‫השימור בשלבי התכנון‬ ‫חשוון תשע"ב – נובמבר ‪2011‬‬ ‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫א‪ .‬מבוא – מערך התכנון‬ ‫ב‪ .‬השימור בשלבי התכנון‬ ‫תכנון ארצי‬ ‫תכנון מקומי‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫ג‪ .‬דוגמאות וסוגיות לדיון‬ ‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬ ‫מבוא‬ ‫מידע כבסיס לתכנון‬ ‫הצעת אופן‬ ‫התערבות‬ ‫תכנון‬ ‫בחינת חשיבות‪,‬‬ ‫ערכיות‪ ,‬עדיפות‬ ‫הערכה‬ ‫איסוף מידע קיים‪,‬‬ ‫תיעוד‬ ‫מידע‬ ‫בעלי עניין –‬ ‫גיבוש חזון‬ ‫יוזמה‬ ‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬ ‫א‪ -‬מערך התכנון‬ ‫ייזום‬ ‫תכנון‬ ‫אישור תכנית‬ ‫היתר בניה‬ ‫ביצוע‬ ‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬ ‫אישור‬ ‫התנגדויות‬ ‫הפקדה‬ ‫הגשה למוסד תכנון‬ ‫ייזום‬ ‫תכנון‬ ‫אישור תכנית‬ ‫היתר בניה‬ ‫ביצוע‬ ‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬ ‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬ ‫מוסדות התכנון ‪ -‬מבנה כללי‬ ‫מוסדות ארציים‬ ‫ממשלה‪ /‬ו שרים‬ ‫שר הפנים‬ ‫ות"ל‬ ‫ולמ"ב‬ ‫מועצה ארצית‬ ‫לתכנון ולבניה‬ ‫ולקחש"פ‬ ‫ולחוף‬ ‫ולנת"ע‬ ‫ועדות מחוזיות‬ ‫דרום‬ ‫מרכז‬ ‫ירושלים‬ ‫תל אביב‬ ‫חיפה‬ ‫צפון‬ ‫ועדות מקומיות‬ ‫‪ 123‬ועדות מקומיות מתוכן ‪ 21‬מרחביות‬ ‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬ ‫א‪ -‬מערך התכנון‬ ‫התכנית‬ ‫היוזם‬ ‫המוסד המאשר‬ ‫תכניות מתאר ארציות‬ ‫מועצה ארצית‬ ‫ממשלה‬ ‫תכניות מתאר מחוזיות‬ ‫וועדה מחוזית‬ ‫מועצה ארצית‬ ‫תכניות מתאר מקומיות‬ ‫רשות‬ ‫מקומית‪/‬וועדה‬ ‫מחוזית‬ ‫ועדה מחוזית‬ ‫תכניות מתאר מפורטות‬ ‫גורם פרטי‪/‬רשות‬ ‫מקומית‬ ‫ועדה מחוזית‪ /‬ועדה מקומית‬ ‫היתר בניה‬ ‫גורם פרטי‬ ‫רשות רישוי‪ /‬ועדה מקומית‬ ‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬ ‫הרפורמה ברישוי‬ ‫ייזום‬ ‫תכנון‬ ‫א‪ .‬מערך התכנון‬ ‫אישור תכנית‬ ‫היתר בניה‬ ‫ביצוע‬ ‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬ ‫תל ירמות‪ ,‬יוני ‪2011‬‬ ‫ייזום‬ ‫תכנון‬ ‫א‪ .‬מערך התכנון‬ ‫אישור תכנית‬ ‫היתר בניה‬ ‫ביצוע‬ ‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫א‪ .‬מבוא – מערך התכנון‬ ‫ב‪ .‬השימור בשלבי התכנון‬ ‫תכנון ארצי‬ ‫תכנון מקומי‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫ג‪ .‬דוגמאות וסוגיות לדיון‬ ‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬ ‫ב‪ -‬שימור בשלבי התכנון‬ ‫תיעוד מקדים‪ /‬מלא‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫רשימות שימור מקומיות‬ ‫תכנון מקומי‬ ‫אינוונטר ארצי‬ ‫תכנון ארצי ומחוזי‬ ‫מידע הערכה תכנון‬ ‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬ ‫ב‪ -‬שימור בשלבי התכנון‬ ‫תיעוד מקדים‪ /‬מלא‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫רשימות שימור מקומיות‬ ‫תכנון מקומי‬ ‫אינוונטר ארצי‬ ‫תכנון ארצי ומחוזי‬ ‫מידע הערכה תכנון‬ ‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬ ‫תכניות מתאר ארציות‬ ‫‪ ‬תמ"א‪ – 8 /‬גנים לאומיים ושמורות טבע אושרה ‪.1981‬‬ ‫‪ ‬תמ"א‪ – 9 /‬אתרי התיישבות לא אושרה‬ ‫‪ ‬תמ"א‪ - 21 /‬אתרי מלחמת העצמאות אושרה ‪:1982‬‬ ‫‪ 119‬אתרי מלחמת העצמאות‪.‬‬ ‫‪ ‬תמ"א‪ – 35 /‬תכנית מתאר ארצית משולבת לבניה‪,‬‬ ‫לפיתוח ולשימור אושרה ‪2005‬‬ ‫תכניות מתאר ארציות‬ ‫תמ"א‪ -8 /‬גנים לאומיים‪ ,‬שמורות טבע ושמורות נוף‬ ‫חוק גנים לאומיים‪ ,‬שמורות טבע‪ ,‬אתרים לאומיים ואתרי הנצחה התשמ"ח ‪1989‬‬ ‫‪ ‬גן לאומי – "שטח הנועד לשמש צורכי נופש לציבור בחיק הטבע או להנצחת ערכים‬ ‫שיש להם חשיבות היסטורית‪ ,‬ארכיאולוגית‪ ,‬אדריכלית או נופית וכיוצא באלה‪ ,‬בין‬ ‫שנשאר בטבעו ובין שיותקן לשמש מטרה זו‪( "...‬תמ"א‪)8 /‬‬ ‫‪ ‬אתר לאומי – "בעל חשיבות לאומית היסטורית בהתפתחות הישוב בארץ‬ ‫שר הפנים מוסמך להכריז על אתרים לאומיים במגמה למנוע פגיעה בהם ולאפשר את‬ ‫שימורם" (חוק גנים לאומיים‪)...‬‬ ‫תכניות מתאר ארציות‬ ‫‪ ‬תמ"א‪ – 8 /‬גנים לאומיים ושמורות טבע אושרה ‪.1981‬‬ ‫‪ ‬תמ"א‪ – 9 /‬אתרי התיישבות לא אושרה‬ ‫‪ ‬תמ"א‪ - 21 /‬אתרי מלחמת העצמאות אושרה ‪119 :1982‬‬ ‫אתרי מלחמת העצמאות‪.‬‬ ‫‪ ‬תמ"א‪ – 35 /‬תכנית מתאר ארצית משולבת לבניה‪ ,‬לפיתוח‬ ‫ולשימור אושרה ‪2005‬‬ ‫‪ 5‬סוגי מרקמים‬ ‫עירוני‪ ,‬כפרי‪ ,‬שמור ארצי‪ ,‬שמור משולב‪ ,‬חופי‬ ‫‪ 146‬מרקמים‬ ‫‪ 42‬מסוג מרקם עירוני‪ 19 ,‬מסוג מרקם כפרי‪ 8 ,‬מסוג מרקם שמור ארצי‪,‬‬ ‫‪ 51‬מסוג מרקם שמור משולב‪ 16 ,‬מסוג חופי‪.‬‬ ‫‪ 6‬דגמי היישוב‬ ‫אבחנה על פי מספר התושבים והתפקוד המטרופוליני‪.‬‬ ‫השטחים המוגנים‬ ‫השמורות‪ ,‬הגנים הלאומיים והיערות‬ ‫מכלולי נוף‬ ‫מכלולי תיירות‪ ,‬מכלולי מורשת‬ ‫צירים ומוקדים מיוחדים‬ ‫רצועות נוף‪ ,‬רצועות נחל‪ ,‬רצועת חוף‪ ,‬דרכי נוף‪ ,‬מכלולים עירוניים‬ ‫וכפריים לשימור‪ ,‬מסילות ותחנות (לפי תמ”א ‪ ,)23‬דרכים ומחלפים (לפי תמ”א ‪)3‬‬ ‫תכניות מתאר ארציות‬ ‫תמ"א ‪35‬‬ ‫סעיף ‪ 9.5‬בהוראות התכנית‪:‬‬ ‫באזורים המסומנים כמכלולים לשימור תוכן תכנית מקומית לשימור‪.‬‬ ‫•‬ ‫בתכנית מקומית לשימור יקבעו האתרים הראויים לשימור וגבולותיהם‪ ,‬הוראות בדבר‬ ‫•‬ ‫אופיו של האתר‪ ,‬שיקום ומניעת פגיעה בערכים אותם הוא מבטא וכן הוראות בדבר‬ ‫פיתוח התיירות ושילובה בתהליכי השימור‪ ,‬ככל שנדרש‪.‬‬ ‫מכלולים עירוניים לשימור‬ ‫‪Bat - Shlomo‬‬ ‫מכלולים כפריים לשימור‬ ‫מכלולי נוף‬ ‫ב‪ -‬שימור בשלבי התכנון‬ ‫תיעוד מקדים‪ /‬מלא‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫רשימות שימור מקומיות‬ ‫תכנון מקומי‬ ‫אינוונטר ארצי‬ ‫תכנון ארצי ומחוזי‬ ‫מידע הערכה תכנון‬ ‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬ ‫אינוונטר ארצי‬ ‫רשימת האתרים ‪English Heritage‬‬ ‫שלב ‪-1‬‬ ‫איתור מתוך הרשימה על פי‬ ‫מחוז‪ ,‬סוג מבנה‪ ,‬סגנון‬ ‫אדריכלי‬ ‫אינוונטר ארצי‬ ‫רשימת האתרים ‪English Heritage‬‬ ‫שלב ‪-2‬‬ ‫הצגת רשימת הפריטים שאותרו‬ ‫שלב ‪-3‬‬ ‫"תעודת זהות" של האתר הנבחר‬ ‫והפניה למידע נוסף‬ ‫אינוונטר ארצי‬ ‫רשימת האתרים ‪Riwaq‬‬ ‫‪ 50,320 ‬אתרים‬ ‫(מלפני שנת ‪)1945‬‬ ‫‪ ‬ב‪ 422 -‬רשויות‬ ‫מקומיות ובהן ‪16‬‬ ‫ערים‪.‬‬ ‫‪ 400 ‬מפות ממוחשבות‬ ‫‪ 45,000 ‬צילומים‬ ‫‪ ‬העבודה החלה בשנת‬ ‫‪1994‬‬ ‫אינוונטר ארצי‬ ‫רשימת האתרים ‪Riwaq‬‬ ‫אינוונטר ארצי‬ ‫רשימת האתרים‬ ‫הסקר הבריטי‬ ‫‪1880‬‬ ‫הסקר הארכיאולוגי של ישראל‬ ‫אינוונטר ארצי‬ ‫רשימת האתרים‬ ‫הסקר הבריטי‬ ‫‪1880‬‬ ‫הסקר הארכיאולוגי של ישראל‬ ‫אינוונטר ארצי‬ ‫רשימת האתרים‬ ‫הסקר הבריטי‬ ‫‪1880‬‬ ‫הסקר הארכיאולוגי של ישראל‬ ‫אינוונטר ארצי‬ ‫רשימת האתרים‬ ‫הסקר הארכיאולוגי של ישראל‬ ‫הסקר הארכיאולוגי של רשות העתיקות‬ ‫מפת חלוקה לתאי סקירה‬ ‫אינוונטר ארצי‬ ‫רשימת האתרים‬ ‫הסקר הארכיאולוגי של ישראל‬ ‫הסקר הארכיאולוגי של רשות העתיקות‬ ‫ממצאי הסקר‬ ‫ב‪ -‬שימור בשלבי התכנון‬ ‫תיעוד מקדים‪ /‬מלא‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫רשימות שימור מקומיות‬ ‫תכנון מקומי‬ ‫אינוונטר ארצי‬ ‫תכנון ארצי ומחוזי‬ ‫מידע הערכה תכנון‬ ‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬ ‫רשימת שימור מקומית‬ ‫התוספת הרביעית לחוק התכנון והבניה ‪1991‬‬ ‫מטרה‪:‬‬ ‫להעניק כלים חקיקתיים טובים ויעילים לצורך שימור‬ ‫מבנים ואתרים‬ ‫האמצעים‪:‬‬ ‫‪ ‬ועדה מקומית או מעוניין רשאים להגיש תכנית‬ ‫לשימור אתרים שדינה כדין תכנית מתאר מקומית‬ ‫(סעיפים ‪)2-3‬‬ ‫‪ ‬תוקם ועדה לשימור אתרים בכל רשות מקומית‬ ‫(סעיף ‪.)10‬‬ ‫‪ ‬רשימת אתרים לשימור (סעיף ‪.)12‬‬ ‫‪ ‬ייעוץ לוועדה המקומית (סעיף ‪.)13‬‬ ‫‪ ‬הקניית סמכויות לו‪.‬מקומית לבצע פעולות אחזקה‬ ‫באתר (סעיף ‪ .)14‬הפקעת אתר (סעיף ‪.)15‬‬ ‫זיכרון יעקב ‪ -‬רחוב המייסדים‬ ‫רשימת שימור מקומית‬ ‫פתח תקווה‬ ‫רשימת שימור מקומית‬ ‫התוספת הרביעית לחוק התכנון והבניה ‪1991‬‬ ‫"בחלוף ‪ 15‬שנים מהחקיקה עולה ממצאי הביקורת כי רק רשויות מעטות יישמו‬ ‫את הוראות החוק‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בשל מחסור בהוראות שמעודדות שימור‪ ,‬בגלל‬ ‫היעדר תקנות או הנחיות אופרטיביות מפורטות בנושא ומחמת היעדר כלים‬ ‫יעילים להגנה על מבנים ועל אתרים המיועדים לשימור"‬ ‫(דו"ח מבקר המדינה ברשויות ברשויות המקומיות ‪.)2005‬‬ ‫הריסת הטרנספורמטור ביפו‪ ,‬שדרות ירושלים‪2007 ,‬‬ ‫ב‪ -‬שימור בשלבי התכנון‬ ‫תיעוד מקדים‪ /‬מלא‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫רשימות שימור מקומיות‬ ‫תכנון מקומי‬ ‫אינוונטר ארצי‬ ‫תכנון ארצי ומחוזי‬ ‫מידע הערכה תכנון‬ ‫תכנית מתאר מקומית‬ ‫עכו העתיקה‬ ‫תכנית מתאר מקומית‬ ‫עכו העתיקה‬ ‫כרטיס סקר עם תוספת בנייה‬ ‫תכנית מתאר מקומית‬ ‫עכו העתיקה‬ ‫רשימת מבנים – ריכוז‬ ‫מסקנות הסקר‬ ‫תכנית מתאר מקומית‬ ‫עכו העתיקה‬ ‫ריכוז דירוגי המבנים‬ ‫תכנית מתאר מקומית‬ ‫עכו העתיקה‬ ‫ריכוז פוטנציאל פיתוח‬ ‫תכנית מתאר מקומית‬ ‫עכו העתיקה‬ ‫ריכוז ממושב של המידע‬ ‫תכנית מתאר מקומית‬ ‫עכו העתיקה‬ ‫מנגנונים למימוש התכנית‬ ‫‪ 1.2‬הועדה המקצועית‬ ‫משימתה של הועדה המקצועית‪ ,‬מתוקף תכנית המתאר‪ ,‬לדאוג‬ ‫לשימור ערכי המורשת של עכו העתיקה‪ ,‬לרבות רקמתה העירונית‬ ‫ואופייה האדריכלי‪ ,‬על ידי קדום הרמוניה ושלמות בכל פעולות‬ ‫הבנייה והתחזוקה בעיר‪ .‬על מנת לבצע זאת מוטל על הועדה‬ ‫המקצועית לפרש וליישם את ההנחיות המפורטות בפרק ‪ 5‬על פי‬ ‫העקרונות והיעדים שבפרקים השונים ובתשריט‪ ,‬לאשר סקרים‬ ‫והמלצותיהם‪ ,‬להתיר חריגות ולהטיל הגבלות ביחס להנחיות רק‬ ‫אם בכך יושג שימור נאמן יותר לעקרונות והיעדים‪.‬‬ ‫תכנית מתאר מקומית‬ ‫עכו העתיקה‬ ‫אופן השימוש תוצרי הסקר‬ ‫‪ 1.3‬סקר השימור העירוני‬ ‫נספח זה נסמך ומתייחס לסקר שימור עירוני שנערך על ידי רשות העתיקות‬ ‫משנת ‪ 1999‬עד שנת ‪( 2002‬להלן הסקר העירוני)‪ .‬ממצאי הסקר נרשמו‬ ‫בפורמט של קובץ אלקטרוני ובו כרטיס מידע לכל מבנה בתחום התכנית‪ .‬הועדה‬ ‫המקצועית אחראית לשימוש‪ ,‬לתחזוקה ולעדכון של מידע רב ערך זה‪ ,‬לפי‬ ‫העקרונות הבאים‪:‬‬ ‫‪ 1.3.1‬בהכנה לקבלת החלטותיה‪ ,‬תשתמש הועדה המקצועית בסקר העירוני‪,‬‬ ‫אשר ישמש גם נקודת מוצא לאותם סקרים מפורטים ותיעוד לכשידרשו‪.‬‬ ‫תכנית מתאר מקומית‬ ‫עכו העתיקה‬ ‫אופן השימוש תוצרי הסקר‬ ‫‪ 1.3.2‬תוספות הבניה האפשריות המסומנות בטבלת ומפת תוספות בניה‬ ‫אפשריות המצורפות‪ ,‬וכרטיס הסקר העירוני הם המלצות בלבד לשיקולי הועדה‬ ‫המקצועית‪ .‬אין לראות בהן הקנייה של זכויות בנייה והן אינן מחייבות את הועדה‬ ‫המקצועית או כל רשות או מוסד תכנוני אחר‪.‬‬ ‫‪ 1.3.3‬הסקר העירוני בשלמותו יהיה נגיש כמידע לכל דורש במשרדי רשות‬ ‫העתיקות‪ ,‬במשרדי החברה לפתוח עכו העתיקה ובעיריית עכו‪.‬‬ ‫תכנית מתאר מקומית‬ ‫עכו העתיקה‬ ‫אופן השימוש תוצרי הסקר‬ ‫‪ 1.3.4‬כל בעל עניין רשאי להציע עדכון או תוספת מידע מבוסס בכתב‪ ,‬למזכיר‬ ‫הועדה המקצועית (להלן המזכיר)‪ .‬המזכיר יבצע את העדכון לאחר שיוודא את‬ ‫מידת האמינות והרלוונטיות של המידע עליו מתבסס העדכון הנדון‪ .‬לגבי שינויים‬ ‫בסיווג המבנים ראה סעיף ‪ .)1.3.7‬כל מחלוקת או קושי בהקשר זה תופנה‬ ‫להכרעת הועדה המקצועית‪.‬‬ ‫‪ 1.3.5‬עם קבלת פנייה מנומקת בכתב של מוסד ציבורי או תרבותי או דתי‪ ,‬יציין‬ ‫המזכיר לגבי מבנה מסוים בכרטיס המידע שלו בסקר העירוני‪ ,‬ללא קשר אם‬ ‫כבר צוין בו או לא ערך ציבורי (צ)‪ ,‬הערה לגבי ערכו התרבותי‪ ,‬היסטורי או‬ ‫חברתי‪ ,‬אותה מייחס המוסד הפונה למקום‪ .‬ואת דרישתו להיות מעודכן לגבי כל‬ ‫כוונה לבצע פעולות שימור שינוי או תוספת במבנה הנדון‪.‬‬ ‫תכנית מתאר מקומית‬ ‫עכו העתיקה‬ ‫אופן השימוש תוצרי הסקר‬ ‫‪ 1.3.6‬תרם קבלת החלטה לגבי תכנית מפורטת מוצעת‪ ,‬בקשה להיתר בנייה‪ ,‬או‬ ‫הצעות אחרות המשפיעות על מבנה לגביו פנה מוסד בהתאם לסעיף ‪1.3.5‬‬ ‫תודיע על כך הועדה המקצועית למוסד הרלוונטי ותציע לו לעיין בתכניות‬ ‫ובבקשות ולהעיר הערות לגביהן‪.‬‬ ‫‪ 1.3.7‬רק הועדה המקצועית מוסמכת לשנות ולעדכן את סיווג המבנים (הדרוג‬ ‫האדריכלי‪ ,‬סימון הערך הציבורי וסימון השרידים הארכיאולוגיים) בסקר העירוני‪.‬‬ ‫שינויים אלה יבוצעו לאחר הודעה לבעלי המבנים‪ ,‬לדיירים‪ ,‬ולמוסדות שפנו‬ ‫בבקשה לציין בסקר העירוני את משמעות המבנה בהתאם לסעיף ‪ 1.3.5‬ולאחר‬ ‫שיוצע להם לעיין ולהעיר על העדכון המבוקש‪.‬‬ ‫תכנית מתאר מקומית‬ ‫תכנית מתאר ירושלים ‪2000‬‬ ‫מאוסף של מונומנטים ומתחמים‬ ‫לעבר‬ ‫תפישת העיר ההיסטורית‬ ‫תכנית מתאר מקומית‬ ‫תכנית מתאר ירושלים ‪2000‬‬ ‫החלטת הועדה המחוזית מחוז ירושלים‬ ‫בנושא השימור‪16.09.2008 ,‬‬ ‫"הועדה המקומית תיזום ותכין תכנית‪/‬תוכניות‬ ‫הכוללות הוראות שימור מפורטות כלל שטח העיר‬ ‫ההיסטורית ‪ +‬מתחמי השימור שמחוצה לה‪ .‬תכניות‬ ‫אלה יקבעו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את גובה הבינוי‪ ,‬היקף זכויות‬ ‫הבניה והגבולות המדויקים של אזור השימור‪.‬‬ ‫"יובהר כי תכניות אלה יוכנו תוך התחשבות‬ ‫במתחמים אשר הוגדרו לבניה גבוהה (מע"ר)‬ ‫הנמצאים בתחום העיר ההיסטורית‪".‬‬ ‫תכנית מתאר מקומית‬ ‫תכנית מתאר ירושלים ‪2000‬‬ ‫החלטת הועדה המחוזית מחוז ירושלים‬ ‫בנושא השימור‪16.09.2008 ,‬‬ ‫עיקרי תכנית המתאר‪:‬‬ ‫• הגדרת "העיר ההיסטורית" (אזור ההתיישבות‬ ‫כפי שהתפתח עד ‪ )1948‬כחטיבה רציפה‬ ‫התומכת באתרים ‪/‬בניינים לשימור הנכללים‬ ‫בתחומה‪.‬‬ ‫• החלת כללי "העיר ההיסטורית" על מתחמים‬ ‫ראויים לשימור הממוקמים מחוצה לה (לדוגמא‪:‬‬ ‫ליפתא)‪.‬‬ ‫• הגדרת "העיר העתיקה" כלב ממנו נשאבת‬ ‫ההשראה כולה‪.‬‬ ‫• הגדרת "האגן הנופי" של העיר העתיקה ‪+‬‬ ‫העיר ההיסטורית כמסגרת נופית משלימה‪.‬‬ ‫תפיסת השימור כ"מרחב היסטורי" הנוצר‬ ‫מפסיפס של מונומנטים לשימור ‪+‬‬ ‫סביבתם הקרובה‪.‬‬ ‫תכנית מתאר מקומית‬ ‫תכנית מתאר ירושלים ‪2000‬‬ ‫ב‪ .‬הוראות מעבר עד להכנת תכנית הכוללת הוראות‬ ‫שימור המחייבות כל תכנית המוגשת בתחום העיר‬ ‫ההיסטורית‪:‬‬ ‫‪ .1‬הגשת תיק קדם תיעוד לכל מבנה אשר נבנה עד‬ ‫שנת ‪ ,'48‬אשר יכלול המלצה לגבי צורך והיקף‬ ‫הריסה של חללים פנימיים במבנה‪.‬‬ ‫‪ .2‬התייחסות להתאמת הבינוי המבוקש בתכנית‬ ‫לסביבה הקרובה תוך מאמץ לשמור על קנה המידה‬ ‫של העיר ההיסטורית של ירושלים‪.‬‬ ‫‪ .3‬הצגת חתך הרחוב‪ ,‬פריסת חזיתות (מפינת רחוב‬ ‫אחת לשנייה) הכוללת בין היתר סימון מבנים‬ ‫לשימור‪ ,‬תוספות והריסה‪.‬‬ ‫‪ .4‬התייחסות למידות השתלבות המבנה במרקם הקיים‪,‬‬ ‫הצגת חתך רחוב ופריסת חזיתות מפינת רחוב אחת‬ ‫לשנייה‪.‬‬ ‫תכנית מתאר מקומית‬ ‫תכנית מתאר ירושלים ‪2000‬‬ ‫ג‪ .‬צוות מקצועי מלווה‪:‬‬ ‫לא יינתן היתר בתחום "העיר ההיסטורית"‬ ‫אלא אם הומצא למוסד התכנון המוציא את‬ ‫ההיתר המלצה בכתב של "צוות מקצועי‬ ‫מלווה"‪ .‬ההמלצה תתייחס להתאמת ההיתר‬ ‫המבוקש להוראות השימור הקבועות בתכנית‬ ‫ולתנאים להוצאת היתר או לתנאים נוספים‬ ‫בהיתר הנדרשים לצורך השגת מטרות‬ ‫השימור והוראותיו‪.‬‬ ‫ב‪ -‬שימור בשלבי התכנון‬ ‫תיעוד מקדים‪ /‬מלא‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫רשימות שימור מקומיות‬ ‫תכנון מקומי‬ ‫אינוונטר ארצי‬ ‫תכנון ארצי ומחוזי‬ ‫מידע הערכה תכנון‬ ‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫חמת גדר – נספח שימור‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫חמת גדר – נספח שימור‬ ‫‪ ‬חמת גדר נבנתה כפרבר של העיר גדרה‪ ,‬אחת מערי הדקאופליס‬ ‫‪ 150 ‬לסה"נ‪ :‬יסוד המרחצאות והתיאטרון בימי הקיסר אנטונינוס פיוס‬ ‫‪ ~400 ‬לסה"נ‪ :‬בניית בית הכנסת‬ ‫‪ ‬מאות ‪ 4-5‬לסה"נ‪ :‬רעידות אדמה פוגעות במרחצאות‬ ‫‪ ~500 ‬לסה"נ‪ :‬שיפוץ המרחצאות‬ ‫‪~ 640 ‬לסה"נ‪ :‬גדרה וחמת גדר תחת הכיבוש המוסלמי‬ ‫‪ 662 ‬לסה"נ‪ :‬שיפוץ המרחצאות ע"י השושלת האומיית‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 727‬לסה"נ‪ :‬בעקבות צו "השחתת דמויות" (איקונוקלסטי)‪ ,‬מושחתים פסלים ועיטורים של דמויות בחמת גדר‬ ‫‪ 749 ‬לסה"נ‪ :‬רעידת אדמה קשה שפוגעת ביישובי בקעת הירדן גורמת לקריסת המרחצאות‪.‬‬ ‫מתוך "חמת גדר ומרחצאותיה"‪ ,‬מדריך‪ ,‬יזהר הירשפלד‪ ,‬רשות העתיקות‪.‬‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫חמת גדר – נספח שימור‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫חמת גדר – נספח שימור‬ ‫שרידי העיר הרומית‪ -‬ביזאנטית‬ ‫מבני הרכבת והצבא הבריטי‬ ‫מבנים מהמאה ה‪20-‬‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫חמת גדר – נספח שימור‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫חמת גדר – נספח שימור‬ ‫הערכת חשיבות‬ ‫‪‬‬ ‫המרחצאות הם מהמפוארים ומהמרשימים שנבנו ושרדו בעולם‪ .‬הם‬ ‫דוגמא לאדריכלות רומית במיטבה‪ ,‬שהשתמרה על אף פגעי הזמן‪ .‬זוהי‬ ‫אדריכלות מונומנטאלית בממדיה ומרכיביה‪ ,‬בטכנולוגיה ובפרטים‬ ‫האומנותיים שבה‪ .‬כל אלו עדיין קיימים למרות ההרס‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מערכת המים הרומית‪ -‬פעולת הרמת המים מהמעיין‪ ,‬הזרמתם‬ ‫בבריכות והשבתם לירמוך‪ ,‬מהווה דוגמא ליכולות הטכנולוגיות הגבוהות‬ ‫של הרומים בניהול מערכת המים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התיאטרון מבטא יכולות בניה וטכנולוגיה גבוהות‪ .‬מושבי הבזלת של‬ ‫התיאטרון מסותתים בדייקנות‪ .‬במידה וחפירות האתר יוכיחו כי‬ ‫התיאטרון מושתת על גבעה טבעית‪ ,‬התיאטרון הינו ייחודי לתקופתו‪.‬‬ ‫בהיבט זה הוא דומה למאפייני התיאטרון ההלניסטי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בית הכנסת הוא עדות לשכונה היהודית של העיר ולהשתלבות התרבות‬ ‫היהודית בעיר הרומית והביזאנטית‪ .‬זהו בית כנסת קדום המהווה עדות‬ ‫לפעילות היהודית ולדיונים ההלכתיים שנקשרו במקום (פסיקת ר' יהודה‬ ‫הנשיא בנושא תחום שבת‪ .‬ירושלמי‪ ,‬עירובין לו‪ ,‬ב)‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫חמת גדר – נספח שימור‬ ‫בסוף המאה ה‪ 19-‬מזהה שומאכר‬ ‫במקום‪:‬‬ ‫‪ ‬חמישה מעיינות ותעלות מים‬ ‫‪ ‬טחנת קמח‬ ‫‪ ‬מעבר לגדה השניה של הירמוך‬ ‫ודרך לגדרה‬ ‫‪ ‬צמחיה‪ -‬הרדוף הנחלים‪ ,‬תמרים‪,‬‬ ‫תאנים‪ ,‬פטל‬ ‫‪ ‬מרחצאות‬ ‫‪ ‬תיאטרון‬ ‫‪ ‬תל באני ושרידי עתיקות‬ ‫‪ ‬מגורים ארעיים למבקרים‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫חמת גדר – נספח שימור‬ ‫מאהל‬ ‫בתחילת המאה ה‪20-‬‬ ‫נבנתה תחנת אל חמה‪,‬‬ ‫כחלק מהשלוחה המערבית‬ ‫של הרכבת החיג'אזית‪.‬‬ ‫פילבוקס‬ ‫בשנות ה‪ 30-‬היו באתר‪:‬‬ ‫‪ ‬אוהלים‬ ‫‪ ‬צריפים‬ ‫‪ ‬מתקני צבא בריטי‬ ‫מאהל בדואי‬ ‫מתחם הרכבת‬ ‫צריפים‬ ‫מאהל‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫חמת גדר – נספח שימור‬ ‫הסכמי שביתת הנשק ב‪ ,1948-‬קבעו כי השטח יהיה‬ ‫אזור מפורז‪.‬‬ ‫ב‪ 1951-‬השתלטו הסורים על חמת גדר‪.‬‬ ‫אחרי מלחמת ששת הימים‪ ,‬עלה קיבוץ מבוא חמה‬ ‫לקרקע‪ .‬נקודת ההתיישבות הראשונה הייתה במבני‬ ‫התחנה‪.‬‬ ‫מבוא חמה‪ ,‬חדר האוכל הראשון‪1968 ,‬‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫חמת גדר – נספח שימור‬ ‫הערכת חשיבות‪:‬‬ ‫‪ ‬מסילת הרכבת החיג'אזית היתה אבן דרך בהתפתחות הטכנולוגית‪,‬‬ ‫הכלכלית וההתיישבותית של ארץ ישראל והמרחב‪ .‬תחנת הרכבת‬ ‫הינה התחנה האחרונה מבין שמונה התחנות המקוריות שהיו לאורך‬ ‫השלוחה המערבית של הרכבת‪.‬‬ ‫‪ ‬מסילת הרכבת היתה מטרה לפעילות המחתרות והתנגדותן למנדט‬ ‫הבריטי‪ .‬גשר מס' ‪ 2‬פוצץ ב"ליל הגשרים" (יוני ‪.)1946‬‬ ‫‪ ‬בסוף שנות ה‪ 60-‬שימשו מבני התחנה כנקודת העליה לקרקע של‬ ‫קיבוץ מבוא חמה‪.‬‬ ‫‪ ‬מבני האבן של התחנה עדיין עומדים כמעט בשלמותם‪ .‬האוריינטציה‪,‬‬ ‫הפרטים האדריכליים ופרטי הנגרות השתמרו במצב שניתן להציגם‬ ‫כפי שתוכננו‪.‬‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫חמת גדר – נספח שימור‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫חמת גדר – נספח שימור‬ ‫שמורת טבע‬ ‫רצועת נחל הירמוך והמצוקים‪.‬‬ ‫מעיין‬ ‫גן ארכיאולוגי‪.‬‬ ‫לב האתר יהיה גן ארכיאולוגי‬ ‫שיקיף את ממצאי העיר הרומית‪.‬‬ ‫מתחמים לשימור מהמאה ה‪:20-‬‬ ‫במתחמים אלה מבנים היסטוריים‬ ‫מראשית ואמצע המאה ה‪ .20-‬ניתן‬ ‫לאפשר השמשתם לצורכי תיירות‪.‬‬ ‫שטח חברת חמת גדר‪.‬‬ ‫התחום בו פועלת היום החברה‪,‬‬ ‫להוציא את שטח העתיקות‪.‬‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫חמת גדר – נספח שימור‬ ‫שטח העיר הרומית הוא אתר עתיקות ויהיה כולו עתודה‬ ‫לחפירות למטרת תצוגה ומחקר‪.‬‬ ‫תחום זה יהיה גן ארכיאולוגי ויישאר ציבורי ופתוח לקהל‬ ‫הרחב‪.‬‬ ‫‪P‬‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫חמת גדר – נספח שימור‬ ‫דרכים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫עיקר תנועת הולכי הרגל תהיה על תוואי‬ ‫הרחובות הרומים‪ .‬פיתוח שבילים משניים‬ ‫יותאם לתצוגה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תנועת רכבי שירות תהיה בתוואי השדרה‬ ‫ובהיקף הגן הארכיאולוגי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לא תותר כניסת רכבי מבקרים לגן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חנית מבקרים על בסיס חניה קיימת (מגרש‬ ‫צפוני)‪ .‬ניתן להקצות שטחים נוספים‬ ‫כמסומן בתשריט‪.‬‬ ‫‪P‬‬ ‫כניסות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכניסה לגן תהיה בתוואי השדרה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תכנון האתר ישמור על התוואי בו נכנסו‬ ‫לעיר מכיוון גדרה שבירדן כאופציה‬ ‫עתידית‪.‬‬ ‫‪P‬‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫חמת גדר – נספח שימור‬ ‫בינוי ופיתוח‪:‬‬ ‫בניה חדשה תתאפשר למטרת קבלת קהל (מרכז מבקרים‪,‬מזנון‪ ,‬שירותים‪,‬חנות מזכרות וכו')‪,‬‬ ‫תצוגה וניהול האתר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫"אזור חיפוש" לפיתוח‪ :‬בניה תתאפשר באזורים שהוגדרו כ"אזורי חיפוש" בלבד ותתבסס על שימוש‬ ‫במבנים קיימים שכבר יצרו הפרעה בתחום העיר הרומית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שטח‪ :‬הבניה ב"אזור חיפוש לפיתוח" בתחומי הגן הארכיאולוגי לא יעלה על ‪ 1600‬מ"ר (בהתבסס על‬ ‫המבנה הקיים)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫גובה‪ :‬ככלל‪ ,‬המבנים יהיו מוצנעים ככל הניתן ולא יעלו על גובה קומה אחת (‪ 5‬מ') ממפלס הקארדו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אישור היתר בניה יותנה בקיומה של חפירה ארכיאולוגית בשטח הנדון וכי הובטח שהפיתוח אינו פוגע‬ ‫בעתיקות ובשלמות הגן הארכיאולוגי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫היתר הבניה יובא לאישור ועדת השימור‪.‬‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫חמת גדר – נספח שימור‬ ‫בניה ופיתוח‪:‬‬ ‫מתחם הרכבת‬ ‫‪‬‬ ‫אזור חיפוש לפיתוח – כמסומן בתשריט‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הבניה לא תיצמד לפסי הרכבת‪ ,‬שיתפקדו כרחבה‬ ‫משותפת למבנים ההיסטוריים והחדשים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בניה לגובה עד ‪ 2‬קומות (‪ 8‬מ') בשטח עד‬ ‫‪...........‬‬ ‫‪‬‬ ‫לא תותר תוספת בניה למבנה תחנת הרכבת‬ ‫ולמבנה מגורי העובדים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תותר תוספת לבנין מספר ‪ 4‬בהיקף של עד‬ ‫‪.150%‬‬ ‫‪‬‬ ‫כל תכנון ילווה בתיעוד וסקר מפורטים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫היתרי בניה באישור ועדת השימור‪.‬‬ ‫בנין מס'‬ ‫בנין מס'‬ ‫בנין מס'‬ ‫‪( 4‬חדר אוכל מבוא חמה)‬ ‫‪( 3‬מבנה התחנה)‬ ‫‪( 2‬מבנה שירותים עצמאי)‬ ‫בנין מס'‬ ‫‪( 1‬מגורי פועלים)‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫חמת גדר – נספח שימור‬ ‫סיכום‪ -‬מבנה נספח השימור‪:‬‬ ‫‪ .1‬רקע היסטורי על האתר‪.‬‬ ‫‪ .2‬כרטיסי תיעוד לאתרים ‪ /‬מתחמים‪.‬‬ ‫‪ .3‬ניתוח‪ ,‬הערכה ודירוג חשיבות‪.‬‬ ‫‪ .4‬תוכנית מתחמי השימור‪.‬‬ ‫‪ .5‬הנחיות לשימור‪ ,‬השמשה ופיתוח‬ ‫המתחמים‪.‬‬ ‫‪ .6‬ממשק ותחזוקה לאתר‪.‬‬ ‫ב‪ -‬שימור בשלבי התכנון‬ ‫תיעוד מקדים‪ /‬מלא‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫רשימות שימור מקומיות‬ ‫תכנון מקומי‬ ‫אינוונטר ארצי‬ ‫תכנון ארצי ומחוזי‬ ‫מידע הערכה תכנון‬ ‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫תיעוד – בית הביל"ויים‬ ‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫תיעוד – בית הביל"ויים‬ ‫ב‪ 1882-‬הגיעה לארץ ישראל קבוצה של ‪ 14‬ביל"ויים‪.‬‬ ‫הקבוצה שכרה את הבית‪ ,‬שהיה בדרך מיפו למקווה‬ ‫ישראל‪ ,‬בה עבדו‪ .‬הקבוצה כללה ‪ 13‬גברים ואישה‬ ‫אחת‪ ,‬שהתגוררה בחדר נפרד‪ .‬אחד מהם‪ ,‬חיים חיסין‪,‬‬ ‫תיאר כך את הבית‪:‬‬ ‫"נכנסנו לאולם מרווח עם סיפון מקומר‪ .‬ליד הקירות‬ ‫ספות טורקיות רכות‪ ,‬מצופות קטיפה אדומה עם‬ ‫מלילות‪ .‬על הריצפה שטיחים יקרים‪ .‬על שולחנות‬ ‫גבוהים וצרים – מנורות‪ .‬בצדדים ספסלים אחדים‬ ‫נמוכים מעשה מקלעת"‪.‬‬ ‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫תיעוד – בית הביל"ויים‬ ‫תכנית קומה‬ ‫ראשונה של המבנה‬ ‫(חדרי הביל"ויים‬ ‫בפינה בדרום‪-‬‬ ‫מערבית)‬ ‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫תיעוד – בית הביל"ויים‬ ‫בכתבי הביל"ויים ישנם מס' תיאורים של הבית וסביבתו‬ ‫"‪...‬משני צידי הכביש משתרעים פרדסים של תפוחי זהב‪ ,‬לימונים‪,‬‬ ‫רימונים ועוד‪ .‬בכל פרדס עומד ביתו של בעליו‪ .‬נטינו מהדרך אל‬ ‫הסמטה שבין הבוירות האלה‪ ,‬נכנסנו אל אחת החצרות‪ ,‬ועלינו‬ ‫לגזוזטרא של אבן‪ ,‬ששתי דלתות משני חדרים יוצאות לתוכה‪...‬‬ ‫בכל חדר‪ -‬חלון אחד‪ ,‬הפונה לגזוזטרה‪ ,‬ואחד מהקיר שכנגד לגן‪.‬‬ ‫הרמפה עשויה מלט‪"....‬‬ ‫חיים חיסין‬ ‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫תיעוד – בית הביל"ויים‬ ‫ביקור בני‬ ‫משפחות‬ ‫הביל"ויים‬ ‫במלאת ‪70‬‬ ‫שנה לעלייתם‪,‬‬ ‫‪1952‬‬ ‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫תיעוד – בית הביל"ויים‬ ‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫תיעוד – בית הביל"ויים‬ ‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫תיעוד מקדים ותיק תיעוד ‪ -‬הנחיה‬ ‫סיכום – השימור בשלבי התכנון‬ ‫טרום תכנון‬ ‫הכנת רשימת אתרים‬ ‫עפ"י התוספת ה‪4-‬‬ ‫לחוק התכנון והבניה‬ ‫הנחיית שימור ‪2‬‬ ‫תכנון מתארי‬ ‫(ישוב‪ /‬חלק משמעותי)‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫(מרקם ‪ /‬מתחם‪ /‬אתר)‬ ‫היתר בניה‬ ‫בדיקת הרשימה‬ ‫ורענונה‬ ‫סיווג‬ ‫הישובים‬ ‫לפי רמות‬ ‫שימור‬ ‫הנחיית‬ ‫שימור ‪3‬‬ ‫א‪ -‬מתחמי שימור‬ ‫ב‪ -‬אתרים נקודתיים‬ ‫תיעוד מקדים‬ ‫הנחיית שימור ‪4‬‬ ‫תיק תיעוד‬ ‫הנחיית שימור ‪4‬‬ ‫ב‪ -‬שימור בשלבי התכנון‬ ‫תיעוד מקדים‪ /‬מלא‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫רשימות שימור מקומיות‬ ‫תכנון מקומי‬ ‫אינוונטר ארצי‬ ‫תכנון ארצי ומחוזי‬ ‫מידע הערכה תכנון‬ ‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬ ‫מקרי מבחן‬ ‫תכנית מתאר עוספייא‬ ‫עוספיא הוא אחד משני ישובים דרוזים שקבעו‬ ‫מקומם על רכס הכרמל‪ .‬הישוב נוסד לפני ‪360‬‬ ‫שנה‪ ,‬ונבנה יחד עם כפרים נוספים באזור‪ ,‬מהם‬ ‫נותרו רק עוספיא ודאליה‪ .‬הישוב נבנה על שרידי‬ ‫כפר יהודי מהתקופה הרומית‪-‬ביזנטית‪ .‬מקור‬ ‫השם הוא מהמילה 'עסף'‪ ,‬שפירושה קשה וסוער‪,‬‬ ‫המתארת את מזג האוויר החורפי במקום‪.‬‬ ‫היישוב ממוקם על פסגת הר הכרמל בגובה של‬ ‫‪ 410-540‬מ' מעל פני הים‪ ,‬דרום‪-‬מזרחית לעיר‬ ‫חיפה‪ .‬הישוב נפרש משני צידי קו פרשת המים‪,‬‬ ‫שלאורכו עובר כביש ‪ 672‬המחבר בין אוניברסיטת‬ ‫חיפה שבצפון למחלף אליקים שבדרום‪.‬‬ ‫מקרי מבחן‬ ‫תכנית מתאר עוספייא‬ ‫היישוב ממוקם על פסגת הר הכרמל‪,‬‬ ‫בגובה של ‪ 540 - 410‬מ' מעל פני הים‪,‬‬ ‫והוא מתפרש משני צידי קו פרשת המים‬ ‫של רכס הכרמל‪ ,‬לאורך כביש ‪ 672‬המחבר‬ ‫בין אוניברסיטת חיפה שבצפון למחלף‬ ‫אליקים שבדרום‪ .‬מצפון מערב ליישוב‪,‬‬ ‫חיפה ומפרץ חיפה‪.‬‬ ‫מדרום היישוב דלית אל כרמל‪ ,‬ממזרח‪,‬‬ ‫למרגלות ההר נמצא קיבוץ יגור ורחוקים‬ ‫יותר שער העמקים וטבעון‪.‬ממערב ‪ ,‬על‬ ‫בית ‪-‬אורן‪ ,‬ובמורדות‬ ‫הכרמל קיבוץ‬ ‫המערביים ניר עציון ועין הוד‪.‬‬ ‫מקרי מבחן‬ ‫תכנית מתאר עוספייא‬ ‫עוספיא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת‬ ‫‪ .1951‬שטח השיפוט של עוספיא‪ :‬כ‪-‬‬ ‫‪ 7,180‬דונם‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2003‬אוחדו המועצות מקומיות‬ ‫עוספיא ודלית אל‪-‬כרמל לעיר הכרמל‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2008‬פוצלה עיר כרמל בחזרה‬ ‫לשתי מועצות מקומיות עצמאיות במחוז‬ ‫חיפה‪ ,‬עוספיא ודאלית אל כרמל‪ .‬הישוב‬ ‫הינו חלק ממרחב תכנוני רכס הכרמל‪,‬‬ ‫הכולל את שני היישובים עוספיא ודאלית‬ ‫אל כרמל‪.‬‬ ‫היישוב מוקף מכל כיווניו בשטחי הפארק‬ ‫הלאומי כרמל‪ ,‬שהנו שטח ללא שיפוט‪.‬‬ ‫גבולה המוניציפאלי הדרום מערבי של‬ ‫עוספיא משותף עם דליית אל כרמל‪.‬‬ ‫מקרי מבחן‬ ‫תכנית מתאר עוספייא‬ ‫שטח השיפוט של עוספייא‬ ‫מקרי מבחן‬ ‫תכנית מתאר עוספייא‬ ‫שם האתר‬ ‫מספר האתר‬ ‫ממצאים‬ ‫חיק‪ ,‬ח'‬ ‫‪2196/0‬‬ ‫שרידי מבנים וחרסים מן התקופות הברזל‪ ,‬הפרסית וההלניסטית ע"פ הקרקע‪.‬‬ ‫חיק‪ ,‬ח' (דרום)‬ ‫‪25226/0‬‬ ‫שרידי מבנים וחרסים מן התקופות הברזל‪ ,‬הפרסית וההלניסטית על פני‬ ‫הקרקע‪.‬‬ ‫חיק‪ ,‬ח' (מערב)‬ ‫‪25227/0‬‬ ‫שרידי מבנים וחרסים מן התקופות הברזל‪ ,‬הפרסית וההלניסטית ע"פ הקרקע‪.‬‬ ‫עספיא‬ ‫‪16099/0‬‬ ‫מצפון מערות קברים‪ ,‬חציבות‪.‬‬ ‫עספיא‬ ‫‪2264/0‬‬ ‫שרידי יישוב מן התקופה הרומית‪-‬הביזנטית על פני שטח נרחב‪ ,‬שרידי בית‬ ‫כנסת‪ ,‬רצפות פסיפס‪.‬‬ ‫עספיא (דרום)‬ ‫‪25219/0‬‬ ‫שרידי יישוב מן התקופה הרומית‪-‬הביזנטית על פני שטח נרחב‪ ,‬שרידי בית‬ ‫כנסת ורצפות פסיפס‪.‬‬ ‫עספיא‬ ‫‪6299/0‬‬ ‫שרידי יישוב מן התקופה הרומית‪-‬הביזנטית‪ ,‬ראשי קירות‪ ,‬מתקנים‪ ,‬בורות‬ ‫מים‪ ,‬מערות וחרסים‪ .‬בתחומי מגרש הכדורגל‪ ,‬קירות ובסיסי עמודים מן‬ ‫התקופה הביזנטית‪.‬‬ ‫שרק‪ ,‬ח'‬ ‫‪2291/0‬‬ ‫שרידי ישוב‪ ,‬יסודות של מבנים‪ ,‬חרסים מן התקופות ההלניסטית‪ ,‬הביזאנטית‬ ‫והערבית הקדומה‪.‬‬ ‫מעצרה‪ ,‬ח'‬ ‫‪16085/0‬‬ ‫על גבעה‪ :‬שרידי קירות היוצרים מתחם סגור‪ ,‬גת חצובה‪ ,‬חרסים מהתקופה‬ ‫הביזנטית‪.‬‬ ‫מקרי מבחן‬ ‫תכנית מתאר עוספייא‬ ‫חלוקה למתחמים‬ ‫‪2‬‬ ‫המתחמים הם‪:‬‬ ‫‪ )1‬גרעין הכפר ושכונת המעיין‬ ‫‪ )2‬המבואה הצפונית לישוב‬ ‫‪ )3‬השכונות הדרום‪-‬מערביות‬ ‫‪ )4‬שכונת עמק הזיתים‬ ‫‪ )5‬נקודת המפגש בין הישובים –‬ ‫אפיק נחל אורן‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מקרי מבחן‬ ‫תכנית מתאר עוספייא‬ ‫אתרי מורשת‪:‬‬ ‫‪ )1‬גרעין הכפר‬ ‫צ‬ ‫‪ )2‬עין אל‪-‬באלד‬ ‫‪ )3‬מאקם שייח עבדללה‬ ‫‪5‬‬ ‫עוספיא‬ ‫‪ )4‬הכנסייה היוונית‬ ‫קתולית‬ ‫‪ )5‬חירבת ועין חייק‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מקרי מבחן‬ ‫תכנית מתאר עוספייא‬ ‫שם האתר‬ ‫מספר האתר‬ ‫ממצאים‬ ‫חיק‪ ,‬ח'‬ ‫‪2196/0‬‬ ‫שרידי מבנים וחרסים מן התקופות הברזל‪ ,‬הפרסית וההלניסטית ע"פ הקרקע‪.‬‬ ‫חיק‪ ,‬ח' (דרום)‬ ‫‪25226/0‬‬ ‫שרידי מבנים וחרסים מן התקופות הברזל‪ ,‬הפרסית וההלניסטית על פני‬ ‫הקרקע‪.‬‬ ‫מגבלות תכנון – אתרי עתיקות‬ ‫חיק‪ ,‬ח' (מערב)‬ ‫‪25227/0‬‬ ‫שרידי מבנים וחרסים מן התקופות הברזל‪ ,‬הפרסית וההלניסטית ע"פ הקרקע‪.‬‬ ‫עספיא‬ ‫‪16099/0‬‬ ‫מצפון מערות קברים‪ ,‬חציבות‪.‬‬ ‫עספיא‬ ‫‪2264/0‬‬ ‫שרידי יישוב מן התקופה הרומית‪-‬הביזנטית על פני שטח נרחב‪ ,‬שרידי בית‬ ‫כנסת‪ ,‬רצפות פסיפס‪.‬‬ ‫עספיא (דרום)‬ ‫‪25219/0‬‬ ‫שרידי יישוב מן התקופה הרומית‪-‬הביזנטית על פני שטח נרחב‪ ,‬שרידי בית‬ ‫כנסת ורצפות פסיפס‪.‬‬ ‫עספיא‬ ‫‪6299/0‬‬ ‫שרידי יישוב מן התקופה הרומית‪-‬הביזנטית‪ ,‬ראשי קירות‪ ,‬מתקנים‪ ,‬בורות‬ ‫מים‪ ,‬מערות וחרסים‪ .‬בתחומי מגרש הכדורגל‪ ,‬קירות ובסיסי עמודים מן‬ ‫התקופה הביזנטית‪.‬‬ ‫שרק‪ ,‬ח'‬ ‫‪2291/0‬‬ ‫שרידי ישוב‪ ,‬יסודות של מבנים‪ ,‬חרסים מן התקופות ההלניסטית‪ ,‬הביזאנטית‬ ‫והערבית הקדומה‪.‬‬ ‫מעצרה‪ ,‬ח'‬ ‫‪16085/0‬‬ ‫על גבעה‪ :‬שרידי קירות היוצרים מתחם סגור‪ ,‬גת חצובה‪ ,‬חרסים מהתקופה‬ ‫הביזנטית‪.‬‬ ‫מקרי מבחן‬ ‫מבוא‬ ‫‪3‬‬ ‫חלק ראשון‬ ‫סקירת מצב קיים‬ ‫תכנית מתאר עוספייא‬ ‫המרחב הפיזי‬ ‫‪.1‬‬ ‫רקע ומאפיינים פיזיים‪...................................................‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫סקירת תוכניות‪.............................................................‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫סוגיות רוחב תכנוניות‪....................................................‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫ניתוח מרקם היישוב‪......................................................‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫היבטי נוף וחזות‪............................................................‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫סביבה‪..........................................................................‬‬ ‫‪133‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫תנועה ותחבורה‪............................................................‬‬ ‫‪157‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫מים וביוב‪.....................................................................‬‬ ‫‪185‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫ניקוז‪............................................................................‬‬ ‫‪191‬‬ ‫חברה וכלכלה‬ ‫‪.10‬‬ ‫חברה ודמוגרפיה‪...........................................................‬‬ ‫‪207‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫כלכלה ותעסוקה‪...........................................................‬‬ ‫‪223‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫שרותי ציבור‪.................................................................‬‬ ‫‪231‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫תיירות‪.........................................................................‬‬ ‫‪237‬‬ ‫סיכום‬ ‫‪.14‬‬ ‫ניתוח אינטגרטיבי – סוגיות תכנון‪...................................‬‬ ‫‪257‬‬ ‫סיכום‬ ‫פיקוח על הביצוע‬ ‫הנחיות לתכנית‬ ‫בדיקות מקדימות (חיתוכים‪ ,‬חישוף‪ ,‬חפירות‪)...‬‬ ‫סקר ארכיאולוגי‬ ‫סיכום‬ ‫פיקוח על הביצוע‬ ‫ושימור‬ ‫לתכנון‬ ‫הנחיותתיעוד‬ ‫נספח‬ ‫בדיקות מקדימות (חיתוכים‪ ,‬חישוף‪ ,‬חפירות‪)...‬‬ ‫סקר ארכיאולוגי ‪ +‬שימורי‬ ‫הגברת התיאום המוקדם עם מתכננים ומוסדות תכנון‬ ‫מכלולים עירוניים לשימור‬ ‫מחוז ירושלים‬ ‫ירושלים (אגן העיר העתיקה‪ ,‬משכנות שאננים‪-‬ימין משה‪ ,‬רחביה‪-‬טלביה‪,‬‬ ‫המושבה הגרמנית והיוונית‪ ,‬נחלת שבעה‪ ,‬עין כרם‪ ,‬יד ושם‪ ,‬הר הרצל)‪.‬‬ ‫מחוז הצפון‬ ‫גרעיני הישובים‪ :‬דייר אל אסד‪ ,‬דיר חנא‪ ,‬טבריה (מרכז וצפון העיר)‪ ,‬כאבול‪,‬‬ ‫כפר יאסיף‪ ,‬כפר כנא‪ ,‬נהריה (גני ג'וניין)‪ ,‬נצרת‪ ,‬סח'נין‪ ,‬עכו (עיר עתיקה‪,‬‬ ‫אתרים בהאיים)‪ ,‬צפת‪ ,‬פקיעין‪ ,‬שפרעם‬ ‫מחוז המרכז‬ ‫גרעיני הישובים והמושבות‪ :‬גדרה‪ ,‬לוד‪ ,‬מזכרת בתיה‪ ,‬נס ציונה‪ ,‬פתח תקווה‪,‬‬ ‫ראשון לציון‪ ,‬רחובות (המושבה ההיסטורית‪ ,‬שכונת שערים‪ ,‬שכונת מרמורק)‪,‬‬ ‫רמלה‬ ‫מחוז הדרום‬ ‫באר שבע (עיר עתיקה)‬ ‫מחוז תל אביב‬ ‫תל אביב‪-‬יפו (העיר הלבנה‪ ,‬יפו העתיקה‪-‬נמל יפו‪ ,‬עג'מי‪-‬גבעת עלייה‪ ,‬נווה‬ ‫צדק‪ ,‬המושבה האמריקאית‪-‬גרמנית)‬ ‫מחוז חיפה‬ ‫חיפה (המושבה הגרמנית‪ ,‬מתחם בהאי‪ ,‬אדמות המקדש הבהאי)‪.‬‬ ‫מכלולים כפריים לשימור‬ ‫מחוז ירושלים‬ ‫בית ג'ימל‪ ,‬מוצא (המושבה ההיסטורית)‪ ,‬נחם‪/‬הר טוב (שרידי המושבה הר טוב)‬ ‫מחוז הצפון‬ ‫הישובים ההיסטוריים‪ :‬אילניה‪ ,‬אלוני אבא‪ ,‬בית לחם הגלילית‪ ,‬גשר (חצר גשר‬ ‫הישנה)‪ ,‬דגניה (חצר דגניה)‪ ,‬יבנאל‪ ,‬יסוד המעלה‪ ,‬כדורי (בית הספר החקלאי)‪,‬‬ ‫כנרת‪ ,‬כפר גלעדי‪ ,‬כפר יחזקאל‪ ,‬כפר תבור‪ ,‬מגדל‪ ,‬אחוזת מזרעה (מתחם‬ ‫בהאי)‪ ,‬מטולה‪ ,‬מנחמיה‪ ,‬מרחביה (חצר הקואופרציה)‪ ,‬נהלל‪ ,‬עין חרוד‪ ,‬ראש‬ ‫פינה‪ ,‬שבי ציון‬ ‫מחוז המרכז‬ ‫בני עטרות‪ ,‬בן שמן (חצר כפר הנוער‪ ,‬בן שמן בין החומות)‪ ,‬נצר סירני (שנלר)‪,‬‬ ‫עיינות (בית ספר)‬ ‫מחוז דרום‬ ‫נגבה (מרכז המשק)‬ ‫מחוז תל אביב‬ ‫כפר אז"ר‪ ,‬מקווה ישראל (בית ספר)‬ ‫מחוז חיפה‬ ‫בת שלמה‪ ,‬גבעת עדה‪ ,‬מאיר שפיה‪ ,‬עין הוד‪ ,‬עתלית‪ ,‬עין שמר‬ ‫מכלולי הנוף‬ ‫מחוז ירושלים‬ ‫הדרך לירושלים (בן שמן‪-‬שער הגיא‪ ,‬נווה אילן‪-‬עין חמד‪ ,‬בית נקופה)‪ ,‬הכניסה‬ ‫לירושלים‪ ,‬עמק האלה‪ ,‬עמק הארזים‪.‬‬ ‫מחוז צפון‬ ‫ארץ פלגי המים‪ ,‬עמק החולה‪ ,‬בקעת קדש‪ ,‬זיתים (מג'אר‪ ,‬רמה)‪ ,‬צליינות כינרת‪,‬‬ ‫ארבל‪-‬חיטין‪ ,‬בקעת יבנאל‪ ,‬ירדן‪-‬ירמוך‪ ,‬עמק בית נטופה‪ ,‬גוש אלונים‪ ,‬יזרעאל‬ ‫התיישבות‪ ,‬בקעת כסלות‪ ,‬יששכר‪-‬חרוד‪ ,‬רמת השופט‪ ,‬דרך הבשורה‪.‬‬ ‫מחוז מרכז‬ ‫צפון השרון‪ ,‬תל מונד‪-‬געש‪ ,‬בית עובד (עיינות‪ ,‬גאליה)‪ ,‬הירקון‪.‬‬ ‫מחוז דרום‬ ‫עבדת‪ ,‬תמנע‪ ,‬המכתש הגדול‪ ,‬מכתש רמון‪ ,‬חקלאות לכיש‪ ,‬מאחז‪-‬קמה‪.‬‬ ‫מחוז תל אביב‬ ‫הירקון‪.‬‬ ‫מחוז חיפה‬ ‫בקעת הנדיב‪.‬‬