פרק 1 – אתרים קדושים

‫‪1‬‬
‫שער ‪ :3‬האתרים‬
‫הקדושים לדרוזים‬
‫טיוטה שלא אושרה עדיין על‪-‬ידי משרד החינוך‬
‫כל הזכויות שמורות למשרד החינוך ©‬
‫‪2‬‬
‫בשער זה נעסוק באתרים הקדושים לבני העדה הדרוזית‪ .‬האתרים הקדושים מהווים מרכיב‬
‫מרכזי בזהות הדרוזית‪ ,‬יש להם מקום חשוב בדת ובמורשת של העדה‪ ,‬והדרוזים מרבים לבקר‬
‫בהם עם בני משפחתם‪ .‬הפרק הראשון מתמקד באופיים של האתרים הקדושים‪ ,‬בתפקידיהם‬
‫ובמנהגים הנהוגים בהם; הפרק השני סוקר את האתרים הקדושים לבני העדה הדרוזית בישראל‪.‬‬
‫לעיצוב‪ :‬קולאז' של תמונות (בלי כותרת) כפתיח לשער (חשוב שהתמונות לא יחזרו על‬
‫אלה שבגוף הפרק)‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מקאם נבי שועיב‬
‫‪‬‬
‫מקאם נבי סבלאן‬
‫‪‬‬
‫מקאם אלח'דר‬
‫‪‬‬
‫מקאם בהא אל‪-‬דין‬
‫‪‬‬
‫מקאם סת שוועאנה‬
‫‪‬‬
‫מקאם בהא אלדין‬
‫(אפשר לבחור ‪ 5-4‬תמונות)‬
‫‪3‬‬
‫פרק ‪ :1‬האתרים הקדושים – מקומם ותפקידיהם‬
‫באתרים הקדושים לעדה הדרוזית מונצחות דמויות מופת – נביאים‪ ,‬שליחים‪ ,‬אנשי דת ורוח –‬
‫אשר שימשו למאמינים הדרוזיים דוגמה להתנהגות מוסרית ולהליכה בדרך הישר לאורך‬
‫ההיסטוריה‪.‬‬
‫היו אלה אנשים יחידי סגולה‪ ,‬שהותירו‬
‫רושם עמוק על בני דורם‪ .‬גם לאחר‬
‫מותם‪ ,‬ממשיכים המייחדים הדרוזים‬
‫להוקיר אותם‪ ,‬את מעשיהם ואת‬
‫תורתם – ומנציחים אותם באתרים‬
‫שהוקמה לזכרם‪.‬‬
‫לדרוזים כ‪ 031-‬אתרים קדושים‬
‫במרחבי המזרח התיכון‪ ,‬מתוכם כ‪01-‬‬
‫בישראל‪ ,‬כ‪ 01-‬בלבנון‪ 01 ,‬בסוריה ואחד‬
‫בירדן‪ .‬האתרים הקדושים מצויים‬
‫מקאם אל‪-‬שיח' אל‪-‬פאדל‬
‫כיתוב‪ :‬מקאם אל‪-‬שיח' אל‪-‬פאדל בכפר סמיע הוא‬
‫חדר תפילה בצד עץ חרוב קטן ("אלמובארכה") שגגו‬
‫בצורת חרוט‪ .‬אתר זה הוקם על ידי תושבי הכפר כדי‬
‫להנציח את שיח' מוחמד אבו‪-‬הלאל (‪,)0101 – 0700‬‬
‫המכונה "אל‪-‬שיח' אל‪-‬פאדל"‪ ,‬ונחשב לאיש הדת‬
‫השני בחשיבותו אחרי אל‪-‬אמיר אל‪-‬סייד‪ .‬אל‪-‬פאדל‬
‫נולד בכפר הלבנוני אלשעירא שלמרגלות החרמון‪,‬‬
‫ונודע באורח חייו הסגפני והמתבודד‪ ,‬בדרכיו‬
‫הרוחניות ובשירה הדתית שכתב‪ .‬באחד הימים הגיע‬
‫השיח' לכפר סמיע שבגליל העליון לניחום אבלים‪,‬‬
‫ושהה בכפר כחודש ימים‪ .‬מסופר כי בשהותו בכפר‬
‫נהג לשבת מתחת לעץ חרוב עתיק ולהתעמק בלימודי‬
‫הדת‪ .‬כיום ישנו במקום מבנה חדש‪ ,‬והשיח'ים‬
‫בתחומי הכפרים‪ ,‬על ראשי ההרים‪,‬‬
‫הפוקדים את המקום נוהגים להתפלל בו‪ .‬השייח' אל‪-‬‬
‫פאדל על"ה נפטר ונקבר בלבנון‪ ,‬ובמקום קבורתו‬
‫הוקם מקאם לזכרו‪.‬‬
‫מרבית האתרים הקדושים לעדה‬
‫תמונה‪ :‬מקאם אל‪-‬שיח' אל‪-‬פאדל בכפר סמיע‬
‫במערות או ליד מעיינות‪.‬‬
‫הדרוזית שוכנים במקומות המהווים‬
‫ציוני דרך במסע החיים של דמות‬
‫דגולה‪ ,‬מנציחים אירועים חשובים‬
‫בחייה נקשרים לאגדות שצמחו סביבה‪,‬‬
‫או מסמנים את מקום קבורתה‪ .‬כיוון‬
‫שכך‪ ,‬ישנן דמויות דרוזיות רבות שכל‬
‫אחת מהן זוכה להנצחה בכמה וכמה אתרים‪ .‬למשל‪ ,‬ברחבי המזרח התיכון מצויים מספר אתרים‬
‫המנציחים תחנות ואירועים מחיי הנביא אלח'דר עליו השלום‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫לדיון בכיתה‬
‫הביעו את דעתכם‪ :‬האם ריבוי האתרים הקדושים תורם ללכידות בקרב בני העדה?‬
‫מדוע?‬
‫המקאם‬
‫מקאם אבו אברהים‬
‫המקאם הינו "מקום קדוש" שמיועד‬
‫מקאם אבו אברהים הוא מתחם השוכן בחלקו המערבי‬
‫להנצחת אישיות קדושה וחשובה‪ .‬חלק‬
‫של גרעין הכפר העתיק בדלית אל‪-‬כרמל‪ ,‬וכולל מספר‬
‫מבנים ובתי תפילה‪ ,‬שהוקמו לזכרו של אבו אברהים‬
‫מה‪"-‬מקאמאת" נבנו סביב קברה של‬
‫עליו השלום‪ .‬אבו אברהים נחשב לגדול מבשריה של‬
‫אמונת הייחוד בימי אלחאכם במאה ה‪ .00-‬חתנים וכלות‬
‫האישיות וכוללים מבני‪-‬קבר‪ ,‬וחלקם‬
‫מכילים מבנים דמויי‪-‬קבר‪ .‬המקאם‬
‫מוחזק על פי רוב בידי משפחה‬
‫המתגוררת ביישוב הסמוך‪ ,‬ומוצבת בו‬
‫קופה המשמשת לאיסוף תרומות‬
‫הציבור לסיוע באחזקת האתר‬
‫ובפיתוחו‪.‬‬
‫לדיון בכיתה‪:‬‬
‫בימינו מוקמים פחות אתרים‬
‫קדושים חדשים‪ .‬מדוע לדעתכם?‬
‫דרוזיים נוהגים לעבור ליד המקאם ביום חתונתם כדי‬
‫להתברך בברכת המקום‪.‬‬
‫תמונה‪ :‬מקאם אבו אברהים בדלית אלכרמל‬
‫‪5‬‬
‫דבל ‪2‬‬
‫על ה"קדושה" של האתרים הקדושים‬
‫כמעט לכל דת יש אתרים קדושים שמעמדם מיוחד‪ ,‬ועבור המשתייכים לאותה דת הם נבדלים‬
‫ממקומות אחרים‪ .‬המאמינים נוהגים להקים במקומות הקדושים לדתם מקדשים‪ ,‬בתי תפילה‬
‫ואתרי פולחן‪ .‬במקומות הללו‪ ,‬המאמינים‬
‫חשים קרבה לאלוהים‪ ,‬ובהם הם נוהגים‬
‫לפנות לאלוהים‪ ,‬לבקש את חסדיו או להביע‬
‫חרטה על חטאיהם‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬לפי תפיסתה של אמונת הייחוד‪,‬‬
‫מקום פיזי אינו יכול להיות קדוש מצד‬
‫עצמו; הקדושה מצויה בבורא העולם בלבד‪.‬‬
‫אללה הוא נשגב קדוש ומופשט‪ ,‬ואין הוא‬
‫"שוכן" או "נמצא" במקום מסוים‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫מקאם קבר אמיר אל סייד‬
‫אל‪-‬אמיר אל‪-‬סייד (‪ )0000 – 0000‬נחשב לדמות‬
‫הרוחנית והדתית החשובה בין אנשי הדת‬
‫הדרוזיים לדורותיהם‪ .‬אלסייד פירש את כתבי‬
‫הקודש‪ ,‬שימש כפוסק עליון בנושאי דת ונודע‬
‫במעשי הצדקה הרבים שעשה‪ .‬המקאם הוקם‬
‫לזכרו מעל מקום קבורתו בעבייה שבלבנון‪ ,‬שם‬
‫קבור גם בנו הצעיר‪.‬‬
‫תמונה‪ :‬מקאם קבר אל‪-‬אמיר אל‪-‬סייד בעבייה‬
‫שבלבנון‬
‫אין לייחס תכונות אלוהיות של קדושה‬
‫למקום שהוקם בידי אדם‪ .‬וכך אין אתר‬
‫הזוכה לקדושתו ולמעמדו המיוחד בגלל‬
‫המבנים שהוקמו בו‪ ,‬האבנים שהונחו בו או‬
‫העצים שגדלו בו‪ .‬עם זאת‪ ,‬באתרים שבהם‬
‫שהו או נקברו הנביאים‪ ,‬השליחים ואנשי‬
‫הסגולה האחרים שאותם אללה בירך וייחד‬
‫משאר בני האדם – במקומות האלה שורה‬
‫ברכתו של אללה‪ .‬לאתרים אלה תפקיד חשוב בחיי המאמין באמונת הייחוד‪ ,‬בחיזוק אמונתו‬
‫ובטיהור נפשו‪ .‬אולם יש לזכור‪ ,‬כי כשם שההתקרבות לאללה איננה התקרבות "פיזית" – אלא‬
‫נפשית – כך המקום הפיזי אינו מקודש לכשעצמו‪ ,‬וערכו ומעמדו הם סמליים בזכות הדמות‬
‫הקדושה שנקשרת בו‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫הכוח הרוחני החזק המצוי באתר הקדוש מסוגל להשפיע על הלך רוחו של המאמין ועל נפשו‪ .‬כוח‬
‫זה מגולם בביטוי "איסתשעאר"‪ ,‬שמבטא את ההרגשה הפנימית שחש המאמין באשר לקיומו של‬
‫האל‪ ,‬בעת הביקור באחד מהאתרים הקדושים‪ .‬הודות לכוחם זה‪ ,‬בני העדה הדרוזית נוהגים לבקר‬
‫באתרים הקדושים‪.‬‬
‫עץ האלון המבורך בג'ת‬
‫שאלות‬
‫‪.1‬‬
‫הביאו דוגמאות למצבים נוספים שבהם‬
‫יכול המאמין לחוש בקיומו של האל‪.‬‬
‫‪" .2‬איסתשעאר"‬
‫הוא ביטוי לאחד‬
‫הערכים החשובים באמונת הייחוד‬
‫כ‪ 011-‬מטרים סמוך לקברו של השיח' אבו‬
‫ערוס בג'ת (ר' רשימת אתרים בעמודים ‪11-‬‬
‫‪ ,)11‬ישנו עץ אלון עתיק וגדל מידות‪ ,‬שלפי‬
‫המסורת‪ ,‬תחתיו ישב שיח' אבו ערוס‪ .‬היקפו‬
‫קרוב ל‪ 7-‬מ' וגובהו קרוב ל‪ 01-‬מ'‪ .‬מנהג‬
‫דרוזי עתיק הוא להוביל את החתן סביב העץ‬
‫בימי חתונתו כדי שיזכה לברכה‪.‬‬
‫תמונה‪ :‬אלמובארכה בג'ת‬
‫הדרוזית‪.‬‬
‫א‪ .‬הסבירו כיצד‬
‫ערך זה בא לידי‬
‫ביטוי במקומות הקדושים לעדה?‬
‫ב‪ .‬הציעו‬
‫דרכים נוספות לחיזוקו של‬
‫ערך זה בנפש המאמין באמונת‬
‫הייחוד?‬
‫לדיון בכיתה‪:‬‬
‫הביעו את דעתכם בשאלה הבאה‪ :‬האם קדושתם של האתרים הקדושים לדרוזים אינה‬
‫מנוגדת לעיקרון ייחוד האל העומד במרכזה של אמונת הייחוד?‬
‫‪7‬‬
‫דבל ‪3‬‬
‫חשיבותם של האתרים הקדושים ותרומתם לעדה‬
‫האתרים הקדושים נועדו להנצחת דמויות המופת של הדרוזים וככאלה הם תורמים לטיפוח‬
‫האמונה בלב המאמינים‪ .‬בנוסף לתפקידים האלה ההתכנסויות באתרים הקדושים בחגים‬
‫ובמועדים תורמות לחיזוק תחושות של סולידריות‪ ,‬אחדות ושייכות בקרב בני העדה‪ .‬יתרה‬
‫מזאת‪ ,‬האתרים הקדושים משמשים אמצעי לשימור ולעיצוב הזיכרון המשותף של בני העדה‪.‬‬
‫בהם מונצחים סיפוריהם המכוננים של מנהיגי העדה ושל דמויות המופת‪ ,‬והביקור בהם מזכיר‬
‫את הערכים שעבורם הם חיו‪ ,‬לחמו ולעתים אף הקריבו את חייהם‪ .‬בכך האתרים הקדושים‬
‫תורמים לשמירת הקשר של בני העדה עם עברם ומורשתם ‪ ,‬והקשר הזה אל העבר סולל את הדרך‬
‫גם להבטחת עתיד העדה‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬האתרים הקדושים נקשרים‬
‫גם בערך הדרוזי החשוב של‬
‫תמונה‪ :‬המוני דרוזים מתכנסים במקאם נבי שועיב‬
‫עה"ש לחגיגות החג‬
‫היאחזות באדמה‪ .‬אתרים אלה‬
‫הוקמו באזורים וביישובים שבהם‬
‫הדרוזים חיים‪ ,‬והם מסמלים את‬
‫חובתו של הדרוזי לשמור על אדמתו‬
‫מכל משמר‪ .‬האדמה מסמלת עבור‬
‫המייחד את ביתו‪ ,‬בית הוריו ובית‬
‫ילדיו‪ .‬כמאמר הפתגם העממי‪:‬‬
‫"הגיון הסלע אומר‪ :‬אם יש לך סלע‪,‬‬
‫יש לך על מה לעמוד"‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫הסבירו את המסר של‬
‫הפתגם‪" :‬הגיון הסלע אומר‪ :‬אם יש לך סלע‪ ,‬יש לך על מה לעמוד"‪.‬‬
‫‪ .2‬א‪ .‬הסבירו את הקביעה הבאה‪ :‬הביקורים האתרים הקדושים יוצרים זיקה בין‬
‫הדרוזי לבין מורשתו ועברו‪ ,‬וגם סוללים את הדרך להבטחת עתיד עדתו‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ב‪ .‬האם אתם מסכימים לקביעה זו? נמקו!‬
‫‪.3‬‬
‫הציעו דרכים לחיזוק הזיקה של בני העדה לאתרים הקדושים‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫מה דעתכם‪ :‬מדוע אגדות וסיפורי עם רבים עוסקים באירועים שהתרחשו באתרים‬
‫קדושים?‬
‫לדיון בכיתה‪:‬‬
‫רבים טוענים כי יש למצוא דרכים נוספות לשימור המורשת הדרוזית לבד מטיפוח‬
‫האתרים הקדושים לעדה‪.‬‬
‫א‪ .‬הציעו דרכים כאלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬כיצד לדעתכם ניתן להעשיר את חווית הביקור באתרים הקדושים עבור תלמידים‬
‫בגילכם?‬
‫‪9‬‬
‫דבל ‪4‬‬
‫דמויות המופת המונצחות באתרים הקדושים‬
‫בין דמויות המופת שמונצחות באתרים הקדושים לבני העדה הדרוזית ישנם הנביאים יחידי‬
‫הסגולה‪ ,‬מפיצי הדת מתקופת הדעוה‪ ,‬אנשי דת שתרמו בהגותם להתפתחותה הרוחנית של העדה‪,‬‬
‫וכן צדיקים ודמויות מופת מקומיות‪ .‬לפניכם כמה דוגמאות לאתרים כאלה מתוך האתרים‬
‫הקדושים שהוקמו בתחום ישראל‪.‬‬
‫מקומות קדושים הקשורים לנביאים‬
‫אתרים בישראל המנציחים את נביאי העדה הדרוזית הם‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬כיפת נבי שועיב בשפרעם‪,‬‬
‫מערת נבי סבלאן בראשו של הר זבול בחורפיש‪ ,‬ותנור נבי איוב ליד טבג'ה‪.‬‬
‫מקאם נבי יעפורי במג'דל שמס‬
‫במג'דל שמס שברמת הגולן מצוי מקאם שנבנה לזכרו‬
‫תמונה‪ :‬מקאם נבי יעפורי במג'דל‬
‫שמס‬
‫של הנביא יעפורי‪ ,‬ששהה באזור (מקאם נוסף על שמו‬
‫נמצא בכפר הסורי הסמוך‪ ,‬טרנג'ה)‪ .‬המקאם הוא מבנה‬
‫בן שתי קומות שנמצא מעל מישור מוריק‪ ,‬ומסביבו‬
‫מטעי תפוחים ומעיינות מים‪ .‬על קירותיו הפנימיים של‬
‫המבנה מופיעים שני פסוקים‪ ,‬באחד כתוב‪" :‬אם יש לך הכוח להיות אכזר לאנשים‪ ,‬זכור שיש כוח‬
‫אלוהי חזק ממך"‪ ,‬ובשני‪" :‬מי שהינו ירא אלוהים ומנע מנפשו ללכת בעקבות רצונה – מקומו בגן‬
‫עדן מובטח"‪ .‬לפי אחת המסורות‪ ,‬אליעפורי הוא אבו דר אלעפורי‪ ,‬ממלוויו של הנביא מוחמד‬
‫(המכונים "צחאבה")‪ ,‬שנודע בצדיקותו‪ ,‬בדאגתו לנזקקים‪ ,‬בדרכיו הרוחניות ובשאיפתו להתקרב‬
‫לאללה על ידי שלילת החיים הגשמיים‪.‬‬
‫לאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬שיח' אמין טריף‪ ,‬המנהיג הרוחני של העדה‪ ,‬קבע את ה‪ 17-‬לאוגוסט‬
‫כמועד עלייה שנתית לרגל למקאם נבי יעפורי‪ .‬מדי שנה מגיעות למקום אלפי משפחות דרוזיות‬
‫מהגליל ומהכרמל‪ ,‬וכך ההתכנסות השנתית באתר תורמת לחיזוק הקשרים בין הדרוזים ברמת‬
‫הגולן לבין הדרוזים בשאר היישובים בישראל‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫? הסבירו את המסר של כל אחד משני הפסוקים המופיעים בטקסט זה (את הפסוק‬
‫השני הסבירו על‪-‬סמך תפישת הכוחות הטובים והרעים בנפש באמונת הייחוד)‪.‬‬
‫מקומות קדושים הקשורים במפיצי הדת הדרוזיים ("משאיח' אל‪-‬דעווה")‬
‫מפיצי הדת בתקופת הדעוה (שפעלו בין השנים ‪ ,)0103 – 0100‬הונצחו בשורה של אתרים בישראל‪,‬‬
‫וביניהם כיפת שיח' אבו ערוס בג'ת ובית שיח' אבו אלשבל ליד כרמיאל‪ .‬רוב האתרים נמצאים‬
‫בגליל העליון‪ ,‬בגליל התחתון ובבקעת בית הכרם – שם התקיימה עיקר פעילותם של מפיצי הדת‪.‬‬
‫המקומות להנצחת חייה וזכרה של סת סארה‬
‫סת סארה היתה אחת הנשים הבולטות והחשובות בתקופת הדעוה במאה ה‪ .00-‬על פי המסורת‬
‫הדרוזית‪ ,‬סת סארה עברה בארץ ישראל כאשר הייתה בדרך ממצרים לוואדי אל‪-‬תים כדי לעצור‬
‫את סוכין‪ ,‬שהיה מטיף שסטה מדרכה‬
‫המקורית של אמונת הייחוד ויצא נגד‬
‫מסריה המקוריים‪ .‬לאחר תלאות‬
‫רבות‪ ,‬שליחותה של סארה הוכתרה‬
‫בהצלחה‪ ,‬והיא הצליחה להשיב אל‬
‫חבר המייחדים חלק מתומכיו של‬
‫סוכין‪.‬‬
‫לזכרה של סת סארה הוקמו בישראל‬
‫מספר אתרי הנצחה‪ :‬כיפת סת סארה‬
‫בכסרא‪ ,‬אלמובארכה בכסרא (עץ סת‬
‫סארה) וכיפת סת סארה בבניאס‪,‬‬
‫הנמצאת בסמוך למקאם אלח'דר‪.‬‬
‫תמונה (לבחור אחת מבין השלוש)‬
‫‪ .1‬כיפת סת סארה בכסרא‬
‫‪ .2‬אלמובארכה בכסרא‬
‫‪ .3‬כיפת סת סארה בבניאס‬
‫‪11‬‬
‫דבל ‪5‬‬
‫מקומות קדושים הקשורים באנשי דת דגולים‬
‫בין האתרים בישראל המוקדשים לגדולי הדת הדרוזים נמצאים מקאם אל‪-‬שיח' אל‪-‬פאדל בכפר‬
‫סמיע; הכיפה לזכר שיח' עלי פארס בג'וליס‪ ,‬וקבר שיח' אבו חסן צאלח אבו מלח בפקיעין‪.‬‬
‫מקאם קבר שיח' אמין טריף בג'וליס‬
‫בג'וליס שבגליל נמצא קברו של שיח' אמין טריף‪ .‬שיח' טריף היה הסמכות הרוחנית העליונה‬
‫בעדה הדרוזית בישראל וכיהן בתפקיד זה‬
‫תמונת קבר שיח' אמין טריף‬
‫במשך ‪ 17‬שנים‪ ,‬עד מותו ב‪ .0993-‬שיח' טריף‬
‫היה בן למשפחת טריף הידועה – שהנהגת‬
‫העדה עוברת בין בניה עוד מאמצע המאה ה‪-‬‬
‫‪ . 01‬השיח' נחשב לאישיות דגולה‪ ,‬אדם‬
‫שהצליח לאחד ולגבש את בני העדה בישראל‪,‬‬
‫ליישב סכסוכים ולמנוע שפיכות דמים‪.‬‬
‫במסע הלווייתו השתתפו עשרות אלפי‬
‫אנשים שהגיעו מהארץ ומחוצה לה‪ ,‬ובהם‬
‫היו ראש הממשלה דאז יצחק רבין ז"ל‪ ,‬יו"ר‬
‫הכנסת וחלק משרי הממשלה‪ ,‬נשיא בית המשפט העליון‪ ,‬הרמטכ"ל‪ ,‬ועוד אחרים‪ .‬רבין ספד לשיח'‬
‫טריף באומרו‪" :‬הוא היה מופת למי שחיפש ומצא את השביל הנכון לידידות אין סוף וגורל אחד‬
‫הקושר את כולנו‪ ,‬ועל כן אני מצדיע לו" (בתוך‪ :‬שמעון אביבי‪" ,‬הדרוזים בישראל ומקומותיהם‬
‫הקדושים‪ ,‬הוצאת אריאל‪ ,‬עמוד ‪.)01‬‬
‫שיח' אמין טריף נקבר בביתו שבג'וליס‪ ,‬בחדר שבו התחנך בילדותו‪ ,‬ושלימים שימש אותו לפגישות‬
‫עם אנשי דת‪ .‬ביום השנה לפטירתו‪ ,‬ה‪ 1-‬לאוקטובר‪ ,‬נערך במקום טקס לזכרו בהשתתפות מנהיגי‬
‫העדה ונציגי הממשלה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מקומות קדושים הקשורים בצדיקים ובדמויות מופת מקומיות‬
‫כמעט בכל יישוב שבו חיים דרוזים יש אתרים קדושים‪ ,‬המנציחים דמויות מרכזיות בחיי הכפר‬
‫ובתולדותיו‪ ,‬למשל‪ ,‬אלמובארכה בסג'ור ובית שיח' סעיד עליאן בירכא‪.‬‬
‫מקאם קבר שיח' שמס ביאנוח'‬
‫שיח' שמס בן המאה ה‪ 00-‬נודע במסורת העממית‬
‫תמונה – מקאם קבר שיח' שמס‬
‫כשיח' מכובד וכצדיק‪ ,‬שנרדף על ידי השלטונות‬
‫בינוח ונאלץ להסתתר ואף להתחפש לאישה כדי‬
‫להציל את חייו‪ .‬מסופר כי כל בוקר עם זריחת‬
‫החמה‪ ,‬יצא מביתו כדי לחנך את בני כפרו ולהטיף‬
‫להתנהגות מוסרית‪ ,‬ומכאן שמו‪" :‬שיח' השמש"‪.‬‬
‫שיח' שמס נודע בחייו ביכולות הריפוי שלו‪ ,‬ועד‬
‫היום דרוזים נוהגים לבוא לקברו כדי להתברך‬
‫ולבקש בריאות טובה ליקיריהם‪.‬‬
‫בינוח הוקם מקאם בן שלוש קומות לזכר השיח‪ :‬בקומה התחתונה נמצא על פי המסורת קברו של‬
‫שיח' שמס‪ ,‬המצופה שיש לבן‪-‬אפור ומכוסה פרוכת‪ ,‬ובקומות העליונות ישנם ח'לווה ושני חדרים‬
‫נוספים המיועדים להתכנסות ובהם שטיחים ומזרונים‪.‬‬
‫היעזרו בטבלת האתרים הקדושים לעדה הדרוזית בישראל‪ ,‬ומצאו עוד שלושה אתרים שמיוחסות‬
‫להם סגולות של ברכה‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫תארו אתר קדוש שנמצא ביישובכם‪ :‬ציינו מתי הוקם‪ ,‬איזו דמות מופת הוא‬
‫מנציח‪ ,‬ואילו מסורות מקומיות מסופרות עליו‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫בחרו אתר מתוך טבלת האתרים הקדושים שבהמשך הפרק‪ .‬מצאו מידע על דמות‬
‫המופת המונצחת באתר וכתבו‪ :‬במה חשיבותה של דמות זו ומה הייתה תרומתה‬
‫לעדה הדרוזית‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫דבל ‪6‬‬
‫הביקור באתרים הקדושים‬
‫הדרוזים נוהגים לערוך ביקורים באתרים הקדושים‪ ,‬וביקורים אלה נקראים "זיארה"‪ .‬חלקם הם‬
‫ביקורים כלל‪-‬עדתיים במועדים קבועים – בעיקר בחגים‪ ,‬וחלקם ביקורים פרטיים שמועדם נקבע‬
‫לפי צורכי היחיד ומשפחתו‪.‬‬
‫הביקורים הכלל‪-‬עדתיים באתרים הקדושים לעדה הדרוזית נערכים במועדים קבועים במהלך‬
‫השנה‪ .‬למשל‪ ,‬בחג הנביא שועיב הדרוזים עורכים חגיגות באתר הנביא שנמצא מערבה לעיר‬
‫טבריה‪ .‬החגיגות נמשכות ארבעה ימים‪ ,‬בין ה‪ 17-‬וה‪ 11-‬באפריל כל שנה‪ ,‬והן מוכרות כימי חג‬
‫דרוזיים רשמיים‪ .‬ביום החג הראשון אנשי הדת החשובים נאספים באתר למפגש ולדיונים בנושאי‬
‫דת ובענייני העדה‪ .‬עוד דוגמה הוא חג הקורבן (עיד אלאדחא)‪ ,‬החשוב מבין חגיהם של הדרוזים‪,‬‬
‫הנחגג ב‪ 01-‬בחודש ד'ו אלחג'ה על פי לוח השנה המוסלמי‪ .‬במהלך חג הקורבן דרוזים רבים‬
‫מבקרים באחד או יותר מבין האתרים הקדושים לעדה‪.‬‬
‫טבלה‪ :‬מועדי ביקור בחלק מהאתרים הקדושים‬
‫‪.1‬‬
‫שם הדמות‬
‫מיקום האתר הקדוש‬
‫מועד הביקור‬
‫נבי שועיב עה"ש‬
‫חיטין‪ ,‬ממערב לטבריה‬
‫‪ 11-17‬באפריל‬
‫נבי אלח'דר עה"ש‬
‫כפר יאסיף‬
‫‪ 17‬לינואר‬
‫סת שעואנה עה"ש‬
‫עין קיניה‬
‫‪ 31‬למאי‬
‫בהא אלדין עה"ש‬
‫בית ג'ן‬
‫‪ 17‬ליולי‬
‫נבי יעפורי עה"ש‬
‫ליד בריכת רם ברמת הגולן‬
‫‪ 17‬לאוגוסט‬
‫נבי סבלאן עה"ש‬
‫חורפיש‬
‫‪ 01‬לספטמבר‬
‫אבו עבדאללה עה"ש‬
‫עוספיא‬
‫‪ 07‬נובמבר‬
‫בחרו שני אתרים קדושים לעדה מתוך הטבלה והכינו רשימה של מנהגים‬
‫הנהוגים בהם (לאורך השנה וביום העלייה לרגל)‪.‬‬
‫‪ .2‬השוו את הממצאים שלכם עם ממצאי התלמידים בכיתה – ובדקו האם רוב‬
‫המנהגים שמצאתם הם ייחודיים לאתרים השונים‪ ,‬או שרוב המנהגים משותפים‬
‫וחוזרים על עצמם בכל האתרים? מהי המסקנה שלכם מממצאים אלה?‬
‫‪14‬‬
‫בני העדה נוהגים לבקר באתרים הקדושים גם במועדים שנקבעים באופן עצמאי על ידי יחיד או‬
‫משפחה‪ .‬הביקורים הפרטיים מתבצעים לשם נדירת נדר‪ ,‬מתוך רצון להתברך בקדושתם‪ ,‬לבקש‬
‫רפואה למחלה קשה‪ ,‬לזכות בהשראה רוחנית‪,‬‬
‫לשם קבלת החלטה קשה‪ ,‬או כדי להגיע לפתרון‬
‫נבון בעת עימות‪ .‬האתרים המבוקשים ביותר‬
‫לביקור פרטי הם שלושת האתרים הגדולים‪:‬‬
‫קבר נבי שועיב בחטין‪ ,‬מקאם נבי אלח'דר בכפר‬
‫תמונה‪ :‬טקס השבעת טירונים דרוזים‬
‫במקאם נבי שועיב‬
‫(לתחקיר – ניתן להחליף בתמונה אחרת כמו‬
‫קבלת פנים או במקום קדוש אחר‪,‬‬
‫לבחירתכם – כמובן יש לשנות את הכיתוב‬
‫בהתאם)‬
‫יאסיף ומקאם נבי סבלאן בחורפיש‪.‬‬
‫בנוסף לביקורים הכלל עדתיים והפרטיים נהוג‬
‫לקיים באתרים הקדושים מפגשים שונים שאף‬
‫הם תורמים לגיבוש העדה ולטיפוח ערכים של ליכוד ואחדות בקרב הדרוזים‪ .‬למשל‪ ,‬טקס‬
‫השבעה של הטירונים הדרוזים המתגייסים לצה"ל; קבלות פנים רשמיות לאנשי שלטון או לאנשי‬
‫דת; מקום מפגש לאנשי דת לדיון בענייני העדה‪.‬‬
‫הנס שאירע לאישה האילמת בקבר שיח' שמס ביאנוח'‬
‫במשך השנים התפתחו בקרב הדרוזים מסורות עממיות ואגדות על מעשי נסים שאירעו לאנשים‬
‫מהעדה בעת שהותם באתרים הקדושים‪ .‬למשל‪ ,‬ביאנוח' מספרים על אישה אשר במשך שנים‬
‫רבות לא הצליחה להוציא הגה מפיה‪ .‬האישה פגשה רופאים שונים והתייעצה עם מומחים רבים‪,‬‬
‫אך לא נמצא מרפא לצרתה‪ .‬לילה אחד החליטה האישה ללון בקבר שיח' שמס שבכפרה‪ .‬למחרת‬
‫בבוקר התעוררה האישה‪ ,‬והפלא ופלא – קול בקע מגרונה‪ .‬האישה בכתה מהתרגשות‪ ,‬וסיפרה כי‬
‫בשנתה ניגשה אליה דמות מסתורית‪ ,‬שלחצה על צווארה ‪ -‬ושחררה את קולה‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫חפשו בקרב בני משפחה או מכרים אירוע שאירע להם או לאחד ממכריהם באתר‬
‫קדוש או בעקבות הביקור באתר‪ .‬תארו את האירוע‪ ,‬וציינו את הקשר שבין האירוע‬
‫והביקור באתר‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫תנו דוגמאות ממקומות ומעמים אחרים העורכים טקסים אזרחיים במקומות‬
‫קדושים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫דבל ‪7‬‬
‫העשרה‪ :‬סוגיית הביקור באתרים הקדושים‬
‫בעדה הדרוזית נשמע מגוון של דעות באשר לסוגיית העלייה לרגל למקומות הקדושים‪.‬‬
‫רבים טוענים כי בניגוד לחובת המוסלמי במצוות הח'ג (עלייה לעיר מכה) ולחובת היהודי לעלות‬
‫לירושלים בשלושת הרגלים (בפסח‪ ,‬בשבועות ובסוכות)‪ ,‬אין המייחד הדרוזי מחויב לבקר באתרים‬
‫הקדושים לעדה‪ ,‬והביקור בהם הוא בחירה אישית‪ .‬לטענת התומכים בגישה זאת‪ ,‬במקורות‬
‫הדרוזים אין אזכור לחובת המאמין לעלות לרגל (ה‪"-‬זיארה") לאתרים הקדושים‪ .‬לחיזוק לטענה‬
‫זו מובאים דברי ישוע נביא הנצרות –הנחשב כדמות קדושה גם באמונה הדרוזית‪" :‬כִּ י תָ בוֹא שָ עָ ה‬
‫ֹלהים רּוחַּ הּוא וְׁ הַּ ִּמ ְׁש ַּתחֲ וִּ ים ל ֹו צְׁ ִּריכִּ ים‬
‫אֲ שֶׁ ר ֹלא ִּת ְׁש ַּתחֲ וּו לָָאב בָ הָ ר הַּ זֶׁ ה וְׁ ֹלא בִּ ירּושָ לָיִּ ם (‪ )...‬הָ אֱ ִּ‬
‫לְׁ ִּה ְׁש ַּתחֲ וֹת בְׁ רּוחַּ ּובֶׁ אֱ מֶׁ ת" (יוחנן ד'‪ ,‬פס' ‪ .)10 – 10‬דבריו של ישוע מדגישים את מרכזיותה של‬
‫האמונה שבלב‪ ,‬ועדיפותה על פני קיומה של עבודת האל במועדים קבועים ובמקומות המיועדים‬
‫לכך‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬רבים מאנשי הדת טוענים כי על‬
‫המייחד הדרוזי חלה חובת הביקור‬
‫תמונה‪ :‬המוני דרוזים במהלך הזיארה במקאם נבי‬
‫סבלאן‬
‫באתרים הקדושים וכי ביקור פיזי‬
‫באתר קדוש הוא כלי מרכזי לחיזוק‬
‫אמונתו של המאמין (וראו הקטע על‬
‫תפקידי האתרים הקדושים בראשית‬
‫פרק זה)‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬לביקור באתר יש‬
‫ערך חוויתי ייחודי‪ ,‬התורם לעיצוב‬
‫זהותו של הדרוזי כבן העדה‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬כיום רבים מבני העדה – דתיים‬
‫וגם לא‪-‬דתיים – נוהגים לבקר באתרים הקדושים‪ :‬חג הקורבן והזיאראת הפכו למועדים של‬
‫ביקור באתרים הקדושים של בני העדה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫שאלות לסיכום הפרק‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫לדיון בכיתה‪ :‬הביעו את דעתכם באשר לסוגיה של חובת ביקור במקומות‬
‫הקדושים‪.‬‬
‫‪ .2‬התייחסו לטענה הבאה‪" :‬האתרים הקדושים הם בעלי חשיבות היסטורית וחינוכית‪,‬‬
‫ולכן הביקור בהם עשוי להיות חיוני גם עבור אלה שאינם דתיים"‪.‬‬
‫האם אתם מסכימים עם טענה זו? נמקו את תשובותיכם‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫ציינו עוד שני מקומות נוספים‪ ,‬שאינם אתרים קדושים‪ ,‬אשר לפי דעתכם תורמים‬
‫לשימור המורשת הדרוזית‪ .‬כתבו מה מיוחד במקומות שציינתם ותארו את‬
‫חשיבותם‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫היעזרו במקורות מידע שונים ובחרו אתר הנחשב לקדוש עבור בני דת אחרת‬
‫(בארץ או בעולם)‪ .‬תארו אותו‪ ,‬את מבנהו ואת ייחודו – והסבירו מדוע נחשב‬
‫האתר לקדוש עבור בני אותה דת‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫דבל ‪8‬‬
‫פרק ‪ :2‬סקירה של האתרים הקדושים לעדה בישראל‬
‫בשטחי מדינת ישראל מצויים רבים מהאתרים החשובים והמקודשים ביותר לבני העדה‪ .‬בפרק זה‬
‫יובא תיאור נרחב של שלושה מהם‪ :‬מקאם נבי שועיב בחיטין‪ ,‬מקאם נבי אלח'דר בכפר יאסיף‬
‫ומקאם נבי סבלאן בחורפיש‪ .‬לאחריהם תוצג טבלה הסוקרת את כל האתרים הקדושים לדרוזים‬
‫בישראל‪.‬‬
‫יחסה של מדינת ישראל למקומות הקדושים לדרוזים‬
‫עם הקמתה בשנת ‪ ,0901‬הקדישה מדינת ישראל תשומת לב מיוחדת לאתרים הקדושים של בני‬
‫הדתות השונות בכלל ושל הדרוזים בפרט‪ .‬במגילת העצמאות מתחייבת המדינה לשמור על‬
‫אתריהן הקדושים של כל הדתות ולהבטיח חופש דת לכל העדות‪ .‬לפי מגילת העצמאות‪" ,‬מדינת‬
‫ישראל (‪ )...‬תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ומין; תבטיח‬
‫חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות" (מגילת‬
‫העצמאות‪ ,‬ה' באייר תש"ח ‪.)00.7.0901‬‬
‫תמונה‪ :‬החלק במגילת העצמאות שדן בחופש הדת בישראל‪:‬‬
‫‪18‬‬
‫בהמשך לכך‪ ,‬בשנת ‪ 0910‬חוקקה כנסת ישראל את "חוק השמירה על המקומות הקדושים"‪ ,‬המגן‬
‫על המקומות הקדושים לכל הדתות בישראל וקובע עונש מאסר למי שמחלל מקום קדוש או פוגע‬
‫בו‪ .‬החוק קובע כי‪" :‬המקומות הקדושים יהיו שמורים מפני חילול וכל פגיעה אחרת ומפני כל דבר‬
‫העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי‬
‫אותם המקומות" (חוק השמירה על המקומות הקדושים‪ ,‬תשכ"ז‪ .)0910 ,‬במסגרת יישומו של חוק‬
‫זה‪ ,‬רבים מהאתרים הקדושים ואתרי מורשת אחרים שוקמו ושופצו במימון המדינה‪ ,‬לרבות‬
‫מקאם נבי שועיב שעבר עבודות שיפוץ נרחבות בשנים האחרונות‪ ,‬מקאם אלח'דר ואחרים‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬שיקום האתרים ממומן גם באמצעות תרומות מקרב בני העדה‪ ,‬ויש לקוות שבשנים הבאות‬
‫יימצאו תקציבים נוספים לפיתוח ולשימור כל האתרים‪.‬‬
‫הציעו סעיף נוסף (תיקון לחוק‪ ,‬תוספת לחוק או רעיון אחר) ל"חוק השמירה על‬
‫המקומות הקדושים"‪ .‬הסבירו מדוע לדעתכם ראוי להוסיף תיקון זה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫דבל ‪9‬‬
‫מקאם נבי שועיב עליו השלום בכפר חיטין‬
‫הנביא שועיב עליו השלום הינו הדמות‬
‫תמונה‪ :‬מתחם מקאם נבי שועיב בחיטין‬
‫המרכזית באמונת הייחוד הדרוזית‪,‬‬
‫ודמותו נסקרה בפרקים הקודמים‪ .‬על‬
‫פי ההיסטוריון הדרוזי אלאשרפאני‪,‬‬
‫לאחר שהנביא מילא את שליחותו‬
‫בהדרכת אנשי מדיין‪ ,‬הוא ואנשיו‬
‫התלוו לבני ישראל ונדדו צפונה‪.‬‬
‫בשנותיו האחרונות הגיע הנביא לכפר‬
‫קרני חיטין שממערב לטבריה‪ ,‬ובמערה באזור העביר הנביא את אחרית ימיו – ושם נקבר‪ .‬סביב‬
‫מקום קבורתו הקימו בני העדה את מקאם נבי שועיב‪.‬‬
‫המסורת על גילוי הקבר‬
‫על פי המסורת הדרוזית‪ ,‬קברו של הנביא שועיב‬
‫תמונה‪ :‬סאלח א‪-‬דין‬
‫כיתוב‪ :‬סאלח א‪-‬דין‪ ,‬תחריט של גוסטב דורה‪ ,‬המאה‬
‫ה‪09-‬‬
‫התגלה בשנת ‪ 0003‬על ידי המנהיג הצבאי הנודע‪,‬‬
‫סלאח א‪-‬דין אל איוב‪ .‬המסורת מספרת כי‬
‫בימים של מסעי הצלב‪ ,‬שבהם נאבק סלאח א‪-‬‬
‫דין נגד הצלבנים הנוצרים שהגיעו לאזור ארץ‬
‫ישראל ‪ -‬הוא חלם חלום‪ .‬בחלומו נגלה אליו‬
‫מלאך שהבטיח לו ניצחון בקרב‪ ,‬בתנאי שמיד‬
‫אחריו הוא ייצא על סוסו לכיוון מערב‪ .‬המלאך‬
‫גם אמר‪ ,‬כי סוסו יעצור בדיוק במקום שבו קבור‬
‫הנביא שועיב‪ .‬סלאח א‪-‬דין שמע בקול המלאך‪,‬‬
‫ואיתר את מקום קבורתו של הנביא‪ .‬עדות‬
‫נוספת לכך היא סלע שנמצא במקום ובו רואים טביעת כף רגל‪ ,‬שיש המאמינים כי שייכת לנביא‬
‫שועיב עצמו‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫מבנה האתר ומקומו בחיי העדה‬
‫תמונה‪:‬דעאסת כף רגלו של שועיב במקאם נבי שועיב‬
‫התיעוד הראשון המתאר את הקשר בין בני‬
‫העדה הדרוזית למקאם נבי שועיב בחיטין‬
‫נמצא בכתביו של הסופר והדיפלומט הבריטי‬
‫לורנס אוליפנט בן המאה ה‪ .09-‬אוליפנט ביקר‬
‫במקום‪ ,‬ותיאר בהרחבה את החגיגות‬
‫השנתיות שערכו הדרוזים ליד קבר הנביא‪.‬‬
‫במהלך ‪ 111‬השנים האחרונות שופץ מתחם נבי‬
‫שועיב מספר פעמים‪ .‬השיפוץ הראשון‪ ,‬שמומן‬
‫לורנס אוליפנט (‪ – )1888 – 1829‬סופר‪ ,‬עיתונאי‬
‫ודיפלומט בריטי‪ ,‬שנודע בחיבתו לארץ ישראל‪,‬‬
‫על ידי דרוזים מכל רחבי המזרח התיכון‪ ,‬החל‬
‫לתושביה ולנופיה‪ ,‬וביחסיו הטובים במיוחד עם‬
‫הדרוזים עליהם כתב בחיבה בספריו‪ .‬אוליפנט הגיע‬
‫לארץ ישראל ב‪ ,0111-‬השתקע בחיפה‪ ,‬ובחודשי הקיץ‬
‫הוא נהג להתגורר בכפרי הדרוזים שבכרמל‪ .‬מזכירו‬
‫האישי היה המשורר נפתלי הרץ אימבר‪ ,‬ויש הטוענים‬
‫כי בימי עבודתם המשותפת כתב את ההמנון של מדינת‬
‫ישראל‪" ,‬התקווה"‪ .‬ביתו של לורנס אוליפנט בדלית‬
‫אל כרמל משמש כיום כבית יד לבנים של הדרוזים‪.‬‬
‫באמצע המאה ה‪ .09-‬במהלך השיפוץ נבנה‬
‫החלק הישן של הבניין המרכזי‪.‬‬
‫עבודות השיקום והשיפוץ נמשכו גם בימי‬
‫המנדט הבריטי‪ .‬בתקופה הזו התעורר סכסוך‬
‫בין העדה הדרוזית לבין המועצה המוסלמית‬
‫העליונה בקשר לרישום הבעלות על האתר‪.‬‬
‫תמונה‪ :‬לורנס אוליפנט‬
‫לבסוף נרשם הקבר על שם המועצה‬
‫המוסלמית העליונה ונמנה עם המקומות‬
‫המקודשים למוסלמים‪ ,‬תוך מחאה של השיח'‬
‫אמין טריף הראש הרוחני של העדה‪ .‬הסכסוך‬
‫עבר להכרעת הנציב העליון‪ ,‬שלא פסק בנושא‬
‫עד תום המנדט הבריטי‪ .‬עם הקמת המדינה‬
‫הוכרה בעלותם של הדרוזים על האתר‪ ,‬ואף‬
‫הוענקו להם כמאה דונם קרקע סביבו‪ .‬מאז העברת הבעלות על המתחם לידי העדה הדרוזית‪ ,‬עבר‬
‫המקום שורה נוספת של עבודות שיפוץ והרחבה‪ ,‬במסגרתן נוספו לו אולמות וחדרי אירוח‪ ,‬נסלל‬
‫כביש גישה נוח למקום והוחלפו תשתיות הביוב והחשמל‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫דבל ‪11‬‬
‫כיום‪ ,‬במבנה המרכזי של האתר נמצא אולם תפילה גדול‪ ,‬ובפתחו סף עשוי‪-‬שיש‪ ,‬המוליך לחדר‬
‫הקבר (נהוג ולא לדרוך על הסף‪ ,‬ויש הנוהגים לנשקו)‪ .‬על רצפת החדר פרוסים שטיחים צבעוניים‪,‬‬
‫והתקרה‪ ,‬המתנשאת לגובה ‪ 00‬מ'‪ ,‬מקורה‬
‫תמונה‪ :‬אולם התפילה הגדול במקאם נבי שועיב‬
‫בכיפה גדולה‪ .‬הקבר מכוסה בפרוכת ירוקה‬
‫(הצבע הירוק מזוהה במסורת הדרוזית עם‬
‫יתרו)‪ .‬בצד הקבר יש מחראב וברצפתו אבן ובה‬
‫טביעת כף רגל (דעאסה)‪ ,‬שלפי המסורת שייכת‬
‫לנבי שועיב עצמו‪.‬‬
‫אחת לשנה פוקדים את אתר קבר הנביא רבים‬
‫מבני העדה הדרוזית במסגרת חג נבי שועיב‪.‬‬
‫החג‪ ,‬שנמשך ארבעה ימים ב‪ 11 – 17 -‬לאפריל‪,‬‬
‫נחשב לאירוע הדתי המרכזי בחשיבותו אחרי חג‬
‫הקורבן‪ .‬בליל החג הראשון‪ ,‬אנשי הדת נאספים‬
‫באולם המרכזי‪ ,‬עורכים תפילה ומקיימים‬
‫דיונים בענייני הדת והעדה‪ .‬למחרת‪ ,‬נערכות באתר חגיגות שבהן משתתף כלל הציבור‪ .‬חגיגות‬
‫אלה הוכרו רשמית על ידי המדינה כימי חג דרוזיים‪ ,‬ולאורך החג ממשיכים בני העדה לבקר‬
‫במקום‪.‬‬
‫במקאם נבי שועיב בחיטין נערכו במשך השנים אירועים משמעותיים לעדה‪ :‬נישאו בו‬
‫נאומים ידועים‪ ,‬נערכו בו מפגשים בין אישיויות בכירות והתקבלו בו החלטות חשובות‪.‬‬
‫היעזרו באתר "אל‪-‬אמאמה" (‪ )http://www.al-amama.com/‬ובמקורות מידע אחרים‪,‬‬
‫ותארו אירוע חשוב שנערך במקום‪ .‬ציינו לגבי האירוע שבחרתם‬
‫מי היו אלה‬
‫שהשתתפו בו‪ ,‬לשם מה נערך‪ ,‬כמו כן‪ ,‬הביאו ציטוטים נבחרים מהדברים שנאמרו‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫אתרים נוספים בישראל להנצחת דמותו של נבי שועיב‬
‫מקומות שונים בישראל נקראו על שמו של הנביא שועיב עליו השלום‪ ,‬אף על פי שהנביא בעצמו לא‬
‫שהה בהם‪ .‬מקימי האתרים העניקו להם את שמו של הנביא‪ ,‬בתקווה ששמו יאציל מברכתו על‬
‫המקום‪.‬‬
‫כיפת נבי שועיב בשפרעם‬
‫עץ נבי שועיב במע'אר‬
‫תמונה של הכיפה‬
‫תמונה של העץ‬
‫מבנה כיפתי‪ ,‬שהוקם לפי המסורת המקומית‪ ,‬על‪-‬‬
‫עץ שיזף בעל שלושה גזעים המתנשא לגובה של כ‪1-‬‬
‫מ'‪ .‬מסופר כי העץ שימש את המבקרים שהיו‬
‫ידי צדקת אלמונית‪.‬‬
‫בדרכם לקבר נבי שועיב‪ ,‬אשר נחו בצלו‪.‬‬
‫פינת נבי שועיב בראמה‬
‫כיפת החרוב בג'וליס (מכונה גם ח'רובת נבי שועיב)‬
‫תמונה של המבנה‬
‫תמונה של הכיפה‬
‫מבנה מקומר אשר לפי המסורת הדרוזית נבנה על‬
‫ידי אישה צדיקה‪ .‬בעבר‪ ,‬שהו במקום נודרי נדרים‪,‬‬
‫ואף חולים נהגו לשהות בו בתקווה להחלמתם‪.‬‬
‫כיפה עגולה הבנויה על הקרקע‪ ,‬המציינת את מקום‬
‫עץ החרוב שגדל כאן בעבר ושנשא את שמו של‬
‫הנביא‪.‬‬
‫גם מחוץ לישראל ישנם מקומות שמנציחים את דמותו של נבי שועיב (כגון‪ :‬ואדי‬
‫שועיב בירדן או מערת נבי שועיב באל‪-‬פאראדיס בלבנון)‪ .‬מצאו מקורות מידע על‬
‫אחד מהם‪ :‬תארו‬
‫את המקום‪ ,‬כתבו איזה אירוע מחיי הנביא שועיב התרחש בו‪,‬‬
‫וסכמו בקצרה מסורות מקומיות שמסופרות על המקום‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫דבל ‪11‬‬
‫מקאם נבי אלח'דר עליו השלום בכפר יאסיף‬
‫הנביא אלח'דר עליו השלום הוא מבין החשובים בנביאיה של אמונת הייחוד‪ ,‬ואתרים רבים הוקמו‬
‫בישראל‪ ,‬בסוריה ובלבנון להנצחתו‪ .‬האתרים לזכר הנביא אלח'דר בישראל נמצאים בכפר יאסיף‪,‬‬
‫בחיפה‪ ,‬ליד דיר אל‪-‬אסאד‪ ,‬בדאלית אל‪-‬כרמל וגם ברמת הגולן (ר' טבלת האתרים הקדושים‬
‫בעמודים ‪.)11-11‬‬
‫תמונה‪ :‬מקאם אלח'דר בכפר יאסיף‬
‫אתר ההנצחה החשוב ביותר של נבי אלח'דר‬
‫הוא מקאם אלח'דר שבכפר יאסיף‪ ,‬בו‬
‫הדרוזים מבקרים בכל שנה ב‪ 17-‬לינואר‪.‬‬
‫האתר מכונה גם "אלמקאם אלשמאלי"‬
‫(מצפון)‪ ,‬להבדילו מ"אלמקאם אלע'רבי"‬
‫(ממערב) – היא מערת אליהו בחיפה –‬
‫ומ"אלמקאם אלשרקי" (ממזרח) – הוא האתר‬
‫במתלול צורים (ראו בהמשך)‪.‬‬
‫דמותו של הנביא אלח'דר‬
‫אלח'דר מתואר בהרחבה בספרים מלכים א' ו‪-‬ב' שבתנ"ך וכן בקוראן (למשל בסורת א‪-‬צאפאת‬
‫[‪ .)]30‬על פי כתבי קודש אלה‪ ,‬אלח'דר חי‬
‫שמותיו של נבי אלח'דר‬
‫ופעל בארץ ישראל בימי שלטונם של‬
‫אחאב ואחזיה מלכי ישראל‪ ,‬אשר על פי‬
‫הערכות חיו במאה ה‪ 9-‬לפני הספירה‪.‬‬
‫הנביא מתואר בכתבי הקודש כאדם בודד‪,‬‬
‫שקינא לה'‪ ,‬הטיף לייחוד האל‪ ,‬לָחַּ ם‬
‫בפולחן האלילי‪ ,‬נאבק בעוולות מוסריות‬
‫והתעמת עם המלכים‪.‬‬
‫על פי אחת המסורות הקדומות‪ ,‬הנביא מכונה בשם‬
‫"אלח'דר" ("הירוק")‪ ,‬מכיוון שבכל מקום שדרך – האדמה‬
‫הוריקה‪ .‬הנביא אלח'דר ידוע גם בשמות ובכינויים אחרים‪.‬‬
‫בתנ"ך הוא מכונה בשם "אליהו" או "אליהו התשבי";‬
‫בקוראן הוא נזכר בכינוי "אליאס" ומכונה גם "האיש‬
‫הטוב"‪ ,‬ואילו בברית החדשה הוא מכונה "מר אליאס"‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫הנביא אלח'דר הוא דמות חשובה‪ ,‬קדושה ועטופה במסתורין‪ .‬לפי המסורת הדרוזית הוא סייע‬
‫לחלשים ולנזקקים‪ ,‬נלחם והגן על אמונתו ועל כבודו של האלוהים‪ ,‬ונודע ביכולותיו לבצע מעשים‬
‫מופלאים ונסים‪ .‬סביב מעשי הנסים שביצע נבי אלח'דר נרקמו אגדות וסיפורי עם רבים‪ .‬הנביא‬
‫הדגול מסמל במסורת הדרוזית צדק ומוסר‪ ,‬נדיבות ורוחב לב‪ ,‬אומץ לב וגבורה‪.‬‬
‫סיפור עם‪ :‬מלחמת השישה בשש מאות‬
‫לפני שנים רבות יצאה קבוצה של שישה סוחרים דרוזיים למסע במדבר‪ .‬בדרכם הותקפו הסוחרים‬
‫על ידי ‪ 111‬שודדים שארבו לשיירה בצדי הדרך‪ .‬הקרב לא נמשך אלא מספר דקות‪ ,‬ולאחריו נותרו‬
‫ששת הדרוזים עומדים – ומרבית השודדים נהרגו במקום‪ ,‬ומקצתם נסו על נפשם‪ .‬כשנתפס אחד‬
‫הבורחים ונשאל לפשר בריחתו‪ ,‬הוא היה נבוך‪ ,‬עד שלבסוף סיפר שלצד הסוחרים לחמה דמות של‬
‫אדם נוסף‪ ,‬רואה ואינו נראה‪ ,‬שהכריע את הקרב לטובתם‪ .‬הדרוזים מאמינים כי היה זה לא אחר‬
‫מנבי אלח'דר‪ ,‬והמקרה נודע ברחבי העדה הדרוזית‪ .‬על כן נאמר‪" :‬יא נאסר אלסתה עלא אלסת‬
‫מיה" ("הוי‪ ,‬המנחיל ניצחון לשישה על שש המאות")!‬
‫היעזרו במקורות מידע שונים‪ ,‬ותארו‬
‫שני אירועים חשובים בחיי הנביא אלח'דר‪ .‬אם‬
‫נעזרתם בכתבי הקודש‪ ,‬הוסיפו לתשובתכם גם ציטוטים ומראי מקום מדויקים‪.‬‬
‫מבנה האתר‬
‫המקאם ממוקם בחלקו הדרום‪-‬מזרחי של כפר יאסיף‪ ,‬על גבעה המכונה בפי התושבים "תאני‬
‫אלח'דר"‪ .‬באתר ישנן חצרות רחבות ידיים עם עצי פיקוס‪ ,‬חדר עם מצבת הנצחה כיפתית‪ ,‬ח'לווה‬
‫וחדרים נוספים‪ .‬על פי המסורת‪ ,‬אלח'דר עבר במקום ומאז שורה שם ברכתו‪ .‬יש הסבורים כי‬
‫באתר המקאם נמצא קברו של אלח'דר‪ ,‬זאת בניגוד לתפישה היהודית‪ ,‬לפיה אליהו הנביא לא‬
‫נקבר כלל ‪ ,‬אלא עלה בסערה לשמים‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫דבל ‪12‬‬
‫לפניכם תמונות של ארבעה אתרים נוספים בישראל הקדושים לעדה הדרוזית‬
‫ומנציחים את אלח'דר‪ .‬היעזרו במקורות מידע שונים וכתבו בקצרה את סיפורו של כל‬
‫אחד מהם‪:‬‬
‫(לעיצוב‪ 5 :‬תמונות ‪ +‬כותרות)‬
‫‪ ‬מקאם אלח'דר עה"ש בבניאס‬
‫‪ ‬מערת אליהו בחיפה‬
‫‪ ‬מקום העליה לרגל של אלח'דר במתלול צורים‬
‫‪ ‬מקאם נבי אלח'דר בבוקעתה‬
‫‪ ‬מקום מושב אליהו הנביא בן אריות על הר חווארת'‬
‫‪26‬‬
‫מקאם נבי סבלאן עליו השלום בחורפיש‬
‫מקאם נבי סבלאן עליו השלום הוא אחד המקומות החשובים לדרוזים בישראל‪ .‬נבי סבלאן נחשב‬
‫לצדיק גדול שחי חיי סגפנות והקדיש את ימיו ואת לילותיו לעבודת האל‪ ,‬לאהבת האל ולעידוד‬
‫האמונה בו‪ .‬בזכות אלה נחשב סבלאן‬
‫הר זבול בחורפיש‬
‫לאחד מחמשת הנביאים הגדולים של‬
‫אמונת הייחוד‪ ,‬ולזכרו הוקם מקאם נבי‬
‫סבלאן על הר זבול בחורפיש‪.‬‬
‫הגעתו של נבי סבלאן להר זבול‬
‫על פי המסורת הדרוזית‪ ,‬סבלאן נרדף על‬
‫ידי קבוצה של כופרים שהתנגדו‬
‫הר זבול נמצא מדרום ליישוב הדרוזי חורפיש‪ ,‬כ‪100-‬‬
‫מטרים מעל פני הים‪ .‬עד למלחמת העצמאות ב‪-‬‬
‫‪ ,0901‬היה במקום כפר מוסלמי‪ ,‬והמוסלמים‬
‫שהחזיקו באתר אפשרו לדרוזים לעלות אליו לרגל‪.‬‬
‫לאחר שהכפר נכבש במלחמת העצמאות‪ ,‬החלו‬
‫דרוזים מהכרמל להתיישב בו‪ ,‬וכיום מרבית תושביו‬
‫הם דרוזים ומקצתם – נוצרים ומוסלמים‪.‬‬
‫תמונה‪ :‬מקאם נבי סבלאן על הר זבול בחורפיש‬
‫לאמונותיו ואורח חייו‪ ,‬והוא נאלץ לברוח‬
‫לראש הר זבול‪ ,‬שם מצא מסתור במערה‬
‫קטנה‪ .‬על פי המסורת‪ ,‬רודפיו גילו את‬
‫מקום המסתור‪ ,‬אך כדי להגיע אליו היה‬
‫עליהם לחצות את נחל כזיב‪ .‬בעודם‬
‫באפיק‪ ,‬שלח אללה ענן גדול שהמטיר מי‬
‫גשמים‪ ,‬מי הנחל גאו‪ ,‬והרודפים נסוגו –‬
‫וכך ניצל סבלאן‪ .‬קטע נחל כזיב שמדרום להר זבול נקרא בעקבות האירוע בשם "נחל חביס"‪,‬‬
‫שמקורו בשורש הערבי ח‪.‬ב‪.‬ס‪" - .‬מחסום"‪" .‬חביס" פירושו גם "נזיר מתבודד" – הגדרה‬
‫המתאימה לאישיותו של הנביא‪.‬‬
‫לפי המסורת‪ ,‬סבלאן נשאר בהר זבול במשך שנים רבות‪ ,‬והעביר את מירב זמנו בפירוש כתבי‬
‫הקודש‪ .‬יש הטוענים כי בערוב ימיו‪ ,‬החליט סבלאן לעזוב את המקום ולעבור לכפר בכא שבהר‬
‫הדרוזים בסוריה‪ ,‬שם נפטר ונקבר‪ .‬על מקום קבורתו בהר הדרוזים הוקם מקאם קבר נבי סבלאן‪.‬‬
‫היעזרו במקורות מידע שונים והוסיפו מידע על דמותו של נבי סבלאן‪ ,‬מעשיו‪ ,‬סיפור‬
‫חייו ותרומתו לערכי אמונת הייחוד‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫דבל ‪13‬‬
‫אתר מקאם נבי סבלאן בחורפיש‬
‫מתחם מקאם נבי סבלאן בחורפיש כולל מספר מבנים‪:‬‬
‫בלב המתחם נמצאת מערתו של נבי‬
‫סבלאן והחדר שמעליה‪ .‬מסופר כי בעבר‪,‬‬
‫נהגו תושבי המקום להביא אנשים‬
‫תמונה‪ :‬האולם הגדול במקאם נבי סבלאן‬
‫בחורפיש‬
‫שנחשדו בדבר עבירה למערת סבלאן לשם‬
‫השבעתם‪ .‬על פי המסורת‪ ,‬חשודים אשר‬
‫נשבעו במערה שבועת שקר לא הצליחו‬
‫להוציא הגה מפיהם – וכך ידעו מי דובר‬
‫אמת ומי משקר‪ .‬המערה קטנה במידותיה‬
‫ועשויה סלע טבעי‪ ,‬ובה מקום להדלקת‬
‫נרות‪ .‬מעל חדר הכניסה ישנן ארבע כיפות שהוקמו על‪-‬ידי שיח' סלימאן אלחרירי המוסלמי בן‬
‫המאה ה‪ .03-‬מסופר כי נבי סבלאן נגלה אל השיח' בחלום וביקש ממנו לבנות "קובה" (כיפה) מעל‬
‫למערה‪ .‬המתחם כולל גם בית תפילה‪ ,‬חדרים‪ ,‬מטבח ומחסנים – וכן גם רחבה גדולה הכוללת‬
‫תצפית מרהיבה על היישוב חורפיש וסביבותיו‪.‬‬
‫אחת לשנה‪ ,‬ב‪ 01-‬לספטמבר‪ ,‬נערכת באתר נבי סבלאן הזיארה החשובה ביותר לדרוזים אחרי החג‬
‫של נבי שועיב‪ .‬מועד העלייה לרגל הוכר על ידי מדינת ישראל כחג דרוזי רשמי‪ .‬בני העדה פוקדים‬
‫את האתר גם לאורך השנה גם כדי לקיים נדרים וליישב סכסוכים‪ ,‬ובמקאם נהוג לערוך גם טקסי‬
‫קבלת נשק על ידי טירונים דרוזים המשרתים ביחידת המיעוטים של צה"ל בתום השבוע הראשון‬
‫לשירותם הצבאי‪.‬‬
‫הסיפור על נס חורשת נבי סבלאן עליו השלום בכפר חורפיש‬
‫במורד הר זבול‪ ,‬נמצא חורשת עצי אלון‪ .‬לפי המסורת הדרוזית‪ ,‬נבי סבלאן נהג לשבת בצל העצים‬
‫ולהתפלל‪ .‬תושבי חורפיש מספרים כי לפני עשרות שנים פרצה בהר שריפה גדולה שכילתה את כל‬
‫העצים‪ ,‬למעט עצי האלון שבחורשה‪ ,‬סימן לסגולותיה המופלאות‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫בפולקלור המזרח תיכוני ישנן אגדות וסיפורי עם רבים המתארים את תכונותיו של‬
‫עץ האלון‪ .‬היעזרו במקורות מידע שונים וענו‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫מהן תכונותיו של העץ?‬
‫‪ .2‬מצאו עוד סיפור עם או אגדה המתמקדים בעצי אלון‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫טבלה‪ :‬האתרים הקדושים לבני העדה הדרוזית בישראל‬
‫לפניכם רשימה של האתרים קדושים לעדה הדרוזית בישראל‪ .‬האתרים מסודרים לפי מקומם‬
‫הגיאוגרפי‪ :‬בכרמל‪ ,‬בגליל התחתון‪ ,‬בגליל העליון‪ ,‬ברמן הגולן ובחרמון‪.‬‬
‫אתרים בכרמל‬
‫שם האתר‬
‫מיקום האתר‬
‫סוג האתר‬
‫מקאם אבו‬
‫אברהים בדלית‬
‫אל‪-‬כרמל‬
‫גרעין הכפר העתיק‬
‫דלית אל‪-‬כרמל‬
‫מקאם‬
‫סלע נס השריפה‬
‫– המוחרקה‬
‫בכרמל‬
‫פסגת ה"מוחרקה"‬
‫ברכס הכרמל‪ ,‬כ‪3-‬‬
‫ק"מ דרומית‬
‫לדלית אל‪-‬כרמל‬
‫אתר‬
‫היסטורי‬
‫מקאם אבו‬
‫עבדאללה בעספיא‬
‫ליד מעין אלעלק‬
‫בעספיא‬
‫מקאם‬
‫תפקיד האדם שעל‬
‫שמו האתר‬
‫ממנהיגי תנועת‬
‫ההכנה להופעתה של‬
‫אמונת הייחוד‬
‫במאה ה‪00-‬‬
‫נבי אלח'דר‬
‫(במקרא‪ :‬אליהו‬
‫הנביא או התשבי;‬
‫בקוראן‪ :‬אליאס) –‬
‫הרחבה בפרק‬
‫ממנהיגי תנועת‬
‫ההכנה להופעת הדת‬
‫בתחילת המאה ה‪00-‬‬
‫מערת סידנא‬
‫אלערורי בעספיא‬
‫רחוב מספר ‪7‬‬
‫בעספיא‬
‫מערה‬
‫חורשת הארבעים‬
‫כ‪ 711-‬מ' דרומית‪-‬‬
‫מזרחית‬
‫לאוניברסיטת‬
‫חיפה‬
‫צלע הר הכרמל‪,‬‬
‫ליד שכונת בת‬
‫גלים‪ ,‬חיפה‬
‫חורשת עצי‬
‫אלון‬
‫צדיק מן הכפר‬
‫עארורה שבשומרון‪,‬‬
‫שעבר להתגורר‬
‫במערה בכרמל‬
‫ארבעים צדיקים‬
‫ששהו בחורשה בימי‬
‫הפצת הדת‬
‫שם האתר‬
‫מיקום האתר‬
‫סוג האתר‬
‫כיפת קבר שיח'‬
‫מוחמד אלענזי‬
‫בשפרעם‬
‫שפרעם‬
‫קבר וכיפה‬
‫כיפת קבר השיח'‬
‫אבו ערביה‬
‫בשפרעם‬
‫כיפת נבי שועיב‬
‫בשפרעם‬
‫שפרעם (דרום‬
‫היישוב)‬
‫קבר וכיפה‬
‫שפרעם‬
‫מבנה בצורת‬
‫כיפה‬
‫עץ נבי שועיב‬
‫במע'אר‬
‫שכונת אלג'משה‬
‫מע'אר‬
‫עץ שיזף‬
‫שגובהו ‪ 1‬מ'‬
‫פינת נבי שועיב‬
‫בראמה‬
‫ראמה‬
‫מקאם יוסף‬
‫הצדיק בסאג'ור‬
‫סאג'ור‬
‫מבנה שנפגע‬
‫במלחמת‬
‫העצמאות‪,‬‬
‫כיום נותר‬
‫רק הקיר‬
‫המערבי‬
‫קבר‬
‫מערת אליהו‬
‫בחיפה (מקאם‬
‫אלח'דר)‬
‫‪-‬‬
‫מערה‬
‫טבעית‬
‫ששימשה‬
‫כמחצבה‬
‫תקופת חייו‬
‫מידע מעניין על האתר‬
‫סוף המאה ה‪-‬‬
‫‪ 01‬לספירה ‪-‬‬
‫תחילת המאה‬
‫ה‪00-‬‬
‫‪-‬‬
‫כלות דרוזיות נוהגות לעבור ליד‬
‫המקאם ביום חתונתן כדי לזכות‬
‫בברכה‪.‬‬
‫מוקד העימות בין אליהו לנביאי‬
‫הבעל והאשרה‬
‫סוף המאה ה‪-‬‬
‫‪ - 01‬תחילת‬
‫המאה ה‪00-‬‬
‫לפי המסורת אבו עבדאללה שהה‬
‫זמן ממושך בעספיא‪ ,‬ושם הוקם‬
‫אתר לזכרו‪ .‬אחת לשנה‪ ,‬ב‪07-‬‬
‫לנובמבר‪ ,‬הדרוזים מבקרים‬
‫במקום‪.‬‬
‫לפי המסורת על המערה שורה‬
‫ברכה‪ ,‬ומחלות עור רבות נרפאו‬
‫אצל אלה שמרחו על גופם חומר‬
‫לבן שמצוי על קירות המערה‪.‬‬
‫החורשה הוכרזה כשמורת טבע‪,‬‬
‫והעצים המקודשים שגדלים בה‬
‫אסורים לשימוש‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫לפי המסורת במערה זו הסתתר‬
‫אליהו הנביא בברחו מפני מלך‬
‫ישראל‪ ,‬בימי נדודיו בהר הכרמל‪.‬‬
‫תקופת חייו‬
‫מידע מעניין על האתר‬
‫המאה ה‪01-‬‬
‫לפי המסורת החרימו השלטונות‬
‫את כל העיזים משום שהתושבים‬
‫לא שילמו מסים‪ .‬השיח' הצליח‬
‫לשכנע את המושל הטורקי‬
‫להשיב את העזים לדרוזים‪ .‬מאז‬
‫דבק בו הכינוי אלענזי‪ ,‬שפירושו‬
‫איש העזים‪.‬‬
‫לפי המסורת השיח' מת בביתו‪,‬‬
‫אך במיטתו נמצאו רק בגדיו‬
‫ואילו גופתו נעלמה‪.‬‬
‫האתר מכונה בפי התושבים גם‬
‫"סת אלקובה"‪.‬‬
‫המאה ה‪01-‬‬
‫‪-‬‬
‫אתרים בגליל התחתון‬
‫תפקיד האדם שעל‬
‫שמו האתר‬
‫צדיק רב חסד‬
‫משפרעם‬
‫‪-‬‬
‫שיח'‪ ,‬אדם ירא‬
‫שמים וצדיק‪ ,‬שמעט‬
‫ידוע על אודותיו‬
‫נבי שועיב עליו‬
‫השלום‪( ,‬הרחבה‬
‫בפרק)‬
‫נבי שועיב‬
‫‪-‬‬
‫נבי שועיב‬
‫‪-‬‬
‫לפי המסורת‪ ,‬העץ נתקדש כאשר‬
‫מבקרים במקאם נבי שועיב נחו‬
‫בצלו‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬נודרים נדרים היו מגיעים‬
‫למקום זה וחולים אף נהגו‬
‫לבלות בו לילות שלמים עד‬
‫להחלמתם‪.‬‬
‫מכונה גם "יוסף‬
‫אלע'ריב" (יוסף‬
‫הזר)‪ .‬מסופר שהיה‬
‫על פי הערכות‪,‬‬
‫בתקופת‬
‫שלטון‬
‫במשך שנים היה הקבר הרוס עד‬
‫אשר שופץ באמצע המאה ה‪.11-‬‬
‫(הרחבה בפרק)‬
‫‪31‬‬
‫צדיק יהודי‪.‬‬
‫אלמובארכה‬
‫בסאג'ור‬
‫לב היישוב סאג'ור‬
‫בית שיח' אבו‬
‫אלשבל בעין עאת'‬
‫עין עאת' (ליד‬
‫סאג'ור)‬
‫אלמובארכה‬
‫‪ ,‬עץ ליבנה‬
‫קדוש‬
‫בית עתיק‬
‫מקאם קבר נבי‬
‫שועיב בחיטין‬
‫כפר חיטין‪ ,‬ליד‬
‫טבריה‬
‫כיפת שיח'ים של‬
‫אזור אלחמא ביער‬
‫לביא‬
‫בית הקברות של‬
‫הכפר הערבי‬
‫הנטוש לוביה‪,‬‬
‫ממזרח לצומת‬
‫גולני‬
‫ליד צומת גולני‬
‫בגליל התחתון‪.‬‬
‫על גבעה סמוכה‬
‫מדרום לקיבוץ‬
‫עמיעד‬
‫מקאם‪,‬‬
‫קבר‪ ,‬ח'לווה‬
‫ומבנים‬
‫נוספים‬
‫מבנה כיפתי‬
‫ואתר קבורה‬
‫צדיק שישב מתחת‬
‫לעץ‬
‫המקום מכונה גם אלשג'רה‬
‫אלמוקדסה ("העץ הקדוש")‪.‬‬
‫בן המאה ה‪00-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫אתר חשוב ביותר מבקרים בו‬
‫מדי שנה בתאריכים ‪17-11‬‬
‫לאפריל‬
‫שני שיח'ים‬
‫קדושים‪ :‬אבו‬
‫אללקא ת'אבת ואבו‬
‫אלדרע ג'אושן‬
‫ימי הפצת‬
‫הדת במאה ה‪-‬‬
‫‪00‬‬
‫‪-‬‬
‫קבר‬
‫הנביא חבקוק‬
‫ציון‬
‫היסטורי‬
‫מרחץ נבי איוב‬
‫בטבחה‬
‫אזור טבחה‬
‫שבצפון‪-‬מערב‬
‫הכנרת‬
‫מעיינות‬
‫לפי המסורת‬
‫המוסלמית‪ ,‬במקום‬
‫זה נמצא הבור‬
‫שאליו הושלך יוסף‬
‫בן יעקב בידי אחיו‬
‫נבי איוב‬
‫המאה ה‪0-‬‬
‫לפני הספירה‬
‫תקופת האבות‬
‫‪-‬‬
‫מערת נבי איוב‬
‫בטבחה‬
‫מצפון למרחץ נבי‬
‫איוב‬
‫מערה‬
‫נבי איוב‬
‫שם האתר‬
‫מיקום האתר‬
‫סוג האתר‬
‫מקום העלייה‬
‫לרגל של אלח'דר‬
‫מתלול צורים‪ ,‬ליד‬
‫דיר אלאסד‬
‫מקאם בהא אלדין‬
‫בבית ג'ן‬
‫דרום‪-‬מערב בית‬
‫ג'ן‬
‫שתי מערות‬
‫ומקאם עם‬
‫גומחה‪.‬‬
‫מבנה כיפתי‬
‫קבר שיח' אבו‬
‫חסן צאלח אבו‬
‫מלח בפקיעין‬
‫בית הקברות‬
‫הדרוזי בפקיעין‬
‫קבר‬
‫מקאם נבי חבקוק‬
‫ליד חוקוק‬
‫גוב יוסף הצדיק‬
‫ליד עמיעד‬
‫מפיץ דת‪ ,‬ידידו של‬
‫השיחק אבו ערוס‬
‫מג'ת‬
‫נבי שועיב‬
‫האימפריה‬
‫הרומית בארץ‬
‫ישראל‬
‫לא ידוע‬
‫לפי הגישה המקראית‪ ,‬הבור‬
‫נמצא דווקא בשומרון‪.‬‬
‫על פי חלק‬
‫מחוקרי‬
‫המקרא‪ ,‬איוב‬
‫חי בימיו של‬
‫משה‪.‬‬
‫על פי המסורת‪ ,‬איוב נרפא‬
‫מהצרעת שבה לקה‪ ,‬לאחר שרחץ‬
‫במי המעיין‪ .‬למעיינות שבאזור‬
‫מיוחסות תכונות ריפוי‪ ,‬ומסופר‬
‫כי השיח' אמין טריף נהג להגיע‬
‫למקום כאשר חש כאבים בגבו‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫תקופת חייו‬
‫מידע מעניין על האתר‬
‫‪-‬‬
‫מסופר כי שם התחבא הנביא‬
‫מפני רודפיו‬
‫מנהיג הדת בשנים‬
‫‪ ,0100 – 0100‬לאחר‬
‫היעלמות אלחאכם‬
‫וחמזה בן עלי‬
‫איש דת דגול‬
‫המאה ה‪00-‬‬
‫לספירה‬
‫ביקור שנתי באתר ב‪ 17-‬ליולי‬
‫המאה ה‪01-‬‬
‫כיפת סת סארה‬
‫בכסרא‬
‫כסרא‬
‫מבנה כיפתי‬
‫אלמובארכה‬
‫בכסרא‬
‫מערב הכפר כסרא‬
‫עץ חרוב‬
‫מהנשים הידועות‬
‫והחשובות בתולדות‬
‫העדה‬
‫סת סארה‬
‫ימי הנהגת‬
‫בהא אלדין‬
‫במאה ה‪00-‬‬
‫‪-‬‬
‫קבר שיח' סלמאן‬
‫אסעד אלמן‬
‫בכסרא‬
‫מקאם אלשיח'‬
‫אלפאדל בכפר‬
‫סמיע‬
‫ליד הח'לווה כסרא‬
‫ח'לווה וקבר‬
‫חכם גדול ומרפא‬
‫‪0909 - 0110‬‬
‫דרוזים המחפשים מזור למחלה‬
‫של בן משפחה נוהגים לעלות‬
‫לקברו‪ ,‬וכן בני העדה פוקדים את‬
‫המקום בימי החגים‪.‬‬
‫ליד הכיפה נבנה אולם גדול‬
‫המשמש כיום לאירועי אבל‬
‫מקומיים‪.‬‬
‫לפי המסורת‪ ,‬סת סארה ישבה‬
‫תחתיו כאשר היתה בדרכה‬
‫ממצרים לוואדי אלתים בלבנון‪.‬‬
‫העץ נחשב לנושא ברכה‪,‬‬
‫וסיפורים רבים נקשרו בו‪.‬‬
‫השיח' נקבר בחצר בית התפילה‬
‫של הכפר‪ ,‬סמוך לביתו‪.‬‬
‫דרום‪-‬מערב כפר‬
‫סמיע‬
‫מקאם וחדר‬
‫תפילה‬
‫ליד מקאם שיח'‬
‫אלפאדל רצון‬
‫האל עליו בכפר‬
‫אלמובארכה‬
‫איש הדת השני‬
‫בחשיבותו בתולדות‬
‫העדה אחרי אל‪-‬‬
‫אמיר אל‪-‬סייד‬
‫המקום נקשר‬
‫בדמותו של אלשיח'‬
‫אלפאדל‬
‫‪0101 – 0700‬‬
‫המקאם נבנה להנצחת ביקורו‬
‫בכפר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫אתרים בגליל העליון‬
‫אלמובארכה בכפר‬
‫סמיע‬
‫תפקיד האדם שעל‬
‫שמו האתר‬
‫אלח'דר‬
‫‪31‬‬
‫סמיע‬
‫קבר השיח' חליל‬
‫טאפש בכפר סמיע‬
‫חצר הח'לווה כפר‬
‫סמיע‬
‫קבר‬
‫כיפת קבר השיח'‬
‫אבו ערוס בג'ת‬
‫בסמוך לח'לווה‬
‫העתיקה בג'ת‬
‫קבר‬
‫אלמובארכה בג'ת‬
‫‪ 011‬מ' דרומית‬
‫מקברו של שיח'‬
‫אבו ערוס בג'ת‬
‫יאנוח'‬
‫עץ אלון גדול‬
‫מקאם נבי סבלאן‬
‫בחורפיש‬
‫הר זבול מדרום‬
‫לחורפיש‬
‫חורשת נבי סבלאן‬
‫בחורפיש‬
‫מקאם נבי יהודה‬
‫בן יעקוב בעמק‬
‫החולה‬
‫חורשת העשרה‬
‫בעמק החולה‬
‫מורד הר זבול‬
‫מקאם‪,‬‬
‫מערה‪,‬‬
‫מספר מבנים‬
‫וכיפות‬
‫חורשת עצי‬
‫אלון‬
‫מקאם וקבר‬
‫ליד קיבוץ‬
‫הגושרים בעמק‬
‫החולה‬
‫ג'וליס‬
‫שמורת טבע‬
‫מקאם קבר שיח'‬
‫שמס ביאנוח'‬
‫כיפת שיח' עלי‬
‫פארס בג'וליס‬
‫עמק החולה‬
‫המאה ה‪00-‬‬
‫במקום קבורים גם בן אחיו שיח'‬
‫צאלח בן סלמאן ובתו‪ ,‬פאטמה‪,‬‬
‫שכונתה "אם נסיב"‪ ,‬והיתה‬
‫לסמכות דתית בכירה בכפרה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫לעץ מיוחסות סגולות טובות‬
‫מקאם‬
‫הנצחה וקבר‬
‫שיח' מכובד וידוע‬
‫מהצדיקים הידועים‬
‫בחסדיהם וניסיהם‬
‫המאה ה‪00-‬‬
‫נבי סבלאן (הרחבה‬
‫בפרק)‬
‫המאה ה‪01-‬‬
‫נבי סבלאן‬
‫‪-‬‬
‫שיח' שמס נודע ביכולות הריפוי‬
‫שלו‪ ,‬ועד היום באים דרוזים‬
‫לקברו כדי להירפא ממחלות‬
‫ולהתברך בבריאות טובה‪.‬‬
‫אחד המקומות הקדושים‬
‫לדרוזים בישראל‪ ,‬אליו‬
‫מתקיימת ביקור קבוצתי ב‪01-‬‬
‫לספטמבר‪( .‬הרחבה בפרק)‬
‫‪-‬‬
‫יהודה בן יעקב‬
‫תקופת האבות‬
‫‪-‬‬
‫שבעת החסידים‬
‫שהיו בחברת סת‬
‫שעואנה (ר' להלן)‬
‫שיח' עלי פארס‪,‬‬
‫נחשב לאיש הדת‬
‫השלישי בחשיבותו‬
‫אחרי אמיר אל‪-‬סייד‬
‫ואלשיח' אלפאדל‬
‫שימש כסמכות‬
‫הרוחנית העליונה‬
‫בעדה בישראל וכיהן‬
‫כראש העדה במשך‬
‫‪ 17‬שנים עד מותו‬
‫נבי שועיב‬
‫תקופת האבות‬
‫לפי המסורת‪ ,‬בחורשה שהו‬
‫שבעת החסידים שהיו בחברת‬
‫סת שוועאנה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מת ב‪0993-‬‬
‫ביום השנה לפטירתו‪ ,‬כל ‪1‬‬
‫לאוקטובר‪ ,‬נערך במקום טקס‬
‫לזכרו בהשתתפות מנהיגי העדה‬
‫ונציגי הממשלה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הכיפה מציינת את עץ החרוב‬
‫שהיה בעבר במקום‪.‬‬
‫שיח' עלי פארס‬
‫‪-‬‬
‫מהבולטים במפיצי‬
‫הדת הדרוזית בימי‬
‫ייסודה‬
‫שני אחים צדיקים‬
‫המאה ה‪00-‬‬
‫המערה שבה התגורר שיח' עלי‬
‫פארס במשך ‪ 01‬יום במטרה‬
‫להתבודד ולעבוד את האל‪.‬‬
‫מכונה גם "אל‪-‬נקאטה"‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫קבר וכיפה‬
‫מקאם קבר שיח'‬
‫אבו אמין טריף‬
‫בג'וליס‬
‫ביתו של שיח'‬
‫אמין טריף ג'וליס‬
‫קבר ומקאם‬
‫כיפת החרוב‬
‫בג'וליס (ח'רובת‬
‫נבי שועיב)‬
‫טפטפת שיח' עלי‬
‫פארס ליד ג'וליס‬
‫ג'וליס‬
‫כיפה עגולה‬
‫הבנויה על‬
‫הקרקע‬
‫מערה‬
‫כיפת שיח' אבו‬
‫אלסראיא ענאים‬
‫בן מוחמד בירכא‬
‫קברי שני האחים‬
‫בירכא‬
‫כיפת שיח' יוסף‬
‫אלע'דבאן בירכא‬
‫‪ 1.7‬ק"מ ממזרח‬
‫לג'וליס‪.‬‬
‫פאתי בית הקברות‬
‫הצפוני בירכא‪.‬‬
‫קבר וכיפה‬
‫סמוך לקברו של‬
‫השיח' אבו‬
‫אלסראיא בירכא‬
‫בית הקברות‬
‫המזרחי בירכא‬
‫שני קברים‬
‫איש דת רב פעלים‬
‫שתרם רבות לשיפוץ‬
‫מקאם נבי שועיב‬
‫בחיטין‬
‫מהפעילים הבולטים‬
‫בימי הפצת הדת‬
‫החדשה בגליל‬
‫‪-‬‬
‫מת ב‪0900-‬‬
‫המאה ה‪01-‬‬
‫תקופה‬
‫קדומה‪ ,‬אין‬
‫תיארוך מדויק‬
‫המאה ה‪01-‬‬
‫קבר‪ ,‬מבנה‬
‫כיפתי‬
‫תלמידו ורעו של‬
‫שיח' עלי פארס‪,‬‬
‫נחשב לחכם דת גדול‬
‫כיפת אלשמאמה‬
‫בירכא‬
‫ירכא‬
‫מבנה כיפתי‬
‫קטן‬
‫לא ידוע‬
‫אלמובארכה‬
‫בירכא‬
‫ירכא‬
‫כיפה‬
‫שטוחה‬
‫לא ידוע‬
‫לפני כמה‬
‫מאות שנים‪,‬‬
‫אין תיארוך‬
‫מדויק‬
‫אין תיארוך‬
‫מדויק‬
‫כיפת קבר יוסף‬
‫הצדיק בירכא‬
‫מרכז היישוב ירכא‬
‫קבר וכיפה‬
‫על פי המסורת‬
‫הדרוזית‪ ,‬יוסף‬
‫תקופת‬
‫האבות‪ ,‬אין‬
‫על האחים‪ ,‬שאהבו מאוד איש‬
‫את רעהו‪ ,‬חוברו אגדות וסיפורי‬
‫עם רבים‪.‬‬
‫בערבי ראשון וחמישי וגם‬
‫בעשרת הימים שקודמים לחג‬
‫הקורבן‪ ,‬נוהגים בני המקום‬
‫להדליק נרות שמן בצד קברו‪.‬‬
‫לפי המסורת‪ ,‬במקום שהתה‬
‫דמות דרוזית חשובה וידועה‪,‬‬
‫וישנן גרסאות שונות לגבי‬
‫זהותה‪.‬‬
‫יש הטוענים כי קבור תחתיה‬
‫צדיק דרוזי גדול‪ ,‬אך אין נוקבים‬
‫בשמו‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪32‬‬
‫בית שיח' עלי‬
‫פארס בירכא‬
‫בית שיח' סעיד‬
‫עליאן בירכא‬
‫מקאם נבי אלח'דר‬
‫בכפר יאסיף‬
‫ביתו של שיח' עלי‬
‫פארס בירכא‬
‫חצר הח'לווה‬
‫שליד בית סעיד‬
‫עליאן בירכא‬
‫כפר יאסיף‬
‫קבר שיח' אבו‬
‫מוחמד‬
‫אלכוויכאני‬
‫בכוויכאת‬
‫קבר שיח' אבו‬
‫ג'מעה באכליל‬
‫סמוך לכניסה‬
‫לקיבוץ בית העמק‬
‫(הכפר ההרוס‬
‫כוויכאת)‬
‫‪ 3‬ק"מ צפונית‪-‬‬
‫מזרחית לאבו‬
‫סנאן‬
‫קבר שיח' אבו‬
‫עבדאללה‬
‫במימאס‬
‫קבר שיח' אבו‬
‫מוחמד אלחנבלי‬
‫בחנבליה‬
‫מקאם נבי זכריה‬
‫באבו סנאן‬
‫מטע זיתים מצפון‬
‫לחירבת מימאס‬
‫(ליד אבו סנאן)‬
‫כ‪ 1-‬ק"מ מערבה‬
‫לקיבוץ יחיעם‬
‫הצדיק היה יוסף בנו‬
‫של יעקב‬
‫עלי פארס‬
‫ציון‬
‫תיארוך מדויק‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫מחכמי הדת‬
‫הדרוזית במאה ה‪-‬‬
‫‪11‬‬
‫נבי אלח'דר‬
‫מת ב‪0970-‬‬
‫באתר קבורים מספר שיח'ים‬
‫וחכמי דת נוספים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫שיח' אבו מוחמד‪,‬‬
‫ממפיצי הדעוה‪.‬‬
‫ימי ייסוד הדת‬
‫במאה ה‪00-‬‬
‫אחד המקומות הקדושים‬
‫לדרוזים בישראל‪ ,‬אליו‬
‫מתקיימת ביקור שנתי לרגל ב‪-‬‬
‫‪ 17‬לינואר (הרחבה בפרק)‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫קבר‬
‫מפיץ דת שעמד‬
‫בראש הכפר אכליל‬
‫שליד אבו סנאן‬
‫בתקופת הדעוה‬
‫מפיץ דת וראש הכפר‬
‫מימאס שנחרב‬
‫ימי ייסוד הדת‬
‫במאה ה‪00-‬‬
‫הכינוי "אבו ג'מעה" מקורו‬
‫במנהגו של השיח' לכנס את כל‬
‫השיח'ים במטע הזיתים שבכפר‬
‫לדיונים בענייני דת‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫קבר‬
‫ממפיצי הדעוה‪ ,‬ראש‬
‫הכפר אנחבליה‬
‫שנחרב‬
‫לפי המסורת‬
‫הדרוזית‪ ,‬היה אביו‬
‫של יחיא‪ ,‬המזוהה‬
‫עם יוחנן המטביל‬
‫עליו השלום‪.‬‬
‫צדיק גדול שנודע‬
‫בבקיאותו ברזי‬
‫אמונת הייחוד‬
‫צדיק וחסיד ירא‬
‫שמים‬
‫ימי ייסוד הדת‬
‫במאה ה‪00-‬‬
‫‪-‬‬
‫תקופת‬
‫האבות‪ ,‬אין‬
‫תיארוך מדויק‬
‫לפי המסורת נבי זכריא שהה‬
‫באחת המערות שבאבו סמאן‪,‬‬
‫ולזכרו הוקם המקאם‪.‬‬
‫המאה ה‪03-‬‬
‫‪-‬‬
‫סוף המאה ה‪-‬‬
‫‪03‬‬
‫לפי המסורת המקומית‪ ,‬בעבר‬
‫בלילות בקע אור מקברו‪.‬‬
‫תקופת חייו‬
‫מידע מעניין על האתר‬
‫כל הפריטים שנמצאים בחדר‬
‫המקאם צבעם אדום (והוא‬
‫הצבע שמייצג את אלח'דר‬
‫במצוות הדתיות הדרוזיות)‬
‫אחד המקומות הקדושים לעדה‪,‬‬
‫אליו מתקיים ביקור שנתי ב‪17-‬‬
‫לאוגוסט (הרחבה בפרק)‪.‬‬
‫בשנת ‪ 0999‬קבעו מנהיגי העדה‬
‫את ה‪ 31-‬למאי כמועד שנתי‬
‫לביקור באתר‪.‬‬
‫אתר קבורה‬
‫מקאם‬
‫ומספר‬
‫מבנים‬
‫נוסים‬
‫קבר‬
‫קבר‬
‫ימי ייסוד הדת‬
‫במאה ה‪00-‬‬
‫צפון אבו סנאן‬
‫מבנה כיפתי‬
‫קבר סידנא אבו‬
‫פייסל באבו סנאן‬
‫בית הקברות‬
‫הדרוזי באבו סנאן‬
‫קבר‬
‫קבר סידנא אבו‬
‫חוסין אבו סנאן‬
‫מערב אבו סנאן‬
‫ציון קבר‬
‫שם האתר‬
‫מיקום האתר‬
‫סוג האתר‬
‫מקאם נבי אלח'דר‬
‫בבוקעתה‬
‫בוקעתה‬
‫מקאם‬
‫תפקיד האדם שעל‬
‫שמו האתר‬
‫נבי אלח'דר‬
‫‪-‬‬
‫מקאם נבי יעפורי‬
‫במג'דל שמס‬
‫סקעת יעפור‪ ,‬כ‪-‬‬
‫‪ 111‬מ' צפונית‬
‫לבריכת רם‬
‫עין קיניה‬
‫מקאם‬
‫ממלוויו של הנביא‬
‫מוחמד‬
‫המאות ה‪1-‬‬
‫וה‪0-‬‬
‫קבר ומבנה‬
‫כיפתי‬
‫תקופת‬
‫האבות‪ ,‬אין‬
‫תיארוך מדויק‬
‫מקאם קבר שיח'‬
‫עות'מאן אלחזורי‬
‫ליד עין קיניה‬
‫‪ 0‬ק"מ מצפון לעין‬
‫קיניה‬
‫מקאם וקבר‬
‫חורשת שבעת‬
‫החסידים ליד עין‬
‫קיניה‬
‫בקרבת קבר‬
‫השיח' עות'מאן‬
‫חורשה‬
‫מקום מושב‬
‫איליא הנביא בן‬
‫אריות ליד עין‬
‫קיניה‬
‫מקאם אלח'דר‬
‫בבניאס‬
‫כיפת סת סארה‬
‫הר חווארית'‪,‬‬
‫מזרחית לעין‬
‫קיניה‬
‫מקאם‬
‫מעל מעיינות‬
‫הבניאס‬
‫ליד מעיינות‬
‫רמת הגולן והחרמון‬
‫מקאם קבר סת‬
‫שועאנה בעין‬
‫קיניה‬
‫אחת הדמויות‬
‫הידועות בהיסטוריה‬
‫הדרוזית‪ ,‬נחשבת‬
‫לצדיקה ולדמות‬
‫מופת‬
‫צדיק ודמות מופת‬
‫שחי לפני לאפי‬
‫שנים‪ .‬ישנה סברה כי‬
‫השיח' הוא אביה של‬
‫סת שועאנה‪.‬‬
‫החורשה מיוחסת‬
‫לשבעת החסידים‬
‫שהצטרפו לסת‬
‫שועאנה ולאביה‬
‫אלח'דר‬
‫תקופת‬
‫האבות‪ ,‬אין‬
‫תיארוך מדויק‬
‫‪-‬‬
‫אין תיארוך‬
‫מדויק‬
‫חורשה בת ‪ 03‬עצי אלון בני‬
‫מאות שנים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫לפי המסורת‪ ,‬אליהו ישיב תחת‬
‫עץ גדול שהיה במקום ושתה ממי‬
‫המעיין שנבע בצדו‬
‫מבנה כיפתי‬
‫אלח'דר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫קבר וכיפה‬
‫סת סארה‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪33‬‬
‫בבניאס‬
‫מקאם סידנא‬
‫סולטן אברהים בן‬
‫אדהם בבניאס‬
‫הבניאס‬
‫קבר ומבנה‬
‫כיפתי‬
‫דמות מופת‪ ,‬סגפן‬
‫ואדם רוחני ונודע‬
‫שמוצאו בפרס‬
‫המאה ה‪1-‬‬
‫לפי המסורת‪,‬סידנא אברהים‬
‫היה מלך שפרש מחיי העולם‬
‫הזה וויתר על מלכותו כדי‬
‫להתמסר לעבודת הבורא‪.‬‬
‫משימת סיכום‪:‬‬
‫איסוף‪ ,‬עיבוד והצגה של מידע על אחד האתרים הקדושים‬
‫בחרו מתוך טבלת האתרים הקדושים את אחד האתרים שלא נדונו בפרק בהרחבה‪ ,‬והכינו עליו‬
‫עבודה‪.‬‬
‫בחירת האתר‪:‬‬
‫לפני שאתם בוחרים באתר‪ ,‬כדאי לבדוק‪ :‬מי אחראי על ניהולו ועל תחזוקתו? האם ישנם‬
‫מספיק מקורות מידע זמינים ומקיפים עליו? האם יש לאתר ייחוד ויש בו עניין?‬
‫לאחר שהחלטתם ובחרתם באתר שמעניין אתכם‪:‬‬
‫קראו עליו ובקרו בו (מומלץ להגיע לאתר בתיאום מראש כך שתוכלו לקבל הסבר במהלך‬
‫הביקור)‪ .‬מומלץ להוסיף ראיון עם איש מטעם המקום או אדם אחר שנוהג לבקר בו‪.‬‬
‫בעבודותיכם התייחסו לנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מתי נוסד האתר?‬
‫‪‬‬
‫איזו דמות האתר מנציח‪ ,‬ומה סיפור חייה?‬
‫‪‬‬
‫אילו מבנים כולל האתר? האם ומתי שופץ?‬
‫‪‬‬
‫מהם תולדותיו?‬
‫‪‬‬
‫אילו סיפורים מהמסורת הדרוזית נקשרו באתר?‬
‫‪‬‬
‫אילו מנהגים או טקסים נהגו לערוך בו בעבר‪ ,‬והאם הם מתקיימים כיום?‬
‫‪‬‬
‫האם האתר נחשב לקדוש גם בדתות אחרות?‬
‫‪‬‬
‫בחרו דרך יצירתית להצגת הממצאים‪ :‬מצגת דיגיטאלית ‪ /‬סרט תדמית קצר ‪ /‬תערוכת‬
‫צילומים מלווה בהסברים ‪ /‬תיעוד של ראיון עם האחראי על האתר או עם אחד מהמאמינים‬
‫המרבים לפקוד אותו‪.‬‬
‫בהצלחה!‬