‫גליון מורחב‬
‫ברכה מעין שלוש‪,‬‬
‫שבת שירה‬
‫שירת הים‬
‫במנהג נתינת פירורים לפני‬
‫העופות‪,‬‬
‫גיליון עב‬
‫הלכות והליכות בענין שבת שירה – ט"ו בשבט‬
‫ט"ו בשבט‪.‬‬
‫ברכה אחרונה ‪ -‬מעין שלוש‬
‫"א"ר יעקב בן אידי א"ר חנינא כל שהוא מחמשת המינין בתחילה מברך‬
‫ברכה זו מדאורייתא או מדרבנן‬
‫חיובה‪ :‬נחלקו הפוסקים האם חיובה מדאורייתא או מדרבנן‪.‬‬
‫עליו במ"מ ולבסוף ברכה אחת מעין שלוש אמר רבה בר מרי אריב"ל כל‬
‫יש אומרים‪ :‬דחיוב ברכה זו הוא מדאורייתא כברכת המזון מדכתיב‬
‫שהוא משבעת המינים בתחילה מברך בורא פרי העץ ולבסוף ברכה אחת‬
‫)דברים ח י( "ואכלת ושבעת וברכת" ופסוק זה מוסב על כל שבעת‬
‫מעין שלוש‪) "...‬ברכות מד‪ ,‬א(‪.‬‬
‫המינים האמורים למעלה )פסוק ח( "ארץ חיטה ושעורה גפן וכו'" )ברכות‬
‫על מה מברכים מעין שלוש‬
‫מברכים על חמשה מינים שהם גפן תאנה רימון זית ודבש ]דבש של‬
‫מד‪ ,‬א‪ ,‬רא"ש כיצד מברכים סימן טז‪ ,‬משנ"ב רח ס"ק נ(‪.‬‬
‫תורה הוא תמר[‪) .‬ברכות מד‪ ,‬א‪ ,‬טור רח א(‪.‬‬
‫והטעם‪ :‬מפני חשיבותם שנשתבחה בהם ארץ ישראל‪ ,‬דכתיב "ארץ חטה‬
‫ויש אומרים‪ :‬שאינו אלא מדרבנן "וברכת" האמור בתורה אינו מוסב על‬
‫הפסוק שלפניו אלא על הפסוק )דברים ח ט( "ארץ אשר לא במסכנות‬
‫תאכל בה לחם" )ברכות שם(‪.‬‬
‫ושעורה וגפן ותאנה" וכו' קבעו להם ברכה חשובה בפני עצמם‪.‬‬
‫ואע"פ שז' מינים אלו גדלים גם בחו"ל‪ ,‬מ"מ בחו"ל לא נמצאים כל הז'‬
‫שיטת הרמב"ם‪ :‬ברמב"ם מבואר שהחיוב מדרבנן מדכתב )הלכות ברכות‬
‫מינים במדינה אחת משא"כ בא"י שנמצאים בה כל הז' מינים )לק"ט ח"ב‬
‫פרק ח הלכה יב( בביאור כל הברכות ובכללם ברכת מעין שלוש וכתב‬
‫נה(‪.‬‬
‫בהלכה י"ב "כל הברכות אם נסתפק לו בהם אינו חוזר ומברך לא‬
‫מאכל מחמשת מיני דגן‪ :‬מברך על מאכל שנעשה מאחד מחמשת מיני‬
‫דגן – ואינו לחם‪ ,‬והטעם‪ :‬לפי שהם ג"כ חשובים שנשתבחה בהם א"י‬
‫]ואע"פ שבפסוק של שבעת המינים )דברים ח ח( כתוב חיטה ושעורה‬
‫מבואר בגמרא )פסחים לה‪ ,‬א( שכוסמין הן ממין חיטים ושבולת שועל‬
‫בתחילה ולא בסוף מפני שהם מדברי סופרים"‪ ,‬הרי להדיא דהוי מדרבנן‪,‬‬
‫דלגבי ברכת המזון כתב )בפ"ב( שאם מסופק אם בירך חוזר ומברך משום‬
‫שהיא מהתורה‪ .‬וכן מובא בסמ"ג )עשין רז הי"ג( שחיובה מדרבנן ומוכיח‬
‫דאי הוי מדאורייתא נברך ג' ברכות‪.‬‬
‫ושיפון הין ממין שעורים[‪ ,‬ועוד לפי שיש להם מעלה שעליהם יחיה‬
‫שיטת הטור )בריש סימן רט( דהוי מדאורייתא דכתב על דברי הרמב"ם‬
‫האדם )טור רח א(‪.‬‬
‫הנ"ל "ונראה שדווקא ראשונה מדרבנן‪ ,‬אבל ברכה אחרונה מעין ג'‬
‫שיעור אכילה שמחייב ברכה אחרונה‪ :‬האוכל כמות בנפח של כזית‪ ,‬תוך‬
‫כדי זמן של אכילת פרס‪ .‬והטעם‪ :‬דכתיב "ואכלת ושבעת וברכת"‬
‫ואכילה של פחות מכזית אינה נחשבת אכילה )ברכות לט‪ ,‬א( ואע"פ‬
‫שהדברים נאמרו לגבי ברכת המזון אחר כזית פת‪ .‬מ"מ כשתקנו חכמים‬
‫ברכה אחרונה כעין של תורה תיקנו )משנ"ב רי ס"ק ד(‪.‬‬
‫ברכה מעין שלוש ‪ -‬הטעם שנקראת ברכה מעין שלוש לפי שהיא מעין ג'‬
‫ברכות של ברכת המזון‪" ,‬על המחיה" או הגפן או העץ‪ ,‬כעין "ברכת‬
‫הזן"‪" ,‬על ארץ חמדה" כעין ברכת "הארץ"‪" ,‬רחם" כעין ברכת "בונה‬
‫ירושלים "כי אתה ה' טוב ומטיב" כעין ברכת "הטוב והמטיב" )טור רח(‪.‬‬
‫הטעם שנקראת מעין שלוש אע"פ שיש בה מעין ארבעה‬
‫לפי שאין קוראים אותה אלא ע"ש ג' ברכות מהתורה‪ ,‬וברכת הטוב‬
‫והמטיב חכמים תיקנוה )רבינו יונה‪ ,‬טור רח ח(‪.‬‬
‫בשבעת המינים דאורייתא" )ערוה"ש רח(‪.‬‬
‫לדינא מי שאכל כדי שביעה מפירות או מתבשיל של ז' המינים ונסתפק‬
‫לו אם בירך אחריו יאכל עוד מאותו המין שיעור כזית ויברך אחריו ויצא‬
‫ידי הספק )משנ"ב רט ס"ק י(‪.‬‬
‫מנין שמברכים מעין שלוש ולא ג' ברכות כברכת המזון‬
‫ממה דהזכירה התורה שבעת המינים לברכת המזון‪ ,‬שמע מינה דבעי‬
‫ברכה לאחריה ואם לא היה מפסיק ארץ היה מברך ג' ברכות כברכת‬
‫המזון עכשיו שארץ הפסיק לומדים שלא מברכים ג' ברכות כברכת המזון‬
‫אלא מעין שלוש )רשב"א ברכות מד‪ ,‬א(‪.‬‬
‫בברכת מעין שלוש‬
‫ידיעת הברכה‪ :‬כתב בקצוש"ע צריך כל איש מישראל להיות בקי בברכה‬
‫זו בעל פה )סימן נא סוף סעיף ח(‪.‬‬
‫ישיבה‪ :‬יש אומרים שגם ברכת מעין שלוש צריך לומר בישיבה )שו"ע‬
‫"על הגפן ופרי הגפן"‬
‫קפד י(‪ ,‬והטעם‪ :‬משום דיש אומרים דחיובה מהתורה‪.‬‬
‫על היין הוא אומר "על הגפן ופרי הגפן"‪ ,‬והטעם‪ :‬כיון שהיא קובע‬
‫ברכה לעצמו לפני השתיה משום חביבותו הוא קובע גם לאחריו )תוס'‬
‫מלבוש עליון וכובע‪ :‬בקצוש"ע )סימן נא י( כתב שיש להחמיר בברכה זו‬
‫ברכות מד‪ ,‬א ד"ה על העץ(‪.‬‬
‫כמו בברכת המזון )כמבואר בסימן מד ו( ושם כתב ילבש מלבוש עליון‬
‫ויניח הכובע על ראשו שיהא מורא שמים ע"י‪.‬‬
‫חתימה "על הארץ ועל הגפן" אין לומר על הגפן ועל פרי הגפן משום‬
‫שכמו שבחתימת על חמשת מיני דגן ובחתימת הפירות אומרים על‬
‫עצימת עניים‪ :‬הבן איש חי )בפרשת מסעי אות יג( כתב והמחמיר לברך‬
‫הארץ ומוסיפים על המחיה או על הפירות‪ ,‬כך ביין חותמים על הארץ‬
‫מעין שלוש בעינים סגורות כמו בברכת המזון תבוא עליו הברכה‪.‬‬
‫ומוסיפים על הגפן‪ ,‬ויש שינוי בין יין לפירות שבפירות מזכירים את‬
‫זמן הברכה‪ :‬לכתחילה אסור לאדם לצאת ממקומו או לעסוק באיזה‬
‫דבר עד שיברך ברכה אחרונה‪ ,‬והטעם‪ :‬שמא ישכח לברך ובדיעבד‬
‫כשיצא ממקומו יחזור למקומו ויברך )נא יג‪ ,‬קע"ח משנ"ב ס"ק לו(‪.‬‬
‫עד מתי יכול לברך‪ :‬כל זמן שלא נתעכל המזון שבמעיו )קפד ה(‪ .‬ושיעור‬
‫זמן עיכול משתנה בין אכילה מרובה לאכילה מועטת‪.‬‬
‫מקום הברכה יש אומרים שברכה זו צריך לברך במקום אכילה כברכת‬
‫המזון )אור זרוע הלכות סעודה סימן ריא בסופו‪ ,‬שו"ע קפד י(‪.‬‬
‫הפרי בכללות וביין מזכירים את שם הפרי שמוציא יין )תלמידי רבינו יונה‬
‫ברכות מד‪ ,‬א ד"ה וכן‪ ,‬ריטב"א שם ד"ה אלא(‪.‬‬
‫"לאכול מפריה ולשבועה מטובה"‬
‫בטור )רח( כתב כן בשם הסמ"ג )סימן קנא(‪ ,‬ובה"ג ויש אומרים שאין‬
‫לאמרו משום שאין לחמוד הארץ בשביל פריה וטובה‪ ,‬אלא כדי לקיים‬
‫את המצוות התלויות בה‪ ,‬וסיים שהרא"ש לא היה אומרו‪.‬‬
‫והטעם שאנו אומרים זאת‪ :‬כיון שקדושת הארץ משפיעה גם על‬
‫הגידולים היונקים מאדמתה וכשאנו אוכלים גידולים אלו אנו ניזונים‬
‫ברכה על הכוס‪ :‬ברכת מעין שלוש אינה טעונה כוס כברכת המזון‬
‫מקדושתה וממילא כונתינו היא שנזכה לאכול מפריה כי על ידי זה נזכה‬
‫)תשובות והנהגות ח"ב קכד(‪ ,‬והטעם‪ :‬דא"כ אין לדבר סוף כי אחרי שיברך‬
‫להתקדש בקדושתה‪ ,‬וזה מה שאנו מבקשים סיום הברכה "ונברכך עליה‬
‫וישתה יצטרך לברך מעין שלוש על הכוס עם כוס )עיין האגור הלכות‬
‫ברכת המזון סימן רמו(‪ .‬טעם אחר‪ :‬לא תקינו כוס אלא על אחר אכילת‬
‫בקדושה ובטהרה"‪ ,‬דהיינו שעל ידי שנאכל מפריה נזכה לקדושה‬
‫ולטהרה )ב"ח רח ד"ה וכתב בספר(‪.‬‬
‫פת‪.‬‬
‫טעם אחר‪" :‬לאכול מפריה" הכוונה לפירות מעשר שני שנאכלים‬
‫כיסוי הסכין בברכה מעין ג'‬
‫יש אומרים‪ :‬שאין צריך לכסות הסכין ככתוב בשו"ע או"ח )קפ ה( לענין‬
‫בירושלים ]משום דקשה בנוסח הברכה שאומרים "ובנה ירושלים ‪..‬‬
‫ונאכל מפריה" והרי קי"ל )מרובה פב‪ ,‬ב( שאין נוטעים גינות בירושלים‬
‫ברכת המזון‪) ,‬שו"ת שלמת חיים או"ח קפד א"א בוטשאטש(‪ ,‬והטעם‪ :‬משום‬
‫מפני קדושתה ואיך יתכן לאכול מפריה‪ ,‬אלא הכוונה היא לאכילת‬
‫שהגזרה דווקא כמעשה שהייה בברכת המזון וכמו שכתוב דבשבת לא‬
‫פירות מעשר שני שנאכלים רק בירושלים ונחשבים לפירות ירושלים‬
‫גזרו משום המעשה שהיה בחול )שו"ת שלמת חיים שם(‪.‬‬
‫כיון ששם מקום אכילתם[ ולפי זה מובן שהכוונה בברכה "לאכול‬
‫טעם אחר‪ :‬כיון שסילוק הסכין בברכת המזון טעמו כיון שאומרים "ועל‬
‫מטובה" אין כונתינו לחמוד את הארץ בשביל הפירות אלא הכוונה‬
‫שולחן זה" ואנו מחזיקים בברכה ואין נוגעים בברכת ועל חרבך תחיה‬
‫לזכות בבנין ירושלים ולאכול מפירות מעשר שני בירושלים )משמר הלוים‬
‫וטעם זה שייך רק בברכת המזון ולא במעין שלוש שאין אומרים "ועל‬
‫סימן מד בשם מרן הגרי"ז‪ ,‬הגדה של פסח מבית לוי(‪.‬‬
‫שולחן זה" )הנהגות ופסקים הגרי"ח זוננפלד ברכת הנהנין ה מקורות וציונים‬
‫הערה ‪ .(9‬ויש אומרים שיש לכסות והטעם‪ :‬לפי שמזכירים בה בנין‬
‫ירושלים )טהרת השולחן הובא בקובץ מפרשים בשו"ע מהד' מכון ירושלים(‪.‬‬
‫"ועל מזבחך ועל היכלך"‬
‫הטעם שמזכירים את המקדש והמזבח‪ :‬לפי שדוד ושלמה תקנו ברכת‬
‫רחם נא‪ ,‬דוד תיקן על ישראל עמך ועל ירושלים עיר‪ ,‬ושלמה תיקן על‬
‫בנוסח הברכה‬
‫"על העץ ועל פרי העץ"‬
‫הטעם שמברכים גם על "העץ" עצמו ולא מספיק שאומר על פרי העץ‬
‫הבית הגדול והקדוש‪ ,‬א"כ בקשת המקדש הוא מעיקר תקנת הברכה‬
‫ולכן צריך לאומרו במעין שלוש )סידור צלותא דאברהם מעין שלוש ויעש‬
‫אברהם(‪.‬‬
‫כמו בברכה שלפניה‪ ,‬ועוד שהרי אילן סרק הוא גם עץ‪.‬‬
‫כיון שבעץ עצמו יש בו כוח הפרי תמיד ולכן מוציא פירות תמיד בלי‬
‫ושמחנו \ וזכרנו ביום חג פלוני הזה‬
‫זריעה מחדש בכל שנה כמו ירקות ותבואה‪ ,‬וזה תועלת לאדם שא"צ‬
‫הנוסח ברוב בסידורים הוא "ושמחנו ביום חג פלוני" )טור רח‪ ,‬אבודרהם‬
‫לעבדו ולשמרו בכל עת כתבואת השדה לכן תיקנו לברך על "העץ"‬
‫ברכת בורא מיני מזונות( ובב"י הביא בשם התשב"ץ דהנוסח הוא "וזכרנו‬
‫עצמו ביחוד מחמת מעלתו‪.‬‬
‫לטובה ביום חג פלוני" )וכ"כ המג"א רח ס"ק יח משנ"ב שם ס"ק נח(‪.‬‬
‫ובחתימה סגי שאמר על הארץ ועל הפירות שזה עיקר הברכה ואין‬
‫ביאור שנוי הנוסחאות‪ ,‬שנחלקו אם הזכרת מעין המאורע בברכת מעין‬
‫להאריך בחתימה כ"כ )סידור צילותא דאברהם ברכה מעין ג ויעשה אברהם(‪.‬‬
‫שלוש היא כנגד הזכרת מעין המאורע שבברכת המזון‪ ,‬או דהזכרה‬
‫במעין ג' היא כנגד הברכה שתקנו אחר ובנה ירושלים ]למי ששכח‬
‫הטעם שאין חותמים "ועל ירושלים" כיון שאין חותמים בשתים )חזו"א לד‬
‫להזכיר מעין שלוש[ דברכה מעין שלוש נתקנה כנגד ברכות ולא כנגד‬
‫יח(‪.‬‬
‫הזכרת גרידא‪.‬‬
‫"על המחיה ועל הכלכלה"‬
‫לפ"ז הטעם לנוסח וזכרנו לפי שבנוסח של יעלה ויבוא לא מובא כלל‬
‫במשנ"ב ובשעה"צ )רח ס"ק י‪ ,‬ב"י רח( לא מובא שאומרים "ועל‬
‫נוסח של שמחה‪ ,‬ונמצא דנוסח ושמחנו אינו תואם ליעלה ויבוא‪ ,‬ורק‬
‫הכלכלה"‪ ,‬והטעם‪ :‬לפי שאין חותמים בשתיים )חיי אדם כלל נ אות ג(‪ .‬וכן‬
‫נוסח וזכרנו לטובה תואם לנוסח שאומרים "זכרנו בו לטובה"‪.‬‬
‫מובא שהחזו"א לא היה מסיים ועל הכלכלה )אורחות רבינו או"ח ח"ב צב(‪.‬‬
‫ביאור הטעם לשיטות שאומרים ושמחנו משום שהזכרה זו היא כנגד‬
‫ויש אומרים‪ :‬שמסיימים על הכלכלה )רשב"א ברכות מד‪ ,‬א ד"ה רב חסדא‪,‬‬
‫נוסח הברכה כששכח ולא אמר יעלה ויבוא ]ולכן היא נאמרת אחר ובנה‬
‫טור רח‪ ,‬האגור סימן רעח‪ ,‬קשו"ע נא ח(‪ .‬והטעם שאינו נחשב כמסיים‬
‫ירושלים[ ולא כנגד יעלה ויבוא כמו שיתבאר בהמשך‪ ,‬ובנוסח הברכה‬
‫בשתיים‪ :‬כי מחיה וכלכלה ענין אחד הוא )רבי יוסף שאול נאטנזון‬
‫כששכח יעלה ויבוא אומרים "אשר נתן ימים טובים‪ ..‬לששון ולשמחה‬
‫בהגהתיו(‪.‬‬
‫את יום חג פלוני הזה" הרי שמזכירים "שמחה"‪ .‬וא"ש נוסח הטור‬
‫"ושמחנו ביום חג פלוני הזה )הגרשז"א ה"ש מועדים פסח‪ ,‬מנחת יצחק או"ח‬
‫עצה לצאת ידי ב' השיטות‪ :‬בכדי לצאת ידי שתי השיטות יש שאומרים‬
‫"על המחיה ועל הכלכלה מחלוקת"‪ ,‬ויש אומרים בשונה "ועל הכלכלה‬
‫ברכות רח(‪.‬‬
‫סיום הברכה )שו"ע רח י(‬
‫יש דעות שלא לומר" )מנהג ישראל תורה ר"ח ב(‪.‬‬
‫האוכל מפירות א"י‪ :‬חותם "על הארץ ועל פירותיה"‪ ,‬ועל הגפן "על‬
‫ומובא באורחות רבינו שאחד חתם לפני החזו"א בהאי לישנא ועל‬
‫הארץ ופרי גפנה"‪ ,‬והטעם‪ :‬לפי שמשבח לה' יתברך על שנתן לנו את‬
‫הכלכלה לא צריך לומר‪ ,‬ואמר לו אם לא צריך לומר למה אתה אומר‬
‫הארץ שמוציאה אותן פירות )ברכות מד‪ ,‬א‪ ,‬משנ"ב רח ס"ק נג(‪.‬‬
‫)או"ח ח"ב צב(‪.‬‬
‫יש שאומרים שאין לומר כן דא"כ הוי הפסק לאמן שעל הברכה )תרד‬
‫פירות חו"ל חותם "על הארץ ועל הפירות" ועל יין מסיים "על הארץ‬
‫סו"ס לז(‪.‬‬
‫הזכרת מעין המאורע‬
‫ופרי הגפן" )שו"ע רח י(‪ ,‬והטעם‪ :‬לפי שלא יכול לומר ופירותיה כיון‬
‫שאינם מפירות ארץ ישראל )ברכות שם‪ ,‬משנ"ב רח ס"ק נב(‪.‬‬
‫צריך להזכיר בה מעין המאורע בשבת וביו"ט ור"ח )ירושלמי פרק ט הלכה‬
‫אוכל בחו"ל פירות א"י מסיים ג"כ על פרותיה )שו"ע רח י(‪.‬‬
‫א‪ ,‬רמב"ם הלכות ברכות פרק ד הלכה א‪ ,‬שו"ע רח יב( ]אבל לא בחנוכה‬
‫ופורים[‪ ,‬והטעם‪ :‬דכיון דהוי ברכה ארוכה צריך להזכיר בה מעין‬
‫סיום הברכה "ונודה לך על הארץ"‬
‫המאורע כברכת המזון )ערוה"ש רח ז(‪.‬‬
‫כשאוכל פירות מסיים "ועל הפירות"‪ ,‬ועל היין מסיים "על הארץ ועל‬
‫היין"‪ ,‬והטעם‪ :‬כדי שיהיה מעין החתימה סמוך לחתימה )טור רח ח(‪.‬‬
‫והיכן אומר זאת בסוף הברכה לפני אמירת "כי אתה ה' טוב ומיטיב"‪.‬‬
‫בדיניו‪ :‬שכח ולא הזכיר בדיעבד יצא )משנ"ב רח ס"ק נה(‪.‬‬
‫"על הארץ ועל פירותיה" הטעם שאינו נחשב שמסיים בשתים וקי"ל‬
‫שאין חותמים בשתיים‪.‬‬
‫לפי שמשבח את ה' על שנתן לנו את הארץ שמוציאה את המחיה‬
‫והפירות )טור רח יב‪ ,‬משנ"ב שם ס"ק נג(‪.‬‬
‫הטעם שברכה אחרונה חותמים בב' מינים‪ ,‬וברכה ראשונה אין מברכים‬
‫על שתי מינים‬
‫והטעם‪ :‬דאינו מחויב באכילה שיכול שלא לאכול )שעה"צ ח סו בשם‬
‫מג"א(‪ ,‬ועוד דכמה פוסקים סוברים שא"צ להזכיר כלל )שעה"צ ח סו(‪.‬‬
‫טעם אחר‪ :‬דאפילו בברכת המזון אינו מחויב להזכיר ורק משום מנהג‬
‫נהגו וכאן ליכא מנהג כלל )משנ"ב רח ס"ק מט בשם הגר"א(‪.‬‬
‫הזכרת ברית ותורה‬
‫הטעם שאין מזכירים בברכת מעין שלוש ברית ותורה והלא בברכת‬
‫לפי שברכה ראשונה מחמת קיצורה נחשבת כחתימה ואין חותמים‬
‫המזון חובה להזכירה כמבואר בגמרא שכל מי שלא אמר ברית ותורה‬
‫בשתים‪ ,‬ועוד שאם עושים כן יהיה הפסק בין הברכה לטעימה‪ ,‬אבל‬
‫אינו יוצא ידי חובתו" )ברכות מט‪ ,‬א שו"ע קפז ב( )הגהת מלא הרועים‬
‫בברכה אחרונה לא שייך הפסק ואף שיכול לטעום משניהם יחד ]ולא‬
‫ברכות(‪ .‬כדי להבדילו מברכת המזון‪ ,‬היינו אף למ"ד שמעין שלוש‬
‫יהיה הפסק[ מ"מ תקנת חכמים שיתחלקו בברכה )חזו"א או"ח סימן לד ז(‪.‬‬
‫מדאורייתא מדכתיב "ארץ חיטה ושעורה"‪ ,‬וכתיב "אשר לא במסכנות"‪,‬‬
‫דאף דסברי שהוא מהתורה ארץ הפסיק הענין לומר שאינו כתורה ממש‪,‬‬
‫"כי אתה ה' טוב ומיטיב ונודה לך על הארץ"‬
‫הטעם שמסיים "על הארץ" ולא מסיים "על האדמה" ]כברכת הירקות‬
‫בורא פרי האדמה[ משום דאדמה משמע על הקרקע וארץ משמע ארץ‬
‫ישראל ובברכת מעין שלוש מדברים על א"י ולכן מסיימים על הארץ‬
‫)ערוה"ש רג א(‪.‬‬
‫ולמ"ד שהוא מדרבנן ארץ הפסיק לומר שאינו מהתורה‪ ,‬ודבר זה נמסר‬
‫לחכמים באיזה דברים להבדילו מברכת המזון ובאיזה לא )שו"ת ארץ צבי‬
‫ח"א סימן לז(‪.‬‬
‫טעם אחר‪ :‬כיון שהם הזכרות שאינם מדאורייתא אלא שחכמים תיקנו‬
‫כדאיתא בברכות )מח‪,‬ב( ולא מצאנו שתקנו אלא בברכת המזון )סידור‬
‫צלותא דאברהם מעין שלוש ויעש אברהם(‪.‬‬
‫]במרדכי פרק כיצד מברכים )שלהי סימן קנ( כתב מצאתי בשם רבינו‬
‫הזכרת מעין המאורע בחנוכה ובפורים‬
‫האבי עזרי שמזכירים ברית ותורה "על תנובה השדה וכו' ברית ותורה‬
‫אין מזכירים על הניסים בברכת מעין שלוש )שו"ת מהר"ם מרוטנבורג סימן‬
‫חיים ומזון"‪ ,‬וכן הוא ברוקח סימן שמא[‪.‬‬
‫ע‪ ,‬שו"ע רח משנ"ב תרפב ס"ק‬
‫הטעם שאין מזכירים מלכות בית דוד והלא מבואר בשו"ע )קפח ג( שזה‬
‫הטעם שאין מזכירים "על הניסים" בברכת "מעין שלוש"‪ :‬לפי ש"על‬
‫מעכב בברכת המזון )ליקוטי מהרי"ח(‬
‫הניסים" ראוי להזכירו בברכת הודאה‪ ,‬בתפילה ב"מודים" ובברכת המזון‬
‫כיון שמזכיר מלכות שמים לא אמרינן מלכות בית דוד כדי שלא להשוות‬
‫ב"נודה לך"‪ ,‬ובברכת "מעין שלוש" שאין בה ברכת הודאה אין לומר‬
‫מלכותא דארעא למלכותא דשמיא‪ ,‬כמו שכתב בשו"ע קפח ג )אדרת נפש‬
‫ואע"פ שאומרים נודה לך על הארץ מ"מ אין להפסיק שם לפי שצריך‬
‫דוד‪ ,‬ליקוטי מהרי"ח סדר ברכת הנהנין(‪.‬‬
‫לסמוך מעין החתימה לחתימה‪ ,‬ולכן אין מזכירים בברכה זו )לבוש רה(‪.‬‬
‫הזכרת על מזבחך ועל היכלך‬
‫הטעם שתקנו להזכיר בברכת מעין שלוש "על מזבחך ועל היכלך"‬
‫משא"כ בברכת המזון לא הזכירו את מזבחך אלא "על היכלך ומענך"‪.‬‬
‫לפי שעל המזבח היו קרבים רק מיני מזונות‪ ,‬כגון סולת למנחה בלולה‬
‫בשמן‪ ,‬וכן היין שנקרא נסכים וא"כ לעולם לא היה נקרב שום מין פת‬
‫ע"ג המזבח‪ ,‬וכשאוכלים מזונות יש עגמת נפש ששולחנך מלא ולשולחן‬
‫גבוה ריק‪ ,‬ולכן אנו מתפללים על שולחן גבוה שנקריב עליו נסכים‪,‬‬
‫ב(‪.‬‬
‫טעם אחר‪ :‬לפי שאנו רואים בלשון חז"ל שתקנו בברכת מעין שלוש לשון‬
‫של תפילה ובקשה כעין המאורע כעין הודאה בברכת המזון‪ ,‬כגון בשבת‬
‫"ורצה והחליצנו ביום השבת" וביו"ט "ושמחנו"‪ ,‬או בר"ח ור"ה "וזכרנו‬
‫לטובה" וכו'‪ ,‬ובחנוכה ובפורים איך יאמרו כעין המאורע "ותעשה עמנו‬
‫ניסים בימים אלו"‪ ,‬וזה א"א משום שאין מתפללים על מעשה ניסים‪ ,‬ע"כ‬
‫לא תיקנו להזכיר חנוכה בברכת מעין שלוש )נימוקי או"ח מונקאטש סימן‬
‫תרפב(‪.‬‬
‫משא"כ באכילת פת שאין הפת נקרב ע"ג המזבח ולכן אין בזה עגמת‬
‫נפש כ"כ )קרית דוד חנה ח"א או"ח סימן נה(‪.‬‬
‫טעם אחר‪ :‬לפי שברכה מעין שלוש תיקנו חז"ל מעין הברכות שבברכת‬
‫המזון‪ ,‬מזון ארץ וירושלים‪ ,‬ואין רשאי להוסיף בה‪ ,‬והרי אם שכח על‬
‫טעם אחר‪ :‬משום שמבואר בסוטה )מח‪ ,‬א( שמשחרב בית המקדש ניטל‬
‫הניסים בחנוכה ובפורים אינו חוזר ומברך‪ ,‬א"כ הזכרת חנוכה ופורים‬
‫טעם ]הפירות[ )הגרשז"א מועדים ח"ב פרק יז אורחות הלכה הערה ‪.(20‬‬
‫אינה אלא הזכרה בעלמא‪ ,‬לכן אין מזכירים אותה בברכת מעין שלוש‬
‫הטעם שלא מזכירים מעין המאורע לפני ובנה ירושלים כברכת המזון‬
‫)הגר"ח מבריסק מבוא במנחת אלימלך סימן ו(‪.‬‬
‫)מאמר מרדכי א"ר(‪.‬‬
‫טעם אחר‪ :‬שמה שמזכירים במעין שלוש שבת ור"ח הוא משום הזכרה‬
‫לפי שבברכת המזון הזכיר ירושלים בברכת הארץ ]רחם‪ ..‬ועל ירושלים[‬
‫מעין המאורע‪ ,‬משא"כ חנוכה ופורים שדין אמירת על הניסים אינה מדין‬
‫ורצו חז"ל שהחתימה של בונה ירושלים תחול על הזכרת המאורע ולא‬
‫הזכרה אלא מדין הודאה‪ ,‬לכן לא מזכירים במעין שלוש‪ ,‬משום שברכת‬
‫לאחר בונה ירושלים שאז נסתיים ברכת המזון מהתורה לכן תקנו לומר‬
‫מעין שלוש ההודאה היא קצרה שהרי אין מודים בה על ברית ותורה‪,‬‬
‫במעין ג' לפני נודה לך )ספר מעדני דניאל סימן רח(‪.‬‬
‫ולכן לא מודים על על הניסים )ספר ברכת רפאל עניני חנוכה סימן סו אות ז(‬
‫טעם אחר‪ :‬על פי מה שכתבו תלמידי רבינו יונה ברכות כט‪ ,‬א הטעם‬
‫בדיני על הניסים בברכת מעין שלוש‬
‫שאין מזכירים הבדלה בהבינינו משום שהבדלה אינה ברכה בפני עצמה‬
‫הזכיר מעין המאורע בברכת מעין שלוש אינו נחשב להפסק ואינו חוזר‬
‫ואם היו כוללים אותה בהבינינו היה נראה שהבדלה היא ברכה בפני‬
‫)הגר"ח קניבסקי אישי ישראל עמוד רנה(‪.‬‬
‫עצמו ומבואר דברכה כוללת לא כוללים רק מה שהוי ברכה בפני עצמה‪.‬‬
‫והטעם‪ :‬דלא גרע ממה דקימ"ל בסימן קח יב דאם ארע שהזכיר מאורע‬
‫של שאר ימים בתפילה דלא הוי הפסק‪.‬‬
‫והטעם לפ"ז שבשבת ויו"ט מזכירים‪ ,‬אע"פ שברכת מעין שלוש הוי ג"כ‬
‫ברכה כוללת ולא כוללים רק מה שהיא ברכה בפני עצמה‪ ,‬כיון שגם‬
‫ועוד דיש דעות שסוברים שא"צ להזכיר מעין המאורע במעין שלוש‪ ,‬אבל‬
‫מודים הם דטוב להזכיר )או"ח תרפב בשם יפה לב(‪.‬‬
‫הזכרת שבת ויו"ט נחשבת כברכה בפני עצמה‪ ,‬שהרי אם שכח לאומרה‬
‫במקומה לפני ברכת הטוב והמטיב אומרה אחרי ברכת הטוב והמטיב‪,‬‬
‫אורח שאינו אוכל דגן אם יאמר ברכת האורח‬
‫וחותם בברכה‪ ,‬ולכן מזכירים שבת ויו"ט במעין שלוש‪.‬‬
‫מי שאסור לו לאכול דגן וממילא אינו מברך ברכת המזון אף בסעודות‬
‫וכיון שכל מה שמזכירים במעין ג' של שבת ויו"ט הוא מחמת ההזכרה‬
‫השב"ק ומתארח האם יאמר ברכת אורח או"ד דזה חלק מברהמ"ז וכיון‬
‫שישנה לאחר אמירת ובנה ירושלים ]כששכח[ לכן גם בברכה דמעין ג'‬
‫דאינו מברך ברהמ"ז א"כ גם אי"צ לומר ברכת אורח וכן אם מברך‬
‫תיקנו לאומרה לאחר אמירת "ובנה ירושלים" )הגר"ח בספר אשר לשלמה‬
‫ברכת מעין שלוש כגון על יין הקידוש אם צ"ל ברכת אורח תשובה יאמר‬
‫תנינא סימן עב‪ ,‬הגדה של פסח מבית לוי(‪.‬‬
‫)תשובות הגר"ח ברכת המזון ש(‪.‬‬
‫טעם אחר‪ :‬לפי שאיסור נתינת מזון לבהמה הוא רק כשנותן לפניהם‬
‫נתינת פירורים לפני הציפורים בשבת שירה‬
‫הטעם למנהג לפזר פירורים לפני הציפורים בשבת שירה )מג"א שכד(‬
‫דווקא‪ ,‬כיון שניכר שטורח בשבילם‪ ,‬משא"כ אם מניח בחלונו אין בכך‬
‫כתב בערוך השולחן )שכד ג( דמנהג ישראל תורה הוא‪ ,‬ומרגלא בפי‬
‫איסור‪ ,‬ולכאורה לפי דבריו במקום שיש הרבה עופות שניכר שטורח‬
‫ההמון שהעופות אמרו שירה על הים‪ ,‬ולכן אנו מחזיקים להם טובה‪,‬‬
‫בעבורם אין להניח אף בחלון‬
‫והכוונה כדי לזכור שמחת שירת הים‪.‬‬
‫טעם אחר‪ :‬על פי סברת העולת תמיד‬
‫טעם אחר; שזהו שכר לעופות‪ ,‬על שאכלו את המן שפיזרו דתן ואבירם‬
‫הלבוש‪ ,‬שבימות החורף מותר לתת לכל העופות מזונות גם לאלו שאין‬
‫בשבת בבוקר‪ ,‬כדי להטעות את האנשים שירד מן מהשמים‪ ,‬כדי להכחיש‬
‫מזונותיו עליו‪ ,‬לפי שאין מצוי להם בשדות וכתב שגם הר"ן‬
‫את נבואת משה רבנו‪ ,‬ולטעם זה אין הסיבה שייכת כלל לענין שבת‬
‫בדפי הרי"ף(‬
‫שירה וקריעת ים סוף‪ ,‬אלא משום שקריאת התורה בשבת זו היא פרשת‬
‫אבותינו בידינו"‪.‬‬
‫בשלח שנאמרה בה פרשת המן )ספר מטעמים ערך שבת אות ב(‪.‬‬
‫)החוות יאיר בספרו מקור חיים סימן שכד כתב להתיר(‪.‬‬
‫)הובא במחצית השקל שכד א(‬
‫וכן דעת‬
‫)שבת סז‪ ,‬א‬
‫סובר כן‪ ,‬ושבת שירה לעולם היא בחורף ע"כ י"ל "מנהג‬
‫עצה לצאת ידי חובת כל השיטות‬
‫להניח באופן שאין בו חשש איסור‪ ,‬כיצד שיניח הפירורים מערב שבת‬
‫מקור הדבר‪ :‬מהפסוק‬
‫)שמות טז‪ ,‬כז(‬
‫"ויהי ביום השביעי יצאו מן העם‬
‫ללקוט ולא מצאו"‪ ,‬ולכאורה לשון מציאה שייך בדבר שהיה ונאבד וא"כ‬
‫היה צריך לכתוב ולא היה‪ ,‬ומבואר ע"פ מה שכתב בילקוט )לא נמצא‬
‫ויכסם בכלי‪ ,‬ובשבת בבוקר יגלה הכלי כדי שיוכלו העופות להגיע‬
‫אליהם ולאוכלם‪ ,‬ואינו נחשב נותן מזונות לבעלי חיים מאחר שאין עושה‬
‫מעשה במזונות עצמם אלא רק מסיר המונע‬
‫)ספר נשמת שבת סימן ש(‪.‬‬
‫הילקוט הזה( שדתן ואבירם רצו לעשות דבריו של משה פלסתר שאמר‬
‫"ביום השביעי שבת לא יהיה בו" )שמות טז כו(‪ ,‬לכן הם פיזרו את המן‬
‫עצה אחרת‪ :‬שיתן להם על ידי קטן‪ ,‬דאין איסור זה בגדר שבות גמור‪,‬‬
‫שלקטו בערב שבת ואמרו לשכניהם‪ ,‬צאו וראו שאף בשבת יורד המן‬
‫ומכיון שכך אין בזה קפידא אם נותן ע"י קטן‬
‫)א"א בוטאשט קסז ס"ק ו ד"ה שם(‪.‬‬
‫ואין ממשות בדבריו של משה‪ ,‬וירדו עופות מן השמים ואכלו את המן‪,‬‬
‫וזה מה שכתוב ולא "מצאו" שהכוונה לאותו מן שהניחו דתן ואבירם‬
‫בספר נטעי גבריאל‬
‫)מנהגי שבת שירה פרק י א(‬
‫מביא מנהג ארץ ישראל‬
‫שחששו לדברי המג"א ולכן היו אוכלים בשבת שירה אצל החלון או‬
‫)מטעמים שם(‪.‬‬
‫טעם אחר; להורות שהקב"ה המציא לישראל במדבר מזונותיהם בלא‬
‫עמל ויגיעה‪ ,‬כציפורים ועופות שמוצאים מזונותיהם בכל מקום‬
‫)אור פני‬
‫מעקה המרפסת‪ ,‬והפירורים נופלים כדרכם ואינם מלקטים אותם‪,‬‬
‫וכשהולכים להם באות הציפורים ואוכלות אותם‪.‬‬
‫משה לבעל החת"ס(‪.‬‬
‫עצה אחרת‪ :‬כדי לצאת מחשש איסור‪ ,‬שינער המפה עם הפירורים‬
‫טעם המג"א שאוסר‬
‫המג"א‬
‫לא(‪,‬‬
‫)שכד ס"ק ז(‬
‫כתב על מנהג זה שאינו נכון‪ ,‬והביאו במשנ"ב‬
‫והטעם‪ :‬לפי שאין נותנים בשבת מזונות לבעלי חיים אם אין‬
‫מזונותיהם עליו‪ ,‬ודבר זה אסור משום טירחא שלא לצורך‬
‫כט(‪.‬‬
‫)שם ס"ק‬
‫וכדבריו כתב ר' יעקב עמדין בסידורו שער השמים‬
‫)משנ"ב שם ס"ק‬
‫)חודש שבט פרשת‬
‫בשלח( ומה שנוהגים להטיל חיטים לפני העופות מנהג שטות הוא ואסור‪.‬‬
‫יו"ט בשם השל"ה(‪,‬‬
‫והוסיף בא"ר‬
‫)שם(‬
‫)לבוש והא"ר שלו בשם מעדני‬
‫דכמו שנוהגים בשמחת תורה לפזר‬
‫פירות והנערים מלקטים ונותנים לפני הסלים‪ ,‬אף דהוי עובדא דחול‬
‫)כמבואר שם(‬
‫מ"מ מותר דכיון שעושים כן לשמחה לא הקפידו בכך וה"ה‬
‫לענין זה כיון שעושים כן משום מצווה שרי‪.‬‬
‫הערוך השולחן‬
‫)שכד ג(‬
‫כתב לישב המנהג לפי מה שפירש בטעם המנהג‪,‬‬
‫שאין זה טירחא עבור העופות אלא בשבילנו‪ ,‬שנזכור שמחת שירת הים‪,‬‬
‫עוד הביא שם מהתוספת שבת דכונתנו לשם מצווה וע"כ מותר‪ ,‬וכעין זה‬
‫כתב בספר נשמת שבת‬
‫)סימן ש(‬
‫דמשום דהוי איסור קלוש לא גזרו עליו‬
‫לצורך מצווה‪.‬‬
‫טעם אחר‪ :‬כיון שאין בכלל האיסור אם נותן לפניו שיירי אוכל שממילא‬
‫עומד להשליך לאשפה‪ ,‬ולכן מותר להשליכו לבהמות ולעופות ]ולכאורה‬
‫היתר זה אינו שייך רק לפרשת שירה אלא לכל ימות השנה[‬
‫בוטשאטש שכד יא(‪.‬‬
‫טעם האיסור משום טירחא וטעם זה לא שייך הכא שאינו טורח אלא‬
‫לעצמו לנקות המפה‬
‫)שש"כ החדש פרק כז כא(‪.‬‬
‫נתינה ביום ראשון‪ :‬בספר אורחות רבנו‬
‫)שבת רא(‬
‫דאסור ליתן פירורים בשבת כדברי המשנ"ב‬
‫כתב משמיה דהחזו"א‬
‫)שכד ס"ק‬
‫לא(‪ ,‬וכתב שם שרבו‬
‫בעל הקהילות יעקב היה נותן לציפורים את שיירי המאכלים שנשארו‬
‫יש שכתבו לישב המנהג‬
‫דכיון שנהגו כן לשם מצווה אין להקפיד בזה‪,‬‬
‫שעליה ]במקום שיש עירוב[ לחצר והציפורים תאכלנה מהם‪ ,‬לפי שעיקר‬
‫)אשל אברהם‬
‫משבת ביום ראשון כדי לקיים את המנהג‪ ,‬וכן בספר דרך שיחה )ח"ב‬
‫עמוד רעז( הביא מקור למנהג זה מספר פרדס יוסף‪.‬‬
‫המהר"ל היה אומר לתת לילדים את החיטים ‪ -‬כוסמת שהם יתנו ויזרקו‬
‫לעופות ולציפורים‪ ,‬לזכר מה שהילדים הקטנים האכילו את הציפורים‬
‫בים‪ ,‬ולאחר מכן היה מברך אותם ואת אביהם שיזכו להכניס את בניהם‬
‫לתורה לחופה ולמעשים טובים‪.‬‬
‫בשם בעל שו"ע הגר"ז מובא‪ ,‬שהמהר"ל מפראג קבע מנהג בשבת‬
‫שירה‪ ,‬וצווה על כל מלמדי התינוקת ועל כל האבות והילדים לאסוף‬
‫בשבת שירה את כל הילדים לחצר בית המדרש‪ ,‬ולומר היום הוא שבת‬
‫שירה‪ ,‬והיה אומר למלמדים לספר לילדי התשב"ר סיפור יציאת מצרים‬
‫וקריעת ים סוף‪ ,‬שהציפורים היו מזמרות ורקדו בשעה שמשה רבינו וכל‬
‫ישראל אנשים נשים וטף אמרו שירה‪ ,‬והילדים הקטנים קטפו פירות‬
‫מהאילנות שבים )כמבואר בשמו"ר ספ כט( והאכילו את הציפורים המזמרות‪.‬‬
‫טעם אחר‪ :‬דרק בעשרת הדברות שעומדים משום חשיבותן שנאמרו‬
‫שבת שירה‬
‫השבת בה קוראים את פרשת "בשלח"‪ ,‬נקראת "שבת שירה"‬
‫ד(‪,‬‬
‫והטעם‪ :‬לפי שבשבת זו קוראים בתורה את "שירת הים"‬
‫"אז ישיר משה"‪...‬‬
‫)לבוש תרפה‬
‫)שמות טו‪ ,‬א(‬
‫בסיני יש לחוש שיאמרו שרק הן התורה משא"כ כאן שעומדים מטעמים‬
‫אחרים‬
‫)על פי השמועה(‪.‬‬
‫עצה לצאת ידי שיטת הרמב"ם‪ :‬שיעמדו כמה פסוקים קודם‪ ,‬שלא יהא‬
‫)שם(‪.‬‬
‫מוכח שעומד בשביל שירת הים‬
‫)שערי אפרים שער ז ס' לז(‪.‬‬
‫פרשת שירה נכתבת בצורה ובסדר שונה מכל התורה‬
‫ר' ירמיה בשם רב אמר שירת הים ושירת דבורה נכתבים אריח על גבי‬
‫לבינה ולבינה על גבי אריח‬
‫והטעם‪ :‬כי הוי ישוב הדעת יותר כשיושב מאשר עומד כדי להבין‬
‫)מסכת סופרים פרק יב י‪ ,‬מגילה טז‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫ביאור אריח על גבי לבינה‪ :‬אריח זה הכתב ולבינה זה החלק‪ ,‬החלק הוא‬
‫כפלים מן הכתב והאריח חצי לבינה‬
‫)רש"י מגילה שם(‬
‫ויש שנהגו לשבת בשעת הקריאה ]וכך המנהג ברוב קהילות הספרדים[‪,‬‬
‫דהיינו שכך נכתבת‬
‫הקריאה‬
‫)כה"ח תצד ס"ק ל(‪.‬‬
‫שהגרי"י קניבסקי היה יושב בקריאת פרשת שירה‪.‬‬
‫השורה בס"ת שורה רחבה על שורה צרה‪.‬‬
‫יש לקרוא את כל "שירת הים" בבת אחת‬
‫צורת הכתיבה‪ :‬שירת הים שלושים שיטין ]שלושים שורות[‬
‫פרק יב יא(‬
‫)מסכת סופרים‬
‫שורה ראשונה כשאר שורות של הס"ת‪ ,‬שאר שורות אחריה‬
‫מניחים רווח בשני מקומות באמצע עד שתמצא השורה חלוקה לג'‪ ,‬ואחר‬
‫מניחים רווח אחד ונמצאת השורה חלוקה לשנים‪ ,‬וכותבים בצורה שיהיה‬
‫רווח כנגד הכתב וכתב כנגד רווח והכתב האמצעי בשורה של החלוקה‬
‫נהגו שלא להפסיק באמצע קריאת "שירת הים"‪ ,‬אלא קוראים את כל‬
‫השירה בבת אחת‬
‫)שער אפרים שער ז סימן כה; א"ר סימן קמג ס"ק ו(‪.‬‬
‫הטעם‪ :‬לפי שבירושלמי‬
‫)מגילה פרק ג ה"ז(‬
‫מובא אין לך טעון ברכה לפניו‬
‫ולאחריו אלא שירת הים ועשרת הדברות וקללות שבתורת כהנים וקללות‬
‫שבמשנה תורה"‪ ,‬ומכאן שיש לקרוא עניינים אלו בבת אחת‬
‫ניגון הקריאה‬
‫יש נהגו לקרוא פסוקים מהשירה בניגון מיוחד‪ ,‬והטעם‪ :‬כדי לפרסם הנס‬
‫הרב עולה לתורה בקריאת "שירת הים"‬
‫נוהגים לכבד את הרב‪ ,‬מרא דאתרא‪ ,‬לעלות לתורה בקריאת "שירת‬
‫של קריעת ים סוף שאמרו ישראל שירה )שולחן הקריאה(‪.‬‬
‫וכ"כ בסידור יעב"ץ‬
‫)מגן אברהם סימן תכח ס"ק ח בשם כנה"ג(‪.‬‬
‫)בהוספות כת"י(‬
‫שנהג אביו לקרוא השירות בקול‬
‫הטעם‪ :‬לפי שבירושלמי )מגילה פרק ג' ה"ז( מובא‪" :‬אין לך טעון ברכה לפניו‬
‫משובח וזימרה‪ .‬עיין משנ"ב‬
‫ולאחריו אלא שירת הים ועשרת הדברות וקללות שבתורת כהנים וקללות‬
‫בשמחה והאומרה בשמחה מוחלין לו על עוונותיו‪.‬‬
‫שבמשנה תורה"‪ .‬ומכאן שקטעים אלו הם חשובים במיוחד‪ ,‬ולכן נוהגים‬
‫לכבד בהם את הרב‬
‫)כנסת יחזקאל(‪.‬‬
‫ובאמת ליעקב כתב שאין ראוי שיאמר לקב"ה שירת הים כי אם הגדול‬
‫שבציבור‬
‫)א"ר שם ובסימן‬
‫תכח ס"ק יב(‪.‬‬
‫לג' עושים אותו ארוך קצת מהרווח שתחתיו‪.‬‬
‫הים"‬
‫ובאורחות רבינו‬
‫)ח"א עמוד קכ אות פח(‬
‫מובא‬
‫)משפט סדר קריאת הפרשיות בשנים פשוטות ומעוברות אות ה(‪.‬‬
‫)נא ס"ק יז(‬
‫שצריך לומר שירת הים בתפילה‪,‬‬
‫באיזה פסוקים מנגנים‬
‫יש שנהגו לנגן בפסוקים הכפולים כגון‬
‫)שמות טו‪ ,‬א(‬
‫גאה גאה" וכו' )שם א‪ ,‬ו( "ימינך ה'" וכהנה‬
‫"אשירה לה'"‬
‫)שם(‬
‫"כי‬
‫)ספר מטעמים(‪.‬‬
‫יש שנהגו לנגן בכל השירה מלבד הפסוקים המדברים במפלת מצרים‪,‬‬
‫הטעם‪ :‬על פי מה שאמר הקב"ה למלאכים‬
‫עמידת הציבור‬
‫)מגילה י‪,‬ב(‬
‫מעשה ידי טובעים‬
‫יש שנהגו כל הציבור לעמוד בקריאת פרשת שירה אע"פ שאין נוהגים כן‬
‫בים ואתם אומרים שירה‪.‬‬
‫בכל קריאת התורה והטעם‪ :‬לפי שבאמירת שירות ותשבחות עומדים‬
‫יש שנהגו לנגן בכל השבחים שמזכירים את הקב"ה וכן בסוף "ויושע"‬
‫)סידור צילתוא דאברהם עמוד קח(‪,‬‬
‫טעם אחר‪ :‬ע"פ המשנה בסוטה‬
‫)כז‪ ,‬ב(‬
‫שכתבו‬
‫שבשעה שאמר משה את שירת הים היו ישראל עונים שירה כקוראים את‬
‫ההלל והלל מצותו במעומד‪,‬‬
‫)קצות השולחן פד ס"ק כב בבדה"ש ס"ק כב(‪] ,‬וכן יש‬
‫נוהגים לעמוד באז ישיר שבתפילה[‪.‬‬
‫יש לעמוד משמתחיל בעל קורא לומר‬
‫השירה‬
‫)שמות יד ל(‬
‫"ויושע ה'" עד סוף‬
‫)קצות השולחן שם(‪.‬‬
‫ויש שנהגו לנגן בכל השירה )וזרח השמש(‪.‬‬
‫ניגון בפסוק "והמים להם חומה"‬
‫)שמות יד‪ ,‬כב כט(‬
‫נהגו לנגן גם "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם"‬
‫)תשובה סימן מו(‬
‫שכתב שאסור‬
‫לעשות כן מטעם שבזה יפסיד ח"ו לאמונתו לחשוב ולהאמין שיש יתרון‬
‫לפרשת שירה על שאר התורה‪.‬‬
‫לפי שבזמנינו הכל יודעים שאין זה אלא לזכר המעמד הנבחר‪.‬‬
‫טעם אחר‪ :‬לפי שעומדים בעוד קריאות כגון‪ :‬עשרת הדיברות‪ ,‬וקריאת‬
‫)ע"פ הגרשז"א הליכות שלמה פרק י ח דבר הלכה שם(‪.‬‬
‫)שם יד כט(‬
‫]השני‬
‫סמוך לשירה[‪ ,‬והטעם‪ :‬כדי לפרסם היפך המשוגעים האומרים שקריאת‬
‫ים סוף היתה מחמת תנאי גאות ושפל‬
‫הטעם שאין חוששים לדברי הרמב"ם‬
‫פרשת זכור אין בזה חשש‬
‫כפתיחה לשירה ובסוף השירה וכן שירת מרים‪.‬‬
‫)הגר"א גורדון(‪.‬‬
‫טעם אחר‪ :‬שמנגנים בו כיון שהוא סמוך לשירה‬
‫יש שנהגו‪ :‬לנגן ב"והמים להם חומה" הראשון‬
‫שבשני כתוב "חמה"‬
‫)שם יד ח(‬
‫)שערי ימי הפסח(‪.‬‬
‫)שם יד כב(‪,‬‬
‫והטעם‪ :‬לפי‬
‫בלי ו' ודורשים אל תיקרי חומה אלא חימה‬
‫שהיה קטרוג על בני ישראל שעבדו ע"ז‪ .‬ויש שכתבו דאדרבה למרות‬
‫הקטרוג הצילם הקב"ה וא"כ צריך לפרסם הנס‪.‬‬
‫ט"ו בשבט‬
‫שהוא ר"ה ויתפללו שיתברכו פירות האילן וכשם שמעמדים אילנות‬
‫ארבעה ראשי שנים הם‪ ..‬באחד בשבט ראש השנה לאילן דברי בית‬
‫בבתי הכנסת בעצרת שהוא יום הדין לאילנות כדי להזכיר להתפלל‬
‫שמאי בית הלל אומרים בחמשה עשר בו )משנה ר"ה פ"א מ"א(‪.‬‬
‫עליהם כ"כ בט"ו בשבט )אדני פז סימן קלא(‪.‬‬
‫ט"ו בשבט ראש השנה לאילנות‬
‫טעם אחר‪ :‬כדי לזכור את דיני מעשרות וערלה ונטע רבעי התלויים ביום‬
‫מקורו במסכת ראש השנה )פרק א משנה א(‬
‫זה )כנסת יחזקאל(‪ .‬טעם אחר‪ :‬כדי להדגיש את חביבות הארץ ומצוותיה‬
‫באחד בשבט ראש השנה לאילן דברי בית שמאי ובית הלל אומרים‬
‫)שם(‪.‬‬
‫בחמשה עשר בו‪.‬‬
‫ט"ו בשבט בחו"ל‪ :‬יום זה הוא ר"ה לאילנות בכל הארצות ואפילו באותם‬
‫מקומות שזמן הגשם הוא לאחר הפסח כגון אוסטרליה‪ ,‬ארגנטינה וכו'‬
‫)הר צבי ח"ב או"ח ס' כט(‪.‬‬
‫מהו ט"ו בשבט‬
‫התאריך הקובע לאיזו שנה משתייכים פירות האילן‬
‫טעם אחר‪ :‬לפי שעל פי רוב חל ט"ו בשבט בפרשת בשלח המסתיימת‬
‫במחית עמלק‪ ,‬וט"ו בשבט בשנה פשוטה הוא ל' יום קודם פורים‪ ,‬לרמז‬
‫שמיום שנחרב בית המקדש וניטל הטהרה ניטל ג"כ הטעם והריח והשומן‬
‫שבפירות‪ ,‬וכשיעבור רוח הטומאה מן הארץ ותתגלה הטהרה ממילא‬
‫יחזרו הטעם והריח בפירות כמו שהיו )ספר מטעמים בשם ספר תורת אמת(‪.‬‬
‫חכמים קבעו שהתאריך הקובע לאיזו שנה שייכים פירות האילן לגבי‬
‫טעם אחר‪ :‬כידוע שעל ידי שאדם נהנה ממה שברא הקב"ה בעולמו‬
‫המצוות התלויות בארץ ]מעשרות שאין מעשרים מפירות שחנטו קודם‬
‫ומשבח ומקלס להשי"ת יגיע מזה נחת להשי"ת‪ ,‬כדכתיב )משלי טז ד( "כל‬
‫ט"ו בשבט למה שגדלו לאחריו‪ ,‬וכן לענין מעשר שני ומעשר עני‪ ,‬ערלה‬
‫פעל ה' למענהו"‪ ,‬היינו כדי לשבחו ולקלסו‪ ,‬ולכן בט"ו בשבט שבו ניתן‬
‫– מנין שנות ערלה ומנין שנות נטע רבעי[ הוא ט"ו בשבט‪ ,‬ופרי שחנט‬
‫מחדש השרף באילנות‪ ,‬וגידול הפרי שהוא ג"כ לצרכי האדם‪ ,‬אך בכל‬
‫לפני ט"ו בשבט שייך לשנה שעברה )ראש השנה ב‪ ,‬א; רמב"ם תרומות פ"ה‬
‫הי"א‪ ,‬ומע"ש פ"א ה"ב(‪.‬‬
‫הטעם‪" :‬הואיל ויצאו רוב גשמי השנה ועלה השרף באילנות ונמצאו‬
‫הפירות חונטים מעתה"‪ .‬כלומר‪ :‬מכיון שחמשה עשר בשבט הוא תחום‬
‫אמצעי שבין תקופת טבת לתקופת ניסן‪ ,‬ומאחר שעברה חצייה של‬
‫זאת אין הדבר בהכרח שכל אדם יאכל פרי העץ ביום זה‪ ,‬לכן מנהג‬
‫ישראל לאכול פירות ביום זה לשבח ולקלס להשי"ת על העבר‪ ,‬דהיינו‬
‫על הפירות שגדלו אשתקד‪ ,‬ובכוח זה יתחדש הכוח והשרף באילנות‬
‫שיוציאו את הפירות בטוב טעם ויגדלו פירות טובים לצרכי האדם )ספר‬
‫תורת אמת מהה"ק ר' ליב איגר מלובלין(‪.‬‬
‫תקופת טבת‪ ,‬כבר תש כוחה‪ ,‬ואין הקרירות חזקה כל כך‪ ,‬והחנטה הולכת‬
‫מנין הפירות לאכילה‬
‫ומתגברת )מאירי שם יד‪ ,‬א(‪.‬‬
‫ט"ז מינים‪ :‬יש שכתבו בשם האר"י לאכול ט"ז מיני פירות )ספר עטרת‬
‫רמזים בט"ו בשבט‬
‫ישועה ח"ד לשובבים ר"ח שבט ד"ה אז"ל(‪.‬‬
‫בספר שערי ניסים הביא שכל המצוות התלויות בארץ מספרם י"ז כמנין‬
‫ט"ו מינים‪ :‬יש שנהגו לאכול עד ט"ו מיני פירות ובפרט מפירות משבעת‬
‫טוב‪ ,‬רמוזים בר"ת של התאריך חמשה עשר בשבט‬
‫המינים שהשתבחה בהם א"י‪ ,‬והטעם‪ :‬כנגד ט"ו שיר המעלות שבתהלים‬
‫ח' חלה‪ ,‬חדש‪ ,‬מ' מעשרות ותרומות‪ ,‬ש' שכחה לקט ופאה‪ ,‬ה' העומר‪ ,‬ע'‬
‫שאמרם דוד )ספר דרכי יוסף צבי ומועד לכל חי סימן ל‪ ,‬מבקשי תורה עמוד ו(‪.‬‬
‫ערלה עוללות‪ ,‬ש' שמיטה‪ ,‬ר' רבעי‪ ,‬ב' ביכורים‪ ,‬ש' שבע שמיטות‬
‫טעם אחר‪ :‬כדי לכון מספר המינים למספר ט"ו בשבט )ישמח משה(‪.‬‬
‫]יובלות[‪ ,‬ב' בכור בהמה‪ ,‬ט' טבל‪.‬‬
‫מנהג אכילת פירות בט"ו בשבט )משנ"ב קלא ס"ק לא(‬
‫ונוהגים אשכנזים להרבות בו במיני פירות של אילנות )מג"א קלא טז בשם‬
‫ספר תיקון יששכר( ובכה"ח )קלא ס"ק צז( כתב שכן יש נוהגין בספרד‪.‬‬
‫בשבט מוסר )פרק טז( כתב איתא בצואת ר' אליעזר הגדול בני הוי זהיר‬
‫לברך על פירות האילן בט"ו בשבט שמנהג ותיקין הוא‪.‬‬
‫הטעם באכילת פירות‪ :‬לכבוד שמו של יום )מגן אברהם קלא טז(‪.‬‬
‫טעם אחר‪ :‬כדי לתת שבח והודיה להשי"ת שמחדש הפירות משנה לשנה‬
‫כדי להנות מהם בני אדם )ערוה"ש רכה ה(‪.‬‬
‫טעם אחר‪ :‬כיון שהיום הוא ראש השנה לאילנות‪ ,‬לכן נוהגים להביא מיני‬
‫פרות לברך עליהם כדי שיתברכו גידולי האילנות היום )סידור יעב"ץ ח"ב‬
‫לחודש שבט אות טו יז(‪ ,‬יש שכתבו בדומה כי על ידי אכילת הפירות יזכרו‬
‫י"ג מינים‪ :‬יש שנהגו לאכול י"ג מינים כמנין אח"ד עם הכולל )קובץ כרם‬
‫שלמה שנה יא קונטרס ד עמוד מד(‪.‬‬
‫שבעת המינים‪ :‬יש שהקפידו לאכול דווקא משבעת המינים הכתובים‬
‫בפסוק )דברים ח ז‪ -‬ח( שנתברכה בהם ארץ ישראל )מועד לכל חי סימן ל ח‪,‬‬
‫כה"ח קלא כו‪ ,‬ספר איתנות השדה מנהגי ט"ו בשבט(‪.‬‬
‫יש שנהגו להדר ולאכול מכל מיני הפירות הנמצאים בשוק‪ ,‬והוא על פי‬
‫הירושלמי סוף קידושין )פרק ד הלכה יב( אמר ר' חזקיה ר' כהן בשם רב‬
‫עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראו עיניו ולא אכל ר' אליעזר‬
‫חשש להדא שמועה והיה אוסף פרוטות כל השנה ואוכל מכל מין פעם‬
‫בשנה ואולי בגלל זה קבעהו לאכול כל מיני פירות בט"ו בשבט )גיליון‬
‫מים חיים מספר ‪ ,(254‬טעם אחר‪ :‬לחביבות היום )מקור חיים קיצור הלכות‬
‫תרפד(‪.‬‬
‫יש שנהגו ללמוד מסכת תענית )ה‪ ,‬ב( מעשה "דאילן אילן במה אברכך"‬
‫זמן אכילת הפירות בלילה או ביום‬
‫יש אומרים שיש לאכול בלילה )וכ"כ באלף המגן הנדפס במטה אפרים סי'‬
‫)קונטרס ברית משה פורים טו(‪,‬‬
‫תר"ס קו"א ס"ק ו בשם א"א בשם ספר יל"ל‪ ,‬מועד לכל חי סימן ל אות ז(‪,‬‬
‫שבו מוזכר שט"ו בשבט ראש השנה לאילנות‬
‫והטעם‪ :‬כדרך שאוכלים את הסימנים בליל ראש השנה ה"ה יש לאוכל‬
‫יש שנהגו ללמוד ט"ו פרקי משניות בעת אכילת הפירות‬
‫בליל התקדש חג ראש השנה לאילנות ולדעת מהר"ם מרוטנבורג‬
‫חגיז(‪.‬‬
‫)בתשובה סימן ה( שווים הם להדדי‪,‬שסימנא מילתא למען ימתקו מגדים‬
‫את תנובתם בכח הברכה שמברכים עליהם )וילקט יוסף שנה ט"ו קונטרס י‬
‫ס' טו(‪.‬‬
‫יש אומרים שיש לאכול ביום‪ ,‬והטעם‪ :‬כיון שענין ר"ה לאילנות הוא ביום‬
‫כי שרף הפירות בא מכח השמש )שבט מיהודה להרה"ק רבי אברהם איגר‬
‫מלובלין ט"ו בשבט סעודת ליל שבת תרסח ד"ה נסתפקנו שנסתפק בענין זה(‪.‬‬
‫טעם אחר‪ :‬כיון שיש שנוהגים לומר ט"ו שיר המעלות )עיין מועד לכל חי‬
‫סימן ל( ואין זמן תהילים בלילה )שבט מיהודה שם(‪.‬‬
‫יש שנהגו ללמוד פרק ראשון של ראש השנה‬
‫)נחלת יוסף ח"ב מנהגים דף‬
‫י(‪,‬‬
‫)ליקוטי מהר"ם‬
‫מרקחת אתרוג‪ :‬אתרוג אחר שעשו בו מצווה עושים ממנו מרקחת עם‬
‫סוכר ונותנים ממנו למקשה ללדת‪ ,‬והיא אוכלת ממנו באותו שעה‪,‬‬
‫סגולה שתלד ברווח ולא בצער‪ ,‬ויצא הולד בר קימא לחיים טובים‪ ,‬וידוע‬
‫ג"כ שהוא סגולה ליפקד בזרע של קיימא )ספר יפה ללב לר' יצחק פלאזי‬
‫ח"ב או"ח תרפס אות טו‪ ,‬ליקוטי מהרי"ח סדר דיני ומנהגי ר"ח שבט(‪.‬‬
‫זהירות מתולעים‬
‫"הכל משתנה לפי המקום והזמן‪ ,‬יש שנים שמתלעים ויש שנים שאינם‬
‫מתלעים‪ ,‬על כן יש ביותר להיזהר ולברר בכל שנה ושנה איזה מינים הם‬
‫אכילת חרובים‪ :‬יש נוהגים לאכול חרובים ביום זה‪ ,‬והטעם‪ :‬לפי שהוא‬
‫שכיחים ואופן בדיקתם" )ב"ח יור"ד פד כב(‪.‬‬
‫נזכר בגמרא עם ראש השנה לאילנות עיין ר"ה טו‪ ,‬ב‪.‬‬
‫זמן הבדיקה‪ :‬ידקדק ויזהר לבדוק את הפרות שאין בהם תולעים לפני‬
‫לבוש בגדי יו"ט‪ :‬יש שנהגו ללבוש בגדי יו"ט בט"ו בשבט‪ ,‬והטעם‪ :‬כיון‬
‫שט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות והאדם עץ השדה )ספר צמח צדיק‬
‫בשם הרה"ק מרוזין‪ ,‬ליקוטי מהרי"ח סדר דיני ומנהגי ט"ו בשבט(‪.‬‬
‫ראוי להתפלל בט"ו בשבט שיזכהו הקדוש ברוך הוא לאתרוג מהודר‬
‫בסוכות הבא לטובה )בני יששכר מאמר חודש שבט מאמר ב אות ב(‪ .‬הטעם‪:‬‬
‫לפי שביום זה עולה השרף באילנות‪ ,‬והוא תחילת זמן גידול הפירות‬
‫)שם(‪.‬‬
‫בט"ו בשבט ראוי ללמוד את ההלכות השייכות לט"ו בשבט‪ ,‬כגון ענייני‬
‫)מנחת יהודה ערך ט"ו בשבט(‪.‬‬
‫"משה תיקן להם לישראל שיהיו‬
‫שואלין ודורשין בעניינו של יום‪ ,‬הלכות פסח בפסח‪ ,‬הלכות עצרת‬
‫בעצרת‪ ,‬והלכות חג בחג"‬
‫לפי שהחרקים השתנו והחלו להתרבות הרבה יותר ולמרות שגם בעבר‬
‫היו חרקים מצוים‪ ,‬בימינו הם מצוים יותר לפי שפעולת הריסוס גורמת‬
‫להריגת חלק ניכר ממזיקי הצמחים‪ ,‬אך מאידך גורם הריסוס להריגת‬
‫גורמים להרבות חרקים זעירים‪ ,‬והחקלאים מעדיפים לרסס את הפירות‬
‫ראוי ללמוד את ההלכות הקשורות לט"ו בשבט‬
‫הטעם‪ :‬על שם שאמרו חז"ל‬
‫הטעם שרק בשנים אחרונות החלה התעוררות בנושא החרקים במזון‬
‫החרקים הגדולים ]יחסית[ שאוכלים את החרקים הקטנים ומימילא‬
‫לימוד עניני ט"ו בשבט‬
‫)מגילה ד‪ ,‬א(‪:‬‬
‫את הפרי בין הברכה לטעימה משום שלכתחילה אין להפסיק בין הברכה‬
‫לטעימה אפילו בהפסקה של שתיקה בעלמא‪) .‬עיין שע"ת ריש סימן רב(‪.‬‬
‫יש להתפלל שיזכה לאתרוג מהודר‬
‫ערלה‪ ,‬תרומות ומעשרות‬
‫שמברך עליהם‪ ,‬והטעם שיבדוק קודם‪ :‬כדי שלא יצטרך להפסיק ולבדוק‬
‫)שם(‪.‬‬
‫והירקות ולהבריח את מכרסמי היבול‪ ,‬למרות שהכחדת סוג של מזיק‬
‫תביא לריבוי חרקים זעירים מסוג אחר‪ .‬סיבה נוספת‪ :‬להתרבות החרקים‬
‫יבוא ויצוי הפירות ממדינה למדינה גורם לריבוי של חרקים )ספר בדיקת‬
‫המזון כהלכה פרק ג(‪.‬‬
‫הטעם שאע"פ שהחרקים קטנים אנו מקפידים בזה‬
‫לפי שהכריעו הפוסקים ובכללם הגרשז"א שגודל של בע"ח שאדם בעל‬
‫לימוד הלכות מעשר‪ :‬בעל האדר"ת כתב שביום ט"ו בשבט למדתי‬
‫הלכות מעשר מספר הרמב"ם ובמסכת ראש השנה‬
‫)יד‪,‬ב(‬
‫וחזרתי לחדש‬
‫דבר ויהא חשוב כקיום המצווה במעשר האילן‪ ,‬והתפללתי לה' שיזכני‬
‫באותה המצווה בפועל ממש מן התורה‬
‫ראיה טובה ביותר יכול לזהותו בעינו הוא כבר אסור‪ ,‬ומה שאנו לא‬
‫מזהים לפי שאין אנו בקיאים וזה לא מתיר לאכול‪ ,‬וגם כשרואים אין אנו‬
‫יודעים שזהו בעצם חרק ושלנקודה אכן יש רגלים‪ .‬ולפעמים התולעת‬
‫התיבשה ונשתנה צבעה מלבן לחום ונראה כלכלוך‪ ,‬וכן לפעמים החרק‬
‫)נפש דוד טו(‪.‬‬
‫בצבע של הפרי או הירק או שהוא קטן וקופץ במהירות וכן ביצי וחרקים‬
‫)שם פרק ד(‪.‬‬
‫נוהגים לקרוא במשנה ובזוהר מענייני ט"ו בשבט‬
‫יש נוהגים לקרוא במשנה ובזוהר מעניינא דט"ו בשבט‬
‫סימן ל אות ח; כף החיים סימן קלא ס"ק צז(‪.‬‬
‫)ראה מועד לכל חי‬
‫הטעם‪ :‬על פי מה שאמרו חז"ל‪" :‬כל‬
‫הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם"‬
‫)שם(‪.‬‬
‫ניתן להשיג את הספר‬
‫לב המועדים‬
‫"פורים וחודש אדר"‬
‫בבתי הכנסת‬
‫להערות תרומות והנצחות‬
‫י‪ .‬לב בעלי התוספות ‪ 6‬אלעד ‪052-7668608‬‬
‫לקבלת העלון במייל‪[email protected] :‬‬
‫ובבית המחבר בעלי התוספות ‪6‬‬
‫אלעד ‪052-‬‬