‫בעברית‬ ‫רגע‬ ‫ניוזלטר האוניברסיטה העברית‬ ‫גיליון ‪17‬‬ ‫‪01/04/2015‬‬ ‫י"ב ניסן התשע"ה‬ ‫צבע‬ ‫האוניברסיטה בת ‪ :90‬מכתב מנשיא האוניברסיטה ‪ -‬פרופ' מנחם בן ששון‬ ‫לחברות ולחברי האוניברסיטה העברית בירושלים‪,‬‬ ‫עובדים‪ ,‬תלמידים‪ ,‬בוגרים‪ ,‬שוחרים ונאמנים‪.‬‬ ‫שלום רב‪,‬‬ ‫היום לפני ‪ 90‬שנה (ז' בניסן תרפ"ה‪ 1 ,‬באפריל‬ ‫‪ ,)1925‬התקיים טקס הפתיחה של האוניברסיטה‬ ‫שלנו‪ .‬הטקס נערך בתאטרון המעלות (הקרוי‬ ‫בפי רבים האמפיתאטרון) בהר הצופים‪ ,‬במעמד‬ ‫כשבעת אלפים בני אדם‪ ,‬תושבי ארץ‪-‬ישראל‬ ‫ואורחים מחוץ לארץ ובהם ‪ -‬מנהיגים‪ ,‬אנשי דת‬ ‫ואנשי צבא ומינהל בריטיים‪ ,‬נציגי ממשלות ‪,‬‬ ‫ומשלחות אוניברסיטאיות וחוקרי האוניברסיטה‪.‬‬ ‫משאלת לבם של מייסדי האוניברסיטה הייתה‬ ‫ייחודית‪ :‬להקים מוסד מדעי מן השורה הראשונה‬ ‫שיהיה גם מוסד לאומי; אוניברסיטה המבקשת‬ ‫לקיים את המדע האוניברסלי יחד עם אוניברסיטה‬ ‫עברית בארץ‪-‬ישראל; מרכז מחקרי הנבנה‬ ‫באימפריה הבריטית במתכונת מערבית ובזיקה‬ ‫מובהקת אליה יחד עם היותו נטוע במזרח התיכון‪.‬‬ ‫המתח בין הבין‪-‬לאומי למקומי התבטא אפילו‬ ‫בשפה הארכיטקטונית של מבני הקמפוסים‪.‬‬ ‫אבות האוניברסיטה היו ערים למתח הלאומי‪-‬‬ ‫חברתי באזור ובעיר ירושלים ומועקת המימון‬ ‫הייתה נושא מרכזי בדיונים‪ .‬כל המעורבים בהקמת‬ ‫האוניברסיטה החליטו לא להחמיץ את השעה‬ ‫ולצאת לדרך זאת חרף האתגרים המורכבים‬ ‫הכרוכים בהקמתה‪.‬‬ ‫מבט לאחור בן ‪ 90‬שנה מלמד כי חזונם של אבות‬ ‫האוניברסיטה‪ ,‬שנישא בנאומים ונכתב בפרסומים‬ ‫רבים‪ ,‬הוגשם מעל ומעבר לציפיותיהם‪ .‬האוניברסיטה‬ ‫העברית העמידה דורות של חוקרים‪ ,‬שהאירו עולמות‬ ‫בכל שיטות המחקר המדעי העדכני וחינכו עשרות‬ ‫אלפי סטודנטים‪ .‬האוניברסיטה הייתה בת‪-‬שיח‬ ‫שווה למובילות שבאוניברסיטאות ומרכזי המחקר‬ ‫בעולם‪ ,‬הובילה את בניית המחקר וההשכלה הגבוהה‬ ‫בישראל וסייעה להקמת שלוש אוניברסיטאות מחקר‬ ‫בעלות מעמד בין‪-‬לאומי‪ :‬תל‪-‬אביב‪ ,‬בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫וחיפה‪ .‬בזכות חזונם של המקימים ונחישותם של‬ ‫הממשיכים הגענו לכך שהמחקר המדעי הקפדני היה‬ ‫ל"שפה המדוברת" בישראל‪ .‬מההישגים של המחקר‬ ‫הזה נהנים חברי קהילות האוניברסיטה העברית‬ ‫ואזרחי המדינה‪ ,‬ובזיקה אליהם מתכוננות שותפויות‬ ‫אמיצות ברחבי העולם‪.‬‬ ‫גם היום אנו נאמנים לקווי היסוד של חזון‬ ‫הראשונים ושבים ומציבים בראש סדר היום‬ ‫האקדמי שלנו את המחקר המדעי הקפדני; נלווה‬ ‫אליו השירות לחברה באמצעות המחקר‪ .‬נוסף על‬ ‫אלה‪ ,‬עלינו לשמש דוגמה לקהילה רב‪-‬תרבותית‪,‬‬ ‫פלורליסטית‪ ,‬ערה לענייני החברה המנהלת את‬ ‫האתגר הרב‪-‬תרבותי הפלורליסטי מתוך כבוד‬ ‫הדדי ושותפות‪.‬‬ ‫בפתח העשורים הבאים אנחנו מדגישים את רצוננו‬ ‫להמשיך ולהיות אוניברסיטת המחקר המובילה‬ ‫בארץ ובקבוצת האוניברסיטאות המובילות‬ ‫בעולם‪ ,‬באמצעות ‪ -‬יצירת ידע מחקרי חדשני‬ ‫הפורץ את גבולות המדע ומקדם את החברה‪,‬‬ ‫שימורו והנחלתו; הוראה איכותית להכשרת‬ ‫מנהיגות העתיד במחקר ובחברה; בחיזוק הוראה‬ ‫ומחקר חוצי דיסציפלינות תוך שקידה על מיצוב‬ ‫גבוה בקהילה האקדמית הבינלאומית‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬בשנים הבאות נעשה מאמץ עליון‬ ‫להעמיד את האוניברסיטה על בסיס תקציבי ובסיס‬ ‫אירגוני איתן‪ ,‬שנועד לשרת את המדע‪ .‬אנו מצפים‬ ‫כי הדו‪-‬שיח של תרומה הדדית בין האוניברסיטה‬ ‫למדינה יזכה לביטוי גם בנושא התקציבי‪.‬‬ ‫אפילו ביום חגה של האוניברסיטה‪ ,‬אין די בהכרזה על‬ ‫יעדים‪ ,‬בסימון קווי האופק ובחלום רחוק‪ .‬המשימה‬ ‫למימוש מתווי ההתחדשות של האוניברסיטה היא‬ ‫משימה של כל אחד ואחת מאתנו‪.‬‬ ‫תודה לכם על קידום המחקר וההוראה ועל קידום‬ ‫האוניברסיטה ברוח חזון המייסדים‪ .‬נאחל לעצמנו‬ ‫כי דורות הבאים אחרינו ישתבחו במורשתנו כשם‬ ‫שאנו משתבחים במורשתם של אלה שקדמו לנו‪.‬‬ ‫בברכה לחופשת אביב נעימה ולחגים שמחים‪,‬‬ ‫מנחם בן‪-‬ששון‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫‪ 90‬שנה לאוניברסיטה ‪ -‬דבר הנשיא‬ ‫לוגו חדש לאוניברסיטה העברית‬ ‫מובילים גם בעצמאות‬ ‫פריצת דרך בחקר המלריה‬ ‫כשאמנות ומדע נפגשים ‪ -‬ננוארט‬ ‫כיצד משפיעה ההגירה לישראל על‬ ‫מהגרי העבודה הסיניים?‬ ‫הקשר בין הנקה לייצור אינסולין‬ ‫החיים אחרי התואר‬ ‫בין הכסאות‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫רגע בעברית‬ ‫גיליון ‪17‬‬ ‫עמוד ‪2‬‬ ‫צבע‬ ‫לוגו ושפה חזותית חדשה לאוניברסיטה העברית‬ ‫בימים אלו משיקה האוניברסיטה העברית לוגו‬ ‫ושפה חזותית חדשה‪.‬‬ ‫את המהלך הוביל פרופ' מנחם בן ששון‪ ,‬נשיא‬ ‫האוניברסיטה בשיתוף הנהלת האוניברסיטה‪.‬‬ ‫השפה החזותית החלה להתפתח בשנת ‪2012‬‬ ‫במסגרת פרויקט הגמר של אריאל שקל במחלקה‬ ‫לתקשורת חזותית בבצלאל ‪ -‬אקדמיה לאמנות‬ ‫ועיצוב‪ ,‬ובהנחייתו של פרופ' עדי שטרן ובהמשך‬ ‫עוצבה והושלמה על ידי אריאל שקל‪ ,‬סנדי שקל‬ ‫ופרופ׳ שטרן‪ .‬בפרויקט הציגה אריאל מיתוג‬ ‫חדש לאוניברסיטה העברית‪ ,‬ועל בסיס זה עוצבה‬ ‫השפה החזותית החדשה הכוללת סמל (לוגו)‪,‬‬ ‫טיפוגרפיה ייחודית לאוניברסיטה ועיצוב שפה‬ ‫גרפית נלווית‪ .‬את צוות העיצוב ניהלה טל ויימן‪.‬‬ ‫תודות לפרופ' גילי דרורי‪ ,‬ראש המחלקה‬ ‫לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה שליוותה את‬ ‫התהליך ונתנה לו ערך אקדמי ומחקרי‪.‬‬ ‫‪Text on this color‬‬ ‫‪reverses white‬‬ ‫‪Text on this color‬‬ ‫‪reverses white‬‬ ‫‪Text on this color‬‬ ‫‪reverses white‬‬ ‫‪Text on this color‬‬ ‫‪reverses white‬‬ ‫‪SERIES 1 - COLOR + TAUPE‬‬ ‫‪Series 1‬‬ ‫‪Teal/Taupe‬‬ ‫‪Series 1‬‬ ‫‪Turquoise/Taupe‬‬ ‫‪Series 1‬‬ ‫‪Green/Taupe‬‬ ‫‪Series 1‬‬ ‫‪Light Green/Taupe‬‬ ‫במהלך השנה האחרונה עבדו צוות המעצבים‬ ‫על הלוגו והשפה החזותית‪ ,‬מתוך ראייה רחבה‬ ‫של כלל הגורמים באוניברסיטה‪ ,‬צרכיה הרחבים‪,‬‬ ‫היחידות והמשתנים בהם יש להתחשב‪ .‬אחת‬ ‫המטרות העיקריות של מהלך זה היא יצירת‬ ‫נראות אחידה לכלל האוניברסיטה ‪ -‬החל מכרטיס‬ ‫הביקור‪ ,‬מודעה בעיתון‪ ,‬מצגת או שילוט‪.‬‬ ‫הלוגו החדש מבוסס על סמלה הראשוני של‬ ‫האוניברסיטה שעוצב בשנת ‪ 1954‬על ידי זליג‬ ‫סגל ז"ל‪ .‬הלוגו הינו ייחודי ושונה בעולם ההשכלה‬ ‫הגבוהה ומבטא חדשנות ועכשוויות הנובעת‬ ‫ממורשת מבוססת ועשירה‪ .‬הלוגו דמוי הפסיפס‬ ‫בנוי ממרכיבים שונים‪ ,‬שקופים וחופפים והוא‬ ‫מייצג ריבוי‪ ,‬מגוון רחב‪ ,‬שקיפות ונגישות‪.‬‬ ‫‪A4 Letterhead - Hebrew WORD‬‬ ‫‪Header Logo - 3 cm high‬‬ ‫‪Footer address -9 pt Arial Bold and Regular‬‬ ‫‪Aligned Right‬‬ ‫‪Line spacing is 1.15‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪C|89 M|45 Y|45 K|00‬‬ ‫‪C|71 M|16 Y|14 K|09‬‬ ‫‪C|87 M|11 Y|51 K|00‬‬ ‫‪C|60 M|00 Y|48 K|07‬‬ ‫‪C|89 M|45 Y|55 K|23‬‬ ‫‪C|72 M|16 Y|29 K|30‬‬ ‫‪C|87 M|11 Y|59 K|23‬‬ ‫‪C|62 M|00 Y|56 K|28‬‬ ‫‪C|04 M|00 Y|17 K|28‬‬ ‫‪C|04 M|00 Y|17 K|28‬‬ ‫‪C|04 M|00 Y|17 K|28‬‬ ‫‪C|04 M|00 Y|17 K|28‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מר שם מישהו‬ ‫תפקיד‬ ‫חברת א'ב'ג' משהו בע"מ‬ ‫רחוב משהו ‪4321‬‬ ‫עיר ומיקוד‬ ‫חודש יום‪ ,‬שנה‬ ‫שלום מר מישהו‪,‬‬ ‫שבת בבוקר‪ ,‬קמתם כהרגלכם‪ ,‬מדי שבת‪ ,‬ליום שקט של קפה ועיתונים‪ .‬אבל‪ ,‬למה שלא תצאו קצת מהשגרה ותצאו‬ ‫ליום של טיול קרוב אבל בניחוח רחוק?‬ ‫אז לא אציע לכם כאן טיול של סוף שבוע בצימר רומנטי אל מול הכינרת‪ ,‬או במרחבי הערבה‪ .‬אלא‪ ,‬יום אחד של טיול‬ ‫שכולו נמצא במרחק של שעה נסיעה ממרכז הארץ צפונה‪ .‬ובמהלכו תוכלו להגיע למקומות מרהיבים‪ ,‬לנופים אחרים‪,‬‬ ‫ולמלא את המצברים‪ ,‬רחוק מהרעש ומהצפיפות שמאפיינת כל כך את חיי היום יום שלכם‪.‬‬ ‫‪Series 1‬‬ ‫‪Purple/Taupe‬‬ ‫‪Series 1‬‬ ‫‪Yellow/Taupe‬‬ ‫‪Series 1‬‬ ‫‪Crimson/Taupe‬‬ ‫‪Text on this color‬‬ ‫‪reverses white‬‬ ‫‪Text on this color‬‬ ‫‪reverses white‬‬ ‫‪or overprints black‬‬ ‫‪Text on this color‬‬ ‫‪reverses white‬‬ ‫אם כן‪ ,‬פנינו מועדות צפונה‪ ,‬אל עבר המושבה בת שלמה העתיקה )נוסדה ב ‪ (9881‬שהיא כולה אתר שימור ובו בית‬ ‫כנסת עתיק‪ ,‬בתים אותנטיים ואווירה אחרת ‪ .‬נפנה ימינה בפניה הראשונה של המושב ומשם‪ ,‬בעקבות השלטים‪ ,‬אל‬ ‫המחלבה הקטנה של משפחת שוורצמן‪ ,‬אחת מבין שתי המשפחות העתיקות של בת שלמה‪ .‬שם בצל העצים‪ ,‬מסביב‬ ‫לשולחנות ובין הפריטים העתיקים‪ ,‬תזמינו את ארוחת הבוקר המיוחדת המורכבת‪ ,‬כמובן‪ ,‬מהגבינות המיוחדות של‬ ‫המקום אך גם מלחמים מצוינים וירקות טריים‪.‬‬ ‫מרחק נסיעה קצרה מבת שלמה וכבר אנו בתחנה השנייה של טיול שבת שלנו "עין הוד" כפר האומנים הציורי והמיוחד‬ ‫השוכן למרגלות הכרמל‪ ,‬בדרך לחיפה‪ .‬ומשקיף על הים‪ ,‬על עתלית ועל המבצר הצלבני‪ .‬הכפר‪ ,‬כשמו כן הוא‪ ,‬בשנות‬ ‫החמישים הקימה אותו קבוצה של אומנים בראשותו של האמן מרסל ינקו וכיום מוצגות ברחבי הכפר תערוכות רבות‬ ‫ומגוונות של אומנים‪ ,‬בני הכפר‪ .‬את רכבנו נחנה בכניסה ליישוב ואת הטיול נערוך רגלית בין הרחובות הקסומים של‬ ‫הכפר‪ ,‬הבנויים ישן בצד חדש‪ ,‬בין הגלריות הקטנות‪ ,‬הפסלים המפוזרים בכל מקום והמוזיאונים‪ .‬אל תחמיצו ביקור‬ ‫במוזיאון ינקו דאדא )על שם מייסד הכפר( ששוכן ממש במרכז הכפר‪.‬‬ ‫שם השולח‬ ‫תפקיד‬ ‫‪C|55 M|90 Y|49 K|44‬‬ ‫‪C|09 M|23 Y|75 K|28‬‬ ‫‪C|20 M|100 Y|89 K|58‬‬ ‫‪C|04 M|00 Y|17 K|28‬‬ ‫‪C|04 M|00 Y|17 K|28‬‬ ‫‪C|04 M|00 Y|17 K|28‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪C|53 M|90 Y|38 K|22‬‬ ‫‪C|06 M|23 Y|70 K|00‬‬ ‫‪C|17 M|100 Y|87 K|42‬‬ ‫בית הספר למנהל עסקים | מיסודם של דניאל ורפאל רקנאטי‬ ‫הר הצופים‪ ,‬ירושלים ‪91905‬‬ ‫טל‘ ‪ | +972.2.5880000‬פקס ‪[email protected] | +972.2.5880000‬‬ ‫‪Series 3‬‬ ‫‪Olive Taupe‬‬ ‫‪Series 3‬‬ ‫‪Dark Gray‬‬ ‫‪Series 3‬‬ ‫‪Light Gray‬‬ ‫‪Series 3‬‬ ‫‪Light Taupe‬‬ ‫‪Text on this color‬‬ ‫‪reverses white‬‬ ‫‪Text on this color‬‬ ‫‪reverses white‬‬ ‫‪Text on this color‬‬ ‫‪reverses white‬‬ ‫‪or overprints black‬‬ ‫‪Text on this color‬‬ ‫‪overprints black‬‬ ‫‪C|07 M|00 Y|33 K|56‬‬ ‫‪C|36 M|28 Y|27 K|00‬‬ ‫‪C|18 M|14 Y|13 K|00‬‬ ‫‪C|01 M|00 Y|05 K|09‬‬ ‫‪C|11 M|00 Y|44 K|68‬‬ ‫‪C|58 M|49 Y|46 K|15‬‬ ‫‪C|29 M|24 Y|23 K|08‬‬ ‫‪C|03 M|00 Y|16 K|27‬‬ ‫‪C|04 M|00 Y|17 K|28‬‬ ‫‪C|00 M|00 Y|06 K|20‬‬ ‫‪C|00 M|00 Y|06 K|20‬‬ ‫‪C|02 M|00 Y|10 K|18‬‬ ‫‪Series 3‬‬ ‫‪Golden‬‬ ‫‪Text on this color‬‬ ‫‪reverses white‬‬ ‫‪or overprints black‬‬ ‫‪C|13 M|20 Y|55 K|02‬‬ ‫‪C|21 M|28 Y|67 K|14‬‬ ‫‪C|12 M|16 Y|38 K|08‬‬ ‫‪SERIES 3 - NEUTRALS‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫רגע בעברית‬ ‫גיליון ‪17‬‬ ‫עמוד ‪3‬‬ ‫צבע‬ ‫מובילים גם בעצמאות‬ ‫נציגות מרשימה של חוקרי האוניברסיטה‬ ‫באירועים המרכזיים של יום העצמאות ה‪.67-‬‬ ‫שני חוקרים מהאוניברסיטה יקבלו השנה את‬ ‫פרס ישראל‪.‬‬ ‫פרופ' צבי שיפרין‪ ,‬פרופ' אמריטוס ללימודי‬ ‫מזרח אסיה וסוציולוגיה באוניברסיטה‪ ,‬ומייסדו‬ ‫של החוג ללימודי אסיה יקבל את פרס ישראל‬ ‫למדעי המזרח הרחוק בטקס שיתקיים ביום‬ ‫העצמאות‪ .‬פרופ' שיפרין לימד בחוג ללימודי‬ ‫אסיה עד לפרישתו מהאוניברסיטה בשנת ‪,1990‬‬ ‫ולאחר מכן המשיך לחקור ולהיות מעורב בחיי‬ ‫החוג והאוניברסיטה‪ .‬תחומי ההתמחות העיקריים‬ ‫שלו הם עלייתה של סין המודרנית ומהפכת ‪.1911‬‬ ‫זוכה נוסף בפרס ישראל היוקרתי הוא פרופ'‬ ‫דיוויד וייסבורד שיקבל את הפרס על תרומתו‬ ‫לחקר הקרימינולוגיה‪ .‬פרופ' וייסבורד הוא פרופ'‬ ‫בקתדרה למשפטים ואכיפת החוק ע"ש א' מייר‬ ‫במכון לקרימינולוגיה בפקולטה למשפטים‪.‬‬ ‫למחקריו הייתה השפעה רבה על שיטות הפעולה‬ ‫של כוחות משטרה ברחבי העולם‪ ,‬לרבות משטרת‬ ‫ישראל‪ ,‬להם סייע לייעל את מאמצי האכיפה‬ ‫ולשפר את איכות החיים של ציבור האזרחים‪.‬‬ ‫תרומתו לחקר הקרימינולוגיה היא יוצאת דופן‬ ‫וזיכתה אותו בפרסים רבים ברחבי העולם‪.‬‬ ‫נציגת האוניברסיטה בטקס הדלקת המשואות‬ ‫בהר הרצל בפתיחת אירועי חגיגות יום העצמאות‪,‬‬ ‫שעומד השנה בסימן "ישראלים פורצי דרך"‪,‬‬ ‫תהיה פרופ' מרתה וינשטוק‪-‬רוזין‪ .‬פרופ'‬ ‫וינשטוק‪-‬רוזין היא חוקרת טיפולים תרופתיים‬ ‫במחלות ניווניות של המערכת העצבית המרכזית‪,‬‬ ‫ומפתחת תרופת האקסלון לטיפול במחלת‬ ‫האלצהיימר‪ .‬התרופה שפיתחה משפרת את‬ ‫איכות החיים של מאות אלפי אנשים שסובלים‬ ‫מהמחלה‪ .‬על כך הוענק לה בשנת ‪ 2014‬פרס‬ ‫ישראל בתחום חקר הרפואה‪.‬‬ ‫פריצת דרך בחקר מחלת המלריה‬ ‫מלריה היא אחת המחלות הזיהומיות הקטלניות‬ ‫בעולם כיום‪ .‬למעלה ממאה שנים עברו מאז‬ ‫גילוי הגורם למחלה אך עדיין לא נמצא חיסון‬ ‫יעיל כנגדה‪ .‬מאות מיליוני אנשים נדבקים‬ ‫במלריה מדי שנה וכמיליון בני אדם מתים ממנה‬ ‫(מרביתם ילדים ונשים בהריון)‪ .‬המחלה נגרמת‬ ‫ע"י טפיל חד תאי המועבר לבני אדם בעקיצת‬ ‫יתושה מסוג אנופלס‪ .‬לאחר שלבי התפתחות‬ ‫ראשוניים בכבד הטפיל מגיע אל הדם שם הוא‬ ‫מתרבה בתוך כדוריות הדם האדומות‪ .‬הטפיל‬ ‫הקטלני ביותר לאדם נקרא ‪Plasmodium‬‬ ‫‪ falciparum‬הגורם לתופעות קליניות קשות‬ ‫ביותר וליותר מ‪ 90%-‬ממקרי המוות כתוצאה‬ ‫מהמחלה‪ .‬טפיל זה משנה את צורתן של כדוריות‬ ‫הדם אליהן הוא חודר והופך אותן לדביקות‪.‬‬ ‫הכדוריות הנגועות נדבקות אל דפנות כלי הדם‬ ‫וסותמות אותם וכך נפגעים איברים חיוניים כמו‬ ‫הכליות‪ ,‬הריאות והמוח‪.‬‬ ‫מחקר חדש בתחום בוצע במעבדתו של פרופ'‬ ‫רון דזיקובסקי מהפקולטה לרפואה ע"י‬ ‫תלמידת המחקר ענבר עמית אברהם והתפרסם‬ ‫בכתב העת היוקרתי ‪ PNAS‬של האקדמיה‬ ‫האמריקאית למדעים‪ .‬במסגרת המחקר‪ ,‬זיהו‬ ‫החוקרים מנגנון הקובע כיצד גן אחד נבחר להיות‬ ‫מופעל בעוד כל האחרים מושתקים‪ .‬במחקר זה‬ ‫הצליחו החוקרים לפענח מנגנון גנטי שהוא לא‬ ‫רק אחת התעלומות המסקרנות בתחום הגנטיקה‬ ‫אלא גם מסביר כיצד הטפיל הגורם למלריה‬ ‫מצליח להערים על מערכת החיסון‪ .‬ממצאים‬ ‫אלה מהווים פריצת דרך של ממש בהבנת המחלה‬ ‫ובאפשרויות טיפול ופיתוח חיסון בעתיד‪.‬‬ ‫המחקר מומן ע"י האקדמיה הישראלית‬ ‫למדעים וע"י מענק מחקר מה‪-‬‬ ‫‪Council‬‬ ‫)‪.(ERC‬‬ ‫‪Research‬‬ ‫‪European‬‬ ‫רגע בעברית‬ ‫גיליון ‪17‬‬ ‫עמוד ‪4‬‬ ‫צבע‬ ‫כשאמנות ומדע נפגשים‪ :‬מפגשי ננו ארט‬ ‫אוצרת האוניברסיטה מיכל מור יזמה פרויקט‬ ‫חדשני שמטרתו יצירת מפגשים בין מדענים‬ ‫לאמנים‪ .‬בפרויקט לוקחים חלק מרכז ננומדע‬ ‫וננוטכנולוגיה‪ ,‬הפקולטה למתמטיקה ולמדעי‬ ‫הטבע‪ ,‬מחלקת התרבות של עיריית ירושלים‪,‬‬ ‫מחול שלם‪ ,‬הזירה הבין‪-‬תחומית ומרכז מעמותה‬ ‫לאמנות‪ .‬הפרויקט יפגיש בין חוקרים לבין מוסדות‬ ‫תרבות ואמנים‪ ,‬שיחד ינסו לנסח שפה מדעית‬ ‫וויזואלית לקהל הרחב‪ .‬האמנים והמדענים ייצרו‬ ‫קבוצות עבודה מעורבות שיציעו רעיונות למפגש‬ ‫ודיאלוג בין התחומים‪ ,‬ובסופם תוצגנה העבודות‪.‬‬ ‫פגישה ראשונה התקיימה לפני שבועיים במתחם‬ ‫הנסן ונכחו בה אמנים רבים מגופים שונים בעיר‪.‬‬ ‫במהלך המפגש העביר פרופ' דני פורת הרצאה‬ ‫על עולם הננו‪ .‬מפגש שני התקיים בקמפוס‬ ‫אדמונד י' ספרא בספריית הרמן בה העביר‬ ‫פרופ' דוד אבניר הרצאה בנושא "על שמאל ועל‬ ‫ימין‪ :‬סימטריה וכירליות‪-‬ממולקולות ועד עיצוב"‬ ‫ולאחר מכן התקיים דיון סביב שולחנות עגולים‬ ‫בין מדענים לאמנים‪ .‬בהמשך יגישו הצוותים‬ ‫פרויקטים בנושא ננו ארט‪ ,‬מספר מצומצם‬ ‫מתוכם ייזכה למימון על ידי עיריית ירושלים ויקבל‬ ‫נראות גבוהה בעיר תוך הצגתם לקהל הרחב‪.‬‬ ‫כיצד משפיעה ההגירה לישראל על מהגרי העבודה הסיניים?‬ ‫במחקר חדש הדוקטורנטית נילי גורין מהחוג‬ ‫ללימודי אסיה בחנה את הגירת העבודה בסין‪ ,‬לא רק‬ ‫כאסטרטגיה כלכלית של מהגרים אלא כמכלול מורכב‬ ‫של תהליכים חברתיים ותרבותיים בהם המהגרים‬ ‫מעצבים מחדש את זהותם ותפיסות עולמם‪.‬‬ ‫אוכלוסיית המחקר הייתה מהגרות ומהגרי עבודה‬ ‫סינים שהיגרו לישראל משנות סוף ה‪ :90 -‬גברים‪,‬‬ ‫נשים‪ ,‬חוקיים ולא חוקיים‪ ,‬רובם המכריע היגרולבד‬ ‫והותיר את בני משפחתו בסין‪.‬‬ ‫בנוסף לראיונות עם מהגרי העבודה‪ ,‬נפגשה גורין‬ ‫גם עם מתווכים שונים‪ ,‬מבריחי‪-‬אדם‪/‬סוחרי‬ ‫נשים‪ ,‬והשתתפה גם בחקירות משטרה‪.‬‬ ‫תוצאות המחקר הראו כי בעוד שהגירה לרוב‬ ‫מחזקת את מעמדו של הגבר במשפחה ובקהילה‪,‬‬ ‫ההשלכות על מעמדן של נשים מורכבות‪ ,‬כאשר‬ ‫חוויות ההגירה רוויות קונפליקטים‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫ההגירה פותחת פתח לשינוי מסוים במעמדן‬ ‫של נשים‪ .‬נשים משתמשות בהון כלכלי‪ ,‬חברתי‬ ‫וסימבולי שצברו לשינוי היחסים בתוך הנישואין‬ ‫ויחסים משפחתיים וזאת על מנת לבסס את‬ ‫מעמדן האוטונומי מחד גיסא‪ ,‬תוך שמירה על‬ ‫הסדר הפטריארכלי ומוסדותיו מאידך גיסא‪.‬‬ ‫נשים רבות שומרות את מרבית חסכונותיהן‬ ‫בחשבון נפרד ובכך מבטיחות עצמאות כלכלית‬ ‫מהבעל‪ .‬בד בבד‪ ,‬הן מגישות סיוע כלכלי לבני‬ ‫משפחתן המורחבת ובכך מחזקות את קשריהן‬ ‫המשפחתיים ומצמצמות את תלותן במשפחת‬ ‫הבעל‪ .‬כמו כן‪ ,‬בעוד שלקשרים חברתיים תפקיד‬ ‫מרכזי בעיצוב אופק האפשרויות הכלכליות‬ ‫בסין‪ ,‬לנשים‪ ,‬בעיקר באזורים כפריים‪ ,‬יש מעט‬ ‫אפשרויות ליצור קשרים חברתיים‪ .‬נשים מהגרות‪,‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬יוצרות רשת רחבה יחסית של קשרים‬ ‫חברתיים עם מהגרים אחרים בישראל וגורמי תיווך‬ ‫שונים‪ ,‬קשרים בעלי פוטנציאל כלכלי משמעותי‪.‬‬ ‫עם שובם לסין‪ ,‬המהגרים לשעבר משתמשים בהון‬ ‫החברתי הכלכלי והסימבולי שצברו על מנת לכונן‬ ‫זהות חדשה‪ .‬זהות זו מאופיינת בקוסמופוליטיות‬ ‫ודפוסי צריכה המזוהים עם מעמד הביניים‬ ‫העירוני‪ .‬אך יחד עם זאת‪ ,‬המהגרים‪-‬לשעבר אינם‬ ‫מבטלים את זהותם הכפרית‪ .‬כך נוצרת זהות‬ ‫חדשה – איכרים קוסמופוליטיים – המערערת על‬ ‫החלוקה הדיכוטומית בחברה ובתרבות הסינית‬ ‫בין הכפריים שנחשבים לנכשלים‪ ,‬מסורתיים‬ ‫ופרובינציאליים לעומת העירוניים שמייצגים את‬ ‫המודרניות‪ ,‬הקדמה וסין הגלובלית‪.‬‬ ‫רגע בעברית‬ ‫גיליון ‪17‬‬ ‫עמוד ‪5‬‬ ‫צבע‬ ‫הקשר המפתיע בין גמילה מהנקה לבין ייצור אינסולין בלבלב‬ ‫מחלת הסוכרת נובעת ממחסור בתאי בטא מייצרי‬ ‫אינסולין בלבלב‪ .‬משום כך מושקעים מאמצים‬ ‫רבים בנסיון להבין את תהליך היצירה וההתחדשות‬ ‫של תאי בטא‪ ,‬כדי לשלוט בו ולהגבירו לצורך ריפוי‬ ‫המחלה‪ .‬אחת התצפיות החשובות שנותרו בלתי‬ ‫מוסברות בתחום זה היא העובדה שרק תאי בטא‬ ‫מעטים מסוגלים להתחלק (וכך עשויים לגרום‬ ‫להתחדשות אוכלוסית התאים באופן טבעי)‪.‬‬ ‫יתרה מזאת‪ ,‬באורגניזמים מבוגרים (מכרסמים‬ ‫כמו גם בני אדם) יורדת באופן דרמטי היכולת של‬ ‫תאי בטא להתחדשות‪ .‬זוהי עובדה מוכרת לכולנו‪:‬‬ ‫יכולת הגוף להתחדשות‪ ,‬למשל בעקבות פציעה‪,‬‬ ‫טובה בגיל צעיר ודועכת עם ההזדקנות‪.‬‬ ‫במחקר חדש‪ ,‬מדענים מהאוניברסיטה והמרכז‬ ‫הרפואי הדסה ניסו להבין כיצד הגיל משפיע על‬ ‫תפקוד ויכולת ההתחדשות של תאי בטא‪ .‬לצורך‬ ‫כך‪ ,‬הם בחנו את יכולת החלוקה של תאי בטא‬ ‫בעכברים בגילאים שונים בתגובה לרמות סוכר‬ ‫גבוהות בדם (מצב מדמה סוכרת)‪.‬‬ ‫כצפוי‪ ,‬נמצא כי יכולת החלוקה של תאי בטא‬ ‫פוחתת עם הגיל‪ .‬אולם באופן מפתיע‪ ,‬התברר כי‬ ‫בעכברים צעירים מאד‪ ,‬שעדיין יונקים חלב אם‪,‬‬ ‫תאי בטא אינם מתפקדים באופן מיטבי (כלומר‬ ‫לא מפרישים כמויות גדולות של אינסולין בנוכחות‬ ‫גלוקוז) ואינם מסוגלים להתחלק בתגובה לגלוקוז‪.‬‬ ‫התברר כי הן יכולת ההתחדשות והן ההבשלה‬ ‫התפקודית של תאי בטא נרכשו רק לאחר הגמילה‬ ‫מחלב אם והמעבר לדיאטת מכרסמים רגילה‪,‬‬ ‫דלה יחסית בשומן‪ .‬המחקר גילה לפיכך כי תהליך‬ ‫הגמילה מחלב מהווה שלב התפתחותי חשוב‬ ‫שלא זוהה עד כה בהבשלה של תאי בטא‪ .‬המחקר‪,‬‬ ‫בראשות פרופ' יובל דור וד"ר מירי סטולוביץ‬ ‫מהמכון למחקר רפואי ישראל‪-‬קנדה ( ‪)IMRIC‬‬ ‫בפקולטה לרפואה‪ ,‬בשיתוף פרופ' בנימין גלזר‬ ‫מהמרכז הרפואי הדסה‪ ,‬פורסם בגיליון מרץ של‬ ‫הירחון ‪.Developmental Cell‬‬ ‫למחקר עשויה להיות חשיבות למאמצים הנעשים‬ ‫כיום לגרום להתמיינות של תאי גזע עובריים‬ ‫לתאי בטא לצורך השתלתם בחולי סוכרת‪ .‬תאי‬ ‫הבטא שהתקבלו עד כה מתאי גזע לא היו בשלים‪,‬‬ ‫כלומר לא הצליחו להגביר את הפרשת האינסולין‬ ‫בתגובה לחשיפה לרמות גבוהות של גלוקוז‪ .‬זיהוי‬ ‫של המולקולות האחראיות לתהליך ההבשלה‬ ‫הקורה בעת הגמילה עשוי לסייע בשיפור הייצור‬ ‫של תאי בטא בשלים‪.‬‬ ‫האם הנקה ממושכת משפיעה לטובה או לרעה‬ ‫על תאי בטא ועל הסיכוי לחלות בסוכרת בטווח‬ ‫הארוך? מוקדם עדיין לומר‪ .‬מחקרי המשך‬ ‫המתבצעים כעת במעבדה של ד"ר דור בוחנים‬ ‫שאלה זו‪ ,‬תוך שימוש במודלים מתקדמים של‬ ‫סוכרת בעכברים‪.‬‬ ‫"החיים אחרי התואר"‬ ‫ביום חמישי‪ 19 ,‬במארס התקיים בספריית הרמן‬ ‫בקמפוס אדמונד י' ספרא מפגש ראשון בסדרת‬ ‫מפגשים שהיא חלק מתכנית חדשה ביוזמת‬ ‫הפקולטה למדעי הטבע ואגודת הסטודנטים ‪-‬‬ ‫"החיים שאחרי התואר"‪.‬‬ ‫מטרת התכנית לעזור לתלמידים שעומדים בפני‬ ‫סיום התואר‪ ,‬לתכנן טוב יותר את המשך דרכם‪.‬‬ ‫סדרת המפגשים נועדה להפגיש את הסטודנטים‬ ‫עם בוגרי הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע‪,‬‬ ‫שיספרו על מסלול החיים בו בחרו לאחר התואר‪,‬‬ ‫ייתנו טיפים חשובים ויחשפו את הסטודנטים‬ ‫לאופציות תעסוקתיות שונות וחדשות‪.‬‬ ‫למפגש הראשון – בוגרים מעולם הביולוגיה‪-‬‬ ‫הגיעו מעל ‪ 60‬סטודנטים‪ ,‬ששמעו על האופציות‬ ‫שעומדות בפניהם מפי חמישה בוגרי החוג‬ ‫לביולוגיה‪ ,‬שסיפרו על ניסיונם בתעשיית‬ ‫הביוטק‪ ,‬יזמות ביוטכנולוגית‪ ,‬מחקרים קליניים‪,‬‬ ‫ביואינפורמטיקה ולימודי רפואה‪.‬‬ ‫בעתיד מתוכננים מפגשים נוספים עם בוגרים‬ ‫מעולם ההייטק והיזמות‪ ,‬עולם העסקים‪ ,‬סביבה‬ ‫ובוגרים בעלי קריירה בהוראה‪ .‬בנוסף‪ ,‬לקראת‬ ‫יום הקריירה מתוכננות סדנאות מעשיות‬ ‫שמטרתן ללמד מיומנויות חשובות לבניית‬ ‫קריירה (כמו כתיבת קורות חיים‪ ,‬מיתוג עצמי‬ ‫וכו')‪.‬‬ ‫פרטים נוספים בדף האירוע בפייסבוק‪.‬‬ ‫עמוד ‪6‬‬ ‫רגע בעברית‬ ‫גיליון ‪17‬‬ ‫צבע‬ ‫בין הכסאות‬ ‫יוזמה יפה של הספרייה הרפואית בתחום‬ ‫המיחזור‪ .‬אנשי הספרייה החליטו לחשוב מחוץ‬ ‫לקופסא והשתמשו בגלילי עץ שנשארו במקום‬ ‫לאחר שיפוץ כיתות המחשבים והפכו אותם‬ ‫לשרפרפים‪ .‬הגלילים רופדו ושופצו קלות וכעת‬ ‫הם עומדים לרשות הסטודנטים‪.‬‬ ‫הידעת?‬ ‫גרמנית או עברית?‬ ‫עם הקמת האוניברסיטה ניטש וויכוח עז‬ ‫בין מצדדי השפה העברית לזו הגרמנית‬ ‫על שפת הלימוד‪.‬‬ ‫גדוד מגיני השפה העברית חגגו את‬ ‫ניצחונם ואמרו‬ ‫"דע היום כי עברי אתה ועברית שפתך"‬ ‫לחדשות ואירועים נוספים‬ ‫‪WWW.HUJI.AC.IL‬‬ ‫חומרים והצעות ניתן‬ ‫לשלוח לדוא"ל‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬