‫כנס מרחב צפון ברשות העתיקות‬ ‫בשיתוף עם המכון ללימודי ים ומוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה‬ ‫מוקדש לזכרם של‬ ‫ד"ר אלישע לינדר ופרופסור אבנר רבן‬ ‫חוברת תקצירים‬ ‫בעריכת‪ :‬ענבל בצלאל‪-‬פיסצקי‪ ,‬ואליד אטרש‪ ,‬אסתי טל‬ ‫לוח עצם מחפירת כפר נין – צילום‪ :‬קלרה עמית‬ ‫‪ 11‬בדצמבר ‪2013‬‬ ‫ח' בטבת תשע"ג‬ ‫‪1‬‬ ‫בהוצאת מרחב צפון של רשות העתיקות‪ ,‬נהלל‬ ‫מעורבות רשות העתיקות בהליכי תכנון‬ ‫שחר פוני‬ ‫רשות העתיקות מופקדת על "טיפול בכל ענייני העתיקות" בישראל )עפ"י חוק רשות העתיקות‬ ‫התשמ"ט(‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניסיון השנים מוכיח‪ ,‬כי עיגון תנאי רשות העתיקות וההוראות מטעמה‬ ‫לטיפול בעתיקות בתוך הליך התכנון מהווה פעולה הכרחית‪ ,‬הן להגנה יעילה על העתיקות עצמן‬ ‫ושילובן הנכון באתרן והן להליך התכנון עצמו‪.‬‬ ‫מעורבות זו בהליך התכנון איננה מובנת מאליה‪ ,‬והיא מתפתחת ומשתכללת לאורך זמן‪ .‬רק לפני‬ ‫שנים ספורות שילבה רשות העתיקות את תנאיה בנוגע להגנה על העתיקות בציון העובדה‪ ,‬כי‬ ‫התכנון המוצע חל באתר עתיקות וכי יש לפעול בהתאם לתנאיה של רשות העתיקות‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬מעגנת רשות העתיקות את ההגנה על העתיקות ושימורן בכל סוגי התכניות‪ :‬החל מתכניות‬ ‫המתאר הארציות וכלה בתכניות המפורטות והיתרי הבנייה‪ ,‬במטרה להגיע לשילוב אופטימאלי‬ ‫של העתיקות בתכנון המוצע‪.‬‬ ‫השינוי העיקרי )ביחס לטיפול בעבר( נובע משלושה היבטים שונים‪ :‬הליך התכנון עצמו והשלכותיו‬ ‫הסטטוטוריות‪ ,‬הצורך ב'ראיה כוללנית' בתכנון וההכרה בייחודם של 'מרקמים היסטוריים חיים'‪,‬‬ ‫כדוגמת ערים עתיקות וגרעיני כפרים‪.‬‬ ‫ההשלכות הנוגעות להליך הסטטוטורי‪:‬‬ ‫קביעה כללית בלבד בהוראות תכנית המתאר‪ ,‬המפנה את תשומת ליבו של יוזם התכנית לכך‪,‬‬ ‫שהשטח בו הוא מתכנן לבצע עבודות פיתוח הוא אתר עתיקות מוכרז )ואפילו קביעה מפורשת‪,‬כי‬ ‫כל עבודה מחייבת תיאום עם רשות העתיקות ועבודה בהתאם להוראותיה(‪ ,‬עלולה להוביל‬ ‫לכשלים במקרים רבים‪ .‬עובדה זו באה לידי ביטוי בפסק דין הנוגע לכרם מהר"ל‪ ,‬בו ביקר השופט‬ ‫את העובדה‪,‬שרשות העתיקות לא הציבה כללים ברורים יותר לפני הענקת זכויות בנייה באתר‬ ‫עתיקות‪ .‬כלומר‪ ,‬על אף שחוק העתיקות עומד בפני עצמו‪ ,‬במקרים רבים ישנה חשיבות להגדרה‬ ‫מדויקת יותר של שטחים בהם לא ניתן לבצע עבודות אינטנסיביות בכלל; שטחים בהם שינוי‬ ‫בייעוד הקרקע חייב להיות מותנה בביצוע פעולות ארכיאולוגיות )כלומר‪ ,‬שינוי הייעוד יהיה לאחר‬ ‫השלמת הפעולות ובהתאם לתוצאותיהן( ועוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬אפשר באמצעות הגדרות מפורטות‬ ‫בהוראות התכנית לוודא‪,‬כי נושא שימור האתרים הארכיאולוגיים עצמם יילקח בחשבון במסגרת‬ ‫התכנון‪.‬‬ ‫הצורך בראיה כוללנית‪:‬‬ ‫ההגנה הפיסית בלבד על אתרי העתיקות בתוך תהליך פיתוח‪,‬איננה נכונה‪.‬‬ ‫הגנה מסוג זה סופה יצירת "איים" ארכיאולוגיים מוזנחים במרחב הבנוי‪ .‬תיקון לתופעה זו‪,‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬בא לידי ביטוי בשילובה של רשות העתיקות בהכנת תכנית המתאר המקומית החדשה‬ ‫‪3‬‬ ‫של ירושלים )ת‪.‬מ‪ .‬ירושלים ‪ .(2000‬תכנית בה הוגדרו דרכי הטיפול במאה ועשרים אתרים נבחרים‬ ‫בעיר החדשה של י‪-‬ם‪ ,‬כולל הדרכים לשלבם בסביבתם הקרובה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬תכנון כללי מאפשר להגן על ההקשר המקורי של האתר‪ ,‬ולמנוע את הוצאתו מהקשרו‬ ‫הסביבתי כתוצאה מבנייה קרובה מדי )ללא שמירה על אזור חיץ(‪ .‬תפיסה זו הביאה‪ ,‬לדוגמא‪,‬‬ ‫לשמירה על תל קיאפה ותל ירמות בהקשרם הנכון ולא ל"בליעתם" באמצעות בנייה סמוכה‪.‬‬ ‫ערים עתיקות וגרעיני כפרים‪:‬‬ ‫הדרכים לשמירה על נכסי‪-‬תרבות ארכיאולוגיים והיסטוריים בתוך מרקם אורבאני 'עתיק'‪,‬‬ ‫שונות לחלוטין משמירה והגנה על שרידים ארכיאולוגיים במרחב הפתוח‪ .‬שינוי זה נובע הן ממערך‬ ‫השיקולים הנוגעים לשמירה על המרקם העירוני העתיק )ולא רק על המבנה הבודד(‪ ,‬כדוגמת‬ ‫שמירה על הנפחים הבנויים‪ ,‬על הטופוגרפיה המקורית וההשתלבות בה‪ ,‬והן מהצורך להתחשב‬ ‫בשטח "חי" ומתפתח‪ ,‬ובמערכת האיזונים העדינה המבטיחה את מתן הפתרונות לצרכי התושבים‬ ‫בתוך שימור המרקם העתיק עצמו‪.‬‬ ‫לשם השגת איזון זה‪ ,‬נדרש שילוב מלא ואינטנסיבי של רשות העתיקות בתכנון של שימור ופיתוח‬ ‫מרקמים אלו‪ .‬שילוב זה בא לידי ביטוי רב‪-‬שנים בעכו‪ ,‬בירושלים‪ ,‬ביפו ובצפת‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫נספחי שימור לתכניות ככלי להגנה על המורשת‬ ‫רז עפרון‬ ‫ברשות העתיקות הולכת ומתחזקת ההכרה בחשיבותם של התכנון המוקדם והמעורבות בתהליכי‬ ‫התכנון‪ ,‬ככלים מרכזיים ואפקטיביים להגנה ולשימור על אתרי המורשת‪ ,‬וכמנוף להגברת‬ ‫המודעות והמעורבות הציבורית‪ .‬שלבי התכנון המוקדמים‪ ,‬בהם נקבע מתווה התכנית‪ ,‬הם העיתוי‬ ‫הנכון להבנתם והטמעתם של ערכי המורשת בתחום התכנית‪ .‬ככל ששיקולים אלה יעמדו לנגד‬ ‫עיניהם של צוותי התכנון בשלב מוקדם‪ ,‬כך יגבר הסיכוי לשילובם הנכון ולשמירתם בפיתוח‬ ‫העתידי‪.‬‬ ‫ככל שגדלה האוכלוסייה במדינת ישראל‪ ,‬הופכת הקרקע ה"פנויה" יקרה יותר ויותר‪ .‬על כל פיסת‬ ‫קרקע יש בעלי עניין רבים‪ ,‬ותהליך התכנון‪ ,‬אשר חייב לקחת בחשבון את כל בעלי העניין‬ ‫והאינטרסים‪ ,‬הופך מורכב וגם ארוך ויקר‪ .‬בין השיקולים הרבים בתהליך התכנון יש לקחת‬ ‫בחשבון היבטים רבים‪ ,‬כגון סביבה )באמצעות תסקירי השפעה על הסביבה ובדיקות סביבתיות(‪,‬‬ ‫תנועה )באמצעות תסקירי תנועה( וכן ניקוז‪ ,‬ביטחון‪ ,‬קרקע‪ .‬וכמובן‪ ,‬היבטים של דמוגרפיה‪ ,‬חברה‬ ‫ושיתוף הציבור ועוד‪ .‬כתוצאה מצורכי השעה‪ ,‬יותר ויותר תכניות המקודמות כיום במוסדות‬ ‫התכנון‪ ,‬חלות על שטחים עתירי עתיקות‪ ,‬נוף ומורשת‪ .‬הצורך בחיזוק המורשת ההיסטורית‬ ‫בתכניות אלה ומניעת הריסתה‪ ,‬מצריך הכנתם של נספחי שימור לתכניות‪.‬‬ ‫נספח השימור מבוסס על איסוף וניתוח המידע באשר לאתרי העתיקות והמורשת בתחום התכנית‬ ‫מהמחקר‪ ,‬מהספרות וגם מלימוד השטח ומפגש עם בעלי העניין הרלוונטיים‪ .‬על סמך הבנת‬ ‫האתרים מוערכת חשיבותם התרבותית‪ .‬כך אפשר‪ ,‬באופן מושכל‪ ,‬לבחון את התכנון המתגבש‬ ‫ולנתח את השפעתו על אתרי המורשת‪ .‬בסיכומו של נספח השימור מנוסח סט של הנחיות לשימור‬ ‫ותכנון‪ ,‬המהוות בסיס למשא ומתן עם המתכננים‪ ,‬היועצים והמוסדות‪ ,‬לשינויים הנדרשים‬ ‫בתכנית‪ .‬ככל שהתיאום מתבצע קרוב לתחילת התהליך‪ ,‬כך יידרשו פחות שינויים ואתרי המורשת‬ ‫ייתפסו כמשאב לתכנון ולא כמכשול‪.‬‬ ‫בהרצאה יוצגו מספר דוגמאות לנספחי שימור לתכניות‪ ,‬אשר נערכו בתקופה האחרונה על ידי‬ ‫אדריכלי מינהל שימור וינותחו השפעותיהם על התכניות‪ .‬בין הדוגמאות שיוצגו‪ :‬נספח השימור‬ ‫לבקעת חמת גדר‪ ,‬נספחי השימור ברמת בית שמש‪ ,‬ברכס עתלית ובקיסריה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫יקנעם ‪ -‬שכונת קירה – מרעיון‪ ,‬דרך הממצא הקדום ועד לפיתוח‬ ‫צח הורוביץ‬ ‫שכונת קירה‪ ,‬שהולכת ומוקמת בימים אלו‪ ,‬נמצאת בגבולה המזרחי של העיר יוקנעם‪ ,‬בשטח אתר‬ ‫העתיקות חנות קירה‪ .‬זהו סיומו של תהליך המציג דוגמה לשילוב בין צורכי העיר המתפתחת ובין‬ ‫הצורך לשמירה על עתיקות‪.‬‬ ‫ראשיתו של תהליך הפיתוח עוד בתחילת שנות החמישים‪ ,‬כאשר מחלקת המחקר והסקר של‬ ‫המדינה ביקשה נתונים מקיפים מאגף העתיקות על אודות השטח‪ ,‬לצורך תכנון סביבתי‪ .‬בהמשך‬ ‫פנתה המועצה המקומית יקנעם למשרד "העבודה ‪ -‬אגף השיכון‪ ,‬הוועדה המתמדת לענייני‬ ‫מקרקעין שליד האגף לנכסי המדינה" לצורך הגדלת שכונה ג' ביקנעם‪ .‬מכתב זה )‪ (1952‬נענה על‬ ‫ידי מנהל אגף העתיקות‪ ,‬מר שמואל ייבין‪ ,‬בשלילה מוחלטת בציינו כי השטח‪ ,‬בבעלות קק"ל‪,‬‬ ‫רגיש מאוד בנושא העתיקות ואין להעביר בעלויות בתחומו‪ .‬לחילופין‪ ,‬הציע ייבין‪ ,‬ביקור משותף‬ ‫באתר "כדי לברר אם ובאיזו מידה אפשר להתיר פעולות פיתוח ‪...‬ובאי‪-‬אלו תנאים"‪ .‬כנראה‬ ‫ש'אין חדש תחת השמש'‪.‬‬ ‫הסיור בוצע עם מהנדס המועצה ואחריו הודיע מנהל אגף העתיקות‪ ,‬כי הוא "לא יתנגד להקמת‬ ‫שיכון בסביבת האתר בתנאי ששטח החאן והגבעה המלאכותית לא יהיה בתוכנית הבנייה‬ ‫והפיתוח‪ ...‬על הגבעה אין לנטוע עצים‪."...‬‬ ‫מכתב דומה הוציא משה דותן מאגף העתיקות ל"משרד העבודה – אגף השיכון" והעתק נשלח‬ ‫למר יוחנן אהרוני המפקח על מרחב צפון‪.‬‬ ‫'מים רבים זרמו' בנחל מיליך‪ ,‬תוכניות שונות עלו וירדו‪ ,‬ובמהלך שנת ‪ 2009‬ביקשה המחלקה‬ ‫הטכנית של משרד הבינוי והשיכון במחוז חיפה לבדוק אפשרות להרחבת השכונה המזרחית של‬ ‫יקנעם‪ ,‬כחלק מתוכנית המתאר של יקנעם‪ .‬בתהליכי האישור הגיעו תוכניות השכונה לרשות‬ ‫העתיקות‪ ,‬אשר התנתה את המשך התכנון בבדיקות ארכיאולוגיות מקדימות‪ ,‬במטרה לאתר‬ ‫שרידים קדומים בשטח המבוקש לפיתוח‪.‬‬ ‫הבדיקות המקדימות העלו ממצאים רבים אשר תועדו בחפירה ארכיאולוגית ע"י יותם טפר‪ .‬בגמר‬ ‫החפירה אישרה רשות העתיקות את פיתוח רובו של השטח‪ .‬במספר מגרשים מועט‪ ,‬שנמצאו בהם‬ ‫ממצאים מרשימים הכוללים שורה של שלושה בתי גתות‪ ,‬בחרה עיריית יוקנעם לשמרם באתרם‪.‬‬ ‫שימור הממצא תוכנן כגן ארכיאולוגי פתוח לציבור ולידו מיזם הכולל מסעדה‪ ,‬בית קפה‪ ,‬ארכיון‬ ‫וספרייה‪ .‬המיזם תוכנן כך‪,‬שיצפה על הממצא הארכיאולוגי )נעמה אופיר‪ ,‬שגיא חיים אדריכלים(‪.‬‬ ‫בימים אלו‪ ,‬לצד פיתוח השכונה‪ ,‬מתקדמים תוכנית הגן והמיזם במוסדות התכנון‪ ,‬במטרה‬ ‫לאשרה‪ .‬בחירה זו של העירייה לכאורה פשוטה‪ ,‬אך יש בה ראייה רחבה ומיוחדת המביאה‬ ‫בחשבון את רווחת התושבים תוך ניצול משאב ייחודי ונדיר‪ .‬בכך שובחה השכונה לאין שיעור‬ ‫והתושבים זכו לפינת חמד ומקור עניין רב‪ .‬רשות העתיקות‪ ,‬בחזונה‪ ,‬משלבת בין צורכי הפיתוח‬ ‫לחובתה בשמירת העתיקות‪ .‬החלטת העירייה לשלב את העתיקות בפיתוח המתוכנן התקבלה‬ ‫בברכתה מתוך תקווה כי מודל זה ישמש לחיקוי בקרב כל גופי הפיתוח‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫כביש ‪ – 85‬מתכנון לביצוע והארכיאולוגיה שביניהם‬ ‫אליעזר שטרן‬ ‫פרויקט פיתוח תשתיות בקנה מידה ארצי‪ ,‬כגון‪ :‬מסילת רכבת או כביש בין עירוני‪ ,‬ראוי כי יהיה‬ ‫מלווה בתכנון קפדני בו נשקל מכלול רחב של גורמים המשפיעים על תכנונו‪ .‬אתרים ארכיאולוגיים‬ ‫הם אחד מגורמים אלו היכולים להשפיע על תוואי הכביש‪ ,‬עלויות פיתוח ועוד‪ .‬כלי ראשון וחשוב‬ ‫בליווי ארכיאולוגי של פרויקט תשתית רחב הוא סקר פיתוח ארכיאולוגי‪ ,‬שנותן תמונת מצאי‬ ‫ומעריך את חשיבות האתרים שבשטח התוכנית‪ .‬חשיבות ראשונה במעלה בביצוע סקר פיתוח היא‬ ‫מיפוי פגיעות אפשריות באתרים אשר רשות העתיקות לא תאפשר פגיעה בהם‪ ,‬ולכן יש לשנות את‬ ‫התוכניות בהתאם‪ .‬חשיבות נוספת היא מיפוי אתרים וניסיון לשמרם ולפתחם במסגרת התוכנית‬ ‫כך שיתרמו לאיכות התוכנית ומורשת התרבות בארץ‪.‬‬ ‫דוגמה טובה לקידום תוכנית פיתוח ולשיתוף פעולה הדוק בין הגורם המבצע‪ ,‬חברת נתיבי ישראל‪,‬‬ ‫המתכננים‪ ,‬מנהלי הפרויקט ורשות העתיקות‪ ,‬הייתה בפרויקט קו רכבת עכו‪-‬כרמיאל‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2003‬הוגשה תוכנית קו מסילת רכבת עכו‪-‬כרמיאל לאישור רשות העתיקות‪ .‬בשנת ‪2004‬‬ ‫נערך סקר פיתוח ארכיאולוגי‪.‬‬ ‫ממצאי הסקר‪:‬‬ ‫סומנו שני אתרים ידועים‪ :‬ח' עוצה וח' גבעת אחיהוד‪.‬‬ ‫סומנו שני אתרים פרה היסטוריים לא ידועים‪ :‬אתר מכר דרום ואתר גבעת אחיהוד צפון‪.‬‬ ‫התגלו קרוב ל‪ 30-‬מתקנים חצובים בתוואי הרכבת‪.‬‬ ‫השלכות הממצא הארכיאולוגי על תכנון התוואי‪:‬‬ ‫עם קבלת תוצאות הסקר וחישוף האתרים בגבעת אחיהוד‪ ,‬הוסט תוואי כביש ‪ 85‬צפונה כדי לא‬ ‫לפגוע באתר ישוב שעל הגבעה ובמערות קבורה שנמצאו‪.‬‬ ‫חפירות בתוואי הרכבת לצורך שחרור השטח לביצוע הקו‪:‬‬ ‫חפירות ח' עוצה – אתר גדול בסמוך לצומת כפר יסיף‪ :‬נחשפו שכבות ישוב מהתקופות‬ ‫ההלניסטית‪ ,‬הרומית והביזנטית‪ ,‬בהם מבני מגורים‪ ,‬מבני ציבור ובתי בד להפקת שמן‪.‬‬ ‫חפירות באתר גבעת אחיהוד צפון – אתר פרה היסטורי שנחשפו בו שכבות ישוב מהתקופות‬ ‫הכלקוליתית הקדומה‪ ,‬כ‪ 5000-‬שנה לפסה"נ ומהתקופה הנאוליתית הקדם קרמית‪ ,‬כ‪ 8000-‬שנה‬ ‫לפסה"נ‪.‬‬ ‫נחפרו ותועדו כל המתקנים שהתגלו בתוואי הרכבת בהם‪ :‬מחצבות אבן‪ ,‬גתות‪ ,‬בורות להפקת סיד‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫לסיכום‪ :‬שיתוף הפעולה בין רשות העתיקות לגורם המתכנן והמבצע‪ ,‬וביצוע החפירות והבדיקות‬ ‫המקדימות‪ ,‬הביאו לפגיעה מינימלית בעתיקות ולהתקדמות הביצוע בשטח ללא הפרעה‬ ‫משמעותית‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫עין מהל צפון‪ -‬חפירות בישוב מקראי‪ ,‬בשולי שכונת הר יונה‬ ‫קרן קובלו‪-‬פארן‬ ‫בחודשים מאי – אוקטובר ‪ 2013‬נערכו חפירות ארכיאולוגיות באתר עין מהל )צפון( הממוקם‬ ‫בשולי שכונת הר יונה בנצרת עלית‪.‬‬ ‫החפירות התמקדו במספר שטחים וחשפו יישוב קדום‪ ,‬מערות קבורה‪ ,‬מחצבות ומתקנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫נחפרו מתקנים ומערות הכלולים באתר ‪ III‬של פרוייקט השכונה‪ .‬השרידים שנחשפו הם מתקופות‬ ‫הברונזה התיכונה‪ ,‬הברזל א'‪-‬ג'‪ ,‬הפרסית‪ ,‬ההלניסטית והרומית‪.‬‬ ‫עין מהל צפון שטח ‪ – A‬סיום עונה שנייה )צילום ‪(skyview‬‬ ‫שטח ‪A‬‬ ‫בשטח זה התגלה יישוב קדום רב‪-‬שכבתי המתוארך לתקופות הברונזה התיכונה‪ ,‬הברזל‪ ,‬הפרסית‬ ‫וההלניסטית וכולל שש שכבות יישוב‪ .‬ראוי לציין מבנה הבנוי בשיטת הבנייה ה"פניקית" בחלקו‬ ‫הצפוני ביותר של האתר‪ ,‬ככל הנראה מהתקופה ההלניסטית‪.‬‬ ‫מבנה ציבור‪ ,‬ריצוף אבן של רחבה גדולה מתקופת הברזל ‪II‬‬ ‫אדריכלות פיניקית מהתקופה ההלניסטית‬ ‫‪9‬‬ ‫שטח ‪B‬‬ ‫בשטח זה נחפרו ותועדו שתי מערות קבורה במורד הואדי‪.‬‬ ‫שטח ‪C‬‬ ‫בשטח ‪ C‬נחשפה מחצבה גדולה‪ .‬לא נמצאו ממצאים המתארכים את המחצבה‪ ,‬אך על פי שילובן‬ ‫של אבנים זהות במבנה מהתקופה ההלניסטית בשטח ‪ ,A‬אפשר לתארך לפחות חלק מפעילות‬ ‫המחצבה לתקופה זאת‪.‬‬ ‫שטח ‪ -C‬מחצבת אבני בנייה‬ ‫אתר ‪III‬‬ ‫נחפרו שתי מערות חצובות באיזור המערבי ושני כוכי קבורה באיזור המזרחי‪ ,‬בסמוך לכפר כנא‪.‬‬ ‫ממצא כלי חרס שהתגלה בתוך הכוכים‪ ,‬מתארך אותם לתקופת הרומית‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫לגילוי האתר חשיבות רבה לחקר תקופת הברזל ושלביה‪ .‬היקף החפירה מאפשר ללמוד על תכנון‬ ‫היישוב‪ ,‬כלכלת התושבים ומנהגים נוספים הקשורים לתרבות החומרית במקום ובאיזור זה‪.‬‬ ‫תיאור מפורט של החפירה יינתן בהרצאה‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫חפירה בכביש הרומי אנטיוכיה ‪ -‬עכו )פטולמאיס(‪ ,‬סמוך למושב שבי ציון‬ ‫יואב לרר‬ ‫במהלך חודש אגוסט ‪ 2013‬נערכה חפירת בדיקה בשדות החקלאיים ממזרח לנחל בית‬ ‫העמק ולמושב שבי ציון‪.‬‬ ‫בחפירה נחשף קטע מהכביש הרומי האימפריאלי שקישר את אנטיוכיה עם עכו‪-‬פתולמאיס‪.‬‬ ‫הכביש שרד באופן חלקי – בעיקר השול המערבי שהיה עשוי מאבני כורכר‪.‬‬ ‫שיטת בניית הכביש הייתה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬על ידי חפירת תעלת יסוד שבסיסה ודופנותיה מולאו‬ ‫בתשתית שכללה אדמה מקומית מעורבת בחרסים‪ ,‬אבני גיר גרוסות‪ ,‬שברי אבני כורכר וחרסים‪.‬‬ ‫לאחר הנחת התשתית הוצמדו אליה אבני שפת הכביש‪ .‬קיר שפת הכביש השתמר לגובה שני‬ ‫נדבכים‪ ,‬כאשר נדבך היסוד עשוי מאבני גוויל גדולות והנדבך שמעליו בנוי בניית ראשים‪ .‬על פי‬ ‫גובה התשתית המופיעה בחתכי החפירה נראה‪ ,‬כי היה לפחות נדבך אחד נוסף שלא שרד‪ .‬קטעים‬ ‫מתשתית הכביש נשתמרו בסמוך לשול והיו עשויים ממקבץ של אבני גוויל קטנות‪ ,‬בינוניות‬ ‫ואבנים מסותתות בשימוש משני‪ .‬נמצאו גם שכבות של טיח לבן אשר שימשו לחיזוק מסד הדרך‪.‬‬ ‫לחלק מאבני שפת הכביש חתך משולש‪ ,‬וייתכן שהן שימשו בתעלה לניקוז מים שכנראה הייתה‬ ‫חלק משפת הכביש‪ .‬מהפן המזרחי של הכביש שרדו תשתיתו הבהירה וכמה אבני שפה‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬בדיוק במרכזו נחשפו אבני מסד שהיו‪ ,‬כנראה‪ ,‬הבסיס לשדרה שחילקה את שני צידי הכביש‪.‬‬ ‫אבני הריצוף‪ ,‬שהיו גבוהות בכ‪ 0.7-‬מ' מאבני המסד ושפת הכביש )יתכן שהריצוף היה במתאר‬ ‫קמור לניקוז פני הכביש(‪ ,‬לא שרדו‪ .‬אך אפשר להעריך שרוחב הכביש )בין אבני השפה בשני‬ ‫הצדדים( היה ‪ 7‬מ'‪ ,‬על‪-‬סמך קטעי הכביש שנחפרו בעבר בנהרייה ובעכו‪.‬‬ ‫מאבני מיל שנמצאו לאורך הכביש בעבר בראש הנקרה‪ ,‬אכזיב‪ ,‬נהרייה ושדות שבי ציון מתברר‪,‬‬ ‫שקטע דרך זה נבנה כבר בשנת ‪ 56‬לסה"נ‪.‬‬ ‫תושבי שבי ציון והסביבה בסיור באתר‬ ‫‪11‬‬ ‫חידושים בחקר מערת מנות‬ ‫עומרי ברזילי‪ ,‬מאי גודר‪ ,‬ישראל הרשקוביץ‪ ,‬רון לביא ועפר מרדר‬ ‫מערת מנות היא מערת נטיפים פעילה בגליל‪ ,‬המערבי המכילה שרידים פרהיסטוריים למן תקופת‬ ‫הפליאוליתית התיכונה ועד לאפיפליאולית‪ .‬המחקר במערה מתמקד בשחזור רצף התרבויות‬ ‫בתקופה הפליאוליתית העליונה )‪ 47,000-22,000‬שנה לפני זמננו(‪.‬‬ ‫במהלך ארבע עונות חפירה נחשפו שלושה שלבים כרונולוגיים ברצף של הפליאולית העליון‪ .‬השלב‬ ‫הקדום ברצף משויך לתרבות "האחמרית הקדומה"‪ .‬שלב זה זוהה במרכז המערה בשטחים ‪C-D‬‬ ‫ומתאפיין בתעשיית להבי צור צרים ומחודדים‪ ,‬כלי עצם ותכשיטים מצדפים‪.‬‬ ‫השלב התיכון נחשף בשטח ‪ E‬בפתח המערה ובמרכז המערה בשטח ‪ .C‬בפתח נחשפו מפלסי חיים‬ ‫עם שרידי מוקדים‪ ,‬ובמרכז המערה התגלו שכבות עשירות בממצא שתוארכו באמצעות פחמן ‪14‬‬ ‫ואורניום‪-‬טוריום לפרק בזמן‪ .‬הממצאים שהתגלו בשני השטחים כוללים להבונים קמורים‪-‬‬ ‫מתעקלים‪ ,‬להבים ונתזים עבים‪ ,‬כלי עצם וקרן‪ ,‬צדפים ופריטי אומנות האופייניים לתרבות‬ ‫"האוריניאקית הלבנטינית"‪.‬‬ ‫השלב המאוחר ברצף הפליאולית העליון במנות זוהה בפתח המערה‪ ,‬בראש הרצף הסטרטיגרפי‬ ‫בשטח ‪ .E‬מדובר במפלס דק הכולל שני מוקדים וכמות מועטה של ממצא המקשה על שיוכו‬ ‫התרבותי ‪ -‬להנחתנו מדובר בפאזה פוסט‪-‬אוריניאקית‪.‬‬ ‫עוצמתו והרכבו של הממצא מצביעה על שימוש אינטנסיבי במערה במהלך הפליאולית העליון‪ ,‬עד‬ ‫לסגירת פתח המערה במפולות סלעים‪ .‬זיהויים של מספר תרבויות ברצף הסטרטיגרפי של מנות‬ ‫מהווה תרומה חשובה להבנת הכרונולוגיה התרבותית של התקופה הפליאוליתית העליונה באזור‬ ‫הלבאנט‪ ,‬הנסמכת‪ ,‬נכון להיום‪ ,‬על נתונים מחפירות מראשית המאה הקודמת‪.‬‬ ‫פרויקט "נאמני שימור צפת העתיקה"‬ ‫קהילה שפועלת ‪" -‬שימור בעיר היסטורית"‬ ‫דינה אבשלום‪-‬גורני‪ ,‬נירית קורן‪-‬לורנס‪ ,‬אבנר הילמן ושלי אן‪-‬פלג‬ ‫תפיסות עולמיות מתפתחות מדגישות היבטים‬ ‫חברתיים וקהילתיים כחלק מתהליך השימור‪.‬‬ ‫פרויקט "נאמני שימור צפת" הוא דוגמא חדשה‬ ‫וייחודית לתהליך כזה בישראל‪ ,‬אשר תואם את‬ ‫המגמות העולמיות בתחום זה‪.‬‬ ‫העיר העתיקה צפת נחשבת לאחת הערים העשירות‬ ‫במונומנטים אורבאניים היסטוריים‪ ,‬המייצגים‬ ‫מאות שנות התיישבות בעיר‪ .‬בעיר השתמרה מורשת‬ ‫אורבאנית ייחודית השופכת אור על אורחות החיים‬ ‫של קהילות שונות‪ .‬מן התקופה הצלבנית ועד ימינו‬ ‫שלובים בצפת העתיקה‪ ,‬באופן ייחודי‪ ,‬שרידים ארכיאולוגיים‪ ,‬מרקם עירוני עתיק‪ ,‬מורשת‬ ‫אדריכלית היסטורית והחיים מודרניים‪ .‬למרות כל זאת‪ ,‬עד לאחרונה לא נערכו תהליכים‬ ‫משמעותיים לשימור המרקם העירוני המיוחד‪.‬‬ ‫רשות העתיקות בשיתוף משרד השיכון‪ ,‬עיריית צפת‪ ,‬המכללה‬ ‫האקדמית צפת ועמותת "לבנות ולהיבנות"‪ ,‬חברו ליצירת פרויקט‬ ‫קהילתי מיוחד ויוצא דופן של "נאמני שימור למורשת העיר צפת"‪.‬‬ ‫עיקרו של הפרויקט בגיבוש מעגלים שונים בקהילה‪ ,‬המחויבים‬ ‫לנושא שימור המורשת הבנויה של צפת העתיקה ולהעצמתה‪.‬‬ ‫הפרויקט פועל להעלאת המודעות של תושבי צפת לייחודה‬ ‫ולחשיבותה של מורשת צפת העתיקה‪ ,‬לחיזוק הקשר של התושבים‬ ‫לעיר ולשילובם בתהליכי שימור הערכים התרבותיים‪ ,‬ההיסטוריים‬ ‫והאורבאניים‪-‬אדריכליים של העיר‪ .‬מעגלי קהילה שונים‪ ,‬מתוך‬ ‫תושבי צפת‪ ,‬שותפים בדיאלוג בינם לבין הרשויות במטרה ליצור‬ ‫תשתית של הידברות והבנה בנושאי שימור ופיתוח‪.‬‬ ‫פרויקט נאמני שימור העיר העתיקה צפת הוא אחד מנדבכי היסוד בשימור הערכים התרבותיים‬ ‫והאורבאניים של העיר העתיקה בצפת‪ ,‬ועיקרו העמקת הקשר של הקהילה עם עברה העשיר תוך‬ ‫חיבורה לתהליך השימור ולפעילות החינוכית המקומית‪.‬‬ ‫אין תל נשאר רק שם ‪ -‬חפירות הצלה בתל א‪-‬שמאם‪ ,‬כפר יהושע‬ ‫יותם טפר‬ ‫ראשוני כפר יהושע‪ ,‬חלוצי העלייה השלישית‪ ,‬שעלו להתיישבות בתל א‪-‬שמאם בי"ד באב שנת‬ ‫תרפ"ז )‪ ,(19/8/1927‬מצאו שם מספר מבנים נטושים‪ ,‬ששימשו את האריסים המקומיים בשלהי‬ ‫התקופה העות'מאנית‪ .‬לאחר מספר שנים‪ ,‬עם המעבר לנקודת ההתיישבות החדשה‪ ,‬פונו המבנים‬ ‫והועברו לכפר‪ .‬איתם הועברו גם האבנים שנמצאו על התל‪ ,‬ואלו שימשו לצורך בניית שבילים‬ ‫ויסודות של מבנים חדשים‪.‬‬ ‫בהמשך ולאורך מספר עשורים של שנים‪ ,‬הועברה בשיטתיות אדמת התל לצורך טיוב אדמת משקי‬ ‫המתיישבים ושדותיהם החקלאיים‪ ,‬עד שנעלם התל כליל מנופו של העמק‪.‬‬ ‫בהרצאה נרחיב בתיאור המקרה הפרטי של תל שם וסיפור היעלמותו מעל פני האדמה‪ ,‬עד‬ ‫שבחודש יולי ‪ ,2013‬לקראת הנחת קו מים של מקורות‪ ,‬נערכה במקום חפירת הצלה של רשות‬ ‫העתיקות‪ .‬בחפירות נחשפו ממצאים ארכיאולוגיים הכוללים שרידי קבורה ומתקנים מהתקופות‬ ‫הפרהיסטוריות ועד התקופה המודרנית‪ .‬סיפורם משקף את רצף התיישבות האדם בעמק יזרעאל‬ ‫עד העת הזו‪.‬‬ ‫עדויות חדשות על ייצור קרמיקה בתקופה האסלאמית הקדומה בטבריה‬ ‫משה הרטל ואנה דה וינסנס‬ ‫בחודשים יולי–ספטמבר ‪ 2013‬נערכה חפירת הצלה בתוואי המוביל המלוח מדרום לחמת טבריה‪.‬‬ ‫בקרבת החפירה נערכו בעבר שתי חפירות שחשפו שרידי יישוב מהתקופה האסלאמית הקדומה‪,‬‬ ‫שהיו מחוץ לחומות של חמת טבריה‪ .‬בחפירות נמצאו‪ ,‬לצד מבני מגורים‪ ,‬גם עדויות לייצור כלי‬ ‫חרס וכלי זכוכית‪ .‬בסמוך לשטח החפירה הנוכחי התגלה בשנת ‪ 1991‬כבשן לייצור כלי חרס‪,‬‬ ‫שפורסם על‪-‬ידי עדנה שטרן‪.‬‬ ‫בחפירה הנוכחית נמצאו מבנים דומים לאלה שנחשפו בחפירות הקודמות‪ .‬חלקם שימשו‪ ,‬כנראה‪,‬‬ ‫למגורים‪ ,‬אך בחצי הדרומי של החפירה נמצאו מתקנים רבים המעידים כי היה שם בית יוצר‬ ‫בתקופה העבאסית והפאטימית הקדומה‪ .‬בנוסף למתקנים נמצאו כלים בשלבים שונים של‬ ‫הייצור‪ ,‬וכן תבניות לעיטור כלים וייצור נרות ומוטות חרס ששימשו להפרדת הכלים בכבשן‬ ‫הצריפה‪.‬‬ ‫בהרצאה יוצגו המתקנים וממצאים נוספים המאפשרים שחזור ראשוני של ייצור כלי החרס במאה‬ ‫העשירית לספירה‪.‬‬ ‫בריכת דגים מהתקופה הרומית בעילוט‬ ‫עדנה עמוס‬ ‫בחודש מאי ‪ ,2013‬נערכה חפירת הצלה בכפר עילוט שבגליל התחתון‪ ,‬כ‪ 100-‬מ' מבית המעיין‬ ‫שבמרכז הכפר‪ .‬הכפר מזוהה עם משמרת כהונה ְשע ִֹרים שהיא המשמרת הרביעית‪ ,‬ששמה הנוסף‬ ‫הוא 'עייתהלו'‪.‬‬ ‫עד כה נערכו סקר וחפירה אחת בתחום הכפר‪ ,‬בהם תועדו קברים חצובים וארונות קבורה‬ ‫מהתקופות הרומית והביזאנטית )המאות הא'–הו' לסה"נ(‪ ,‬ושרידי בנייה מהתקופות ההלניסטית‬ ‫)סוף המאה הג'–המאה הב' לפסה"נ(‪ ,‬הרומית התיכונה )המאות הב'–הג' לסה"נ( והביזאנטית‬ ‫)המאות הה'–הו' לסה"נ(‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצאו חרסים רבים מן התקופות הברונזה התיכונה ‪) 2‬המאות‬ ‫הי"ח–הט"ז לפסה"נ(‪ ,‬הברזל )המאות הח'–הז' לפנה"ס( והרומית הקדומה )המאות הא'–הב'‬ ‫לסה"נ( המעידים על התיישבות קדומה במקום‪.‬‬ ‫בחפירה נחשפו שרידיה של בריכה מטויחת המתוארכת לתקופה הרומית )המאה הא' לסה"נ(‪,‬‬ ‫שהייתה בשימוש עד לראשית התקופה הביזאנטית )המאות הה'–הו' לסה"נ(‪ .‬בבריכה‪ ,‬שנבנתה‬ ‫בתוך מבנה גדול‪ ,‬הובחנו שלושה שלבים בהם היא טויחה מחדש‪ ,‬ממדיה הוקטנו וייעודה השתנה‪.‬‬ ‫שלב א' – נבנתה בריכה רחבת ידיים בתוך מבנה שקירותיו רחבים‪ .‬רצפת הבריכה והפן הפנימי של‬ ‫הקירות טויחו בשכב עבה של טיח אפור‪ .‬הרצפה הונחה על תשתית אבני גוויל קטנות‪.‬‬ ‫שלב ב' – הבריכה הגדולה חולקה לשני אגפים על ידי קיר‪ .‬באגף הצפוני הבריכה המשיכה‬ ‫להתקיים‪ ,‬אך ממדיה קטנו‪ .‬הבריכה הייתה רדודה‪ ,‬ובדופן הפנימית של הקיר הצפוני נמצאה‬ ‫שורה של ‪ 8‬קנקנים וצינור משולבים לרוחבה של הדופן העבה‪ ,‬כאשר הם מונחים על צדם והפתח‬ ‫שלהם פונה אל הבריכה‪ .‬הקנקנים שימשו לגידול ביצי דגים‪.‬‬ ‫שלב ג' – גידול ביצי הדגים הופסק‪ ,‬פתחי הקנקנים נאטמו והבריכה טויחה בשכבת טיח חדשה‬ ‫עבה וקשה‪ .‬האגף הדרומי חולק לשני תאים בקיר פנימי‪ ,‬ותעלה בנויה אבן הותקנה‬ ‫מהקיר החיצוני בתא המערבי לאורך הקירות‪ ,‬עד למתקן עגול בתא המזרחי‪ .‬בתעלה ובמתקן‬ ‫העגול נמצאו שרידי שריפה‪ .‬נראה שהמבנה והבריכה הוסבו לפעילות שטיבה לא ידוע‪ ,‬אך היא‬ ‫קשורה לשריפה‪.‬‬ ‫חשיבותו הרבה של הממצא בחפירה הוא בתוספת המידע על אודות היישוב בתקופות הרומית‬ ‫והביזאנטית בעילוט‪ ,‬ובעיקר בשל המידע על פעילותם החקלאית של תושביו לפרנסתם‪ .‬שפע של‬ ‫מים‪ ,‬משאב הטבע שבו בורך יישובם‪ ,‬איפשר לתושביו לגדל דגים למאכל ביישוב שנמצא עמוק‬ ‫בתוך הרי הגליל התחתון‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫המקוואות במגדל מימי הבית השני‬ ‫מרסלה ספטה‪ ,‬ערפן נג'אר ודינה אבשלום‪-‬גורני‬ ‫‪ Universidad Anáhuac México‬ורשות העתיקות‬ ‫מגדל )טריכיאה(‪ ,‬או בגרסה הארמית מגדלא‪ ,‬הייתה עד להקמתה של טבריה בשנת ‪ 19‬לספירה‪,‬‬ ‫המרכז העירוני היחידי בחוף המערבי של הכינרת‪ .‬במאה הראשונה לספירה‪ ,‬מגדל היא עיר‬ ‫יהודית המוזכרת במקורות היהודיים ובמלחמת החורבן‪ .‬מגדל תופסת מקום חשוב כבסיסו‬ ‫העיקרי של יוסף בן מתתיהו‪ ,‬מפקד הגליל‪ ,‬במלחמתו ברומאים‪ .‬על פי המקורות הנוצריים‪,‬‬ ‫באותה תקופה פעל ישוע באזור ועל פי מסורת זו מגדל‪ ,‬היא עיר הולדתה של מרים המגדלית‪,‬‬ ‫שהייתה תומכת מרכזית בישוע ונודעה כ"שליחת השליחים"‪.‬‬ ‫רשות העתיקות החלה בחפירות ארכיאולוגיות במגדל בשנת ‪ ,2009‬בעקבות תוכניות לפיתוח‬ ‫השטח על ידי חברת ארק ניו גיט‪ ,‬בהן נחשפה‬ ‫השכונה הצפונית של מגדל ובה גם מבנה בית כנסת‬ ‫מהימים שלפני חורבן בית שני‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 2010-2012‬חפרה מרסלה ספטה מטעם‬ ‫אוניברסיטת ‪Universidad Anáhuac México‬‬ ‫מספר שטחים‪ .‬הרצאה זו תתרכז בממצאים משטח‬ ‫‪ ,A‬בו נחשף בית אמידים ולו שתי מקוואות‬ ‫ייחודיות מימי הבית השני‪ ,‬שבשונה מהמוכר עד כה‬ ‫במחקר‪ ,‬הן התמלאו ממי תהום‪.‬‬ ‫אחיהוד צפון – יישוב פרהיסטורי ייחודי בעמק עכו‬ ‫יצחק פז ויעקב ורדי‬ ‫בין החודשים דצמבר ‪ 2012‬למרץ ‪ 2013‬נערכו חפירות ארכיאולוגיות בצומת אחיהוד‪.‬‬ ‫בחפירה נתגלו שרידיהן של שתי תקופות עיקריות‪ :‬התקופה הניאוליתית הקדם קרמית ב'‬ ‫וראשית התקופה הכלקוליתית‪.‬‬ ‫שרידי היישוב הקדום מן התקופה הניאוליתית הקדם קרמית ב' נחשפו על גבי סלע היסוד‪ ,‬בו‬ ‫חצבו התושבים הקדומים מתקנים שונים ועליו הושתתו רצפות טיח במספר נקודות‪ .‬הממצא כלל‬ ‫מספר גדול של ראשי חצים מצור ומאובסידיאן‪ ,‬גרזני אבן מיניאטוריים מלוטשים‪ ,‬להבים וכלי‬ ‫צור ואבן אחרים‪ .‬הכמות הגדולה של כלי האובסידיאן‪ ,‬חומר שאינו מצוי בארץ ישראל‪ ,‬מעידה על‬ ‫קשרי מסחר עם טורקיה‪ ,‬גיאורגיה ואזורים אחרים כבר בתקופה זו‪.‬‬ ‫ממצא ייחודי נוסף שניתן לייחס לתקופה זו הם אלפי זרעי פול‪ ,‬עדשים ואפונה‪ ,‬שנתגלו יחד בתוך‬ ‫בור‪ .‬לאפשרות כי זרעים אלו בויתו כבר בשלב קדום של התקופה הנאוליתית הקדם קרמית ב'‪,‬‬ ‫משמעות רבה‪.‬‬ ‫מהתקופה הכלקוליתית הקדומה )האלף החמישי לפסה"נ(‪ ,‬נחשף כפר עם מספר מבנים בעלי‬ ‫חדרים מרובעים שנבנו מאבני גוויל‪ .‬קירותיהם רחבים מאוד ובתוכם נתגלו מתקנים בנויים אבן‬ ‫וטין‪ ,‬חלקם היו מכוסים טיח‪ .‬בתוך המבנים ובשטחים הפתוחים שביניהם נתגלו שרידיה של‬ ‫תרבות 'ואדי רבה'‪ :‬מספר גדול של כלי חרס המעידים על רמת קדרות גבוהה‪ ,‬כלי צור‪ ,‬כלי אבן‬ ‫וכן מספר חפצי אומנות ייחודיים‪ ,‬בהם צלמית פאלית ולוח שחיקה שעליו חריתה סכמטית של‬ ‫אבר מין נשי‪ .‬ניתוח ראשוני של עצמות בעלי החיים שנתגלו באתר מעלה‪ ,‬כי תושביו הרבו באכילת‬ ‫חזירים‪.‬‬ ‫ייחודה של החפירה באחיהוד הוא בכך‪ ,‬שלראשונה נחשפו מבנים שלמים ומפלסי יישוב נרחבים‬ ‫מתקופות קדומות אלה‪ ,‬ובהם תרבותם החומרית העשירה של תושבי המקום‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫פרויקט הצלת בתי הכנסת בגליל‪ :‬שימור במבט מרחבי‬ ‫יעל אלף‪ ,‬עמית רוזנבלום ודינה אבשלום‪-‬גורני‬ ‫רשות העתיקות ופרויקט 'ציוני הדרך' במשרד ראש הממשלה‪ ,‬יזמו פרויקט להצלת בתי כנסת‬ ‫עתיקים בגליל‪ .‬למעלה ממאה שנים עוסקים ארכיאולוגים בחפירה של בתי כנסת‪ ,‬ובשנים‬ ‫האחרונות אנו עדים לפריחה מחודשת במחקרם‪ .‬בתי הכנסת בגליל אף כלולים ברשימה‬ ‫הטנטטיבית של ישראל למועמדות לאתרי מורשת עולם של אונסקו‪ ,‬אולם‪ ,‬עד היום לא נאסף‬ ‫באופן שיטתי המידע הנדרש ולא נערכה תכנית לשימורם בראייה אזורית כוללת‪ .‬ברישומי רשות‬ ‫העתיקות מצוינים בתי כנסת כחלק מהנתונים המדעיים ב"תיאור העתיקות והאלמנטים באתר"‪,‬‬ ‫אך אין נתונים על מצבם הפיזי של השרידים‪ .‬בדוחות החפירה קיימים‪ ,‬אמנם‪ ,‬תיאורים מפורטים‬ ‫יותר‪ ,‬אך גם אלו לא משקפים את רמת ההשתמרות של האתרים וצרכי השימור כיום‪.‬‬ ‫בתמונה מסקר ה‪ PEF -‬מבית הכנסת הצפוני בברעם‪ ,‬למשל‪ ,‬נראים פריטים רבים וכן מזוזות‬ ‫ומשקוף מרשים עומדים על תילם‪ .‬המשקוף הועבר בזמנו למוזיאון הלובר‪ ,‬שאר הפריטים נשדדו‪,‬‬ ‫וכיום נותרו בשטח מסדי קירות בודדים‪ .‬באתרים אחרים‪ ,‬כמו בבתי הכנסת בחמת גדר או בתל‬ ‫איצטבה‪ ,‬הוצאו הפסיפסים לתצוגה במוזיאונים‪ ,‬ושרידי המבנים עומדים מוזנחים וחשופים‬ ‫לפגעי הטבע והאדם‪ .‬כמותם נמצאו במצב מעורער גם בתי הכנסת בעין נשוט‪ ,‬דביה ודיר עזיז‬ ‫שבגולן‪ ,‬בתי הכנסת בגוש חלב‪ ,‬במירון‪ ,‬בואדי חמאם‪ ,‬מרות ועוד‪.‬‬ ‫מחסור במידע הוא המכשול העיקרי בשימורם של האתרים‪ ,‬הן בחוסר המודעות בקרב הציבור‬ ‫לקיומם של האתרים הנחבאים‪ ,‬והן בחוסר המידע של הרשויות לגבי צרכי השימור והפיתוח של‬ ‫האתרים‪ .‬מטרת הפרויקט‪ ,‬אם כן‪ ,‬היא להעלות את בתי הכנסת העתיקים בגליל "על המפה"‬ ‫באמצעות טיפול במספר מישורים‪ :‬שימור השרידים וחיזוק הנוכחות שלהם בנוף‪ ,‬קידום המחקר‪,‬‬ ‫הנגשת המידע לציבור והעלאת המודעות של הקהילה למורשת ההיסטורית בסביבתה‪.‬‬ ‫לצורך כך‪ ,‬במסגרת הפרויקט‪ ,‬נבנה לראשונה בסיס נתוני שימור לאתרים ארכיאולוגיים על בסיס‬ ‫מערכת מידע גיאוגרפית )‪ ,(GIS‬המשמש כלי לקבלת החלטות על אופן ההתערבות בכל אתר מתוך‬ ‫ראיה כוללת של המרחב‪ .‬בסיס הנתונים הוא פיילוט לתשתיות ניהול‪ ,‬ניטור ותחזוקה רב שנתיים‪.‬‬ ‫מאפייני המערכת הוגדרו בהתאם למידע הנדרש לשימור האתרים ותחזוקתם והם כוללים‪ ,‬בשלב‬ ‫זה‪ ,‬מידע סטטוטורי‪ ,‬מידע על מצב ההשתמרות והסיכונים והערכה תרבותית של האתר‪.‬‬ ‫הסקר התמקד בכ‪ 60-‬אתרים שזוהו בהם שרידי מבנה של בית כנסת‪ .‬מחציתם באחריות גופים‬ ‫כגון רשות הטבע והגנים הלאומיים‪ ,‬רשויות מקומיות וכנסיות‪ ,‬ומחציתם נותרו עד היום ללא גוף‬ ‫המעורב ישירות בשימורם‪ .‬נוכח מצב זה‪ ,‬אחד האתגרים המרכזיים בפרויקט הוא לקדם שיתופי‬ ‫פעולה עם הרשויות המקומיות ועם בעלי עניין נוספים באותם אתרים "יתומים"‪ ,‬במטרה להבטיח‬ ‫בהם פעילות שימור מתמשכת שתכלול הקמה של מערך תחזוקה ופיתוח תכניות לתיירות‪ ,‬לחינוך‬ ‫ולמעורבות קהילתית‪.‬‬ ‫מבין המבנים שנסקרו‪ ,‬שנים‪-‬עשר נמצאו במצב מעורער או מסוכן אשר מחייב התערבות לעזרה‬ ‫ראשונה‪ .‬כדי לטפל במבנים אלו הוקם צוות שימור שהחל בביצוע עבודות ייצוב ושימור‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫פרויקט זה מאפשר לנו‪ ,‬לראשונה‪ ,‬לבנות מודל למערך ניהול של משאבי המורשת בראייה אזורית‬ ‫ארוכת טווח‪ .‬המודל נבנה בגישה משולבת הרואה את הצלת האתרים הן בהיבט הפיזי – בייצוב‬ ‫של המבנים ושימורם‪ ,‬והן בהיבט הערכי – ב"הצלת הידע" והנגשתו ובשיתוף הקהילה‪ .‬הרציונל‬ ‫של המודל מבוסס על ההכרה‪ ,‬כי המודעות וההערכה של בתי הכנסת וסביבתם בקרב הציבור‬ ‫הרחב‪ ,‬הקהילה המקומית‪ ,‬הרשויות ובעלי העניין הנוספים‪ ,‬הם תנאי לשימורם הפיזי ותחזוקתם‬ ‫לאורך זמן‪.‬‬ ‫מפת בתי הכנסת בגליל באינוונטר הפרויקט‬ ‫אכסניה לעולי רגל ל"קנה אשר בגליל"‬ ‫ירדנה אלכסנדר‪ ,‬רשות העתיקות‬ ‫בשנים ‪ 2012-2013‬נערכו חפירות הצלה במגרש הסמוך לכנסיית החתונה בלב כפר כנא‪ ,‬בשטח‬ ‫בבעלותה של הכניסיה הלטינית‪ -‬הקוסטודיה טרה סנטה‪ .‬החפירות בוצעו ע"י רשות העתיקות‬ ‫בניהולה של ירדנה אלכסנדר ובעזרת יובל גור )ניהול שטח(‪ ,‬בעקבות בקשת הכנסייה לבנות בית‬ ‫ספר ומתנ"ס לקהילה‪ .‬המגרש )כ‪ 4-‬דונם(‪ ,‬היה בעל שלוש מדרגות התחומות על ידי קירות‬ ‫טראסה‪ ,‬ובעבר מי הגשמים שזרמו במדרון מעל השטח‪ ,‬התנקזו בתעלת אבן לתוך מאגר מים‬ ‫מקורה עם קמרון חביתי‪ ,‬שעדיין עומד בשטח היום‪.‬‬ ‫עיקר הממצא בחפירה היה מבנה גדול בעל אופי ציבורי‪ ,‬שממנו נחשפה שורה של ארבעה אולמות‬ ‫ואולם בניצב אליה‪ ,‬הבנויים סביב חצר גדולה‪ .‬מהחצר הובילו כניסות לתוך האולמות שקורו‬ ‫בעזרת קשתות אבן‪ .‬חשיפת הקשתות במצב של התמוטטות עשויה ללמד על סוף פתאומי של‬ ‫השימוש במבנה‪ .‬באחד החדרים נמצא אגן בזלת גדול שקוע בתוך רצפת החדר‪ .‬הממצאים בתוך‬ ‫החדרים ובפרט בחצר כללו הרבה מאוד עצמות בעלי חיים עליהם נכרו סימנים מובהקים של‬ ‫חיתוכים‪ .‬כמו כן היו כמויות מאוד גדולות של כלי חרס שבורים‪ ,‬ובעיקר קערות אוכל וסירי‬ ‫בישול‪ ,‬וביניהם כלי יבוא מזוגגים רבים‪ .‬נראה שאחת הפעילויות העיקריות שנעשו במקום היו‬ ‫"פיקניקים" ו"על האש"‪ .‬נראה שיש לתארך חלק נכבד מכלי החרס לסוף התקופה הממלוכית או‬ ‫לתחילת התקופה העות'מאנית‪ .‬ממצא המטבעות גם מחזק את תיארוך זה‪.‬‬ ‫טרם נעשה מחקר אודות הממצאים שנתגלו בחפירה‪ .‬אך‪ ,‬עיון ראשוני במקורות הכתובים על כפר‬ ‫כנא מהתקופות הצלבנית‪ ,‬הממלוכית והעות'מאנית מעלה פרטים מעניינים‪ ,‬לרבות התייחסות‬ ‫למסורות המזהות את כפר כנא כמקום של נס הפיכת היין למים בחתונה היהודית ע"י ישו הנוצרי‪.‬‬ ‫נראה שהממצאים הארכיאולוגיים והמקורות הכתובים יוכלו לשפוך אור על תולדות הכפר‬ ‫בתקופות הללו‪.‬‬ ‫הגולן בימי הביניים המאוחרים‪ ,‬מבט מתליג'את – אתר בצפון הגולן‬ ‫גלעד צינמון‬ ‫במהלך חודש יולי ‪ 2013‬נערכה חפירת הצלה ארכיאולוגית במטעים של נווה אטי"ב‪ ,‬באתר‬ ‫העתיקות תליג'את‪.‬‬ ‫האתר הקדום תליג'את )‪ (Tell ej Jiat‬יושב במרכז נוף הרי הגעש והבקעות שביניהם‪ ,‬ובו מספר‬ ‫בארות ו"בירכה" עונתית‪ .‬על ראש הגבעה ובשוליה המזרחיים‪ ,‬ניכרים שרידי יישוב כפר תורקמני‬ ‫הרוס‪ ,‬ממנו נראים לעין קירות בגובה ‪ 2‬מ'‪ .‬האתר היה מוכר עד כה מסקרים ארכיאולוגיים‬ ‫שנערכו בצפון הגולן‪ .‬ראשון המבקרים המערביים המדווח על העתיקות באתר היה ג' שומכר‪,‬‬ ‫שמצא תבליט אבן של שתי כנפות נשרים‪ .‬ממנו הוא הסיק‪ ,‬כי קיים באתר מבנה מפואר‪.‬‬ ‫בעקבותיו בקרו באתר חוקרים נוספים כש' גוטמן‪ ,‬י' גל‪ ,‬ד' בן עמי ומ' הרטל‪ ,‬שאף מצא במקום‬ ‫שבר תבליט אבן של כנף נשר‪.‬‬ ‫באתר התקיים יישוב קבע ששימש שבטי נוודים תורקמניים‪ .‬מפנקסי המיסים של השלטון‬ ‫העות'מאני‪ ,‬מן המאה הט"ז‪ ,‬מסתבר כי בנפה זו בגולן הייתה רמת חיים מן הגבוהות ביותר בארץ‬ ‫ישראל כולה‪.‬‬ ‫לראשונה נערכה בתליג'את חפירה‪ ,‬ונחשף בה יישוב רב‪-‬שכבתי מראשית המאה הט"ו ועד‬ ‫למלחמת ששת הימים‪ .‬בשטח שנחפר נחשפו שלושה מבנים בעלי ספי כניסה מעוצבים‪ ,‬חצרות‬ ‫מרוצפות ושני משקופים מעוטרים בצלבים שנמצאו במפולת‪ .‬ייתכן שפריטים אלו הובאו במאה‬ ‫הט"ו מאחד מאתרי ע'סני )בני ערב שהתנצרו וחיו בגולן( הקרובים‪ ,‬כגון‪ :‬באב אל הווא‪ ,‬או‬ ‫דאהרת אברהם‪ ,‬ושולבו בשימוש משני במבנה מימי הביניים‪ .‬ייתכן גם שהפריטים בעלי הסממנים‬ ‫הנוצריים הובאו מחלק אחר של האתר שטרם נחקר‪.‬‬ ‫בחפירה נתגלו כלי חרס רבים ומגוונים‪ ,‬כולל שברי כלים המחקים כלי ייבוא מסין מסוג "פריט"‬ ‫)‪ .(Frit‬לצד כלים אלו נמצאו גם נרות שמן‪ ,‬מסננות ושברי כלי זכוכית רבים‪ .‬גם כלי אבן לשחיקת‬ ‫גרעינים‪ ,‬עליים לכתישה וקדרות לשחיקה נמצאו באתר‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמצאו מטבעות‬ ‫ומזכוכית‪ ,‬שברי צמידים‪ ,‬סיכות ועוד‪.‬‬ ‫סופו של האתר עם יישובו ככפר סורי והקמת מוצב צבאי במקום‪.‬‬ ‫בהרצאה יוצגו תוצאות החפירה באתר‪.‬‬ ‫מברונזה‬ ‫חפצי מתכת מהתקופה הצלבנית בעכו‬ ‫יופה חושקר‬ ‫בשנים ‪ 1995‬ו‪ 2007-‬נערכו חפירות בצד הצפוני‪-‬מזרחי של העיר העתיקה בעכו‪ ,‬לקראת הקמת‬ ‫אכסניית נוער‪ .‬בחפירות נחשפה שכונת מגורים של בירת ממלכת הצלבנים במאה הי"ג‪ ,‬במצב‬ ‫השתמרות יוצא דופן‪ .‬בשל נסיבות היסטוריות‪ ,‬חלק זה של עכו נשאר ללא מבנים לאורך כל‬ ‫התקופה העות'מאנית‪ ,‬והשרידים הצלבניים לא נפגעו בפעילות מאוחרת‪.‬‬ ‫לאחר מפלת הצלבנים בקרב קרני‪-‬חיטין והקמת ממלכת ירושלים השנייה )‪ ,(1191‬עברו רוב‬ ‫מוסדות השלטון מירושלים לעכו‪ ,‬שהפכה לעיר הבירה בפועל‪ ,‬בנוסף להיותה עיר הנמל החשובה‬ ‫ביותר בחוף המזרחי של הים התיכון‪ .‬המסחר שהתנהל בין מערב ומזרח בנמל של עכו הפגיש בעיר‬ ‫את העולם הנוצרי והמוסלמי – ושניהם הרוויחו מכך‪.‬‬ ‫הממצא הרב של חפצי מתכת שהתגלה בחפירה‪ ,‬מאפשר הצצה לעולם המיוחד של עכו במאה‬ ‫הי"ג‪ .‬חפצי מתכת שימושיים רבים יוצרו בעיר‪ ,‬שבנוסף לנפחים‪ ,‬פעלו בה גם צורפים שעסקו‬ ‫בכסף וזהב‪ ,‬וכן בתי מלאכה לייצור מזכרות לצליינים‪ .‬חפצים רבים אחרים הגיעו עם סוחרים‬ ‫מוסלמים‪ ,‬איטלקים ואחרים‪ ,‬שהתגוררו בעיר במשך חלק מימות השנה‪ .‬בנוסף הסתובבו בה גם‬ ‫אנשי צבא ואנשי דת שהגיעו ממדינות אירופה‪ .‬כל אלה נשאו איתם חפצים אישיים‪ ,‬כולל אביזרי‬ ‫קישוט על בגדיהם‪ ,‬שמדי פעם נפלו ואבדו‪ .‬חפצים אחרים יועדו למסחר‪ .‬שימושם ומקורם של‬ ‫חלק מהחפצים ברור‪ ,‬ואילו לאחרים ניתן להציע שימוש ומקור על סמך חפצים דומים שהתגלו‬ ‫באתרים שונים מלונדון ועד דמשק‪.‬‬