1. No category

‫בס"ד‬
The Abraham Arbesfeld
Kollel Yom Rishon
Sunday Morning Learning Program for Men
W W W.KOLLELYOMRISHON.ORG
The Purpose & Relevance
in 5777 of the
‫צום העשירי‬
Chaplain Major (Ret) Rabbi Avrohom Horovitz
January 8, 2017 • ‫י' טבת תשע"ז‬
‫‪2‬‬
‫‪ )1‬ויקרא פרק כו פסוק כז – מו‬
‫( כז) וְ אִ ם בְ זֹאת ֹלא תִ ְש ְמעּו לִ י וַ ֲהלַכְ תֶּ ם עִ ִמי בְ קֶּ ִרי‪( :‬כח) וְ הָ לַכְ תִ י עִ מָ כֶּם בַ חֲמַ ת קֶּ ִרי וְ יִסַ ְרתִ י אֶּ תְ כֶּם ַאף ָאנִי שֶּ בַ ע‬
‫עַ ל חַ טֹאתֵ יכֶּם‪( :‬כט) וַ ֲאכַלְ תֶּ ם בְ שַ ר בְ נֵיכֶּם ּובְ שַ ר בְ נֹ תֵ יכֶּם תֹ אכֵלּו‪( :‬ל) וְ הִ ְשמַ ְדתִ י אֶּ ת בָ מֹ תֵ יכֶּם וְ הִ כְ ַרתִ י אֶּ ת‬
‫חַ מָ נֵיכֶּם וְ נָתַ תִ י אֶּ ת פִ גְ ֵריכֶּם עַ ל פִ גְ ֵרי גִ ּלּולֵיכֶּם וְ ָג ֲעלָה נַפְ ִשי אֶּ תְ כֶּם‪( :‬לא) וְ נָתַ תִ י אֶּ ת עָ ֵריכֶּם חָ ְרבָ ה וַ ה ֲִשמוֹתִ י אֶּ ת‬
‫ָארץ וְ שָ ְממּו עָ לֶּיהָ אֹ יְבֵ יכֶּם הַ י ְֹשבִ ים בָ ּה‪( :‬לג)‬
‫ָאריחַ בְ ֵריחַ נִיחֹ ֲחכֶּם‪( :‬לב) וַ ה ֲִשמֹ תִ י ֲאנִי אֶּ ת הָ ֶּ‬
‫ִמ ְק ְדשֵ יכֶּם וְ ֹלא ִ‬
‫ָארץ‬
‫ַארצְ כֶּם ְשמָ מָ ה וְ עָ ֵריכֶּם יִהְ יּו חָ ְרבָ ה‪( :‬לד) ָאז תִ ְרצֶּ ה הָ ֶּ‬
‫וְ אֶּ תְ כֶּם ֱאז ֶָּרה בַ ג ֹויִם וַ ה ֲִריקֹ תִ י ַאח ֲֵריכֶּם חָ ֶּרב וְ הָ יְתָ ה ְ‬
‫ָארץ וְ הִ ְרצָ ת אֶּ ת שַ בְ תֹ תֶּ יהָ ‪( :‬לה) כָל יְמֵ י הָ שַ מָ ה‬
‫אֶּ ת שַ בְ תֹ תֶּ יהָ כֹל יְמֵ י הֳשַ מָ ה וְ אַ תֶּ ם בְ אֶּ ֶּרץ אֹ יְבֵ יכֶּם ָאז תִ שְ בַ ת הָ ֶּ‬
‫ַארצֹת‬
‫מֹרְך בִ לְ בָ בָ ם בְ ְ‬
‫ָארים בָ כֶּם וְ הֵ בֵ אתִ י ֶּ‬
‫תִ ְשבֹת אֵ ת אֲשֶּ ר ֹלא שָ בְ תָ ה בְ שַ בְ תֹ תֵ יכֶּם בְ ִשבְ תְ כֶּם עָ לֶּיהָ ‪( :‬לו) וְ הַ נ ְִש ִ‬
‫ָאחיו כְ ִמפְ נֵי חֶּ ֶּרב וְ ר ֵֹדף‬
‫אֹ יְבֵ יהֶּ ם וְ ָר ַדף אֹ תָ ם קוֹל עָ לֶּה נ ִָדף וְ נָסּו ְמנֻסַ ת חֶּ ֶּרב וְ נָפְ לּו וְ אֵ ין ר ֵֹדף‪( :‬לז) וְ כ ְָשלּו אִ יש בְ ִ‬
‫ָארים‬
‫ָאיִן וְ ֹלא תִ הְ יֶּה ָלכֶּם תְ קּומָ ה לִ פְ נֵי אֹ יְבֵ יכֶּם‪( :‬לח) וַ אֲבַ ְדתֶּ ם בַ ג ֹויִם וְ ָאכְ לָה אֶּ תְ כֶּם אֶּ ֶּרץ אֹ יְבֵ יכֶּם‪( :‬לט) וְ הַ נ ְִש ִ‬
‫ַארצֹת אֹ יְבֵ יכֶּם וְ ַאף בַ ֲעוֹנֹ ת ֲאבֹתָ ם אִ תָ ם יִמָ ּקּו‪( :‬מ) וְ הִ תְ וַ דּו אֶּ ת ֲע ֹונָם וְ אֶּ ת ֲעוֹן ֲאבֹתָ ם בְ מַ ֲעלָם‬
‫בָ כֶּם יִמַ ּקּו בַ ֲע ֹונָם בְ ְ‬
‫אֲשֶּ ר מָ עֲלּו בִ י וְ ַאף אֲשֶּ ר הָ לְ כּו עִ ִמי בְ קֶּ ִרי‪( :‬מא) ַאף ֲאנִי אֵ לְֵך עִ מָ ם בְ קֶּ ִרי וְ הֵ בֵ אתִ י אֹ תָ ם בְ אֶּ ֶּרץ אֹ יְבֵ יהֶּ ם א ֹו ָאז‬
‫ִי ָכנַע לְ בָ בָ ם הֶּ עָ ֵרל וְ ָאז י ְִרצּו אֶּ ת ֲע ֹונָם‪( :‬מב) וְ ָזכ ְַרתִ י אֶּ ת בְ ִריתִ י ַיעֲקוֹב וְ ַאף אֶּ ת בְ ִריתִ י יִצְ חָ ק וְ ַאף אֶּ ת בְ ִריתִ י‬
‫ָארץ תֵ עָ זֵב מֵ הֶּ ם וְ תִ ֶּרץ אֶּ ת שַ בְ תֹ תֶּ יהָ בָ הְ שַ מָ ה מֵ הֶּ ם וְ הֵ ם י ְִרצּו אֶּ ת ֲע ֹונָם יַעַ ן‬
‫ָארץ אֶּ זְ כֹ ר‪( :‬מג) וְ הָ ֶּ‬
‫ַאבְ ָרהָ ם אֶּ זְ כֹר וְ הָ ֶּ‬
‫ּובְ יַעַ ן בְ ִמ ְשפָ טַ י מָ ָאסּו וְ אֶּ ת חֻ ּקֹ תַ י ָג ֲעלָה נַפְ שָ ם‪( :‬מד) וְ ַאף גַם זֹאת בִ הְ יוֹתָ ם בְ אֶּ ֶּרץ אֹ יְבֵ יהֶּ ם ֹלא ְמַאסְ תִ ים וְ ֹלא‬
‫שנִים אֲשֶּ ר הוֹצֵ אתִ י אֹ תָ ם‬
‫גְ עַ לְ תִ ים לְ כַֹּלתָ ם לְ הָ פֵ ר בְ ִריתִ י אִ תָ ם כִ י ֲאנִי יְקֹ וָ ק אֱֹלהֵ יהֶּ ם‪( :‬מה) וְ ָזכ ְַרתִ י לָהֶּ ם בְ ִרית ִרא ֹ‬
‫מֵ אֶּ ֶּרץ ִמצְ ַריִם לְ עֵ ינֵי הַ ג ֹויִם לִ הְ יוֹת לָהֶּ ם לֵאֹלהִ ים ֲאנִי יְקֹ וָק‪( :‬מו) אֵ ּלֶּה הַ חֻ ִּקים וְ הַ ִמ ְשפָ ִטים וְ הַ ת ֹורֹת אֲשֶּ ר נָתַ ן‬
‫יְקֹ וָ ק בֵ ינ ֹו ּובֵ ין בְ נֵי י ְִש ָראֵ ל בְ הַ ר סִ ינַי בְ יַד מֹ שֶּ ה‪ :‬פ‬
‫‪ )2‬במדבר פרק ה פסוק ה – ז‬
‫ָאדם לִ מְ עֹ ל מַ עַ ל‬
‫(ה) וַ י ְַדבֵ ר יְקֹ וָ ק אֶּ ל מֹ שֶּ ה ּלֵאמֹר‪( :‬ו) ַדבֵ ר אֶּ ל בְ נֵי י ְִש ָראֵ ל אִ יש א ֹו אִ שָ ה כִ י ַיעֲשּו ִמכָל חַ טֹאת הָ ָ‬
‫בַ יקֹ וָ ק וְ אָ ְשמָ ה הַ נֶּפֶּ ש הַ הִ וא‪( :‬ז) וְ הִ תְ וַ דּו אֶּ ת חַ טָ אתָ ם אֲשֶּ ר עָ שּו וְ הֵ ִשיב אֶּ ת אֲשָ מ ֹו בְ רֹאש ֹו וַ ח ֲִמי ִשת ֹו יֹסֵ ף עָ לָיו‬
‫וְ נָתַ ן ַלאֲשֶּ ר אָ שַ ם לו‬
‫‪ )3‬במדבר פרק י פסוק ט‪-‬י‬
‫ַארצְ כֶּם עַ ל הַ צַ ר הַ צ ֵֹרר אֶּ תְ כֶּם וַ הֲרֵ עֹ תֶּ ם בַ ֲחצֹצְ רֹת וְ נִזְ כ ְַרתֶּ ם לִ פְ נֵי יְקֹ וָ ק אֱֹלהֵ יכֶּם וְ נוֹשַ עְ תֶּ ם‬
‫ֹ( ט) וְ כִ י תָ בֹאּו ִמלְ חָ מָ ה בְ ְ‬
‫מֵ אֹ יְבֵ יכֶּם‪( :‬י) ּובְ יוֹם ִש ְמחַ תְ כֶּם ּובְ מ ֹוע ֲֵדיכֶּם ּובְ ָראשֵ י חָ ְדשֵ יכֶּם ּותְ קַ עְ תֶּ ם בַ ֲחצֹצְ רֹת עַ ל עֹ ֹלתֵ יכֶּם וְ עַ ל זִ בְ חֵ י‬
‫שַ לְ מֵ יכֶּם וְ הָ יּו ָלכֶּם לְ זִ כָרוֹן לִ פְ נֵי אֱֹלהֵ יכֶּם ֲאנִי יְקֹ וָ ק אֱֹלהֵ יכֶּם‪ :‬פ‬
‫‪ )4‬יחזקאל פרק כד פסוק א‪-‬ב‬
‫ָאדם כתוב כְ תָ ב לְ ָך אֶּ ת‬
‫(א) וַ יְהִ י ְדבַ ר יְקֹ וָ ק אֵ לַי בַ שָ נָה הַ תְ ִשיעִ ית בַ חֹ ֶּדש הָ ע ֲִש ִירי בֶּ עָ שוֹר לַחֹ ֶּדש לֵאמֹ ר‪( :‬ב) בֶּ ן ָ‬
‫שֵ ם הַ יוֹם אֶּ ת עֶּ צֶּ ם הַ יוֹם הַ זֶּה סָ מַ ְך מֶּ לְֶּך בָ בֶּ ל אֶּ ל יְרּושָ ִ ַלם בְ עֶּ צֶּ ם הַ יוֹם הַ זֶּה‪:‬‬
‫‪ )5‬יחזקאל פרק לג פסוק‬
‫(כא) וַ יְהִ י בִ ְשתֵ י עֶּ ְש ֵרה שָ נָה בָ ע ֲִש ִרי בַ ח ֲִמשָ ה לַחֹ ֶּדש לְ גָלּותֵ נּו בָ א אֵ לַי הַ פָ לִ יט ִמירּושָ ִ ַלם לֵאמֹר הֻכְ תָ ה הָ עִ יר‪:‬‬
‫(כב) וְ יַד יְקֹ וָ ק הָ יְתָ ה אֵ לַי בָ עֶּ ֶּרב לִ פְ נֵי בוֹא הַ פָ לִ יט וַיִ פְ תַ ח אֶּ ת פִ י עַ ד בוֹא אֵ לַי בַ ֹבקֶּ ר וַיִ פָ תַ ח פִ י וְ ֹלא ֶּנ ֱאל ְַמתִ י עוֹד‪:‬‬
‫‪ )6‬תהלים פרק פג‬
‫ּומשַ נְאֶּ יָך‬
‫(א) ִשיר ִמזְ מוֹר לְ ָאסָ ף‪( :‬ב) אֱֹלהִ ים ַאל דֳ ִמי לְָך ַאל תֶּ ח ֱַרש וְ ַאל תִ ְשקֹ ט אֵ ל‪( :‬ג) כִ י הִ נֵה א ֹויְבֶּ יָך ֶּיהֱמָ יּון ְ‬
‫ָאמרּו לְ כּו וְ נַכְ ִח ֵידם ִמגוֹי וְ ֹלא ִי ָזכֵר שֵ ם י ְִש ָראֵ ל‬
‫נ ְָשאּו רֹאש‪( :‬ד) עַ ל עַ ְמָך ַיע ֲִרימּו סוֹד וְ יִתְ ָיעֲצּו עַ ל צְ פּונֶּיָך‪( :‬ה) ְ‬
‫עוֹד‪( :‬ו) כִ י נ ֹועֲצּו לֵב י ְַח ָדו עָ לֶּיָך בְ ִרית יִכְ רֹתּו‪( :‬ז) ָא ֳהלֵי אֱדוֹם וְ י ְִש ְמעֵ אלִ ים מוָֹאב וְ הַ ִגְרים‪( :‬ח) גְ בָ ל וְ עַ מוֹן‬
‫וַ עֲמָ לֵק פְ לֶּשֶּ ת עִ ם יֹשְ בֵ י צוֹר‪( :‬ט) גַם אַ שּור נִלְ וָ ה עִ מָ ם הָ יּו זְ רוֹעַ לִ בְ נֵי לוֹט סֶּ לָה‪( :‬י) עֲשֵ ה לָהֶּ ם כְ מִ ְדיָן כְ סִ יסְ ָרא‬
‫כְ יָבִ ין בְ נַחַ ל ִקישוֹן‪( :‬יא) נ ְִש ְמדּו בְ עֵ ין דֹאר הָ יּו דֹמֶּ ן ָלא ֲָדמָ ה‪( :‬יב) ִשיתֵ מ ֹו נ ְִדיבֵ מ ֹו כְ עֹ ֵרב וְ כִ זְ אֵ ב ּוכְ זֶּבַ ח ּוכְ צַ לְ מֻ נָע‬
‫ָאמרּו ִנירֲ שָ ה ּלָנּו אֵ ת נְאוֹת אֱֹלהִ ים‪( :‬יד) אֱֹלהַ י ִשיתֵ מ ֹו ַכגַלְ גַל כְ קַ ש לִ פְ נֵי רּוחַ ‪( :‬טו) כְ אֵ ש‬
‫ָכל נְסִ יכֵמוֹ‪( :‬יג) אֲשֶּ ר ְ‬
‫תִ בְ עַ ר יָעַ ר ּוכְ לֶּהָ בָ ה תְ לַהֵ ט הָ ִרים‪( :‬טז) כֵן תִ ְר ְדפֵ ם בְ סַ ע ֲֶּרָך ּובְ סּופָ תְ ָך תְ בַ ֲהלֵם‪( :‬יז) מַ ּלֵא פְ נֵיהֶּ ם קָ לוֹן וִ יבַ ְקשּו‬
‫‪WWW.KOLLELYOMRISHON.ORG‬‬
‫‪A project of Yeshiva University Center for the Jewish Future – Rabbi Isaac Elchanan Theological Seminary‬‬
‫‪3‬‬
‫ִש ְמָך יְקֹ וָ ק‪( :‬יח) ֵיבֹשּו וְ יִבָ הֲלּו ע ֲֵדי עַ ד וְ י ְַחפְ רּו וְ יֹאבֵ דּו‪( :‬יט) וְ י ְֵדעּו כִ י אַ תָ ה ִש ְמָך יְקֹ וָ ק לְ בַ ֶּדָך עֶּ לְ יוֹן עַ ל כָל‬
‫ָארץ‬
‫הָ ֶּ‬
‫‪ )7‬דבהי״ב פרק כ פסוק א – ד‬
‫(א) וַ יְהִ י ַאח ֲֵרי כֵן בָ אּו בְ נֵי מוָֹאב ּובְ נֵי עַ מוֹן וְ עִ מָ הֶּ ם מֵ הָ עַ מ ֹונִים עַ ל יְהוֹשָ פָ ט ל ִַמלְ חָ מָ ה‪( :‬ב) וַ ָיבֹאּו וַ יַגִ ידּו‬
‫לִ יהוֹשָ פָ ט לֵאמֹר בָ א עָ לֶּיָך הָ מוֹן ָרב מֵ עֵ בֶּ ר ַליָם מֵ א ֲָרם וְ הִ נָם בְ חַ צְ צוֹן תָ מָ ר הִ יא עֵ ין ג ִֶּדי‪( :‬ג) וַיִ ָרא וַ יִתֵ ן יְהוֹשָ פָ ט‬
‫ְהּודה בָ אּו‬
‫ְהּודה לְ בַ ּקֵ ש מֵ יְקֹ וָ ק גַם מִ כָל עָ ֵרי י ָ‬
‫ְהּודה‪( :‬ד) וַיִ ּקָ בְ צּו י ָ‬
‫אֶּ ת פָ נָיו לִ ְדרוֹש לַיקֹ וָ ק וַיִ ְק ָרא צוֹם עַ ל כָל י ָ‬
‫לְ בַ ּקֵ ש אֶּ ת יְקֹ וָק‪:‬‬
‫‪ )8‬תוספתא מסכת תענית (ליברמן) פרק ג הלכה יד‬
‫אותן ימים עתידין להיות ימים טובים לישראל שנ' כה אמר ה' צום וגו' וכל המתאבלים עליה בעולם הזה‬
‫שמחין עמה לעולם הבא שנ' שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה וגו'‬
‫‪ )9‬תוספתא מסכת סוטה פרק ו הלכה י הלכה יא‬
‫דרש רבי שמעון בר יוחאי הרי הוא אומר כה אמר ה' צום הרביעי וצום השביעי וצום העשירי וגומר צום‬
‫הרביעי זה שבעה עשר בתמוז שבו הבקעה העיר ולמה נקרא שמו רביעי שהוא רביעי לחדשים צום החמישי‬
‫זו תשעה באב יום שנשרף בו בית המקדש ולמה נקרא שמו חמישי שהוא חדש חמישי צום השביעי זה‬
‫שלשה בתשרי יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם שהרגו ישמעאל בן נתנ' ללמדך שקשה מיתתן של צדיקי'‬
‫לפני המקו' כחורבן בית המקדש ולמה נקר' שמו שביעי שהוא חדש שביעי צום העשירי זה עשרה בטבת יום‬
‫שבו סמך מלך בבל את ידו על ירושלם שנאמר ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי וגומר בן‬
‫אדם כתב לך וגומר‬
‫ואני אומר צום העשירי זה חמשה בטבת שבו באתה שמועה לבני גולה שנאמר ויהי בשתי' עשרה שנה‬
‫בעשירי בחמשה לחדש לגלותינו בא אלי הפליט וגו' ושמעו ועשו יום שמועה כיום שריפה והלא זה ראוי‬
‫ליכתב ראשונ' למה נכתב באחרונה להסדיר חדשים כסדרן ורואה אני את דברי מדברי רבי עקיבא שרבי‬
‫עקיבא אומר על ראשון אחרון ועל אחרון ראשון ואני אומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון סליק פירקא‬
‫‪ )10‬רמבם הלכות תעניות פרק א הלכה א – ד‬
‫הלכה א‪ -‬מצות * עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הצבור‪ ,‬שנאמר (במדבר‬
‫י') על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות‪ ,‬כלומר כל דבר שייצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא‬
‫בהן זעקו עליהן והריעו‪.‬‬
‫הלכה ב‪ -‬ודבר זה מדרכי התשובה הוא‪ ,‬שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם‬
‫הרעים הורע להן ככתוב (ירמיהו ה') עונותיכם הטו וגו'‪ ,‬וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם‪.‬‬
‫הלכה ג‪ -‬אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית‪ ,‬הרי‬
‫זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים‪ ,‬ותוסיף הצרה צרות אחרות‪ ,‬הוא שכתוב בתורה‬
‫(ויקרא כ"ו) והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי‪ ,‬כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו אם‬
‫תאמרו שהוא קרי אוסיף לכם חמת אותו קרי‪.‬‬
‫הלכה ד‪ -‬ומדברי סופרים להתענות על כל צרה שתבוא על הצבור עד שירוחמו מן השמים‪ ,‬ובימי התעניות‬
‫האלו זועקין בתפלות ומתחננים ומריעין בחצוצרות בלבד‪ ,‬ואם היו במקדש מריעין בחצוצרות ובשופר‪,‬‬
‫השופר מקצר והחצוצרות מאריכות‪ ,‬שמצות היום בחצוצרות‪ ,‬ואין תוקעין בחצוצרות ושופר כאחד אלא‬
‫במקדש שנאמר (תהלים צ"ח) בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה‪'.‬‬
‫‪ )11‬רמבם הלכות תעניות פרק ה הלכה א ‪ -‬ה והלכה י"ט‬
‫הלכה א‪ -‬יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי‬
‫התשובה ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן‬
‫הצרות‪ ,‬שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב שנאמר )ויקרא כ"ו( והתודו את עונם ואת עון אבותם וגו'‪.‬‬
‫‪WWW.KOLLELYOMRISHON.ORG‬‬
‫‪A project of Yeshiva University Center for the Jewish Future – Rabbi Isaac Elchanan Theological Seminary‬‬
‫‪4‬‬
‫הלכה ב‪ -‬ואלו הן יום א שלישי בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם ונכבית גחלת ישראל הנשארה וסיבב‬
‫להתם גלותן‪ ,‬ועשירי בטבת שבו סמך מלך בבל נבוכדנאצר הרשע על ירושלם והביאה במצור ובמצוק‪.‬‬
‫ושבעה עשר בתמוז וחמשה דברים אירעו בו‪ :‬נשתברו הלוחות‪ ,‬ובטל התמיד מבית ראשון והובקעה ירושלם‬
‫בחורבן שני‪ ,‬ושרף אפוסטומוס הרשע את התורה‪ ,‬והעמיד צלם בהיכל‪.‬‬
‫הלכה ג‪ -‬ותשעה באב וחמשה דברים אירעו בו‪ :‬נגזר על ישראל במדבר שלא יכנסו לארץ‪ ,‬וחרב ב הבית‬
‫בראשונה ובשנייה‪ ,‬ונלכדה עיר גדולה וביתר שמה והיו בה אלפים ורבבות מישראל והיה להם מלך גדול‬
‫ודימו כל ישראל וגדולי החכמים שהוא המלך המשיח‪ ,‬ונפל ביד גוים ונהרגו כולם והיתה צרה גדולה כמו‬
‫חורבן המקדש‪ ,‬ובו ביום המוכן לפורענות חרש טורנוסרופוס הרשע ממלכי אדום את ההיכל ואת סביביו‬
‫לקיים )ירמיהו כ"ו( ציון שדה תחרש‪.‬‬
‫הלכה ד‪ -‬וארבעת ימי הצומות האלו הרי הן מפורשין בקבלה )זכריה ח'( צום הרביעי וצום החמישי וצום‬
‫השביעי וצום העשירי‪ ,‬צום הרביעי זה שבעה עשר בתמוז שהוא בחדש הרביעי‪ ,‬וצום החמישי זה תשעה‬
‫באב שהוא בחדש החמישי‪ ,‬וצום השביעי זה שלשה בתשרי שהוא בחדש השביעי‪ ,‬וצום העשירי זה עשרה‬
‫בטבת שהוא בחדש העשירי‪.‬‬
‫הלכה ה‪ -‬ונהגו כל ישראל בזמנים אלו להתענות בשלשה עשר ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן‬
‫שנאמר (אסתר ט') דברי הצומות וזעקתם‪ ,‬ואם חל שלשה עשר באדר להיות בשבת מקדימין ומתענין‬
‫בחמישי שהוא אחד עשר‪ ,‬אבל אחד מארבעה ימי הצומות שחל להיות בשבת דוחין אותו ד לאחר השבת‪,‬‬
‫חל להיות בערב שבת מתענין בערב שבת‪ ,‬ובכל הצומות האלו אין מתריעין ולא מתפללין בהן תפלת נעילה‪,‬‬
‫אבל קורין בתורה שחרית ומנחה בויחל משה‪ ,‬ובכולן אוכלים ושותין בלילה חוץ מתשעה באב‪.‬‬
‫הלכה יט‪ -‬כל הצומות האלו עתידים ליבטל לימות המשיח‪ ,‬ולא עוד אלא שהם עתידים להיות ימים טובים‬
‫וימי ששון ושמחה שנאמר (זכריה ח') כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום‬
‫העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו‪ .‬בריך רחמנא דסיען‪.‬‬
‫‪ )12‬ערוך השולחן או״ח סימן תקמט סעיף ב‬
‫סעיף ב וד' ימים הם יום ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם ונכבה גחלת ישראל הנשארת וזה היתה סיבה‬
‫לתגבורת הצרות ועשרה בטבת שבו סמך נבוכדנצר הרשע על ירושלים כדכתיב במלכים [ב' כ"ה‪ ,‬א]‬
‫ובירמיה [נב‪ ,‬ד] שבשנה התשיעית למלכות צדקיהו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבוכדנצר וכל חילו על‬
‫ירושלים ויחזקאל שהיה בבבל עם גלות יכניה גילה לו הקב"ה זה בנבואה באותו היום כדכתיב ביחזקאל‬
‫[כד‪ ,‬א ‪ -‬ב] ויהי דבר ד' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר בן אדם כתב לך את שם‬
‫היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלים בעצם היום הזה כלומר שצוה לו לכתוב שם היום היינו‬
‫החדש וגם היום הזה הפרטי וכתב בעשור לחדש העשירי ולא ידע הנביא על מה צוה לו לכתוב כן ואחר‬
‫שכתב גילה לו דע לך כי סמך מלך בבל אל ירושלים בעצם היום הזה ובזה ראו הכל הנבואה האמיתית‬
‫שבבבל נתגלה להנביא אותו יום ואותו שעה דעצם היום מקרי עיצומו של יום כחצות היום ועל כי היו אז‬
‫נביאי שקר שהטעו את ישראל כמו חנניה בן עזור וחביריו שהתנבאו שבית המקדש לא יחרב וישראל לא‬
‫יגלו מעל אדמתן וחזקו ידי עוברי עבירה וירמיה שהוכיחן שישובו אל ד' ואם לאו יחרב בית המקדש‬
‫וישראל יגלו הושיבוהו בחצר המטרה ושמוהו בבור של טיט כמבואר בירמיה ע"כ הודיע ד' ליחזקאל הנביא‬
‫בבבל שירמיה נביא אמת וניבא בבבל כל מה שאירע בא"י ועל כי בעשרה בטבת היתה התחלת הצרות ע"כ‬
‫קבעוהו לתענית לדורות ונמצא בשם הקדמונים דאלמלי היה חל עשרה בטבת בשבת היה דוחה שבת מפני‬
‫דכתיב ביה בעצם היום הזה כמו ביוה"כ [ב"י בסי' תק"ן בשם אבודרהם] ואנן לא קיי"ל כן כמו שיתבאר‪:‬‬
‫‪ )13‬ערוך השולחן או״ח סימן תקפ סעיף ג‬
‫סעיף ג בה' בתשרי מתו עשרים איש מישראל ונחבש ר' עקיבא בז' בו נגזרה גזירה על אבותינו שימותו‬
‫בחרב וברעב ובדבר מפני מעשה העגל ואף שאח"כ נתרצה הקב"ה מ"מ העון שמור לדורות בז' במרחשון‬
‫עורו עיני צדקיהו ושחטו בניו לעיניו וי"א בששה בו [שם] בכ"ח בכסלו שרף יהויקים את המגילה שכתבו‬
‫ברוך מפי ירמיהו וי"א בז' בכסלו וי"א בח' וי"א בה' [שם] ולכן בכ"ח לא יתענה שהוא חנוכה [שם] בשמנה‬
‫בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והיה חשך בעולם שלשה ימים בט' בו לא היה נודע הצרה‬
‫‪WWW.KOLLELYOMRISHON.ORG‬‬
‫‪A project of Yeshiva University Center for the Jewish Future – Rabbi Isaac Elchanan Theological Seminary‬‬
‫‪5‬‬
‫שאירע בו ונתגלה אח"כ שבו מת עזרא הסופר בה' בשבט מתו הזקנים שהיו בימי יהושע וי"א בח' בו [שם]‬
‫בכ"ג בו נתקבצו כל ישראל על שבט בנימין במעשה דפלגש בגבעה בז' באדר מת משה רבינו עליו השלום‬
‫ובשנת העיבור הוא באדר ראשון [שם] בתשעה בו נחלקו ב"ש וב"ה והיה הדבר קשה לישראל וגזרו תענית‬
‫על זה‪:‬‬
‫‪ )14‬אגרות משה או״ח חלק א סימן קסט‬
‫במה שאין נוהגין לתקוע בתענית צבור ב' דר"ח מרחשון תשי"ג‪ .‬מע"כ ידידי הרה"ג המופלג מוהר"ר מרדכי‬
‫שפיעלמאן שליט"א‪ .‬מה שהקשה כתר"ה על מה שכתב הריטב"א שלפי הסברא שצריך חצוצרות בתענית‬
‫נהגו בצרפת שלא לתקוע לעולם בתענית צבור כיון שאין לנו חצוצרות‪ ,‬וכי אין אנו יכולים לעשות חצוצרות‬
‫של כסף‪ ,‬הנה לע"ד משמע שלהסוברים שהתקיעה היא בחצוצרות צריך דוקא באלו החצוצרות שנעשו‬
‫לתקוע בהם במקדש דוקא‪ .‬דלכן ניחא מה שכלל הרמב"ם למצוה אחת התקיעות שבשעת הקרבנות‬
‫והתקיעות שבעתות הצרות בספר המצות מ"ע נ"ט ובמנין המצות בתחלת החבור של היד החזקה והמ"מ‬
‫בריש הלכות תעניות הקשה עליו עיי"ש‪ .‬אבל הוא משום דצריך דוקא חצוצרות שבמקדש לכן מפרש שהויא‬
‫המצוה מה לעשות בחצוצרות שציותה תורה לעשות שהוא ממילא מצוה אחת כל מה שתוקעין בהן‪ .‬וזהו‬
‫אולי כוונת המ"מ בתירוצו שהמצוה היא אחת כללית לתקוע בחצוצרות במקדש בעת הקרבנות ובעת הצרות‬
‫בין במקדש בין בגבולין ואין ראוי למנותן בשתי מצות עיי"ש ושייך זה רק כשצריך לתקוע באותן החצוצרות‬
‫דמקדש דוקא אבל אם היה הדין בכל חצוצרות שאין שייך שתהיה המצוה מה לעשות בחצוצרות אלא שהוא‬
‫על מעשה התקיעה ודאי הי"ל לחושבם לשתי מצות כמו שחושב תקיעת שופר דר"ה ותקיעת שופר דיוה"כ‬
‫דיובל בשתי מצות במצוה קל"ז ובמצוה ק"ע‪ .‬וזה סובר הריטב"א אליבא דמנהג צרפת שסברי שהתקיעה‬
‫בתעניות היא בחצוצרות כדעת הרמב"ם א"כ הוא דוקא בחצוצרות דמקדש לכן לא נהגו לתקוע לעולם דהרי‬
‫אין לנו החצוצרות‪ .‬ומה שהקשה כתר"ה שנשמט מהמג"א ומהאחרונים מקור המנהג שאין תוקעין דברי‬
‫הריטב"א ל"ק כלום דהמג"א כתב לעיל מזה הא דכתב המ"מ שהמחוור כדברי הרשב"א או שופר או‬
‫חצוצרות לכן הקשה דלמה אין נוהגין לתקוע בשופר והוצרכו האחרונים לתרץ מה שתירצו כי מצד מנהג‬
‫צרפת לא היה לנו לנהוג כן כיון שסובר דהמצוה היא גם בשופר‪ .‬ידידו דוש"ת באהבה‪ ,‬משה פיינשטיין‪.‬‬
‫‪WWW.KOLLELYOMRISHON.ORG‬‬
‫‪A project of Yeshiva University Center for the Jewish Future – Rabbi Isaac Elchanan Theological Seminary‬‬