: הקדמה
בס"ד הקדמה: לאחרונה פרסם צה"ל את נוסח החדש של פקודת השילוב הראוי. במסמך שלהלן סימנו את הנק' הבעייתיות עפ"י ראות עינינו וכפי הבנתנו את המציאות הצבאית המורכבת בשטח אך תחילה בתמצות מה חדש בפקודת "השירות המשותף"? על המפקדים לחתור ליצירת כמה שיותר מסגרות מעורבות ולהימנע ככל האפשר מהפרדה בין המינים. קצינים ונגדים יחויבו לשרת ביחידות מעורבות ובמסגרת מעורבת (הם יוכלו לבקש המלצה מהרבצ"ר אך ראש אכ"א מחליט). מותר לשלב כל חייל במסגרת מעורבת אם אין בה איסור ייחוד או מגע גופני (הגדרת יחוד במסמך אינה הלכתית! לספרדים אבהע"ז כב ,ה). המפקד יחליט האם יש חשש סביר למעבר על איסור ייחוד או מגע גופני ,ורק אם ישתכנע שיש חשש כזה יאפשר לחייל להימנע מהפעילות. חייל מחויב להשתתף בכל פעילות תרבות גם אם היא פוגעת באורח חייו הדתי (כמו שירת נשים בטקס לא ממלכתי ,ביקור בכנסיות ,מסגדים או פעילות מעורבת בנים ובנות) ,אלא אם כן יצליח לקבל אישור ממפקד היחידה (ולא ממפקדו הישיר). בשונה מחיילים דתיים/דתיים לאומיים חיילים חרדים זכאים לזכויות דת שמעוגנות בפקודות ולא כלולים בפקודת השירות המשותף (למעט קצין חרדי כפי שיבואר להלן). חיילת דתייה לא יכולה לדרוש שלא לשרת בפלוגה מעורבת. ניתן ליצור מסגרות מגדריות רק עד רמת הפלוגה ,וגם זה בתנאי שלא ייווצר מצב שבו לא תהיה מסגרת מעורבת. לא חייבת להיות פלוגה מגדרית בכל בסיס טירונים. לא יוקמו יותר גדודים חרדים אלא רק פלוגות (יהיה רק את נצח יהודה). מעתה ,שילוב נשים אינו מותנה בכך שהוא לא יפגע בתפקוד המבצעי. כאשר פורסמה הפקודה בנוסח החדש היו גורמים רבניים ששיבחו והיו מרוצים מפקודה זו ואף ציינו שהיא דומה כמעט מילה במילה לפקודה הקודמת .לאחר ששוחחנו עמם והעלו בפניהם את הנק' הבעייתיות שזיהינו הם הודו שלא רק שהפקודה בעייתית אלא גם פקודת השילוב הראוי הקודמת הייתה בעייתית ולא נכונה (למשל בנושא שירת נשים שכבר אז הייתה בעייתיות ועכשיו הוחמרה). בציפייה לישועה, פורום רב"צ במיל' .2הנחת היסוד היא ששירות משותף מעורב בנים ובנות תורמת למלא את ייעודו המבצעי של צה"ל כצבא העם. לא ברור איך ערבוב בין בנים ובנות תורם למקצועיות הצבא ולתפקודו ואיך זה קשור לתפיסה ממלכתית. (מי שמתנגד למדיניות השירות משותף הוא לא ממלכתי ,הנחת היסוד הזו דומה מאוד להמלצת המכון הישראלי לדמוקרטיה ,עיין בנספח המצורף) .3בסע' זה מונח העיקרון היסודי שנק' המוצא במדיניות היא שהשירות יהיה משותף ,דהיינו זו עדיפות עליונה ,המפקדים צריכים לעשות ככל הניתן כדי שלא תהיה הפרדה בין גברים לנשים (לעומת ששם הקודמת הפקודה ההתייחסות היא יותר פרטנית לאפשר לנשים כל תפקיד שאין בעיה בביצועו ,כאן ההחלטה היא לדאוג שהמסגרות לא יהיו נפרדות). .8גם חרדים שהיו "פרח מוגן" במסגרת פרוייקט שח"ר ונצח יהודה מוכפפים ל'רוח' פקודה זו ויחולו לגביהם שינויים עפ"י שיקול דעתו של ראש אכ"א (ולא רבצ"ר). (ראוי לציין כי כבר היום חייל חרדי שרוצה לצאת לקצונה נאלץ לחתום על ויתור זכויותיו כחייל שח"ר) .9הפקודה במהות היא דינמית בהתאם בהדרגה ותשתנה למציאות בה יתגייסו יותר ויותר נשים. הבעייתיות :באיזה עוד פקודה מצינו שמתכנסים כל כמה זמן כדי לבדוק שהיא עולה בקנה אחד עם המציאות המתהווה? הפקודה לא נועדה להסדיר מציאות מורכבת שכבר ממילא קיימת (כמו שהיה בשילוב הראוי) אלא המטרה היא ליצור מציאות מורכבת של שירות מעורב ובכל פעם מחדש לנסח את הפקודה מחדש שתכשיר את המציאות הזו. .33מי מגדיר מיהו דתי? (בפקודת הזקן מי שמגדיר זה השליש הפיקודי) ,לרב אין שום אמירה ואין התייחסות לשיקול דעתו. .31אין שום הבטחה שקצין יוכל לשמור על שירות מגדרי. במידה וירצה בכך יצטרך לעבור שרשרת בירוקרטית מורכבת שמגיעה עד ראש אכ"א (הרבצ"ר הוא בגדר ממליץ בלבד). מיותר לציין כי יש קושי ומורכבות לקצינים דתיים לעמוד על עקרונות אלו כדי שהקידום שלהם לא ייפגע מחשש שיסומנו כדתי/בעייתי שלא מתיישר עם עקרון הממלכתיות דבר שעלול לפגוע בקידום ולכן הרבה שותקים. .22מסגרת מגדרית היא רק בתנאי שזה לא יבוא על חשבון מסגרת מעורבת ,כלומר מסגרת מעורבת חייבת להתקיים בכל מקרה ורק אם יש צורך במגדרית זה בנוסף ובתנאים מסוימים מאוד (מסגרת פלוגתית וכד'). מסעיף זה משמע שמותר להקים ולהרחיב מסגרות מעורבות עם בנות אך בשום אופן אי אפשר להרחיב ולהקים מסגרות מגדריות בלבד או לחרדים/דתיים. .22בעבר בבסיסי טירונות הייתה פלוגה מגדרית מובנית גם לבנים וגם לבנות באופן מובנה בבסיס ללא קשר לכמות המספרית של דתיים בהכשרה. סעיף זה בעצם אומר שאין יותר מסגרת מגדרית מובנית אלא הכול בהתאם לצורך. הבעייתיות: בבסיס הנחיה זו עומדת ההנחה כי הדתיים הם מיעוט שרק בעת הצורך יש להתחשב בו אך במציאות כמות הדתיים המתגייסים לצבא היא גבוהה מאוד ומן הראוי שיהיו מסגרות מובנות (כמו שהיה עד עכשיו) ולא יחפשו פתרון בכל פעם שתהיה בעיה עם הכמות. האם בכל פעם שיתגייסו הרבה חיילים דתיים לבסיס הכשרה מסוים יקימו או יארגנו מסגרת מגדרית באופן מיוחד? הנחיה זו תיצור מצב שבה הדתיים יהפכו לבעיה מספרית. .21באירועים צבאיים נקבע חד משמעית כי לא תהיה הפרדה עקב שיוך למסגרת מגדרית=> דתיים יהיו חייבים להשתתף באירועים צבאיים מעורבים. .22כהמשך לסעיף הקודם דתיים יחויבו להשתתף בטקסים אלו (למרות שירת נשים וכד'). (האבסורד הוא שמצד שני ביום השואה האחרון נאסר על חיילים בעלי אישור זקן להשתתף בטקס יום השואה) .28שתי בעיות מרכזיות: א .שוב מודגש העיקרון שצריך להימנע משחרורים כאלו כי השאיפה היא לממש את מדיניות השירות המשותף. ב .שחרור כזה מותנה באישור סא"ל ולא מפקד ישיר .נוהל זה למפקדים יוצר בעצם בירוקרטיה מיותרת שייתכן שגם הם וגם החיילים יעדיפו להשתתף בפעילות הבעייתית מאשר להתחיל להתעסק עם מפקד היחידה. הערה :יש כאן פגיעה באמון המפקדים של ובסמכות הישירים לגבי היכולת שלהם לטפול בחיילים שלהם. .33בניגוד לסעיף 32שמדבר על בנים ובנות כאן האיסור לישון לבד ביחידה הוא רק על חיילות בנות ,מה עם חיילים בנים שנמצאים ביחידות שרובן ככולן בנות (כמו בחיל השלישות וחיל חינוך). .32הסעיף הזה לא היה בפקודה הקודמת והוא נמצא בתחום אחריותו של רע"ן פרט ללא שום התייחסות לרב. היות ומדובר על מקרי חירום ומצבי דחק מן הראוי היה לציין שרע"ן פרט יאשר ביצוע דבר רגיש כזה בתיאום עם סמכות רבנית פיקודית או יחידתית ,אבל גם כאן כמו ברוב הפקודה הרב בכלל לא סמכות רלוונטית ובעלת אמירה מקצועית בנושא. .13כמו בסוגיית הזקנים מי שמוטלת עליו האחריות לסייע למפקד לממש את עקרונות הפקודה זה השליש ,מה הקשר לשליש? איפה הרב? שוב מתעלמים מקיומו ומהחשיבות שהרבה חיילים מייחסים לרבנות בתחום זה. .12באחריות קצין חינוך ראשי להסביר ולהטמיע את עקרונות הפקודה כפי שיורחב בהמשך. .15-22סעיפים אלו מרחיבים ומדגישים את הצורך בהסברה והטמעה של מדיניות השירות המשותף ואף ייבחנו בוועדה המיועדת לכך. הכוונה לחנך למציאות מעורבת לכתחילה דבר העלול ליצור דה לגיטימציה ותחושת אי נוחות לדתיים ,חרדים ואולי אף לבנות שלא בהכרח מעוניינות בשירות משותף (ע"ע האמירה של ראש אכ"א בעניין העלייה בכמות ההטרדות המיניות בצה"ל).
© Copyright 2024