‫שינויים במאפייני התכנון המרחבי והאדריכלי בקיבוץ‬ ‫כביטוי של השינוי במבנה הקיבוץ ובאורחות חייו‬ ‫אדר' צאלה קרניאל‬ ‫פרופ' ארזה צ'רצ'מן‬ ‫נובמבר‪2012 ,‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫המכון ללימודים עירוניים ואזוריים‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫שינויים במאפייני התכנון המרחבי והאדריכלי בקיבוץ‬ ‫כביטוי של השינוי במבנה הקיבוץ ובאורחות חייו‬ ‫צאלה קרניאל‬ ‫ארזה צ'רצ'מן‬ ‫נובמבר‪2012 ,‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪1‬‬ Floersheimer Studies The Institute of Urban and Regional Studies The Hebrew University of Jerusalem The Changing Nature of Spatial and Architectural Planning in the Kibbutz as a Reflection of its Social and Ideological Transformation Tzeela Karniel Arza Churchman ‫ שונמית קרין‬:‫עורכת אחראית‬ Publication No. 1/82 '‫פרסום מס‬ ISSN 0792-6251 ‫ מחקרי פלורסהיימר‬2012 © ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ [email protected] www.fips.org.il ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬  ‫מחקרי פלורסהיימר‬ 2 ‫על המחברות‬ ‫ארזה צ'רצ'מן היא פרופסור אמריטוס בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ולאורך שנים לימדה גם במכון‬ ‫ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה העברית‪ .‬היא פסיכולוגית סביבתית המתמקדת באנשים שעבורם נועד‬ ‫התכנון‪.‬‬ ‫צאלה קרניאל היא אדריכלית ומתכננת עירונית‪ ,‬בוגרת ביה"ס לאדריכלות של אוניברסיטת תל אביב ובעלת תואר‬ ‫שני בגאוגרפיה ותכנון עירוני של המכון ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה העברית‪ .‬היא עוסקת בתכנון‬ ‫עירוני וסביבתי במסגרת משרד פרטי בתל אביב‪ ,‬ובמקביל גם בחקר הקיבוץ‪.‬‬ ‫על המחקר‬ ‫תכנון הקיבוץ היווה מאז ראשית ימיה של ההתיישבות הקיבוצית אתגר אדריכלי ייחודי‪ ,‬שנבע מהיות הקיבוץ צורת‬ ‫חיים וולונטרית המבוססת על שוויון‪ ,‬עזרה הדדית ושותפות מלאה בכל תחומי החיים‪ ,‬כולל ברכוש ובקרקע‪.‬‬ ‫רעיונות השיתופיות והשוויוניות באו לידי ביטוי בעיקרון התכנוני של מרחב משותף לכל תפקודי החיים והחתירה‬ ‫לאורח חיים המבוסס על פשטות וצניעות והכתיבו הסתפקות בנורמות דיור צנועות מאד‪ .‬בעשורים האחרונים חל‬ ‫שינוי חד באידיאולוגיה ובערכים המכוננים של החברה הקיבוצית‪ .‬קיבוצים רבים מתנסים בדרגות שונות של‬ ‫הפרטת המרחב הקיבוצי המשותף ויש הטוענים כי קיימת סכנה להרס מרקמו הייחודי‪ .‬המחקר נערך במסגרת‬ ‫לימודים לתואר מוסמך במכון ללימודים עירוניים ואזוריים במחלקה לגיאוגרפיה של האוניברסיטה העברית‬ ‫בהנחיית פרופ' ארזה צ'רצ'מן ופרופ' ערן רזין‪ .‬מטרת המחקר היא לעמוד על השינויים החלים בתכנון המרחבי‬ ‫והאדריכלי של הקיבוץ‪ ,‬לאור השינויים באורח החיים ובערכי היסוד של חברי הקיבוץ‪ .‬בתוך כך‪ ,‬המחקר עמד על‬ ‫ההבדלים במאפייני הבניה למגורים בין קיבוצים מתחדשים לבין קיבוצים ושיתופיים; בחן האם קיים קשר בין‬ ‫הערכים המסורתיים של הקיבוץ ובין תהליכי התכנון המרחבי והאדריכלי בקיבוץ כיום; והאם ניתן לשמור על‬ ‫מאפיינים מסוימים של התכנון המרחבי והאדריכלי הקיבוצי גם בסביבת המגורים החדשה המתפתחת כיום‬ ‫בקיבוצים‪.‬‬ ‫על מחקרי פלורסהיימר‬ ‫מחקרי פלורסהיימר באוניברסיטה העברית בירושלים פועל כיחידת מחקר במסגרת המכון ללימודים עירוניים‬ ‫ואזוריים וממשיך את עבודתו של מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות שפעל בירושלים משנת ‪ ,1991‬הודות ליזמתו‬ ‫ולתמיכתו רבת השנים של ד"ר סטיבן ה' פלורסהיימר )‪ .(2011-1925‬מחקרי פלורסהיימר מפרסם מחקרים בתחום‬ ‫חברה‪ ,‬מרחב וממשל – בפרט במכלול ההיבטים הנוגעים לעולם השלטון המקומי והממשל המקומי‪ ,‬ובהם סוגיות‬ ‫של תכנון ופיתוח ברמה העירונית והאזורית‪ ,‬כולל סוגיות הנוגעות לתכנון ולפיתוח ביישובים הערביים בישראל‬ ‫ולקשרי הגומלין שבין המדינה והאוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית‪-‬הפלסטינית הישראלית בתחומי התכנון‬ ‫והפיתוח‪ .‬כל המחקרים זמינים באתר האינטרנט לכל דורש‪ .‬בראש היחידה עומד פרופ' ערן רזין מן המחלקה‬ ‫לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪3‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫רשימת פרסומים על ממשל ופיתוח מקומי‪ ,‬משנת ‪1998‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ערן רזין‪ ,‬פערים בחוסן התקציבי של רשויות מקומיות בישראל‪1998 ,‬‬ ‫ערן פייטלסון ואורי ברשישת‪ ,‬התפשטות היזמות הפרטית בקרקע ציבורית‪1998 ,‬‬ ‫מארק רוזנטראוב וערן רזין‪ ,‬ממשל מטרופוליני ופיתוח‪ :‬לקחים מאינדיאנפוליס‪1998 ,‬‬ ‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬הפרטת תשתיות מים וביוב‪ :‬בין יוזמה מקומית למדיניות ממלכתית‪1998 ,‬‬ ‫עמירם גונן )עורך(‪ ,‬ממשל ופיתוח מקומי‪ :‬סוגיות והצעות של מדיניות‪1998 ,‬‬ ‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬משבר הרשויות המקומיות בישראל )נייר עמדה(‪1998 ,‬‬ ‫דניאל פלזנשטיין‪ ,‬ההימור המקומי הגדול‪ :‬קזינו ככלי לפיתוח כלכלי מקומי בישראל‪1999 ,‬‬ ‫רחל אלתרמן‪ ,‬בין הפרטה להמשך הבעלות הלאומית‪ :‬מדיניות קרקע עתידית לישראל‪1999 ,‬‬ ‫ערן רזין‪ ,‬פערים תקציביים בין רשויות מקומיות קטנות לגדולות‪1999 ,‬‬ ‫יצחק שנל‪ ,‬עובדים זרים בדרום תל אביב‪-‬יפו‪1999 ,‬‬ ‫אברהם דיסקין ואבי עדן‪ ,‬הבוחר הרציונלי בבחירות המקומיות בישראל‪1999 ,‬‬ ‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬המימון הממשלתי והמשבר הכספי ברשויות המקומיות בישראל‪1999 ,‬‬ ‫ערן רזין‪ ,‬פערים תקציביים בין רשויות מקומיות ערביות ליהודיות‪ ,‬האם מצטמצם הפער?‪2000 ,‬‬ ‫נחום בן‪-‬אליא‪" ,‬קופת התכנון" – הפיסקליזציה של התכנון והפיתוח ברשויות המקומיות‪2000 ,‬‬ ‫ערן רזין ואנה חזן‪ ,‬הליכים לשינוי תחומי שיפוט מוניציפליים‪ :‬דמוקרטיה מקומית לעומת שליטה מלמעלה‪2000 ,‬‬ ‫דני פלזנשטיין‪ ,‬יחסים חוצי גבולות ופיתוח כלכלי מקומי‪ :‬הקזינו בטאבה והעיר אילת‪2000 ,‬‬ ‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬אזרוח החינוך בישראל‪ :‬דה רגולציה‪ ,‬דמוקרטיזציה ואחריות מוגברת‪2000 ,‬‬ ‫אברהם דיסקין‪ ,‬ימי ירושלים האחרונים‪ :‬הדמוקרטיה הישראלית החדשה‪2001 ,‬‬ ‫גדליה אורבך‪ ,‬יחסי שלטון מרכזי ומקומי בישראל‪ :‬בראי קרוואנים ומגורונים‪2001 ,1992-1990 ,‬‬ ‫ערן רזין ואנה חזן‪ ,‬שינויי גבולות מוניציפליים והרשויות המקומיות הערביות‪2001 ,‬‬ ‫ערן רזין‪ ,‬פערים בחוסן התקציבי של רשויות מקומיות בישראל בשנת ‪ :2000‬יציבות ותמורות בתקופה של תהפוכות פוליטיות‪2002 ,‬‬ ‫יצחק שנל ומיכאל אלכסנדר‪ ,‬מדיניות עירונית כלפי מהגרי עבודה‪ :‬לקחי המקרה של תל אביב‪-‬יפו‪2002 ,‬‬ ‫לביאה אפלבום‪ ,‬יחסי הגומלין בין המועצה האזורית והוועד המקומי‪ :‬הסתגלות הדדית בסביבה משתנה‪2002 ,‬‬ ‫ערן רזין‪ ,‬רפורמה בארגון השלטון המקומי בישראל‪ :‬בין ריכוז לביזור‪ ,‬בין מסורתיות למודרניות‪2003 ,‬‬ ‫שלמה חסון ומאיה חושן‪ ,‬המבנה החברתי‪-‬המרחבי של מטרופולין תל אביב‪2003 ,‬‬ ‫אלי אברהם‪ ,‬קידום ושיווק ערים בישראל‪2003 ,‬‬ ‫ערן רזין‪ ,‬עמדה‪ :‬כיצד להבטיח איחוד רשויות מקומיות‪2003 ,‬‬ ‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬הדור הרביעי‪ :‬שלטון מקומי חדש לישראל‪2004 ,‬‬ ‫גלעד רוזן וערן רזין‪ ,‬המרוץ אחר המכללה‪ :‬תחרות בין רשויות מקומיות בישראל על מוסדות להשכלה גבוהה‪2004 ,‬‬ ‫לביאה אפלבום ואנה חזן‪ ,‬שיתוף פעולה בין רשויות קטנות בישראל – לקחים לישראל‪2005 ,‬‬ ‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬רשות נתונה‪ :‬אופציות לעיצוב שלטון מקומי חדש‪2005 ,‬‬ ‫ערן רזין ואנה חזן‪ ,‬חלוקת העושר המוניציפלי בישראל‪ :‬צמצום פערים בהכנסות הרשויות מקומיות‪2006 ,‬‬ ‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬מסגרות אזוריות על‪-‬מוניציפליות למתן שירותים בישראל‪2006 ,‬‬ ‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬מסל שירותים לשירותי ליבה‪ :‬הרחבת האחריות המיניסטריאלית של משרד הפנים‪2006 ,‬‬ ‫יצחק דהן‪ ,‬תרבויות פוליטיות בערי הפיתוח‪2006 ,‬‬ ‫שלמה חסון‪ ,‬הגירעון בדמוקרטיה המקומית‪ :‬דמוקרטיה למראית עין?‪2006 ,‬‬ ‫ערן רזין‪ ,‬חלוקה מחדש של הכנסות הרשויות המקומיות‪ :‬הסדרים כספיים ושינויים טריטוריאליים‪2006 ,‬‬ ‫נחום בן אליא‪ ,‬החוליה החסרה‪ :‬שלטון אזורי בישראל‪2007 ,‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫שלמה חסון )עורך(‪2007 ,Jerusalem in the Future: The Challenge of Transition ,‬‬ ‫עמירם גונן‪ ,‬ירושלים – התחזקות בהתחברות‪2007 ,‬‬ ‫ערן רזין‪ ,‬החייאת מרכזי ערים ופיתוח מוקדי מסחר ברשויות המקומיות‪2007 ,‬‬ ‫אסמהאן מסרי‪-‬חרזאללה‪ ,‬ירושלים כיעד להגירה פנימית של צעירות פלסטיניות‪2008 ,‬‬ ‫עמירם גונן‪ ,‬חיבור ירושלים לכלכלה הגלובלית באמצעות ההשכלה הגבוהה‪2008 ,‬‬ ‫משה דרור‪ ,‬שיתוף הציבור בנושאי תרבות מנקודת ראות של מקבלי ההחלטות‪ :‬המקרה של אשדוד‪2008 ,‬‬ ‫רון הורן‪ ,‬פערים בין רשויות מקומיות בנטל הארנונה למגורים‪ :‬ניתוח מגמות ופרספקטיבה בין‪-‬לאומית‪2008 ,‬‬ ‫אנה חזן וערן רזין )עורכים(‪ ,‬חיוב אישי בשלטון המקומי‪2008 ,‬‬ ‫סיגל רסיס ולביאה אפלבום‪ ,‬השלטון המקומי הכפרי בישראל בראי המשפט‪2009 ,‬‬ ‫יצחק דהן‪ ,‬מנהיג מקומי‪ :‬מכניזם של שינויי עומק בפריפריה; ירוחם‪2009 ,2006-1983 ,‬‬ ‫אביאל ילינק‪ ,‬לקראת ניהול משותף של מרכזי ערים‪ :‬מרכז העיר של ירושלים‪2009 ,‬‬ ‫איתי בארי‪ ,‬הבראת רשויות מקומיות כושלות בישראל‪ :‬מבט משווה לאור הניסיון האנגלי‪2009 ,‬‬ ‫תומר אש וערן פייטלסון‪ ,‬דיוני ועדת נסים כצוהר לתהליך היזמות בקרקע הציבורית בישראל‪2009 ,‬‬ ‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬משק המים התאגידי החדש‪ :‬האם הרפורמה הוכרעה?‪2009 ,‬‬ ‫פרלה אייזנקנג‪-‬קנה‪ ,‬יצירתיות עירונית‪ :‬אפקטיביות ניהולית ופתיחות דמוקרטית‪2010 ,‬‬ ‫גדליה אורבך ועירא שרקנסקי‪ ,‬תכנון ופוליטיקה בירושלים‪2010 ,‬‬ ‫מריק שטרן‪ ,‬בשדות זרים‪ :‬דפוסי אינטראקציה במתחמי מסחר מעורבים בירושלים‪2010 ,‬‬ ‫צפריר גדרון ואיתי פישהנדלר‪ ,‬מדע‪ ,‬מדיניות ואי ודאות‪ :‬תפקידם של מדענים בעיצוב מדיניות סביבתית בישראל‪2010 ,‬‬ ‫ערן רזין )עורך(‪ ,‬תכנון ארצי‪ ,‬מחוזי ומטרופוליני בישראל‪ :‬קובץ לזכרו של פרופ' אריה שחר‪2010 ,‬‬ ‫יצחק דהן‪ ,‬באר שבע‪ :‬פיתוח כלכלי ותרבות פוליטית‪2011 ,‬‬ ‫יניב ריינגוורץ‪ ,‬איחודי רשויות מקומיות והשפעתם התקציבית‪ :‬עדויות מאיחוד הרשויות של שנת ‪2011 ,2003‬‬ ‫ערן רזין ואנה חזן‪ ,‬הסדרים מוניציפליים‪ :‬כיוונים לרפורמה במסגרות שלטון וממשל מקומי בישראל‪2012 ,‬‬ ‫נעם לוין וישי דיוק‪ ,‬ניתוח תמונות לוויין של אורות לילה ברזולוציה מרחבית גבוהה‪ :‬יישומים אפשריים במחקרים דמוגרפיים וסוציו‪-‬‬ ‫אקונומיים‪2012 ,‬‬ ‫‪‬‬ ‫צאלה קרניאל וארזה צ'רצ'מן‪ ,‬שינויים במאפייני התכנון המרחבי והאדריכלי בקיבוץ כביטוי של השינוי במבנה הקיבוץ ובאורחות חייו‪,‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫כל פרסומי המכון ניתנים להורדה מאתר האינטרנט‬ ‫‪www.fips.org.il‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪5‬‬ ‫להורי‬ ‫יוחנן סימון‪ ,‬על הדשא בקיבוץ‪1956 ,‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫‪ ‬‬ ‫תקציר ‪ 8 ...............................................................................................................................................‬‬ ‫מבוא ‪ 10 ...............................................................................................................................................‬‬ ‫תכנון ועיצוב בית המגורים כביטוי של תפיסות ערכיות וחברתיות‬ ‫‪ 14 ......................................................‬‬ ‫ערכים והשתקפותם בתכנון הבית‪ 14 ................................................................................. .................‬‬ ‫שינויים בדפוסי מגורים כביטוי של שינוי חברתי ותרבותי‪17 ....................................................... ...........‬‬ ‫שינויים תכנוניים‪ ,‬ערכיים ומבניים בקיבוץ‬ ‫‪ 20 ....................................................................................‬‬ ‫שינויים באורחות החיים בקיבוץ ‪ 20 ................................................................................................‬‬ ‫‪ 25 .........................................................................‬‬ ‫תכנון מרחבי ואדריכלי בקיבוץ – ‪1920-1985‬‬ ‫תכנון מרחבי ואדריכלי בקיבוץ – ‪30.................................................................................... 1985-2010‬‬ ‫סגנון בנייה קיבוצי וותיק בהשוואה לבנייה החדשה ‪ 36 ...........................................................................‬‬ ‫מאפייני התכנון המרחבי הוותיק‬ ‫מאפייני התכנון האדריכלי הוותיק‬ ‫‪36 ...........................................................................................‬‬ ‫‪40 .............................................................................................‬‬ ‫תיאור הממצאים – השוואת מאפייני התכנון המרחבי והאדריכלי בקיבוצים השונים‬ ‫‪ 42 ..........................‬‬ ‫‪42 ......................................................................................................‬‬ ‫מאפייני התכנון המרחבי‬ ‫מאפייני התכנון האדריכלי בבנייה החדשה‬ ‫‪57 .........................................................................‬‬ ‫ניתוח הראיונות עם חברי הקיבוצים השונים‬ ‫‪ 49 .................................................................................‬‬ ‫דיון‬ ‫סיכום‬ ‫‪67 ...........................................................................................................................................‬‬ ‫‪ 78 ....................................................................................................................................‬‬ ‫סיכום עיקרי הממצאים‬ ‫‪78 ................................................................................................................‬‬ ‫המרחב ומאפייני הבנייה הקיבוציים – לאן?‬ ‫מקורות‬ ‫‪81 ...................................................................................‬‬ ‫‪ 84 ....................................................................................................................................‬‬ ‫כרך נספחים‬ ‫נספח ‪ – 1‬ממצאי סקירת התכנון המרחבי והאדריכלי בקיבוצים השונים‬ ‫נספח ‪ – 2‬פרמטרים להגדרת סגנון בנייה קיבוצי ותיק‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫תקציר‬ ‫תכנון הקיבוץ היווה מאז ראשית ימיה של ההתיישבות הקיבוצית אתגר אדריכלי ייחודי‪ ,‬שנבע מהיות הקיבוץ‬ ‫צורת חיים וולונטרית המבוססת על שוויון‪ ,‬עזרה הדדית ושותפות מלאה בכל תחומי החיים‪ ,‬כולל ברכוש‬ ‫ובקרקע‪ .‬ניסיונות אדריכליים רבים למימוש אידאל חברתי‪-‬שוויוני זה נעשו החל מהמאה ה‪ ,19-‬אולם הוא‬ ‫נותר על פי רוב רק כתכניות על נייר‪ .‬בקיבוץ‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬תורגם החזון החברתי הקיבוצי מראשיתו לשפה‬ ‫אדריכלית חיה ונושמת‪ .‬רעיון השיתופיות והשוויוניות בא לידי ביטוי בראש ובראשונה בעיקרון התכנוני של‬ ‫מרחב משותף לכל תפקודי החיים‪ .‬הזירה המרכזית של החיים הקיבוציים היא המדשאה הגדולה ומוסדות‬ ‫הציבור שסביבה‪ .‬נוף השבילים והמרחב שבין הבתים המהווה מוקד משמעותי של אינטראקציה חברתית‪.‬‬ ‫החתירה לאורח חיים המבוסס על פשטות וצניעות הכתיבה הסתפקות בנורמות דיור צנועות מאד ושלילת‬ ‫הקניין הפרטי והקביעה כי יחידת המגורים היא רכושו של הקיבוץ הדירה את הפרט מתכנון דירתו‪.‬‬ ‫בעשורים האחרונים חל שינוי חד באידאולוגיה ובערכים המכוננים של החברה הקיבוצית‪ ,‬ההופכת מחברה‬ ‫שיתופית לחברה בעלת מאפיינים שיתופיים חלקיים‪ .‬קיבוצים רבים מתנסים בדרגות שונות של הפרטת‬ ‫המרחב הקיבוצי המשותף ויש הטוענים כי קיימת סכנה להרס מרקמו הייחודי‪.‬‬ ‫מחקר זה נערך במסגרת לימודים לתואר מוסמך במכון ללימודים עירוניים ואזוריים במחלקה לגאוגרפיה של‬ ‫האוניברסיטה העברית בהנחיית פרופ' ארזה צ'רצ'מן ופרופ' ערן רזין‪ .‬הנחת היסוד של המחקר היא שתהליך‬ ‫ההתפתחות של בתי המגורים בקיבוץ עשוי לשמש ראי להתפתחות החברתית שעברה הקומונה הקיבוצית‪.‬‬ ‫מטרת המחקר היא לעמוד על השינויים החלים בתכנון המרחבי והאדריכלי של הקיבוץ‪ ,‬לאור השינויים‬ ‫באורח החיים ובערכי היסוד של חברי הקיבוץ‪ .‬בתוך כך‪ ,‬מבקש המחקר לעמוד על ההבדלים במאפייני הבנייה‬ ‫למגורים בין קיבוצים מתחדשים ושיתופיים; לבחון האם קיים קשר בין הערכים המסורתיים של הקיבוץ ובין‬ ‫תהליכי התכנון המרחבי והאדריכלי בקיבוץ כיום; והאם ניתן לשמור על מאפיינים מסוימים של התכנון‬ ‫המרחבי והאדריכלי הקיבוצי גם בסביבת המגורים החדשה המתפתחת כיום בקיבוצים‪.‬‬ ‫במחקר נסקרו ארבעה קיבוצים – שני קיבוצים שיתופיים ושני קיבוצים מתחדשים המייצגים מצבי ביניים‬ ‫שונים במידת התמורה באורחות החיים; מקיבוץ שיתופי שכמעט ולא עבר תהליכי הפרטה ועד לקיבוץ‬ ‫מתחדש שהשלים מהלך של שיוך נכסים פנימי בין חברי הקיבוץ‪ .‬במהלך המחקר נעשה שימוש בניתוח תכניות‬ ‫אדריכליות‪ ,‬ניתוח תכניות מתאר ובראיונות מובנים למחצה‪.‬‬ ‫ממצאי המחקר מלמדים כי בהיבט המרחבי ניתן להבחין בפרגמנטציה של המרחב הציבורי וביצירתו של‬ ‫מרחב פרטי‪ .‬כאשר בשלב התכנון מתבצעת חלוקה למגרשים )פרצלציה(‪ ,‬גם אם לכאורה "רק על הנייר"‪ ,‬זו‬ ‫מקבלת ביטוי מעשי בשטח )בנטיעות‪ ,‬גידור‪ ,‬הפרשי מפלסים( וכך בפועל משתנה המראה המרחבי הפתוח של‬ ‫הקיבוץ‪.‬‬ ‫בהיבט האדריכלי‪ ,‬מצביעים הממצאים על מעורבות גדולה הרבה יותר של הפרט בתכנון ובמימון הבנייה‪ ,‬יחד‬ ‫עם נסיגה של הקיבוץ מאחריותו ושליטתו בתהליך‪ .‬הנסיגה מתבטאת במימונו של סל דירה בסיסי בלבד‪,‬‬ ‫קביעת מגבלות חיצוניות מועטות על התכנון ואי מעורבות של הממסד בחריגות בנייה המבוצעות על ידי הפרט‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫בכך באים לביטוי עלייה בחשיבות הפרט וברצון לביטוי אישי; החלשת מעמדו של הקיבוץ כספק הצרכים‬ ‫וכאחראי לביטחון החברים בעתיד והיחלשות הערכים המזוהים עם אורח החיים הקיבוצי‪ ,‬כגון פשטות‪ ,‬צנע‬ ‫והסתפקות במועט‪ .‬נראה כי קיים ניסיון להצגת חלופה לערכי הקיבוץ הישנים‪ .‬כך למשל‪ ,‬עולה הצורך במתן‬ ‫מרחב פרטי גדול לכל ילד‪ ,‬אולי כתגובת נגד לחינוך וללינה המשותפת‪ ,‬לצד רצון בעיצוב ייחודי‪ ,‬החורג מן‬ ‫הסטנדרט הקיבוצי וביצירת קן משפחתי בעל נוכחות‪.‬‬ ‫יחד עם זאת נמצא כי הערכים המסורתיים של הקיבוץ עדיין משפיעים על תהליכי התכנון בו גם כיום‪ .‬משאבי‬ ‫הדיור מחולקים לחברי הקיבוץ באופן שוויוני ואחיד כפי שנעשה בעבר‪ ,‬ובשנים האחרונות ניתן לזהות מגמה‬ ‫של חזרה לתכנון מרחבי המבוסס על שטחים פתוחים משותפים רציפים ונגישות מבוססת הולכי רגל‪.‬‬ ‫תהליך השינוי בדפוסי הדיור בקיבוץ אינו מנותק מן השינוי שחל בחברה הקיבוצית ובערכיה‪ .‬דומה‪ ,‬כי‬ ‫התבנית הייחודית של דירת המגורים הקיבוצית ושל המרחב הקיבוצי הולכת ונעלמת‪ ,‬והשינוי הפיזי משקף‪,‬‬ ‫ויתכן שגם מבשר‪ ,‬את השינוי החברתי והאידאולוגי‪.‬‬ ‫ממצאי המחקר מובילים למסקנה שעל מנת לשמור על האיכויות המרחביות הייחודיות לקיבוץ‪ ,‬יש צורך‬ ‫בהתוויית דרך ביניים המשלבת בין הצרכים השונים והרצונות של חבריו ומציעה סינתזה בין הערכים הישנים‬ ‫ובין מציאות החיים החדשה‪ .‬שימורו ופיתוחו של המרחב הקיבוצי כיום מותנים בשמירה על המרחב המשותף‬ ‫הציבורי הפתוח והבלתי מחולק כמקום מפגש רב ממדי ורב גילי‪ .‬היכולת לממש זאת תלויה באופי‬ ‫הסולידריות הקהילתית‪ ,‬בריבונותה של הקהילה‪ ,‬ביכולתה להעמיד סדר יום משמעותי משלה ובעמידתה על‬ ‫מימושו‪ .‬כדי לייצר מרחב קיבוצי חדש המבוסס על העקרונות האידאולוגיים והמרחביים הוותיקים יש לשמור‬ ‫על המאפיינים המרחביים הייחודיים‪ ,‬בעוד שבהיבטים האדריכליים ניתן לאפשר חופש פעולה לחברי הקיבוץ‪.‬‬ ‫זאת מתוך הכרה שדפוסי החיים בחברה הקיבוצית השתנו‪ ,‬ולא ניתן לצפות כיום מחברי הקיבוץ להמשיך את‬ ‫חייהם כבעבר‪.‬‬ ‫האדריכלות היא שותפה פעילה בעיצוב מערכות היחסים בחברה ובתרומה לאיכותן‪ .‬נקודת הזמן הנוכחית‪,‬‬ ‫לאחר סיום גל הבנייה הפרטית הראשון‪ ,‬שהביא להכרה מסוימת ביתרונות המרחב הקיבוצי הוותיק‪,‬‬ ‫מאפשרת חשיבה מחודשת על התכנון המרחבי העתידי של הקיבוץ‪ .‬לכך נוספים היתרונות מהם נהנה הקיבוץ‬ ‫בנקודת זמן זו – סולידריות קהילתית חזקה‪ ,‬אוכלוסייה מצומצמת‪ ,‬קליטת חברים חדשים – המאפשרים את‬ ‫גיוס הקהילה לחיפוש דרכים ליצירת מרחב קיבוצי חדש‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪9‬‬ ‫מבוא ‪ ‬‬ ‫במשך עשרות שנים נתפס הקיבוץ כמותג יישובי ייחודי‪ ,‬המשלב ערכי שוויון‪ ,‬שיתוף ועזרה הדדית עם הישגים‬ ‫כלכליים בחקלאות ובתעשייה‪ .‬ייחודו של הקיבוץ בא לידי ביטוי מוחשי במתאר הפיזי שלו‪ ,‬במרחביו‪ ,‬בגניו‪,‬‬ ‫בשדרותיו‪ ,‬בשימושי הקרקע ובמבנים ציבוריים רבים‪ ,‬המשקפים את עקרונותיו הערכיים ואת אורח החיים‬ ‫שאפיין אותו‪ .‬בשני העשורים האחרונים חווים הקיבוצים תמורות מרחיקות לכת בתפיסות הערכיות‪ ,‬במבנה‬ ‫הארגוני‪-‬הכלכלי ובהרכב החברתי‪ ,‬המשפיעות גם על התכנון המרחבי והחזות הפיזית שלהם‪ .‬נשאלת השאלה‬ ‫האם תהליך ההשתנות הנוכחית אשר החל במחצית שנות ה‪ 80-‬של המאה הקודמת‪ ,‬ישאיר בסופו של דבר‬ ‫משהו שיזכיר את המאמץ שעשה הקיבוץ במשך כארבעה דורות לקשור למודל אחד שותפות שוויונית‪ ,‬יזמות‬ ‫קולקטיבית ומסירות למשימה לאומית?‬ ‫עד אמצע שנות ה‪ 70-‬לא היה קשה להבחין בין דירת מגורים קיבוצית לבין דירת המגורים השכיחה בחברה‬ ‫המערבית העירונית‪ .‬ההבדלים התבטאו במבנה הדירה וגודלה‪ ,‬בתחומי הפעילות בדירה ובאופן חלוקת החללים‬ ‫בתוכה ונבעו מכך שאורח החיים הקיבוצי הוציא תפקודים מרכזיים אל מחוץ לדירה‪ ,‬והעביר אותם מתחום‬ ‫המשפחה לאחריות הקהילה‪ .‬בכך היוותה דירת המגורים הקיבוצית ביטוי של האידאולוגיה הקולקטיביסטית‬ ‫שדגלה בשוויון וזהות בין כל חברי המשק‪ ,‬וסיפקה לחברים את כל צורכיהם באופן זהה‪ ,‬ללא מתן מקום‬ ‫להעדפות או לצרכים אישיים‪.‬‬ ‫בעשורים האחרונים חל שינוי חד באידאולוגיה ובערכים המכוננים של החברה הקיבוצית‪ ,‬ההופכת מחברה‬ ‫שיתופית לחברה בעלת מאפיינים שיתופיים חלקיים‪ .‬על‪-‬פי נתוני שנתון התנועה הקיבוצית‪ ,‬נכון לשנת ‪,2009‬‬ ‫‪ 166‬קיבוצים מתנהלים על‪-‬פי דגם רשת הביטחון )קיבוצים מתחדשים(‪ 69 ,‬קיבוצים מתנהלים על‪-‬פי הדגם‬ ‫השיתופי ו‪ 21-‬על‪-‬פי הדגם המשולב‪.‬‬ ‫הנחת היסוד של מחקר זה היא שתהליך ההתפתחות של בתי המגורים בקיבוץ עשוי לשמש ראי להתפתחות‬ ‫החברתית שעברה הקומונה הקיבוצית מיום היווסדה‪ .‬הציפייה בו היא לזהות הבדלים בין התכנון המרחבי‬ ‫והאדריכלי של הקיבוץ העכשווי ביחס לקיבוץ הוותיק ולמצוא הבדלים בין קיבוצים מסורתיים ומתחדשים‪,‬‬ ‫אשר עשויים להעיד על אופן התפתחותו של סגנון בנייה קיבוצי חדש‪.‬‬ ‫כהכנה למחקר הנוכחי נערך מחקר מקדים בקיבוצים נען ורמת יוחנן‪ .‬מקריאה זהירה של תכנון ועיצוב דירות‬ ‫מגורים שנבנו ושופצו בשנים האחרונות בקיבוצים אלו‪ ,‬לצד שיחות עם חברי הקיבוץ‪ ,‬ניתן היה להתרשם כי‬ ‫קיים ניסיון להצגת חלופה לערכי הקיבוץ הישנים‪ .‬כך למשל‪ ,‬עולה הצורך במתן מרחב פרטי גדול לכל ילד‪ ,‬אולי‬ ‫כתגובת נגד לחינוך וללינה המשותפת‪ ,‬לצד רצון בעיצוב ייחודי‪ ,‬החורג מן הסטנדרט הקיבוצי וביצירת קן‬ ‫משפחתי בעל נוכחות‪ .‬נראה כי ערכי ההסתפקות במועט וביטול הקניין הפרטי אינם מהווים עוד ערכים מכוננים‬ ‫באידאולוגיה הקיבוצית‪ .‬שטח הרצפה של דירות המגורים הנבנות בקיבוץ גדל בכל שנה‪ ,‬וכל דיון בנושאי שיכון‬ ‫אינו יכול להתעלם משאלת שיוך הנכסים בעתיד‪ .‬נראה כי תהליך השינוי בדפוסי הדיור בקיבוץ אינו מנותק מן‬ ‫השינוי שחל בחברה הקיבוצית ובערכיה‪ ,‬והבנייה למגורים בקיבוצים כיום מתאפיינת במעורבות גדולה הרבה‬ ‫יותר של הפרט בתכנון דירתו לעומת מעורבות קטנה והולכת של הממסד הקיבוצי‪ .‬דומה‪ ,‬כי התבנית הייחודית‬ ‫‪10‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫של דירת המגורים הקיבוצית ושל המרחב הקיבוצי הולכת ונעלמת‪ ,‬והשינוי הפיזי משקף‪ ,‬ויתכן שגם מבשר‪ ,‬את‬ ‫השינוי החברתי והאידאולוגי‪.‬‬ ‫סגנון הבנייה הקיבוצי הייחודי אינו מתבטא רק במאפייני הדירה‪ .‬פרט למבני המגורים כוללים נוף הקיבוץ‬ ‫וסביבתו הפיזית מרכיבי בנייה נוספים‪ ,‬בהם תכנית היישוב )תכנית‪-‬אב‪ ,‬תכנית בניין ערים(; החלוקה בין‬ ‫אזורים המיועדים למבני משק )תעשייה‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬חקלאות(‪ ,‬מבני ציבור ומבני מגורים; דשאים ונוי ציבורי‪.‬‬ ‫מטרת המחקר היא לעמוד על השינויים החלים בתכנון המרחבי והאדריכלי של הקיבוץ‪ ,‬לאור השינויים באורח‬ ‫החיים ובערכי היסוד של חברי הקיבוץ‪ .‬בתוך כך‪ ,‬מבקש המחקר לעמוד על ההבדלים במאפייני הבנייה למגורים‬ ‫בין קיבוצים מתחדשים ושיתופיים; לבחון האם קיים קשר בין הערכים המסורתיים של הקיבוץ ובין תהליכי‬ ‫התכנון המרחבי והאדריכלי בקיבוץ כיום; והאם ניתן לשמור על מאפיינים מסוימים של התכנון המרחבי‬ ‫והאדריכלי הקיבוצי גם בסביבת המגורים החדשה המתפתחת כיום בקיבוצים‪.‬‬ ‫שאלות המחקר ייבחנו בשני מישורים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫היבטים מרחביים של הקיבוץ;‬ ‫‪‬‬ ‫היבטים אדריכליים של בתי המגורים בקיבוץ‪.‬‬ ‫שאלות המחקר‬ ‫‪‬‬ ‫האם‪ ,‬לאור השינויים שחלו במבנה הקיבוץ ובאורחות חייו‪ ,‬ניתן לזהות בנקודת הזמן הנוכחית סגנון‬ ‫בנייה קיבוצי ייחודי מובחן‪ ,‬בעל מאפיינים משותפים?‬ ‫‪‬‬ ‫האם ניתן להצביע על שינויים פיזיים )מרחביים ואדריכליים( בקיבוץ היום ביחס לקיבוץ המסורתי?‬ ‫‪‬‬ ‫האם קיים כיום קשר בין הערכים המסורתיים של הקיבוץ ובין תהליכי התכנון המרחבי והאדריכלי‬ ‫בקיבוץ?‬ ‫‪‬‬ ‫במידה שקיים ניסיון לשמור על הערכים המסורתיים של הקיבוץ‪ ,‬האם היוזמה לכך היא של גורמים‬ ‫פנימיים בקיבוץ או חיצוניים )מתכננים חיצוניים )אנשי מקצוע( או הממסד הקיבוצי )מזכירות ו‪/‬או‬ ‫ועדת תכנון‪ /‬חברי הקיבוץ(?‬ ‫‪‬‬ ‫האם קיימים הבדלים בין הבנייה למגורים והתכנון המרחבי בקיבוצים שיתופיים לעומת בקיבוצים‬ ‫מתחדשים?‬ ‫‪‬‬ ‫מהם יחסי הגומלין בין הבנייה הפרטית למגורים ובין השינויים החברתיים והשינויים באורח החיים‬ ‫בקיבוץ הנבחן‪ ,‬כלומר האם הבנייה הפרטית משקפת את השינויים או משפיעה עליהם?‬ ‫‪‬‬ ‫האם ניתן לשמור על מאפיינים מסוימים של התכנון המרחבי והאדריכלי המאפיינים את סגנון הבנייה‬ ‫הקיבוצי גם בסביבת המגורים החדשה המתפתחת לאור השינויים במבנה הקיבוץ ובאורחות חייו?‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪11‬‬ ‫במחקר נסקרו ארבעה קיבוצים – שני קיבוצים שיתופיים ושני קיבוצים מתחדשים‪ .‬בקיבוצים "שיתופיים"‪,‬‬ ‫השירותים המרכזיים לחברים‪ ,‬כדוגמת חינוך ובריאות‪ ,‬ניתנים ללא תשלום‪ ,‬וכל חבר מקבל תקציב חודשי‬ ‫שנקבע על פי גודל המשפחה‪ .‬בקיבוצים מתחדשים הופרטו חלק מהשירותים שסופקו בעבר על ידי הקיבוץ ללא‬ ‫תשלום‪ ,‬לחברים ניתן שכר דיפרנציאלי במקום תקציב חודשי‪ ,‬ונקבעה רשת ביטחון המבטיחה את הקיום‬ ‫הכלכלי הבסיסי של החברים‪ .‬כל חבר וחברה מקבל‪/‬ת משכורת שונה בהתאם לעבודתו וכל משק בית משלם‬ ‫מיסי קהילה לקיבוץ בתמורה לשירותים שונים‪ .‬על מנת לעמוד על הקשר שבין השינוי באורחות החיים לבין‬ ‫השינוי במאפייני הבנייה הפרטית‪ ,‬נבחרו קיבוצים המייצגים מצבי ביניים שונים במידת התמורה באורחות‬ ‫החיים‪ .‬קיבוץ משמר העמק מייצג את השלב המסורתי ביותר – קיבוץ שיתופי שכמעט ולא עבר תהליכי הפרטה‬ ‫– וקיבוץ אייל מייצג את השלב החדשני ביותר – קיבוץ מתחדש שהשלים מהלך של שיוך נכסים פנימי בין חברי‬ ‫הקיבוץ‪ .‬קיבוץ רמת יוחנן השיתופי וקיבוץ נען המתחדש מייצגים את מצבי הביניים שבתווך‪ .‬במהלך המחקר‬ ‫נעשה שימוש בניתוח תכניות אדריכליות‪ ,‬ניתוח תכניות מתאר ובראיונות מובנים למחצה עם חברי קיבוץ ועם‬ ‫אדריכלים העוסקים בתכנון ובבנייה בקיבוצים‪.‬‬ ‫מערך המחקר מבוסס על ארבעה שלבים‪:‬‬ ‫הגדרה ואפיון של סגנון בנייה קיבוצי מייצג המבוססים על סקירת הספרות העוסקת בנושא‪ ,‬על ראיונות עם‬ ‫אדריכלים העוסקים בבנייה בקיבוצים‪ ,‬על דברים שנאמרו בימי עיון וכנסים שעסקו בנושא‪ ,‬ועל פרסומים‬ ‫פנימיים של קיבוצים הסוקרים את תולדות הבנייה ביישוב‪ .‬אפיון זה נועד להקל על זיהוי השינויים שחלו‬ ‫בעיצוב דירת המגורים הקיבוצית ובמבנה המרחבי של הקיבוץ‪.‬‬ ‫ניתוח המבנה המרחבי של הקיבוץ והמבנה האדריכלי של דירת המגורים בהתבסס על בחינת תצלומי אוויר‬ ‫של הקיבוצים‪ ,‬תכניות אב ומתאר מוצעות ותכניות שאושרו‪ ,‬תכניות מדידה‪ ,‬תכניות אדריכליות של דירות‬ ‫המגורים‪ ,‬צילומי הדירות‪ ,‬תקנוני הבנייה והשיכון בקיבוצים וראיונות עם רכזי ועדת השיכון בכל קיבוץ‪ .‬ניתוח‬ ‫זה נועד לספק תמונת מצב של הבנייה העכשווית בקיבוץ‪.‬‬ ‫זיהוי עמדות וערכים שמבטאים חברי הקיבוץ )הדיירים( ביחס למבנה המרחבי ולתכנון האדריכלי בקיבוץ‪.‬‬ ‫מתבסס על קיום ראיונות עומק מובנים למחצה עם חברי קיבוץ שבנו או שיפצו דירת מגורים בקיבוץ‪ .‬הראיונות‬ ‫נועדו לספק מידע לגבי המניעים של חברי הקיבוץ‪ ,‬העומדים מאחורי התמונה של מצב הבנייה‪.‬‬ ‫שילוב ואינטגרציה בין ממצאי המחקר שנבחנו תחילה עבור כל קיבוץ בנפרד ולאחר מכן בהשוואה בין‬ ‫הקיבוצים‪ .‬סקירת הממצאים חולקה לשלוש קבוצות – המאפיינים המרחביים של הקיבוץ‪ ,‬המאפיינים‬ ‫האדריכליים של דירות המגורים וההשקפות של החברים שרואיינו‪ .‬בשלב הראשון נבדקו הממצאים בכל‬ ‫קבוצה ובשלב השני נבדקו הקשרים וההשפעות ההדדיות בין הקבוצות השונות‪.‬‬ ‫המחקר כולל שלושה חלקים‪:‬‬ ‫בחלק הראשון מוצגת סקירת ספרות רלוונטית‪ ,‬העוסקת באופן בו משתקפים ערכים אישיים וחברתיים בתכנון‬ ‫בית המגורים‪ ,‬בשינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה הקיבוצית ובאורחות חייה ובמאפייני התכנון‬ ‫המרחבי והאדריכלי הקיבוצי בטרם חלו שינויים אלו‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫החלק השני הוא מתודולוגי וכולל את הגדרת הקבוצות השונות‪ ,‬גודל ומאפייני המדגם‪ ,‬אופן איסוף הנתונים‬ ‫והגדרת הנושאים שנבחרו לבדיקה עבור כל קבוצה‪ ,‬תוך שימוש בספרות הרלוונטית‪ .‬משיקולים של קוצר‬ ‫היריעה‪ ,‬מתודולוגית המחקר אינה מובאת במלואה בפרסום זה‪ ,‬ועיקריה הוצגו לעיל במבוא‪.‬‬ ‫החלק השלישי כולל את סיכום הממצאים שנאספו ואת הדיון בהם‪ ,‬תוך בחינת המשמעות שניתן לגזור מהם‬ ‫לתכנון העתידי של המרחב הקיבוצי‪.‬‬ ‫מחקר זה מנסה לפתוח צוהר להתבוננות אל תופעה חברתית ותרבותית מעניינת‪ .‬מאחר שמדובר בתהליך פרטני‪,‬‬ ‫ממצאי המחקר יהיו קשורים בעיקר בתהליך הבנייה של המרואיין‪ .‬עם זאת‪ ,‬אני מקווה כי ניתן יהיה ללמוד‬ ‫ממחקר זה על התהליכים והתמורות המאפיינים את הבנייה הפרטית למגורים בקיבוץ כיום בהקשר לשינויים‬ ‫באידאולוגיה ובאורח החיים הקיבוצי ולהציע אסטרטגיות ניסיוניות בנושאים של תכנון ועיצוב מרחבי במרחב‬ ‫הקיבוצי המתחדש‪.‬‬ ‫תודות‬ ‫המחקר נערך במסגרת לימודים לתואר מוסמך במכון ללימודים עירוניים ואזוריים במחלקה לגאוגרפיה של‬ ‫האוניברסיטה העברית‪ .‬המחקר הנו סיכום של התבוננות בת מספר שנים בשינויים שחלו בתכנון המרחבי‬ ‫והאדריכלי בקיבוץ‪ ,‬החל מיסודו לפני כ‪ 100-‬שנה ועד היום‪ .‬כאדריכלית ומתכננת בת קיבוץ‪ ,‬התעניינתי מזה‬ ‫זמן באופן שבו הערכים והאידאולוגיה המאפיינים את חיי הקיבוץ באו לידי ביטוי בתכנון בתי המגורים בו‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬בבואי לבקר את משפחתי המתגוררת בקיבוץ‪ ,‬נדהמתי לראות את השינויים שחלו בבתי‬ ‫המגורים‪ ,‬שהפכו גדולים ומפוארים‪ ,‬ואת השינויים שחלו בשטחים הפתוחים‪ ,‬שהפכו מקוטעים ומגודרים‪.‬‬ ‫במהלך לימודי לתואר מוסמך באוניברסיטה העברית‪ ,‬עסקתי בנושא בכמה הזדמנויות – בחנתי את הקשר בין‬ ‫האידאולוגיה לבין התפתחות דירת המגורים הקיבוצית בשנותיה הראשונות של התנועה הקיבוצית במסגרת‬ ‫לימודי גאוגרפיה היסטורית; ניתחתי את הקשר בין ערכי הדיירים לבין השינויים שחלו בעיצוב דירת המגורים‬ ‫הקיבוצית בעשור הראשון של המאה ה‪ 21-‬במסגרת לימודי תכנון מנקודת מבטן של קבוצות שונות‬ ‫באוכלוסייה‪ .‬המחקר הנוכחי מהווה המשך‪ ,‬הרחבה והעמקה של עבודות אלו‪.‬‬ ‫לעריכת המחקר תרמו רבות פרופ' ארזה צ'רצ'מן ופרופ' ערן רזין שהנחו אותי במהלך הכתיבה‪ ,‬ועל כך נתונה‬ ‫להם תודתי‪ .‬כמו כן‪ ,‬ברצוני להודות למרואיינים השונים שהקדישו מזמנם והיו נכונים להיפגש עמי‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪13‬‬ ‫תכנון ועיצוב בית המגורים כביטוי של תפיסות ערכיות וחברתיות‬ ‫ערכים והשתקפותם בתכנון הבית‬ ‫ערכים הם פועל יוצא של התרבות השלטת‪ .‬תרבות היא מערכת מאורגנת של משמעויות משותפות ותפיסות‬ ‫מסורתיות המובעות בדרכים סמליות‪ ,‬שבעזרתן אנשים מתקשרים‪ ,‬חולקים ומפתחים את הידע שלהם ואת‬ ‫עמדותיהם כלפי החיים )‪ .(Geertz, 1973‬דאגלס )‪ (1966‬רואה את התרבות כמערכת קבוצתית של ערכים‬ ‫ציבוריים ומתוקננים‪ .‬לדבריה‪ ,‬התרבות יוצרת קטגוריות ודפוסים שבהם מסודרים רעיונות וערכים‪ .‬קטגוריות‬ ‫אלה הן ציבוריות ולא ניתנות לשינוי בנקל )‪ .(Douglas, 1966‬בדומה לכך‪ ,‬הול )‪ (1966‬אומר כי התרבות‬ ‫מוגדרת במונחים של משמעויות משותפות‪ ,‬מאחר שאנשים מפרשים את העולם בדרכים דומות )‪.(Hall, 1966‬‬ ‫הבית אינו רק מבנה פיזי‪ .‬מושג הבית קשור במגורים‪ ,‬במשפחה‪ ,‬במקום מקלט‪ ,‬בזהות עצמית ועוד‪ .‬הבית‬ ‫מהווה את הממשק בין החברה ובין היחיד‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש צורך לבחון את בית המגורים במבט מורכב‪ ,‬המתחשב‬ ‫גם באינטראקציה בין הייצוג הפיזי של הבית ובין היחסים החברתיים המתקיימים בו ובסביבתו‪ .‬בית אינו רק‬ ‫מקום מגורים עבור האדם‪ ,‬אלא טומן בחובו משמעויות רבות נוספות ומסייע בהגדרת זהותו העצמית של‬ ‫האדם המתגורר בו )‪.(Mallett, 2004‬‬ ‫הניסיון האישי של האדם משפיע אף הוא על הדרך בה האדם בונה את ביתו‪ ,‬והיסטוריית המגורים האישית‬ ‫חיונית להבנת המשמעות שמייצג הבית בהווה )‪ .(Perkins and Thorns, 2000‬מאסי )‪ (1992‬טוענת שזיכרון‬ ‫העבר מהווה כלי חשוב בעיצוב ההווה‪ .‬האופן בו האדם זוכר את העבר‪ ,‬את בית הילדות או השכונה שהתגורר‬ ‫בהם לפני שנים ‪ ,‬אינו מדויק אלא מושפע מרגשות ותחושות‪ .‬זיכרון זה יכול להיות‪ ,‬אם כן‪ ,‬נוסטלגי ורומנטי‬ ‫או ביקורתי‪ .‬לטענתה‪ ,‬הדרך בה אנו זוכרים את העבר משפיעה על עיצוב בית המגורים שלנו בהווה ) ‪Massey,‬‬ ‫‪ .(1992‬טענה זו משתלבת בגישה המוצגת על ידי רפפורט ודוסון )‪ ,(1998‬ולפיה הבית מגלם בתוכו נורמות‬ ‫תרבותיות לצד פנטזיות אינדיבידואליות‪.‬‬ ‫חוקרים רבים רואים בבית המגורים ביטוי וסמל לעצמי‪ .‬הבית‪ ,‬על עיצובו החיצוני ובעיקר הפנימי‪ ,‬מהווה‬ ‫ביטוי לזהות העצמית של מי שמתגורר בו )‪ .(Després, 1991‬הבית מייצג את הזהות הראשונית והבסיסית של‬ ‫האדם‪ ,‬לפני הכפר‪ ,‬העיר‪ ,‬המעגל החברתי‪ ,‬הסביבה המקצועית והמדינה )‪ .(Mallett, 2004‬לפי טאקר )‪(1994‬‬ ‫הבית הוא מקום שבו‪ ,‬בפשטות‪ ,‬אנשים מרגישים בנוח ויכולים לבטא בחופשיות את הערכים הפרטיים שלהם‬ ‫ואת זהותם העצמית )‪ .(Tucker, 1994‬ואכן‪ ,‬הבית מוזכר בספרות פעמים רבות כמקום מפלט פרטי‪ ,‬המנוגד‬ ‫למרחב הציבורי שנשלט על ידי חוקים ונורמות חברתיות‪ .‬במובנים אלו הבית מספק ביטחון ושליטה‪.‬‬ ‫חולן ואוזקי )‪ (2004‬טוענים כי אנו מעדיפים דברים מסוימים על פני אחרים משום שאנו מאמינים שאלו‬ ‫תורמים יותר להשגת מטרותינו והגשמת הערכים שלנו‪ .‬העדפות אינן ניטרליות‪ ,‬אלא הן פועל יוצא של תפיסות‬ ‫ואמונות ערכיות )‪.(Coolen and Ozaki, 2004‬‬ ‫רפפורט )‪ (1981‬מחלק את המרכיבים של בית המגורים לשני סוגים )‪:(Rappoport, 1981‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪‬‬ ‫מרכיבים קבועים – מרכיבים בסיסיים שמשתנים לאט או לעתים רחוקות‪ .‬כאן נכללים אלמנטים‬ ‫מבניים או אדריכליים כגון קירות‪ ,‬תקרות ורצפות‪ ,‬כולל הטיפול הדקורטיבי בהם והגימורים‪.‬‬ ‫בחברות מפותחות המרכיבים הקבועים נשלטים ומפוקחים על ידי חוקים ותקנות בנייה‪ .‬ארנצן )‪(2002‬‬ ‫טוענת כי הקשיים הפיזיים‪ ,‬הכלכליים והפוליטיים שבשינוי מרכיבים אלו גורמים לכך שהערכים‬ ‫הקשורים בהם הם חברתיים‪ ,‬ארגוניים‪ ,‬תרבותיים ומוסדיים ולא ערכים אישיים של הפרט‬ ‫)‪ .(Ahrentzen, 2002‬הרעיונות והאמונות החברתיות המזוהים עם בית המגורים מושפעים פעמים‬ ‫רבות מן התרבות הפופולרית ואמצעי השיווק הדומיננטיים בחברה המודרנית‪ ,‬אולם השפעה זו אינה‬ ‫פשוטה או ישירה‪ .‬הבחירות שאנו עושים בקשר לבית שלנו מושפעות מגורמים תרבותיים וכלכליים‪,‬‬ ‫אך לא תמיד יש באפשרותנו לממש בחירות אלו במלואן‪ .‬זאת מהסיבה הפשוטה שבין אם מדובר‬ ‫בבניית בית חדש או בקניית בית קיים‪ ,‬אנו כפופים להחלטות של יזמים‪ ,‬מתכננים עירוניים‪,‬‬ ‫אדריכלים‪ ,‬רשויות מקומיות‪ ,‬חוקים ותקנות בנייה ועוד )‪.(Chapman and Hockey, 1999‬‬ ‫‪‬‬ ‫מרכיבים חצי‪-‬קבועים – אלמנטים המציגים את זהותו של הדייר בחלל הפיזי‪ ,‬אשר ניתן לשנות אותם‬ ‫בקלות ובמהירות‪ .‬בין מרכיבים אלו ניתן לציין את ארגון וסידור הרהיטים‪ ,‬תאורה‪ ,‬צמחים‪ ,‬וילונות‪,‬‬ ‫חפצים אישיים כדוגמת תמונות ומזכרות וכן הלאה‪ .‬מרכיבים אלו משקפים את זהות הדיירים יותר‬ ‫מאשר המרכיבים הקבועים‪ ,‬בגלל שהם עשירים במשמעות אישית‪ .‬הצגתם של חפצים אלו מהווה‬ ‫תזכורת של המשפחה‪ ,‬חברים ומבנים חברתיים אחרים )‪ .(Després, 1991‬עיצוב פנים הבית מבטא‬ ‫את טעמו ויכולתו של בעל הבית ושותפיו לעיצוב‪ .‬הוא כולל השפעות ודוגמאות שעמדו לפניו ומצאו חן‬ ‫בעיניו‪ ,‬ביקורת על בתים אחרים שאינם לטעמו‪ ,‬הדברים שהוא רוצה לראות מול עיניו‪ ,‬צורכים‬ ‫מיוחדים לו‪ ,‬וכן‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גם את הדימוי שהוא רוצה להקרין בפני אורחיו‪ .‬יש בכך משום מידה רבה‬ ‫של חיקוי השכן‪ ,‬ויחד עם זה גם הבלטת הייחוד של בעלי‪-‬הבית )ליבנה ואלמוג‪.(2008 ,‬‬ ‫חולן והוקסטרה )‪ (2001‬רואים במרכיבים אלו את נקודת הפתיחה של המחקר בדבר משמעותו של בית‬ ‫המגורים‪ .‬לדבריהם‪ ,‬מרבית המחקרים הקודמים בתחום התייחסו לבית המגורים בגישה הוליסטית ולא בחנו‬ ‫את מרכיביו הספציפיים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מחקר המתמקד באחד מסוגי המרכיבים‪ ,‬או אפילו במרכיב ספציפי‪,‬‬ ‫ובוחן את המשמעות שהדיירים מעניקים לו באמצעות ריאיון איתם‪ ,‬יכול לשפוך אור על התפקידים הגלויים‬ ‫והסמויים של החלל הביתי‪ .‬התפקידים הגלויים של החלל משקפים את הפעילויות היומיומיות בבית‬ ‫והתפקידים הסמויים משקפים את האמונות והערכים של דיירי הבית‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬מספר חדרי השינה בבית‬ ‫משקף את הצורך במקום לשינה‪ ,‬משחק‪ ,‬לימודים ועוד עבור כל אחד מבני המשפחה‪ .‬זהו התפקיד הגלוי הבא‬ ‫לידי ביטוי בפעילויות המתרחשות בחדרי השינה‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬מספר חדרי השינה משקף את הצורך של בני‬ ‫המשפחה בפרטיות ואת הנורמות שלהם ביחס לזכאות לפרטיות‪ .‬זהו התפקיד הסמוי המשקף את הערכים של‬ ‫בני המשפחה )‪.(Coolen and Hoekstra, 2001‬‬ ‫תפיסות תרבותיות משפיעות על הדרך שבה אנשים מתנהגים‪ ,‬כמו גם על הדרך בה מעוצב בית המגורים‪ .‬אמנם‬ ‫לא ניתן להבחין בתרבות עצמה באופן ישיר מעיצוב ותכנון בית המגורים‪ ,‬אבל ניתן לגלות אותה דרך גילוי‬ ‫המשמעויות הסמליות והגלויות של מרכיבי בית המגורים )‪.(Coolen and Ozaki, 2004‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪15‬‬ ‫כך לדוגמה השתנה בשנים האחרונות עיצובו של בית המגורים באנגליה מחדרים נפרדים לחלל פתוח בו הסלון‪,‬‬ ‫המטבח וחדר האוכל מתחברים זה לזה‪ .‬הדבר מרמז על כך שהגבולות המסורתיים בחלל הביתי אינם תקפים‬ ‫עוד‪ ,‬ומכאן על שינוי בערכים של המעמד הבינוני‪ 1.‬על מנת להבין את משמעותו של החלל הפתוח ראיינו אוזקי‬ ‫וחולן )‪ (2004‬דיירים של דירות לופט בלונדון‪ ,‬באזור תעשייתי לשעבר )‪ .(Isle of Dogs‬מן המחקר עולה כי‬ ‫הדיירים היו בעלי השקפה חברתית ליברלית ביחס לקשרים בין בני הבית ובחרו בדירה בעלת חלל פתוח הואיל‬ ‫והאמינו בחלוקת מטלות שוויונית‪ ,‬ולא רצו להדיר את אחד מבני הבית )על‪-‬פי‪-‬רוב האישה( מאירועים‬ ‫חברתיים בגלל מטלות האירוח‪ .‬כלומר‪ ,‬התרבות והערכים החברתיים והשוויוניים של הדיירים השתקפו‬ ‫במרכיבים הקבועים של הבית‪ .‬המסקנה היא כי תרבות ליברלית לצד ערכים ונורמות הדוגלים ביחסים‬ ‫שוויוניים בין המינים )תפקידים סמויים( עשויים להביא לשימוש בחלל פתוח לפעילויות כמו בישול משותף‪,‬‬ ‫אירוח ותקשורת )תפקידים גלויים( )‪.(Ibid‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪16‬‬ ‫לעומת בית המגורים באנגליה הויקטוריאנית שהתאפיין בחלוקה נוקשה בין החדרים על פי תפקודיהם )ציבורי‪/‬פרטי( ועל פי‬ ‫המשתמשים בהם )נשים‪ /‬גברים‪ /‬ילדים או אדונים‪ /‬משרתים(‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫שינויים בדפוסי מגורים כביטוי של שינוי חברתי ותרבותי‬ ‫בית המגורים הוא תפיסה תלוית תרבות‪ .‬כאשר התרבות משתנה‪ ,‬משתנות גם העדפות המגורים‪ .‬לפיכך‪ ,‬בית‬ ‫המגורים‪ ,‬כהמחשה פיזית של מסורות תרבותיות וקשרים חברתיים‪ ,‬הוא דינמי והשתנותו היא תגובה בלתי‬ ‫נמנעת להשתנות של צורכי משק הבית‪ ,‬הקשורים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהיבטים סוציו‪-‬אקונומיים שונים‪ .‬שינוי אופן‬ ‫המגורים‪ ,‬כמו מעבר או שיפור התנאים בבית הקיים‪ ,‬הוא תוצאה של חיפוש אחר סביבת מגורים הולמת יותר‬ ‫)‪.(Mai and Shamsuddin, 2008‬‬ ‫השינויים באופן המגורים‪ ,‬כמו גם המוטיבציה לשינוי‪ ,‬קשורים במאפיינים כגון התנהגות‪ ,‬תרבות‪ ,‬מעמד סוציו‪-‬‬ ‫אקונומי ומרחב )‪ .(Turgut, 2001‬מאפיינים התנהגותיים קשורים בפרטיות‪ ,‬טריטוריה ומרחב אישי ובאים‬ ‫לידי ביטוי בתכנית הבית‪ ,‬חדרים מיוחדים‪ ,‬גינה ועוד‪ .‬מאפיינים אלו מגדירים את השימוש בחלל ואת הקוד‬ ‫החברתי המצופה מהדיירים ומהשכנים‪ .‬מאפיינים סוציו‪-‬אקונומיים מוגדרים על ידי מדדים של הכנסה‬ ‫והשכלה‪ .‬אלו קובעים את היכולת האישית של הפרט ליצור או לשנות את סביבת מגוריו ואת המוטיבציה שלו‬ ‫לעשות כך )‪ .(Mai and Shamsuddin, 2008‬מאפיינים תרבותיים קשורים בנורמות חברתיות‪ ,‬אורח חיים‬ ‫ומבנה משפחתי‪ .‬מאפיינים מרחביים קשורים למרכיבים הפיזיים של הבית כגון גודל‪ ,‬מיקום וצורה ולאיכויות‬ ‫אסתטיות כגון איכות חומרי הבנייה ועיצוב הפנים )‪.(Turgut, 2001‬‬ ‫וויליאמס )‪ (1987‬חקר את ביטוייה של התרבות האנגלית הויקטוריאנית בתכנון בית המגורים‪ .‬לטענתו השימוש‬ ‫בבית והפריסה המרחבית שלו השתנו בהתאם לתמורות המעמדיות ובמבנה המשפחה‪ .‬בתקופה הויקטוריאנית‬ ‫ההיררכיה המעמדית והיחסים החברתיים הנוקשים בתוך המשפחה השתקפו בעיצוב החלל הביתי ובשימושיו‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬החלוקה המגדרית הנוקשה של העבודה בתקופה זו הגבילה את הנשים לחלקיו האחוריים של בית‬ ‫המגורים ואת הגברים לחלקיו הקדמיים‪ .‬החלוקה הנוקשה בין מבוגרים לילדים ובין בני המשפחה לזרים‬ ‫השתקפה בכך שמבוגרים ואורחים נכנסו לבית מן הדלת הקדמית‪ ,‬בעוד שילדים‪ ,‬עובדים וסוחרים נכנסו לבית‬ ‫מאחור‪ .‬כאשר נשים מן המעמד הבינוני לקחו על עצמן את תפקידי משק הבית והשימוש במשרתים נשאר נחלתו‬ ‫של המעמד הגבוה בלבד‪ ,‬משפחות מן המעמד הבינוני פיתחו יחסים פחות רשמיים בין גברים ונשים ובין הורים‬ ‫וילדים‪ .‬שינוי זה הביא להיעלמותו של חדר האוכל מבית המגורים והעברתן של הארוחות אל המטבח‬ ‫)‪ .(Williams, 1987‬במילים אחרות‪ ,‬ההפרדה בין החדרים בבית המגורים הויקטוריאני‪ ,‬ביטאה השקפה‬ ‫תרבותית וערכית בנוגע ליחסים החברתיים בתוך משק הבית ומחוצה לו‪ .‬כאשר הערכים התרבותיים השתנו‪,‬‬ ‫השתנה גם בית המגורים‪.‬‬ ‫לצד השינוי התרבותי והערכי ניתן למצוא לעתים שמירה על חלק מן המאפיינים של התרבות המקורית‪ .‬אינס‪-‬‬ ‫גוני ו‪-‬וויינמן )‪ (2008‬עקבו אחר השינויים בתכנון דירות מגורים באנקרה שבתורכיה לאורך המאה ה‪ .20-‬לצד‬ ‫שינויים משמעותיים מצאו החוקרים גם שמירה על מאפייני מגורים תורכיים מסורתיים מן המאה ה‪.19-‬‬ ‫המבנה המרחבי של דירות המגורים שנבנו בסוף המאה ה‪ 20-‬התבסס על חללי מעבר בין החלקים הציבוריים‬ ‫והפרטיים של הבית‪ ,‬מבנה שנמצא במחקרים קודמים כמאפיין של הבית התורכי המסורתי‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬ ‫בשנות ה‪ 90-‬חל שינוי בדירות שהפכו מופנמות יותר‪ ,‬ובנוסף כללו מטבח גדול יותר המחובר לסלון‪ .‬לטענת‬ ‫החוקרים‪ ,‬השינוי בתכנון הדירה משקף את השינוי במבנים המשפחתיים והחברתיים בחברה בתורכיה בתקופה‬ ‫זו‪ .‬ממחקר זה עולה כי שינוי בתכנון האדריכלי יכול לשקף שינוי חברתי ותרבותי מאחר שהתכנון האדריכלי‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪17‬‬ ‫מייצג את האופן בו אנשים עושים שימוש בחלל הביתי‪ .‬כאשר החברה משתנה‪ ,‬משתנה גם המורפולוגיה של‬ ‫הדירה‪ .‬לפיכך כאשר משווים מספר רב של דירות ניתן לדון בשינוי ביחס לשינויים חברתיים ותרבותיים )‪Ince-‬‬ ‫‪.(Guney and Wineman, 2008‬‬ ‫קולורדו‪-‬מנספלד )‪ (1994‬חקרה את הקשר בין המטמורפוזה האדריכלית שהתרחשה בכפר בצפון אקוודור ובין‬ ‫השינוי במסורות תרבותיות קיימות‪ .‬מחקרה בחן קבוצה של סוחרים שזכו להצלחה כלכלית‪ ,‬אשר ניסו לרכוש‬ ‫יוקרה מקומית ולהציג את השינוי במעמדם הכלכלי והחברתי באמצעות שימוש בסגנון אדריכלי חדש ומודרני‪,‬‬ ‫שהתבטא גם בצריכת משאבים ומותרות מופגנת‪ ,‬בשונה מהמקובל בכפר‪ .‬קבוצות אחרות בקהילה נטו להדגיש‪,‬‬ ‫כתגובה לכך‪ ,‬את חזרתם לסגנון הארכיטקטוני הישן‪ ,‬הכולל תהליך בנייה קולקטיבית באמצעות עבודה הדדית‪,‬‬ ‫בכדי להדגיש את הסולידריות שלהן עם הקהילה‪ .‬מן המחקר עלה כי השגת יוקרה באמצעות צריכה בולטת‬ ‫ומוגברת אינה זוכה בהכרח בהערכתם של תושבי השכונה‪ .‬צריכת המשאבים עלולה לעורר סלידה בקהילה‪,‬‬ ‫שרוב חבריה מחזיקים עדיין בערכים חברתיים המסתייגים מצריכה ומכלכלת שוק ) ‪Colloredo-Mansfeld,‬‬ ‫‪.(1994‬‬ ‫שימוש בסגנון אדריכלי חדש יכול להפוך לסמל של זהות קבוצתית חדשה‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬הסגנון האדריכלי‬ ‫משמש כאמצעי תקשורת‪ ,‬שמחצין את הזהות הקבוצתית ומבסס את הגבולות בין "הם" ו"אנחנו"‪ .‬כך‪ ,‬חברי‬ ‫הקבוצה והאנשים שמחוץ לה יכולים למקם האחד את השני בתוך יחידות חברתיות מסוימות ) ‪Rappoport,‬‬ ‫‪ .(1981‬קבוצות חזקות‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬יכולות להפוך את הסגנון האדריכלי‪ ,‬שבאמצעותו הן מבחינות את עצמן‪,‬‬ ‫לבלתי נגיש לאחרים‪ ,‬על ידי שימוש בחומרי בנייה ומוצרים יקרים מאוד )‪.(Klaufus, 2000‬‬ ‫המפרי )‪ (1997‬בחן את אופן בחירת ועיצוב המגורים של קבוצה שהתגבשה בשנים שלאחר השינוי במשטר‬ ‫הקומוניסטי ברוסיה‪ ,‬המכנה עצמה "רוסים חדשים"‪ .‬חבריה מבדילים את עצמם מיתר האוכלוסייה באמצעות‬ ‫גילם הצעיר‪ ,‬שגשוגם הכלכלי‪ ,‬עבודתם במקצועות פיננסיים‪ ,‬ואורח החיים המערבי שלהם‪ .‬לטענתו‪ ,‬הם מנסים‬ ‫לשפר את מעמדם החברתי באמצעות ביטוי אדריכלי חדש‪ ,‬המבוסס על העתקת סוגי מגורים קיימים באירופה‬ ‫והתאמתם‪ .‬האמפרי מציין כי המודל הארכיטקטוני שנבחר צריך להיות שונה ומודרני בכדי להדגיש את הזהות‬ ‫החדשה של הקבוצה ולהבדיל אותה מהאחרים‪ .‬אולם בו זמנית הביטוי הארכיטקטוני חייב להיות מוכר דיו כדי‬ ‫שהאחרים יוכלו להבין אותו והקבוצה תוכל לזכות בכבוד והערכה מצד יתר האוכלוסייה‪ .‬הביטוי האדריכלי בו‬ ‫בחרו "הרוסים החדשים" קשור באופן הדוק במערביות‪ ,‬במותרות ובמחיר המגורים‪ .‬אין זה מפתיע‪ ,‬שכן הזהות‬ ‫החדשה של הקבוצה מתבססת בעיקר על הישגים כלכליים )‪.(Humphrey, 1997‬‬ ‫הביטוי האדריכלי של בית המגורים יכול לשמש גם להבחנה בין פרטים בתוך אותה קבוצה‪ ,‬ולא רק להבחנה בין‬ ‫קבוצות חברתיות שונות‪ .‬אדריכלות בית מגורים יכולה לסייע בקביעת מעמד וריבוד חברתי‪ ,‬כאשר משק בית‬ ‫אינדיבידואלי מבדיל את עצמו מן הקבוצה באמצעות הטעם והעיצוב המקוריים של ביתו )‪.(Hannerz, 1992‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬סטייה מן הסטנדרט אינה תמיד חיובית בהכרח‪ ,‬משום שהיא גוררת פעמים רבות הערכה שלילית‬ ‫מצד הסביבה )‪ .(Colloredo-Mansfeld, 1994‬לדברי הנרץ )‪ ,(1992‬תחרות בסגנון או בטעם היא מאפיין של‬ ‫חברות מורכבות‪ ,‬שבהן רוב הקשרים החברתיים נוצרים על בסיס הכישרון האישי של האדם )‪.(Hannerz 1992‬‬ ‫מייסדי הקיבוץ בחרו להשתית את אורח חייהם על ארבעה ערכי יסוד‪ :‬שיתוף בקניין ובכל תחומי החיים‪,‬‬ ‫ערבות הדדית )שמשמעותה אחריות מלאה של הקיבוץ לרווחתם של חבריו(‪ ,‬שוויון בין החברים )שהתבטא בין‬ ‫‪18‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫השאר בהקצאה שוויונית של התגמולים הכלכליים ללא קשר לגובה התרומה האישית לקיבוץ(‪ ,‬ושוויון זכויות‬ ‫בתהליך קבלת ההחלטות‪ .‬ערכים אלו מייצגים את "תעודת הזהות" הייחודית של הקיבוץ‪ .‬לפידות‪ ,‬אפלבאום‬ ‫ויהודאי )‪ (2006‬במחקרם "הקיבוץ בסביבה משתנה – בין הישרדות לשמירת ערכים" ממפים את ערכי היסוד‬ ‫והעקרונות המבניים שהרכיבו את הדגם המקורי של הקיבוץ ומנתחים את התמורות שהתרחשו בדגם זה מאז‬ ‫ועד היום‪ .‬לטענתם‪ ,‬למרות שהקיבוץ עבר במהלך שנות קיומו שינויים רבים‪ ,‬עוצמת השינויים המתבקשים‬ ‫היום‪ ,‬בניגוד לעבר‪ ,‬עלולה לפגוע בערכי היסוד המגדירים את זהותו הייחודית‪ .‬משום כך נדרש הקיבוץ‪ ,‬אם‬ ‫ברצונו לשמר את יסודותיו הערכיים‪ ,‬למצוא איזון מחודש בין כל מרכיביו‪ .‬על אף כי השינויים מתרחשים בכל‬ ‫המגזר הקיבוצי בכיוון כללי דומה‪ ,‬התוצאה אינה אחידה‪ ,‬משום שהנסיבות שבהן מתרחשות התמורות שונות‬ ‫מקיבוץ אחד למשנהו )לפידות ואח'‪.(2006 ,‬‬ ‫מחקרם של טופל ובן רפאל )‪ (2006‬כלל מדגם של ‪ 34‬קיבוצים שביחד ייצגו את התק"ם בכללותה‪ .‬בכל אחד‬ ‫מקיבוצי המדגם נבחנו יוזמות שינוי‪ ,‬דיונים‪ ,‬תהליך קביעת ההחלטות ודפוסי יישום‪ .‬חלק אחר של המחקר‬ ‫התמקד בשאלה כיצד תופסים החברים את ההשתנות המתרחשת‪ .‬ממצאי המחקר מראים שהקיבוצים‬ ‫השמרניים יותר הם גם האיתנים יותר מבחינה דמוגרפית וכלכלית כאחד‪ .‬משבר השינוי בקיבוצים מתקשר‬ ‫בבירור עם מצב דמוגרפי וכלכלי קשה‪ .‬עוד היבט של השתנות הקיבוץ מתבטא בתהליך של התרחבות ניכרת‬ ‫במגוון הדפוסים שהקיבוצים מייצגים‪ .‬ללא קשר לסיבת גיוון המודלים‪ ,‬התוצאה של תהליכים כלליים אלה‬ ‫היא הפיכתה של המציאות הקיבוצית ליותר ויותר פלורליסטית‪.‬‬ ‫שינוי במרכיבים הפיזיים של בית המגורים יכול‪ ,‬אם כן‪ ,‬להעיד על שינוי תרבותי או חברתי מסוים‪ ,‬ולהעיד על‬ ‫היחסים בין הפרטים השונים בקבוצה‪ .‬בחינת השתנות הביטוי האדריכלי של דירות המגורים בקיבוץ תוכל‬ ‫לספק מידע על השינוי התרבותי בקיבוץ וכן לסייע בהערכת היחסים החברתיים בין חברי הקיבוץ‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪19‬‬ ‫שינויים תכנוניים‪ ,‬ערכיים ומבניים בקיבוץ‬ ‫שינויים באורחות החיים בקיבוץ‬ ‫עד שנות ה‪ 80-‬היה הקיבוץ מופת של קהילה שיתופית השואפת לקיים שוויון מהותי בין חבריה בכל היבטי‬ ‫החיים‪ .‬דגם זה כלל מוסדות של דמוקרטיה ישירה ‪ -‬אסיפה כללית ריבונית וועדות ציבוריות מתחלפות‬ ‫ונבחרות המנהלות את התחומים השונים של הפעילות החברתית‪ ,‬הכלכלית והציבורית‪ .‬כמו כן התאפיין‬ ‫המודל הקיבוצי בהיעדר מוחלט של תמורה כספית דיפרנציאלית‪ .‬התקציבים הפרטיים המוקצבים על ידי‬ ‫הכלל היו שוויוניים לגמרי‪ ,‬וצרכים רבים של החברים סופקו ישירות על ידי הקיבוץ עצמו‪ .‬חדר האוכל‬ ‫המשותף היה המרכז הסמלי של החיים הציבוריים‪ ,‬ופילוסופיה חינוכית מרחיקת לכת בשאיפותיה הדריכה‬ ‫מערכת מורכבת של מבנים חינוכיים שיתופיים‪ :‬בתי תינוקות‪ ,‬פעוטונים‪ ,‬גני ילדים‪ ,‬כיתות‪ ,‬בתי ספר אזוריים‬ ‫ועוד‪ .‬המטרה המוצהרת של הקיבוץ הייתה לעצב דור של "בני אדם חברתיים" שיפנימו את חיי השיתוף‬ ‫כמסגרת הטבעית )טופל‪ ,‬בן רפאל‪.(2006 ,‬‬ ‫בעשרים השנים האחרונות חלה האצה בשילובם של שינויים ארגוניים וחברתיים במערכת החיים בקיבוצים‪.‬‬ ‫הסיבות לשינויים אלו רבות‪ ,‬אך שתיים מהן בולטות במיוחד‪ .‬הראשונה היא היחלשות האידאולוגיה‬ ‫השיתופית‪ ,‬והשנייה היא המשבר הכלכלי שפקד בשנות השמונים של המאה ה‪ 20-‬את המדינה כולה ולא פסח‬ ‫על התנועה הקיבוצית‪ .‬התוכנית הכלכלית לייצוב המשק משנת ‪ ,1985‬שנועדה לבלום את האינפלציה הדוהרת‪,‬‬ ‫הביאה לעליית הריבית במשק לממדים עצומים‪ ,‬והקיבוצים שנשענו על מקורות הון חיצוניים בשיעור גבוה‬ ‫יחסית נקלעו למשבר כספי חמור‪ .‬משבר זה הוחמר בעקבות העובדה שהממשלה )כבר לאחר מהפך ‪(1977‬‬ ‫הסירה את מרבית ההגנות המוסדיות שניתנו בעבר לקיבוצים בשל המשימות הלאומיות שמילאו‪ .‬עד מהרה‬ ‫מצאו עצמם הקיבוצים בסביבה חדשה‪ ,‬בה היו חשופים לתחרות כמו כל ארגון כלכלי‪-‬עסקי אחר‪ ,‬וכל זאת‬ ‫ללא היוקרה החברתית שהעניקה להם בעבר את הלגיטימציה הציבורית שלהם )פלגי ואורחן‪.(2008 ,‬‬ ‫המשבר הכלכלי השפיע על הקיבוצים באופנים שונים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫חברי קיבוצים הביעו חוסר אמון ביכולתו של הקיבוץ להתאושש מהמשבר ולקיים את הערבות‬ ‫ההדדית בין חבריו‪ ,‬והתרחשה עזיבה מסיבית של צעירים שביקשו להבטיח את עתידם‪ .‬מצב זה יצר‬ ‫משבר דמוגרפי וריחפה סכנה על עתיד קיומם של קיבוצים שונים )לפידות ואח'‪.(2006 ,‬‬ ‫‪‬‬ ‫חברי קיבוצים החלו להעלות דרישות להגדיל את מרחב ההשפעה שלהם על פרנסתם ועל זכויות‬ ‫הקניין שלהם‪ ,‬על חשבון הקניין המשותף )בן רפאל‪.(1996 ,‬‬ ‫‪‬‬ ‫התנועות הקיבוציות איבדו ממעמדן והתקשו לסייע לקיבוצים במצב קשה‪ .‬הדבר הביא לכך שכל‬ ‫קיבוץ נאלץ להתמודד עם המשבר בעצמו‪ ,‬מה שיצר דיפרנציאציה בין קיבוץ לקיבוץ הן מהפן הכלכלי‬ ‫והן מהפן החברתי )פווין‪.(2008 ,‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקיבוצים נחשפו אל העולם החיצוני כתוצאה מהכנסת גורמי הון פרטיים כשותפים במפעלים‬ ‫קיבוציים‪ ,‬שירותים פנימיים שניתנו עד כה רק לחברי הקיבוץ נפתחו ללקוחות חיצוניים‪ ,‬בתים‬ ‫הושכרו לדיירי חוץ וחברים החלו לפתח יוזמות עסקיות בתוך הקיבוץ‪ .‬כל זאת על רקע המצב הכלכלי‬ ‫הקשה והרצון להכניס הון חיצוני לקיבוץ‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪‬‬ ‫יציאת חברים )בעיקר בעלי כושר השתכרות גבוה( לעבודה מחוץ למשק כשכירים תרמה לפערים‬ ‫שהחלו להיווצר בתרומתם של חברים שונים לכלכלה המשותפת של הקיבוץ‪ .‬כך נוצר לו ריבוד תוך‪-‬‬ ‫קיבוצי המבוסס על תרומה כלכלית של החבר לקיבוץ )בן רפאל‪ .(1996 ,‬הלכידות החברתית נפגעה‬ ‫מכך‪ ,‬וחברים שהכניסו משכורות גבוהות לקופת הקיבוץ החלו לדרוש תגמולים כספיים על תרומתם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מהבחינה המרחבית‪-‬תכנונית הבנייה החדשה הופסקה כמעט כליל בשנים שלאחר פרוץ המשבר‪ .‬כמו‬ ‫כן הופסקה פעילותם של מבני ציבור שונים ששירתו את הקהילה לאורך השנים ‪ -‬חדר האוכל‪,‬‬ ‫מכבסה‪ ,‬מחסן בגדים ועוד‪ .‬מנגד הורחבה פעילותם של מוסדות צריכה כגון מרכולית‪ ,‬כל‪-‬בו ומוסדות‬ ‫אחרים‪ .‬נוצרה תנועה גוברת של יוצאים ונכנסים לקיבוץ‪ ,‬מה שתרם עוד לפתיחתו של הקיבוץ כלפי‬ ‫חוץ‪.‬‬ ‫השינוי חולל תמורות מרחיקות לכת בתחומי העבודה‪ ,‬הניהול והביטחון הסוציאלי של החברים )פלגי וזמיר‪,‬‬ ‫‪ .(2008‬במישור החברתי הקיבוץ נאלץ להתחרות עם צורות יישוב אחרות על משיכת תושבים חדשים‬ ‫לשורותיו‪ .‬על כן עליו להתאים את עצמו לציפיות של חבריו ושל מועמדים חדשים להתיישבות‪ ,‬בין היתר על‬ ‫ידי מתן עצמאות רבה יותר לפרט בקביעת אורחות חייו‪ ,‬מקום עבודתו‪ ,‬מרכיבי הצריכה וזכויות הקניין שלו‪,‬‬ ‫או במילים אחרות על ידי הגמשת כל העקרונות המגדירים את זהותו הייחודית של הקיבוץ )לפידות ואח'‬ ‫‪.(2006‬‬ ‫שור )‪ (2007‬מונה במאמרו הביקורתי גורמים נוספים‪ ,‬תוך‪-‬קיבוציים בעיקר‪ ,‬שהביאו לשינויים ולמגמת‬ ‫ההפרטה בקיבוצים‪ .‬בין השאר הוא טוען כי‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הערכים המרכזיים של הקיבוץ והתנועה לא הועברו לדורות הצעירים ולא הופנמו על ידם‪ .‬מלבד זאת‪,‬‬ ‫לא היה מי שינחיל את אותם ערכים לחברים החדשים שהצטרפו עם השנים לקיבוץ דרך נישואין‬ ‫ובדרכים אחרות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫"החזקים" ‪ -‬אלה הממלאים את התפקידים המרכזיים בקיבוץ‪ ,‬הבינו כי יש להם הזדמנות להרוויח‬ ‫אם הקיבוץ יעבור להפרטה‪ .‬הם אלה שהכתיבו את הליך קבלת ההחלטות במעבר להפרטה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התנועה הקיבוצית ומחלקותיה פעלו כדי לקדם תהליכים של פירוק השותפות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תומכי השיתוף לא השכילו להסביר כיצד ניתן לשנות את אורחות החיים מבלי לפגוע בקיבוץ‬ ‫השיתופי‪ ,‬לכן נתפסו כ"שמרנים"‪ .‬לעומתם נתפסו ה"מפרקים"‪ ,‬מחוללי השינוי‪ ,‬כמחדשים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תהליכי השוק החיצוניים והגלובליזציה הביאו לכדי הכרה כי בעידן כזה ישרדו רק ארגונים מופרטים‪,‬‬ ‫ושהפרטה פירושה יעילות ויכולת שרידות טובה יותר‪.‬‬ ‫גורמים אלה הביאו את התנועה הקיבוצית‪ ,‬הקיבוצים עצמם ואת מוסדות המדינה לתובנה כי כדי להמשיך‬ ‫להתקיים במסגרת קיבוצית יש לבצע שינויים כלשהם באורחות החיים ולהתאימם למציאות הפנימית‬ ‫והחיצונית המשתנה‪ .‬יש להפוך שינוי זה‪ ,‬שבחלק מהקיבוצים הפך לשינוי בפועל מכורח הנסיבות‪ ,‬לשינוי‬ ‫ממוסד‪.‬‬ ‫מגמות השינוי בקיבוצים קיבלו את הגושפנקא הרשמית שלהן מידי המדינה עם קבלת מסקנות ועדת בן רפאל‬ ‫על ידי ממשלת ישראל בשנת ‪" .2003‬הוועדה הציבורית לעניין הקיבוצים" מונתה על ידי הממשלה ונועדה‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪21‬‬ ‫למעשה לבחון את השאלה הבסיסית "מהו קיבוץ?" בימינו‪ .‬הוועדה הגדירה את דרכי הפעולה והאפשרויות‬ ‫העומדות בפני קיבוצים‪ ,‬את היחסים בין הקיבוץ לחבר וכן הגדרה משפטית של הקיבוץ בן ימינו )לפידות ואח'‪,‬‬ ‫‪ .(2006‬החלטותיה העיקריות היו אלה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש לקבוע שני סיווגים חדשים לקיבוץ ‪ -‬ההגדרה המתאימה לקיבוץ הקרוי כיום "הקיבוץ השיתופי"‪.‬‬ ‫על קבוצה זו נמנים הקיבוצים המקיימים את אורח החיים הקיבוצי המסורתי‪ .‬השני‪" ,‬הקיבוץ‬ ‫המתחדש" המבטא מגוון של שינויים המתבצעים בקיבוצים‪ ,‬היכולים לכלול שכר דיפרנציאלי‪ ,‬שיוך‬ ‫דירות ונכסים ועוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש לאפשר דפוס של שיוך דירות לחברים בקיבוץ המתחדש‪ ,‬גם כדי להבטיח סוג של ביטחון סוציאלי‬ ‫לחברים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ע"מ לטפל בבעיה הדמוגרפית‪ ,‬יש לאפשר הרחבות קהילתיות בקיבוצים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הוועדה רואה בעקרון הערבות ההדדית בין חברי הקיבוץ כאחד מהמרכיבים החשובים בייחודו של‬ ‫הקיבוץ‪ .‬לכן יש לשמור בקיבוץ המתחדש על שוויון בסיסי בין החברים בנושאים כמו‪ :‬סיעוד‪ ,‬חינוך‪,‬‬ ‫בריאות‪ ,‬ביטחון סוציאלי ותמיכה באוכלוסיות החלשות )הוועדה הציבורית לעניין הקיבוצים‪.(2003 ,‬‬ ‫שני נושאים חשובים עומדים על הפרק ומשפיעים על עוצמות השינוי בקיבוצים השייכים לקטגוריית‬ ‫ה"מתחדשים"‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫יחסי הגומלין בין הקיבוץ לחבר בקיבוצים המתחדשים מושתתים על כך שהיחס בין התגמול האישי‬ ‫של החבר‪ ,‬שמקורו מעבודה ומהכנסות אחרות הולך וגדל‪ ,‬ובין הממד השוויוני )הבא בצורת‬ ‫השירותים המשותפים הניתנים על ידי הקיבוץ ללא תמורה כספית( הנובע מעצם חברותו של החבר‬ ‫בתאגיד‪ ,‬הולך וקטן‪ .‬במרבית הקיבוצים שעברו הפרטה ההכנסות מעבודת החבר הולכות לכיסו‪ ,‬וזה‬ ‫מפריש לקופת הקיבוץ מס אחיד בתוספת "מס איזון" )הנגזר מגובה ההכנסה‪ ,‬בדומה למס הכנסה(‬ ‫וזאת לכיסוי השירותים המשותפים )חינוך‪ ,‬סיעוד ועוד( ורשת הביטחון )הערבות ההדדית(‪ .‬ככל‬ ‫שרמת הערבות ההדדית תלך ותצטמצם‪ ,‬כך יתרחב הריבוד הפנימי ותקטן הלכידות החברתית התוך‬ ‫קיבוצית )לפידות ואח'‪.(2006 ,‬‬ ‫‪‬‬ ‫מגמות השינוי במדיניות הקרקעית הלאומית ‪ -‬כאן ראוי לציין שורה של החלטות של מנהל מקרקעי‬ ‫ישראל ושל הממשלה להן היו השפעות מרחיקות לכת על היחסים בין הקיבוץ וחבריו ובין הקרקע‬ ‫עליו יושב הקיבוץ‪ ,‬בכל הקשור לבעלויות על הקרקע ועל האפשרויות העומדות בפני הקיבוץ בשימוש‬ ‫בה‪ .‬ההחלטות העיקריות‪:‬‬ ‫א‪ .‬החלטה ‪ 533‬של מנהל מקרקעי ישראל ממאי ‪ 1992‬אפשרה להסב קרקע חקלאית לשימושים‬ ‫אחרים תמורת פיצוי מוגדל למחזיקים בה‪ .‬ההחלטה אפשרה לקיבוצים לפתח יוזמות כלכליות‬ ‫ולהפיק רווחים מהקרקע שמקורם אינם בחקלאות‪ .‬היא הוחלפה בהחלטה ‪ 727‬ביולי ‪.1995‬‬ ‫ההחלטות הללו אפשרו את פתיחתם של מרכזי המסחר הגדולים שבנו קיבוצים על קרקע‬ ‫חקלאית שייעודה שונה‪ ,‬וכן בניית שכונות מגורים על קרקעות קיבוציות שסופחו לערים שכנות‬ ‫)ברשישת ופייטלסון‪.(1998 ,‬‬ ‫ב‪ .‬החלטה ‪ 737‬מדצמבר ‪ 1995‬אפשרה לקיבוץ לקלוט תושבים שאינן חברים במסגרת שכונה‬ ‫קהילתית‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫ג‪ .‬החלטה ‪ 751‬מפברואר ‪ 1996‬מתירה לקיבוץ להעביר לרשות החברים את זכויות הקניין על‬ ‫דירותיהם )"שיוך דירות"(‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בג"צ הקשת הדמוקרטית המזרחית – בשנת ‪ 2001‬עתרה תנועת הקשת הדמוקרטית המזרחית‬ ‫כנגד החלטה ‪ 727‬של מינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬שנתנה הרשאה לקיבוצים ומושבים לשינוי ייעוד של‬ ‫קרקע חקלאית‪ .‬בנייה על גבי קרקעות אלו יכולה להכניס הון רב לקופת הקיבוצים והמושבים‪,‬‬ ‫וזאת‪ ,‬לטענת העותרים‪ ,‬ללא תמורה מתאימה למדינה ולאזרחיה אשר להם הזכויות על הקרקע‪.‬‬ ‫טענת העותרים הייתה שהדבר גורם להעמקת הפערים בחברה וכי החלטת המינהל אינה סבירה‬ ‫בעליל‪ .‬בעקבות עתירת הקשת המזרחית‪ ,‬ביטל בג"צ את החלטות מינהל מקרקעי ישראל משנת‬ ‫‪) 1995‬החלטות ‪ (737 ,727 ,717‬בנוגע לפיצויים שיינתנו לקיבוצים ולמושבים על מכירת קרקעות‬ ‫חקלאיות שהוסבו לבנייה‪ .‬ניצחונה של הקשת הדמוקרטית בעתירה הוליד את החלטה ‪969‬‬ ‫שקבעה שעל בעליה של קרקע כזו להחזירה למדינה ללא התניה בהסכם או פיצוי‪.‬‬ ‫ה‪ .‬החלטה ‪ 979‬מאוקטובר ‪ 2003‬מגדירה את הזכויות בחלקות הבנייה ביישובים חקלאיים‪ ,‬את גודל‬ ‫השטח עליו יכול חוכר לבנות‪ ,‬את שטח הבנייה ודמי ההיוון שעליו לשלם עבור הקרקע למינהל‪.‬‬ ‫באשר לקיבוצים‪ ,‬ההחלטה מקנה לכל חבר שיערוך חוזה חכירה מגרש של ‪ 300‬מ"ר במרכז הארץ‬ ‫וחצי דונם באזורי עדיפות‪ ,‬עליו תיבנה יחידת מגורים ששטחה לא יעלה על ‪ 160‬מ"ר‪ .‬ועדת הבר‬ ‫שכונסה עקב הסתייגותו של היועץ המשפטי לממשלה מהחלטה ‪ ,979‬החליטה בדצמבר ‪2005‬‬ ‫לאמץ את ההחלטה‪ ,‬אך בתנאים גרועים יותר לחוכרים בהשוואה להחלטה המקורית‪.‬‬ ‫נכון להיום קיבוצים בודדים בלבד יישמו את השיוך הלכה למעשה‪ ,‬ורוב הקיבוצים נרתעים מן התנאים‬ ‫הקשים לדעתם‪ ,‬הפוגעים באפשרות הסבירה של החברים לשייך להם את דירת המגורים שלהם‪ .‬זאת בעיקר‬ ‫בשל דמי ההיוון הגבוהים שהחברים ידרשו לשלם למינהל עבור הקרקע‪ .‬ברוב הקיבוצים העניין מוקפא ותלויה‬ ‫ועומדת עתירה לבג"ץ מטעם הקיבוצים‪ ,‬בשאיפה שבית הדין ייטיב עם החוכרים הקיבוציים ויביא לשינוי‬ ‫החלטה ‪ 979‬של ועדת הבר‪ .‬קיבוצים שונים מיישמים אלטרנטיבה לשיוך הקנייני בצורת שיוך דירות פנימי ‪-‬‬ ‫חוזה המסדיר שיוך של הדירה לחבר במסגרת הקיבוץ )ולא המדינה(‪ ,‬המאפשר לו להוריש את הדירה לחבר‬ ‫קיבוץ אחר וכן למכור אותה בתנאים מסוימים‪.‬‬ ‫מחקרים שנערכו לאחרונה מצביעים על כך כי בדומה למצב בחברה הישראלית כולה‪ ,‬גם בקיבוצים מתפתחים‬ ‫מעמדות כלכליים‪-‬חברתיים‪ .‬הפערים הכלכליים גדלים‪ ,‬ההקצאה של החברה לרווחת הפרט מצטמצמת‪,‬‬ ‫האחריות למימון השירותים השונים מופרטת ומוטלת יותר ויותר על משקי הבית‪ ,‬העזרה ההדדית מצטמצמת‬ ‫והתוצאה היא אובדן הביטחון החברתי‪ .‬חברי הקיבוץ מאמינים פחות בהנהגה של קיבוצם וסבורים שיש בו‬ ‫יחסית מעט צדק הליכי וחלוקתי‪ .‬ביטחונם האישי באשר לעתיד מועט יותר ומידת שביעות הרצון שלהם‬ ‫מחייהם בקיבוץ ומחויבותם כלפיו יורדת )פלגי ואורחן‪ ;2008 ,‬לויתן‪ ;2006 ,‬פווין‪ ;2008 ,‬לפידות ואח'‪.(2006 ,‬‬ ‫מעמדו של הקולקטיב הקיבוצי נחלש וחבריו מבקשים להגמיש את עקרונות היסוד בכיוון של הגדלת‬ ‫זכויותיהם כפרטים‪ .‬הדבר מתבטא במגמה ברורה של הוצאת סמכויות ומשאבים משליטת הקולקטיב‬ ‫והעברתם לשליטת הפרט והמשפחה מצד אחד‪ ,‬וליחידות משנה וארגונים חיצוניים מהצד האחר‪ .‬התנועות‬ ‫הארציות‪ ,‬שבעבר העניקו למגזר את עוצמתו הפוליטית‪ ,‬איבדו בעת המשבר את כוחן הכלכלי ואת השפעתן‪ ,‬הן‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪23‬‬ ‫כלפי פנים הן כלפי חוץ‪ ,‬והן אינן מסוגלות עוד להוביל את מהלכי השינוי הנדרשים )אברהמי‪ ;1993 ,‬בן רפאל‪,‬‬ ‫‪ .(1996‬לכן‪ ,‬בניגוד לעבר‪ ,‬כל קיבוץ מתמודד היום בכוחות עצמו עם המציאות המשתנה ומתאים את מבנהו‬ ‫הפנימי לנסיבות המיוחדות לו‪ .‬בתנאים אלה משתנים גם תהליכי קבלת ההחלטות‪ ,‬ותפקידה של האסיפה‬ ‫הכללית שהיא אבן היסוד של הדמוקרטיה הישירה בקיבוץ מיטשטש‪ .‬מצד אחד קבלת החלטות בתחום‬ ‫הכלכלי מחייבת ידע מקצועי וניהולי שאינו מצוי בידי רוב החברים‪ ,‬ומהצד האחר חלק גדול של ההחלטות‬ ‫הנוגעות לדפוסי הצריכה עובר אל החברים כפרטים‪ .‬בשל כך מתפתחים מנגנונים חדשים של קבלת החלטות‪,‬‬ ‫חלקם באמצעות גופים נבחרים ייצוגיים וחלקם באמצעות גופים טכנוקרטיים מקצועיים שאינם נבחרים על‪-‬‬ ‫ידי חברי הקיבוץ )לפידות ואח' ‪.(2006‬‬ ‫ניסיון הקיבוץ בעידן הנוכחי מוכיח מעל הכול את רצונו לחפש מסלולים חלופיים של פעילות קולקטיבית‬ ‫בתנאים עוינים‪ ,‬ולאו דווקא כניעה לפירוק סתמי‪ .‬חיפוש זה מייצר מודלים חדשים שתוצאתו הראשונה היא‪,‬‬ ‫ללא ספק עצם הגיוון של המציאות הקיבוצית הכוללת‪ .‬הקיבוצים של היום בונים מציאות רבת פנים‬ ‫שהמשותף לכל צורותיה הוא שיש בה התמודדות עם קביעות שאפיינו את מה שהיה פעם קיבוץ ואשר בעידן‬ ‫החדש נהפכו לשאלות שחברים בכל יישוב ויישוב מבקשים להשיב עליהן על פי דרכם‪ .‬ואמנם‪ ,‬בכל אתר ואתר‬ ‫נדרשים כיום חברי הקיבוץ לקבוע לעצמם מה מקומו של רעיון השיתוף השוויוני והקהילה הדמוקרטית וחיי‬ ‫החברה שנעשו ליברליים עד כדי טשטוש ייחודם ביחס לסביבה החיצונית‪ .‬שאלה נוספת היא האם בעידן שבו‬ ‫הכול מבקשים להנמיך את גדרות היישוב כדי להשתתף ישירות וללא תיווך במעגלי פעילות נרחבים ‪ -‬האם‬ ‫נותר עוד משהו בקולקטיב הקיבוצי שמאפשר ומחייב לדחוף אותו ולהציגו כבעל מסר ערכי בעל משמעות‬ ‫כללית? )שם(‪.‬‬ ‫השינוי הוא אויבה הגדול של אדריכלות ההתיישבות האוטופית‪ ,‬האידאלית‪ ,‬המציעה פתרון תכנוני לעולם‬ ‫מושלם‪ ,‬מאוזן וסטטי‪ .‬חיוטין וחיוטין )‪ (2010‬טוענים כי כל התארגנות חברתית שאינה מצליחה להתאים את‬ ‫עצמה לדינמיות של העולם המשתנה סופה להיכשל ולהעלם‪ .‬תהליכים של שינוי והתאמה בסביבה הפיזית של‬ ‫היישובים השיתופיים בישראל הם עדות לכוח החיות של חברות אלו‪ .‬הקיבוץ‪ ,‬קומונה של פרטים‪ ,‬עדיין‬ ‫מתקיים על אף השינויים החברתיים‪ ,‬הטכנולוגיים‪ ,‬הכלכליים והפוליטיים אותם עבר‪ .‬ראשיתה של צורת‬ ‫יישוב זו במודל חברתי סטטי המבוסס על רעיון של צורת חיים אידאלית; אך המשך קיומו באימוץ מודל‬ ‫משתנה‪ ,‬דינמי‪ ,‬המתאים את עצמו לתנאים משתנים )חיוטין וחיוטין‪.(2010 ,‬‬ ‫‪24‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫תכנון מרחבי ואדריכלי בקיבוץ ‪1985-1920 -‬‬ ‫המבנה הפיזי האדריכלי של הקיבוץ הוא ייחודי‪ ,‬תוצאה של אורח חיים שיתופי‪ ,‬שוויוני‪ ,‬ושל שילוב בין קהילה‬ ‫וייצור המושתת על קרקעות חקלאיות‪ .‬ההשפעות האידאולוגיות על הבנייה בקיבוץ בראשיתו היו השאיפה‬ ‫לפשטות‪ ,‬ענייניות‪ ,‬הסתפקות במועט וצניעות אישית‪ ,‬לצד שיתופיות‪ ,‬שוויון‪ ,‬חלוציות ציונית‪ ,‬תודעת שירות‬ ‫לאומה ולמעמד הפועלים‪ ,‬ביקורת על הקפיטליזם ועל הבנייה העירונית‪.‬‬ ‫התכנון המרחבי של היישוב הותאם למבנה הארגוני של הקיבוץ והתבטא בהפרדה בין האזור המשקי לאזור‬ ‫הקהילה‪ .‬האזור המשקי יועד בעיקר למבני משק ואילו אזור הקהילה‪ ,‬שכונה אזור המגורים‪ ,‬סומן כמגרש‬ ‫אחד שאינו נחלק לשימושים ותכליות‪ ,‬ובתחומו הותרו סוגי בנייה שונים ושטחים פתוחים – מבני מגורים‪,‬‬ ‫מבני ציבור‪ ,‬שירותי קהילה‪ ,‬דרכים וחניות‪ ,‬מתקני ספורט ושטחים פתוחים לסוגיהם‪ .‬הקיבוץ הוא יישוב‬ ‫המשלב קהילה מודרנית ומנהל אוטונומי במבנה אורבני בזעיר אנפין‪ .‬ייחודו של הקיבוץ המסורתי כפי‬ ‫שמצביעים עליו היסטוריונים של התנועה הקיבוצית בכך שהוא בן כלאיים של שתי ישויות קוטביות‪ ,‬עיר‬ ‫וכפר‪ .‬מצד אחד זהו יישוב חקלאי‪ ,‬אינטימי‪ ,‬מסוגר חברתית ומתבדל מסביבתו בבועה פסטורלית משלו‪ .‬מנגד‪,‬‬ ‫לקיבוץ מאפיינים אורבניים שנעדרים מיישובים כפריים או פרבריים‪ .‬המחנה הקיבוצי ההיסטורי מספק את‬ ‫צורכי תושביו במרחב קומפקטי מעורב אחד הנגיש להליכה ברגל ורכיבה באופניים‪ .‬בלבו‪" ,‬כיכר העיר" ובה‬ ‫מרוכזים מבני הציבור ומתקיימים מפגשים חברתיים )כהנא‪.(2001 ,‬‬ ‫האפיון העיקרי של הגן הקיבוצי הוא ברציפותו על כל שטח היישוב ללא הפרדה בין מגזרים ובין האזורים‬ ‫השונים‪ ,‬כמעין פארק מתמשך‪ .‬העצים המצלים והדשאים רחבי הידיים יצרו מקום נוח ונעים למפגש חברים‪,‬‬ ‫לבילוי בצוותא‪ ,‬ולחגיגות קהילתיות שהציבור כולו מתרכז בהן‪ ,‬ובכך תמכו בהוויית היחד הקיבוצי‪ .‬נוף אחיד‬ ‫זה משתרע גם אל תוך אזורי המגורים‪ ,‬ולכאורה עד מפתן בית המגורים הפרטי‪ .‬אולם‪ ,‬כאן הוא משתנה‬ ‫בהתאם למעבר‪ ,‬לשטח חצי ציבורי – הדשאים והגינות הצמודות למבני המגורים‪ ,‬ולמתחם הפרטי – גינת‬ ‫הדייר )כהנא‪.(2011 ,‬‬ ‫המבנה המרחבי ובית המגורים בקיבוץ כביטוי לאידאולוגיה ולמבנה החברתי הייחודי של הקיבוץ נחקר הן על‬ ‫ידי הוגי דעות ומתכננים בתנועה הקיבוצית בעת הבנייה )מסטצ‘קין‪ ;1936 ,‬רכטר‪ ;1940 ,‬בארי‪ ,(1952 ,‬הן‬ ‫בפרספקטיבה היסטורית‪ ,‬במסגרת מספר מחקרים שפורסמו בישראל )פיינמסר‪ ;1984 ,‬כהנא‪;2010 ,2001 ,‬‬ ‫עמיר‪ ;1997 ,‬חיוטין וחיוטין‪.(2010 ,‬‬ ‫עמיר )‪ (1997‬רואה בהתפתחותה של דירת המגורים הקיבוצית תופעה תכנונית וחברתית ייחודית‪ ,‬שמתחילה‬ ‫עם הקיבוץ הראשון‪ ,‬ומסתיימת עם המעבר ללינה משפחתית‪ .‬בתקופה זו התפתחה התנועה הקיבוצית מאוסף‬ ‫של קבוצות הקשורות אחת לשנייה ברעיון ובאורח חיים דומה‪ ,‬לתנועה חברתית גדולה עם אידאולוגיה‬ ‫ואינטרסים משותפים‪ ,‬בעלת משקל בחברה הישראלית‪ .‬באמצע שנות ה‪ 70-‬התחיל המעבר של הקיבוצים‬ ‫ללינה המשפחתית‪ ,‬המסמל את התרופפות האידאולוגיה ותחילת המשבר הקיומי איתו מתמודד הקיבוץ מאז‬ ‫)עמיר‪.(1997 ,‬‬ ‫מנגד‪ ,‬רואים חיוטין וחיוטין )‪ (2010‬בדירת המגורים הקיבוצית תופעה תכנונית הממשיכה להשתנות גם כיום‪,‬‬ ‫ומתאימה עצמה לשינויים באורח החיים הקיבוצי‪ .‬לטענתם‪ ,‬תנופת ההתפתחות של התנועה הקיבוצית לא‬ ‫פסקה מאז שנות העשרים המוקדמות ועד שנות התשעים של המאה הקודמת‪ .‬דגם התכנון הפיזי של הקיבוץ‬ ‫התפתח תוך ניסיונות‪ ,‬טעיות ושיפורים במשך מאה שנות קיומו של הקיבוץ‪ .‬הדינמיקה של השינויים‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪25‬‬ ‫החברתיים והכלכליים הביאה לתהליך של התאמת הפריסה הפיזית של הקיבוצים הוותיקים לאורח החיים‬ ‫המשתנה‪ .‬עקרונות הפריסה הפיזית של הקיבוץ והמבנה החברתי והחוקי שלו היו גמישים דים לקבל שינויים‬ ‫במערך הפיזי‪ .‬התנועות הקיבוציות‪ ,‬בבואן לתכנן יישובים חדשים שיתאימו לקיבוץ של שנות ה‪ ,90-‬ניסו‬ ‫ללמוד משגיאות העבר ולתכנן את היישובים בהתאם למציאות המשתנה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬השינויים בחברה‬ ‫הקיבוצית והנטייה לחיזוק כוחה של המשפחה על חשבון המוסדות הקומנליים )חיוטין וחיוטין‪.(2010 ,‬‬ ‫מתחילת שנות ה‪ 20-‬ועד הקמת המדינה שיחקה האידאולוגיה תפקיד חשוב בפיתוח ובשימור התבנית הצנועה‬ ‫של דירת המגורים בקיבוץ‪ ,‬שכמעט ולא השתנתה‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬עד תחילת שנות ה‪ 50 -‬לא נתפסה דירת‬ ‫המגורים במונחים של רווחה‪ ,‬טריטוריה פרטית או כמקור לרצונות ולמאוויים של הפרט‪ ,‬והחתירה לאורח‬ ‫חיים המבוסס על פשטות וצניעות הכתיבה הסתפקות בנורמות דיור צנועות מאד‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא ניתן להתעלם‬ ‫מן הטענה כי מידותיה ותכנונה של דירת המגורים היו פועל יוצא של מצבו הכלכלי של הקיבוץ‪ ,‬ולא נבעו מתוך‬ ‫מתווה אידאולוגי מאורגן ומוסדר )עמיר‪.(1997 ,‬‬ ‫ליבנה ואלמוג )‪ (2008‬טוענים כי המבנים הצנועים‪ ,‬הפונקציונליים ונעדרי הקישוטים של הקיבוץ הדגישו את‬ ‫התכליתיות החלוצית ואת תרבות הפוריטניות‪ ,‬ההצטנעות‪ ,‬ההסתפקות במועט והספרטניות שאפיינו את‬ ‫תנועת הפועלים בארץ בכלל ואת התנועה הקיבוצית בפרט‪ .‬הצניעות והחסכנות שאפיינו את הבנייה של ראשית‬ ‫ההתיישבות היהודית – בעיקר את "בתי הסוכנות" הצנועים שנבנו בקיבוצים ובמושבים – נבעו כמובן בראש‬ ‫ובראשונה מאילוצים כלכליים‪ .‬המשאבים היו מצומצמים‪ ,‬ורובם הושקעו באמצעי ייצור חקלאיים‪ ,‬במזון‬ ‫ובצורכי הביטחון‪ .‬אך הפשטות בדיור ובנושאים אחרים חרגה לעתים מהיותה כורח קיומי בלבד‪ ,‬ונעטפה‬ ‫בהילה של אידאולוגיה‪ .‬הצריף‪ ,‬ומאוחר יותר גם "החדר" הפרטי של המשפחה בקיבוץ היו גם סמל סטטוס‪.‬‬ ‫האידאולוגיה של הפשטות הקלה על חבר הקיבוץ להשלים עם הדלות של תנאי‪-‬הקיום שלו בכלל ושל תנאי‪-‬‬ ‫הדיור בפרט )ליבנה ואלמוג‪.(2008 ,‬‬ ‫אף על פי שחדרי המגורים בקיבוץ היו במשך שנים רבות צנועים בגודלם‪ ,‬אין בכך כדי להעיד בהכרח על רמת‬ ‫חיים נמוכה‪ .‬השירותים המשותפים שרוכזו במבנים מרכזיים )חדר אוכל‪ ,‬מכבסה( ולינת הילדים בבתי ילדים‬ ‫נפרדים – הקטינו את הדרישות הפונקציונליות מבית המגורים‪ ,‬ואפשרו חיים נוחים למדי גם בבית קטן‪-‬‬ ‫מידות‪ .‬השטחים הציבוריים הצמודים לבתים‪ ,‬סייעו אף הם להקטנת הדרישות הפונקציונליות מן הדירה‪.‬‬ ‫המדשאות הסמוכות לחדרי החברים שימשו תחליף לחדרי הילדים‪ ,‬והיוו זירת מפגש ומשחק בין הורים‬ ‫לילדיהם‪.‬‬ ‫התכנון של דירת המגורים בקיבוץ היה מופקד בידי ארכיטקטים שהיו לעתים קרובות מהשורה הראשונה‪,‬‬ ‫ולכן לא היה מנותק מעקרונות תכנון בסיסיים וממגמות ואופנות בארכיטקטורה‪ .‬אלו ניסו לבטא את‬ ‫הרעיונות האידאולוגיים החברתיים שהתפשטו לאחר מלחמת העולם הראשונה באדריכלות העולמית‪,‬‬ ‫ובראשם הסגנון הבינלאומי‪ ,‬שדיברו על מתן דיור הולם לפועלים‪ ,‬תכנון שוויוני‪ ,‬אמת החומר‪ ,‬פשטות התכנון‬ ‫ועוד‪ .‬לאדריכלים רבים היה הניסיון הקיבוצי הזדמנות פז לנסות ולהגשים את הרעיונות האוטופיים ששלטו‬ ‫באדריכלות התקופה‪ .‬היסודות לזיהוי דירת המגורים בקיבוץ כטיפוס אדריכלי ייחודי‪ ,‬הנובע מאורח החיים‬ ‫ומהאידאולוגיה המיוחדים לקיבוץ‪ ,‬הונחו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על ידי האדריכלים מסטצ'קין‪ ,‬קאופמן ופיינמסר‪ .‬הבנת‬ ‫דגם המגורים בקיבוץ כחלק אינטגרלי של מכלול הרעיון הקיבוצי‪ ,‬ולא כתוצאה של נסיבות כלכליות מקריות‬ ‫או החלטות מזדמנות‪ ,‬מופיעה בעבודותיהם של טל )‪ (1984‬וכהנא )‪.(2011 ,2001‬‬ ‫‪26‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫מסטצ‘קין‪ ,‬במאמרו "הערות אחדות לבנייה בקיבוץ" משנת ‪ 1936‬טוען כי הבנייה בקיבוץ חייבת להיות חלק‬ ‫אורגני המשלים את צורת החיים ויחסי האדם בתוכו‪ ,‬ולהביא לידי ביטוי את דרישות האדם החי חיים‬ ‫קולקטיביים‪ ,‬בניגוד לאדם החי את חיי הבורגנות בערים‪ .‬מאמר זה מהווה את אחד הניסיונות הבולטים‬ ‫ליצירת התאמה בין השקפת העולם וצורת החיים השיתופית בארץ לבין תכנון דירת המגורים‪.‬‬ ‫היסודות החברתיים של הקיבוץ מחייבים את הבנייה להיות חלק אורגני המשלים את צורת החיים ויחסי האדם‬ ‫בתוכו‪ ,‬הן מבחינה חברתית והן מבחינה כלכלית‪ .‬בניגוד לבנייה הנוכחית במשטר הרכושני‪ ,‬המכוונת בעיקר להגדלת‬ ‫הרווחים ומתנהלת עפ"י טעמו המפונק והאינדיווידואלי של בעל האמצעים‪ ,‬צריכה הבנייה בקיבוץ להביא לידי ביטוי‬ ‫ועיצוב את דרישות האדם החי חיים קולקטיביים ולהיענות לצרכים באופן רציונלי‪ ,‬בהתחשבות עם אמצעי הטכניקה‬ ‫הנוכחית ועם האמצעים החומריים העומדים לרשותו של הקיבוץ‪.‬‬ ‫)מסטצ‘קין‪(71 :1936 ,‬‬ ‫הקיבוץ אינו רק חברה המבוססת על אידאולוגיה‪ ,‬אלא גם מסגרת פתוחה‪ .‬נכנסים אליו מבחירה‪ ,‬וכל חבר יכול‬ ‫לעזוב בכל רגע‪ .‬מי שנשאר היו לרוב חברים שדבקו באידאולוגיה הקיבוצית‪ ,‬מאחר שרק להט אידאולוגי יכול‬ ‫היה להניע אותם להשלים עם התנאים הקשים והמגבילים של קיבוץ‪.‬‬ ‫המאפיין הייחודי של הבנייה למגורים בקיבוץ‪ ,‬בהשוואה לבנייה כפרית למגורים במקומות אחרים‪ ,‬היא‬ ‫אחידותם של הבתים‪ .‬כתוצאה מן האחידות בדפוסי התפקוד של הדירה בכל הקיבוצים‪ ,‬נוצר מודל‬ ‫קונספטואלי של דירת מגורים שהקיף כמעט את כל התנועה הקיבוצית‪ .‬עוד גורם לתופעה זו היו הסוכנות‬ ‫היהודית ומשרד השיכון‪ ,‬שריכוז התכנון והמימון של הבנייה למגורים בידיהם גרם לכך שהשינויים שחלו‬ ‫בתבנית הבסיסית של הדירה הקיפו בעת ובעונה אחת קיבוצים רבים‪ .‬התבנית הבסיסית של דירת המגורים‬ ‫הקיבוצית התפתחה ועוצבה בהתאם למטרות התכנון של הדירה‪ ,‬ייעודה החברתי‪ ,‬תפיסת התפקוד שלה‬ ‫ומעמדה במערך הכללי של חיי הקיבוץ‪ .‬על אף שגם בעבר הקישוט הפנימי של הדירה נתון היה תמיד כולו‬ ‫להחלטת החבר ולטעמו האישי‪ ,‬במגבלות התקציב‪ ,‬אפשר היה למצוא – לפחות בעבר ובמידה מסוימת גם היום‬ ‫– מידה רבה של ייחוד להווי הקיבוצי ושל אחידות בין הקיבוצים ובין הדירות בתוך כל קיבוץ‪ .‬הגורמים‬ ‫לאחידות ולייחוד הם‪ :‬הפונקציות שמלאה הדירה‪ ,‬גודל הדירה; המגבלות הכלכליות; המניעים האידאולוגיים;‬ ‫הרקע התרבותי הדומה; החיקוי‪ ,‬האופנה; והמערכת של קנייה משותפת‪.‬‬ ‫לאידאולוגיה הקיבוצית‪ ,‬גם באופן ישיר וגם באמצעות אורח החיים שנגזר ממנה הלכה למעשה‪ ,‬הייתה השפעה‬ ‫מכרעת על התפתחות הדירה הקיבוצית‪ .‬בין המאפיינים האידאולוגיים שהשפיעו והשתקפו בתכנון ועיצוב דירת‬ ‫המגורים ניתן לזהות את הנושאים הבאים )עמיר‪:(1997 ,‬‬ ‫‪‬‬ ‫פיצול תפקידי הבית בין "חדר" ובין "חצר"‪ ,‬כחלק מובנה של רעיון הקיבוץ‪ ,‬לצד התפתחות‬ ‫והתייצבות של מוסדות כגון בית ילדים‪ ,‬חדר אוכל‪ ,‬מטבח‪ ,‬מחסן בגדים ועוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫העיקרון של הסתפקות במועט שהתבטא בדירה קטנה במידותיה ופשוטה בתכנונה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫החתירה לשוויון בין החברים בחלוקת משאבי הדיור שעמדו לרשות הקיבוץ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שלילה נחרצת וביטול כמעט מוחלט של הקניין הפרטי‪ ,‬והצבת רווחת הפרט במקום האחרון בסולם‬ ‫העדיפויות‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪27‬‬ ‫‪‬‬ ‫לינת ילדים משותפת בבתי ילדים‪ ,‬עד המעבר ללינה משפחתית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תפיסת הקיבוץ כמשפחה מורחבת המהווה משקל נגד למשפחה הגרעינית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫דחיקה עקבית של שאלות נוחות ואיכות חיים אל שולי השיח הציבורי‪.‬‬ ‫ישראל פיינמסר מדגים בספרו "קיבוץ בתכנונו" )‪ (1984‬כיצד מוטמעים ערכי הקיבוץ לתוך הפרוגרמה של‬ ‫הדירה הקיבוצית‪ ,‬ומנסח את עקרונות התכנון של דירת המגורים‪ ,‬הנגזרים במפורש‪ ,‬לטענתו‪ ,‬מהאידאולוגיה‬ ‫הקיבוצית‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬דירת המגורים ממלאת תפקיד מכריע בעיצוב הערכים של החברה הקיבוצית ומסייעת‬ ‫לה בהגשמת משימותיה הלאומיות‪.‬‬ ‫כמו שהחברה הקיבוצית ידעה להשתחרר מעבותות החברה הישנה ומבניינה הפיזי‪ ,‬הכלכלי והתרבותי‪ ,‬ונחלצה‬ ‫להקמת גרעיני חברה חדשה‪ ,‬למרות מכשולים רבים שהוטלו על דרכה‪ ,‬כן עליה להשתחרר מהרגשת התורשה‬ ‫והמסורת של בית המגורים‪ .‬השפעותיה ותרבותה של החברה וערכיה חודרים באלפי נימים ומסתערים על הערכים‬ ‫של החברה הזאת‪ ,‬ועליה להתגונן‪ .‬בית המגורים המותאם לתפקידו הוא אחת העמדות הקדמיות בהתגוננות זו‪.‬‬ ‫פיתוחה של חברה קיבוצית בעלת רמה מדעית טכנית גבוהה‪ ,‬המאפשרת רמת חיים תרבותית חינוכית גבוהה‪,‬‬ ‫והשתתפותה במאבקים המעמדיים והלאומיים בארץ‪ ,‬מחייב בית מגורים המותאם לתפקידים אלה‪ ,‬והמכוון את‬ ‫אורח חייו לצנע ולצמצום באותם השטחים אשר אינם מורידים את רמתה החינוכית תרבותית – בכלכלה‪ ,‬בלבוש‬ ‫ובמגורים‪ .‬הפשטות מאפשרת שמירה על ערכי החברה ועל יכולתה לעמוד בשלבי ההתפתחות‪ ,‬ויוצרת הרמוניה עם‬ ‫תוכן חיים המתאים לחברה הזאת‪.‬‬ ‫)פיינמסר‪.(184 :1984 ,‬‬ ‫פיינמסר )‪ (1984‬מנסח הנחיות תכנון מפורטות לגבי מידות החדרים‪ ,‬ציוד פנימי‪ ,‬כיווני בנייה‪ ,‬צורה חיצונית‬ ‫ועוד‪ ,‬במטרה לגבש מסורת ואורח חיים המבוססים על החברה הקיבוצית ומשרתים אותה‪.‬‬ ‫יש לתכנן כך שהמבנה לא יכיל שום אמצעים דקורטיביים‪ ,‬שאין צורך בהם‪ .‬לגופו של הבנין – בנין צנוע‪ ,‬שקט‪ ,‬צמוד‬ ‫לסביבה ולקרקע‪ ,‬בלתי מתבלט‪ ,‬אינו מתהדר‪ ,‬בנוי מחומרים מקומיים ומתאים לתפקידו‪ ,‬כשהצורה והתוכן חופפים‬ ‫זה את זה‪ .‬בניין כזה הולם את החברה הקיבוצית‪.‬‬ ‫)פיינמסר‪.(123 :1984 ,‬‬ ‫בעקבות הצמיחה הכלכלית והדמוגרפית שאפיינה את התקופה שלאחר קום המדינה הפך הקיבוץ מחברה‬ ‫הומוגנית שלחבריה אינטרסים וצרכים דומים לחברה מגוונת יותר‪ ,‬ועלה משקלו של הפרט כעובד וכצרכן‬ ‫לעומת הקולקטיב‪ .‬במקביל התחיל להתפתח מתח בין החברים‪ ,‬שרצו להגדיל את זכויות הקניין ואת חופש‬ ‫הבחירה שלהם‪ ,‬לבין המערכת הקיבוצית אשר חששה מהיחלשות המחויבות לרעיונות ולערכי היסוד‪.‬‬ ‫ההתפתחויות בתחום הכלכלי והחברתי קיבלו ביטוי גם בתכנון המרחבי‪ .‬באזור המשקי הופיעו אזורי תעשייה‬ ‫מובחנים‪ ,‬ולעתים גם אזורי מלונאות ותיירות‪ ,‬ובאזור הקהילתי חלו שינויים באופי המבנים ושימושיהם‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ ,80-‬המעבר של ילדי הקיבוץ ללינה משפחתית חייב את הרחבת דירות המגורים ואת התאמתן לצורכי‬ ‫המשפחות‪ ,‬ולעומת זאת אפשר הסבה של בתי ילדים לשימושים אחרים‪ ,‬בין היתר גם לצורכי האוכלוסייה‬ ‫הקשישה‪ .‬נוספו מבני ציבור שביטאו את עליית רמת החיים מצד אחד ואת התפתחותה של החברה הרב דורית‬ ‫‪28‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫מהצד האחר‪ .‬מרכזיותה של חצר הקיבוץ בחיי החברים הלכה ופחתה עם יציאתם של חברים אל מחוץ לקיבוץ‬ ‫לצורכי עבודה‪ ,‬לימודים‪ ,‬בילוי ועוד‪ .‬בה בעת החלו להיכנס מדי יום לשטח הקיבוץ אנשים מבחוץ שאינם‬ ‫שייכים לקהילה הקיבוצית‪ ,‬רובם שכירים שהועסקו במפעלי הקיבוץ השונים )לפידות ואח'‪.(15 :2006 ,‬‬ ‫מבני המגורים בתוך הקיבוץ – שהיו שונים במספר היבטים מהבנייה ביישובים אחרים בישראל – דמו זה לזה‬ ‫בתוך אותו קיבוץ‪ ,‬והדמיון ניכר גם בין הקיבוצים השונים‪ .‬האופי והרמה של הדיור בקיבוץ בזמן נתון נקבעו‬ ‫במידה רבה על‪-‬ידי השפעתם המשולבת של שני גורמים‪ :‬התקופה‪ ,‬היינו אם המדובר בשנות הארבעים או שנות‬ ‫השבעים של המאה העשרים; וגילו של הקיבוץ המסוים‪ ,‬היינו אם זה קיבוץ בן ‪ 15‬או בן ‪ 45‬שנה‪ .‬ההתפתחות‬ ‫בבנייה הקיבוצית השפיעה על והושפעה משינויים שחלו עם הזמן בגורמים מהתחום האידאולוגי‪ ,‬החברתי‪,‬‬ ‫הדמוגרפי‪ ,‬הכלכלי והטכנולוגי‪ .‬לרוב היא איחרה מעט אחרי גורמים אלה‪ ,‬אך לבסוף השיגה אותן‪ .‬מבחינה‬ ‫דמוגרפית מתבטאת ההתפתחות במעבר מיישוב קטן ליישוב הולך וגדל; מהרכב של חברים צעירים להרכב‬ ‫הכולל חברים מתבגרים ואחר‪-‬כך גם מזדקנים; וממבנה של חבורת רווקים למשפחות בסיסיות‪ ,‬ולימים גם‬ ‫משפחות מורחבות ורב‪-‬דוריות‪ .‬מבחינה פיזית היא כרוכה בהגדלה שוב ושוב של שטח "המחנה"‪ ,‬ותוספת‬ ‫שכונות‪ ,‬שבתוך כל אחת מהן הבנייה אחידה‪ .‬בתחום הרעיוני היא מתבטאת בהפחתה ניכרת עם הזמן של‬ ‫הפונקציות שמולאו במסגרת קהילתית‪ ,‬והעברתן למסגרת משפחתית )לינת ילדים‪ ,‬אכילה(‪ .‬מבחינה תרבותית‬ ‫חלה עלייה בחשיבותו של ערך הפרטיות‪ .‬כמובן שגם ההתפתחות הכלכלית – ובעיקר העלייה ברמת החיים‬ ‫ובצרכים החומריים – נתנה את אותותיה בתרבות המגורים הקיבוצית )ליבנה ואלמוג‪.(2008 ,‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪29‬‬ ‫תכנון מרחבי ואדריכלי בקיבוץ – ‪2010-1985‬‬ ‫התהליכים הכלכליים והחברתיים שליוו את המשבר הכלכלי שפקד את התנועה הקיבוצית באמצע שנות ה‪80-‬‬ ‫קיבלו ביטוי גם במרחב הפיזי של הקיבוץ‪ .‬הבנייה החדשה פסקה כמעט לחלוטין ובחלק מהקיבוצים הופסקה‬ ‫הפעלתם של מבני ציבור ושירותים כמו חדרי אוכל ומטבח‪ ,‬מכבסה ומחסן בגדים‪ .‬לעומת זאת הורחבו שירותי‬ ‫צריכה כמו המרכולית למכירת מוצרי מזון ועוד‪ .‬בחצר הקיבוץ החלו לנוע כלי רכב רבים בשני הכיוונים –‬ ‫שכירים‪ ,‬לקוחות ונופשים נכנסו פנימה ולעומתם יצאו החוצה חברים העובדים בחוץ ותלמידים הלומדים‬ ‫במוסדות חינוך אזוריים‪ .‬חצר הקיבוץ חדלה להיות מבצרם של חבריו )לפידות ואח'‪.(2006 ,‬‬ ‫התהליכים החברתיים והכלכליים שבאו בעקבות המשבר הכלכלי השפיעו על מקומם של ערכי יסוד בחברה‬ ‫הקיבוצית ועל ייצוגם בבנייה הפרטית‪:‬‬ ‫א‪ .‬מקורו של רעיון השוויון בקיבוץ הוא בשוויון ערך האדם‪ ,‬אולם הקושי בתרגום רעיון אוניברסלי לחיי‬ ‫היום יום שינה את מהותו של ערך זה לשוויון חומרי מכני‪ .‬כתוצאה מכך משאבי הדיור שעמדו לרשות‬ ‫הקיבוץ חולקו באופן אחיד בין חבריו‪ ,‬תוך התעלמות מן השוני בצורכי הדיור שלהם‪ .‬הבדלים אלו‬ ‫אוזנו באמצעות תופעת ההגירה הפנימית שהיוותה הזדמנות לשיפור מתמיד במגורי החבר והביאה‬ ‫לשוויון אמיתי ולא רק פורמלי בחברה הקיבוצית‪ .‬כיום‪ ,‬חיזוק כוחה של המשפחה והרצון לפרטיות‬ ‫וטריטוריאליות עשויים לגרום להקמת אזור מגורים המורכב מיחידות מגורים משפחתיות בודדות‬ ‫וחלוקה בלתי פורמלית של השטח לחלקות קרקע משפחתיות‪ .‬מגמה זו נוגדת את אושיות היסוד של‬ ‫החברה הקיבוצית‪ ,‬כגון מקומו של הפרט בחברה הקיבוצית ועקרון השוויון )חיוטין וחיוטין‪.(2010 ,‬‬ ‫ב‪ .‬שלילת הקניין הפרטי והקביעה כי דירת המגורים היא רכושו של הקיבוץ‪ ,‬גזרה למעשה את שלילת‬ ‫זכותו של הפרט להיות מעורב בתכנון דירתו‪ .‬עם זאת‪ ,‬בפועל אף כי מבחינה משפטית נחשבה הדירה‬ ‫רכוש הקיבוץ‪ ,‬התייחסו אליה כאל רכושו הפרטי של החבר כל עוד חי בה‪ ,‬כלומר חזקתו פקעה עם‬ ‫מעברו לדירה אחרת או עם עזיבתו את הקיבוץ או עם מותו‪ .‬בעשור הראשון של המאה ה‪ 21-‬בוצע‬ ‫בקיבוצים רבים תהליך מורכב ומסובך של הפרטת הדירות ושל פרצלציה והגדרת מגרש שווה לכל‬ ‫דירה‪ .‬תהליך זה כלל העברה ממוסדת של הבעלות על הדירה מן הקיבוץ אל החבר‪ ,‬ולפעמים גם‬ ‫רכישת הזכויות על המגרש על ידי החבר ממינהל מקרקעי ישראל )ליבנה ואלמוג‪ .(2008 ,‬תהליך זה‬ ‫נתקל בקשיים משפטיים וכיום רובם המכריע של הקיבוצים שביצעו הליך של שיוך מגרשים בחרו‬ ‫בהליך פנימי של שיוך חוזי עם הקיבוץ בלבד ולא עם מינהל מקרקעי ישראל‪ .‬לשיוך פנימי שכזה אין‬ ‫מעמד סטטוטורי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬המושג חינוך משותף במשמעותו הרחבה‪ ,‬רואה בחינוכם של בני הקיבוץ עניינה ואחריותה של כלל‬ ‫הקהילה‪ ,‬ובכך הוא מובנה בתוך רעיון הקיבוץ‪ .‬לטענת חיוטין וחיוטין )‪ (2010‬הקומונה הקיבוצית‬ ‫שללה אמנם את מוסד המשפחה כמרכיב בסיסי של החברה החדשה וראתה בפרט את הגרעין השוויוני‬ ‫היסודי‪ ,‬אולם המוסד המשפחתי בקיבוץ לא איבד מחשיבותו אלא הפך לקבוצת המשנה החשובה‬ ‫ביותר בחיי חבר הקיבוץ‪ ,‬בדומה למעמדו בחברה הקפיטליסטית )חיוטין וחיוטין‪.(2010 ,‬‬ ‫ד‪ .‬הלינה המשותפת של בני הקיבוץ בבתי הילדים היוותה במשך עשרות שנים מרכיב יסודי של החינוך‬ ‫המשותף ברוב רובם של הקיבוצים‪ .‬הפרדת הילדים מהוריהם הייתה קרוב לוודאי החוויה המעצבת‬ ‫המרכזית בהיסטוריה של דירת המגורים הקיבוצית וקבעה את דמותה יותר מכל גורם אחר‪ .‬ביטול‬ ‫‪30‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫הלינה המשותפת הביא לתפנית המשמעותית ביותר בהתפתחותה של דירת המגורים‪ ,‬ובעקבותיה‬ ‫לשינוי כמעט מוחלט של כל תפיסת הדיור בקיבוץ )עמיר‪.(1997 ,‬‬ ‫תהליכים חברתיים וכלכליים אלו השתקפו ברוח הבנייה בקיבוץ‪ .‬העלאת דרגת הפרטיות והייחוד המשפחתי‪,‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬מצאה את ביטויה לא רק בתכנון דירת המגורים אלא גם בתכנון הסביבה הקרובה‪ ,‬הכניסה לדירה‬ ‫ולבית ומספר יחידות הדיור במבנה‪ .‬חיוטין וחיוטין )‪ (2010‬מצביעים על רצון המשפחות להגדיר שטחי קרקע‬ ‫פרטיים בסביבה הקרובה לדירת המגורים‪ ,‬ועל נטייה ברורה להפרדת הכניסות לדירות מבלי שיצטלבו ביניהן‪.‬‬ ‫מספר יחידות הדיור המרכיבות את מבנה המגורים הטיפוסי קטן מ‪ 8-‬בבתים הדו‪-‬קומתיים הראשונים‬ ‫לצמדים ובמבנים בודדים‪ .‬עם התפתחות דגם המגורים החליף השביל החיצוני את הפרוזדור המשותף‪ ,‬וכל‬ ‫דירה קיבלה שביל כניסה נפרד‪ ,‬לפעמים בצדדים שונים של הבית ובניגוד לכל הגיון תכנוני )חיוטין וחיוטין‪,‬‬ ‫‪ .(2010‬שכונת המגורים מבטאת נאמנה את נטיות חברי הקיבוץ של היום לפרטיות מרבית במגורים ‪ -‬יחידות‬ ‫משפחתיות דו קומתיות‪ ,‬צמודות לקרקע 'פרטית'‪ ,‬במבנה דו‪-‬משפחתי‪ .‬יחידות אלו ניצבות בתוך מקבץ‬ ‫שכונתי‪ ,‬המאפשר כניסות נפרדות לכל יחידה‪ ,‬סביב חללים משותפים פרטיים למחצה‪ .‬בשלב זה לא שונה‬ ‫אידאל המגורים של חברי הקיבוץ מזה של המשפחה העירונית הזעיר בורגנית הממוצעת )שם(‪.‬‬ ‫עוד גורם שהשפיע על תכנון הדירה הקיבוצית הוא הירידה בהשפעתם של המוסדות המרכזיים‪ .‬רוב הקיבוצים‬ ‫נבנו על קרקע של הקרן הקיימת לישראל‪ ,‬בעזרת מוסדות לאומיים או ציבוריים‪ .‬מוסדות אלה קבעו במידה זו‬ ‫או אחרת את האפשרויות ואת ההגבלות על הבנייה‪ ,‬ופיקחו על כך בצורה הדוקה‪ .‬לימים ירש האגף לבנייה‬ ‫כפרית במשרד השיכון את מקום הקרן היסוד והסוכנות היהודית‪ ,‬ואת מקום הקרן הקיימת ירש מינהל‬ ‫מקרקעי ישראל‪ .‬התכנון האחיד של בתי המגורים שהיה במידה רבה תוצאה של המעורבות הגדולה והמימון‬ ‫של המוסדות המיישבים )ההסתדרות הציונית‪ ,‬הקרן היסוד‪ ,‬הסוכנות היהודית‪ ,‬המשרד הארצישראלי‪ ,‬משרד‬ ‫השיכון( נחלש או נעלם כתוצאה מהירידה בכוחה של התנועה‪ .‬התנועה‪ ,‬ארגון הגג של הקיבוצים‪ ,‬עברה תהליך‬ ‫מכאיב של החלשה ואובדן הכלים הפיננסיים‪ ,‬שבאמצעותם יכלה בעבר לסייע לקיבוצים במצוקה‪ .‬עובדה זו‬ ‫תרמה לא במעט לכרסום ניכר של הסמכותיות ממנה נהנתה התנועה בעבר‪ .‬כיום‪ ,‬אין היא מהווה עוד מקור‬ ‫השראה לקיבוצים ואין לה כוח הרצון והעוצמה להתערב בהחלטות המתקבלות בקיבוצים לגבי שינוי‬ ‫באורחות החיים )כהנא‪.(2001 ,‬‬ ‫חיוטין וחיוטין )‪ (2010‬טוענים כי על התפתחות הסכימה של דירת המגורים בקיבוץ השפיעו שתי תופעות‬ ‫חברתיות המשלימות זו את זו‪ :‬האחת‪ ,‬חברה בעלת עקרונות שיתופיים קשוחים שעברה להיות חברה השואפת‬ ‫לאפשר לפרט תחומי חיים פרטיים לפי רצונו‪ .‬השנייה‪ ,‬חברה שראתה בפרט את המרכיב הבסיסי של החברה‬ ‫השיתופית הפכה לחברה שהכירה בחשיבות המשפחה כיסוד הבסיסי של חברה זו‪ .‬הדבר מצא ביטוי בהעברת‬ ‫חלק גדול מהתפקודים שיועדו להיות שיתופיים ושוכנו במבנים משותפים אל תחום הדירה המשפחתית‬ ‫)חיוטין וחיוטין‪.(2010 ,‬‬ ‫בשנות ה‪ 80-‬התחדדה הדילמה התמידית בין זכויות הכלל לטובת הפרט‪ .‬התפוררות האידאולוגיה מוססה את‬ ‫הלכידות החברתית‪ ,‬ומטבע הדברים עלו ביתר שאת קולות שקראו לפרטיות‪ ,‬לאינדיווידואליות ולהבעה‬ ‫אישית בדיור‪:‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪31‬‬ ‫איך אבטא את האופנה הארכיטקטונית האחרונה‪ ,‬איך אדהים את השכנים שלי‪ ,‬איך אבטא את ההישגים‬ ‫החומריים שלי‪ ,‬איך אהיה ייחודי ויוצא דופן‪ ,‬כדי להראות את הצלחתי על פני האחרים‪ ,‬או לפחות לא אהיה נחות‬ ‫מחברי המצליח אשר בנה וילה מנקרת עיניים בשכונת בנה ביתך‪.‬‬ ‫)גסטר‪ 1986 ,‬בתוך‪ :‬כהנא‪.(407 :2011 ,‬‬ ‫ליבנה ואלמוג )‪ (2008‬מצביעים אף הם על העלייה בחשיבות המרחב הפרטי כגורם משמעותי בהשתנותה של‬ ‫הדירה הקיבוצית‪ .‬לטענתם‪ ,‬באמצע שנות ה‪ 80-‬הוסרה לראשונה האחריות על עיצוב הבית ועל מימון בנייתו‬ ‫מן המוסדות ואף מן הקיבוץ‪ ,‬והוטלה על כתפיו של החבר הגר בדירה‪ .‬זה היה כרוך בין היתר בהעלמת עין‬ ‫כללית – בלתי ממוסדת וללא החלטה‪ ,‬אך גורפת – מן העובדה שיש לו לחבר מקורות כספיים פרטיים מחוץ‬ ‫למה שמוקצב לו מן הקיבוץ‪ .‬כך‪ ,‬כל חבר יכול היה להשקיע בהרחבת דירתו כיכולתו בלי לחשוש מביקורת‬ ‫ציבורית‪ .‬הדירה כללה מעתה גם חדר‪-‬אירוח לבני המשפחה שמחוץ לקיבוץ‪ ,‬שהפכו במקרים רבים גורם חשוב‬ ‫בחייהם של חברים רבים )ליבנה ואלמוג‪.(2008 ,‬‬ ‫במקביל לשינויים שחלו בחלוקת הפונקציות המקובלת בקיבוץ השתנו תפקודי הדירה הקיבוצית והפכו דומים‬ ‫יותר לאלו של הדירה העירונית‪ .‬טשטוש המאפיינים הייחודיים לדירה הקיבוצית ביחס לדירה העירונית‪ ,‬יחד‬ ‫עם היעדר התייחסות פרוגרמתית חדשה לרמות אחרות של המגורים‪ ,‬כגון השכונה והשטחים הפתוחים‬ ‫הצמודים לבתי המגורים‪ ,‬הם חלק מהמאפיינים המובהקים של השתנות צורת החיים הקיבוצית‪.‬‬ ‫חלק גדול מן הגורמים לאחידות בין הקיבוצים‪ ,‬ואף מן הגורמים לאחידות בתוך כל אחד מן הקיבוצים‪,‬‬ ‫מתפוגג כיום‪ .‬המגמה הכללית )בעולם‪ ,‬בארץ ובקיבוץ( היא של הפרטה ושל גידול ברווחה החומרית‪ .‬מגמה זו‬ ‫באה לידי ביטוי בקיבוץ הן בגודל הדירה והן בציודה‪ .‬בכל דירה בקיבוץ יש היום פינת טלוויזיה ואירוח‪ ,‬חדרי‪-‬‬ ‫שינה להורים ולילדים‪ ,‬חדר‪-‬עבודה עם מחשב ואביזריו‪ ,‬חדר להלנת אורחים‪ ,‬מרפסת רחבת‪-‬ידיים מרוצפת‬ ‫ומקורה‪ ,‬וכן מטבח ושני בתי‪-‬שימוש‪ .‬מגמת העלייה ברמת החיים בכלל וברמת הדיור בפרט סוחפת את רוב‬ ‫העולם כיום‪ .‬הציבור הישראלי‪ ,‬וחברי הקיבוצים בתוכו‪ ,‬אינו יוצא דופן‪.‬‬ ‫פרט למבני המגורים כוללים נוף הקיבוץ וסביבתו החומרית מרכיבי בנייה נוספים‪ ,‬ובהם תכנית היישוב כולו‬ ‫)תכנית אב‪ ,‬תב"ע(‪ :‬חלוקה בין אזורים המיועדים לבנייה לצורכי כלכלה‪ ,‬בנייה לצורכי ציבור ובנייה לצורכי‬ ‫הפרט; דשאים ונוי ציבורי אחר‪ .‬הדימוי הרווח‪ ,‬המיתולוגי של הקיבוץ הוא מרחב מגונן‪ ,‬שבמרכזו חדר אוכל‬ ‫ומבני ציבור נוספים‪ ,‬עטור במדשאות ירוקות‪ ,‬שממנו מובילים שבילים להולכי רגל לבתי המגורים‪ .‬אניס‬ ‫)‪ (1994‬טוענת כי האיכות הסביבתית הגבוהה של הקיבוצים הושגה באמצעות הדשא‪ ,‬שהכנסתו אפשרה ליצור‬ ‫את הנוף הזורם כרקע לכל תצורה נופית‪ ,‬וסביבו נוצר הנוף הקיבוצי הייחודי‪ ,‬החצוי בשבילים ומדורג מהנוף‬ ‫הציבורי ועד הגינה הפרטית ליד בתי החברים‪ .‬לדבריה‪ ,‬השינויים מרחיקי הלכת בחברה השיתופית הסיטו את‬ ‫הדגש מהגנים הציבוריים אל הפרטיים‪ .‬בתוך כך‪ ,‬הלך והתרופף העיקרון החשוב של מרכזיות הגנים‬ ‫הציבוריים‪ ,‬ובייחוד הגן הנרחב סביב חדר האוכל )אניס‪ 1994 ,‬בתוך‪ :‬כהנא‪.(2011 ,‬‬ ‫אשר למרחב הפתוח של הקיבוץ טוען יסקי )‪ (2010‬כי השינוי העיקרי במבנה המרחבי של הקיבוץ נובע מאימוץ‬ ‫גורף של המודל הפרברי לקיבוץ המתחדש המופרט‪ .‬אימוץ הדגם הפרברי נובע ממספר רב של גורמים‪ ,‬חלקם‬ ‫פנימיים וחלקם חיצוניים‪ .‬בין הגורמים המכריעים את הכף יש לציין את הוועדות המחוזיות ואת משרד הבינוי‬ ‫והשיכון‪ ,‬שני גופים שמהווים שחקני מפתח בתכנון הקיבוצים‪ ,‬כפי שהוא מתבצע כעת )יסקי‪ ,‬בתוך‪ :‬בר אור‬ ‫ויסקי )ע(‪.(2010 ,‬‬ ‫‪32‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫כיום נדרשים הקיבוצים להגיש תוכניות מפורטות לאישור הוועדות המחוזיות במשרד הפנים‪ ,‬הן בתכנון‬ ‫הרחבות והן בתכנון שכונות חדשות בתוך תחום "המחנה" הקיבוצי‪ 2.‬התכנון שממומן פעמים רבות על ידי‬ ‫משרד הבינוי והשיכון‪ ,‬או גופים חיצוניים אחרים‪ ,‬נדרש לעמוד בתקנים ובסטנדרטים קיימים כדי לקבל את‬ ‫אישור הוועדות‪ .‬ברובם הגדול היו אלה אותם תקנים שפותחו והוחלו בתכנון יישובים קהילתיים‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬ ‫כאלה הנוגעים לרוחב הכבישים‪ ,‬לחניה ועוד‪ .‬החלתם של תקנים אלה קיבעה את הפתרון הפרברי כפתרון‬ ‫הגנרי לתכנון הקיבוצים המתחדשים‪ ,‬בלי להתחשב באופיים השונה בתכלית של הקיבוצים משאר היישובים‬ ‫"הכפריים" במרחב הישראלי‪ ,‬כמו המושבים והיישובים הקהילתיים‪ .‬תוצאות התכנון מחדש של הקיבוצים‪,‬‬ ‫הוספת ההרחבות הקהילתיות בסמוך ליישוב הישן‪ ,‬הדרישה לפרצלציה של המחנה כהכנה או כרקע לתהליך‬ ‫של שיוך הדירות לחברים‪ ,‬החלת תקני משרד התחבורה בנוגע לכבישים ולחניה על הקיבוצים‪ ,‬ועוד – כל אלה‬ ‫הביאו את הקיבוצים המתחדשים לאבד באופן כמעט מוחלט את האופי המקורי שלהם ולהפוך לדמויי‬ ‫יישובים קהילתיים פרבריים )שם‪.(2010 ,‬‬ ‫כהנא )‪ (2001‬טוען כי השינויים שחלו במהלך השנים בתכנון המרחבי של חצר הקיבוץ‪ ,‬כמו גם בתכנון‬ ‫האדריכלי של דירת המגורים‪ ,‬משקפים את השינוי שחל באידאולוגיה הקיבוצית‪.‬‬ ‫דמותו הפיסית של הקיבוץ – צורת יישוב ייחודית בתולדות התכנון בקנה מידה עולמי – היא תמונה נאמנה של‬ ‫האידיאולוגיה הקיבוצית על גלגוליה השונים והתמורות שחלו בה‪ .‬מעידן הצניעות והצנע עם האדריכלים הנזיריים‬ ‫בראשית שנות ה‪ ,20-‬דרך התקופה האדריכלית ההירואית בשנות ה‪ 30-‬וה‪ ,40-‬משם לתקופת השרירים של‬ ‫האדריכלים ה"ברוטליסטים" שהתפתחו בשנות ה‪ 50-‬וה‪ 60-‬ועד חגורת השומן האדריכלית שצימח הקיבוץ בשנות‬ ‫ה‪ 70-‬וה‪ .80-‬היום‪ ,‬בעידן השיוך וההפרטה‪ ,‬כאשר שכונות חדשות של דיירים שאינם חברי קיבוץ נבנות בצמוד למשק‬ ‫הוותיק‪ ,‬היישוב הקיבוצי מאבד את חזותו הייחודית ונעשה בהדרגה דומה ליישובים קהילתיים ושכונות פרבריות‬ ‫אחרות ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫)כהנא‪(2001 ,‬‬ ‫לטענת יסקי )‪ ,(2010‬חלוקת המחנה הקיבוצי לייעודי קרקע שונים‪ ,‬החדרת כבישים ברוחב תקני ופרצלציה‬ ‫פרברית מוחקים את המבנה המרחבי הבסיסי של הקיבוצים‪ .‬במשך שנות התהוותו וקיומו של המודל המרחבי‬ ‫הקיבוצי הצליח המחנה לשמור על גמישות מרבית בשימושי הקרקע‪ .‬כל הקיבוצים‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬נהרסו‬ ‫ונבנו מחדש עם השתנות התנאים הכלכליים והצרכים של חבריו‪ .‬מבנים נבנו ונהרסו‪ ,‬ושימושים התחלפו‪ ,‬אך‬ ‫האופי המרחבי נשמר ללא שינוי מהותי‪ .‬גמישות זו נובעת מכך שהקיבוץ תוכנן ללא חלוקת משנה לייעודי‬ ‫קרקע שונים וללא פרצלציה‪ ,‬ובכך נשמר פוטנציאל ההתחדשות המחזורית לאורך עשרות שנים‪ .‬עם אימוץ‬ ‫המודל החדש אובדת ללא שוב היכולת של הקיבוצים לבנות את עצמם מחדש ולהתפתח ללא צורך בתהליכים‬ ‫סטטוטוריים ארוכים ומייגעים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬כך אובד האופי המוכר ביותר של הקיבוצים כמרחבים המשכיים‬ ‫ללא חלוקות ברורות ומוגדרות בין האזורים השונים ובין הפונקציות המגוונות )יסקי‪ ,‬בתוך‪ :‬בר אור ויסקי )ע(‪,‬‬ ‫‪.(2010‬‬ ‫העובדה כי שטחו של בית המגורים גדל פי שניים או שלושה משנה ומשבשת את ההרמוניה בין השטח הבנוי‬ ‫לשטח הפתוח‪ .‬סגנונות אדריכליים ברוח בנה ביתך חדרו למה שהיה פעם מעוז של אחידות והסתפקות במועט‪,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תחום שהוגדר כאזור המחיה של הקיבוץ – כתם אחד שייעודו מגורים‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪33‬‬ ‫גם אם בלית ברירה‪ .‬המרחב המשותף מתפורר לרסיסים של מגרשים וביניהם גדרות ושערים‪ .‬הדשא הגדול‬ ‫נזנח אחרי שנותר ללא שימוש‪ ,‬ואף נהפך לעתים לעוד שטח לבנייה‪ .‬מבני הציבור – מהם יצירות אדריכליות‬ ‫מופתיות – מתרוקנים‪ ,‬חלקם מתפוררים ומורידים לטמיון מורשת אדריכלית מפוארת‪ .‬מכוניות נוסעות‬ ‫בשבילי המשק וחונות על הדשא )ליבנה ואלמוג‪.(2008 ,‬‬ ‫מאפייניה של הסביבה הכפרית‪ ,‬ובכלל זה הסביבה הקיבוצית‪ ,‬משפיעים על מעורבות האוכלוסייה החיה בה‬ ‫בשמירת נכסיה התרבותיים והם גם מבדילים אותה מהמרחב העירוני‪ :‬הקשרים האינטימיים בתוך הקהילה‬ ‫הקטנה מחזקים את יחסה לערכי מורשתה‪ ,‬במיוחד לערכים המרכיבים את הזיכרון האינטימי וההיסטוריה‬ ‫המקומית )‪ .(Lane, 1993‬בקיבוצים בישראל‪ ,‬שנוסדו בשנים שקדמו להקמת המדינה‪ ,‬יש לקשרים אלה‬ ‫ולמעורבות זו משמעות רבה כתוצאה מהאידאולוגיה המשותפת שדחפה להקמתם והעקרונות שעיצבו את‬ ‫דמותם )עמית‪-‬כהן‪.(2006 ,‬‬ ‫עמית‪-‬כהן )‪ (2006‬במאמרה "נופי מורשה תרבותית בקיבוץ‪ :‬ערכים‪ ,‬נכסים‪ ,‬שימור ופיתוח כלכלי" מבקשת‬ ‫לבחון את יחס האוכלוסייה הקיבוצית לערכיה‪ ,‬לנופי מורשתה ולנכסיה המבטאים ערכים אלה‪ ,‬את‬ ‫אפשרויות הפיתוח של נופי המורשת התרבותית ואת הדרכים לשלבם בתהליכי ההתחדשות הקיבוצית‪ .‬הנחת‬ ‫היסוד של מחקרה היא כי שימורם של נופי המורשת התרבותית בקיבוצים – גנים‪ ,‬נכסים הרואיים ונכסי נוף‬ ‫תרבות יום יומי תלוי במידה רבה ביחסה של האוכלוסייה המקומית‪ ,‬בחשיבות שהיא מייחסת לנכסים‬ ‫הקיימים כחלק ממורשת המקום ובנכונותה להשקיע בשימורם‪ .‬ממחקרה של עמית‪-‬כהן עולה כי קיימים‬ ‫הבדלים בין הקיבוצים ביחס של אוכלוסייתם לנופי המורשת ולערכיהם‪ .‬הבדלים אלה מושפעים מגורמים‬ ‫גאוגרפיים )אזורי ליבה או פריפריה(‪ ,‬מהבדלים בחוסן כלכלי וחוסן חברתי‪ ,‬ומגורמים היסטוריים תרבותיים‪,‬‬ ‫כמו השתייכות לתנועה קיבוצית מסוימת ומגורמים דמוגרפיים‪ ,‬כמו גיל ומידת הוותק‪ ,‬נולד בקיבוץ או‬ ‫מחוצה לו )שם(‪.‬‬ ‫במחקר שנערך בשנים ‪ 2004-2003‬נבחן יחסה של אוכלוסיית המושבים בישראל לנכסי מורשת בנויה‪ ,‬ורצונם‬ ‫לשמר כמו גם נכונותם להיות מעורבים בשימור‪ .‬נמצא כי אוכלוסייה חדשה שהגיעה למושבים בשנים‬ ‫האחרונות ומתגוררת בשכונות ההרחבה‪ ,‬מגלה עניין בנכסי תרבות ומוכנה להיות מעורבת בשימורם‪ ,‬לפעמים‬ ‫יותר מהאוכלוסייה הוותיקה שנולדה במושב‪ .‬נכונות זו נובעת לא בגלל ההיסטוריה והמורשת הנלוות לנופים‬ ‫אלא בגלל היותם מייצגים נוף אחר ‪ -‬נוף המייצג איכות חיים והשתייכות למעמד חברתי כלכלי בינוני גבוה‬ ‫)עמית‪-‬כהן‪ ;2004 ,‬בתוך‪ :‬עמית‪-‬כהן‪ (2006 ,‬מחקרים דומים שנערכו בשלהי המאה העשרים במדינות מערב‬ ‫אירופה זיהו תופעות דומות‪ .‬הוותק ביישוב הכפרי השפיע על מידת העניין במתרחש בו‪ ,‬כמו גם הרצון להיות‬ ‫מעורב בפיתוחו‪ .‬אוכלוסייה חדשה גילתה עניין רב ורצון גבוה יותר מאוכלוסייה ותיקה )‪;Haifacree, 2003‬‬ ‫בתוך עמית‪-‬כהן‪.(2006 ,‬‬ ‫מגמות הפיתוח של אזור המגורים קשות לצפייה ובעייתיות מבחינה חברתית ואידאולוגית‪ .‬נראה שגם לאור‬ ‫התגברותה של מגמת ההתבדלות של המשפחה הקיבוצית‪ ,‬על מלאי הדיור להציע מגוון של גדלים וצורות בינוי‬ ‫כך שניתן יהיה להתאים את המגורים לאוכלוסייה הבלתי הומוגנית )חיוטין וחיוטין‪ .(2010 ,‬לטענתה של‬ ‫עמית‪-‬כהן )‪ (2006‬התכנון המרחבי העתידי של הקיבוץ אינו יכול להסתמך על ניתוח הנוף הקיים ובחינת ערכיו‬ ‫ואפשרויות ניצולו לתפקודים שונים‪ ,‬אלא יש לזהות את מאפייניה של החברה‪ ,‬את צורכיה ואת רצונותיה‪,‬‬ ‫ולשתפה בתהליך בחירת הנופים‪ ,‬קביעת הערכים ומיון ודירוג הנופים והערכים מבחינת החשיבות‪ ,‬השימור‬ ‫‪34‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫והפיתוח‪ .‬לטענתה‪ ,‬יש לשתף את הציבור בתהליך קבלת ההחלטות ביחס לשימור נופים ומידת הפיתוח‬ ‫המתרחש בהם )עמית‪-‬כהן‪.(2006 ,‬‬ ‫כהנא )‪ (2011‬מציע שלושה תרחישים אפשריים לגבי עתידו של הרעיון הקיבוצי )כהנא‪:(609-608 :2011 ,‬‬ ‫‪‬‬ ‫ייחודיות מרחבית גבוהה – קיבוץ שיתופי‪ :‬רה קונסטרוקציה על בסיס הגדרה מחודשת של השותפות‪,‬‬ ‫המשימתיות והרלוונטיות כאורח חיים חלופי לזה העירוני‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ייחודיות מרחבית מותנה – קיבוץ קהילתי‪ :‬הפרדה בין הקהילה המופרטת ובין המשק היצרני‪ ,‬תוך‬ ‫שמירה על שותפות בחינוך‪ ,‬רווחה ודיור‪ .‬הקהילה היא למעשה "טרום יישוב קהילתי" המוגדר‬ ‫כאגודה שיתופית חקלאית המקנה לו זכות על קרקעותיו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פרבר לכל דבר וללא ייחודיות מרחבית – יישוב קהילתי‪ :‬דה‪-‬קונסטרוקציה של השותפות על ידי‬ ‫הפרדה בין הייצור והקרקע החקלאית ובין הקהילה המופרטת‪ ,‬פרצלציה למגרשים ורישום נכסי‬ ‫האגודה על שם התושבים‪.‬‬ ‫יסקי )‪ (2010‬מזהה תהליך המתרחש בשטח‪ ,‬המציג פוטנציאל לשינוי משמעותי בעתידו של הקיבוץ‪ .‬כלקח‬ ‫מתופעות הניכור והמחלוקת בין חברי הקיבוצים לתושבי שכונות ההרחבה הקהילתיות‪ ,‬חוזרים בקיבוצים‬ ‫לקלוט חברים חדשים‪ ,‬שמחפשים אחר האיכויות הייחודיות לחיי הקיבוץ‪ .‬תהליכי הפרטת הקרקע הואטו‬ ‫במידה ניכרת בשל קשיים בירוקרטיים ומשפטיים חיצוניים‪ ,‬ובמקומם מתפתח מודל של השארת הבעלות‬ ‫המשותפת על הקרקע ושיוכה בחוזה פנימי בין הקהילה לחבר‪ .‬בקיבוצים רבים נעצר תהליך התכנון לצורך‬ ‫חשיבה מחודשת ובחינה של מודלים חלופיים לתוספת המגורים‪ ,‬כזו שתתאים יותר לאיכות המרחבית‬ ‫המוכרת של הקיבוץ במתכונתו ההיסטורית )יסקי‪ ,‬בתוך‪ :‬בר אור ויסקי )ע(‪.(2010 ,‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪35‬‬ ‫סגנון בנייה קיבוצי ותיק בהשוואה לבנייה החדשה‬ ‫כדי לעמוד על השינויים שחלו בדירת המגורים הקיבוצית ובמבנה המרחבי של הקיבוץ ובניסיון לקבוע האם‬ ‫נוצר סגנון בנייה קיבוצי חדש המחליף את הסגנון הוותיק‪ ,‬יש ראשית כל להגדיר את סגנון הבנייה הקיבוצי‬ ‫הקודם‪ .‬סגנון הבנייה הקיבוצי הוותיק הוגדר לצורך העבודה בהתאם למאפייני התכנון המרחבי והבנייה‬ ‫למגורים בקיבוצים בשנות ה‪ ,80-‬טרם המשבר הכלכלי שהחל את תהליך השינוי בתנועה הקיבוצית‪ ,‬ואחרי‬ ‫המעבר ללינה המשפחתית‪ ,‬שהיווה את השינוי הגדול במבנה הדירה‪.‬‬ ‫הגדרת סגנון הבנייה הוותיק המפורטת להלן מתבססת על סקירת ספרות העוסקת בנושא‪ ,‬ראיונות עם‬ ‫אדריכלים העוסקים בבנייה בקיבוצים ופרסומים פנימיים של קיבוצים הסוקרים את תולדות הבנייה ביישוב‪.‬‬ ‫מאפייני התכנון המרחבי הוותיק‬ ‫התפתחות המבנה המרחבי של אזור המגורים בקיבוץ עוקב אחר התפתחות הדירה והבית ומבטא גם הוא את‬ ‫המעבר מגישה קומונלית קיצונית לרצון לפרטיות מרבית‪ .‬הסכימה הראשונית לתכנון אזור המגורים גרסה‬ ‫פיזור המבנים על פני השטח הציבורי המגונן בתכנית חופשית או מסודרת השומרת על מרחקים סבירים בין‬ ‫המבנים‪ .‬הגישה אל כל המבנים הייתה דרך שבילים ציבוריים‪ ,‬פתוחה לכל ומבטאת את השוויוניות )חיוטין‬ ‫וחיוטין‪.(2010 ,‬‬ ‫האדריכל דני בר קמה טוען גם הוא כי מה שמייחד את סגנון הבנייה הקיבוצי הוא צורת הבינוי שנגזרת‬ ‫מ"המגרש הגדול"‪ .‬הדבר המשמעותי ביותר בתכנון הקיבוץ‪ ,‬שיצר את הסגנון הקיבוצי‪ ,‬היה חוסר הפרצלציה‬ ‫של אזור המגורים‪ .‬אזור המגורים בתב"עות של קיבוצים עד לשנות ה‪ 90-‬לא כלל בתוכו סימון של דרכים‪ ,‬מבני‬ ‫ציבור‪ ,‬מגרשי מגורים‪ ,‬שצ"פים וכדומה‪ .‬כתוצאה מכך הגן הציבורי מקיף את כל חצר המשק ומגיע עד לפתח‬ ‫הבית‪ .‬החברים הרגישו שייכות ובעלות על כל חלקי הקיבוץ ולכן לא היה להם צורך להדגיש את בעלותם על‬ ‫השטח מסביב לבית )בר קמה‪ ,‬הרצאה ביום עיון "תכנון בקיבוץ"‪ .(14.12.2010 ,‬לימים החלו חברי הקיבוץ‬ ‫להגדיר חלקות קרקע מחוץ לדירה על ידי טיפוח גינות פרטיות על חשבון שטח הגינון הציבורי המשותף‪.‬‬ ‫יסוד נוסף של סגנון הבנייה הקיבוצי הוא הצפיפות הגבוהה‪ .‬הקיבוץ היה קומפקטי וצפוף – מיעוט בדרכים‬ ‫וכבישים‪ ,‬צפיפות מבנים גבוהה‪ ,‬צפיפות של ‪ 4-3‬יח"ד לדונם ברוטו‪ ,‬שהיא הרבה מעבר לצפיפות עירונית‬ ‫רגילה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הקיבוץ נראה מאד מרווח הודות למדשאות הגדולות‪ ,‬למרחקים הגדולים בין הבתים‪,‬‬ ‫היעדר דרכים ומחסומים בנוף )שם(‪ .‬במבני המגורים החדשים ניכרת מגמה להקטנת מספרן של יחידות הדיור‬ ‫המרכיבות את הבית הקיבוצי מארבע היחידות המסורתיות לקוטג' דו‪ -‬משפחתי ואף לקוטג' בודד‪ .‬השטח‬ ‫המומלץ לדירה המשפחתית גדל מ‪ 18-‬מ"ר ב‪ 1947-‬לכדי ‪ 90‬מ"ר בדירת לינה משפחתית בסוף שנות ה‪.80-‬‬ ‫מספר יחידות המגורים לדונם באזור המגורים קטן משבע יחידות בקרוב ב‪ 1947-‬לשתי יחידות בערך בסוף‬ ‫שנות ה‪) 80-‬חיוטין וחיוטין(‪.‬‬ ‫האדריכל ערן מבל טוען כי ה'קיבוץ של פעם' נשען על תבנית בנייה ריכוזית ואחידה שהורכבה מדירות קטנות‬ ‫ומרחב גדול של שטחים מגוננים‪ ,‬שיצרו צביון ארכיטקטוני ונופי מוגדר ושפה ברורה‪ .‬האבחנה בין השטח‬ ‫הפרטי לציבורי הייתה רכה‪ ,‬באמצעות גינון‪ ,‬ללא הפרדה ממשית בין פרטי לציבורי‪ .‬איכות התכנון הקיבוצי‬ ‫‪36‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫המסורתי באה לידי ביטוי במרכיבי תכנון אורבניים אוטופיים אליהם שאפו המתכננים‪ ,‬כגון יחס הרמוני בין‬ ‫בנוי לפנוי‪ ,‬נפחיות מבנים וקנה מידה צנוע לבנוי ולנטוע‪ ,‬רציפות המרחב הפתוח‪ ,‬קשרי גומלין בין בתי‬ ‫המגורים למרחב הציבורי‪ .‬בתי המגורים התאפיינו בפשטות ובפונקציונליות‪ ,‬הואיל ועיקר ההשקעה הייתה‬ ‫במבני הציבור ובחללים הציבוריים‪ ,‬שתוכננו על ידי מיטב האדריכלים ואדריכלי הנוף‪ .‬המגורים היו‬ ‫פונקציונליים בלבד וערכם נבע מאחידותם והמונוטוניות שלהם שתרמו להבליט את רצף השטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫האדריכלות לא משכה תשומת לב ושימשה כרקע‪ ,‬וזהו החן של האזור הקיבוצי )מבל‪ ,‬ריאיון‪.(1.7.2010 ,‬‬ ‫האדר' יובל יסקי טוען כי חללי המגורים המינימליסטיים ופיזורן של הפונקציות השונות )חדר האוכל‪,‬‬ ‫המכבסה‪ ,‬חדרי הילדים‪ ,‬המועדון‪ ,‬הספרייה( במרחב הציבורי‪ ,‬יצרו מצב שהקיבוץ כולו‪ ,‬פנים וחוץ‪ ,‬תפקד‬ ‫כבית מגורים אחד גדול המחזיק בכל שטחו את החדרים השונים‪ :‬חדרי מגורים וחדרים לסוגי השימושים‬ ‫המגוונים‪ .‬כדי להקל על הצפיפות ולאחד את כל חלקי הבית המורחב‪ ,‬הושם דגש על המאפיין החזותי הבולט‬ ‫והחזק ביותר של הקיבוצים‪ :‬הנוי )יסקי‪ ,‬בתוך‪ :‬בר אור ויסקי )ע(‪ .(2010 ,‬יסקי מביא מדבריו של האדר'‬ ‫שמואל ביקלס במאמר "תכנון הישוב הקיבוצי"‪:‬‬ ‫התכנון שלנו מוכרח להיות אורגני‪ :‬לא פרבר אוטונומי ולא גוף כפרי‪ .‬הביטוי הקיבוצי של נוי פנימי הוא 'גן כולל'‪,‬‬ ‫שבו הפרט נתון במסגרת הכלל‪ ,‬ולא פרצלציה המתאימה ליוזמה פרטית‪.‬‬ ‫)ביקלס‪ 1956 ,‬בתוך יסקי – בר אור ויסקי )ע(‪(302 :2010 ,‬‬ ‫בשנות ה‪ 90-‬התעצמה הבנייה הפרטית כתוצאה ממצוקת דיור שנוצרה לאחר המעבר ללינה משפחתית‪ .‬הבנייה‬ ‫העצמית החלה מתוך צורך להגדיל את דירות המגורים הקטנות‪ ,‬לסגור מרפסות ולהוסיף פונקצית נדרשות‬ ‫כגון מטבח‪ ,‬התאמה ללינה משפחתית ועוד‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬נוצרו תוספות בנייה אקראיות‪ ,‬קרוונים‪ ,‬בנייה‬ ‫קלה‪ ,‬מתועשת‪ .‬אזור המגורים הפך מרקע לאלמנט שמתחרה במרחב הכולל‪ .‬נבנו בתי מגורים שמרכזים את‬ ‫תשומת הלב בשכונה בגלל החריגות שלהם ולא בגלל איכותם האדריכלית‪ .‬ההתקדמות בהפרטת הקיבוצים‬ ‫יצרה מצב של 'שבירת כלים' ואובדן שליטה על היקפי ואופי הבנייה הפרטית‪ .‬נוצרה קוטביות של בנייה עצמית‬ ‫בסגנונות שונים ללא שמירה על קו מקשר וצביון ייחודי‪ .‬מבל מצביע על כמה אלמנטים אדריכליים המבטאים‬ ‫זאת‪ :‬חוסר התאמה בין יחידות דיור צמודות‪ ,‬עירוב סגנונות וחומרי בנייה באותם מבנים‪ ,‬עירוב סוגי גגות‪,‬‬ ‫חומרי חיפוי‪ ,‬גוונים וחלונות גג והחמור מכל‪ ,‬בנייה בנפחים הזרים ליישוב )הכפלה ושילוש נפחי בנייה( תוך‬ ‫פגיעה קשה בסביבה‪ .‬במישור האורבני הדבר מתבטא בחלוקת המרחב המשותף לרסיסי מגרשים‪ ,‬קיטוע‬ ‫המרחב הפתוח בתוספות בנייה מרפסות וגדרות‪ ,‬חנייה צמודה לבית‪ ,‬התרוקנות מבני הציבור מתוכנם‪.‬‬ ‫בקיבוצים רבים‪ ,‬מרכז הקיבוץ‪ ,‬שטח מבני הציבור‪ ,‬מוסדות החינוך והשטחים הפתוחים‪ ,‬אשר איבדו בשנים‬ ‫האחרונות חלק ניכר מתפקידם המקורי נזנחו‪ .‬סביבת המגורים הקיבוצית שהתאפיינה בדגם החזרתי ובדמיון‬ ‫בין בתי המגורים‪ ,‬בנפחי בנייה צנועים ובמרחבים ביניהם‪ ,‬משתנה לאזורי מגורים המתאפיינים בתוספות‬ ‫בנייה מסיביות ומקריות באופן הפוגע לעתים קרובות בהרמונה ובאווירת המקום )מבל‪ ,‬ריאיון‪.(1.7.2010 ,‬‬ ‫האדריכל אסף קשטן מנתח את השינויים בהתפתחות תפיסת הפרטיות במערך הבינוי בקיבוץ‪ .‬לדבריו‪ ,‬בתכנון‬ ‫הקיבוץ המסורתי חסרות חלק מרמות ההיררכיה בין פרטי לציבורי )אדם‪ ,‬משפחה‪ ,‬חברים‪ ,‬שכנים‪ ,‬שכונה‪,‬‬ ‫קיבוץ(‪ .‬דבר זה התבטא באבחנה מטושטשת בין אזורי הפרט לשטחי הציבור‪ .‬הדירה הקיבוצית מחוברת‬ ‫למרחב הציבורי ברחוב‪/‬שביל )המדרכה( וגם באמצעות השטח הפרטי‪ ,‬המוביל אל שטח ציבורי פתוח ללא‬ ‫דרכים‪ .‬בתכנון המקורי של הקיבוץ חסרה מערכת דרכים וחניות כמעט לגמרי‪ ,‬הן תכנונית והן בפועל‪ .‬חלק‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪37‬‬ ‫מאיכות הסביבה הפיזית בקיבוץ נובע מבטיחות לתנועת הולכי רגל ואופניים והדרה של מכוניות מאזורי‬ ‫המגורים‪ .‬מצב זה מאפשר גם לקשישים וילדים קטנים לטייל בשבילי הקיבוץ ללא השגחה צמודה‪ .‬בעבר בינוי‬ ‫שכונות המגורים אופיין בסדר נוקשה ובשורות רציפות‪ .‬מאוחר יותר נוצר ניסיון להתרכז סביב מרכז שכונתי‬ ‫ונוצר אשכול מגורים‪ .‬אשכול המגורים יוצר היררכיה של שטחים פרטיים וציבוריים – משטח פרטי צמוד‬ ‫לדירה‪ ,‬דרך שטח שכונתי ועד השטח הכללי הקיבוצי )קשטן‪ ,‬הרצאה ביום עיון "תכנון בקיבוץ"‪.(14.12.2010 ,‬‬ ‫חיוטין וחיוטין )‪ (2010‬מביאים מדבריו של אדריכל חבר קיבוץ בנוגע להדגשת הפרטיות במערך הבינוי בקיבוץ‬ ‫כיום‪:‬‬ ‫אנו הולכים למשקים ששמים את הבתים גב אל גב כאשר השכן מסתכל לגבו של החבר‪ ,‬ושמים אותם ‪ 30‬מטר אחד‬ ‫מהשני‪ ,‬כדי שחס וחלילה לא ייפגשו‪ ,‬לא דואגים לשום צורת מפגש‪ .‬כשאתה מעמיד בפני החבר את השאלה מה היית‬ ‫רוצה? הוא היה רוצה את הדירה שלו לבד על ראש ההר‪.‬‬ ‫)גסטר‪ ,1983 ,‬בתוך חיוטין‪(88 :2010 ,‬‬ ‫האדריכל פרדי כהנא‪ ,‬חבר קיבוץ בית העמק‪ ,‬טוען כי עוד סדק נפער באחידות מבני המגורים בקיבוץ כאשר‬ ‫החברים החלו מבקשים אישור לסגור מרפסות על חשבונם‪ .‬כאשר הפנייה נענתה בסירוב החברים בנו ללא‬ ‫אישור‪ ,‬ובנקודה זו נפרץ הסכר‪ .‬לטענתו השיפוצים הפרטיים פרצו את הסכר‪ ,‬מאחר שברגע זה נכנס כסף פרטי‬ ‫למשוואה הקיבוצית‪ .‬ברגע שיש כסף פרטי להרחבת הבית יש גם כסף פרטי להחזיק מכונית ועוד‪ .‬למן הרגע‬ ‫שאושר שימוש בכסף פרטי בבנייה אין דרך חזרה‪ .‬המשמעות היא שהדירה הופכת בפועל לרכוש החבר ולא‬ ‫שייכת לקיבוץ גם אם אין הגדרה רשמית לכך‪ .‬בשל כך‪ ,‬הדירות שנבנות היום לא יחזרו לרשות הקיבוץ יותר‬ ‫)כהנא‪ ,‬ריאיון‪.(5.8.2010 ,‬‬ ‫בעבר‪ ,‬הביטוי העצמי והזהות העצמית הובעו באמצעות מבני הציבור ולא באמצעות הבית הפרטי‪ .‬כתוצאה‬ ‫מכך‪ ,‬לא הייתה השקעה בטיפוח מיוחד של חזית הבית ו‪/‬או של דלת הבית‪ .‬סיבה נוספת לחוסר ההשקעה‬ ‫בבית היא ההיכרות האישית הצמודה בין חברי הקיבוץ – כולם ממילא יודעים מי אתה ואין טעם לנסות להציג‬ ‫חזות מסוימת )בר קמה‪ ,‬הרצאה ביום עיון "תכנון בקיבוץ"‪.(14.12.2010 ,‬‬ ‫כיום‪ ,‬הפיכת הבית ל"מבצר המשפחתי" על ידי עיצוב אישי של חלל הדירה יוצרת קשר נפשי בין המשפחה‬ ‫למבנה מעבר לתפקודו הפונקציונלי ומוגדרים אזורי חוץ פרטיים מגוננים שאותם מטפחת המשפחה‪ .‬הקשר אל‬ ‫הקרקע הפרטית נוגד את התפיסה הקומונלית הטהורה‪ .‬הנטייה המתגלה כיום ליצור קשר חוקי של בעלות‬ ‫החבר על דירתו עשויה להוות בעיה קשה בהתפתחות אזור המגורים בקיבוץ )חיוטין וחיוטין‪.(2010 ,‬‬ ‫מנהל התכנון במשרד הפנים במסמך הנחיות לתכנון הקיבוץ )דצמבר ‪ (2006‬קובע כי כדי לאפשר את שמירת‬ ‫הרצף הרב‪-‬דורי‪ ,‬המאפיין את הקהילה הקיבוצית והחשוב לשמירת צביונה‪ ,‬תוך מתן עדיפות לפריפריה‪,‬‬ ‫יש להקצות יותר דיור זמני )יחידות מעבר( בשטח המחנה המיועד למגורים בתכנית תקפה‪ ,‬ובמבנים קיימים‪.‬‬ ‫על מוסדות התכנון להיות ערים לעובדה כי תנאי לאישור תכנית מתאר מקומית הכוללת שטח לדיור זמני יהיה‬ ‫שאופי עתידו התכנוני של היישוב תואם את המטרה של חיזוק המרקם הכפרי של היישוב באמצעות שמירת‬ ‫הרצף הרב‪-‬דורי‪ .‬דיור זמני מוגדר כדיור לתקופות זמן מוגבלות שינוהל על ידי האגודה‪ ,‬אשר גודל יחידה לא‬ ‫יעלה על ‪ 55‬מ"ר‪ .‬היקף היחידות ביישוב לא יעלה על ‪ 1/3‬ממספר משפחות החברים או ‪ ,100‬הגבוה מביניהם‪,‬‬ ‫במחוזות צפון ודרום או ‪ 1/3‬ממספר משפחות החברים או ‪ ,100‬הנמוך מביניהם‪ ,‬בשאר המחוזות )משרד הפנים‬ ‫– מנהל התכנון – תכנון ארוך טווח‪.(2006 ,‬‬ ‫‪38‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫האדריכל ברוך שמיר‪ ,‬חבר קיבוץ משמר העמק‪ ,‬טוען כי בעבר השטחים הפתוחים בקיבוץ הוגדרו כשטח פרטי‬ ‫פתוח והיחס לשטח המחנה היה כאל בית פרטי שהכניסה לאנשים מבחוץ אליו אסורה‪ .‬כיום‪ ,‬פתיחת עסקים‬ ‫חדשים בקיבוץ הפונים ללקוחות חיצוניים מביאה לפתיחת שעריו של הקיבוץ בפני כלל הציבור‪ .‬מלבד זאת‪,‬‬ ‫בקיבוצים בהם תחזוקת השטח נמצאת באחריות המועצה האזורית ולא באחריות הקיבוץ עצמו )בדרך כלל‬ ‫קיבוצים מתחדשים(‪ ,‬השטחים הפתוחים הופכים ציבוריים וכל אחד רשאי להשתמש בהם‪ .‬במובן זה הקיבוץ‬ ‫מאבד את זהותו כיחידה אוטונומית סגורה )שמיר‪ ,‬ריאיון‪ .(13.6.2010 ,‬האוטונומיה של היישוב הקיבוצי‬ ‫במערך הארצי הכרחית לקיום חיי הקומונה‪ .‬כל שטח הקיבוץ הוא ביתו של החבר והתושב‪ .‬אין גדרות ואין‬ ‫מחיצות המפרידות בין בתי החברים‪ ,‬המעבר חופשי לכל‪ .‬שטחי הדשא והגינון מאחדים את המבנים לרקמה‬ ‫יישובית אחת‪ ,‬בעוד מרחבי הקיבוץ פתוחים למעבר כל התושבים‪ .‬כלפי מערך היישובים הארצי הקיבוץ הנו‬ ‫יחידה אוטונומית סגורה‪ ,‬מוקף גדר עם שער כניסה רשמי‪ .‬הכניסה לשטח הקיבוץ אינה חופשית‪ ,‬כפי שאין‬ ‫נכנסים לביתו הפרטי של אדם ללא רשותו )חיוטין וחיוטין‪.(2010 ,‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬ניתן לומר כי המאפיין המרכזי של התכנון המרחבי הקיבוצי הוא שאינו מתפתח מנקודת מוצא של‬ ‫פרצלציה‪ ,‬חלוקה למגרשים – אלא מהווה אדריכלות שאינה בת חלוקה‪ ,‬המתנערת בעיקרון מכל תולדות‬ ‫הסימון והגידור הטריטוריאליים המוכרים‪ .‬אדריכלות זו מבקשת לייצר מרחב בלי גבולות בין הפרטי לציבורי‬ ‫ובלי גדרות בין שכנים‪ .‬זוהי אדריכלות ייחודית משום שהיא מבטלת את הזיקה המקובלת בין הבית למגרש‬ ‫הודות לכך שהיא מאפשרת את יישומה של האידאולוגיה הקיבוצית‪ ,‬המבקשת להפריד חלק מהפונקציות‬ ‫הביתיות ולהפוך אותן לקבוצתיות‪ .‬כשאנחנו הולכים בשבילי הקיבוץ אנחנו בבית ואין הבדל משמעותי בין‬ ‫החלל הציבורי לפרטי )אפרת‪.(2010 ,‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪39‬‬ ‫מאפייני התכנון האדריכלי הוותיק‬ ‫האדריכלות של מבני הקיבוץ‪ ,‬על השפעותיה ומקוריותה‪ ,‬באה לידי ביטוי בעיקר באמצעות מבני הציבור של‬ ‫הקיבוץ‪ .‬בו בזמן הביטוי האדריכלי במבני המגורים בא בצירופם לקבוצה הומוגנית‪ .‬על פי הטענה שהקיבוץ‪,‬‬ ‫כתצורה מרחבית‪ ,‬הוא ייחודי‪ ,‬הרי שגם המבנים המותאמים לרעיון הקיבוצי או נובעים ממנו‪ ,‬כדוגמת מבני‬ ‫המגורים‪ ,‬ייחודיים אף הם )כהנא‪.(2011 ,‬‬ ‫התפתחות דירת המגורים הקיבוצית הושפעה רבות מהמעבר של הקיבוצים ללינה משפחתית‪ .‬עמיר )‪(1997‬‬ ‫טוען כי עם תחילתו של תהליך זה ניתן לזהות מגמה של התקרבות דירת המגורים בקיבוץ לדגם המקובל‬ ‫בחברה העירונית‪ .‬הכנסה של פונקציות ופעילויות חדשות כמו לינת הילדים‪ ,‬אכילה וכדומה אל הדירה‪ ,‬חוללה‬ ‫בה שינויים והתאמה של התכנון הפיזי למציאות חברתית וערכית חדשה‪ .‬בתקופה זו ניתן לאפיין את דירת‬ ‫המגורים כיחידה תלת‪ /‬ארבע תאית‪ ,‬המיועדת ללינה משפחתית‪ ,‬ששטחה נע בין ‪ 90-55‬מ"ר‪.‬‬ ‫היחידה המיועדת ללינה משפחתית כללה חדר מגורים‪ ,‬חדר שינה נפרד להורים‪ ,‬חדר שינה לילדים‪ ,‬אזור‬ ‫כניסה‪ ,‬מטבחון‪ ,‬שירותים ומרפסת‪ .‬עם התחזקות התביעה להבטחת שטח שינה נפרד להורים ועליית גיל‬ ‫הילדים בלינה המשפחתית‪ ,‬החלה להתבצע בפועל הפרדה של לינת הילדים בהתאם למינם וגילם‪ .‬הדבר חייב‬ ‫הגדלה בשטח הדירה‪ ,‬שנע בין ‪ 60-54‬מ"ר‪ ,‬וכלל חדר מגורים‪ ,‬חדר שינה להורים וחדר ילדים אחד או שניים‬ ‫)עמיר‪.(1997 ,‬‬ ‫גם כאשר חלו שינויים במהלך השנים‪ ,‬וחלק מן הגורמים נחלש או אף נעלם‪ ,‬עדיין הוכתב התכנון במידה רבה‬ ‫על ידי השגרה והאינרציה האידאולוגית‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬הגל הראשון של דירות שתוכננו ללינה משפחתית הוא‬ ‫במידה רבה המשך של תפיסת הדיור הקיבוצית הקלאסית‪ ,‬בתוספת שטח שינה לילדים‪ .‬בדירות אלו נראה כי‬ ‫המתכנן התייחס רק לנושא הלינה ונמנע מהתאמת תכנון הדירה כולה לשינויים היסודיים בהרגלי הדיור‬ ‫ובאורח החיים שהתחוללו באותה תקופה‪ ,‬בהם בישול‪ ,‬אכילה‪ ,‬עבודה בבית‪ ,‬צפייה בטלוויזיה ועוד )שם(‪ .‬עם‬ ‫התחזקות התביעה להבטחת שטח שינה נבדל להורים ועליית גיל הילדים בלינה המשפחתית החלה להתבצע‬ ‫בפועל הפרדה של לינת הילדים בהתאם למינם ולגילם‪ .‬בשלב זה נדרשה הגדלת שטח הדירה‪ ,‬כדי שאפשר‬ ‫יהיה לקיים בה את הפונקציות הנדרשות במידה רבה יותר של נוחיות‪ .‬למטרה זו פותחו שני דגמים‪ ,‬שכונו‬ ‫במחלקת התכנון של התק"ם חרוב ואורן‪ .‬דגם חרוב‪ ,‬דגם תלת‪-‬תאי משופר‪ ,‬כלל‪ :‬חדר מגורים‪ ,‬חדר שינה‬ ‫להורים וחדר ילדים גדול שאפשר היה לחלקו לשני חללים על ידי מחיצה‪ .‬דגם אורן‪ ,‬דגם ארבעה‪-‬תאי כלל‪:‬‬ ‫חדר מגורים‪ ,‬חדר שינה להורים ושני חדרי ילדים‪ .‬טיפוסים אלה אפשרו את בידול הילדים בלינה מבלי‬ ‫שההורים ייאלצו לוותר על חדר השינה שלהם‪ .‬כל יתר הפונקציות )שירותים‪ ,‬מקלחת ‪,‬מטבחון ומחסן(‬ ‫נשארו כשהיו בדגמים הקודמים‪ .‬שטח של דירה מטיפוס חרוב או אורן בדגם הבסיסי של שנות השבעים היה‬ ‫‪ 70-54‬מ"ר )כהנא‪.(2011 ,‬‬ ‫מאיר יפה )‪ ,(2010‬שחקר את התפתחות בתי המגורים בקיבוץ רמת יוחנן‪ ,‬טוען כי ההחלטה על הלינה‬ ‫המשפחתית‪ ,‬שהתקבלה ברמת יוחנן ב‪ ,1980-‬הביאה למהפך משמעותי בחיי הקהילה והייתה לה השפעה‬ ‫מרחיקת לכת על הדירות ועל שכונות המגורים‪ .‬הוגדרו סטנדרטים חדשים של גודל דירה בהתאם למספר‬ ‫הילדים שישנים בבית‪ ,‬והחל מבצע של הוספת חדרים בכל הקיבוץ‪ .‬המעבר ללינה משפחתית יצר סטנדרט דיור‬ ‫חדש‪ ,‬שהחזיק מעמד קרוב ל‪ 20-‬שנה‪ ,‬עד תחילת שנות ה‪ ,2000-‬והעמיד את גודל דירת הקבע על כ‪ 70-‬מ"ר‬ ‫שכללו סלון ושלושה חדרי שינה‪ ,‬מקלחת אחת ושני חדרי שירותים )יפה‪.(2010 ,‬‬ ‫‪40‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫האדריכל ברוך שמיר טוען כי המעבר ללינה משפחתית בוצע כשברקע המשבר הכלכלי שכלל את התנועה‬ ‫הקיבוצית כולה‪ ,‬ואופיין בבנייה זולה וחפוזה‪ .‬הדירות נבנו טלאי על טלאי‪ ,‬בתוספות קלות או מתועשות‪ ,‬ללא‬ ‫חשיבה אדריכלית או עיצובית‪ .‬התוצאה הייתה תוספות מכוערות‪ ,‬על‪-‬פי‪-‬רוב של קוביות בטון פשוטות‪.‬‬ ‫כתוצאה מהאילוצים הכלכליים נבנו דירות קטנות‪ ,‬הואיל והקיבוץ לא יכול היה לממן תוספת בנייה בהיקף‬ ‫כה גדול ובפרק זמן כה קצר‪ .‬לבד מכך‪ ,‬הדירות שימשו רק למטרות שינה של ילדים‪ ,‬עדיין היה חדר אוכל פעיל‪,‬‬ ‫בתי ילדים‪ ,‬מכבסה‪ ,‬מחסן בגדים ועוד‪ .‬במשמר העמק נבנתה שכונה ביוזמת‪ ,‬מימון ותכנון משרד השיכון‪,‬‬ ‫בבנייה מתועשת‪ ,‬שכללה דירות בגודל ‪ 80-75‬מ"ר‪ ,‬בעלות שלושה חדרים )סלון ושני חדרי שינה(‪ .‬גודל הדירה‬ ‫לא ענה על הצרכים ותוך זמן קצר עלתה דרישה מהשטח להגדלת שטח הדירה ולתוספת חדר שינה‪ .‬ההרחבות‬ ‫שבוצעו הוסיפו עוד טלאי על הקיים )שמיר‪ ,‬ריאיון‪.(13.6.2010 ,‬‬ ‫האדריכל פרדי כהנא טוען כי מה שאפיין את הדיור הקיבוצי בעבר היה עובדת היותו דיור ציבורי שוויוני‪.‬‬ ‫הדירות בקיבוצים נבנו מכספי המדינה באמצעות הסוכנות ותקני הדיור הוכתבו על ידי מוסדות התנועה‬ ‫והסוכנות‪ .‬התנועה הקיבוצית דאגה לשמור על אחידות בכל הקיבוצים‪ ,‬וסטנדרט הבנייה עלה באופן מתואם‬ ‫ואחיד בכל הקיבוצים יחד‪ .‬התכנון נעשה באופן אחיד על ידי מחלקת התכנון של התנועה ומאוחר יותר על ידי‬ ‫א‪.‬ב‪ .‬תכנון‪ .‬השינוי החל בשנות ה‪ 80-‬כאשר קיבוצים התחילו לפנות למשרדי אדריכלים פרטיים במקום‬ ‫למחלקת התכנון של התנועה‪ .‬קיבוצים עשירים בנו דירות גדולות יותר מהתקן שהכתיבה התנועה‪ .‬יחד עם‬ ‫זאת‪ ,‬הבנייה עדיין הייתה מרוכזת‪ ,‬ניכרה משמעת פנימית וכל החברים קבלו את אותו הדבר‪ .‬התכנון הקיבוצי‬ ‫נגמר ב‪ ,1990-‬כאשר נסגרה המחלקה לתכנון‪ .‬הקיבוצים החלו להכין תב"עות באופן עצמאי עם משרדים‬ ‫פרטיים וכיום כל הנושא מוסדר לפי קריטריונים ותקנים ארציים כוללניים‪ .‬האחידות הקיבוצית שרווחה פעם‬ ‫בגלל הסולידריות החברתית נגוזה‪ ,‬והיום אין סולידריות ולכן גם אין אחידות )כהנא‪ ,‬ראיון‪ .(5.8.2010 ,‬בספרו‬ ‫"לא עיר לא כפר – האדריכלות של הקיבוץ ‪ (2011) "1910-1990‬מגדיר כהנא את שנות ה‪ 80-‬וה‪ 90-‬כ"תקופת‬ ‫היומרנות"‪ .‬בתקופה זו‪ ,‬לטענתו‪ ,‬מסמסו הקיבוצים את הגבול בשאיפותיהם לרמת חיים גבוהה וזו החלה‬ ‫להשתוות לזו של עיר ישראלית‪ .‬הדבר התבטא באדריכלות של "אופנות‪ ,‬אקלקטיות ולא מעט כוחנות‪,‬‬ ‫שמתחברת לדחף ההפרטה" )כהנא‪.(2011 ,‬‬ ‫נראה אפוא‪ ,‬כי בשלבים הראשונים של הלינה המשפחתית המשיכו לבנות דירות קיבוציות "קלסיות"‬ ‫בתוספת חדר ילדים‪ .‬ככל שתכנון הדירה הדביק את השינויים שחלו בחלוקת הפונקציות המקובלת בקיבוץ‬ ‫כן התפתחו תפקודי הדירה הקיבוצית בכיוון של דירה עירונית רגילה‪ .‬שלא כפי שאפשר היה לצפות‪ ,‬טשטוש‬ ‫הייחודיות של הדירה הקיבוצית ביחס לדירה העירונית לא היה מלווה בהתייחסות פרוגרמתית לרמות‬ ‫אחרות ולהיבטים נוספים של המגורים‪ :‬בית המגורים השלם‪ ,‬שכונה‪ ,‬ייעוד השטחים הפתוחים הצמודים‬ ‫לבתי המגורים‪ ,‬דרכי גישה פרטיות‪ ,‬חנייה למכוניות‪ ,‬מצב הדירה בסביבתה וכיוצא באלה‪ .‬כל הנושאים‬ ‫האלה נשארו בלתי מטופלים )עמיר‪.(1997 ,‬‬ ‫בסוף שנות ה‪ 80-‬ולקראת סוף עידן התכנון הקיבוצי‪ ,‬כבר לא היה אפשר לדבר על ביטוי אדריכלי ייחודי שנבע‬ ‫מתוך תפקודה והתנהלותה של חברה שיתופית שוויונית‪ .‬בכך איבדה האדריכלות של מבני המגורים בקיבוץ‬ ‫את ייחודיותה וישרה קו עם אופנות האדריכלות הארץ‪-‬ישראלית באותה תקופה )כהנא‪.(59 :2011 ,‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪41‬‬ ‫תיאור הממצאים – השוואת מאפייני התכנון המרחבי והאדריכלי‬ ‫בקיבוצים השונים‬ ‫השוואת מאפייני התכנון המרחבי והאדריכלי בקיבוצים השונים הנה סיכום של הבחינה והניתוח שנערכו‬ ‫בנפרד עבור כל אחד מארבעת הקיבוצים שנבחנו במחקר‪ .‬ראשית‪ ,‬נבחן קיומם של הפרמטרים המרחביים בכל‬ ‫קיבוץ‪ ,‬במטרה ליצור בסיס השוואה אחיד בין הקיבוצים‪ .‬שנית‪ ,‬נבחן קיומם של הפרמטרים האדריכליים בכל‬ ‫דירה‪ ,‬במטרה ליצור בסיס השוואה אחיד בין הדירות בתוך הקיבוץ‪ .‬בהמשך נבחנו ההבדלים בתכנון המרחבי‬ ‫והאדריכלי בין הקיבוצים השונים‪.‬‬ ‫הבחינה מבוססת על ניתוח תצלומי אוויר של הקיבוצים‪ ,‬תכניות אב ומתאר מוצעות ומאושרות‪ ,‬תכניות‬ ‫מדידה‪ ,‬תכניות אדריכליות של דירות המגורים‪ ,‬צילומי הדירות‪ ,‬לימוד תקנוני הבנייה והשיכון בקיבוצים‬ ‫וראיונות עם מרכזי ועדת השיכון בכל קיבוץ‪ .‬יש לציין כי ניתוח המבנה האדריכלי של דירת המגורים התבסס‬ ‫לא רק על הביקור בדירות המגורים של החברים שרואיינו במסגרת המחקר‪ ,‬אלא כלל גם בחינה של דירות‬ ‫מגורים נוספות בכל קיבוץ באמצעות הכלים שתוארו לעיל‪ .‬הניתוח נערך בנפרד עבור המבנה המרחבי של‬ ‫הקיבוץ ועבור המבנה האדריכלי של דירת המגורים‪.‬‬ ‫שיטת הניתוח מורכבת משלושה שלבים עיקריים – זיהוי הפרמטרים המרכיבים את סגנון הבנייה‪ ,‬הגדרת‬ ‫השינוי שלהם ביחס לסגנון הבנייה הקודם ו‪/‬או ביחס לתקן הבנייה המקובל בקיבוץ הנבחן ובחינת המאפיינים‬ ‫המשותפים ביניהם‪.‬‬ ‫מאפייני התכנון המרחבי‬ ‫הממצאים המלאים של בחינת מאפייני התכנון המרחבי של הקיבוצים שנחקרו מפורטים בנספח ‪ .1‬הטבלאות‬ ‫שלהלן מציגות את עיקרי הממצאים שעלו בכל קיבוץ בנפרד‪ ,‬תוך בחינת מידת השינוי שלהם ביחס לסגנון‬ ‫הבנייה הקיבוצי הוותיק‪ .‬בכל קיבוץ נבחנו מאפייני התכנון המרחבי לאור הפרמטרים שצוינו לעיל‪ .‬עבור כל‬ ‫קיבוץ נבנתה טבלה שבה דורגו הפרמטרים לפי מידת השינוי שלהם ביחס לסגנון הבנייה הוותיק‪ ,‬בשלוש רמות‬ ‫)‪ – 0‬זהה לסגנון הוותיק; ‪ – 1‬שונה מהסגנון הוותיק במידה בינונית; ‪ – 2‬שונה מהסגנון הוותיק במידה רבה(‬ ‫‪3‬‬ ‫וגובשו להערכה של מידת השינוי של מאפייני התכנון המרחבי בקיבוץ ביחס לעבר‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪ – 0‬זהה לסגנון הוותיק; ‪ – 1‬שונה מהסגנון הוותיק במידה בינונית; ‪ – 2‬שונה מהסגנון הוותיק במידה רבה; טווח הציונים הנו‬ ‫‪ ,32-0‬ציונים נומינליים‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫לוח ‪ :1‬השוואת מאפייני התכנון המרחבי לסגנון הבנייה הוותיק – קיבוץ רמת יוחנן‬ ‫תיאור‬ ‫פרמטר‬ ‫אחידות מבני‬ ‫מבני המגורים בשכונה אינם זהים‪ .‬בשכונות הותיקות ‪ -‬שינוי מבני בנפחי הבנייה‪,‬‬ ‫המגורים‬ ‫בגובה ובמספר הקומות‪ .‬בשכונות החדשות ‪ -‬מבנה חיצוני זהה‪ ,‬שינוי במספר‬ ‫ציון‬ ‫‪2‬‬ ‫ובמיקום הפתחים‪.‬‬ ‫אפשרות לבחירת‬ ‫לא ניתן לבחור את דגם בית המגורים אולם ניתן לבצע שינויים בעצוב החיצוני‬ ‫דגם מגורים‬ ‫ובמבנה הפנימי‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ולשינויים בעיצוב‬ ‫החיצוני והפנימי‬ ‫צפיפות‬ ‫‪ 2.5‬יח"ד לדונם נטו בשכונות החדשות‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מס' יח"ד במבנה‬ ‫‪ 2‬דירות בבית מגורים דו משפחתי צמוד קרקע‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מגוון דירות בגדלים‬ ‫קיימת הגדרה של דירת סטנדרט על פי שטח‪ ,‬מס' חדרים ומס' חדרי שירותים‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫שונים‬ ‫המטרה היא להביא את כל דירות המגורים לסטנדרט זה‪ ,‬אם ע"י שיפוץ ואם ע"י‬ ‫בנייה חדשה‪.‬‬ ‫יחס בין שטח בנוי‬ ‫הקטנת מרווחי השטחים הפתוחים בין בנייני המגורים‪ ,‬כתוצאה מהקטנת קווי‬ ‫לפתוח‬ ‫הבנין והגדלת תכסית המבנים‪ .‬קיטוע המרחב הפתוח בגדרות‪.‬‬ ‫יחס בין שטח ציבורי‬ ‫המגרשים הפרטיים‪ ,‬גם אם לא הוגדרו בתכנית‪ ,‬מוגדרים ע"י צמחיה‪ ,‬גידור‬ ‫לפרטי‬ ‫והבדלים טופוגרפיים‪ ,‬כך שנוצר שטח ללא אפשרות מעבר דרכו‪ .‬המדרכות‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מרוחקות ממבני המגורים ומחלקות את השטח הפתוח שבין במבנים לשני שטחים‬ ‫פרטיים נרחבים בחזית הבית‪ ,‬ללא שטח ציבורי‪.‬‬ ‫הצמחייה מרוחקת ממבני המגורים וסמוכה למדרכה‪ .‬כך מוגדר שטח קרקע פרטי‬ ‫נוי וגינון‬ ‫‪2‬‬ ‫נרחב יחסית בין הדירה למדרכה‪ ,‬ללא שטח ציבורי‪.‬‬ ‫הסתמכות על נגישות ממונעת )רכב חשמלי‪ ,‬קטנוע‪ ,‬קלנוע‪ ,‬רכב פרטי( המביאה‬ ‫נגישות‬ ‫‪1‬‬ ‫להרחקת השכונות החדשות מהמרכז‪.‬‬ ‫מיקום מגרש חניה מרכזי במרכז הקיבוץ בסמוך למבני הציבור ומיקום מגרשי‬ ‫חניה‬ ‫‪1‬‬ ‫חניה קטנים בהיקף השכונות החדשות‪.‬‬ ‫מערך המגורים מתבסס על מעבר לדירת קבע כיעד סופי‪ .‬חברים ותיקים שעברו‬ ‫מעבר לדירת קבע‬ ‫‪1‬‬ ‫לדירת קבע בעבר זכאים )במגבלות מסוימות( לדירה חדשה‪.‬‬ ‫המבנים הישנים במרכז הקיבוץ נהרסים לטובת בנייה חדשה למגורים‪ ,‬החורגת‬ ‫התחדשות‬ ‫‪2‬‬ ‫מנפחי הבנייה הקיימים‪.‬‬ ‫חריגות בנייה‬ ‫במקרים מסוימים חריגה משטח הבנייה המותר‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פרצלציה‬ ‫הגדרת המגרשים בולטת יותר בבנייה חדשה לעומת האזור הוותיק של הקיבוץ‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫"פרצלציה צל" הקיימת בתכניות ללא שיוך מגרשים בפועל‪.‬‬ ‫מימון מרבית עלות הבנייה על ידי הקיבוץ‪ .‬מימון תקו בנייה בסיסי שכל חריגה‬ ‫מימון הבנייה‬ ‫‪1‬‬ ‫ממנו נעשית במימון החבר‪ .‬ניתן לממן את מלוא עלות הבנייה ללא תוספת פרטית‪.‬‬ ‫תכנון אחיד של בתי המגורים החדשים על ידי הקיבוץ בעזרת משרד אדריכלים‬ ‫תהליך התכנון‬ ‫‪1‬‬ ‫חיצוני‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪43‬‬ ‫לוח ‪ :2‬השוואת מאפייני התכנון המרחבי לסגנון הבנייה הוותיק – קיבוץ נען‬ ‫פרמטר‬ ‫ציון‬ ‫תיאור‬ ‫אחידות מבני‬ ‫מבני המגורים בשכונה אינם זהים‪ .‬בשכונות הוותיקות ‪ -‬שינוי מבני בנפחי הבנייה‪,‬‬ ‫המגורים‬ ‫בגובה ובמספר הקומות‪ .‬בשכונות החדשות ‪ -‬מבנה חיצוני זהה‪.‬‬ ‫אפשרות לבחירת‬ ‫לא ניתן לבחור את דגם בית המגורים‪ ,‬ניתן לבצע שינויים במבנה הפנימי‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫דגם מגורים‬ ‫ולשינויים בעיצוב‬ ‫החיצוני והפנימי‬ ‫צפיפות‬ ‫‪ 2.8‬יחידות דיור לדונם נטו בשכונות החדשות‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מס' יח"ד במבנה‬ ‫‪ 2‬דירות בבית מגורים דו משפחתי צמוד קרקע‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מגוון דירות בגדלים‬ ‫קיימת הגדרה של דירת סטנדרט על פי שטח‪ ,‬מס' חדרים ומס' חדרי שירותים‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫שונים‬ ‫המטרה היא להביא את כל דירות המגורים לסטנדרט זה‪ ,‬אם על ידי שיפוץ ואם על‬ ‫ידי בנייה חדשה‪.‬‬ ‫יחס בין שטח בנוי‬ ‫הקטנת מרווחי השטחים הפתוחים בין בנייני המגורים‪ ,‬כתוצאה מהקטנת קווי‬ ‫לפתוח‬ ‫הבנין והגדלת תכסית המבנים‪ .‬קיטוע המרחב הפתוח בגדרות‪.‬‬ ‫יחס בין שטח ציבורי‬ ‫מגרשים פרטיים מוגדרים על ידי צמחיה וגידור כך שנוצר שטח ללא אפשרות מעבר‬ ‫לפרטי‬ ‫דרכו‪ .‬המדרכות מרוחקות ממבני המגורים ומחלקות את השטח הפתוח שבין‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫במבנים לשני שטחים פרטיים נרחבים בחזית הבית‪ ,‬ללא שטח ציבורי‪.‬‬ ‫נוי וגינון‬ ‫הצמחייה מרוחקת ממבני המגורים וסמוכה למדרכה‪ .‬כך מוגדר שטח קרקע פרטי‬ ‫‪2‬‬ ‫נרחב יחסית בין הדירה למדרכה‪ ,‬ללא שטח ציבורי‪.‬‬ ‫נגישות‬ ‫הסתמכות על נגישות ממונעת )רכב חשמלי‪ ,‬קטנוע‪ ,‬קלנוע‪ ,‬רכב פרטי( המביאה‬ ‫‪1‬‬ ‫להרחקת השכונות החדשות מהמרכז‪ .‬תנועת כלי רכב בשבילי הקיבוץ בתוך אזור‬ ‫המגורים‪.‬‬ ‫חניה‬ ‫מיקום מגרש חניה מרכזי במרכז הקיבוץ בסמוך למבני הציבור ומיקום מגרשי‬ ‫‪1‬‬ ‫חניה קטנים בהיקף השכונות החדשות‪ .‬חניה לאורך הכבישים החוצים את‬ ‫הקיבוץ‪.‬‬ ‫מעבר לדירת קבע‬ ‫מערך המגורים מתבסס על מעבר לדירת קבע כיעד סופי‪ .‬חברים ותיקים שעברו‬ ‫‪2‬‬ ‫לדירת קבע בעבר אינם זכאים לדירה חדשה אלא לשיפוץ של דירת מגוריהם‪.‬‬ ‫התחדשות‬ ‫מתוכנן איחוד דירות במבנים הישנים במרכז‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫חריגות בנייה‬ ‫במקרים מסוימים תוספת מחסנים ללא אישור‪ ,‬פריצת יציאה לחצר אחורית‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פרצלציה‬ ‫חלוקה למגרשים בתכנון ובפועל‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מימון הבנייה‬ ‫השתתפות של הקיבוץ במימון הבנייה בהתאם לוותק של כל משק בית‪ .‬מלבד זאת‬ ‫‪2‬‬ ‫משלם הקיבוץ את עלויות פיתוח השטח )כ‪ 15%-‬מעלות הבנייה(‪.‬‬ ‫תהליך התכנון‬ ‫תכנון אחיד של בתי המגורים החדשים על ידי הקיבוץ בעזרת משרד אדריכלים‬ ‫‪1‬‬ ‫חיצוני‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫לוח ‪ :3‬השוואת מאפייני התכנון המרחבי לסגנון הבנייה הוותיק – קיבוץ משמר העמק‬ ‫תיאור‬ ‫פרמטר‬ ‫אחידות מבני‬ ‫תבנית בנייה ריכוזית ואחידה‪ .‬מבני מגורים אחידים וזהים בכל שכונת מגורים‪.‬‬ ‫המגורים‬ ‫בשכונות החדשות – מבנה חיצוני זהה בשכונות שונות‪.‬‬ ‫אפשרות לבחירת‬ ‫לא ניתן לבחור את דגם בית המגורים‪ ,‬ניתן לבצע שינויים מוגבלים במבנה הפנימי‪.‬‬ ‫ציון‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫דגם מגורים‬ ‫ולשינויים בעיצוב‬ ‫החיצוני והפנימי‬ ‫צפיפות‬ ‫‪ 2.5‬יחידות דיור לדונם נטו בשכונות החדשות‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מס' יחידות דיור‬ ‫‪ 2‬דירות בבית מגורים דו משפחתי צמוד קרקע‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫במבנה‬ ‫מגוון דירות בגדלים‬ ‫קיימת הגדרה של דירת סטנדרט על פי שטח‪ ,‬מס' חדרים ומס' חדרי שירותים‪.‬‬ ‫שונים‬ ‫המטרה היא להביא את כל דירות המגורים לסטנדרט זה‪ ,‬אם על ידי שיפוץ ואם על‬ ‫‪2‬‬ ‫ידי בנייה חדשה‪.‬‬ ‫יחס בין שטח בנוי‬ ‫הקטנת מרווחי השטחים הפתוחים בין בנייני המגורים‪ ,‬כתוצאה מהקטנת קווי‬ ‫לפתוח‬ ‫הבנין והגדלת התכסית‪ .‬בבנייה חדשה איסור על קיטוע המרחב הפתוח בגדרות‪.‬‬ ‫יחס בין שטח ציבורי‬ ‫מגרשים פרטיים מוגדרים על ידי צמחיה וגידור כך שנוצר שטח ללא אפשרות מעבר‬ ‫לפרטי‬ ‫דרכו‪ .‬המדרכות מרוחקות ממבני המגורים ומחלקות את השטח הפתוח שבין‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫במבנים לשני שטחים פרטיים נרחבים בחזית הבית‪ ,‬ללא שטח ציבורי‪.‬‬ ‫איסור על הקמת גדרות חיות בשולי המדשאות‪ ,‬כדי לשמור על פתיחות ומבטים‬ ‫נוי וגינון‬ ‫‪1‬‬ ‫חופשיים החל משנת ‪.2004‬‬ ‫הסתמכות על נגישות ממונעת )רכב חשמלי‪ ,‬קטנוע‪ ,‬קלנוע‪ ,‬רכב פרטי( המביאה‬ ‫נגישות‬ ‫‪1‬‬ ‫להרחקת השכונות החדשות מהמרכז‪ .‬תנועת כלי רכב בשבילי הקיבוץ בתוך אזור‬ ‫המגורים‪.‬‬ ‫מיקום מגרש חניה מרכזי במרכז הקיבוץ בסמוך למבני הציבור ומיקום מגרשי‬ ‫חניה‬ ‫‪1‬‬ ‫חניה קטנים בהיקף השכונות החדשות‪ .‬בפועל חניה גם בתוך השכונות החדשות‪.‬‬ ‫מערך המגורים מתבסס על מעבר לדירת קבע כיעד סופי‪ .‬חברים ותיקים שעברו‬ ‫מעבר לדירת קבע‬ ‫‪1‬‬ ‫לדירת קבע בעבר זכאים )במגבלות מסוימות( לדירה חדשה‪.‬‬ ‫התחדשות‬ ‫מתוכנן איחוד דירות במבנים הישנים במרכז‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫חריגות בנייה‬ ‫אין‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫פרצלציה‬ ‫אין‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מימון הבנייה‬ ‫מימון מרבית עלות הבנייה על ידי הקיבוץ‪ .‬מימון סטנדרט בנייה בסיסי שכל חריגה‬ ‫‪1‬‬ ‫ממנו נעשית במימון החבר‪ .‬ניתן לממן את מלוא עלות הבנייה ללא תוספת פרטית‪.‬‬ ‫תכנון אחיד של בתי המגורים החדשים על ידי הקיבוץ בעזרת משרד אדריכלים‬ ‫תהליך התכנון‬ ‫‪1‬‬ ‫פנימי‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪45‬‬ ‫לוח ‪ :4‬השוואת מאפייני התכנון המרחבי לסגנון הבנייה הוותיק – קיבוץ אייל‬ ‫פרמטר‬ ‫ציון‬ ‫תיאור‬ ‫אחידות מבני‬ ‫מבני המגורים בשכונה אינם זהים‪ .‬בשכונות הוותיקות והחדשות – שינוי מבני‬ ‫המגורים‬ ‫בנפחי הבנייה‪ ,‬בגובה ובמספר הקומות‪ .‬בבנייה משנת ‪ 2011‬ואילך מבנה חיצוני‬ ‫‪2‬‬ ‫זהה‪.‬‬ ‫אפשרות לבחירת‬ ‫בבנייה שבוצעה בשנים ‪ ,2010-2000‬ניתן היה לבנות באופן חופשי‪ .‬החל משנת ‪2011‬‬ ‫דגם מגורים‬ ‫קיימים שלושה דגמים שניתן לבחור מתוכם‪ .‬ניתן לבצע שינויים במבנה הפנימי‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ולשינויים בעיצוב‬ ‫החיצוני והפנימי‬ ‫צפיפות‬ ‫‪ 3‬יחידות דיור לדונם נטו בשכונות החדשות‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מס' יח"ד במבנה‬ ‫‪ 2‬דירות בבית מגורים דו משפחתי צמוד קרקע‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מגוון דירות בגדלים‬ ‫בנייה של דירות בגודל בינוני של כ‪ 120-100-‬מ"ר‪ ,‬הנובעת מכך שהבנייה כולה היא‬ ‫‪1‬‬ ‫שונים‬ ‫במימון עצמי של החבר‪ ,‬והקיבוץ מאפשר בנייה בשלבים‪.‬‬ ‫יחס בין שטח בנוי‬ ‫הקטנת מרווחי השטחים הפתוחים בין בנייני המגורים‪ ,‬כתוצאה מהקטנת קווי‬ ‫לפתוח‬ ‫הבנין והגדלת תכסית המבנים‪ .‬קיטוע המרחב הפתוח בגדרות‪.‬‬ ‫יחס בין שטח ציבורי‬ ‫מגרשים פרטיים מוגדרים על ידי צמחיה וגידור כך שנוצר שטח ללא אפשרות מעבר‬ ‫לפרטי‬ ‫דרכו‪ .‬המדרכות מרוחקות ממבני המגורים ומחלקות את השטח הפתוח שבין‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫במבנים לשני שטחים פרטיים נרחבים בחזית הבית‪ ,‬ללא שטח ציבורי‪.‬‬ ‫נוי וגינון‬ ‫הצמחייה מרוחקת ממבני המגורים וסמוכה למדרכה‪ .‬כך מוגדר שטח קרקע פרטי‬ ‫‪2‬‬ ‫נרחב יחסית בין הדירה למדרכה‪ ,‬ללא שטח ציבורי‪.‬‬ ‫נגישות‬ ‫הבנייה החדשה מאופיינת בהיעדר תשתית מדרכות ובנגישות מוכוונת רכב עד‬ ‫‪2‬‬ ‫לפתח בית מגורים‪.‬‬ ‫חניה‬ ‫חניה פרטית צמודה לכל בית מגורים נוסף על מגרש חניה במרכז הקיבוץ וחניה‬ ‫‪2‬‬ ‫לאורך הכבישים החוצים את הקיבוץ‪.‬‬ ‫מעבר לדירת קבע‬ ‫מערך המגורים מתבסס על מעבר לדירת קבע כיעד סופי‪ .‬חברים ותיקים שעברו‬ ‫‪2‬‬ ‫לדירת קבע בעבר אינם זכאים לדירה חדשה אלא לשיפוץ של דירת מגוריהם‪.‬‬ ‫התחדשות‬ ‫בוצע איחוד דירות במבנים הישנים במרכז‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫חריגות בנייה‬ ‫בבנייה שבוצעה היום בשנים ‪ ,2010-2004‬לא הוגדר סטנדרט בנייה‪ ,‬כך שלא היה‬ ‫‪1‬‬ ‫ממה לחרוג‪.‬‬ ‫פרצלציה‬ ‫חלוקה למגרשים בתכנון ובפועל‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מימון הבנייה‬ ‫מימון כל עלות הבנייה על ידי משק הבית‪ ,‬כולל עלויות פיתוח השטח‪ .‬הקיבוץ‬ ‫‪2‬‬ ‫משמש כערב מול הבנק למשכנתא חיצונית‪.‬‬ ‫תהליך התכנון‬ ‫בשנים ‪ 2010-2004‬תכנון פרטי על ידי כל משק בית‪ .‬החל משנת ‪ 2011‬תכנון אחיד‬ ‫‪2‬‬ ‫של בתי המגורים החדשים ע"י הקיבוץ בעזרת משרד אדריכלים חיצוני‪.‬‬ ‫‪46‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫לוח ‪ 5‬מציג את סיכום השוואת מאפייני התכנון המרחבי ביחס לסגנון הבנייה הוותיק בקיבוצים שנסקרו‪.‬‬ ‫ההערכות רוכזו בטבלה המשווה בין הממצאים שעלו בבחינת ארבעת הקיבוצים השונים‪.‬‬ ‫לוח ‪ :5‬השוואה של מאפייני התכנון המרחבי ביחס לסגנון הבנייה הוותיק בקיבוצים השונים‬ ‫קיבוץ משמר‬ ‫העמק‬ ‫קיבוץ רמת‬ ‫יוחנן‬ ‫קיבוץ נען‬ ‫קיבוץ אייל‬ ‫פרמטר‬ ‫אחידות מבני המגורים‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אפשרות לבחירת דגם מגורים‬ ‫ולשינויים בעיצוב חיצוני ופנימי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫צפיפות בשכונות החדשות‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מס' יחידות דיור במבנה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מגוון דירות בגדלים שונים‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יחס בין שטח בנוי לפתוח‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫יחס בין שטח ציבורי לפרטי‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫נוי וגינון‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫נגישות‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חניה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מעבר לדירת קבע‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫התחדשות‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫חריגות בנייה‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פרצלציה‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מימון הבנייה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תהליך התכנון‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫סיכום‬ ‫‪17‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪4‬‬ ‫השוואת מאפייני התכנון המרחבי ביחס לסגנון הבנייה הוותיק בקיבוצים השונים מצביעה על הבדלים בין‬ ‫הקיבוצים שנסקרו‪:‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪‬‬ ‫בקיבוץ אייל נמצא השינוי הגדול ביותר של מאפייני הבנייה ביחס לסגנון הוותיק )ציון – ‪.(28‬‬ ‫‪‬‬ ‫בקיבוץ משמר העמק נמצא השינוי הקטן ביותר של מאפייני הבנייה ביחס לסגנון הוותיק )ציון – ‪.(17‬‬ ‫‪‬‬ ‫בקיבוץ רמת יוחנן ובקיבוץ נען נמצא שינוי בינוני של מאפייני הבנייה ביחס לסגנון הוותיק‪ ,‬במידה‬ ‫רבה יותר מאשר במשמר העמק ובמידה פחותה מאשר באייל )ציון – ‪ 24‬ו‪ 25-‬בהתאמה(‪.‬‬ ‫‪ – 0‬זהה לסגנון הוותיק; ‪ –1‬שונה מהסגנון הוותיק במידה בינונית; ‪ – 2‬שונה מהסגנון הוותיק במידה רבה; טווח הציונים הנו‬ ‫‪.32-0‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪47‬‬ ‫קיבוץ אייל קיבל את הציון הגבוה ביותר בשל צירופם של מספר גורמים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הבנייה החדשה שבוצעה בין השנים ‪ 2010-2004‬לא הייתה בנייה מרוכזת ולא הייתה נתונה למגבלות‬ ‫ולהנחיות כלשהן מטעם הקיבוץ‪ .‬יש לציין שתמונה זו שונה מאד בבנייה החדשה המבוצעת משנת‬ ‫‪ 2011‬ואילך‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בקיבוץ בוצע שיוך נכסים ופרצלציה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בקיבוץ אייל מוקצית‪ ,‬כמדיניות‪ ,‬חניה פרטית צמודה לכל בית מגורים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שכונות המגורים שנבנו בשנים האחרונות אינן כוללות מדרכות להולכי רגל‪ .‬בתי המגורים פרוסים‬ ‫בגריד פשוט היוצר תבנית של רחוב‪ ,‬ובו מבני מגורים משני צידי הכביש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מימון הבנייה נעשה כולו על חשבון החבר‪.‬‬ ‫קיבוץ משמר העמק קיבל את הציון הנמוך ביותר בשל צירופם של מספר גורמים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הבנייה החדשה מבוצעת במרוכז על ידי הקיבוץ וכפופה למגבלות והנחיות רבות‪ .‬חופש הבחירה של‬ ‫החברים ביחס לעיצוב החיצוני והפנימי של הבית נמוך מאד בהשוואה לקיבוצים האחרים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בקיבוץ לא בוצעה פרצלציה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נעשה ניסיון לשמור על מדשאות פתוחות בסמוך למבני המגורים ולמנוע כניסת רכב אל תוך אזור‬ ‫המגורים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מימון הבנייה נעשה כולו על חשבון הקיבוץ‪.‬‬ ‫הקיבוצים רמת יוחנן ונען קבלו ציון בינוני‪-‬גבוה בשל צירופם של מספר גורמים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הבנייה החדשה מבוצעת במרוכז על ידי הקיבוץ וכפופה למגבלות והנחיות רבות‪ .‬עם זאת יש לדיירים‬ ‫חופש בחירה ביחס לעיצוב החיצוני והפנימי של הבית )ברמת יוחנן חופש הבחירה רב מאשר בנען(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בקיבוץ נען בוצעה פרצלציה ומקודם מהלך לשיוך נכסים‪ .‬בקיבוץ רמת יוחנן קיים ביטוי לפרצלציה‬ ‫בשטח למרות שלא מקודם בקיבוץ מהלך לשיוך נכסים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫השטחים הפתוחים בסמוך למבני המגורים מצטמצמים ומגודרים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כניסת רכב לאזור המגורים מוגבלת )ברמת יוחנן במידה רבה יותר מאשר בנען(‪.‬‬ ‫בכל הקיבוצים ניתן להצביע גם על קיומם של מאפיינים דומים‪ .‬בכל הקיבוצים ניתן להבחין בהפרטת המרחב‬ ‫הקיבוצי המשותף המתבטאת בפרגמנטציה של המרחב הציבורי וביצירתו של מרחב פרטי לכל משק בית‪.‬‬ ‫המרחב הפרטי נוצר באמצעים אדריכליים מגוונים כגון הפרשי מפלסים בין מגרשי מגורים צמודים‪ ,‬גידור‬ ‫מסוגים שונים והדגשת מאפיינים אדריכליים קישוטיים בעיצוב החיצוני של בית המגורים‪ ,‬שהופך כך מרקע‬ ‫לחזית‪ .‬אמצעים נוספים להגדרת שטחים פרטיים הם יצירת שבילים פרטיים נפרדים המובילים לבית‪ ,‬הרחקת‬ ‫המדרכות מן המבנים באופן המגדיל את המדשאה הפרטית ומקטין את המדשאה הציבורית המשותפת‬ ‫ונטיעת צמחיה בסמוך למדרכה במקום בסמוך למבנים‪ ,‬באופן שחוסם את המבט אל השטח הפרטי‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫מאפייני התכנון האדריכלי בבנייה החדשה‬ ‫בכל קיבוץ נבחנו בצורה יסודית ומעמיקה חמש דירות מגורים‪ ,‬חלקן משופצות וחלקן חדשות‪ .‬דירות אלו‬ ‫נבחרו לאחר סיור מקדים בתוך הקיבוץ‪ ,‬בלוויית מרכז ועדת השיכון בקיבוץ‪ .‬הסיור כלל בחינה התרשמותית‬ ‫חיצונית של מאפייני הדירה‪ ,‬שנועדה לברור מתוך כלל הדירות את אלה השונות במאפייניהן‪ .‬מרכז הוועדה‬ ‫סיפק את המידע לגבי גיל הדיירים‪ ,‬מספר שנות חייהם בקיבוץ ומועד הבנייה‪ .‬יש לציין כי ניתוח המבנה‬ ‫האדריכלי של דירת המגורים התבסס לא רק על הבחינה היסודית של חמש דירות המגורים‪ 5,‬אלא כלל גם‬ ‫בחינה כללית של מאפייני דירות המגורים בכל קיבוץ‪ ,‬על מנת לקבל תמונה רחבה ומייצגת יותר של הבנייה‬ ‫הפרטית למגורים בקיבוץ‪ .‬בחינת המאפיינים הכוללת נערכה באמצעות בחינת תכניות מדידה‪ ,‬בחינת תכניות‬ ‫אדריכליות טיפוסיות‪ ,‬צילומי חוץ של דירות נוספות‪ ,‬בחינת תקנוני הבנייה והשיכון בקיבוצים וראיונות עם‬ ‫מרכזי ועדת השיכון בכל קיבוץ‪.‬‬ ‫כל הדירות נבנו או שופצו משנת ‪ 2004‬ואילך‪ .‬דירות המגורים נבחנו ביחס לסטנדרט הבנייה המוגדר בקיבוץ‪.‬‬ ‫בכל דירת מגורים נבחנו שטח הדירה וחומרי הבנייה והגמר ביחס למותר בקיבוץ‪ .‬בהתאם לבחינת הפרמטרים‬ ‫האדריכליים של דירות המגורים ביחס לסגנון הבנייה הוותיק‪ ,‬כל דירה הוגדרה כבעלת מאפיינים ותיקים או‬ ‫חדשים‪.‬‬ ‫מן הממצאים עולה כי בכל הקיבוצים ניתן לאפיין את מרבית דירות המגורים כבעלות מאפיינים חדשים‪.‬‬ ‫התכנון האדריכלי בכל הקיבוצים מתאפיין בטיפוסי מבנים המגדילים את מידת הפרטיות באמצעות הפרדה‬ ‫מבנית בין יחידות דיור צמודות‪ .‬בכל הקיבוצים נמצאה השקעה גדולה בעיצוב פנים הבית המתבטאת‪ ,‬בין‬ ‫היתר‪ ,‬בתוספת אלמנטים קישוטיים נטולי תפקיד פונקציונלי‪ ,‬דוגמת נישות‪ ,‬קשתות‪ ,‬קירות קטומים וחיפויים‬ ‫מסוגים שונים‪.‬‬ ‫לוח ‪ 6‬מציג את נתוני הרקע של דירות המגורים שנבחנו בחינה יסודית בכל קיבוץ‪ .‬ניתן לראות כי בקיבוץ רמת‬ ‫יוחנן נמצא המספר הגדול ביותר של דירות מגורים בעלי מאפיינים חדשים והמספר בגדול ביותר של דירות‬ ‫מגורים העולות על סטנדרט הבנייה המוגדר בקיבוץ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בקיבוץ רמת יוחנן שטחן של מרבית הדירות שנבחנו )‪ 3‬מתוך ‪ (5‬עולה על שטח הדירה המותר לבנייה‬ ‫בקיבוץ‪ .‬בכל דירות המגורים נעשה שימוש בחומרי בנייה העולים על אלו שבמפרט הקיבוץ‪ .‬כל‬ ‫הדירות הוגדרו כבעלות מאפיינים חדשים )ציון גבוה מ‪.(10-‬‬ ‫‪‬‬ ‫בקיבוץ אייל שטחן של ‪ 2‬מתוך ‪ 5‬דירות שנבחנו עולה על שטח הדירה המותר לבנייה בקיבוץ‪ .‬בכל‬ ‫דירות המגורים נעשה שימוש בחומרי בנייה העולים על אלו שבמפרט הקיבוץ‪ .‬מרבית הדירות הוגדרו‬ ‫כבעלות מאפיינים חדשים )‪ 4‬מתוך ‪.(5‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪5‬‬ ‫בקיבוצים נען ומשמר העמק שטחן של מרבית הדירות שנבחנו אינו עולה על שטח הדירה המותר‬ ‫לבנייה בקיבוץ )‪ 4‬מתוך ‪ .(5‬במרבית דירות המגורים )‪ 4‬מתוך ‪ (5‬נעשה שימוש בחומרי בנייה העולים‬ ‫על אלו שבמפרט הקיבוץ‪ .‬מרבית הדירות הוגדרו כבעלות מאפיינים חדשים )‪ 4‬מתוך ‪.(5‬‬ ‫הבחינה היסודית כללה ביקור בדירת המגורים‪ ,‬ניתוח המאפיינים הפיזיים של הדירה וריאיון עם החברים המתגוררים בה‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪49‬‬ ‫לוח ‪ :6‬דירות המגורים שנבחנו בחינה יסודית בכל קיבוץ‬ ‫קיבוץ משמר‬ ‫העמק‬ ‫קיבוץ רמת‬ ‫יוחנן‬ ‫קיבוץ נען‬ ‫קיבוץ אייל‬ ‫מספר הדירות שנבחנו בחינה‬ ‫יסודית‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מספר דירות חדשות‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מספר דירות משופצות‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מספר הדירות ששטחן עולה על‬ ‫הסטנדרט המוגדר בקיבוץ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מספר הדירות בהן נעשה שימוש‬ ‫בחומרי בנייה מעבר לסטנדרט‬ ‫המוגדר בקיבוץ‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מספר הדירות בעלות מאפיינים‬ ‫ותיקים )ציון נמוך‪/‬שווה ל‪(10-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מספר הדירות בעלות מאפיינים‬ ‫חדשים )ציון גבוה מ‪(10-‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫הממצאים המלאים של בחינת מאפייני התכנון האדריכלי של הקיבוצים שנחקרו מפורטים בנספח ‪.1‬‬ ‫הטבלאות להלן מציגות את עיקרי הממצאים שעלו בכל קיבוץ בנפרד‪ ,‬תוך בחינת מידת השינוי שלהם ביחס‬ ‫לסגנון הבנייה הקיבוצי הוותיק‪ .‬בכל קיבוץ בוצעה בחינה כללית של מאפייני דירות המגורים לאור הפרמטרים‬ ‫שצוינו לעיל‪ .‬עבור כל קיבוץ נבנתה טבלה שבה דורגו הפרמטרים לפי מידת השינוי שלהם ביחס לסגנון הבנייה‬ ‫‪6‬‬ ‫הוותיק‪ ,‬בשלוש רמות‪ ,‬וגובשו להערכה של מידת השינוי של מאפייני התכנון האדריכלי בקיבוץ ביחס לעבר‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪ – 0‬זהה לסגנון הוותיק; ‪ – 1‬שונה מהסגנון הוותיק במידה בינונית; ‪ – 2‬שונה מהסגנון הוותיק במידה רבה; טווח הציונים‬ ‫הנו ‪ ,32-0‬ציונים נומינליים‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫לוח ‪ :7‬השוואת מאפייני התכנון האדריכלי לסגנון הבנייה הוותיק‪ ,‬בחינה כוללת‪ ,‬קיבוץ רמת יוחנן‬ ‫תיאור‬ ‫פרמטר‬ ‫ציון‬ ‫שטח הדירה במ"ר‬ ‫‪ 200-170‬מ"ר‪ ,‬שטח מכסימלי מותר לבנייה – ‪ 170‬מ"ר‬ ‫‪2‬‬ ‫מס' קומות‬ ‫שתי קומות‬ ‫‪1‬‬ ‫מיקום ומס'‬ ‫כניסות סמוכות זו לזו‬ ‫‪1‬‬ ‫הכניסות למבנה‬ ‫הדירה כוללת סלון‪ 4 ,‬חדרי שינה‪ ,‬חדר עבודה‪ /‬חדר אורחים‪ ,‬שני חדרי אמבטיה‪,‬‬ ‫מבנה פנימי‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 3‬חדרי שירותים )אחד מהם מיועד לאורחים(‪ .‬חדר השינה של ההורים מוגדר‬ ‫כיחידה נפרדת‪ ,‬הכוללת חדר ארונות וחדר אמבטיה‪ .‬המטבח פתוח אל הסלון‬ ‫ומשמש גם הוא כמוקד של השקעה ורושם‪.‬‬ ‫חללים שאינם‬ ‫ממדיהם הגדולים של הבתים יוצרים חללים רבים שאינם בשימוש כדוגמת‬ ‫בשימוש‬ ‫מרפסות וחדרי שינה בקומה העליונה‪.‬‬ ‫עיצוב גינה‪ /‬חצר‬ ‫הגינה הפרטית מאופיינת במשטחי דשא וגודלה נרחב יחסית‪ .‬הגינה מופרדת מן‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫השטח הציבורי על ידי גדר או צמחיה החוסמת את המבטים לתוכה‪.‬‬ ‫מבנה שלד קופסתי ריבועי פשוט ללא דירוג בין חלקי הבית‪ .‬בחלק מהמבנים נבנו‬ ‫מבנה שלד ייחודי‬ ‫‪2‬‬ ‫"קוקיות" בגג‪.‬‬ ‫חיפוי חיצוני‬ ‫גוונים בהירים בלבד‬ ‫‪1‬‬ ‫חומרי בנייה וגמר‬ ‫נקבע מפרט בנייה על ידי הקיבוץ‪ .‬שימוש בחומרי בנייה הכלולים במפרט זה‬ ‫‪2‬‬ ‫ממומן על ידי הקיבוץ‪ ,‬אולם ניתן לבחור חומרי בנייה וגמר יקרים יותר‪.‬‬ ‫בית המגורים כולל כמעט תמיד דלת כניסה דקורטיבית‪ .‬דלת הכניסה היא אחד‬ ‫דלת כניסה‬ ‫‪1‬‬ ‫הפרטים בהם נבדלים הבתים אלו מאלה‪.‬‬ ‫עיצוב ותכנון אישי‬ ‫בית המגורים מאופיין בעיצוב פנימי ייחודי ואישי של חלל הדירה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫קשר לדירה‬ ‫בחלק מהמקרים הפרדה בקירות בין הדירות הסמוכות‪ .‬במקרים אחרים ללא‬ ‫‪2‬‬ ‫הסמוכה‬ ‫חציצה‪ .‬התכנון מאפשר הפרדה בסיסית בלבד‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪51‬‬ ‫לוח ‪ :8‬השוואת מאפייני התכנון האדריכלי לסגנון הבנייה הוותיק‪ ,‬בחינה כוללת‪ ,‬קיבוץ נען‬ ‫פרמטר‬ ‫ציון‬ ‫תיאור‬ ‫שטח הדירה במ"ר‬ ‫‪ 160‬מ"ר‪ ,‬שטח מרבי מותר לבנייה – ‪ 160‬מ"ר‬ ‫‪1‬‬ ‫מס' קומות‬ ‫שתי קומות‬ ‫‪1‬‬ ‫מיקום ומס'‬ ‫כניסות סמוכות זו לזו‬ ‫‪1‬‬ ‫הכניסות למבנה‬ ‫מבנה פנימי‬ ‫הדירה כוללת סלון‪ 4 ,‬חדרי שינה‪ ,‬חדר עבודה‪ /‬חדר אורחים‪ ,‬שני חדרי אמבטיה‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 3‬חדרי שירותים )אחד מהם מיועד לאורחים(‪ .‬חדר השינה של ההורים מוגדר‬ ‫כיחידה נפרדת‪ ,‬הכוללת חדר ארונות וחדר אמבטיה‪ .‬המטבח פתוח אל הסלון‬ ‫ומשמש גם הוא כמוקד של השקעה ורושם‪.‬‬ ‫חללים שאינם‬ ‫ממדיהם הגדולים של הבתים בשילוב עם גילם הצעיר של משקי הבית יוצרים‬ ‫בשימוש‬ ‫חללים רבים שאינם בשימוש בעיקר בקומה העליונה‪.‬‬ ‫עיצוב גינה‪ /‬חצר‬ ‫הגינה הפרטית מאופיינת במשטחי דשא וגודלה נרחב יחסית‪ .‬הגינה מופרדת מן‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫השטח הציבורי על ידי גדר או צמחיה החוסמת את המבטים לתוכה‪.‬‬ ‫מבנה שלד ייחודי‬ ‫מבנה שלד קופסתי מחולק למספר נפחים‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫חיפוי חיצוני‬ ‫גוונים בהירים בלבד‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫חומרי בנייה וגמר‬ ‫הבנייה החדשה מבוצעת באופן מרוכז על ידי הקיבוץ‪ ,‬וכוללת חומרי גמר‬ ‫‪1‬‬ ‫בסיסיים‪ .‬החברים מחויבים בעלויות הבנייה‪ .‬הדיירים רשאים לבחור חומרי‬ ‫בנייה וגמר שונים מאלו המסופקים על ידי הקיבוץ‪ ,‬ועושים זאת בהתאם‬ ‫ליכולתם הכלכלית‪.‬‬ ‫דלת כניסה‬ ‫בית המגורים כולל כמעט תמיד דלת כניסה דקורטיבית‪ .‬דלת הכניסה היא אחד‬ ‫‪1‬‬ ‫הפרטים בהם נבדלים הבתים אלו מאלה‪.‬‬ ‫עיצוב ותכנון אישי‬ ‫בית המגורים מאופיין בעיצוב פנימי ייחודי ואישי של חלל הדירה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫קשר לדירה‬ ‫התכנון מאפשר הפרדה באמצעות הרחקת הכניסות והסטת הדירות‬ ‫‪1‬‬ ‫הסמוכה‬ ‫‪52‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫לוח ‪ :9‬השוואת מאפייני התכנון האדריכלי לסגנון הבנייה הוותיק בחינה כוללת‪ ,‬קיבוץ משמר העמק‬ ‫פרמטר‬ ‫ציון‬ ‫תיאור‬ ‫שטח הדירה במ"ר‬ ‫‪ 180-140‬מ"ר‪ ,‬שטח מרבי מותר לבנייה – ‪ 140‬מ"ר‬ ‫‪1‬‬ ‫מס' קומות‬ ‫‪ 2-1‬קומות‬ ‫‪1‬‬ ‫מיקום ומס'‬ ‫ממוקמות בשני הצדדים המנוגדים של המבנה ואינן פונות למדרכה הציבורית‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫הכניסות למבנה‬ ‫הכניסות נסתרות מן העוברים ושבים כך שלדיירים פרטיות גדולה יותר‪.‬‬ ‫מבנה פנימי‬ ‫הדירה כוללת סלון‪ 3 ,‬חדרי שינה‪ ,‬חדר עבודה‪ /‬חדר אורחים‪ ,‬שני חדרי אמבטיה‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 3‬חדרי שירותים )אחד מהם מיועד לאורחים(‪ .‬חדר השינה של ההורים מוגדר‬ ‫כיחידה נפרדת‪ ,‬הכוללת חדר אמבטיה‪ .‬המטבח פתוח אל הסלון ומשמש גם הוא‬ ‫כמוקד של השקעה ורושם‪.‬‬ ‫חללים שאינם‬ ‫העובדה שחברים ותיקים יכולים לבחור בבית מגורים בן ‪ 3‬חדרים בקומה אחת‬ ‫בשימוש‬ ‫מצמצמת קיומם של חללים שאינם בשימוש‪.‬‬ ‫עיצוב גינה‪ /‬חצר‬ ‫הגינה הפרטית מאופיינת במשטחי דשא וגודלה נרחב יחסית‪ .‬הגינה מופרדת מן‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫השטח הציבורי על ידי גדר או צמחיה החוסמת את המבטים לתוכה‪.‬‬ ‫מבנה שלד קופסתי ריבועי פשוט ללא דירוג בין חלקי הבית‪ .‬קורות בטון חיצוניות‬ ‫מבנה שלד ייחודי‬ ‫‪1‬‬ ‫משוות לבית המגורים מראה של מסה בנויה גדולה יותר משטחה האמיתי‪.‬‬ ‫חיפוי חיצוני‬ ‫מוגבל לצבע לבן בלבד‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫חומרי בנייה וגמר‬ ‫נקבע מפרט בנייה על ידי הקיבוץ‪ .‬שימוש בחומרי בנייה הכלולים במפרט זה‬ ‫‪1‬‬ ‫ממומן על ידי הקיבוץ‪ ,‬אולם ניתן לבחור חומרי בנייה וגמר יקרים יותר‪.‬‬ ‫בית המגורים כולל כמעט תמיד דלת כניסה דקורטיבית‪ .‬דלת הכניסה היא אחד‬ ‫דלת כניסה‬ ‫‪1‬‬ ‫הפרטים בהם נבדלים הבתים אלו מאלה‪.‬‬ ‫ניתן לשנות את החלוקה הפנימית של בית המגורים באופן מוגבל מאד‪ .‬בית ‪1‬‬ ‫עיצוב ותכנון אישי‬ ‫המגורים מאופיין בעיצוב פנימי ייחודי ואישי של חלל הדירה‪.‬‬ ‫קשר לדירה‬ ‫הפרדה מבנית גדולה המושגת באמצעות מיקום מחסנים בנויים בין המרפסות‬ ‫הסמוכה‬ ‫האחוריות‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪2‬‬ ‫‪53‬‬ ‫לוח ‪ :10‬השוואת מאפייני התכנון האדריכלי לסגנון הבנייה הוותיק‪ ,‬בחינה כוללת‪ ,‬קיבוץ אייל‬ ‫פרמטר‬ ‫ציון‬ ‫תיאור‬ ‫שטח הדירה במ"ר‬ ‫‪ 190-120‬מ"ר‪ ,‬שטח מרבי מותר לבנייה – ‪ 160‬מ"ר‬ ‫‪1‬‬ ‫מס' קומות‬ ‫‪ 2-1‬קומות‬ ‫‪1‬‬ ‫מיקום ומס'‬ ‫כניסות סמוכות זו לזו‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הכניסות למבנה‬ ‫מבנה פנימי‬ ‫הדירה כוללת סלון‪ 4 ,‬חדרי שינה‪ ,‬חדר עבודה‪ /‬חדר אורחים‪ ,‬שני חדרי אמבטיה‪,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 3‬חדרי שירותים )אחד מהם מיועד לאורחים(‪ .‬חדר השינה של ההורים מוגדר‬ ‫כיחידה נפרדת‪ ,‬הכוללת חדר ארונות וחדר אמבטיה‪ .‬המטבח פתוח אל הסלון‬ ‫ומשמש גם הוא כמוקד של השקעה ורושם‪.‬‬ ‫חללים שאינם‬ ‫האפשרות לבנייה בשלבים בשילוב עם גילם הצעיר של משקי הבית מצמצמת‬ ‫בשימוש‬ ‫קיומם של חללים שאינם בשימוש‪.‬‬ ‫עיצוב גינה‪ /‬חצר‬ ‫הגינה הפרטית מאופיינת במשטחי דשא וגודלה נרחב יחסית‪ .‬הגינה מופרדת מן‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫השטח הציבורי על ידי גדר או צמחיה החוסמת את המבטים לתוכה‪.‬‬ ‫מבנה שלד ייחודי‬ ‫מבנה שלד קופסתי מחולק למספר נפחים‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חיפוי חיצוני‬ ‫בשנים ‪ 2010-2002‬לא היו הגבלות על צבע החיפוי החיצוני‪ ,‬והבנייה מתאפיינת‬ ‫‪2‬‬ ‫בשלל גוונים‪ .‬החל משנת ‪ 2011‬מוגדרים ‪ 4‬גווני טיח צבעוני‪.‬‬ ‫חומרי בנייה וגמר‬ ‫בין השנים ‪ 2010-2002‬כל משק בית בחר חומרי הבנייה והגמר באופן עצמאי‪,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫בהתאם לרצונו וליכולתו הכלכלית‪ .‬החל משנת ‪ 2011‬הבנייה מבוצעת באופן‬ ‫מרוכז על ידי הקיבוץ‪ ,‬וכוללת חומרי גמר בסיסיים‪ .‬החברים מחויבים בעלויות‬ ‫הבנייה ורשאים לבחור חומרי בנייה וגמר שונים בהתאם ליכולתם הכלכלית‪.‬‬ ‫דלת כניסה‬ ‫בית המגורים כולל כמעט תמיד דלת כניסה דקורטיבית‪ .‬דלת הכניסה היא אחד‬ ‫‪1‬‬ ‫הפרטים בהם נבדלים הבתים אלו מאלה‪.‬‬ ‫עיצוב ותכנון אישי‬ ‫בית המגורים מאופיין בעיצוב פנימי ייחודי ואישי של חלל הדירה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫קשר לדירה‬ ‫התכנון מאפשר הפרדה באמצעות הרחקת הכניסות והסטת הדירות‪ .‬בחלק‬ ‫‪1‬‬ ‫הסמוכה‬ ‫מהמקרים הפרדה בקירות בין הדירות הסמוכות‪ .‬במקרים אחרים ללא חציצה‪.‬‬ ‫בהמשך לבחינה הכללית של מאפייני דירות המגורים בקיבוץ‪ ,‬שתמציתה מוצגת בטבלאות לעיל‪ ,‬בוצעה בחינה‬ ‫מפורטת בחמש דירות מגורים בכל קיבוץ‪ ,‬שכללה גם ביקור בדירה וריאיון עם החברים הגרים בה‪.‬‬ ‫לוח ‪ 11‬מציג את סיכום השוואת מאפייני התכנון האדריכלי ביחס לסגנון הבנייה הוותיק בקיבוצים שנסקרו‪,‬‬ ‫בהסתמך על הבחינה היסודית שנערכה בחמש דירות מגורים בכל קיבוץ ועל הבחינה הכללית של מאפייני‬ ‫דירות המגורים בקיבוץ‪ .‬ההערכות רוכזו בטבלה משווה נפרדת עבור כל קיבוץ‪ ,‬שבה דורגו הפרמטרים לפי‬ ‫מידת השינוי שלהם ביחס לסגנון הבנייה הוותיק‪ ,‬בשלוש רמות )‪ – 0‬זהה לסגנון הוותיק; ‪ – 1‬שונה מהסגנון‬ ‫הוותיק במידה בינונית; ‪ – 2‬שונה מהסגנון הוותיק במידה רבה(‪ .‬טבלאות אלו מוצגות בנספח מס' ‪ .1‬עבור כל‬ ‫פרמטר חושב ציון ממוצע בהתאם לציונים שנקבעו לכל הדירות‪ .‬הציונים הממוצעים רוכזו בטבלה משווה של‬ ‫‪54‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫כלל הקיבוצים שנבחנו במחקר‪ ,‬וגובשו להערכה של מידת השינוי של מאפייני התכנון המרחבי בקיבוץ ביחס‬ ‫לעבר‪.‬‬ ‫לוח ‪ :11‬השוואה של מאפייני התכנון האדריכלי ביחס לסגנון הבנייה הוותיק בקיבוצים השונים‬ ‫קיבוץ משמר‬ ‫העמק‬ ‫קיבוץ רמת‬ ‫יוחנן‬ ‫קיבוץ נען‬ ‫קיבוץ אייל‬ ‫פרמטר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫מס' קומות‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫מיקום ומס' הכניסות למבנה‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫מבנה שלד ייחודי‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫מבנה פנימי‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫חללים שאינם בשימוש‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫עיצוב גינה‪ /‬חצר‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫דלת כניסה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עיצוב ותכנון אישי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫קשר לדירה הסמוכה‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫סיכום‬ ‫‪13‬‬ ‫‪17.5‬‬ ‫‪14.8‬‬ ‫‪16.3‬‬ ‫שטח הדירה במ"ר‬ ‫חיפוי חיצוני‬ ‫חומרי בנייה וגמר‬ ‫‪7‬‬ ‫השוואת מאפייני התכנון האדריכלי ביחס לסגנון הבנייה הוותיק בקיבוצים השונים מצביעה על שינוי ניכר של‬ ‫סגנון הבנייה ביחס לאדריכלות הקיבוצית הוותיקה בכל הקיבוצים‪ .‬ההבדלים בין הקיבוצים שנסקרו הנם‬ ‫קטנים למדי‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בקיבוצים רמת יוחנן ואייל מאפייני הבנייה שונים במידה רבה מהסגנון הוותיק‪ ,‬ביחס לקיבוצים‬ ‫האחרים )ציונים – ‪ 17.5‬ו‪ 16.3-‬בהתאמה(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בקיבוץ נען מאפייני הבנייה שונים במידה בינונית מהסגנון הוותיק‪ ,‬ביחס לקיבוצים האחרים )ציון –‬ ‫‪.(14.8‬‬ ‫‪‬‬ ‫בקיבוץ משמר העמק מאפייני הבנייה שונים במידה מועטה מהסגנון הוותיק‪ ,‬ביחס לקיבוצים‬ ‫האחרים )ציון – ‪.(13‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ – 0‬זהה לסגנון הוותיק; ‪ – 1‬שונה מהסגנון הוותיק במידה בינונית; ‪ – 2‬שונה מהסגנון הוותיק במידה רבה‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪55‬‬ ‫הקיבוצים רמת יוחנן‪ ,‬נען ואייל קיבלו את הציון הגבוה ביותר בשל צירופם של מספר גורמים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫שטח הדירה בקיבוצים אלו גדול יחסית‪ ,‬וחלק מהדירות גדולות מ‪ 160-‬מ"ר )השטח המוגדר על ידי‬ ‫מינהל מקרקעי ישראל ]ממ"י[‪ ,‬החלטה ‪ 979‬משנת ‪ .(2003‬בקיבוצים אלו נמצאו דירות רבות החורגות‬ ‫משטח הדירה המוגדר על ידי הקיבוץ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לבתי המגורים נוכחות בולטת בשטח והם אינם משתלבים בסביבתם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫העיצוב הפנימי והחיצוני )במידה פחותה( של בית המגורים נתונים לבחירת החבר‪ .‬כמעט בכל הדירות‬ ‫נעשה שימוש בחומרי בנייה וגמר העולים באיכותם על המוגדר במפרט הקיבוץ‪ .‬עיצוב הפנים של חלל‬ ‫המגורים ושל המטבח מושקע וכולל אלמנטים בעלי נוכחות כדוגמת קירות מחופי אבן‪ ,‬חלל כפול‪,‬‬ ‫תקרת עץ‪ ,‬גופי תאורה גדולים‪" ,‬אי" במטבח‪ ,‬קולטי אדים ועוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תכנון בית המגורים ועיצוב החצר מאפשרים מידה רבה של פרטיות לדיירים באמצעות הפרדת‬ ‫הכניסות ויצירת מחיצות בין שטחי החצרות האחוריות ובין שטח החצר הפרטי לשטח הציבורי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בדומה לעבר‪ ,‬שטח הדירה ומס' הקומות אינם מותאמים לצורכי הדיירים השונים‪ .‬הואיל ושטח‬ ‫הרצפה של הדירות שנבנו לאחר שנת ‪ 2000‬גדול ביחס לשטח הרצפה של הדירות שנבנו באמצע שנות‬ ‫ה‪ ,80-‬בתי המגורים החדשים כוללים חללים רבים שאינם בשימוש‪ .‬ברמת יוחנן‪ ,‬השיתופי‪ ,‬הקיבוץ‬ ‫מממן בניית דירה בשטח ‪ 170‬מ"ר‪ ,‬וזהו שטחה המינימלי של הדירה‪ .‬בנען‪ ,‬המתחדש‪ ,‬מרבית עלות‬ ‫הבנייה ממומנת על ידי החבר אולם לא קיימת אפשרות לבנייה בשלבים‪ ,‬ושטחה המינימלי של הדירה‬ ‫הנו ‪ 160‬מ"ר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קיבוץ נען קיבל ציון נמוך יותר בהשוואה לרמת יוחנן ולאייל מאחר שקיימות בו מגבלות רבות יותר‬ ‫על שינויים בעיצוב החיצוני והפנימי‪ ,‬המביאים לחזות אחידה יותר של מבני המגורים‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיימת‬ ‫הפרדה מועטה בין יחידות דיור סמוכות‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬העובדה שמרבית הדירות מאוכלסות על ידי‬ ‫משפחות צעירות מגבילה את יכולתן הכלכלית להשקיע בעיצוב הדירה‪.‬‬ ‫קיבוץ משמר העמק קיבל את הציון הנמוך ביותר בשל צירופם של מספר גורמים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫שטח הדירה קטן יחסית לקיבוצים האחרים‪ .‬סטנדרט הבנייה המוגדר הנו ‪ 140‬מ"ר לדירה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חופש הבחירה של הדיירים ביחס לעיצוב הפנימי של הבית קטן מאד בהשוואה לקיבוצים האחרים‪.‬‬ ‫עיצוב הפנים של מרבית הדירות צנוע ופונקציונלי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪56‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬יש לציין כי רמת הפרטיות במשמר העמק גבוהה ביחס לקיבוצים האחרים כתוצאה‬ ‫מהפרדת הכניסות והסתרתן מהמדרכות הציבוריות ומיקום מחסנים בנויים כאמצעי לחציצה בין‬ ‫יחידות דיור צמודות‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫ניתוח הראיונות עם חברי הקיבוצים השונים‬ ‫במסגרת תהליך ניתוח הראיונות זוהו חמש קטגוריות שמתייחסות לבית המגורים ולשינויים החלים בחיי‬ ‫הקיבוץ בהקשר לשינוי ברמת המגורים‪ .‬להלן פירוט הקטגוריות שנמצאו וציטוטים נבחרים מדברי‬ ‫המרואיינים המציגים את העמדות השונות שהובעו ביחס לקטגוריות אלו‪:‬‬ ‫מטרות ויעדים בבניית בית המגורים – רצונות ושאיפות שהביעו המרואיינים מבניית ביתם‬ ‫בציון המטרות והיעדים שהשפיעו על התכנון בולט הרצון במקום נרחב שיכיל את כל בני המשפחה ובמרחב‬ ‫לצורך קיום פעילויות משפחתיות‪ ,‬כגון ארוחות משותפות ואירוח‪ ,‬לצד שאיפה למרחב אישי בו ניתן יהיה‬ ‫לממש צרכים פרטיים דוגמת תחביבים ועבודה‪ .‬רוב המרואיינים ציינו חדר לכל ילד‪ ,‬מקום לארח את כל‬ ‫המשפחה לארוחה וחדר אירוח לבנים המתגוררים מחוץ לקיבוץ‪ .‬רבים השתמשו במונחים דוגמת מרחב אישי‪,‬‬ ‫מרחב משפחתי‪" ,‬ספייס"‪ .‬כך למשל מציינת איילה את רצונה ב"מרחבים ראויים לחיים נורמליים ולאירוח‬ ‫אנשים ומשפחה‪ ,‬שאצלנו היא משפחה גדולה‪ .‬חדר לכל ילד‪ ,‬חדר משפחה בנפרד מהסלון וחדר עבודה גדול"‪.‬‬ ‫תרצה מספרת ש"רצינו חדרי עבודה וחדרי אירוח וסלון גדול שאפשר לארח בו הרבה אנשים‪ .‬החלום שלי הוא‬ ‫לעשות פסח עם כל המשפחה"‪.‬‬ ‫לבד מן השאיפה למרחב משפחתי הביעו חלק מהמרואיינים שאיפה למרחב אישי‪ ,‬בו ניתן יהיה לממש צרכים‬ ‫פרטיים דוגמת תחביבים ועבודה‪ .‬הדס סיפרה כי "אני ידעתי בדיוק מה אני רוצה‪ .‬אני מציירת וידעתי שאני‬ ‫רוצה גלריה שאוכל לצייר בה שתהיה בתוך הבית אבל נפרדת"‪.‬‬ ‫מטרה נוספת שהציגו חלק מהמרואיינים הייתה התאמת התכנון לצרכים האישיים והמשפחתיים‪ ,‬העשויים‬ ‫להשתנות בעתיד‪ .‬כך למשל מציינת שרית כי "רציתי ממ"ד לנכד וחדר לפיליפינית"‪ .‬אביבה סיפרה כי "הנושא‬ ‫של ההורים שלי היה מאד משמעותי – איך עושים יחידה נפרדת עצמאית שלא תיקח נתח גדול מהבית‪ .‬הנושא‬ ‫של המקלחת שכיסא גלגלים יוכל להיכנס למקלחת"‪ .‬חלק מבתי המגורים תוכננו בצורה שתאפשר הקמת‬ ‫יחידת מגורים נפרדת בעתיד שתשמש ילדים לכשיתבגרו‪ .‬זוהר ר' מספר כי "יצרנו דירה למטה ודירה נפרדת‬ ‫למעלה בגלל אי הוודאות‪ ,‬שלא ידענו מה יהיה עם הילדים‪ ,‬מי יגור איתנו ומתי‪ .‬הקומה למעלה יכולה להיות‬ ‫דירת אירוח‪ .‬בעתיד נשכיר אותה או ניתן לילדים"‪ .‬נועה סיפרה בדומה לכך כי "הייתה חשיבה לטווח ארוך‬ ‫שאולי מישהו מהילדים יוכל לגור למעלה עם משפחה קטנה ואנחנו בחיי היומיום נוכל לגור למטה במפלס‬ ‫אחד‪ .‬בעתיד נוכל לבנות מדרגות מבחוץ לקומה השנייה ואת פינת המחשב להפוך למטבחון‪ .‬הכנו כבר‬ ‫אינסטלציה בקיר"‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬הרצון בפרטיות מהווה גורם כבד משקל המשפיע על תכנון בית המגורים‪ .‬חלק מהמרואיינים מוטרדים‬ ‫מהיעדר הפרטיות בשכונות החדשות בשל קרבת הבתים האחד למשנהו וציינו את המאמצים שעשו בעת תכנון‬ ‫בית המגורים על מנת לצמצם את המגע עם שכניהם‪" .‬יש תפיסה רומנטית של הקיבוץ שהכל פתוח ויש דשא‬ ‫וכולם רואים‪ ,‬אבל זה כבר מזמן לא ככה‪ .‬מזמן יש הסתגרות של המשפחה‪ ,‬גם בבנייה וגם בנוי‪ .‬יש נטייה‬ ‫בקיבוץ לגדר ולהסתיר‪ ,‬שלא יכנסו לטריטוריה שלי גם העיניים‪ .‬השכנה שלנו למשל עשתה גדר עץ גבוהה‪ ,‬זה‬ ‫מי שיש לו יותר בעיות של פרטיות" )הדס(; אנחנו הולכים לעשות גדר חיה בינינו ובין הבית של עדה‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪57‬‬ ‫שמאחורינו כי אין לנו פרטיות בכלל‪ .‬מאז שהם שיפצו את הבית שלהם והוסיפו ממ"ד הם נורא התקרבו‬ ‫אלינו" )איילה(‪.‬‬ ‫חלק מן המרואיינים הביעו את רצונם בקיום קשר עם שכניהם ולא ייחסו חשיבות כה רבה להיבטים של‬ ‫פרטיות‪ .‬אביבה ספרה כי "אנחנו בחרנו להשאיר את המרחב בין השכנים פתוח למרות שזה יוצר בעיות לא‬ ‫פשוטות של כלבים משוטטים‪ .‬ראיתי שדווקא החברים הוותיקים שגרו הרבה שנים בקיבוץ‪ ,‬בחרו לסגור‬ ‫ולגדר את השטח שלהם ולחפש יותר פרטיות"‬ ‫לא נמצאו הבדלים בין הרצונות והשאיפות שהביעו מרואיינים מקיבוצים שיתופיים לעומת מרואיינים‬ ‫מקיבוצים מתחדשים‪.‬‬ ‫תהליך בניית בית המגורים – גורמים שבאו לידי ביטוי בעת תכנון הבית ועיצובו‬ ‫מרכיב בולט בתהליך התכנון הוא שאיפתם של המרואיינים לבטא את ייחודיותם ושונותם ביחס לשאר חברי‬ ‫הקיבוץ‪ .‬רבים מהמרואיינים הדגישו כי לא הושפעו מבתים אחרים שנבנו בקיבוץ בעת שתכננו את ביתם‪ ,‬וכי‬ ‫התכנון והעיצוב של ביתם ייחודי להם‪ .‬כך למשל מספרת נועה כי "לשנינו יש ראש ייחודי ואהבה לעיצוב‪ ,‬וזה‬ ‫הביא לשינויים שעשינו אצלנו‪ .‬סובבנו את הכיוון של הבית ברגע האחרון‪ .‬שמתי נייר אפיה על התכנית וציירתי‬ ‫מחדש‪ .‬אח"כ הסכימו איתנו שהתכנית המקורית לא הייתה הגיונית"‪ .‬איילה סיפרה כי "היינו מגובשים לגבי‬ ‫הצרכים והרצונות שלנו וגם לגבי הטעם האישי שלנו‪ .‬אחרי שגמרנו לבנות הייתה פה עלייה לרגל לראות את‬ ‫הבית"‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬חלקם מזהים חוסר ייחודיות והיעדר טעם אישי אצל אחרים‪" .‬אנשים רואים מה עשו אצל השכן‬ ‫ורוצים גם‪ ,‬בלי לחשוב אם זה מתאים לצרכים שלהם‪ .‬רוצים מטבח כמו של זה‪ ,‬סלון כמו של ההוא וחדר‬ ‫שינה כמו אצל השלישי‪ .‬רוצים כמה שיותר שטח בבית וחדרים בלי לחשוב שכבר אין להם ילדים בבית והם לא‬ ‫צריכים את זה‪ .‬זה הפוך ממה שבעיר‪ ,‬איפה שאנשים מבוגרים מוכרים את הבתים הגדולים ועוברים לדירות‬ ‫קטנות" )בני(‪.‬‬ ‫גורם משמעותי בתהליך הבנייה הם יחסי הגומלין בין המרואיינים לבין הגופים בקיבוץ המפקחים על בניית‬ ‫בית המגורים‪ .‬ניתן לזהות שתי מגמות מנוגדות בהקשר זה‪ .‬חלק מהמרואיינים הציגו את תהליך הבנייה‬ ‫כמאבק מול הממסד הקיבוצי שהיה אטום לרצונותיהם ולצורכיהם האישיים‪ .‬המרואיינים השתמשו במונחים‬ ‫דוגמת מלחמה‪ ,‬מאבק וניצחון‪ .‬שרון מספרת כיצד "ניהלנו מאבק שלא יבנו לנו קומה שנייה‪ .‬כל השכונה‬ ‫מיועדת למבוגרים ותוכננה בשתי קומות כמו כל שאר הבתים החדשים במשמר העמק‪ .‬אנחנו מבוגרים – קומה‬ ‫שנייה זה בזבוז והכבדה‪ .‬אגף הבנייה התנגד לשינוי וזה עבר רק בשיחה‪ .‬אנחנו גם ביקשנו להקטין את‬ ‫המטראז'‪ ,‬אבל זה לא עבר"‪ .‬שלום מספר כי "היו הנחיות מאד נוקשות לגבי הצבע החיצוני והפרזול בחלונות‪.‬‬ ‫נתנו לנו ארבעה צבעים לבחור מתוכם והפרזול היה חייב להיות אלומיניום‪ .‬נורא רצינו פרזול בלגי והיו לנו‬ ‫המון פגישות על זה‪ .‬אני הובלתי את המאבק ובסוף ניצחנו‪ .‬זה היה לא פשוט"‪.‬‬ ‫מרואיינים אחרים סיפרו על תהליך בנייה שהתקיים ללא מעורבות מוסדות הקיבוץ‪ .‬איילה מספרת כי "לצערי‬ ‫אין בקיבוץ הנחיות לגבי חזיתות ואחידות בנייה – דבר שהפך את חצר הקיבוץ לשעטנז‪ .‬כשאני בניתי את הבית‬ ‫שלי לא היו הנחיות‪ ,‬מלבד צבע הרעפים בגג‪ .‬יותר מזה‪ ,‬לא היה פיקוח בזמן הבנייה‪ .‬יכולתי לעשות מה‬ ‫שרציתי‪ .‬גם לא נדרשתי לאשר את התכניות במועצה אלא רק במשרד בנין‪ .‬קבלנו הנחיה ברורה לגבי צבע‬ ‫הרעפים בגג בלבד"‪ .‬חלקם ציינו כי היעדר המגבלות וההנחיות מצד מוסדות הקיבוץ מהווה שינוי ניכר ביחס‬ ‫‪58‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫להתנהלות הקיבוץ בעבר‪" .‬ההנחיות והמגבלות תקפות רק בשכונה החדשה שהקיבוץ בונה‪ .‬גם שם זה הולך‬ ‫ומתגמש לאט‪ .‬אבל מבחינתנו לא יכלו להגיד לנו שום דבר‪ .‬כמובן שהיינו צריכים להעביר את התכניות‬ ‫לאישור הוועדה לבנייה פרטית ואילן אייזן )אדריכל תכנית האב והבינוי של נען – צ‪.‬ק(‪ .‬אז )בעת שיפוץ הבית‬ ‫הקודם – צ‪.‬ק( היה אסור לעשות כלום‪ .‬הקיבוץ היה הרבה יותר מעורב‪ .‬רציתי לשנות את המסדרון בכניסה‬ ‫שיהיה לי מקום למחסן קטן ולא הסכימו‪ .‬רציתי חלון מעץ‪ ,‬הייתי צריכה ללכת למזכירות לריב על זה‪ .‬הייתי‬ ‫צריכה להתחייב שאצבע את העץ בלבן מבחוץ כדי שלא יראו את זה מבחוץ" )הדס(‪.‬‬ ‫היכולת הכלכלית של המרואיינים והמשאבים שיכלו להקצות לתהליך הבנייה שונה בין מרואיינים מקיבוצים‬ ‫מתחדשים הנושאים בחלק הגדול של מימון הבנייה מכיסם‪ ,‬לעומת מרואיינים מקיבוצים שיתופיים בהם‬ ‫מרבית עלות הבנייה ממומנת על ידי הקיבוץ‪ .‬בקיבוצים שיתופיים החלק העיקרי של עלות הבנייה משולם על‬ ‫ידי הקיבוץ‪ ,‬וכפועל יוצא מכך החברים בונים לא בהכרח על פי צורכיהם האישיים‪ .‬חני סיפרה על ההחלטה‬ ‫לבנות בית חדש כי "הגיע תורנו מבחינת ותק והקיבוץ מימן הכל‪ ,‬לבד מהתוספות שלנו‪ .‬אפשר לקבל ‪ 50‬אלף ‪₪‬‬ ‫ולשפץ את הבית הקודם או לחכות בתור לעבור‪ .‬כמעט כולם מעדיפים לעבור‪ .‬נותנים לך‪ ,‬לא תיקח?"‬ ‫בקיבוצים מתחדשים החברים נושאים במרבית עלות הבנייה‪ ,‬עובדה המשפיעה על שטח הבית ועל עיצובו‬ ‫ואבזורו‪ .‬ענבר מספרת כי "השקענו באיכות של הבנייה‪ ,‬בשלד‪ ,‬בחומרים‪ ,‬בחלונות אבל לאבזור כבר לא נשאר‬ ‫לנו כסף‪ ,‬לכן הדלתות כאן הן דלתות עץ פשוטות‪ ,‬הרצפה מהסוג הכי פשוט‪ .‬בנינו קומה שנייה כי זו המעטפת‬ ‫שהקיבוץ נותן ויותר זול לבנות את זה עכשיו בבנייה המרוכזת‪ ,‬אבל אנחנו לא משתמשים בה בכלל‪ ,‬רק‬ ‫כמחסן"‪ .‬תרצה סיפרה כי "לא מיצינו את ‪ 160‬המ"ר המותרים כי לא חשבנו שאנחנו צריכים בית כל כך גדול‪.‬‬ ‫גם מבחינה כספית זאת הייתה הוצאה מאד גדולה"‪.‬‬ ‫האופן בו תופסים המרואיינים את בית המגורים שלהם ביחס לבתי מגורים אחרים בקיבוץ עדיין מושפע‬ ‫מתפיסות עבר של צניעות ורצון שלא לנקר עיניים‪ .‬כמעט כל המרואיינים ציינו את אי חריגותם ביחס‬ ‫לסביבה‪ .‬נעמה מספרת כי "היה לי חשוב לבנות בית שישתלב בבנייה מסביב‪ .‬חשוב לי לא לבנות בית מנקר‬ ‫עיניים שבולט באופן חריג בצורה כזו או אחרת בסביבה‪ .‬זהו החינוך הקיבוצי שקיבלתי והוא בא לידי ביטוי‬ ‫גם בבית"‪ .‬שרית סיפרה כי השתמשתי במה שמקובל‪ .‬אני אף פעם לא חריגה‪ .‬אנחנו מבוגרים‪ ,‬לא רצינו לעשות‬ ‫מי יודע מה‪ .‬היה שיקול לא להשקיע הרבה כי אנחנו מבוגרים‪ .‬אנחנו אנשים צנועים‪ .‬בעלי נשאר בדעות שהוא‬ ‫לא אוהב מותרות"‪.‬‬ ‫בהקשר זה ניתן לציין כי דווקא המרואיינים שמתגוררים בבתים החריגים בסביבתם מבחינת גובהם‪ ,‬גודלם‬ ‫ועיצובם החיצוני הדגישו את רצונם להשתלב בסביבה‪ .‬איילה סיפרה כי "פעלתי לפי רצוני במטרה ליצור בית‬ ‫אסתטי ויפה גם אם שונה מהסטנדרט המקובל‪ .‬הבית שלי אולי גדול יותר מהבתים לידו אבל החיצוניות שלו‬ ‫מאד שקטה ונעימה‪ .‬בגובה של הגג אנחנו בסה"כ גבוהים ב‪ 2-‬מטר מהבית הצמוד של צפרירה‪ ,‬אפילו שהיא לא‬ ‫שיפצה"‪ .‬זאב מספר כי "אנחנו לא יצרנו סממנים של מישהו שיש לו יותר כסף‪ ,‬למרות שהבית גדול יחסית‬ ‫לאחרים‪ .‬היה לנו חשוב לא לעשות משהו יוצא דופן מבחינת עיצוב‪ .‬כשאתה גר במקום מסוים אתה צריך‬ ‫לשמור שהחריגה לא תהיה יוצאת דופן‪ .‬לא לעשות קשתות או משהו יוצא דופן‪ ,‬שרואים את החריגה‬ ‫הכספית"‪.‬‬ ‫לא נמצאו הבדלים בין הגורמים שהשפיעו על מרואיינים מקיבוצים שיתופיים לעומת מרואיינים מקיבוצים‬ ‫מתחדשים מלבד בהיבט של היכולת הכלכלית‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪59‬‬ ‫תוצאות בניית בית המגורים – האופן בו מומשו הרצונות והשאיפות שהביעו המרואיינים‬ ‫לאחר סיום בניית בית המגורים נבחן בקטגוריה זו האופן בו מומשו הרצונות והשאיפות שהביעו המרואיינים‪,‬‬ ‫ברמה האישית‪-‬משפחתית‪ .‬כל המרואיינים מביעים שביעות רצון גבוהה מתוצאות הבנייה ומציינים במיוחד‬ ‫את תחושת המרחב והמגורים בקומת הקרקע‪ .‬חלק מהמרואיינים מציינים את תחושת הסיפוק הגדולה‬ ‫בהשוואה לתנאי המגורים הקודמים ומשתמשים במונחים כדוגמת לנשום לרווחה‪ ,‬חיים אחרים‪ .‬כך למשל‬ ‫מספרת איילה "כשאני יוצאת מחדר השינה שלי בבוקר ורואה את המרחבים אני נושמת לרווחה ואני‬ ‫מאושרת"‪ .‬נוגה מספרת כי "יצא מה שרציתי ואפילו יותר יפה‪ .‬אלו חיים אחרים‪ ,‬אין לנו חשק לצאת מהבית‪.‬‬ ‫ההרגשה היא אחרת – אני אוהבת שיש פה מרחב‪ .‬בבית הקודם היה צפוף‪ ,‬היה חם‪ ,‬הייתה תחושה של כלוב‪.‬‬ ‫פה לאן שלא תלכי יש אוויר מסביב"‪ .‬חני סיפרה כי "לא תיארנו לעצמנו כמה שזה ישפר את רמת חיינו וישדרג‬ ‫אותנו‪ .‬היה לנו מאד נוח בבית הקודם‪ ,‬ובאנו לכאן וזה עולם אחר‪ .‬אנחנו קוראים לזה הארמון"‪ .‬הדס מספרת‬ ‫כי "יש משמעות אדירה לעובדה שזאת קומת קרקע עם יציאה החוצה‪ .‬אין כמו החוץ הזה – מתי ישבתי‬ ‫במרפסת וקראתי ולא עשיתי כלום? דברים של בורגנות"‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬חלקם מציינים כי במבט לאחור‪ ,‬למרות שביעות הרצון הגדולה מבית המגורים‪ ,‬היו מסתפקים בבית‬ ‫קטן יותר‪" .‬החשיבה משתנה בעקבות הבנייה‪ .‬בונים מפלצות‪ .‬אני בניתי ‪ 200‬מ' ובמבט לאחור זה גדול מדי‪.‬‬ ‫בגלל שבאתי מבית כל כך קטן והיה לי כל כך צפוף המחשבה הראשונה הייתה לנצל כמה שיותר שטח‪ .‬לכן‬ ‫בניתי את כל הקומה השנייה ולא עשיתי מרפסת‪ .‬כשאני מסתכלת היום‪ ,‬אין לי צורך בכל זה‪ .‬הבן הגדול שלי‬ ‫בצבא והחדר שלו עומד ריק‪ ,‬בפינת הטלוויזיה בקומה השנייה אנחנו לא משתמשים בכלל‪ ,‬הבנות כל אחת‬ ‫יושבת בחדר שלה" )איילה(‪.‬‬ ‫לקיום או היעדר שיוך נכסים בקיבוץ אין השפעה על היחס לבית המגורים‪ .‬כל המרואיינים מציינים את‬ ‫תחושת הבעלות שלהם על הבית‪ ,‬למרות שלמעשה הבית שייך לקיבוץ‪ .‬אלון מספר כי "כמו שאני רואה את זה‬ ‫מאחר ואנחנו הולכים לגור כאן כל חיינו ההשקעה שלנו תוחזר במהלך החיים‪ .‬זה כמו דמי שכירות‪ ,‬או‬ ‫משכנתא‪ .‬אין לי בעיה להשקיע פה עשרות אלפי שקלים כי זה הבית שלי לכל ימי חיי"‪ .‬אורן מספר כי "מבחינה‬ ‫חוקית הבעלים הוא הקיבוץ או המנהל‪ .‬אבל אנחנו היום יודעים שמעשית הבית שייך למשפחה ואני יכול‬ ‫להוריש אותו לילדים שלי"‪.‬‬ ‫לא נמצאו הבדלים בין מרואיינים מקיבוצים שיתופיים לעומת מרואיינים מקיבוצים מתחדשים בהיבטים‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫שינוי אורח החיים בקיבוץ – יחסי הגומלין בין הבנייה למגורים והשינויים בקיבוץ‬ ‫קטגוריה המתייחסת לשינויים שחלים בקיבוץ וליחסי הגומלין שלהם עם הבנייה למגורים בקיבוץ‪ .‬קטגוריה‬ ‫זו עוסקת בשינויים החברתיים והפיזיים החלים בקיבוץ ובוחנת את הבנייה למגורים ברמה הקהילתית‪ ,‬לבד‬ ‫מהרמה האישית‪-‬משפחתית‪ .‬כלומר‪ ,‬כיצד המרואיינים רואים את השפעת הבנייה למגורים על אורח החיים‬ ‫בקיבוצם‪ .‬השפעת הבנייה נבחנה בתחומים של מרקם חברתי‪ ,‬מעמד הפרט ומראה הקיבוץ‪.‬‬ ‫הבנייה למגורים משפיעה על המרקם החברתי בקיבוץ כולו‪ .‬מרואיינים רבים ציינו תופעות של קנאה ופגיעה‬ ‫בלכידות החברתי על רקע היווצרות ומתן ביטוי לפערים כלכליים‪ ,‬קביעת הזכאות למעבר לבית חדש לצד‬ ‫שחרור לחצים ושיפור היחסים החברתיים כתוצאה מהעלייה ברמת החיים‪ .‬בנושא זה קיים הבדל ניכר בין‬ ‫‪60‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫קיבוצים שיתופיים ומתחדשים‪ .‬בקיבוצים שיתופיים נראה כי המרקם החברתי נפגע יותר כתוצאה מהבנייה‬ ‫למגורים‪ .‬אורנה מספרת כי "ברגע ששינו את הסטנדרט בלי להחליט עליו מ‪ 90-80-‬מ"ר ל‪ 180-‬מ"ר זה פתח‬ ‫פערים שאי אפשר היה לעמוד בהם‪ .‬זה הפך את כל הדירות במשמר העמק לזמניות‪ .‬בהתחלה אמרו שתוך ‪7-5‬‬ ‫שנים כולם יעברו‪ ,‬וזה לא קרה כמובן‪ .‬המבוגרים עברו והצעירים נשארו מאחור‪ .‬לילדים קוראים היום ילדי‬ ‫נדל"ן כי משפחה עם יותר ילדים מקבלת יותר נקודות בתור לדירה‪ .‬זאת ממש מלחמת עולם בין ותיקים‬ ‫לצעירים‪ .‬פעם השקיעו ‪ 5‬מליון בדיור והיום משקיעים ‪ 15‬מליון והיחסים החברתיים רק הולכים ומתדרדרים‪.‬‬ ‫סתם בטיפשות לא נתנו למבוגרים שביקשו להוסיף חדר‪ ,‬והעבירו אותם לבתים חדשים"‪ .‬ענת מספרת על‬ ‫קנאה וצרות עין‪" .‬יש קינאה‪ .‬יש עיסוק אובססיבי בעניין הדיור‪ .‬אבל זה היה קיים תמיד‪ ,‬אם יש נושא שבגללו‬ ‫היו באים הרבה אנשים לאסיפה וצועקים‪ ,‬זה הדיור‪ .‬יש לי מחשבה שאולי עכשיו יש פחות קנאה‪ ,‬כי עצם‬ ‫הידיעה שאתה יכול לקחת את הבית שלך בידיך בלי לחכות לאישור האסיפה ולתורך‪ ,‬משחררת לחצים‪ .‬אבל‬ ‫כן יש כאן משהו מאד מנקר עיניים בזה שאתה רואה בתים של אחרים כמה הם גדולים‪ .‬אבל אם לא הייתה לי‬ ‫אפשרות לבנות‪ ,‬זה היה יותר גרוע‪ .‬יש צרות עין לגבי מקורות הכסף לשיפוץ‪ .‬אומרים את זה בעיקר על בתים‬ ‫שחורגים באופן בולט מהסביבה – 'מאיפה הוא הביא את הכסף'‪' ,‬הוא עובד בחוץ ולא מכניס את כל המשכורת‬ ‫לקיבוץ'‪ ."...‬נעמה טוענת כי הבנייה מקצינה את אי השוויון בקיבוץ‪" .‬הבנייה השפיעה מאד על המרקם‬ ‫החברתי ויצרה הרבה התמרמרות וקנאה ולדעתי אף פוגעת בלכידות החברתית‪ .‬זה לא כלי לשחרור לחצים‬ ‫אלא מקצין מאד את אי השוויון‪ ,‬שתמיד היה קיים‪ .‬זה מכניס מרירות‪ .‬אנשים מרגישים מקופחים‪ .‬יש אנשים‬ ‫שהגזימו במה שבנו‪ .‬יש הבדל מאד גדול בין הבתים החדשים והישנים וזה לא מוצדק‪ .‬כל מי שעברו לבתים‬ ‫החדשים זה לא אנשים עם ילדים"‪.‬‬ ‫בקיבוצים מתחדשים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מרבית המרואיינים אינם מייחסים לבנייה למגורים השפעות שליליות‬ ‫ביחס לשינוי המרקם החברתי בקיבוץ‪ .‬עדי מספרת כי "אני לא חושבת שהבנייה מאד משפיעה על היחסים בין‬ ‫האנשים‪ .‬היו פה ושם מקרים של כעס על מישהו שבנה קצת קרוב לשכנים‪ .‬אבל אין קנאה על רקע של בנייה‬ ‫מפוארת מדי‪ .‬אולי אצל הצעירים‪ ,‬אין לי מושג‪ ,‬בשכבת הגיל שלנו אין בעיות‪ .‬לכל מי שבונה בית חדש יש‬ ‫בסה"כ את אותו בית‪ .‬הקיבוץ כבר מופרט ולי אישית אין בעיה אם למישהו יש יותר כסף מאשר לי‪ .‬זה לא‬ ‫מפריע לי בכלל‪ .‬יש חברים יותר מבוגרים שלא עברו לבית חדש ולהם יש בתים יותר קטנים‪ ,‬זה נכון‪ .‬אבל הם‬ ‫לא שילמו כלום על הבית שלהם כשהם קבלו אותו‪ .‬ועכשיו הם יכולים לשפץ אם הם רוצים"‪ .‬דני מספר אף‬ ‫הוא כי "מידת ההכנסה שלך מאד משפיעה על היכולת שלך להגיע לבית חדש‪ .‬המשכורות אינן שוות כל אחד‬ ‫מקבל את מה שמרוויח בניכוי מיסים‪ .‬מאחר שלא מרוויחים אותו הדבר הגיוני בעיני שלא לכל אחד תהיה‬ ‫אותה יכולת כלכלית לבנות באותה רמה‪ .‬אף פעם לא היה שוויון‪ ,‬פעם הפערים באו לידי ביטוי בקומקום‬ ‫החשמלי וזה נראה איום ונורא אז‪ .‬היום הפערים מאד גדולים ועם זה כולם חיים‪ .‬פעם לכולם היה פחות‬ ‫והיום ככל שיש יותר הפערים אולי בולטים יותר‪ .‬ככלל אני לא חושב שמטרת שוויון בכל מחיר היא מטרה‪.‬‬ ‫צריך לשמור שלא יהיו פערים גדולים מידי‪ ,‬שלא ייווצרו מעמדות בתוך הקיבוץ"‪.‬‬ ‫הגדלת הרצון בפרטיות הנו תהליך המתרחש בקיבוץ כולו ובא לביטוי באופנים שונים כדוגמת גידור השטח‬ ‫סביב הבתים וקיטוע המרחב הציבורי‪ .‬מרבית המרואיינים רואים את העלייה ברצון בפרטיות כתהליך חיובי‬ ‫וטבעי‪ ,‬ורק מקצתם מסתייגים מהביטוי של תהליך זה בקיבוץ‪ .‬כך למשל הדס שמתנגדת לגידור‪ ,‬אולם אינה‬ ‫חושבת שהקיבוץ צריך להתערב בנושא זה‪" .‬אני חושבת שלא צריך לסגור בין בתים אלא רק ליד כבישים‪ .‬אני‬ ‫חושבת שבקיבוץ לא צריך לעשות עצים וגדרות ולסגור‪ .‬אבל זה עניין אישי ופרטי ואני לא חושבת שהקיבוץ‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪61‬‬ ‫צריך להתערב‪ .‬יש תפיסה רומנטית של הקיבוץ שהכל פתוח ויש דשא וכולם רואים‪ ,‬אבל זה כבר מזמן לא‬ ‫ככה‪ .‬מזמן יש הסתגרות של המשפחה‪ ,‬גם בבנייה וגם בנוי‪ .‬יש נטייה בקיבוץ לגדר ולהסתיר‪ ,‬שלא יכנסו‬ ‫לטריטוריה שלי גם העיניים‪ .‬השכנה שלנו למשל עשתה גדר עץ גבוהה‪ ,‬זה מי שיש לו יותר בעיות של פרטיות"‪.‬‬ ‫תרצה‪ ,‬בדומה להדס‪ ,‬אינה רואה שינוי בנושא זה ביחס לעבר‪" .‬תמיד היו בקיבוץ גדרות משיחים ואנשים עשו‬ ‫לעצמם פינות פרטיות‪ .‬אף פעם לא שמתי לב לגדרות‪ .‬כשאני חושבת על זה עכשיו‪ ,‬יש הרבה גדרות חיות‪ .‬חלק‬ ‫עושים פתוח יותר‪ .‬נשארו דשאים פתוחים סביב חדר האוכל‪ ,‬למרות שזה נראה קצת מוזנח‪ .‬הגינות של‬ ‫החברים מאד מטופחות"‪ .‬ירון‪ ,‬לעומתן‪ ,‬מתנגד לגידור בתוך הקיבוץ‪" .‬היה תקנון שאוסר גידור מעבר לגידור‬ ‫בטיחותי‪ .‬עם הזמן ועדת תכנון החליטה שלא להתערב בזה‪ .‬אבל קיימת החלטה שאסור גדרות‪ .‬יש הרבה‬ ‫מקרים בשנים האחרונות של יצירת טריטוריה וגידור בשנים האחרונות‪ ,‬שלא יסתכלו עליך‪ .‬אני נגד זה‪ .‬אנחנו‬ ‫בתוך הטבע פה וחבל לחסום את עצמך‪ .‬אם צריך גדר לבטיחות‪ ,‬אז שתהיה כמה שיותר אוורירית"‪.‬‬ ‫יחסם של המרואיינים לשינויים במבנה המרחבי של הקיבוץ כדוגמת כניסת כלי רכב לשבילי הקיבוץ‪ ,‬חניה‬ ‫פרטית צמודה לבית המגורים‪ ,‬קיטוע המרחב הציבורי על ידי גדרות‪ ,‬והיעדר אחידות במראה בתי המגורים‪,‬‬ ‫לא ניכר הבדל בין קיבוצים שיתופיים ומתחדשים בהקשר זה‪.‬‬ ‫היבטים הקשורים בקיטוע המרחב הציבורי ובתנועת כלי רכב בשטח הקיבוץ נתפסים כשליליים‪ .‬כך למשל‬ ‫מספר דותן כי "הייתי רוצה שיישמר האופי של הקיבוץ‪ .‬התפיסה צריכה להיות שקיבוץ הוא לא כפר‪ .‬בכפר‬ ‫המרכז הוא לא חשוב ובקיבוץ יש מרכז‪ .‬אני אוהב את הדשאים הפתוחים‪ .‬היה פה אדריכל נוי שתכנן את‬ ‫הגינון בשכונה ויש איסור על גדרות חיות‪ .‬לא היה כאן דרישה מהאנשים לחצרות פרטיות‪ .‬צריך יותר אפשרות‬ ‫לתנועת מכוניות אבל לא הייתי שש למכונית שתעמוד מול כל בית‪ .‬צריך לאפשר מעבר רציף אבל לא חניה‪ .‬פה‬ ‫הרעיון היה שהמדרכה תתאים לקלנועיות אבל לא למכוניות‪ .‬הרעיון היה שמכוניות לא ייסעו אבל קרה בדיוק‬ ‫להיפך‪ .‬עכשיו החליטו להרחיב את השביל"‪ .‬זאב רואה אף הוא את תנועת המכוניות בתוך הקיבוץ כתופעה‬ ‫שלילית‪" .‬למה צריך לעמוד על יד הבית‪ ,‬מה קרה? שיהיו שלושה חניונים סביב השכונה וכל אחד יעמוד איפה‬ ‫שהוא רוצה‪ .‬ילדים מסתובבים פה‪ .‬כשמתחילים לנסוע באוטו לא הולכים יותר ברגל לדואר‪ ,‬לחדר האוכל‪ .‬אני‬ ‫הצבעתי נגד החניה ליד הבית‪ ,‬אבל רוב הציבור רצה חניה ליד הבית‪ .‬והיום כבר יש ‪ 2‬מכוניות לפחות לכל אחד‪,‬‬ ‫ושהילדים גדלים כבר יש ‪ 3‬ו‪ 5-‬מכוניות לכל משפחה"‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬היבטים הקשורים בחניה צמודה לבית המגורים ובהיעדר אחידות של מבני המגורים נתפסים‬ ‫כחיוביים‪ .‬עדי מספרת על רצונה בחניה צמודה לביתה‪" .‬אני רוצה חניה צמודה לבית שאוכל להגיע עם הקניות‬ ‫או כאשר הילדים נרדמים לי באוטו‪ .‬החניה היום קרובה אבל צריך לעלות מדרגות וזה מפריע לי‪ .‬ממילא יש‬ ‫בקיבוץ כבישים ומכוניות והילדים לא יכולים להסתובב לבד‪ .‬אני יכולה לשלוח אותם לשכנים אבל אם הם‬ ‫הולכים לסבא וסבתא הם צריכים לחצות כביש ראשי עם הרבה מאד תנועה‪ .‬בתכנון אחר של השכונה כאן יכלו‬ ‫לאפשר לי חניה צמודה וחבל שזה לא נעשה"‪ .‬נועה‪ ,‬לעומתה‪ ,‬מכירה אמנם בנוחות של החניה הצמודה לבית‬ ‫אך מזהה את ההשפעה הכרוכה בתנועת רכב על אורח החיים הקיבוצי‪" .‬יש חניה לכל אחד בתוך החצר כי‬ ‫התנאים של החיים השתנו‪ .‬חניה ליד הבית זה מאד נוח‪ .‬יש לי יחס אמביוולנטי‪ .‬אני פחות אוהבת את‬ ‫המכוניות בכל מקום זה הפך את המקום לפחות רגוע‪ ,‬פחות מתאים לילדים‪ .‬מכוניות בכבישים הפנימיים זה‬ ‫מסוכן‪ ,‬רועש ולא אקולוגי‪ ,‬אבל זה פחות נוח‪ .‬אני עובדת בחוץ וחוזרת עם שקיות מהסופר‪ .‬אני הייתי מוכנה‬ ‫לוותר על הנוחות של חניה צמודה תמורת איכות הסביבה"‪.‬‬ ‫‪62‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫לגבי אחידות מבני המגורים מרבית המרואיינים ראו בכך נושא שנתון לשיקול דעתו של החבר ולא צריך להיות‬ ‫כפוף להחלטות מוסדות הקיבוץ‪ .‬כך למשל טוענת הדס כי "אני לא רוצה בכלל שתהיה אחידות‪ .‬אחידות זה‬ ‫מזכיר תמיד את שיכוני העולים‪ .‬אני אוהבת שיש ביטוי לאישיות של האנשים שחיים בבית‪ .‬נכון שיש בעיה עם‬ ‫זה כי כל אחד עם הטעם שלו‪ ,‬שזה לא תמיד הטעם שלי‪ .‬שמים גמדים בגינה‪ ,‬צובעים את הבתים מבחוץ‬ ‫בצבעים מזעזעים‪ .‬אבל הערבוביה בסוף משתלבת"‪ .‬נועה מזהה את החשיבות באחידות מבני המגורים אולם‬ ‫תוהה עד כמה ניתן להתערב בהחלטות הפרט‪" .‬בעיני אחידות זה דבר טוב‪ ,‬זה לא בהכרח עושה את כולם אותו‬ ‫דבר‪ .‬אפשר ליצור אחידות במראה החיצוני ובתוך הבית לעשות הרבה שינויים‪ .‬מצד שני כמה הקהילה‬ ‫מתערבת לחבר זה גם עניין שצריך לחשוב עליו‪ ".‬אלילעומתן‪ ,‬חושב שיש צורך באחידות "אם יתנו חופש כל‬ ‫אחד יבנה משהו אחר שאח"כ יהיה יוצא דופן בתוך מכלול הבתים‪ .‬צריכה להיות איזה שהיא תמונה שתשמר‬ ‫את הישן עם החדש‪ .‬כל היופי של המקום הזה זה המורשת – מי היה פה‪ ,‬מי בנה פה‪ ,‬איך חיו פה – נכון שרמת‬ ‫החיים עלתה אבל צריכה להיות יד מכוונת בסדרות שלא כל אחד יוכל לעשות מה שירצה"‪.‬‬ ‫בנוגע לאופן בו רואים המרואיינים את הפריסה המרחבית העתידית של הקיבוץ נמצא כי מרבית המרואיינים‬ ‫סבורים שתוצאת תהליך הבנייה למגורים היא יישוב קהילתי ומביעים חשש מאובדן ערכי ומראה הקיבוץ‬ ‫המסורתיים‪" .‬בבנייה שלנו הלכנו לקיצוניות‪ ,‬הפכו את זה לישוב קהילתי‪ ,‬לצור יגאל‪ .‬אין כאן מדרכות‪ ,‬אין‬ ‫לילדים איפה לשחק‪ .‬הניצול של השטח כאן הוא מכסימלי‪ ,‬לפי הוראות המנהל‪ ,‬ואין שטחים פתוחים בכלל‪.‬‬ ‫בתכנית האב החדשה חשבנו ללכת אחורה‪ .‬לעשות את זה יותר קיבוצי עם חניות מרוכזות‪ ,‬מדרכות‪ .‬הדיון היה‬ ‫בצוות של ועדת תכנון ועם נציגי ציבור‪ .‬בכל אבן דרך זה הלך לאסיפה של הקיבוץ‪ .‬בתוך הצוות ראו שהצעירים‬ ‫סוחבים לקיבוץ הישן והמבוגרים רוצים להמשיך ככה‪ ,‬בבנייה עם החניה הצמודה‪ .‬הקיבוץ הישן לא יכול‬ ‫להישמר בלי פרצלציה‪ ,‬ובלי חניות בכלל אי אפשר‪ .‬השכונה פה שבנויה על פרצלציה פשוטה בשורות ישרות‬ ‫ועם חניה צמודה גם לא טובה‪ .‬צריך משהו באמצע" )ירון(‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬חלק מהמרואיינים משערים כי בקיבוץ יתקיים ריסון חברתי שישמור על אמת מידה מסוימת של‬ ‫שוויון בבנייה‪ .‬כך למשל זאב מאמין ש"אפילו שיהיו אנשים עשירים הקיבוץ ישמור על סביבה הומוגנית בניגוד‬ ‫למושבים‪ ,‬כי אדם לא יוכל לבנות ‪ 600‬מ"ר‪ .‬יהיו הגבלות חברתיות"‪ .‬נוגה מאמינה אף היא שחשוב לשמור על‬ ‫הצביון הקיבוצי‪" .‬הייתי רוצה את השבילים של פעם‪ ,‬זה מאד מסוכן היציאה לכביש ככה והתנועה של‬ ‫המכוניות‪ .‬אני מעדיפה את זה כמו בקיבוץ הישן שזה הרבה יותר טבעי למקום‪ .‬צריך להשקיע חשיבה באיך‬ ‫הקיבוץ ייראה עוד כמה שנים‪ .‬לשמור על שטחים ציבוריים וקו מחבר בין השכונות‪ ,‬ליצור שבילים ולא‬ ‫כבישים‪ ,‬לנסות לשמור על צביון קיבוצי‪ .‬אני גם לא חושבת שהכל צריך להיות ‪ 160‬מ"ר‪ .‬אם יציעו דגם יותר‬ ‫קטן‪ ,‬למשל של ‪ 100‬מ"ר‪ ,‬אז מי שיש לו פחות אפשרויות כלכליות יוכל גם לממן בית חדש"‪ .‬אלי לעומתם‬ ‫מוטרד מדמותו העתידית של הקיבוץ‪" .‬הנוף של הקיבוץ הולך ונעלם‪ ,‬וברגע שיהיה שיוך אז בכלל‪ .‬לדעתי כדי‬ ‫לקדם את הקיבוץ צריך למנות ועדה שישבו בה לא רק אדריכלים אלא גם אנשים שמסתכלים מבחינה‬ ‫אמנותית על מה שהקיבוץ היה פעם‪ ,‬ולא רק להעתיק מודלים של הרחבות ממושבים וקיבוצים‪ .‬כי זה קיבוץ‬ ‫כאן וצריך לשמור על הגוון ועל האופי‪ .‬הדגמים של השכונות החדשות מועתקים ממקום אחר‪ .‬יש אותם‬ ‫במענית וגם בעוד מקומות‪ .‬צריך לשמור על המבנים ההיסטוריים‪ ,‬לשמור על המכלול של הקיבוץ ולבנות חדש‬ ‫עם ישן‪ .‬בסוף תהיה הפרטה‪ ,‬אבל בגלל המצב הכלכלי הטוב יישמרו על דפוסי חיים שיותר מזכירים את‬ ‫הקיבוץ‪ .‬אני מקווה שתישאר החצר הישנה‪ .‬אם מורידים את זה מה יישאר? זה כמו יקנעם החדשה‪ .‬אתה לא‬ ‫תמצא זכר מלבד מסעדה שפעם נקראה חדר האוכל" )אבי(‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪63‬‬ ‫כל המרואיינים מכירים בשינויים שחלו בערכים שאפיינו בעבר את אורח החיים הקיבוצי כדוגמת צניעות‪,‬‬ ‫הסתפקות במועט‪ ,‬ערבות הדדית ועוד בהקשר לבנייה החדשה למגורים‪ .‬היחס לשינוי נע בין יחס שלילי‬ ‫לחיובי‪ ,‬כאשר כל המרואיינים רואים את הבנייה למגורים כביטוי פיזי של תהליך זה‪ .‬חלק מן המרואיינים‬ ‫רואים את השינוי הערכי כתהליך שלילי בעוד שחלק מן המרואיינים רואים את השינוי הערכי כתהליך חיובי‬ ‫וטבעי‪ .‬אורן מאמין כי "חל שינוי לרעה בתפיסת החברים את ערכי הקיבוץ‪ .‬אנשים רבים נמצאים כאן מסיבות‬ ‫תועלתניות‪ ,‬האפשרות לבנייה של בית פרטי בזול‪ .‬אבל זאת לא השפעה של הבנייה אלא של ההפרטה‪ .‬מרגע‬ ‫ההפרטה אנשים אבדו את הבושה וישר הרימו בתים‪ .‬כאילו אמרו חיכינו מספיק עכשיו אנחנו יכולים לעשות‬ ‫מה שאנחנו רוצים‪ ,‬אנחנו לא מתביישים שיש לנו כסף"‪ .‬זאב סבור שהשינוי במאפייני הבנייה משקף נאמנה‬ ‫את השינוי בערכי החברה הקיבוצית‪" .‬הסתפקות במועט וצניעות מהווה סימן לחוסן וביטחון עצמי‪,‬‬ ‫כשהחברה לא צריכה לאמץ לעצמה דפוסי השוואה לחברה החיצונית‪ .‬הבית הוא לצורך השימוש ולא לצורך‬ ‫ההשוואה לסביבה‪ .‬הייתה תפיסת עולם אידאליסטית‪ .‬אנשים עזבו עולם בורגני והם הרגישו שלתהליך יש ערך‬ ‫גדול יותר מלכל ערך חומרי‪ .‬האידאולוגיה יצרה לכידות חברתית‪ .‬היום צעירים חוזרים כי לבנות בית עולה פה‬ ‫‪ 900‬אלף ‪ .₪‬אופי הבנייה משקף את תהליך השינוי שחל בקיבוץ‪ .‬השוויוניות שאפיינה את הקיבוץ הישן באה‬ ‫לביטוי ברכוש שנראה ברבים‪ .‬פעם אם למישהו הייתה ירושה באיזה מקום אף אחד לא ידע‪ ,‬היום אם יש לו‬ ‫בית גדול אז רואים"‪ .‬נעמה‪ ,‬בהמשך לכך‪ ,‬מאמינה שהבנייה לא רק משקפת את השינוי באורח החיים אלא גם‬ ‫יוצרת את השינוי‪" .‬בגלל שאנשים חושבים על שיוך נכסים ורוצים להשאיר את הבית ברשות המשפחה כמה‬ ‫שיותר זמן‪ ,‬עד ליום הקובע‪ ,‬נכנס העניין של הפיליפינים‪ .‬במקום לעבור לחמדת אבות )דיור מוגן בתוך הקיבוץ‬ ‫– צ‪.‬ק( לוקחים עובד זר שגר איתם בבית‪ .‬זה מנוגד לכל מה שהקיבוץ מציע של דאגה משותפת לקשישים"‪.‬‬ ‫לעומתם‪ ,‬יש מרואיינים שראו בכך תהליך חיובי‪" .‬אני בעד שינוי ערכי הקיבוץ והגדלת האחריות עד העברתה‬ ‫באופן מוחלט לחבר )חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬פרנסה וכו'(‪ .‬לדעתי אין מקום יותר לצורת החיים השיתופית כפי שהיא‬ ‫מתקיימת היום‪ .‬איני מאמינה שאפשר יהיה להחזיק מעמד כך לזמן רב‪ .‬אני מאד מרוצה ממה שאני מקבלת‬ ‫פה‪ ,‬בית גדול‪ ,‬יציאה לחצר‪ .‬איפה הייתי יכולה להשיג את זה בעיר וכמה כסף זה היה עולה לי? לדעתי מי‬ ‫שנולד פה בקיבוץ פשוט לא מסוגל להעריך מה שיש לו" )איילה(‪.‬‬ ‫דיון ציבורי בשינוי אורח החיים וערכי היסוד בקיבוץ – נכונות לשמירה על מרכיבים מהעבר‬ ‫קטגוריה המתייחסת לעיסוק של הקהילה בשינויים החלים במבנה המרחבי של הקיבוץ כתוצאה מהבנייה‬ ‫למגורים ולמידת רצונה לשמור על מרכיבים מן העבר‪.‬‬ ‫הדיון הציבורי המתקיים בשאלות הנלוות לבנייה למגורים עוסק ברב המקרים בפערים הכלכליים שנוצרים‬ ‫בין החברים ובשאלות של אופן קביעת הזכאות למעבר לבית חדש ולא בשאלות של כיצד יראו המבנים‪ ,‬כניסת‬ ‫כלי רכב‪ ,‬חניה‪ ,‬דשאים‪ ,‬שבילים ועוד‪" .‬את הדגם בוחרת ועדת תכנון ומפרסמים להערות‪ .‬הדיון הוא על‬ ‫הפערים‪ ,‬ולמי מגיע ולמי לא‪ ,‬אבל לא כל כך על הצורה " )אורנה(‪ .‬דותן מספר על תהליכי התכנון בקיבוצו‪.‬‬ ‫"מנקודת ראות אישית הייתי נהנה מבית יותר גדול – אני נהנה מהמרחב‪ .‬מנקודת ראות של הקיבוץ היה צריך‬ ‫לבנות יותר קטן‪ .‬זו דירה יקרה מבחינת הגודל‪ ,‬השטח בין הדירות‪ .‬זו בנייה איטית ויוצרת יותר פער‪ .‬היום אני‬ ‫רואה שמצופפים את הדירות – פה בשכונה יש ‪ 14‬דירות‪ ,‬היה צריך לשים ‪ .20‬השניות שלי לגבי גודל הדירה –‬ ‫מבחינת הקיבוץ הלכו רחוק מדי לכיוון החברים‪ .‬זה משקף דילמה של מה טוב לי לעומת מה טוב לכלל‬ ‫החברים‪ .‬לא טוב לכלל החברים שהם מרגישים שיש פערים‪ ,‬אבל כשאתה אומר לאנשים אתם רוצים יותר או‬ ‫‪64‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫פחות בלי לשים את המחירים של זה‪ ,‬הם רוצים גדול‪ ,‬מהר‪ ,‬הרבה‪ .‬מוסדות הקיבוץ צריכים לראות את‬ ‫התמונה הכוללת‪ .‬צריכים להביא לדיון ולשכנע‪ .‬היה דיון גם על הבנייה המרוחקת ורצו לנצל שטחים במרכז‬ ‫הקיבוץ‪ .‬מוסדות הקיבוץ רואים לטווח הקצר ולתועלת הפרטנית‪ .‬אחרי שרואים מה קורה מפיקים לקחים‪.‬‬ ‫למשל הקטינו את גודל הדירות‪ .‬מה שהשפיע ולא לטובה זה שהיה אידאל של וילה בכפר ועכשיו רואים שזאת‬ ‫הייתה טעות ויש קצת חזרה‪ .‬למשל המרחק ממרכז הקיבוץ – בקיבוץ שיתופי המרכז חשוב ובקיבוץ מופרט‬ ‫השכונה והמרכז כבר לא חשוב כי מסדרים הכל בעיר"‪.‬‬ ‫בנוגע לעמדות המובעות על ידי הקבוצות השונות החיות בקיבוץ בנוגע למאפייני התכנון המרחבי והאדריכלי‬ ‫בקיבוץ‪ ,‬עולה מדברי המרואיינים כי במרבית המקרים הקבוצה שמבקשת לשמור על מאפייני הקיבוץ הישן‬ ‫מורכבת מצעירים‪ ,‬מעוזבי הקיבוץ שחזרו אליו ומתושבים נקלטים חדשים‪ .‬כך מספרת אביבה‪ ,‬שנקלטה‬ ‫בקיבוץ לאחר שחיה שנים רבות ביישוב קהילתי‪" .‬אנחנו שבאנו לגור פה רצינו שהחניה תהיה בשני קצוות‬ ‫השכונה כי יש פה המון ילדים‪ .‬ודווקא החברים המקוריים של הקיבוץ רצו את החניה ליד הבית ואמרו לנו‬ ‫אתם תצטערו כשתתבגרו‪ .‬אבל אני מוכנה לשלם את המחיר הזה‪ .‬עכשיו גם לכל אחד יש שתי מכוניות ואז‬ ‫צריך לעשות עוד חניות"‪ .‬ירון‪ ,‬חבר ועדת התכנון בקיבוצו‪ ,‬מספר על תהליך התכנון בקיבוץ‪" .‬הדיון היה בצוות‬ ‫של ועדת תכנון ועם נציגי ציבור‪ .‬בכל אבן דרך זה הלך לאסיפה של הקיבוץ‪ .‬בתוך הצוות ראו שהצעירים‬ ‫סוחבים לקיבוץ הישן והמבוגרים רוצים להמשיך ככה‪ ,‬בבנייה עם החניה הצמודה‪ .‬באסיפה לא היו ויכוחים‪.‬‬ ‫החברים בקיבוץ סומכים על הממסד‪ ,‬אם הממסד אומר שטוב לי‪ ,‬אז זה טוב לי"‪.‬‬ ‫בכל הקשור לתפקיד הממסד הקיבוצי ביחס לבנייה למגורים ולתכנון מרחבי‪ ,‬חלק מן המרואיינים‪ ,‬בעיקר‬ ‫מקיבוצים מתחדשים‪ ,‬סבורים כי מעורבות המוסדות הקיבוציים צריכה להיות מוגבלת‪ ,‬באופן המאפשר חופש‬ ‫גדול ככל האפשר לחברים לעשות כרצונם‪ .‬עדי מספרת כי לדעתה "צריכה להיות מעורבות נמוכה‪ .‬צריך רק‬ ‫לשמור שלא יהיו חיכוכים ופגיעה באחרים‪ ,‬שלא יהיו דברים מאד יוצאי דופן‪ .‬מעבר לזה כל אחד יכול לעשות‬ ‫לפי יכולתו ולפי טעמו‪ .‬אישית‪ ,‬לא אכפת לי איך נראים הבתים‪ .‬מצדי שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה‪ .‬אני‬ ‫מעדיפה את החופש לבחור מה שאני רוצה ושלא יגידו לי מה לעשות‪ .‬אחרי שקבלנו מפתח הורדנו את מסתור‬ ‫המזגנים‪ .‬אחרים פתחו יציאה נוספת לחצר אחורית"‪ .‬נוגה מחזיקה בדעה דומה "בקיבוץ הישן החבר קיבל את‬ ‫הנכס מתוקף היותו חבר קיבוץ‪ .‬בקיבוץ החדש כבר משלמים על הבנייה ואי אפשר להגיד לו תבנה בית כמו של‬ ‫ההורים שלך‪ .‬אני חושבת שאם הקיבוץ לא משתתף במימון וכל המימון הוא של החברים‪ ,‬אי אפשר להגביל‬ ‫את החומרים או הצבעים וכד'‪ .‬ככל שהבנייה החדשה תמשיך ההשתתפות של הקיבוץ במימון תרד ואז אין‬ ‫סיבה שיגבילו את מי שבונה‪ .‬בשכונה החדשה אפשר היה לבחור בין שני דגמים שהיו מאד דומים‪ .‬אני חושבת‬ ‫שצריך לתת בחירה בין ‪ 7‬דגמים לפחות ושיהיו שונים האחד מהשני"‪.‬‬ ‫מרואיינים אחרים‪ ,‬בעיקר מקיבוצים שיתופיים‪ ,‬סבורים כי תפקיד המוסדות הקיבוציים הוא להתוות‬ ‫מדיניות כוללת ולאכוף חריגות ממנה‪ .‬כך למשל מספר דותן כי "השיתוף והשוויון בשכונה פה מתבטא בבנייה‬ ‫האחידה ובתכנון הנוי ובכך שהכלל לא הסתלק מהאחריות שלו‪ .‬אני אוהב שיש תכנון מרכזי‪ ,‬זה טוב שיש‬ ‫ראיה כוללת‪ .‬אם אין תכנון כל אחד עושה מה שהוא רוצה‪ .‬אם הקיבוץ מוותר על תכנון השטחים הפתוחים‬ ‫למשל נוצר ואקום ואז הפרט יעשה מה שמתאים לו‪ .‬אם אתה לא פותר את הבעיה אנשים פותרים אותה לבד‬ ‫ואז זה יותר גרוע‪ .‬אם הקיבוץ נסוג מהתכנון המרכזי נוצר תכנון פרטי"‪ .‬איילה מאמינה אף היא שיש חשיבות‬ ‫לקביעת מדיניות תכנון ואכיפה כוללת‪" .‬ממה שאני רואה הרבה מתבסס על יחסי השכנות הטובים והתחשבות‬ ‫בשכנים‪ .‬השכנה מימין הראתה לנו את התכניות להרחבת הבית שלה ואנחנו התנגדנו והצענו לה תכנית אחרת‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪65‬‬ ‫שפחות תתקרב לבית שלנו והיא קבלה את זה‪ .‬אבל אין חובה לשאול את השכנים‪ .‬אני חושבת שהנהגת‬ ‫הקיבוץ צריכה לתת כללים ברורים איך מרחיבים‪ ,‬לאיזה כיוון וכד'‪ .‬חשוב שיהיו בקיבוץ הנחיות ותקנונים‬ ‫ברורים מה מותר ומה אסור וחשוב שיהיו מסוגלים לאכוף את זה אחרת אין לזה ערך‪ .‬דבר חשוב נוסף הוא‬ ‫ראיה כוללת מערכתית שמתייחסת למשך הזמן של השיפוץ‪ ,‬לכך שתושבי אותה השכונה משפצים באותו‬ ‫הזמן‪ ,‬למרחקים בין הבניינים‪ ,‬לשבילים‪ ,‬לפרטיות‪ ,‬לאחידות של הבניינים‪ .‬אחרת מתקבל טלאי על טלאי‪ .‬אני‬ ‫רוצה שבקיבוץ ישמרו יותר על פרטיות – שבילים מרוחקים יותר מהבניינים‪ ,‬מרחק גדול יותר בין הבניינים‪,‬‬ ‫שלא תהיה כניסה של מכוניות אבל שימצאו פתרון חניה קרוב יחסית לבית‪ ,‬השקעה בגינון הציבורי‪ ,‬אכיפה של‬ ‫חריגות בנייה"‪.‬‬ ‫‪66‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫דיון‬ ‫התפתחות סגנון הבנייה הקיבוצי היא תהליך מורכב שמושפע ממרכיבים תרבותיים‪ ,‬חברתיים וכלכליים‪,‬‬ ‫הנוגעים למבנה הקיבוץ )האם זהו קיבוץ שיתופי או מתחדש(‪ ,‬השתייכותו התנועתית המקורית )הקבה"א או‬ ‫התק"ם(‪ ,8‬מצבו הכלכלי‪ ,‬מערכות היחסים בין חברי הקיבוץ והקשר שלהם עם המוסדות הארגוניים שבקיבוץ‪.‬‬ ‫מלבד זאת‪ ,‬משפיעים על התפתחות סגנון הבנייה גורמים חיצוניים דוגמת מדיניות התכנון הארצית‬ ‫המתבטאת בתקנות בנייה ובהנחיות תכנון‪ .‬מורכבות התהליך‪ ,‬השתנות סגנון הבנייה הקיבוצי והצורך בהבנתו‬ ‫באמצעות פרשנויות השותפים בו‪ ,‬הביאו אותי לשימוש בשני כלים מחקריים‪ :‬האחד‪ ,‬ניתוח פיזי של המבנה‬ ‫המרחבי של הקיבוץ והמבנה האדריכלי של דירת המגורים באמצעות בחינת תצלומי אוויר‪ ,‬תכניות אב ומתאר‬ ‫מוצעות ומאושרות‪ ,‬תכניות מדידה‪ ,‬תכניות אדריכליות‪ ,‬ותקנוני בנייה ושיכון בקיבוצים; השני‪ ,‬ראיונות‬ ‫מובנים למחצה עם חברי קיבוץ שבנו או שיפצו את דירת מגוריהם בשנים האחרונות‪ .‬הניתוח הפיזי נועד לספק‬ ‫תמונת מצב של הבנייה העכשווית בקיבוץ והשינויים שחלו בה בהשוואה לסגנון הבנייה שאפיין את הקיבוץ‬ ‫בעבר‪ ,‬וניתוח הראיונות נועד לספק מידע לגבי המניעים‪ ,‬ההשקפות והתובנות של חברי הקיבוץ ביחס לשינוי‬ ‫שמביא איתו תהליך הבנייה הפרטית למגורים‪.‬‬ ‫שינויים מרחביים ואדריכליים בקיבוץ היום בהשוואה לקיבוץ המסורתי כביטוי של השינוי האידאולוגי‬ ‫ממצאי המחקר מצביעים בבירור על כך שהתפנית שעוברים הקיבוצים מתפיסה סוציאליסטית וקומונלית‬ ‫המבוססת על עיקרון של "כל אחד לפי יכולתו וכל אחד לפי צורכיו" לתפיסה קפיטליסטית המבוססת על‬ ‫עיקרון של שכר דיפרנציאלי שנקבע לפי כללי השוק‪ 9,‬משתקפת בתכנון המרחבי והאדריכלי של הקיבוץ‪.‬‬ ‫בתכנון המרחבי ניתן להבחין בהפרטת המרחב הקיבוצי המשותף המתבטאת בפרגמנטציה וקיטוע של המרחב‬ ‫הציבורי וביצירתו של מרחב פרטי‪ .‬בתכנון האדריכלי ניתן להבחין בכמה היבטים הבאים לידי ביטוי בתכנון‬ ‫ועיצוב בית המגורים ‪ -‬עלייה בחשיבות הפרט וברצון לביטוי אישי; החלשת מעמדו של הקיבוץ כספק הצרכים‬ ‫וכאחראי לביטחון החברים בעתיד והיחלשות הערכים המזוהים עם אורח החיים הקיבוצי‪ ,‬כגון פשטות‪ ,‬צנעה‬ ‫והסתפקות במועט‪ ,‬לצד העלייה ברמת החיים האופיינית לחברה הישראלית כולה‪.‬‬ ‫בעבר‪ ,‬רעיון השיתופיות והשוויוניות בא לידי ביטוי‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬בעיקרון התכנוני של מרחב משותף לכל‬ ‫תפקודי החיים‪ ,‬החינוך‪ ,‬התרבות‪ ,‬הבריאות ועוד‪ .‬הזירה המרכזית של החיים הקיבוציים הייתה המדשאה‬ ‫הגדולה ומוסדות הציבור שסביבה‪ ,‬לצד הגן הקיבוצי‪ ,‬נוף השבילים והמרחב שבין הבתים‪ .‬בהתאם לכך‪,‬‬ ‫המבנה המרחבי של הקיבוץ התאפיין בדפוס בינוי של "המגרש הגדול"‪ .‬דפוס זה היה ייחודי לקיבוץ וניתן‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫התק"ם הוא איחוד של תנועת הקיבוץ המאוחד והאיחוד שהתרחש בשנת ‪ 1979‬לאחר שההבדלים ההיסטוריים בין הזרמים‬ ‫פחתו בצורה ניכרת במהלך השנים‪ .‬הקיבוץ הארצי – ברית קיבוצי השומר הצעיר בישראל – התאחדה עם תנועת קיבוצי‬ ‫התק"ם בשנת ‪ .1999‬יחסית לתנועות קיבוציות אחרות‪ ,‬הקפידה תנועת הקיבוץ הארצי על אחידות רעיונית ומעשית בין‬ ‫הקיבוצים החברים בה‪ ,‬הן בתחום הפוליטי )הצבעה ופעילות למען מפ"ם( והן בתחום הקיבוצי ‪ -‬שמירה על מנגנונים שיתופיים‬ ‫שונים בכל קיבוצי התנועה‪ .‬יש הטוענים כי קולקטיביות זו הביאה לשמרנות יתר בקיבוצי התנועה‪.‬‬ ‫יש לציין כי בכל הקיבוצים המתחדשים מונהגת "רשת ביטחון" המעניקה סבסוד בתחומי החינוך והבריאות וכן ביטחון‬ ‫סוציאלי וערבות הדדית בקנה מידה שאינו מוכר בצורות חיים אחרות‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪67‬‬ ‫לזהותו בכמה מרכיבי יסוד‪ :‬בשטח המחנה המסומן בתב"ע אין חלוקה פנימית; השטחים הפתוחים רציפים‬ ‫ללא מחסומים הקוטעים את הנוף ואת הנגישות‪ ,‬ללא גדרות וללא כבישים‪ .‬הנוי הציבורי מגיע כמעט עד פתח‬ ‫הבית; המדרכות סמוכות למבני המגורים כך שבין המדרכות נוצרות מדשאות משותפות וציבוריות‪ .‬מבני‬ ‫המגורים אחידים וקטנים ומשתלבים בנוף הפתוח‪.‬‬ ‫מרכיבים אלו הביאו לכך שלא הייתה הבחנה ברורה בין המרחב הפרטי למרחב הציבורי בתוך הקיבוץ‪ ,‬והוא‬ ‫שימש כולו כמרחב הפרטי המשותף של כלל החברים )חיוטין וחיוטין‪ ;2010 ,‬בר אור ויסקי )ע(‪ ;2010 ,‬כהנא‪,‬‬ ‫‪ .(2011‬כיום‪ ,‬כפי שמשתקף מן הממצאים‪ ,‬המבנה המרחבי של הקיבוץ מאופיין ביצירת מרחב פרטי לכל משק‬ ‫בית‪ .‬המרחב הפרטי נוצר באמצעים אדריכליים מגוונים כגון הפרשי מפלסים בין מגרשי מגורים צמודים‪,‬‬ ‫גידור מסוגים שונים והדגשת מאפיינים אדריכליים קישוטיים בעיצוב החיצוני של בית המגורים‪ ,‬שהופך על‬ ‫ידי כך מרקע לחזית‪ .‬אמצעים נוספים להגדרת שטחים פרטיים הם יצירת שבילים פרטיים נפרדים המובילים‬ ‫לבית‪ ,‬הרחקת המדרכות מן המבנים באופן המגדיל את המדשאה הפרטית ומקטין את המדשאה הציבורית‬ ‫המשותפת ונטיעת צמחיה בסמוך למדרכה במקום בסמוך למבנים‪ ,‬באופן שחוסם את המבט אל השטח‬ ‫הפרטי‪.‬‬ ‫העלייה בחשיבות המרחב הפרטי על פני המרחב הציבורי היא ביטוי נוסף לעלייה בחשיבות הפרט והתא‬ ‫המשפחתי על פני הקולקטיב‪ ,‬כפי שטענו מרכזי ועדות השיכון שרואיינו במסגרת המחקר‪ .‬טענה זו מופיעה גם‬ ‫בספרות אצל חיוטין וחיוטין )‪ ,(2010‬הטוענים כי התפתחות הסכימה של דירת המגורים בקיבוץ הושפעה‬ ‫מתהליך המעבר מחברה בעלת עקרונות שיתופיים קשוחים לחברה השואפת לאפשר לפרט תחומי חיים‬ ‫פרטיים לפי רצונו או רצונה ומכירה בחשיבות המשפחה כערך יסוד במרקם החברתי של הקיבוץ‪.‬‬ ‫הביטוי הפיזי לכך‪ ,‬לבד מיצירת המרחב הפרטי סביב בית המגורים באמצעים שתוארו לעיל‪ ,‬הוא בחשיבות‬ ‫שמקבל תכנון הבית הפרטי‪ .‬בעבר‪ ,‬הזהות הייתה משותפת לכל הקיבוץ‪ ,‬והובעה באמצעות השקעה במבני‬ ‫הציבור ולא בבית הפרטי‪ .‬בעקבות ההשקעה הנמוכה בתכנון ועיצוב הבית הפרטי‪ ,‬בתי מגורים היו פשוטים‬ ‫ואחידים ולא זכו לטיפוח מיוחד מצד החברים‪ .‬ממצאי המחקר מלמדים שכיום תכנון הבית הפרטי מקבל‬ ‫חשיבות הן על ידי המוסדות הקיבוציים )בתכנון החיצוני( והן על ידי החברים עצמם )בתכנון הפנימי(‪ .‬חשיבות‬ ‫זו באה לידי ביטוי בהשקעת זמן ומשאבים כלכליים פרטיים בתכנון ובעיצוב‪ ,‬בהדגשת הביטוי האישי בעיצוב‬ ‫הבית על ידי החברים ובחתירה ליצירת טיפוסי מבנים המגדילים את מידת הפרטיות על ידי המתכננים מטעם‬ ‫הקיבוץ‪ .‬בתי המגורים החדשים מאופיינים בנפחים גדולים מאד‪ .‬נפח הבנייה מתחלק בין ‪ 3-2‬נפחי משנה‪,‬‬ ‫אולם אין בכך כדי לעדן את גודלו של המבנה ונוכחותו בשטח‪ .‬מיעוט החלונות ושטחם המצומצם תורמים‬ ‫ליצירת קירות גדולים ללא פתחים המשווים למבנה מראה מסוגר‪ ,‬שאינו משתלב בסביבה‪ .‬לעתים הכניסות‬ ‫ממוקמות בשני הצדדים המנוגדים של מבנה המגורים ואינן פונות למדרכה הציבורית‪ .‬הכניסות נסתרות מן‬ ‫העוברים ושבים כך שלדיירים פרטיות גדולה יותר‪ .‬מנגד‪ ,‬חזית המבנה המופנית למדרכה הציבורית היא חזית‬ ‫אטומה המקטינה את השתלבות המבנה בסביבתו‪.‬‬ ‫ההשקעה הגדולה בעיצוב פנים הבית מתבטאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בתוספת אלמנטים קישוטיים נטולי תפקיד‬ ‫פונקציונלי‪ ,‬דוגמת נישות‪ ,‬קשתות‪ ,‬קירות קטומים וחיפויים מסוגים שונים‪ .‬מן הראיונות עולה כי עיצוב‬ ‫הפנים מהווה פעמים רבות ביטוי לטעמם האישי ויכולתם הכלכלית של בעלי הבית‪ .‬רבים מהמרואיינים סיפרו‬ ‫על המאמץ הגדול שהשקיעו בעיצוב הבית והדגישו כי לא הושפעו מבתים אחרים שנבנו בקיבוץ בעת שתכננו‬ ‫את ביתם‪ ,‬וכי התכנון והעיצוב של ביתם ייחודי להם‪ .‬ממצא זה תואם למתואר בספרות בנוגע לעיצוב פנים‬ ‫‪68‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫הבית כביטוי להבלטת הייחוד של בעלי‪-‬הבית וכביטוי של ביקורת על בתים אחרים שאינם לטעמם של בעלי‬ ‫הבית )ליבנה ואלמוג‪.(Hannerz, 1992 ;Humphrey, 1997 ;Klaufus, 2000 ;Rappoport, 1981 ;2008 ,‬‬ ‫העלייה בחשיבותו של הפרט ובהדגשת המרחב הפרטי מלווה גם בשינוי היחסים החברתיים בין חברי הקיבוץ‪.‬‬ ‫זהו תהליך משולב וניתן לראות כיצד השינוי הפיזי מהווה ביטוי מעשי לשינוי באורחות החיים‪ ,‬לשינוי‬ ‫האידאולוגי והערכי ולשינוי החברתי‪ .‬לפעמים השינויים הגדולים מתבטאים דווקא בפרטים הקטנים של בית‬ ‫המגורים‪ .‬דוגמה לתהליך זה מהווה השינוי בעיצוב דלת הכניסה לבית‪ .‬בעבר‪ ,‬כל דלתות הכניסה לבתי‬ ‫המגורים בקיבוץ היו דלתות עץ אחידות‪ ,‬שברוב המקרים כללו גם דלת רשת‪ .‬כיום‪ ,‬כל החברים מתקינים‬ ‫בביתם דלת כניסה מעוצבת וייחודית‪ ,‬כאשר לרוב בבית דו‪-‬משפחתי לא יימצאו שתי דלתות זהות‪ .‬דלת‬ ‫הכניסה מהווה כיום מעין הצהרה על זהותם של יושבי הבית‪ .‬ניתן לשער כי חוסר ההשקעה בדלת הכניסה‬ ‫בעבר נבע במידה מסוימת מההיכרות האישית הצמודה בין חברי הקיבוץ‪ ,‬כי אם ממילא כולם יודעים מי אתה‬ ‫הרי שאין טעם לטרוח בהצגת חזות מסוימת‪ .‬לצד ההשקעה בעיצוב הייחודי של דלת הכניסה ניתן להצביע על‬ ‫היעלמות דלת הרשת‪ .‬דלת הרשת היוותה בעבר סוג של חיבור בין המרחב הציבורי לפרטי ושל טשטוש‬ ‫הגבולות ביניהם‪ ,‬הואיל והיא חשפה את פנים הבית הפרטי למבטים מן החוץ וביטאה את העובדה שאין לפרט‬ ‫מה להסתיר מן הציבור‪ .‬כלומר‪ ,‬השינוי בעיצוב דלת המגורים מלמד על מספר תהליכים ‪ -‬העלייה בחשיבותו‬ ‫של האינדיבידואל שבאה לידי ביטוי בהשקעה בעיצוב הדלת כאמצעי לביטוי אישי; העלייה בחשיבות המרחב‬ ‫הפרטי שבאה לידי ביטוי בהיעלמות דלת הרשת; והשתנות המרקם החברתי בקיבוץ מחברה בעלת מאפיינים‬ ‫משפחתיים לחברה המבוססת על יחסי שכנות‪ ,‬בה יש צורך בפרטיות ובהגדרת זהות עצמית‪.‬‬ ‫על פי תפיסתם של ‪ (1981) Rappoport‬ו‪ (2002) Ahrentzen-‬דלת הכניסה מהווה אלמנט מבנה חצי קבוע‪,‬‬ ‫שניתן לשנותו בקלות ובמהירות‪ ,‬המציג את זהותו של הדייר בחלל הפיזי‪ .‬זאת בניגוד לאלמנטים המבניים‬ ‫הקבועים כגון קירות‪ ,‬תקרות ורצפות שמשתנים לאט או לעתים רחוקות‪ ,‬ואשר נשלטים ומפוקחים ע"י חוקים‬ ‫ותקנות בנייה‪ .‬הקשיים הפיזיים‪ ,‬הכלכליים והפוליטיים שבשינוי מרכיבים אלו גורמים לכך שהערכים‬ ‫הקשורים בהם הם חברתיים‪ ,‬ארגוניים‪ ,‬תרבותיים ומוסדיים ולא ערכים אישיים של הפרט‪ .‬דלת הכניסה‬ ‫לעומתם משקפת את הערכים האישיים של הפרט ואת זהותו והיא קלה לשינוי ועיצובה אינו כפוף בדרך כלל‬ ‫לחוקים ולתקנות בנייה‪ .‬ניתן ללמוד מכך על חשיבות הבחינה של דלת הכניסה ושל השינויים בעיצובה‪ ,‬כביטוי‬ ‫לשינויים באידאולוגיה ובערכים המזוהים עם חיי הקיבוץ בקרב חברי הקיבוץ‪.‬‬ ‫קשר בין הערכים המסורתיים של הקיבוץ ובין תהליכי התכנון המרחבי והאדריכלי בקיבוץ‬ ‫מסקירת הספרות עולה כי בעבר החברה הקיבוצית הייתה מזוהה עם ערכים של שוויון‪ ,‬פשטות‪ ,‬צניעות‬ ‫והסתפקות במועט‪ ,‬שבאו לידי ביטוי בתכנון האדריכלי של בית המגורים )מסטצ‘קין‪ ;1936 ,‬פיינמסר‪.(1984 ,‬‬ ‫אולם כפי שמראה עמיר )‪ (1997‬ערכים אלו היו פועל יוצא של רמת החיים הנמוכה וחוסר האפשרויות‬ ‫הכלכליות בשנותיה הראשונות של התנועה הקיבוצית‪ .‬בראיונות שנערכו במסגרת המחקר ציינו מרבית‬ ‫המרואיינים שעוצמת האמונה שלהם בערכים המזוהים עם חיי הקיבוץ היא נמוכה‪-‬בינונית וכי הם מזדהים‬ ‫בעיקר עם ערך הערבות הדדית ולא עם ערכי השוויון‪ ,‬הפשטות וההסתפקות במועט‪ .‬ניתן לשער שאם ערכים‬ ‫אלו היו פועל יוצא של המצב הכלכלי‪ ,‬ברגע שרמת החיים עלתה והחזקת נכסים אישיים הפכה לגיטימית‪,‬‬ ‫ערכים אלו נחלשו במידה מסוימת בקרב החברים‪ .‬הביטויים הפיזיים למגמה זו הם במידת ההשקעה הכספית‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪69‬‬ ‫בבנייה‪ ,‬בעיצוב הפנים ובאבזור בית המגורים הכוללים פעמים רבות אלמנטים מרשימים ובעלי נוכחות‪ ,‬וכן‬ ‫ברצון עליו מעידים חברי הקיבוץ לתכנון ועיצוב ייחודי‪.‬‬ ‫דוגמה לכך יכולה להוות החניה הצמודה לבית המגורים‪ .‬מרואיינים רבים ציינו את רצונם בחניה פרטית‬ ‫צמודה לבית המגורים‪ ,‬למרות שתנועת כלי רכב בתוך הקיבוץ נתפסה בעיניהם כתופעה בעלת היבטים‬ ‫שליליים‪ .‬להשערתי‪ ,‬היעדר החניה הצמודה לבית המגורים בעבר נבע מכך שלא היו מכוניות לחברים‪ ,‬ולא‬ ‫מתוך החלטה ערכית מודעת‪ .‬לפיכך כיום‪ ,‬כאשר החברים מחזיקים במכוניות פרטיות‪ ,‬הם מעוניינים בחניה‬ ‫פרטית צמודה לביתם‪ .‬‬ ‫לצד היחלשות הערכים המזוהים עם אורח חיים קיבוצי והעלייה בחשיבותו של הפרט ושל התא המשפחתי גם‬ ‫מעמדו של הקיבוץ כספק הצרכים וכאחראי לביטחון החברים בעתיד נחלש‪ .‬הביטוי הפיזי לכך הוא התאמתו‬ ‫של בית המגורים לקשיים בריאותיים עתידיים‪ ,‬כגון חדר מגורים למטפל סיעודי ואפשרות מעבר לכיסא‬ ‫גלגלים; ולהתפתחויות קהילתיות עתידיות‪ ,‬כגון הצורך בהקצאת יחידת מגורים נפרדת לילדים ולהורים‪.‬‬ ‫ייתכן והדבר מרמז על חששם של החברים כי הקיבוץ לא יוכל לספק את כל הצרכים העתידיים שלהם‬ ‫בזקנתם‪ ,‬או כי ילדיהם לא יוכלו להרשות לעצמם לבנות את ביתם בקיבוץ‪ .‬משום כך יש להסתמך כיום על‬ ‫המשאבים המשפחתיים ולהתאים את בית המגורים לאי הוודאות העתידית‪.‬‬ ‫מראשית קיומה התבססה החברה הקיבוצית על "הקופה המשותפת"‪ ,‬אשר מספקת את צורכי החברים‪ .‬שיטה‬ ‫זו נבעה מהנחת שוויון ערך האדם‪ ,‬הגורסת שזכותו של האדם לסיפוק צורכיו נובעת מעצם היותו אדם‪ ,‬ואין‬ ‫היא צריכה להיות תלויה ביכולתו הפיזית או בכישוריו הטכניים או הניהוליים‪ ,‬כשם שאינה צריכה להיות‬ ‫תלויה ברכוש שצברו הוריו‪ .‬אולם הקושי בתרגום רעיון אוניברסלי לחיי היום יום שינה את מהותו של ערך זה‬ ‫לשוויון חומרי מכני‪ .‬כתוצאה מכך משאבי הדיור שעמדו לרשות הקיבוץ חולקו באופן אחיד בין חברי הקיבוץ‪,‬‬ ‫תוך התעלמות מן השוני בצורכי הדיור שלהם‪ .‬בספרות העוסקת בחקר הקיבוץ נטען כי בחברה הקיבוצית חלה‬ ‫תפנית מתפיסה של שוויון מכני לתפיסת של שוויון איכותי המקובלת כיום‪ ,‬לפיה יש לספק את צורכיהם‬ ‫האישיים הייחודיים של החברים ללא קשר לתרומתם )טופל ובן רפאל‪ ;2006 ,‬פלגי ואורחן‪.(2008 ,‬‬ ‫אולם‪ ,‬מן המחקר עולה כי בשאלת הבנייה הפרטית ממשיכה להתקיים תפיסת השוויון המכני המסורתית גם‬ ‫כיום‪ .‬ממצאי הניתוח המרחבי שנערך במסגרת המחקר מצביעים על כך כי גם בקיבוצים שיתופיים בעיקר‪ ,‬אך‬ ‫גם בחלק מן הקיבוצים המתחדשים משאבי הדיור העומדים לרשות הקיבוץ עדיין מחולקים באופן אחיד בין‬ ‫חבריו‪ .‬השוני בהשוואה לעבר הוא שטרם השינוי המשאבים הכלכליים שעמדו לרשות הקיבוץ היו מוגבלים‬ ‫מאד‪ ,‬וכך נקבע רף השוויון על‪-‬ידי הגדרת שטח רצפה של כ‪ 45-‬מ"ר לדירה בשנות ה‪ 60-‬שגדל בהדרגה עד‬ ‫לכ‪ 90-‬מ"ר בשנות ה‪ .90-‬כיום‪ ,‬לאחר העלייה ברמת החיים והשיפור במצבם הכלכלי של הקיבוצים‪ 10,‬נקבע רף‬ ‫השוויון על פי הגדרת שטח רצפה של כ‪ 160-‬מ"ר לדירה‪ .‬בעבר נקבע שטח הרצפה של הדירה על ידי מוסדות‬ ‫התנועה בעבור כל הקיבוצים ואילו כיום נקבע שטח הדירה בהתאם להחלטות מינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬גם כן‬ ‫באופן אחיד בעבור כל הקיבוצים‪ .‬כיום‪ ,‬שטח הדירה בקיבוצים שנבחנו במחקר נקבע בהתאם להגדרתה של‬ ‫דירת סטנדרט בה נקבעים שטח הדירה‪ ,‬מספר הקומות‪ ,‬מספר חדרי השירותים וחומרי הבנייה והגמר‪ .‬כל‬ ‫הבנייה הפרטית החדשה בקיבוץ מבוצעת בהתאם להגדרת דירת הסטנדרט‪ ,‬ללא קשר למאפיינים‬ ‫המשפחתיים‪ ,‬הדמוגרפיים והכלכליים של משק הבית‪ .‬התוצאה של חלוקת משאבי הדיור באופן שוויוני‪-‬חומרי‬ ‫‪10‬‬ ‫‪70‬‬ ‫כאמור במחקר זה נבחנו רק קיבוצים במצב כלכלי מבוסס‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫היא בנייה אחידה שאינה מותאמת לצורכי חלק מחברי הקיבוץ‪ ,‬דוגמת קשישים‪ ,‬משפחות צעירות‪ ,‬זוגות‬ ‫שילדיהם בגרו ויצאו מן הבית ועוד‪ ,‬אשר אינם זקוקים לשטח דירה בהיקף שכזה‪ .‬כך למעשה רעיון השוויון‬ ‫בקיבוץ החדש ממשיך להתקיים באופן זהה לקיבוץ הישן‪ ,‬כאשר תנאי המגורים של כל חברי הקיבוץ נקבעים‬ ‫בהתאם להגדרת סטנדרט אחיד המוגדר על ידי מוסדות הקיבוץ‪ .‬זאת למרות שבמבט ראשון על בתי המגורים‬ ‫המרווחים נראה כי ערך זה נזנח‪.‬‬ ‫הסבר אפשרי לתופעה זו הוא שככל שמעמדו של הפרט בקיבוץ מתחזק במקביל לשינויים באורחות החיים כך‬ ‫נחלשת הסולידריות הפנימית ואיתה פוחתים הסיכויים להשיג שוויון‪ .‬תהליך האינדיבידואליזם מקשה על‬ ‫הקיבוץ לשמור על השוויוניות‪ ,‬הואיל וכפי שמצטייר מן הראיונות‪ ,‬הוא מעורר שאלות וקשיים רבים בכל‬ ‫הנוגע למעורבותם החברתית של החברים ומחויבותם לערכים ולסמלים כדוגמת שוויון‪ ,‬אחידות וצניעות‪.‬‬ ‫הקיבוץ כיום מכיר בכך שעליו לספק את צורכיהם האישיים הייחודיים של החברים אולם מתקשה לעשות‬ ‫זאת בכל הקשור לבתי המגורים‪ ,‬ועל כן חוזר לתפיסת השוויון החומרי‪-‬המכני‪ .‬שוויון חומרי הרבה יותר קל‬ ‫לספק‪ ,‬שהרי ברגע שנותנים לכולם אותו דבר אין צורך לבחון את הצרכים האישיים השונים לעומק‪ .‬מלבד‬ ‫זאת‪ ,‬כאשר יש ביכולתו של הקיבוץ לספק תנאי מגורים ברמה חומרית גבוהה‪ ,‬לא מתעוררת התנגדות מצד‬ ‫החברים לבנייה הפרטית‪ ,‬והפערים הכלכליים הקיימים בין החברים השונים בולטים פחות‪ .‬‬ ‫ניסיון לשמור על הערכים המסורתיים של הקיבוץ‬ ‫למרות האמור לעיל לא כל חברי הקיבוץ ממהרים לזנוח את הערכים הקשורים באורח החיים הקיבוצי‪.‬‬ ‫ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על כך שהרצון לשמור בתכנון ובבינוי על ערכים המאפיינים את חיי הקיבוץ‪,‬‬ ‫כגון הגבלה של כניסת רכב ושמירה על שטחים ציבוריים פתוחים רציפים‪ ,‬קיים במידה רבה יותר אצל בני‬ ‫הדור הצעיר החוזרים לקיבוץ ואצל המתכננים החיצוניים‪ ,‬מאשר בקרב חברי הקיבוץ הוותיקים‪ .‬ממצא זה‬ ‫דומה למתואר במאמרה של עמית כהן )‪ ,(2006‬שמצאה כי הוותק ‪ ‬ביישוב ‪ ‬הכפרי ‪ ‬השפיע ‪ ‬על ‪ ‬מידת ‪ ‬העניין ‪ ‬‬ ‫במתרחש ‪ ‬בו‪ ,‬כמו ‪ ‬גם על הרצון ‪ ‬להיות ‪ ‬מעורב ‪ ‬בפיתוחו‪ .‬על פי ממצאיה אוכלוסייה ‪ ‬חדשה ‪ ‬מגלה ‪ ‬עניין ‪ ‬בנכסי‬ ‫המורשת הבנויה ומוכנה להיות מעורבת בשימורם‪ ,‬לפעמים יותר מהאוכלוסייה הוותיקה שנולדה במקום‪.‬‬ ‫לדעתי צעירים החוזרים לגור בקיבוץ לאחר שהתנסו בחיים בעיר עושים זאת בשל זיהוי ההזדמנות הכלכלית‬ ‫לבנות בית פרטי במרחב כפרי ומתוך הכרה באיכויות הייחודיות של המרחב הקיבוצי‪ .‬צעירים אלו מחפשים‬ ‫אחר השטחים הפתוחים המשותפים‪ ,‬החופשיים מתנועת רכב והמאפשרים קיומם של חיים קהילתיים‬ ‫משותפים ונכונים למגבלות הנובעות מכך‪ .‬החברים הוותיקים לעומתם מושפעים מחוויות העבר‪ ,‬כאשר מרחב‬ ‫המגורים אפשר פרטיות מוגבלת בלבד ושטחי המגורים היו מצומצמים בהיקפם‪ ,‬ולכן מבקשים שטח פרטי‪,‬‬ ‫חניה ודירה גדולה‪.‬‬ ‫הבדלים בין קיבוצים שיתופיים ומתחדשים‬ ‫אחת משאלות המחקר הייתה האם קיימים הבדלים בין הבנייה למגורים והתכנון המרחבי בקיבוצים‬ ‫שיתופיים לעומת בקיבוצים מתחדשים‪ .‬ממצאי המחקר מעלים כי קיים שוני מסוים במבנה המרחבי של‬ ‫קיבוצים שיתופיים ומתחדשים; אולם לא נמצאו הבדלים ניכרים בין המאפיינים האדריכליים של דירות‬ ‫המגורים בקיבוצים שיתופיים ומתחדשים לבין השקפותיהם של חברי קיבוצים אלו‪ .‬במחקר נסקרו ארבעה‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪71‬‬ ‫קיבוצים המייצגים מצבי ביניים שונים במידת שינוי אורחות החיים‪ .‬קיבוץ משמר העמק מייצג את השלב‬ ‫המסורתי ביותר – קיבוץ שיתופי שכמעט ולא עבר תהליכי הפרטה – וקיבוץ אייל מייצג את השלב החדשני‬ ‫ביותר – קיבוץ מתחדש שהשלים מהלך של שיוך נכסים פנימי בין חברי הקיבוץ‪ .‬קיבוץ רמת יוחנן השיתופי‬ ‫וקיבוץ נען המתחדש מייצגים את מצב הביניים שבתווך‪ .‬ביחס למבנה המרחבי‪ ,‬נמצא כי מידת השינויים‬ ‫באורחות החיים בקיבוץ תואמת למידת השינוי במבנה המרחבי‪ .‬בקיבוץ אייל נמצא השינוי הגדול ביותר של‬ ‫מאפייני הבינוי המרחבי ביחס לסגנון הבנייה הקיבוצי הוותיק‪ ,‬בקיבוץ משמר העמק נמצא השינוי הקטן‬ ‫ביותר והקיבוצים רמת יוחנן ונען נמצאו בתווך‪ ,‬ללא הבדל משמעותי ביניהם‪.‬‬ ‫בקיבוץ אייל הצביעו ממצאי המחקר על השינוי הגדול ביותר‪ ,‬בשל צירופם של כמה גורמים‪ :‬בקיבוץ בוצע‬ ‫שיוך נכסים ופרצלציה‪ .‬בתי המגורים פרוסים בגריד פשוט היוצר תבנית של רחוב‪ ,‬ובו מבני מגורים משני צדי‬ ‫הכביש‪ .‬הבנייה החדשה לא הייתה נתונה למגבלות ולהנחיות כלשהן מטעם הקיבוץ‪ ,‬ומימונה נעשה כולו על‬ ‫חשבון החבר‪ .‬בקיבוץ מוקצית‪ ,‬כמדיניות‪ ,‬חניה פרטית צמודה לכל בית מגורים‪ ,‬ושכונות המגורים שנבנו‬ ‫בשנים האחרונות אינן כוללות מדרכות להולכי רגל‪.‬‬ ‫בקיבוץ משמר העמק הצביעו ממצאי המחקר על השינוי הקטן ביותר בשל צירופם של מספר גורמים‪ :‬הבנייה‬ ‫החדשה מבוצעת במרוכז על ידי הקיבוץ וכפופה למגבלות והנחיות רבות‪ ,‬חופש הבחירה של החברים ביחס‬ ‫לעיצוב החיצוני והפנימי של הבית קטן מאד בהשוואה לקיבוצים האחרים‪ ,‬בקיבוץ לא בוצעה פרצלציה‪ ,‬נעשה‬ ‫ניסיון לשמור על מדשאות פתוחות בסמוך למבני המגורים ולמנוע כניסת רכב אל תוך אזור המגורים‪ .‬מימון‬ ‫הבנייה נעשה כולו על חשבון הקיבוץ‪ .‬‬ ‫הקיבוצים רמת יוחנן ונען נמצאו כמייצגים מצב ביניים‪ ,‬מאחר שהבנייה החדשה מבוצעת במרוכז על ידי‬ ‫הקיבוץ וכפופה למגבלות והנחיות רבות‪ .‬יחד עם זאת יש לדיירים חופש בחירה ביחס לעיצוב החיצוני והפנימי‬ ‫של הבית )ברמת יוחנן חופש הבחירה רב מאשר בנען(‪ .‬בקיבוץ נען בוצעה פרצלציה ומקודם מהלך לשיוך‬ ‫נכסים‪ .‬בקיבוץ רמת יוחנן קיים ביטוי לפרצלציה בשטח למרות שלא מקודם בקיבוץ מהלך לשיוך נכסים‪.‬‬ ‫השטחים הפתוחים בסמוך למבני המגורים מצטמצמים ומגודרים‪ .‬כניסת רכב לאזור המגורים מוגבלת )ברמת‬ ‫יוחנן במידה רבה יותר מאשר בנען(‪.‬‬ ‫ביחס למאפיינים האדריכליים של דירות המגורים‪ ,‬נמצא כי למרות ההבדלים באורחות החיים בין הקיבוצים‬ ‫השונים‪ ,‬ניתן לזהות בכולם את זניחת השפה הצורנית והערכים שזוהו עם הבנייה למגורים בקיבוץ בשנים‬ ‫עברו‪ ,‬ובהם הצניעות‪ ,‬האחידות‪ ,‬הפשטות וההסתפקות במועט‪ .‬רק מרואיינים מועטים ציינו ערכים אלו‬ ‫כגורמים שהשפיעו על תכנון הבית‪ .‬מרבית המרואיינים הדגישו כי תכנון ביתם לא הושפע מבתים אחרים‬ ‫שנבנו בקיבוץ אלא היה עצמאי וייחודי להם‪ .‬יש לציין שלמרות שהדיירים מדברים על ניסיון לביטוי אישי ניתן‬ ‫לזהות חזרתיות בעיצוב ובאלמנטים בדירות שונות‪ .‬מרבית המרואיינים חשבו שאין צורך באחידות של מבני‬ ‫המגורים בקיבוץ כיום וראו באופן חיובי שונות בין מבני המגורים‪ .‬עם זאת‪ ,‬חלקם היו נכונים לקבל הנחיות‬ ‫עיצוביות חיצוניות מסוימות שיסייעו בהקניה חלקית של צביון חיצוני אחיד לבתי המגורים‪ .‬באופן אירוני‪,‬‬ ‫דווקא המרואיינים שמתגוררים בבתים החריגים בסביבתם מבחינת גובהם‪ ,‬גודלם ועיצובם החיצוני הדגישו‬ ‫עד כמה ביתם הוא פשוט‪ ,‬צנוע ואינו מנקר עיניים‪ .‬כאמור‪ ,‬מרבית המרואיינים ציינו כי ערך הערבות ההדדית‬ ‫משמעותי עבורם יותר מערכי שוויון‪ ,‬הסתפקות במועט‪ ,‬פשטות‪ ,‬אחידות ועוד‪ .‬לא נמצאו הבדלים בין‬ ‫מרואיינים מקיבוצים מתחדשים ושיתופיים בשאלות אלו‪.‬‬ ‫‪72‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫ממצא זה אינו עולה בקנה אחד עם הציפיות המוקדמות‪ ,‬הואיל וההשערה הייתה כי בקיבוץ השיתופי המסגרת‬ ‫החברתית והמוסדית חזקה יותר‪ ,‬כך שהשפעתן של נורמות ערכיות‪ ,‬סביבתיות וחברתיות מסורתיות על הפרט‬ ‫תהיה גדולה יותר‪ .‬ניתן היה לשער שהשינוי שחל בנורמות אלו כתוצאה מהשינויים הארגוניים והחברתיים‬ ‫במערכת החיים בקיבוצים ב‪ 20-‬השנים האחרונות לא פסח על חברי הקיבוץ השיתופי‪ ,‬למרות העובדה שמבנה‬ ‫הקיבוץ נותר כשהיה‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬כאשר החברים בונים את ביתם הם אינם חשים מחויבים יותר לערכים אלו‪.‬‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬נמצא כי המאפיינים הפיזיים של דירת המגורים הקיבוצית ובכללם שטח הדירה )שטח רצפה‬ ‫ושטח לאדם(‪ ,‬חומרי הבנייה ומידת ההשתלבות בסביבה הבנויה‪ ,‬מצביעים על השקעה כספית גדולה יותר‬ ‫בבנייה למגורים בקיבוץ השיתופי‪ .‬יתכן כי העובדה שבקיבוץ השיתופי מימון הבנייה נעשה ברובו בכסף ציבורי‬ ‫מביאה לכך שנפחי הבנייה בו גדולים יותר מאשר בקיבוץ המתחדש‪ .‬מרואיינים רבים מקיבוצים שיתופיים‬ ‫טענו כי העובדה שהבנייה הפרטית ברובה אינה פועל יוצא של מצבו הכלכלי של החבר‪ ,‬יוצרת גישה בקרב חברי‬ ‫הקיבוץ הטוענת כי יש לנצל במלואן את אפשרויות הדיור המוצעות על ידי הקיבוץ ‪ -‬מעבר לבית חדש או בניית‬ ‫בית בעל שטח רצפה גדול‪ ,‬גם אם אין לחבר צורך ממשי בכך‪ .‬כפי שציינה אחת המרואיינות‪" :‬נותנים לך‪ ,‬לא‬ ‫תיקח?"‪ .‬ניתן לשער‪ ,‬שאם החברים היו צריכים לממן מכיסם את העלות המלאה של הבנייה‪ ,‬מאפייניה היו‬ ‫עשויים להיות צנועים יותר‪ .‬אולם מכיוון שהקיבוץ "מחלק" בתים‪ ,‬כולם רוצים לקבל מהקיבוץ מה שיותר‪ ,‬גם‬ ‫אם אין לחבר צורך בכך‪ .‬להשערתי‪ ,‬מכיוון שבעבר ההזדהות של החברים עם הקיבוץ הייתה יותר גבוהה‪ ,‬הם‬ ‫חשו שכאשר הם חוסכים מעצמם‪ ,‬או מסתפקים במועט הם תורמים בכך לקיבוץ‪ .‬היום הזדהותם של החברים‬ ‫עם הקיבוץ פחתה בהרבה‪ .‬לכן הם אינם רואים בעיה מוסרית בניצול אפשרויות הדיור המוצעות על ידיו‪ ,‬גם‬ ‫אם אין להם צורך בכך‪.‬‬ ‫בקיבוצים המתחדשים שנבחנו במחקר‪ ,‬הבנייה החדשה מיועדת לחברים צעירים שעדיין לא קבלו דירת קבע‪.‬‬ ‫חברים ותיקים המתגוררים בדירת קבע אינם זכאים לדירה חדשה‪ ,‬אולם יכולים לשפץ את דירתם‪ .‬כתוצאה‬ ‫מכך‪ ,‬את הבתים החדשים מאכלסות בעיקר משפחות צעירות )בגילאי ‪ (+30‬עם ילדים‪ .‬משפחות בגילאים אלו‬ ‫הן מטבע הדברים בעלות משאבים כלכליים מוגבלים בהשוואה למשקי בית מבוגרים יותר‪ .‬מאחר שבקיבוץ‬ ‫המתחדש מרבית עלות הבנייה ממומנת על ידי החברים‪ ,‬מתקבלת בנייה בעלת מאפיינים צנועים יותר‪ .‬מדברי‬ ‫המרואיינים עלה כי הסיבות לכך הן כלכליות ולא ערכיות‪ .‬המרואיינים סיפרו שנאלצו להיות מחושבים‬ ‫בהוצאותיהם‪ ,‬הואיל ונאלצו לשלם את מרבית עלות הבנייה מתוך חסכונותיהם המוגבלים‪ .‬ממצא זה מחזק‬ ‫את ממצאי המחקר הקודמים כי הבנייה הפרטית החדשה כמעט ואינה מושפעת מן הערכים שהיו מזוהים עם‬ ‫אורח החיים הקיבוצי בעבר‪.‬‬ ‫הבדל משמעותי בין קיבוצים שיתופיים ומתחדשים הנו מערכת היחסים בין הקיבוץ לפרט‪ .‬בקיבוצים‬ ‫מתחדשים מעורבות הקיבוץ בהיבטים של ייזום הבנייה‪ ,‬מימונה ואישורה קטנה הרבה יותר מאשר בקיבוצים‬ ‫שיתופיים‪ .‬ניתן היה לצפות כי בקיבוצים שיתופיים ימצאו הנחיות מחייבות יותר לגבי התכנון החיצוני של‬ ‫הדירה והממשק שלה עם הבתים השכנים‪ ,‬בהשוואה לקיבוצים מתחדשים‪ ,‬כביטוי למעורבות הגדולה יותר של‬ ‫הקיבוץ בחיי הפרט‪ .‬ואכן ההנחיות המחמירות ביותר נמצאו דווקא בקיבוץ משמר העמק‪ ,‬השיתופי ביותר מכל‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪73‬‬ ‫הקיבוצים שנבחנו במחקר‪ .‬יתכן ועברו של הקיבוץ‪ ,‬שהשתייך בעבר לתנועת השומר הצעיר‪ 11‬משפיע על אופי‬ ‫היחסים בין חברי הקיבוץ למוסדות הקיבוציים‪.‬‬ ‫מסקירת הספרות עלה כי היסטוריית המגורים האישית חיונית להבנת המשמעות שמייצג בית המגורים בהווה‬ ‫)‪ .(Perkins and Thorns, 2000‬ממצאי המחקר מעידים כי לבד מהיותו של הקיבוץ שיתופי או מתחדש‪,‬‬ ‫מאפייני התכנון המרחבי והאדריכלי מושפעים גם מעברו של הקיבוץ‪ .‬כך למשל‪ ,‬בקיבוץ בו המוסדות‬ ‫הקיבוציים היו חזקים בעבר‪ ,‬כמו משמר העמק‪ ,‬נשמרת גם כיום מעורבות גדולה של המוסדות הקיבוציים‬ ‫בתכנון ובבנייה הפרטית‪ ,‬שמתבטאת במגבלות והנחיות רבות יותר ובפיקוח ואכיפה נוקשים יותר‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬בקיבוץ בו החברים היו דומיננטיים בעבר‪ ,‬כמו רמת יוחנן‪ ,‬מעורבות המוסדות הינה קטנה יותר וחברי‬ ‫הקיבוץ מקבלים חופש פעולה גדול יותר בעת בניית או שיפוץ ביתם‪ .‬ברמה האישית‪ ,‬ניתוח הממצאים מצביע‬ ‫על קשר מסוים בין הדעות והאמונות של חבר הקיבוץ לבין המאפיינים הפיזיים של דירתו‪ .‬קשרים אלו באים‬ ‫לידי ביטוי לא רק באופן ישיר‪ ,‬בעוצמת האמונה של החבר בערכים קיבוציים‪ ,‬אלא לעתים גם בגיל החבר‪,‬‬ ‫שביעות רצונו מחיי הקיבוץ או הערכתו את התקדמות מהלכי ההפרטה בקיבוץ‪ .‬ניתן לשער כי ככל שאנשים‬ ‫נותרים נאמנים לערכים הישנים‪ ,‬הצורך שלהם בשינוי רמת המגורים קטן יותר‪ .‬בדומה‪ ,‬ניתן לשער שאנשים‬ ‫מבוגרים יותר דוגלים עדיין בתפיסות מסורתיות יותר לגבי דמות הקיבוץ ואמונתם בערכים ובאידאולוגיה‬ ‫קיבוצית חזקה יותר‪ ,‬לכן מאפייני הדירה שלהם צנועים יותר‪ .‬כל זאת בהתאם לתפיסתם של ‪Rappoport and‬‬ ‫‪ ,(1998) Dawson‬שרואים בבית מקום המשלב בין זיכרונות העבר לציפיות מעתיד‪ ,‬ובין הזהות האישית‬ ‫והערכים המקומיים‪.‬‬ ‫שינויים בתהליך הבנייה הפרטית למגורים‬ ‫ממצאי המחקר מצביעים על תהליך הבנייה הפרטית למגורים כעל תהליך מעגלי‪ ,‬שראשיתו בפריצת גבולות‬ ‫וזינוק קדימה והמשכו במיתון ובחזרה אחורה‪ .‬בקיבוצים שנבחנו במחקר נמצא כי בתחילה לא היו כמעט‬ ‫הגבלות על תכנון ועיצוב בתי המגורים‪ ,‬והבינוי המרחבי התאפיין במתן קדימות לשטחים הפרטיים על חשבון‬ ‫הציבוריים‪ .‬פריצת הגבולות בקיבוצים השיתופיים אופיינה בהיעדר מגבלות על גודל הבית ובקיבוצים‬ ‫המתחדשים בצמצום השטחים הציבוריים‪ ,‬בכניסת רכב לשבילי הקיבוץ ובבנייה שנעשתה באופן פרטי ולא‬ ‫במרוכז על ידי הקיבוץ‪ .‬עם תום הגל הראשון של הבנייה והחשיפה לתוצאותיו‪ ,‬בוצע בקיבוצים מהלך של‬ ‫חשיבה נוספת והבינוי כיום מאופיין במגבלות רבות יותר ובהתייחסות לשטחים המשותפים‪ .‬בחמש השנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬ניכר גל של חזרה לקיבוץ ועמו החשיבה המחודשת על ערכו המרחבי‪ ,‬הסביבתי והאדריכלי‪,‬‬ ‫‪ 11‬בשנת ‪ 1927‬פרשו קיבוצי השומר הצעיר מ"חבר הקבוצות והקיבוצים" בשל רצונם לשמור על ייחודם התנועתי‪ .‬באותה שנה‬ ‫הקימו ארבעה מהם )משמר העמק‪ ,‬מרחביה‪ ,‬עין שמר ומעברות( את תנועת "הקיבוץ הארצי" כ'ברית קיבוצי השומר הצעיר‬ ‫בארץ ישראל'‪ .‬מצע הקבה"א הדגיש את האוטונומיה של הקיבוצים בענייניהם הפנימיים‪ ,‬ואת חובת העזרה ההדדית‪ .‬במצע‬ ‫נאמר‪ ,‬כי אין הקיבוץ מכשיר לאומי ומעמדי בלבד‪ ,‬אלא גם צורת חיים לעצמה ודגם לחברה הסוציאליסטית העתידה‪ .‬יחסית‬ ‫לתנועות קיבוציות אחרות‪ ,‬הקפידה תנועת הקיבוץ הארצי על אחידות רעיונית ומעשית בין הקיבוצים החברים בה‪ ,‬הן בתחום‬ ‫הפוליטי והן בתחום הקיבוצי‪ .‬יש הטוענים כי קולקטיביות זו הביאה לשמרנות ולנוקשות אידאולוגית בקיבוצי התנועה‪ .‬מתוך‬ ‫לקסיקון הקיבוץ‪ ,‬יד טבנקין‪ ,http://www.kibbutz.org.il/orchim/9-HakibutzHaartzi.htm – 1998 ,‬אוחזר בתאריך‬ ‫‪.30.10.2011‬‬ ‫‪74‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫ומתפתחים בו מודלים מקוריים חדשים של סולידריות וערבות הדדית‪ .‬החשיבה המחודשת ניכרת לא רק‬ ‫‪12‬‬ ‫בממצאי המחקר‪ ,‬אלא גם בעניין הרב שמעורר תכנון הקיבוץ העכשווי בשדה המחקר בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫מרכזי ועדות השיכון בקיבוצים והאדריכלים שרואיינו סברו שהסיבה לפריצת הגבולות הראשונית הייתה‬ ‫הרצון להתנער מן המצב הקודם בו התקיימה בקיבוץ חברה בעלת עקרונות קומונליים קשוחים שהגבילה‬ ‫במידה רבה את חופש הפעולה של הפרט‪ .‬זאת בדומה לתהליך שמתארים אברהמי )‪ (1993‬ובן רפאל )‪,(1996‬‬ ‫הטוענים כי מעמדו של הקולקטיב הקיבוצי נחלש וחבריו מבקשים להגמיש את עקרונות היסוד בכיוון של‬ ‫הגדלת זכויותיהם כפרטים‪ .‬על פי הספרות הסוציולוגית‪ ,‬אנשים שעברו מוביליות כלכלית מהירה חשים צורך‬ ‫לנופף בסמלי העושר החדש כדי לאשרר הן לעצמם והן לסביבתם את המעמד החדש שרכשו‪ .‬במקרה שכזה‪,‬‬ ‫הבית הפרטי מהווה לא רק מכשיר ליצירת סביבת חיים חדשה‪ ,‬אלא לא פחות מכך מכשיר לסיגול תדמית‬ ‫וזהות חדשות )לבנה ואלמוג‪ .(Colloredo-Mansfeld, 1994 ;2008 ,‬בהתאמה לכך ניתן לייחס לקיבוצים צורך‬ ‫לנופף בסמלי האינדיבידואליזם והפרטיות החדשים ובהתנערות מכוונת מערכי הקיבוץ הישנים ומאופן‬ ‫התנהלותו מול החברים בעבר‪.‬‬ ‫המרואיינים טענו כי תהליך החזרה אחורה‪ ,‬לבינוי המאופיין במגבלות על שטח הדירה‪ ,‬מניעת כניסת רכב‬ ‫לשכונות המגורים ויצירת שטחים ציבוריים פתוחים נבע מן ההבנה כי פריצת הגבולות לוותה בהיבטים‬ ‫שליליים שפגעו באורח החיים – סיכון בטיחותי כתוצאה מתנועת רכב בשבילי הקיבוץ‪ ,‬מחסור במקומות‬ ‫משחק ומפגש כתוצאה מצמצום השטחים הציבוריים הפתוחים ופגיעה במרקם החברתי כתוצאה מאי הגבלת‬ ‫שטח הדירה‪ .‬ניתן לשער כי תהליך זה עשוי להעיד על רצונם של הקיבוצים ‪ ‬לחפש ‪ ‬מסלולים חלופיים ‪ ‬של ‪ ‬‬ ‫פעילות ‪ ‬קולקטיבית ‪ ‬בתנאים ‪ ‬משתנים ולא ‪ ‬להיכנע ‪ ‬לפירוק ‪ ‬סתמי‪ ,‬בדומה לתהליך אותו מתארים טופל ובן‬ ‫רפאל )‪.(2006‬‬ ‫יחסי הגומלין בין הבנייה הפרטית למגורים ובין השינויים החברתיים והשינויים באורח החיים בקיבוץ ‪ ‬‬ ‫כאמור‪ ,‬כחלק מן המחקר נבחנו לא רק השינויים הפיזיים במבנה המרחבי של הקיבוץ‪ ,‬אלא גם השינויים‬ ‫החברתיים והאידאולוגיים המקושרים עם תהליך הבנייה למגורים בקיבוץ‪ .‬תהליכים אלו נבחנו באמצעות‬ ‫ראיונות עם חברי הקיבוצים שנבחנו במחקר‪ ,‬שבנו או שיפצו את דירת מגוריהם‪ .‬כל המרואיינים ראו בתהליך‬ ‫הבנייה למגורים תהליך בעל אופי חיובי ותיארו את תחושת הסיפוק ומימוש החלום לאחר השלמת הבנייה‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬מרואיינים רבים ציינו לשלילה את השפעות הבנייה על המרקם החברתי‪ .‬אין ספק כי הבנייה‬ ‫הפרטית למגורים משנה לא רק את המבנה המרחבי של הקיבוץ‪ ,‬אלא גם את המרקם החברתי בתוכו‪ ,‬מביאה‬ ‫לקנאה ומשפיעה על תחושת השוויון בין החברים‪ .‬בהקשר זה מעניין לציין את ההבדלים בין הקיבוץ השיתופי‬ ‫לקיבוץ המתחדש‪ .‬נראה כי בהתאם להשערות המוקדמות‪ ,‬השפעת הבנייה על המרקם החברתי גדולה יותר‬ ‫בקיבוצים שיתופיים וכך גם מידת הקנאה כתוצאה מהבנייה‪ .‬פלגי ואורחן )‪ (2008‬טוענים כי חלק מהשינויים‬ ‫שהונהגו בקיבוץ גורמים למעבר מיחסים שיתופיים‪ ,‬סולידריים ובלתי אמצעיים ליחסים המתאפיינים במגמה‬ ‫תועלתנית ולא אישית‪ .‬לדעתי‪ ,‬בקיבוץ השיתופי בו מתקיימות עדיין מסגרות החיים המסורתיות בצורה‬ ‫‪12‬‬ ‫עניין הבא לידי ביטוי בכנסים וימי עיון שהוקדשו לתכנון הקיבוץ במלאת ‪ 100‬שנים ליסודו‪ ,‬בתערוכה "הקיבוץ – אדריכלות‬ ‫ללא תקדים" שהוצגה בביאנלה ה‪ 12-‬לאמנות בוונציה )אוגוסט‪-‬נובמבר ‪ (2010‬וספרי מחקר בנושא שיצאו לאור לאחרונה‬ ‫)חיוטין וחיוטין‪ ;2010 ,‬כהנא‪.(2011 ,‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪75‬‬ ‫משמעותית יותר‪ ,‬הבנייה החדשה‪ ,‬החורגת מעקרונות אלו‪ ,‬משפיעה בצורה יותר משמעותית מאשר בקיבוץ‬ ‫המתחדש‪ ,‬בו השינוי והזעזוע החברתי התרחשו כבר‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬בקיבוץ המתחדש החברים מקבלים בהבנה‬ ‫גדולה יותר את השונות ביניהם‪.‬‬ ‫האמונה שהבנייה כיום תשפיע על דמותו הצורנית של הקיבוץ ותקבע את גבולות שיוך הנכסים העתידי דומה‬ ‫בכל הקיבוצים‪ .‬עם זאת העיסוק בנושא זה בקרב המרואיינים מהקיבוצים השיתופיים מתאפיין יותר‬ ‫בתחושות של פסימיות וחשש‪ .‬נראה‪ ,‬כי עצם העובדה שהשאלה "מונחת על השולחן" באופן גלוי בקיבוץ‬ ‫המתחדש‪ ,‬מביאה לכך שהעיסוק בנושא מעורר פחות חרדה ואי ודאות בהשוואה לקיבוץ השיתופי‪ .‬יתכן‬ ‫והעובדה שהשינוי העיקרי בוצע כבר בקיבוץ המתחדש מפחית במידה ניכרת את החשש מהעתיד‪ ,‬לעומת חברי‬ ‫הקיבוץ השיתופי שנמצאים בשלב קודם בתהליך‪ ,‬וייקח זמן עד שהשינוי יופנם עד סופו‪ .‬לדעתי‪ ,‬המודעות‬ ‫והציפייה לשינוי דמותו של הקיבוץ משליכה על פעולותיהם של חברי הקיבוץ בהווה‪ ,‬בעיקר בטיפול במרחב‬ ‫הפתוח הצמוד לבית המגורים‪ ,‬שלעתים קרובות מופרד ומוגדר באמצעים שונים‪ ,‬בין היתר מתוך ניסיון‬ ‫להגדיר את שטח המגרש לקראת שיוך הנכסים העתידי‪ .‬במובן זה‪ ,‬השינוי הפיזי לא רק משקף את השינוי‬ ‫החברתי והאידאולוגי‪ ,‬אלא גם מבשר על בואו‪.‬‬ ‫אחד הגורמים המשפיעים ביותר על תכנון הבית הוא ניסיון העבר‪ .‬בכל הקיבוצים ציינו החברים שגדלו בקיבוץ‬ ‫ובלינה משותפת את רצונם להעניק לילדיהם מרחב אישי ופרטיות ואת רצונם במרחב גדול מספיק לקיום‬ ‫פעילויות משפחתיות משותפות‪ ,‬בניגוד לחוויות שהם עברו בילדותם‪ .‬נראה כי ההתנסות האישית שלהם‬ ‫שאופיינה בחסך בחלל משפחתי ופרטי מביאה לרצון לפצות על כך באמצעות הגדלת שטח הדירה‪ .‬ממצאים‬ ‫אלו עולים בקנה אחד עם טענותיו של מאסי )‪ ,(1992‬המעלה את חשיבות הזיכרון ככלי חשוב בעיצוב הוויית‬ ‫הפרט‪ .‬‬ ‫מן הספרות עולה כי אדריכלות בית מגורים יכולה לסייע בקביעת מעמד וריבוד חברתי‪ ,‬כאשר משק בית‬ ‫אינדיבידואלי מבדיל את עצמו מן הקבוצה באמצעות הטעם והעיצוב המקוריים של ביתו )‪.(Hannerz, 1992‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬סטייה מן הסטנדרט אינה תמיד חיובית בהכרח‪ ,‬משום שהיא גוררת פעמים רבות הערכה‬ ‫שלילית מצד הסביבה )‪ .(Colloredo-Mansfeld, 1994‬ממצאי המחקר מאשרים קביעות אלו‪ .‬כאמור‪ ,‬כל‬ ‫המרואיינים הדגישו את הטעם והעיצוב המקוריים של ביתם‪ .‬מרואיינים רבים הביעו ביקורת על חברים‬ ‫אחרים שחרגו לדעתם מהבנייה המקובלת והמותרת בקיבוץ‪ .‬ממצאים אלו מעידים אף הם על השינוי שעברה‬ ‫החברה הקיבוצית‪ .‬זאת מאחר שתחרות בסגנון או בטעם היא מאפיין של חברות מורכבות‪ ,‬שבהן רוב הקשרים‬ ‫החברתיים נוצרים על בסיס הכישרון האישי של האדם )‪.(Hannerz 1992‬‬ ‫בית המגורים נתפס בספרות כביטוי וסמל לזהות העצמית של מי שמתגורר בו‪ ,‬כמייצג את הזהות הראשונית‬ ‫והבסיסית של האדם וכמקום פרטי‪ ,‬המנוגד למרחב הציבורי שנשלט באמצעות חוקים ונורמות חברתיות‬ ‫)‪ .(Després, 1991; Mallett, 2004; Tucker, 1994‬בתרבות המערבית משמעות בית המגורים קשורה פעמים‬ ‫רבות בבעלות על הבית‪ .‬בעלות על בית נתפסת כמקור לזהות עצמית‪ ,‬מעמד חברתי וביטחון כלכלי ) ‪Madigan‬‬ ‫‪ .(et al., 1990; Dupuis and Thorns, 1998‬החשיבות הגדולה שמייחסים החברים לדירת המגורים הפרטית‬ ‫שלהם‪ ,‬הן בקיבוץ השיתופי והן בקיבוץ המתחדש‪ ,‬העולה מתוך ממצאי המחקר‪ ,‬מעידה כי כיום הבית‪ ,‬עיצובו‪,‬‬ ‫ההשקעה הכספית בו ואולי אף גודלו‪ ,‬מהווים עבור החבר ועבור הסובבים אותו ביטוי לזהותו‪/‬ה האישית של‬ ‫החבר‪/‬ה‪ ,‬הגשמתו העצמית והצלחתו הכלכלית‪ .‬העובדה כי כל המרואיינים זיהו את בית המגורים שלהם כנכס‬ ‫‪76‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫פרטי השייך להם‪ ,‬למרות שבאופן רשמי בית המגורים נמצא עדיין בבעלותו של הקיבוץ‪ ,‬מעידה גם היא על כך‬ ‫שמשמעות הבית בקיבוץ זהה כיום למשמעות בית המגורים בתרבות המערבית ) ;‪Madigan et al., 1990‬‬ ‫‪ .(Dupuis and Thorns, 1998‬זוהי‪ ,‬אולי‪ ,‬מהותו של השינוי האידאולוגי שחל בקיבוץ ביחס לדירת המגורים‪,‬‬ ‫וממנו נגזרים כל אותם ביטויים פיזיים שנמצאו במחקר הנוכחי‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬ממצאי העבודה מצביעים על קיומו של קשר בין התמורות באידאולוגיה ובין הממד המרחבי‪ .‬כפי‬ ‫שהוצג בסקירת הספרות‪ ,‬בעבר האידאולוגיה השיתופית‪-‬שוויונית הכתיבה בנייה אחידה ופונקציונלית‬ ‫)מסטצ'קין‪ ;1936 ,‬בארי‪ ;1952 ,‬פיינמסר‪ .(1984 ,‬כיום‪ ,‬כאשר האידאולוגיה הסוציאליסטית נמצאת בתהליכי‬ ‫דעיכה ואותם יסודות חברתיים שמסטצ'קין מדבר עליהם נעלמו‪ ,‬נעלם גם האופי המרחבי של הקיבוץ‬ ‫המסורתי בכלל‪ ,‬ועיצוב המרחב הפרטי המסורתי )דירת החבר( בפרט‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪77‬‬ ‫סיכום‬ ‫תכנון הקיבוץ היווה מאז ראשית ימיה של ההתיישבות הקיבוצית אתגר אדריכלי ייחודי‪ ,‬שנבע מהיות הקיבוץ‬ ‫צורת חיים וולונטרית המבוססת על שוויון‪ ,‬עזרה הדדית ושותפות מלאה בכל תחומי החיים‪ ,‬כולל ברכוש‬ ‫ובקרקע‪ .‬ניסיונות אדריכליים רבים למימוש אידאל חברתי‪-‬שוויוני זה נעשו החל מהמאה ה‪ ,19-‬אולם הוא‬ ‫נותר על פי רוב רק כתכניות על נייר ונשא אופי רעיוני ופורמליסטי‪ 13.‬בקיבוץ‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬תורגם החזון‬ ‫החברתי הקיבוצי מראשיתו לשפה אדריכלית חיה ונושמת‪ .‬רעיון השיתופיות והשוויוניות בא לידי ביטוי בראש‬ ‫ובראשונה בעיקרון התכנוני של מרחב משותף לכל תפקודי החיים‪ ,‬הייצור‪ ,‬החינוך‪ ,‬הבריאות‪ ,‬וכיוצא בזה‪.‬‬ ‫הזירה המרכזית של החיים הקיבוציים היא המדשאה הגדולה ומוסדות הציבור שסביבה‪ ,‬לצד הגן הקיבוצי‪,‬‬ ‫נוף השבילים והמרחב שבין הבתים המהווה מוקד משמעותי של אינטראקציה חברתית‪ .‬דירת המגורים לא‬ ‫נתפסה במונחים של רווחה‪ ,‬טריטוריה פרטית או כמקור לרצונות ולמאוויים של הפרט‪ .‬החתירה לאורח חיים‬ ‫המבוסס על פשטות וצניעות הכתיבה הסתפקות בנורמות דיור צנועות מאד ושלילת הקניין הפרטי והקביעה כי‬ ‫דירת המגורים היא רכושו של הקיבוץ הדירה את הפרט מתכנון דירתו‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬קיבוצים רבים מתנסים בדרגות שונות של הפרטת המרחב הקיבוצי המשותף ויש הטוענים כי קיימת‬ ‫סכנה להרס מרקמו הייחודי )חיוטין וחיוטין‪ ;2010 ,‬בר אור ויסקי )ע(‪ ;2010 ,‬כהנא‪.(2011 ,‬‬ ‫סיכום עיקרי הממצאים‬ ‫בשנים האחרונות עוברים רבים מן הקיבוצים מן התפיסה הסוציאליסטית המבוססת על עקרון "הקופה‬ ‫המשותפת" לעקרון השכר הדיפרנציאלי‪ ,‬המלווה ברשת ביטחון המסבסדת חלק ניכר מתחומי החיים‪.‬‬ ‫בקיבוצים שנבחנו במחקר נמצא כי השינוי האידאולוגי משתקף בתכנון המרחבי והאדריכלי של הקיבוץ‪.‬‬ ‫ממצאי המחקר מלמדים כי בהיבט המרחבי ניתן להבחין בפרגמנטציה של המרחב הציבורי וביצירתו של‬ ‫מרחב פרטי‪ .‬בהיבט האדריכלי‪ ,‬מצביעים הממצאים על מעורבות גדולה הרבה יותר של הפרט בתכנון ובמימון‬ ‫הבנייה‪ ,‬לצד נסיגה של הקיבוץ מאחריותו ושליטתו בתהליך‪ .‬בכך באים לידי ביטוי עלייה בחשיבות הפרט‬ ‫וברצון לביטוי אישי; החלשת מעמדו של הקיבוץ כספק הצרכים וכאחראי לביטחון החברים בעתיד והיחלשות‬ ‫הערכים המזוהים עם אורח החיים הקיבוצי‪ ,‬כגון פשטות‪ ,‬צנעה והסתפקות במועט‪.‬‬ ‫ההבדלים בין הקיבוץ השיתופי והקיבוץ המתחדש‪ ,‬כפי שהם עולים ממחקר זה‪ ,‬אינם כה גדולים כפי שניתן‬ ‫היה לשער מלכתחילה‪ .‬חוויות העבר המשותפות לחברים משני סוגי הקיבוצים מביאות לניסיון למילוי צרכים‬ ‫דומים באמצעות תהליך הבנייה החדשה או השיפוץ‪ .‬האמונה בערכים הקשורים באורח החיים הקיבוצי‬ ‫‪13‬‬ ‫‪78‬‬ ‫במחצית המאה ה‪ 19-‬התעורר באירופה שיח תכנוני חדש שקרא לבריאת מציאות חדשה ותיקון העוולות הנובעות מן הסדר‬ ‫החברתי הקיים‪ .‬בתחילת המאה ה‪ 20-‬השתלבו רעיונות אלו בתנועות החברתיות החדשות שסחפו את אירופה‪ ,‬וקראו לשוויון‬ ‫חברתי‪ ,‬מעמדי וכלכלי ולהקמתה של חברה שוויונית באמצעות שליטה על אמצעי היצור וחלוקה מחדש של העושר‪ .‬בין ניסיונות‬ ‫החיפוש אחרי דגם היישוב המושלם ניתן לציין את אבנעזר הווארד‪ ,‬תיאודור פריטש‪ ,‬טוני גרנייה ולה קורבוזיה‪ .‬בראשית‬ ‫המאה ה‪ 20-‬אדריכלים כדוגמת טאוט‪ ,‬מאי‪ ,‬גרופיוס‪ ,‬אוד‪ ,‬שטאם ואחרים‪ ,‬פיתחו תיאוריות דומות לגבי דירת המגורים‪ .‬חלק‬ ‫מן הפתרונות הסכמתיים זכו במשך הזמן גם ליישום‪ .‬כך הוקמה לצ'וורת' באנגליה‪ ,‬מנהיים בגרמניה‪ ,‬צ'אנדיגר בהודו ומבני‬ ‫מגורים שונים באירופה ובארה"ב‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫מתקיימת גם בקיבוץ המתחדש ומנגד ההכרה בשינוי באורחות החיים מתקיימת גם בקיבוץ השיתופי‪ .‬מבחינה‬ ‫ארגונית‪ ,‬התקנונים המסדירים את הבנייה אינם שונים באופן מהותי בין הקיבוצים‪ ,‬אם כי מידת הפיקוח‬ ‫גדולה יותר בקיבוץ המתחדש‪ .‬ההבדל המהותי המצטייר מן המחקר הוא בהשפעת תהליך הבנייה על המרקם‬ ‫החברתי‪ ,‬שהנה גדולה יותר בקיבוץ השיתופי‪ .‬ביחס למאפיינים המרחביים של הקיבוץ‪ ,‬נמצא כי מידת‬ ‫השינויים באורחות החיים תואמת למידת השינוי במבנה המרחבי‪ .‬ביחס למאפיינים האדריכליים של דירות‬ ‫המגורים‪ ,‬נמצא כי למרות ההבדלים באורחות החיים בין הקיבוצים השונים‪ ,‬ניתן לזהות בכולם את זניחת‬ ‫השפה הצורנית והערכים שזוהו עם הבנייה למגורים בקיבוץ בשנים עברו‪.‬‬ ‫בחינת עמדותיהם האישיות של חברי הקיבוצים שהשתתפו במחקר‪ ,‬מלמדת כי בעוד שבעבר החברה הקיבוצית‬ ‫הייתה מזוהה עם ערכים של שוויון‪ ,‬פשטות‪ ,‬צניעות והסתפקות במועט‪ ,‬היום מעידים חברי הקיבוץ על‬ ‫הזדהות נמוכה עם ערכים אלו‪ .‬הערך המרכזי עימו מזדהים חברי הקיבוץ כיום הנו ערך הערבות ההדדית‪.‬‬ ‫היחלשות ההזדהות עם ערכים אלו‪ ,‬על רקע העלייה ברמת החיים‪ ,‬מביאה להגדלת ההשקעה הכספית בבנייה‪,‬‬ ‫בעיצוב הפנים ובאבזור בית המגורים הכולל פעמים רבות אלמנטים מרשימים ובעלי נוכחות‪ ,‬וכן ברצון עליו‬ ‫מעידים חברי הקיבוץ לתכנון ועיצוב ייחודי‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬בחינת תקנוני הדיור בקיבוצים מלמדת כי ברמה המערכתית תפיסת השוויון המכני‪ ,‬לפיה לכל‬ ‫חבר ניתנת דירה זהה תוך התעלמות מן השוני בצורכי הדיור שלו‪ ,‬ממשיכה להתקיים גם כיום‪ .‬זאת בניגוד‬ ‫לתפיסת השוויון האיכותני‪ ,‬לפיה יש לספק את צורכיו האישיים הייחודיים של כל חבר‪ .‬התוצאה של חלוקת‬ ‫משאבי הדיור באופן שוויוני‪-‬מכני היא בנייה אחידה שאינה מותאמת לצורכי חלק מחברי הקיבוץ‪ ,‬דוגמת‬ ‫קשישים‪ ,‬משפחות צעירות‪ ,‬זוגות שילדיהם בגרו ויצאו מן הבית ועוד‪ .‬כך למעשה רעיון השוויון בקיבוץ החדש‬ ‫ממשיך להתקיים באופן זהה לקיבוץ הישן‪ ,‬כאשר תנאי המגורים של כל חברי הקיבוץ נקבעים בהתאם‬ ‫להגדרת סטנדרט אחיד המוגדר על ידי מוסדות הקיבוץ‪ .‬זאת למרות שבמבט ראשון על בתי המגורים הגדולים‬ ‫והמרווחים נראה כי ערך זה נזנח‪.‬‬ ‫תהליכי התכנון בקיבוץ מושפעים לא רק מן הערכים המסורתיים‪ ,‬אלא גם מניסיון העבר של חברי הקיבוץ ושל‬ ‫הקיבוץ כולו‪ .‬מן המחקר עולה כי חוויות הילדות האישיות של חברי וחברות הקיבוץ בלינה המשותפת השפיעו‬ ‫על תכנון ביתם כיום‪ ,‬והם מבקשים להעניק מרחב פרטי לכל בן משפחה ולספק מרחב גדול מספיק לקיום‬ ‫פעילויות משפחתיות משותפות‪ .‬באופן דומה מאפייני התכנון המרחבי והאדריכלי מושפעים גם מעברו של‬ ‫הקיבוץ‪ .‬כך למשל‪ ,‬בקיבוץ בו המוסדות הקיבוציים היו חזקים בעבר נשמרת גם כיום מעורבות גדולה של‬ ‫המוסדות הקיבוציים בתכנון ובבנייה הפרטית‪ ,‬שמתבטאת במגבלות והנחיות רבות יותר ובפיקוח ואכיפה‬ ‫נוקשים יותר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בקיבוצים בהם המוסדות הקיבוציים היו חלשים בעבר מעורבות המוסדות בתכנון‬ ‫ובבנייה הפרטית נמוכה יותר‪.‬‬ ‫תהליך הבנייה הפרטית למגורים הוא תהליך מעגלי‪ ,‬שראשיתו בפריצת גבולות ושינויים גדולים והמשכו‬ ‫במיתון ובחזרה לחלק ממאפייני הבינוי הקיבוצי המסורתיים‪ .‬מן הממצאים עולה כי בתחילה כמעט שלא היו‬ ‫הגבלות על תכנון ועיצוב בתי המגורים בקיבוצים שנבחנו במחקר‪ .‬בחמש השנים האחרונות‪ ,‬לאחר סיום הגל‬ ‫הראשון של הבנייה והחשיפה לתוצאותיו‪ ,‬נערך בארבעת הקיבוצים שנבחנו במחקר מהלך של חשיבה נוספת‬ ‫והבינוי כיום מאופיין במגבלות רבות יותר על שטח הדירה ועיצובה החיצוני‪ ,‬בבנייה מרוכזת‪ ,‬בהגבלת תנועת‬ ‫רכב וחניה בתוך הקיבוץ ובהתייחסות לשטחים המשותפים‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪79‬‬ ‫כיום‪ ,‬ניתן לזהות בקיבוצים שנבחנו במחקר רצון מסוים לשמור בתכנון ובבינוי על ערכים המאפיינים את חיי‬ ‫הקיבוץ‪ ,‬כגון הגבלה של כניסת רכב ושמירה על שטחים ציבוריים פתוחים רציפים‪ .‬הרצון קיים במידה רבה‬ ‫יותר בקרב בני הדור הצעיר החוזרים לקיבוץ והמתכננים החיצוניים מאשר בקרב חברי הקיבוץ הוותיקים‪.‬‬ ‫לבנייה למגורים המתבצעת בשנים האחרונות בקיבוצים שנבחנו במחקר יש השפעה משמעותית על המרקם‬ ‫החברתי‪ ,‬הבאה לידי ביטוי בתחושות קנאה בין החברים‪ ,‬בפגיעה בשוויון וביצירת חששות כבדים מפני העתיד‬ ‫לבוא כתוצאה מהשפעתה המשוערת על שיוך הנכסים‪ .‬ניכר‪ ,‬כי השפעה זו של הבנייה חזקה יותר בקיבוצים‬ ‫השיתופיים מאשר בקיבוצים המתחדשים‪ .‬לדעתי‪ ,‬המודעות והציפייה לשינוי דמותו של הקיבוץ משליכה על‬ ‫פעולותיהם של חברי הקיבוץ בהווה‪ ,‬בעיקר בטיפול במרחב הפתוח הצמוד לבית המגורים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מתוך‬ ‫ניסיון להגדיר את שטח המגרש לקראת שיוך הנכסים העתידי‪ .‬במובן זה‪ ,‬השינוי הפיזי לא רק משקף את‬ ‫השינוי החברתי והאידאולוגי‪ ,‬אלא גם מבשר על בואו‪.‬‬ ‫כהנא )‪ (2011‬עוסק בשאלה האם קיימת אדריכלות קיבוצית‪ .‬לטענתו‪ ,‬ייחודיותו התכנונית של הקיבוץ באה‬ ‫לידי ביטוי במבנה המרחבי הייחודי ובאדריכלות המבנים‪ .‬הייחודיות המרחבית באה לידי ביטוי בשטחים‬ ‫הפתוחים הרציפים ובשילוב בין הבנוי והפיתוח הנופי‪ .‬הייחודיות האדריכלית התבטאה בתכנון מבנים‬ ‫ומתקנים ייחודיים לקיבוצים‪ ,‬כגון חדר האוכל‪ ,‬מחסן הבגדים‪ ,‬בתי הילדים וסוגי בנייני המגורים‪ .‬כיום‪ ,‬פני‬ ‫היישוב שהיה קיבוץ משתנים ללא הכר‪ .‬תם עידן הייחודיות ונוצרה מציאות קהילתית חדשה‪ ,‬פרברית‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬דגם הקיבוץ עודנו ייחודי כיישוב המבוסס על שיתופיות‪ ,‬שוויוניות וסולידריות חברתית‪ ,‬כלכלית‬ ‫ותרבותית‪ ,‬המספק שירותי חינוך‪ ,‬רווחה‪ ,‬צריכה ותרבות כישות ייחודית )כהנא‪.(2011 ,‬‬ ‫להערכתי‪ ,‬לא ניתן להצביע על קיומו של סגנון בנייה קיבוצי ייחודי בנקודת זמן זו‪ .‬האיזון בין כל הגורמים‬ ‫השונים שמרכיבים את המרחב הקיבוצי )מערכת השבילים‪ ,‬הנוי והגינון‪ ,‬מרכז הקיבוץ ומבני הציבור‪ ,‬המרחב‬ ‫הציבורי הפתוח הרציף‪ ,‬אחידות ופשטות מבני המגורים( הופר‪ .‬בהיבט האדריכלי קשה להצביע על מאפיינים‬ ‫קיבוציים ייחודיים הנבדלים מבנייה פרברית אחרת‪ .‬עם זאת‪ ,‬בהיבט המרחבי )כמו גם החברתי( הייחוד‬ ‫הקיבוצי עדיין נשמר‪ .‬הקיבוץ‪ ,‬בניגוד ליישוב הקהילתי‪ ,‬מספק מענה לכל תחומי החיים ולא למגורים וחינוך‬ ‫בלבד‪ .‬בשל כך המבנה המרחבי שלו רבגוני יותר‪ ,‬ונשמרים בו עדיין חלק מהמרכיבים הקיבוציים הייחודיים‪,‬‬ ‫דוגמת מרכז הקיבוץ‪ ,‬המהווה אזור פעיל ותוסס שמתקיימות בו פעילויות ציבוריות וכלכליות )חדר האוכל‪,‬‬ ‫חנות כל‪-‬בו‪ ,‬משרדים ושירותים שונים‪ ,‬בית תרבות ועוד( לאורך כל שעות היום‪ ,‬ומערכת שבילים להולכי‬ ‫הרגל‪.‬‬ ‫הנכונות של חברי הקיבוץ‪ ,‬כפי שהיא מצטיירת מן המחקר‪ ,‬להשית על עצמם מגבלות בכל הקשור לתכנון‬ ‫המרחבי והאדריכלי נוגעת רק להיבטים המרחביים של תכנון חצר הקיבוץ – שמירה על שטחים ציבוריים‬ ‫פתוחים‪ ,‬מניעת כניסת רכב‪ ,‬נוי ציבורי ובמידה מוגבלת מניעת גידור‪ .‬בכל הקשור לתכנון בית המגורים חברי‬ ‫הקיבוץ אינם מעוניינים באחידות חיצונית ואינם מוכנים לקבל מגבלות על התכנון הפנימי‪.‬‬ ‫‪80‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫המרחב ומאפייני הבנייה הקיבוציים – לאן?‬ ‫ממצאי המחקר מובילים למסקנה שכדי לשמור על האיכויות המרחביות הייחודיות לקיבוץ‪ ,‬יש צורך‬ ‫בהתוויית דרך ביניים המשלבת בין הצרכים השונים והרצונות של חבריו ומציעה סינתזה בין הערכים הישנים‬ ‫ובין מציאות החיים החדשה‪ .‬שימורו ופיתוחו של המרחב הקיבוצי כיום מותנים בשמירה על המרחב המשותף‬ ‫הציבורי הפתוח והבלתי מחולק כמקום מפגש רב ממדי ורב גילי‪ .‬היכולת לממש זאת תלויה באופי‬ ‫הסולידריות הקהילתית‪ ,‬בריבונותה של הקהילה‪ ,‬ביכולתה להעמיד סדר יום משמעותי משלה ובעמידתה על‬ ‫מימושו‪.‬‬ ‫במהלך המחקר זיהיתי מספר מרכיבים המאפיינים את הקיבוץ כיום‪ ,‬אשר לדעתי ניתן להיעזר בהם לצורך‬ ‫חשיבה מחודשת על התכנון המרחבי והאדריכלי של הקיבוץ בעתיד‪ ,‬באופן שיאפשר שמירה על יתרונותיו‬ ‫הייחודים מן העבר‪:‬‬ ‫א‪ .‬הקיבוצים‪ ,‬השיתופיים והמתחדשים‪ ,‬נמצאים היום בשלב ההתפכחות‪ ,‬לאחר פריצת הגבולות‬ ‫שהתאפיינה בהיעדר מגבלות על גודל הבית‪ ,‬בצמצום השטחים הציבוריים‪ ,‬בכניסת רכב לשבילי‬ ‫הקיבוץ ובבנייה שקודמה באופן פרטי‪ .‬נקודת זמן זו‪ ,‬שבה חדרה ההכרה בין חברי הקיבוץ שלא כל‬ ‫מה שהיה בו בעבר הוא בהכרח גרוע‪ ,‬ולא כל מה שקיים מחוץ לו הוא בהכרח טוב‪ ,‬מאפשרת חשיבה‬ ‫מחודשת על התכנון המרחבי והאדריכלי של הקיבוץ בראיה עתידית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בקיבוצים‪ ,‬גם באלו המתחדשים‪ ,‬קיימת עדיין סולידריות קהילתית חזקה‪ .‬הערכים המאפיינים את‬ ‫הקיבוץ כיום הם ערבות הדדית וקבלת החלטות משותפת‪ .‬עובדה זו‪ ,‬בשילוב עם העובדה שקיבוצים‬ ‫רבים נמצאים כיום בשלב ההתפכחות‪ ,‬מאפשרת לגייס את כלל תושבי הקיבוץ לחשיבה משותפת על‬ ‫העתיד המרחבי של הקיבוץ כאשר מתוכננת בנייה חדשה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לקיבוץ יש יתרון בשל היותו מרחב קטן ובו מספר תושבים מצומצם‪ .‬עובדה זו מאפשרת להוביל‬ ‫תהליך תכנון פרטני‪ ,‬שאינו מתייחס אל כל הקיבוץ )במובן הפיזי‪-‬מרחבי( ואל כל חברי הקיבוץ )במובן‬ ‫החברתי‪-‬צרכי( כאל מקשה אחת‪ ,‬אלא מנסה באמצעות שיתוף החברים בתהליך התכנון לתכנן "לכל‬ ‫אחד לפי יכולתו ולכל אחד לפי צורכיו"‪ ,‬בהתאם לעיקרון היסודי עליו נבנה הקיבוץ‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בקיבוץ קיימת היום קליטה גדולה של אוכלוסייה צעירה )בעיקר בנים חוזרים(‪ ,‬שמכירה באיכויות‬ ‫הייחודיות של המקום‪ ,‬ומוכנה לפעול כדי לשמור עליהן‪ .‬מדובר בצעירים שחיו בעיר וחזרו לקיבוץ‬ ‫בשל האפשרות לבנות בית פרטי במרחב כפרי במחיר נמוך יחסית‪ ,‬המעוניינים לשמור על האופי‬ ‫המרחבי של הקיבוץ ונכונים למגבלות הנובעות מכך‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה‪ ,‬האם תיתכן דרך שלישית‪ ,‬שאינה משמרת את קיבוצי העבר כמו שהיו ובה בעת מצליחה‬ ‫לשמור על האיכויות הבסיסיות של המרחב הקיבוצי תוך שהיא מאפשרת לחברי הקיבוץ להגשים את‬ ‫שאיפותיהם האישיות בנושאים הקשורים בפרטיות‪ ,‬חופש בחירה ותנאי המגורים ומספקת להם "מרחב‬ ‫מתאים לחיים משפחתיים נורמליים" כפי שהגדירה אחת המרואיינות במחקר‪.‬‬ ‫יש מי שמציעים חלוקה של הקיבוץ "לעיר עתיקה" – המרכז הישן המאופיין בבינוי מוגבל‪ ,‬שבילי הולכי רגל‪,‬‬ ‫מדשאות משותפות‪" ,‬ולעיר החדשה" – בה יש בינוי בהיקף גדול יותר‪ ,‬חלקות פרטיות וחניה צמודה או קרובה‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪81‬‬ ‫לבית המגורים‪ .‬במקרה כזה ניתן לאפשר לכל משק בית לבחור היכן לגור )דני בר קמה‪ ,‬יום עיון תכנון קיבוץ‪,‬‬ ‫‪.(14.12.2010‬‬ ‫גישה זו‪ ,‬לדעתי‪ ,‬אינה מספקת מענה תכנוני וחברתי הולם לצרכים המשתנים של הקיבוץ כיום‪ ,‬מאחר שהיא‬ ‫משמרת את מרכז הקיבוץ באופן שאינו מתאים לצורכי החברים‪ ,‬בעוד שבשכונות החדשות נעלמת הייחודיות‬ ‫המרחבית הקיבוצית‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬היא מחלקת את הקיבוץ לשני מרחבים נפרדים ובכך פוגעת בשלמותו‬ ‫וברציפותו המרחבית‪ ,‬שזוהתה‪ ,‬כאמור‪ ,‬כאחד מהמרכיבים הבסיסיים של המרחב הקיבוצי‪ .‬לדעתי‪ ,‬יש לייצר‬ ‫מרחב קיבוצי חדש המבוסס על העקרונות האידאולוגיים והמרחביים הוותיקים‪ .‬את המאמץ יש לרכז‬ ‫בשמירה על המאפיינים המרחביים הייחודיים‪ ,‬בעוד שבהיבטים האדריכליים ניתן לאפשר חופש פעולה לחברי‬ ‫הקיבוץ‪ .‬זאת מתוך הכרה שדפוסי החיים בחברה הקיבוצית השתנו‪ ,‬ולא ניתן לצפות כיום מחברי הקיבוץ‬ ‫להמשיך את חייהם כבעבר‪.‬‬ ‫בהתאם לגישה המוצעת על ידי‪ ,‬המרחב הקיבוצי החדש יתבסס על מספר עקרונות תכנון‪:‬‬ ‫א‪ .‬מרכז הקיבוץ יישמר כאזור רב תכליתי הכולל את מבני הציבור‪ ,‬החינוך והשירותים‪ .‬אזור זה ישמש‬ ‫כמקום מפגש ואינטראקציה חברתית‪ .‬בקיבוצים מתחדשים מבני הציבור והשירותים שסיימו את‬ ‫תפקידם המסורתי יכולים לשרת יוזמות פרטיות של חברי הקיבוץ כגון בית קפה או חנויות יד שנייה‬ ‫ובכך לקבל תוכן אחר שיסייע בשמירת חיוניות מרכז הקיבוץ‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מבני המגורים הסמוכים למרכז הקיבוץ יהיו בעלי שטח רצפה ונפח בינוי מוגבל‪ .‬בניית מבני מגורים‬ ‫חדשים באזור זה באמצעות "פינוי‪-‬בינוי" תיועד ככל האפשר לדיירים המעוניינים בשטח דירה‬ ‫מצומצם ובקרבה למוסדות שבמרכז הקיבוץ )קשישים‪ ,‬דירות מעבר(‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫מבני המגורים יכללו מגוון של טיפוסי בינוי בגדלים שונים‪ ,‬בהתאמה לצורכי החברים השונים‪.‬‬ ‫תתאפשר בנייה בשלבים בהתאם לגיל המשפחה ומספר הילדים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫מבני המגורים ימוקמו באופן המאפשר שטח פרטי סגור רק בחצר האחורית של בית המגורים‪ .‬בחזית‬ ‫הקדמית השטח הפרטי יצומצם באמצעות הצמדת המדרכה לבית המגורים‪ .‬באופן זה תקבל כל‬ ‫משפחה שטח פרטי מאחורי ביתה ומלפנים תתקבל מדשאה ציבורית שתשמש את תושבי השכונה‬ ‫כמקום מפגש חברתי ואזור למשחקי ילדים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬במטרה ליצור מסגרת אחידה לבנייה הפרטית שבתוכה יינתן חופש בחירה לפרט‪ ,‬התכנון והעיצוב‬ ‫החיצוני יהיו כפופים למגבלות כגון גובה‪ ,‬קווי בניין‪ ,‬תכסית ואחוזי בנייה‪ .‬התכנון והעיצוב הפנימי של‬ ‫בית המגורים לא יוגבלו‪ .‬בנייה חדשה תבוצע באופן מרוכז על ידי הקיבוץ‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫תנועת רכב בתוך שכונות המגורים ובמרכז הקיבוץ תוגבל לצורכי תחזוקה וחירום‪ .‬החניה תתוכנן‬ ‫במקבצים קטנים בהיקף השכונות ולא תתאפשר חניה פרטית בצמוד לבית המגורים‪.‬‬ ‫האדריכלות היא שותפה פעילה בעיצוב מערכות היחסים בחברה ובתרומה לאיכותן‪ .‬נקודת הזמן הנוכחית‪,‬‬ ‫לאחר סיום גל הבנייה הפרטית הראשון‪ ,‬שהביא להכרה מסוימת ביתרונות המרחב הקיבוצי הוותיק‪,‬‬ ‫מאפשרת חשיבה מחודשת על התכנון המרחבי העתידי של הקיבוץ‪ .‬לכך נוספים היתרונות מהם נהנה הקיבוץ‬ ‫בנקודת זמן זו – סולידריות קהילתית חזקה‪ ,‬אוכלוסייה מצומצמת‪ ,‬קליטת חברים חדשים – המאפשרים את‬ ‫גיוס הקהילה לחיפוש דרכים ליצירת מרחב קיבוצי חדש‪.‬‬ ‫‪82‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫איכותו המשמעותית ביותר של הקיבוץ היא המרחב המשותף המאפשר רציפות בין הפרטי לציבורי‪ ,‬קיום‬ ‫קהילה בלא גדרות ומחיצות‪ ,‬וקיום של חיים שלמים בסביבה אחת‪ .‬בתוך המרחב המשותף הזה יש לחתור‬ ‫ליצירת מגוון של בתי מגורים שיהיו שונים בכל מיני פרמטרים – בנגישות‪ ,‬בשטח הרצפה‪ ,‬במספר הקומות‬ ‫ומספר יחידות הדיור‪ .‬כך ניתן יהיה להתאים את מאפייני הבינוי לאזורים הוותיקים והחדשים של הקיבוץ‬ ‫ולהיענות יותר טוב לצורכים השונים של משקי הבית‪ .‬נקודת המוצא לכך היא עמדתם של חברי הקיבוץ‪ .‬לא‬ ‫ניתן לתכנן מחדש את הקיבוץ בלי לפתח דיאלוג תכנוני עם החברים‪ ,‬בלי להביא לכך שהם עצמם יבקשו‬ ‫לשמור על המאפיינים הייחודיים לסביבת המחיה הקיבוצית מתוך הזדהות עם העקרונות הקשורים באורח‬ ‫החיים הקיבוצי גם כיום – קהילתיות‪ ,‬ערבות הדדית וקבלת החלטות משותפת‪.‬‬ ‫עבודה זו התייחסה למדגם קטן ומצומצם אשר מקשה על ניסוח הכללות גורפות כלשהן‪ .‬עם זאת‪ ,‬הממצאים‬ ‫הספציפיים לכשעצמם מעידים כי קיים קשר בין השינויים החלים בתכנון המרחבי והאדריכלי של הקיבוץ ובין‬ ‫השינויים באורח החיים ובערכי היסוד של חבריו‪ .‬הקיטוע והפרגמנטציה של המרחב הציבורי לטובת יצירתו‬ ‫של מרחב פרטי‪ ,‬לצד המעורבות הגדולה של הפרט בבנייה הפרטית‪ ,‬מבטאים עלייה בחשיבות הפרט‪ ,‬עלייה‬ ‫ברצון לביטוי אישי‪ ,‬החלשת מעמדו של הקיבוץ כספק הצרכים וכאחראי לביטחון החברים בעתיד והיחלשות‬ ‫הערכים המזוהים עם אורח החיים הקיבוצי‪ ,‬כגון פשטות‪ ,‬צנעה והסתפקות במועט‪ .‬על אף שלא קיימים‬ ‫הבדלים משמעותיים במאפייני הבנייה למגורים בין קיבוצים מתחדשים ושיתופיים‪ ,‬נראה כי הערכים‬ ‫המסורתיים של הקיבוץ משפיעים על תהליכי התכנון המרחבי והאדריכלי גם כיום‪ .‬משאבי הדיור מחולקים‬ ‫לחברי הקיבוץ באופן שוויוני ואחיד כפי שנעשה בעבר‪ ,‬ובחמש השנים האחרונות ניתן לזהות מגמה של חזרה‬ ‫לתכנון מרחבי המבוסס על שטחים פתוחים משותפים רציפים ונגישות מבוססת הולכי רגל‪ .‬מחקר עתידי‬ ‫בקרב קיבוצים נוספים‪ ,‬אשר יכלול אוכלוסיית חברי קיבוץ גדולה והטרוגנית יותר‪ ,‬יאפשר להרחיב את‬ ‫היריעה ולעמוד על האופן בו ניתן ליצור מרחב קיבוצי חדש‪ ,‬תוך דיאלוג תכנוני עם חברי הקיבוץ‪ ,‬שהנו רלוונטי‬ ‫לשינויים באורח החיים ולצרכים העכשוויים של חברי הקיבוץ‪ ,‬המבקשים סביבת מגורים המאפשרת קיומו‬ ‫של תא משפחתי פרטי לצד קיום הקהילה המשותפת‪ .‬בתוך כך חשוב כי המרחב הקיבוצי החדש יאפשר שמירה‬ ‫על המאפיינים הייחודיים לסביבת המגורים הקיבוצית הוותיקה‪ ,‬כדוגמת המרחב הפתוח הרציף ומרכז‬ ‫הקיבוץ כמקום מפגש רב דורי‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪83‬‬ ‫מקורות‬ ‫אברהמי‪ ,‬א' )‪ .(1993‬תפקוד התק"ם – דילמות וכיווני שינוי‪ .‬אפעל‪ :‬יד טבנקין )מחקר הקיבוץ במפנה המאה‪ ,‬חוברת י'(‪.‬‬ ‫אפרת‪ ,‬צ' )‪ .(2010‬סוד הקסם הקיבוצי‪ .‬בתוך‪ :‬ג' בר אור וי' יסקי )עורכים(‪ .‬הקיבוץ – אדריכלות בלא תקדים‪ .‬תל אביב‪:‬‬ ‫הביתן הישראלי‪ ,‬התערוכה הבינלאומית ה‪ 12-‬לאדריכלות‪ ,‬הביאנלה בוונציה‪.‬‬ ‫בארי‪ ,‬ש' )‪ .(1952‬הבניה בקומונה ותכנונה במחשבה הסוציאליסטית‪ ,‬מבפנים ט"ו‪.581-589 :‬‬ ‫ברנד‪ ,‬ה' )‪ .(1982‬בדיקת מפעל "בנה ביתך" ‪ -‬דוח מסכם‪ .‬ירושלים‪ :‬משרד הבינוי והשיכון‪.‬‬ ‫בן רפאל‪ ,‬א' )‪ .(1996‬מהפכה לא טוטלית‪ .‬אפעל‪ :‬יד טבנקין‪.‬‬ ‫ברשישת‪ ,‬א' וע' פיטלסון )‪ .(1998‬התפשטות היזמות הפרטית בקרקע ציבורית‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון פלורסהיימר למחקרי‬ ‫מדיניות‪.‬‬ ‫בר אור‪ ,‬ג' וי' יסקי )עורכים(‪ ,‬הקיבוץ – אדריכלות בלא תקדים‪ .‬תל אביב‪ :‬הביתן הישראלי‪ ,‬התערוכה הבינלאומית ה‪12-‬‬ ‫לאדריכלות‪ ,‬הביאנלה בוונציה‪.‬‬ ‫הוועדה הציבורית לעניין הקיבוצים‪ -‬דין וחשבון )‪ ,(2003‬ירושלים‪.‬‬ ‫חיוטין‪ ,‬ב' ומ' חיוטין )‪ .(2010‬אדריכלות החברה האוטופית ‪ -‬קיבוץ ומושב‪ .‬ירושלים‪ :‬הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס‪.‬‬ ‫טופל‪ ,‬מ' וא' בן רפאל )‪ .(2006‬מהפכת מנהלים נוסח קיבוץ‪ .‬אופקים בגיאוגרפיה‪.28-43 :66 .‬‬ ‫טל‪ ,‬ע' )‪ .(1991‬התכנון האדריכלי של הקיבוץ ‪ - 1930 – 1920‬דמותו הצורנית של הקיבוץ בהתהוותו‪ :‬מקורותיה‬ ‫הרעיוניים והארכיטקטוניים ‪ -‬מהצעות המכלולים הראשונים ועד התגבשות כללי תכנונו‪ .‬חיבור לשם קבלת התואר‬ ‫"דוקטור לפילוסופיה"‪ ,‬א‪.‬ב תכנון‪.‬‬ ‫יסקי‪ ,‬י' )‪ .(2010‬לא עיר ולא כפר – קיבוץ‪ .‬בתוך‪ :‬ג' בר אור וי' יסקי )עורכים(‪ .‬הקיבוץ – אדריכלות בלא תקדים‪ .‬תל‬ ‫אביב‪ :‬הביתן הישראלי‪ ,‬התערוכה הבינלאומית ה‪ 12-‬לאדריכלות‪ ,‬הביאנלה בוונציה‪.‬‬ ‫יפה‪ ,‬מ' )‪ .(2010‬התפתחות שכונות המגורים ברמת יוחנן ‪ .1932-2010‬מסמך שהוכן עבור נספח השימור לתכנית מס' זב‪/‬‬ ‫‪ /26‬ט לקיבוץ רמת יוחנן‪.‬‬ ‫כהן‪ ,‬ע' )‪ .(5.7.2008‬הקיבוצים העשירים‪ :‬בונוסים ורכב צמוד‪ .The Marker .‬אוחזר בתאריך ‪ 4‬למאי ‪ 2009‬מתוך‬ ‫‪.http://www.news1.co.il/Archive/001-D-166887-00.html?tag=10-33-49‬‬ ‫כהנא‪ ,‬פ' )‪ .(2001‬הקיבוץ בראיה של המרחב החוץ עירוני בישראל‪ .‬מפנה ‪ .34‬אוחזר בתאריך ‪ 24‬ליוני ‪ 2010‬מתוך אתר‬ ‫הקיבוצים ‪.http://www.kba.org.il/mifne/20010709_shaar34.htm‬‬ ‫כהנא‪ ,‬פ' )‪ .(2011‬לא עיר לא כפר ‪ -‬האדריכלות של הקיבוץ ‪ .1990 – 1910‬אפעל‪ :‬יד טבנקין‪.‬‬ ‫‪84‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫ליבנה‪ ,‬מ' וע' אלמוג )‪ .(2008‬תרבות הדיור והמגורים בקיבוץ‪ .‬אנשים ישראל – המדריך לחברה הישראלית‪ .‬אוחזר‬ ‫בתאריך ‪ 24‬ליוני ‪ 2010‬מתוך ‪http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7789‬‬ ‫לויתן‪ ,‬א' )‪ .(2006‬חשיבותם של ערכים בקביעת מחויבות ארגונית של חברי קיבוץ לחיים בקיבוציהם‪ .‬סוגיות חברתיות‬ ‫בישראל‪ ,128-151 :1 .‬המכללה האקדמית יהודה ושומרון‪.‬‬ ‫לפידות‪ ,‬א' אפלבום‪ ,‬ל' ויהודאי‪ ,‬מ' )‪ (2006‬הקיבוץ בסביבה משתנה ‪ -‬בין הישרדות לשמירת ערכים‪ .‬אופקים‬ ‫בגיאוגרפיה‪.7-27 :66 .‬‬ ‫מסטצ‘קין‪ ,‬ש' )אפריל ‪ .(1936‬הערות אחדות לבניה בקיבוץ‪ .‬מבפנים‪ .‬ג‪.71-73 :‬‬ ‫משרד הפנים )דצמבר ‪ .(2006‬מסמך הנחיות לתכנון הקיבוץ‪ .‬מנהל התכנון‪ .‬אגף תכנון ארוך טווח‪.‬‬ ‫משרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה תקנות האגודות השיתופיות )סוגי אגודות( )תיקון(‪ ,‬התשס"ו‪.2005-‬‬ ‫עמית כהן‪ ,‬ע' )‪ .(2006‬נופי מורשה תרבותית בקיבוץ‪ :‬ערכים‪ ,‬נכסים‪ ,‬שימור ופיתוח כלכלי‪ .‬אופקים בגיאוגרפיה‪:66 .‬‬ ‫‪.154-175‬‬ ‫עמיר‪ ,‬א' )‪ .(1997‬דירת המגורים בקיבוץ – אידיאולוגיה ותכנון‪ .‬מחקר לשם מילוי הדרישות לקבלת תואר ד"ר למדעים‪,‬‬ ‫חיפה‪ :‬הטכניון‪.‬‬ ‫עמיר‪ ,‬א' )‪ .(2000‬חדר‪-‬בית – אידיאולוגיה ותכנון בדירת המגורים בקיבוץ‪ .‬קתדרה‪.119-140 :95 .‬‬ ‫פווין‪ ,‬א' )‪ .(2008‬התנועה הקיבוצית – מידע ומספרים‪ .‬אפעל‪ :‬יד טבנקין‪.‬‬ ‫פיינמסר‪ ,‬י' )‪ .(1984‬קיבוץ בתכנונו‪ .‬תל אביב‪ :‬ספרית פועלים – המחלקה הטכנית של קיבוצי השומר הצעיר‪.‬‬ ‫פלגי‪ ,‬מ' וד' זמיר )עורכים( )‪ .(2008‬מחברת רווחה לחברת שוק‪ :‬מצוקה כלכלית בקיבוץ‪ .‬סדרת ניירות עמדה בנושאי‬ ‫הצדק החברתי‪ .6 .‬המרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן‪ ,‬ירושלים‪ :‬מכון ון ליר‪.‬‬ ‫פלגי‪ ,‬מ' וא' אורחן )‪ .(2008‬חווית המצוקה הכלכלית‪ :‬השוואה בין חברי קיבוץ במצוקה לאלו שאינם במצוקה‪ .‬בתוך‪ :‬מ'‬ ‫פלגי וד' זמיר )עורכים(‪ ,‬מחברת רווחה לחברת שוק‪ :‬מצוקה כלכלית בקיבוץ‪ ,‬סדרת ניירות עמדה בנושאי הצדק‬ ‫החברתי‪ .6 .‬המרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן‪ ,‬ירושלים‪ :‬מכון ון ליר‪.‬‬ ‫רכטר‪ ,‬ז' )‪ .(1940‬תיכון בתי דירה בקיבוץ‪ ,‬עשרים שנות בניה – התיישבות‪ ,‬שיכון ומוסדות ציבור הפועלים‪ .‬אגודת‬ ‫האדריכלים‪ ,‬המהנדסים והמודדים‪ ,‬תל אביב‪ :‬הוצאת ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל‪.‬‬ ‫שור‪ ,‬נ' )‪ .(2007‬איך עבר הקיבוץ משיתופי ל"רשת ביטחון"‪ .‬מפנה‪83-84 :54 .‬‬ ‫‪Ahrentzen, S. (2002). Socio-behavioral qualities of the built environment. In: R.E. Dunlap & W.‬‬ ‫‪Michelson, Handbook of Environmental Sociology, Westport: Greenwood Press..‬‬ ‫‪Chapman, T. and Hockey, J. (1999b). The ideal home as it is imagined and as it is lived, In: Chapman, T.‬‬ ‫‪and Hockey, J. (eds), Ideal homes? Social Change and Domestic life, London: Routledge.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪85‬‬ Coolen, H., and Ozaki, R. (2004). Culture, lifestyle and the meaning of a dwelling. Paper presented at the ISA International Housing Research Conference, Toronto, 24-27 June 2004. Coolen, H. and Hoekstra, J. (2001). Values as determinants of preferences for housing attributes. Journal of housing and the built environment. 16: 285-306. Colloredo-Mansfeld, R. (1994). Architectural conspicuous consumption and economic change in the Andes, American Anthropologist. 96: 845–865. Douglas, M. (1966). Purity and Danger: an analysis of the concepts of pollution and taboo. London: Routledge & Kegan Paul. Geertz, C. (1973). The interpretation of cultures: selected essays. New York: Basic Books. Dupuis, A. and Thorns, D.C. (1998). Home, home ownership and the search for ontological security. Sociological Review, 46 (1): 24–47. Hall, E.T. (1966). The hidden dimension. New York: Doubleday & Company. Hannerz, U. (1992). Cultural complexity: studies in the social organization of meaning. New York, NY: Colombia University Press. Holston, J. (1991). Auto construction in working-class Brazil. Cultural Anthropology, 6: 447–465. Humphrey, C. (1997). The Villas of the ‘New Russians’: a sketch of consumption and cultural identity in post-soviet landscapes, Focaal, 30/31: 85–106. Ince-Guney Y., Wineman G. (2008). The evolving design of 20th-century apartments in Ankara, Environment and Planning B: Planning and Design, 35(4): 627 – 646. Klaufus C. (2000). Dwelling as representation: values of architecture in an Ecuadorian squatter settlement, Journal of Housing and the Built Environment. 15: 341–365. Lane B. (1993). What is rural tourism? In: B. Bramwell and B. Lane (eds.) Rural Tourism and Sustainable Rural Development. Philadelphia: Channel View Publication. Madigan, R., Munro, M. and Smith, S.J. (1990). Gender and the meaning of the home. International Journal of Urban and Regional Research. 14 (4): 625–647. Mallett S. (2004). Understanding home: a critical review of the literature. The Sociological Review. 52(1): 62-89. ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬  ‫מחקרי פלורסהיימר‬ 86 Massey, D. (1992). A place called home? In: Massey, D. (ed.), The Question of ‘Home’, New Formations (Vol. 17). London: Lawrence & Wishart. Mai, M. & Shamsuddin, S. (2008). Urbanization and globalization of gbagyi housing transformation. International Journal on Sustainable Tropical Design Research & Practice. 2 (1): 49-58. Perkins, H. & Thorns, D. (2000). Making a home: housing, lifestyle and social interaction. Paper presented at the EHNR 2000 Conference, Gayle, Sweden, 26–30 June 2000. Rappoport, A. (1981). Identity and environment: a cross-cultural perspective, In: Housing and Identity: Cross-cultural Perspectives (Ed., Duncan, J.), London: Croom Helm. Rappoport, N. & Dawson, A. (1998). Migrants of identity: perceptions of home in a world of movement. Oxford: Berg. Saunders, P. & Williams, P. (1988). The constitution of the home: towards a research agenda, Housing Studies. 3 (2): 81–93. Tucker, A. (1994). In search of Home. Journal of Applied Philosophy. 11 (2): 181–187. Turgut, H. (2001). Culture, continuity and change: structural analysis of the housing pattern in squatter settlement. Global Environmental Research (GBER). 1 (1): 17-25. Williams, P. (1987). Constituting class and gender: a social history of the home 1700 –1901, In: N. Thrift & P. Williams (eds.), Class and Space: The Making of Urban Society, London: Routledge & Kegan Paul, , 154-204. 87 ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬  ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫המכון ללימודים עירוניים ואזוריים‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫שינויים במאפייני התכנון המרחבי והאדריכלי בקיבוץ‬ ‫כביטוי של השינוי במבנה הקיבוץ ובאורחות חייו‬ ‫כרך נספחים‬ ‫צאלה קרניאל‬ ‫ארזה צ'רצ'מן‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪1‬‬ ‫נספח מס' ‪1‬‬ ‫ממצאי סקירת התכנון המרחבי והאדריכלי‬ ‫בקיבוצים השונים‬ ‫‪2‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫‪ ‬‬ ‫קיבוץ רמת יוחנן ‪ 4 .................................................................................................................................‬‬ ‫הבנייה למגורים בקיבוץ רמת יוחנן ‪ 5 ...................................................................................................‬‬ ‫תקנון השיכון בקיבוץ רמת יוחנן ‪ 6 .......................................................................................................‬‬ ‫ניתוח המבנה המרחבי של קיבוץ רמת יוחנן ‪ 7 .......................................................................................‬‬ ‫ניתוח המבנה האדריכלי של בתי המגורים ‪ 15 ........................................................................................‬‬ ‫קיבוץ נען ‪ 22 .........................................................................................................................................‬‬ ‫הבנייה למגורים בקיבוץ נען ‪ 22 ...........................................................................................................‬‬ ‫תקנון השיכון והמגורים בקיבוץ נען ‪23 ................................................................................................‬‬ ‫ניתוח המבנה המרחבי של קיבוץ נען ‪24 ................................................................................................‬‬ ‫ניתוח המבנה האדריכלי של בתי המגורים בקיבוץ נען ‪ 32 .......................................................................‬‬ ‫קיבוץ משמר העמק ‪ 38 ...........................................................................................................................‬‬ ‫הבנייה למגורים בקיבוץ משמר העמק ‪ 39 .............................................................................................‬‬ ‫ניתוח המבנה המרחבי של קיבוץ משמר העמק ‪ 40 .................................................................................‬‬ ‫ניתוח המבנה האדריכלי של בתי המגורים בקיבוץ משמר העמק ‪ 51 .........................................................‬‬ ‫קיבוץ אייל ‪ 57 .......................................................................................................................................‬‬ ‫הבנייה למגורים בקיבוץ אייל ‪ 58 .........................................................................................................‬‬ ‫תקנון הבנייה בקיבוץ אייל ‪ 59 .............................................................................................................‬‬ ‫ניתוח המבנה המרחבי של קיבוץ אייל ‪ 60 .............................................................................................‬‬ ‫ניתוח המבנה האדריכלי של בתי המגורים בקיבוץ אייל ‪ 71 .....................................................................‬‬ ‫סיכום המאפיינים האדריכליים של הדירות שנסקרו ‪ 79 .............................................................................‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪3‬‬ ‫קיבוץ רמת יוחנן‬ ‫קיבוץ רמת יוחנן נוסד בשנת ‪ 1931‬בשוליו המזרחיים של עמק זבולון‪ ,‬כ‪ 2 -‬ק"מ מזרחית לקריית אתא‪ .‬חברי‬ ‫הקבוצה הגיעו למג'דל )כיום חוות הצופים( ב‪ .1931 -‬ב‪ 1932-‬התחילה בניית נקודת הקבע‪ .‬בעקבות סכסוכים‬ ‫אידאולוגיים‪ ,‬נערכו בשנת ‪ 1941‬חילופי חברים בין רמת‪-‬יוחנן ובית אלפא‪ ,‬כאשר ברמת‪-‬יוחנן התרכזו תומכי‬ ‫מפא"י ואוהדיה ולבית אלפא עברו אנשי השומר הצעיר‪ .‬כיום‪ ,‬אוכלוסיית הקיבוץ מונה כ‪ 800-‬נפש‪ .‬מתוכם‬ ‫‪ 340‬חברי קיבוץ‪ 14 ,‬מועמדים‪ 4 ,‬זמניים‪ 121 ,‬בנים במסלול צעירים ו‪ 217-‬ילדים עד גיל ‪.18‬‬ ‫כלכלת הקיבוץ נסמכת בעיקרה על מפעלי הפלסטיקה "פלרם" ו"פלטוב"‪ ,‬המייצרים לוחות תרמופלסטיים‬ ‫המשמשים במגוון רחב של אפליקציות בשווקי הפרסום‪ ,‬החקלאות‪ ,‬הבנייה‪" ,‬עשה‪-‬זאת‪-‬בעצמך" והזיגוג‪.‬‬ ‫החברה‪ ,‬שהוקמה בשנות ה‪ ,60-‬מעסיקה ‪ 750‬עובדים‪ ,‬רובם בישראל‪ ,‬ודיווחה על מחזור מכירות של ‪1.036‬‬ ‫מיליארד שקל ורווח נקי של ‪ 55‬מיליון שקל ב‪ .2007-‬למפעל מספר שלוחות ברחבי העולם‪ ,‬לרבות מפעלי ייצור‬ ‫באנגליה‪ ,‬ארה"ב וסין‪ ,‬ומשרדים באירופה‪ ,‬אמריקה והמזרח הרחוק‪ .‬מצבו הכלכלי של הקיבוץ טוב יחסית‪,‬‬ ‫והוא דורג במקום השביעי בין הקיבוצים המצליחים ביותר מבחינה כלכלית‪ ,‬לפי שקלול של נתוני חברת דן‬ ‫אנד ברדסטריט‪ ,‬איגוד התעשייה הקיבוצית וגופים כלכליים שונים שערך על ידי עיתון "דה‪-‬מרקר" במאי ‪2008‬‬ ‫)כהן‪.(2008 ,‬‬ ‫קיבוץ רמת יוחנן משתייך לתק"ם‪ ,‬ומוגדר על פי "תקנות הסיווג" של רשם האגודות השיתופיות כ"קיבוץ‬ ‫שיתופי"‪ .‬עד כה בוצעה בקיבוץ הפרטה מועטה‪ ,‬הקשורה במוצרי צריכה ברמה נמוכה‪ ,‬כך שהמרכיבים‬ ‫המהותיים של אורח החיים נותרו שיתופיים‪ .‬במסגרת התחומים שעדיין לא הופרטו מצויים תחומי הבריאות‪,‬‬ ‫החינוך‪ ,‬החינוך המשלים‪ ,‬ביטוחים‪ ,‬סיעוד‪ ,‬עבודה‪ ,‬בנייה‪ ,‬תשלומי ארנונה ומים‪ .‬נכון להיום הופרטו התחומים‬ ‫הבאים )על פי מזכיר הקיבוץ; ריאיון‪:(9.9.2010 ,‬‬ ‫‪‬‬ ‫מזון – באופן חלקי‪ .‬חדר האוכל מופעל בשעות הבוקר והצהריים‪ ,‬והחברים משלמים עלות מסובסדת‬ ‫)כ‪ ₪ 5-‬לארוחה(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חשמל – מופרט לגילאי ‪ 30‬עד ‪ .65‬בכל חודש מקבל כל משק בית הקצבה המשאירה בידיו בחודש‬ ‫ממוצע‪ ,‬כ – ‪ ₪ 200‬עודף‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שימוש ברכבי הקיבוץ – באופן חלקי‪ ,‬משלמים פחות ממחצית העלות בפועל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫טלפון‪ ,‬ריהוט‪ ,‬מכשירי חשמל‪ ,‬הלבשה‪ ,‬הנעלה וכד' – מופרט באופן מלא‪.‬‬ ‫עד היום לא בוצע בקיבוץ שום מהלך של "שיוך דירות"‪ ,‬במובן של תקנות הסיווג‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא בוצעו עד היום‬ ‫בקיבוץ מהלכים לקראת מעבר לשכר דיפרנציאלי‪ ,‬רשת ביטחון )למרות שהקיבוץ מבצע חיסכון פנסיוני אישי‬ ‫בקרן חיצונית עבור כל חבר בהגיעו לגיל ‪ (30‬ותשלום מיסי קהילה‪ .‬כיום מתנהלים בקיבוץ רמת יוחנן דיונים‬ ‫רבים בשאלה לאן מועדות פני הקיבוץ בשנים הקרובות וקיים צוות העוסק בנושא אולם לא קיימת דרישה‬ ‫לשינוי מעמדו הנוכחי של הקיבוץ ולמעבר אל מודל של "קיבוץ מתחדש" הכולל הפרטה של נושאי הליבה‪ ,‬מתן‬ ‫שכר דיפרנציאלי‪ ,‬הנהגת רשת ביטחון ותשלום מיסי קהילה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫הבנייה למגורים בקיבוץ רמת יוחנן‬ ‫הרקע לתנופת הבנייה הגדולה המתרחשת בשנים האחרונות בקיבוץ‪ ,‬הוא הפער שנוצר במהלך השנים בתנאי‬ ‫הדיור של החברים‪ .‬דירות קבע שנבנו החל משנות ה‪ 80-‬כוללות מספר סגנונות בנייה וגדלים שונים‪ ,‬כך שנוצר‬ ‫מצב שמי שעבר לדירה במועד מאוחר יותר גר כיום בתנאים טובים יותר‪ 1.‬הדבר יצר‪ ,‬כמובן‪ ,‬תחושות קשות‬ ‫בקרב החברים‪ ,‬ולפיכך מבקש הקיבוץ לצמצם את הפערים בתנאי הדיור של החברים‪.‬‬ ‫כיום קיימים שלושה סוגים עיקריים של מבני מגורים בקיבוץ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בתים צמודי קרקע – מבנים דו‪-‬משפחתיים בעלי גג רעפים‪ .‬דירה מסוג זה‪ ,‬בשטח של ‪ 170‬מ"ר נטו‪,‬‬ ‫נחשבת "כדירת סטנדרט"‪ ,‬וכל החברים אמורים להתגורר בתנאים זהים או שווי ערך‪ .‬גם בתוך‬ ‫קבוצה זו קיימים פערים‪ ,‬הואיל ודירות שנבנו משנת ‪ 2000‬ואילך גדולות בשטחן מדירות שנבנו‬ ‫במהלך שנות ה‪ .90-‬בהתאם לכך‪ ,‬חברים המתגוררים בבתים צמודי קרקע ישנים יותר רשאים‬ ‫להרחיב את דירותיהם )על פי רוב על ידי תוספת קומה שנייה( לשטח זהה לדירת הסטנדרט‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בתי קומתיים – מבנים בני שתי קומות הכוללים ‪ 4‬יחידות דיור )‪ 2‬בקומה( ובעלי גג בטון שטוח‪ .‬מבנים‬ ‫אלו נבנו בשנות ה‪ ,80-‬שטחן כ‪ 80-‬מ"ר‪ ,‬ודירה מסוג זה אינה נחשבת כדירת קבע‪ .‬לפיכך‪ ,‬דיירי מבנים‬ ‫אלו זכאים לעבור לדירות סטנדרט חדשות או משופצות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בתי שלישיות – מבנים בני קומה אחת הכוללים שלוש יחידות דיור במבנה טורי )בניין רכבת(‪ ,‬בעלי גג‬ ‫בטון שטוח‪ .‬מבנים אלו נבנו בשנות ה‪ 90-‬ושטחם קטן יחסית למקובל היום )כ‪ 105-‬מ"ר(‪ .‬דיירי שתי‬ ‫הדירות הקיצוניות יכולים להרחיב את דירתם כלפי חוץ )אין אפשרות לתוספת קומה(‪ ,‬אולם מאחר‬ ‫שאפשרות שכזו אינה קיימת עבור דיירי הדירה האמצעית הם זכאים לעבור לדירת סטנדרט חדשה או‬ ‫משופצת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בתי חבורה – מבנים בני קומה אחת הכוללים ‪ 2‬יחידות דיור במבנה‪ ,‬בעלי גג בטון שטוח‪ .‬מבנים אלו‬ ‫נבנו בשנות ה‪ 80-‬ושטחם קטן יחסית למקובל היום‪ .‬הדיירים יכולים להרחיב את דירתם כלפי חוץ‬ ‫)אין אפשרות לתוספת קומה(‪ ,‬לשטח זהה לדירת הסטנדרט‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2000‬הוחלט להשוות את תנאי הדיור של כלל החברים‪ ,‬ובהתאם לכך בצד הבנייה החדשה לשפץ גם‬ ‫דירות קיימות‪ .‬סדר הקצאת המשאבים יאושר באסיפת הקיבוץ‪ ,‬ו‪ 20%-‬מהבנייה החדשה תוקצה לצעירים‪.‬‬ ‫הדיון על השוואת התנאים כלל גם התייחסות לאפשרות לשיוך נכסים בעתיד‪ ,‬אולם לא נקבע לוח זמנים לדיון‬ ‫מעשי באפשרות זו או לביצועה‪ .‬במקרה עתידי של שיוך נכסים‪ ,‬תבוצע השוואת ערך דירות לפי חלופה כספית‪.‬‬ ‫במקרה כזה‪ ,‬יוכל חבר המתגורר בקומה התחתונה בבית קומתיים לקבל את הדירה שמעליו ולחבר אותה‬ ‫לדירתו‪ ,‬וחבר המתגורר בבית שלישיות בדירה קיצונית יוכל לקבל חצי מהדירה האמצעית ולחבר אותה‬ ‫לדירתו‪ .‬דיירי הדירה האמצעית ודיירי הקומה העליונה יעברו לדירה חדשה בסטנדרט המקובל‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שטח הרצפה של יחידות דיור שנבנו לאחר שנת ‪ 2000‬עומד על ‪ 170‬מ"ר‪ .‬שטח הרצפה המקורי של הדירות שנבנו בשנות ה‪80-‬‬ ‫עומד בד"כ על ‪ 80‬מ"ר‪ .‬בחלק מדירות אלו בוצע שיפוץ במהלך שנות ה‪ 90-‬שהגדיל את שטחן ל‪ 105-‬מ"ר‪ .‬שטח דירות שנבנו‬ ‫בשנות ה‪ 90-‬עומד בד"כ על ‪ 105‬מ"ר‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪5‬‬ ‫תקנון השיכון בקיבוץ רמת יוחנן‬ ‫תקנון השיכון מבהיר את הקריטריונים לפיהם נקבע התור לחברים למעבר לשיכון קבע‪ ,‬תוך מתן משקל‬ ‫למצבו המשפחתי של החבר ולוותק שלו בקיבוץ‪ .‬ועדת השיכון קובעת את מספר נקודות הזכות של כל חבר‬ ‫בהתאם לתקנון השיכון‪ ,‬את התור למעבר לשיכון קבע ומגדירה את הדירות בקיבוץ כדירות זמניות או כדירות‬ ‫קבע‪ .‬הוועדה מודיעה לחברים על זכאותם ומיקומם בתור והם רשאים לערער על כך‪.‬‬ ‫התקנון מגדיר דירת קבע לצעירים כדירה בעלת שלושה חדרי שינה וסלון לזוג‪ ,‬ודירת קבע לוותיקים כדירה‬ ‫בעלת שני חדרי שינה וסלון לזוג‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬כי הדירה אינה רכושו של החבר והיא חוזרת לרשות הקיבוץ‬ ‫במקרה של עזיבת החבר‪ ,‬פטירתו או מעבר לבית האבות בקיבוץ‪.‬‬ ‫התקנון מתייחס גם לבנייה עצמה וקובע כללים והנחיות במסגרתם יכולים החברים לתכנן ולבנות את דירתם‬ ‫החדשה או להרחיב את הדירה בה הם גרים‪ ,‬במסגרת בנייה ציבורית או פרטית‪ .‬התקנון נועד להבטיח את‬ ‫רווחת החבר‪ ,‬איכות המגורים לכלל חברי הקיבוץ‪ ,‬שמירה על חזות היישוב‪ ,‬פיתוח תשתיות ושמירה על יחסי‬ ‫שכנות טובים‪ .‬התקנון מגדיר את היחסים בין החבר לקיבוץ ואת המרכיבים הפיזיים בהם צריך להתחשב בעת‬ ‫תכנון בית מגורים בקיבוץ‪.‬‬ ‫עיקרי הכללים המפורטים בתקנון‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הבנייה היא בהתאם לתב"ע מאושרת ומחייבת קבלת היתרים מהוועדה המקומית ומוועדת התכנון‬ ‫הפנימית בקיבוץ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סך כל השטח המרבי‪ ,‬כולל מרפסות‪ ,‬הוא ‪ 200‬מ"ר‪ .‬השטח המרבי של מבנה המגורים )ללא מרפסות(‬ ‫לא יעלה על ‪ 170‬מ"ר‪ .‬שטח בנייה ברוטו בקומת הקרקע לא יעלה על ‪ 130‬מ"ר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התקנון קובע לאלו כיוונים ניתן להרחיב מבנה קיים‪ ,‬ואת המרחק המינימלי מבתי השכנים ומן‬ ‫המדרכה‪ .‬מודגש כי הרחבת המבנה לא תפגע בכיווני האוורור והתאורה הטבעית ליחידת המגורים‬ ‫השכנה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התקנון קובע את הגמר החיצוני של הבניין ומגדיר את גווני הטיח וצבע רעפי הגג‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מודגש‪ ,‬כי לא תותר הקמת גדרות או חומות מכל סוג שהוא בין יחידות דיור שכנות ובין יחידת הדיור‬ ‫והשטחים הציבוריים למעט גדר חיה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקיבוץ מפקח על הבנייה ומציע לחבר קבלן ואדריכל מטעמו‪ .‬במקרה שהחבר בוחר באדריכל וקבלן‬ ‫אחרים הוא משלם להם באופן ישיר‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫ניתוח המבנה המרחבי של קיבוץ רמת יוחנן‬ ‫א‪ .‬אחידות מבני המגורים‬ ‫שכונות המגורים התפתחו מן המרכז החוצה‪ .‬בין האזורים הישנים בקיבוץ לבין השכונות החדשות‬ ‫קיימים הבדלים ניכרים המתבטאים בצורת המבנים ובמספר יחידות הדיור הקיימות בהם ‪ -‬בנייה‬ ‫בשתי קומות לעומת צמודי קרקע‪ ,‬דו‪-‬משפחתי לעומת תלת וארבע משפחתי‪ ,‬גג בטון שטוח לעומת גג‬ ‫רעפים ‪ -‬ובגודל יחידות הדיור ‪ 80 -‬מ"ר באזורים הוותיקים בדירות שלא שופצו לעומת כ‪ 170-‬מ"ר‬ ‫בשכונות החדשות‪.‬‬ ‫בתוך השכונות קיימת אחידות גבוהה בעיקר בשכונות החדשות‪ ,‬בהן המעטפת החיצונית אינה נתונה‬ ‫לבחירת הדייר‪ .‬קיימים הבדלים בין השכונות החדשות בגודל המבנים ובמספר הקומות‪ .‬השכונות‬ ‫שנבנו בשנים ‪ 2001-1998‬כוללות מבנים בני קומה אחת בשטח של כ‪ 140-‬מ"ר ליחידת דיור‪ .‬השכונות‬ ‫שנבנו מאוחר יותר כוללות מבנים בני שתי קומות בשטח של כ‪ 170-‬מ"ר ליחידת דיור‪ .‬שכונת תאנה‪,‬‬ ‫שנבנתה בשנת ‪ 2003‬מהווה חריג מבחינת גודל יחידות הדיור‪ ,‬שעומד על כ‪ 200-‬מ"ר ליחידה‪ ,‬ובעיצוב‬ ‫החיצוני של המבנים‪ ,‬הכולל "קוקיות"‪ 2‬בגג‪.‬‬ ‫בתוך השכונות הוותיקות )המיועדות למגורי קבע( לא ניתן להצביע על אחידות של מבני המגורים‪.‬‬ ‫למרות שהבנייה המקורית הייתה אחידה‪ ,‬שיפוצים שונים שבוצעו באופן פרטי בחלק מהמבנים הביאו‬ ‫ליצירה של מבנים שונים בנפח‪ ,‬בגודל ובעיצוב החיצוני‪ ,‬לרבות ביחידות דיור צמודות‪.‬‬ ‫מבני המגורים החדשים שנבנו במסגרת פינוי‪-‬בינוי במרכז הקיבוץ חריגים מאד בסביבתם מבחינת‬ ‫נפח הבנייה‪ ,‬הגובה‪ ,‬התכסית והעיצוב החיצוני‪.‬‬ ‫לוח ‪ :1‬רמת יוחנן – מאפייני שכונות המגורים‬ ‫שם השכונה‬ ‫שנת‬ ‫בנייה‬ ‫המרכז הישן‬ ‫קומתיים‬ ‫)צפון ודרום(‬ ‫שלישיות‬ ‫‪1930‬‬‫‪1945‬‬ ‫‪1962‬‬‫‪1975‬‬ ‫‪1978‬‬ ‫חבורה‬ ‫שכונה‬ ‫מזרחית‬ ‫תמר‬ ‫זית‬ ‫תאנה‬ ‫רימון‬ ‫הדס‬ ‫פינוי בינוי‬ ‫‪1979‬‬ ‫‪1984‬‬‫‪1992‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫שטח דירה‬ ‫לאחר שיפוץ‬ ‫)מ"ר(‬ ‫מס'‬ ‫קומות‬ ‫מס'‬ ‫יחידות‬ ‫דיור‬ ‫במבנה‬ ‫מס'‬ ‫יחידות‬ ‫דיור‬ ‫בשכונה‬ ‫‪80‬‬ ‫צפיפות‬ ‫יחידות דיור‬ ‫לדונם)נטו(‬ ‫דירת‬ ‫קבע‪/‬‬ ‫מעבר‬ ‫שטח דירה‬ ‫מקורי לפני‬ ‫שיפוץ )מ"ר(‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫מעבר‬ ‫‪40‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מעבר‬ ‫‪80‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫קבע‪/‬‬ ‫מעבר‬ ‫קבע‬ ‫קבע‬ ‫‪80‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪105-160‬‬ ‫‪105-160‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1-2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫קבע‬ ‫קבע‬ ‫קבע‬ ‫קבע‬ ‫קבע‬ ‫קבע‬ ‫‪90‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪105-160‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪1-2‬‬ ‫‪1-2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫איור ‪ :1‬פינוי בינוי במרכז קיבוץ רמת יוחנן‪2010 ,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫קוקיות – חדרים בקומה השנייה מתחת לגג רעפים הבולטים החוצה מקו גג הרעפים בדומה לשעון קוקייה‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪7‬‬ ‫בית מגורים‬ ‫ישן‬ ‫בית מגורים‬ ‫חדש‬ ‫פינוי בינוי במרכז הקיבוץ – מבני המגורים‪ ,‬הכוללים ‪ 2‬יחידות דיור כל אחד‪ ,‬חריגים בגודלם לעומת מבני‬ ‫המגורים הישנים בסביבתם‪ ,‬הכוללים ‪ 4‬יחידות דיור כל אחד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מספר דגמי מגורים בשכונה‬ ‫בבניית בית חדש לא קיימת אפשרות בחירה בין דגמים‪ ,‬מוצע דגם אחד בלבד‪ .‬ניתן לשנות את מיקום‪,‬‬ ‫גודל ועיצוב החלונות והכניסות בבית‪ .‬בשיפוץ בית קיים לא קיימות הנחיות ומגבלות על תכנון הבית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬צפיפות )יחידות דיור לדונם(‬ ‫ניתוח התב"עות המאושרות של הקיבוץ מלמד כי קיימת ירידה בצפיפות )יחידות דיור לדונם נטו(‬ ‫בבנייה החדשה ביחס לאזור הוותיק‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬ניתן לראות הקטנה של קווי הבניין‪ .‬הצפיפות‬ ‫הגבוהה ביותר היא בשכונות הקומתיים )‪ 4‬יחידות דיור לדונם נטו( ובשכונות השלישיות )‪ 3‬יחידות‬ ‫דיור לדונם נטו(‪ .‬בשכונה המזרחית‪ ,‬הכוללת צמודי קרקע ותיקים‪ ,‬הצפיפות יורדת ועומדת על ‪2.8‬‬ ‫יחידות דיור לדונם נטו‪ .‬הצפיפות בשכונות החדשות עומדת על ‪ 2.5‬יחידות דיור לדונם נטו‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫הירידה המשמעותית בצפיפות החלה עם המעבר לבניית צמודי קרקע דו‪-‬משפחתיים‪ .‬יש לשים לב‬ ‫שיחידות הדיור הופכות לגדולות הרבה יותר‪ ,‬כך ששיעור השטחים הפתוחים בבנייה החדשה קטן‬ ‫בצורה משמעותית‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫ד‪ .‬מספר יחידות דיור במבנה‬ ‫שכונות הקומתיים כוללות ‪ 4‬יחידות דיור במבנה )‪ 2‬יחידות דיור בקומה(; שכונת השלישיות כוללת ‪3‬‬ ‫יחידות דיור במבנה; שכונת החבורה כוללת ‪ 2‬יחידות דיור במבנה; השכונה המזרחית כוללת ‪ 2‬יחידות‬ ‫דיור במבנה; השכונות החדשות כוללות ‪ 2‬יחידות דיור במבנה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מלאי דירות בקיבוץ‬ ‫מגוון הדירות הקיים נובע בעיקר מן הפער בין הבנייה הישנה לחדשה‪ .‬יש לציין כי פער זה הולך‬ ‫ומצטמצם ככל שמשופצות יותר דירות קיימות‪ .‬מאחר שכל הבנייה החדשה כוללת דירות בשטח זהה‪,‬‬ ‫נוצר למעשה מצב בו מגוון הדירות כולל דירות קטנות )המשמשות כדירות מעבר( ודירות גדולות‬ ‫בלבד‪ ,‬ללא מצב ביניים‪.‬‬ ‫ו‪ .‬יחס בין שטח בנוי לפתוח‬ ‫ניתוח התפתחות שכונות המגורים על גבי תכנית מדידה מצביע על הקטנת מרווחי השטחים הפתוחים‬ ‫בין בנייני המגורים‪ ,‬כתוצאה מהקטנת קווי הבניין והגדלת תכסית המבנים‪.‬‬ ‫איור ‪ :2‬שטחים פתוחים ובנויים‪ ,‬קיבוץ רמת יוחנן‬ ‫שטח קומת‬ ‫קרקע ‪220‬‬ ‫מ "ר ) ‪2‬‬ ‫יחידות דיור(‬ ‫מרחק‬ ‫בין‬ ‫מבנים‬ ‫‪ 10‬מ'‬ ‫שטח קומת‬ ‫קרקע ‪ 180‬מ"ר‬ ‫)‪ 2‬יחידות דיור(‬ ‫מרחק‬ ‫בין‬ ‫מבנים‬ ‫‪ 18‬מ'‬ ‫ז‪ .‬יחס בין שטח ציבורי לפרטי‬ ‫בשכונות הוותיקות שטח המגרש קטן יותר ועומד על כ‪ 350-300-‬מ"ר‪ .‬בשכונות החדשות שטח המגרש‬ ‫הוא ‪ 400‬מ"ר‪ .‬הגדרתו בשטח בולטת בשכונות החדשות‪ ,‬בהן המגרש מוגדר על ידי ידי צמחיה‬ ‫והבדלים טופוגרפיים‪ ,‬כך שנוצר שטח בלתי עביר‪ .‬הגדרת המגרש באמצעות הפרשי מפלסים הנה פועל‬ ‫יוצא של שלב התכנון‪ ,‬בו נקבעים ומוגדרים מגרשים בתכנית הבינוי‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪9‬‬ ‫מיקום המדרכות משתנה אף הוא ביחס למבנה ובכך משנה את הגדרת השטח הפרטי והציבורי‪.‬‬ ‫בשכונה המזרחית‪ ,‬הדומה במאפייניה לשכונות החדשות‪ 3,‬המדרכה ממוקמת בסמוך לבית המגורים‪.‬‬ ‫בין שני מבני מגורים הניצבים זה מול זה עוברות שתי מדרכות באופן שיוצר שטח ציבורי ביניהן‪.‬‬ ‫בשכונות החדשות קיימת מדרכה אחת בלבד במרחק שווה משני בתי המגורים‪ ,‬כך שנוצרים שני‬ ‫שטחים פרטיים צמודים לבית המגורים‪ ,‬ללא שטח ציבורי במרכז‪.‬‬ ‫איור ‪ :3‬מיקום מדרכות בשכונות ישנות וחדשות‪ ,‬קיבוץ רמת יוחנן ‪2011‬‬ ‫השכונה המזרחית )צמודי קרקע דור א'( – המדרכה שכונת הדס )צמודי קרקע דור ב( – מדרכה אחת‬ ‫צמודה לבתים כך שנוצר שטח ציבורי ביניהם‬ ‫במרכז‪ ,‬כך שנוצרים שטחים פרטיים‬ ‫ח‪ .‬גינון ציבורי‬ ‫בשכונות הוותיקות הגינון הציבורי מאופיין בעצים רבים‪ ,‬שאינם נטועים בצורה רגולרית‪ ,‬ובמדשאות‬ ‫פתוחות‪ .‬העצים קרובים יותר למבני המגורים‪ ,‬כך ששטח המדשאה נותר פתוח ומאפשר מעבר הולכי‬ ‫רגל‪ .‬בשכונות שנבנו החל משנת ‪ 2001‬הנוי הציבורי מאופיין במדשאות שתחומות על ידיעל ידי צמחיה‬ ‫רגולרית‪ ,‬מרוחקת ממבני המגורים‪ .‬צמחיה זו מגדירה שטחים מסביב למבני המגורים ומקשה על‬ ‫המעבר דרך המדשאות‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪10‬‬ ‫כזכור‪ ,‬השכונה המזרחית כוללת צמודי קרקע דו‪-‬משפחתיים בצפיפות ‪ 2.8‬יחידות דיור לדונם נטו‪ ,‬כלומר דומה למדי לשכונות‬ ‫החדשות‪ ,‬למרות ההבדלים בשטח הדירה‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫תמונה ‪ :1‬גינון ציבורי ונטיעות בשכונות ותיקות‪ ,‬קיבוץ רמת יוחנן‪2011 ,‬‬ ‫מדשאה‬ ‫פתוחה‬ ‫צמחיה‬ ‫סמוכה‬ ‫למבנה‬ ‫השכונה המזרחית – צמחיה אי רגולרית סמוכה למבני המגורים ומותירה מדשאות פתוחות למעבר‬ ‫תמונה ‪ :2‬גינון ציבורי ונטיעות בשכונות חדשות‪ ,‬קיבוץ רמת יוחנן‪2011 ,‬‬ ‫צמחיה נטועה‬ ‫בשורות ישרות‬ ‫צמחיה נטועה‬ ‫בשורות ישרות‬ ‫צמחיה נטועה‬ ‫בשורות ישרות‬ ‫השכונות החדשות – צמחיה רגולרית בין מבני המגורים מגדירה בפועל את השטח הפרטי סביב המבנה‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪11‬‬ ‫תמונה ‪ :3‬שכונת תמר – נטיעות חדשות‪ :‬שורת עצים בין מבני המגורים‬ ‫ט‪ .‬נגישות‬ ‫בכל חלקי הקיבוץ קיימת תשתית של כבישי אספלט המאפשרים כניסת רכב לתוך אזורי המגורים‪ .‬יש‬ ‫לציין כי תשתית המדרכות רחבה יותר בשכונות החדשות ומאפשרת מעבר כלי רכב חשמליים‬ ‫)קלנועיות‪ ,‬קלאב‪-‬קאר(‪ .‬בשנה האחרונה נחסם אזור חדר האוכל באמצעות עמודי מתכת במרחק של‬ ‫כמטר זה מזה‪ ,‬שאינם מאפשרים מעבר כלי רכב חשמליים‪.‬‬ ‫י‪ .‬חניה‬ ‫בחינת שטחי החניה מצביעה על ביזור והקטנה של מגרשי החניה‪ .‬בשכונות החדשות )בפועל וכן על‪-‬פי‬ ‫התב"עות( מוקצים שטחים למגרשי חניה קטנים יחסית )כ‪ 30-25-‬מקומות חניה( בצמוד לאזורי‬ ‫המגורים‪ .‬זאת בהשוואה למגרש חניה יחיד במרכז הקיבוץ ובו ‪ 100‬מקומות חניה בתכניות קודמות‪.‬‬ ‫חישוב מספר החניות בתכנית המאושרת משנת ‪) 2005‬החניות נבנו בהתאם לתכנית( הנו על‪-‬פי תקן‬ ‫חניה ארצי‪ ,‬במסגרתו מוקצים לכל יחידת דיור ‪ 2‬מקומות חניה‪ .‬ניתן להטיל ספק בצורך להקצות‬ ‫חניה לשתי מכוניות למשפחה‪ ,‬בקיבוץ בו מרבית החברים כלל אינם מחזיקים ברכב פרטי‪.‬‬ ‫יא‪ .‬הגירה פנימית‬ ‫על‪-‬פי התקנון‪ ,‬למעבר לבית חדש זכאים חברים צעירים שעדיין לא קבלו דירת קבע וחברים ותיקים‬ ‫המתגוררים בדירה בבית קומתיים‪ .‬דיירי השכונה המזרחית‪ ,‬שכונת השלישיות ושכונת החבורה אינם‬ ‫זכאים לדירה חדשה אולם יכולים לשפץ את דירתם‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬נוצר מצב בו את הבתים החדשים‬ ‫מאכלסים משפחות עם ילדים )בגילאי ‪ (+40‬וזוגות ללא ילדים )בגילאי ‪ .(+60‬מאחר שכל היחידות הן‬ ‫בגודל זהה‪ ,‬אין התאמה לצרכים השונים של הדיירים‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫יב‪ .‬התחדשות‬ ‫כיום מתבצעת בנייה של ‪ 10‬יחידות דיור חדשות בשני אתרים באזור הוותיק של הקיבוץ‪ ,‬במקומם של‬ ‫מבני רכבת ישנים משנות ה‪ 40-‬ששימשו כדירות מעבר לצעירים‪ .‬המבנים החדשים חריגים מאד‬ ‫בנפחם ובעיצובם החיצוני ביחס לסביבה הבנויה הסמוכה אליהם‪.‬‬ ‫יג‪ .‬חריגות בנייה‬ ‫חריגות בנייה קיימות מפעם לפעם‪ ,‬הן בבנייה חדשה והן בשיפוץ‪ .‬עיקר החריגות כוללות חריגה משטח‬ ‫הבנייה המותר‪ .‬במרבית המקרים‪ ,‬למרות ניסיונות מצד מזכירות הקיבוץ וועדת התכנון לטפל‬ ‫בחריגות הבנייה‪ ,‬הן מקבלות הכשר בדיעבד‪ ,‬לאחר סיום הבנייה )ראה פירוט בסעיף העוסק בתהליך‬ ‫התכנון(‪.‬‬ ‫יד‪ .‬פרצלציה‬ ‫כל התב"עות‪ ,‬החל משנת ‪ ,2001‬כוללות תכנית בינוי בה מסומנים מגרשים‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬בוצעה מדידה‬ ‫של המגרשים בשטח‪ .‬בקיבוץ לא בוצע שיוך נכסים ומהלך שכזה אינו מתוכנן או מקודם כיום‪.‬‬ ‫טו‪ .‬תהליך התכנון‬ ‫מזכיר הקיבוץ‪ ,‬טוען כי בתהליך התכנון נעשה ניסיון לשמור על שטחים ציבוריים פתוחים ורציפים‪,‬‬ ‫ושמירה על תנועת רכב היקפית בלבד‪ .‬לטענתו‪ ,‬הגבלת השטח המיועד למגורים שנקבע בתמ"א ‪35‬‬ ‫מחייב פינוי ובנייה במרכז הקיבוץ‪ .‬הדיון התכנוני נערך במסגרת ועדת התכנון בלבד‪ .‬התכניות‬ ‫מפורסמות לעיון החברים‪ ,‬ומוצגות בחדר האוכל‪ ,‬אולם להצגה זו לא נלווים דברי הסבר ומפגש עם‬ ‫חברי הקיבוץ‪ .‬הדיון הציבורי בנושא השיכון עוסק בעיקר בהשוואת פערים‪ ,‬בזכאות לדירות ובמלאי‬ ‫דירות המעבר ודירות הקבע הקיים‪ .‬הדיון נערך במזכירות הקיבוץ‪ ,‬בוועדת התכנון ובוועדת השיכון‬ ‫וההחלטות המתקבלות בדיונים אלו מובאות לאישור האסיפה )מזכיר הקיבוץ‪ ,‬ריאיון‪.(9.9.2010 ,‬‬ ‫מאייקה יפה‪ ,‬חבר הקיבוץ שחקר את התפתחות מבני המגורים בקיבוץ כחלק מתהליך הכנת תכנית‬ ‫המתאר החדשה ושימש כמזכיר הקיבוץ בשנות ה‪ ,90-‬טוען כי תהליך התכנון בקיבוץ מאופיין בתהליך‬ ‫של פריצת גבולות וריאקציה‪ .‬לדבריו בשנת ‪ ,1994‬עם הקמת השכונה המזרחית‪ ,‬הקיבוץ מיישר קו עם‬ ‫חלום הבורגנות הקלאסי של החברה הישראלית ובונים לראשונה בית דו‪-‬משפחתי צמוד קרקע עם גג‬ ‫רעפים אדום‪ .‬שטח הדירה עולה ל‪ 90-‬מ"ר‪ .‬הבנייה מעוררת תגובה ריאקציונרית של ביקורת ופחד‪,‬‬ ‫ובבנייה שלאחר מכן מקטינים את שטח הדירות‪ ,‬בהתאם לטענה של ממלאי התפקידים שיש לחזור‬ ‫אל "והצנע לכת"‪ .‬אל המודל של הבית הדו‪-‬משפחתי עם גג הרעפים חוזרים שוב רק בשנת ‪ ,1998‬עם‬ ‫הקמת שכונת תמר )יפה‪ ;2010 ,‬ריאיון‪.(27.5.2010 ,‬‬ ‫במקביל‪ ,‬מתעורר במשנה תוקף שיח ההפרטה בקיבוץ‪ .‬רוחות ההפרטה ברמת יוחנן נבלמות בעוצמה‪,‬‬ ‫כתוצאה מחרדה גדולה מההפרטה‪ .‬חרדה זו אינה אידאולוגית דווקא‪ ,‬אלא נובעת יותר מהחשש‬ ‫משינוי סדרי החיים ואי הוודאות שבכך‪ .‬ביחס לדיור ממשיכים בקידום קו שוויוני בקיבוץ ומפתחים‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪13‬‬ ‫תקנון לצמצום פערים המגדיר מחדש את סטנדרט הדיור כבית דו‪-‬משפחתי‪ ,‬גג רעפים‪ ,‬גינה‪ ,‬שטח‬ ‫רצפה ‪ 100‬מ"ר‪.‬‬ ‫בסוף שנות ה‪ 90-‬נפרץ איסור הבנייה הפרטית‪ .‬מתקבלת כנורמה סגירת מרפסות פרטית‪ ,‬ומותרת‬ ‫תוספת פרטית לדירה קיימת בתיאום עם גורמי התכנון בקיבוץ‪ .‬בדיעבד‪ ,‬הנורמה מעוגנת גם‬ ‫בהחלטות הקיבוץ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2001‬מוקמת שכונת הזית‪ ,‬המהווה ביצוע למופת של תקנון הבנייה ומוקמים בתים בשטח ‪105‬‬ ‫מ"ר‪ .‬אולם‪ ,‬הקמת שכונת התאנה בשנת ‪ 2003‬פורצת את התקנון הקיים‪ .‬במקביל‪ ,‬המערכת‬ ‫הקיבוצית מפסיקה לנסות להתמודד עם מקורות מימון חוץ קיבוציים‪ ,‬וחברים שיש להם מקורות‬ ‫כאלו אינם חוששים יותר להראות זאת‪ .‬מותרת החזקת רכב פרטי‪ ,‬נסיעות לחו"ל פרטיות‪ ,‬בנייה‬ ‫פרטית ועוד‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬החברים שבונים בשכונת תאנה מחזיקים בתפקידי ניהול בקיבוץ ובתפקידים‬ ‫מקצועיים בתחום הבניין והם מובילים מהלך לפיו הקיבוץ יבנה את כל הדירה )כולל החלקים‬ ‫שאמורים להיות בבנייה פרטית( ובגמר הבנייה תיערך התחשבנות – הקיבוץ ישלם את חלקו והחבר‬ ‫ישלים את מחיר תוספת המטרים הבנויים‪ .‬בגמר הבנייה הסתבר שנבנו בתים בשטח של ‪ 210‬מ"ר‪,‬‬ ‫חריגה מוחלטת מהתקנון ומהתב"ע‪ .‬לבד מכך מסתבר שעלות הבנייה הפרטית בצורה זו היא קטנה‬ ‫מאד‪ ,‬כך שהקיבוץ למעשה סבסד את הבנייה הפרטית‪.‬‬ ‫פורצת סערה כללית ומוחלט לשנות את הסטנדרט – מותרת בנייה עד ‪ 170‬מ"ר‪ ,‬מתוכם ‪ 60‬מ"ר‬ ‫בבנייה פרטית‪ ,‬בתמחור הוגן‪ .‬כיום‪ ,‬הקיבוץ בונה את המעטפת גם לקומה ה‪.2-‬‬ ‫אדריכל ערן מבל‪ ,‬מתכנן תכנית המתאר של הקיבוץ ומתכנן התב"עות המאושרות השונות של הקיבוץ‬ ‫טוען כי ברמת יוחנן החברים חזקים מהאגודה והם מכתיבים את הטון בנושא הבנייה למגורים‪ .‬הדבר‬ ‫מתבטא בחוסר התאמה בין יחידות דיור צמודות‪ ,‬עירוב סגנונות וחומרי בנייה באותם מבנים‪ ,‬עירוב‬ ‫סוגי גגות‪ ,‬חומרי חיפוי‪ ,‬גוונים וחלונות גג‪ ,‬והחמור מכל – בנייה בנפחים הזרים ליישוב )הכפלה‬ ‫ושילוש נפחי בנייה( תוך פגיעה קשה בסביבה‪ .‬ברגע שהקיבוץ החל להקפיד על בנייה מרוכזת‪ ,‬נוצרו‬ ‫תוצאות נעימות‪ ,‬אחידות‪ ,‬מונוטוניות והרמוניות בשכונה‪ .‬לדבריו‪ ,‬לבד מן הבנייה המרוכזת חובה‬ ‫שיהיו תקנונים קשיחים ומפורטים שיגדירו את חומרי הבנייה‪ ,‬הנפחים‪ ,‬הגמרים וכדומה )מבל‪,‬‬ ‫ריאיון‪.(1.7.2010 ,‬‬ ‫תכנית המתאר החדש לרמת יוחנן הופקדה בתאריך ‪ 15.9.2009‬ומבוססת על תכנית האב למועצה‬ ‫אזורית גוש זבולון המשותפת לקיבוצים רמת יוחנן‪ ,‬אושה וכפר מכבי‪ .‬מטרת התכנית היא עריכת‬ ‫תכנית עדכנית לקיבוץ רמת יוחנן המאפשרת הרחבה לקיבולת המרבית על‪-‬פי תמ"א ‪ ,35‬הרחבת אזור‬ ‫התעשייה ואזור מבני המשק‪ ,‬תכנון מערכת דרכים חדשה‪ ,‬קביעת מערכת שטחים פתוחים ואזור‬ ‫למוסדות ציבור‪ .‬התכנית מציעה הרחבת אזור המגורים עד ‪ 400‬יחידות דיור לחברים ועוד ‪ 100‬יחידות‬ ‫דיור קטנות עד ‪ 55‬מ"ר סך הכל‪ .‬הוועדה המחוזית קובעת בהערותיה לתכנית כי רצף השבילים‬ ‫הציבוריים הקיימים בתחום הוותיק של הקיבוץ ישמרו כיעוד וכי השכונה החדשה תראה חיבור פיזי‪,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫בשבילי הולכי רגל וחיבורם לשבילי הולכי הרגל הקיימים ביישוב הוותיק‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪14‬‬ ‫פרוטוקול הוועדה המחוזית מחוז צפון מתאריך ‪ 15.9.2009‬ע' ‪ ,8‬אוחזר בתאריך ‪ 19.2.2011‬מאתר משרד הפנים‬ ‫‪http://mavat.moin.gov.il/MavatPS/Forms/SV4.aspx?tid=4&pid=3075024‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫ניתוח המבנה האדריכלי של בתי המגורים‬ ‫א‪ .‬שטח הדירה במ"ר‬ ‫שטח הרצפה של יחידות הדיור שנבנו לאחר שנת ‪ 2000‬עומד על ‪ 170‬מ"ר‪ .‬שכונת תאנה‪ ,‬שנבנתה בשנת‬ ‫‪ 2003‬מהווה חריג מבחינת גודל יחידות הדיור‪ ,‬שעומד על כ‪ 200-‬מ"ר ליחידה‪ .‬שטח הרצפה המקורי‬ ‫של הדירות שנבנו בשנות ה‪ 80-‬עומד בדרך כלל על ‪ 80‬מ"ר‪ .‬בחלק מדירות אלו בוצע שיפוץ במהלך‬ ‫שנות ה‪ 90-‬שהגדיל את שטחן ל‪ 105-‬מ"ר‪ .‬שטח דירות שנבנו בשנות ה‪ 90-‬עומד בדרך כלל על ‪ 105‬מ"ר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מספר קומות‬ ‫הבנייה החדשה משנת ‪ 2003‬ואילך היא של צמודי קרקע דו‪-‬משפחתיים‪ ,‬כל יחידת דיור כוללת שתי‬ ‫קומות‪ .‬צמודי הקרקע שנבנו בין ‪ 2003-1992‬כללו במקור קומה אחת בלבד‪ .‬במרבית הדירות נערכו‬ ‫שיפוצים במסגרתם נוספה קומה שניה לבית המגורים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מבנה פנימי‬ ‫בתי המגורים החדשים כוללים ארבעה חדרי שינה וסלון‪ ,‬חדר שירותים ורחצה צמוד לחדר השינה של‬ ‫ההורים‪ ,‬חדר שירותים ורחצה נוסף‪ ,‬שירותי אורחים‪ ,‬מטבח פתוח לסלון‪ ,‬מרפסת קדמית‪ ,‬מרפסת‬ ‫אחורית ומרפסת בקומה העליונה ‪.‬‬ ‫איור ‪ :4‬תכנית קומת קרקע טיפוסית‪ ,‬צמוד קרקע דו‪-‬משפחתי‬ ‫בית מגורים צמוד קרקע דו‪-‬משפחתי ‪ -‬שטח ‪ 170‬מ"ר‪ 2 ,‬קומות‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪15‬‬ ‫ד‪ .‬מיקום ומספר הכניסות למבנה‬ ‫הכניסות לדירות החדשות ממוקמות בחזית הבית‪ ,‬זו לצד זו‪ ,‬כאשר לכל יחידת דיור מובילה מדרכה‬ ‫נפרדת המשמשת אותה בלבד‪ .‬מיקום זה מאפשר מבטים וקשר בין יחידות הדיור הצמודות‪.‬‬ ‫איור ‪ : 5‬מיקום כניסות סמוכות לבית המגורים‬ ‫ה‪ .‬עיצוב חיצוני ופנימי‪ ,‬מבנה שלד ייחודי‬ ‫בבניית בית חדש לא ניתן לשנות את מעטפת בית המגורים אולם ניתן לשנות את מיקום‪ ,‬גודל ועיצוב‬ ‫החלונות והכניסות בבית‪ .‬בשיפוץ בית קיים לא קיימות הנחיות ומגבלות על תכנון הבית מלבד הגבלת‬ ‫שטח הרצפה ל‪ 170-‬מ"ר והגבלת התכסית )שטח הקומה הראשונה( ל‪ 130 -‬מ"ר‪.‬‬ ‫בבנייה חדשה בתי המגורים שומרים על צביון חיצוני אחיד אולם נפחי הבנייה עדיין גדולים מאד‪.‬‬ ‫בשיפוץ בתי המגורים מתאפיינים בסגנונות שונים ללא שמירה על קו מקשר וצביון אחיד‪ .‬חוסר‬ ‫התאמה בין יחידות דיור צמודות‪ ,‬עירוב סגנונות וחומרי בנייה באותם מבנים‪ ,‬עירוב סוגי גגות‪,‬‬ ‫חומרי חיפוי‪ ,‬גוונים וחלונות‪ .‬הבתים מאופיינים בריבוי חלונות בגדלים שונים ובצורות שונות‪ .‬מספר‬ ‫ומיקום החלונות והפתחים שונה בין יחידות דיור סמוכות‪.‬‬ ‫הבנייה החדשה מאופיינת במבנה שלד קופסתי פשוט‪ ,‬ללא אלמנטים עיצוביים חיצוניים‪ ,‬וללא חלוקה‬ ‫של נפח בית המגורים למספר חלקים‪ .‬הואיל ועד שנת ‪ 2003‬הבנייה החדשה כללה קומה אחת בלבד‪,‬‬ ‫הדיירים הרחיבו את בית המגורים והוסיפו קומה עליונה באופן פרטי‪ .‬תוספת הקומה בוצעה בדרך‬ ‫כלל תוך ניצול גובה גג הרעפים ובניית קירות ניצבים לו‪.‬‬ ‫ו‪ .‬חללים שאינם בשימוש‬ ‫ממדיהם הגדולים של הבתים יוצרים חללים רבים שאינם בשימוש כדוגמת מרפסות וחדרי שינה‬ ‫בקומה העליונה‪ .‬במרבית הדירות שנסקרו סיפרו הדיירים כי המרפסת בקומה העליונה אינה‬ ‫בשימוש‪ .‬בחלק מן הדירות‪ ,‬בעיקר באלו בהן מתגוררים זוגות ותיקים ללא ילדים‪ ,‬חדרי השינה‬ ‫הנוספים משמשים כחדר עבודה וחדרי אורחים‪ .‬חדרי האורחים אינם בשימוש יומיומי ומשמשים‬ ‫ללינת הילדים שעזבו את הקיבוץ ומשפחותיהם‪ ,‬כשאלו מגיעים לביקור בסוף השבוע‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫ז‪ .‬עיצוב גינה‪ /‬חצר‬ ‫הגינה הפרטית מאופיינת במשטחי דשא וגודלה נרחב יחסית‪ .‬הגינה מופרדת מן השטח הציבורי על ידי‬ ‫גדר או צמחיה החוסמת מבט לתוכה‪ .‬הגינה האחורית כוללת בדרך כלל דשא‪ ,‬ומופרדת מיחידת‬ ‫הדיור הסמוכה באמצעות צמחיה‪ .‬הגינה הקדמית כוללת בדרך כלל צמחיה מסוגים שונים‪.‬‬ ‫ח‪ .‬חיפוי חיצוני‬ ‫החיפוי החיצוני מוגבל בתקנון הבנייה של הקיבוץ לצבע לבן‪ ,‬קרם בהיר‪ ,‬אוקר בהיר או צהבהב בהיר‪.‬‬ ‫קירוי מבנה עם גג רעפים מוגבל לצבע אדום‪-‬כתום בלבד‪ .‬בפועל‪ ,‬בדירות משופצות‪ ,‬קיימים גם מספר‬ ‫גוונים נוספים‪.‬‬ ‫תמונה ‪ :4‬התפתחות מבני המגורים‪ ,‬קיבוץ רמת יוחנן‬ ‫‪5‬‬ ‫התפתחות מבני המגורים – בשנת ‪ 2001‬הבנייה כוללת קומה אחת בלבד‪ .‬במהלך השנים המבנים משופצים בתוספת‬ ‫קומה באמצעות "קוקיות"‪ .‬שכונות המגורים שנבנות לאחר מכן כוללת קומה שנייה וקוקיות‪ ,‬הנבנות במהלך בניית‬ ‫הבית‪ ,‬בניגוד לתקנון הבנייה‪ .‬חריגות הבנייה מקבלות הכשר בהמשך‪ ,‬כאשר שכונות המגורים המאוחרות יותר‬ ‫מתוכננות ונבנות בשתי קומות‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מקור‪ :‬יפה )‪ (2010‬התפתחות שטחי המגורים ברמת יוחנן ‪ ,2011-1932‬נספח לתב"ע החדשה של רמת יוחנן‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪17‬‬ ‫תמונה ‪ :5‬בית מגורים דו‪-‬משפחתי‬ ‫שתי הדירות עברו שיפוץ‪ ,‬ללא התאמה בצבע החיפוי החיצוני ובצבע גג הרעפים‪.‬‬ ‫ללא התאמה במיקום ובגודל הפתחים ובעיצוב הגג והגגונים‪.‬‬ ‫ט‪ .‬חומרי בנייה וגמר‬ ‫עלות חומרי הבנייה והגמר המסופקים על ידי הקיבוץ מוגדר בתקנון הבנייה בצורה מפורטת‪ .‬במרבית‬ ‫בתי המגורים הדיירים עושים שימוש בחומרי גמר יקרים יותר וממנים את הפרש העלויות מכיסם‪.‬‬ ‫י‪ .‬דלת כניסה‬ ‫במרבית בתי המגורים החדשים והמשופצים קיימת דלת כניסה מעוצבת וייחודית‪ .‬זאת בניגוד לבתי‬ ‫המגורים הוותיקים‪ ,‬בהם נעשה שימוש בדלת עץ פשוטה ודלת רשת‪.‬‬ ‫יא‪ .‬עיצוב ותכנון אישי‬ ‫בבנייה חדשה‪ ,‬תקנון הבנייה אינו מאפשר שינוי של המעטפת החיצונית אולם כל דייר יכול לשנות את‬ ‫העיצוב הפנימי כרצונו‪ ,‬לרבות שינוי מיקום חדרים רטובים )מטבח וחדרי רחצה(‪ .‬מלבד זאת ניתן‬ ‫לשנות את מיקום הכניסה לבית‪ .‬בכל דירות המגורים שנסקרו הדיירים שינו את החלוקה הפנימית‬ ‫בהתאם לצורכיהם‪ .‬עיצוב הפנים של חלל המגורים והמטבח מושקע וכולל אלמנטים בעלי נוכחות‬ ‫כדוגמת קירות מחופי אבן‪ ,‬חלל כפול‪ ,‬תקרת עץ‪ ,‬גופי תאורה גדולים‪ ,‬איים במטבח‪ ,‬קולטי אדים ועוד‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫תמונה ‪ :6‬שינויים בעיצוב דלת הכניסה לבית המגורים‬ ‫דלת כניסה פשוטה בעיצוב סטנדרטי – שכונת הזית‪1998 ,‬‬ ‫דלת כניסה בעיצוב ייחודי – שכונת הדס‪2010 ,‬‬ ‫יב‪ .‬קשר לדירה הסמוכה‬ ‫תכנון בית המגורים הטיפוסי בבנייה החדשה מנסה להקנות פרטיות רבה ככל האפשר באמצעות קיר‬ ‫המפריד בין המרפסות האחוריות ויצירת שביל גישה נפרד לכל דירה בחזית הקדמית‪ .‬בחלק מבתי‬ ‫המגורים‪ ,‬ההפרדה בין המרפסות האחוריות ממשיכה גם אל המדשאה האחורית באמצעות קירות‬ ‫בנויים או צמחיה‪.‬‬ ‫הסטת הכניסה‬ ‫לחזית הצדית‬ ‫כניסה מקורית‬ ‫תמונה ‪ :7‬שינוי במיקום הכניסה לאחר שיפוץ והרחבת בית מגורים קיים‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪19‬‬ ‫תמונה ‪ :8‬אופן חציצה בין יחידות דיור סמוכות בחצר האחורית‬ ‫הפרדה בין החצרות האחוריות בקיר בנוי‪ ,‬שיפוץ ‪2008‬‬ ‫מדשאה אחורית משותפת ללא חציצה לשתי דירות‬ ‫צמודות‪ ,‬בנייה חדשה ‪2010‬‬ ‫יג‪ .‬מימון הבנייה‬ ‫סל דירה מרבי‪ ,‬כלומר שיעור השתתפות הקיבוץ במימון הבנייה‪ ,‬עומד על כ‪ 400-‬אלף מעבר לכך‬ ‫הדיירים מוסיפים מכיסם בהתאם לרצונם וליכולתם הכלכלית‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫תמונה ‪ :9‬דוגמאות לעיצוב אישי של חלל המגורים המרכזי‬ ‫עיצוב אישי של חלל המגורים המרכזי – ניסיון לביטוי אישי )לפי דברי הדיירים( וליצירת חלל מרשים ובעל נוכחות‪.‬‬ ‫השקעה רבה באלמנטים עיצוביים כדוגמת אי במטבח‪ ,‬קולט אדים‪ ,‬קורות פלדה‪ ,‬גופי תאורה‪ ,‬פרופיל בלגי‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪21‬‬ ‫קיבוץ נען‬ ‫קיבוץ נען נוסד בשמחת תורה בשנת ‪ 1930‬בשפלה‪ ,‬כ‪ 5-‬ק"מ מזרחית לרחובות‪ .‬מקימיו עלו על הגבעה באזור‬ ‫הכפר הנטוש נענה‪ ,‬כשלרשותם ‪ 243‬דונם של קרקע שנרכשה מהקרן הקיימת לישראל‪ .‬בעבר השתייך לקיבוץ‬ ‫המאוחד וכיום לתנועה הקיבוצית‪.‬‬ ‫אוכלוסיית הקיבוץ מונה כיום כ‪ 1,200-‬תושבים מהם כ‪ 850-‬חברים‪ 250 ,‬ילדים וכ‪ 100-‬תושבים בני רשות‪.‬‬ ‫כיום אין כמעט עזיבה של צעירים מהקיבוץ‪ ,‬מה שאומר שישנן משפחות צעירות רבות וילודה יחסית גבוהה‪.‬‬ ‫עובדה זו משפיעה על היצע הדיור המתאים למשפחות‪ ,‬הנמצא במחסור כבד בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫עם השנים נסמכה כלכלת הקיבוץ בעיקר על מפעל מוצרי ההשקיה "נען‪-‬דן"‪ ,‬המייצר טפטפות וממטירים‬ ‫לחקלאות ולנוי המשווקים בכל רחבי העולם‪ .‬בשנת ‪ 2007‬רכש הקונצרן ההודי "ג'יין" ‪ 50%‬מן הבעלות על‬ ‫המפעל‪ .‬כמו כן הושתתה הכלכלה על ענפי החקלאות ‪ -‬גידולי שדה‪ ,‬מטעים‪ ,‬רפת ולול‪ .‬במרוצת השנים‪ ,‬עם‬ ‫הירידה בקרנה של החקלאות‪ ,‬נסגר ענף הלול‪ ,‬הרפת הועברה לקיבוץ שובל )בשותפות( וכן המטעים הוחכרו‬ ‫לחברה חיצונית‪ .‬מספר חברי הקיבוץ המועסקים בחקלאות ירד בצורה ניכרת וכיום חלק גדול מן החברים‪,‬‬ ‫יותר מ‪ ,250-‬הינם עובדי חוץ )שכירים במקומות עבודה מחוץ לקיבוץ(‪ 125 ,‬עובדים במפעל והשאר עובדים‬ ‫בענפי המשק השונים‪.‬‬ ‫בפברואר ‪ 2005‬הוחלט ברוב קולות כי נען תעבור שינוי מקיף הכולל הפרטה ומעבר מתקציב השווה לכולם‬ ‫למודל של השתכרות דיפרנציאלית‪ .‬מלבד זאת קיימת רשת ביטחון פנימית התומכת בבעלי הצרכים המיוחדים‬ ‫ובחברים הזקוקים לדמי אבטלה‪ .‬בכך הצטרפה נען לזרם הקיבוצים המתחדשים‪ .‬בין השירותים שנשארו‬ ‫עדיין משותפים ומסובסדים על ידי הקהילה ניתן למנות את החינוך )‪ 50%‬ממומן ממסים משותפים ו‪50%-‬‬ ‫מכיסו הפרטי של החבר(‪ ,‬תרבות‪ ,‬טיפולי שיניים‪ ,‬בריכת שחיה ומגרשי ספורט ועוד‪.‬‬ ‫הבנייה למגורים בקיבוץ נען‬ ‫בעבר‪ ,‬בעידן הלינה המשותפת )עד לסוף שנות ה‪ ,(70-‬דירות הקבע של חברי הקיבוץ הורכבו מחדר שינה אחד‪,‬‬ ‫סלון ומטבח קטן‪ .‬עם המעבר ללינה המשפחתית נוצר צורך להגדיל את הדירות הקיימות כדי שיוכלו להלין‬ ‫בהן את הילדים וכן לבנות דירות חדשות וגדולות יותר למשפחות הצעירות‪ ,‬בהן יוכלו כבר לשכן משפחות עם‬ ‫ילדים‪ .‬כיום ניתן לאפיין שני סוגים עיקריים של מבני מגורים בקיבוץ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הדירות הישנות שנבנו עד לאמצע שנות ה‪ 70-‬ושבמקורן היו דירות שיועדו לזוגות שילדיהם ישנו בבית‬ ‫הילדים‪ .‬לאחר המעבר ללינה המשפחתית דירות אלה הוגדלו ‪ -‬לחלקן הוסף חדר שינה קטן וחלקן‬ ‫נשארו עם חדר שינה אחד‪ .‬הן מוגדרות כיום כ"דירות מעבר"‪ .‬מיעוטן מאוכלסות עדיין בידי חברים‬ ‫מבוגרים )רובם מעל גילאי ‪ (80‬ורובן מאוכלסות על ידי חברים צעירים ‪ -‬רווקים וכן זוגות עם ילד‬ ‫אחד‪ .‬שטחן הבסיסי של דירות אלה נע בין ‪ 55-44‬מ"ר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪22‬‬ ‫דירות קבע ‪ -‬נבנו החל מסוף שנות ה‪ .70-‬עד אמצע שנות ה‪ 80-‬נבנו בדגם של קומתיים )מבנים בני שתי‬ ‫קומות בעלות ארבע יחידות דיור( ובמרוצת ‪ 25‬השנים האחרונות בדגם של קומה אחת‪ .‬אלה אוכלסו‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫על פי תור שנקבע בהתאם לוותק החברים בקיבוץ‪ .‬השטח הסטנדרטי של דירה מסוג זה נע סביב ‪90-‬‬ ‫‪ 80‬מ"ר‪ ,‬ורובן כוללות חדר ילדים אחד גדול )שניתן לפצל לשני חדרים(‪ .‬הקיבוץ דאג להוסיף חדר‬ ‫ילדים למשפחות בנות ארבעה ילדים ומעלה‪ .‬עם הזמן רוב דירות אלה שופצו והורחבו‪ ,‬אם על ידי‬ ‫הקיבוץ )הרחבת מטבחים בדירות הקומתיים( ואם על ידי החבר ובמימונו הפרטי‪ .‬כיום שטחן של רוב‬ ‫הדירות האלה עולה על ‪ 90‬מ"ר‪ ,‬כאשר את מרבית ההרחבות מבצעים החברים על חשבונם‪ .‬בשכונות‬ ‫המגורים החדשות יותר )אלה שנבנו בעשור האחרון( הקיבוץ מימן את הבנייה הסטנדרטית וכל חבר‬ ‫שהיה מעוניין בתוספת או בשינוי כלשהי של התוכנית מימן זאת מכיסו הפרטי‪.‬‬ ‫כחלק מתהליכי השינוי שהקיבוץ עבר בשנים האחרונות הוחלט כי כל בנייה של שכונת מגורים חדשה תמומן‬ ‫מעתה והלאה ברובה המכריע על ידי החברים‪ .‬עד לשינוי‪ ,‬הקיבוץ מימן את בניית השיכונים החדשים‪ ,‬וכיום‬ ‫הוא מממן רק כ‪ 15%-‬מעלות ההקמה של השיכון‪ .‬חבר המעוניין לעבור לשיכון חדש נדרש להשקיע בכך סכום‬ ‫לא מבוטל של כמה מאות אלפי שקלים‪.‬‬ ‫בארבע השנים שעברו מאישור השינוי מנסה נען לקדם את עניין שיוך הדירות לחברים )רישום הדירות על שם‬ ‫החברים בטאבו(‪ .‬הקושי הבירוקרטי הכרוך בביצוע‪ ,‬וכן העלויות הגבוהות הצפויות של תהליך זה הביאו את‬ ‫נען‪ ,‬בדומה לקיבוצים מופרטים אחרים‪ ,‬לקדם שיוך דירות פנימי )"שיוך חוזי"(‪ .‬על פי ההצעה‪ ,‬שאושרה‬ ‫בקיבוץ בחודשים האחרונים‪ ,‬יוכל חבר להוריש את דירתו ליורשיו )שחייבים להיות חברי קיבוץ( ואף למכור‬ ‫את דירתו )לקיבוץ או לחבר אחר לו אין דירה( והכול במסגרת פנים‪-‬קיבוצית‪ .‬כיום עמלים גורמי הקיבוץ על‬ ‫עריכת שמאות לדירות והכנת טבלאות זכאות של חברים על מנת ליישם את השיוך הפנימי ולקיים אותו‬ ‫הלכה למעשה‪.‬‬ ‫תקנון השיכון והמגורים בקיבוץ נען‬ ‫תקנון מגדיר את הקריטריונים לפיהם נקבע סדר המעבר לשיכון קבע‪ .‬לכל משק בית ניתן ניקוד המורכב כך‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫עבור כל שנת ותק בקיבוץ יינתנו ‪ 5‬נקודות;‬ ‫‪‬‬ ‫כל שנת גיל תזכה בנקודה אחת;‬ ‫‪‬‬ ‫ניקוד עבור ילדים ‪ -‬ילד ראשון מזכה ב‪ 3-‬נקודות‪ ,‬ילד שני ‪ 3 -‬נקודות‪ ,‬ילד שלישי ‪ -‬נקודה אחת‪ .‬מעבר‬ ‫לילד השלישי לא תתווספנה נקודות;‬ ‫‪‬‬ ‫זכויות התור של משק הבית מחושבות על‪-‬פי מרובה הזכויות )הניקוד( מבין בני הזוג‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫למחרת קבלת ההחלטה על בניית שיכון חדש יפורסם סדר התור‪ .‬הקיבוץ יפנה לחברים לפי התור כדי‬ ‫שאלה יחליטו אם הם בוחרים לממש את זכאותם לשיכון החדש או לא‪.‬‬ ‫יש לציין כי חברים רבים שהגיע תורם לבנות את דירת הקבע שלהם בחרו שלא לעשות כן עקב חוסר יכולתם‬ ‫לממן את עלויות הבנייה הגבוהות שאמורות לחול עליהם‪.‬‬ ‫לבד מתקנון דירות הקבע קיים גם תקנון לדירות מעבר‪ .‬התקנון מגדיר עבור כל דירת מעבר בקיבוץ‪ ,‬בהתאם‬ ‫לגודלה ולמספר חדרי השינה שבה‪ ,‬לאיזו משפחה היא מתאימה )בהתאם למספר הילדים(‪ .‬משהתפנתה דירת‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪23‬‬ ‫מעבר כלשהי רכז הדירות פונה למשפחה בגודל הרלוונטי לה יש הוותק המקסימאלי ומציע לה את הדירה )אם‬ ‫למשל מתפנה דירת מעבר המתאימה למשפחה בעלת שני ילדים ‪ -‬מבין כל המשפחות בנות שני הילדים הרכז‬ ‫ייפנה לזו שלמי מבין ההורים יש את הוותק הרב ביותר(‪.‬‬ ‫התקנון השלישי המתייחס לדיור בקיבוץ הוא התקנון לבנייה פרטית‪ .‬תקנון זה מסדיר את ההליכים הנדרשים‬ ‫מחברים המתכוונים לשפץ או להרחיב את דירתם )הקיימת( לפני ביצוע העבודות ותוך כדי העבודות‪ .‬התקנון‬ ‫מחייב את אישור העבודות הן על ידי הוועדה לבנייה פרטית של הקיבוץ והן על ידי וועדת התכנון המקומית‪.‬‬ ‫התקנון נועד כדי ליצור מסגרת אחידה ומחייבת לכלל השיפוצים בקיבוץ וע"מ לשמור על חזות חיצונית אחידה‬ ‫וסבירה וכן את היחסים בין החבר ושכניו לאור ובעקבות השיפוץ‪ .‬התקנון מגדיר בין השאר‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫כל תוספת תועבר לאישור אדריכל תכנית האב של הקיבוץ;‬ ‫‪‬‬ ‫כל שינוי‪ ,‬הרחבה או שיפוץ של דירת החבר הופך לחלק בלתי נפרד מהדירה והינו שייך לקיבוץ‪ ,‬כמו כל‬ ‫שאר הדירה‪ .‬אם יעזוב החבר את דירתו המשופצת ‪ -‬החבר לא יקבל פיצוי כספי על מה שהשקיע בה;‬ ‫‪‬‬ ‫התקנון מגדיר הליכי בוררות בין שכנים שלא מגיעים להסכמות ביחס לשיפוץ;‬ ‫‪‬‬ ‫התקנון מגדיר גודל דירה מרבי כלא יותר מ‪ 160-‬מ"ר‪ ,‬עד ‪ 2‬קומות ונמוך מגובה של ‪ 8‬מ'‪ .‬המרחק‬ ‫המינימלי בין חזית קדמית ואחורית של בתים ‪ 12 -‬מ';‬ ‫‪‬‬ ‫התקנון מפרט הוראות עיצוביות כלליות וחומרי בנייה‪.‬‬ ‫ניתוח המבנה המרחבי של קיבוץ נען‬ ‫א‪ .‬אחידות מבני המגורים‬ ‫שכונות המגורים התפתחו מדרום לצפון‪ ,‬כאשר הן הולכות ומתרחקות ממרכז הקיבוץ‪ ,‬בו ממוקמים מבני‬ ‫הציבור )חדר האוכל‪ ,‬בתי הילדים(‪ .‬בין האזורים הישנים בקיבוץ לבין השכונות החדשות קיימים הבדלים‬ ‫ניכרים הנובעים מצורת המבנים וממספר יחידות הדיור הקיימות בהם ‪ -‬בנייה בשתי קומות לעומת צמודי‬ ‫קרקע‪ ,‬דו‪-‬משפחתי לעומת תלת וארבע משפחתי ומגודל יחידות הדיור ‪ 75 -‬מ"ר באזורים הוותיקים בדירות‬ ‫שלא שופצו לעומת כ‪ 160-‬מ"ר בשכונות החדשות‪ .‬בתוך השכונות קיימת אחידות גבוהה בעיקר בשכונות‬ ‫החדשות‪ ,‬בהן המעטפת החיצונית אינה נתונה לבחירת הדייר‪ .‬לא קיימים הבדלים משמעותיים בין השכונות‬ ‫החדשות בגודל המבנים ובמספר הקומות‪ .‬בתוך השכונות הוותיקות )המיועדות למגורי קבע( לא ניתן להצביע‬ ‫על אחידות של מבני המגורים‪ .‬למרות שהבנייה המקורית הייתה אחידה‪ ,‬שיפוצים שונים שבוצעו באופן פרטי‬ ‫בחלק מהמבנים הביאו ליצירה של מבנים שונים בנפח‪ ,‬בגודל ובעיצוב החיצוני‪ ,‬לרבות ביחידות דיור צמודות‪.‬‬ ‫בבניית בית חדש אין אפשרות כיום לבחירה של דגם הבית‪ ,‬בעתיד יוצעו שלושה דגמים לבחירת הדיירים‪.‬‬ ‫בשכונות ישנות כתוצאה משיפוצים אישיים מתקבלים דגמים שונים ורבים‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫לוח ‪ :2‬נען – מאפייני שכונות המגורים‬ ‫שם‬ ‫השכונה‬ ‫המרפאה‬ ‫בנדס‬ ‫שקמה‬ ‫גנים‬ ‫הדר‬ ‫יכין‬ ‫דקלים‬ ‫צפון‬ ‫שנת‬ ‫בנייה‬ ‫‪1970‬‬‫‪1985‬‬ ‫‪1979‬‬ ‫‪1986‬‬‫‪1989‬‬ ‫‪2004‬‬‫‪2008‬‬ ‫‪2008‬‬‫‪2010‬‬ ‫מס'‬ ‫יחידות‬ ‫דיור‬ ‫בשכונה‬ ‫‪44‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מעבר‬ ‫מעבר‬ ‫מעבר‬ ‫קבע‬ ‫‪40‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫קבע‬ ‫קבע‬ ‫‪75‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪12‬‬ ‫דירת‬ ‫צפיפות‬ ‫יחידות דיור קבע‪/‬‬ ‫מעבר‬ ‫לדונם )נטו(‬ ‫שטח דירה שטח דירה מס'‬ ‫מקורי לפני לאחר שיפוץ קומות‬ ‫שיפוץ )מ"ר( )מ"ר(‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪90-160‬‬ ‫‪90-160‬‬ ‫מס'‬ ‫יחידות‬ ‫דיור‬ ‫במבנה‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫קבע‬ ‫‪160‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫קבע‬ ‫‪160‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ב‪ .‬צפיפות )יחידות דיור לדונם(‬ ‫ניתוח התב"עות המאושרות של הקיבוץ מלמד כי לאורך השנים קיימת ירידה בצפיפות )יחידות דיור‬ ‫לדונם נטו(‪ ,‬כפי שמתואר בספרות )חיוטין וחיוטין‪ ,(2010 ,‬אולם בבנייה החדשה הצפיפות עולה מחדש‬ ‫במידה מועטה‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬ניתן לראות הקטנה של קווי הבניין‪ .‬הצפיפות הגבוהה ביותר היא בשכונות‬ ‫הקומתיים )‪ 4‬יחידות דיור לדונם נטו( ובשכונת הדר )‪ 3‬יחידות דיור לדונם נטו(‪ .‬בשכונת יכין‪ ,‬הכוללת‬ ‫צמודי קרקע דו‪-‬משפחתיים וותיקים הצפיפות יורדת ועומדת על ‪ 2.6‬יחידות דיור לדונם נטו‪ .‬הצפיפות‬ ‫בשכונות החדשות )צפון‪ ,‬דקלים( עומדת על ‪ 2.8‬יחידות דיור לדונם נטו‪ .‬כלומר‪ ,‬הירידה המשמעותית‬ ‫בצפיפות החלה עם המעבר לבניית צמודי קרקע דו‪-‬משפחתיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬בבנייה החדשה‪ ,‬כתוצאה‬ ‫מהחלת סטנדרטים ארציים על התכנון וכתוצאה מהרצון לניצול גבוה של הקרקע‪ ,‬הצפיפות עולה‬ ‫מעט‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מס' יחידות דיור במבנה‬ ‫שכונות הקומתיים כוללות ‪ 4‬יחידות דיור במבנה )‪ 2‬יחידות דיור בקומה(; שכונת הדר כוללת ‪ 4‬יחידות‬ ‫דיור במבנה )חד קומתי(; שכונת יכין כוללת ‪ 2‬יחידות דיור במבנה; השכונות החדשות כוללות ‪2‬‬ ‫יחידות דיור במבנה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מלאי דירות בקיבוץ‬ ‫מגוון הדירות הקיים נובע בעיקר מן הפער בין הבנייה הישנה לחדשה‪ .‬יש לציין כי פער זה הולך‬ ‫ומצטמצם ככל שמשופצות יותר דירות קיימות‪ .‬מאחר שכל הבנייה החדשה כוללת דירות בשטח זהה‪,‬‬ ‫נוצר למעשה מצב בו מגוון הדירות כולל דירות קטנות‪ ,‬המשמשות כדירות מעבר )בשטח של כ‪50-40-‬‬ ‫מ"ר(‪ ,‬ודירות גדולות בלבד‪ ,‬ללא מצב ביניים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬יחס בין שטח בנוי לפתוח‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪25‬‬ ‫ניתוח התפתחות שכונות המגורים על גבי תכנית מדידה מצביע על הקטנה מסוימת במרווחי השטחים‬ ‫הפתוחים בין בנייני המגורים‪ ,‬כתוצאה מהקטנת קווי הבניין והגדלת תכסית המבנים‪ .‬שינויים אלו‬ ‫אינם משמעותיים‪.‬‬ ‫איור ‪ :6‬שטחים פתוחים ובנויים‪ ,‬קיבוץ נען‬ ‫מרחק‬ ‫בין‬ ‫מבנים‬ ‫‪ 14‬מ'‬ ‫שטח קומת‬ ‫קרקע ‪210‬‬ ‫מ"ר )‪2‬‬ ‫יחידות דיור(‬ ‫מרחק‬ ‫בין מבנים‬ ‫‪ 18‬מ'‬ ‫שטח קומת‬ ‫קרקע ‪ 185‬מ"ר‬ ‫)‪ 2‬יחידות דיור(‬ ‫ו‪ .‬יחס בין שטח ציבורי לפרטי‬ ‫שטח המגרשים בכל הקיבוץ עומד על ‪ 350‬מ"ר‪ .‬בשכונות הוותיקות שטח המגרש הוגדר בדיעבד‪,‬‬ ‫בהתאם לתנאי השטח‪ ,‬לכן קיימים הבדלים בשטחי המגרשים השונים‪ .‬הגדרת המגרשים בשטח‬ ‫בולטת יותר בשכונות החדשות‪ ,‬בהן הבנייה רגולרית )בשורות ישרות ומסודרות( והמגרש מוגדר על‬ ‫ידי צמחיה והבדלים טופוגרפיים‪ ,‬כך שנוצר שטח בלתי עביר‪ .‬הגדרת המגרש באמצעות הפרשי‬ ‫מפלסים הנה פועל יוצא של שלב התכנון‪ ,‬בו נקבעים ומוגדרים מגרשים בתכנית הבינוי‪.‬‬ ‫מיקום המדרכות משתנה אף הוא ביחס למבנה ובכך משנה את הגדרת השטח הפרטי והציבורי‪.‬‬ ‫בשכונות הוותיקות המדרכה ממוקמת בסמוך לחזית בית המגורים‪ ,‬כך שהמדשאה בחזית הבית‬ ‫משמשת כשטח ציבורי‪ .‬בשכונות החדשות המדרכה מרוחקת כ‪ 8-‬מטרים מחזית הבית כך שהמדשאה‬ ‫בחזית משמשת כשטח פרטי‪.‬‬ ‫העמדת מבני המגורים והפנייתם זה כלפי זה שונה בין השכונות הוותיקות לחדשות באופן המשפיע על‬ ‫הגדרת השטחים הפרטיים והציבוריים‪ .‬בשכונת הדר ובשכונת גנים מבני המגורים מסודרים‬ ‫באשכולות של ארבעה מבנים סביב שטח פתוח משותף‪ .‬באופן זה נוצר שטח ציבורי סמי‪-‬פרטי‬ ‫המשותף לאשכול המבנים‪ .‬מצב זה דומה לתהליך המתואר בספרות )חיוטין וחיוטין‪ (2010 ,‬של‬ ‫התפתחות תפיסת היררכיית הפרטיות בקיבוץ ויצירת חללים פרטיים למחצה בשנות ה‪.80-‬‬ ‫‪26‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫איור ‪ :7‬מיקום מדרכות בשכונות ישנות וחדשות‪ ,‬קיבוץ נען ‪2011‬‬ ‫באזור הוותיק – מדרכה צמודה לבית )במרחק ‪ 4‬מטר(‪.‬‬ ‫באזור החדש – מדרכות מרוחקות מחזית הבית‬ ‫המדשאה משותפת לשתי שורות המבנים‬ ‫)במרחק ‪ 10‬מטר(‪ ,‬נוצרת מדשאה פרטית‬ ‫א‪ .‬גינון ציבורי‬ ‫בשכונות הוותיקות הגינון הציבורי מאופיין בעצים רבים‪ ,‬שאינם נטועים בצורה רגולרית‪ ,‬ובמדשאות‬ ‫פתוחות‪ .‬העצים נטועים בעיקר בסמוך למדרכות‪ ,‬ויוצרים מעברי הולכי רגל מוצלים‪ .‬בשכונות‬ ‫החדשות הנוי הציבורי מאופיין במדשאות שתחומות על ידי צמחיה רגולרית‪ ,‬המאפשרת מעבר רק‬ ‫בחזית הבית‪ .‬המעבר אינו רציף מאחר שהבתים מוקפים במסלעות ועליהן צמחיה‪ .‬באופן זה השטחים‬ ‫הפתוחים הצמודים למבנה המגורים הופכים לשטחים פרטיים בפועל‪.‬‬ ‫תמונה ‪ :10‬גינון ציבורי ונטיעות בשכונות חדשות‪ ,‬קיבוץ נען‪2011 ,‬‬ ‫שכונת דקלים )חדשה( – נטיעת צמחיה להפרדה מהדירה‬ ‫שכונת שקמה )ותיקה( – צמחיה צמודה לבית המותירה‬ ‫הצמודה‬ ‫מדשאה פתוחה‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪27‬‬ ‫תמונה ‪ :11‬שטח פרטי וציבורי למחצה הנוצר באמצעות הבינוי‬ ‫‪28‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫ב‪ .‬נגישות‬ ‫בכל חלקי הקיבוץ קיימת תשתית של כבישי אספלט המאפשרים כניסת רכב לתוך אזורי המגורים‪.‬‬ ‫את שטח הקיבוץ חוצה כביש בו עוברת תנועה רבה‪ .‬יש לציין כי מדובר בקיבוץ המשתרע על פני שטח‬ ‫רב )שטח היישוב כ‪ 750-‬דונם(‪ .‬גודל השטח מעודד תנועה ברכב בתוך הקיבוץ‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חניה‬ ‫בחינת שטחי החניה מצביעה על ביזור והקטנה של מגרשי החניה‪ .‬בשכונות החדשות מוקצים שטחים‬ ‫לאורך כבישי הגישה בצמוד לאזורי המגורים‪ .‬זאת בהשוואה לשני מגרשי חניה מרכזיים באזור מבני‬ ‫הציבור של הקיבוץ שבהם כ‪ 100-‬מקומות חניה‪ .‬בפועל ניתן לראות חניה לאורך כל הכביש המרכזי‬ ‫החוצה את הקיבוץ‪ ,‬גם לא במקומות מוסדרים‪ .‬מדובר בקיבוץ הכולל תושבים רבים )כ‪1,200-‬‬ ‫תושבים(‪ .‬גודל האוכלוסייה מביא למספר רב של כלי רכב ולדרישה לחניה‪ .‬בתכנית האב מתוכננת‬ ‫חניה משלושה סוגים‪ :‬במקבצים שכונתיים‪ ,‬לאורך דרכים פנימיות ובתוך מגרשי המגורים החדשים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הגירה פנימית‬ ‫עפ"י התקנון‪ ,‬למעבר לבית חדש זכאים חברים צעירים שעדיין לא קבלו דירת קבע‪ .‬חברים ותיקים‬ ‫המתגוררים בדירת קבע אינם זכאים לדירה חדשה אולם יכולים לשפץ את דירתם‪.‬‬ ‫ה‪ .‬התחדשות‬ ‫כיום לא מבוצעת בנייה במסגרת פינוי בינוי‪ ,‬אולם בנייה שכזו מתוכננת בתכנית האב‪ .‬בתכנון‪ ,‬בנייה‬ ‫בשולי הקיבוץ )הריסת מתחם קרוואנים ומגרש הכדורגל( ובמרכזו )איחוד דירות המעבר בשכונות‬ ‫המרפאה‪ ,‬בנדס ושקמה ‪ -‬צמצום מ‪ 4-‬יחידות דיור במבנה ל‪ 2-‬יחידות דיור – ואיחוד דירות הקבע‬ ‫בשכונות הקומתיים – צמצום מ‪ 4-‬יחידות דיור ל‪ 3-‬יחידות דיור במבנה שיחולקו ל‪ 2-‬דירות בקומת‬ ‫הקרקע ואחת בקומה העליונה(‪.‬‬ ‫ו‪ .‬חריגות בנייה‬ ‫על אף קיומן של הנחיות לגבי המעטפת וקווי הבניין‪ ,‬הן לגבי שיפוץ והן לגבי בנייה חדשה‪ ,‬יש חריגות‬ ‫בנייה‪ .‬חריגות אלו אינן מטופלות‪ ,‬אלא אם מתקבלת תלונה מן השכנים‪ .‬חריגות הבנייה בולטות‬ ‫בעיקר בשיפוצי דירות קיימות‪ .‬בבנייה חדשה חריגות אלו כוללות בעיקר פתיחת פתח יציאה נוסף‬ ‫לחצר האחורית והוספת פרגולות ומחסנים‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי בבנייה החדשה הנחיות הבנייה מפורטות‬ ‫יותר וקל יותר לאכוף אותן מאחר שמדובר בבנייה מרוכזת‪ ,‬וכל שטח הדירה ממוצה בעת הבנייה‪.‬‬ ‫ההנחיות העיצוביות לגבי שיפוץ פחות מחמירות ויש קושי רב באכיפתן )ריאיון עם מרכז ועדת התכנון‬ ‫בנען‪.(18.10.2010 ,‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪29‬‬ ‫ז‪ .‬פרצלציה‬ ‫נען נמצאת מזה כשש שנים בתוך תהליך שמטרתו להביא לשיוך דירות לחברים‪ .‬ביוני ‪ 2009‬אושרו‬ ‫בקלפי עקרונות לשיוך דירות במתווה של העברת זכויות ביחידת דיור מהקיבוץ למשפחות חברים‪.‬‬ ‫בהתאם לעקרונות אלו גובשה תכנית בינוי מפורטת הנסמכת על "תכנית האב" שאושרה באסיפה‬ ‫ובקלפי‪ .‬התכנית כוללת‪ :‬חלוקה וסימון מגרשים‪ ,‬הגדרת דירות הקבע וקווי המתאר של כל דירה‪.‬‬ ‫כבישים‪ ,‬חניות וכן את מתחמי שטחי הציבור )מבני ציבור‪ ,‬דירות מעבר‪ ,‬חינוך‪ ,‬בריאות ועוד( וכן‬ ‫שטחי המשק והתעשייה‪ .‬על מנת להגיע לשיוך מגרשים בגודל אחיד גם בחלקו הוותיק של הקיבוץ‪,‬‬ ‫מתוכנן שיפוץ של המבנים הקיימים במתווה של איחוד דירות‪.‬‬ ‫איור ‪ :8‬סימון מגרשי מגורים בחלופות שהוצעו לתכנית האב )מקור‪ :‬אייזן אדריכלים(‬ ‫ח‪ .‬תהליך התכנון‬ ‫לקיבוץ נען תכנית אב מאושרת )‪ ,(2008‬המהווה מסמך פנימי ללא תוקף סטטוטורי מחייב‪ .‬תכנית זו‬ ‫מהווה בסיס לתכנית בינוי הנמצאת בימים אלו בהכנה על ידי אדר' אילן אייזן‪ .‬תכנית הבינוי באה‬ ‫להסדיר מהלך נרחב של בנייה למגורים מאחר שתמ"א ‪ 35‬מגדירה מסגרת של ‪ 600‬בתי אב בלבד‬ ‫לקיבוץ‪ .‬תכנית האב ותכנית הבינוי מבקשות להגדיל ל‪ 800-‬את מספר בתי האב בקיבוץ‪ .‬הואיל‬ ‫ותכנית הבינוי עדיין לא אושרה סטטוטורית בוצעה בשלב זה בנייה בשטחים שהוגדרו למגורים‬ ‫בתכניות קיימות‪ .‬המצב הקיים מאפשר הקמת ‪ 56‬יחידות דיור‪ ,‬מתוכן נבנו ‪ 36‬יחידות דיור בבנייה‬ ‫מרוכזת‪.‬‬ ‫תכנית האב של קיבוץ נען מהווה מסמך מדיניות פנימי הקובע עמדות‪ ,‬מטרות ויעדים‪:‬‬ ‫‪30‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הגדרת אוכלוסיית היעד;‬ ‫פריסת השימושים בקיבוץ – מגורים‪ ,‬שירותי ציבור‪ ,‬שטחים פתוחים;‬ ‫מערך עקרוני של התנועה‪ ,‬הנגישות והחניות;‬ ‫מערך עקרוני של השטחים הפתוחים;‬ ‫עקרונות לשמירה וטיפוח אתרי מורשת;‬ ‫אופי הבנייה ושלבי ביצוע‪.‬‬ ‫תכנית האב גובשה בשנים ‪ 2008-2006‬על ידי משרד אדריכלים חיצוני )אייזן אדריכלים( בליווי צוות‬ ‫עבודה מטעם הקיבוץ‪ .‬תכנית האב מתייחסת למצב של שיוך מגרשים לחברים בעתיד ומשאירה פתח‬ ‫לביצוע השיוך‪ .‬התכנית מאפשרת פיתוח פיסי גמיש‪ ,‬התואם כל החלטה שתתקבל בנושא שיוך‬ ‫מגרשים לחברים‪.‬‬ ‫פריסת שימושי הקרקע ומערך התנועה בתכנית האב‪:‬‬ ‫א‪ .‬מערכת ירוקה – התכנית מבקשת לשמור על מערכת של שטחים פתוחים ירוקים ושבילים‪,‬‬ ‫הנטועה בלב הקיבוץ ומחברת בין המרכז הציבורי‪ ,‬אזורי המגורים‪ ,‬המשק והתעסוקה‪ ,‬תוך יצירת‬ ‫פרוזדורים רציפים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מערך התנועה – התכנית מציעה כביש טבעת היקפי‪ ,‬המקיף את אזורי המגורים ומחבר ביניהם‪.‬‬ ‫אל כביש הטבעת מתחברות דרכים פנימיות המובילות אל מקבצי חניה פנימיים ומגרשי המגורים‪.‬‬ ‫מתוכננת חניה משלושה סוגים‪ :‬במקבצים שכונתיים‪ ,‬לאורך דרכים פנימיות ובתוך מגרשי‬ ‫המגורים החדשים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מגורים – התכנית מציעה שיפוץ מגורים ישנים והקמת מגורים חדשים באמצעות פינוי בינוי‬ ‫ובשטחים חדשים בשולי היישוב‪ .‬כ‪ 100-‬יחידות ישמרו כדירות מעבר בשטח של עד ‪ 55‬מ"ר‪.‬‬ ‫תכנית האב מתייחסת לתכנון האידאולוגי שהנחה את פיתוח הקיבוץ בעבר ומציגה כמה עקרונות‬ ‫שהיוו את בסיס התכנון בקיבוץ נען‪ .‬עקרונות אלו הם‪ :‬החצר כמבטאת את עליונות הקבוצה והשיתוף‬ ‫על פני האדם הפרטי; מיקום מוסדות הציבור המרכזיים‪ ,‬בדרך כלל בעלי הדר ועוצמה‪ ,‬בלב המגורים;‬ ‫המרחב הפתוח‪ ,‬השבילים והנוי – השייכים לכל‪ ,‬ומבליטים את הקולקטיב; בתי מגורים צנועים‬ ‫ונבלעים בחצר‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬במטרות וביעדים שמוצגים בתכנית האב‪ ,‬עקרונות אלו אינם באים לידי‬ ‫ביטוי והתכנית מבקשת לשמור על נען כיישוב בעל אופי כפרי בלבד‪ ,‬ללא זיקה קיבוצית‪ .‬התכנית‬ ‫מבקשת לאמץ את מודל הקיבוץ המתחדש כמתווה לתכנון המבנה הפיסי והתפקודי של הקיבוץ‪ .‬כך‬ ‫למשל‪ ,‬אחד מפתרונות החניה המוצעים בתכנית הוא חניה במגרשי המגורים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬תכנית האב‬ ‫מבקשת אמנם לשמור על מערכת שטחים ירוקים ושבילים בקיבוץ אולם אינה מתייחסת לנושא‬ ‫תכנון הנוף כמרחב פתוח ושוויוני‪ ,‬הצופה ונצפה על ידי כל‪ .‬העבודה על תכנית הבינוי‪ ,‬שהובלה על ידי‬ ‫צוות "תכנון שיוך"‪ ,‬עם האדריכל אילן אייזן‪ ,‬הסתיימה והיא אמורה להיות מוצגת לדיון ואישור‬ ‫ההנהלות ומנהלת השיוך‪ ,‬ולאחר מכן לכלל החברים – הן ברמה הציבורית והן ברמה הפרטנית – מול‬ ‫כל בית אב‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪31‬‬ ‫ניתוח המבנה האדריכלי של בתי המגורים בקיבוץ נען‬ ‫א‪ .‬שטח הדירה במ"ר‬ ‫שטח הרצפה של יחידות דיור שנבנו לאחר שנת ‪ 2000‬עומד על ‪ 160‬מ"ר‪ .‬שטח הרצפה המקורי של‬ ‫הדירות שנבנו מסוף שנות ה‪ 70-‬עד אמצע שנות ה‪ 80-‬עומד על ‪ 84‬מ"ר לפני שיפוץ‪ .‬במהלך השנים כמעט‬ ‫כל הדירות שופצו‪ ,‬על ידי הקיבוץ או באופן פרטי בשנים האחרונות‪ ,‬ומרביתן כיום בשטח ‪ 160‬מ"ר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מס' קומות‬ ‫הבנייה החדשה משנת ‪ 2004‬ואילך היא של צמודי קרקע דו משפחתיים‪ ,‬כל יחידת דיור כוללת שתי‬ ‫קומות‪ .‬צמודי הקרקע שנבנו בין ‪ 1979-2004‬כללו במקור קומה אחת בלבד‪ .‬דירות אלו מיועדות‬ ‫לשיפוץ )שנערך כבר בחלקן( במסגרתו תיבנה קומה שניה לבית המגורים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מבנה פנימי‬ ‫בתי המגורים החדשים כוללים ארבעה חדרי שינה וסלון‪ ,‬חדר שירותים ורחצה צמוד לחדר השינה של‬ ‫ההורים‪ ,‬עוד חדר שירותים ורחצה‪ ,‬שירותי אורחים‪ ,‬מטבח פתוח לסלון‪ ,‬מרפסת קדמית ומרפסת‬ ‫בקומה העליונה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מיקום ומספר הכניסות למבנה‬ ‫הכניסות לדירות החדשות ממוקמות בחזית הבית‪ ,‬זו לצד זו‪ ,‬כאשר לכל יחידת דיור מובילה מדרכה‬ ‫נפרדת המשמשת אותה בלבד‪ .‬מיקום זה מאפשר מבטים וקשר בין יחידות הדיור הצמודות‪.‬‬ ‫איור ‪ :9‬מיקום כניסות סמוכות לבית המגורים‬ ‫‪32‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫ה‪ .‬עיצוב חיצוני ופנימי‬ ‫בבניית בית חדש לא ניתן לשנות את מעטפת בית המגורים אולם ניתן לשנות את מיקום‪ ,‬גודל ועיצוב‬ ‫החלונות‪ .‬לא ניתן לשנות את מיקום הכניסות‪ .‬בשיפוץ בית קיים לא קיימות הנחיות ומגבלות על‬ ‫תכנון הבית לבד מהגבלת שטח הרצפה ל‪ 160-‬מ"ר והגבלת המרחק המינימלי מן הבית השכן ל‪12-‬‬ ‫מ"ר‪.‬‬ ‫בבנייה חדשה בתי המגורים שומרים על צביון חיצוני אחיד אולם נפחי הבנייה עדיין גדולים מאד‪.‬‬ ‫שיפוץ בתי המגורים מתאפיינים בסגנונות שונים‪ ,‬ללא שמירה על קו מקשר וצביון ייחודי‪ .‬חוסר‬ ‫התאמה בין יחידות דיור צמודות‪ ,‬עירוב סגנונות וחומרי בנייה באותם מבנים‪ ,‬עירוב סוגי גגות‪,‬‬ ‫חומרי חיפוי‪ ,‬גוונים וחלונות‪ .‬מספר ומיקום החלונות והפתחים שונה בין יחידות דיור סמוכות‪ .‬לבתי‬ ‫המגורים חלונות קטנים יחסית המשווים להם מראה "מסוגר ומבוצר"‪.‬‬ ‫תמונה ‪ :12‬חלונות קטנים ביחס לשטח הקיר החיצוני משווים למבנה המגורים אופי מסיבי ומסוגר יותר‪ .‬המבנה אינו‬ ‫משתלב בסביבתו‪.‬‬ ‫ו‪ .‬חללים שאינם בשימוש‬ ‫ממדיהם הגדולים של הבתים מביאים לקיומם של חללים רבים שאינם בשימוש‪ ,‬בעיקר בקומה‬ ‫העליונה‪ .‬מאחר שאת הבתים החדשים מאכלסות בעיקר משפחות צעירות עם ילדים )בגילאי ‪(+30‬‬ ‫ומימון הבנייה החדשה מבוצע כמעט כולו על חשבון החבר )כ‪ 15%-‬מעלות הבנייה במימון הקיבוץ‬ ‫בתלות בוותק(‪ ,‬חלק מן המשפחות אינן יכולות לעמוד במימון הבנייה בשלב זה של חייהן והן בוחרות‬ ‫לוותר על תורן למעבר‪ .‬משפחות אחרות בונות את המעטפת אולם אינן מפתחות את הקומה השנייה‪.‬‬ ‫הואיל וכל יחידות הדיור החדשות הן בגודל זהה‪ ,‬אין התאמה לצרכים השונים של הדיירים וליכולתם‬ ‫הכלכלית‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪33‬‬ ‫תמונה ‪ :13‬בניית המעטפת ללא פיתוח הקומה השנייה‬ ‫מדרגות בטון המובילות לקומה‬ ‫החלל הפנימי של הקומה השנייה‪ .‬ללא חומרי גמר‪ ,‬משמש לאחסון‪.‬‬ ‫השנייה‪ .‬המדרגות נבנו במסגרת‬ ‫הבנייה המרוכזת ונותרו ללא גימור‪.‬‬ ‫ז‪ .‬עיצוב גינה‪ /‬חצר‬ ‫הגינה הפרטית מאופיינת במשטחי דשא וגודלה נרחב יחסית‪ .‬הגינה מופרדת מן השטח הציבורי על ידי‬ ‫גדר או צמחיה החוסמת את המבטים לתוכה‪ .‬הגינה האחורית כוללת בדרך כלל דשא‪ ,‬ומופרדת‬ ‫מיחידת הדיור הסמוכה באמצעות צמחיה‪ .‬הגינה הקדמית כוללת בדרך כלל צמחיה מסוגים שונים‪.‬‬ ‫ח‪ .‬מבנה שלד ייחודי‬ ‫הבנייה החדשה מאופיינת בחלוקה של נפח בית המגורים הדו המשפחתי לשניים‪ .‬כל יחידת דיור‬ ‫מחולקת לשני חלקים‪ .‬נפח עיקרי בגובה שתי קומות ונפח משני בגובה קומה אחת שגגו משמש‬ ‫כמרפסת של הקומה העליונה‪ .‬האלמנטים העיצוביים החיצוניים הבולטים הינם פרגולה מחופה‬ ‫רעפים בחזית כל יחידת דיור ולבני משרביה בחזית המרפסת העליונה‪ .‬בית המגורים גדול מאד ובעל‬ ‫נוכחות רבה בשטח‪ .‬אין די בחלוקה לשני נפחים כדי לעדן את גודלו ונוכחותו של המבנה‪ .‬כל יחידות‬ ‫הדיור החדשות זהות‪ ,‬דירות מגורים משופצות שונות זו מזו‪.‬‬ ‫ט‪ .‬חיפוי חיצוני‬ ‫החיפוי החיצוני מוגבל בתקנון הבנייה של הקיבוץ לצבע לבן‪ ,‬קרם בהיר‪ ,‬אוקר בהיר או צהבהב בהיר‪.‬‬ ‫קירוי מבנה עם גג רעפים מוגבל לצבע אדום‪-‬כתום בלבד‪ .‬בפועל‪ ,‬בדירות משופצות‪ ,‬קיימים גם מספר‬ ‫גוונים נוספים‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫תמונה ‪ :14‬בית מגורים דו‪-‬משפחתי – הדירה מימין עברה שיפוץ‪ ,‬הדירה משמאל לא שופצה‪.‬‬ ‫צבע החיפוי החיצוני וצבע גג הרעפים הותאמו‪ ,‬אולם נפח הבנייה החדש גדול מאד ביחס לדירה הצמודה‪.‬‬ ‫י‪ .‬חומרי בנייה וגמר‬ ‫הבנייה החדשה מבוצעת באופן מרוכז על ידי הקיבוץ‪ ,‬וכוללת חומרי גמר בסיסיים‪ .‬החברים‬ ‫מחוייבים בעלויות הבנייה‪ .‬הדיירים רשאים לבחור חומרי בנייה וגמר שונים מאלו המסופקים על ידי‬ ‫הקיבוץ‪ ,‬ועושים זאת בהתאם ליכולתם הכלכלית‪ .‬מאחר שהחברים משלמים את מרבית עלות הבנייה‬ ‫ובתי המגורים החדשים מאוכלסים על ידי משפחות צעירות‪ ,‬חלק מהדיירים מעידים כי מסיבות‬ ‫כלכליות לא השקיעו בחומרי גמר מעבר לאלו שסופקו על ידי הקיבוץ במסגרת הבנייה המרוכזת‪.‬‬ ‫יא‪ .‬דלת כניסה‬ ‫במרבית בתי המגורים החדשים והמשופצים קיימת דלת כניסה מעוצבת וייחודית‪ .‬זאת בניגוד לבתי‬ ‫המגורים הוותיקים‪ ,‬בהם נעשה שימוש בדלת עץ פשוטה‪.‬‬ ‫יב‪ .‬עיצוב ותכנון אישי‬ ‫בבנייה חדשה‪ ,‬תקנון הבנייה אינו מאפשר שינוי של המעטפת החיצונית אולם כל דייר יכול לשנות את‬ ‫העיצוב הפנימי כרצונו‪ ,‬לרבות שינוי מיקום חדרים רטובים )מטבח וחדרי רחצה(‪ .‬ניתן גם לשנות את‬ ‫מיקום הכניסה לבית‪ .‬בכל דירות המגורים שנסקרו הדיירים שינו את החלוקה הפנימית בהתאם‬ ‫לצורכיהם‪ .‬בחלק מהבתים עיצוב הפנים של חלל המגורים ושל המטבח מושקע וכולל אלמנטים בעלי‬ ‫נוכחות כדוגמת קירות מחופי אבן‪ ,‬חלל כפול‪ ,‬תקרת עץ‪ ,‬גופי תאורה גדולים‪" ,‬אי" במטבח‪ ,‬קולטי‬ ‫אדים ועוד‪ .‬בחלק מהבתים עיצוב הפנים צנוע ופונקציונלי‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪35‬‬ ‫תמונה ‪ :15‬דוגמאות לעיצוב אישי של חלל המגורים המרכזי‬ ‫תמונה ‪ :16‬עיצוב ותכנון אישי של חזית הבית‬ ‫ניתן להבחין בעיצוב השונה של חזית הכניסה באמצעות שינוי גודל החלונות‪ ,‬עיצוב המשקופים ודלת הכניסה בתוך‬ ‫מעטפת חיצונית זהה‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫יג‪ .‬קשר לדירה הסמוכה‬ ‫תכנון בית המגורים הטיפוסי בבנייה החדשה מנסה להקנות פרטיות רבה ככל האפשר באמצעות‬ ‫הרחקת הכניסות זו מזו ויצירת שביל גישה נפרד לכל דירה בחזית הקדמית‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬דירות‬ ‫המגורים בנויות בהסטה‪ ,‬כך שהקיר הצדדי של הדירה המוסטת לפנים מסתיר את הכניסה אל הדירה‬ ‫המוסטת לאחור‪ .‬החזית האחורית אינה מופרדת‪ ,‬משום שעל פי התכנון לא קיימת יציאה אחורית‪.‬‬ ‫תמונה ‪ :17‬אופן חציצה בין יחידות דיור סמוכות‬ ‫יד‪ .‬מימון הבנייה‬ ‫עלות מלאה של בניית דירת קבע בנען מוערכת ב‪ .₪ 530,000-‬העלות הינה לדירת סטנדרט של כ‪90-‬‬ ‫מ"ר ואיננה כוללת הוצאות תכנון פרטניות של הדיירים לרבות תוספות ובניית הקומה השנייה‪ .‬מתוך‬ ‫סכום זה משלם הקיבוץ ‪ ,15%‬המהווים את הוצאות פיתוח השטח‪ .‬מלבד זאת מקבל כל משק בית‬ ‫סכום כסף מסוים מהקיבוץ‪ ,‬בהתאם למספר שנות הוותק שלו בנען )מספר שנות החברות הכולל של‬ ‫שני בני הזוג עד ליום השינוי בפברואר ‪ .(2005‬כל שנת ותק נאמדת ב‪.₪ 10,000-‬‬ ‫למרות ההשתתפות העצמית במימון הבנייה‪ ,‬הדירות מוגדרות כקניין קיבוץ נען כל עוד לא בוצע שיוך‬ ‫הדירות בפועל‪ .‬חבר‪/‬משק בית שיעזוב את נען טרם שיוך הדירות יקבל את הסכום ששולם על ידו לנען‬ ‫צמוד למדד המחירים לצרכן‪ ,‬בניכוי ‪ 4%‬בגין כל שנת מגורים בדירה‪ ,‬החל ממועד מסירתה למשק‬ ‫הבית‪ /‬החבר‪ ,‬וזאת לבד מדמי העזיבה להם יהיה זכאי‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪37‬‬ ‫קיבוץ משמר העמק‬ ‫משמר העמק הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השומר הצעיר במערב עמק יזרעאל‪ .‬הקיבוץ נמנה עם ארבעת‬ ‫הקיבוצים שייסדו ב‪ 1927-‬את תנועת הקיבוץ הארצי‪ .‬קיבוץ משמר העמק נוסד ב‪ 1922-‬על ידי קבוצת עולים‬ ‫מפולין ומגליציה‪ ,‬חלקם אנשי גדוד שומריה‪ ,‬ועלה לקרקע בשנת ‪.1926‬‬ ‫אוכלוסיית הקיבוץ מונה כ‪ 1,100-‬חברים ועוד יותר ממאה ילדים עד גיל ‪ .18‬ענפי המשק העיקריים כיום הם‬ ‫תעשייה )מפעל תמ"ה למוצרי פלסטיק(‪ ,‬חקלאות )גידולי שדה‪ ,‬רפת‪ ,‬לול‪ ,‬מטעים(‪ ,‬מחשוב‪ ,‬עסקים קטנים‬ ‫ועבודות חוץ‪ .‬מקור ההכנסה העיקרי של הקיבוץ הוא מפעל תמ"ה ‪ -‬תעשיות משמר העמק‪ .‬המפעל נמצא‬ ‫בבעלות משותפת של קיבוץ משמר העמק )‪ (75%‬ושל קיבוץ גלעד )‪ (25%‬ומייצר רשתות לעטיפת משטחים‪,‬‬ ‫רשתות צל ומגן לחקלאות ועוד מוצרי פלסטיק‪ .‬המפעל נמנה עם המפעלים המכניסים ביותר בתנועה‬ ‫הקיבוצית כולה‪ ,‬ברציפות מאז שנת ‪ .1999‬המפעל לא נסחר בבורסה‪ ,‬ומחזור המכירות שלו נאמד ב־‪ 864‬מיליון‬ ‫שקל ב־‪.2008‬‬ ‫כתוצאה מהצלחתו הכלכלית של המפעל נמצא קיבוץ משמר העמק במצב כלכלי טוב יחסית והוא דורג במקום‬ ‫החמישי בין הקיבוצים המצליחים ביותר מבחינה כלכלית‪ ,‬לפי שקלול של נתוני איגוד התעשייה הקיבוצית‬ ‫וגופים כלכליים שונים שנערך על ידי עיתון "כלכליסט" באוקטובר ‪.2009‬‬ ‫משמר העמק נמנה עם הקיבוצים השומרים על העקרונות המסורתיים של הקיבוץ‪ ,‬וכמעט ולא עבר תהליך של‬ ‫הפרטה‪ .‬מרבית התחומים המהותיים עדיין לא הופרטו‪ ,‬כדוגמת הבריאות‪ ,‬החינוך‪ ,‬החינוך המשלים‪,‬‬ ‫ביטוחים‪ ,‬סיעוד‪ ,‬עבודה‪ ,‬בנייה‪ ,‬תשלומי ארנונה ומים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בניגוד לקיבוצים שיתופיים אחרים‪ ,‬גם‬ ‫מוצרי צריכה מרמה נמוכה אינם מופרטים‪ ,‬כדוגמת נייר טואלט‪ ,‬צורכי הגיינה לנשים‪ ,‬כלור פשוט‪ ,‬ירקות‬ ‫חיים )פירות בתשלום(‪ ,‬קמח‪ ,‬אורז‪ ,‬סוכר‪ ,‬סוכרזית‪ ,‬מלח‪ ,‬נס‪-‬קפה "עלית" )פשוט(‪ ,‬עוגיות פתי‪-‬בר‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫העיתונים הופרטו רק לאחרונה ועד לפני זמן קצר חולקו ללא תשלום‪ .‬חדר האוכל פועל שבעה ימים אף כי‬ ‫המרכיבים המהותיים של אורח החיים נותרו שיתופיים‪ ,‬מנסים בקיבוץ לאתר את נקודת האיזון בין הפרט‬ ‫לחברה כמענה להתחזקות האינדיבידואל והעלייה בחשיבות המשפחה ובמטרה לשמור על השיתופיות גם‬ ‫בעתיד‪ .‬כך למשל‪ ,‬מנסים לצמצם את תלות החבר בממסד באמצעים שונים‪ .‬לרשות כל חבר עומדת קרן בה‬ ‫הוא יכול להשתמש לצרכיו האישיים לפי הבנתו‪ ,‬על‪-‬פי ותק ומדרגות מסוימות‪ .‬כמו כן‪ ,‬במסגרת תרבות הפנאי‬ ‫נפתחה לכל חבר קרן העשרה‪ ,‬המיועדת לחוגים‪ ,‬לתחביבים‪ ,‬להשתלמויות קצרות‪ ,‬ואי‪-‬אפשר להשתמש בה‬ ‫למטרות אחרות‪.‬‬ ‫בתחום הביטחון הסוציאלי )פנסיה( הוקמה קרן מילואים‪ ,‬המשמשת לפנסיה לכלל החברים בגובה של עד ‪4000‬‬ ‫ש"ח לחבר לחודש‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬קיימות קרן חיסכון לחבר וקרן סיעוד וצרכים מיוחדים‪ .‬הקיבוץ נוהג לסייע‬ ‫במימון לימודים אקדמיים לבני חברים והוא משתתף במימון הנסיעות לחו"ל בסכומים של עד ‪ 3,000‬שקל‬ ‫לשנה‪ .‬הקיבוץ גם נוהג לחלק הטבות לחבריו על סמך מחזור המכירות של המפעל‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫לחברי הקיבוץ אין אפשרות להחזיק רכב פרטי‪ ,‬אולם לרשותם עומדים כ‪ 100-‬כלי רכב בבעלות הקיבוץ‪ .‬עלות‬ ‫השימוש לחבר היא ‪ 20‬אג' לקילומטר‪ ,‬ולאחרונה נוספו ארבעה ש"ח לשעת שימוש‪ .‬חוץ ממנהלי הענפים‬ ‫החקלאיים‪ ,‬אין לחברים רכב צמוד‪ ,‬גם לא לבעלי המשרות הבכירות במפעל‪.‬‬ ‫עד היום לא בוצע בקיבוץ שום מהלך של "שיוך דירות"‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא בוצעו עד היום מהלכים לקראת מעבר‬ ‫לשכר דיפרנציאלי‪ ,‬רשת ביטחון )למרות שהקיבוץ מבצע כאמור חיסכון פנסיוני אישי בקרן חיצונית עבור כל‬ ‫חבר( ותשלום מיסי קהילה‪ .‬כיום לא קיימת דרישה לשינוי מעמדו הנוכחי של הקיבוץ ולמעבר אל מודל של‬ ‫"קיבוץ מתחדש" הכולל הפרטה של נושאי הליבה‪ ,‬מתן שכר דיפרנציאלי‪ ,‬הנהגת רשת ביטחון ותשלום מיסי‬ ‫קהילה ומרבית חברי המשק מעוניינים בשמירה על המודל השיתופי גם בעתיד‪.‬‬ ‫הבנייה למגורים בקיבוץ משמר העמק‬ ‫הבנייה הוותיקה למגורים בקיבוץ משמר העמק מחולקת למבני מגורים שהוקמו בשנותיו הראשונות של‬ ‫הקיבוץ ולמבנים מרווחים יותר שהוקמו עם המעבר ללינה המשפחתית בסוף שנות ה‪ .80-‬המבנים הראשונים‬ ‫היו בתי רכבת חד‪-‬קומתיים בשטח של ‪ 45‬מ"ר לדירה‪ .‬המעבר ללינה משפחתית חייב בנייה מזורזת בהיקפים‬ ‫גדולים‪ .‬במשמר העמק נבנתה שכונה במימון משרד השיכון‪ ,‬בבנייה מתועשת‪ ,‬של בתי קומתיים‪ .‬כל מבנה כלל‬ ‫‪ 6‬דירות בנות שלושה חדרים )סלון ושני חדרי שינה(‪ ,‬בגודל ‪ 80-75‬מ"ר‪ .‬משרד השיכון יזם‪ ,‬תכנן ומימן את‬ ‫הבנייה‪ .‬אולם עד מהרה עלתה דרישה מהשטח להגדלת שטח הדירה ולתוספת חדר שינה‪ .‬בעקבות כך נבנתה‬ ‫תוספת חדר‪ ,‬שהגדילה את הדירה ל‪ 4-‬חדרים ואת שטחה ל‪ 90-‬מ"ר‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות ניכרת במשמר העמק תנופת בנייה גדולה‪ ,‬במהלכה נבנו שתי שכונות מגורים חדשות בשולי‬ ‫הקיבוץ תוך הרחבת שטח אזור המגורים‪ .‬הבנייה החדשה מתבססת על סקר מצב קיים שנערך בשנת ‪2000‬‬ ‫והקיף את כל המבנים בקיבוץ‪ .‬בתום הסקר נקבע סטנדרט חדש למגורים העומד על ‪ 140‬מ"ר ליחידת דיור‪.‬‬ ‫בהתאם לסטנדרט החדש שנקבע‪ ,‬החל הקיבוץ לקדם מהלך של בנייה חדשה למגורים שכללה ‪ 60‬יחידות דיור‬ ‫חדשות במהלך ‪ 10‬שנים )בשני מקבצים‪ 28 :‬ו‪ 32-‬יחידות דיור בשתי שכונות נפרדות(‪ .‬במקביל נעשה ניסיון של‬ ‫איחוד דירות ישנות‪ ,‬אולם באופן מצומצם למדי‪ .‬קיים שיפוץ ותוספות למבנים קיימים ושדרוג דירות לרמה‬ ‫של דירת קבע‪ ,‬אולם עיקר המעבר לדיור קבע הוא באמצעות בנייה חדשה בשכונות נפרדות‪.‬‬ ‫במשמר העמק היה תהליך של עלייה זוחלת בשטח הדירה‪ ,‬שהגיע לשיאו בשנת ‪ ,2006‬בבניית דירות בשטח של‬ ‫‪ 180‬מ"ר‪ .‬לדברי אדר' ברוך שמיר‪ ,‬חבר הקיבוץ ומתכנן תכנית המתאר של משמר העמק‪ ,‬הדבר גרר בהלה‪,‬‬ ‫עצירה וחזרה לאחור‪ .‬כיום שטח הדירה עומד על ‪ 140‬מ"ר )‪ 160‬כולל מרפסות(‪ .‬שטח הדירה הראשוני התבסס‬ ‫על פרוגרמה שהוכנה על ידי ועדת התכנון של הקיבוץ‪ ,‬שהייתה בזבזנית בשטח וגם יקרה‪ .‬בעקבות העלייה‬ ‫בשטח הדירה בוצע בשנת ‪ 2007‬תהליך חשיבה‪ ,‬שבסופו של דבר הביא לפיתוח דגם סטנדרטי על סמך סקר‬ ‫מגורים‪ ,‬שמהווה את הגודל האופטימלי לתא משפחתי )גם למשפחות צעירות עם ילדים וגם למבוגרים(‪ .‬מטרת‬ ‫התהליך היא להגיע לאחידות ולמגורי קבע‪ ,‬כלומר לחסוך את תהליך הניידות שאפיין את הקיבוץ הישן‪.‬‬ ‫במשמר העמק ‪ 370‬יחידות דיור בנויות‪ ,‬כולל ‪ 60‬יחידות דיור חדשות‪ ,‬המשמשות למגורי קבע ועוד כ‪100-‬‬ ‫יחידות דיור קטנות המשמשות כדירות מעבר‪ .‬כיום מקודמת תכנית מתאר חדשה לקיבוץ אשר קובעת יעד של‬ ‫‪ 450‬יחידות דיור ועוד ‪ 100‬יחידות דיור קטנות לצעירים‪ ,‬חיילים ואוכלוסייה זמנית )סה"כ ‪ 550‬יחידות דיור(‪,‬‬ ‫בהתאם לתמ"א ‪ .35‬התכנית מגדילה את השטח המיועד למגורים באמצעות בנייה חדשה באזורים שיועדו‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪39‬‬ ‫למגורים בתכניות קודמות‪ ,‬ביצוע איחוד דירות באזור מגורים קיים ופינוי בינוי של אזורים בהם קיימת בנייה‬ ‫ישנה שאינה ראויה יותר לשימוש‪.‬‬ ‫העיקרון הבסיסי במשמר העמק הוא שהבית הוא נכס ששייך לקיבוץ מתוקף כך שהקיבוץ הוא שיתופי ואינו‬ ‫מופרט‪ .‬מתוקף עיקרון זה לא בוצעה פרצלציה בשטח‪ ,‬אם כי היא קיימת כ"תכנית צללים"‪ .‬הבנייה החדשה‬ ‫כוללת דגמים שנבחרו על ידי ועדת התכנון של הקיבוץ ותוכננו על סמך פרוגרמה שהוגדרה מראש‪ .‬הקיבוץ אינו‬ ‫מאפשר שינויים וחריגה מהמעטפת‪ ,‬אולם יחד עם זאת מתאפשרת גמישות בחלוקת החלל הפנימי‪ .‬הדייר‬ ‫שותף ויכול לשנות חלק מתוך החלל והתכנון הפנימי בדירה שבה הוא הולך להתגורר‪ ,‬מיקום מחיצות נישות‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫דגם בית המגורים הטיפוסי בבנייה החדשה הוא בית דו משפחתי צמוד קרקע בן שתי קומות המשתרע על שטח‬ ‫של ‪ 140‬מ"ר‪ .‬חלק מהבנייה החדשה יועדה לוותיקים‪ ,‬שגילם מעל ל‪ .70-‬מבנים אלו הם בעלי קומה אחת בלבד‬ ‫כתוצאה מהתנגדותם של החברים הוותיקים למגורים בשתי קומות‪.‬‬ ‫חומרי הגמר מוגדרים בהתאם למפרט שנקבע על ידי ועדת התכנון‪ .‬מתוכו הדייר יכול לבחור את חומרי הגמר‪,‬‬ ‫ובמידה שהוא רוצה משהו מעבר לסטנדרט הוא רשאי לבחור ולשלם את ההפרש‪ .‬ברוב המקרים‪ ,‬מכיוון‬ ‫שהנכס הוא של הקיבוץ‪ ,‬השיפוץ או הבנייה מתבצעת על חשבונו‪ .‬במקרים מסוימים ישנם שיפוצים על חשבון‬ ‫החבר כאשר מדובר בתקנון בנייה פרטית שמאפשר לחבר לבנות דברים שהקיבוץ לא מחויב להם באופן בסיסי‪.‬‬ ‫התקנון מחייב את החבר לקבל אישור ולפנות בצורה מסודרת למוסדות ולוועדת תכנון לפני הבנייה )ריאיון עם‬ ‫‪6‬‬ ‫מרכז ועדת התכנון בקיבוץ משמר העמק‪.(3.12.2010 ,‬‬ ‫ניתוח המבנה המרחבי של קיבוץ משמר העמק‬ ‫א‪ .‬אחידות מבני המגורים‬ ‫שכונות המגורים החדשות עוטפות את מרכז הקיבוץ ממזרח וממערב‪ ,‬בו ממוקמים מבני הציבור )חדר‬ ‫האוכל‪ ,‬בתי הילדים(‪ .‬בין האזורים הישנים בקיבוץ לבין השכונות החדשות קיימים הבדלים ניכרים‬ ‫הנובעים מצורת המבנים וממספר יחידות הדיור הקיימות בהם‪ .‬הבנייה הוותיקה מאופיינת בבנייה‬ ‫בשתי קומות‪ ,‬בתי מגורים תלת וארבע משפחתיים ודירות בשטח ‪ 75-90‬מ"ר‪ .‬הבנייה החדשה‬ ‫מאופיינת במבנים צמודי קרקע‪ ,‬דו‪-‬משפחתיים‪ ,‬בשטח של כ‪ 160-140-‬מ"ר‪.‬‬ ‫בתוך השכונות הוותיקות מבני המגורים אחידים למדי‪ .‬האחידות נובעת מאחידות הבנייה המקורית‬ ‫ומכך שהקיבוץ אינו מאפשר כמעט שיפוצים פרטיים‪ .‬במספר קטן של דירות בוצע שיפוץ על ידי‬ ‫הקיבוץ על מנת להפוך אותן לדירות קבע‪ .‬שיפוץ זה כלל איחוד של הדירה בקומה העליונה ובקומה‬ ‫התחתונה ליצירת דירה דו‪-‬קומתית‪ .‬למרות השיפוץ וההגדלה הניכרת בשטח הדירה‪ ,‬דירות אלו אינן‬ ‫שונות במידה מהותית במראן החיצוני מסביבתן‪ ,‬כתוצאה מהשמירה על נפחי הבינוי המקוריים‪ ,‬קווי‬ ‫הבניין‪ ,‬גובה‪ ,‬חומרי גמר וכדומה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪40‬‬ ‫מרכז ועדת התכנון לא הסכים להעביר לעיוני את תקנון השיכון של הקיבוץ‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫בתוך השכונות ניכרת אחידות גבוהה בעיקר בשכונות החדשות‪ ,‬בהן המעטפת החיצונית אינה נתונה‬ ‫לבחירת הדייר‪ .‬לא קיימים הבדלים משמעותיים בין השכונות החדשות השונות בגודל המבנים‬ ‫ובמספר הקומות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬כמחצית מן הבתים בשכונת הטוטמים הם בעלי קומה אחת בלבד‬ ‫ואילו מחציתם בעלי שתי קומות‪ .‬הבדל זה נובע מדרישתם של החברים שעברו להתגורר בשכונה‪.‬‬ ‫הדיירים‪ ,‬שכולם חברים ותיקים מעל גיל ‪ ,70‬סירבו להיכנס לבתים בעלי שתי קומות ודרשו להתאים‬ ‫את הבנייה המתוכננת לצורכיהם‪ .‬ועדת התכנון‪ ,‬לאחר דיונים ארוכים‪ ,‬החליטה להיעתר לדרישה‬ ‫ושינתה את תכנון דגמי הבתים בשכונה‪ .‬דגם זה כלל שלושה חדרי שינה במקום ארבעה בדגם הדו‪-‬‬ ‫קומתי ונבנה במתחם נפרד בתוך השכונה‪ .‬החברים הוותיקים ביקשו גם להקטין את שטח הדירה‬ ‫החדשה‪ ,‬אולם דרישה זו לא התקבלה בטענה שדירות אלו ישמשו חברים אחרים בעתיד‪ ,‬לפיכך יש‬ ‫לממש את מלוא שטח הרצפה המותר‪.‬‬ ‫לוח ‪ :3‬משמר העמק – מאפייני שכונות המגורים‬ ‫שם‬ ‫השכונה‬ ‫שנת‬ ‫בנייה‬ ‫מס'‬ ‫יחידות‬ ‫דיור‬ ‫בשכונה‬ ‫המרכז‬ ‫הישן‬ ‫שיכון‬ ‫ותיקים‬ ‫קומתיים‬ ‫‪1930‬‬‫‪1945‬‬ ‫‪1960‬‬‫‪1975‬‬ ‫‪1980‬‬‫‪1995‬‬ ‫‪2000‬‬‫‪2004‬‬ ‫‪2004‬‬‫‪2011‬‬ ‫‪60‬‬ ‫צפיפות‬ ‫יחידות‬ ‫דיור‬ ‫לדונם‬ ‫)נטו(‬ ‫‪8‬‬ ‫ספארי‬ ‫טוטמים‬ ‫דירת קבע‪ /‬שטח דירה‬ ‫מקורי‬ ‫מעבר‬ ‫לפני‬ ‫שיפוץ‬ ‫)מ"ר(‬ ‫‪45‬‬ ‫מעבר‬ ‫שטח‬ ‫דירה‬ ‫לאחר‬ ‫שיפוץ‬ ‫)מ"ר(‬ ‫מס'‬ ‫קומות‬ ‫מס'‬ ‫יחידות‬ ‫דיור‬ ‫במבנה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מעבר‬ ‫‪55‬‬ ‫‪310‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מעבר‪/‬קבע‬ ‫‪75-90‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫קבע‬ ‫‪160-180‬‬ ‫‪1-2‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫קבע‬ ‫‪140‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪160‬‬ ‫ב‪ .‬מספר דגמי מגורים בשכונה‬ ‫בבניית בית חדש קיימת אפשרות בחירה בין שני דגמים‪ ,‬שבכל אחד מהם ניתן לבחור מתוך ארבע‬ ‫חלופות לסידור הפנימי של החדרים‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬מאפשרים בחירה רק בסוג הריצוף‪ .‬לא ניתן לשנות‬ ‫את מיקום‪ ,‬גודל ועיצוב החלונות והכניסות בבית‪ .‬בשיפוץ בית קיים לא קיימות הנחיות ומגבלות על‬ ‫התכנון‪ ,‬אולם הוא חייב באישור ועדת התכנון בקיבוץ‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪41‬‬ ‫תמונה ‪ :18‬בנייה חדשה וישנה‬ ‫שכונת הספארי – דו קומתי‬ ‫שכונת הטוטמים – חד קומתי‬ ‫למרות ההבדלים במספר הקומות העיצוב החיצוני זהה בשתי השכונות‬ ‫בית קומתיים ותיק‬ ‫יחידות דיור קיצונית משופצת בבית קומתיים ותיק‬ ‫ג‪ .‬צפיפות )יחידות דיור לדונם(‬ ‫ניתוח התב"עות המאושרות של הקיבוץ מלמד כי קיימת ירידה בצפיפות )יחידות דיור לדונם נטו(‬ ‫בבנייה החדשה ביחס לאזור הוותיק‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬ניתן לראות הקטנה של קווי הבניין‪ .‬הצפיפות‬ ‫הגבוהה ביותר היא במרכז הקיבוץ )שמונה יחידות דיור לדונם( ובשכונות הקומתיים )שש יחידות דיור‬ ‫לדונם נטו(‪ .‬בשכונות החדשות‪ ,‬הכוללות צמודי קרקע דו משפחתיים‪ ,‬הצפיפות יורדת ועומדת על ‪2.5‬‬ ‫יחידות דיור לדונם נטו‪ .‬יש לשים לב שיחידות הדיור הופכות לגדולות הרבה יותר‪ ,‬כך ששיעור‬ ‫השטחים הפתוחים בבנייה החדשה קטן בצורה משמעותית‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מס' יחידות דיור במבנה‬ ‫מרכז הקיבוץ כולל ארבע יחידות דיור במבנה; שכונות הקומתיים כוללות שש יחידות דיור במבנה‬ ‫)שלוש יחידות דיור בקומה(; השכונות החדשות כוללות שתי יחידות דיור במבנה‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫ה‪ .‬מלאי דירות בקיבוץ‬ ‫מגוון הדירות הקיים נובע בעיקר מן הפער בין הבנייה הישנה לחדשה‪ .‬על פי תכנית המתאר החדשה‪,‬‬ ‫מלאי הדירות בקיבוץ יעמוד על ‪ 350‬יחידות דיור בשטח של ‪ 160‬מ"ר כל אחת ועוד ‪ 100‬יחידות דיור‬ ‫בשטח של ‪ 55‬מ"ר כל אחת‪ .‬כלומר‪ ,‬מגוון הדירות בקיבוץ יכלול דירות קטנות )המשמשות כדירות‬ ‫מעבר( ודירות גדולות בלבד‪ ,‬ללא מצב ביניים‪.‬‬ ‫ו‪ .‬יחס בין שטח בנוי לפתוח‬ ‫ניתוח התפתחות שכונות המגורים לפי התב"עות שהוכנו לשכונות החדשות מצביע על הקטנת מרווחי‬ ‫השטחים הפתוחים בין בנייני המגורים‪ ,‬כתוצאה מהקטנת קווי הבניין והגדלת תכסית המבנים‪.‬‬ ‫המרחק המינימלי בין המבנים בשכונת הספארי‪ ,‬שבנייתה הושלמה בשנת ‪ ,2008‬הוגדר בתב"ע של‬ ‫השכונה כ‪ 8-‬מ'‪ .‬המרחק המינימלי בין המבנים בשכונת הטוטמים‪ ,‬שבנייתה הושלמה בשנת ‪,2011‬‬ ‫הוגדר בתב"ע שנערכה לשכונה כ‪ 6-‬מ'‪ .‬באזור הוותיק של הקיבוץ‪ ,‬המרחק בין המבנים הוא כ‪ 15-‬מ'‪.‬‬ ‫ז‪ .‬יחס בין שטח ציבורי לפרטי‬ ‫לדברי אדר' ברוך שמיר‪ ,‬במשמר העמק חותרים כל הזמן לפרטיות גדולה יותר בטיפוס הדו‪-‬משפחתי‪.‬‬ ‫בהתאם לכך בין המרפסות יש חיץ בנוי של מחסן וחדר כביסה‪ ,‬הכניסות הן מהצדדים המנוגדים של‬ ‫הבית ולא סמוכות זו לזו והגינון הציבורי נעשה במטרה לחסום מבטים מהחוץ פנימה‪ .‬בשכונות‬ ‫הוותיקות שטח המגרש מוגדר בתב"ע כ‪ 300-‬מ"ר‪ .‬בשכונות החדשות שטח המגרש מוגדר בתב"ע כ‪-‬‬ ‫‪ 400‬מ"ר‪ .‬גבולות המגרשים אינם מוגדרים בצורה ברורה בשטח‪ ,‬הן באזור הוותיק והן בשכונות‬ ‫החדשות‪ ,‬מאחר שגם בשכונות החדשות הבתים ניצבים בתוך מדשאות פתוחות שאינן תחומות‪.‬‬ ‫מיקום הכניסות בשכונות החדשות משתנה ביחס למבנה ובכך משנה את הגדרת השטח הפרטי‬ ‫והציבורי‪ .‬באזור הוותיק של הקיבוץ הכניסה לכל הדירות במבנה היא מן החזית הקדמית‪ ,‬כך‬ ‫שהכניסות ממוקמות זו לצד זו ומדרכה אחת מקשרת ביניהן‪ .‬בשכונות החדשות הכניסה לדירות היא‬ ‫מן החזיתות הצדיות‪ ,‬כך שהכניסות ממוקמות זו מול זה ולכל כניסה מובילה מדרכה נפרדת‪ .‬בצורה זו‬ ‫המדרכות בשכונות החדשות מגדירות שטחים פרטיים בסמוך לכניסה אל הבית‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬אזור‬ ‫הכניסה הופך פרטי יותר מאחר שהוא הרבה פחות חשוף למבטים ולתנועה חולפת‪.‬‬ ‫ח‪ .‬גינון ציבורי‬ ‫בשכונות הוותיקות הגינון הציבורי מאופיין בעצים רבים‪ ,‬שאינם נטועים בצורה רגולרית‪ ,‬ובמדשאות‬ ‫פתוחות‪ .‬העצים קרובים יותר למבני המגורים‪ ,‬כך ששטח המדשאה נותר פתוח ומאפשר מעבר הולכי‬ ‫רגל‪ .‬בשכונת הספארי הנוי הציבורי מאופיין במדשאות שתחומות על ידי צמחיה רגולרית‪ ,‬מרוחקת‬ ‫ממבני המגורים‪ .‬צמחיה זו מגדירה שטחים מסביב למבני המגורים ומקשה על המעבר דרך‬ ‫המדשאות‪ .‬בשכונת הטוטמים לא קיימת עדיין צמחיה מלבד מדשאות‪ ,‬כך שהשכונה חשופה למבטים‬ ‫ויש אפשרות למעבר חופשי דרך המדשאות‪ .‬תקנון השכונה אוסר על הקמת גדרות חיות בשולי‬ ‫המדשאות על מנת לשמור על פתיחות ומבטים חופשיים‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪43‬‬ ‫איור ‪ :10‬שכונת הספארי‪ ,‬תכנית בינוי )תב"ע מס' ג‪ 13905/‬מאושרת ‪(2005‬‬ ‫כניסות פרטיות משני‬ ‫צידי המבנה‬ ‫באמצעות מדרכה‬ ‫נפרדת‬ ‫כניסות סמוכות‬ ‫באמצעות מדרכה‬ ‫משותפת‬ ‫שטח‬ ‫פרטי‬ ‫שטח‬ ‫ציבורי‬ ‫תמונה ‪ :19‬מדרכות וכניסות לבתים בבנייה ישנה וחדשה‬ ‫בנייה ישנה – מדרכה משותפת צמודה למבנה‪ ,‬כניסות‬ ‫בנייה חדשה – מדרכה פרטית מרוחקת מעט מהמבנה‪,‬‬ ‫סמוכות‪ .‬השטח הפרטי הצמוד למבנה מצומצם וחשוף‬ ‫כניסות נפרדות משני צדי המבנה‪ .‬השטח הפרטי הצמוד‬ ‫למבטים ותנועה חולפת‪.‬‬ ‫לבית גדול יותר ופחות חשוף למבטים ותנועה חולפת‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫ט‪ .‬נגישות‬ ‫תנועת כלי הרכב מכוונת לדרך היקפית סביב הקיבוץ ולכניסה אל מגרש חניה מרכזי סמוך לחדר‬ ‫האוכל‪ .‬יחד עם זאת בכל חלקי הקיבוץ קיימת תשתית של כבישי אספלט המאפשרים כניסת רכב‬ ‫לתוך אזורי המגורים‪ .‬יש לציין כי תשתית המדרכות רחבה יותר בשכונות החדשות ומאפשרת מעבר‬ ‫כלי רכב חשמליים )קלנועיות‪ ,‬קלאב‪-‬קאר(‪ .‬בשכונת הטוטמים המדרכות רחבות עם מפרצי חניה‬ ‫לאורכן‪ .‬אלו נועדו לאפשר תנועת קלנועיות דו‪-‬סטרית או פריקה וטעינה‪ ,‬אולם בפועל הן משמשות‬ ‫לנסיעה ברכב ולחניה בצמוד לבתים‪.‬‬ ‫שכונת הטוטמים מרוחקת ממרכז הקיבוץ )כ‪ 1.5-‬ק"מ( ואינה מתחברת אל הקיבוץ הוותיק בשבילי‬ ‫הליכה נוחים‪ .‬הדיירים המבוגרים שעברו לשכונה טוענים שהמרחק מקשה עליהם‪.‬‬ ‫תמונה ‪ :2019‬גינון ציבורי בבנייה ישנה וחדשה‬ ‫בנייה ישנה – מדשאות פתוחות‪ ,‬צמחיה סמוכה למבנים‬ ‫שכונת הטוטמים – מדשאות פתוחות ללא צמחיה‬ ‫שכונת הספארי – צמחיה מרוחקת מהבתים‪ ,‬ללא‬ ‫אפשרות מעבר במדשאה‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪45‬‬ ‫תמונה ‪ :21‬חניית רכב בשכונת הטוטמים על המדרכה‬ ‫י‪ .‬חניה‬ ‫בחינת שטחי החניה מצביעה על ביזור והקטנה של מגרשי החניה‪ .‬בשכונות החדשות )בפועל‪ ,‬וכן על פי‬ ‫התב"עות( מוקצים שטחים למגרשי חניה קטנים יחסית )בין ‪ 10-5‬מקומות חניה( בצמוד לאזורי‬ ‫המגורים‪ .‬זאת בהשוואה למגרש חניה יחיד במרכז הקיבוץ ובו ‪ 100‬מקומות חניה בתכניות קודמות‪.‬‬ ‫עוד ניתן לאתר כמה חניות לא מוסדרות בצמוד לבתים‪ ,‬היכן שמתאפשרת גישה‪ .‬חישוב מספר החניות‬ ‫בתכניות המאושרות )החניות נבנו בהתאם לתכנית( הנו על פי תקן חניה ארצי‪ ,‬במסגרתו מוקצים לכל‬ ‫יחידת דיור שני מקומות חניה‪ .‬ניתן להטיל ספק בצורך להקצות חניה לשתי מכוניות למשפחה‪,‬‬ ‫בקיבוץ בו מרבית החברים אינם מחזיקים ברכב פרטי‪.‬‬ ‫איור ‪ :11‬מגרשי חניה קטנים בהיקף שכונת הספארי )תב"ע מס' ג‪ 13905/‬מאושרת ‪(2005‬‬ ‫‪46‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫יא‪ .‬הגירה פנימית‬ ‫במשמר העמק כמעט ולא מתבצעים שיפוצים הואיל והמגמה היא שלבנייה חדשה‪ .‬לפיכך‪ ,‬מרבית‬ ‫החברים עוברים במהלך חייהם לבתים חדשים‪ .‬למעבר לבית חדש זכאיות משפחות צעירות וחברים‬ ‫ותיקים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬נוצר מצב בו את הבתים החדשים מאכלסים הן משפחות עם ילדים )בגילאי‬ ‫‪ (+40‬והן זוגות ללא ילדים )בגילאי ‪ .(+60‬כך לדוגמה‪ ,‬על פי התכנון המקורי במשמר העמק הוצע דגם‬ ‫אחד לחברים וכל היחידות היו בנות שתי קומות ובשטח רצפה זהה‪ ,‬ללא התאמה לצרכים השונים של‬ ‫הדיירים‪ .‬כתוצאה מהתנגדות החברים המבוגרים באסיפה‪ ,‬שלא רצו בית דו‪-‬קומתי‪ ,‬נבחר דגם חד‪-‬‬ ‫קומתי נוסף שנבנה בשכונה נפרדת )‪ 14‬מתוך ‪ 32‬יחידות דיור(‪.‬‬ ‫יב‪ .‬התחדשות‬ ‫הבנייה החדשה בקיבוץ‪ ,‬הקיימת והמתוכננת‪ ,‬נערכה בתוך תחומי הקו הכחול של הקיבוץ בשטחים‬ ‫ששימשו למבני משק )שכונת הטוטמים( ואת המוסד החינוכי "שומריה" )שכונת הספארי(‪ .‬בתכנית‬ ‫המתאר מתוכננת בנייה חדשה נוספת באזור הוותיק של הקיבוץ‪ ,‬במקומם של מבנים שונים בתחום‬ ‫המוסד החינוכי "שומריה"‪ .‬המוסד משמש כיום בחלקו למגורי שכבת הנוער של הקיבוץ‪ ,‬אולם‬ ‫הלימודים מתקיימים בבית הספר האזורי במגידו‪ .‬בעבר נעשו ניסיונות בודדים לאיחוד דירות בבתי‬ ‫הקומתיים שלא צלחו בשל מחירם הגבוה‪ .‬לפיכך מגדירה תכנית המתאר את בתי הקומתיים כיחידות‬ ‫דיור מגורים קטנות ומייעדת אותם לשימוש כדירות מעבר‪.‬‬ ‫יג‪ .‬חריגות בנייה‬ ‫על פי רכז ועדת התכנון בקיבוץ‪ ,‬כמעט ולא קיימות חריגות בנייה בקיבוץ‪ .‬החריגות העיקריות הן‬ ‫בניית מחסנים ללא אישור‪.‬‬ ‫יד‪ .‬פרצלציה‬ ‫בקיבוץ לא בוצע שיוך נכסים ומהלך שכזה אינו מתוכנן או מקודם כיום‪ .‬לפיכך לא קיימים מגרשים‬ ‫בפועל או בתכנון‪ .‬לדברי אדר' ברוך שמיר תכנית המתאר של הקיבוץ אינה כוללת פרצלציה למגרשים‬ ‫מעבר לחלוקה למתחמי המגורים‪ .‬כמו כן‪ ,‬התכנית אינה מראה את דרכי הגישה לכל בית‪ ,‬פתרונות‬ ‫לפינוי אשפה ועוד‪.‬‬ ‫טו‪ .‬תהליך התכנון‬ ‫התפתחותו המרחבית של קיבוץ משמר העמק ובניית שכונות המגורים החדשות מתבססות על תכנית‬ ‫מתאר משנת ‪) 1994‬ג‪ .(5548/‬התכנית מתייחסת לכל שטח המחנה כאזור אחד‪ ,‬המוגדר כאזור מגורים‬ ‫וחברה וכולל מבני מגורים‪ ,‬מוסדות ומשרדים מקומיים‪ ,‬שירותים לחברים כמקובל בקיבוצים‪,‬‬ ‫מוסדות בריאות‪ ,‬דת‪ ,‬תרבות וחינוך‪ ,‬מועדונים‪ ,‬ומוסדות נוער וילדים‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪47‬‬ ‫למשמר העמק הוכנה תכנית אב על ידי אדר' ברוך שמיר‪ ,‬אדריכל חבר הקיבוץ‪ ,‬ועל ידי צוות פנימי של‬ ‫הקיבוץ‪ .‬התכנית כללה התייחסות מסוימת לשמירה על מאפייני הקיבוץ המסורתי‪ .‬אחת מהנחות‬ ‫היסוד לתכנון הייתה כי זהו קיבוץ שיתופי מסורתי‪ ,‬אשר מאד שומר על צביון זה‪ .‬לכן נעשה ניסיון‬ ‫‪7‬‬ ‫לשמור על השטחים הציבוריים‪ ,‬כגון אזור בתי הילדים וגני הילדים‪.‬‬ ‫מרכז ועדת תכנון במשמר העמק‪ ,‬מצביע על מספר הגדרות הקיימות בתוכנית האב לגבי שטחים‬ ‫ציבוריים שנועדו לשמירה עליהם )ריאיון‪:(3.12.2010 ,‬‬ ‫א‪ .‬תנועות וחניות רכב לא בצמוד לבתים אלא סביב השכונות במוקדי חניה מסודרים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬צמחיה – יצירת אופי )"שלד ירוק"( לשכונות‪ ,‬על ידי תכנון המרחב ה"ציבורי" )בדגש על השטחים‬ ‫לאורך השבילים‪/‬דרכים( באופן המשכי והרמוני‪ .‬שימוש בצמחייה בעלת אופי של חורש ארץ‬ ‫ישראלי‪ .‬זאת בכדי להשתלב באופי הקיים של הצומח בקיבוץ ובסביבתו הנופית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬תכנון המרחב הפרטי‪ :‬חופש תכנוני לדיירים במרחב ה"פרטי" – רצועה ברוחב שלושה מטר‪,‬‬ ‫בהיקף הבית‪ .‬זאת מתוך הכרה בצורך של כל דייר ליצור לעצמו סביבה התואמת את רצונותיו‬ ‫וצרכיו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬פתיחות‪ :‬יצירת מרחב ציבורי פתוח‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬אל הנוף הקרוב )בתוך השכונה( ואל הנוף‬ ‫הרחוק )מסביב לשכונה(‪ .‬מסיבה זו נמנעים מ"גדרות חיות"‪ .‬הסתרה בעזרת צמחייה מתוכננת רק‬ ‫במקרים בהם שבילים ציבוריים יהיו בסמיכות גדולה מאוד לבתים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬דשא‪ :‬הדשאים ממוקמים בחזית הבתים ומתמזגים עם השבילים )בין הבתים והשביל‬ ‫שבחזיתם(‪ .‬על פי רוב מאחורי הבתים לא מתוכננים דשאים כדי לצמצם את צריכת המים ובה‬ ‫בעת לשרת את הצורך הפרטי והציבורי במרחב ירוק ופתוח‪.‬‬ ‫ו‪ .‬מבנים לשימור מצוינים בתוכנית המתאר לשימור על מנת להנציח את הערכים והסמלים‬ ‫ההיסטוריים בקיבוץ‪.‬‬ ‫על בסיס תכנית האב הוכנה תוכנית מתאר לקיבוץ ללא שיוך או הרחבה הכוללת ‪ 450‬יחידות דיור‬ ‫גדולות ו‪ 100-‬יחידות דיור קטנות )תכנית מס' ג‪ .(17937/‬התכנית הופקדה בתנאים בתאריך‬ ‫‪ .11.5.2009‬היא נועדה להסדיר את התכנית המפורטת למשמר העמק ולהתאימה לתכנית האב‬ ‫שאומצה על ידי מוסדות הקיבוץ והמועצה האזורית מגידו‪ .‬תמ"א ‪ 35‬הקצתה לקיבוץ משמר העמק‬ ‫‪ 450‬יחידות דיור ועוד ‪ 100‬יחידות דיור קטנות לצעירים‪ ,‬חיילים ואוכלוסייה זמנית )סה"כ ‪ 550‬יחידות‬ ‫דיור(‪ .‬נתון זה מהווה את הבסיס לתכנון הקיבוץ‪.‬‬ ‫הבנייה המסורתית בקיבוץ המבוססת על יחידות דיור קטנות‪ ,‬יצרה ברבות השנים צפיפות של ‪8-6‬‬ ‫יחידות דיור לדונם‪ ,‬באופן שאינו מאפשר הגדלת יחידות הדיור במסגרת התכנית הקיימת‪ .‬התכנית‬ ‫החדשה באה להוסיף קרקע למגורים ולהסדיר את מערך המגורים הקיים‪ ,‬באמצעות העברת חלק‬ ‫מהאוכלוסייה למגורים חדשים וביצוע איחוד דירות באזור מגורים קיים‪ ,‬לרבות פינוי בינוי של‬ ‫אזורים בהם קיימת בנייה ישנה ולא ראויה יותר לשימוש‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪48‬‬ ‫אדר' ברוך שמיר‪ ,‬פרוטוקול הועדה המחוזית מחוז צפון‪ ,11.5.2009 ,‬ע' ‪ ;52‬אוחזר בתאריך ‪ 19.2.2001‬מתוך אתר משרד הפנים‪,‬‬ ‫)‪.( http://mavat.moin.gov.il/MavatPS/Forms/SV4.aspx?tid=4&pid=2124463‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫אחד מעקרונות המרחב הקיבוצי הבאים לידי ביטוי בתכנית המתאר הוא קביעת יעוד קרקע חדש –‬ ‫שביל‪ ,‬המוגדר כשטח המיועד למעבר הולכי רגל‪ ,‬אופניים וכלי רכב חשמליים‪ ,‬לגינון ציבורי‪ ,‬למעבר‬ ‫תשתיות‪ ,‬תעלות ניקוז‪ ,‬תאורת רחוב‪ ,‬סככות צל ושילוט הכוונה‪ .‬בסמכותה של הנהלת הקיבוץ‪,‬‬ ‫בתיאום עם מהנדס המועצה‪ ,‬להתקין מחסומים ואמצעים הדרושים להכוונה ולהאטת התנועה‬ ‫בדרכים העוברות בתוך אזורי מגורים‪ ,‬מבני ציבור‪ ,‬תעשייה‪ ,‬בית עלמין וכל שטח אשר קיימת בו‬ ‫רגישות לבטיחות הולכי רגל ומניעת חדירה לתחומים טעוני שליטה ובקרה‪.‬‬ ‫התכנית קובעת צפיפות של ‪ 2.5‬יחידות דיור לדונם נטו‪ .‬גובה מרבי ‪ 8‬מ'‪ .‬השטח המותר לבנייה בכל‬ ‫יחידות דיור עומד על ‪ 200‬מ"ר )‪ 160‬מ"ר עיקרי ו‪ 40-‬מ"ר שירות(‪ .‬התכנית מציינת מספר מבנים‬ ‫לשימור בשטח הקיבוץ‪ :‬אנדרטת זיכרון לשואה‪ ,‬צריף עתיק על שם נשיאת הדסה העולמית‪ ,‬מגדל‬ ‫המים של הקיבוץ‪ ,‬אנדרטת זיכרון‪ ,‬עמדה מתקופת מלחמת השחרור המשמשת כיום כמוזיאון‪ ,‬מבנה‬ ‫מרכזי של המוסד החינוכי מראשית הקמת הקיבוץ הארצי‪.‬‬ ‫אחד המאפיינים הייחודיים של תהליך התכנון במשמר העמק הוא שהתכנון נערך על ידי אדריכל חבר‬ ‫הקיבוץ‪ .‬בהקשר זה נטען על ידי חברי הקיבוץ כי הייחוד העיקרי של משמר העמק הוא הדרך‬ ‫המיוחדת של העברת האחריות לדור ההמשך‪ ,‬או מה שקרוי הדור השלישי‪ .‬כל בעלי התפקידים‬ ‫המרכזיים‪ ,‬רכזי ועדות וענפים הם בני הדור השלישי‪ .‬אין יבוא של "מנהלים מקצועיים" מבחוץ ורובם‬ ‫ככולם מרגישים אחריות לעתיד הקיבוץ השיתופי‪ .‬בהתאם לכך תכנון השכונות החדשות מבטא את‬ ‫האידאל החברתי של הקיבוץ ואת מחויבותו לשיתוף‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בכך שהבנייה נעשית‬ ‫באופן מרוכז על ידי הקיבוץ‪ ,‬מה שמסייע להקפדה על אחידות המבנים‪ ,‬ובכך שאפשרויות הבחירה‬ ‫והשינויים שיכולים לבצע החברים מוגבלות לעיצוב הפנימי בלבד‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לא היה שיתוף בקבלת‬ ‫החלטות על התכנון ושינויים בתכנון שגובש על ידי הקיבוץ נתקבלו רק לאחר דרישות חוזרות ונשנות‬ ‫מצד החברים‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪49‬‬ ‫איור ‪ :12‬תכנית מתאר מוצעת למשמר העמק‬ ‫מקרא‬ ‫מגורים‬ ‫מבני משק‬ ‫מחסנים הנדסיים‬ ‫מבנים ומוסדות ציבור‬ ‫מבנים ומוסדות ציבור לחינוך‬ ‫מבנים ומוסדות ציבור למינהל ציבורי‬ ‫מבנים ומוסדות ציבור לתרבות ופנאי‬ ‫מבנים ומוסדות ציבור לבריאות‬ ‫קרקע חקלאית‬ ‫פרטי פתוח‬ ‫ספורט ונופש‬ ‫פארק ‪ /‬גן ציבורי‬ ‫דרך מאושרת‬ ‫דרך מוצעת‬ ‫דרך משולבת‬ ‫שביל‬ ‫חניון‬ ‫בית קברות‬ ‫מבנים ומוסדות ציבור ומשרדים‬ ‫תעסוקה‬ ‫תעשייה ומשרדים‬ ‫פסולת‬ ‫דרך ו‪/‬או טיפול נופי‬ ‫‪50‬‬ ‫גבול גוש‬ ‫גבול חלקה‬ ‫מספר גוש‬ ‫מספר חלקה‬ ‫גבול תוכנית מאושרת‬ ‫גבול תוכנית‬ ‫קו בניין‬ ‫גבול שטח עתיקות‬ ‫קו מתח גבוה‬ ‫רדיוס מגן‬ ‫עורק ניקוז צפ"י‬ ‫תמ"א ‪/34‬ב‪3/‬‬ ‫מבנה להריסה‬ ‫דרך‪/‬מסילה לביטול‬ ‫אנדרטה‬ ‫חניון נופש פעיל‬ ‫מבנה לשחזור‬ ‫מספר תא שטח‬ ‫מספר תוכנית מאושרת‬ ‫גשר ‪ /‬מעבר במפלס אחר‬ ‫מספר הדרך‬ ‫קו בניין בצד הדרך‬ ‫רוחב תחום הדרך‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫ניתוח המבנה האדריכלי של בתי המגורים בקיבוץ משמר העמק‬ ‫א‪ .‬שטח הדירה במ"ר‬ ‫שטח הרצפה של יחידות דיור שנבנו לאחר שנת ‪ 2000‬עומד על ‪ 180-140‬מ"ר‪ .‬שטח הרצפה המקורי של‬ ‫הדירות שנבנו בשנות ה‪ 80-‬עומד בדרך כלל על ‪ 90-75‬מ"ר‪ .‬בחלק מדירות אלו בוצע שיפוץ שהגדיל את‬ ‫שטחן ל‪ 140-‬מ"ר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מספר קומות‬ ‫הבנייה החדשה משנת ‪ 2000‬ואילך היא של צמודי קרקע דו‪-‬משפחתיים‪ ,‬כל יחידת דיור כוללת שתי‬ ‫קומות‪ .‬צמודי הקרקע שנבנו בין ‪ 2010-2004‬בשכונת הטוטמים כוללים קומה אחת בלבד‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מבנה פנימי‬ ‫בתי מגורים חדשים בני קומה אחת כוללים שלושה חדרי שינה וסלון‪ ,‬חדר שירותים ורחצה צמוד‬ ‫לחדר השינה של ההורים‪ ,‬חדר שירותים ורחצה נוסף‪ ,‬מטבח פתוח לסלון‪ ,‬מחסן‪/‬חדר כביסה‪ ,‬מרפסת‬ ‫קדמית ומרפסת אחורית‪.‬‬ ‫בתי מגורים חדשים בני שתי קומות כוללים ארבעה חדרי שינה וסלון‪ ,‬חדר שירותים ורחצה צמוד‬ ‫לחדר השינה של ההורים‪ ,‬חדר שירותים ורחצה נוסף‪ ,‬מטבח פתוח לסלון‪ ,‬מחסן‪/‬חדר כביסה‪ ,‬מרפסת‬ ‫קדמית ומרפסת אחורית‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מספר הכניסות למבנה‬ ‫הכניסות לדירות החדשות ממוקמות משני צדיו של בית המגורים‪ ,‬זו מול זו‪ ,‬כאשר לכל יחידת דיור‬ ‫מובילה מדרכה נפרדת המשמשת אותה בלבד‪ .‬מיקום זה אינו מאפשר מבטים וקשר בין יחידות הדיור‬ ‫הצמודות‪ ,‬אך מאפשר קשר בין בתי מגורים סמוכים‪ .‬הכניסות אינן פונות למדרכה הציבורית‬ ‫המקשרת בין המבנים והחזית הפונה למדרכה היא החזית הצדית‪ ,‬שבה חלונות מעטים וקטנים‬ ‫יחסית‪ .‬עובדה זו מגדילה את פרטיות הדיירים‪ ,‬שאינם חשופים למבטי העוברים והשבים‪ ,‬אולם‬ ‫מתקבל מבנה מנוכר לסביבתו‪ ,‬שאינו תורם לחוויית ההליכה בשבילי הקיבוץ‪.‬‬ ‫איור ‪ :13‬מיקום כניסות סמוכות לבית המגורים‬ ‫כניסה‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫כניסה‬ ‫‪‬‬ ‫כניסה‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫כניסה‬ ‫‪51‬‬ ‫ה‪ .‬עיצוב חיצוני ופנימי‪ ,‬מבנה שלד ייחודי‬ ‫בבניית בית חדש לא ניתן לשנות את מעטפת בית המגורים‪ .‬כמו כן לא ניתן לשנות את מיקום‪ ,‬גודל‬ ‫ועיצוב החלונות והכניסות בבית‪ .‬בשיפוץ בית קיים לא קיימות הנחיות ומגבלות על תכנון הבית לבד‬ ‫מהגבלת שטח הרצפה ל‪ 140-‬מ"ר‪ .‬יחד עם זאת השיפוץ מתוכנן ומבוצע על ידי הקיבוץ‪ ,‬כך שלמעשה‬ ‫האפשרות לשינויים מוגבלת‪.‬‬ ‫בבנייה חדשה בתי המגורים שומרים על צביון חיצוני אחיד אולם נפחי הבנייה עדיין גדולים מאד‪.‬‬ ‫מיקום הכניסות משני צדי המבנה )בחזית הצרה( מביא ליצירת קיר בנוי ארוך כמעט ללא פתחים‬ ‫)בחזית הרחבה הפונה למדרכה הציבורית(‪ .‬עיצוב זה יוצר תחושה של בינוי מסיבי ומסוגר‪ ,‬בעל‬ ‫נוכחות רבה בסביבה‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬החלוקה לשתי יחידות מגורים אינה מודגשת כך שמבנה המגורים‬ ‫נראה גדול מכפי שהוא באמת‪.‬‬ ‫בשיפוץ בתי המגורים קיימת שמירה על קו מקשר וצביון אחיד‪ ,‬אך יש פער בנפחי הבנייה בין בתים‬ ‫משופצים ללא משופצים‪.‬‬ ‫הבנייה החדשה מאופיינת במבנה שלד קופסתי המעוטר בקורות בטון‪ .‬נפח בית המגורים מחולק‬ ‫לשלושה חלקים‪ ,‬כל חלק מקורה בגג רעפים הפונה לכיוון שונה‪ .‬האלמנטים העיצוביים החיצוניים‬ ‫הבולטים הינם קורות הבטון המגדירות את שטח המרפסות וגגות הרעפים המשופעים‪ .‬בית המגורים‬ ‫גדול מאד ובעל נוכחות רבה בשטח‪ .‬נוכחותו בשטח מתעצמת על ידי קורות הבטון המסיביות שיוצרות‬ ‫רושם של שטח בנוי גדול יותר‪ .‬החלוקה לשלושה נפחים אינה מספיקה כדי לעדן את גודלו ונוכחותו‬ ‫של המבנה‪.‬‬ ‫תמונה ‪ :22‬עיצוב חיצוני בית מגורים טיפוסי‪ ,‬קיבוץ משמר העמק‬ ‫‪52‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫בית מגורים חדש‪ ,‬שכונת הספארי – מיקום הכניסות בצדי המבנה יוצר קיר ארוך ובו פתחים קטנים ומועטים‪ .‬החלוקה‬ ‫לשתי יחידות מגורים אינה מודגשת ומתקבל מבנה מסיבי ומסוגר‪ .‬הכניסות אינן פונות למדרכה והחזית המופנית‬ ‫למדרכה היא חזית ארוכה שבה חלונות קטנים יחסית‪ ,‬כך שמתקבל מבנה שאינו משתלב בסביבתו‪.‬‬ ‫ו‪ .‬חללים שאינם בשימוש‬ ‫במקצת מן הדירות‪ ,‬בעיקר באלו בהן מתגוררים זוגות ותיקים ללא ילדים‪ ,‬חדרי השינה הנוספים‬ ‫משמשים כחדרי עבודה וחדרי אורחים‪ .‬חדרי האורחים אינם בשימוש יומיומי ומשרתים ללינת‬ ‫הילדים שעזבו את הקיבוץ ומשפחותיהם‪ ,‬כשאלה מגיעים לביקור בסוף השבוע‪ .‬יש לציין שהגבלת‬ ‫שטח הדירה ל‪ 140-‬מ"ר והתאמתה לצורכי הדיירים )זוגות ותיקים עוברים לדירות חדשות בנות קומה‬ ‫אחת הכוללות שלושה חדרים( מצמצמת את מספר החללים שאינם בשימוש‪.‬‬ ‫ז‪ .‬עיצוב גינה‪/‬חצר‬ ‫הגינה הפרטית מאופיינת במשטחי דשא וגודלה נרחב יחסית‪ .‬הגינה מופרדת מן השטח הציבורי על ידי‬ ‫גדר או צמחיה החוסמת את המבטים לתוכה‪ .‬הגינה האחורית כוללת בדרך כלל דשא‪ ,‬ומופרדת‬ ‫מיחידת הדיור הסמוכה באמצעות צמחיה‪ .‬הגינה הקדמית כוללת בדרך כלל צמחיה מסוגים שונים‬ ‫ואלמנטים שונים לנוי כדוגמת עציצים‪ ,‬אבנים‪ ,‬בריכות מים וכעוד‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪53‬‬ ‫תמונה ‪ :23‬דוגמאות לעיצובי גינות‪ ,‬קיבוץ משמר העמק‪2010 ,‬‬ ‫ח‪ .‬חיפוי חיצוני‬ ‫החיפוי החיצוני מוגבל בתקנון הבנייה של הקיבוץ לצבע לבן בלבד‪ ,‬לא ניתן לשנות את צבע הגוון‪.‬‬ ‫קירוי מבנה עם גג רעפים מוגבל לצבע אדום‪-‬כתום בלבד‪ .‬הגבלות אלו נשמרות גם בדירות משופצות‪.‬‬ ‫ט‪ .‬חומרי בנייה וגמר‬ ‫עלות חומרי הבנייה והגמר המסופקים על ידי הקיבוץ מוגדרת בתקנון הבנייה של הקיבוץ בצורה‬ ‫מפורטת‪ .‬במרבית בתי המגורים הדיירים עושים שימוש בחומרי גמר יקרים יותר וממנים את ההפרש‬ ‫בעלויות מכיסם‪.‬‬ ‫י‪ .‬דלת כניסה‬ ‫במרבית בתי המגורים החדשים והמשופצים קיימת דלת כניסה מעוצבת וייחודית; זאת בניגוד לבתי‬ ‫המגורים הוותיקים‪ ,‬בהם נעשה שימוש בדלת עץ פשוטה ודלת רשת‪.‬‬ ‫יא‪ .‬עיצוב ותכנון אישי‬ ‫האפשרות לעיצוב ותכנון אישי מוגבלת למדי‪ .‬בבנייה חדשה‪ ,‬תקנון הבנייה אינו מאפשר שינוי של‬ ‫המעטפת החיצונית‪ .‬העיצוב והחלוקה הפנימית ניתנים לשינוי במידה מוגבלת‪ .‬בפני הדיירים מוצגות‬ ‫שתי אפשרויות לבחירה של החלוקה הפנימית בבית‪ .‬לא ניתן לשנות מיקום חדרים רטובים )מטבח‬ ‫וחדרי רחצה(‪ .‬גמר ריצוף נתון לבחירת הדייר‪ .‬עיצוב הפנים צנוע יחסית‪ ,‬ללא אלמנטים בעלי נוכחות‬ ‫כדוגמת קירות מחופי אבן‪ ,‬חלל כפול‪ ,‬תקרת עץ‪ ,‬גופי תאורה גדולים ועוד‪.‬‬ ‫‪54‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫תמונה ‪ :24‬דוגמאות לעיצוב פנים של חללי המגורים‪ ,‬קיבוץ משמר העמק‪2010 ,‬‬ ‫עיצוב אישי של חלל המגורים המרכזי – עיצוב פנים צנוע באופן יחסי‪ .‬למרות ניסיון לביטוי אישי )לפי דברי‬ ‫הדיירים( ניתן לזהות חזרתיות בעיצוב ובאלמנטים בדירות שונות )נישות גבס‪ ,‬מעברים מקושתים(‪.‬‬ ‫יב‪ .‬מימון הבנייה‬ ‫שיעור השתתפות הקיבוץ במימון הבנייה מוגדר על ידי שלושה סטנדרטים – שיפוץ קטן )שיפוץ ב‪50-‬‬ ‫אלף ‪ ,(₪‬שיפוץ גדול )שיפוץ ב‪ 300-‬אלף ‪ (₪‬ובנייה חדשה )‪ 400‬אלף ‪ .(₪‬הזכאות למעבר דירה או‬ ‫לשיפוץ גדול נקבעת בהתאם לוותק החבר ומספר הילדים‪ .‬חברים שאינם מעוניינים לחכות לתורם‬ ‫יכולים לוותר על זכאות זו תמורת שיפוץ קטן‪ ,‬שיבוצע באופן מיידי‪.‬‬ ‫מעבר לסכום המשולם על ידי הקיבוץ‪ ,‬דיירים מוסיפים מכיסם בהתאם לרצונם וליכולתם הכלכלית‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪55‬‬ ‫איור ‪ :14‬חלופות לבחירת החלוקה והעיצוב הפנימי‬ ‫חלופה ב'‬ ‫חלופה א'‬ ‫מטבח‬ ‫פתוח‬ ‫מטבח סגור‬ ‫ניתן לבחור את מיקום המזגנים‪ ,‬גמר הריצוף ואופי הפרדת המטבח מהסלון‬ ‫א‪ .‬קשר לדירה הסמוכה‬ ‫תכנון בית המגורים הטיפוסי בבנייה החדשה מנסה לאפשר פרטיות רבה ככל האפשר באמצעות‬ ‫מיקום מחסנים בין המרפסות האחוריות ומיקום הכניסות בחזיתות המנוגדות של מבנה המגורים‪.‬‬ ‫בחלק מבתי המגורים‪ ,‬ההפרדה בין המרפסות האחוריות ממשיכה גם אל המדשאה האחורית‬ ‫באמצעות קירות בנויים או צמחיה‪.‬‬ ‫תמונה ‪ :25‬חציצה בין יחידות דיור סמוכות בחצר האחורית באמצעות מחסן בנוי‬ ‫‪56‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫קיבוץ אייל‬ ‫קיבוץ אייל שוכן סמוך לקו הירוק מצפון לעיר קלקיליה‪ .‬מזרחה לו היישוב הקהילתי צור יגאל וצפונה לו‬ ‫היישוב הקהילתי כוכב יאיר‪ .‬הקיבוץ משתייך לתק"מ ונכלל ביישובי המועצה האזורית דרום השרון‪ .‬קיבוץ‬ ‫אייל נוסד בשנת ‪ 1947‬על ידי עולים ממזרח אירופה‪ ,‬ניצולי שואה מתנועת הנוער "דרור"‪ .‬בשנת ‪1965‬‬ ‫התקיימה במקום ועידה של תנועת הנוער הישראלית "המחנות העולים"‪ ,‬ובה הוחלט לאכלס את הקיבוץ‬ ‫בגרעיני התנועה‪ .‬אחרוני החברים הוותיקים עזבו‪ ,‬ואת מקומם תפסו בני הגרעינים‪ ,‬בוגרי הנח"ל‪.‬‬ ‫אוכלוסיית הקיבוץ מונה כיום כ‪ 425-‬תושבים‪ .‬מהם כ‪ 225-‬חברים ומועמדים‪ 120 ,‬ילדים‪ ,‬כ‪ 50-‬צעירים בצבא‬ ‫ובמסלול צעירים וכ‪ 30-‬תושבים‪ .‬הקיבוץ מאופיין באוכלוסיה צעירה יחסית וגילאי החברים והתושבים נעים‬ ‫בין ‪.65-30‬‬ ‫מאמצע שנות ה‪ 60-‬ועד ראשית שנות ה‪ 80-‬התבססה כלכלת הקיבוץ בעיקר על חקלאות‪ .‬שנות ה‪ 80-‬סימנו את‬ ‫ירידת הרווחיות בחקלאות וצמצומה‪ ,‬ובמקביל‪ ,‬הגדלת משקל התעשייה‪ .‬בשנת ‪ 1985‬הוקם מפעל "אייל‬ ‫מיקרוגל" המייצר רכיבי מיקרוגל לתעשיית התקשורת‪ .‬הקיבוץ מתקיים כיום ממעט חקלאות )גידולי שדה‪,‬‬ ‫מטע אפרסמון ואבוקדו‪ ,‬רפת(‪ ,‬תעשייה )מפעל ליצור עדשות אופטיות בשותפות עם קיבוץ שמיר‪ ,‬ומפעל ליצור‬ ‫רכיבים בתדרי מיקרו גל(‪ ,‬שירותים )מערכת חינוך לגיל הרך‪ ,‬מכבסה‪ ,‬משרד הנדסי‪ ,‬השכרת מבנים לשימושים‬ ‫שונים( ועבודת חוץ של חבריו‪.‬‬ ‫המשבר הכלכלי העמוק שפקד את התנועה הקיבוצית לא פסח על אייל‪ .‬בשלהי שנות ה‪ 80-‬הגיע המשבר‬ ‫הכלכלי לשיאו וכ‪ 30-‬חברים עזבו את הקיבוץ ומספר החברים ירד ל‪ .120-‬הקיבוץ היה שרוי במצב כלכלי‬ ‫וחברתי קשה‪ .‬הקיבוץ החל ביוזמתו תהליכי שינוי והפרטה‪ ,‬בהם שותפו חברים רבים‪ .‬ההפרטה הפכה את‬ ‫הקיבוץ ליעיל יותר מבחינה כלכלית ויצרה פתח לקליטת חברים חדשים‪.‬‬ ‫משנת ‪ 2001‬מתנהל הקיבוץ באורחות חיים של קיבוץ מתחדש‪ ,‬בהתאם למודל אורחות חיים חדש שנבנה החל‬ ‫משנת ‪ .1999‬החברים חיים משכר עבודתם ומפרישים מיסים ואגרות לקופה המשותפת והקיבוץ פועל לשיוך‬ ‫נכסים לחבריו‪ .‬הקיבוץ היה אחד הקיבוצים הראשונים שעברו תהליך של הפרטה‪ .‬כל חבר מרוויח ‪ -‬בקיבוץ או‬ ‫מחוצה לו ‪ -‬בהתאם לעבודתו‪ ,‬ומשלם לקיבוץ מיסי קהילה‪ .‬קיימת מערכת של ערבות הדדית מצומצמת‪,‬‬ ‫מערכות חינוך‪ ,‬תרבות ובריאות משותפות‪.‬‬ ‫נכון להיום קיים מודל התפרנסות "רשת ביטחון"‪ .‬הקהילה אוטונומית ועצמאית כלכלית‪ .‬המערכות יעילות‬ ‫והעלויות נמוכות‪ .‬מס קהילה מהווה ‪ 8%‬מן השכר נטו ומלבד זאת ארבע אגרות משולמות ללא קשר להכנסה‪:‬‬ ‫מס חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬בריאות השן ושמירה‪ .‬קרן מש"א )משלימה לביטוח לאומי( למימון דמי אבטלה‪ ,‬מילואים‪,‬‬ ‫חופשות לידה‪ ,‬וכן הכשרה מקצועית ולימודים ארוכים‪ .‬קרן לסיוע הדדי ‪ -‬כל שנה מוחלט הסכום שיופרש על‬ ‫פי מצב הקרן ועל פי הצרכים‪ .‬שתי הקרנות בנאמנות של ועדה ציבורית ועורך דין‪ .‬תשלום עבור חינוך )פורמלי‬ ‫ובלתי פורמלי( אינו עולה על ‪ 20%‬מן השכר נטו‪.‬‬ ‫במהלך שנות בניית המודל הוחלט לא לקלוט אלא את בני הקיבוץ‪ ,‬עד גיבוש אורח החיים החדש‪ .‬נושא‬ ‫הקליטה הופיע גם במסמך העקרונות של הקיבוץ‪ 49% .‬מהנכסים בקיבוץ שויכו לחברים הקיימים ועוד ‪51%‬‬ ‫נשארו באחזקה משותפת‪ .‬החברים המצטרפים קונים מניית יסוד באגודה השיתופית )באחזקה המשותפת(‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪57‬‬ ‫וצוברים זכויות בקיבוץ על פי ותק‪ .‬בעתיד תהיה להם אפשרות לקנות מניות נוספות מחברי הקיבוץ הקיימים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2003‬הוחלט לחזור לקליטה‪ ,‬כאשר במקביל עסק הקיבוץ בקידום מהלך שיוך דירות ונכסים לחברים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2004‬הצטרפו לקיבוץ ‪ 18‬מועמדים חדשים שנקלטו מהעיר במסגרת מהלך שמטרתו להגדיל את‬ ‫אוכלוסיית אייל בזוגות צעירים וילדיהם‪.‬‬ ‫השינויים הכלכליים והפרטת מנגנוני הקיבוץ עוררו את שאלת שיוך הדירות לחברים‪ .‬עד להסדרת הנושא על‬ ‫ידי מינהל מקרקעי ישראל ונציבות מס הכנסה חברי הקיבוץ החדשים‪ ,‬שבונים דירות על חשבונם האישי‪,‬‬ ‫חותמים על הסכם עם הקיבוץ לפיו הבית שבנו ישויך להם בעתיד במסגרת תהליך שיוך הבתים לחברים‪ .‬באם‬ ‫החבר מחליט לעזוב הוא מוגבל במכירת הבית רק לחברי קיבוץ‪ .‬אם לא יהיה חבר קיבוץ שמעוניין לקנות‪,‬‬ ‫הקיבוץ מחויב לקנות בזמן שיתאים לו‪.‬‬ ‫הבנייה למגורים בקיבוץ אייל‬ ‫כיום קיימות בקיבוץ אייל ‪ 100‬יחידות דיור בנויות )דירות קבע(‪ ,‬המתחלקות ל‪ 56-‬יחידות דיור ישנות ול‪44-‬‬ ‫יחידות דיור חדשות‪ ,‬שנבנו לאחר ההפרטה עליה הוחלט כאמור בשנת ‪ .2001‬מרבית הבנייה החדשה נעשתה‬ ‫בשטח המחנה הישן‪ ,‬בשטחים שלא נוצלו קודם לכן‪ 18 .‬יחידות דיור )מתוך ‪ 44‬יחידות דיור החדשות( נבנו‬ ‫כשכונה נפרדת‪ ,‬ממזרח לשטח המחנה‪ 18 .‬יחידות דיור נוספות נמצאות בבנייה‪ ,‬בהמשך ישיר לשכונה החדשה‪.‬‬ ‫מלבד זאת‪ ,‬מתוכננות עוד כ‪ 300-‬יחידות דיור בתכנית האב של הקיבוץ‪ .‬תכנית האב מציבה יעד כולל של ‪400‬‬ ‫יחידות דיור לקיבוץ‪.‬‬ ‫לעת שהקיבוץ החליט על הפרטה ושיוך נכסים לחברים )‪ ,(1.1.2001‬החליט גם על שיוך בתי המגורים לחברים‪.‬‬ ‫באותה עת לא כל החברים גרו בדירות קבע‪ ,‬והקיבוץ התחייב בפניהם‪ ,‬ואף ביצע‪ ,‬בניית דירות קבע‪ .‬בהמשך‬ ‫להחלטה זו‪ ,‬נקבע כי חבר יכול לעצב את דירתו ולהרחיבה במימון הקיבוץ ובכסף פרטי במגבלות תכנוניות‬ ‫שאותם הכתיב הקיבוץ‪ .‬מי שהיה חבר קיבוץ ביום הקובע )יום המעבר להפרטה ב‪ (2001-‬זכאי לקבל דירה‬ ‫בגודל ‪ 100‬מ"ר מהקיבוץ או סכום כסף שווה ערך לכך‪ .‬כל הגדלה של הדירה עד למגבלת ‪ 160‬מ"ר המותרת‬ ‫היא על חשבון החבר‪ .‬חבר בעל ותק של ‪ 25‬שנה ביום הקובע קיבל את ביתו לרשותו וחברים בעלי ותק נמוך‬ ‫יותר משלמים משכנתא פנימית לאייל בסך של כ‪ ₪ 500-‬בחודש‪ .‬כיום כל החברים ביישוב הישן מיצו את‬ ‫זכותם ובנו בהיקף של ‪ 160‬מ"ר‪ .‬שיפוצים בשטח המחנה הישן אינם דורשים היתרי בנייה והאישור נעשה על‬ ‫ידי ועדה פנימית של הקיבוץ‪.‬‬ ‫דירות המגורים בקיבוץ אייל בעבר‪ ,‬בזמן הלינה המשותפת )עד לסוף שנות ה‪ ,(70-‬הורכבו מחדר שינה אחד‪,‬‬ ‫סלון ומטבח קטן‪ .‬עם המעבר ללינה המשפחתית נוסף לדירות הקיימות חדר אחד‪ ,‬על מנת שיוכלו להלין בו את‬ ‫הילדים‪ .‬לאחר תוספת החדר‪ ,‬עמד גודל הדירה על כ‪ 75-‬מ"ר‪ .‬בנייני המגורים היו דו‪-‬משפחתיים‪ ,‬ונבנו כמבנים‬ ‫מלבניים פשוטים בעלי גג שטוח‪ .‬לאחר ההפרטה בוצע איחוד דירות במבנים אלו והם הפכו לבתים פרטיים‪,‬‬ ‫כאשר משפחה אחת עברה לבית חדש ואילו המשפחה שנותרה במבנה הרחיבה את דירתה לשטח המבנה כולו‪.‬‬ ‫שטח הדירה כיום‪ ,‬לאחר איחוד הדירות‪ ,‬נע בין ‪ 160-120‬מ"ר‪.‬‬ ‫בשטח המחנה הישן המגרשים הם בני ‪ 500‬מ"ר‪ .‬עודפי השטחים נחשבים שטחים ציבוריים‪ ,‬גם אם החברים‬ ‫מתחזקים אותם‪ .‬הבנייה החדשה נעשית במגרשים של ‪ 330‬מ"ר‪ ,‬בצפיפות של שלוש יחידות דיור לדונם )נטו(‪.‬‬ ‫שטח מרבי מותר ליחידת דיור הוא ‪ 160‬מ"ר‪ .‬הבתים הם דו‪-‬משפחתיים‪ ,‬לא בהכרח זהים‪.‬‬ ‫‪58‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫הבנייה החדשה מנוהלת על ידי הקיבוץ‪ ,‬מתבצעת במרוכז ומלווית על ידי חבר הקיבוץ ועל ידי אדר' שנבחר‬ ‫לפרויקט‪ .‬החברים קובעים את גודל הבית )‪ 160-80‬מ"ר( ושותפים בעיצוב הפנימי‪ ,‬על בסיס מספר דגמים‬ ‫מתוכננים‪ .‬לחברים מוצעים בד"כ ‪ 3-2‬דגמים לבחור מתוכם‪ ,‬אולם ניתן גם לבחור אדר' חיצוני ולבנות דגם‬ ‫אחר‪ .‬מאחר שלקרקע אין הערכת שווי‪ ,‬בעת הבנייה החבר משלם את עלויות הפיתוח של המגרש ושל תשתיות‬ ‫השכונה ולא משלם בעבור הקרקע‪ .‬התשלום עומד על ‪ 20‬אלף דולר פיתוח מגרש ועוד ‪ 700‬דולר למ"ר בנייה‪.‬‬ ‫עלות הבנייה הכוללת היא כ‪ .₪ 900,000-‬המימון הוא על ידי החבר‪ ,‬באמצעות משכנתא אישית חיצונית בבנק‪,‬‬ ‫כאשר הקיבוץ ערב לחבר‪ .‬במהלך הבנייה )שנה עד שנה וחצי( ממשיכה המשפחה לגור בביתה הנוכחי ללא‬ ‫תשלום‪ ,‬זאת על מנת להקל בנטל הוצאות הבנייה‪.‬‬ ‫תקנון הבנייה בקיבוץ אייל‬ ‫תקנון הבנייה של הקיבוץ קובע מספר מגבלות על הצורה החיצונית של יחידות הדיור‪ ,‬אולם העיצוב אינו‬ ‫מוגדר‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫חובת גגות שטוחים או גגות רעפים אדומים או בצבע קרם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הגבלת גובה וקווי בניין‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הגבלת תכסית ל‪ 30%-‬משטח המגרש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חומרי גמר חוץ ‪ -‬טיח צבעוני בגוונים‪ :‬שמנת‪ ,‬חול‪-‬מוקה‪ ,‬לבן‪ ,‬ירוק‪-‬אפור‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חומרי גמר פרגולות‪ :‬עץ‪ ,‬ברזל במבוק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חומרי גמר משטחים‪ :‬דק עץ‪ ,‬בטון מוחלק ו‪/‬או צבעוני‪ ,‬גרניט פורצלן או שומשום תואם לבית‪ ,‬אבן‪,‬‬ ‫אקרשטין‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מעקות וגדרות‪ :‬ללא גדרות בין הבתים רק במקרה של צורך במעקה בטיחות‪ .‬במידה ויש צורך יהיה‬ ‫המעקה עשוי ברזל מגולוון וצבוע בתנור בגוון אפור כהה‪ .‬תינתן אפשרות למעקה עץ בכיסוי מכסימלי‬ ‫של עד ‪ .60%‬בכל מקרה לא יעלה גובה המעקה על ‪ 1.10‬מ'‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בתוך כל פרויקט נקבעות המגבלות לצורך הוזלה ‪ -‬בד"כ מוצעים שלושה דגמים על ידי הצוות‪ ,‬עם‬ ‫הגבלות על שינוי קונסטרוקציה‪ ,‬שינויים בממ"ד‪ ,‬והזזת חדרים רטובים‪ .‬אין הגבלה על מיקום‬ ‫חלונות‪ ,‬גודלם ומספרם‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪59‬‬ ‫ניתוח המבנה המרחבי של קיבוץ אייל‬ ‫א‪ .‬אחידות מבני המגורים‬ ‫בין האזורים הישנים בקיבוץ לבין השכונות החדשות קיימים הבדלים ניכרים הנובעים מצורת המבנים‬ ‫והעמדתם‪ ,‬מגודל המגרשים ומקווי הבניין האחידים‪ .‬על אף שגודל יחידות הדיור דומה בבנייה החדשה‬ ‫והישנה כתוצאה משיפוץ והגדלת הדירות הישנות‪ ,‬בשכונות החדשות המגרשים קטנים יותר כך שמתקבלת‬ ‫תחושת צפיפות גדולה יותר‪.‬‬ ‫ההבדל העיקרי בין הבינוי החדש לישן נובע מההעמדה האורתוגונלית המסודרת של המבנים ומהיעדר שטחים‬ ‫ציבוריים מגוננים‪ .‬הבנייה החדשה בשכונת הזית מאופיינת בבינוי של יישוב קהילתי‪ .‬בשכונה בוצעה פרצלציה‬ ‫פשוטה‪ ,‬כך שהבתים מסודרים בשורות ישרות משני צדי כביש שרוחבו ‪ 8‬מ'‪ ,‬ויוצרים למעשה רחוב‪ .‬אין‬ ‫מדרכות ולכל יחידת דיור חניה צמודה בחזיתה‪ .‬אין שטחים ציבוריים‪ ,‬וניצול השטח הוא מרבי‪.‬‬ ‫בתוך השכונות לא קיימת אחידות – לא בשכונות הוותיקות ולא בשכונה החדשה )בחלקה הבנוי(‪ .‬בחלקה‬ ‫המזרחי של שכונת הזית‪ ,‬הנמצא כיום בבנייה‪ ,‬קיימת אחידות הואיל והמעטפת החיצונית אינה נתונה לבחירת‬ ‫הדייר‪ .‬למרות שקיימים הבדלים בין יחידות דיור בשטח ובמספר הקומות‪ ,‬לחלק זה של השכונה צביון אחיד‬ ‫למדי‪ .‬בתוך השכונות הוותיקות )המיועדות למגורי קבע( לא ניתן להצביע על אחידות של מבני המגורים‪.‬‬ ‫למרות שהבנייה המקורית הייתה אחידה‪ ,‬שיפוצים שונים שבוצעו באופן פרטי בחלק מהמבנים הביאו ליצירה‬ ‫של מבנים שונים בנפח‪ ,‬בגודל ובעיצוב החיצוני‪.‬‬ ‫לוח ‪ :4‬אייל – מאפייני שכונות המגורים‬ ‫שם‬ ‫השכונה‬ ‫שנת‬ ‫בנייה‬ ‫עמידר‬ ‫השפלה‬ ‫הגבעה‬ ‫‪1978‬‬ ‫‪1968‬‬ ‫‪1975‬‬‫‪1985‬‬ ‫‪2002‬‬‫‪2006‬‬ ‫‪2008‬‬‫‪2011‬‬ ‫רקפות‬ ‫הזית‬ ‫‪60‬‬ ‫מס'‬ ‫יחידות‬ ‫דיור‬ ‫בשכונה‬ ‫‪40‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪42‬‬ ‫דירת‬ ‫צפיפות‬ ‫קבע‪/‬‬ ‫יחידות‬ ‫דיור לדונם מעבר‬ ‫)נטו(‬ ‫מעבר‬ ‫‪5.3‬‬ ‫קבע‬ ‫‪2‬‬ ‫קבע‬ ‫‪2‬‬ ‫שטח דירה שטח דירה מס'‬ ‫מקורי לפני לאחר שיפוץ קומות‬ ‫שיפוץ )מ"ר( )מ"ר(‬ ‫‪75‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪120-160‬‬ ‫‪120-160‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מס'‬ ‫יחידות‬ ‫דיור‬ ‫במבנה‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫קבע‬ ‫‪160‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪3‬‬ ‫קבע‬ ‫‪120-160‬‬ ‫‪1-2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫איור ‪ :15‬בינוי חדש לעומת ישן‬ ‫בבינוי החדש )שכונת הזית( העמדת‬ ‫המבנים אורתוגונלית והגישה אליהם‬ ‫באמצעות כביש המאפשר גם חניה‬ ‫צמודה‪ .‬בבינוי הישן )שכונת הגבעה(‬ ‫המבנים אינם מסודרים במבנה רגולרי‬ ‫נוקשה ולחלקם )למבנים הפנימיים(‬ ‫אין גישה ברכב אלא באמצעות‬ ‫מדרכות בלבד‪.‬‬ ‫תמונה ‪ :26‬שכונת הזית‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪61‬‬ ‫תמונה ‪ : 27‬שכונת הזית‪ ,‬חניה בחזית הבית‬ ‫תמונה ‪ :28‬שכונת הזית מזרח‪ ,‬מראה אחיד‬ ‫‪62‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫ב‪ .‬דגמי המגורים בשכונה‬ ‫בבנייה החדשה המתבצעת כיום בחלקה המזרחי של שכונת הזית מוצעים לבחירה שלושה דגמים‪.‬‬ ‫הבנייה נעשית במרוכז ומלווית על ידי חבר הקיבוץ ועל ידי אדר' שנבחר לפרויקט‪ .‬בבנייה החדשה‬ ‫שבוצעה קודם לכן‪ ,‬בחלקה המערבי של שכונת הזית‪ ,‬ניתן היה גם לבחור בדגם אחר ובאדריכל חיצוני‪.‬‬ ‫לדברי חבר הקיבוץ המלווה את הבנייה וחבר בוועדת התכנון‪ ,‬כשהחלה בנייתה של שכונת הזית‬ ‫מעורבות הקיבוץ‪ ,‬הפיקוח ומגבלות התכנון היו מעטים מאד וכתוצאה מכך נבנו בתים שונים מאד זה‬ ‫מזה‪ .‬על אף שנקבעו דגמים לבחירה‪ ,‬לא היו מגבלות על שינויים‪ ,‬ובפועל כל אחד יכול היה לבנות‬ ‫כרצונו ועל פי תכנונו האישי‪ .‬ואכן חלק זה של השכונה מאופיין בעירוב דגמים וסגנונות ואינו אחיד‪.‬‬ ‫בשכונות ישנות כתוצאה משיפוצים אישיים מתקבלים דגמים שונים ורבים‪.‬‬ ‫תמונה ‪ :29‬דגמי מגורים שונים בבנייה חדשה‬ ‫טיפוס א' – חד קומתי גג שטוח‬ ‫טיפוס ב' – דו קומתי גג שטוח‬ ‫טיפוס א‬ ‫טיפוס ב‬ ‫טיפוס ג‬ ‫טיפוס ג' – חד קומתי גג רעפים‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪63‬‬ ‫ג‪ .‬צפיפות )יחידות דיור לדונם(‬ ‫הצפיפות המקורית באזור הוותיק של הקיבוץ עמדה על ארבע יחידות דיור לדונם נטו‪ .‬בעקבות‬ ‫ההפרטה ושיוך הדירות הוחלט על ביצוע איחוד דירות במבנים אלו‪ ,‬מהלך שהביא לירידה בצפיפות‪,‬‬ ‫העומדת כיום על שתי יחידות דיור לדונם נטו‪ .‬בבנייה החדשה‪ ,‬הצפיפות עומדת על שלוש יחידות דיור‬ ‫לדונם נטו כתוצאה מהחלת סטנדרטים ארציים על התכנון וכתוצאה מהרצון לניצול גבוה של הקרקע‪.‬‬ ‫בתכנית האב שנמצאת כיום בתכנון )על ידי אדר' ערן מבל( מוצעת צפיפות נמוכה יותר‪ 2.6 ,‬יחידות‬ ‫דיור לדונם נטו‪ ,‬כתוצאה מהקצאת שטחים ציבוריים פתוחים משותפים וחניה במקבצים מחוץ‬ ‫לשכונה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מספר יחידות דיור במבנה‬ ‫השכונות הוותיקות כוללות יחידת דיור אחת במבנה חד‪-‬קומתי )לאחר איחוד דירות(; השכונות‬ ‫החדשות כוללות שתי יחידות דיור במבנה )חד‪-‬קומתי‪/‬דו‪-‬קומתי(‪ .‬הבנייה המתוכננת בתכנית האב‬ ‫כוללת אף היא שתי יחידות דיור במבנה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מלאי דירות בקיבוץ‬ ‫מגוון הדירות הקיים נובע בעיקר מכך שמרבית הבנייה החדשה באייל כיום היא של משפחות צעירות‬ ‫בעלות יכולת כלכלית מוגבלת‪ .‬משפחות אלו בונות בדרך כלל ‪ 120‬מ"ר בקומה אחת‪ ,‬ומתכננות לבנות‬ ‫עוד קומה בעתיד‪ .‬בניגוד לכך מרבית חברי הקיבוץ מימשו את השטח המרבי המותר לבנייה והרחיבו‬ ‫את דירתם ל‪ 160-‬מ"ר‪ .‬מלבד זאת קיימות דירות המשמשות כדירות מעבר‪ ,‬ששטחן עומד על כ‪75-‬‬ ‫מ"ר‪ .‬הקשר הקיים באייל בין המצב הכלכלי של החבר לבנייה‪ ,‬בצד האפשרות לבנייה בשלבים מביא‬ ‫ליצירת מגוון דירות בקיבוץ בגדלים שונים‪.‬‬ ‫ו‪ .‬יחס בין שטח בנוי לפתוח‬ ‫ניתוח התפתחות שכונות המגורים מצביע על הקטנת השטחים הפתוחים בין בנייני המגורים‪ ,‬כתוצאה‬ ‫מהקטנת קווי הבניין‪ ,‬הגדלת תכסית המבנים והקטנת שטח המגרש‪ .‬בשכונות הוותיקות שטח המגרש‬ ‫הוא ‪ 500‬מ"ר ואילו בשכונות החדשות שטח המגרש הוא ‪ 330‬מ"ר‪ ,‬כלומר השטחים הפתוחים מסביב‬ ‫למבני המגורים מצטמצמים באופן ניכר בבנייה החדשה‪.‬‬ ‫ז‪ .‬יחס בין שטח ציבורי לפרטי‬ ‫בשכונות הוותיקות שטח המגרש הוגדר בדיעבד‪ ,‬בהתאם לתנאי השטח‪ ,‬לכן למרות ששטחי המגרשים‬ ‫זהים הגאומטריה שלהם שונה‪ ,‬והגדרת המגרש אינה תמיד ניכרת בשטח‪ .‬הגדרת המגרשים בשטח‬ ‫בולטת יותר בשכונות החדשות‪ ,‬בהן הבנייה רגולרית והמגרש מוגדר על ידי צמחיה והבדלים‬ ‫טופוגרפיים‪ ,‬ונוצר שטח ללא אפשרות מעבר דרכו‪ .‬הגדרת המגרשים בולטת עוד יותר במבני המגורים‬ ‫המוקמים כיום בחלקה המזרחי של שכונת הזית‪ ,‬בהם מפרידים קירות אבן בנויים בגובה נמוך בין‬ ‫המגרשים‪ .‬על ידי כך המגרשים שהוגדרו בשלב התכנון מקבלים ביטוי בשטח ללא קשר לרצונו של‬ ‫‪64‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫הדייר‪ .‬זאת בניגוד למבנים שהוקמו בחלקה המערבי של השכונה‪ ,‬בה אופי ההפרדה בין המגרשים‬ ‫נקבע בהתאם לרצונו של הדייר וחלק מן המגרשים נותרו פתוחים כלפי השכנים וכלפי הרחוב‪.‬‬ ‫העמדת מבני המגורים והפנייתם זה כלפי זה שונה בין השכונות הוותיקות לחדשות באופן המשפיע על‬ ‫הגדרת השטחים הפרטיים והציבוריים‪ .‬הבנייה החדשה מסודרת בתבנית חזרתית של בלוק מגורים‬ ‫המורכב ממבנים דו‪-‬משפחתיים הפונים לרחוב‪ .‬בבנייה זו אין שטחים ציבוריים‪ ,‬וניצול השטח הוא‬ ‫מרבי‪ .‬לעומת זאת הבנייה הישנה מסודרת בתבנית חופשית יותר והשבילים‪ ,‬שאינם בהכרח ישרים‪,‬‬ ‫יוצרים תבנית מורכבת יותר ‪ .‬הבנייה החדשה המוצעת בתכנית האב מזכירה בהעמדה את הבנייה‬ ‫הישנה‪ ,‬אולם המבנים גדולים הרבה יותר‪ .‬יש יותר שטחים ציבוריים בתכנית האב המוצעת והכבישים‬ ‫מגיעים למקבצי חניה בלב הבינוי‪ .‬הפנית המבנים יוצרת מעין חצרות פתוחות משותפות למבנים‪.‬‬ ‫תמונה ‪ :30‬ביטוי בשטח של החלוקה למגרשים‬ ‫שכונת הזית מזרח – גדרות אבן בחזית המבנים מגדירות‬ ‫שכונת הזית מערב – מדשאה פתוחה בין הבתים‬ ‫באופן ברור את הגבול בין השטח הציבורי לפרטי‬ ‫ובחזיתם‬ ‫ח‪ .‬גינון ציבורי‬ ‫בשכונות הוותיקות הגינון הציבורי מאופיין בעצים רבים‪ ,‬שאינם נטועים בצורה רגולרית‪ ,‬ובמדשאות‬ ‫פתוחות‪ .‬העצים נטועים בעיקר בסמוך למדרכות‪ ,‬ויוצרים מעברי הולכי רגל מוצלים‪ .‬בשכונות‬ ‫החדשות כמעט ואין גינון ציבורי‪ .‬מאחר שקיבוץ אייל בנוי על גבי טופוגרפיה משופעת אין מעבר רציף‬ ‫דרך חצרות הבתים‪ .‬הבתים מוקפים במסלעות ועליהן צמחיה שאינה מאפשרת מעבר‪ .‬באופן זה‬ ‫השטחים הפתוחים הצמודים למבנה המגורים הופכים לשטחים פרטיים בפועל‬ ‫‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪65‬‬ ‫איור ‪ :16‬בנייה מוצעת בתכנית האב‬ ‫בבנייה המוצעת בתכנית האב המבנים מסודרים במקבצים היוצרים שטחים פתוחים משותפים פרטיים למחצה‪.‬‬ ‫א‪ .‬נגישות‬ ‫בכל חלקי הקיבוץ קיימת תשתית של כבישי אספלט המאפשרים כניסת רכב לתוך אזורי המגורים‪.‬‬ ‫תשתית זו תוגברה בשנים האחרונות כתוצאה מן ההחלטה לאפשר חניה צמודה לכל בית מגורים‬ ‫בקיבוץ‪ .‬השכונה החדשה נגישה בעיקר לרכב‪ ,‬מאחר שלא קיימות בה מדרכות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חניה‬ ‫בקיבוץ אייל מגרש חניה מרכזי בסמוך לחדר האוכל‪ .‬לאחר ההפרטה נקבעה מדיניות לגבי חניה לפיה‬ ‫תוקצה חניה צמודה אחת לכל יחידת דיור‪ ,‬ככל שיתאפשר בשטח המגרש בצמוד לבית‪ .‬בשכונות‬ ‫הוותיקות יש מספר מקומות בהם זה לא מתאפשר ואז ניתנת חניה שמורה במגרשים ציבוריים לאורך‬ ‫כבישים החוצים את הקיבוץ‪ .‬בבנייה החדשה‪ ,‬כל המבנים תוכננו מראש עם חניה צמודה‪ .‬תכנית האב‬ ‫המוצעת מבקשת להקצות חניה במקבצים מחוץ לשכונה‪ .‬התפיסה המנחה את המערכת התחבורתית‬ ‫בתכנית האב היא הכוונה של מרבית התנועה לדרך ההיקפית הסובבת את הקיבוץ‪ ,‬תוך שאיפה לייצר‬ ‫נתקים מרביים במרכז הקיבוץ‪ ,‬על ידי דרכים ללא מוצא המשרתות רק שכונות ספציפיות‪ .‬התנועה‬ ‫החוצה את הקיבוץ תתאפשר רק בדרך היקפית הסובבת את שטח הקיבוץ‪.‬‬ ‫‪66‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫ג‪ .‬הגירה פנימית‬ ‫על פי התקנון‪ ,‬למעבר לבית חדש זכאים חברים צעירים שעדיין לא קבלו דירת קבע‪ .‬חברים ותיקים‬ ‫המתגוררים בדירת קבע אינם זכאים לדירה חדשה אולם יכולים לשפץ את דירתם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬התחדשות‬ ‫כיום לא מבוצעת בנייה במסגרת פינוי בינוי‪ ,‬אולם בנייה שכזו מתוכננת בתכנית האב‪ .‬בתכנון‪ ,‬בנייה‬ ‫באזור מבני המשק של הקיבוץ בשלבים הסופיים של מימוש התכנית ‪ -‬לשם בניית השכונה הרביעית‬ ‫יש לפנות את הרפת ממקומה ולשם בניית השכונה החמישית והאחרונה יש לפנות את אזור התעסוקה‬ ‫ממקומו‪.‬‬ ‫ה‪ .‬חריגות בנייה‬ ‫הנחיות הבנייה נוגעות בעיקר לבנייה חדשה ומתרכזות בהיבטים הקשורים בקווי הבניין ובמיקום‬ ‫חדרים רטובים‪ .‬לטענת מרכז ועדת התכנון בקיבוץ אייל‪ ,‬החברים מרוסנים ואינם חורגים‬ ‫מההסכמות‪ .‬כחבר ועדת תכנון לא נתקל במקרים בהם הממסד איבד שליטה מול החברים‪ .‬חריגות‬ ‫בנייה מטופלות באופן פנימי‪ ,‬כאשר בדרך כלל המגמה היא לאשר ולגבות יותר ארנונה מהחבר שביצע‬ ‫את החריגה‪ .‬כל עוד החריגה אינה בשטח ציבורי או בשטח של אחרים הקיבוץ מאד סובלני כלפי זה‪.‬‬ ‫תהליך ריסון הבנייה נובע מהחברים עצמם‪ ,‬בעיקר בגלל שכיום מרבית אלו שבונים הם משפחות‬ ‫צעירות בעלות יכולת כלכלית מוגבלת )מרכז ועדת התכנון‪ ,‬ריאיון‪.(28.1.2011 ,‬‬ ‫ו‪ .‬פרצלציה‬ ‫קיבוץ אייל נמצא מזה כ‪ 10-‬שנים בתהליך שמטרתו לשייך דירות לחברים‪ .‬כיום קיים באייל שיוך‬ ‫פנימי‪ ,‬כלומר החבר יכול למכור את הבית לגורמים פנימיים בתוך הקיבוץ בלבד‪ .‬כחלק מהחלטה זו‬ ‫נעשתה פרצלציה מלאה ותקפה המקבלת ביטוי הן בתכנית האב והן במצב הקיים בשטח‪ .‬שטח‬ ‫המגרשים בשכונות החדשות עומד על ‪ 330‬מ"ר‪ ,‬ושטח המגרשים באזור הוותיק שחולקו לחברי‬ ‫הקיבוץ הוותיקים עומד על ‪ 500‬מ"ר‪ .‬לטענת מרכז ועדת התכנון באייל‪ ,‬אין בשטח קירות או גדרות‬ ‫ויש רצף של שטחים פתוחים בקיבוץ‪ ,‬אולם מסיור בשטח מתקבלת תמונה שונה‪ .‬הן בשטח הקיבוץ‬ ‫הוותיק והן בשכונות החדשות קיימות גדרות והפרדות רבות בין הבתים‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לציין כי הקיבוץ‬ ‫בנוי בשטח בעל טופוגרפיה משופעת ורבות מהגדרות נחוצות כאמצעי בטיחותי‪ .‬אופי ההפרדה באזור‬ ‫הוותיק "רך" יותר וההפרדה נעשית באמצעות צמחיה וגדרות חיות בעוד שבאזור החדש ההפרדה‬ ‫נעשית באמצעות גדרות אבן ועץ בנויות‪ .‬סקירת שכונת הזית הנמצאת בבנייה כיום מצביעה על שילוב‬ ‫ההפרדה בין המגרשים כחלק אינטגרלי של התכנון מאחר שבין המגרשים מפרידות גדרות אבן בנויות‬ ‫המוקמות באופן גורף כחלק מהתשתית הבנויה של השכונה‪ .‬זאת על אף שתקנון הבינוי אוסר על‬ ‫הקמת גדרות בין הבתים שלא במקרה של צורך במעקה בטיחות‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪67‬‬ ‫תמונה ‪ :31‬גידור ותיחום מגרשים באזורים הוותיקים והחדשים‪ ,‬קיבוץ אייל ‪2011‬‬ ‫גדר חיה באזור הוותיק‬ ‫גדר אבן באזור החדש‬ ‫איור ‪ :17‬סימון מגרשי מגורים בחלופות שהוצעו לתכנית האב )מקור‪ :‬מבל אדריכלים(‬ ‫סימון מגרשים‬ ‫קיימים‬ ‫סימון מגרשים‬ ‫מיועדים לבנייה‬ ‫ז‪ .‬תהליך התכנון‬ ‫בקיבוץ אייל מקודמת תכנית אב‪ ,‬המהווה מסמך פנימי ללא תוקף סטטוטורי מחייב‪ ,‬המתוכננת על‬ ‫ידי אדר' ערן מבל‪ .‬תכנית זו תהווה בסיס לתכנית בינוי אשר תסדיר מהלך נרחב של בנייה למגורים‬ ‫בקיבוץ‪ .‬תכנית האב ותכנית הבינוי מבקשות להגדיל ל‪ 400-‬את מספר בתי האב בקיבוץ על ידי תוספת‬ ‫‪ 270‬יחידות דיור בשש שכונות חדשות‪.‬‬ ‫תכנית האב מקודמת בפורום פנימי של הקיבוץ בשם צוות היגוי תכנית אב ומתאר‪ ,‬הכולל את חברי‬ ‫ועדת התכנון וצוות המתכננים‪ .‬בנקודות מסוימות בתהליך‪ ,‬כדוגמת בחינת חלופות‪ ,‬מוצגת התכנית‬ ‫‪68‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫לחברי הקיבוץ לדיון ציבורי באמצעות חוגי בית‪ ,‬הצגת התכניות בחדר האוכל והצבעה באסיפת‬ ‫הקיבוץ‪ .‬בעת הכנת תכנית האב הוצגו חמש חלופות לפריסת הבינוי המתוכנן‪.‬‬ ‫לטענת חבר הקיבוץ המלווה את הבנייה החדשה וחבר בוועדת התכנון‪ ,‬כחלק מהפקת הלקחים מבניית‬ ‫שכונת הזית בה לא הוקמו שטחים ציבוריים ושבילי הולכי רגל‪ ,‬מבקשת תכנית האב לקחת צעד‬ ‫אחורה ולהקצות שטחים ציבוריים פתוחים משותפים וחניה במקבצים מחוץ לשכונה‪ .‬הואיל ותכנון‬ ‫זה יביא להקטנת הצפיפות בשכונות חדשות בהשוואה לבנייה הקיימת‪ ,‬התעוררה התנגדות של חלק‬ ‫מחברי ועדת התכנון לתכנית האב‪ .‬לדבריו‪ ,‬דווקא מי שתומכים בתכנון בעל סממנים "קיבוציים"‬ ‫יותר הם חברי הוועדה הצעירים‪ ,‬בעוד שבני הדור המבוגר מבקשים להמשיך את הבנייה במתכונתה‬ ‫הקיימת )ריאיון‪.(14.1.2011 ,‬‬ ‫תכנית האב מתבססת על כמה עקרונות תכנון ביחס לשמירה על אופי קיבוצי בעת תכנון המרחב‬ ‫החדש‪:‬‬ ‫א‪ .‬ריכוז של מבני הציבור והקהילה בשטח שבין חדר האוכל‪ ,‬המדשאה הגדולה‪ ,‬משרד הנדסי‪,‬‬ ‫האמפי תיאטרון המתוכנן‪ ,‬המכבסה‪/‬מועדון והפאב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התפיסה המנחה את המערכת התחבורתית היא הכוונה של מרבית התנועה לדרך ההיקפית‬ ‫הסובבת את הקיבוץ‪ ,‬בצד שאיפה לייצר נתקים מרביים במרכז הקיבוץ‪ ,‬על ידי דרכים ללא‬ ‫מוצא המשרתות רק שכונות ספציפיות‪ .‬התנועה החוצה מתבצעת למעשה רק בדרך ההיקפית‪.‬‬ ‫מצד מערב‪ ,‬הדרך ההיקפית תעבור ברצועת החיץ ‪ 100‬מ' מכביש ‪.444‬‬ ‫ג‪ .‬סלילת הדרך וההשלמה למערכת טבעתית תעשה בשלבים‪ ,‬בהתאמה לקצב הפיתוח בקיבוץ‪.‬‬ ‫המטרה היא לייצר מקבצי חניה ושבילי הליכה המאפשרים ניידות נוחה בתוך השכונות ללא‬ ‫דרכים חוצות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬לייצר רצפים של שבילי הליכה ומערכת חיבורית משכונות מרוחקות בקיבוץ למרכז היישוב‪.‬‬ ‫ה‪ .‬לייצר חיבור דרך לכיוון שכונת הגבעה‪ ,‬לשמר ככל הניתן דרכים קיימות וחניות שעובדות‬ ‫בפועל‪.‬‬ ‫ו‪ .‬לשמר הרגלי תחבורה וחניה קיימים‪ ,‬גם במחיר של התקרבות דרכים לבתים‪ ,‬ויתור על בתים‬ ‫במרכז הקיבוץ‪.‬‬ ‫לטענת אדר' ערן מבל‪ ,‬מתכנן תכנית האב‪ ,‬על מנת לשמור על האיכויות הייחודיות של המרחב‬ ‫הקיבוצי‪ ,‬שכונות ההרחבה החדשות מהוות המשך רציף של הקיבוץ הקיים‪ .‬אין בהן כניסת רכב אלא‬ ‫חניה פריפרית‪ ,‬גישה ברגל‪ .‬תכנית הבינוי תחייב בנייה מרוכזת לפי דגמים‪ ,‬כך שניתן יהיה להגיע‬ ‫לתוצאות נעימות‪ ,‬אחידות‪ ,‬מונוטוניות ולהרמוניה בשכונה‪ .‬לבד מהבנייה המרוכזת חובה שיהיו‬ ‫תקנונים קשיחים ומפורטים שיגדירו את חומרי הבנייה‪ ,‬הנפחים‪ ,‬הגמרים וכדומה‪ .‬בצורה כזאת ניתן‬ ‫יהיה לשמור על אופי קיבוצי אמיתי‪ ,‬שאינו רק מהשפה לחוץ‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬קיימות מגבלות חיצוניות‬ ‫המגבילות את רצון החברים לשמירה על תכנון בעל מאפיינים קיבוציים ותיקים )מבל‪ ,‬ריאיון‪,‬‬ ‫‪:(1.7.2010‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪69‬‬ ‫א‪ .‬הקשיים הצפויים בשלב המתארי בהתנהלות נוכח הוועדה המחוזית‪ ,‬גופים ירוקים‪,‬‬ ‫ולקחש"פ‪ .‬גופים שדוגלים במדיניות של פיתוח עירוני‪ ,‬ומערימים קשיים על הרחבה ופיתוח‬ ‫של יישובים כפריים‪ .‬התכנית תצטרך להוכיח ניצול מיטבי של שטחים בתוך הקו הכחול‪,‬‬ ‫הצדקות פרוגרמתיות ועוד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קיימת מגבלה של משרד התחבורה‪ ,‬שאינו מאשר דרכים פנימיות ברוחב הקטן מ‪ 10-‬מ'‪,‬‬ ‫למעט קטעי רחוב קצרים‪ ,‬משולבים‪ .‬דרכים שלא ניתן להגדיר לרוחב תקני‪ ,‬יוגדרו כדרכים‬ ‫להולכי רגל‪.‬‬ ‫בעת בחינת החלופות ניתן משקל מסוים גם לקריטריונים של שמירה על אופי ומרקם קיבוצי דוגמת‬ ‫שמירה על מאפייני הבינוי‪ ,‬התנועה וצביון היישוב )‪ ,(5%‬דגש על מרכזיות ותפקוד מבני הקהילה‬ ‫והציבור )‪ ,(8%‬חיזוק הקהילתיות )‪ ,(5%‬מינימום פגיעה בשטחים ירוקים פתוחים בתוך היישוב )‪,(5%‬‬ ‫התאמה והשתלבות של אזורי המגורים החדשים בקיים )‪.(7%‬‬ ‫החלופה שנבחרה לקידום בצוות המשותף של מתכנני התכנית וחברי הקיבוץ היא חלופה ג'‪:‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪‬‬ ‫השלמת מכסת יחידות דיור באמצעות חמש שכונות אשר יתקרבו לכל היותר עד ‪ 100‬מ' מציר‬ ‫כביש ‪.444‬‬ ‫‪‬‬ ‫פריסת השכונות מתחילה מדרום לקו בית העלמין ומסתיימת בדרום בדרך הכניסה החדשה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לשם בניית השכונה הרביעית יש לפנות את הרפת ממקומה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לשם בניית השכונה החמישית והאחרונה יש לפנות את אזור התעסוקה ממקומו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫החלופה מציעה שטחי משק ותעסוקה מדרום לכביש הכניסה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מוצע לפתח אזור לפעילות ספורט ולבריכה מצפון לשכונה מס' ‪) 1‬מצפון מערב לבית העלמין(‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫איור ‪ :18‬תוספת בינוי מוצעת בתכנית האב‬ ‫ניתוח המבנה האדריכלי של בתי המגורים בקיבוץ אייל‬ ‫א‪ .‬שטח הדירה במ"ר‬ ‫שטח הרצפה של יחידות הדיור שנבנו אחרי שנת ‪ 2002‬ושל דירות משופצות עומד על ‪ 160-120‬מ"ר‪.‬‬ ‫מלבד זאת קיימות דירות המשמשות כדירות מעבר‪ ,‬ששטחן עומד על כ‪ 75-‬מ"ר‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪71‬‬ ‫ב‪ .‬מספר קומות‬ ‫הבנייה החדשה משנת ‪ 2002‬ואילך היא של צמודי קרקע דו‪-‬משפחתיים‪ ,‬חלקם בני קומה אחת וחלקם‬ ‫בני שתי קומות‪ .‬מבני המגורים המשופצים כוללים בדרך כלל קומה אחת‪ ,‬מאחר שהם מבוססים על‬ ‫איחוד דירות‪.‬‬ ‫תמונה ‪ :32‬בית מגורים דו‪-‬משפחתי בבנייה חדשה‪ ,‬שחלקו בגובה שתי קומות וחלקו בגובה קומה אחת‬ ‫ג‪ .‬מבנה פנימי‬ ‫בתי מגורים חדשים בני קומה אחת כוללים שלושה חדרי שינה וסלון‪ ,‬חדר שירותים ורחצה צמוד‬ ‫לחדר השינה של ההורים‪ ,‬חדר שירותים ורחצה נוסף‪ ,‬מטבח פתוח לסלון‪ ,‬מחסן‪/‬חדר כביסה‪ ,‬מרפסת‬ ‫קדמית ומרפסת אחורית‪.‬‬ ‫בתי מגורים חדשים בני שתי קומות כוללים ארבעה‪/‬חמישה חדרי שינה וסלון‪ ,‬חדר שירותים ורחצה‬ ‫צמוד לחדר השינה של ההורים‪ ,‬עוד חדר שירותים ורחצה‪ ,‬מטבח פתוח לסלון‪ ,‬מחסן‪/‬חדר כביסה‪,‬‬ ‫מרפסת קדמית‪ ,‬מרפסת אחורית ומרפסת בקומה העליונה‪.‬‬ ‫‪72‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫איור ‪ :19‬טיפוסי דירות‪ ,‬שכונת הזית‬ ‫דגם ‪ 120 – A‬מ"ר בקומת הקרקע‪ 40 ,‬מ"ר בקומה העליונה‪ .‬בשלב הראשון ניתן לבנות את קומת הקרקע בלבד‬ ‫דגם ‪ 120 – B‬מ"ר בקומת הקרקע‪ 40 ,‬מ"ר בקומה העליונה‪ .‬בשלב הראשון ניתן לבנות את קומת הקרקע בלבד‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪73‬‬ ‫ד‪ .‬מיקום ומספר הכניסות למבנה‬ ‫הכניסות לדירות החדשות ממוקמות בחזית הבית‪ ,‬זו לצד זו‪ ,‬אך מרוחקות‪ .‬מיקום זה מאפשר מבטים‬ ‫וקשר חיצוני בין יחידות הדיור הצמודות‪ .‬לחלק מהדירות שתי כניסות‪ ,‬מאחר שהדירות כוללות היום‬ ‫או מתוכננות לכלול בעתיד חללי מגורים נפרדים להורי הדיירים או לילדיהם‪.‬‬ ‫תמונה ‪ :33‬שתי כניסות ליחידת מגורים אחת מפוצלת‪ .‬בית מגורים הכולל שתי כניסות – משמאל כניסה לבית‬ ‫המגורים‪ ,‬מימין )דלת לבנה( כניסה ליחידה נפרדת המשמשת למגורי הורי אם המשפחה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬עיצוב חיצוני ופנימי‪ ,‬מבנה שלד ייחודי‬ ‫בבנייה החדשה שבוצעה בשנים ‪ 2010-2002‬לא נקבעו על ידי הקיבוץ מגבלות כלשהן על העיצוב‬ ‫החיצוני‪ .‬החל משנת ‪ ,2011‬בבניית בית חדש לא ניתן לשנות את מעטפת בית המגורים אולם ניתן‬ ‫לשנות את מיקום‪ ,‬גודל ועיצוב החלונות והכניסות בבית‪ .‬בשיפוץ בית קיים לא קיימות הנחיות‬ ‫ומגבלות על תכנון הבית לבד מהגבלת שטח הרצפה ל‪ 160-‬מ"ר‪.‬‬ ‫בהתאם לכך‪ ,‬בבנייה החדשה שבוצעה בשנים ‪ 2010-2002‬לא קיים צביון חיצוני אחיד ונפחי הבנייה‬ ‫גדולים מאד‪ .‬בבנייה החדשה המבוצעת החל משנת ‪ 2011‬בתי המגורים שומרים על צביון חיצוני אחיד‪.‬‬ ‫נפחי הבנייה צנועים יחסית‪.‬‬ ‫בשיפוץ בתי המגורים לא קיימת שמירה על קו מקשר וצביון אחיד‪ .‬ניתן לראות חוסר התאמה בין‬ ‫יחידות דיור צמודות‪ ,‬עירוב סגנונות וחומרי בנייה באותם מבנים‪ ,‬עירוב סוגי גגות‪ ,‬חומרי חיפוי‪,‬‬ ‫גוונים וחלונות‪ .‬הבתים מאופיינים בריבוי חלונות בגדלים שונים ובצורות שונות‪ .‬מספר ומיקום‬ ‫החלונות והפתחים שונה בין יחידות דיור סמוכות‪.‬‬ ‫למבנים החדשים שנבנו בין השנים ‪ 2011-2002‬מבנה שלד ייחודי‪ .‬חלקם כוללים שילוב של גג רעפים‬ ‫וגג שטוח והם גדולים מאד ובעלי נוכחות רבה בשטח‪ .‬הבנייה החדשה המבוצעת משנת ‪ 2011‬ואילך‬ ‫מאופיינת במבנה שלד קופסתי ללא גג רעפים‪ .‬נפח בית המגורים מחולק לשני חלקים‪ .‬המבנים‬ ‫החדשים נטולים אלמנטים עיצוביים חיצוניים ומאופיינים במראה פשוט‪.‬‬ ‫‪74‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫תמונה ‪ :34‬מבנה שלד ייחודי הכולל אלמנטים עיצוביים חיצוניים – שילוב של גג שטוח וגג רעפים‪ ,‬גג רעפים‬ ‫רב שיפועי‬ ‫תמונה ‪ :35‬בנייה חדשה ‪ 2011-2002‬בהשוואה לבנייה חדשה ‪ 2011‬ואילך‬ ‫בנייה חדשה בשנים ‪2011-2002‬‬ ‫בנייה חדשה – ‪2011‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪75‬‬ ‫ו‪ .‬חללים שאינם בשימוש‬ ‫את הבתים החדשים כיום‪ ,‬מאכלסות בעיקר משפחות צעירות עם ילדים )בגילאי ‪ .(+30‬מאחר שמימון‬ ‫הבנייה החדשה מבוצע כולו על חשבון החבר חלק מן המשפחות אינן יכולות לעמוד במימון הבנייה‬ ‫בשלב זה של חייהן‪ .‬לפיכך‪ ,‬תהליך ריסון הבנייה מגיע מהחברים עצמם‪ .‬משפחות אלו בונות בדרך כלל‬ ‫‪ 120‬מ"ר בקומה אחת‪ ,‬ומתכננות לבנות עוד קומה בעתיד‪ .‬האפשרות הניתנת על ידי הקיבוץ לבנייה‬ ‫בשלבים‪ ,‬מסייעת להתאמה לצרכים השונים של הדיירים וליכולתם הכלכלית‪ .‬כתוצאה מכך קיומם‬ ‫של חללים שאינם בשימוש מצומצם‪.‬‬ ‫ז‪ .‬עיצוב גינה‪ /‬חצר‬ ‫הגינה הפרטית מאופיינת במשטחי דשא וגודלה נרחב יחסית‪ .‬הגינה מופרדת מן השטח הציבורי על ידי‬ ‫גדר או צמחיה החוסמת את המבטים לתוכה‪ .‬הגינה האחורית כוללת בדרך כלל דשא‪ ,‬ומופרדת‬ ‫מיחידת הדיור הסמוכה באמצעות צמחיה‪ .‬הגינה הקדמית כוללת בדרך כלל צמחיה מסוגים שונים‪.‬‬ ‫ח‪ .‬חיפוי חיצוני‬ ‫תקנון הבנייה של הקיבוץ מאפשר טיח צבעוני בגוונים‪ :‬שמנת‪ ,‬חול‪-‬מוקה‪ ,‬לבן‪ ,‬ירוק‪-‬אפור‪ .‬מלבד‬ ‫זאת‪ ,‬קיימת אפשרות לחיפוי דקורטיבי על קירות החזית ‪ -‬אבן קרמיקה או פסיפס עד ‪ 10%‬משטח‬ ‫החזית‪ .‬הגבלות אלו תקפות רק לבנייה החדשה המבוצעת משנת ‪ .2011‬בבנייה שבוצעה בשנים ‪2011-‬‬ ‫‪ 2002‬כמו גם בדירות משופצות מגבלות אלו לא נשמרו‪.‬‬ ‫ט‪ .‬חומרי בנייה וגמר‬ ‫הבנייה החדשה שבוצעה בשנים ‪ 2011-2002‬בוצעה באופן פרטי על ידי החברים וכל אחד בחר את‬ ‫חומרי הבנייה והגמר באופן עצמאי‪ ,‬בהתאם לרצונו וליכולתו הכלכלית‪.‬‬ ‫הבנייה החדשה החל משנת ‪ 2011‬מבוצעת באופן מרוכז על ידי הקיבוץ‪ ,‬וכוללת חומרי גמר בסיסיים‪.‬‬ ‫החברים מחוייבים בעלויות הבנייה‪ .‬הדיירים רשאים לבחור חומרי בנייה וגמר שונים מאלו‬ ‫המסופקים על ידי הקיבוץ‪ ,‬ועושים זאת בהתאם ליכולתם הכלכלית‪ .‬מאחר שהחברים משלמים את‬ ‫מרבית עלות הבנייה ובתי המגורים החדשים מאוכלסים על ידי משפחות צעירות‪ ,‬חלק מהדיירים‬ ‫מעידים כי מסיבות כלכליות לא השקיעו בחומרי גמר מעבר לאלו שסופקו על ידי הקיבוץ במסגרת‬ ‫הבנייה המרוכזת‪.‬‬ ‫י‪ .‬דלת כניסה‬ ‫במרבית בתי המגורים החדשים והמשופצים קיימת דלת כניסה מעוצבת וייחודית‪ .‬זאת בניגוד לבתי‬ ‫המגורים הוותיקים‪ ,‬בהם נעשה שימוש בדלת עץ פשוטה ודלת רשת‪.‬‬ ‫‪76‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫יא‪ .‬עיצוב ותכנון אישי‬ ‫בבנייה החדשה בין השנים ‪ 2011-2002‬כל משפחה עיצבה את ביתה על פי רצונה‪ ,‬צורכיה ויכולתה‬ ‫הכלכלית‪ .‬בבנייה החדשה החל משנת ‪ ,2011‬תקנון הבנייה אינו מאפשר שינוי של המעטפת החיצונית‬ ‫)מלבד צבע החיפוי( אולם כל דייר יכול לשנות את העיצוב הפנימי כרצונו‪ .‬לא ניתן לשנות מיקום‬ ‫חדרים רטובים )מטבח וחדרי רחצה( ואת מיקום הכניסה לבית‪ .‬עיצוב הפנים מושקע וכולל אלמנטים‬ ‫בעלי נוכחות כדוגמת קירות מחופי אבן‪ ,‬חלל כפול‪ ,‬תקרת עץ‪ ,‬גופי תאורה גדולים ועוד‪.‬‬ ‫תמונה ‪ :36‬דוגמאות לעיצוב אישי של חלל המגורים המרכזי‪ ,‬קיבוץ אייל‪2011 ,‬‬ ‫עיצוב אישי של חלל המגורים המרכזי – ניסיון לביטוי אישי )לפי דברי הדיירים( וליצירת חלל מרשים ובעל‬ ‫נוכחות‪ .‬ניתן לזהות חזרתיות בעיצוב ובאלמנטים בדירות שונות )קיר לבנים‪ ,‬גג עץ משופע פנימי(‪.‬‬ ‫יב‪ .‬קשר לדירה הסמוכה‬ ‫תכנון בית המגורים הטיפוסי בבנייה החדשה מנסה להקנות פרטיות רבה ככל האפשר באמצעות‬ ‫הרחקת הכניסות זו מזו ויצירת שביל גישה נפרד בחזית הקדמית לכל דירה‪ .‬בחלק קטן מבתי‬ ‫המגורים‪ ,‬ההפרדה בין המרפסות האחוריות ממשיכה גם אל המדשאה האחורית באמצעות קירות‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪77‬‬ ‫בנויים או צמחיה‪ .‬במרבית בתי המגורים אין חציצה בין הדירות הסמוכות והמדשאות האחוריות‬ ‫משותפות‪.‬‬ ‫תמונה ‪ :37‬מדשאה משותפת ליחידות דיור סמוכות‬ ‫יג‪ .‬מימון הבנייה‬ ‫החברים בונים את בתיהם מכספם‪ .‬אומנם בבנייה מרוכזת אשר תבוצע על ידי הקיבוץ‪ ,‬אבל במימון‬ ‫שלהם‪ .‬החברים יכולים לקבל משכנתא אישית חיצונית מהבנק‪ ,‬כאשר הקיבוץ ערב לחבר‪.‬‬ ‫עלות מלאה של בניית דירת קבע באייל מוערכת ב‪ .₪ 900,000-‬הערכה זו כוללת את עלויות פיתוח‬ ‫השטח )כ‪ (₪ 80,000-‬ואת עלויות הבנייה )‪ 700‬דולר למ"ר(‪.‬‬ ‫משפחה המבקשת לעזוב את אייל תקבל את הסכום ששולם על ידה צמוד למדד המחירים לצרכן‪,‬‬ ‫בניכוי ‪ 4%‬בגין כל שנת מגורים בדירה‪ ,‬החל ממועד מסירתה‪ .‬מלבד זאת ניתן למכור את הדירה‪,‬‬ ‫אולם הקונה חייב להתקבל לחברות באייל‪.‬‬ ‫‪78‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫סיכום המאפיינים האדריכליים של הדירות שנסקרו‬ ‫הלוחות שלהלן מציגים את השוואת מאפייני התכנון האדריכלי ביחס לסגנון הבנייה הוותיק בקיבוצים‬ ‫שנסקרו‪ .‬בכל קיבוץ נבחנו מאפייני התכנון האדריכלי בחמש דירות שנבחנו בצורה יסודית‪ .‬עוד בוצעה בחינה‬ ‫כללית של מאפייני דירות המגורים בכל קיבוץ‪ ,‬לאור הפרמטרים שצוינו בנספח ‪ .1‬ההערכות רוכזו בטבלה‬ ‫משווה נפרדת עבור כל קיבוץ‪ ,‬בה דורגו הפרמטרים לפי מידת השינוי שלהם ביחס לסגנון הבנייה הוותיק‪,‬‬ ‫בשלוש רמות )‪ -0‬זהה לסגנון הוותיק; ‪ -1‬שונה מהסגנון הוותיק במידה בינונית; ‪ -2‬שונה מהסגנון הוותיק‬ ‫במידה רבה(‪ .‬עבור כל פרמטר חושב ציון ממוצע בהתאם לציונים שנקבעו לכל הדירות‪.‬‬ ‫לוח ‪ :5‬סיכום מאפייני דירות מגורים – קיבוץ רמת יוחנן‬ ‫דירות שנבחנו‬ ‫פרמטר‬ ‫בבחינה‬ ‫חיצונית‬ ‫ציון‬ ‫דירות שנבחנו בבחינה יסודית‬ ‫ממוצע‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫שטח הדירה במ"ר‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫מס' קומות‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫חומרי בנייה וגמר‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫חיפוי חיצוני‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עיצוב ותכנון אישי‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מיקום ומס' הכניסות‬ ‫למבנה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מבנה שלד ייחודי‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫מבנה פנימי‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫חללים שאינם בשימוש‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫עיצוב גינה‪/‬חצר‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫דלת כניסה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫קשר לדירה הסמוכה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪17.5‬‬ ‫סיכום‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪16‬‬ ‫בכל הטבלאות להלן הציונים הנם ביחס למאפייני הבנייה הוותיקים‪ – 0 :‬זהה לסגנון הוותיק; ‪ – 1‬שונה מהסגנון הוותיק‬ ‫במידה בינונית; ‪ – 2‬שונה מהסגנון הוותיק במידה רבה‪ .‬טווח הציונים ‪ ;24-0‬ציונים נומינליים‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪79‬‬ ‫לוח ‪ :6‬סיכום מאפייני דירות מגורים – קיבוץ נען‬ ‫דירות בבחינה‬ ‫חיצונית‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ציון‬ ‫ממוצע‬ ‫פרמטר‬ ‫דירות בבחינה יסודית‬ ‫שטח הדירה במ"ר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מס' קומות‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫חומרי בנייה וגמר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫חיפוי חיצוני‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מיקום ומס' הכניסות למבנה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫מבנה שלד ייחודי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫מבנה פנימי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫חללים שאינם בשימוש‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫עיצוב גינה‪/‬חצר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫דלת כניסה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עיצוב ותכנון אישי‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫קשר לדירה הסמוכה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫סיכום‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪14.8‬‬ ‫לוח ‪ :7‬סיכום מאפייני דירות מגורים – קיבוץ משמר העמק‬ ‫דירות בבחינה יסודית‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫שטח הדירה במ"ר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מס' קומות‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1 0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫חומרי בנייה וגמר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫חיפוי חיצוני‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מיקום ומס' הכניסות למבנה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0.5 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1.7 1‬‬ ‫מבנה שלד ייחודי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מבנה פנימי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חללים שאינם בשימוש‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫עיצוב גינה‪/‬חצר‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.3 1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪1.7 2‬‬ ‫דלת כניסה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עיצוב ותכנון אישי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫קשר לדירה הסמוכה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.7 2‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪13 9‬‬ ‫סיכום‬ ‫‪80‬‬ ‫פרמטר‬ ‫דירות בבחינה‬ ‫חיצונית‬ ‫ציון‬ ‫ממוצע‬ ‫‪11‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪15‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫לוח ‪ :8‬סיכום מאפייני דירות מגורים – קיבוץ אייל‬ ‫דירות בבחינה‬ ‫חיצונית‬ ‫פרמטר‬ ‫דירות בבחינה יסודית‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ציון‬ ‫ממוצע‬ ‫‪5‬‬ ‫שטח הדירה במ"ר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫מס' קומות‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0 1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫חומרי בנייה וגמר‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫חיפוי חיצוני‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫מיקום ומס' הכניסות‬ ‫למבנה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מבנה שלד ייחודי‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫מבנה פנימי‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫חללים שאינם בשימוש‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫עיצוב גינה‪/‬חצר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫דלת כניסה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עיצוב ותכנון אישי‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫קשר לדירה הסמוכה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪16.3‬‬ ‫סיכום‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪18‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪81‬‬ ‫נספח מס' ‪2‬‬ ‫פרמטרים להגדרת סגנון בנייה קיבוצי ותיק‬ ‫‪82‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫הימצאותם של הפרמטרים והאלמנטים הבאים באזור המגורים של הקיבוץ ובדירת המגורים יסייעו להגדרתם‬ ‫ביחס לסגנון הבנייה הוותיק או החדש‪ .‬לוח ‪ 1‬מציג את המאפיינים המרחביים של אזור המגורים בקיבוץ‬ ‫הוותיק לעומת הקיבוץ כיום‪ .‬לוח ‪ 2‬מציג את המאפיינים האדריכליים של דירת המגורים בקיבוץ הוותיק‬ ‫לעומת הקיבוץ כיום‪.‬‬ ‫לוח ‪ :1‬מאפיינים מרחביים של אזור המגורים – סגנון בנייה ותיק לעומת סגנון בנייה חדש‬ ‫פרמטר‬ ‫סגנון בנייה ותיק‬ ‫סגנון בנייה חדש‬ ‫אחידות מבני‬ ‫המגורים‬ ‫תבנית בנייה ריכוזית ואחידה שהורכבה‬ ‫מדירות קטנות ומרחב גדול של שטחים‬ ‫מגוננים‪ ,‬שיצרו צביון ארכיטקטוני ונופי‬ ‫מוגדר ושפה ברורה‪ .‬מבני מגורים אחידים‬ ‫זהים בכל שכונת מגורים‪ :‬גובה‪ ,‬מספר קומות‪,‬‬ ‫קירוי‪ ,‬צבע חיצוני‪ ,‬מספר ומיקום פתחים זהה‬ ‫אפשרות‬ ‫לבחירת דגם‬ ‫מגורים‬ ‫ולשינויים‬ ‫בעיצוב‬ ‫החיצוני‬ ‫והפנימי‬ ‫לא קיימת אפשרות בחירה‪ .‬הקיבוץ הוא‬ ‫שמתכנן ובונה באופן מרוכז‪ .‬לא קיימת‬ ‫אפשרות לשינוי העיצוב החיצוני כגון שינוי‬ ‫מיקום פתחים‪ ,‬צבע חיצוני‪ ,‬קירוי‪ .‬לא קיימת‬ ‫אפשרות לשינוי המבנה הפנימי‪.‬‬ ‫המגבלות הכלכליות‪ ,‬המניעים האידאולוגיים‪,‬‬ ‫הרקע התרבותי הדומה‪ ,‬החיקוי‪ ,‬האופנה‬ ‫והמערכת של קנייה משותפת תורמים‬ ‫לאחידות העיצוב הפנימי של דירות מגורים‬ ‫שונות‪.‬‬ ‫צפיפות‬ ‫מס' יחידות‬ ‫דיור במבנה‬ ‫מגוון דירות‬ ‫בגדלים‬ ‫שונים‬ ‫‪7-5‬יחידות דיור לדונם נטו‬ ‫‪6-4‬דירות בבית דו קומתי או בית רכבת‬ ‫מבני המגורים בשכונה אינם זהים‪ .‬קיימים מספר‬ ‫מצבי ביניים אפשריים‪:‬‬ ‫א‪ .‬שינוי מבני בנפחי הבנייה‪ ,‬בגובה‬ ‫ובמספר הקומות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מבנה בסיסי זהה‪ ,‬שינוי בקירוי‪ ,‬בצבע‬ ‫ובמספר ומיקום הפתחים‪.‬‬ ‫קיימת אפשרות בחירה‪ ,‬המביאה לשוני בעיצוב‬ ‫הפנימי והחיצוני‪ .‬קיימים מספר מצבי ביניים‬ ‫אפשריים‪ ,‬כאשר בכל מקרה ניתן לשנות את‬ ‫המבנה הפנימי בהתאם לרצון הדיירים‪:‬‬ ‫א‪ .‬ניתן לתכנן את בית המגורים באופן‬ ‫חופשי‬ ‫ב‪ .‬קיימת אפשרות בחירה בין מספר דגמים‬ ‫מוגבל‬ ‫ג‪ .‬לא ניתן לבחור את דגם בית המגורים‬ ‫אולם ניתן לבצע שינויים בעצוב החיצוני‬ ‫ד‪ .‬קיימת אפשרות לשינוי המבנה הפנימי‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫‪2.8-2‬יחידות דיור לדונם נטו‬ ‫‪ 2‬דירות בבית דו‪-‬משפחתי צמוד קרקע‬ ‫מלאי מבנים מגוון ברמת נוחות שונה ולא‬ ‫שוויונית‪ .‬חוסר השוויון מתבטא בגיל‪ ,‬בשטח‬ ‫ובמיקום הדירה‬ ‫קיימת הגדרה של דירת סטנדרט על פי שטח‪ ,‬מס'‬ ‫חדרים ומס' חדרי שירותים‪ .‬המטרה היא להביא‬ ‫את כל דירות המגורים לסטנדרט זה‪ ,‬אם על ידי‬ ‫שיפוץ ואם על ידי בנייה חדשה‪.‬‬ ‫הקטנת מרווחי השטחים הפתוחים בין בנייני‬ ‫המגורים‪ ,‬כתוצאה מהקטנת קווי הבנין והגדלת‬ ‫תכסית המבנים‪ .‬קיטוע המרחב הפתוח בתוספות‬ ‫בנייה מרפסות וגדרות‪.‬‬ ‫יחס בין שטח‬ ‫בנוי לפתוח‬ ‫יחס בין שטח‬ ‫ציבורי לפרטי‬ ‫נוי וגינון‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫שטח פתוח נרחב בין בנייני המגורים כתוצאה‬ ‫מריכוז מספר גדול יחסית של יחידות דיור‬ ‫קטנות בבנין מגורים אחד‪ .‬סביבת המגורים‬ ‫מתאפיינת במרכיב החזרתי ובדמיון בין בתי‬ ‫המגורים‪ ,‬בנפחי בנייה צנועים ובמרחבים‬ ‫ביניהם‪.‬‬ ‫האבחנה בין השטח הפרטי לציבורי הייתה‬ ‫רכה‪ ,‬באמצעות גינון‪ ,‬ללא הפרדה ממשית בין‬ ‫פרטי לציבורי‪ .‬אין גדרות ומחיצות המפרידות‬ ‫בין בתי החברים‪ ,‬המעבר חופשי לכל‪ .‬שטחי‬ ‫הדשא והגינון מאחדים את המבנים לרקמה‬ ‫יישובית אחת‪ .‬מיקום המדרכות בסמוך למבני‬ ‫המגורים יוצר שטח פרטי קטן צמוד לבית‬ ‫ושטח ציבורי גדול יחסית מעבר למדרכה‪.‬‬ ‫הבינוי החופשי והמפוזר יוצר יחס זהה ובלתי‬ ‫אמצעי בין מבני המגורים לשטח הציבורי‬ ‫הפתוח‪.‬‬ ‫הצמחייה קרובה למבני המגורים ומרוחקת מן‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫המגרשים הפרטיים‪ ,‬גם אם לא הוגדרו בתכנית‪,‬‬ ‫מוגדרים על ידי צמחיה‪ ,‬גידור והבדלים‬ ‫טופוגרפיים‪ ,‬כך שנוצר שטח ללא אפשרות מעבר‬ ‫דרכו‪ .‬המדרכות מרוחקות ממבני המגורים‬ ‫ומחלקות את השטח הפתוח שבין במבנים לשני‬ ‫שטחים פרטיים נרחבים בחזית הבית‪ ,‬ללא שטח‬ ‫ציבורי‪.‬‬ ‫תכנון אזור המגורים באמצעות אשכולות מבנים‬ ‫תוך יצירת היררכיה של חללים פרטיים סמי‬ ‫ציבוריים וציבוריים‬ ‫הצמחייה מרוחקת ממבני המגורים וסמוכה‬ ‫‪83‬‬ ‫פרמטר‬ ‫נגישות‬ ‫חניה‬ ‫מעבר לדירת‬ ‫קבע‬ ‫המדרכות‪ .‬כך מוגדר שטח קרקע פרטי סביב‬ ‫הדירה ושטח קרקע ציבורי מצידי המדרכות‪.‬‬ ‫חלק מאיכות הסביבה הפיסית בקיבוץ נובע‬ ‫מבטיחות הולכי רגל ואופניים והדרה של‬ ‫מכוניות מאזורי המגורים‪ .‬הסתמכות על‬ ‫נגישות רגלית המביאה להגבלת שטח הקיבוץ‪.‬‬ ‫מיקום מגרש חניה מרכזי במרכז הקיבוץ‬ ‫בסמוך למבני הציבור‬ ‫למדרכה‪ .‬כך מוגדר שטח קרקע פרטי נרחב‬ ‫יחסית בין הדירה למדרכה‪ ,‬ללא שטח ציבורי‪.‬‬ ‫תנועת כלי רכב בשבילי הקיבוץ בתוך אזור‬ ‫המגורים‪ .‬הסתמכות על נגישות ממונעת )רכב‬ ‫חשמלי‪ ,‬קטנוע‪ ,‬קלנוע‪ ,‬רכב פרטי( המביאה‬ ‫להרחקת השכונות החדשות מהמרכז‬ ‫מספר מקומות החניה גדל בצורה ניכרת כפועל‬ ‫יוצא של החלת תקני חניה ארציים בתכניות‬ ‫חדשות‪ .‬בנוסף למגרש החניה המרכזי‪ ,‬קיימים‬ ‫מספר מצבי ביניים אפשריים‪:‬‬ ‫א‪ .‬מיקום מגרשי חניה קטנים בהיקף‬ ‫השכונות החדשות‬ ‫ב‪ .‬חניה לאורך הכבישים החוצים את‬ ‫הקיבוץ‬ ‫ג‪ .‬מיקום חניה פרטית בצמוד למגורים‬ ‫מערך המגורים מתבסס על מעבר לדירת קבע‬ ‫כיעד סופי‪ .‬לכך נוסף הניסיון בחלק מן הקיבוצים‬ ‫ליצור קשר חוקי של בעלות החבר על דירתו‪ .‬זאת‬ ‫לצד האפשרות לעיצוב אישי של חלל הדירה‬ ‫מגדילים את הקשר האישי בין המשפחה למבנה‪.‬‬ ‫חריגות בנייה‬ ‫מערך המגורים מתבסס על נכונות לניידות‬ ‫ולהגירה פנימית‪ .‬בכל מספר שנים קיימת‬ ‫אפשרות למעבר דירה בהתאם לתפיסה‬ ‫הקומונלית של מילוי צרכי החברים‪ .‬באופן זה‬ ‫הקשר האישי לבית המגורים קטן וכל בתי‬ ‫המגורים שייכים הלכה למעשה לקיבוץ‪.‬‬ ‫תהליך הבנייה מתרחב כלפי הפריפריה‪,‬‬ ‫המבנים הישנים לא נהרסים אלא עוברים‬ ‫לשימושה של אוכלוסייה אחרת בעוד הדיירים‬ ‫הקודמים עברו למבנים החדשים‪.‬‬ ‫הופעה לראשונה של סגירת מרפסות במימון‬ ‫פרטי ללא אישור‪ ,‬תהליך הנתקל בהתנגדות‬ ‫מצד מוסדות הקיבוץ‪.‬‬ ‫לא קיימת פרצלציה‪ .‬אזור המגורים בתב"עות‬ ‫אינו כולל בתוכו סימון של דרכים‪ ,‬מבני‬ ‫ציבור‪ ,‬מגרשי מגורים‪ ,‬שצ"פים וכד'‪ .‬כתוצאה‬ ‫מכך הגן הציבורי מקיף את כל חצר המשק‬ ‫ומגיע עד לפתח הבית‪ .‬החברים הרגישו‬ ‫שייכות ובעלות על כל חלקי הקיבוץ ולכן לא‬ ‫היה להם צורך להדגיש את בעלותם על השטח‬ ‫מסביב לבית‪.‬‬ ‫מימון הבנייה‬ ‫מימון הבנייה נעשה כולו על ידי הקיבוץ‬ ‫תהליך‬ ‫התכנון‬ ‫התכנון האחיד של בתי המגורים הוא במידה‬ ‫רבה תוצאה של המעורבות הגדולה והמימון‬ ‫של התנועה הקיבוצית‪ ,‬משרד השיכון ומשרדי‬ ‫תכנון מרכזיים השייכים לתנועה הקיבוצית‬ ‫כדוגמת א‪.‬ב תכנון‪.‬‬ ‫התחדשות‬ ‫פרצלציה‬ ‫‪84‬‬ ‫סגנון בנייה ותיק‬ ‫סגנון בנייה חדש‬ ‫תהליך הבנייה מתרחב כלפי הפריפריה‪ ,‬עד‬ ‫למיצוי עתודות השטחים של הקיבוץ‪ .‬המבנים‬ ‫הישנים במרכז הקיבוץ נהרסים לטובת בנייה‬ ‫חדשה למגורים‪ ,‬החורגת מנפחי הבנייה הקיימים‪.‬‬ ‫קיימות חריגות בנייה הנעות מתוספת מחסנים‬ ‫ללא אישור‪ ,‬פריצת יציאה לחצר אחורית ועד‬ ‫לחריגה משטח הבנייה המותר‪.‬‬ ‫הגדרת המגרשים בולטת יותר בבנייה חדשה‬ ‫לעומת האזור הוותיק של הקיבוץ‪ .‬קיימים מספר‬ ‫מצבי ביניים אפשריים בתכניות חדשות‪:‬‬ ‫א‪ .‬ללא פרצלציה‪.‬‬ ‫ב‪" .‬פרצלצית צל" הקיימת בתכניות ללא‬ ‫שיוך מגרשים בפועל‪.‬‬ ‫ג‪ .‬פרצלציה הקיימת בתכניות ומוגדרת‬ ‫בפועל‪ .‬שטח המגרש ‪ 500 -300‬מ"ר‬ ‫קיימים מספר מצבי ביניים אפשריים‪:‬‬ ‫א‪ .‬מימון עלות הבנייה כולה על ידי‬ ‫הקיבוץ‪ ,‬בד"כ בקיבוץ שיתופי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מימון חלקי של עלות הבנייה על ידי‬ ‫הקיבוץ – מימון של סטנדרט בנייה‬ ‫בסיסי שכל חריגה ממנו נעשית במימון‬ ‫החבר‪ ,‬בד"כ בקיבוץ שיתופי ולעיתים‬ ‫גם בקיבוץ מתחדש‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מימון עלות הבנייה כולה על ידי החבר‪,‬‬ ‫בד"כ בקיבוץ מתחדש‪.‬‬ ‫מעורבות התנועה הקיבוצית נחלשת‪ ,‬כל קיבוץ‬ ‫מתכנן באופן פרטי בעזרת משרדי תכנון שונים‪.‬‬ ‫מעורבות הקיבוץ בתכנון הדירה נחלשת‪ ,‬כך‬ ‫שמתאפשרים שינויים בתכנון המוצע לפי רצון‬ ‫החבר ובמקרים מסוימים מתאפשר גם תכנון‬ ‫עצמאי של החבר‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫לוח ‪ :2‬מאפיינים אדריכליים של דירת המגורים – סגנון בנייה ותיק לעומת סגנון בנייה חדש‬ ‫סגנון בנייה וותיק‬ ‫פרמטר‬ ‫שטח הדירה במ"ר‬ ‫מס' קומות‬ ‫‪ 90-75‬מ"ר‬ ‫דירה במפלס אחד‬ ‫מיקום ומס'‬ ‫הכניסות למבנה‬ ‫מדרכה משותפת מובילה למבנה‪ ,‬חדר‬ ‫מדרגות משותף למספר דירות‪ ,‬הכניסות‬ ‫סמוכות זו לזו‪.‬‬ ‫בתי המגורים מתאפיינים בפשטות‬ ‫פונקציונאליות‪ ,‬ובאחידות‪ .‬האחידות‬ ‫והמונוטוניות מבליטה את רצף השטחים‬ ‫הפתוחים‪ .‬האדריכלות אינה מושכת‬ ‫תשומת לב ומשמשת כרקע‪.‬‬ ‫מבנה פנימי‬ ‫הדירה כוללת מטבח‪ ,‬סלון ושלושה חדרי‬ ‫שינה‪ ,‬מקלחת אחת ושני חדרי שירותים‪.‬‬ ‫המטבח קטן ומופרד מהסלון והחדרים‬ ‫קטנים מאחר והדירה משמשת רק‬ ‫לשינה של ילדים‪ ,‬מאחר וחדר האוכל‬ ‫עדיין פעיל‪ ,‬בתי ילדים‪ ,‬מכבסה‪ ,‬מחסן‬ ‫בגדים וכד'‪.‬‬ ‫חללים שאינם‬ ‫בשימוש‬ ‫כל החללים בשימוש‬ ‫עיצוב גינה‪ /‬חצר‬ ‫קיימות גינות פרטיות בצמוד לשטח‬ ‫הדירה המאופיינות בשטח קטן‬ ‫ובפתיחות לשטח הציבורי‬ ‫מבנה שלד ייחודי‬ ‫הבנייה פונקציונאלית ואחידה‬ ‫ומתאפיינת במבנה שלד קופסתי ריבועי‬ ‫פשוט‪ .‬הקירוי במרבית המקרים – גג‬ ‫בטון שטוח‪.‬‬ ‫חיפוי חיצוני‬ ‫צבע לבן‬ ‫חומרי בנייה וגמר‬ ‫סטנדרט הבנייה נקבע על ידי הקיבוץ‬ ‫וחומרי הבנייה מוכתבים על ידו‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך נעשה שימוש בחומרי‬ ‫בנייה וגמר זהים בכל הדירות בקיבוץ‪.‬‬ ‫חומרי הבנייה והגמר פשוטים וזולים‪.‬‬ ‫עיצוב חיצוני‬ ‫ופנימי‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫סגנון בנייה חדש‬ ‫‪ 200-160‬מ"ר‬ ‫במרבית המקרים דירה דו קומתית‪ ,‬קיימות גם‬ ‫דירות במפלס אחד‪.‬‬ ‫במגמה לאפשר פרטיות רבה ככל האפשר‬ ‫הכניסות לדירות מופרדות וממוקמות משני צידי‬ ‫המבנה‪ .‬מדרכה נפרדת מובילה לכל דירה‪.‬‬ ‫בתי המגורים מתאפיינים בסגנונות שונים ללא‬ ‫שמירה על קו מקשר וצביון ייחודי‪ .‬חוסר התאמה‬ ‫בין יחידות דיור צמודות‪ ,‬עירוב סגנונות וחומרי‬ ‫בנייה באותם מבנים‪ ,‬עירוב סוגי גגות‪ ,‬חומרי‬ ‫חיפוי‪ ,‬גוונים וחלונות גג ובנייה בנפחים הזרים‬ ‫לישוב‪ .‬במקרים מסוימים בתי המגורים שומרים‬ ‫על צביון חיצוני אחיד אולם נפחי הבנייה עדיין‬ ‫גדולים מאד‪.‬‬ ‫הדירה כוללת סלון‪ 4 ,‬חדרי שינה‪ ,‬חדר עבודה‪/‬‬ ‫חדר אורחים‪ ,‬שני חדרי אמבטיה‪ 3 ,‬חדרי‬ ‫שירותים )אחד מהם מיועד לאורחים(‪ .‬חדר‬ ‫השינה של ההורים מוגדר כיחידה נפרדת‪,‬‬ ‫הכוללת חדר ארונות וחדר אמבטיה‪ .‬המטבח‬ ‫פתוח אל הסלון ומשמש גם הוא כמוקד של‬ ‫השקעה ורושם‪.‬‬ ‫קיים חדר שירותים מיוחד לאורחים‪ ,‬חדרי‬ ‫הרחצה של הדיירים ממוקמים בקומה העליונה‬ ‫ומשמשים את בני הבית בלבד‪.‬‬ ‫מימדיהם הגדולים של הבתים מביאים לקיומם‬ ‫של חללים רבים שאינם בשימוש כדוגמת‬ ‫מרפסות וחדרי שינה בקומה העליונה‪.‬‬ ‫הגינה הפרטית מאופיינת במשטחי דשא וגודלה‬ ‫נרחב יחסית‪ .‬הגינה מופרדת מן השטח הציבורי‬ ‫על ידי גדר או צמחיה החוסמת את המבטים‬ ‫לתוכה‪.‬‬ ‫המבנה ההנדסי של השלד‪ ,‬המאפיין את צמודי‬ ‫הקרקע החדשים‪ ,‬אקלקטי בטבעו‪ .‬הרוב המכריע‬ ‫של הבתים תוכנן כצורות גיאומטריות בלתי‬ ‫רגולריות‪ ,‬לעתים מורכבות‪ ,‬אך מגושמות‬ ‫בקומפוזיציה‪.‬‬ ‫שבירת המבנה הקופסתי מושגת על ידי יצירת‬ ‫דרוג בין חלקי הבית‪ ,‬המקנה לו צורה של צבר‪-‬‬ ‫מרובעים בגדלים שונים‪ .‬לכך נוספת שבירה‬ ‫מכוונת של המבנה המרובע על ידי פרגולות‬ ‫וגגונים‪.‬‬ ‫בקיבוצים המאפשרים בחירה ניתן לצבוע את‬ ‫הקירות החיצוניים של הבית בצבעים שאינם לבן‪.‬‬ ‫במקרים אלו ניתן למצוא בתים בצבעים שונים‪,‬‬ ‫בעיקר בגווני חמרה‪ ,‬לצד בתים הצבועים בלבן‪.‬‬ ‫בקיבוצים הממנים חלק מעלות הבנייה או כולה‪,‬‬ ‫נקבע סטנדרט בנייה על ידי הקיבוץ‪ .‬שימוש‬ ‫בחומרי בנייה הכלולים בסטנדרט זה ממומן על‬ ‫ידי הקיבוץ‪ ,‬אולם ניתן לבחור חומרי בנייה וגמר‬ ‫יקרים יותר‪ .‬בקיבוצים שאינם משתתפים במימון‬ ‫הבנייה חומרי הבנייה נבחרים בהתאם ליכולתו‬ ‫הכלכלית של החבר‪ .‬כתוצאה מכך נעשה שימוש‬ ‫בחומרי בנייה מגוונים‪.‬‬ ‫‪85‬‬ ‫סגנון בנייה וותיק‬ ‫סגנון בנייה חדש‬ ‫פרמטר‬ ‫חלונות ופתחים‬ ‫לבית המגורים מספר קטן יחסית של‬ ‫חלונות שגודלם קטן‪ .‬מיקום ומספר‬ ‫החלונות והפתחים זהה בכל בתי‬ ‫המגורים‪.‬‬ ‫אין השקעה מיוחדת בדלת הבית‪ .‬דלת‬ ‫הכניסה היא ברוב המקרים דלת עץ‬ ‫פשוטה‪ ,‬שצמודה אליה דלת רשת‪ .‬דלת‬ ‫הרשת מאפשרת מבטים מן החוץ פנימה‬ ‫אל תוך הבית‪.‬‬ ‫הבתים מאופיינים בריבוי חלונות בגדלים שונים‬ ‫ובצורות שונות‪ .‬בקיבוצים המאפשרים בחירה של‬ ‫העיצוב החיצוני מספר ומיקום החלונות‬ ‫והפתחים שונה בין יחידות דיור סמוכות‪.‬‬ ‫בית המגורים כולל כמעט תמיד דלת כניסה‬ ‫דקורטיבית‪ .‬במרבית הבתים קיימת דלת מעוצבת‬ ‫המשווה לכניסה מראה יוקרתי ועשיר‪ .‬דלת‬ ‫הכניסה היא אחד הפרטים בהם נבדלים הבתים‬ ‫אלו מאלה‪ .‬לרוב לא יימצאו שני בתים סמוכים‬ ‫עם אותו סוג דלת‪ .‬דלת הכניסה אינה כוללת דלת‬ ‫רשת‪.‬‬ ‫סימון טריטוריה‬ ‫ותיחום‬ ‫תחום השטח הפרטי מוגדר באמצעות‬ ‫גינה פרטית קטנה הצמודה לבית‬ ‫המגורים‪ .‬אין גידור או צמחיה החוסמים‬ ‫את המבט מהשטח הציבורי אל תוך‬ ‫הגינה הפרטית‪ .‬המדשאה הסמוכה לבית‬ ‫המגורים משמשת כשטח ציבורי‪.‬‬ ‫על אף שגם בעבר הקישוט הפנימי של‬ ‫הדירה נתון היה תמיד כולו להחלטת‬ ‫החבר ולטעמו האישי‪ ,‬אפשר היה למצוא‬ ‫מידה רבה של ייחוד להווי הקיבוצי ושל‬ ‫אחידות בין הקיבוצים ובין הדירות‬ ‫בתוך כל קיבוץ‪ .‬הגורמים לאחידות‬ ‫ולייחוד הם‪ :‬הפונקציות שמלאה הדירה‪,‬‬ ‫גודל הדירה; המגבלות הכלכליות;‬ ‫הרקע‬ ‫האידאולוגיים;‬ ‫המניעים‬ ‫התרבותי הדומה; החיקוי‪ ,‬האופנה;‬ ‫והמערכת של קנייה משותפת‪.‬‬ ‫הכניסות לדירות המגורים משותפות או‬ ‫סמוכות זו לזו‪ .‬השטחים החיצוניים‬ ‫הצמודים לדירות אינם מופרדים‬ ‫באמצעות גדר או צמחיה‪.‬‬ ‫השטח הפרטי תחום ומוגדר באמצעות גדרות או‬ ‫צמחיה החוסמים את המבט מן החוץ פנימה‪.‬‬ ‫השטח הפרטי גדול יחסית וכולל‪ ,‬בנוסף לגינה‬ ‫ולעיתים במקומה‪ ,‬מדשאה פרטית‪.‬‬ ‫דלת כניסה‬ ‫עיצוב ותכנון אישי‬ ‫קשר לדירה‬ ‫הסמוכה‬ ‫‪86‬‬ ‫בית המגורים מאופיין בעיצוב פנימי ייחודי ואישי‬ ‫של חלל הדירה‪ .‬במקרים בהם קיימת אפשרות‬ ‫לבחירה של העיצוב החיצוני‪ ,‬הדירה מאופיינת‬ ‫בייחודיות עיצובית מודגשת המושגת באמצעות‬ ‫מבנה השלד והתוספות העיטוריות‪.‬‬ ‫ליחידות דיור הצמודות כניסות נפרדות‪ ,‬גדרות‬ ‫ומחיצות המפרידות בין השטחים החיצוניים‬ ‫הצמודים‪ .‬מבנה הבית מאפשר פרטיות רבה ככל‬ ‫האפשר באמצעות הפרדת הכניסות ומיקום‬ ‫מחסנים החוצצים בין המרפסות האחוריות‪.‬‬ ‫מחקרי פלורסהיימר‬ ‫‪‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬