביא לקט סיפורים בחומרת איסור לבישת שעטנז (באדיבות מכון לבוש מהדרין). *** שתים עשרה שנה ללא ילדים. בפתחה של אחת ממעבדות השעטנז ניצב זוג חרדי עם חבילה נכבדה. כל מלתחת הביגוד שלהם נמסרה לבדיקה .כעבור ימים אחדים שבו לקבל את הבגדים ,עמדו בפתח המעבדה מתוחים וציפו לתוצאות הבדיקה "כמעט הכל בסדר" נאמר להם "חוץ מהמעיל" מעיל הצמר של האשה נמצא נגוע כולו בשעטנז דאורייתא. מנהל המעבדה לא ציפה לתגובה שבאה בעקבות דבריו .האשה פרצה בבכי מר .לרגע חשב הבודק כי מצבם הכלכלי של הזוג אינו מאפשר להם קניית מעיל חדש במקום המעיל האמור ,אבל הסיפור שבפיהם היה שונה ,שונה לגמרי ומזעזע" ,שתים עשרה שנה חלפו מאז נישואינו ועדין לא נתברך הבית בילדים ,עשינו כל דבר שרק ניתן תפילות דמעות, וסיעות לקברי צדיקים ,ולהבדיל בין חיים לחיים ברכות מכל צדקי הדור .ביקורים אצל רופאים בכל רחבי העולם סגולות שונות והכל ללא הועיל ,עדיין לא נושענו. לאחרונה שאל אותנו אחד הרבנים אם בדקנו את בגדינו משעטנז ,שהרי השעטנז כידוע מעכב את התפילה ,עכשיו נתברר לנו פתאום כי התפילות והדמעות של שתים עשרה שנים תמימות עלו למעלה אבל נתקלו במחיצה של ברזל ,נורא הדבר לחשוב עליו! כל כך הרבה תפילות כל כך הרבה דמעות והכל נעצר בגלל חוסר שימת לב לאיסור "שעטנז". לאחר שנה הוזמן הבודק לברית מילה של בנם הבכור של הזוג... *** שעטנז בשנחאי מעשה שאירע ב"ישיבת מיר" בעת שהותה בשנחאי ,בתקופת מלחמת העולם השניה .היה זה בעיצומה של תפילת יום הכיפורים ,היכל הישיבה היה מלא וגדוש בבני הישיבה ,קול תשובה ותפילה מתנשא על לשמי מרום ,ההתלהבות והדביקות בשיאם ,כראוי ליום הקדוש והנורא, כאשר לפתע קם אחד התלמידים ועוזב את ההיכל ,וכעבור כמה דקות חוזר למקומו ,כשהוא לבוש במעיל הישן שהיה לו ,במקום חליפה החדשה שהיה לבוש בה לפני כן ,ואשר קנאה לפני החג. שינוי מלבוש ביום כיפור? על מה ולמה? הורמו הרבה גבות בהשתוממות על המחזה שנתגלה לעיניהם ,למרות זאת ,בעיצומו של יום לא עלה על דעת שום אדם לשואלו לפשר הדבר הבלתי מוסבר, והתאזרו בסבלנות עד תום התפילה במוצאי היום הקדוש. התשובה התמימה בפי הבחור הייתה בהחלט מפתיעה ומעוררת השתאות" :הרגשתי" שהתפילה משום מה ,אינה שגורה בפי .לא הצלחתי בשום אופן לעורר בלבבי את הכוונה כראוי ליום קדוש זה, נסיתי בהרבה דרכים לעורר את עצמי ,למדתי ספרי מוסר ,התאמצתי לשוא בתפילה להרהר בקדושת היום ובאימת הדין ,אך הלב כמו נתקשה כאבן .שום התעוררות ,שום רגש ,לא עלה על לבי .הנה כל חברי המתפללים חן קדושה נסוך על פניהם ,ואני משל הייתי מחוץ למחנה, יוצא מן הכלל .ולא חדלתי מלשאול את נפשי :למה נגרעתי? אולם מסיבה פלאית ,ממשיך אותו בחור את סיפורו המעניין ,נזכרתי בדבר המובא בספרים ,ש"שעטנז" מעכב את התפילה מלהתקבל לפני ה', כמו שכתב בספר "הציוני" על התורה (פרשת קדושים) כי השעטנז רומז לש תי מידות של מעלה המקטרגות על ישראל וה' יתברך הפרידם, והלובש שעטנז מחבר אותם הכוחות ומערבב תפילתם של ישראל. וכן אמרו :הלבוש שטענז בתפילתו ,סנדלפון המלאך שקושר קשרים לקונו אינו מקבל תפילתו עם שאר התפילות ,שנדמה לו כעובד עבודה זרה. והנה צצה לפתע מחשבה במוחי ,אולי ,שמא כל העניין קשור בחליפה החדשה שקניתי לכבוד החגים ,אולי הפתרון באמת טמון בכך ,אמנם מסרתי את החליפה לחייט שיבדקה והלה הכשירה אך שמא בכל זאת. "קמתי ועשיתי מעשה עזבתי לרגע את ההיכל ,החלפתי ולבשתי את המלבוש הישן שהבאתי עמי מליטא ,וראה זה פלא! אור חדש זרח בלבבי ,פתאום נפתחו מעיינות הרגש והדמעות ,שוב הייתה התפילה שגורה בפי ,והלב אשר היה כאבן כמו נמס כמו דונג מהתעוררות והתרגשות ,כנאה וכיאה ליום הדין הנורא והקדוש". ולפלא ,לאחר יום הכיפורים נמסרה החליפה לידי בודק מומחה לבדיקה חוזרת ,ונמצא בה סיבי שעטנז ,מסתבר ,שחייט זה שבדק את החליפה והכשירה ,לא היה בקי דיו בהתפתחות הטוויה בעולם, ולא העלה על דעתו עד כמה יתכן להיות חוטי הפשתן מוסתרים בתוך הצמר ,מהם בלתי ניכרים מחמת קוטנם וקשה לעמוד על מקומם ,מהם מעובדים בצורה מיוחדת אשר קשה לזהות את נוכחותם ,ועוד כהנה וכהנה. בכל אופן ,מעשה זה אשר אירע לבני הישיבה הגדולה ,השפיע והגביר את ההכרה בחובת הזהירות בעניין השעטנז ,ומיום זה ואילך מעידים בעלי המעשה ,שכל בגד שנקנה ,ללא יוצא מן הכלל ,נמסר לבדיקת שעטנז. *** רבי חיים מבריסק זצ"ל ר' חיים מבריסק נודע בחומרותיו הגדולות ,אולם כל זה נגע רק לעצמו ,ואילו לגבי אחרים היה מקל ,ובפרט למי שאינו בקו הבריאות. פעם חלה אחד מבאי ביתו ,והכרחו להסיעו לוורשה כדי לדרוש ברופאים .רבי חיים בעצמו התלווה אליו ,ומיד כשהגיע אל רציף הרכבות ,הגיע רכבת מיוחדת ומהירה שבה היו שתי מחלקות בלבד. רגיל היה רבי חיים ,לשבת בנסיעותיו במחלקה השלישית הפשוטה, בה ישבו ההדיוטות ,אולם מחמת פקוח נפש לא רצה להשתהות אפילו רגע אחד ,ולכן עלה על הרכבת ונכנס אל המחלקה השניה, אולם כל משך הנסיעה ,שארכה כשש שעות ,לא ישב אפילו רגע אחד ,אלא עמד על רגליו ,חושש היה שמא הריפוד שעל גבי הספסלים ברכבת ,נגועים בשעטנז ,ולכן החמיר על עצמו למרות הטרחה הגדולה. *** רבי שמואל יודלביץ זצ"ל על רבי שמואל אהרן יודלביץ בעל "מעיל שמואל" ,ספר רבי ישראל יעקב פישר ,לימים ראב"ד ירושלים ,כי פעם ראהו מגיע לישיבת "עץ חיים" ולפניו התגודדו כמה אברכים ששוחחו ברגש ולהט .הבין מהם רבי שמואל אהרן ,כי שמועה מהלכת על כי בבגדים רבים נמצא שעטנז ,ומיד כששמע על כך פשט את בגדו על אתר ,כדי שלא יכשל אף לא לרגע באסור החמור של כלאי הבגד. בהזדמנות אחרת הגיע לאזניו השמועה ,כי יתכן שיש חשש שעטנז בריפוד כסאותיו ,ומדי נטל סכין והוריד את כל הריפוד שעל הכסאות ,בלי להתעכב רגע אחד. *** בעל הקצות החושן בערוב ימיו של רבי אריה ליב הלר מסטרי בעל "קצות החשן" ,שכב במטתו בחולשתו ,ותלמידיו שימשוהו בנאמנות ובמסירות. ספר אחד התלמידים ,שפעם סייע לרבו בלבישת בגדיו וכאשר בקש להלביש לו את גרביו ,הזדעזע הרב ,ולמרות חולשתו שאג בקול: "זה דוקר ,זה דוקר"! נבהל התלמיד ,ונסה לבדוק שמא נתחבו קוצים בגרבים ,אך גם לאחר שהפך את הגרביים לצדם השני ,לא מצא בהם דבר ,אולם הרב המשיך לטעון בתקף כי הגרבים דוקרים אותו .פיקח היה התלמיד ,ועד מהרה הסיק כי אין הדברים פשוטים ,ובודאי חש ה"קצות" בנשמתו הזכה ,כי הגרבים נגועים בשעטנז ,ואמנם לאחר בדיקה קצרה גלה התלמיד כי בגרבים נתפרו חוטי צמר ופשתן יחד, ועמד משתומם אל מול קדשתו הגדולה של רבו שחש מיד באסור החמור. לא רואים את טובת ה' אוֹהֵּ ב וְ ֹלא בוֹעֵּ ט אוֹמֶ ֶרת הַּ גְ ָׁמ ָׁראַ ,אף פַּ עַּ ם הּוא ֹלא בוֹעֵּ ט .הַּ כָׁבוֹד הַּ גָׁדוֹל יקה לְ נֹ כַּח סֶ בֶ לָ .אדָׁ ם יּוכַּל לָׁתֵּ ת בְ יוֹתֵּ ר ֶשָאדָׁ ם יָׁכוֹל לָׁתֵּ ת לַּה' ,זֶה ְש ִת ָׁ כָׁבוֹד לַּה' בְ ַּשבָׁ ת יָׁפָׁ הִ ,ש ִיריםִ ,ש ְמחָׁ ה ,הַּ ָׁקדוֹש בָׁ רּוְך הּוא ְמאֹ ד ָׁשמֵּ ַּח מֵּ הַּ ַּשבָׁ ת ֶשל ֹו וְ הַּ כָׁבוֹד ֶשהּוא נ ַָּׁתן לוָֹ .אדָׁ ם יָׁכוֹל לִ ְקנוֹת ְתפִ לִ ין הֲ כִ י ְמהֻדָׁ רוֹת ּולְ הָׁ נִ יחַּ או ָֹׁתם בִ ְקדֻ ָׁשה ּובְ טָׁ הֳ ָׁרה ,גַּם זֶה כָׁבוֹד לַּה' ,אֲ בָׁ ל הַּ כָׁבוֹד הֲ כִ י גָׁדוֹל ֶשָאדָׁ ם יָׁכוֹל לָׁתֵּ ת לַּה' זֶה "לְ ָך דֻ ִמ ָׁיה ְת ִהלָׁה" .לִ ְשתקֹ " .דוֹם לַּה' וְ ִה ְתח ֹולֵּל לוֹ" ,זֶה הַּ כָׁבוֹד הֲ כִ י גָׁדוֹל ֶשָאדָׁ ם יָׁכוֹל לָׁתֵּ ת לַּה'. כאַּ שֲ ֶר ֹלא טוֹב לְ ָאדָׁ ם וְ הּוא שוֹתֵּ קֶ ,שי ְִתפַּ לֵּל בְ אוֹת ֹו ֶרגַּע לַּה' ,וְ יוֹתֵּ ר ִמזֶה ֹלא לַּעֲ שוֹת כְ לּום .לָׁ כֵּן אוֹמֵּ ר הגר"א ֶשכָׁ ל ֶרגַּע ֶשָאדָׁ ם חוֹסֵּ ם אֶ ת פִ יו ,ז ֹוכֶה לָׁאוֹר הַּ גָׁנּוז ֶשאֵּ ין כָׁל מַּ לְ אָׁ ְך ּובְ ִריָׁה יְכוֹלִ ים לְ ַּשעֵּ רֹ .לא ִמי ֶש ָׁשמַּ ר אֶ ת הַּ ַּשבָׁ תֹ ,לא ִמי ֶשהֵּ נִ יחַּ ְתפִ לִ ין ,אֶ לָׁא ִמי ֶשב ֹולֵּם אֶ ת פִ יו ,וְ כָׁל כְָׁך לָּׁמָׁ ה? כִ י זֶה בִ ּטּוי ֶשל ַאהֲ בָׁ ה. להגיִעַּ ַּרק בְ דֶ ֶרְך ַאחַּ ת :כַּאֲ ֶשר ָאדָׁ ם אפ ָׁשר ְ ַּ ְֶ לאהַּ ֲבהָׁ הרמבְ "ַּם אוֹמֵּ ר ֶש ְ ַָּׁ ִמ ְתב ֹונֵּן בְ מַּ עֲ ָׁשיו ּובְ רּוָאיו הַּ ּנִ פְ ל ִָׁאים ֶשל ה' וְ רוֹאֶ ה אֶ ת חָׁ כְ מָׁ ת ֹו ֶשאֵּ ין ָׁלּה ָארץ ,כ ֹונֵּן ָׁשמַּ יִם קֵּ ץ .הּוא רוֹאֶ ה אֶ ת הַּ חָׁ כְ מָׁ ה בַּ בְ ִריָאה" ,ה' בְ חָׁ כְ מָׁ ה יָׁסַּ ד ֶ בִ ְתבּונָׁה" .כְָׁך כָׁל עַּ פְ רוֹת תֵּ בֵּ ל. אֶ ת כָׁל זֶה הַּ ָׁקדוֹש בָׁ רּוְך הּוא עָׁ ָׁשהֹ ,לא ֶשהָׁ ָאדָׁ ם י ְִתעַּ לֵּם ִמּמֶ ּנּו .זֶה ְמאֹ ד ישהּו ֶש ִסיֵּד מַּ עֲלִ יב אֶ ת ה' ֶשהָׁ ָאדָׁ ם ִמ ְתעַּ לֵּם ,כְ מ ֹו ֶשזֶה הָׁ יָׁה מַּ עֲלִ יב ִמ ֶ לְ ִא ְשת ֹו אֶ ת הַּ בַּ יִת בְ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה ,עָׁ ָׁשה לָּׁה טַּ פֵּ ט יָׁפֶ ה ֶש ָׁרצְ ָׁתה ,וְ כַּאֲ ֶשר ִהיא ָאמ ָׁרה לְ בַּ עְ לָּׁה כְ לּום ...אַּ ְת ֹלא רוָֹאה מַּ ֶשהּו חָׁ דָׁ ש? ֹלא בָׁ ָאה הַּ בַּ י ְָׁתה ֹלא ְ אֲ נִ י ֹלא ָׁשמָׁ ה לֵּב ,מַּ ה יֵּש? מָׁ ה אַּ ְת ֹלא רוָֹאה ֶשּצָׁ בַּ עְ ִתי? ָאה בְ סֵּ דֶ ר ,יֹ פִ י. ָארץ ,וְ הָׁ ָאדָׁ ם ִמ ְתעַּ לֵּם ִמ ֶּמּנּו? ֹלא צָׁ ִריְך לְ ִה ְתבוֹנְנּות ה' בו ֵֹּרא ְקצוֹת הָׁ ֶ הַּ ְרבֵּ ה זְמַּ ן בַּ חַּ יִים .כְ ֶשָאדָׁ ם נוֹסֵּ עַּ בַּ דֶ ֶרְך ֶשי ְִס ַּתכֵּל ,י ְִתב ֹונֵּן .בַּ עַּ ל הַּ ַּתנְ יָׁא הַּ ָׁקדוֹש כוֹתֵּ ב ,בִ פְ ָׁרט ֶשרוֹאֶ ה ָאדָׁ ם בְ נַּפְ ש ֹו בְ עִ ִתים ְמזֻּמָׁ נִ ים ֶשּצָׁ ִריְך לְ זַּכְ כָּׁה בְ ִש ְמחַּ ת הַּ לֵּב ,יעַּ ֲִמיק בְ מַּ חֲ ַּשבְ ת ֹו ויִצַּ ירֵּ בְ ִשכלְ ֹו עִ ניְן ַּ יִחּוד ה' הָׁ אֲ ִמ ִתי אֵּ יְך ַּעֲמיק בָׁ זֶה י ְִשמַּ ח הּוא ְממַּ לֵּא כָׁל הָׁ ע ֹולָׁמוֹת ,עֶ לְ יוֹנִ ים וְ ַּת ְחתוֹנִ ים ּוכְ ֶשהּוא י ִ לִ ב ֹו וְ ָׁתגֵּל נַּפְ שוֹ. כשאדָׁ םָׁ נִ כְ נָׁס לְ עַּ צְ בּות ,הַּ דֶ ֶרְך הַּ פְ שּוטָׁ ה וְ הַּ ְּמ ִה ָׁירה לָׁצֵּ את ִמּמֶ ּנָׁה זֶה ְֶ חידות לראש השנה א. ב. ג. ד. ה. ו. באיזה הקשר נאמר "מתשרי עד תשרי חוץ מתשרי" ומה הכוונה? (גמ' ביצה טז) מה הכוונה "בין כסה לעשור"? "עוברים לפניו כבני מרון" מה הכוונה (גמ' ר"ה ח) מה משמעות המילה "תשרי"? מה המקור בתורה לברכה "שנהיה לראש ולא לזנב (רמז בפרשת כי תבוא) 0ענינים בראש השנה שמספר כל אחד מהם הוא שלוש? נִמצָׁ א בְ כָׁל הָׁ ע ֹולָׁם כֻלוֹ ,י ְַּחשֹב ֶשי ְַּחשֹב עַּ ל גְדֻ לַּת ה' ,אֵּ יְך הּוא ְממַּ לֵּא וְ ְ כַּּמָׁ ה גָׁדוֹל ה' וְ י ְִראֶ ה אֵּ יְך כָׁל הָׁ עַּ צְ בּות יוֹצֵּ את ִמּמֶ ּנּוֹ .לא ְמ ַּשּנֶה מֵּ אֵּ יפֹ ה בָׁ ָאה הָׁ עַּ צְ בּות לָָׁאדָׁ ם ִאם הּוא נִ ְהיֶה עָׁ צּובֶ ,שי ְַּחשֹב עַּ ל זֶה ְקצָׁ ת .זֶה הַּ ִק ְרבָׁ ה הֲ כִ י גְד ֹולָׁה ל ַָּׁקדוֹש בָׁ רּוְך הּוא. יח ל ָׁכֵּן ַּשעַּ ר הַּ בְ ִחינָׁה חַּ יָׁב לָׁבוֹא ִמיָׁד לְ ַאחַּ ר ַּשעַּ ר הַּ יִחּודַ ,אחֲ ֵּרי ֶשהוֹכִ ַּ ּומצִ יאּותוֹ, ַּרבֵּ נּו בְ חַּ יֵּי בֶ ן פְ קּודָׁ ה אֶ ת יִחּוד ֹו ֶשל הַּ ָׁקדוֹש בָׁ רּוְך הּוא ְ הַּ ָׁשלָׁב הַּ בָׁ א לְ ִה ְתב ֹונֵּן בִ בְ רּוָאיו ּובְ מַּ עֲ ָׁשיו .ה ַָּׁרב בַּ ַּשעַּ ר הַּ זֶה מַּ ְסבִ יר לָׁנּו כַּּמָׁ ה אֲ נ ְַּחנּו כְ מ ֹו עִ וְ ִרים ,הוֹלְ כִ ים וְ ֹלא רו ִֹאים .וְ נֹ אמַּ ר ְת ִחלָׁה ,כִ י טוֹבוֹת ָאמר הַּ כָׁתּוב הָׁ אֵּ ל י ְִתעַּ לֶה עַּ ל בְ רּוָאיו ,וְ ִאם הֵּ ן כוֹלְ לוֹת אֶ ת ֻכלָׁם ,כְ מ ֹו ֶש ַּ טוֹב ה' ַּלכֹל ,רֻ בָׁ ם כְ עִ וְ ִרים מֵּ הַּ כִ ָׁירם ּומֵּ הָׁ בִ ין גֹדֶ ל מַּ עֲלו ָֹׁתם ,וְ אֵּ ינָׁם ֹלשה ְדבָׁ ִרים. מַּ ְשכִ ילִ ים עִ נְ י ָׁנָׁם ִמפְ נֵּי ְש ָׁ ק ֶֹדם כֹל ָאדָׁ ם יָׁצָׁ א ִמּנְ קֻ דַּ ת הַּ ּנָׁחָׁ ה ֶשּטוֹב ה' ַּלכֹל ,אֵּ ין אֶ חָׁ ד בָׁ עוֹלָׁ ם ֶשה' ֹלא טוֹב ִאתוֹ ,אֵּ ין דָׁ בָׁ ר ָׁכזֶה ,בַּ דוֹמֵּ ם ,בַּ ּצוֹמֵּ חַּ ,בַּ חַּ י ּובַּ ְמדַּ בֵּ ר .גַּם ִאם יִּוָׁ לֵּד ִתינוֹק בְ לִ י יָׁדַּ יִם וְ ַּרגְ ַּליִם וְ כָׁל גּופ ֹו מֻ כֵּה ְש ִחין ,יֵּדַּ ע הָׁ ָאדָׁ ם ֶשה' יטיב ִאת ֹו ְמאֹד בַּ ּמַּ ּצָׁ ב הַּ זֶה ֶשלוֹ. י ְִתבָׁ ַּרְך מֵּ ִ אֲ ב ָׁל כַּאֲ ֶשר ֹלא יָׁבִ ינּו הַּ בָׁ נִ ים הַּ ְקטַּ ּנִ ים מַּ עֲ ֵּשה אֲ בו ָֹׁתם ,בֵּ ן ָׁקטָׁ ן ֹלא ָׁת ִמיד מֵּ בִ ין לָּׁמָׁ ה אַּ בָׁ א ֹלא נוֹתֵּ ן ל ֹו אֶ ת הַּ סֻ כ ִָׁריָׁה ֶשהּוא רוֹצֶ ה ,הּוא חו ֵֹּשב ֶשאַּ בָׁ א ַּרע אֵּ לָׁיו. אתי ִמבֵּ ית הַּ כְ נֶסֶ ת מּוסָׁ יוֹף ,וְ הּוא אוֹמֵּ ר בְ מַּ ר נגַּש אֵּ לַּי ָאדָׁ ם אֶ חָׁ ד כְ ֶשיָׁצָׁ ִ ִ לִ בוֹ :יֵּש לִ י בַּ ת י ְִחידָׁ ה אֵּ ין לִ י עוֹד בָׁ נוֹתַּ ,רק ִהיא נִ ְשאֲ ָׁרה לִ י לְ עֵּ ת זִ ְקנָׁה, וְ הַּ יַּלְ דָׁ ה הַּ ז ֹו ח ֹולָׁה ְמאֹ ד אֵּ יְך אֲ נִ י יָׁכוֹל לִ ְראוֹת אֶ ת טוֹבַּ ת ה'? אֵּ יְך אֶ פְ ָׁשר לְ הַּ גִ יד ֶשה' טוֹב לַּ כֹל .מַּ ה ּנַּגִ יד לְ ָאדָׁ ם ָׁכזֶה? גַּם ֶשרוֹחֲ צִ ים ִתינוֹק ַאמבַּ ְטיָׁה הּוא ב ֹוכֶה וְ חו ֵֹּשב אֵּ יזֶה ִאּמָׁ א ָׁרעָׁ ה יֵּש לוֹ ,וְ ִהיא בְ סַּ ְך הַּ כֹל בָׁ ְ ְמנ ַָּׁקה אוֹתוֹ ,רוֹצָׁ ה ֶשי ְִהיֶה נ ִָׁקי עִ ם ֵּריחַּ טוֹב ,עַּ כְ ָׁשו הּוא ב ֹו ֶכה ,הּוא ִתינוֹק וְ אֵּ ין ל ֹו ֵּשכֶל לְ הָׁ בִ ין ,אֲ בָׁ ל ַאחֲ ֵּרי זֶה הּוא יְחַּ יְֵּך. טוֹב ה' ַּלכֹל ,זֹאת נְ קֻ דַּ ת הַּ יְצִ יָאה .כְ ֶשָאדָׁ ם רוֹצֶ ה לְ ִה ְתב ֹונֵּן בְ מַּ עֲ ֵּשה ה', יטיב עִ ם ֻכלָׁם ,גַּם ִמי הּוא קֹדֶ ם כֹל חַּ יָׁב לָׁצֵּ את ִמּנְ קֻ דַּ ת הַּ ּנָׁחָׁ ה ֶשה' מֵּ ִ יטיב ִאת ֹו ְמאֹד. ֶש ְּנִראֶ ה לָׁנּו ֶשהּוא ִמ ְסכֵּן -ה' הֵּ ִ אנ ְ ֲַּחנּו ִקצְ ֵּרי ר ִֹאי ,אֲ נ ְַּחנּו ֹלא חַּ ָׁי בִ ים לָׁדַּ עַּ ת הַּ כֹל בַּ חַּ יִיםָׁ .לכֵּן אוֹמֵּ ר הָׁ ַּרב ַאחֲ ֵּרי ֶשזֶה הַּ בָׁ ִסיס ֶשּטוֹב ה' ַּלכֹל ,אֶ לָׁא ֻכלָׁנּו כְ עִ וְ ִרים ֶשבִ כְ לָׁל ֹלא רו ִֹאים אֶ ת הַּ ּטוֹבוֹת ,יָׁכוֹל ָאדָׁ ם לְ ִה ָׁכנֵּס לְ עַּ צְ בּות לָּׁמָׁ ה ֹלא ִקבְ לּו אוֹת ֹו לַּעֲ בוֹדָׁ ה פְ לוֹנִ ית? ...מָׁ ַּתי הּוא יָׁבִ ין ֶשהּוא שוֹטֶ הֶ ,שיָׁבוֹא ל ֹו אֵּ יזֶה כְ אֵּ ב בָׁ ֶרגֶל וְ הָׁ רוֹפְ ִאים ֹלא י ְֵּדעּו מַּ ה לַּעֲ שוֹת ַּרק ָאז הּוא יִפְ נֶה לַּה' ֶשי ְַּרפֵּ א ל ֹו אֶ ת הָׁ ֶרגֶל ,בְ אוֹת ֹו ֶרגַּע הּוא ֹלא צָׁ ִריְך כְ לּוםֹ ,לא י ְִהיֶה ִאכְ פַּ ת ל ֹו ִמכְ לּום ַּרק ֶשהָׁ ֶר גֶל ִת ְהיֶה בְ ִריָאה .אנ ְ ֲַּחנּו עִ וְ ִרים ֹלא רו ִֹאים אֶ ת טוֹבָׁ ת ֹו ֶשל ה'. מצאו לפחות עשרה הבדלים בין התמונות מהנעשה במכינה ב' -מתחילים בבוקר בתפילה מילה במילה להרגל תפילה מקטנות מתוך נחת וישוב הדעת בהמשך פעילות בתנועה ובמוזיקה בהמשך סיפורי פרשת שבוע וחכמינו ז"ל .וכמובן גם הצד הגשמי מושקע בארוחה חמה ומזינה ממשיכים ביצירה תוך שימת דגש על מוטוריקה עדינה ותחושתיות כמובן הדגש שהילדים יבואו ויחזרו שמחים ומאושרים בחול: תפילות ( 52:25לפני מנין הנץ החמה) סליחות שחרית הנץ החמה ( 50:20כ 20-דקות קודם הנץ החמה) 51:55 שחרית מנין ב' 51:70 שחרית מנין ג' ( 71:50כ 45-דק' קודם שקיעה) מנחה סמוך למנחה ערבית מנין א' בתום השיעור המרכזי ערבית מנין ב' שיעורים יום ראשון יום שני יום שלישי יום רביעי יום חמישי בימים א – ה בשעה 75:95 עין יעקב -עיון באגדות חז"ל חובת הלבבות הלכה /ענייני דיומא מסילת ישרים לרבנו הרמח"ל הלכות שבת פעילות לנשים יום שלישי 45:95שיעור לנשים ,הר' עטיה בשבת: תפילות ושיעורים ( 71:55כ 95-דק' לפני שקיעה) מנחה ערב שבת ( 50:95כשעה קודם הנץ החמה) שחרית עם הנץ החמה 95( 51:55דק' לפני תפילת שחרית) שיעור בהלכות נידה 51:95 שחרית מנין ראשי ( 74:95אליהו קורן ,4משפחת פרג'יאן) תהילים לבנים שיעור הלכה חושן משפט 70:95 76:55 מנחה מנין א' 76:95 שיעור מוסר ( 71:70בתום השיעור) מנחה מנין ב' ( 71:55כשעה לפני צאת השבת) אבות ובנים ( 71:95כ 95-דק' קודם צאת שבת) שיעור הלכה ( 75:55עם צאת השבת) ערבית של מוצ"ש פעילות לנשים בשבת תהילים לבנות שיעור לנשים ( 72:20הרב מן ההר 44/7משפ' בן-אלי) 72:20מפי מו"ר שליט"א שיעורים קבועים נוספים מפי מו"ר הרב שליט"א בירושלים והסביבה! 71:95 יום ראשון 47:55ביה"כ "משכן אברהם" ,רח' מרידור פסגת זאב י-ם יום שני יום חמישי 47:55 יום רביעי 71:55ביה"כ "בורכוב" ,רח' פישל ירושלים ביה"כ "מוסיוף" ,רח' יואל ירושלים מעלה אדומים רח' אבני החושן 52:25לאחר מכן התרת נדרים סליחות ביום ראשון * נשים לא חייבות להגיע להתרת נדרים ,הבעל נעשה שליח להפרת נדרי אשתו. * בנות מעל גיל 74לא נשואות חייבות בהתרת נדרים * בהדלקת נרות בערב ראש השנה מברכים על נר של יום טוב ,ואין אומרים שהחיינו בהדלקת הנרות אלא בקידוש * יש להכין עוד זוג פמוטים 7ליום השני של ראש השנה 71: מנחה ערב ראש השנה 71:55 56:95 שחרית ,מנין אחד בשעה 55:55תקיעת שופר לנשים בבית הרב בדיוק ב- תקיעות ומוסף בקירוב בשעה 71: שיעור יום א' דראש השנה 71:55 71: מנחה 71:20 71: : 70 תשליך 71 * הדלקת נרות בבתים ,בברכה "להדליק נר של יום טוב" 71: ערבית ליל ב' דראש השנה 71:20 שחרית ,מנין אחד בשעה תקיעות ומוסף בקירוב בשעה שיעור יום ב' דראש השנה מנחה ערבית של מוצאי החג ערבית יום א' דראש השנה שחרית יום א' דראש השנה תקיעות ומוסף מנחה יום א' דראש השנה ערבית יום ב' דראש השנה שחרית יום ב' דראש השנה תקיעות ומוסף מנחה יום ב' דראש השנה 56:95 55:55תקיעת שופר לנשים בבית הרב בדיוק ב- 71: 71:70 71: 71:55 71: 71:20 חזן :ר' משה חבושה חזן :ר' משה חבושה חזן :ר' משה חבושה חזן :בנימין בנימין חזן :בנימין בנימין חזן :בנימין בנימין חזן :ר' משה חבושה חזן :בנימין בנימין !79:55 !79:55 סומך :בנימין בנימין סומך :בנימין בנימין סומך :בנימין בנימין תקיעות :כבוד הרב שליט"א סומך :ר' משה חבושה סומך :ר' משה חבושה סומך :בנימין בנימין תקיעות :כבוד הרב שליט"א בהלכה ובאגדה לזיכוי הרבים ,להצלחה ,לרפואה ולעילוי נשמת. דניאל בן-ציון בטל' .050-4886366 העלון מוקדש לעילוי נשמתו הטהורה של מרן שר התורה ופוסק הדור ,מורנו ורבנו מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל ,שזכותו הגדולה תגן עלינו ,דוד בן שמחה וב"ב ,משפחת מזרחי ,אור ואייל להצלחה ברוחניות וגשמיות ,יחזקאל מאיר בן שרה לבריאות איתנה להצלחת: לרפואת :חיים מרדכי בן נטע ,עובדיה בן עמומה לעילוי נשמת :נעמי בת עזיזה ,שמואל בן רחל
© Copyright 2024