"אלי עצמי" קטלוג copy
"אלי עצמי" אמנים: חגי ארגוב ,אנטון בידרמן ,דן בירנבוים ,גבי בן ז'נו ,חניתה בן ז'נו חנה ברק אנגל ,אריה ברקוביץ ,לאה דיין ,לאה טופר ,אנג'ל כליף, תמר לדרברג ,מאיר נטיף ,אבי עזרא ,חוה ראוכר הסדנה לאמנות יבנה ,נובמבר -דצמבר 2016 שד' דואני ,25יבנה טל'08-9435512 : מנהל הסדנה לאמנות :רוני ראובן עוזר טכני :ציון שרביט סיוע בהפקה :עדנה אגם דוברות ויחסי ציבור :אריאל הלר צילום :עמרם כהן הדפסה :דפוס שילובים יבנה גלריה -הסדנה לאמנות "אלי עצמי" אוצר :רוני ראובן דבר ראש העיר התערוכה "אלי עצמי" המוצגת בגלריה הסדנה לאמנות ,יבנה חושפת בפני הצופים עולמות פנימיים ואישיים של ארבעה עשר אמנים המובילים בתחומם. דיוקנאות עצמיים בציור ,פיסול וצילום ,המבטאים תחושות ,רגשות ומחשבות. בטוחני כי הצופים בתערוכה לרבות תלמידי בתי הספר וילדי הגנים הבאים בשערי הגלריה ,ירכשו תובנות חדשות ,דרכי ביטוי יצירתיות וכלים שיאפשרו להם לבטא את רגשותיהם. ברכותיי לאמנים המשתתפים ,לאוצר התערוכה רוני ראובן ולצוות הסדנה לאמנות. בברכה, צבי גוב-ארי ראש העיר יבנה "אלי עצמי" ארבעה עשר אמנים יוצאים למסע אישי אל מחוזות עלומים מעיני כל ,חבויים בתוך עולמם הפנימי .ארבעה עשר נתיבים המובילים לתערוכה "אלי עצמי" ,תערוכה המתמקדת בדיוקנם העצמי של האמנים. הדיוקן העצמי קיים בעולם האמנות מאות שנים ,החל ממחצית המאה ה 15-תחילת המאה ה ,16-תקופת הרנסנס ועד ה"סלפי" בעידן הטכנולוגי. דיוקן עצמי כמשל לחקר העצמי ,כסוג של כתיבה אוטוביוגרפית ,הבעתי אקספרסיבי ,תהליך של התבוננות עצמית .דיוקן המספר על תקופה ומהווה גשר בין הפנים והחוץ .סוג של "נרקיסיזם" ,דמותו של האמן המשתקפת במראה היא סוג של "האדרה" או "האני הרע" אל מול פני העולם כולו. דיוקן האחר בעבודותיו של אנטון בידרמן נובעים מקונספט האמן ,לפיו "האחר הינו כל מה שאיננו אני ,אך גם אינו ניגודו של אותו אני" .זהו תהליך של התגלות האני הנסתר ומשמעות ייצוגיה החושפים תחושות ,תרבויות וזהויות משתנות. לצמר הפלדה תפקיד כפול בעבודותיה של תמר לדרברג ,הסתרת הפנים מחד גיסא וכחומר גלם פיסולי גמיש באמצעותו משנה האמנית את זהותה מאידך גיסא. גם בסדרת העבודות "נתנה עינה בכוס" עוותי הראייה מבעד לכוס יוצרים את השינוי ,האני האחר. ה"ראש" בעבודותיו של גבי בן ז'נו חושף את הנפש והגוף של האמן ,הוא מטפל בו בסדרות מובנות המושתתות על תנודות בין קווי מתאר פיגורטיביים לקווים חדים וזוויתיים ,בין רמיזה ספרותית למבנה מופשט ובין פתיחות לסגירות .זהו חיפוש אובססיבי אחר זהותו הלא מודעת מבעד למערכת הקווים המקרינה מתחים רגשיים. סדרת "הטלית" וסדרת "אבן הראשה" שזורות זו בזו בעבודותיו של אבי עזרא .הטלית והתפילין מיסודות ההוויה היהודית במקביל לאבן הראשה אשר לה תפקיד חיוני באדריכלות בעת העתיקה .זוהי אבן מרכזית עליונה התומכת במבנה כתפילין המונח במרכז הראש. אבי משלב את המוטיב המסורתי הדתי ביצירת האדם האוניברסאלית לכדי יצירה עכשווית, מיזוג התרבות והחיים. לאה דיין מתחקה אחר ציורי המערות ושואבת מהם דימויים אנושיים סכמתיים ,ראשוניים, פרימיטיביסטיים .הדיוקנאות חסרי הבעה ,ללא תווי פנים ובצבעים מונו כרומים ,עוברים תהליך של התפתחות והתחדשות ,דיוקנה של האמנית המקרין ריחוק וניכור תוך התמקדות בשיער ראשה .השיער הופך לסמל המביע יופי ,כוח ,צניעות ונשיות. הדמות האנושית קיימת במרכז עשייתה של חנה ברק אנגל .מתוך צורך לחקור תרבויות קדומות ומסתורי הקבלה .הפצעת האור ,גירוש האפלה ,לידה וחיים מתגלמים בדמות התרנגול וכנפיו הפרושות ביצירותיה. חנה מאמצת את יופיו ,כוחו וצבעוניותו בציור "סוג של סלפי" דיוקנה בצבעוניות פסטלית, עיניה ירוקות ,שפתיה באדום ,שערה המולבן כזוג כנפיים והרקע האדום הבוהק מאפיינים את פנימיותה. העורבים הם חלק בלתי נפרד מהנופים העירוניים ומזוהים עם סביבתו של האדם בציוריו של דן בירנבוים .לצידם ציורים של מרחבי נוף אין סופיים חסרי דמות אנוש. בעבודה "דיוקן בנוף" ממזג דן את דמותו בנוף ,מבטו מוסט ופלג הגוף התחתון שקע והתמזג במרחבים .האם זהו הרגע בו היא מנסה לבחון את הקשר הסימביוטי בין האמן לבין הנוף המבטא את פנימיותו? מצעים בלתי שגרתיים אשר יצאו מכלל שימוש משמשים את חגי ארגוב המרבה בציורי דיוקנו ,הוא מפיח בהם רוח חיים חדשה באמצעות קווי מתאר המתחקים אחר הניגודים שבין זיכרונות ילדות לעולם אפלולי ומסתורי. מדיוקנו צומחות אוזניים אשר צורתן עלים .דיוקן של ") "ELFאֶ לף( ,גזע דמיוני של יצורים דמויי אנוש המופיעים ביצירות רבות מתחום הפנטזיה. עולם הזוהר של שנות הששים והשבעים מהווה את הבסיס לציורי הדיוקן של מאיר נטיף אשר גדל ביפו לאמא תופרת ,עולה חדשה מרומניה ,בית צנוע המלא במגזינים של אופנה. דיוקנו של מאיר כבחור צעיר יפה תואר ,מוקפד לפרטי פרטים עד כדי היפר-ריאליזם. הדמות המנותקת מן הרקע יוצרת מציאות חדשה של עולם יפה ומושלם הנתמך באידיאל היופי הקלאסי ביוון העתיקה. ישן וחדש נרקמים יחדיו ביצירתו של אריה ברקוביץ" ,הצייד ושואב המים".העבודה משנת 2012היא תוצאת חיבורם של שני צילומים .הראשון מ 1979ובו מצולמת דמותו של אריה כצייד ,פלג גופו העליון חשוף ,אשפה לחיצים רתומה לחזהו ולראשו רעמת שיער .הצייד הגברי החזק כגיבורים בסיפורי העם ובאגדות .לצידו שואב המים משנת ,2010תהליך ההתבגרות ,השיער הקצוץ והמעמד הנחות של "חוטבי העצים ושואבי המים" ,אריה משכיל לחבר בין שני הניגודים ולאמצם לאישיותו. אידיאל היופי בציוריה של אנג'ל כליף נפגם .פנים יפים ריאליסטים מקבלים ביטוי אקספרסי־ בי הבעתי .לובן עור הפנים החרוץ והסדוק מחוויר עוד יותר לצד הצללה עזה בצבעים חמים. פניה הבוהות משדרות קדרות והרקע הכהה המתמזג בשערה ,מחדד את מבטה המרוחק. בסדרת עבודות ,מאמצע שנות ה 70-של חניתה בן ז'נו ,מודפסים דיוקנאות של נשים, שכנותיה ודיוקנה על סמרטוטי ריצפה .האמנית היא מבין הראשונות בארץ אשר יצרה אמנות פמיניסטית .היא משתמשת במצע אשר אינו שגרתי ומזוהה עם עיסוקה הסיזיפי של האשה בעבודות הבית .יצירותיה האישיות מתכתבות עם החברה ויחסה לנשים ומעמדן. הזדהות עם נשים "עולות" ומצבן כפליטות מהגרות ,מוביל את חוה ראוכר לציירן ,בדמותן משתקפים דיוקנה העצמי ודיוקן אמה ,אשר התגוררו במחיצת עולים ניצולי שואה בשכונת עג'מי ביפו ,תוך מצוקה כלכלית. בסדרת ציורי הנשים והנערות האתיופיות ,מופיע דיוקנה של חוה כצופה המביטה ללא מעורבות רגשית ,התבוננות המקבלת ביטוי נוסף בפסלי האלומיניום הצבועים בצבעי גוף והרחוקים מאידיאל היופי. לעיניים תפקיד מרכזי בציורי הדיוקן של לאה טופר .פנים חרושי קמטים ועיניים עצומות מבעד לכתמי צבע חומים ,גווני האדמה .פנים העוברות תהליך של טרנספורמציה ,קמטי הגיל הופכים אט ,אט לקפלי בד לבן המכסה אותם ומשאיר פתח צר לעיניים .עיניים כבויות, חסרות חיים ,כרוח רפאים. רוחות רבות נושבות וגישות שונות הנובעות מזיכרונות ,תחושות ,רגשות ,מחשבות ,חרדות, תרבויות ,זהויות ,אמונות ,כולן מקבלות את ביטוין בתערוכה "אלי עצמי". רוני ראובן ,אוצר לאה טופר ללא כותרת ,1998 ,שמן וגרפית על נייר 13X21 ,ס"מ אבי עזרא דיוקן עם טלית בסטודיו ,2014 ,טכניקה מעורבת על נייר 100X70 ,ס"מ חניתה בן ז'נו אוטופורטרט ,1976 ,הדפס משי 80X50 ,ס"מ אנג'ל כליף דיוקן עצמי ,2016 ,שמן על בד 50X50 ,ס"מ אנטון בידרמן אטיוד ,2016 ,אקריליק על נייר 29X21 ,ס"מ מאיר נטיף דיוקן עצמי ,2016 ,שמן על בד 90X90 ,ס"מ אריה ברקוביץ הצייד ושואב המים ,2012 ,צילום 45X64 ,ס"מ דן בירנבוים דיוקן בנוף ,2015 ,אקריליק על בד 120X80 ,ס"מ גבי בן ז'נו ראש ,1997 ,שמן על בד 25X20 ,ס"מ לאה דיין ללא כותרת ,2016 ,שמן על נייר 65X50 ,ס"מ חגי ארגוב דיוקן עצמי ,2007 ,שמן על בד 70X80 ,ס"מ חוה ראוכר דיוקן עצמי ,2014 ,אלומיניום צבוע 36X20X45 ,ס"מ חנה ברק אנגל סוג של סלפי ,2016 ,שמן על בד 80X60 ,ס"מ תמר לדרברג ללא כותרת ,2015 ,צילום ,הזרקת דיו פיגמנטי על נייר פיינארט ארכיבי 58X52 ,ס"מ גלריה-הסדנה לאמנות .שד' דואני ,25יבנה .טל08-9435512 . שעות הגלריה :א'-ה' 9:00-13:00ב' ,ד' www.matnasyavne.co.il 17:00-19:00
© Copyright 2024