‫"אלי עצמי"‬
‫אמנים‪:‬‬
‫חגי ארגוב‪ ,‬אנטון בידרמן‪ ,‬דן בירנבוים‪ ,‬גבי בן ז'נו‪ ,‬חניתה בן ז'נו‬
‫חנה ברק אנגל‪ ,‬אריה ברקוביץ‪ ,‬לאה דיין‪ ,‬לאה טופר‪ ,‬אנג'ל כליף‪,‬‬
‫תמר לדרברג‪ ,‬מאיר נטיף‪ ,‬אבי עזרא‪ ,‬חוה ראוכר‬
‫הסדנה לאמנות יבנה‪ ,‬נובמבר ‪ -‬דצמבר ‪2016‬‬
‫שד' דואני ‪ ,25‬יבנה טל'‪08-9435512 :‬‬
‫מנהל הסדנה לאמנות‪ :‬רוני ראובן‬
‫עוזר טכני‪ :‬ציון שרביט‬
‫סיוע בהפקה‪ :‬עדנה אגם‬
‫דוברות ויחסי ציבור‪ :‬אריאל הלר‬
‫צילום‪ :‬עמרם כהן‬
‫הדפסה‪ :‬דפוס שילובים יבנה‬
‫גלריה ‪ -‬הסדנה לאמנות‬
‫"אלי עצמי"‬
‫אוצר‪ :‬רוני ראובן‬
‫דבר ראש העיר‬
‫התערוכה "אלי עצמי" המוצגת בגלריה הסדנה לאמנות‪ ,‬יבנה חושפת בפני‬
‫הצופים עולמות פנימיים ואישיים של ארבעה עשר אמנים המובילים בתחומם‪.‬‬
‫דיוקנאות עצמיים בציור‪ ,‬פיסול וצילום‪ ,‬המבטאים תחושות‪ ,‬רגשות ומחשבות‪.‬‬
‫בטוחני כי הצופים בתערוכה לרבות תלמידי בתי הספר וילדי הגנים הבאים‬
‫בשערי הגלריה‪ ,‬ירכשו תובנות חדשות‪ ,‬דרכי ביטוי יצירתיות וכלים שיאפשרו‬
‫להם לבטא את רגשותיהם‪.‬‬
‫ברכותיי לאמנים המשתתפים‪ ,‬לאוצר התערוכה רוני ראובן‬
‫ולצוות הסדנה לאמנות‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫צבי גוב‪-‬ארי‬
‫ראש העיר יבנה‬
‫"אלי עצמי"‬
‫ארבעה עשר אמנים יוצאים למסע אישי אל מחוזות עלומים מעיני כל‪ ,‬חבויים בתוך עולמם‬
‫הפנימי‪ .‬ארבעה עשר נתיבים המובילים לתערוכה "אלי עצמי"‪ ,‬תערוכה המתמקדת בדיוקנם‬
‫העצמי של האמנים‪.‬‬
‫הדיוקן העצמי קיים בעולם האמנות מאות שנים‪ ,‬החל ממחצית המאה ה‪ 15-‬תחילת המאה‬
‫ה‪ ,16-‬תקופת הרנסנס ועד ה"סלפי" בעידן הטכנולוגי‪.‬‬
‫דיוקן עצמי כמשל לחקר העצמי‪ ,‬כסוג של כתיבה אוטוביוגרפית‪ ,‬הבעתי אקספרסיבי‪ ,‬תהליך‬
‫של התבוננות עצמית‪ .‬דיוקן המספר על תקופה ומהווה גשר בין הפנים והחוץ‪ .‬סוג של‬
‫"נרקיסיזם"‪ ,‬דמותו של האמן המשתקפת במראה היא סוג של "האדרה" או "האני הרע" אל‬
‫מול פני העולם כולו‪.‬‬
‫דיוקן האחר בעבודותיו של אנטון בידרמן נובעים מקונספט האמן‪ ,‬לפיו "האחר הינו כל מה‬
‫שאיננו אני‪ ,‬אך גם אינו ניגודו של אותו אני"‪ .‬זהו תהליך של התגלות האני הנסתר ומשמעות‬
‫ייצוגיה החושפים תחושות‪ ,‬תרבויות וזהויות משתנות‪.‬‬
‫לצמר הפלדה תפקיד כפול בעבודותיה של תמר לדרברג‪ ,‬הסתרת הפנים מחד גיסא וכחומר‬
‫גלם פיסולי גמיש באמצעותו משנה האמנית את זהותה מאידך גיסא‪.‬‬
‫גם בסדרת העבודות "נתנה עינה בכוס" עוותי הראייה מבעד לכוס יוצרים את השינוי‪ ,‬האני‬
‫האחר‪.‬‬
‫ה"ראש" בעבודותיו של גבי בן ז'נו חושף את הנפש והגוף של האמן‪ ,‬הוא מטפל בו בסדרות‬
‫מובנות המושתתות על תנודות בין קווי מתאר פיגורטיביים לקווים חדים וזוויתיים‪ ,‬בין רמיזה‬
‫ספרותית למבנה מופשט ובין פתיחות לסגירות‪ .‬זהו חיפוש אובססיבי אחר זהותו הלא‬
‫מודעת מבעד למערכת הקווים המקרינה מתחים רגשיים‪.‬‬
‫סדרת "הטלית" וסדרת "אבן הראשה" שזורות זו בזו בעבודותיו של אבי עזרא‪ .‬הטלית‬
‫והתפילין מיסודות ההוויה היהודית במקביל לאבן הראשה אשר לה תפקיד חיוני באדריכלות‬
‫בעת העתיקה‪ .‬זוהי אבן מרכזית עליונה התומכת במבנה כתפילין המונח במרכז הראש‪.‬‬
‫אבי משלב את המוטיב המסורתי הדתי ביצירת האדם האוניברסאלית לכדי יצירה עכשווית‪,‬‬
‫מיזוג התרבות והחיים‪.‬‬
‫לאה דיין מתחקה אחר ציורי המערות ושואבת מהם דימויים אנושיים סכמתיים‪ ,‬ראשוניים‪,‬‬
‫פרימיטיביסטיים‪ .‬הדיוקנאות חסרי הבעה‪ ,‬ללא תווי פנים ובצבעים מונו כרומים‪ ,‬עוברים‬
‫תהליך של התפתחות והתחדשות‪ ,‬דיוקנה של האמנית המקרין ריחוק וניכור תוך התמקדות‬
‫בשיער ראשה‪ .‬השיער הופך לסמל המביע יופי‪ ,‬כוח‪ ,‬צניעות ונשיות‪.‬‬
‫הדמות האנושית קיימת במרכז עשייתה של חנה ברק אנגל‪ .‬מתוך צורך לחקור תרבויות‬
‫קדומות ומסתורי הקבלה‪ .‬הפצעת האור‪ ,‬גירוש האפלה‪ ,‬לידה וחיים מתגלמים בדמות‬
‫התרנגול וכנפיו הפרושות ביצירותיה‪.‬‬
‫חנה מאמצת את יופיו‪ ,‬כוחו וצבעוניותו בציור "סוג של סלפי" דיוקנה בצבעוניות פסטלית‪,‬‬
‫עיניה ירוקות‪ ,‬שפתיה באדום‪ ,‬שערה המולבן כזוג כנפיים והרקע האדום הבוהק מאפיינים‬
‫את פנימיותה‪.‬‬
‫העורבים הם חלק בלתי נפרד מהנופים העירוניים ומזוהים עם סביבתו של האדם בציוריו של‬
‫דן בירנבוים‪ .‬לצידם ציורים של מרחבי נוף אין סופיים חסרי דמות אנוש‪.‬‬
‫בעבודה "דיוקן בנוף" ממזג דן את דמותו בנוף‪ ,‬מבטו מוסט ופלג הגוף התחתון שקע והתמזג‬
‫במרחבים‪ .‬האם זהו הרגע בו היא מנסה לבחון את הקשר הסימביוטי בין האמן לבין הנוף‬
‫המבטא את פנימיותו?‬
‫מצעים בלתי שגרתיים אשר יצאו מכלל שימוש משמשים את חגי ארגוב המרבה בציורי‬
‫דיוקנו‪ ,‬הוא מפיח בהם רוח חיים חדשה באמצעות קווי מתאר המתחקים אחר הניגודים שבין‬
‫זיכרונות ילדות לעולם אפלולי ומסתורי‪.‬‬
‫מדיוקנו צומחות אוזניים אשר צורתן עלים‪ .‬דיוקן של "‪) "ELF‬אֶ לף(‪ ,‬גזע דמיוני של יצורים‬
‫דמויי אנוש המופיעים ביצירות רבות מתחום הפנטזיה‪.‬‬
‫עולם הזוהר של שנות הששים והשבעים מהווה את הבסיס לציורי הדיוקן של מאיר נטיף‬
‫אשר גדל ביפו לאמא תופרת‪ ,‬עולה חדשה מרומניה‪ ,‬בית צנוע המלא במגזינים של אופנה‪.‬‬
‫דיוקנו של מאיר כבחור צעיר יפה תואר‪ ,‬מוקפד לפרטי פרטים עד כדי היפר‪-‬ריאליזם‪.‬‬
‫הדמות המנותקת מן הרקע יוצרת מציאות חדשה של עולם יפה ומושלם הנתמך באידיאל‬
‫היופי הקלאסי ביוון העתיקה‪.‬‬
‫ישן וחדש נרקמים יחדיו ביצירתו של אריה ברקוביץ‪" ,‬הצייד ושואב המים"‪.‬העבודה משנת‬
‫‪ 2012‬היא תוצאת חיבורם של שני צילומים‪ .‬הראשון מ ‪ 1979‬ובו מצולמת דמותו של אריה‬
‫כצייד‪ ,‬פלג גופו העליון חשוף‪ ,‬אשפה לחיצים רתומה לחזהו ולראשו רעמת שיער‪ .‬הצייד‬
‫הגברי החזק כגיבורים בסיפורי העם ובאגדות‪ .‬לצידו שואב המים משנת ‪ ,2010‬תהליך‬
‫ההתבגרות‪ ,‬השיער הקצוץ והמעמד הנחות של "חוטבי העצים ושואבי המים"‪ ,‬אריה משכיל‬
‫לחבר בין שני הניגודים ולאמצם לאישיותו‪.‬‬
‫אידיאל היופי בציוריה של אנג'ל כליף נפגם‪ .‬פנים יפים ריאליסטים מקבלים ביטוי אקספרסי־‬
‫בי הבעתי‪ .‬לובן עור הפנים החרוץ והסדוק מחוויר עוד יותר לצד הצללה עזה בצבעים חמים‪.‬‬
‫פניה הבוהות משדרות קדרות והרקע הכהה המתמזג בשערה‪ ,‬מחדד את מבטה המרוחק‪.‬‬
‫בסדרת עבודות‪ ,‬מאמצע שנות ה‪ 70-‬של חניתה בן ז'נו‪ ,‬מודפסים דיוקנאות של נשים‪,‬‬
‫שכנותיה ודיוקנה על סמרטוטי ריצפה‪ .‬האמנית היא מבין הראשונות בארץ אשר יצרה אמנות‬
‫פמיניסטית‪ .‬היא משתמשת במצע אשר אינו שגרתי ומזוהה עם עיסוקה הסיזיפי של האשה‬
‫בעבודות הבית‪ .‬יצירותיה האישיות מתכתבות עם החברה ויחסה לנשים ומעמדן‪.‬‬
‫הזדהות עם נשים "עולות" ומצבן כפליטות מהגרות‪ ,‬מוביל את חוה ראוכר לציירן‪ ,‬בדמותן‬
‫משתקפים דיוקנה העצמי ודיוקן אמה‪ ,‬אשר התגוררו במחיצת עולים ניצולי שואה בשכונת‬
‫עג'מי ביפו‪ ,‬תוך מצוקה כלכלית‪.‬‬
‫בסדרת ציורי הנשים והנערות האתיופיות‪ ,‬מופיע דיוקנה של חוה כצופה המביטה ללא‬
‫מעורבות רגשית‪ ,‬התבוננות המקבלת ביטוי נוסף בפסלי האלומיניום הצבועים בצבעי גוף‬
‫והרחוקים מאידיאל היופי‪.‬‬
‫לעיניים תפקיד מרכזי בציורי הדיוקן של לאה טופר‪ .‬פנים חרושי קמטים ועיניים עצומות‬
‫מבעד לכתמי צבע חומים‪ ,‬גווני האדמה‪ .‬פנים העוברות תהליך של טרנספורמציה‪ ,‬קמטי‬
‫הגיל הופכים אט‪ ,‬אט לקפלי בד לבן המכסה אותם ומשאיר פתח צר לעיניים‪ .‬עיניים כבויות‪,‬‬
‫חסרות חיים‪ ,‬כרוח רפאים‪.‬‬
‫רוחות רבות נושבות וגישות שונות הנובעות מזיכרונות‪ ,‬תחושות‪ ,‬רגשות‪ ,‬מחשבות‪ ,‬חרדות‪,‬‬
‫תרבויות‪ ,‬זהויות‪ ,‬אמונות‪ ,‬כולן מקבלות את ביטוין בתערוכה "אלי עצמי"‪.‬‬
‫רוני ראובן‪ ,‬אוצר‬
‫לאה טופר‬
‫ללא כותרת‪ ,1998 ,‬שמן וגרפית על נייר‪ 13X21 ,‬ס"מ‬
‫אבי עזרא‬
‫דיוקן עם טלית בסטודיו‪ ,2014 ,‬טכניקה מעורבת על נייר‪ 100X70 ,‬ס"מ‬
‫חניתה בן ז'נו‬
‫אוטופורטרט‪ ,1976 ,‬הדפס משי‪ 80X50 ,‬ס"מ‬
‫אנג'ל כליף‬
‫דיוקן עצמי‪ ,2016 ,‬שמן על בד‪ 50X50 ,‬ס"מ‬
‫אנטון בידרמן‬
‫אטיוד‪ ,2016 ,‬אקריליק על נייר‪ 29X21 ,‬ס"מ‬
‫מאיר נטיף‬
‫דיוקן עצמי‪ ,2016 ,‬שמן על בד‪ 90X90 ,‬ס"מ‬
‫אריה ברקוביץ‬
‫הצייד ושואב המים‪ ,2012 ,‬צילום‪ 45X64 ,‬ס"מ‬
‫דן בירנבוים‬
‫דיוקן בנוף‪ ,2015 ,‬אקריליק על בד‪ 120X80 ,‬ס"מ‬
‫גבי בן ז'נו‬
‫ראש‪ ,1997 ,‬שמן על בד‪ 25X20 ,‬ס"מ‬
‫לאה דיין‬
‫ללא כותרת‪ ,2016 ,‬שמן על נייר‪ 65X50 ,‬ס"מ‬
‫חגי ארגוב‬
‫דיוקן עצמי‪ ,2007 ,‬שמן על בד‪ 70X80 ,‬ס"מ‬
‫חוה ראוכר‬
‫דיוקן עצמי‪ ,2014 ,‬אלומיניום צבוע‪ 36X20X45 ,‬ס"מ‬
‫חנה ברק אנגל‬
‫סוג של סלפי‪ ,2016 ,‬שמן על בד‪ 80X60 ,‬ס"מ‬
‫תמר לדרברג‬
‫ללא כותרת‪ ,2015 ,‬צילום‪ ,‬הזרקת דיו פיגמנטי על נייר פיינארט ארכיבי‪ 58X52 ,‬ס"מ‬
‫גלריה‪-‬הסדנה לאמנות‪ .‬שד' דואני ‪ ,25‬יבנה‪ .‬טל‪08-9435512 .‬‬
‫שעות הגלריה‪ :‬א'‪-‬ה' ‪ 9:00-13:00‬ב'‪ ,‬ד' ‪www.matnasyavne.co.il 17:00-19:00‬‬