שגד? עניה גליון ל ? -י ^^8<$־—י —?€<$$— - מחיר כל גליון באיץ ישראלי רגע ד'גרןש בחשבון המלך . לשנה חגזשח עשי גירש . בחו"ל שעה פרנק לשנה • מהיד מודעות :עלי שש פדוש־ת לכל שורד.. תם הענעיס :מקרב חו#רץ • :ררי.לם . מאמריס :ידשיכו ־ן כירושי־ים .כדור הפורח באויד .עבודת האימח בסוריה בכלל ובא"י בפרט .נ:חלץ לארץ :הודעות . מקרב הארץ . י ר ו ש ל ס .מז"ט ! ילד יולד לנו כולל נתן לנו וייקרא שמו בישראל .כולל בעלי מלאכה יוצאי עיר סלאנים" .השם -גדול' מספר מלותיו שש ואותיותיו מי יספר ,אך הכולל -קטן ומספר נפשותיו שמנה עשר .הכולל הזה הוא פרידה שנתפרדה מכולל סלאנים ,ובולל סלאניפ עצמו הוא פרידה שנתפרדה בשעת מהלוקת הכוללים .אז בשעה שהכה הפטיש בירושלם ויתפוצץ כולל פרושים לכמה כולליות נתזה פרידה אחת קטנה מתחת הפטיש ,שלא שלטה עין לראותה משום קטנותה ותקרא לה שם "כולל סלאניס" והיום נתפרדה עוד ־ פרידה מן הפרידה הזו -.הפלא ופלא .מה רבו מעשיך ישראל " ומה גדלו נפלאותיך במחלוקת ,חלק קטן שבקטנים שאי אפשר לו עוד להתפדר לפי יאות עץ אדם פשוט ' אתה יודע לחל קו " כיצד ? בקשיות ערפך ,ערפך קשה מן הסדן שבוחנים עליו את הא0יר ,לפיכך הספיר מתפוצץ וערפך אינו נבקע .שלוח ראשון' שלוח ניסן' כבר ד,גיע למקומו והביא לשמנה עשר הנפשות חמשים רו"כ רקח הזקן שהחבורה חמשה רו"כ והשאר חלקו לגולגולת שני רו"כ וחצי לנפש .האם אין זה מעשה תעתועים ? האס לא בושה וכלימה היא לכולל גדול ונכבד ככולל סלאנים כי נתנו מקום למחלוקת בקרבם ? לזן די לו להכולל הגדול הזה השמומ חגדיול ממנו אשר .עשה 'בהפרדו מכולל ווילנא או נראדנא לבנות במה לעצמו הנה עוד הגדיל אולת לתת מקום לפרוד בינו לבין עצמו .תולדות הכולל החדש היתד ,מוכרחה ' כי גבאי המלל אשר כחוץ לארץ הקשו ערפם לבלי לקבל את הנפשות האלה ברשימתם ויתאוננו ראשי המשפחות באזני בני משפחתם בעיר מולדתם כי יגרשום מהסתפח בנחלת ד' באמור להם :מה לאומן ולשערי ירושלס ? מי ביקש מידכם ולהנעיל את בנינו תחש ולעשות לנו משק ל' המבלעדכם הלכנו .יחף ולא שקלו לנו צרכנו במחיר כספנו ? תאנתם באה ותעשה אשר שלחוה ויתקצםו בעלי המלאכה בסלאנים ' ויאמרו :נבנה לנו כולל לבדנו ומקצותינו נקח לגבאים וסופרים כהלכות גובדץ יהודאץ ונבואה לעזרת אחינו בהר הקדש החופרים מנעלים ומיחדיס יהודים י על כל תפירה ותפירה כחנוך והמכים בפטיש ,ומזעזעים .שבעה רקיעים כתובל קיץ .לאו עכברא גנב אלא חורא גנב ,לא מכל להטיל אשמת הפרוד על המתפרדים > כי הס לא התפרדו אבל חפרידוס' ומי הם המפרידים ? נם על ממיני הכולל בירושלס אי אפשר להטיל האשמה' כפי מה ששמענו גם רוחפ־ לא נוחה מקשיות ערפם של הגבאים בחוץ לארץ .והגבאים בחוץ לאדץ מי המה ? ך'כדאיס הם להרבות:מחלוקת בישראל ? הגדולים הם בישראל או ? רבנים מובהקים ? מה שמם ומה שפ בניהם כי נדע שמעו נא ' גבאי סלאנים ' שמעו נא לעצה היוצאה מירושלם ' הסירו הנזר הרימו העטרה בטלו את עצמיכם בטול• נמור וחבטלו באחד מן הכוללים ' אם בכולל ווילנא ואס בכולל גראדנא וממילא יבטל גם הכולל החדש אשר יצא מדופניכם ויחדל חלול שמכם וחלול ד' . מי יתן ויכולנו לתת ,אותה עצה נס לכולל "סינסק" ' אבל אין מדמין בכוללים .אמת שגס הוא אינו כולל .אלא של עיר אחת ' אפס כי הרבה דרכים בו שהוא משונה מכולל סלאגיס• :א( כולל פינסק עצמו לפי מספר נפשותיו הוא דבר שבמנין שאי אפשר לו להבטל כי כחמש מאות נפשות לו ' משא''כ בסלאנים שאין לו אלא כששים נפשות .כולל םינסק איננו כולל שכל בניו ראשים ומכ"ש שאין נשים מושלים בו משא"כ בסלאנים .נ( כל בני כולל פינסק המה 'עניים גמורים ואין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים ' משא"כ־'בסלאניס .ד( כולל פינסק לא לקח לו לעצמו להסלג מכולל מינסק ואדרבא כולל מינסק דחהו ממחיצתו .ה( והוא השנוי היותר גדול ' כי כולל מינסק ימאן אף עתה להשיב הנדחים אל חיקו ' משא"כ בסלאנים .אנחנו ידענו בברור כי צולל ווילנא התרפס לפני הכולל הנמל כולל סלאנים לקבלתו תחת כנפיו ־־־ וימאן )בטעם שלשלת( ' כי קשה היה 'להגבאים מהו"ל להתנצל מעדים .ואף עתה ' אף כי שמענו כי כולל ווילנא חזר מחפצו ואין נפשו להביא בכוללו כהנים גדולים שעברו מכהונתם פן תתרבה המחלוקת בכ"ו פללנו אשר אם כולל סואנים היה משתדל באמת ולב תמים לד'בטל בטול גמור בכולל ווילנא היה ספוק בידו לעשותו . לא נכחד כי כל כולל סלאנים ומכ"ש הרך שלא נמול אשר יצא עתה מחלציו ־אינו כדאי לאבד עליו טפות הדיו אשר שפכנו ' כי שמנה עשר נפשות מה המה בירושלם ? המבלעדם לא ישוטטו בחוצות ירושלם כמה נפשיןז פורחות שאין להם כל כולל ' ואע'יפ שהורתם ולידתם וגדולם ב ארץ רוסיא הקדושה ? ד"מ :אם בא אחד אשר נולד במינסק ונשא אשד' מנראדנא והיה דר בווילנא < הוא הולך לזה ומדחים אותו י ולזה ומדהים אותו ,זה אומר :לא בי נולדת ' וזה אומר :לא על שלהני אכלת לחם ' וזה אומר :לא בתוכי ישבת " או אפילו מי שנולד ונשא אשד ,והיה דר ברייםין ולא נתברר ,ד"מ אם התפלל כ ל י מ י ו בבית המדרש של חב"ד או רק זמן מועט ' הרי הוא כאבן בתוך הק לע וזורקים אותו מכאן לכאן ואין נחת .האומנם כי כננדם ועוד רבים מהם הנפשות ,הזוכות לכמה שולחנות מכמה כוללים ' ואותם הטעמים עצמם אשר בשבילם כמה נפשות נדחות הם גורמים לכמה נפשות שיקחו מנח אחת י פעמים או איל משולש .אבל אין נפש מכבה נפש ' ובעלי מזל בי לא ירעבו ' עמהם לא ישבעו בני ישראל שאין להם מזל ,ואלה רעי מזל ^הרבה ב ירושלב! ואין אנו שמים אליהם לב ' ובמה זכו שמנה עשר הנפשות כי הפורחות מסלאנים -ניחד אליהם הדבור ^ אלא באמת לא בגללם דברנו דברינו כ "א מלל ירושלם כולה ' חפצנו להורות בזה כמה שלט הרקבון בכל בנין החלוקה וכמה כותליו נטוים לנפול ' הנה אבן אחר אבן כבר נופל " החל קים מתפרדים וחוזרים ומתפרדים וסוף סוף יהיו הכוללים מלוא תרוד רקב ולא יותר .היתכן ?י אולי נכון הדבר כי ראשי כל הכוללים אשר קורטב של דעת בקדקדס ישימו לב כי עתה העת להכוללים לשוב ולהבנות מחדש בנין אחד קיים ,הן גם דין תורתינו אומר :כותל רעוע מהדסים אותו במצות ב''ד ובעל .הבית שב ובונהו . היתכץ הוא באמת כי בני מחוז אחד יגרע חלקם מבני מחוז אחר בהזכות אשר לכל אדם לזכות בחסדו של הבית ? מדוע באמת יסבלו דרך משל בני כולל פינסק יתר מכל שאר בני רוסיה " האס בגלל שפינסק יושבת בין הבצות ? אדרבא הלא זה היה להחשב להם למעלה יתירה ' הן רואים אנו כמה מבני ירושלס עושלם לכתחלה בצות וזבל ואשפה סביב אהליהס מפני שכך נאה לישראל שלא להתנאות בעוה"ז ' ובני םינסק שנולדו בין הבצות .הלא עוד חבה יתירה נודעת להם .סוף דבר ראוי לשים לב 'לבנין האחדות שנית על אשיות חדשות אשר לא תמוטנה .אבל לא כל מה שראוי אפשר ולא כל מה שא&שר יוצא אל הפועל ולוא יחכו כולל פינסק עדי יוטב גורלם בהטבת הכלל יחכו ימים רבים ובין כה וכה הלא ירעבו .ע"כ על המתנדבים בהארצות שאינם נזקקים לכוללים לשים לב להכולל הנעזב הזה להטות אליו רוב חסדם למען תישרנה המאזנים והתכונו המשקלים . והנה העת להבנות לא הגיעה אך לעניני הצבור ' כ"א גס לבנינים ממש ולבתים רבים מחוץ לשערי ירושלם .הנה חברת " בית ישראל" לבנין בתים הוציאה לאור בימים האלה את תקנותיה .מחן למדנו : כי בני החברה לא יותר ממאה ' והמקום נדול ורחב ידים והיד' לכל בית חצר מרוח די והותר .הבתים עצמם ארכם אחד עשר ורחבם ששה ולכל שני בתים בור מיוחד .מהתקנות הטובות שמצאנו נשימה על נס אח אלה שמשתנים בהן מתקנות שארי החברות :א( שהגורל הראשון יהיה נס האחרון .ב( שלא יקבל הועד על עצמו זולת בנין הבתים ולא תקוניהם הפנימיים ' כי אלה נמסרו להזוכה עצמו לעשותם כחפצם . ג( כי כל ההוצאות העילית על חבתים אחרי הבנותם ' וכן הרבית בעד הסכומים הנלויס מאת הועד לצרכי החברח יחשכו על כל פרט ופרט לפי ערך ביתו וחובו .מקום החברה הועלה בערכאות על שם טובים השנים הרב ר שלמה זלמן ב"ר נחום והרב ר' חיים זאנענפעלד אשר שניהט ' נודעים לאנשי צדק ואמונה ובלי ספק לא תצא תקלה על ידם להחברים ' חלילה . ומלבד החברה הזאת קול הברה שמענו כי שני בני אדם של צורה באים ירושלימה הס המה הרבנים הגאונים עמודי בית ישראל האב"ד דק"ק קוטנא ודק"ק פיטרקוב שבפולניה ואתם סך גדול אשר בדעתם לבנות בו בתים לכולל בני ווארשא .יהי נועם ה' עליהם ומעשה ידיהם היום יום ראשן ל"ג לעומר ,התולדה דורשת במעשה בראשית כמין חומר ,ופיה מלא שיר ושבהה לאלהים עליה נומר ' לכבוד החג לבשה חמודות רקמותיה ,זהב ונפך והדר פרחיה ' ובני ישראל יוצאים לחוות בנועמיה ויוצאים מהוץ לעיר צפונה לירושלם ,אל שדה חמד מקוס רחב ' ידים ,ששם קבור "שמעון הצדיק" בירכתים ' וזיתים רעננים יטו שטה צלליהם והיו מגן לעיניס ' מחמת חצי השמש המבהיקים שם כפלים ' ויצאו משפחות משפחות אבות ובנים ' ונשים וטף וכל אשר על דגלם חונים ' וישתטחו על ד'קברים של חצדיקים הראשנים ' ואח"כ ישטחו להם שטוח תחת העצים הרעננים ' ויתענגו על מיני מתיקה וזרעונים ,ועל העונות ועל חביצים אשר בצק לונים ' וחילדים ששם שמחים וצוהלים ' מדלגים כשעירים ורוקדים כאילים ' כאלו מעל צואריד'ס הופרו העולים ' ולעת ערב כנטות הצללים ' ושבו איש איש לביתו קדש הלולים . כחג הזד ,מכירים אנו רשמי חגי העם אשר הגנו ישראל בשבתם עוד על אדמתם כגון חג ט"ו באב חנזכד במשנד , ,שבו בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים ,ומאד חייינו שמחים בחג חזד ,לולא נתערבו בו עגיניס זרים ומושגים זרים המכהים את טהרתו < החג הזה אשר הוא חג תחית הטבע היה במושג ההמון לחג מתים ' תחת לשמוח על ירק השדות וזהב העמקים העוטפים בר ' המה שמחים על -פטירתו של רשב"י ,יום פטירתו של אותו צד*־ק היה להם ל ה ל ו ל א .ועקר ההלולא הוא ב מ י ר ו ן מקום שם קבורתו ששם מתבנשים אחב"י מרחוק ומקרוב וחוגגים הלולא זז בפומבי נדול ' ככתוב בספר " ירושלם" אשר לה"ח ר' אברד'ם משח לונץ .ונם אנשי ירושלם חסידים ואנשי מעשח מחקים לעשות כמעשר .בני צפת .ימים לפני ל"ג בעומר ,זוגות זוגות נערים עזי ©נים .אשר פניהם פני זקנים ובידיהם קנקנים — מסבבים על פתחי המעונים וקוראים :שמן ונפט לכבוד ר' שמעון בן יוחאי •י וצדיקים וצדקניות *בתולות רחמניות מודדים לתוך כליהם ' שמן ונפט כפי השג ' ידיהם .וכשהגיע ליל ל"ג בעומר מתכנשים קהל גדול מאד מאד םביג' בית הכנסת אשר לחסידי וואהלין ושם מעלין על הגג אגן גדול של נחושת ושופכים לתוכו כל השמן וכל הנפט שקבצו הזוגות ושהתנדכו המתנדבים וזורקים לתוך האגן בלואי סחבות והמיגאות וצניפים ורדידים ומדליקים אותו והשלהבת עולה ותאור את הלילה ' והעם רואים ומספקים ומטפחים בידייהם וידונו ' :אש .אש > אש לכבוד ר' שמעון בן יוחאי ! אש ,אש ,אש לכבוד ר' שמעון בן יוחאי ג ומתוך כך באים לידי התלהבות ומתוך התלהבות באים לידי נענועים ' ומתוך נענועים באים ' לידי דקודיס ' ורקודים מביאים לדילוגים ' ודלונים מביאים לידי צנפות ' ומצנפות לא זזו משם עד שהולכים לבתיהם כשהם מבושמים . עבודת האדמה בהוריה בכלל ו בארץ ישראל בפרט . מאח דר אנדרלינד י ז ' נע־־"ק מש*מ אינז בנז ביכזהיע אער להחברה "£אליש1:ינא ־פעראיין" - מאמר ראשון . החשובות שבתבואות ומודעים ונטיעות איפוא הם נדלים ? זלמד ,ד'ם משמשים . )נזגליון כ"ח( החלמית ) .רונקל /ברוקבא בלע" ז( לא נמצאה אלא (10אשרלפתבעליהן מבגי אירופה ,כגון במקוה .ישראלי' ובארכןז סמוך • בגינות לירושלם ו בהאחוזה שכןאורא אצל דמשק "ושם היא גדלה בשמת בית השלחין וראינו לפת אחת ממין זה אשר קומתה 25אצבעות )האצבע מאה במיתר( וקוכןרי שמחו אחל ארכו 32אצבעות ואחז מפסיקו לרוחב 20אצבעות . ג( דשאים למספוא . (17השלשון ) .קליא בלע"ז ובלי רומי נןריפוצים( מין דשא שעליו משולשים וזורעים אותו אחת לשתים או לשלש שנה למספוא הבהמות , הרבה מינים מדברים ממנו גדלים בא"י ,ומשלשון הגנים לא נמצאו אלא שני מינים ,ה כ פ ל והוא השלשון האדום וזורעים אותו בני אירופה / ו ה ב ר ס י ם '• ־'והוא המצרי הלבן ,וזורעים אותו בשדות "שרונה" בימות הגשמים מפגי שאין להם עדין גלגלי ההשקה ונזקקים איפוא למי העבים ,והולד וגדל עד יוני אשר תחרב הארז ויבש כל ציז השדה , '' — ש ל ו ח י מ צ ו ה א י נ ם נ ז ו ק י ם .אחד מאחינו הגורד ם העשירים תקפה עליו חסידותו לקיים חק ל"נ לעומר כחלכתו . וילך הוא וכל בני ביתו לכרם יהודיה אשר שם שמעון הצדיק נקרא עליו ' להשתטח על קברו ולשמוח בשמחחו .ויהי טרם לכתו ויסגור את הבית אחריו ואת הארון בתוך הבית סגר אהרי _ הדלת .והנה שב מקיום המצוד .ולא נמצא שוס חסרון בהמנעולים ' כי שלוחי מצות אינם נווקיס ' אבל מתוך זחארון הסנור נננבו מזומנים ותכשיטים העולים בס"ה לערך שבע מאות נאפוליון . עתה נודע כי הננכיס הס מכני ברית הנננב ,וכבר נמצא אתס הנניבה יתר ממחציתה ' והגנבים הושמו בבית האסורים של הממשלה מטעם הקונסול חרוסי . הישיבות בארץ ישראל. )י גייון כ"ח( ישיבות תלמידים כירושלס שתים ' האחת לספרדים והיא ישיבת הרב הגדול ר' יצחק פראג ג"י בבית המדרש "דורש ציון" הרב הוד ,אשכגזי אוננארי מלידה ומבטן אלא שנספח אל הספרדים במנהגיו .ויהי כאשר יסד פה האיש היקר מו"ה יוסף בלומנטהאל מפאריז את בית הספר "דורש ציוץ" ויבחר בהרב הזה וברעהו )להבדל בין החיים( הרב ר' יונה ליב דל *6ריםבורנ להיות המנהלים לו ותקם סערה מצד קנאי האשכנזים אשר אמרו :איסכולה יהיה הבית הזה .ויסוג הרי"ל ז"ל אחור ' אבל חרב דיי פראנ נ"י לא זע מחם ולא חניה את מקומו ' ויהי פרי הסערה הזאח כי הוסב הבית כלו להספרדים ולהמערבים ומפני האשכנזים סונר מבוא. לא נכחד כי מכל בתי הלמוד שבירושלם משפט הבכורה להבית הזה בסדריו הישרים * כחמשה חדרים בו ובהחדר העליון יבואו הבחורים אשר כבר חיך להם להבין דברי הכמים בפלפול וסברא ושמה ישמעו ל קח מפי הרב ר"י פראג נ"י' והיא הישיבה אשר אמרנו . ואולם הישיבה השניה היא ישיבת "עץ חיים" אשר להאשכנזים בחצר בית הכנסת של ד יהודה החסיד ז"ל . עוד ב גליה הבא. כדור הפורח כאויר . :) .גליון כ"ט( ומנין שיש לרוח משקל ? הרי שתי חתיכות של ברזל לפניך שמשקל שניהם שוה ' רקעת האחת ועשית ממנה סח ועשית ממנו תיבה סתומה עדיין משק ל התיבה ומשק ל חחתיכה השניה שוד ..אבל אם אתה מריק האדר מתוך התיבה במשאבה של אויר )פומפה בלע"ז( ואין אתה נותן לאויר חרש שיכנס לתוכה ' ואתה שוק ל אח"כ את התיבה כעד החתיכה והיתה התיבה ק לה מן החתיכה ..מזה למדנו שני דברים: אחד שכל דבר ממעיט משקלו לפי דוב חאויר חנדחח 'מפניו ,ושנית שחאויר יש לו משק ל . אע"פ שאמרו אדר כמים משונה האויר מן המים ' שהמים אינם נמשכים אלא למטה ולצדדים וחאדד מתפשט אף למעלה ; שהמים אינם ובזמן גדולו קוצרים אותו פעמים ' וכשנים מבורכות קוצרים אותו אף כדי שלש וארבע פעמים. (.18שלשון מזקין )צוצירנה בל"עז ובלי'ע פוסא( מצוי לרוב וחלק גדול משדות בית השלחין אשר בסותא ואשר בבקעה מגדלים את העשב הזה למרעה .דרך המרעה בכותא כך היא :נועצים קורה בקרקע וקושרים בה את הבהמה בחבל ארוך והיא רועה סביב הקורה.עד שתבער העשב •במקום זה וחוזרים ונועצים את הקורה במקום אחר. ואותו השצשין אין זורעים אותו אלא אחת לעשרים שנה ואינו נפסק . (19כרשיני הקיץ )וויקקע בלע" ז( בערכי שמו כרשינים ,אינם מצדם הרבה באר; זולת בבעל בכי שקוראים אותו שם — בחיה" וזורעים בחיפא וכשרונה והוא " מספוא רכןוב לסוס . אותו שם בשדות גדולים וק ולפרד ולבקר ולחמורים . (20מלבד מיני זרע הקיז האלה יש עוד מין שהערבים קוראים אותו אבו סימא" והוא מגדל מאליו קדמה ליס המלח .זמן בשולו בתקופת תמוז"ומגרגריו השמנים עושים הערבים קמח ומערבים אותו לפת. (21אן* האורז היה גדל בארך הזאת על שפתי הנהרות וביחוד על יד מי מרום" אשר לא עברו עוד כחמשים שנה מזמן שזרעוהו שמה " ועוד רשומו נכר ,ויהי ממין האוח האדום המובא עתה ממצרים ולא ידענו מדוע חדלו לזרעו .בני מושבת יסוד המעלה השוכנים על יד מי מרום יוכלו לחד ש את העבודה הזאת .אפס אולי מוב הוא כי מאחר שנתבטלה שזב לא תתחדש ,מפני שהאורז מעון השקאה רבה עד שיתהפכו שדותיו לבצאות המעלים הבל וגורמים חלאים רעים ודבר ידוע הוא כי האורז מכיא לבעליו עושר — לקנות ממנו תכריכים. ו נמשכים אלא מכח המושך שבהאדמה וחאויר מתפשט מכח שממנו ובתוכו ' לפיכך אס אתח ממלא שלחופית באויר ואתה נותנה בתוך כדור של זכוכית שדםנותיו עבים וחזקים ואתה מריק את האויר מתוך הכדור' מיד חשלחוסית נפקעת ' למד. ,מפני שבחסר חאויר מבחוץ האויר חפנימי מתפשט ומתפרץ לבוא ובוקע השלחופית . וכן כדור של זכוכית דקה שאתה מריק האויר מתוכו ואתה סותמו מיד הוא מתפוצץ מפני שחאויר שמבחוץ דוחק עליו ורוצצו . וכל מיני אויר בין ק לים בין כבדים שויס בכח התפשטותם " לפיכך אס חריקות כדור חזכוכית מאויר חעולס ומלאת אותו באויר של מימן אע"פ שזה ק ל מזה אין הכדור מתפוצץ מפני שכה התפשטות אויר המימן מבפנים דומח לכח חתפשטות אויר חעולם מבחוץ ואין אהד מתנכר על חבירו . ועל פי כל חמבואר מאתנו יתברר לנו מעשה חכדור חפורח באויר. חכדור עשוי מארנ של משי דק וקל וחזק מאד ונטוי חוא על נבי צלעות של קגים חזקים וק לים ' וחקפו גדול במאד שאויר רב ממשקל עצמו נדחו? מפניו ' אעפ"כ לא ירום הכדור למעלה כל זמן שאויר הנשימה בתוכו כמו מחוצח לו ' כי אז ח?א חאויר שדוחה מפניו מבחוץ ממלאחו מבפנים וזח לעומת זח ' כ"א מבטל כחו של חברו ' והרי זה דומח ל תיבה של ברזל הצפה על פני המ ים ואתה ממלא אותה במים שהיא מיד שוקעת למטה .וכיצד עושים ? להריק את הכדור ולא ימצא בתוכו אויר כלום ' אי אפשר מפני שחאויר חמקיפו יעיק עליו מכל צד ויחבסהו וימעט את נדלו ואף נס קרוב חדבד שיקרעחו ' לפיכך בקשו חכמים ומצאו תחבולה להדק את אויר ה נשימה מחוך חכדור ולמלאותו באויר קל ממנו . בראשנה היו מהממים את האויר שבתוך הכדור ונעשה ממילא ק ל מאויר חעולם ' אלא שאין חחבולח זו עושח משלחתח זמן רב .אחי'כ נסו וימלאו אוחו אויר חמימןןוחוא חקל שבאוירים אלא שמציאותו קשה ויקרח ' ובימים חאחרוגים למדו למלאחו באויר חמאור )לייכטגאז בלע"ז( ונשממלאימ את הכדור באייר קל מאליו הוא מתנשא על כנפי הרוח וטס חון* בטיסח אחת כמה מאות פרסאות .ובראשנה לא היה ביד האדם לחטותו לחפצו כלל כי אל עבר פני חרוח שמה הלכו פניו ותחי חסכנד ,לעלוח בכדור חשמימח עצומה מאד ' כי מי יודע איפוא ישאחו חרוח ואנה יטילחו אם לא בלב ים סוער או *6רץ גזרח מקום לא עבר אדם בו ,ואולם בימים חאחרונים מצאו תחבולה להשתמש עם הרוח עצמו .חקרו החכמים ומצאו כי רוחות מנשבות .בכל יום אשר דרבן סלולה ממזרח למערב או מצפון לדרום ' אף גם זאת ראו חכנ^ם1שחרוחות משנות חליכותיחן בגובח חאויר ' אם מלמטח לארץ חרוח הולך מצפון לדרום הנח למעלח ממנו ברום י רקיע שם רוח :הולך ממורח למערב וכץ לחפך .ועל־ פי זח חעולים בכדור למדו לכויץ את חרוחות והמה מתנשאים למעלת או יורדים למטח עד המוצאים את חרוח חדרוש לחפצם ויטוסו עמו . עוד בגליון הבא י ד( הידקו.־!. הירקות בכלל מהם זרעוני שדה ומהם זרעוני גינה ורובם מעונים השקאה בימות החמה . , צ (2הדלעת בה שלש מינים :הקרא הסצינה והבוצינה הצוארגית. הקרא ארוכה ועבה ותמונתה כאגס גדול מאד מאד ועינה צהוב )ואולי היח החלמית הנזכרה במשנה כלאים( .הבוצינה ירקרקת לבנה ארוכה ודקה' כעין הנקנוקה ,והצואמית היא בוציכה שתחתיתה התרחב והתעגל ככדור וכמין צואר ארוך יוצא ממנו וצורתה כעין הבקבוק .הדלעת מצויה בכל אלץ ישראל וביחיד בערבה ו בשפלה ויש ממיניה גדולים מאוד אשר ארכם מגיע לכרי מיתר ועובים בערך ארכם* ואומרים , כי הגדולים בקטנותם הם .החשובים שבמינם ומבשלים את הדלעת לבדה וגם ממולאת נאוח ונשר .הדלעת נכנסת לקיום זמן מרובה וכשהיא מתיבשת נעשה חלולה וקליפתה קשה .לפיכך מיבשים את הצוארטוש ופותחים נקב בראש צוארה והרי היא משמשת כבקבוק לכל דבר .ונקראת בלשון חז"ל "קרויה" .ולפי הנראה ממנה נשתרבב שם זה בל"ע לכל הנאדות שקוראים להם היום "קירוה'' . (23האבמיחים .מהם שני מינים .האלום והצהוב .המצוים מאד הס האדומים הגדולים בשפלה ובסביבות שכם על כל אדמת חול . האבטיח הוא ראש לזרעוני שדה ואוכלים ממנו הרבה ומוציאים ממט הרבה למצרים ועדה .הגדלים בסביבות שכס שובים ומתוקים מן הגדלים נשפלות השרון .האבנןיח הצהוב אינו מצוי צ"כ יען שהוא דורש לגדולו אדמה כיונה ואן* אינט מתקיים כהאדום. ' (24ה ק ש ו ת :מין זה הוא מן החשובים שבמיני המקשאות והוא לפי ברייתו אמצעי בין האבטיח והמלפפון )עיין כלאים פ"א בירושלמי שם( תמונת הקשות כתמונת המלפפון אלא שהוא עב ממט וגרעיניו עבים מחוץ לארץ . להדיין''' כותבים מירושלס ,כי חשבון השנה אשר הוציאו לאור" ממוני רייסין סחיר ,בתים ומעמידם מקברם לקבל הלוקה .הנה שמע הדיין טענות התובע ובטרם שאל את פי הנתבע מה בפיו , ובטרם הוכיח התובע את צדקתו כאיזו ראיה ,וכבר הוציא משפט , כי מעריכי החשבון זייפניס הטה ,אתמהה ! אנחנו יכולים ,להעיד עדות גמורה כי טיננת התובע שקר וכזב ועלילה נתעבה שאינה מוצאת לה חברתה אלא בין העלילות של צוררי שש .עברנו על פני כל הרשימה ואמנם מצאנו בה גם שפות נפטרים ,אך אימתי נפטרו ? קודם החשבון או אחר ההשבון ? הן הרשימה היא לשנת תרט"ה ,לאפר :בה יבואו שטות האנשים אשר קבלו שטרותיהם במשך השגה הואת .ו עתה ראו הננו רושמים לכס שמות כל הנפטרים והירח שנו מתו .ר' גציל מריויצה :תשרי הרמ" ו ,ר' יצתק יעקב הסופר מרחשון תרמ" ו .ר' מרדכי ב"ר אברהם חייט אייר תרמ"ו. האשה מריאשה ממאהליב .אדר הרמ" ו .אלמנת הרב מליפלאוו שבט תרמ"ו .ר' דוד מריזיצה אב בעל שבעה נפשות נפטר הוא אדר תרמ"ה. וי' שכנא זלאטין שבט הרמ"ה .לאלה השנים ב"ה בנים בירושלס ולא שמענו' שהם תובעים חלק אביהם .ור' זלמן בהגאון הרד"ל הון* אשר נסע מפה ,אשר בשלהי חדש אלול תרמ"ה ראינהו עוד בירושלם . אלה המה הנפשות הנזכרות בהרשימה והגפקדות היום .ואם יש עוד יבוא התובע ויקראם בשם .י לא נוכל להכחיד תחת לשובינו כי בימים האלה ראינו כמו נטיח " בהמליץ" לקבל לה"ר אפילו מפי שוטה שאינו קטן )כלומר :שאינו שוטה קט!( ועל פי דילטוריאות כאלה• ידין <*תהדין .לפי דעתנו מתנאי הדיין שיהי' סביר ונמיר , ולא חולם• וזמיר . מ בג אי ח ט א ו ט ו ב י ה מ י ג ג ד .הידעת.בן אדם מפני מה התקוממו בהמון באדיסד .על היהודים בשני לחג פסחם ?־ בוא• ואספר לך ? .אהד מאנשי חיל )גוי( שתה ונשתכר ויאמרו שוטרי המלך לתפשו וירא איש )גוי( ושמו מיכאל בובנוב את השוטרים ברעה ויסת את ההמון בהשוטריס .ויתפשו השוטרים את בובנוב בכבודו ובעצמו .וירא העם ררונו ויפלו -על היהודים הנמצאים שמה והמקום הזח שמו שדה קוליקוב .ויבואו שוטרים וקוזקים ויגרשו את פורעי הפרעות מן המקום הזה וילכו להם אל הרהובות הסמוכים ויפוצצו את החלונות אשד בחנויות היהודים ואשר במעונותיהם ,ויבואו השוטרים אן* פה וישיבו את המנוהה .,ויהי לעת ערב וישובו הפרעות על שוק הבלאות ויצו פקיד העיר ויחנו מצב אנשי חיל בכל פינית העיר זהמטסכות סוגרו ויעברו גדודי רוכבים בעיר בל חלילה ותהי מנוהה ,ויתפשו ,שנים עשר איש מראשי פורעי הפרעות ויגישו משפטם לפני שופטי השלום ויהיו מהם אשר יצא דינם להאסד שלש הרשים וגס הצי ההדש .אבל אם שקטו הפרעות באדיסה ויעברו בלי נזקים רבים הן מסביסטופול שמועה שמענו כי קמו העם' על היהודים ויכום ויבזום ויעשו שפות רבות ובני חחיל אשר התמהמהו מלבוא אנוסים היו להשתמש בכלי נשק ש ויורו על פורעי הפרעות ויפצעו מהם רבים ? והארכיביסקופ בהרסזן שדח דברו לעמו' לאמד :שלימים היינו עם היהודים כל שד אשר לבנו היה תמים עם ד' ועם דתו ,אך מיום *ושר נשמה האמונה ותורת הכופרים הבאה מן המערב נתפשטה בין העם ויפרע לשמצה וישתתו מדותיו ואין איש שם אל לב אשר נצטוינו :ואהבת לרעך כמוך ,לכן זכרו ואת והתאוששו ושובו אל אמונתכם והיה שלום בארץ ואין מחריד * ־ מגרעיניו ואין או כלים אותו חי אלא מבושל וצלי וממולא בבשר ואורז, ' (25המלפפון )גזרקא בלעי' ז ובל"עכיאר( גם היא מצוי בכל מקום והערביים אוכלים אותו לפי הרוב חי ובני אירופא אוכלים אותו כביש והוא מפרה לרוב רש שנים שמוכרים אותו בזול מאד כגון בשנת £0 שמכרו אותו כשרונה /כל מעיל בחמשה וששה פרועות. י י (26המלפפון הארוך )פאקום בל"ע( ארכו מעשרים ער ארבעים אצבעות ועוביו שלש ומצוי הוא בכל מקום והוא צריך אדמה שמנה , גרעיניו דקים ובשרו רך מבשר המלפפון הפשינן /ובני הארץ אוכלים אותו Vללפת בו את הפת ובני אירופא עושים ממנו חרוסת ,גס בשל ינושל בשמן ,ולתכלית זה חותכים אותו סלעים סלעים ומוגנים אותם כמחנת. (27העגבניות )בנדארא או מאמאמא כלע" ז( מצרות ככל מקום וביחוד בגינות אחלב ששם כונשים אותם כעגוליס למען יעמדו ימים רבים ,פרי זו תחילתה ירוקה וסופה אדומה והיא יפה ונאוה מאד , היא גדלה על גבי קלח שאין גזעו מחליף והרבה עגבניות על קלח אחד ,לשדה מרובה והיא חמוץ ועושים ממנה חרוסת וגס ממלאים אותה בבשר ואורז ומבשלים אותה ואף גס מבשלים אותה לבדה להשיב נפש עיפים בנועמה החמן והערב .ואולם לא שוב להרבות באכילה כי גורמת חולי מעים ושלשול רם. , (28ה במי ה" או "קרן החזות" גם היא כהעגבניות על קלח ירוק תגדל ותבניתה כהמלפפונה הקשנה' שכובשים אותה בפלפלים אלא שמתחתיתה כעין נובעת והיא מלאה גרעינים ו נשרה רך ורכוונ והכוני ומבשלים אותה בשמן ואוכלים אותה למעדנים . עוד ר.גליי .4הבא • . י" השריפות ב ארץ רוםיה הולכות .וכתרבות ואין לך יום .שאין בו שמועה מעציבה מעין זה .שריפה גדולה היתד .בעיר מינסק ,כטאתיס בתים נשרפו אשר לטהסה לאומנים ובעלי מלאכה ואביוני אדם ,השבר גדול כים . שר המשפטים אשד לאו ץ אונגריה מגיסטר פ ו י ל ר הלך לעולמו.חכם גדול היה בחכמת המשפטים אבל בני ישראל הלא עומדים מחוץ לנבול המשפט ,ע"כ לא עליהם הגינה חכמתו ,אבל בהם פגעה מדת שנאתו .הישמח ישראל במתו ? חלילה ,השנאה לישראל אינה תלויה באיש אבל בדור כולו ,הדור חחי כצפרדע של פרעה אם תכה ־על ראשו במטה ישרץ צפרדעים לאלפים עוד ,ובני קרח לא מתו. אנא הוגיעו נא ! * חולי וגיד ב־ /עיון כיולדה כי עתה תצאי )מיכה ד' י( , נזקריה ושכנה בשדה ! ;8אנא הושיעו נא! יקראו יותר מחמש מאות נפש אדם בני כול^ פ י נ ס ק הי"ו ,לאחיחם מרחמיהס אשר בחו"ל ,כי באו מים עד נפש , ואין מציל .לרעתינו וצרותינו ,לענינו ודחקנו אין קץ .מאז התחלק כולל מינסק ממנו ויקה ממנו את תבואת רוב הערים במחוז ההוא מאז ילך הכולל הפינסקי הלוך וחסור ,אוכלסי הכולל מרובין ,והכנסותיו מועטין ,ויצערו מיום אל יום עד כי כמעט לא נותר מאוס .משענת קנה רצוץ ,היא החלוקה[ לאיש יהודה יושב יחשלס ,ועכ"ז נשען עליה העני בעת דחקו .לא תאכילהו אמנם לחם ולא תשקחו מיס , אבל שלם ישלם ממנה שכר מעונו הדל והצר ,ועתה כי נשבר הקנה הזה עד חומו ,אין משען לחם ואין משען מים ,ונם משען שכר דירה אין עוד לבני פינסק ,ולא נותר להם דרך רק לעזוב משכנותס לצאת מקריח לשכן בשדה בנקיקי הצורים ובסעיפי הסלעים .הה! לב מי לא ימס לנדכאים כאלה ,עין מי לא תדמע למחזה כזה ,שמעו נדיבים ותנו לב ! יוהר מחמש פאות נפש אדם ברואים בצלם אלהים ככל האדם , בס זקנים וזקנות ,יתומים ואלמנות ,תופשי חתורח ,ועה\ במלאכח אשר מלאכתם לא חטריפם לחם חקס — ,קהל גדול כזה ישכב בחוצות קריה באין בית לשבת ! קרבו ימי הפקגדה ,תגיעו ימי שלום שכירות הבתים ,ומה נורא מאד מצב בני כולל פיגסק אשר לא שלמו ' עדגה שכר מעונם משנה החולפת ,הנושה יקה את כל אשר בבית -י יתר הפליטה שלא העביט עוד העני בלחמו -ואת בעליו ישלח החוצה . אוי לנו בני פינסק ,אנה נבוא אנחנו נשינו בנינו וטפיגו ,אנה נמצא מנוח לגו ,חמלה וחנינה י .חסד ורחמים ! אחינו אשר בהו"ל ,הפ רק הם יעצרו כח לחלצנו מן המצר ,לבלי גאלץ לחבק אשפתות , ברחובות ציון וירושלס ! אנא אחינו חוסו וחמולו על הקהל הזה בגי כולל פי נסק ,אחיכם אנו ,ועליכם המצור• לרחמנו .טבענו ביס צרה , ובידכם לחלצנו טרם חמנו חלילה לגוע ,כי היוקר הנורא השליט יעלינו את הרעב וימשול בנו משך השנה החולפת בעזוז אפו וידכא לעפר חית נפשנו עד כי אכלנו שארנו מעל עצמותנו ,הה! חרפת רעב מזה ואין בית לשבת מזה מה נורא הדבר —.בדמי לבבנו מהול בדמעות עינינו הננו מדברים דברינו אלה ,ז בטח ימצאו מסלה בלבב אדונו בכל תפוצותיהם ויחישו לעזרתנו טרם יעבר מועד . . . אשר יאבח לקחת חבל בצרוהגו ולהיות לנו לאחי שר ,ישלח גדבתו ליד פקוא"מ דעי"ת אמשטרדם יע"א ,או ליד המאספים והנכאים הראשים באשכגז ,שהם הטו אזנס לבקשתנו .וביחוך הרה"נ המפורסם עושה ומעשה ד"ר הילדסהיימר נ"י בברלין ,או ליד הרה"נ המפורסם עושה ומעשה ובו' ד"ר סאלפעגדי נ"י בדירקהייס ,ויקהו הבל בצרותנו ויהי זכר העושים והמעשים ברוך ,כברכת כל הקהל הזה ,וברכת כאי עחי'ח המשתתפים בצער בת רבים . נאם ישכר לייביגזאהן פיגסקר נאם משה ב"ר ארי ,הכהן . ונאם חיים יצחק הכהן גלובערמאן .ונאם יוסף יחזקאל בר"ש גאטליב . ונאם מאיר בה"ר בצלאל.הכהן ז"ל. ונאם יעקב גאלדמאן . ונאם מרדכי יקותיאד הכהן. ונאם ישראל יצחק מעשיל . ונאם מאיר שמעון בה"ר משה ז"ל. ונאם אברהם גאלרבערג י מודע1ת : לקורי*י ה ל 1 3ל וסופריו ^ נבקש לכתוב ידם על המ"ע >>! מ % 1 0ג ק 0 1מ 1 3מ ?"3 0 11) 8 I - 1 היו"ל בוויען פעמים בחדש ב ל ש ו ן א ש כ נ ז י ת צחה . המ"ע הזה ילחם ביד רמה נ ג ד ה ה ח ב ו ל ל ו ת ובעד הרעיון ה ל א ו מ י וירם נס צ י ו ג ה . בו יבאו :מאמרי ראש המדברים מהיהדות האטתית , הדשות ומכתבים מכל אשר יגיע לאהיגו בארצות פזוריהם ,ידיעות גכוגות מישוב ארצגו הקדושה .ב קורת ספרים .פייליטוגיס . ספורים מושכים את חלב מחיי עמנו .שירים געימים — .ועל כל אלה יעזרו על ידינו סופרים טובים ונאמגיס העובדים בראש התנועה הלאומית , מחית לשנה :באויסננריא הונגריא 3פל<' 60קר' — .בגרמניא 6 :מ'£6 60 .י פרוססיא 4 :דו"כ — .בארצות אהיות ז 9פראנקס . מחירו ל־זצי שכה 1 :שד' ?0ג,ד' 3 — .מארק 30פפ' 2 — .רו 'י כ 4 —.פראנק 50סענט' . מחירו לרבע שנה £0 :קד 1 —. ,ב 1 — .'1* 65 '.רו'י ב— 2פד' 25סענט' . א דרעססא 1'111011 (101• 2.61*30111*1^ :י1811ם1ש11 (116 ^(1 ^ . 80111^3350 28ת1211 II , 6י \\ ממ*10ו'1).ן0מ3מ!מ *"8011)5 ח ד ע י א ק * י א ן *ל י-טיע '•זעלבסט עמאנציפאציון" ! לעיים •טבור אדם כל מרי שיש לו ויקה סגעליס לרגל ו " , בבית מסחר בן צ י ו ן ל י אן אמכור נעלים ,וכל מיני סנדלים , וכן מכונות לתפירה לחייטים וסנדלרים . בחצי חגם ! ; יוזל ליאן * ראו זה דבר הדש . אנכי החתום מטה הכינותי לי בית כביסה לבגדים לזככם וללבנם וגס לצבעם בכל מיגי צבע ,בהירים או כהים ,בלתי מתכבסים ,ויש לאל ידי להוציא מהבגדים כתמי שםגונית וכל שאר מיגי כתמים ,הן ממטוה צמר ,מלתיס או משי ,וסאמוט וכדומה , גם את זהר הבגד אשוב לקדמותו ואחדשהו בתוארו .את כל המלאכות האלה למדתיס להועיל לכל חוקיהם ופרטיהם בעיר לונדון יע"א ע"פ המעטהאדע החדשה ,והגני ב''ה בחון ומנוסה בהם ויתד מעשרים שגה עבדתי את עבודותי אלה בק"ק ווילנא יעי'א .בזמן קצר ובשכר מעט אמלא את הפץ הדורשים .מקום דירתי על דרך יפו מול השער הגדול אשר לבנין הרוסים בואך נחלת שבעה זאגוול קאלמייר • דעגדעסעד אוגד שיין פארבער. מאן דכאיב ליה ככא אזיל לבי אםיא ! השנים הן מהכלים היקרים והנחוצים מאד אשר תן ד' את ברואיו לקיומם על פני האדמה .כי הן טוהגות כל מאכל בטרם יבוא אל הקנה למען יבושל כל צרכו בבואו שמה ויחן מחיה לכל האברים , ע"כ תחשבנה השנים הבריאות להסבות המאריכות חיי האדם ,אבל שן רועה מבטה בוגד ביום צרה ורב יתר מן המכאבים אשר תסובבנה שנים נרקבות לבעליהן המדרגה אף את חייחם בתחלואים רעים ונאמנים אהרים הבאים מחסרון עכול טוב ,כי בשבות השנים מעבודתן ויבא המאכל בלתי טהון בהקיבה ולא יתבשל שם כל צרכו ולא יצאו ממנו התלקיס הדרושים לפעולת החיים באדם . זאת ראו בני אדם ויתתרו למצוא מכלאי מקום לשגים אם תחסרנה או תשבותגה ממלאכתן וימצאו את ותשתלם המלאכה בימינו האלה מאד מאד והשנים התותביות ממלאות היום מקום השנ^ס הטבעיות בכל דבר לפרטיהן. ואני הגבר הנני ד' באומנות גפלאה זאת לכלות כאב ולהתס צער בעלי חיים , 'כי ארפא כאב שניהם ואת הנקובות אמלא )פלומבירן( ואת הרקובות אוציא ) ,על פי המצאה הדשח להקל הכאב ולשמור החניכים מקלקול( ואת ההמרות אמלא ואת ן תחתיהן שנים תותביות בזהב בכסף ובגומי הכל כחפץ האיש ,והשנים הזקות הן וישיבתן הוקה כשגיס הטבעיות ולא תשברגה גם בגרמן עצמות ,ואת כל אלה הנני עושה בזריזות נפלאה . מחירו לשנה 10שיללינג . נקוה כי קוראי ה ל ב נ ו ן וסוםריו מקדלב ומרהוק ישובו לתת ידם אלינו לבצע את מעשינו בהר הלבגון ' ,וגס נועם ה' יהי עלינו ומעשה ידינו יכונן . >11ז<1מ10 אדרעססא 0 ,ת^111, 82 81*1011 1ז,I. 8 אדרס להעורד לכל אדב עמו וח1בב ציון ז ה^גים המלאכותים ,או יענים תותביות . נודיע כהיום כי ברצות הי נשיב באחד מימי החדש הוה לפתוה את שערי ה ל ב נ ו ן לפני החובבים את שפתנו הקדושה ומוקירים את ספרותנו הטהורה . הל ב ג ו ן ילך הלוך ואוד בגדלו ,בטעמו ו בדרכו אשר הלך למישרים במשך העשרים שגה שיצא לאור . ומ10ג118ז116(1*016111' 15011 ,1011 11(13 , ^0 ~~^3$ ־" י ו - מנחמ מעגדיל סוסניצקי . מושבי בנחלה שבעה בחצר ר' יואל משד ,סאלאמאן . ! •£111*8.01161180110 )(31>*11-8¥16 ]. 3111י6 61 הוספה להצבי גיליון ל עיניהם וקוראים עזרו לנו ברופא ,בבית חולים ,אם חפצתם כי נגע המםיתים לא יכךב עלינו • אך אס רבנינו לא עושים את חובתם בז/. על טובי עדתנו המבינים את ערך הרעת חזאת לעשות חם כל אשר בכתם ,וגם כחם נדול מאד .יהיו נא כל טוני עדתנו בכל ערי אה"ק כעצה אהת להתרחק מהאנשים המתקרבים אל המס־תיס ,להחרחק כ ל י ל, להראות להם כי בלי כל חרמות יוצאים הם מכלל י ש ר א ל בהתקרבם אל המסיתים רק בזה נוכל להלתם בםפיתים ,ורק בזה נגבר עליהם ,יראו נא המתקרבים אל המסיתים בי רק בהתקרבותם לבדה גם .אם מקיימים הם כל המצות בכל דקדוקיהם , נמאסו בעיני כל ר"עם ואין להם עוד בל חלק ונחלה בישראי' ,ורפתה יד המסיתים בקרבנו ולא יוכלו לעשות מעשיהם כאשר הס עושים עתה " הממיתים . הוא מדבר לכל הבא לשאל בו ו בלשונו הרכה פעמים רבות דברנו במקום הזה על מאד /כאשר נראח בירושלם • יודעים אנחנו המסיתים ועל תהבזלותיהס ,אך יודעים אנתגו כי רבים םחרופאים בירושלם לא נופלים כי כל אשר נרבה לדבר על הענין הזה עוד מהרופא להמסיתים בידיעותיהם ובחריצותם , לא נצא ידי חובת נו ,כי האנשים האלה אך רופא המסיתים מסית גם הוא ,וכבא לא ישקטו ולא .ינוחו ,ובכל כקום יפרשו אליו איש ,וחיתה ראש^ת מחשבתו להציל רשתם ובכל מקום עינם צופיה ל*וד ציד .את נפשו ,ועל כן יתאמץ בכל כחו לדבר כחברון ביפו ובצפת ההלו מעשיהם ,ולפי '*ליו רכות ,ממןן טל^ , 1ובזה יקנח נפש אשר שמענו הסכנה בצפת גדולה מאד ,ואין ההולה להך^רםעט^ל המסיתים . על כן אמרנו ,כי לא בבית חולים ולא איש שם שם על לב ,לעצור בעד הרעה בראשיתה! ומי יודע מה תהי אחריתה ! ברופא נוכל להלחם את המסיתים .אך יש במקומות האלה .כי אם בירושלם יכלו | כת נתל ביר הרבנים ז וראשי עדתנו לעשות המסיתים להכות ערש ,בעיר הנדולה הזאת !,הרבה בזה ,אם יהיו הס ל מ ו פ ת ל ר ב י ם אשד נם בתי הולים גם רופאים טובים בה ,ו ב ד ב ר י ה ם ו ב מ ע ש י ה ם ישתדלו והעוני לא גדול כ^ו בצפת ובחברון ,מה ? להדחיק את המשלהת הרעה הזאת מקרבנו *( היו ימים בירושלים ,אשר כל הדובר את יהיה .איפוא שם '.. והנה ידענו ,כי חסרון בתי חולים ורופאים ,־ אחד מאנשים האלה בין אפיקורסים נמנה, טןביס כערים האלה יעזור הרבה לחםסיתים ? וכל הקרב אליהם יצא כמעט מכלל ישראל במעשיהם ,ועל כן דבר נדול מאד יעשו ! ועתה כמעט התרה הרצועה /ואנש־ם נכבדים נדיבי אחינו בהו"ל אם ישימו לב למלא את Iלא יבושו ללכת את אנשים מהטסיתי' כחוצות את ההסרון הזח .אבל ,באה העת ,כי העיר ,ואיש לא ישים לבו אה .גס בצפת יחדלו יושבי אה"ק להכות בכל דבר לאנשי ובחברון יש כח ביד הרבנים לעשות בזאת , חויל ,באה העת כי ילמדו אחינו באר""ק כי עוד הדבר חדש הוא ,אך רבנינו עוצמים לעזור הם לנפשם ולא יקיר לעזרת אחרים . *( כין הרבנים אשר מלאו את הוכתם כזה יזכר ומלבד זה ,אין ספ? כי גם אם יהיה בית למוכה שש הרב הצדיק ג א ג י ן זזי"ל ,אהד מחכמי חולים טוב ורופא טוב ליהודים . ,תמיד ימצאו אחינו הספרדים 4דוא ערך מלתמת כבדה על המסיחים המסיתים תחבולה ללכד עניים ברשתם ,כל ימי חייו /ויהי בהליו ורומא אחר מלבד רופא המסיתים אין בעיר לרפאתו ,ויתהננו אוהביו וקרוביו תמיד ימצאו תחבולות להגדיל את ערך רופאם לתת לר-ם לקרא את רופא המסיתים ולא שמע לקולם לא לפי ערכו ,רק בדבריו הטובים אשר ותחזק עליו המחלה וימת והמסית לא דרך על סף כיתו . המלה ב י ת" שהוספת אתה בהעתקתך " את מכתבי להצבי נליון כ"ה הביאך לקרא על דברי כמשתומם "קשה להאמין על קהלת יהודים גדולת" — אבל מעולם לא הי' ב י ת ולא י ש י ב ה לתלמוד תורה בעירנו אשר כעת בטלה ,כ"א נדיבים שלחו נדבותיהם או מפרוסת חלוקת מקבלי החלוקה נקמץ מעט כסף ל ע ז ר מ צ ע ר לבעלי בתים את ש ר י ר -ה כ פ ה ,ששני קצותיו שרירים ! אחד ש ר י ר ה מ צ ח ,ואחד ש ר י ר )מגליון כ"ט( נתוח הראש. פרק •?זני. כ( על פני־ הגלגלת מביש :ח ר י ץ אקוד ! א מ ר י ה ר א ש ,ושונו צמיד השכמח על ל א ר כ ה • ו ח ר י ץ חמד ל ר ס נ ה פני הקדקד והמדבק בעור . ו ס ר י צ ים מ ס ס ב כ י ם בכל אמד מצדיה; ב( בעור ובבשר י של הכפה .רשת עבותה הראשון על-בר־ על פני לרכס שבעצכ המצמ מסעיפים של ע ש ר ה עורקים ,השוכנים ותפירה -הקדקוד והרכס העומד שבעצם בעור התחתון ,ואלו הם כסדרם מלפנים שמאחורי הראש .־ והכני עובר על.פני הרכס לאמור :שני ע ו ר ק י ה מ צ מ ־ ו ש נ י השוכב שבעצם שמאחורי הרחש ובעד שני ע ו ר ק י ם ש מ מ ע ל ה ע י ן ושני ע ו ר ק י המריצים העקלתונים אל הנקבים שבין הסלעים ה ר ק ה ושני ע ו ר ק י א ח ר י .ה א ז ן והעצם שמאחרי הראש ; בשני המריצים האלה ושני ע ו ר ק י א מ ר י ה ר א ם . ג( שמונה עצבים מסתבכים על פני הכפה שוכנים שני ו ר י ד י ם ג ד ו ל י ם של הנצגלס ,ו ר י ד ל א ר כ ה ו ו ר י ד ואלו הם כסדרם מלפנים לאמור :שני ע צ ב י ל ר ח ב ב ה; והמסתבכים עוברים על .פני ה מ צ מ ושני ע צ ב י ה ר ק ה ו ה מ צ מ העצם שלפני האזן והעצם הקדקד ,ובהם ושני ע צ ב י ה ר ק ה ו ה א ז ן "ושני עצבי שוכנים סעיפי ? העניק ,העובר בעד א מ ר י ה ר א ש . הנקב שבכנף . . ד( ארבעה מלקים ב א ז ן ואלו הס כסדרם כא( על הבסיס• בחלל הגלגלה שלש נ ו מ ו ת ממון לפנים :ת נ ו ך ו צ נ ו ר ח י צ ו ן ומלל גלולות 4ואצו הן :ר א ש ו נ ה מלפנים ה ת ו ף ו ה ד ו ר י ם ; התנוך מכסה בעור ו ש נ י ה בתוך ו ש ל י ש י ת מאחור* ; והוא תולה ":למעה מהתנוך ושם העור התולה הראשונה מוקפס מהחלק השוכב של העצם בדל . המצח ומהחלק השוכב שצ המכבר ומםחרבות " :ה( אורך הצנור כאצבע והוא מוקף בתנוך ומגוף העצם -הבסיס ,והשניה מוקפת מגוף מחק עד פי האזן החיצון ומשם הוא בתוך העצם הבסיס ומככנפים ומססלעים ולס הסלע עד קרום דק הסוגר אותו מבפנים .דמות ציפרא של שמונה שוכב ; והשלישית ושמו תוף . מוקפת מהסלעים ומהעצמוה שמאחר י האזן ה( החלל הוא בתוף ,הפצע פנימה לתוף ; •>מהעצם שמאחרי הראש * ? י בדופנו הקדום פ ת ח ל ק נ ס -האזן ובקנה שני חלקים :אחד של /ע צ ם .,והוא בתוך •ח( ?עור הכפה מכוסה כשעור מצסה אס הסלע עד הנקי :שבראש{ הסלע אצל הצמר העקלסון ,ואחד ש ל מנדן" 'והוא עובר מהנקב ההוא לפנים .ולפנים ולמטה ; בדופנו הפנימי שצי י* מלונים 5אל ההדורים ,אחד ע ל י ו ן ואחד ה מ ת ו ן • ו( בתוך החלל שלש עצמות קטנוס \אלי הן :פ ט י ש ו פ ע ם ו כ פ י פ ה ; הפעיש תולה על התוף בתיך והפעם תולה על הפטיש והכפיפה הולס על הפעם וישבת על מלאת החלון העליון - ז(" שלשה חלקים בסדורים ואלו סם ?1 ש ב ל ו ל מצפנים ושלש צ נ ה ר ו ת בתבנית חצי הענול מאחור ובי ני הם .אולם; האולם פתוח אל חלל התוף על ידי המלון העליון ואל השבלול ואל הצנתרות . מ'( דמוה תשה מנלל לשכלול הסובב שתי פעמים וחצי על צ י ר ו והנמצה על ידי מ ח י צ ה לשתי מ ח ל ק ו ח ,אחת ע ל י ו נ ה והיא פתוחה אל האולם ,ואמש ה ח ס ו נ ה והיא פתוחה על ידי המלון התמשון אל מלל טשוף ; המחיצה מציה שאצל הציר הוא עצם וחציה השני הוא קרום ובתוך הקרום צנור. ט( אלה עצבי האזן :ס ע י פ י ה ע צ ב ה ח מ י ש י ו ה ש ב י ע י בתטך ובצנור החמישי החיצון ו ס ע י פ י ה ע צ ב ו ה ה ש י עי בחלל התוף ושני ס ע י פ י ה ע צ ב ה ש מ י נ י בהדורים ,ואלה עורקי ה א ז ן :ס ע י פ י ע ו ר ק א ח ר י ה א ז ן ו ע ו ר ק ה ר ק ה בתנוך ובצנור ו ס ע י פ י ע ו ר ק -ה ת ו ף בחלל ובהדורים . חכמת הנתוח צ פ ת ת"ו ,לכבוד עורך ה צ ב י של־יוש . דר' ננימין שרשושקי • י עניים ל ' 8כ ר מ ל מ ד י תנזקותיהם ,אך גפ הרבה ,אגשים התנדבו לתת איש מספר טפ" ז אייר)יוס האםפה(והלאה גבוגיס לא ת* ג' י' יי־ * . כעת בצוק הזמן ובאפס דנש הרתמים סמי רפואות לחולים לבל יצטרכו לביח"ח בי חנדיבים חדלו מהתנדב והחלוקה אף היא אשר להטסיהים • הרופא היהודי ה' בהרדאש דלה זחדב')אמרתי(בטלה ע ז ר ת ת ל מ ו ד מבקר הנם את החולים אשד הראה לו פין • ת ו ר ה ,וזה שגה תמימה לא נעזרו העניים ההברה עד אשר תשינ יד החכרה לשלם לו .הברת שלישית . בזה מאומה— ויפה ־עשו אחדים מאגשי החכרת השלישית' מהספד הנפלא .הזה מחיץ לארץ . ישרי לב אשר יסדו חברת ת ל מ ו ד ת ו ד ה ן יצאה עתה לאור .והנה טיב הספר הנפלא לדאוג בעד בני העניים ללמדם תורה . פקיד ממשלת אגגליה על בחי חספר בחן הזה ידוע משתי ההכרות הראשנות ,וכמוהן יד אכן הלא עור רבים נערים עניים אשר את תלמידי בתי הספר ליהודים בלונדון , י גס השלישית ,אך צר לנו כי תאחרנה החברה תקצר לשלם שכר מלמדיהם ; ויתמה מאד על כשרונות הילדים ועל הצלחת ההברות לצאת .גקוה כי ימהרו המוציאים והילדים אשר לא יראו סימן ברכה בלמודם בכל הלמודים ,ובדבריו אשר כתב לשר לאור מעתה . הלא יעזבו אותם על נפשם — ומה תהי השכלת• העם על זה הרבה לדבר על התועלת אחריתם . היוצ את לילדי היהודים מלמודם שפת יכלת הלא יותר לתמה דעתי על על העדר עברית .חכם נוצרי אחר םחיב רבים ם י ל ו ת ח בית מדוע יפקד בעירנו עיר םטשכילי היהודים . נת כבד להודיע כי יסדנו בירושלס מפלגת לאל גדזלה לחשך ואם ! ? קים אדם לאמר — סופר מכ"ע יוד' פר' מודיע מאמריקה בית מסהר גדול אשר ענ$־ו באדיסא ונופיו מפואר בנין פה הלא יתנוסס בתים עם כת כי מתפשטים תערים היותר נוצרים לכל גדולות בארץ הדשה ש ו מ ר י ה ש ב ת שניים תהתיים םרותים , , ושלישים אשר סתהזקת בארץ ,ויש ערים אשר ביום השבת הקדם " לע"ע יש לגו עצים וקמת:, ת י ב ישם ם" י ל ו ח אני יקרא עליי, אף !כל ההגויות סגורות ואין יכלת לקנות דבר העצים מרוסיה הנודעים לטוכחדים יש לנו " אומר לו ואוסיף לשאול ,אלפי זהב ,משקלי כ"א מהיהודים המחללים את השבת . מכל המינים והעצים טובים מאוד הן עצי והן בנין עצי כלי בית • הקשה יש בידינו נדבות אחיגו שבגולה עלה על הוצאת בנין — בקובגי גשפטו האגשים אשר היו בין הלזה ,ורבבות כסף הוציא הגביר המטח פורעי הפרעות בדומברוויצה .אחד מהם מהמין היותר נבזה ועד היותר נמוך • אחרי המפורסם טולציגסקי יזכר לטוב ,ובאחרית נשפט לעבודת פרך ועשרה אחרים גשפטו שנקכל את הקמח מהפבריק בעצמה נוכל למכרה במחיר היותר נמוך .הקמח תמכר ימיו היוסף עוד בתים ויק גס גנה נהמדה ,להאסר בבית האסורים • ואל ףרו"כ ישלח גס היום מדי שנה בשנה — בפטרבורנ הכיגו בית תלמוד גדול לא פחות משק אחד .המרבה לקנות יקבל מתרבית ההון הרב אשר חשאיר אחריו ע"ז .ללמוד שם מלאכת התלגרף ,ויבוקש מהסינט הנחה • בקרב הימים נביא אי"ה עוד מיני חפצו ורצונו הטהור היה ש י ק ר א ב א מ ת לחק חק לבלתי יקובלו יהודים בבית הזה ,סהורות שונים ונקוה כי אלה אשר יבואו י בברית המסתור אתנו ימצאו תמיד את ב ת ח ו ל י ס ^־ להועיל ולהטיב עם אך עוד לא הודיע הסינט את משפטו • להיות לחם העניים ההוליס וארוכח מנוחה —־ ר ב ש ו ל ח י ד ב נ פ ש ו * אמריקה חפצם עצהיו"ט. ברופא ורפואות ואכילה ושתיה עדי יקומו היא ארץ הפלאים ,וגם רבגי היהודים שם החנות שלנו המצא ברחוב .הנוצרים נוכת מערש דוי ,ולכסוף האס ימצא שם בהי ב נפלאים במינם * ..רב אהד ושמו שטרן שלח בית מבר הטבק אשר להדענ' י . עני משען בעת חליו ? לא ! זאת לא ראינו יד בנפשו ,ויצו בצואתו לבלתי יספידהו י יעקב יהודי . . יצחק כלב . כ"א את הבתים העליונים והאמצעים אשר כל רב וכל כהן .דת אהדת ,והכסף אשר רוח צח למו ,ישכירס הראש או הראשים לו ינהן לעניים ? וסבת מותז הודיע במכתב שגד• שנה או ילוו עליהם כסף במשכנתא ,לאסר :זה עשר שנים מלחמה בלבי על דבר ןייןיךי .תבנית מקום השקדש והר הבית • . .והבתים השפלי' התחתונים הס כלובים העול אשר אנכי רואה תחת השמש ,ועתה והר הזהים ,כתוב בפסוקי כל ספר תהלים, וציור כתל המערבי בפסוקי טנלת איכה , למשוגעים ולסוםיס ולכי' צרוע וזב ואותם נלאיתי ולא אובל עוד . . ילעיטו כבצק קדרה באודם עד אשר ילכו — מוינה מודיע מה"ע איזר' וכ"ש כי בשש וארזי הלבנון אשר עליו ,בכל נבואת נחמת אלי קבר * הרבה לי לדבר ע"ז בפרוטרוט ,עשרה שנה האחרונות התיהח־ שם אלף ושלש ציון וישועת ישראל אשר בספרי ישעיה י אך אחת אספרה פת למען ישמעו בני חמנוח מאות וארבעה וארבעים .איש .אלף וחמש ירמיה יחזקאל ,ז הזר ס ביב הגליד! בתפלת אשד כונתס רצויה ומטרת אביהם שמו להם מאות וארבעה ותשעים איש יהודים התנצרו שלמה ככלותו לבגות הבית. כל זה נכתב בידי סופד אמן באותיות לקו ,ויראו לתקן המעות בכל הפרטים .ומהם שבו שלש מאות ושנים ותשעים קטנות ויפות מאד .,ומן למכירה כידי הח"מ. ועד החכרה\ ש ו .ע ת יש ר א ל" *( בקש לאמונת היהודים • מהראש כי יתן אחד הגתים הפנוים להושיב — באמריקח החל מ"ע חדש ליהודים בלשון מחיר הציור שמנה נדוש )פרנק והצי( . שם חרופא מהחברה לענות להחולים חנם אנגלית לצאת לאור ,הששה עשר ליהודים שם .חחפץ בו בחו"ל יוכל לשלח הכסף על שם וידחה אזהו שבוע ימים הלך ושוב עד כי עורך דיגליון הזה ,ויקבל הציוף תכף • חצליח למצוא תואנה לא לתת . . הסדור כמת אהרי זבירושלם ,בבית הרה"ג ר' יעקב מרדכי . ירושלס מאיר טויבגהויז איש הייס אייזיק שולמאן . — אהדים מאנשי כולל זיטומיר הסכימו הרשגזו! " כבר הודענו כי בצפת נזסדה הכורה .בין להשאר בכולל ואלין ,אך רבם עוד לא •י אחינו היהודים אשר מטרתה ללחום .את חפצים מה• הנני מודיע כי אובל ללמד בשלשה ~ : המשלתת אשר תקעה יתדה גם שם .עתה תרשים לכתוב מכתבים בלשון אשכנזית , לכבוד עורך הצבי שמס . נשמח להודיע כי בהשתדלות סופרנו הנכבד לפני שבועות מספר הודעתי כי יש חובות לשון נקיה וטובה י לפי משפטי הדקדוק • , ח מט"ה וסוכגגו ה' צבי הירש שפיגלמאן רבים על כולל רומניה .והנה חשבתי לי שלשה גרוש לשעח .משכני ברחוב חברון החברה הזאת הולבת הלוך וגדול ומספר לחובה להודןע עתה כי ממונה הכולל הזה אצל המקום הנקרא ת נ\ ו .ת ,משמאלו . חבריה עתה עולה למאה ועשרים נפש .עד חתם על שטר ביום ג' ־ סיון ויתן לבני הכולל שלמה אשר * העבת.שלפגי הג גרוש, אספו השבעות באלף אשר אם ימצאו שטרות על סך יתר משמנה ' מ.ב ת• ב י ה ע ו ר ך :לה"ר ה' ?ןאבאק גלמכליג *( על ההברה הזאת הראויה לתצזיכה כאמת ,ימצא , הקורא דבריה אחדים הלאה .ויאי/כיהגכיריש הנכבדי' וחםשים אלף גרוש מקבל הממונה המותר שלחנו ? לה' Vפ' באדרנפל שלחנז ועשה כיכייר • , כני טולצ י נסקי יתעוררו על זה לראות כי מהשלת אביהם עליו ,ואי! להכולל לשלם בעד זה דבר • לחברת קדימה בוינה ,שלחנו .לה רזננןדג'ן גמ.זריץ 4 הטנור .לא תעלה בהד .ו ,והביא ההועלת אשר הובל ויאמר עור כי אם ימצאו שטרות• א י2ר יצאו נעשה כדברו .לה' ב שיינ*ינקל ביקשדינושלו גל אשר ימצא בידינו נישלח רו. ספי האוןמ להרב החכם הגדול רש"י מודעות . להביא אש תהית בידים ?טוכית י 1 2 I 4 5 ($ 7 8 9 10 11 15 18 י חמשי הריטכ"א על ב"מ ,המהדולא 14תיקוני דיל ויקיו הגהות ובאורים על נתחבר בשנת יבא משית צדקי נו מאת ר' חרי"ף סדר גשים ונושא כליו טהר"ש שהים ביד הרב ר' בצלאל אשכנזי "/ל יחיאל זלנה"ה העליל מסינסק והוא נפל שטה מקובצת ,ואינו הנדפס כד' )ר' שמואל( דיל ויקיו )וכתב בבס תתתי"נן שאלות ופתלוניס בכתב משומ . שימוח ,כי הויסב"א ז"ל עשה נמה הגדולים כי יש בו עמס זקניה( ,וגב 20ספד מעעה אדם הוא קיצור השפר מהזולות ,ועיי' גגם הגלולים ,זנני.ב תקיני הנ"ל לחולין .ובלא :הספד חרדיש וכלליו כקיצור ,וגם דרך ה' קונטרס עקרים הכרחים למס' יבמות לבית אבות והוא קיצור ת1מל דבורה בשנת ישי" ג . חרושי הריטכ"א^> .יד #נכתב בזמן שנזעתיקם כמהר"ר יחיאל נהמן סואה והכל בתוספת נותן מהמקצר ר' אליעזר זצ''ל ,ואולי הוא ל' יחיאל פואה המזכר אחרון . חזן ז'יל . תשובת גאונים הראשונים ,ומכולן בסל" ה ה' אלפים ,נ' בסדר אלף בית שם. ספרי קבלה . עמו חוספת דביגו פרץ על ב"ק ,והוא / 15פ•' על הרי")" חולין להדיצב"א )ר' הרנה י והר מהנדפס ,וגש מס חדזשי יצחק ג"ר אברהם נעל התוס'( והמכתב 27פי' הרמ"ק על ספר יאירה כ"י מהורד מאד ,ובכופר יש קונטרס העתקת דברי רגיגו פרץ על ב"ק שלא ראה כלל מכתבו והוא מל חצי ק ל ף )יזהו ר"י הקדמוני© ביצירת אדם על סי ספר הבהר טשנ"ן אחיו .של הרשב"א נעל אזל הדפוס . חדושי ימב"ן על חולין ,על חצי קלף יצירה מלוה אליו בשם שער העשרים התום' שהוא הל"ש .משנ"ן הנקרא שר ויש גז תוססת מרובה על ה>דסס במזכר. מקוצי ועל שמו נקרא התוס' ישנים תום' וכתב בראשו "ואל תחשוב המעין שיש כפלה ,וגם הוא עד גמר המסכת ,כי שנ י'ן ,אמנם התוס' שלנו נקרא סוס' כח עתה לפעול על סי הספר הזה שאינו הגדיסש אינו רק עד סוף פרק גיד הנשה והטעם כי ;סתמו מקולי המעשיו' ואפשה י מוך על שם רבעו אליעזר ממוך שקיצר ובוא כמעט• כסלים על הנדפס ,ובסוסו הקבלה ופשו אמונים" ,ומכורך בו סי' התוס' שנ"ן ועש :התוש' שלנו( .חסר קזגנורס על מראות נגעים לא נודע למי 16 .עליות רבינו יונה רבו של הרשב"א , ר' לוד חאבילייו זצ"ל על ספר יציר': חדושי הרא"ה והרטבץ על קידושין , י על ב"ב וממנו מובא בש"מ לב"ב . והיה לו מגיד כדרך שהיה צמרן ז"ל ולמהר"י מאיטאצק ; עיי' שה" ג(. יי* לבשוף רשימה בקזנרה מסדר 17הדושי מסכ' כתובות להרמב"ן ,ואינו הנדפס מיוחס ' להרשב"א והרבה ג שמות ?28אבן השוהש מל' י וסף צאייח שהיה הגאונים . פי' מסכת קנים להדאב"ד ,עם פי' ממנו מובא כצורתו בתלושי הדא"ש בזמן מרן בעה"ק ירושזלש ת"ו שנש ב"ט כ' הלבות מזבחים לרש"י ז"ל והשגוח לכתובות ומהם בש"מ בשם רכינו מאיר והוא ספד קבלה נחמד בסדר נפלא וכתב היאב"ד עלהפי' ,עס פי' מסכ' קינים ונשם הרמכ "ן — .עוד ד' דפים כ"י בהקדמתו וז"ל *והנה בו סללתי וחברתי 49 להרז''ח ,וגם פי' מסכת הג"ל לחרא'יש לכתובות כתב יותר קדמון לא נודע קצת דילים שנר אים הפוכים וסותרים 50 ז"ל ,ותהו' הרא"ש על פרק משוה למי מקדושי' * — .שיטת לכתובות סצתס נקצתם ובלתי צודקים כדי להעלימו מלחמה ,ופרק עגלה ערופה ,ותום' מד' כרוך א נניל כתג יד תלמידו . מ הבלתי יודעים אמנ' ליודעים הם דברים ' 51 ובסוף אז הו דפים שיטת הרשב"א י שרים דקים מבהיקים וחוקים צדיקים י היא''ש מטס' הוריות ,וגם תדושי ] חרשב" א לגדה כשלימות עד לכסוף לגיט־ן ,ועל מתניתן "חתמו העדים אדוקים כשחקים מחובקי' עתיקים מנוקי' כי הנדפס אינו בבלימות ,ושעד בראש הדף מן הצד או מאחוריו מד!קים דבקים בבבת עין בת בחבת שרים 52 הקדושה מספד בעל הגפש להראב"ד בגט" מצויר חמשה *יורות — .והכתב ישרים משמחי לב .משיגים ומה שהעלמתי יד הנ"ל היה ביד מסר"י פ לירוגטין , ו"ל . במקום אתל גליתיו במקום אתר כרמז שו"ת שערי ישועה מר' יהושע זיין )וחתם עליו וכתב דבר תורה מעות מופלג דק" וכו' זכז' עוז דבלים רבים 53 זצ"ל המזנא גשס'ייג אות ש' . קונות אנכי הצעיר שמואל סלילונטון( ונמלצים • חרושי רכיגו גסים על ביצה תענית 29 ור' יצחק בן חסון . ספר השטים והעולם עם אוצר השם *4 ומגילה ,ובסופו קוגטרס על שרטוט 18שיטה לכתובות לא נודע למי ,ועוד פי' על שם מ"ב ועניניס עמוקים ,נראה ס"ת ,הכ"י עמע היה ביד סרב מיד"א שיטת אדדת לכתובות ולמסכתות שהוא מספר שושן סודות . ז "ל וחתם עציו בחתימת ידו ממש ,גס אחדות ,ובסוף רשימה מאופני יציאת 30ספר עץ חיים כ"י עם הגהות והערות מביאו במפר גת י הגדולים ,מפס ממנו עבד עבדי לחירות וגאולת בתי' בבתי פהי"ן שפידא ירושלמי בעל .מצת ]55 מגי לה פ 0הקונטרס על סרטוט ס"ר. ערי חומה ובבתי החצרים ,ואח"כ שמורים ובראשו קצור מבוא שערים• שיטה לגיטין ושבועות ,מ אלה לא מל ידי . ההקדמה ושער הראשון כולו חסר חדושי הרג המאירי על יומא ,נדפס נודע לי מי המחבר 1רק במקום אחד בהנדפם . בעה"ק ירושלס ת"ו ע"י ב;י האברך כתוב על לף מלוק נממלת הלב הגדול 31עץ היים כ־''י חסד . 56 המופלג כפר אברהם הירשמנזאהן .. . מעוז ומגדל ענן"ר וצ"מ זח"ל כמוהל"ר 32מדאה דשמעתות מאת המקובל האלקי נכד רבינו משולם על יבמות ,עם יצחק מר חיים ,ויש לעיין אם הוא רבן דכולהו האשכנזי' /כ"י תלמידו החכס המחבר השימה או קנין כספו . פי' היא''ש על נזיר ,י והעהקמם בעד סרוג ז"ל ,תלמיד תלמידו מורי ו רב• 57 מדפיסי )בית ראם( ווילנא ,ונדפס 19 .שיטה גדול' בתבנית סאליא בכתב משומ זלה"ה הרמ"ע כן כתב עליו סרב .ס אזולאי לא נודע לי שם המחבר "י רק הוא מביא וחתם בחתימת ידו . הוס' ישנים רב"ק גלול בכמות • ההגהות מהרש"ל ודברי הים של שלמה 33ספד קהלת יעקב למהר"י צמת זצלל"ה חדושי הרב דכ"ש )דוד ק שוכן( 4 לקוטיס ולשונות על מס' של רוב הש''ם לשבח ועל המרש"א כתב במסכת שבת נכתב בעיר מראדיש שנת סצ"ה . וכמה מהדורו' על איזה סוגיות ,והמתבל דקי"ו וז''ל *ולאה י למהר"ר שמואל סג"ל 34סידור כ''י לפי כזנות מהר"ם די 58 היה בזמן מהרע"ל י שנשתבש בכאן כו' מה שאינו אמת בו' 59 לינזאנו ו"ל .. לשונות ובאורים על הר"ן אשר סביב ולח לק גו' מזה נראה שהיה לו להמחבר 35שעי הלקוטיפ מסרת"ו ,ז "ל. חרי"ף ודבורי תוספות מהוד"ר יוסף ישיבה אחת בעולם עם המרש''א זי'ל 36עוד ספי עץ חיים כ" ב' כרכים 60 . טאיטצק ,רבו של הדשדם והיה נו הכ"י אינו כ'יי המחבר עצמו רק הוא 37שעד דוח הקודש כ"י . מגיד ע"ד שהי' למלן ז"ל ,ומפי מהרי"ש העתקה כ• כן כתוב במקומות רבים *עד 38שער הבונות כ''י . 61 )מהר"ר יוסף שלום( )שהשלים תשובות קאן מצאתי כתוב" "לא מצאתי עוד" 39שער הגלגולים כ''י . י.ס גן יחייא אשל בספר תומת ישלים( 40ספר אדם ישר אשר חיבר הקדוש 62 ,מ"כ" . ומפי מוהדא"י )ר' אברהם ירושלמי 20חבור על לשונות ג' חלקים הראשוגי' הל'* זצלה"ס . שהיה בזמן מרן(,ומפי מהרש?ח)מו"0 מהרמב"ס ז"ל ,גם בתוך ספר זה לא • 41סידור של קהל חסידים חלק ראשון . שמואל חכי"ם או חקא"ן בעל סנוגתא מצאתי שם המחבר ,והוא מביא הרבה 42המעלות לשלמה סידור כונות לשחרית כעין של קהל חסידים בפארמאע קמן63 . דמהר"י בי רב ונגהר"י סאיסצק ומלן כתבי יל מתבלים בחד ושיו גם היה לו הספר הלכה למשה משיגי כ"י ומעתיק 43סדר הגדה של פסח עם כל הפונות 64 ''5י נמ"מ סי' "3ו מביאו ומהר"ש הכיס מכתבי סר"י ז"ל וגס כונת קידוש וםשלחן 65 הנ"ל היה מעשרה זקנים שסמך מסל"י ממנו לברים ,ובפ"א ה"ב מהל' ביאת בי לב •בשנת ה"א לצ"ח ועיי' בשדר מקדש מביאו בוה הלשון Vהרב כמהר"ר וברכת המזון וקריאת משניות וזוהר הדולות בעלך ה;לבינ"ח( ,זוכוח גדול חיים לבית לוי ז"ל בספרו הנורא שחיבר ופזמונים לכל המועדים מאת כמר שלמה בכהל"ר יצחק אלוף ס"נו מגמר בשנת ממהדש"ח עם מהרי"ש בסוגיא על כל הלכה למשה מסי ני דאית א בש"ס" יהכניסה ללבקה בשביל שסניק ותי לוש, הק"ה בליוולנא בכתב וגייר יפה וכוי ומסיים וז''ל "ע"כ דפח"ח" /יסגנון בפל ,אלו ־ מציאות ,ומפי הרי"ץ):ל"ר לשונו היא כלשון הרג חיד''א ז"ל וגם ומבורך מור . יהושע צונצין זקנו של הלב כנ-י" ג( , מביא בה' נזירןת תשובה מהר"א סכנללי 44פי' על הזמירות של שכת שלםי'דר"י ז"ל /לכן רבים מכתבי ידי קדו־זיס ותשובה לשאלת־ מה"ר משה לודיא זלל"ח לשלש סעודות ,א־ זהו דפים מכורך לו משער רוח חקודש 66 זכרונם כולם לברכה ,והמכתב מכתב אלמושגינו להרי"ש ? Vעל דברי אחינו אנשי מערב הי"ו . נהר"י ו"ל * ,איזהו קו ננורסיס מויקהל תום' כמגילה רף ז' ד"ה נאמרה משה וסוד התקיעות ועבודת יוחי'כ 67 לקרות ,ובגמר הלשוגות לטם' קידושין 21כ"י הרב ר' מענדיל תלמיד הגר"א שיר אור נעלם כולל כל חכמת זצ"ל ,על ישעי' .,ששמע מפי הגי"א אחר חתימת הרי"ש כתוב וזה לשונו : הקבלת כ*עשת מרכבה וב' באורים \ ז"ל והוא בתוספת מרובה על הנדפס *כך נראה לי גרשון גרשון בכה"א דוד הלוי מינן • ולל"ה" ונראה שזה הוא, ' בפסוקים ,בכתב משונן. לו ,האחד הלל והשני קרוי דבק ,והוא 68 המאסף כל ןברי הגאונים הנ" ל .עוד 22כ"י האבודרהם פי' על הנשענות ועל ספל יקר מאד . בפלך כנ"ל חדושי קידושין למהרי"ב עבודת אהה בוגגת ליה"כ נכתב .רש''י 45 .ספד יקד בקבלה ועל כל מאמל חותם 69 )ובסוף תשובות מהר"י בי לב נדפס מענו 23מפתחות וקיצור רביגו בחיי מאת דוד ודוק אי ניחא קמיה זקב"ה . ממכו ,והכי'י יש בו הרבה יותר( .עוד גכ' יצחק הסופר מאולבינ ,,ביום ה' 46ספי ן כ טהור ספר גזול בקבלה ס"ג 70 גדיצ"ו שנת ש"מ לפ"ק . חדושי ר* ידידיה גאלנטי ליבמות, פרקים/ומתחיל מבראשית . )והנלסס נלקה בחסרון ומעות הרבה( 24 ,פי' עלר"הליס מאת יעקב בכה''ר מרדכי 47מספר (שמוח הוא כל השמות הי וצאים מספר תסלים ע"י צלופים מסר מתחילתו71 . מיבול בדרך פניסופיה חסר הרבה עוד שיסוד ,לפ"ק דכ"ק לא נתברר לי למי ,עוד חדזשי מהרי"ג לב"ק עס' ' י | 48ספר בקבלה םוד עמוק "דקץ הפלאות בתחלה וכסוף • וסוד ראם רובצת על הכגי' פניםוכיאור 72 מת הניוזח ?והדנ א"כ א"ס זלחיח 25 .ספר דכרי חכמים וחידותש ופתרונים סביב לו ,מכורך עש זה אוד רב סי' הזוהר למהר"ס פאסרוש דל וכתב עליו החיד"א ז"ל מנוף ען חיים ונחלק ;שלשה שריגים האי ששל בראשית הב' ס' שמוה הג' ספר ויקלא ב:גדבר לברים ובסוף האזרא זוטא קדישא כ תיב ת 0ונשלם נון* הדאשון )ומתחיל( כיאור מאמרי זוהר שה"ש שנמצאו בספר מורינו הי"י זצלל"מ ומדרש רות וענין הז' מלבי• שמלכו בארץ אדום ,ומדרש איכה, ותשובות לשלשה שאלות ששאל כהדי'ר שמואל פוריליא אל החכש הקדוש כמהור"ר י צחק לוריא זלה"ה, עוד להר"א הגצירי משם הריא''ל השייךלתקונים זבאויי איזהו משניות מספר יצ ירה וכתוב תס ונשלם המצאכ* נולה ויוסי הפעולה יאת"כ כתב עוד לקומי בתר לקוטי על מאמרי זוהר וז"ג ונ,צת כי אור לשון התקונים , ומתיקוני זוהר חדש טגמוקי החבפ מוהר"ר מאיר פאפרוש כ"ץ יצ"ו ובסוף הספד כתב גם אלו לבלי אלקים חיי• לקוטי ספד מאורי אור .,וכל הכרך הזה נכת :מכתב משומ . ביאור ד"גר" א לתקוני זוהר ב' כרכים .. ביאור הגר"א כנ"ל בתום' מרו2ה ,ג' . כרכים • ספר ויעש שלמה ,ספד בקבלה מהרב ל' רפאל .שלמה בכ"ר יצחק נהוראי ומעתיק בתוכו ספר החזיונות לכרה"ו. ספר קבלה על התורה ישן נושן והעבירו בקולמס במקומות םנמחקים מלוג יושנן והוגה בגליונות ,חסר • ביאור לתיקון אדש קדמאי דאצילות עס הציורים והעיגולים ,חסר . קונטרס הקדמות לחכמת הקבלת נקל' הקדמה " ספרי פיוטים כ"י. סידוד חלק ראשון כ''י נוסח צנעא # )שהוא אוזל הנזכר בבראשית( בתימן 4 כעלעלי ,ומתפללים בניםח זה בעיר הזאת רק בשמונה בתי כנישיות . סידור חלק שני נוסת הנ"ל עם שיל השירים ותרגום וגס כדר עבודת יוה"כ לא"ע ו הרשות כשלימות עם החרוז יוד. דיוואן פיוטים להתימנים כ"י ,ורובם' )המקובל הגדול פייטן הנורא מו"ה שלום שביי בן יוסף והם רובם ככולם דביקות נורא והשתפכות הנפש בצער ויללה על גלות השכינה . סדר תזריע טהתוגאן שלמאט קטן . מחזור פיוטים כ"י מכורך יסג עם נייר חלוק בתחל' ובסוף קל"ד דפים חצי אקטף. עוד מתזור פיוטים יותר משבע מאוע פיוטים עם מפתחות בתחלתו בסדר אלף בית יותר משלש מאות דפים חצי אקטאף. עוד מעט פיוטים עם תדושי תג''ו * עוד מעט פיוטים וסגולות ורפואות בלשון סיליאנו . כהבי ידות גפרדים . עשרת הדברו-ת בלשון ערבי . ספר דיקדוק נחלק על סדר אבנים . קוגטדסיס מכורכים דרשו ת וביאור על איוב וחסל בחמלתו ,וספר כתוב עליו זה הספר הוא של במהח"ר דוד מהללאל פנצו הלוי יצ"ו והוא כוינות כלליים מספרו כתיבת יל ,עוד קונטרס דרשות כתב יפה ,עוד קונטרס מספר לד' שמואל אבן תכין כטעשה? בראשית במחקר . פי' על משגיות דמאי כלאים שביעות לא נודע למי . אס הילד ,אבקת רובל ,אש לביבה , אס המלך ,ילד שעשועים ,אם הדרך הוא ממה"ר אברהם קזנקו בעל אבק סופרים . ספר הרב נוקמת מאת ר' משה אכן מוםה . ספר מושב זקנים על ארבע מורים והרמב"ם קיצור פסקי זינים . ביאור לשלחן ערוך מ"ד על הלכות שחיטה עד סימן ל"ג #לא נודע למי . קונטר• מר' יוסף יהושוע קארייו ם"* לזקינו ר' דוד פינטו ותשובתו אליו * קו נטרס החשים על מסכת ע"ז . ' *7 74 ' 75 76 77 78 79 80 81 . 82 נ'־ י קטן גפירםול ודרוש בדרך פילפוי' רש בו דבריס חשובים והמוכלו אמל שקים מנכדי הרי"ט אלגזי . עוד כ"י קטן חדושי מסכתות ות"כ לשונות הרמב"ם וזכרונוח י ו שנעשה כימי המהבי לבסוף . קוגטרס תשובה בדבר הפסק כין ברכת המוציא לאכילה לל' משה סירירה סי'ט.: קונטרס תשובה בדבר מעשה שהיה בשנת רי"ג שהעץ לא עשה ערי למינו והאילנות הוציאו הטה ושעודד ומיני קטניות ,איך י עשו ברכה כפה" א או בפה"ע . מעשה בימי המלך סולטן סולימאן במצרים )נלפש נהצבי גליו ן כ"א(ומובח בשבט יהודא . קונטרס ב"י ישן דרושים . קוגטדס דרוש בכתב משוט . יווגטרס מד' משה בר' אברהם פיריר' ס"ט כענין שבועה כב"ד . עלים נפרדים מקונטרס על הטור וגם מאכן הראעה להראכ"ןולקוטי גאונים גתשב"ץ עם הגהות הר''פ וחרושים הנכתבים על גליונות הספרים . שפר דרושים על התורה יבן . 3י! קונ מרס ביגערים.ונתיבות כתב ,מערבי94 . 84ספר מרשימת כל תבגית ההרוז ' כעין יד חרוזים . 95 85ח הלים כ"י עם שטוש תהליס . 86סיפור ממסע אלקסאנדער מוקדיןגלוי96 . 87כ"י אהד נלאה שהוא ממשולח אהל אחל :לעש מצפת שהלך לקבן בעד שארית הפליטה והוא דרשות דיגים ו קמיעות 97 סגולות יעוד עניניס נפרדים . כתבי הגר"א גוטםאכר פגדידץ 98 . ' כ"ת רחל דרושים :פלדה :ני כדכיס לאלמו"ל הנ"ל ,קווארט . בית י עקב כנ"ל שני כרכים להגאון הנ"ל ,קווארט . יריעות שלמה אלבע כרכים דרושים נשלדיס כנ"ל לשבתות זימים טובים וסעודות מצוה להנ"צ ,קווארט . ספד על דיקדוק לעון הקודש והגיון להרב הנ"ל ,קווארט . הקדמה לשער לבנת הספיר פי' על פדר הפלה להרב הנ"ל . סוכת שלום כתב ידו ממש מהרב הב"נ. דיטא מהדולא בחרא נכתב רש"י לאדמו"ר הנ"ל ,נדפס ע"י אחי הרב מז"ה חיים הילשענזאהן ג"י עם ביאורו עטרת ז קנים . 88שו"ת אדרת אליהו ח"א מכודך וח"ב 99 בלתי מכורך ,להגאון החסיד אדמו"ר 100 מו"• :אציהו גוטמאכעל זצ"ל הגהנ"ד דק''ק גליליז ,פאליא . 89קפיד כוך מהשאלות ותשובות שהשיכ להשאלים הלכה למעשה לאדמו"ר מ"ל . 90צור צפורה חלו שי הש"ם ב' חלקים מ' ספרי כתבי יד ראשוגיס שהעתקתי כלכיס להאדמו"ר הנ"ל . בכתב ידי • מאמרי הסםלכוה 91חידושי מסכת שבועות להרכ הנ"ל , שוגים במקומות )בכיליאטיק( . פאליא 92עוד תכריך כתבים מזבלי חולה בהלכה 101ספר המצות להרמב"ס בלשון ערבי והאגדה לאלמו"ל הנ"ל ,והשובות העתקתים מכ"י אוצל המלכות בבערלין . לשואלים 4וכותים עם לביס . 102ספר המצוי להדמב"ם העתקת מהר"ש 93מרגליות טובה דרושים כסלי התולה ב"ד איוב והוא יותר מתוקן זניקובנ שני כרכיה מהלב הגאון הנ"ל ,קוזארט . מהעתקת ר"ש אבן תבון והעתקתים מתון 103 104 נ10 106 107 108 109 :נ' כי' י חשובים מאז . ספר המ*ו' להרטב''ס העתקת ר'משה אבן תכון והעתק תיו על גלימות הנדפס ורבו בז השטים 4 ספי יסוי המודח לא''ע ז"ל העסקתי ג''כ טל גליונות ה נזפש ונמצא בו שנויס רבים ,וגם פירוש על מה שכתב הרג ז"צ ב שער השביעי מסס' הנ"ל על נשמח נפש רוח שהן נמצאות כאדם על כ"ז דרכיט ,מונה והולך אחז לאחד . העתק' המכתב מהרםב"םז"ל על ענין הקבלה מועתק מתוך כ"י שושן סוזזת מאוצל כמלכות באקםפאלט . ספר היד להמאירי על הלכות נט''י , ספד המאירי לחלה • הקדמת המדרש חפץ מהאלוף מו"ס יחיה ז"ל אלל"י מ"ו שסימ"ה זכ"ע ,וכן הל''ב מילות דל' יוסי הגלילי ,וגם שיר מה שכתב שם בסוף הספר בלשון הקודש וערב• ,וגס הקדמת המדרש הגדול ,וגם בו הנ"ב מדות מר' יוסי הגלילי העתקתים מהבינליטיק מאוצר המלכות ב בערלין . חדושיס באריכות באיזהו מקומות ממסי נדרים לי"י בי נתן ז"ל חתנו של רש"י ז"ל שהשלים לפרש םזף מכות . לבקשת רבים אשר העירוני לשום כדפוס דברי הרבנים הגאוניס המדברים בשבח הדפסת הכ"י הנמצאים ' בעיה''ק הוב"ב /שמתי פה מקום לאיזהו מליצות שנתנו גאוני ורבני זמנינו לזה ואשר עוררו עליה . מליצת הרב הגאון הגדול ראשון לציון מו"ה אברהם אשכנזי זצ''ל ס''ט ,בעה''ק ירושלס תוב"ב . אגכי הבא עהח"מ ראה ראיתי מה שבחוב למעלה שעלה לרצון במיטב תלתא כהדא )המבוארים בפגכס( ליםד חברח-מקיצי נרדמים ולהוציא לאור הורתם של ראשוגים כמלאכים שיגעו בתורת ה' ימים ולילות והגיהו יתרם עמלם וטרהם מה שקבלו גשמתם בהר סיגי ,ובעוה" ר מדלית איסר זה כמה מאות שנים מהם עש אכלם מהם אשר יד אדם שלט בהם ולא נודע מי /זכורגי שכטה שיטות הראשוגים וכמה חיבורי תשובות הבילות הבילות היו נמצאים בכ"י אשר האדם היה משתעשע ללמוד בהם ' והיו גמצאים בישיבות העתיקות והן עתה הסורי םהסרא אבירה שאיגה הוזרת ומי יתן והיה שדבר זה יבא לידי גפר .אפשר ששארית הפליטה , יוקבעו בדפום ויצאו לאורה ויחשב למצוד .רבה כמת מצוד ,שאין לו קוברין /והפץ ה בידם יצליח ובכל לבי והפצי ויסכם אברהם על הדבר הזה הבא עה"ח בש'יא לחודש זיו ךהאי שתא שגת התרל"ח ליצירה ברב עז ושלם • הצעיר אברהם אשכגזי ס"ט * )ה חו תם( י*י הרב הגאון הצדיק .מו"ה יצחק רפאל אשכנזי ס"ט הנאג"ד יה''ק אנקונא יע"א . אברהם אשכנזי חכם באשי קודש שידיפ וטיכאביאה . טאד תנל גפשגו אם החברה הקדושה הגזכ' זה שמה פנת יקרת תוציא מתשבנתה מן הכח אל הפועל ותמיא לאור ספרים יקרי ערך בפרט מן תורתם של ראשונים אשר באורם נראה ־אוד והמה בכתובים מדלית איםר להפיצם ע"פ חוץ ,מובטהגי כי כל ההרדיס לדבר ה' וגדיבי עם יחזיקו בירי מנהיני ופקידי החברה ,ראשי אלפי ישראל ויבא שכרם מן השטים בטובה וברכה והצלהה מרובה *צחק רפאל אשכנזי .ס"ט כגה"ר וכאו" ן .המ"ב פה אנקינא יע" א כו"ח יום ב"ך יבר"ך להודש טבת שנת התדמ"א והוא הצעיר הרב הגאון הגדול המפורסם פרשבורג יע"א נכד התתם םופר . מה מו"ה ישמחה בונים הגאב"ר דק"ק כי כל על אדני החברה גסת מכל הדב רים הנאמרים למעלה באר היטב עין רואה ידאה מטית ההברה שם לה למטרה להגדיל הודה ולהאדירה להדפי^ כתבי ןןודש אשר הניחו גאונים קדושי עליון בשערי ציון שערים המצוינים בהלכה וכל מי ישיהי' נמנה להוציא הדבר אל הפועל למצור .יבה *השב לו ומה' יתן לו שכרו הק' שמהה בונם גה"ג מהדאשב"ס זצ"ד משלם ותהי' משכורתו שרמה מאת נוחן התורה ית"ש — פה םרעשבורג יופ א' לסדר וי גש תרל''ט לס"ק • )מקום החותם( הרב הגאון ההסיד הישיש מו"ה יששכר בערוש בערעגשטין הגאב"ד ךק" ל( האג וע" א " גש ידי אמונה עם אנשי חיל מהפשים בגנזי מטמונים להוציא לאור סדי תבואה כשלו בלב אנשי תכונה איו הקדמונים הבונים נקיאים בגיגו של עולם ,ואפ טקצח תודתם נתפזרה בחבורים הנדפסים בפרט כטור וב"י אשר תמיד משקים כל העדרים \־ נודע וניכי גדולתה ותורתם תורת אמת ,אינו דומח ראיית החבורים בעצמם לעמוד על סוף דעתם ולרדת לעומקו של הלכה ושל הידיעה ,ומצוה לתמוך ידי בן איש חיל מתאזר לעורר אהבה בלב בני הגולה בכל ירכתי ארץ ^ ,מען יפתחו אמתחותהיס להיות למסעד להושבי עיר הקודש תוב"ב היושבים על מי התורה והעבודה כי יהיו דעתם רחבה ומחשבתם פנויה להשלים מלאכה רבה כזי על צד היותי טוב ולא יצמחו קוץ וחוה הס השגיאות המשחיתים שדה התורה ,אך גקי וכר תצא מהשבתם אל הפיעל לשמחה ולאורה ,וישתו מים זכים ממעי גי התורמ ,עד בי ירחם ר' למהר יום כשורה ,ונעלה ונתזה בציון ברנה .דמדבר בכבוד ההורה ומהפך כזכות הוגיה בא"* תוב"ב . הק' יששכר בערוש בעדענשטין הוגה בק"ק האג ואגפי' יע"א . הגאון הגדול ההו"ב מו"ה יוסף צבי כהנא דיגגער הגאב"ד דקהלת ספרדים ואשכגזים באמשטרדם יע"א • שמחתי באומרים לי כי אנשים מצוינים ביראה ובחורה כייושליס עיי הקודש מלאו ידיהם להוצי א לאור כתבי יד מגדולי מחברים בדורות שלפנינו יהי געש די כ"ד יוסף צבי כהנא דיננער חונה פה קי ק אמשטרדם והמדינה .י אלקינו עליהם ומעשה ידיהם יברך ,ג' לסדר ויחי תר"ם לפ"ק . י )מקום החותם( הרה"נ מו"ה צדוק ב"ר אליעזר הכהן אב"ד דעיר הבירה םךיש יע"א . מהשבת החברה ההדשה אשר נוסדה כעיר הקודש גראה לי טובה ומלאה ברכות וגס אני לכל אשר לאל ידי אתמוך אותה למען תוציא את מחשכתה אל הפועל 4 ־ .8 פה ק"^ פריש יום א' לסדר תהת אשד קנא לאלהיו תרל'יט לפ"ק . הק' צדוק ב''ר אליעזר הכהן * הסותם( ;Xמקום הרה"ג מו"ה אליעזר איזידאר ך ב דהדעת צךעת יף"ה " ־ גס גםשי תבוא בסוד החבייה הנזכרת למעלה ,כי מחשבתה טובה ומגמתה מלא ז ברכות ,ומה טוב לתמוך אותה למען תבוא למחוז חפצח ואני אקח איזה הק' אליעזר !* יזידאר מורה למדינת צרפת . עקפעמפלארין ,יום ג' לסדר נח תר"מ לפ"ק. ־ ד1היה הגאבד" אןב ^,ן הרה" ג המפורסם החו" ב מי"ה מרדכי עמרם הירש נפשםק אותתן להוציאן?'ע"ע ב^ פףאג וע" א ^ נתתי שמחה בלבי למשמע אזן כי מציון תצא תורה ע''י ת"ח מצו^־פ אשר לאור תעלומת חכמה וחלם דאיתי )מ קים החותם( שיל"ת — . כספו• חקגות חבורת פינת י קרת את אשר יזמו לעשות וכווגתם רצויה וחזקה וגס מעשיהם יעלו לרצון ובנפש חפצה אשלם מיי שנה כשנה מחיי אשי יושת אס יגזור ' ד' חייס לגו ויהי נו?ם די -.על מעשי ידי אנשי חיל המעוררים רבים מישיני אדמת עפי? לחיי ?וילש זד' כרחמיו יחדש עלינו שנת גאולה .שלמה ,פחיךק אוב? ישן ה' אלול ה' תו/ל''ח • ' -, . ?< . . מירכי עמרם ה;רש בלאמ"ו הרה''נ מו"ה .יצחק זצ"ל . י . י י זי ,י ? י . . .
© Copyright 2024