1. No category

‫מתוך הספר‪ :‬יעל וילצייק אביעד ויואב מזא״ה‪" ,‬אלימות אילמת ‪ -‬גברים כקורבנות" ‪2014‬‬
‫פרק שני‬
‫הגבר כקורבן של אגרסיה נשית‬
‫ימית נפטוב*‬
‫מבוא‬
‫לאחרונה‪ ,‬מספר לא מבו טל של כתבות ב ט לוויזי ה ובעי תונו ת חושף בפני הציבור תופעות‬
‫מ חרידו ת של אלי מו ת במשפחה ו של תוקפנו ת מיני ת‪ .‬אול ם כל אלה‪ ,‬כ מו גם רו ב רוב ה של‬
‫הספרות המקצועית ו ה א קד מי ת שבנו שא‪ ,‬עוסקי ם בעי קר ב אלי מו ת וב תו קפנו ת המופני ת‬
‫כלפי נ שי ם‪ .‬מרבי ת הנתונים מ תארי ם מגמו ת ב שכי חויו ת של מספר הנשים המוכות והנפגעות‬
‫מיני ת; של מספר הנשים ש מדוו חו ת למשטרה ולגור מי ם א חרי ם כגון ארגוני סיו ע; ו עוד‪ .‬עם‬
‫ז א ת‪ ,‬קיי ם קו שי למצוא הערכות לגבי מיד ת האלימו ת במשפחה המופנית כלפי גברי ם‪ .‬יתר ה‬
‫מזו‪ ,‬חסר גם מידע לגבי גי לויי ם א חרי ם של אגר סי ביו ת נשית כלפי גברי ם ב מגוון הסוגי ם‬
‫של מערכות י חסי ם (ל או דוו ק א במשפחה)‪ .‬נוכח עובדו ת אלו‪ ,‬עלול ל היוו צר הרושם כי‬
‫התופעה אינ ה מ ת קיי מ ת כלל‪ .‬חשיפה חד־סטרית זו ב שילוב עם מ מצ אי המחקרים הא חרוני ם‬
‫המעידים על כך ש שיעורי ההשתתפות של הנשים ב אירו עי ם המערבים ה תנ הגויות אגר סי ביו ת‬
‫בכלל וכ אלו המופנות כלפי גברי ם בפרט גדלי ם עם השנים‪ ,‬מעצימי ם את החשיבות הרבה‬
‫שבבחינה מעמיקה של תופעת הקורבנו ת הגברית הנגרמת ב ע טיין של פעולו תי הן ה אגר סיביו ת‬
‫של נ שים‪.‬‬
‫מהי תופעת הפגיעה הנשית בגברי ם? מה היקפה בפועל? מה טבען של הנפשות‬
‫שלוקחות בה חלק? מ הן השלכות הפגיעה על ה קורבן ומה מ א פייניו? מהו יחס החברה אל‬
‫התופעה ו אל קורבנו תי ה? כי צד בא יחס ז ה לי די בי טוי ומה השפעתו? שאלו ת אלה ונו ספו ת‬
‫אמנם ז כו לתשובה מ סוי מ ת לאחרונה (‪ ,)? 16^ 611, 2010‬אך המענה ש סיפ קו עלי הן חו קרי ם‬
‫שוני ם מעורפל ב מיד ה רבה ונרא ה כי אינו הולם מספיק סוגי ה זו‪ ,‬שכן לא היה ב אפ שרו תו‬
‫עד כה לעורר את ת שומת הלב הראוי ה אל תופעת האגרסיה הנשית המופנית כלפי גברי ם‪1.‬‬
‫מ טרו תיו של מא מר ז ה הן אפוא להפיג את הערפל שעוטה את הת שובות שני תנו בעבר;‬
‫* דוקטורנטית במכון לקרימינולוגיה‪ ,‬הפקולטה למשפטים‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫‪ 1‬יש להבהיר כי למרות קיומם של זוגות מאותו מין‪ ,‬המאמר לא יעסוק בהיבט זה של הנושא‪ ,‬וזאת על סמך‬
‫ההערכה כי המצב הנפוץ הוא של זוגות הטרוסקסואליים‪ .‬כמו כן‪ ,‬בלא מעט מקרים האגרסיביות הנשית‬
‫מופנית כלפי ילדים זכרים‪ ,‬בין שמדובר בבנן ובין שבקטין אחר‪ ,‬ואולם המאמר יעסוק באגרסיביות נשית‬
‫המופנית כלפי גברים בוגרים בלבד (על פי הגדרת ״בגיר״ בחוקי מרבית מדינות העולם‪ ,‬כלומר‪ ,‬גברים מגיל‬
‫‪ 16‬או ‪.)18‬‬
‫‪35‬‬
‫ימית נפטוב‬
‫להדגיש את המאפייני ם היי חודיי ם של התופעה ‪ -‬ובעי קר של הקורבנו ת ו צור כי ה ם; ול עורר‬
‫מודעו ת ל ס טר או טיפי ם שנוטי ם ללוו ת ה על י די הפרכתם‪ .‬חשיפה צי בורי ת לתופעה מסקרנת‬
‫זו תעורר מודעו ת ל קיו מ ה‪ ,‬תעודד ת חיל תו של שיח א קד מי בתחום ו ת סיי ע בגיבו ש המלצות‬
‫כלליו ת לפיתוח וליי שו ם של תכניו ת התערבות ו מדיניו ת מ ת אי מו ת שתאפשרנה ל ה תמודד עם‬
‫הסוגיה הנדונה בדג ש על סיו ע ל קורבנו ת הספציפיי ם‪.‬‬
‫אגרסיה נשית‬
‫ההגדרה הרוו ח ת בחקר אגר סי ביו ת נ שית מתארת תוקפנו ת נשית ככל צור ת התנהגות הננקטת‬
‫על י די אי ש ה‪ ,‬המכוונ ת לגרי מ ת נז ק או פציעה (;^‪0001311 & 060061, 20093, 2009‬‬
‫‪ & §16060, 1986‬ץ‪ 2.)£3 § 1‬המונח ״נז ק״ נ תון לפרשנות רחבה ו מ תיי ח ס‪ ,‬בין הי תר‪ ,‬לנז ק‬
‫רג שי ( כגון בושה או השפלה); נז ק חברתי (למשל בי דו ד או הדר ה); נז ק כלכלי (הטלת‬
‫״ קנ סו ת״); ו כ מו בן נז ק פיזי בדרגו ת שונו ת (‪.)^ 6^ 10800, 1994‬‬
‫ס קירו ת הי ס טוריו ת (‪ )0601§ 6, 2002, 2007‬ו תי עודי ם אנ תרו פולוגיי ם חוצי‬
‫תרבויו ת (‪ )^ 6^ 10800, 1994‬מעידי ם ב בירור על כי אגר סי ביו ת נשית בכלל ו כזו המופני ת‬
‫כלפי גברי ם בפרט התקיימה מ אז ומעול ם‪ .‬יתר ה מכך‪ ,‬שיעור ההשתתפות של נשים ב אירו עי ם‬
‫שוני ם המערבים ה תנ הגויות אגר סי ביו ת גדל עם השנים (‪0 3 ^ 10 & ? 01161, 2011; 0601§ 6,‬‬
‫‪ .)2007; ^ 618110§, 2009; §113^ 8, 2009‬עם ז א ת‪ ,‬המידע הקיים על אודו ת ה אגר סיביו ת‬
‫הנשית וב א שר לגור מי ם שיו צרי ם ו מ ש מרי ם אותה‪ ,‬מצומצ ם ביו תר‪ .‬בהשפעת ה ס טר או טיפי ם‬
‫החברתיים הרוו חי ם בנו שא‪ ,‬כ מו למשל זי הוי האישה עם תכונו ת של פ סיביו ת ו חול שה‪,‬‬
‫התמקדו רו ב המחקרים שבוצעו בתחום ה אגר סיביו ת בעי קר בגברי ם‪ .‬הגם ש חוקרי ם א חדי ם‬
‫התייחסו ל אגר סיביו ת נ שית‪ ,‬לא עלה ביד ם לגבש גישה א חיד ה או שילוב קווי של גור מי סי כון‬
‫אשר י ס בירו את פשר התוקפנות הנשית‪ ,‬או לצורך העניין‪ ,‬אף לא הוצעו מודלי ם חד־משמעיים‬
‫שי סבירו את טיב ה של תוקפנות גברי ת (‪ .)^ 016} 11, 0 1 § 618, & ! 30^ 800, 2004‬המשתנים‬
‫ה מרכזיי ם א שר התגלו כבעלי השפעה מ סוי מ ת על סי כויי האישה להפוך ל תוקפני ת הם רקע‬
‫של קורבנו ת פיזי ת ו‪ /‬או מיני ת‬
‫^ ‪63 ^ 000^, ^ 11161, & §1311, 2003; 00117, ? 16^ 611,‬‬
‫;‪31 & £086^ 631, 1993‬ק‪? 1226^, 2002; £1306, ^ 3126000061, & ^ 01161, 2003; ? 010‬‬
‫‪, 1994‬ץ‪ 016‬ק מ ט מ & ‪ .)£^ 30, 1998; ^ 006‬כ מו כן‪ ,‬נמצא כי להתנהגות אגר סיבי ת‬
‫קשר חז ק‪ ,‬ביי חוד אצל נ שי ם‪ ,‬ל מגוון רחב של בעיו ת בתחום ברי או ת הנפש‪ ,‬בעי קר בגיל‬
‫ההתבגרות‪ .‬בעיו ת אלו כוללו ת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬די כ און עמוק‪ ,‬חרדה‪ ,‬וי כו לו ת תפ קוד חברתי דלו ת‬
‫(‪^, 2008‬־‪^30, 0 3 ^ 0006, 0311^ 611, §^ 111^ 30, & §00‬־§ ;‪.)^ 016111 61 31., 2004‬‬
‫‪ 2‬חשובה ההבחנה בין מושג האגרסיביות (מ‪ )3§§!68810‬למושג ההתעללות (‪ .)3^086‬פעמים רבות משתמשים‬
‫החוקרים בשני מושגים אלה בכפיפה אחת או כמילים נרדפות‪ ,‬שכן לרוב‪ ,‬אגרסיביות מכילה אלמנטים של‬
‫התעללות וההתעללות כוללת התנהגויות אגרסיביות‪ .‬חוקרים אשר לא עמדו על השוני המהותי שבין שני‬
‫המושגים עלולים להעמיד בספק את ממצאי מחקריהם‪ .‬השוני מסתכם בכך שהגדרת האגרסיביות אינה‬
‫דורשת את נוכחותו של מרכיב הכוח‪ ,‬השליטה או ההפחדה שמאפיין את ההתעללות‪ .‬כך‪ ,‬בעוד אגרסיביות‬
‫מתמקדת בכוונת התוקף לפגוע בקורבנו‪ ,‬התעללות מדגישה את מטרתו של המתעלל להביע כוחו ולכפות‬
‫שליטתו על הקורבן (^‪.)00013111 & 0600061, 20093, 2009‬‬
‫‪36‬‬
‫הגבר כ קור בן של אגרסיה נשית‬
‫גור מי סי כון נוספי ם ש מוזכרי ם לעתים כ מנב אי ה תנ הגויות אגר סי ביו ת של נשים הם‬
‫מעמד סו ציו־ א קונו מי נ מוך‪ ,‬ו ה תגוררו ת ב אזורי ם רוויי אלי מו ת ו תו ק פנו ת; כך‪ ,‬המתח ו הל חץ‬
‫שהעוני מ חולל מ שליכי ם י שירו ת על ה שימו ש של האישה ב אגר סיביו ת‪ .‬ה תגוררו ת ב אזו רי ם‬
‫מפוקפקים משליכה על אגר סי ביו ת נשית בכמה או פני ם‪ :‬מצד א חד‪ ,‬אם הנערה או האישה‬
‫מ תגורר ת ב אזו ר ״ מ סו כן״‪ ,‬גוברי ם סי כויי ה ליפול קור בן‪ ,‬וכ א מור‪ ,‬הדבר מעלה את סי כויי ה‬
‫להפוך עצמה ל אגר סיבי ת‪ .‬מצד שני‪ ,‬קיי מ ת טענה כי נשים מ שכונו ת מצוק ה הורגלו להשתמש‬
‫ב אלי מו ת מ סוגי ם שוני ם ככלי הי שרדו תי או ככלי להשגת מבו ק שן (‪^, 2002‬־‪.)§■^30 & 800‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬לנוכח הקשר שנמצא בין מעמד סו ציו־ א קונו מי נ מוך לצפיי ה מרוב ה ב ט לוויזי ה‪,‬‬
‫מחקרים מא שרי ם כי אנ שים המ ש תייכי ם למעמד סו ציו־ א קונו מי נ מוך מועדי ם יו תר ל שי מו ש‬
‫בטכני קו ת אגר סי ביו ת עקב תי אורי אלי מו ת בכלי התקשורת ההמונית שאליהם הם נחשפים‬
‫(‪, ? 016^, & 10068, 1999‬־‪.)631^ 61‬‬
‫בהתייחס להגדרתה של האגרסי ה הנשית במחקר‪ ,‬ני תן לז הו ת ב קרב הנשים‬
‫התוקפניות שיוך לאחת מ ש תי ק טגוריו ת‪ :‬נשים תו קפניו ת ב אופן כללי‪ ,‬ונ שי ם תו קפניו ת כלפי‬
‫בן הזוג בלבד‪ .‬נשים מ ה קטגורי ה הראשונה מ שתמ שות ב אלי מו ת וב תו קפנו ת מ סוגי ם שוני ם‬
‫ב מגוון מצבי ם; הן מ או פיינו ת ב הי ס טורי ה פלילי ת‪ ,‬וי ש סי כוי רב יו תר כי תגענה לכלא‪ .‬גור מי‬
‫ה סיכון להפוך לאישה כזו הם התבגרות בבי ת אלי ם‪ ,‬ור קע של התעללות (לרוב ני צו ל מיני)‬
‫בילדו ת כ מו גם במערכות י חסי ם אינ טי מיו ת‪ .‬המניעים של נשים אלה לנ קוט טכני קו ת אלי מו ת‬
‫עלולים ל היו ת אינ ס טרו מנ טליי ם‪ ,‬ול ש מ שן להשגת הסכמה ו היענו ת ‪ -‬או שליטה‪ .‬על פי רוב‪,‬‬
‫תאשמנה נשים אלה גור מי ם חיצוניי ם ב תו קפנו תן (למשל‪ ,‬בני זו ג); תטענה ל אי בוד שליטה‬
‫פ ת או מי; ו הן עלולו ת להביע ר צון לפגוע בעצמן וב א חרי ם‪ .‬לעומת ז א ת‪ ,‬נשים מ ה קטגורי ה‬
‫השנייה נו טו ת ליי ש ם התנ הגויות תו קפניו ת כלפי בני זו גן בלבד‪ ,‬כלו מר‪ ,‬רק בהקשר של‬
‫מערכת י חסי ם אינ טי מי ת (‪^ 30§0101! 00860-‬‬
‫& ‪63 ^ 000^ 6! 31., 2003; ^ 00800‬‬
‫‪_00110§, 2002‬מ)‪ .‬לא סביר שנשים אלו חוו התעללות נרחבת ו חמור ה במשפחת המקור‪,‬‬
‫אלא כי ל מדו בבגרו תן‪ ,‬באמצעו ת מערכות י חסי ם קוד מו ת או נוכ חיו ת‪ ,‬ש אגר סיביו ת היא‬
‫דרך מקובל ת ויעיל ה ל ה תמודד עם קונפלי קט ולבט א כעס בזוגיו ת (;‪63 ^ 000^ 6! 31., 2003‬‬
‫‪, & ^ 3^ 800, 2009‬ז‪§ 6‬ז‪6‬‬
‫^‪ 3‬מ ‪ .)€0013^1, 0611061•,‬ב קרב נשים אלו‪ ,‬גובר ת הסבירו ת‬
‫כי תשתמשנה ב אלי מו ת כהגנה עצמית כנגד בני זוגן‪ ,‬ו אול ם הן תיי שמנ ה טכני קו ת תוקפנו ת‬
‫חמורו ת פחות מא שר נשים ה שייכו ת ל ק טגורי ה הראשונה‪ .‬עם ז א ת‪ ,‬י ש להבהיר כי במונח‬
‫״הגנה עצמי ת״ אין הכוונה בהכרח להגנה מתקיפה פיזי ת או מ האיו ם בה‪ ,‬אלא הגנה מכל‬
‫שנתפס בעיני האישה כ איו ם מצד בן הזוג‪ ,‬ובכלל ז ה איו מי ם פ סי כולוגיי ם‪ ,‬כלכליי ם‪ ,‬ו א חרי ם‬
‫(‪.)63 ^ 000^ 6! 31., 2003‬‬
‫העבודה המחקרית המועטה שנעשתה בתחום עוסקת בעי קר ב סוג ה א חרון המ תואר‬
‫לעיל של נשים אגר סי ביו ת‪ ,‬כלו מר‪ ,‬ב אגר סיביו ת נ שית במערכו ת י חסי ם זוגיו ת‪ .‬ז א ת לנוכח‬
‫התפיסה הרוו חת‪ ,‬כי אם הנשים אכן מפעילו ת סוגי ם שוני ם של אגר סי ביו ת (עובדה ש הלוקים‬
‫בחשיבה ס טר או טיפי ת עדיין מפקפקים בה)‪ ,‬הם ב אי ם לי די בי טוי ב תפ קידי ם ה תואמי ם‬
‫ל אוריינ טצי ה של תפ קידן ה מגדרי‪ ,‬משמע‪ ,‬בזיר ה הפרטית ‪ -‬במשפחה או במערכת י חסי ם‬
‫אינ טי מי ת ‪ -‬מ סגרו ת שבהן הנשים מוגנו ת י חסי ת מפני הערכה חברתית שלילי ת של התנהגותן‬
‫(‪§138, 2009‬ט ‪.)631^61 6! 31., 1999; ^ 3^ 61, 2007; ^ 1068 & 0 0‬‬
‫‪37‬‬
‫ימית נפטוב‬
‫אגרסיה נשית המופעלת כלפי גברים‬
‫כבר בשנת ‪ 1927‬דיוו ח מלינוב ס קי על כמה היבטי ם של אגר סי ביו ת נשית ב קרב תרבויו ת‬
‫שבטיו ת ב איי ה טרוברי אנד שחקר‪ .‬הפעולות ה אגר סיביו ת ש תי אר‪ ,‬כללו התקפות קבוצ תיו ת‬
‫אלי מו ת של נשות השבטים את הגברים מהשבטים האחרים שהגיעו ל שי אן בי ח סי מין כ פויי ם‬
‫על המותקפים‪ .‬הגברים א שר היוו מטר ה ל ה ס תערויו ת מ סוג ז ה לא רק ש חוו התעללות‬
‫פיזי ת ו מיני ת‪ ,‬אלא גם הו שפלו ו הו ש מו ללעג (‪ 800,‬ז‪^ 31100-^8^1, 1927, ^8 0116^ 10 ^.0 ^6‬‬
‫‪ .) 19986‬בעבר‪ ,‬היו תיעודי ם דו מי ם נדירי ם ל מדיי ול א נבחנו בי סודיו ת‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬נשים‬
‫מיי ש מו ת‬
‫מגוון רחב‬
‫של‬
‫התנ הגויו ת‬
‫אגר סי ביו ת כלפי גברי ם‬
‫(‪^30 61 31., 2008‬־§ ;‪366 61 31., 20036‬־!‪ 61 31., 2002 ; £‬ץזז ‪ .)0 0‬כדי לרכו ש תובנו ת‬
‫מעמיקות על אודו ת הגבר כ קורבן ל תוקפנו ת נ שית ו צר כיו בהקשר ז ה‪ ,‬חשוב מ אוד‬
‫להתחקות אחר טבעה של התופעה על היבטי ה ועל צורו תי ה השונות‪ .‬חו קרי ם א חדי ם אף‬
‫טוענים כי נ שי ם‪ ,‬באות ה המידה כ מו גברי ם‪ ,‬נו טו ת לבטא תוקפנו ת כנגד גברי ם דוו ק א‪ .‬כך‬
‫מתברר שהגבר הוא ה קורבן המועדף על שני המיני ם (;‪ 363^ - £ 6 ^ 30, 20073, 20076‬ז ‪0‬‬
‫‪.)16^68061 & ? 61800, 1995; 16^ ^ 860!^ & ^ 0813106, 2001‬‬
‫מיד ת השכיחות של תופעת האגרסיה הנשית כלפי גברי ם על סוגי ה ה שונים‬
‫עוררה ב קרב חוקרי ה מחלוקת רבה‪ ,‬ו אף על פי כן‪ ,‬אין בקרב ם עור רין בדבר קיו מ ה‬
‫(‪§ 6, 2007; 91068 & 00 0 § 138, 2009 ; ? 618110§, 2009‬ז ‪ .)060‬ה שונויו ת בנ תוני ם בדבר‬
‫היקף התופעה מ שויכו ת להבדלים בעיצוב המחקר וב שי טו ת מ תודולוגיו ת הנקוטות בו כגון‬
‫הגדרת ההתנהגויות ה אגר סיביו ת שב מו קד המחקר; ז הו ת הנדגמים (התוקף או ה קור בן);‬
‫מ קור המדגם (למ של‪ ,‬או כלו סיי ת ס טודנ טי ם או סקר אר צי ב אוכלו סיי ה הכללי ת); שי טו ת‬
‫מדיד ה; ו עוד‪ .‬חרף ה שונויו ת‪ ,‬סיכו מ ם של מ מצ אי המחקרים מצביע על כך שלמעשה‪ ,‬התופעה‬
‫נפוצה בקנה מיד ה רחב ^ ‪^1§,‬־‪-01‬ז‪§ 6‬ז‪ 366, §0661066‬ז ‪ 800 & §3¥3§ 6, 2005; £‬ז‪^ 0 ^6‬‬
‫‪.)816060^:, 2003; ? 183^:, 1994‬‬
‫המחקר א שר הוקד ש לבחינת אגר סי ה נשית כלפי גברי ם ה תרכז ב ש תי צורו ת‬
‫של תוקפנו ת נ שית כלפי בני זוג‪ ,‬שלעתים מ שולבו ת זו בזו‪ :‬תוקפנו ת פיזי ת ו תו קפנו ת‬
‫מיני ת‪ .‬הסיבו ת לכך הן הקו שי לנסח הגדרה מקיפה‪ ,‬ממצה ו מו סכ מ ת ל סוגי אגר סי ביו ת‬
‫א חרים שיש הטוענים כי אף רוו חי ם עוד יו תר ב קרב הנשים דוג מ ת אגר סי ביו ת רג שי ת;‬
‫וגם הקו שי להתחקות אחר התנ הגויות אלה ו ל מדוד א מפירי ת את היבטי הן השונים‬
‫(‪366 61 31., 20036‬־!‪.)91068 & ^ 3116^ - ^ 0171800, 2001; £‬‬
‫תוקפנות פיזית‬
‫המונח ״ תו קפנו ת פיזי ת״ מ תיי חס ל ה תנ הגויות אלי מו ת הכרוכו ת בהפעלת כוח פיזי וי שי ר‬
‫כלפי ה קורבן‪ ,‬בכוונ ה לגרו ם לו נז ק‪ .‬התנ הגויות אלה מדורגו ת על פי מיד ת חו מר תן‪ ,‬מ מ תונו ת‬
‫י חסית כ מו דחיפה או ס טיר ה‪ ,‬ל חמורו ת מ אוד כ מו תקיפה בנשק‪ ,‬או רצח (‪? 6^ 10800,‬‬
‫‪ .) 1994‬מרבי ת מ חקרי ה אגר סיביו ת הנשית המיו שמת כלפי גברי ם עסקו דוו ק א בצור ת‬
‫‪38‬‬
‫הגבר כ קור בן של אגרסיה נשית‬
‫אגר סיביו ת זו ( תוקפנו ת פיזי ת)‪ ,‬הנחשבת לצור ת ה אגר סיביו ת ה קיצוני ת ו הקטלני ת ביו תר‬
‫הצטברו ת המחקרים בתחום ז ה מעיד ה על כך שמתהווה ‪(2011 ,110061^1^ & 61^803).‬‬
‫ענף מחקר מ ש מעו תי הקובע חד־משמעית כי שיעור הנשים הנוהגות ב אלי מו ת במערכו ת‬
‫יחסים זוגיו ת מ ש תוו ה‪ ,‬לכל הפחות‪ ,‬ל שיעור הגברים הפועלים כך‪ ,‬ולעתי ם אף יו תר‪ 3.‬ב מילי ם‬
‫א חרו ת‪ ,‬מחצית לערך מכלל הקורבנו ת של אלי מו ת אינ טי מי ת‪ ,‬הם גברי ם‪ .‬כ־‪ 300‬מ חקרי ם‬
‫שנערכו אי ש שו קביעה זו‪ ,‬ובהם מחקרים שהתבססו על דיוו חן העצמי של הנשים על אודו ת‬
‫התנהגותן האגר סיבי ת );‪^.0161800, 2002; ?160611, 2010; 0601§6, 2007; 93^61, 2007‬‬
‫‪ ,‬ז‪ 8, 2009; 8^ 30 6! 31., 2008; ^ 01! 3^ 6‬ט‪ 3‬ז !‪§138, 2009; 8‬ט‪91068 & 0 0 8^68^93116 ,‬‬
‫‪.(8^300, & 8302^30, 2007‬‬
‫יש ל ציין כי מ קורו ת הדיוו ח הר שמיי ם נחשבים דוו ק א למשקפים פחות ( מעריכי ם‬
‫לקולא) את שכי חות הקורבנו ת הגברית וא ת שכי חות ה תקריו ת שבהן הופנתה כלפיהם‬
‫האלימות הנשית‪ ,‬שכן תופעה זו ב מיו חד מ אופיינ ת בבעיי ת ת ת־דיוו ח חמורה‪ .‬עובדה זו‬
‫מעצימה את הצורך בביצו ע מחקרים א קד מיי ם מעמיקי ם בתחום )‪00 x 611, £ 10§, ^ 626^,‬‬
‫‪ ,‬ז‪& 001100, 1999; 03^168, 2002; 03^168 & £0§600^£60 & ^0000611 ;2006 ,8‬‬
‫^ ^‪ 8, 2009; 16‬ט‪ 3‬ז‬
‫‪8‬‬
‫!‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪,‬‬
‫!‬
‫‪1996; ^0^601, 1984; ^1§1130010, 2001; 8‬‬
‫לעומת ז א ת‪ ,‬על פי טענה רוו ח ת ב קרב ה חוקרי ם‪ ,‬מ מצ אי מ חקרים המבוססי ם על ‪2001).‬‬
‫מדגמי ם מ קרב ה אוכלו סיי ה הכללית מספקים את ההערכות ה מדוי קו ת ביו תר להיקפה של‬
‫הת ופעה (‪3! & ^ 086^ 631,‬ק‪ 0‬ז‪_00110§, 2010; ^ 0^ 601, 1984; ? 0‬מ‪ 100860-‬ז‪? 30§010‬‬
‫‪ ,‬כך לדוג מ ה‪ ,‬בסקר אר צי מ קיף ו מיי צג א שר התבצע בשנת ‪ 1985‬ב ארצו ת הברית ‪1993).‬‬
‫נדג מו ‪ 3,520‬מ שקי בי ת ש מורכבי ם מזוג ה טרו ס ק סו אלי נ שוי או ש מ תגורר י חדיו‪ ,‬ו א שר כל‬
‫אחד מבני הזוג מעל גיל ‪ .18‬ב סקר ז ה דיוו חו ‪ 12.10/0‬מהנשים כי הן נו הגו ת לנ קוט אלי מו ת‬
‫כלפי בני זו גן (ב ה שווא ה לנ תון מ קביל של ‪ 11.3/‬מ הגברי ם)‪ .‬גם מספר הנשים ש הודו כי הן‬
‫נו קטו ת אלי מו ת חמורה היה גדו ל יו תר ( ‪ )4.4/‬בי חס למספר הגברים ( ‪ )3/‬ש הודו ב שי מו ש‬
‫׳^־‪ 8 & 061168, 1986; 8^ 30 & 800‬ט‪ 3‬ז !‪ .)8‬כ מו כן‬
‫‪ ,‬ב אלי מו ת חמורה כלפי בת הזוג (‪, 2002‬‬
‫במ חקרן של או׳ לי רי וסמי ת׳־סלפ (‪, 2006‬ק‪ & 8^ 1! 0-816‬ץז‪ ,)0 '? 63‬נבחר מדגם א קר אי של‬
‫זוגו ת נ שו אי ם או ה מ תגוררי ם י חד שהם דו ב רי אנגלי ת ו הורי ם לילד בגיל ‪ .7-3‬הזוגו ת ‪453‬‬
‫נשאלו לגבי גי לויי תוקפנותם בשנה האחרונה שקדמה להשתתפותם בס קר‪ .‬במדג ם ז ה‬
‫נמצא כי נשים נו טו ת ליי ש ם ב מיד ה רבה יו תר מ הגברי ם תוקפנו ת פיזי ת מתונה ( ‪ 33.8/‬אל‬
‫מול ‪ ,23.8/‬בהתאמה) ו חמור ה ( ‪ 11.5/‬אל מול ‪ ,8.4/‬בהתאמה)‪ .‬מחקרים המתבססים על‬
‫מדגמי אוכלו סיי ת הסטודנטי ם מציגי ם שיעורי ם גבו הים אף יו תר לשכיחותה של תופעה זו‬
‫);ז§‪?0 0 & ^ 3 2003 ,1100^83 & 91068 ;2005 ,10061.^ & 30^6^-^01303 ;1995 , 0110‬‬
‫מחקרם של ריג ס‪ ,‬או׳ לי רי ו בר ס לין (‪ , & 6168110, 1990‬ץז ‪(£!§§8, 0' ? 631998 ,3 0 ^ ).‬‬
‫מהווה אחת הדוג מ או ת לכך‪ .‬ני תו ח מ מצ אי מדג ם שכלל ‪ 333‬גברי ם ונ שי ם‪ ,‬ס טודנ טי ם בגיל‬
‫ממוצע של ‪ ,18.5‬העלה כי ‪ 39/‬מהנשים דיוו חו שנקטו תוקפנות פיזי ת כלפי בן זו ג נוכ חי או‬
‫‪ ,‬א חרון‪ ,‬בניגוד ל־‪ 23/‬מ הגברי ם א שר העידו כי פעלו כך‪ .‬במחקר א חר‪ ,‬מ הבולטי ם שבתחום‬
‫‪ 3‬מגמה זו ידועה בעיקר תחת הכינוי הכולל‪ :‬״סימטריות מגדרית בהפעלת אלימות אינטימית״‬
‫(‪ 101?¥ - 1011^ 316£311061¥1016006‬ץ!‪ ^ ^ 61‬ץ‪.)8113^8, 2009( )§60161 8‬‬
‫‪39‬‬
‫ימית נפטוב‬
‫דגמה החוקרת ‪ 118‬ס טודנ טיו ת ה טרו ס ק סו אליו ת בנו ת ‪ 19‬בממוצע‪ .‬במקרה ז ה‪ ,‬דיוו חו‬
‫מהנשים על שי מו ש ב תוקפנו ת פיזי ת במערכת היחסים עם בן הזוג‪ .‬מ קרב או תן הנשים ‪510/0‬‬
‫ה אגר סיביו ת‪ ,‬דיוו חו ‪ 32/‬כי נ קטו תוקפנו ת פיזי ת חמורה )‪.(?618110§, 2009‬‬
‫מגמה דו מ ה מסתמנת כא שר בו חני ם את שי עורי הדיוו ח של הקורבנו ת לתוקפנו ת‬
‫פיזי ת בזוגיו ת )‪91068 & §301100, 2003; §1^006111 & 10§13^, 1998; §1x308, 9 3 ^ 0 ^ ,‬‬
‫למשל‪ ,‬במחקר שבו נדג מו ‪ 161‬ס טודנ טי ם‪ ,‬גברי ם ‪1996 ,30^31§^§ & 0007^-^6006).‬‬
‫ונ שי ם בגיל אי ‪ 20-18‬א שר הביעו נכונו ת ם להשתתף בסקר העוסק במערכות י חסי ם זוגיו ת־‬
‫ה טרו ס ק סו אליו ת‪ 34.3/ ,‬מהנשים טענו כי הן נ תונו ת ל תוקפנו ת מצד בני זוגן‪ ,‬בעוד ‪55.9/‬‬
‫מהגברים הודו כי נפלו קור בן ל תוקפנו ת פיזי ת של הנשים שעמן הם מנהלים מערכות י חסי ם‬
‫אינ טי מיו ת )‪.(6000^313, 2002‬‬
‫מעבר לשכיחות התופעה‪ ,‬ה תיי חסו חו קרי ם א חדי ם גם אל ז הו ת היוז ם הר א שוני של‬
‫התוקפנות הפיזי ת במערכות י חסי ם אינ טי מיו ת‪ .‬העימות עם ההוכחות הרבות ל קיו ם א חוז‬
‫גבוה מ אוד של נשים אגר סי ביו ת‪ ,‬הוביל חו קרי ם מספר להשערה כי ההסבר ל א חוז הגבוה‬
‫ט מון בסיב ה שבעטיה מפעילו ת הנשים תוקפנו ת פיזי ת כלפי בני זו גן; לסברתם‪ ,‬סיב ה זו היא‬
‫הגנה עצמית של האישה מפני ה אגר סיביו ת של הגבר כלפיה‪ .‬ו אול ם‪ ,‬גם השערה זו הופרכה‬
‫ב מגוון של מחקרים א שר ממצאי הם הצביעו על כך שהגנה עצמית מ הוו ה סיב ה ל אלי מו ת‬
‫האישה כלפי הגבר ב א חוז ק טן בלבד מ המקרי ם )‪?160611 & 00023162, 1997; 01303^-‬‬
‫ו ביי חוד ‪2001 ,0111800^-^3116^ & 91068 ;2007 ,61^93 ;2005 ,10061\^ & £6¥30),‬‬
‫כא שר מס תמכים על מדג מי או כלו סיו ת של מקלטי ם לנשים מוכו ת או של ארגוני ם דו מי ם‬
‫המספקים שירו ת לנשים מוכו ת )‪00117 61 31., 2002; 91068 & §301100, 2003; §11308,‬‬
‫הסיבו ת הרוו חו ת ש או תרו ל שימו ש הנשים ב אגר סיביו ת פיזי ת במערכו ת היחסים ‪2009).‬‬
‫הזוגיו ת שלהן היו כעס‪ ,‬נקמה‪ ,‬שליט ה בבן הזוג (‪ ,)91068 & §301100, 2003‬וני סיון לז כו ת‬
‫בתשומת לבו או לשפר את התקשורת עמו (‪ .)? 160611 & 00023162, 1997‬יתר ה מכך‪ ,‬נמצא‬
‫כי במערכו ת י חסי ם שבהן מ ת קיי מ ת אלי מו ת הדדי ת‪ 4‬בין בני הזוג‪ ,‬האישה היא בדרך כלל‬
‫זו שיוז מ ת את האלימו ת );‪06^3118, 1992; ?160611 & 00023162, 1997; 93^61, 2007‬‬
‫‪.(§11308, 2009; ^11113^8 & ?11626, 2005‬‬
‫תוקפנות מינית‬
‫כמו ת המחקרים א שר התמקדו עד כה בחקר תוקפנו ת מיני ת של נשים כלפי גברי ם בוגרי ם‬
‫מצומצמת מ אוד‪ ,‬אפילו ב ה שווא ה למ חקרי תוקפנו ת נשית פיזי ת‪ .‬בהגדרתם תוקפנו ת מיני ת‬
‫נ שי ת־ הטרוס קסואלי ת‪ ,‬מ תיי ח סי ם המחקרים שבחנו סוגי ה זו אל שלל ההתנהגויות ה מכוונו ת‬
‫לגרום ל קורבן‪ ,‬בניגוד לר צונו או ללא הסכמתו המפורשת‪ ,‬לעסוק בפ עילויו ת בעלות או פי‬
‫מיני ש אינן ר צויו ת לו‪ ,‬החל בנשיק ה או מגע ב אזו רי גוף אינ טי מיי ם ועד ל קיו ם י ח סי מין‬
‫‪ 4‬מערכות יחסים אינטימיות אלימות הדדית (‪!0031, 0111160110031‬ק‪ ! 601‬או ‪ ¥101601/30081^6‬ץ‪)^ 010311‬‬
‫מוגדרות כמערכות יחסים שבהן שני בני הזוג מפעילים תוקפנות פיזית‪ ,‬במידה כלשהי‪ ,‬זה כלפי זה‬
‫(‪.)0001311 6131., 2009; §^ 30 6131., 2008‬‬
‫‪40‬‬
‫הגבר כ קור בן של אגרסיה נשית‬
‫מלאים (‪ 00^ ^ 30-!060800 & 81100^ ^ 30-1060800,‬ז‪^ & 000 ^, 1988; 81‬־‪^ 066160631‬‬
‫‪ .) 1994‬ב מילי ם א חרו ת‪ ,‬מדובר בהפעלת אמצעי ם מילוליי ם או פיזיי ם על מנת לאלץ את‬
‫הגבר לאפשר לתוקפת גיש ה מיני ת‪ .‬אמצעים או התנ הגויו ת אלה כוללי ם שי מו ש בכוח פיזי‬
‫או איו ם בגרי מ ת נז ק גופני‪ ,‬ו כן א ס טר טגיו ת א חרו ת של ני צו ל וכפיי ה כגון לחץ פ סי כולוגי‬
‫ו‪/‬או מי לו לי ( איו ם ב סיו ם מערכת י חסי ם‪ ,‬הטלת ספק ב מיניו ת הגבר‪ ,‬ני צו ל סמכו ת‪ ,‬י ח סי‬
‫מרו ת או עמדת כוח א חר ת); גרי מ ה להשתכרות ה קורבן וני צו ל הפגיעה ב שי קול הדעת; ו עוד‬
‫(‪ 366 61 31., 20033, 20036; 8^ 30 61 31., 2008‬־ ‪ 800 & §3¥3§ 6, 2005; £‬ז‪.)^ 0 ^6‬‬
‫אמנם‪ ,‬בכמה מ חקרי ם בתחום נמצא כי ה סבירו ת ליפול קור בן ל תוקפנו ת מיני ת‬
‫הטרו ס ק סואלי ת גבוהה יו תר בעבור נשים מא שר בעבור גברי ם‪ ,‬אבל גם א חוז הקורבנו ת של‬
‫גברי ם גבו ה מ אוד (‪60800,‬־ ‪^ & 000 ^, 1988; 80‬־‪91068 & 00 0 § 138, 2009; ^ 066160631‬‬
‫ץז‪ 03^ , 1987; 81618 & ? 00 §-0 0 0 ^, 1989; 16^ ^ 860‬ז ‪81610, 816§ 61, 001^10§, & 6 0‬‬
‫‪ . ^ ^ 0813106, 2001‬כך או כך‪ ,‬הקביעה מי תוקף יו תר‪ ,‬נשים את הגברים או שמא להפך‪,‬‬
‫או ל חלופין מי נופל קור בן בי די מי מספר רב יו תר של פעמים‪ ,‬הופכת לבל תי רלוונ טי ת בעת‬
‫בחינת התופעה‪ ,‬ש הרי די בכמו ת הנתונים ה א מפיריי ם וההוכחות המדעיו ת שנערמו עד‬
‫היום כדי להעיד על חומרתה ו כדי להעמיד את הצורך ו ה ח שיבות ש בדיון א קד מי ו מ קצועי‬
‫על אודו תי ה (;‪ 366 61 31., 20033‬־ ‪, 2011; 91068 & 00 0 § 138, 2009; £‬־‪0 3 ^ 10 & ? 01161‬‬
‫‪, 1991‬ז‪.)? 301 & 6360010§ 6‬‬
‫שני המחקרים המפורסמי ם ביו תר שהסתמכו על מדג ם נרחב מ קרב ה אוכלו סיי ה‬
‫הכללית בבחינתם את היקף תופעת התוקפנות הנשית־מינית כלפי גברי ם‪ ,‬בוצעו האחד‬
‫על י די ק מרון ו ע מי תיו (‪^ 6, 1987‬ז‪ 0 , & ? 0‬ז ‪ 00 , 0060‬ז‪, 03 ^ 6‬־‪ 00101‬־ ? ‪ 00 ,‬ז‪,)03 ^ 6‬‬
‫וה שני על י די סורנ סון ועמי תי ה (‪ 1., 1987‬ג !‪ .)801-60800 6‬במחקרם של ק מרון ו ע מי תיו‬
‫(‪ 00 61 31., 1987‬ז‪ )03 ^ 6‬נמצא כי במדג ם של כ־‪ 1,600‬גברי ם מעל גיל ‪ 4/ , 18‬טענו כי עד‬
‫למועד השתתפותם בסקר הותקפו מיני ת פעם אחת לפחות‪ .‬מחצית ב קירו ב מ קורבנו ת אלה‬
‫דיוו חו כי איש ה היא שתקפה או ת ם מיני ת (‪ 00^ ^ 30-!060800‬ז‪ 00 61 31., 1987; 81‬ז‪03 ^ 6‬‬
‫‪ 00^ ^ 30-!060800, 1998‬ז‪81‬‬
‫^ ‪ .‬במ חקר השני‪ ,‬העריכו ה חוקרו ת כי ‪ 7.2/‬מהמשתתפים‬
‫במדגם שכלל ‪ 1,480‬גברי ם הותקפו מיני ת מגיל ‪ 16‬ו אילך‪ ,‬ו כי כ־ ‪ 70/‬מהם הותקפו בי די נשים‬
‫(;‪ 00^ ^ 30-!060800, 1994; 1998‬ז‪60800 61 31., 1987; 81100^ ^ 30-1060800 & 81‬־ ‪80‬‬
‫‪86017 & ^ 0813106, 2001‬‬
‫^‪ .)16‬ככל הנראה‪ ,‬הערכה זו ממעיטה מ אוד ב היקף האמי תי‬
‫של תופעת הקורבנו ת הגברית ב אוכלו סיי ה (‪ ,)0 3 ^ 168, 2002‬וז א ת מכמה סיבו ת‪ .‬ר א שי ת‪,‬‬
‫משום שבסוג ספציפי ז ה של תוקפנו ת עלולה ל התקיי ם בעיי ת תת־הדיווח לא רק בנוגע‬
‫ל מ קורו ת דיוו ח ר ש מיי ם‪ ,‬המאפיינת את תופעת האגרסיה הנשית כלפי גברי ם בכלל‪ ,‬אלא גם‬
‫ביחס ל ס קרי או כלו סיי ה כללי ת‪ ,‬שכן לעתים קרובו ת‪ ,‬לא הקורבנו ת ולא התוקפות מז הי ם‬
‫עצמם ככאלה (;‪ 800 & 83¥3§6, 2005; ^ 300616110, 1998‬ז‪ 800, 19986; ^.0 ^6‬ז‪^ 0 ^6‬‬
‫‪ .)^ § 1130010, 2001‬שנית‪ ,‬משו ם שמחקרים שמסתמכים על מדג מי ה סטודנטי ם חושפים‬
‫נ תוני ם נרחבים בהרבה מאלה שנמצאו במ חקרי או כלו סיי ה‪ .‬סיכו ם הממצאי ם ה א מפיריי ם‬
‫הללו תוחם את א חוז הגברים מגיל ‪ 16‬ו עד ‪ 40‬שעלולים ל חוות תוקפנו ת מיני ת של נשים‬
‫בטוו ח שבין א חוז אחד בלבד ועד ל־‪ 00^ ^ 30-!060800,( 50/‬ז‪ 00^ ^ 30-!060800 & 81‬ז‪81‬‬
‫‪.) 1998‬‬
‫‪41‬‬
‫ימית נפטוב‬
‫יש הטוענים כי שיעור מ קרי קורבנו ת גברי ת דו מ ה ל שיעור מ קרי קורבנו ת של‬
‫הנשים גם בהקשר לאגרסי ה מיני ת (‪3! & £086^ 631, 1993‬ק‪ 0‬ז‪ .)? 0‬י שנן עדויו ת אף לכך‬
‫שלפעמים מסתמנים שיעורי ם גבו הי ם יו תר של קורבנו ת גברי ת ב ה שווא ה לזו הנשית‪ .‬אחת‬
‫העדויו ת למגמה זו היא מחקרם של ש טר או ס ו ע מי תיו (‪ 8 6! 31., 1996‬ט‪ 3‬ז !‪ ,)8‬שבו חל שי מו ש‬
‫במדגם מעורב של ‪ 317‬ס טודנ טי ם‪ ,‬גברי ם ונ שי ם‪ ,‬בגיל אי ‪ 21.7‬בממוצע‪ .‬במחקר ז ה נמצא כי‬
‫‪ 38/‬מ הגברים נפלו קור בן לתוקפנו ת מיני ת במהלך השנה שקדמה להשתתפותם במחקר‪ ,‬אל‬
‫מול שיעור של ‪ 30/‬מהנשים‪.‬‬
‫גם מחקרים שבהם נדג מו גברי ם בלבד‪ ,‬מל מדי ם כי התופעה שכיחה ל מדיי‪ .‬כך‪,‬‬
‫ממדגם של ‪ 182‬ס טודנ טי ם מ קבוצו ת א תניו ת שונו ת‪ ,‬בני ‪ 50-18‬ו בגי ל הממוצע של ‪,24.6‬‬
‫עולה כי ‪ 70/‬מהם חוו תוקפנות מיני ת בדרג ה כלשהי מצד בת זוג ם‪ ,‬בתקופה של חמש שנים‬
‫(‪ 001, 1998‬ג!ז & ‪.)? 16^ 611‬‬
‫במחקרם של ס טרו ק מךג׳ונ סון (‪ 0^ ^ 30-!000800,‬טז!‪ 0^ ^ 30-!000800 & 8‬טז!‪8‬‬
‫‪ ) 1994‬נדג מו ‪ 204‬ס טודנ טי ם בני ‪ 46-18‬שגילם הממוצע ‪ 30/ .21.8‬מהם ציינו כי היו נ תוני ם‬
‫לתוקפנות מיני ת מצד נשים מגיל ‪ 16‬ו אילך‪ .‬בהמשך ביצעו חו קרי ם אלה מחקר דו מ ה‪ ,‬שוב‬
‫תוך שי מו ש במדגם של ס טודנ טי ם‪ ,‬כא שר גוד ל המדגם עמד על ‪ 314‬נדג מי ם‪ .‬הפעם הם מצ או‬
‫כי ‪ 43/‬מ הגברי ם שנדג מו התנסו מגיל ‪ 16‬ו איל ך ב אירו עי ם של אגר סי ביו ת מיני ת נ שית‪,‬‬
‫כהגדרתה (‪ 0^ ^ 30-!000800, 1998‬טז!‪ 0^ ^ 30-!000800 & 8‬טז!‪.)8‬‬
‫במ חקרים א חרי ם נדג מו נשים על מנת לל מוד על מיד ת תו קפנו תן המיני ת כלפי‬
‫הגברים (^‪ .)^ 0161800, 19983, 1998‬אנדר סון (‪ )^ 0161800, 19983‬ביצע מחקר שבו‬
‫השווה אגר סי ביו ת מיני ת נ שית בין שני מדג מי ס טודנ טיו ת‪ :‬האחד כלל ‪ 212‬ס טודנ טיו ת‬
‫מ אוניבר סי ט או ת ב מזר ח ארצו ת הברי ת‪ ,‬בניו יו ר ק ו הסביב ה‪ ,‬ו ה שני כלל ‪ 249‬ס טודנ טיו ת‬
‫מ אוניבר סי ט ה בדרו ם ארצו ת הברית‪ .‬ה ס טודנ טיו ת נתבקשו לדוו ח אם נהגו אי־פעם‬
‫ב תוקפנו ת מיני ת כלפי גברי ם‪ .‬ב שני המדגמים נמצ או א חוזי ם גבו הי ם של נשים שדיוו חו‬
‫על הפעלת התנ הגויו ת ה תואמו ת ל הגדרת אגר סי ביו ת מיני ת כלפי גברי ם ( ‪ 46.2/‬מהנשים‬
‫ממדגם המזר ח‪ ,‬ו ־ ‪ 34.1/‬מהנשים ממדג ם הדרו ם)‪ .‬במחקר נו סף‪ ,‬שבוצע אף הוא בהי שען על‬
‫מדגם של ס טודנ טיו ת‪ ,‬הראה אנדר סון כי בין ‪ 26/‬ל־‪ 43/‬ב קירו ב מכלל ‪ 461‬הנשים שדגם‬
‫השתמשו ב א ס טר טגיו ת שונו ת של כפיי ה וני צו ל כדי לבוא במגע מיני עם גבר‪ 20/ .‬מהנשים‬
‫דיוו חו על שי מו ש בכוח פיזי; כ־ ‪ 28/‬דיוו חו כי איי מו בגרי מ ת נז ק גו פני; ו ־ ‪ 9/‬מהנשים דיוו חו‬
‫כי איי מו בנשק על ה קורבן לשם מטר ה זו (^‪.)^ 0161800, 1998‬‬
‫יש ל ציין כי לא רק מ חקרי ם א קד מיי ם בוצעו בנו שא הנדון; גם מגזיני ם ח שובים‬
‫ביצעו ס קרי ם מטעמם‪ .‬כך לדוג מ ה‪ ,‬דיוו ח ה מגזין ‪6‬ץ‪6, 1994, 38 01! 61 10( £8$^1‬ץ‪£8$^1‬‬
‫‪30-1000800, 1998‬‬
‫^‪ 0‬טז!‪30-1000800 & 8‬‬
‫^‪ 0‬טז!‪ )8‬כי ‪ 29/‬מ־‪ 1,000‬נשים בנו ת ‪25-18‬‬
‫שהשתתפו בס קר‪ ,‬הודו כי איר עו מ קרי ם שבהם כפו על גברי ם פ עילויו ת מיניו ת‪.‬‬
‫על פי עדו תן של נשים ש הודו בביצו ע מעשי התוקפנות ה א מורי ם‪ ,‬הסיבו ת הרוו חו ת‬
‫ל שימו ש ב אגר סיביו ת מיני ת כלפי בני זו גן היו ר צון לפגוע או לבטא כוח או שליטה ב קור בן‬
‫(^‪ ;)^ 0161800, 1998‬ר צון להשיג סיפו ק מיני; ו דר ך להעניש את הגבר על מעשה שנתפס‬
‫‪42‬‬
‫הגבר כ קור בן של אגרסיה נשית‬
‫בעיני האישה כ שלילי (‪ .)16168001 & ? 61800, 1995‬כ מו כן‪ ,‬גברי ם שנפלו קור בן לאגרסי ה‬
‫מיני ת נשית נתבקשו אף הם לשער מ הן הסיבו ת להתנהגותן של הנשים שתקפו או ת ם‪ .‬בין‬
‫הסיבות שהעלו גברי ם אלה‪ ,‬כפי שתפסו או תן על סמך ני סיונ ם ה אי שי‪ :‬גי רוי מיני ו״ חר מנו ת״‬
‫(‪688‬ח‪1‬חץ ‪ ; $0‬בי טוי לאהבה כלפי הגבר או לכך שמצא חן בעיני ה; בדידו ת ו צור ך ב אינ טי מיו ת;‬
‫והשפעת אלכו הול (‪.)§ 1100^ ^ 30-1000800 & §1100^ ^ 30-1000800, 1998‬‬
‫תוקפנות אחרת‬
‫פרויד הוא א חד ה חוקרי ם שעמד לרא שונ ה על הקשר שבין אגר סי ה ל מין (‪? 1601, 1933, 38‬‬
‫‪ .)01161 10 16168001 & ? 61800, 1995‬בהמשך לתפיס תו הציע ברנה כי כעס עלול ל הגביר‬
‫גי רוי מיני ותחושת הנאה בנ שי ם כבגברי ם (‪66106, 1964, 38 01161 10 16168001 & ? 61800,‬‬
‫‪ .) 1995‬טענות אלו ז כו לתמיכה מ חקרית גם מאו חר יו תר‪ .‬פייבר ט וגונז ל ס‬
‫^ ‪? 160611‬‬
‫‪ ,)00023162, 1997‬למשל‪ ,‬ציינו כי חלק מהנשים א שר השתתפו במחקרם הצביעו על גי רוי‬
‫מיני כאחת הסיבות לנ קי ט תן תוקפנו ת פיזי ת כלפי בני זוגן‪ .‬חו קרי ם א חרי ם מצ או כי על פי‬
‫רוב‪ ,‬תוקפנו ת פיזי ת ו תו קפנו ת פ סיכולוגי ת נלוו ת זו לזו או מ ת קיי מו ת זו בצד זו‬
‫^ ‪91068‬‬
‫‪.)^ 3116^ - ^ 0111800, 2001; 91068 & §301100, 2003; § 1^ 006111 & 10§ 13^ , 1998‬‬
‫ממצאי ם כגון אלה מובילי ם למסקנה כי פעולו ת תוקפנו ת אינן מסתכמו ת ב סוג א חד של‬
‫אגרסי ה‪ ,‬אלא ש מדובר‪ ,‬למעשה‪ ,‬ב מצרף מורכב של כמה סוגי אגר סי ה א שר עלולי ם להתחלף‬
‫במשך הז מן וכפונ קצי ה של תגובת ה קורבן (‪ .)§ 03¥61 & ^ 1^0110061, 2011‬לפיכך‪ ,‬כדי‬
‫ל התוודע אל התופעה לעומקה‪ ,‬חשוב ל הכיר את כלל גי לויי התוקפנות הנשית כלפי גברי ם‪.‬‬
‫ו אול ם‪ ,‬אף ש חוקרי ם רבי ם מ שערי ם כי סוגי תוקפנו ת נשית שאינם כרוכי ם ב היבטי ם פיזיי ם‪,‬‬
‫כלו מר שאינם כוללי ם הפעלת כוח פיזי על י די העבריין או ני צו ל גו פו של ה קורבן ( כגון‬
‫תוקפנות י חסי ם‪ ,‬תוקפנו ת מילולי ת‪ ,‬תוקפנו ת חברתית ו עוד) ‪ -‬דוו ק א נפוצי ם מ אוד ב קרב‬
‫נ שים‪ ,‬נדירי ם המחקרים המתמקדים בהם (;‪631061 61 31., 1999; 03 ^ 10 & ? 01161, 2011‬‬
‫;‪061§ 61, 21^ ^ 61-06^ 060^, & 0110^, 2004; £1306 61 31., 20030; ? 6¥10800, 1994‬‬
‫‪ .)? 301 & 6360010§ 61, 1991‬הקו שי ב א פיון א חיד של הסוגי ם השונים של התוקפנות נובע‪,‬‬
‫בין הי תר‪ ,‬מכך שלעתים קרובו ת כולל ת הגדרה של סוג תוקפנות א חד סוג תוקפנו ת אחר‬
‫(למשל‪ ,‬תוקפנו ת י חסי ם כולל ת בהגדרתה גם תוקפנות מילולי ת)‪ 5.‬לפיכך‪ ,‬ה תרכזו מ א מצי‬
‫החוקרים בהערכת שכיחותה של תוקפנו ת המכונה ״ תו קפנו ת פ סיכולוגי ת״‪ .‬מלבד ההסכמה‬
‫היחסית ה שורר ת ב קרב החוקרי ם לגבי הגדר תו של סוג תוקפנו ת ז ה‪ ,‬הוא גם מ הוו ה מעין‬
‫מכנה מ שו תף לי תר סוגי התוקפנות‪ .‬תוקפנו ת פ סיכולוגי ת מוגדר ת כ תק שור ת מילולי ת או‬
‫שאינה מילולי ת המכוונ ת לגרי מ ת כאב פ סי כולוגי ל קורבן‪ .‬מדובר ב ה תנ הגויו ת של ז לזו ל‬
‫והשפלה ו‪/‬או התנ הגויו ת שנועדו לערער את הביט חון העצמי של ה קורבן ולגרו ם לו ל הטיל‬
‫‪ 5‬״תוקפנות יחסים״ (‪ )1613110031 3§§1688100‬מוגדרת כמכלול ההתנהגויות המכוונות לגרימת נזק לקורבן באמצעות‬
‫פגיעה במערכות יחסים חברתיות שלו‪ .‬דוגמה להתנהגות כזו היא הפצת שמועות או חרם חברתי (‪ 61 31.,‬ז‪061§6‬‬
‫‪ .)2004‬״תוקפנות מילולית״ (‪ )¥61031 3§§1688100‬מוגדרת כהתנהגות המכוונת לגרימת נזק לקורבן באמצעות‬
‫הדיבור‪ .‬התנהגויות אלו יכולות להיות גלויו ת (ביוש פומבי) או סמויות (ריכול) (‪.)? 6¥10800, 1994‬‬
‫‪43‬‬
‫ימית נפטוב‬
‫ספק בערך העצמי שלו (‪3^ , 1998; 8-^30 61 31., 2008‬ז §‪6.)81^ 006111 & 10‬‬
‫בהקשר ל תוקפנו ת פ סיכולוגי ת נמצאה סי מ טרי ה מגדרי ת במ חקרי ה אוכלו סיי ה‬
‫הכללית וג ם במ חקרי או כלו סיי ת ה סטודנטי ם (‪.)9 3 ^ 61, 2007; 8-^30 61 31., 2008‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬על פי הערכות השכיחות ל תוקפנו ת פ סיכולוגי ת של נשים כלפי גברי ם‪ ,‬נמצא כי‬
‫לפחות מחצית מ הגברי ם ( ‪ )50/‬ועד כ־ ‪ 90/‬מהם סופגי ם סוג כלשהו של פעולו ת אגר סי ביו ת‬
‫פ סיכולוגי ת ( איו מי ם‪ ,‬קללו ת‪ ,‬העלבות ו כיו צ א באלה) במערכות היחסים הזוגיו ת שלהם‬
‫(‪ 1800, 2001; 91068 & 830^100,‬ז ז‪ - ^ 0‬ץ‪91068 & 00 0 § 138, 2009; 91068 & ^ 3116‬‬
‫‪ .)2003‬כך לדוג מ ה‪ ,‬במחקר של סי מונלי ו אינגר ם (‪3^ , 1998‬ז §‪ )81^ 006111 & 10‬א שר בחנו‬
‫היקף קורבנו ת ל תוקפנו ת פ סיכולוגי ת־רג שי ת במדג ם של ‪ 70‬גברי ם‪ ,‬ס טודנ טי ם בגיל ממוצע‬
‫של ‪ ,21.5‬נמצא כי ‪ 90/‬מהמשתתפים בסקר חוו תוקפנו ת רג שי ת מ סוג כלשהו במהלך השנה‬
‫שקדמה להשתתפותם במחקר‪ .‬נ תון נו סף שבולט במחקר ז ה הוא ה שיעור הגבוה של כ־ ‪60/‬‬
‫קורבנו ת ל תוקפנו ת מילולי ת (‪ 1800, 2001‬ז ז‪ - ^ 0‬ץ‪.)91068 & ^ 3116‬‬
‫הינס ו ס אודינו (‪ )91068 & 830^100, 2003‬בחנו במ חקרן מדגם מעורב של ‪481‬‬
‫ס טודנ טי ם א שר נ שאלו לגבי מערכת היחסים שלהם ‪ -‬הנוכחית או האחרונה‪ ,‬בתקופה של‬
‫חצי שנה‪ .‬ה חוקרו ת מצ או כי ‪ 86/‬מהנשים במדגם (אל מול ‪ 82/‬מ הגברי ם) דיוו חו על שי מו ש‬
‫ב תוקפנו ת פ סיכולוגי ת כלפי בני זוגן‪ .‬ממצאי ם אלה‪ ,‬המציגי ם שיעור גבו ה ביו תר של קורבנו ת‬
‫גברי ת ל תוקפנו ת פ סיכולוגי ת ויי שו מ ה הנרחב בי די הנשים‪ ,‬מ חייבי ם ה תיי חסות מידי ת‪.‬‬
‫מעבר לכך שסוג תוקפנות ז ה נוט ה ל התקיי ם בצד התוקפנות הפיזי ת (ו בדר ך כלל ב תדירו ת‬
‫גבוהה ממנה)‪ ,‬אזי גם אם התוקפנות הרגשית מיו ש מ ת כלפי ה קורבן כצור ת תוקפנו ת י חיד ה‪,‬‬
‫יש לה השפעה הרסנית עליו‪.‬‬
‫ממחקרים על אודו ת נ שים כ קורבנו ת ל אלי מו ת במערכות י חסי ם אינ טי מיו ת ידו ע כי‬
‫הן חוו ת את התוקפנות הרגשית ב אופן קשה בהרבה מא שר סוגי תוקפנות הכרוכי ם ב היבטי ם‬
‫פיזיי ם (‪ 1800, 2001‬ז ז‪ - ^ 0‬ץ‪ .)91068 & ^ 3116‬ני תן להניח כי גם גברי ם שנפלו קור בן לתוקפנות‬
‫של נשים במערכות י חסי ם השונות עמן‪ ,‬שותפים לתחושה זו (‪ .)^ 1§1130010, 2001‬מחקרים‬
‫מצביעים על כך שלא זו בלבד שתוקפנות נשית כלפי גברי ם טומנת בחובה השפעות שליליו ת‬
‫מאוד על או ת ם הגברי ם‪ ,‬אלא שמרבית ההשפעות הללו כמעט ז הו ת‪ ,‬ו חל קן אף ח מורו ת יו תר‬
‫בהשוואה להשפעות שנחוות על י די נשים כ קורבנו ת ל סוגי התוקפנות ה מגווני ם ^ ‪ 800‬ז‪^ 0 ^6‬‬
‫‪§ 6.‬ז ‪ 6, 2004; 060‬ז‪ 16‬ז ‪ & £60 ^ 00, 1996; £111011, ^ 0^, & 8‬ץ‪0611‬מ ‪§ 3¥3§6, 2005; 0 0‬‬
‫‪^, 2007‬־‪, 1993; ! 6^ ^ 860‬ז‪ 31 & ^ 086¥63‬ק‪ 0‬ז‪.)2007; ^ 0? 60^, 1984; ? 0‬‬
‫הגבר כקורבן של אגרסיה נשית‬
‫הגבר הנופל קור בן ל תוקפנו ת נ שי ת‪ ,‬נ תון בעל כור חו להשלכות של תוקפנו ת זו ‪ -‬הן לטוו ח‬
‫הקצר הן לטוו ח הארוך‪ .‬אמנ ם‪ ,‬לא בעבור כל הקורבנו ת מלוו ה ה חווי ה בנגזרו ת שליליו ת‬
‫‪ 6‬חוקרים אחדים מכנים לעתים ״תוקפנות פסיכולוגית״ כ״תוקפנות רגשית״ (;‪91068 & 000^138, 2009‬‬
‫‪§13^ , 1998‬מ‪.)81^ 006111 & 1‬‬
‫‪44‬‬
‫הגבר כ קור בן של אגרסיה נשית‬
‫הזהות ב מיד ת חו מר תן‪ ,‬אך ב קרב מספר בל תי מבו טל מ הגברים הללו מ תגלי ם ת סמיני ם‬
‫פיזיי ם ו פ סי כולוגיי ם קשים ה מזו הי ם עם תופעת הקורבנו ת בכללה (‪91068 & 00 0 § 138,‬‬
‫‪8001^, 2007‬‬
‫^‪31 & £086¥631, 1993; 16‬ק‪ .)2009; ? 010‬על פי רוב‪ ,‬מועדי ם הקורבנו ת‬
‫ל סוגי התוקפנות השונים ל תסמיני ם שליליי ם דו מי ם‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬ני תן לעתים לאתר‬
‫בקרבם כמה אפיוני ם הספציפיי ם ל סוגי תוקפנו ת מ סוי מי ם בלבד‪ .‬כך למשל‪ ,‬בהקשר‬
‫ל קורבנו ת בעטיי ה של תוקפנות מיני ת נ שית‪ ,‬נמצא כי חומרת התסמינים ה שליליי ם שהגבר‬
‫עלול ל חוו ת עקב התקיפה מ תווכ ת באמצעו ת ארבעה גור מי ם מ ר כזיי ם‪ :‬המידה שבה‬
‫ההתנהגות התוקפנית מפרה את הסטנדרטי ם ה מיניי ם וא ת הערכים האי שיי ם שלו ( כגון‬
‫אי בוד ב תולי ם של הגבר); מיד ת הכוח ו סוג הטקטי קו ת שהאישה משתמשת בהם כדי להשיג‬
‫את מטר ת ה; המידה שהאישה נחשקת מיני ת על י די הגבר או המידה שבה היא מגרה או תו‬
‫על י די פעולו תי ה; ו המיד ה שבה מערכת היחסים עם האישה מצדיק ה ב עיניו את המעשה‬
‫(‪30-1000800, 1998‬‬
‫^‪30-1000800 & §1100‬‬
‫^‪ .)£1306 61 31., 20033; §1100‬עם ז א ת‪,‬‬
‫בעבור חלק מנפגעי אגר סי ביו ת מיני ת נ מצ או השפעות הז הות ל סינדרו ם הטראומ ה שלאחר‬
‫אונ ס ("‪6 1130^ 3 8^0110^ 6‬ק‪ 081-13‬ק") המופיע אצל קורבנו ת נ שים‪ .‬אצל הגברי ם‪ ,‬כולל‬
‫הסינדרו ם שלאחר התקיפה בעי קר די כ און עמוק‪ ,‬אי בוד החשק המיני ו סליד ה מ מין‪ .‬הפגיעה‬
‫בתחום ה מיניו ת היא בדרך כלל החמורה מ בין י תר התסמינים‪ .‬פעמים רבו ת הקורבנו ת‬
‫מ תיי חסי ם אל עצמם כאל אבנור מליי ם‪ ,‬דבר שמעורר ב תורו ת חו שו ת של אי כ שירו ת כגבר‪,‬‬
‫חרדות לגבי נ טיי ה הו מו ס ק סו אלי ת‪ ,‬ו חרדו ת לגבי תפ קוד מיני (‪0000611^ & £60 ^ 00 ,‬‬
‫‪8001^, 2007‬‬
‫^‪.) 1996; 0601§ 6, 2007; §31161 & ^ 381618, 1982; 16‬‬
‫גברי ם שהותקפו מיני ת מעידי ם על תחו שותיהם הקשות לאחר התקיפה המיני ת‬
‫ו אפילו במהלך התקיפה המיני ת עצמה‪ .‬תחו שות אלו כוללו ת או בדן שליטה ו חו סר אוני ם‬
‫(מרגי ש שלא י כו ל למנוע את החדירה ל פר טיו תו; לא י כו ל לב חור בהתנהגות הרצוי ה‬
‫ולמנוע מהאחר פגיעה בו; היפוך תפ קידי ם מגד ריי ם); תחו שו ת של הלם ובו ש ה; פקפוק‬
‫ב ה טרו ס ק סו אליו ת שלו (לא רצה בפעילו ת המיני ת עם אותה אי ש ה); פ חד; כעס ו תרעומ ת‬
‫על ההתנהגות האגר סיבי ת כ ל פיו; ו עוד (‪30-1000800 & §1100^ ^ 30-1000800,‬‬
‫^‪§1100‬‬
‫‪ .) 1994‬העדויו ת עקביו ת עם מ מצ אי מ חקרי ם א שר עמדו על ההשפעות ה שליליו ת של‬
‫התוקפנות הנשית על קורבנו תי ה‪ .‬מ חקרי ם אלה הצביעו על כך שרוב הגברים שנופלי ם קור בן‬
‫לתוקפנות נשית (בעיקר מיני ת ו פיזי ת)‪ ,‬סובלי ם מ ת סמיני ם גופניי ם ו פ סי כולוגיי ם פוסט־‬
‫טר או מ טיי ם שוני ם‪ ,‬ובהם פציעו ת; מצוק ה גופני ת מקיפה הכוללת כ אבי רא ש‪ ,‬ב חילו ת‪,‬‬
‫יריד ה ב תי א בון‪ ,‬אי בוד משקל ו עו ד; הפרעות שינ ה; לי קויי ם ב תפ קוד ה מיני; שיבו ש חיי ה מין‬
‫ו מצו קו ת פ סיכו סו מ טיו ת נו ספו ת; מצבי רוח הנעים בין עצבות מתונה לדי כ און מ ת מ שך;‬
‫רג שות של כעס‪ ,‬פחד‪ ,‬בושה והשפלה‪ ,‬חרדה ו עוינו ת‪ ,‬הלם‪ ,‬בלבול‪ ,‬מבוכה‪ ,‬האשמה עצ מי ת;‬
‫חרדות בנוגע ל תפקוד מיני והטלת ספק בנ טיי ה ובז הו ת ה מיני ת; חשש מ אינ טי מיו ת; קיו ם‬
‫מערכות י חסי ם פגו מו ת; הימנעות ממערכו ת י חסי ם ו מ מצבי ם חבר תיי ם; תחושת אי א מון;‬
‫הערכה עצמית נ מוכ ה; הדחקת רג שו ת והתכחשות ל חווי ה ה טר או מ טי ת; ו מצו ק ה נפשית‬
‫כללית ("‪ 8^ 00010§ 1031 11811688‬ק ‪91068 & 00 0 § 138, 2009; 91068 & ^ 3116^-( )"§ 606131‬‬
‫‪31 & £086¥631, 1993; 16^ ^ 8001^, 2007‬ק‪.)^ 0111800, 2001; ? 183^:, 1994; ? 010‬‬
‫מצרפים של ת סמיני ם אלה או תרו לא רק ב קרב גברי ם שפנו ל סיוע או ל טיפול פ סי כולוגי‬
‫‪45‬‬
‫ימית נפטוב‬
‫בעקבות הפגיעה בהם‪ ,‬אלא גם ב קרב קורבנו ת לתוקפנו ת נשים ב אוכלו סיי ה הכללית שלא‬
‫היו נחשפים אלמלא הסכמתם לקחת חלק ב ס קרי המחקרים השונים (;‪£1110!! 6! 31., 2004‬‬
‫‪.)91068 & 00 1 § 138, 2009‬‬
‫התסמינים ש תו ארו‪ ,‬המצוקה הרבה ו הצורך בהדחקה מתעצמים כפועל יו צ א של‬
‫חומרת התקיפה (‪3^ , 1998‬ז §‪ )81^ 006111 & 10‬ויו ת ר מכך‪ ,‬לנוכח היחס החברתי המגנה‬
‫והמלעיג כלפי תופעת הקורבנו ת הגברית בי די נשים (‪0 3 ^ 168, 2002; 0000611^ & £60 ^ 00 ,‬‬
‫‪ .) 1996‬רבי ם מ הגברי ם הפגועים ה שרויי ם במצב כז ה פוני ם ל שימו ש ב אלכו הול וב ס מי ם‬
‫ול שי טו ת א חרו ת לני תו ק רג שי מסביבתם (‪ ,)^ 1010, 2002‬ו‪ /‬או מ ת חילים ליי ש ם ה תנ הגויות‬
‫המכוונו ת לגרי מ ת נז ק עצמי העלולות‪ ,‬לעתים‪ ,‬להסלים אף לכדי ני סיונו ת התאבדות‬
‫)‪.(£10§, 00x611, & ^ 626^, 2002; 16^:8^117, 2007‬‬
‫א שר להשפעת התוקפנות הנשית הפ סיכולוגי ת על הגברים ש חווי ם או תה‪ ,‬נמצא כי‬
‫גם סוג תוקפנו ת ז ה מסב לא מעט סבל ל קורבנו תיו‪ .‬מדובר בעי קר בנז קי ם נפ שיי ם־רג שיי ם‬
‫ובפי תו ח ה ת מכרויו ת ל אלכו הול‬
‫^ ‪91068 & ^ 3116^ - ^ 0111800, 2001; 81^ 006111‬‬
‫‪3^ , 1998‬ז §‪.)10‬‬
‫ככל הידוע‪ ,‬עד כה לא נ חקרו כלל מ א פייני הגברים שעלולים להיהפך ל קורבנו ת‬
‫של תוקפנות פ סיכולוגי ת‪ .‬המידע דל מ אוד גם בכל האמור ב מ א פייני קורבנו ת לתקיפה‬
‫פיזי ת ו מיני ת על י די נ שים‪ .‬המשתנה ש מוז כר בהקשר ל קורבנו ת לתוקפנו ת פיזי ת נ שית הוא‬
‫גיל ה קורבן‪ ,‬הנע בין ‪ 30‬ל־‪ 40‬בממוצע‪ ,‬ונחשב לגבוה י חסי ת ב ה שווא ה לגיל ם הממוצע של‬
‫קורבנו ת ל תוקפנו ת מיני ת של נ שים‪ .‬נטען גם כי זוגיו ת שבה האישה אגר סיבי ת ו הגבר חלש‬
‫ופ סיבי יו צר ת קרקע פוריי ה לגי לויי תוקפנו ת מצד האישה כלפי בן זוג ה (‪.)^ 0^ 601, 1984‬‬
‫המשתנה של גיל זו ה ה כ מ א פיין המשמעותי גם ב מ קרי ם שבהם הותקפו הגברים מיני ת על י די‬
‫נשים‪ .‬ב מ קרי ם אלה‪ ,‬רב היה ה סיכון של גברי ם צעירי ם ב שנות העשרים (ועד שנות השלושים‬
‫המוקדמו ת) לחייהם ליפול קור בן (;‪611100^ & 660^ 800, 2011; 03 ^ 6100 6! 31., 1987‬‬
‫‪ .)? 16^ 611 & 111001, 1998‬א חד ההסברים שהוצעו למגמה זו הוא כי לגברי ם מבוגרי ם יו תר‪,‬‬
‫ני סיון רב יו תר ויד ע במערכות י חסי ם אינ טי מיו ת ולפיכך י ש בידי ה ם כלי ם המאפשרים להם‬
‫שלא ל הגיב ולא לי צור ק שר עם נשים המ שדרו ת סי מני תוקפנו ת (‪.)? 16^ 611 & 11001, 1998‬‬
‫מחקרים שבהם לא חלה הבחנה על פי מין התוקף‪ ,‬או ש צוין בהם כי רק חלק‬
‫מהתוקפים הן נ שי ם‪ ,‬הצביעו על קיו מו של קשר חזק בין קורבנו ת עבר‪ ,‬ביי חוד קורבנו ת מיני ת‬
‫בילדו תו של הגבר‪ ,‬ל בין קורבנו ת מיני ת בבגרו ת‪ .‬כך‪ ,‬מרבי ת הגברים א שר הותקפו מיני ת‬
‫בבגרו ת ם דיוו חו כי חוו תוקפנו ת כזו גם לפני היות ם בגירי ם (!!‪00x611 6! 31., 1999; £1110‬‬
‫‪8^117, 2007‬‬
‫^‪ .)6! 31., 2004; 16‬עוד נמצא כי בעת הערכת ה סיכוי של הגבר ליפול קור בן‬
‫לתוקפנות מיני ת נ שי ת‪ ,‬חשוב לב חון משתנים כ מו אור ח חיי ם של הגבר ב שנו ת ההתבגרות‪,‬‬
‫ו סגנון חיים המנוהל בתקופת התרחשות הפגיעה בו (‪8^117 & ^ 18! 3106, 2001‬‬
‫טיו ק ס בורי ו מו ס טיין (‪8^117 & ^ 1813106, 2001‬‬
‫^‪.)16‬‬
‫^‪ )16‬הראו במחקרם כי גברי ם‬
‫שיש להם מספר רב יו תר של אחים ו‪ /‬או א חיו ת‪ ,‬ו כן גברי ם שאביהם היה מוב טל או מועסק‬
‫ל סירוגין ב שנות התבגרותם‪ ,‬הנם ב סי כון גבו ה יו תר להפוך ל קורבנו ת תקיפה מיני ת‪ .‬משמעו‬
‫‪46‬‬
‫הגבר כ קור בן של אגרסיה נשית‬
‫של דבר‪ ,‬קורבנו ת מיני ת של גברי ם ק שור ה למעמדם ה סוציו־ א קונו מי הנמוך‪ .‬למעשה‪ ,‬ממצא‬
‫זה עקבי דוו ק א עם מ א פייני כלל הקורבנו ת לתקיפה פיזי ת‪ .‬בהי שען על כך‪ ,‬ני תן להניח‬
‫שגור מי סי כון המגבירי ם את סי כויי הגבר להפוך קור בן לתקיפה מיני ת נ שית דו מי ם לאלה‬
‫המגבירי ם את סי כוייו להפוך קור בן לתקיפה פיזי ת נשית‪ .‬גור מי סי כון נו ספי ם ש הוצגו‬
‫במחקרם של טיו ק ס בורי ו מו ס טיין (‪ )16-^:86017 & ^ 0813106, 2001‬הם תדירו ת גבוהה‬
‫של בי לוי בפאבי ם בשעות הפנאי; שי מו ש תדיר ב ס מי ם; וחשיפה ל מצבי פגיעה אפ שריי ם‪.‬‬
‫בכל או פן‪ ,‬ה מ אפיין העיקרי ו הבול ט ביו תר של הגבר ה קורבן לאגרסי ה נ שי ת‬
‫על סוגי ה הוא הסתרת ה תקריו ת ה תוקפניו ת שחווה ממערכת אכיפ ת החוק‪ ,‬מ מו סדו ת‬
‫הבריאו ת ו א פילו מחברים ו מבני משפחה (‪ 8, 2006; ? 16661! & 10001,‬ז‪0 3 ^ 168 & £ 0 §6‬‬
‫‪ .) 1998; ^ 0? 60^, 1984‬עובדה זו אין בה כדי להפתיע‪ ,‬בהתחשב בכמו ת של מי תו סי ם‬
‫ו ס טר או טיפי ם הרוו חי ם בחברה בנוגע לתופעת קורבנו ת גברי ת בכלל ול קורבנו ת גברי ת מי די‬
‫נשים בפרט‪ ,‬ובהתחשב ב היקף השפעתם על דעת הציבור ו ה מו סדו ת החברתיים כ מו גם על‬
‫הקורבנו ת ו ה תוקפו ת כחלק מהחברה‪ .‬לנוכח ז א ת‪ ,‬לא נ שאר ספק כי במקו ם הבנה ו סיו ע‪,‬‬
‫יצפה ה קורבן בהכרח לתגובה שלילי ת מצד הגורם שי חליט להיחשף בפניו‪ ,‬ובהמ שך גם מצד‬
‫א חרי ם‪ ,‬ול כן‪ ,‬ינסה להימנע ממצב ז ה ככל י כול תו‬
‫^ ‪6086^ & 0 0 ^ 100, 1997; 0 3 ^ 168‬‬
‫‪§ 6, 2007; 91068 & 00 0 § 138, 2009; ^ 1§ 1130010, 2001‬ז ‪ 8, 2006; 060‬ז‪.)£0 § 6‬‬
‫יחס החברה (ומערכת אכיפת החוק) אל תופעת הקורבנות הגברית בידי‬
‫נשים והשפעתו‬
‫הלכתי לחוף אחר הצהריים‪ ,‬והתחלתי להשתזף ב אזור מבודד‪ .‬שלוש בחורות צעירות‬
‫הבחינו בי‪ ,‬התקרבו ופתחו עמי בשיחה‪ .‬לאחר שיחת חולין קצרה הן החליטו שרוצות‬
‫לקיים איתי יחסי מין‪.‬‬
‫אחת‬
‫הבחורות‬
‫תפסה‬
‫תפסה‬
‫אותי‬
‫אותי‬
‫בידיי ם‬
‫ברגליים‬
‫והחזיקה‬
‫והשלישית‬
‫אותם‬
‫החלה‬
‫מאחור‪,‬‬
‫להפשיט‬
‫את‬
‫בגד‬
‫הים‬
‫האחרת‬
‫שלי‪...‬‬
‫(‪. 121‬ק ‪)81100: ^ 30-1060800 & 81100: ^ 30-1060800, 1998,‬‬
‫הגם ש קיי מו ת הוכחות חותכות לכך שהתקיפה ה הטרוסק סואלי ת מהווה אירו ע טר או מ טי‬
‫מ אוד בעבור מרבי ת הגברים (‪ 8,‬ז‪ 61 & ^ 3816‬ז ז‪8^ 116, ? 106, & 9 3 ^ 16^, 1988; 83‬‬
‫‪ ,) 1982‬עלול תי אור ז ה להישמע כפנ טזי ה גברי ת מצוי ה או כ אירו ע נדיר‪ ,‬ול א כ תי אור‬
‫מקרה שגר תי ל מדיי של אחד הקורבנו ת לתקיפה מיני ת נשית‬
‫^ ‪ 00: ^ 30-!060800‬ז‪81‬‬
‫‪ 00: ^ 30-!060800, 1998‬ז‪ .)81‬העלאת חיוך אל מול סיפורי ם כאלה מדגימ ה בפירו ש‬
‫עד כמה גדו ל הפער בין תפיסו ת חבר תיו ת רוו חו ת בא שר לתופעת הקורבנו ת הגברית‬
‫לאגרסיה נ שית ל בין תחושתם ומצב ם בפועל של אות ם הקורבנו ת‪ .‬הפער כה גדול‪ ,‬כיוון‬
‫‪47‬‬
‫ימית נפטוב‬
‫שהיחס החברתי אל תופעה זו‪ ,‬המניע התנהגותן של שכבות רבו ת ב או כלו סיי ה‪ ,‬מתעצב‬
‫על י די ס טר או טיפי ם ו מי תו סי ם‪ 7‬בדבר תפ קידי מין ו מגדר (; ‪0 3 ^ 168 & £0 § 618, 2006‬‬
‫‪ 1! 0 6! 31., 1988‬מ‪ )0000611^ & £60 ^00 , 1996; 8‬ו בדבר הדמות של ה קורבן ו של התוקף‬
‫(‪ !00 , 1997; ^ 1§ 1130010, 2001‬ק ^ ‪& 0 0‬‬
‫^ ‪ .)618‬כך‪ ,‬ב מרבי ת החברות הדי מוי של‬
‫ה״גבר״ מוצג כהפך המוחלט ל די מוי ה״אי ש ה״‪ ,‬כלו מר כדי ל היו ת מוגדר כ״ג ברי״‪ ,‬א סור‬
‫?!דמות לנ שים‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬זי הוי הגבר עם תכונו ת נ שיו ת עלול ״ל סר ס״ או תו ו ל תייגו כסוט ה‪.‬‬
‫התיוג כרו ך בהוקעת הפרט מהחברה וד חי ק תו ל שולי ה; ני שולו מגיש ה למ שאבים שוני ם;‬
‫ו בנגזרו ת שליליו ת א חרו ת עבורו‪ .‬לרוב‪ ,‬החשש מאפ שרו ת כזו יגרו ם לגבר להימנע מפעילויו ת‬
‫ו מ מצבי ם שעלולים להסתכם ב מיד ה כלשהי של פ מיניז צי ה‪ ,‬ויו בי לו להתנהלות בלעדי ת‬
‫בהתאם ל תכ תיבי מ אפייני ם הנחשבים ל״ג בריי ם״ כ מו שליטה (על רג שו תי ה ם‪ ,‬על מעשיהם‪,‬‬
‫ועל מערכו ת היחסים שהם מנ הלי ם); הכחשת כאב או הכחשת הצורך ב סיו ע; וכדו מ ה‬
‫(‪.)? 183^:, 1994; ^ 1§ 1130010, 2001‬‬
‫במקרי ם שבהם הגבר הופך קור בן‪ ,‬תד מי תו עוברת פ מיניז צי ה מואצ ת‪ .‬לתפיס תו‬
‫של גבר המזוהה עם קורבנו ת‪ ,‬ול תפיס ת החברה הסובבת או תו‪ ,‬נשללת מ מנו גם ג בריו תו (על‬
‫כל המשתמע מכך)‪ ,‬שכן ה תי אור ה ס טר או טיפי של ה קורבן כנ טול כוח י ח סי‪ ,‬כחלש ו חסר‬
‫אוני ם הז קו ק להגנה מ תיי שב היטב עם ה תי אור ה ס טר או טיפי של האישה‪ ,‬ו מנוגד ל חלו טין‬
‫לתכונו ת ״ג בריו ת״ (‪ !00 , 1997; ^ 300016! 10, 1998‬ק ^ ‪& 00‬‬
‫^‪ .)618‬עניין ז ה מקשה‬
‫על אי תור קורבנו ת גברי ם כי הם אינ ם מוכני ם ל הודו ת שנפלו קור בן‪ ,‬לפעמים אף לא בפני‬
‫עצמם (‪8^117,‬‬
‫^‪^.0161800 & 83¥3§ 6, 2005; 0 3 ^ 168, 2002; ^ 1§ 1130010, 2001; 16‬‬
‫‪ .)2007‬ל חלופין‪ ,‬תכונת ה אגר סיביו ת נחשבת לתכונה ״גברי ת״ במהותה ולא נכללת בהגדרה‬
‫ה סטראוטיפי ת של התפקיד ה מגדרי הנשי‬
‫^ ‪^ 0161800, 19983; 0601§ 6, 2007; ? 311‬‬
‫‪ .)6360010§ 61, 1991; 8! 1318, 2009‬כיוון שכך‪ ,‬פעמים רבו ת הנשים התוקפות אינן מז הו ת‬
‫עצמן ו אינן מזד הו ת ככאלה בפני א חרי ם (‪.)^ 0161800, 1998^; ^ 300016! 10, 1998‬‬
‫הבעיי תיו ת הנובעת מ ה ס טר או טיפי ם הב סי סיי ם ש צוינו‪ ,‬א שר תקפה לכל מקרה‬
‫שבו הגבר הוא קור בן או שהאישה היא תוקפת‪ ,‬מתחדדת ביי חוד בהצטלבותם של שני‬
‫המקרים‪ .‬ב מילי ם א חרו ת‪ ,‬תופעת הקורבנו ת הגברית בי די נשים פור מ ת ס טר או טיפי ם‬
‫חברתיי ם רבי ם ו מורכבי ם סביב התהיות מ הי נ שיו ת‪ ,‬מהי גבריו ת‪ ,‬ו מ הן ההתנהגויות‬
‫המצופות תחת כל אחת מ הז הויו ת הללו (‪0 3 ^ 168, 2002; ^ 300016! 10, 1998; ^ ! 010,‬‬
‫‪ .)2002‬כך לדוג מ ה‪ ,‬הצגתו של הגבר כ חזק יו תר מבחינה פיזי ת ו כגדו ל יו תר מהאישה גור מ ת‬
‫להטלת ספק ביכול ת האישה ל ת קוף או תו (‪ .)^ 1§ 1130010, 2001‬אול ם‪ ,‬מחקרים מוכי חי ם‬
‫כי טענה זו חסרת ח שיבות גם אם היא נכונה בעבור זוגו ת מ סוי מי ם‪ .‬רא שי ת‪ ,‬י שנן מערכות‬
‫יחסי ם זוגיו ת שבהן האישה חזקה יו תר מהגבר (‪ .)16168001 & ? 61800, 1995‬שני ת‪ ,‬נשים‬
‫עלולות להשתמש ב ט ק טי קו ת של כפיי ה מילולי ת או פ סיכולוגי ת כדי לנטרל כל ני סיון של בני‬
‫‪ 7‬מיתוס הנו סיפור אמיתי או בדוי (על אודות אדם‪ ,‬מוסד או אירוע כלשהו) שנוטה להשתרש בתודעת הציבור בשל‬
‫הרעיונות התרבותיים הגלומים בו או משום שהוא נותן ביטוי לתחושות עמוקות ונפוצות בחברה נתונה (‪? 311‬‬
‫‪, 1991‬ז‪§6‬מ‪1‬ממ‪ .)* 836‬סטראוטיפ הוא דימוי המייחס מכלול של תכונות לכל הפרטים המשתייכים לקטגוריה‬
‫חברתית מסוימת (למשל קבוצת גיל‪ ,‬מין או גזע) בהתעלם מהבדלים אינדיווידואליים ביניהם (רהב‪.)1986 ,‬‬
‫‪48‬‬
‫הגבר כ קור בן של אגרסיה נשית‬
‫הזוג להגנה מפני הן‪ ,‬או להשתמש ב ט ק טי קו ת אלה כב סוגי תוקפנו ת י חידי ם שלא מצריכי ם‬
‫הפעלת כוח פיזי (‪0311 & 000 ^, 1988; ? 31101, 1998‬מ‪.)^ 1§1130010, 2001; ^ 06016‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬ב מ קרי ם שבהם הבדלי הכוחות מ הווי ם מכ שול מ ש מעו תי בעבור התוקפות‪,‬‬
‫הן נו הגו ת להתגבר עליו באמצעו ת ה שימו ש בנשק (‪91068 & 00 0 § 138, 2009; ^ 0? 601,‬‬
‫‪ .) 1984; ^ 1§ 1130010, 2001; 16168001 & ? 61800, 1995‬ה ס טר או טיפי ם ה טיפו סיי ם הללו‬
‫משועתקים ו מ חוז קי ם ב מי תו סי ם וב ס טר או טיפי ם הספציפיי ם לכל א חד מ שני סוגי האגרסי ה‬
‫הנשית שז כו‪ ,‬כ א מור‪ ,‬למרב ההתייחסות המחקרית‪ ,‬קרי תוקפנו ת פיזי ת ו מיני ת‪.‬‬
‫הסברה ה ס טר או טיפי ת הנפוצה ביו תר הנוגעת ל קורבנו ת גברי ת של תוקפנו ת‬
‫נשית פיזי ת היא שגם במקר ה שהאישה אכן תתקוף גבר‪ ,‬לא ייגר ם לו נז ק גופני מ שמעו תי‪.‬‬
‫טענה זו מופרכ ת על י די חו קרי ם ש העידו כי נשים התוקפות גברי ם גור מו ת להם על פי‬
‫רוב לפציעו ת ק שות ב חו מר תן שבגינן נ אלץ ה קורבן לפנות לקבלת סיו ע רפו אי‬
‫‪.)^ 3116^ - ^ 0111800, 2001; ^ § 1130010, 2001‬‬
‫^ ‪91068‬‬
‫קיי מ ת הערכה כי נשים א חר איו ת‬
‫ל־‪ 40/ - 30/‬מ הפציעות המתועדות במסגר ת מערכות י חסי ם אינ טי מיו ת‪ ,‬המ חייבו ת טי פול‬
‫רפו אי (‪ .)91068 & 00 0 § 138, 2009; §11308, 2009‬עם ז א ת‪ ,‬ברור מ אליו כי היות ש מדובר‬
‫ב מי תו סי ם וב ס טר או טיפי ם בדבר ״נ שיו ת״ ו״ג בריו ת״‪ ,‬הבולטי ם שבהם י היו אלה שנסובי ם‬
‫סביב מיניו ת‪ .‬עקב כך‪ ,‬נראה כי מרבי ת התוכחות מופנו ת כלפי גברי ם שנופלי ם קור בן‬
‫לתוקפנות מיני ת נשית‪ .‬מי תו ס רוו ח בהקשר ז ה הוא שהגברים מ תמצאי ם ו מנו סי ם יו תר ב מין‪,‬‬
‫א סר טיביי ם יו תר‪ ,‬ו מ עונייני ם יו תר ב מין לשם מין מא שר נ שים‪ .‬לפיכך‪ ,‬על פי המי תו ס‪ ,‬גברי ם‬
‫ת מיד רו צי ם ו תרי ם אחר מין עם נשים (;‪^ 0161800, 19980; ^ 0010, 2002; ? 31101, 1998‬‬
‫‪ .)§ ^ 110 61 31., 1988‬לעומת ז א ת‪ ,‬תפקיד האישה ב סי טו א ציו ת מיניו ת הוא של ״ שו מר ת הסף״‬
‫‪ ,)§0)6‬ומסתכם ב שליל ת היוז מו ת ה מיניו ת של הגבר כלפיה או בהיענות להן‪ ,‬כך‬
‫שיוז מ ה או תוקפנו ת מיני ת של נשים אינן א מינו ת בעיני הציבור ו אינן זו כו ת לתשומת לבו‬
‫(‪.)^ 0161800, 19983; 03¥168 & £ 0 § 618, 2006; ^ 300016110, 1998‬‬
‫על פי מי תו ס אחר‪ ,‬ה מצוי בכפיפה אחת עם המי תוס הקוד ם‪ ,‬גבר שאישה אכן יז מ ה‬
‫עמו פעולה מיני ת צריך ל היו ת א סיר תוד ה על היקרות ה של הזד מנו ת נדיר ה ומרג ש ת כזו‬
‫בדרכו‪ ,‬ו מו בן ש אין לו לוו תר עליה ב שו ם פנים ו או פן‬
‫^ ‪03¥168, 2002 ; ^ 0601600311‬‬
‫‪.)000 ^;, 1988; ^ 0010, 2002‬‬
‫חוקרי ם רבי ם הפריכו נכונו תן של השערות אלה‪ ,‬ו הר או כי לאישה תפ קיד‬
‫א ק טיבי ב סי טו אצי ה ה מיני ת; כי מרבי ת הנשים יוז מו ת פ עילויו ת מיניו ת עם גברי ם‬
‫ולעתים אף תוקפו ת אות ם מיני ת; ו כי אירו ע כז ה נחווה ב או פן טר או מ טי על י די גברי ם אלו‬
‫(‪.)^ 0161800, 19980; ^ 300016110, 1998; § ^ 110 61 31., 1988‬‬
‫מי תו ס מ ר כזי נו סף מתמקד ב היבט ה פיזיו לוגי של תפ קוד ה קורבן במהלך התרחשות‬
‫התקיפה המיני ת‪ .‬המי תו ס מתבסס על הסברה כי קבלת זקפה ו שי מור ה בעת התקיפה‬
‫(לעתים מלוו ה בשפיכה) מסמלו ת הנאה‪ ,‬מבטאו ת אי שור להסכמת הגבר למגע ה מיני‬
‫ו שוללו ת את היו תו קור בן למעשה (‪ .)601100^ & 660^ 800, 2011; § ^ 110 61 31., 1988‬גם‬
‫מי תו ס ז ה הופרך בע קביו ת במ חקרי ם ה שוני ם‪ :‬כך‪ ,‬נמצא כי זקפ ה גברי ת ו אף שפיכה י כולו ת‬
‫להוות תגובו ת בל תי ר צוניו ת או ס פונ טניו ת; ו כי גברי ם י כולי ם לתפקד מיני ת ב שלל מצבי ם‬
‫‪49‬‬
‫ימית נפטוב‬
‫ה מ אופייני ם ב קי צוניו ת רג שי ת כגון פחד‪ ,‬כעס‪ ,‬חרדה‪ ,‬השפלה וכ אב (‪601100: & 660^ 800,‬‬
‫‪ 8, 1982; 8^ 116 61 31., 1988; 16^ : 86017 2007‬ז‪ 61 & ^ 3816‬ז ז‪ .)2011; 83‬יתר ה מכך‪,‬‬
‫נשים י כולו ת לגרו ת גברי ם בניגוד לרצונ ם‪ ,‬או להכריח או ת ם לעסוק ב מגוון פ עילויו ת מיניו ת‬
‫שלא מצריכו ת חדיר ה או זקפה (‪.)16^68061 & ? 61800, 1995‬‬
‫חוקרי ם שבי ק שו להמחיש עד כמה רוו חי ם ב קרב הציבור הרחב מי תו סי ם‬
‫ו ס טר או טיפי ם ש תו ארו ומה מיד ת השפעתם על התפיסות החברתיות את תופעת הקורבנו ת‬
‫הגברית בי די נ שי ם‪ ,‬בחנו עמדות של גברי ם ו של נשים כלפי ת סרי טי תוקפנות ז הי ם א שר‬
‫נבדלי ם ז ה מז ה ב מין התוקף ו ב מין ה קורבן בלבד‪ .‬הנטיי ה הגורפת של הנסקרים הייתה‬
‫ל שייך א חריו ת פחותה למעשה כא שר מדובר בתוקפת‪ ,‬ול ה טיל אשמה ולהניח פגיעו ת מעטה‬
‫(נז קי ם קלי ם יו תר‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬עקב התקיפה) כא שר ה קורבן הוא גבר‪ .‬מגמה זו הודגשה‬
‫בי תר שאת ביחס ל ת סרי טי ם שבהם הגברים הוצגו כ קורבנו ת לתקיפה של נ שי ם‪ .‬ב מ קרי ם‬
‫אלה נ שפטו הגברים בחומרה רבה עוד יו תר‪ ,‬ו הנ שי ם נ שפטו לקולא ( ^‪6616:6 & 0610‬‬
‫‪ 8, 2006; 8^ 116 61 31., 1988‬ז‪ .) 1993; 0 3 ^168 & £ 0 § 6‬כך‪ ,‬לדוג מ ה‪ ,‬במדג ם מעורב של‬
‫‪ 142‬ס טודנ טי ם (גברי ם ונ שי ם) שנדג מו במסגרת מחקרם של בת׳קה וד ה ג׳וי‬
‫^ ‪6616:6‬‬
‫‪ ,)06107 1993‬או תרו עמדו ת סבלניו ת בהרבה כלפי גי לויי תוקפנו ת כא שר הוצגה האישה‬
‫כתוקפת בן זוג ה‪ ,‬ב ה שווא ה לאותם גי לויי התוקפנות כא שר הגבר הוצג כ תוקף בת זו גו‪.‬‬
‫תוקפנות נשית המיו שמת כלפי גברי ם נתפסה גם כ מזי ק ה פחות מבחינת נז ק רג שי ו‪/‬או גופני‬
‫פו טנצי אלי ל קורבן‪ ,‬ו כ כזו שלא מצריכ ה חשיפתה של התקרית על י די ה קורבן‪ .‬י תר ה מזו‪,‬‬
‫בנדון ל תוקפנו ת מיני ת נ שי ת‪ ,‬המידה שבה מוטל ת האשמה על הגבר כ קור בן מתחלפת ביי חו ס‬
‫השתתפות מר צון במעשה (ב מיו חד ב היעדר התנגדות פיזי ת מ צדו)‪ ,‬והנחת הפגיעות או הנזק‬
‫עקב התקיפה הופכת להנחת הפקת הנאה מהתקרית (‪31‬ק‪ 0‬־‪ 8, 2006; ? 0‬ז‪0 3 ^ 168 & £ 0 § 6‬‬
‫‪, 1993; 8^ 116 61 31., 1988‬־‪ . ^ £086^ 63‬המחקר של ס מי ת׳ ו ע מי תיו (‪ 1., 1988‬ג !‪)8^ 14 6‬‬
‫נמנה עם המחקרים ה מובילי ם בהקשר ז ה‪ .‬ס מי ת׳ ו ע מי תיו (‪ ,)8^ 116 61 31., 1988‬א שר בי ס סו‬
‫את מסקנותי הם על עמדות של כ־‪ 200‬ס טודנ טי ם ו ס טודנ טיו ת‪ ,‬הצביעו על כך שהתפיסה‬
‫השגורה ביו תר במדגם מחקרם היא שהגבר כ קור בן לתקיפה מיני ת נ שית נהנה מהמגע ה מיני‬
‫ו או לי אף עודד או תו‪ ,‬ול כן‪ ,‬גם ה סיכוי כי יינז ק מהפעולה נ מוך מ אוד‪ .‬נ תון מ עניין נו סף שעולה‬
‫ממחקר ז ה הוא שנשים נתפסו כ מפי קו ת הנאה מיני ת מ תקיפ תן את ה קורבן ב מיד ה רבה יו תר‬
‫מגברי ם ש תוקפים מיני ת‪ .‬החוקרי ם ה סבירו נ תוני ם אלה בכך שאגרסי ה מיני ת של נ שי ם‪ ,‬בצד‬
‫הפסיביו ת ו אי בו ד השליטה על מהלך הענייני ם של הגברים ‪ -‬מרכיבי ם ה מאפייני ם תקיפה‬
‫מיני ת ‪ -‬כה מפרי ם את הציפיו ת ה ס טר או טיפיו ת ה חברתיות‪ ,‬עד א שר הנסקרים מעדיפי ם‪,‬‬
‫מחד גי ס א‪ ,‬לז קוף את התנהגות התוקפת לדחף מיני קי צוני שמטר תו להסתכם ב סיפו ק‬
‫והנאה מ האינטרא קצי ה המיני ת עם קורבנ ה‪ ,‬ו מ אידך גי ס א‪ ,‬ל העריך כי ה קורבן עודד את‬
‫המעשה‪ ,‬או לכל הפחות הפיק תועלת כלש הי מהמצב שנקלע אליו‪.‬‬
‫נ תוני ם דו מי ם או תרו בעת שהנסקרים נתבקשו לשער מה תהיינה תגובו תי ה ם אל‬
‫מול ת קריו ת היפו ת טיו ת‪ ,‬שבהן גי לויי התוקפנות השונים מופני ם כלפיהם‪ .‬הגברים הניחו‬
‫כי אות ה התקרית בדיו ק תלוו ה בתחו שות ובהשפעות שליליו ת מז עריו ת אם יו ת קפו על י די‬
‫אי שה‪ ,‬ב ה שווא ה לתקיפה על י די גבר (‪ 0: ^ 30-!060800,‬טז‪ 0: ^ 30-!060800 & 81‬טז‪81‬‬
‫‪ .) 1993‬ההטיה ה ס טר או טיפי ת קיי מ ת גם בתפיסת הקורבנו ת וג ם בתפיסת התוקפות את‬
‫‪50‬‬
‫הגבר כ קור בן של אגרסיה נשית‬
‫אירו ע התקיפה‪ .‬פעמים רבו ת ה קורבן נוט ה להמעיט ב חומר ת הפגיעה בו וב מיד ת ההשלכות‬
‫ה שליליו ת שהניבה‪ ,‬גם ב היו תן למעשה ח מורו ת מ אוד (‪03¥168, 2002 ; £1306 61 31.,‬‬
‫‪ .)20033; ^ § 1130010, 2001‬פעמים א חרו ת‪ ,‬ה קורבן תופס עצמו כאשם ב אירו ע (‪03¥168,‬‬
‫‪80017, 2007‬‬
‫^‪31 & £086¥631, 1993; 16‬ק‪ .)2002 ; ? 010‬ל חלופין‪ ,‬התוקפות נו טו ת לגרוע‬
‫ממשמעות ת קיפ תן בעבור ה קורבן‪ .‬ב מ קרי התקיפה המיני ת שדוו ח עליהם במ חקרי ם שוני ם‪,‬‬
‫שיערו התוקפות כי הגבר רצה במגע ה מיני‪ ,‬ו כי זקפה א כן סימל ה הסכמה מצדו (‪^ 0161800,‬‬
‫‪100, 1997‬‬
‫^ ‪ .) 19980; 6080^ & 00‬ב מ קרי תקיפה א חרי ם‪ ,‬נ טו התוקפות לשער כי הגבר‬
‫לא נפגע פגיעה של ממש (‪.)? 618110§, 2009‬‬
‫כ א מור‪ ,‬מרבי ת המקרים שבהם הגבר נופל קור בן ל תוקפנו ת נשית מפרי ם למעשה‬
‫ס טר או טיפי ם ו מי תו סי ם הרוו חי ם בחברה בדבר מהי נ שיו ת‪ ,‬מהי ג בריו ת ו מ הן ההתנהגויות‬
‫המצופות תחתן‪ ,‬כ מו גם בדבר הדמות של ה קורבן ו של התוקף‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬נראה כי דוו ק א‬
‫תוקפנות מ הסוג הלא־פיזי עקבית מ אוד עם התפיסות החברתיות הנפוצות‪ .‬העובדה ש סוגי‬
‫תוקפנות נשית אלה ו אגר סי ה נשית בכלל נתפסים כ ה תנ הגויו ת מ קובלו ת י חסי ת גם על נשים‬
‫וגם על גברי ם (‪,)^ 0161800 & § 3¥3§ 6, 2005; 6610^ 6 & 06107 1993; ? 618110§, 2009‬‬
‫מוביל ה לסלחנות הרבה כלפי הן א שר עלולה ל הוו ת משום הסבר ל שכי חו תן הגבוהה‪ .‬חשוב‬
‫ל ציין כי אף שאין־ ספור הוכחות מדעיו ת מ עידו ת כי ההנחות ה ס טר או טיפיו ת הללו חסרות‬
‫גי בוי מ חקרי א מ פירי‪ ,‬הטמעתן בתודע ת הציבור עמוקה מ אוד; כל ס טר או טיפ מ חז ק את‬
‫השפעתו של האחר‪ ,‬והשפעתם המצטברת על היחס אל תופעת הקורבנו ת הגברית בי די נשים‬
‫טומנת בחובה נז ק רב ביי חוד בעבור גברי ם כ קורבנו ת‪ ,‬אך גם בעבור התוקפות או ת ם‪.‬‬
‫ביחס ל תוקפו ת‪ ,‬הוצע כי לעתים יי שו ם של ה תנ הגויות אגר סי ביו ת מגביר את ה סיכון‬
‫שהן עצמן תהפוכנה ל קורבנו ת‪ .‬כך למשל‪ ,‬נמצא כי תוקפנו ת פ סיכולוגי ת של נשים כלפי בני‬
‫זו גן מנבאת היווצרו ת ה של תוקפנו ת פיזי ת כלפי הן‪ ,‬אפילו במערכו ת י חסי ם שבהן הגבר לא‬
‫ביטא אגר סי ה לפני כן (‪ .)? 618110§, 2009‬בא שר ל קורבנו ת‪ ,‬מ תברר כי עקביו ת עם תכונו ת‬
‫״גבריו ת״ בכלל ועם אלה הנוגעות ל מיניו ת בפרט‪ ,‬מ חייב ת את הגבר להדחיק מגוון צרכי ם‬
‫אנו שיי ם‪ ,‬רג שו ת ו צו רו ת בי טוי עצמי‪ .‬שאיפתם של הקורבנו ת ל שמר את ה״ז הו ת הגברי ת״‬
‫דו חקת בהם להכחיש בפני עצמם ‪ -‬ולבטח בפני א חרי ם ‪ -‬שהפגיעה‪ ,‬ה מאופיינ ת בעי קר ב אי בוד‬
‫שליטה של המותקף‪ ,‬התרחשה בכלל‪ .‬מי מביני הם ש הכירו בפגיעה ערים ל״ אי סור החברתי״‬
‫של דיון ב סוגיו ת כאלה‪ ,‬ו ל כן שרויי ם ב בידוד‪ ,‬בפחד‪ ,‬בבוש ה ובמבוכ ה א שר מובילי ם ל חיזו ק‬
‫שתיקתם והסתרת חוויו תי ה ם ו מב טלי ם את ה סיכוי שידוו חו על כך (‪ 100,‬ק ^ ‪6080^ & 00‬‬
‫;‪1997; ? 183^, 1994; ^ 1§1130010, 2001; ^ 0010, 2002; §1100^ ^ 30-1000800, 1988‬‬
‫‪80017, 2007‬‬
‫^‪ .)16‬עובדה זו ידוע ה גם ל תוקפו ת‪ ,‬שבטו חו ת כי הגבר לא יפנה לר שויו ת‬
‫וי תלונן עלי הן (‪.)? 618110§, 2009‬‬
‫השתיקה ו ההימנעות מדיוו ח מאפ שרו ת את המשך יי שו ם ההתנהגויות ה תוקפניות‬
‫כלפי ה קורבן‪ ,‬וכך מ סלי מו ת את ת חו שו תיו הקשות (‪.)^ 1§1130010, 2001; ^ 0010, 2002‬‬
‫יתרה מזו‪ ,‬ה ס טר או טיפי ם עוצרי ם את ה קורבן מל עזוב את בת הזוג האגר סיבי ת‪ .‬מלבד‬
‫החשש מ ה תיוג הצפוי ונגז רו תיו‪ ,‬פעולה כזו עלולה ל הטיל על הגבר את הא חריו ת לפירו ק‬
‫הני שו אין ול היתפס כ היעדר יכול ת ל שלוט במערכת י חסי ם עם בת הזוג (‪91068 & ^ 3116^-‬‬
‫‪51‬‬
‫ימית נפטוב‬
‫‪.)^ 0111800, 2001; ^ 1§ 1130010, 2001; ? 311 & 6360010§ 61, 1991‬‬
‫ו אול ם‪ ,‬השפעתם של ה מי תו סי ם ו ה ס טר או טיפי ם מתחילה הרבה לפני שהתקיפה‬
‫מתבצעת‪ .‬נמצא למשל‪ ,‬כי ה ס טר או טיפי ם השונים הקשו על ה קורבן לסרב לתוקפת‪ .‬גברי ם‬
‫רבים העדיפו שלא להתנגד לאגרסי ה מיני ת מצד האישה כדי שלא יי תפ סו כביי שני ם ו כדי‬
‫שהחברה לא תפקפק בנ טיי ה המיני ת שלהם או בגבריו ת ם (;‪ !00 , 1997‬ק ^ ‪& 00‬‬
‫^ ‪618‬‬
‫‪ .)^ 1601600311 & 000 ^, 1988; ? 3110!, 1998‬גברי ם א חדי ם חשו אשמה בגין גי רויי ם‬
‫בעת התקיפה המיני ת (‪ !00, 1997‬ק ^ ‪& 00‬‬
‫^‪ .)611100^ & 660^ 800, 2011; 618‬חלק‬
‫אחר חש בלבול בדבר הנטיי ה המיני ת שלו דוו ק א משום שהרגיש צורך לד חות את היוז מ ה‬
‫המינית של האישה (‪8! 110^ ^ 30-1000800,‬‬
‫& ‪0 3 ^ 168, 2002; 8! 110^ ^ 30-1000800‬‬
‫‪ .) 1994‬מרבי ת הגברים שהותקפו פיזי ת אך היה באפ שרות ם להתנגד או לתקוף חזר ה לא עשו‬
‫זא ת נוכח אות ה התפיסה שלפיה הגבר הוא החזק ו האיש ה חלשה יו תר‪ ,‬ועל כן א סור לפגוע‬
‫בה (‪ .)91068 & ^ 3116^ - ^ 0111800, 2001; ^ 1§ 1130010, 2001‬התוקפות מכירו ת בעמדה זו‪,‬‬
‫אינן מצפו ת כי קור בנן י שי ב להם ב תוקפנו ת פיזי ת‪ ,‬ו מ מ שיכו ת במע שי הן (‪.)£618110§, 2009‬‬
‫אף על פי כן‪ ,‬ההשפעה החמורה ביו תר של ה ס טר או טיפי ם ו ה מי תו סי ם ש הוצגו‬
‫נובעת מהשרשתם ב קרב צוו תי עובדי ם האמוני ם על אספקת שירו ת והגשת סיו ע ל אוכלו סיו ת‬
‫המעורבות ב סוגי ה זו ‪ -‬הקורבנו ת ו ה תוקפו ת‪ .‬נראה כי החשש של ה קורבן מ תגובת החברה‬
‫לנוכח חשיפת חוויי תו‪ ,‬חשש ש מ קורו באות ה הטיה ס טר או טיפי ת נפוצה‪ ,‬אינו רי ק מ תוכן‪,‬‬
‫וי ש לו א חיז ה רחבה ב מצי או ת‪ .‬הטמעת ה ס טר או טיפי ם ו ה מי תו סי ם התרחשה לא רק‬
‫בקרב הציבור הרחב ובדעו ת של הקורבנו ת ו של התוקפות הנמנים עמו‪ ,‬אלא גם בדעו תי ה ם‬
‫ה״ או ביי ק טיביו ת״ של אנ שי מו סדו ת צי בוריי ם שוני ם כגון מו סדו ת מערכת אכיפ ת חוק‪,‬‬
‫מו סדו ת ברי או ת ו עוד‪ .‬י תר ה מזו‪ ,‬העיוו ת ה ס טר או טיפי שנוצר משתקף גם ב מדיניו ת‬
‫המיושמת על י די אות ם ה מו סדו ת (;‪611100^ & 660^ 800, 2011; ^ 1§ 1130010, 2001‬‬
‫‪ .)831161 & ^ 38! 618, 1982‬דונ לי ו קניון (‪ )0000611^ & £60 ^ 00 , 1996‬הדגי מו ז א ת‬
‫חד־משמעית ב מ ח קרן שבחן את השפעות ה ס טר או טיפי ם על מ תן שירו ת לגברי ם שהותקפו‬
‫מיני ת‪ .‬החוקרו ת דג מו ‪ 30‬סו כנויו ת ש שימ שו כ מר כזי חירו ם לנפגעי תקיפה מיני ת (‪ 11‬מתוכם‬
‫טענו כי לא י ספ קו סיו ע לגברי ם)‪ ,‬ו מ צ או כי עובדי מר כזי ם אלו כלל אינ ם חסיני ם בפני‬
‫השפעות ה ס טר או טיפי ם‪ ,‬ונוכ חו ת ם מורג ש ת בעוצמ ה רבה‪ .‬כך‪ ,‬מרבי ת נ ציגי ה מרכזי ם לנפגעי‬
‫תקיפה מיני ת לא האמינו כי ני תן ל ת קוף מיני ת גבר‪ ,‬וחלקם סברו כי הגברים שהותקפו היו‬
‫״ מ עונייני ם״ בכך‪ .‬דונ לי ו קניון אף מ שוו ת בין הצהרות מ הסוג הזה כלפי גברי ם קורבנו ת‬
‫לבין הצהרות שיו ח סו בעבר ל קורבנו ת נ שי ם‪ ,‬ו מדגי שו ת כי בעוד תפיסו ת על אודו ת נשים‬
‫כ קורבנו ת השתנו‪ ,‬בעבור גברי ם כ קורבנו ת שינוי כז ה אינו נראה באופק‪.‬‬
‫דוגמ ה אחרת באה לי די בי טוי בי חס אנ שי מקצוע שוני ם במערכת אכיפ ת החוק כ מו‬
‫שו טרי ם‪ ,‬שופטי ם ו עור כי דין אל תופעת הקורבנו ת הגברית המ תקיימת בגין נשים תו קפו ת‪.‬‬
‫דוו ק א הגורמי ם ש שירו תי ה ם חיוניי ם ביו תר בעבור ה קורבן מ סרבי ם להעניקם‪ ,‬ו אף גרוע‬
‫מכך‪ .‬עורכי הדין נו הגים להשתמש בר איי ת ה״זרע״‪ ,‬ה״שפיכה״ או ה״זקפ ה״ כהוכחה‬
‫להשתתפות מר צון של ה קורבן בתרחי ש המיני‪ .‬ה שופטי ם עצמם נו טי ם לקבל טענה שגוי ה‬
‫זו כהוכחה להסכמת ה קורבן‪ ,‬ו תו קפי ם ( או תו קפו ת‪ ,‬לצורך העניין) המודעי ם לדבר מאלצי ם‬
‫‪52‬‬
‫הגבר כ קור בן של אגרסיה נשית‬
‫את ה קורבן להגיע לשפיכה בכוונ ה (‪.)601100: * 660:800 , 2011; 8^ 116 61 31., 1988‬‬
‫תגובו ת ז הו ת התגלו גם בי חס ל קורבנו ת גברי ם שהותקפו פיזי ת בי די נ שים‪.‬‬
‫במערכת המשפט נו הגי ם השופטים לי טו ל את המשמורת על הילדי ם מי די הבעל גם אם י שנן‬
‫הוכחות לכך שלא התנהג ב תוקפנו ת ו‪/‬או גם ב מ קרי ם שי שנן הוכחות ל אלי מו ת שננקטה‬
‫כלפיו מצד האישה (‪ .)91068 * 00 0 § 138, 2009‬ז א ת ו עוד‪ ,‬קורבנו ת גברי ם טועני ם כי כא שר‬
‫הזעי קו משטרה לאחר שבת זוג ם תקפה או ת ם פיזי ת‪ ,‬ה שוטרי ם החליטו לעצור או ת ם ול א‬
‫את התוקפת‪ ,‬או שלא למלא דו ח על אודו ת התקרית ולא לתעדה גם כא שר האישה הודתה‬
‫בפניהם כי היא אכן תקפה (‪ .)91068 * 00 0 § 138, 2009; ^ 1§ 1130010, 2001‬עדויו ת אלו‬
‫נתמכות בממצא ממ חקרן של דונ לי ו קניון (‪ )0000611^ * £60 ^ 00 , 1996‬ש תואר לעיל‪ .‬לפי‬
‫ממצא ז ה‪ ,‬התפיסות ה ס טר או טיפיו ת יו תר ו אי הנכונות הרבה ביו תר להגיש סיו ע לגברי ם‬
‫שהותקפו מיני ת הוצגו על י די נ ציגי סו כנויו ת אכיפ ת חוק (‪ .)601100: * 660:800 , 2011‬עוד‬
‫מצייני ם חו קרי ם ש התייחסו במחקריהם ל סוגי ה זו כי מקלטי ם לנפגעי אלי מו ת במשפחה‬
‫מסרבי ם לספק שירו ת ל קורבנו ת גברי ם רק משום שצוו תי ה ם מתקשים ל ה א מין או לקבל‬
‫את העובדה שגבר עבר התעללות בי די איש ה וז קו ק ל סיוע‪ .‬מו סדו ת מעטים שמביעי ם נכונו ת‬
‫להגיש שירו ת לגבר אינ ם ערוכי ם ל ה תמודד עם מצבי ם שבהם הגבר הותקף על י די אי ש ה‪,‬‬
‫ובדרך כלל אין באפ שרו ת ם ל הועיל ל קורבנו ת אלה (‪91068 * 000 § 138, 2009; ^ 1§ 1130010,‬‬
‫‪.)2001; 16-^:86017, 2007‬‬
‫וא ם לא די בכך‪ ,‬אף שפת החוקים בתחום אינ ה מ שאיר ה מקו ם רב לקיומה־למעשה‬
‫של התופעה‪ .‬במ שך תקופה ארוכ ה הכילו הגדרו ת של חוקי ם שוני ם‪ ,‬בעי קר בהקשר ל תוקפנו ת‬
‫מיני ת‪ ,‬מרכיבי ם ה מייעדי ם במפור ש את תפקיד ה קורבן לאישה ו א ת תפקיד התוקף לגבר‬
‫(‪ 366 61 31., 20033‬־ ‪660:800 , 2011; £‬‬
‫* ‪ .)601100:‬לאחרונה‪ ,‬נו ס חו ב מדינו ת רבו ת‬
‫הגדרו ת ני טרליו ת מגדרי ת לעברות מין ( *‬
‫‪83¥3§ 6, 2005; 601100:‬‬
‫* ‪ 800‬ז‪^ 0 ^6‬‬
‫‪, 1993‬־‪31 * £086^ 63‬ק‪0‬־‪ .)660:800 , 2011; ? 0‬עם ז א ת‪ ,‬קיי מ ת טענה כי גם אם לכאור ה‬
‫ני תן להאשים את הנשים ב או תן עברות מין כ מו את הגברי ם‪ ,‬לרבו ת עברת האונס‪ ,‬בפועל‪ ,‬אין‬
‫הדבר מתרחש (‪ 800 * 83^ 3§ 6, 2005‬ז‪ .)^ 0 ^6‬הסיבה לכך היא ש היעילו ת של חוקי ם כאלה‬
‫תלוי ה ב מודעו ת צי בורי ת לתופעה וב אנ שי מקצוע שמעורבי ם ב ת הליכי יי שו מ ם (‪31‬ק‪0‬־‪? 0‬‬
‫‪, 1993‬־‪ .)* £086^ 63‬כך למשל‪ ,‬ב מרבי ת ה מדינו ת המערביו ת‪ ,‬החוק מגדיר התרחשות של‬
‫אונ ס בין היתר כ תוצא ה של ני צו ל הפגיעה ב שי קול הדעת של ה קורבן עקב היו תו נ תון תחת‬
‫השפעת אלכו הול או ס מי ם‪ ,‬גם אם הסכים למגע המיני (הסכמה שלא הייתה ניתנת אי לו היה‬
‫פיכח)‪ .‬דפו ס קל סי ז ה של ״ אונ ס בפגי ש ה״ (‪ 6‬ק^ז ‪ ) ^ 16‬מ שויך כ מו בן לגבר כמבצע העברה ול א‬
‫זוכ ה לתשומת לב במקרה ששיטה זהה ננקטת בי די האישה (‪ 800‬ז‪ 800, 19983; ^ 0 ^6‬ז‪^ 0 ^6‬‬
‫‪ .)* 83^ 3§ 6, 2005; ^ 300616110, 1998‬מערך כז ה מציב סכנה של ממש בפני הגברים‪ ,‬שכן‬
‫השקיית ה קורבן במ שקאו ת או ני צו ל הי מצאו תו במצב של שיכרו ת על מנת לכפות עליו מגע‬
‫מיני התגלו כ שיט ה הרוו חת ביו תר ב קרב נשים התוקפות מיני ת (‪83¥3§ 6,‬‬
‫* ‪ 800‬ז‪^ 0 ^6‬‬
‫‪ 366 61 31., 20033‬־ ‪.)2005; £‬‬
‫כ א מור‪ ,‬לנוכח הכפיפות ל ס טר או טיפי ם ול מי תו סי ם ובהתחשב בכך שגברי ם‬
‫כ קורבנו ת לתקיפה נ שית נ תוני ם לתגובה שלילי ת קשה מזו המופנית כלפי נשים כ קורבנו ת‬
‫‪53‬‬
‫ימית נפטוב‬
‫(‪31 & £086¥631, 1993‬ק‪ ,)? 010‬ה סיכוי כי קורבנו ת אלה י דוו חו לר שויו ת על התקיפה ק טן‬
‫אפילו מ סי כויי הדיוו ח של קורבנו ת נ שי ם‪ ,‬א שר מ מילא נ מוכי ם מ אוד (‪91068 & 00 0 §138,‬‬
‫‪31 & £086¥631, 1993; §11308, 2009 ; 16^ ^ 800!^, 2007‬ק‪.)2009; ? 010‬‬
‫גברי ם ש אזרו או מץ ו הודו ב קורבנו ת ם מעידי ם כי כל מי שנחשפו בפניהם ‪ -‬בני‬
‫משפחה‪ ,‬חברי ם‪ ,‬עורכי דין ו אנ שי חוק א חרי ם‪ ,‬יו עצי ם‪ ,‬פ סיכולוגי ם ופ סי כי א טרי ם או‬
‫גור מי סיוע ר ש מיי ם ‪ -‬הגיבו לגילויי ם בספקנות ו ב אי א מון‪ ,‬ולפעמים אף בלעג א כז רי‬
‫(; ‪03¥168, 2002; ? 183^;, 1994; ^ 300016110, 1998; ^ 1§ 1130010, 2001 ; ^ 0010, 2002‬‬
‫‪^ 381618, 1982‬‬
‫& ‪31 & £086¥631, 1993; § 31161‬ק‪ .)? 010‬תגובו ת כאלה מו בילו ת‬
‫על פי חו קרי ם א חדי ם ל״ קורבנו ת מ שני ת״ (‪ )86000131^ ¥1011^ 1231100‬של ה קורבן‬
‫^ ‪31‬ק‪0611 & £ 3 (3, 1999; 03¥168, 2002; 03¥168 & £ 0 §618, 2006 ; ? 010‬‬
‫^ ‪03‬‬
‫‪ .)£086¥631, 1993‬כלו מר‪ ,‬ההתנסות של גברי ם קורבנו ת שפנו ביי או ש ם לקבל סיו ע על מנת‬
‫ל ה תמודד עם הפגיעה הנשית בהם ונ ת קלו ב סירוב‪ ,‬בד חיי ה‪ ,‬בז לזו ל‪ ,‬ב תיוג ו אף נחשדו שהם‬
‫עצמם התוקפים‪ ,‬מציפה או ת ם שוב ברג שו ת ה מזו הי ם עם התקיפה ו ה קורבנו ת; גור מ ת להם‬
‫ל חוו תן מ חד ש; ו מו תיר ה או ת ם בתחו שות ק שו ת עוד יו תר מ אלו ש חוו קוד ם לפניי ת ם בבקשת‬
‫העזרה‪ .‬הקורבנו ת המשנית עלולה להעיר או ל חזק ב קורבנו ת גם את תחושת האשמה‬
‫העצמית‪ ,‬לשבש את ת הליך התאוששותם ולפגו ם ב שי קומ ם מהתקיפה (‪0611 & £ 3 (3,‬‬
‫^ ‪03‬‬
‫‪.) 1999; 03¥168, 2002; 03¥168 & £ 0 § 618, 2006‬‬
‫דרכי התמודדות ומניעה אפשריות‬
‫הגורם ה מרכזי שמקשה על ה ה תמודדו ת עם התופעה‪ ,‬ו עוד לפני כן ‪ -‬על זי הוי הצדדי ם‬
‫המעורבים בה‪ ,‬הוא יחס החברה‬
‫שניזון מ ה ס טר או טיפי ם ו ה מי תו סי ם ש תו ארו‪ .‬כיוון‬
‫שכך‪ ,‬ברא ש ובר א שונ ה י ש לפעול לבי טול ם (;‪6080^ & 0 0 ^ 100, 1997; 03¥168, 2002‬‬
‫‪ .)^ 300016110, 1998‬תחילה י ש להציפם על פני השטח ול הפוך או ת ם לנר אי ם‪ ,‬כלו מר‬
‫להתחקות אחר משמעותם ולהפנים את העובדה כי מדובר למעשה ב תד מיו ת מוטעו ת‪.‬‬
‫בשלב הבא י ש לעודד הכרה ר שמי ת של הציבור הרחב בתופעת הקורבנו ת הגברית מי די‬
‫נשים ול הדגי ש את המשקעים ה טר או מ טיי ם שמקננים ב קורבנו ת בעטיה (;‪03¥168, 2002‬‬
‫‪ .)^ 300016110, 1998; §1^ 006111 & 10§ 13^ , 1998‬י ש לשים לב כי השפה מ הוו ה חלק‬
‫אינ טגרלי בהתנהלות חבר תי ת‪ :‬השפה משפיעה ומו שפע ת מהחברה‪ ,‬ול כן‪ ,‬כדי לקדם את‬
‫מטרת העלמת ה ס טר או טיפי ם‪ ,‬צריכ ה ל היו ת מודעו ת מוגבר ת גם ל בי טויי ם השונים הק שורי ם‬
‫בהם ול אפ שרויו ת לשנותם לני טרליי ם יו תר‪ .‬כך לדוג מ ה‪ ,‬מו מלץ להחליף את הבי טוי ״ ה מין‬
‫הנגדי״ (‪86x 08116‬קק‪ )106 0‬ב בי טוי ״ ה מין האחר״‪ ,‬ה מר מז על ההנחה שנשים וגברי ם דו מי ם‬
‫יו תר ז ה לז ה מא שר שוני ם ז ה מז ה‪ .‬ה שימו ש ב בי טוי הר א שון מר מז על די כו טו מיו ת בין‬
‫המינים המשליכה על חלוקת תכונו ת אנו שיו ת בהתאם ל מין‪ :‬אם י ש נשים קורבנו ת‪ ,‬הגברים‬
‫הם בהכרח ההפך ‪ -‬התוקפים‪ ,‬בעוד ה שימו ש ב בי טוי השני מבטא הכרה בכך שאף אם נשים‬
‫וגברי ם נבדלי ם לעתים ז ה מז ה ב סגנונו ת חיי ם ו בד פו סי התנהגות‪ ,‬שני המינים הם חלק‬
‫מ המין האנו שי ו חול קי ם מגוון תכונו ת אנו שיו ת (‪.)^ 300016110, 1998‬‬
‫‪54‬‬
‫הגבר כ קור בן של אגרסיה נשית‬
‫במסגרת הטמעת המודעו ת ל קיו ם התופעה ב צי בור הרחב י ש לעדכן חוקי ם או‬
‫לחוקק חדשים כך שי כילו‪ ,‬מחד גי ס א‪ ,‬גברי ם כ קורבנו ת לתקיפה נ שי ת‪ ,‬ו מ אידך גי ס א‪,‬‬
‫את הנשים כמבצעות עברות אלה (;‪^ 0161800 & 83¥3§ 6, 2005; 00117 6! 31., 2002‬‬
‫‪ .)0000611^ & £60 ^ 00 , 1996; ? 3110!, 1998‬בהמשך‪ ,‬י ש לבסס ה ש תלמויו ת רבו ת ככל‬
‫הניתן ל צוו תי עובדי ם שמטבע תפקידם ע שויי ם ל ה תוודע אל תופעת הקורבנו ת הגברית בי די‬
‫נשים‪ .‬הנמנים הרא שוני ם עם צי בור ז ה הם עובדי הרווחה ומערכת אכיפ ת החוק‪ ,‬ובכלל ז ה‬
‫המשטרה‪ ,‬הפרקליטו ת וא חרי ם (‪.)0 3 ^ 168, 2002‬‬
‫נו סף על כך‪ ,‬חשוב ליי סד מו סדו ת שיציעו תמיכה ו טי פו ל ב ש תי או כלו סיו ת‬
‫אלה‪ ,‬המקבילי ם ל מו סדו ת ול מר כזי ם ש הוקמו בעבור נשים קורבנו ת ו בני זו גן התוקפים‬
‫(‪ .)8^ 1! 0 6! 31., 1988‬מו סדו ת סיו ע לגברי ם קורבנו ת חייבי ם להישען ב אופן בלעדי על‬
‫כלים שמאפ שרים התמקדות ב מ תן מענה הולם לצורכי ה ם (;‪0000611^ & £60 ^ 00 , 1996‬‬
‫‪ .)831161 & ^ 38! 618, 1982‬עד א שר יו ק מו מו סדו ת כאלה‪ ,‬י ש להכשיר את ה קיי מי ם כך‬
‫שיהא באפ שרו ת ם להגיש סיו ע מרבי גם לגברי ם כ קורבנו ת‪ .‬כדי להבטיח ז א ת‪ ,‬על אנ שי‬
‫המקצוע ל היו ת ערים לכך שהתופעה עדיין ס מוי ה‪ ,‬ו כי לרוב‪ ,‬התקרית לא תיחשף אלא אם‬
‫המטפל או גור ם אחר י ח קור ברגי שו ת ולעו מ ק את נ סיבו ת פניי תו של המטופל ^ !‪3‬ק‪? 010‬‬
‫‪ .)£086^ 631, 1993‬ידו ע כי קורבנו ת אלה ב מיו חד נו טי ם להכחשה ולהדחקה ועל כן י ציגו‬
‫בדרך כלל סיב ה אחרת לפנייתם אל אי ש המקצוע ולא את עובדת קורבנו ת ם לתקיפה נ שי ת‬
‫(‪ , 2007‬ץז ‪ .)831161 & ^ 38! 618, 1982; 16^ ^ 8^1‬ז א ת ו עוד‪ ,‬אנ שי מקצוע חייבי ם ל היו ת‬
‫מודעי ם לעמדות ה ס טר או טיפיו ת הרוו חו ת ב קרב קורבנו ת כ מו גם ב קרב תו קפו ת‪ ,‬ולדע ת‬
‫כיצד להתעמת עם עמדות אלה במהלך הטיפול‪ .‬עליהם גם לדעת לאתר הטיו ת ס טר או טיפי ת‬
‫בעבודתם שלהם‪ ,‬ולנ טרל או תן (‪.)0 3 ^ 168, 2002; 0 3 ^ 168 & £ 0 § 618, 2006‬‬
‫נמצא כי טיפול קבוצ תי הוא המועדף ביו תר בעבור קורבנו ת גברי ם‪ .‬מסגרת כזו‬
‫צפוי ה לצמצם את ת חו שו ת הבדידו ת וההאשמה העצמית של ה קורבן באמצעו ת שי תוף י תר‬
‫המשתתפים בקבוצ ה ב חוויו תי ה ם הדו מו ת (‪3! & £086^ 631, 1993‬ק‪.)? 010‬‬
‫טכני קו ת מו מלצו ת במסגרת הטיפול הן עי מו ת המטופל עם ס טר או טיפי ם באמצעו ת‬
‫שאלות י שירו ת כ מו ״האם הותקפת על י די בת הזוג שלך?״ ו כדו מ ה; היפוך תפ קידי ם ‪ -‬הפיכת‬
‫מין המטופל ב סי טו א ציו ת שונו ת כדי ל הבליט קורבנו ת ו אגר סי ה גם בעיני המשתתפים וג ם‬
‫בעיני המטפלי ם; הצגת נ קודו ת מבט מגוונו ת על או תו מצב ועל עובדו ת הק שורו ת בו‪ ,‬טכניק ה‬
‫המובילה לכך שהמטופל זוכ ה להשקפה רחבה יו תר על מצבו ומאפ שר ת לו ג מי שו ת רבה יו תר‬
‫ב בי טוי רג שו ת‪ ,‬עמדות ו ה תנ הגויו ת (‪ .)^ 300016!! 0 , 1998‬עצות נו ספו ת לעזר ת הקורבנו ת‬
‫כוללו ת רכי ש ת מיו מנויו ת יעילו ת לפ תרון קונפלי ק טי ם וכלי ם להתנגדות ל ה תנ הגויות‬
‫תו קפניו ת כלפי ה ם; בקשת סיו ע ב מיד ת הצורך (‪ ;) 66 ! 0^ 6 & 06107 1993‬חידוד היכול ת‬
‫להעריך מצבי ם מסוכני ם בכו ח; זי הוי נשים הנוטו ת להשתמש לרעה בכוח או ב אלכו הול‬
‫(‪ ; ) ? 3110!, 1998‬ו עוד‪ .‬י שנן גם עצות קונ קר טיו ת שנוגעות ל ה תנ הגויות שכד אי ליי ש ם ממש‬
‫לפני או ברגע התרחשות התקיפה‪ ,‬וב הן התרחקות מהתוקפת והעלמת כלי תקיפה אפ שריי ם‬
‫(‪.)00117 6! 31., 2002‬‬
‫פעמים רבו ת הנשים ה אגר סיביו ת עצמן ז קו קו ת ל סיוע‪ ,‬לא רק כדי למנוע את‬
‫‪55‬‬
‫ימית נפטוב‬
‫הישנות ההתנהגות ה אגר סיבי ת‪ ,‬אלא גם מפאת היו תן מ או פיינו ת בדרך כלל ב הי ס טורי ה של‬
‫קורבנו ת (‪ .)? 31101, 1998‬מסגר ת של טיפול קבוצ תי מומלצ ת גם בעבור או כלו סיי ת הנשים‬
‫ה אגר סיביו ת‪ ,‬אם כי י ש ל ה תאימו ל סוג מערכת היחסים שבה ננקטת התוקפנות (מערכת‬
‫זוגי ת שבה האישה תוקפת י חיד ה או מערכת זוגי ת שבה בני הזוג נו הגים ליי ש ם תוקפנו ת‬
‫הדדי ת)‪ ,‬ו כן ל מ אפייני ם אי שיו תיי ם של התוקפת‪ ,‬רקע של קורבנו ת ו עוד ( * ‪ 3^1‬ז ‪000‬‬
‫‪, 20096‬־‪ .)061106‬טכני קו ת מר כזיו ת שיש ל הכליל ב טיפול ב תוקפו ת הן הקניי ת מיו מנויו ת‬
‫לני הול כעסים (‪ 308, 2009‬־‪ ;) 81‬מיו מנויו ת של ני הול משא ו מ תן ווי כו ח ל א־אגר סיבי‬
‫(‪ 10§, 2009‬ז‪ ; ) ? 618‬א ס טר טגיו ת תק שור ת (‪ 10§, 2009‬ז‪366 61 31., 20036; ? 618‬־ >); ו מ תן‬
‫כלים להכחדת ההתנהגויות ה תוקפניות (‪.)? 31101, 1998‬‬
‫מובן שפרסו ם‪ ,‬חשיפה ת ק שור תי ת ו תכניו ת הסברה חי צוניו ת צפויי ם להעלות ב מיד ה‬
‫רבה את המודעו ת לתופעה (;‪ 0 , 2002‬ז ‪ 8, 2006; ^ 00‬ז‪0 3 ^ 168, 2002; 0 3 ^ 168 * £ 0 § 6‬‬
‫‪ .)? 31101, 1998‬קיי מ ת השערה כי תכניו ת אלה יו צ רו ת רו ש ם רב יו תר כא שר מוב או ת ב הן‬
‫דוג מ או ת ספציפיו ת ו מ קו מיו ת‪ .‬נו סף על כך‪ ,‬מ שוער כי אם תהיינה תכניו ת אלו חד־פעמיות‪,‬‬
‫תהיה גם הצלחתן בהעברת המסר שהן מכוונו ת להעביר חלקית‪ .‬כדי שגברי ם ונ שי ם י פני מו‬
‫את המסר הנדרש‪ ,‬עליהם להיחשף א ליו מה שיו תר‪ ,‬ו מ מ קורו ת מגווני ם (‪.)? 31101, 1998‬‬
‫הפעלת תכניו ת התערבות והסברה חשובה ביי חוד ב מו סדו ת להשכלה גבוהה‪ ,‬בהתחשב בכך‬
‫ש אוכלו סיי ת ה סטודנטי ם מכילה רי כוז גדו ל של זוגו ת המנהלים מערכות י חסי ם אינ טי מיו ת‬
‫(‪ 0§-0 0 0 ^, 1989‬ז‪ ; ) 81618 * ? 1‬שהגבר כ קור בן ל תוקפנו ת נשית נוט ה ל ה ש תייך לקבוצת גיל‬
‫המאפיינת את או כלו סיי ת ה ס טודנ טי ם; ולנוכ ח הנתון כי אוכלו סיי ה זו אכן מניב ה א חוזי ם‬
‫גבוהים מ אוד לשכי חות התופעה (‪ .)16-^:86017 * ^ 0813106, 2001‬י ש להדגי ש כי על מנת‬
‫להבטיח ה תיי חסות ר אוי ה לגברי ם כ קורבנו ת ל תוקפנו ת נשים ולנ שי ם ה תוקפניו ת כלפי‬
‫גברי ם קיי ם צורך ב הבניי תו של מערך נרחב מ אוד של כלי ה ת מודדו ת עם התופעה הנדונה‪,‬‬
‫וההצעות ש הוצגו לעיל מ הוו ת דוג מ או ת בלבד לכלי ם מ סוג ז ה‪.‬‬
‫ב סיכו מו של דבר‪ ,‬נראה כי מודעו ת צי בורי ת לתופעת הקורבנו ת הגברית בי די‬
‫נשים וההכרה בה הם הפתרונות ה מרכזיי ם שיש לחתור אליהם כדי ל ה תמודד עם התופעה‬
‫ולצמצ ם היקף הישנותה‪ .‬היעדר הכרה בתופעה כבעיה חברתית ו אי שי ת ישעתק את השתיקה‬
‫וההסתרה האופפות או ת ה‪ ,‬וי מ שיך ל הוביל ל קורבנו ת מ שנית (;‪, 1993‬־‪31 * £086^ 63‬ק‪0‬־‪? 0‬‬
‫‪ 0: ^ 30-!060800, 1994‬טז‪81‬‬
‫* ‪ 0: ^ 30-!060800‬טז‪3^ , 1998; 81‬ז §‪10‬‬
‫* ‪.)81^ 006111‬‬
‫לעומת ז א ת‪ ,‬ההכרה בה תעודד חקר או ביי ק טי בי על אודו תי ה ו אף תגרור הענקת ת קציבי ם‬
‫שיאפ שרו פיתוח תכניו ת מניעה ו סיו ע יעילו ת ו מי לוי יעדי ם א חרי ם ב טיפול ב או כלו סיו ת‬
‫המעורבות (‪, 1993‬־‪31 * £086^ 631‬ק‪0‬־‪§ 6, 2007; ? 0‬ז ‪.)060‬‬
‫סיכום‬
‫משך תקופה ארוכ ה נבחנו גי לויי התוקפנות בין נשים לגברי ם כתופעה שבה הגבר הוא‬
‫התוקף הבלעדי ו אי לו האישה היא ה קורבן הבלעדי‪ .‬כיווני מחקר חלופיי ם שחרגו מתפיסה זו‬
‫ו הצביעו על כך שגם נשים תוקפו ת גברי ם‪ ,‬נד חקו ל שוליי ם ב ח שיבו ת ם‪ ,‬או שנשללו ל חלו טין‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫הגבר כ קור בן של אגרסיה נשית‬
‫בשנים הא חרונו ת‪ ,‬ככל שהתפתח המחקר בתחום‪ ,‬החל להתברר כי למעשה‪,‬‬
‫מספר בל תי מבו טל של נשים מפעיל מגוון של סוגי התנהגות אגר סיבי ת כגון תוקפנו ת‬
‫פיזי ת (‪ 0^ 81031 3§§1688100‬ק)‪ ,‬תוקפנו ת חברתית (‪ ,)800131 3§§ 1688100‬תוקפנות י חסי ם‬
‫(‪ ,)1613110031 3§§1688100‬תוקפנות מיני ת (‪ ,)86x031 3§§ 1688100‬ו עוד‪.‬‬
‫הגורמי ם העי קריי ם שהתגלו כבעלי השפעה על סי כויי האישה להפוך ל תוקפני ת‬
‫הם רקע של קורבנו ת פיזי ת ו מיני ת‪ .‬לעומת ז א ת‪ ,‬המאפייני ם וגו ר מי ה סיכון של הגבר ליפול‬
‫קור בן ל תוקפנו ת נשית חד־משמעיים פחות‪ ,‬ועם ז א ת‪ ,‬חו קרי ם א חדי ם ציינו כי גם אצל הגבר‪,‬‬
‫עבר של קורבנו ת משחק תפקיד חשוב‪ .‬על כל פני ם‪ ,‬ההימנעות מ הדיוו ח על תקיפה נשית ‪ -‬הן‬
‫למשטרה הן ל מו סדו ת ברי או ת‪ ,‬ו אף הסתרה של ה תקריו ת מבני משפחה ו חברי ם‪ ,‬מ הוו ת את‬
‫ה מ אפיין ה מרכזי של הגבר כ קור בן לאגר סי ה נשית‪ .‬הסיבה ה מרכזי ת ל אי חשיפה זו היא‬
‫הני סיון של ה קורבן להימנע מ תיוגו הצפוי כסוט ה ‪ -‬גבר הנשלט בי די אי ש ה‪ ,‬ו מכל הנגזרו ת‬
‫שיגרור די מוי כז ה בחברה‪ .‬ה ס טר או טיפי ם ו ה מי תו סי ם ה מזי קי ם ו הרוו חי ם בחברה מ שפיעים‬
‫על יחסה אל תופעה זו וגור מי ם‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לכך שלא הקורבנו ת ולא התוקפות יז הו עצמם‬
‫ככאלה‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬סיו ע נדר ש גם לנשים ה אגר סיביו ת‪ ,‬אך אי תור הגברים שנפלו קור בן בי די‬
‫בנות זוג ם ו ה טיפול בהם הם האתגרים הגדולי ם ב סוגי ה הנדונה‪ .‬הגברים נאלצי ם להפעיל‬
‫ללא הרף את מנגנוני ההדחקה שלהם‪ ,‬ו סביב ת ם דו חק ת בהם להמשיך לנ קוט דפו ס ז ה‪ ,‬שכן‬
‫התגובות ש מצייני ם הגברים המכירי ם בכך שנפגעו בי די איש ה ו ה מעזי ם ל הודו ת בפני גור ם‬
‫כלשהו ב חוויי ת ם‪ ,‬הן תגובו ת של צחוק‪ ,‬לעג והבעת אי א מון‪.‬‬
‫קיי מ ת ח שיבות רבה ב מ תן סיו ע לגברי ם שהותקפו‪ .‬מ תן סיו ע ל קורבנו ת שנפגעו‬
‫מ תוקפנות נשית אף הכרחי‪ ,‬שכן מרבי ת ם סובלי ם מ ת סמיני ם פ סי כולוגיי ם ו פיזיי ם שליליי ם‬
‫ופו ס ט־ טר או מ טיי ם‪ .‬התסמיני ם הללו מתעצמים לנוכח ה תיוג של תופעת הקורבנו ת של‬
‫גברי ם בי די נ שים‪ .‬מצוק תם של הגברים החוששים להיחשף קשה עוד יו תר‪ ,‬ומפנה רבי ם‬
‫מהם ל שימו ש ב שי טו ת לני תו ק רג שי (אלכו הול‪ ,‬סמי ם וכדו מ ה)‪.‬‬
‫תגובו תי ה ם של ארגוני ם כ מו‬
‫מ ר כזי תמיכה‪,‬‬
‫המקלטים‬
‫השונים ו ארגוני ם‬
‫ה תנדבו תיי ם דו מי ם כ מו גם תגובו תי ה ם של הר שויו ת ו של מו סדו ת מערכת אכיפ ת החוק‬
‫כשהם ניצבי ם אל מול התופעה‪ ,‬מבט או ת בדרך כלל ספקנות בגרס ת הגבר ו מ או ת תו ת לו‬
‫שהתפקיד שהוא נו טל (כ קורבן) אינו מ קובל (״ חבר תי ת״)‪ .‬מו סדו ת ברי או ת וב תי חולי ם לא‬
‫מזכי ם את הגבר כ קור בן ביחס טו ב יו תר‪ ,‬דבר שגור ם לנפגע שלא לחשוף את הסיבה למצבו‬
‫הברי או תי או פצעיו או שלא לפנות לקבלת סיו ע ר פו אי כלל ( בין היתר בשל הפחד שבעצמו‬
‫יי תפס כ עבריין)‪ .‬תגובו ת אלו ו ד ר כי ה ה תמודדו ת של הר שויו ת ו ה ארגוני ם ה שונים מצביעו ת‬
‫על כך שכיו ם הר שויו ת ו ה ארגוני ם מ תנגדי ם ב תוקף ל ה תמודד עם מצבי ם שבהם הגבר הוא‬
‫קור בן ל תוקפנו ת נ שית ‪ -‬או לכל הפחות אינ ם מוכני ם ב מיד ה הראוי ה‪ ,‬כלו מר חסרים את‬
‫הידע וההכשרה הנדר שי ם לכך‪.‬‬
‫ב היעדר חומר א קד מי ו מ קצו עי מ שמעו תי בנו שא‪ ,‬המטפלים ה שונים שנתקלים‬
‫ב קורבנו ת גברי ם או בנ שי ם אגר סי ביו ת פועלים בעת הטיפול בהם ב שיט ת ני סוי ו טעיי ה‪ .‬ז א ת‬
‫‪57‬‬
‫ימית נפטוב‬
‫ו עוד‪ ,‬גם המטפלים עצמם ו כן אנ שי מקצוע א חרי ם לא ת מיד נ קיי ם מ הטיו ת ס טר או טי פיו ת‬
‫תפיס תיו ת‪ ,‬ו ע שויי ם אפו א‪ ,‬אף אם ב אופן בל תי מודע‪ ,‬להתקשות ל הודו ת בכך שהגבר הותקף‬
‫‪.‬על י די אי ש ה או שנגרם לו ״נז ק מ מ שי״‬
‫מס תמן‪ ,‬כי חלקים בחברה זו ע קי ם זעקה איל מ ת ומעלי ם את הצורך ב קידו ם מו אץ‬
‫של מצי א ת דר כי ה ת מודדו ת והגשת סיו ע ל אוכלו סיו ת אלה‪ .‬פיתו ח וייזו ם של תכניו ת יעילו ת‬
‫למניעה ו טי פו ל מ חייבי ם י ציר ת מודעו ת צי בורי ת ל קיו מ ה של התופעה ו מ אפייני ה‪ .‬מודעו ת‬
‫זו חסרה לעתים קרובו ת אפילו ב קרב הקורבנו ת ו ה עברייניו ת עצמם‪ ,‬עובדה המקשה על‬
‫אי תורן של שתי ה אוכלו סיו ת‪ .‬ו אול ם‪ ,‬אין די ב מודעו ת לבדה‪ .‬לשם טיפול נ או ת בנו שא‪ ,‬צריכ ה‬
‫המודעות לתופעה על מרכיבי ה השונים ל היו ת מלוו ה בהכרה כולל ת של החברה‪ ,‬לרבו ת‬
‫הר שויו ת הרלוונ טיו ת‪ .‬הכרה ר שמי ת בתופעה ו ה ת מודדו ת עמה תאפשרנה להפחית את‬
‫עוצמת הסטיגמה הצפויה ל קור בנו ת; להחליש את התחושות הקשות שהם חווי ם; ול עודד‬
‫אותם לחשוף את קורבנו ת ם וא ת ז הו ת התוקפות‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬י ש ח שיבות רבה ב קידו ם‬
‫המחקר בתחום‪ ,‬שכן ב אפ שרו תו להניח ב סי ס אי תן לפיתוח תובנו ת מעמיקו ת על אודו ת‬
‫‪ .‬התופעה הנדונה‬
‫מקורות‬
‫‪.‬רהב‪ ,‬ג׳ (‪ .)1986‬סטייה חברתית‪ .‬תל־אביב‪ :‬האוניבר סיט ה הפתוחה‬
‫‪6‬ק‪660^!6^ 8‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫!‬
‫‪1‬‬
‫^‬
‫‪3‬‬
‫!‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫? ‪^.0161800, £ . £. (2002).‬‬
‫‪X0! 0/^07710§6 0x 3¥0^11), 64(4),‬ק‪7^70 .§610^611^ 301 ¥1016006 061!31‬‬
‫‪851-863.‬‬
‫‪X! 31‬ק‪^0161800, ?. 6 . (19983). ¥3113!1008 10 00116§6 ^0^60'8 8611-1661086!06 61! 01‬‬
‫‪3§§1688100. 86X^0! 45^86: 4 70^7X0! 0/8656070^ 0x 3 7760(^6X1, 10(4),‬‬
‫‪283-292.‬‬
‫‪^0161800, ?. 6 . (1998^). ^ 0 ^ 6 0 '8 ^0!1¥68 101 86X131 101!13!100 301 3§§1688100.‬‬
‫ע‪ X^011) 0§§768816‬מ‪10 ?. 6 . ^.0161800 & 0 . 8!110^86 ,(.£1 8) 30-1000800‬‬
‫‪ .‬א ‪. 79-93(.‬קק ‪^>0^6x (01111011 :;^¥01 ^ 6‬‬
‫‪^0161800, ?. 6 ., & 83¥3§6, !. 8. (2005). 800131, 16§31 301 108!1!1!10031 0 0 0 ^ ! 01‬‬
‫‪00116§6 ^ 0 ^ 6 0 . 770^^0, ¥1016X06, £ 45^86,‬‬
‫‪06^1086X131 3§§1688100‬‬
‫‪6 (2 ), 130-140.‬‬
‫‪ 01 3^181¥6‬ץ §‪ 010‬ק^! ‪63 ^ 000^, !. 0 ., ^ 11161, 8 . ^.., & 81311, 0 . ) 2003(. 10 ^ 311 3‬‬
‫מ‪31!061-001^ 301 § 6061311^ ¥10160! ^ 0^ 6‬ק ‪^ 0^ 60: 01116160068 ^ 6!^ 660‬‬
‫‪!06 186 01¥1016006. ¥8)0^0!0§) 0/^0^6X @^07(671), 27(2), 153-161.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪631^61, ^ . £ ., ?016^, £. ^.., & !0068, £ . (1999). £¥3113!1008 013§§16881¥6 ^ 0 ^ 6 0 :‬‬
‫‪106 61160! 01 §60161, 8001060000^10 8!3!18, 301 16¥61 01 3§§1688100.‬‬
‫‪¥1016X06 0x 3 ¥10(1^8, 14(4), 353-363.‬‬
‫§ מ ^מ‪016‬מ‪ 81‬ז‪ x^611^60131 8111^ 0113^0‬ם‪.(1993) .^ .‬‬
‫‪58‬‬
‫‪£61^:6, 1. ^ ., & 06107 6‬‬
‫הגבר כ קור בן של אגרסיה נשית‬
‫‪166 3006^1361111^ 01 ^3110§ ¥1016006. 70^7X01 0/1X^7^6780X01 ¥1016X06,‬‬
‫‪5 (1 ), 36-51.‬‬
‫מ‪ 311306^ 601 1‬ז‪ 106‬ז‪3‬ק ^‪061¥6‬־‪61‬ק ^‪016 01 0^ 0 30‬־ ‪600:^313, ¥ (2002). 166‬‬
‫­‪ x 06, 17(1), 84‬ז‪6‬כןז‪x 0! 0/ 1^16¥1016 01^80‬ז § §‪ 3‬ק‪6131100861‬־‪7^70 .688100‬‬
‫‪100.‬‬
‫‪660:800, ^ . (2011). ^316 ¥1011^8 01 86X031 3883011:‬‬
‫* ‪601100:, 0 . ^ .,‬‬
‫^‪X0! 0/(^6 ^^6^100‬ק ‪ 8^ 06010§7‬ק‪?6600^60010§7 7^70 6^7 7§81010^6‬‬
‫‪^0 03 6^ 0/88^0^10(7^ 0x 3 (^6 70^, 39(2), 197-205.‬‬
‫‪X031 0061*0100 10 3^011‬־‪0 0 ^ 1 0 0 , 8. ¥. (1997). ?3116186 01 08‬‬
‫* ‪60867 0 . ^ .,‬‬
‫^‪X^10131100 01^316 ¥1011^1231100. 70^11‬־‪66161086X031 6 0.^ !8^6131100861‬‬
‫‪?700688, 36(1), 81-94.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪, £‬־‪ 00101‬־ ? ‪ 00 , ?.,‬ז‬
‫^‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫ה‪§ 0/ )^ 6 £08)67‬ח‪^0! ^ 66)1‬חח‪ X16$ 0( (^6 0‬ז‪316 100‬־‪7686<£0£67? ?§63810‬‬
‫‪?8^0^010^1001 £880^10(10X, ^ 0 8 ^ ^ § ^ , 00 .‬‬
‫‪6 ¥1011^ 8! 1081§615‬ק‪3‬־‪^ ¥1011^ 1231100 01‬־‪6611, £ ., * £ 3 (3, 8 . ) 1999(. 86000^3‬‬
‫‪ 8 01 ¥1016006.‬־‪¥1¥0‬־‪631 80‬־‪01688100318 ^ 60 1‬־‪^ 60131 663116 £‬‬
‫^ ‪03‬‬
‫^‪ 0‬ז‪1‬‬
‫‪¥1016x 06 0x 3 ¥10(1^8, 14(3), 261-275.‬‬
‫מ‪60131 18806 0‬ק‪1 1 01 166 8‬־‪3‬ק ‪ 0^001100 10‬ז‪, £ . ) 20093(. 101‬־‪00013^1, £ ., * 061106‬‬
‫‪ X0! 0/^§§768810X,‬־‪ 8 01 1011^ 316 £31106‬ז ‪16^316 01160^67^70 .¥1016006‬‬
‫‪^01(760(^6x 1& 770^^0,18(6), 547-551.‬‬
‫מ‪60131 18806 0‬ק‪1 11 01 166 8‬־‪3‬ק ‪ 0^001100 10‬ז‪, £ . ) 20096(. 101‬־‪00013^1, £ ., * 061106‬‬
‫‪ X0! 0/^§§768810X,‬־‪ 8 01 1011^ 316 £31106‬ז ‪16^316 01160^67^70 .¥1016006‬‬
‫‪^0^(760(^6x( & 770^^0, 18(7), 667-671.‬‬
‫^‪X^1013101‬־‪§6‬־‪, £ ., 9 3 ^ 66‬־‪3^1, £ ., 061106‬־‪0006 0.^ .(2009) .0 ,800^£3 * ,.£ .£ ,‬‬
‫־‪ 8 01 ^6^ 81031 ¥1016006 10 16611‬־‪ 6880‬־§§‪810^ 01 ^ 0 ^ 6 0 38 ^0^10301 3‬‬
‫‪X0! 0/^§§768810X, ^0^(760(^6X( & 770^^0,‬־‪1011^316 7^70 .8^6131100861‬‬
‫‪18 (7), 718-738.‬‬
‫‪01110§ ^0^ 68110 ¥1016006‬־‪1, ^ . 8 ., * ? 12267 £. ) 2002(. 0001‬־‪7 0 . £ ., ? 1666‬־־ ‪€ 0‬‬
‫‪3§31081 ^6 0. ^ 0X06, 3, 71-86.‬‬
‫ זק‪00X611, ^.., £10§, ^ ., ^ 6 2 6 7 0 ., * 001^00, 0 . (1999). 01611^6 6¥316006‬‬‫‪X 10 ^60:‬־‪181108 30^ 388001316^ £‬־‪3016‬־‪06386 000-0008608031 01 8^0616‬‬
‫‪X0! (8 ^ 7 ), 318(7187),‬־‪088 860110031 80‬־ ‪0 7^70 631001^ ^18)871 ¥67‬‬
‫‪846-850.‬‬
‫^־‪ 6¥16‬־‪01166‬־‪310‬־‪61116‬‬
‫‪8616011¥6‬‬
‫!‪03¥168, ^ . (2002). ^316 86X031 3883011 ¥1011^8‬‬
‫‪X 0x 3 ¥ 1 0 ^ ( 86^0^107,‬־‪ 1 86‬ז‪0‬קק‪ 80‬־‪110311008 10‬ק‪30^ 1^ 768810§§^ .¥1068‬‬
‫‪7(3), 203-214.‬‬
‫‪X031‬ק‪ 06‬ז‪ 8, ?. ) 2006(. ? 6‬־‪03¥168, ^ ., * £0§686 ^1016^6^ 10 8^¥1011 316^ 01 11008‬‬
‫‪6¥16^ X 0x 3 ¥ 1 0 ^ ( 8‬־‬
‫!‪38830118‬‬
‫‪16601‬־‪310‬־‪768810§§^.61116‬‬
‫‪59‬‬
‫ימית נפטוב‬
‫‪11 (4 ), 367-377.‬‬
‫‪06^3118, ^.. (1992). ^316 ¥61808 06^316 1011131100 00 3§§1688100: 106 0386‬‬
‫‪x 11^0(6 ^1016X06:‬ק ‪10 .¥1016006‬‬
‫‪ :‬קק)‬
‫‪.£‬‬
‫‪00 000118011 ,(.£ 1 ) ¥1300 .0‬‬
‫‪^ ^ 6^8^ 60)1^68‬ץ‪0‬חן‪^1‬ן‪50‬ן^ץ‪)6‬חן‪.‬‬
‫‪00‬‬
‫‪.(111-120‬‬
‫^‪,100§38010‬‬
‫‪.‬ק‪96^180616‬‬
‫‪0000611^, 0 . ^.., & £60^00, §. (1996). "9 0 0 6 7 ^ 6 100'! 10 ^ 6 0 ": 060161‬‬
‫‪X0311^ 388301161 ^3168.‬ק ‪68 301 106‬ק‪8161601^86 10 861¥1068 00 10¥18100‬‬
‫‪ .‬ז‪6‬כןז‪1^)6‬י‪70 ^ x 0! 0/441-448 ,(3 ) 06,11^¥1016 01^80‬‬
‫־‪^613‬‬
‫‪!. (1986). 060161 301 3§§16881¥6 0603¥101:‬‬
‫‪£3§1^, ^.. 9 ., & §160060,‬‬
‫ק‪3031^110 16¥16^ 00 106 800131 1001§0!0^0(78 .1116131016 1031§00010^8‬‬
‫‪.‬ח‪8^116(!309-330 ,(3)100 ,‬‬
‫‪£111011, 0 . ^ ., ^ 0 ^ , 0 . §., & 611616, !. (2004). ^.1011 86X031 3883011: ?16¥316006.‬‬
‫‪^X01‬ק‪0‬ק‪X 11006160068 10 106 §606131 70 .0131100‬ק‪8 ^ 86 301 ^§31010^10‬‬
‫‪ .‬ז‪0/770^^0(10 3(203-211 ,(3 )17 ,688‬‬
‫ק‪?160611, ^ . §. (2010). £606160068 6X3^1010§ 3883011 0^ ^ 0 ^ 6 0 00 10611 800868‬‬
‫‪),‬ץ‪ x^011() & 0^! ( ^1)6, 14‬ץ‪0‬ק‪3110618: ^.0 300013161 010110§ 13‬ק‪01 ^316 86 .‬‬
‫‪49-91.‬‬
‫‪?160611, ^ . §., & 00023162, 0 . ^ . (1997). 00116§6 ^ 0 ^ 6 0 ^0 0 10111316 38830118‬‬
‫‪.‬ק‪00 10611 ^316 0603¥101 8000 001 0006161 1638008 106 301 3110618‬‬
‫‪ .‬ז)‪78)0^010^1001 7.6$0583-590 ,(2)80 ,8‬‬
‫ץ‪?160611, ^ . §., & 10001, ? . ^ . (1998). §6X031 00610100: ^ 6 0 ¥1011^1261 0‬‬
‫‪.‬ח'‪^ 0 ^ 6 0 . 7^6 70 ^ x 0! 0/'^6 127-133 ,(2 )6 ,3168^)8 5‬‬
‫‪^0111¥311316 10¥6811§31100 0013110§ 3§§1688100.‬‬
‫‪?0 0 , ? ., & ^31§0110, 0 . (1995).‬‬
‫‪70^1x 01 0/70^11) ¥1016^06, 10(4), 351-377.‬‬
‫‪03¥10, 9 . & ?01161, 1. (2011). 06311161 1030 106 ^316? ^.0 6X3^1031100 00‬‬
‫‪^'.‬־^־‪://‬ק‪168601311008 0006^ 316 3§§ 1688100 38 6¥11. £61116¥61 010^ 011‬ק‪16‬‬
‫‪10‬ק‪61.‬ק‪3‬ק‪10318/2011/04/§3¥106¥11‬ק‪ 0001601/0‬ק^‪ .061/‬ץז‪1103‬ק‪10161-11801‬‬
‫‪ . £ . ) 2004(. 106 8016006 00‬א ‪061§ 61, 1 . 0 ., 21^ ^ 61-06^ 060^, ^ . !., & 0110^,‬‬
‫‪1613110031 3§§1688100. 10 ^ . ^ . ^016111, 0 . ? . 01§618, & ^ . ^.. !30^800‬‬
‫ה‪)10‬ח‪6‬ע^‪)6‬ח‪x 3 1‬ח ן )^‪ 5‬ןץ)ח‪-00‬ח‪ 0‬ן^^‪6‬ץ§ ‪ x 3 ^§§0 8^0) 700‬ז‪(£ 18 .), 010 18‬‬
‫‪ ^ .‬א ‪. 27-40(.‬קק ‪7^1x 01^168 (1600? :^¥01 ^ 6‬‬
‫‪ ^ X 0 ! 0/^6^8 8(^3168,‬מ^‪0601§6, ^ . !. (2002). §^170 6^7 .16¥181161 100§10‬‬
‫‪10(2), 111-127.‬‬
‫‪ 10 0080301‬ץ‪31113100‬ק ‪0601§ 6, ^ . !. ) 2007(. 106 " 01631 13000" 301 106 1016 00‬‬
‫‪301 ^106 30086. 1x ^7x 0(10x 01 70^X0! 0/'^6x 8 #601(^1, 6 (1), 7-21.‬‬
‫מ‪ 1‬ץ‪§8: ? 13‬מ‪ 11‬מ‪§ 1011^ 316 ¥1016^ 6 £‬מ‪ 11‬ז‪ . ) 20073(. 01810‬א ‪,‬מ ‪ 303^ - £6¥3‬ז§ ^‪0 110‬‬
‫‪X 70^X0! 0X 071^1X0! 70110)? 0x 3 7686070^, 13(3),‬ץ‪00^0618. £^0£60‬‬
‫‪233-234.‬‬
‫‪60‬‬
‫הגבר כ קור בן של אגרסיה נשית‬
‫‪ X167X0(10X01‬א‪01303^-£6¥30, 1 .8^1!¥10 316^ 01 6006§61^16-6 106 .(20070) .‬‬
‫‪.‬י‪70X7X0! 0/^6X 3-6 ,(1 )6 ,1^)#601 5‬‬
‫ק‪1008!1303‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ x‬א‪01303^-£6¥30, 6 0166! §10!3§1!10¥68 .(2005) .! ,10061.^ & ,.‬‬
‫‪X @^07(671),‬ק ‪^ 0 ^6 0'8 1613!1008016^0'^ /0 (§0!0^0(5? .1688100§§3‬‬
‫‪2 9 (3 ), 270-277.‬‬
‫ז‪31!06‬ק ‪!100 01 10! 1^ 3! 6‬ק‪9 3 ^ 61, !. ) 2007(. 10^ 311 3 § 60161-1001181¥6 00006‬‬
‫‪60! 1¥68.‬ק‪618‬ק ‪1 - 11311! 10031‬‬
‫!‪¥1016006 16863100 301 ! 060!^: ? 31‬‬
‫‪1x 167x 0(10x 0170X7X01 0/'^6x 8 #601(^1, 6(1), 36-53.‬‬
‫ק‪91068, 0 . ^.., & 001§138, £. ^ . (2009). ^ 0 ^ 6 0 '8 186 0110!1^3!6 ¥1016006 061!31‬‬
‫‪X7X01 0/‬ק‪3§3108! ^ 6 0: ?16¥316006, 1^ 70 .68^16^186^ 301 1008!1103‬‬
‫‪X, ^0^(760(^6X( £ 770X^0, 18(6), 572-586.‬ן‪4§§76550‬‬
‫ז‪31!06‬ק ‪91068, 0 . ^ ., & ^3116^-^0111800, £ . (2001). ?8^00010§1031 61160!8 01‬‬
‫& ‪06§160!61 16863100 3163. ?5)0^0!0§) 0/^6X‬‬
‫‪30186 3§3108! ^ 6 0:‬‬
‫‪^050x 11x 1(), 2 (2 ), 75-85.‬‬
‫ץ‪8‬ק‪91068, 0 . ^ ., & 8311100, £ . !. (2003). 060161 11116160068 10 :1031§00010‬‬
‫‪ x131 3§§1688100 3^00§ 00116§6 8!1160!8 1810§ !06 16¥1861‬ץ‪0‬ק‪86 301 81031‬‬
‫‪^00101 130!108 803168. ¥1016x 06 0x 3 ¥10(1^5,18(2), 197-217.‬‬
‫‪£10§, ^ ., 00x611, ^ ., & ^ 626^, 0 . (2002). 86x131 ^0168!3!100 01 ^3168:‬‬
‫‪ X7X01 0/‬ק‪^880013!1008 ^1!0 70 ^15)871 6^7 .1103006!118 1031§00010^8‬‬
‫‪?5)0^10(7), 181, 153-157.‬‬
‫ק‪£1306, 6 ., 800610061§61-01^1§, £ ., & 6160600, 8. (20033). ^60'8 1601 8!01‬‬
‫‪ !.‬ק ^‪^0^ 60: ? 16¥316006 301 1‬־‪0000008608131 86x131 10!6130!1008 ^1!0 30‬‬
‫‪.‬ע‪xx0^86^0165-175 ,(2)32 ,107‬ע‪470^10/86 65‬‬
‫‪£1306, 6 ., ^3126000161, £ ., & ^01161, 1. (20030). ^ 0^ 60'8 86x131 3§§1688101‬‬
‫‪X £0165, 49(5-6), 219-232.‬ק‪3§3108! ^6 0: ?16¥316006 301 86 .018!16110‬‬
‫‪£30§0101100860-£00110§, !. (2010). 000!10¥618168 10¥01¥10§ §60161 301 10!1^3!6‬‬
‫‪X £0165, 62(3-4), 179-193.‬ק‪86 .68!3!8 61!01^ 06! 10 ¥1016006 061!31‬‬
‫ק‪^ ? £ x 6 5 ^ 1 6 ^ 1 8 6 ^ 61!^6‬ק ‪60 111‬קק‪£618110§, ?. ^.. (2009). ^ 0 3 ! ^111 0301 1000‬‬
‫‪X,‬ן‪X7X01 0/4§§76550‬ק‪01 16^316 ¥1016006 3§3108! ^316 13!10§ 70 .0618!31‬‬
‫‪^0^(760(^6x( £ 770x ^0, 18(7), 739-751.‬‬
‫‪-^X^(X70^ £x0)010^6310.‬ת ^ ) ‪X 0x 3 ^ 7055^ 4 :‬ן‪£6¥10800, 0 . (1994). 4§§76550‬‬
‫‪830!3-6310313, 0311101013: ^.60-0010.‬‬
‫‪ x131 30186: 000!60! 3031^815‬ק ^‪ 00010§ 1031 1‬ץ‪ 8‬ק‪£1830, 0 . (1994). 106 86 01 !30‬‬
‫‪01 10!61¥16^8 ^1!0 ^316 811¥1¥018. 70X7X01 0/ 770X^0(10 8(7655, 7(4),‬‬
‫‪525-548.‬‬
‫‪^300016!10, !. 0 . (1998). 1163^60! 188168 01 3111! ^316 ¥ 10! 1^8 01 16^316 86x131‬‬
‫)^^‪3§§1688100. 10 ?. 6 . ^.0161800 & 0 . 8!1100^30-!000800 (£ 18 .), 86XX0‬‬
‫‪ .‬א ‪. 187-204(.‬קק ‪x (01111011 :¥010 ^ 6‬ע‪4§§765516^0^ 6‬‬
‫‪61‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬־־ו‬
‫‪0‬‬
‫'‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫מ‬‫״ *ס‬
‫נ‪/‬ן‬
‫‪0‬‬
‫ב^■ ‪-‬מ‬
‫^ ‪0‬‬
‫‪ 00‬ט‬
‫■‬
‫^‪4‬‬
‫^‬
‫גד• <‪£‬‬
‫‪50‬‬
‫>‬
‫>־־‬
‫‪00‬‬
‫‪1‬‬
‫ק נ‪)/‬‬
‫‪(0‬‬
‫‪00‬‬
‫'‪5‬‬
‫ק *‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫־‪5‬‬
‫'‪3‬‬
‫ב‬
‫'‪0‬‬
‫^־י‬
‫זש ‪81‬‬
‫‪35‬‬
‫‪. 0‬־ ‪3‬‬
‫‪3‬־‬
‫■ז־^‬
‫'‪5‬‬
‫‪00‬‬
‫‪£‬‬
‫‪0‬‬
‫"ס‬
‫יש‬
‫‪00‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-‬מ‬
‫"סז‬
‫ק‬
‫נז" ‪-‬ה‬
‫מ‬
‫‪£3‬‬
‫כד ‪-‬ס‬
‫‪- 3 ' 1/1‬מ‬
‫ל־>‬
‫י^ ‪0‬‬
‫סז‬
‫‪1‬‬
‫י־‬
‫ו‪/‬־ז‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫ק־‬
‫~ל‬
‫נס‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫י‬
‫י©‬
‫מ‬
‫■‬
‫ש —‪4‬‬
‫‪..‬‬
‫>‪0‬‬
‫*?‬
‫‪0‬‬
‫‪(0‬‬
‫ק‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫מ‬
‫נס ‪£2.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫ש‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫]‪0‬‬
‫גדי‬
‫*‬
‫‪5‬‬
‫;‪8‬‬
‫‪2‬‬
‫§‬
‫‪0‬‬
‫ש‬
‫*‪0- 0‬‬
‫ש‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪00‬‬
‫נח‬
‫‪0-‬‬
‫•‬
‫‪73 0‬‬
‫'‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪</1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1/1‬‬
‫צ‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬־‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫^‪-1‬‬
‫׳ ‪-‬י ‪-‬מ‬
‫_‬
‫‪00‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪§-‬‬
‫ס‬‫ש‬
‫‪: 0‬‬
‫ש‬
‫‪ >/‬ם־‬
‫‪0 ^ 01‬‬
‫*‪0‬‬
‫‪00‬‬
‫מ) <!‬
‫‪00‬‬
‫ז־־‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫נס‬
‫נע‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫?ל‬
‫ק‬
‫‪0‬‬
‫ש‬
‫^‪3‬‬
‫?‪8‬‬
‫‪£‬‬
‫ה>‬
‫‪3‬‬
‫מ‬
‫מ‬
‫‪0‬‬
‫הדי‬
‫‪0‬‬
‫ין‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫ם‬
‫״‬
‫כד‬
‫^‬
‫‪0‬‬
‫ה‪ 5‬מ‬
‫‪£-‬‬
‫)‪0‬‬
‫‪£‬‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ט‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫^ ‪.‬־ק‬
‫'‪0‬‬
‫‪£‬‬
‫‪ 3 .‬נב?‬
‫‪" 2‬ס‬
‫> ש‬
‫סז‬
‫‪-‬מ‬
‫ש‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫כד‬
‫‪0‬‬
‫‪3-‬‬
‫נס‬
‫‪1‬‬
‫<‬
‫>‪/1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪>0‬‬
‫ש‬
‫נ‪£‬‬
‫‪1‬‬
‫נר>‬
‫‪1/1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪£‬‬
‫§‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫^ מ?‬
‫‪<3‬ז?‬
‫מ‬
‫‪2‬‬
‫ם‬
‫ע‬
‫כד‬
‫‪£‬‬
‫‪3‬י!‬
‫^‬
‫ט‬
‫‪3‬‬
‫<‬
‫ק‬
‫^ נ‪/‬ז‬
‫<״ ‪3‬‬
‫‪£1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫ק‬
‫‪ '$‬מ‬
‫‪00‬‬
‫>*‬
‫^‬
‫צ‬‫ם‬
‫ם‬
‫*‬
‫ש‬
‫נס‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪(0‬‬
‫;‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪$‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫ץ‪0‬‬
‫כל‬
‫ו‪-‬י‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫' ‪5‬׳‬
‫(^‪1‬‬
‫־‪£‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫ה‬‫כד ק‬
‫ו‪-‬י נ‪)/‬‬
‫‪0 0‬‬
‫ק‬
‫‪9‬‬
‫כד‬
‫נש‬
‫'‪0‬‬
‫‪4 1‬‬
‫‪1/1‬‬
‫‪0‬‬
‫־‪0‬‬
‫' ‪>5‬‬
‫>'‬
‫‪1‬‬
‫‪£.‬‬
‫‪0‬‬
‫י‬
‫§‬
‫‪0 1/1‬‬
‫‪3‬‬
‫נ״‬
‫‪0‬‬
‫‪00‬‬
‫^‬
‫>‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫^‬
‫‪00‬‬
‫‪0‬‬
‫ק‬
‫סז‬
‫ק‬
‫גדי‬
‫‪*4‬‬
‫‪00‬‬
‫‪3‬‬
‫‪50‬‬
‫‪50‬‬
‫>‬
‫גדי‬
‫§ '‪0‬‬
‫‪-‬מ מ‬
‫§‬
‫‪0‬‬
‫נש ג‪0‬‬
‫כד ^‬
‫‪^0 00‬‬
‫‪-1‬‬
‫^ ‪- 00 > 5‬‬
‫‪3‬‬
‫נ‪/‬ן‬
‫‪1/1 '0 _ 2‬‬
‫> ^‬
‫>* <ז‬
‫*‪ £‬וי ‪0 ' '0‬‬
‫‪0‬זז י^ ‪ 00‬ש‬
‫נש ^‪-‬׳ ״‬
‫‪.^ 00‬‬
‫*־־י‬
‫>‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫<״" ~‪ 8‬ש‬
‫<‪>//‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫^ ם‬
‫'‪0‬‬
‫ש‬
‫> ‪00‬‬
‫<ו‬
‫ל? <ו>‬‫‪8‬‬
‫‪} £‬־‪•-‬‬
‫יש‬
‫ט ש‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫ש‬
‫ש ^כך‬
‫‪0‬‬
‫^ *‬
‫‪-‬י‬
‫‪3‬‬
‫ט‬
‫סז‬
‫נ‪)/‬‬
‫—‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪<5‬־‬
‫^‬
‫‪3‬‬
‫§‬
‫> *מ‪. 3‬־ש ‪ 3‬י‬
‫כי! <ז‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬
‫מ כד‬
‫‪0‬‬
‫כד‬
‫‪3 0‬‬
‫‪0‬‬
‫ה ״^י‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫מ ‪0‬‬
‫מ ג‪0‬‬‫ג‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬־^‬
‫^ ם־!‬
‫״‬
‫??‬
‫כק‬
‫‪00‬‬
‫‪0‬‬
‫^‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬י‬
‫> ם‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ש‬
‫‪0‬‬
‫<‬
‫'‪0‬‬
‫*־־‪55‬‬
‫מ‬
‫‪0‬‬
‫>‬
‫‪£2 0‬‬
‫‪£‬‬
‫נע‪!5 8‬ע ‪ 8‬נ‪)/‬‬
‫־ ‪ 0‬גש‬
‫‪0‬‬
‫ק‬
‫*ס‬
‫*‪7‬‬
‫^‬
‫<ה‬
‫ט‬
‫סז ־ ‪34‬־י‪^ ' /‬׳‬
‫רז‬
‫ק‬
‫ם‬
‫‪^0 2‬‬
‫ק מ‬
‫ג‪0‬‬
‫'‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪00‬‬
‫צ‬
‫‪^•3 0‬‬
‫מ ‪£ <5‬‬
‫< מ ‪ 1/1‬ש‬
‫‪- 00‬מ‪2- 5 0‬‬
‫‪00‬‬
‫ק‬
‫ש‬
‫^‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-‬ש‬
‫‪- 0‬מ‬
‫כד‬
‫‪^ 1-1‬‬
‫‪ 0‬נ?‪£‬‬
‫‪0‬ימ ‪2‬‬
‫§ ‪8‬‬
‫§‬
‫‪0‬‬
‫צ‬
‫ע ‪0-‬‬
‫נע‬
‫§‬
‫^‬
‫כד ש ‪4‬־־ו ■‪-£‬‬
‫‪ 00‬ש‬
‫ג‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫כד נז"‬
‫נ‪)/‬‬
‫סז נ‪/‬ז‬
‫•‬
‫‪ 0‬ם‬
‫מ‬
‫‪2‬‬
‫^‬
‫‪.‬ט‬
‫‪$‬‬
‫ש‬
‫‪0‬‬
‫^ כ‪7‬ו‬
‫גש נר>‬
‫*‬
‫—י‬
‫_ ש‬
‫‪£‬‬
‫א‬
‫כ<‬
‫גד•‬
‫‪50‬‬
‫גדי‬
‫‪£‬‬
‫??‬
‫'מ‬
‫‪00‬‬
‫‪*> £‬‬
‫‪£‬‬
‫ם‬
‫^ ‪0‬‬
‫צ‬
‫§‬
‫"‪7‬‬
‫^ ׳‪? 7‬‬
‫‪ ^ ? 9‬מן‬
‫‪ 0‬ג>‬
‫‪50‬‬
‫‪50‬‬
‫§ ‪£‬‬
‫‪8‬‬
‫*‪?7‬‬
‫*■ נ‪)/‬‬
‫^נ־־ז ‪0‬‬
‫ק‬
‫‪^£‬‬
‫>‪0 0‬ז‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫• פ׳>‬
‫*־־*‬
‫״‪-‬־יי‬
‫? ד ‪£0‬‬
‫י־־!‬
‫‪0‬‬
‫נש מ "‪* 0‬ש‬
‫<ז> י—ן‬
‫ל‬
‫>‪■ 5‬‬
‫נ‬
‫‪- 00‬מ‬
‫‪00‬‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ש‬
‫‪0‬‬
‫^ >*‬
‫*‬
‫‪£‬‬
‫<! ‪-‬מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫‪3‬‬
‫י‪5‬‬
‫^‬
‫‪-‬ה‬
‫נ‪)/‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫כד^‬
‫‪0‬‬
‫‪ 0‬׳ ^ ‪^0‬‬
‫^‪0‬‬
‫~ ‪)0‬‬
‫>*‬
‫‪10‬‬
‫^‬
‫‪0 2‬‬
‫‪ 1‬ש‬‫<ז‪£‬‬
‫> ‪< § (0 0‬ד>‪0‬‬
‫§‬
‫‪0‬‬
‫נס *נע‬
‫‪3‬ימ ^‬
‫‪0‬‬
‫נס‬
‫§‬
‫ק‬
‫‪= ^ 5 ' 50‬‬
‫‪:‬מ ‪ 3‬־!‬
‫‪5 - 1 . 3‬י‬
‫^‬
‫סז‬
‫'§‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬ז‬
‫‪!4‬‬
‫ק‬
‫‪0‬‬
‫י*־ו‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫כל‬
‫כל‬
‫‪0‬‬
‫כ‪0‬‬
‫‪3‬ל‬
‫‪00‬‬
‫‪00‬‬
‫‪1 /1‬‬
‫‪-‬ש‬
‫"נ‪0 ' £‬‬
‫‪0‬‬
‫נ״ מ‬
‫‪0‬‬
‫‪ 2‬ש‬
‫ש ‪-‬ס‪0‬‬
‫^‬
‫ז ‪3- 5‬‬
‫כד ?‪5‬‬
‫"ס‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫ש‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫ש‬
‫נ‪)/‬‬
‫ש‬‫<‬
‫'‪5‬‬
‫;‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪^0‬‬
‫‪00‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪(0 1/1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪£‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫ש‬
‫‪0‬‬
‫'‪0‬‬
‫‪33‬‬
‫'^‪0‬‬
‫*‬
‫‪ 0‬מ‬
‫ש ל־>‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫§ ‪00‬‬
‫מ‬‫ג‪0‬‬
‫נ>‬
‫נ>‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫ש‬
‫ק‬
‫ש‪03‬‬
‫ס‬‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫ש‪0‬‬
‫נ‪/‬ז‬
‫‪-‬ה‬
‫ו‪-‬י‪0‬‬
‫הגבר כ קור בן של אגרסיה נשית‬
‫‪00^868,‬‬
‫‪X06:‬ע‪0§§768810X 0x 3 1016‬‬
‫‪^1^0110061 (£18.), ^ ^ 0 X‬‬
‫‪^.‬‬
‫קק‪^0X1/68(0(10X8 0x 300X86^6X068 (611030^. ^ :0 0 ,100§38010^ .(3-11 .‬‬
‫‪?8^00010§1031 ^.8800131100.‬‬
‫ץ‪§1^006111, 0 . !., & 10§13^, £ . ^ . (1998). ? 860^ §00^3 11811688 1031§00010‬‬
‫‪6‬‬
‫‪10 30086 0110031^6 301‬‬
‫‪0‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪x‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ X0! 0/1x(67^6780x0^ ¥1016X06, 13(6), 667-681.‬ק‪161311008017^70 .8‬‬
‫‪§^110, £ . £ ., ?106, 0 . !., & 93^16^, ^ . £. (1988). §00131 00§011100'8 30001 31011‬‬
‫‪^316 ¥1011^8 00 06^316 86X031 3883011. 716 70^7X0! 0/ 86X #6860701,‬‬
‫‪2 4 (1 ), 101-112.‬‬
‫‪§0160800, §. 6 ., §1610, !. ^.., §16§61, !. ^ ., 001110§, !. ^ ., & 60103^, ^.. ^ . (1987).‬‬
‫ק‪X031 3883011: 106 ?08-^0§6168 £10§1010^116‬ק‪106 86 31011 00 16¥316006‬‬
‫‪03100^601 ^.163 ?10)601. £^671^0X 70^7X0! 0/ £^136^10!0§), 126(6),‬‬
‫‪1154-1164.‬‬
‫‪X031 30086 001‬ק‪301 81031^0‬‬
‫!‪X0‬ק‪168011‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪8‬‬
‫‪§1618, !. £ ., & ?110§-0001, ^ . ^.. (1989). ?3116108 0‬‬
‫‪ 8:‬ק‪^ 6 0 301 ^ 0 ^ 6 0 10 13110§ 161311008017^70 .818^3031 11¥6‬‬
‫‪0/70^11) ¥1016x 06, 4 (1 ), 63-76.‬‬
‫ק ‪311061‬ק‪§11308, ^ . ^ . (2009). ^ 0 ^ 106 0¥61^061^10§ 6¥116006 00 81031^0‬‬
‫!‪X0‬ק‪¥1016006 0^ ^ 0 ^ 6 0 038 001 0660 7^70 .160161 00160 18 301 61061¥61‬‬
‫‪0/^§§768810x,^ 0 1 (7 6 0 (^ ( & 770^^0, 18(6), 552-571.‬‬
‫ץ‪§11308, ^ . ^ ., & 061168, £ . !. ) 1986(. §0016131 0030§ 6 301 0030§ 6 10 03^ 11‬‬
‫!‪¥1016006 010^ 1975 10 1985 38 16¥63161 0^ 1^0 03110031 801^6^8. 70^7X0‬‬
‫‪0/^07710§6 0x 3 (16 70^11), 48(3), 465-479.‬‬
‫‪§11308, ^ . ^ ., 9 3 ^ 0 ^ , §. ? ., 6006^-^000^, §., & §0§31^30, 0 . 6 . (1996). 106‬‬
‫ץ‪1611^ 1031‬ק ‪ ^ 601 301‬ק‪16¥1861 ^ 0 0 ^ 1 1301108 §03168 (0 1 § 2 ): 06¥610‬‬
‫‪ x 0! 0/70^11) 188^68, 17 (3), 283-316.‬ץ‪ 8‬ק‪7^70 .1313 61110^000‬‬
‫קק‪§1100^30-1000800, 0 . (1988). ?01061 86X 00 13168: 11 03716 .100 6 0 ^ 10 608‬‬
‫‪70^7X01 0/86x #68607011, 2 4 (1 ), 234-241.‬‬
‫‪§1100^30-1000800, 0 ., & §1100^30-1000800, 0 . (1993). 00116§6 ^60'8 301‬‬
‫‪X031 10000 ¥31161 0^ 101113101‬ק‪^ 0 ^6 0'8 163011008 10 0^86 010611031‬‬
‫‪§60161 301 00610100 16¥61. 86X #0168, 29(5-6), 371-385.‬‬
‫ק‪§1100^30-1000800, 0 ., & §1100^30-1000800, 0 . (1994). ^ 6 0 301 16880161‬‬
‫ע‪X^0! 861093 ,(1 )23 ,107‬ע‪61160^6. ^ 7011‬ק‪001061 1010 86X031 6X0/86 68‬‬‫‪114.‬‬
‫‪§1100^30-1000800, 0 ., & §1100^30-1000800, 0 . (1998). 106 1^03^108 301‬‬
‫& ‪X031 00610100 00 ^ 6 0 0^ ^ 0 ^ 6 0 . 10 ?. 6 . ^.0161800‬ק‪1^86 00 301‬‬
‫‪X: 0^776X1‬ע‪0 . §1100^30-1000800 (£ 18 .), 86X^011) 0§§768816^0<^ 6‬‬
‫א ‪. 121-143(.‬קק) ‪678168‬ע ‪x 3 ^0X(70.00110011 :^¥01 ^ 6‬ע‪£>678£>60(10 68‬‬
‫‪?.‬‬
‫§־‪1 . ?., & §00‬‬
‫‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫©א‬
‫‪ 111316‬ו‪\\ 111‬‬
‫‪ '3 1186 01 ¥10161106‬ח ‪0‬דח ‪ 011 011 \\0‬ז‪ 6863‬ז ‪0 \ 10\\ 01‬״ז‬
‫‪) 2 0 0 8 (.‬‬