‫השפעת סוג המזון ושיטת העמסה‬
‫על הדיוק בהעמסת מזונות‬
‫יואב שעני‪ ,1‬יניב‬
‫לבון‪2‬‬
‫הקדמה‬
‫• שיטת העבודה הנפוצה בהזנה בישראל מזה כ ‪30‬‬
‫שנה הינה המנה הכולית‪.‬‬
‫• בשיטת זו כל מרכיבי המנה מעורבלים יחדיו‬
‫לתערובת בהרכב המתאים לצרכי הפרה‪.‬‬
‫מה השינויים בהרכב המנה הנגרמים‬
‫כתוצאה מהסטייה בהעמסה ?‬
‫הפרש בין המנה בפועל‬
‫למתוכננת (יחידות ‪)%‬‬
‫מקדם השונות בין המנה‬
‫המתוכננת למנה בפועל (‪)%‬‬
‫משתנה‬
‫(‪ %‬מהח"י)‬
‫ח"י‬
‫‪-0.29‬‬
‫‪3.8‬‬
‫חלבון כללי‬
‫‪-0.40‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪ADF‬‬
‫‪0.66‬‬
‫‪7.2‬‬
‫‪NDF‬‬
‫‪-0.55‬‬
‫‪6.5‬‬
‫אפר‬
‫‪0.29‬‬
‫‪9.4‬‬
‫סידן‬
‫‪0.076‬‬
‫‪9.7‬‬
‫זרחן‬
‫‪0.02‬‬
‫‪6.5‬‬
‫פל"ם‬
‫‪1.2‬‬
‫‪5.7‬‬
‫אנרגיה נטו‬
‫(מק"ל‪/‬ק"ג)‬
‫‪0.05‬‬
‫‪2.6‬‬
‫)‪(Sova et al., 2014‬‬
‫שונות גבוהה בריכוז האנרגיה המחושבת‬
‫במנה מקושרת לתנובת חלב נמוכה יותר‬
‫תנובת חלב (ק"ג‪/‬יום)‬
‫)‪(Sova et al., 2014‬‬
‫מקדם השונות של ריכוז האנרגיה במנה‬
‫ממוצע הסטיות בלבד אינו מספיק‬
‫סטייה מהתכנון (‪)%‬‬
‫‪Trillo et al., 2016‬‬
‫רפת‬
‫שימוש בערכים אבסולוטים‬
‫כמות‬
‫מתוכננת‬
‫כמות‬
‫בפועל‬
‫הפרש‬
‫בק"ג‬
‫הפרש‬
‫ב‪%‬‬
‫הפרש ב‬
‫|‪|%‬‬
‫‪240‬‬
‫‪220‬‬
‫‪-20‬‬
‫‪-8.33‬‬
‫‪8.33‬‬
‫הבדלים גדולים בין משקים‬
‫הפרש אבסולוטית מהתכנון (‪)%‬‬
‫‪Trillo et al., 2016‬‬
‫רפת‬
‫מטרת העבודה‬
‫לבחון את השפעת סוג המזון ושיטת העמסה על‬
‫הדיוק בהכנת הבליל‬
‫שיטות וחומרים‬
‫• נתוני העמסה של שנה שלמה נלקחו מ ‪ 36‬משקים שיתופים‬
‫• סה"כ כ‪ 500,000-‬נתוני העמסה של מזונות שונים נבדקו‪.‬‬
‫• הגורמים שנלקחו בחשבון בניתוח הנתונים היו‪:‬‬
‫‪ -1‬המשק (‪)36‬‬
‫‪ -2‬משקל העמסה מתוכנן (‪ 5‬קטגוריות)‬
‫‪ -3‬סוג המזון (‪)3‬‬
‫‪ -4‬מזון‬
‫‪ -5‬אופן העמסה והאינטראקציות ביניהם‪.‬‬
‫התפלגות אחוז הסטייה לפי משקים‬
‫‪24‬‬
‫‪22‬‬
‫‪18‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫משקים‬
‫הפרש אבסולוטי מהתכנון (‪)%‬‬
‫שופל‬
‫כורה‬
‫גם וגם‬
‫‪20‬‬
‫התפלגות אחוז הסטייה לפי משקים‬
‫‪25‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪900‬‬
‫‪800‬‬
‫‪700‬‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫משקל העמסה מתוכנן‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫הפרש אבסולוטי מהתכנון (‪)%‬‬
‫‪y = -0.0093x + 13.038‬‬
‫‪R² = 0.1147‬‬
‫‪20‬‬
‫אחוז הסטייה כתלות בסוג המזון ואופן‬
‫ההעמסה‬
‫‪14.0‬‬
‫‪P<0.001‬‬
‫‪12.0‬‬
‫שופל‬
‫כורה‬
‫‪11.0‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪7.0‬‬
‫‪6.0‬‬
‫גס‬
‫מרוכז‬
‫סוג המזון‬
‫הפרש אבסולוטי מהתכנון (‪)%‬‬
‫‪13.0‬‬
‫אחוז סטייה מהכמות המתוכננת ביחס‬
‫לאופן העמסה והמשקל המתוכנן‬
‫‪35‬‬
‫כורה‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫מעל ‪600‬‬
‫‪301-600‬‬
‫‪151-300‬‬
‫משקל מתוכנן (ק"ג)‬
‫‪71-150‬‬
‫‪30-70‬‬
‫הפרש אבסולוטי מהתכנון (‪)%‬‬
‫שופל‬
‫‪30‬‬
‫אחוז הסטייה בהעמסת מזונות שונים‬
‫‪22‬‬
‫מזונות מרוכזים‬
‫‪20‬‬
‫מזונות גסים‬
‫‪18‬‬
‫חומרי לוואי‬
‫‪16‬‬
‫מזונות נוזליים‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫הקשר בין כמות העמסה ממוצעת למזון‬
‫והדיוק בהעמסה‬
‫‪20‬‬
‫כ‪ .‬סויה‬
‫‪y = -0.0359x + 19.208‬‬
‫‪R² = 0.5482‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫ש‪ .‬דגן‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪350‬‬
‫‪320‬‬
‫‪290‬‬
‫‪260‬‬
‫‪230‬‬
‫‪200‬‬
‫‪170‬‬
‫משקל מתוכנן ‪ -‬ממוצע‬
‫‪140‬‬
‫‪110‬‬
‫‪80‬‬
‫‪50‬‬
‫הפרש אבסולוטי מהתכנון (‪)%‬‬
‫‪18‬‬
‫השפעת אופן ההעמסה על אחוז הסטייה‬
‫בסוגי מזונות שונים‬
‫‪16‬‬
‫כורה‬
‫שופל‬
‫*‬
‫*‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫תחמיץ‬
‫שחת‬
‫סוג מזון‬
‫קש‬
‫הפרש אבסולוטי מהתכנון (‪)%‬‬
‫‪14‬‬
‫‪N=28,180‬‬
‫‪151-300‬‬
‫‪71-150‬‬
‫‪N=46,408‬‬
‫‪30-70‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫משקל מתוכנן (ק"ג)‬
‫‪N=50,687‬‬
‫מעל ‪71-150 151-300 301-600 600‬‬
‫‪30-70‬‬
‫‪N=34,228‬‬
‫‪30-70‬‬
‫‪40‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫כ‪ .‬לפתית‬
‫מעל ‪71-150 151-300 301-600 600‬‬
‫משקל מתוכנן (ק"ג)‬
‫‪30-70‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫אחוז סטייה‬
‫משקל מתוכנן (ק"ג)‬
‫כורה‬
‫משקל מתוכנן (ק"ג)‬
‫ג‪ .‬תירס‬
‫מעל ‪71-150 151-300 301-600 600‬‬
‫שופל‬
‫‪48‬‬
‫‪40‬‬
‫‪32‬‬
‫‪24‬‬
‫‪16‬‬
‫‪8‬‬
‫‪0‬‬
‫אחוז סטייה‬
‫‪301-600‬‬
‫‪DDGs‬‬
‫חליפות‬
‫‪N=43,211‬‬
‫תחמיץ חיטה‬
‫‪30-70‬‬
‫‪140‬‬
‫‪120‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫משקל מתוכנן (ק"ג)‬
‫‪N=24,674‬‬
‫משקל מתוכנן (ק"ג)‬
‫מעל ‪71-150 151-300 301-600 600‬‬
‫‪30-70‬‬
‫‪N=27,225‬‬
‫‪71-150‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫קש חיטה‬
‫מעל ‪71-150 151-300 301-600 600‬‬
‫משקל מתוכנן (ק"ג)‬
‫‪30-70‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫אחוז סטייה‬
‫מעל ‪600‬‬
‫‪301-600‬‬
‫כורה‬
‫משקל מתוכנן (ק"ג)‬
‫תחמיץ תירס‬
‫‪151-300‬‬
‫שופל‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫אחוז סטייה‬
‫מעל ‪71-150 151-300 301-600 600‬‬
‫‪N=63,209‬‬
‫שחת דגן‬
‫‪N=10,758‬‬
‫פרמיקסים‬
‫‪N=12,192‬‬
‫‪20‬‬
‫שופל‬
‫כורה‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫מעל ‪600‬‬
‫‪301-600‬‬
‫‪151-300‬‬
‫משקל מתוכנן (ק"ג)‬
‫‪71-150‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-5‬‬
‫‪151-300‬‬
‫משקל מתוכנן (ק"ג)‬
‫זבל עוף‬
‫‪N=17,290‬‬
‫‪301-600‬‬
‫‪151-300‬‬
‫‪71-150‬‬
‫משקל מתוכנן (ק"ג)‬
‫‪30-70‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫אחוז סטייה‬
‫מעל ‪600‬‬
‫‪71-150‬‬
‫‪30-70‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫אחוז סטייה‬
‫‪15‬‬
‫גרעיני כותנה‬
‫דיוק ממוצע של משקים שעובדים עם‬
‫פרמיקס לעומת כאלה שלא‬
‫‪12.0‬‬
‫‪P <0.05‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪7.0‬‬
‫‪6.0‬‬
‫ללא פרמיקס‬
‫עם פרמיקס‬
‫הפרש אבסולוטי מהתכנון (‪)%‬‬
‫‪11.0‬‬
‫אחוז סטייה אבסולוטי‬
‫דוגמה לבליל לקבוצת היבשות‬
‫‪19%‬‬
‫‪2%‬‬
‫מסקנות‬
‫• בעת תכנון המנה יש לקחת בחשבון את הכמות‬
‫שתועמס לעגלה – רצוי לא לתכנן העמסה של‬
‫מזונות במשקל קטן מ ‪ 150‬ק"ג‪.‬‬
‫• מומלץ לעבוד עם פרמיקסים כדי למנוע שגיאות‬
‫בהעמסה (במיוחד במנת היבשות)‪.‬‬
‫• לא להשתמש בטלפון בזמן העמסה !‬
‫תודה‬
‫• למשקים על שיתוף הפעולה!‬