‫‪22‬‬ ‫החוג למדעי המזון‬ ‫תכנית לימודים לתואר ‪( B.Sc‬חד‪-‬חוגי)‬ ‫ראש החוג‪ :‬ד"ר פאולה בלינקי‬ ‫חברי הסגל האקדמי‪:‬‬ ‫פרופסור מן המניין‪:‬‬ ‫פרופ' זקי ברק‪ ,‬פרופ' משה טרופ‪ ,‬פרופ' גדי דגני‬ ‫פרופסור חבר‪:‬‬ ‫פרופ' גיורא ריטבו‪ ,‬פרופ' יעקב ויה‪ ,‬פרופ' סנאית תמיר‬ ‫מרצה בכיר‪:‬‬ ‫ד"ר אלון מרגלית‪ ,‬ד"ר גידי גרוס‪ ,‬ד"ר דורון גולדברג‪ ,‬ד"ר דני‬ ‫ברקוביץ‪ ,‬ד"ר יעקב פיטקובסקי‪ ,‬ד"ר מרטין גולדווי‪ ,‬ד"ר סגולה מוצפי‪,‬‬ ‫ד"ר פאולה בלינקי‪ ,‬ד"ר קרן ג'קסון‪ ,‬ד"ר רחל אמיר‪,‬‬ ‫מרצה‪:‬‬ ‫ד"ר נורית כרמי‪ ,‬ד"ר סולימן חטיב‬ ‫מורה‪:‬‬ ‫ד"ר אוהד נריה‪ ,‬מר אורן פרלסון‬ ‫מורים מן החוץ‪:‬‬ ‫מר אבי סולמון‪ ,‬גב' אילנה חפץ‪ ,‬ד"ר דורון לביא‪ ,‬מר אמיל שיינפלד‪,‬‬ ‫ד"ר אנטולי ספיבקובסקי‪ ,‬פרופ' חנוך סלור‪ ,‬ד"ר יעל חכם‪ ,‬ד"ר מאיר‬ ‫שליסל‪ ,‬ד"ר מלכה אפשטיין‪ ,‬גב' מלכה לדרייך‬ ‫‪103‬‬ ‫התוכנית למדעי המזון‬ ‫תעשיית המזון בעולם עוברת תהליך רציף של מודרניזציה ותחכום הן בטכנולוגיה והן בעצוב‬ ‫ובאיכות מוצרי המזון‪.‬‬ ‫תעשייה זו היא בין הגדולות ביותר בתעשייה הישראלית והיום נמצאת בתנופת התפתחות מבחינת‬ ‫כמות‪ ,‬איכות ותחכום‪ ,‬עקב מעורבות גוברת והולכת של חברות ענק בינלאומיות הנכנסות‬ ‫לשותפויות עם התעשייה המקומית‪ .‬הענפים הבולטים בתעשיית המזון הינם‪ :‬בשר ועופות‪ ,‬מוצרי‬ ‫החלב והגלידה‪ ,‬הבצק והמאפה‪ ,‬משקאות הקלים‪ ,‬ממתקים וחטיפים‪.‬‬ ‫השיפור ברמת ייצור המזון מוצא את ביטויו בנוהגי צריכה בררניים ותחרותיים הרבה יותר מבעבר‪.‬‬ ‫השוק הולך ונכבש יותר ויותר במוצרי מזון בדרגת עיבוד ומוכנות גבוהים יותר וחסכוניים יותר‬ ‫בעלות ובזמן הכנתם בבית‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיים דגש בייצור‪ ,‬בשיווק ובביקוש של מזון שערכו הבריאותי‬ ‫גבוה‪.‬‬ ‫התפתחויות אלו והצורך להתחרות ביבוא וביצוא עם ארצות מפותחות‪ ,‬תוך עמידה בסטנדרטים‬ ‫מחמירים הביאו לכך שתעשיות המזון זקוקות לכוח אדם מקצועי ובמספרים גוברים‪.‬‬ ‫התוכנית שלפנינו מציעה מסגרת לימודים תלת שנתית לתואר ראשון אקדמי במדעי המזון‪ .‬מטרת‬ ‫הלימודים היא לרכוש ידע כללי במדעי החיים ובנוסף ידע בסיסי במדעי המזון‪ .‬החוג יכשיר אנשי‬ ‫מקצוע בטכנולוגיה של מזון שיוכלו למלא תפקידים מגוונים בתעשיית המזון על כל ענפיה ובתעשיות‬ ‫המבוססות על תהליכים ביוכימיים וביוטכנולוגיים הקשורים למזון‪ ,‬למוספי מזון‪ ,‬לחומרי גלם של‬ ‫מזון‪ .‬בנוסף‪ ,‬הכשרת טכנולוג מזון תקנה מיומנויות כדי לעסוק בתעשיות קוסמטיקה ותרופות‪.‬‬ ‫עיקרי תוכנית הלימודים‬ ‫בשלושת הסמסטרים הראשונים ניתנים קורסי יסוד במדעי הטבע‪ ,‬במדעי החיים‪ ,‬ובמדעים‬ ‫המדויקים‪ .‬במהלך השנה הראשונה ניתנים קורסי חובה משותפים לכל המסלולים‪ :‬מתמטיקה‪,‬‬ ‫פיזיקה‪ ,‬כימיה וביולוגיה‪ .‬במהלך השנה השניה ניתנים קורסים מתקדמים במקצועות הביוכימיה‪,‬‬ ‫הגנטיקה‪ ,‬המיקרוביולוגיה‪ ,‬ואחרים‪ ,‬במקביל לתחילת לימודים מעמיקים וישומיים במדעי המזון‪.‬‬ ‫בשנה השלישית עולה חלקם של לימודים ספציפיים במדעי המזון‪.‬‬ ‫הסטודנטים בחוג ירכשו מיומנות בבדיקות מעבדתיות של מזון ‪,‬תוצרת חקלאית‪ ,‬תזונה‪ ,‬תרופות‪,‬‬ ‫רעלים‪ ,‬קוסמטיקה‪ ,‬ומעבדנות רפואית‪.‬‬ ‫מקומות העבודה האפשריים בו יוכלו להשתלב בוגרי החוג יהיו מפעלי מזון‪ ,‬מוסדות מחקר ופיתוח‬ ‫ומעבדות בתחומי מדעי החיים‪ ,‬במכוני תקינה ובקרת איכות‪ ,‬בפיקוח ממשלתי ומוניציפאלי על‬ ‫תעשיית המזון ושירותי המזון‪ ,‬בחברות תכנון וייעוץ ובמוסדות רפואיים‪.‬‬ ‫‪104‬‬ ‫לאור הבסיס האיתן שמקנה התוכנית במדעי החיים‪ ,‬יוכלו הבוגרים להמשיך ללימודים מתקדמים גם‬ ‫בתחום זה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬חייבים כל תלמידי שנה א' בלבד לבחור קורס אחד במדעי הרוח בהיקף של ‪ 2‬נ"ז בדיוק‪ ,‬מתוך‬ ‫רשימת הקורסים המופיעים בקובץ השנתון של החוג ללימודים רב‪-‬תחומיים תחת הכותרת 'קורסים‬ ‫כלל מכללתיים'‪ .‬תלמידי שנה ב' ו‪-‬ג' (אך לא תלמידי שנה א')‪ ,‬רשאים להמשיך ולבחור בקורסים‬ ‫הניתנים ע"י הפקולטה למדעי החברה והרוח ולא עוסקים במדעי החיים והטבע‪ ,‬ואלה יוכרו להם‬ ‫בהיקף של עד ‪ 6‬נ"ז‪.‬‬ ‫קורסי בחירה‬ ‫על התלמידים להשתתף בקורסי בחירה‪ ,‬כך שעם סיום לימודיהם ייצברו ביחד עם קורסי החובה סך‬ ‫של ‪ 232‬נ"ז‪ .‬לא כל קורסי הבחירה מוצעים כל שנה ו מומלץ להביא זאת בחשבון בתכנון הלימודים‪ .‬כל‬ ‫תלמיד רשאי לבחור בכל אחד מקורסי הבחירה בתנאי שמתקיימות דרישות הקדם של אותו קורס‪ .‬על‬ ‫מנת למנוע חפיפה עם קורסי חובה במערכת השעות‪ ,‬שויך כל קורס בחירה לשנת לימודים אחת‬ ‫לפחות‪ ,‬בה לא יילמד במקביל לקורסי חובה של אותה שנה‪.‬‬ ‫דרישות קדם‬ ‫מרבית הקורסים המוצעים בחוג דורשים ידע שנרכש קודם לכן בקורס אחד או במספר קורסים מתוך‬ ‫תכנית הלימודים‪ .‬קורסים מוקדמים אלה מהווים אפוא דרישות קדם‪ .‬במידה שקורסי הקדם נלמדו‬ ‫בשנת לימודים קודמת‪ ,‬יותנה הרישום לקורס בציון עובר בכל קורסי הקדם שלו‪ .‬כאשר קורס קדם‬ ‫לקורס של סמסטר ב' נלמד בסמסטר א' של אותה שנה הרישום מותנה בהשתתפות בקורס הקדם‪,‬‬ ‫גם אם הציון הסופי עדיין לא נקבע‪ .‬במידה ולא ישיג ציון עובר בקורס הקדם‪ ,‬לא יוכל התלמיד‬ ‫ללמוד קורסי המשך לקורסים אלה מתכנית שנת הלימודים העוקבת‪ .‬חלק מדרישות הקדם הן בו‬ ‫זמ ניות (ב"ז)‪ ,‬כלומר‪ ,‬ניתן ללמוד את קורס הקדם במקביל לקורס האמור‪ .‬פירוט דרישות הקדם‬ ‫בטבלאות אשר בשנתון זה מציין רק את הקורסים המתקדמים ביותר ב"שרשרת" דרישות הקדם‪,‬‬ ‫במידה וזו קיימת‪.‬‬ ‫קורסי קיץ‬ ‫כמה קורסים מרכזיים של שנה א'‪ ,‬המהווים דרישת קדם לקורסי המשך רבים‪ ,‬יועברו שוב במתכונת‬ ‫מרוכזת בחופשת הקיץ‪ .‬הסדר זה נועד לתת סיכוי נוסף לתלמידי שנה א' שנכשלו בקורסים אלה‪.‬‬ ‫תנאי הקבלה‬ ‫הקבלה לחוג מותנית בעמידה בתנאי הקבלה של המכללה‪ ,‬ברמה הנדרשת על‪-‬ידי החוג‪ .‬תנאי הקבלה‬ ‫‪105‬‬ ‫כוללים ציוני בגרות וציון פסיכומטרי או מצרף‪.‬‬ ‫דרישות אקדמיות‬ ‫על מנת להשלים את התואר על הסטודנט לצבור ‪ 232‬נקודות זכות‪ ,‬כמפורט בטבלאות השיבוץ‬ ‫הסמסטריאליות‪ .‬כמו כן ‪ -‬על הסטודנטים להשלים את חובותיהם בלימודי האנגלית‪ ,‬העברית (אם יש‬ ‫צורך) וביישומי מחשב (הניתנים ללא נקודות זכות) או לקבל פטור בקורסים אלה לאור ידע מוקדם‬ ‫או השתתפות מוכחת בקורס דומה בעבר‪.‬‬ ‫הכרה בלימודים קודמים‬ ‫החוג יכיר בקורסים שנלמדו במוסדות אקדמיים אחרים באם יתקיימו התנאים דלהלן‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫הקורס נלמד במוסד אקדמי מוכר בארץ ‪ .‬באשר למוסדות בחו"ל‪ ,‬תתקיים התייעצות עם‬ ‫המועצה להשכלה גבוהה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ציון הקורס "עובר" וגבוה מ‪.66-‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫סילבוס הקורסים שבהם מבקש הסטודנט הכרה ורמת הנושאים הנלמדים‪ ,‬צריכים להתאים‬ ‫לדרישות הקורס במכללה האקדמית תל‪-‬חי‪ .‬מידת ההתאמה תבחן על ידי חברי הוועדה להכרה‬ ‫ב לימודים קודמים‪ .‬מן הראוי לזכור ששם זהה של קורס איננו מחייב בהכרח סילבוס ורמה‬ ‫אקדמית זהים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫על סמך הוראות המועצ ה להשכלה גבוהה‪ ,‬לשם קבלת תואר של המכללה האקדמית תל‪-‬חי יש‬ ‫צורך ללמוד בפועל במכללה לכל הפחות שליש מנקודות הזכות המקנות תואר‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫הקורס שעליו מבקש הסטודנט הכרה נלמד במהלך חמש השנים האחרונות‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫קורס שהוכר יופיע בגיליון הציונים של המכללה כשציונו הוא "פטור"‪ ,‬ולא יינתן לו ציון מספרי‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫בקשה לפטור מקורסים אקדמיים קודמים יש להגיש בתקופת ימי הייעוץ‪ .‬הוועדה תחליט ‪ -‬על‬ ‫סמך אישור הלימודים‪ ,‬תוכן הקורסים וציוני הסטודנט ‪ -‬על היקף ההכרה בלימודים הקודמים‬ ‫ותאשר את תוכנית לימודיו בחוג בהתאם‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫ניתן להכיר בקורסים שנלמדו במסגרת בתי ספר להנדסאים בהיקף של עד ‪ 44‬נ"ז מסך נקודות‬ ‫הזכות הדרושות לתואר‪ .‬במקרה זה חייב ציון הקורס להיות לפחות ‪ .06‬הכרה כזו תיבחן רק‬ ‫לגבי תלמידים שהשלימו את כל חובותיהם לתואר הנדסאי (כולל הגשת פרויקט גמר)‪.‬‬ ‫חזרה על קורס כדי לשפר ציון‬ ‫סטודנט רשאי להירשם בשנית ולחזור על הלימודים בכל קורס נתון‪ ,‬אך לא יותר מפעם אחת‪ ,‬והציון‬ ‫הטוב מבין השניים יילקח בחשבון‪ .‬כאשר החזרה היא על קורס שיש בו מטלות נוספות כתרגילים או‬ ‫‪106‬‬ ‫מעבדות והסטודנט עמד בהן בשלמותן בפעם הראשונה‪ ,‬הוא רשאי שלא לחזור עליהן‪ .‬במקרה זה‬ ‫ציון בחינת הגמר (או מטלת הגמר) יהיה גם ציונו הסופי בקורס שנלמד בשנית‪.‬‬ ‫חובת נוכחות‬ ‫חובת נוכחות חלה על כל מפגשי המעבדה והסיורים‪ .‬פרט לזאת עשויה חובה כזו לחול גם על‬ ‫שיעורים פרונטליים באחדים מן הקורסים (חובה או בחירה)‪ ,‬לפי קביעת המרצים‪ .‬על כל תלמיד‬ ‫מוטלת האחריות המלאה לוודא קיום חובת נוכחות בקורסים בהם הוא לומד‪ .‬סיורים לימודיים הם‬ ‫חלק אינטגרלי של תוכנית הלימודים בחוג‪ .‬ההשתתפות בסיורים היא חובה‪ .‬לוח הסיורים‬ ‫הסמסטריאלי יפורסם עם תחילתו של כל סמסטר‪ .‬ייתכן שבחלק מהסיורים תידרש השתתפות של‬ ‫הסטודנטים בעלויות הסיור‪.‬‬ ‫תנאי המעבר משנה לשנה‬ ‫תלמיד רשאי לעלות משנת לימודים אחת לזו שלאחריה בתנאים הבאים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫השגת ממוצע ציונים מצטבר של ‪ 66‬לפחות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫עמידה בדרישות קורסי החובה בציון הנדרש‪ ,‬כולל קורסי האנגלית‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫המעבר משנה לשנה של תלמיד הנמצא במעמד "על תנאי" יהיה תלוי בהישגיו‪,‬‬ ‫וייבחן מעת לעת על‪-‬ידי ועדת המעקב החוגית‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫תלמיד שלא השלים את כל קורסי החובה של שנה א' לא יוכל להירשם לקורסי‬ ‫חובה של שנה ג'‪.‬‬ ‫תלמיד שלא עמד בתנאים אלה רשאי לפנות לועדת ההוראה בבקשה לאפשר לו המשך לימודים‪ ,‬וזו‬ ‫תחליט באם ובאילו תנאים לאפשר זאת‪.‬‬ ‫זכאות לתואר‬ ‫יהיה זכאי לקבלת תואר "בוגר" במדעי המזון סטודנט שיסיים את חובותיו האקדמיים בתנאים‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫צבר ‪ 232‬נקודות ועמד בדרישות קורסי החובה‪ .‬ציון מעבר בקורסים הוא ‪.66‬‬ ‫באחריותו הבלעדית של כל סטודנט לוודא כי צבר את מספר נקודות הזכות הדרוש לקבלת‬ ‫התואר‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫עמידה בתנאי מעבר משנה לשנה כפי שמפורט בסעיף הקודם‪.‬‬ ‫‪107‬‬ ‫פריסת לימודים‬ ‫סטודנט רשאי לפרוס את לימודיו על פני ‪ 4‬שנים‪ .‬במקרה כזה תותר הפריסה לשנה א' בלבד‪ .‬סטודנט‬ ‫הפורס לימודים ילמד את שנה א' במשך שנתיים שבמהלכן עליו לסיים את כל קורסי החובה‪ .‬בהמשך‬ ‫ילמד את שנה ב' וג' במלואן‪ .‬סטודנט שפורס לימודים חייב לשנות את תוכנית הלימודים בהתאם‬ ‫ולשאת בתשלום נוסף עבור השנה הרביעית‪.‬‬ ‫‪108‬‬ ‫החוג למדעי המזון ‪ -‬מסלול תלת‪-‬שנתי‬ ‫שנה א' ‪ -‬סמסטר א'‬ ‫שם הקורס‬ ‫חדו"א ‪2‬‬ ‫פיזיקה א' למדעי התזונה והמזון‬ ‫כימיה כללית ואנאורגנית‬ ‫כימיה כללית ואנארגנית‪ -‬מעבדה‬ ‫ביולוגיה של התא‬ ‫אנגלית‬ ‫יישומי מחשב‬ ‫קורס בחירה ממדעי החברה והרוח‬ ‫בסה'כ‬ ‫מספר‬ ‫נ"ז‬ ‫‪2622262‬‬ ‫‪2622669‬‬ ‫‪2622362‬‬ ‫‪2622322‬‬ ‫‪2622222‬‬ ‫‪992264‬‬ ‫‪2622269‬‬ ‫ש'ה ש'ת ש'מ ס"ה‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6.6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪20.6‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫דרישות קדם‬ ‫‪2‬‬ ‫‪29‬‬ ‫שנה א' ‪ -‬סמסטר ב'‬ ‫שם הקורס‬ ‫מספר‬ ‫נ"ז ש'ה ש'ת‬ ‫ש'מ ס"ה‬ ‫דרישות קדם‬ ‫חדו"א ‪2‬‬ ‫‪2622262‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫חדו"א ‪2‬‬ ‫פיזיקה ב' למדעי התזונה והמזון‬ ‫‪2622626‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫פיזיקה לתזונאים א'‬ ‫כימיה אורגנית‬ ‫‪2622362‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫כימיה כללית‬ ‫ואנאורגנית‬ ‫יסודות הסטטיסטיקה‪ +‬גיליון‬ ‫אלקטרוני‬ ‫מבוא לפיזיולוגיה‬ ‫‪2622662‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫חדו"א ‪2‬‬ ‫‪2622264‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מבוא למדעי המזון והתזונה‬ ‫‪2266662‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אנגלית‬ ‫‪992264‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪27‬‬ ‫בסה"כ‬ ‫‪26.6‬‬ ‫‪109‬‬ ‫‪2‬‬ ‫שנה ב' ‪ -‬סמסטר א'‬ ‫ש'ה‬ ‫ש'ת ש'מ‬ ‫ס"ה‬ ‫שם הקורס‬ ‫מספר‬ ‫נ"ז‬ ‫ביוכימיה ‪ 2‬תיאורטית‬ ‫‪2622369‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ביוכימיה ‪ 2‬חישובית‬ ‫‪2622364‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫גנטיקה‬ ‫‪2622266‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מיקרוביולוגיה כללית‬ ‫‪2622222‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מיקרוביולוגיה כללית‬ ‫מעבדה‬ ‫‪2622222‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ביוסטטיסטיקה‬ ‫פיזיולוגיה של מערכות‬ ‫תרמודינמיקה וכימיה‬ ‫פיזיקלית‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫דרישות קדם‬ ‫ביולוגיה של התא‪ ,‬כימיה‬ ‫אורגנית‬ ‫במקביל לביוכימיה‬ ‫תיאורטית ‪2‬‬ ‫ביולוגיה של התא‪ ,‬כימיה‬ ‫אורגנית‬ ‫ביולוגיה של התא‪ ,‬כימיה‬ ‫אורגנית‬ ‫ביולוגיה של התא‪ ,‬כימיה‬ ‫אורגנית‪ ,‬במקביל‬ ‫למיקרוביולוגיה כללית‬ ‫חדו"א ‪2‬‬ ‫‪2622260‬‬ ‫‪2622264‬‬ ‫‪2632369‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מבוא לפיזיולוגיה‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫עקרונות תזונת האדם א‬ ‫‪2266662‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫חדו"א ‪ ,2‬פיזיקה ‪,2‬‬ ‫כימיה אורגנית‬ ‫כימיה אורגנית‪ ,‬ובמקביל‬ ‫לביוכימיה ‪( 2‬תאורטית‪+‬‬ ‫חישובית)‬ ‫‪2‬‬ ‫כתיבה מדעית ומידענות‬ ‫‪2639664‬‬ ‫‪6.6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫טוקסיקולוגיה של מזון‬ ‫‪2632766‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪26.6‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪32‬‬ ‫בסה"כ‬ ‫‪110‬‬ ‫ביוכימיה ‪( 2‬תאורטית‪+‬‬ ‫חישובית) ובמקביל‬ ‫לכימיה וביוכימיה של‬ ‫מזון‬ ‫שנה ב' ‪ -‬סמסטר ב'‬ ‫שם הקורס‬ ‫מספר‬ ‫נ"ז‬ ‫ש'ה ש'ת ש'מ ס"ה‬ ‫גנטיקה מולקולרית‬ ‫‪2622267‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כימיה וביוכימיה של המזון‬ ‫‪2266663‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מיקרוביולוגיה וסניטציה‬ ‫של מזון‬ ‫‪2632662‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מעבדה בביוכימיה של‬ ‫המזון‬ ‫‪2266664‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫אנליזה של מזון א'‬ ‫‪2266666‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫עקרונות טכנולוגיה של‬ ‫מזון א'‬ ‫‪2266666‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫תכונות פיזיקליות של מזון‬ ‫‪2266667‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪29‬‬ ‫בסה"כ‬ ‫‪ ¹‬ללא נ"ז‬ ‫‪111‬‬ ‫דרישות קדם‬ ‫גנטיקה‪ ,‬ביוכימיה‬ ‫תיאורטית וחישובית ‪2‬‬ ‫ביוכימיה ‪( 2‬תאורטית‪+‬‬ ‫חישובית)‬ ‫מיקרוביולוגיה כללית‬ ‫(הרצאה ומעבדה)‬ ‫כימיה וביוכימיה של מזון‬ ‫ביוכימיה ‪( 2‬תאורטית‪+‬‬ ‫חישובית) ומבוא למדעי‬ ‫המזון והתזונה‬ ‫ביוכימיה ‪( 2‬תאורטית‪+‬‬ ‫חישובית)‪ ,‬מיקרוביולוגיה‬ ‫כללית (הרצאה ומעבדה)‬ ‫כימיה אורגנית‪ ,‬מבוא‬ ‫למדעי המזון והתזונה‬ ‫שנה ג' ‪ -‬סמסטר א'‬ ‫שם הקורס‬ ‫מספר‬ ‫נ"ז‬ ‫תרמודינמיקה טכנית‬ ‫‪2266660‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אבטחת איכות ויישומו‬ ‫ברצפת ייצור‬ ‫‪2266669‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אנליזה של מזון ב'‬ ‫‪2266626‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫עקרונות טכנולוגיה של מזון‬ ‫ב'‬ ‫‪2266622‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מעבדה בעקרונות טכנולוגיה‬ ‫של מזון‬ ‫‪2266622‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2266629‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תברואת מזון‬ ‫קורסי בחירה‬ ‫בסה"כ‬ ‫ס"ה‬ ‫דרישות קדם‬ ‫ש'ה ש'ת ש'מ‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫כימיה כללית ואנאורגאנית‬ ‫עקרונות טכנולוגיה של‬ ‫מזון א'‪ ,‬במקביל‬ ‫לעקרונות טכנולוגיה של‬ ‫מזון ב'‬ ‫אנליזה של מזון א'‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪24.6‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪32‬‬ ‫מספר‬ ‫נ"ז‬ ‫ש'ה‬ ‫ש'ת‬ ‫ש'מ‬ ‫ס"ה‬ ‫אריזת מזון‬ ‫‪2266623‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫סדנא‪ -‬פיתוח מוצרי מזון‬ ‫‪2266624‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מבוא לכלכלה בגישה‬ ‫הנדסית‪ -‬טכנולוגית‬ ‫פרקים נבחרים במדע‬ ‫וטכנולוגיה של מזון‬ ‫כשרות‪ ,‬שבת ומועדים‬ ‫‪2266626‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2266626‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2266627‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫סמינר במדעי המזון‬ ‫‪2266620‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫עקרונות טכנולוגיה של‬ ‫מזון א'‬ ‫עקרונות טכנולוגיה של‬ ‫מזון א'‪ ,‬במקביל עקרונות‬ ‫טכנולוגיה של מזון ב'‬ ‫‪4‬‬ ‫שנה ג' ‪ -‬סמסטר ב'‬ ‫שם הקורס‬ ‫‪6‬‬ ‫דרישות קדם‬ ‫עקרונות טכנולוגיה של‬ ‫מזון א' וב'‬ ‫עקרונות טכנולוגיה של‬ ‫מזון ב'‬ ‫עקרונות טכנולוגיה של‬ ‫מזון א' וב'‬ ‫עקרונות‬ ‫מבוא‬ ‫תזונת‬ ‫למדעי‬ ‫האדם‪,‬‬ ‫המזון‬ ‫והתזונה‪ ,‬כימיה וביוכימיה‬ ‫של המזון‪ ,‬טוקסיקולוגיה‬ ‫של המזון‬ ‫קורסי בחירה‬ ‫בסה"כ‬ ‫‪4‬‬ ‫‪24‬‬ ‫סדנא‬ ‫‪112‬‬ ‫‪1‬‬ ‫קורסי בחירה‬ ‫‪2‬‬ ‫הידרוכימיה סביבתית‬ ‫חקיקה סביבתית‬ ‫טכנולוגיית תסיסה וביו ריאקטורים‬ ‫טכנולוגיה אנזימתית‬ ‫כימיה אנליטית מכשירית‬ ‫מעכבי חימצון ברפואה ובמזון‬ ‫ניהול שירותי מזון‬ ‫פזיולוגיה ופתולוגיה של פירות וירקות באחסון‬ ‫צמחי מרפא וחומרי טבע‬ ‫תהליכים ביוטכנולוגיים לייצור כימיקליים‬ ‫תוספי תזונה למצבי חולי‬ ‫פתיחת קורס בחירה מותנית בהשתתפות ‪ 26‬תלמידים ובהתאם לתוכנית הלימודים השנתית‪.‬‬ ‫‪113‬‬ ‫‪2‬‬ ‫פירוט הקורסים‬ ‫מקרא‪ :‬ש' (שיעור) = ‪ 2‬נ"ז‪ ,‬ת' (תרגיל) ‪ /‬מ' (מעבדה) = ‪ 6.6‬נ"ז‬ ‫אבטחת איכות ויישומה ברצפת ייצור‬ ‫גב' מלכה לדרייך‬ ‫א‪ 3 -2266669 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 4.6‬נ"ז‬ ‫מבוא‪ -‬מהי אבטחת איכות?‪ .‬גישה ממוקדת לקוח‪ /‬צרכן‪ -‬היכרות והבנה‪ ,‬הצגת הדרישות והעברתן‬ ‫לייצור‪ .‬דרישות הרשויות‪ -‬משרד הבריאות‪ ,‬מכון התקנים‪ .GMP ,‬תקני איכות‪ -‬מערכת האיכות ‪ISO‬‬ ‫‪( BRC ,9001.2000‬דרישות אירופאיות)‪ ,‬איכות סביבה‪ .ISO14000 -‬בטיחות מזון (‪)HACCP‬‬ ‫‪ , ISO22000‬קודקס אלימנטריוס‪ .‬הקשר בין ספקים לאיכות המוצר הסופי‪ ,‬איכות המכונות והשפעתן‬ ‫על איכות המוצר הסופי‪ ,‬ניהול איכות רמה איכותית‪ .‬תרגיל סיכום‪ -‬בניית מערכת איכות לייצור מוצר‬ ‫נבחר‪.‬‬ ‫אנליזה של מזון א'‬ ‫ד"ר מאיר שליסל‬ ‫ב‪ 2 -2266666 .‬ש' ‪ 4 +‬מ'= ‪ 4.6‬נ"ז‬ ‫שיטות כימיות ופיסיקליות לאנליזה איכותית וכמותית של מרכיבי המזון השונים בהתאם לדרישות‬ ‫התקנים המקומיים והבינלאומיים‪ .‬עיבוד תוצאות וניתוחם הסטטיסטי‪ .‬המעבדה כוללת לימוד של‬ ‫שיטות אנליטיות לקביעת ההרכב הכימי של מזון‪ ,‬בהתאם לדרישות התקנים השונים‪ ,‬וכן שיטות‬ ‫מהירות המשמשות במערך אבטחת האיכות בתהליך הייצור‪ .‬הכרת סוגי המכשור העיקריים‬ ‫הנמצאים בשימוש עבור אנליזת מזון ועבודה בטכניקות מעבדתיות מקובלות‪ .‬הכרת המגבלות של‬ ‫שיטות האנליזה לבדיקה הנדרשת ולאיתור גורמים לחוסר דיוק‪.‬‬ ‫אנליזה של מזון ב'‬ ‫ד"ר מאיר שליסל‬ ‫א‪ 3 -2266626 .‬ש' ‪ 4 +‬מ'= ‪ 6.6‬נ"ז‬ ‫ההרכב הכימי והמאפיינים של מזונות שונים‪ .‬שיטות כימיות ופיזיקליות לאנליזה איכותית וכמותית‬ ‫של מרכיבי המזון‪ .‬אנליזה סנסורית‪ .‬פיתוח הכלים הנדרשים להערכה כמותית של תכונות מזון‬ ‫תחושתיות לפתרון בעיות מסוימות‪ .‬שיטות להערכת צבע‪ ,‬מרקם‪ ,‬טעם וריח של מזונות נוזליים‬ ‫ומוצקים‪.‬‬ ‫אריזת מזון‬ ‫טרם נקבע‬ ‫ב‪ 2 -2266623 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 2.6‬נ"ז‬ ‫‪114‬‬ ‫תפקידי האריזה‪ .‬האריזה והיצרן‪ .‬האריזה והצרכן‪ .‬תכונות מכאניות‪ ,‬אופטיות ותכונות מעבר של‬ ‫חומרי אריזה‪ -‬מתכות‪ ,‬פולימרים‪ ,‬זכוכית‪ ,‬נייר‪ .‬יחסי גומלין בין תכונות האריזה לבין איכות המוצר‬ ‫וחיי מדף‪ .‬אריזה פעילה‪ .‬אריזות מתאימות לחימום במיקרוגל‪ .‬היבטים טוקסיקולוגים‪ .‬אריזת מזון‬ ‫ואיכות הסביבה‪.‬‬ ‫ביוכימיה ‪ 2‬חישובית‬ ‫ד"ר דורון גולדברג‬ ‫א‪ 2 -2622364 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'‪ 2 +‬תג'= ‪ 2.6‬נ"ז‬ ‫עקרונות ההפרדה בכרומטוגרפיה‪ :‬שיטות כרומטוגרפיה‪ ,‬פילטרציה בג'ל‪ ,‬מחליפי יונים‪ ,‬ג'ל‬ ‫אלקטורופורזה‪ ,‬כרומטוגרם‪ .‬התכונות הכימיות והפיזיקליות של ח‪ .‬האמינו‪ :‬עקומות טיטרציה‪ ,‬נקודה‬ ‫איזואלקטרית משוואת ‪.Henderson-Hasselbalch‬המבנה השניוני של חלבונים‪ :‬סליל ‪ ,‬מעטפת‬ ‫קפלים ‪.‬קישור של מולקולות קטנות לחלבונים‪ :‬קבועי דיסוציאציה מיקרוסקופיים ומקרוסקופיים‪,‬‬ ‫רוויה חלקית‪ ,‬משוואת ‪ ,Adair‬דיאליזה של שיווי משקל‪.‬אפקטים אלוסטריים‪ :‬קישור קואופרטיבי‪,‬‬ ‫קואופרטיביות חיובית ושלילית‪ ,‬מקדם ‪ ,Hill‬המודל של ‪ Monod‬לקישור קואופרטיבי‪ .‬הקטליזה‬ ‫האנזימתית‪ :‬אנזימים שונים‪ ,‬מנגנון הפעולה האנזימתית‪ ,‬מבנה אנזימים‪ ,‬האתר הפעיל‪ ,‬המהירות‬ ‫ההתחלתית‪ ,‬המודל של ‪ ,Michaelis-Menten‬משוואת ‪ ,Michaelis-Menten‬מודל המצב העמיד‪,‬‬ ‫קבוע מיכאליס‪ ,‬מספר מחזורי‪.‬שיטות ליניאריזציה של משוואת ‪Lineweaver- :Michaelis-Menten‬‬ ‫‪.Burk, Hans-Woolf, Eadie-Hofstee, Eisenthal-Cornish-Bowden‬עיכוב אנזימתי הפיך‪ :‬מעכב‬ ‫תחרותי‪ ,‬מעכב בלתי תחרותי‪ .‬זהוי סוג המעכב ע"פ גרף משוואת ‪.Michaelis-Menten‬‬ ‫ביוכימיה ‪ 2‬תיאורטית‬ ‫פרופ' סנאית תמיר‬ ‫א‪ 2 -2622369 .‬ש'= ‪ 2‬נ"ז‬ ‫מבוא חומצות אמינו וחלבונים‪ ,‬מבנה ראשוני‪ ,‬שניוני ושלישוני של החלבון‪ ,‬מבנה רביעוני של חלבון‪,‬‬ ‫המוגלובין כמודל לחלבון אלוסטרי ונוגדנים‪ .‬ליפידים‪ ,‬חומצות שומן‪ ,‬שומנים פשוטים ושומנים‬ ‫מורכבים‪ .‬טריגליצרידים ופוספוליפידים‪ ,‬מבנה ותפקוד של ממברנות ביולוגיות‪ .‬מבנה סוכרים‪,‬‬ ‫מונוסוכרים‪ ,‬פוליסוכרים‪ ,‬תפקידים ביולוגיים‪ .‬פירוק אנזימתי במערכת העיכול‪ ,‬גליקוליפידים‪,‬‬ ‫גליקופרוטאינים‪ ,‬ליפופוליסכרידים‪ .‬מבוא לוויטמינים ופעילות הורמונים וגורמי גדילה‪.‬‬ ‫ביולוגיה של התא‬ ‫ד"ר רחלי אמיר‬ ‫א‪ 3 -2622222 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 3.6‬נ"ז‬ ‫ד"ר סיגל כורם‬ ‫‪115‬‬ ‫יושם דגש על הקשר בין הפעילות למבנה האברון‪ .‬המבנה והתפקוד של ממברנת התא‪ ,‬מנגנוני הולכה‬ ‫דרך הממברנות‪ ,‬מעבר תשדורת בין תאי‪ ,‬מאזן מים ואלקטרוליטים בתא‪ ,‬מערכת הממברנות‬ ‫הפנימיות (הרשתית האנדופלסמטית‪ ,‬מעטפת הגרעין‪ ,‬גופיפי גולגי‪ ,‬ליזוזומים‪ ,‬חללית פלסמלמה)‪,‬‬ ‫השלד התוך תאי ‪ -‬פילמנטים ומיקרוטובולי‪ .‬תנועה של ריסים ושוטונים‪ .‬הגרעין (מבנה הכרומוטין‪,‬‬ ‫כרומוזומים‪ ,‬מ‪ DNA-‬לחלבון‪ ,‬מחזור חיי תא)‪ .‬המיטוכונדריון‪ ,‬הכלורופלסט והפלסטידות‪ ,‬דופן התא‬ ‫הצמחי‪.‬‬ ‫גנטיקה‬ ‫ד"ר דני ברקוביץ‬ ‫א‪ 3 -2622266 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 4.6‬נ"ז‬ ‫נושאים מולקולריים‪ :‬החומר הגנטי ומבנהו‪ ,‬הכפלת ה‪ ,DNA -‬שעתוק‪ ,‬תרגום ובקרה‪ ,‬הקוד הגנטי‬ ‫וחומצות אמינו‪ ,‬מוטציות ‪ -‬תהליכים מולקולריים‪ ,‬מבחר מחלות גנטיות באדם‪ ,‬עקרונות ההנדסה‬ ‫הגנטית ושיטות מולקולריות לאבחונים גנטיים‪.‬‬ ‫נושאים לא מולקולריים‪ :‬מסלול החיים של התא מיוזה ומיטוזה‪ ,‬חוקי מנדל התפצלות גן יחיד‪ ,‬חוקי‬ ‫מנדל התפצלות בגנים רבים‪ ,‬ניתוחים סטטיסטיים למודלים גנטיים – חי‪-‬בריבוע‪ ,‬תאחיזה למין‪,‬‬ ‫מודלים גנטים‪ ,‬תורשה כמותית‪ ,‬סלקציה גנטית ‪ -‬טיפוח‪ ,‬תורשתיות‪ ,‬קביעת מין ביצורים שונים‪,‬‬ ‫תאחיזה שיחלוף ומיפוי גנים ואברציות כרומוזומליות‪ ,‬גנטיקה של אוכלוסיות‪.‬‬ ‫גנטיקה מולקולרית‬ ‫ד"ר מרטין גולדווי‬ ‫ב‪ 2 -2622267 .‬ש' = ‪ 2.6‬נ"ז‬ ‫ד"ר דורון גולדברג‬ ‫ד"ר דני ברקוביץ‬ ‫תכונות ה‪ DNA -‬מבנה הגנום האוקריוטי‪ ,‬אריזת ה ‪ DNA‬בגרעין הפרומוטור האוקריוי‪ ,‬פקטורי‬ ‫שיעתוק‪ , ,‬מבנה ה ‪ mRNA‬האוקריוטי‪ ,‬אינטרונים אקסונים‪ ,‬ספליסינג‪ ,RNAi ,‬פיתוח התפיסה של‬ ‫מחלות מטבוליות מורשות‪ ,‬התפיסה של גן אחד אנזים אחד‪ ,‬התפיסה של מחלות מולקולריות‪,‬‬ ‫המהפכה של ‪ DNA‬רקומביננטי‪ ,‬הבסיס המולקולרי של ביטוי גנים‪ ,‬בקרה על ביטוי גנים‪ ,‬מוטציות‬ ‫כמקור לשינויים נורמלים ומחלות גנטיות‪ ,‬שונות גנטית בבני אדם והתפיסה של פולימורפיזם‪.‬‬ ‫חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ‪( 2‬חדו"א)‬ ‫ד"ר אנטולי ספיבקובסקי‬ ‫א‪ 3 -2622262 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 4.6‬נ"ז‬ ‫מושג הפונקציה הממשית‪ :‬תחו ם הגדרה‪ ,‬טווח‪ ,‬פונקציות אלמנטריות והגרפים שלהן‪ ,‬חסימות‪,‬‬ ‫‪116‬‬ ‫זוגיות‪ ,‬מונוטוניות‪ ,‬מחזוריות של פונקציה‪ ,‬פעולות על פונקציות (סכום‪ ,‬מכפלה‪ ,‬מנה‪ ,‬הרכבה‪,‬‬ ‫היפוך)‪ .‬גבול של פונקציה‪ :‬הגדרה‪ ,‬אריתמטיקה של גבולות‪ ,‬גבולות אינסופיים וגבולות באינסוף‪,‬‬ ‫גבולות חד‪-‬צדדיים‪ ,‬מקרים "בל תי מסוימים"‪ ,‬גבולות של פונקציות אלמנטריות‪ .‬רציפות‪ :‬הגדרה‪,‬‬ ‫רציפות חד‪-‬צדדיים‪ ,‬מיון נקודות אי‪-‬רציפות‪ ,‬משפט ערך הביניים‪ ,‬משפט ויירשטרס‪ .‬הנגזרת‪ :‬חישוב‬ ‫שיפוע המשיק‪ ,‬הגדרת הנגזרת‪ ,‬הנגזרות הבסיסיות‪ ,‬כללי גזירה‪ ,‬נגזרות מסדרים גבוהים יותר‪ ,‬מושג‬ ‫הדיפרנציאל‪ ,‬משפטי פרמ ה‪ ,‬רול‪ ,‬לגרנז'‪ .‬שימושים בנגזרות לחשבון דיפרנציאלי‪ :‬חישוב גבולות‬ ‫באמצעות משפט לופיטל‪ ,‬תחומי עליה וירידה של פונקציה בקטע‪ ,‬נקודות קיצון‪ ,‬תנאים הכרחיים‬ ‫ומספיקים לקיצון‪ ,‬קעירות וקמירות‪ ,‬נקודות פיתול של פונקציה‪ ,‬אסימפטוטות‪ ,‬חקירת פונקציה‬ ‫ובניית גרף עבורה‪ ,‬נוסחת טיילור‪ ,‬פיתוחי מקלורן בסיסיים‪.‬‬ ‫חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ‪( 2‬חדו"א)‬ ‫ד"ר אנטולי ספיבקובסקי‬ ‫ב‪ 3 -2622262 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 4.6‬נ"ז‬ ‫אינטגרל בלתי מסוים‪ :‬פונקציה קדומה‪ ,‬אינטגרלים מידיים‪ ,‬שיטות אינטגרציה (החלפת משתנה‪,‬‬ ‫אינטגרציה לפי חלקים‪ ,‬א ינטגרציה על ידי פירוק‪ ,‬אינטגרציה על ידי הצבות מומלצות) אינטגרל‬ ‫מסוים‪ :‬הבעיה של חישוב שטח‪ ,‬הגדרת האינטגרל המסוים לפי רימן‪ ,‬תכונות האינטגרל המסוים‪,‬‬ ‫האינטגרל המסוים כפונקציה של גבול העליון‪ ,‬נוסחת ניוטון‪-‬לייבניץ‪ .‬שימושים באינטגרל מסוים‬ ‫לחשבון אינטגרלי‪ :‬חישובי שטח‪ ,‬נפח גוף סיבוב‪ ,‬אורך קשת מישורית‪ .‬מושג האינטגרל הלא‪-‬אמיתי‪:‬‬ ‫הגדרה‪ ,‬סוגי האינטגרלים הלא‪-‬אמיתיים‪ ,‬מבחן ההשוואה לאינטגרלים של פונקציות חיוביות‪.‬‬ ‫פונקציות רבות משתנים‪ :‬תחום הגדרה‪ ,‬גרף של פונקציה בשני משתנים‪ ,‬חתכים וקוי גובה‪ ,‬גבול‪,‬‬ ‫רציפות‪ ,‬נגזרת חלקית‪ ,‬כלל שר שרת‪ ,‬נקודות קיצון‪ ,‬תנאים הכרחיים ומספיקים לקיצון‪ ,‬נגזרת‬ ‫מכוונת‪ ,‬גרדיאנת‪ ,‬בעיות קיצון עם אילוצים‪ ,‬כופלי לגרנז'‪ .‬משוואות דיפרנציאליות‪ :‬משוואות ניתנות‬ ‫להפרדת משתנים‪ ,‬משוואות הומוגניות‪ ,‬משוואות לינאריות וכו'‪ .‬שימושים‪ :‬התפרקות רדיואקטיבית‪,‬‬ ‫רביית חיידקים‪ ,‬מעבר חום‪ ,‬דו‪-‬קיום של שני מינים‪ ,‬גידול צמחים וכו'‪.‬‬ ‫יסודות הסטטיסטיקה ‪ +‬גיליון אלקטרוני‬ ‫מר אמיל שיינפלד‬ ‫ב‪ 2 -2622662.‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 2.6‬נ"ז‬ ‫אוכלוסייה ומדגם‪ ,‬מיון משתנים‪ ,‬בניית לוחות סטטיסטיים ותאור גרפי של הנתונים‪ .‬חישוב מדדים‬ ‫סטטיסטיים‪ .‬קשר בין המשתנים‪ ,‬מקדם הקורלציה ומשוואת הרגרסיה‪ .‬ניסוי מקרי‪ ,‬פעולות בין‬ ‫מאורעות‪ ,‬מודל הסתברותי‪ ,‬חוקים בחישוב הסתברויות‪ .‬הסתברות מותנה‪ ,‬נוסחת ההסתברות‬ ‫השלמה‪ ,‬נוסחת בייס‪ .‬קומבינטוריקה‪ .‬תוחלת ושונות‪ .‬התפלגות נורמלית‪ .‬התפלגות בינומית‪ ,‬קירוב‬ ‫נורמלי להתפלגות בינומית‪ .‬התפלגות דגימה‪ ,‬משפט הגבול המרכזי‪.‬‬ ‫‪117‬‬ ‫טוקסיקולוגיה של מזון‬ ‫פרופ' משה טרופ‬ ‫א‪ 2 -2632766 .‬ש'= ‪ 2.6‬נ"ז‬ ‫מזונות טבעיים שכיחים הגורמים להפרעות מטבוליות ופיזיולוגיות לבעלי רגישויות‪ ,‬צמחים רעילים‪,‬‬ ‫פטריות רעילות‪ ,‬רעלנים ואנטימטבוליטים טבעיים‪ .‬חומרים גורמי סיכון‪ ,‬מוספי מזון‪ :‬צבעי מאכל‪,‬‬ ‫חומרי טעם‪ ,‬מונעי גושים ‪,‬חומרים אנטימיקרוביאליים‪ ,‬אנטיאוקסידנטים‪ ,‬חומרי כיבוש‪ ,‬מייצבים‪,‬‬ ‫עזרי ייבוש‪ ,‬מחליבים‪ ,‬מחמצנים‪ ,‬חומצות‪ ,‬בופרים‪ ,‬ממסים‪ ,‬פרופלנטים‪ ,‬דטרגנטים‪ ,‬מלחים‪ .‬חומרים‬ ‫זרים במזון‪ :‬קתיאונים ואניאונים רעילים‪ ,‬שאריות חומרי הדברה‪ ,‬קוטלי עשבים‪ ,‬דשנים‪ ,‬תרופות‪,‬‬ ‫חומרים‬ ‫שפרשו‬ ‫מאריזה‪.‬‬ ‫זיהומי‬ ‫מזון‪:‬‬ ‫בקטריאליים‬ ‫וטוקסינים‪.‬‬ ‫‪,enterobacteriaceae‬‬ ‫‪ ,B. cereus ,brucella ,mycobacterium ,vibrionaceae‬יוצרי ספורות‪ ,listeria ,cocci ,‬מיקוטוקסינים‪.‬‬ ‫אלרגנים שכיחים במזון‪ :‬סוגים של פירות ים‪ ,‬רכיכות‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪,‬‬ ‫שוקולד‪ ,‬תמציות‪ ,‬חיידקים‪ ,‬פטריות‪ ,‬שמרים‪ ,‬צמחי מרפא‪ ,‬תבלינים‪ .‬כלים אנליטיים בהתנסות או‬ ‫בצפייה‪ :‬איסוף דוגמאות‪ ,‬מיצויים‪ ,‬מיקרודיפוזיה‪ ,‬טסטים ביוכימיים‪ ,‬תגובות צבע‪ ,‬שיטות אימונו‬ ‫אנזימטיות‪ ,‬כרומטוגרפיות על משטחים דקים‪ ,HPLC ,GLC ,‬ספקטרופוטומטריה‪,‬‬ ‫אלקטרופורזה‪MASS ,‬‬ ‫‪.SPECTROMETRY‬‬ ‫ד"ר דני ברקוביץ'‬ ‫יסודות הגנטיקה‬ ‫ב‪ 3 2222662 .‬ש' ‪ 2 +‬ת' = ‪ 4‬נ"ז‬ ‫ראה בחוג למדעי הסביבה‬ ‫יישומי מחשב‬ ‫מר אבי סלומון‬ ‫א‪ 3 -2622269 .‬ת' (ללא נ"ז)‬ ‫מושגי יסוד במחשב אישי‪ :‬סביבת עבודה ב‪ Windows-‬ניהול קבצים‪ :‬רשימת קבצים‪ ,‬פתיחה‪,‬‬ ‫העברה‪ ,‬העתקה‪ ,‬מחיקה‪ ,‬גיבוי‪ ,‬תיקיות‪ ,‬חיפוש קבצים‪ ,‬סל מחזור‪ .‬מעבד תמלילים‪ Word :‬עריכה‪,‬‬ ‫עיצוב כלים‪ ,‬טבלאות‪ .‬גיליון אלקטרוני‪ Excel :‬נוסחאות עריכה‪ ,‬עיצוב‪ ,‬תרשימים‪ ,‬מיון‪ ,‬חיפוש‪,‬‬ ‫עיבוד ניתוח סטטיסטי בגיליון אלקטרוני‪ .‬מצגת ‪ PowerPoint :‬הכנת מצגת‪ ,‬אנימציה במצגת‪,‬‬ ‫שילוב תמונות ממאגר תמונות‪ ,‬שילוב תמונות מאינטרנט‪ ,‬שילוב טבלאות ותרשימים מאקסל‪ .‬מנועי‬ ‫חיפוש באינטרנט שימוש בדואר אלקטרוני‪ :‬קבלה ושליחה של דואר‪ ,‬ספר כתובות‪ ,‬צרוף קבצים‪,‬‬ ‫תיוק דואר אלקטרוני‪.‬‬ ‫‪118‬‬ ‫כימיה אורגנית‬ ‫פרופ' יעקב ויה‬ ‫ב‪ 6 -2622362 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 7.6‬נ"ז‬ ‫עקרונות המבנה של תרכובות פחמן והתגובות האורגניות‪ ,‬מהות הקשר הכימי‪ ,‬תכונות אלקנים‪,‬‬ ‫כימיה של אלקנים‪ ,‬אלקנים טבעתיים‪ ,‬סטריאוכימיה ‪ -‬איזומרים אופטיים‪ ,‬הלו‪-‬אלקנים‪ ,‬התמרה‬ ‫נוקלאופילית מסוג ‪ ,SN1, SN2‬גורמים המשפיעים על סוג ההמרה‪ ,‬מנגנון התגובה‪ .‬תגובות של‬ ‫אלימינציה‪ .‬כוהלים ‪ -‬תכונות‪ ,‬כימיה של כוהלים‪ ,‬אתרים‪ .‬אלקנים בלתי רוויים ‪ -‬אולפינים‪ ,‬תגובות‬ ‫של אולפינים‪ ,‬קשרים כפולים מצומדים‪ .‬אלקינים )‪.(Alkynes‬‬ ‫אלדהידים וקטונים‪ ,‬חומצות קרבוקסיליות נגזרות חומצות קרבוקסיליות (אציל הלידים‪ ,‬אנהידרידים‪,‬‬ ‫אסטרים‪ ,‬אמידים)‪ .‬אמינים אלפיטיים‪ ,‬חומצות אמיניות‪ ,‬קשר פפטידי‪ ,‬חלבונים‪ .‬סוכרים‪ ,‬תגובות של‬ ‫סוכרים‪ .‬תרכובות ארומטיות ‪ -‬מושג האורמטיות‪ ,‬התמרה ארומטית אלקטרופילית‪ ,‬התמרה‬ ‫נוקלאופילית‪ ,‬הכוונה של מתמיר על כניסת מתמיר שני במערכת ארומטית‪ ,‬אפקט רזונטיבי‪ .‬אריל‬ ‫הלידים‪ ,‬פנולים‪ ,‬אמינים ארומטיים‪ ,‬נגזרות החומצה הבנזואית‪ .‬תרכובות הטרוציקליות‬ ‫כימיה וביוכימיה של המזון‬ ‫פרופ' משה טרופ‬ ‫ב‪ 4 -2266663 .‬ש'= ‪ 4.6‬נ"ז‬ ‫מורכבות כימית ופיסיקלית של מזון‪ ,‬פעילות כימית‪ ,‬יחסי גומלין בין מזון וסביבתו‪.‬‬ ‫חלבונים במערכות מזון‪ :‬חלבוני שריר‪ ,‬חלבוני חלב‪ ,‬חלבוני זרעים‪ ,‬חלבוני עלים‪ ,‬חלבון חד‪-‬תאי‪.‬‬ ‫אנזימים פרוטאוליטיים במזון‪.‬‬ ‫פחמימות במערכות מזון‪ :‬מתיקות סוכרים‪ .‬עמילן‪ ,‬תאית‪ ,‬פקטין ושרפים צמחיים אחרים‪.‬‬ ‫ליפידים במערכות מזון‪ :‬שמנים ושומנים‪ ,‬שעוות‪ ,‬פוספוליפידים‬ ‫השחמה בלתי אנזימטית‪ .‬תגובת מאיירד‪ .‬השחמת חומצה אסקורבית‪ .‬קרמליזציה של סוכרים‪.‬‬ ‫היבטים אורגנולימפטיים ותזונתיים‪ .‬מניעת השחמה‪.‬‬ ‫תרכובות פנוליות במזון‪ :‬אנטוציאנינים‪ ,‬קטכינים‪ ,‬טאנינים‪.‬‬ ‫השחמה אנזימטית‪ :‬מנגנונים‪ ,‬השפעת תנאי סביבה‪ ,‬מניעת השחמה‪.‬‬ ‫חמצון ליפידים‪ :‬מנגנונים וקינטיקה‪ .‬השפעת תנאי סביבה‪ .‬קביעת תוצרי החמצון‪ .‬השפעה על הטעם‪,‬‬ ‫גוון ומרקם‪ .‬הבטים תזונתיים וטוקסיקולוגיים‪ .‬זרזי חמצון‪ .‬אנטיאוקסידנטים טבעיים ומלאכותיים‪.‬‬ ‫קרוטנואידים‪ :‬שכיחות‪ ,‬תכונות‪ ,‬חמצון‪ ,‬חשיבות בתזונה‪.‬‬ ‫סטרואידים‪ :‬מבנה‪ ,‬ויטמין ‪ ,D‬ויטמין ‪ ,E‬טוקופרולים‪ ,‬כולסטרול‪ ,‬הורמונים סטרואידים‪,‬‬ ‫פיטוסטרולים‪.‬‬ ‫נשימה‪ :‬מנגנוני מעבר אלקטרונים ושחרור אנרגיה‪ .‬גליקוליזה‪ ,‬מעגל קרבס‪ ,‬נשימת פרות וירקות‬ ‫לאחר קטיף‪ .‬אחסון באווירה מבוקרת‪.‬‬ ‫תהליכי תסיסה‪ .‬תסיסה אלכוהולית‪ .‬תסיסה לקטית‪.‬‬ ‫‪119‬‬ ‫כלורופיל ופוטוסינטזה‪.‬‬ ‫כימיה כללית ואנאורגנית‬ ‫ד"ר פאולה בלינקי‬ ‫א‪ 6 -2622362 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 6.6‬נ"ז‬ ‫סיכום מושגים יסודיים‪ ,‬תהליכים כימים ופיזיקלים‪ ,‬תרכובות‪ ,‬תערובות‪ ,‬אטומים‪ ,‬מולקולות ויונים‪,‬‬ ‫מספר אטומי‪ ,‬משקל אטומי‪ ,‬מספר אבוגדרו‪ ,‬מושג המול‪ ,‬נוסחאות כימיות‪ ,‬משוואות כימיות‪ ,‬מבנה‬ ‫אטום‪ ,‬מיון היסודות‪ ,‬המערכה המחזורית‪ ,‬קשרים כימיים‪ ,‬מצבי צבירה של חומרים‪ ,‬חוקי הגזים‪,‬‬ ‫תגובות הפיכות ושווי משקל כימי‪ ,‬תמיסות‪ ,‬ריכוזים‪ ,‬חומצותו בסיסים‪ ,‬שווי משקל יוני‪ ,‬אפקט היוון‬ ‫המשותף‪ ,‬תמיסת בופר‪ ,‬מלחים קשה תמס‪ ,‬תגובות חמצון‪-‬חיזור‪ ,‬תרמוכימיה‪ .‬המבנה החלקיקי של‬ ‫החומר‪ ,‬חישובים כמותיים‪ ,‬המשוואה הכימית‪ ,‬חוקי גאזים‪ ,‬מצבי צבירה של חומרים‪ ,‬תמיסות שיווי‬ ‫משקל כימי‪ ,‬חומצות ובסיסים‪ ,‬מבנה האטום‪ ,‬המערכת המחזורית‪ ,‬גבישים‪ ,‬חימצון וחיזור‪ ,‬הקשר‬ ‫הכימי‪ ,‬תרמוכימיה‪ .‬הרכב חומרים‪ ,‬ריכוזים‪ ,‬חומצות ובסיסים‪ ,‬בופרים‪ .‬מעבדה‪ :‬ניסויים הקשורים‬ ‫לנושאים הנלמדים במסגרת כימיה כללית ואנואורגנית‪ :‬הרכב חומרים‪ ,‬ריכוזים‪ ,‬שיווי משקל כימי‪,‬‬ ‫חומצות ובסיסים‪ ,‬תמיסות בופר‪ ,‬קומפלקסציה‪ ,‬חימצון‪-‬חיזור‪.‬‬ ‫כימיה כללית ואנאורגנית‪ -‬מעבדה‬ ‫גב' מלכה אפשטיין‬ ‫א‪ 2 -2622322 .‬מ'= ‪ 6.6‬נ"ז‬ ‫הקורס כולל הכרת טכניקות‪ ,‬כלים ומכשירים בסיסיים המשמשים במעבדה הכימית‪ ,‬וכן ניתוח‬ ‫תוצאות ניסויים והתנסות בדווח‪ .‬הניסויים כוללים המחשה של החומר התיאורטי הנלמד בקורס‪,‬‬ ‫הכנת חומרים‪ ,‬שיטות הפרדה‪ ,‬ניקוי וזיהוי‪ ,‬ספקטרופוטומטריה‪ ,‬איכותית וכמותית‪ ,‬טיטרציות‬ ‫פשוטות ופוטנציומטריות‪ ,‬תכונות של תמיסות יוניות‪ ,‬תמיסות חומציות ובסיסיות‪ ,‬ותמיסות בופר‪.‬‬ ‫כשרות‪ ,‬שבת ומועדים‬ ‫פרופ' משה טרופ‬ ‫ב‪ 2 -2266627 .‬ש'= ‪ 2.6‬נ"ז‬ ‫דיני כשרות‪ ,‬שבת ומועדים‪ .‬חמץ‪ ,‬חרקים במזון‪ ,‬פתרונות מעשיים‪ ,‬נוהל מטבחים ומפעילי מזון לגבי‬ ‫כשרות‪ ,‬שבת ומועדים‪ ,‬השגחה ומשגיחים‪ ,‬הרבנות הראשית‪ ,‬הרבנות הצבאית‪ ,‬דיני הונאה בכשרות‪,‬‬ ‫נוהל הכשרים ותוקפם‪ ,‬נוהלי יבוא‪ ,‬הכשרים מחו"ל‪.‬‬ ‫כתיבה מדעית ומידענות‬ ‫פרופ' סנאית תמיר‬ ‫ב‪ 2 – 2639664 .‬ת' = ‪ 6.6‬נ"ז‬ ‫כתיבה וקריאה מדעית‪ ,‬כתיבת תקציר וניתוח מאמר‪ ,‬היכרות עם מקורות מידע אמינים בנושאי מזון‪,‬‬ ‫‪120‬‬ ‫בריאות והקשרים ביניהם‪ .‬מב וא‪ :‬מה זו "מידענות" כיום‪ ,‬ומהי "מידענות רפואית"‪ ,‬המידע כמרכיב‬ ‫מרכזי ביחסי מטפל‪/‬מטופל‪ ,‬טרמינולוגיה בתחום הרפואי‪ ,‬דוגמאות בנושאים רפואיים הקשורים‬ ‫למדעי התזונה‪.‬‬ ‫מבוא לכלכלה בגישה הנדסית – טכנולוגית‬ ‫ד"ר דורון לביא‬ ‫ב‪ 2 -2266626 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 3.6‬נ"ז‬ ‫הקורס אמור להכין את התלמידים להתמודדות עם פרויקטים מבחינה ניהולית – כלכלית‪ .‬ניתוח‬ ‫זוויות המבט השונות בקבלת החלטות ניהוליות‪ :‬מימון‪ ,‬ייצור‪ ,‬שיווק וכו'‪ .‬ההבנה תיאורטית וגם‬ ‫מעשית על ידי שימוש בגיליון אלקטרוני‪.‬‬ ‫עקרונות בקבלת החלטות בכלכלה‪ ,‬ניתוח ואמידת עלויות‪ ,‬שימוש בשער הריבית לניתוח כלכלי‪,‬‬ ‫שימוש בערך נוכחי לניתוח כלכלי‪ ,‬ניתוח של תזרימי מזומנים‪ ,‬שיעור תשואה פנימי (שת"פ) וניתוח‬ ‫מידרגי (‪ ,)Incremental‬צורות ניתוח נוספות‪ ,‬סיכון ואי‪-‬וודאות‪ ,‬מודלים של פחת ושיקולי מס‪ ,‬ניתוח‬ ‫תחלופה (‪ ,) Replacement‬אינפלציה ושינויי מחירים‪ ,‬שיקולים חשבונאים‪ ,‬ניתוח כלכלי בסקטור‬ ‫הציבורי‪ ,‬הכנה של תכנית הייתכנות כלכלית‪.‬‬ ‫מבוא למדעי המזון והתזונה‬ ‫פרופ' משה טרופ‬ ‫פרופ' סנאית תמיר‬ ‫ב‪ 2 -2266662 .‬ש'= ‪ 2.6‬נ"ז‬ ‫מבנה‪ ,‬תכונות כימיות ופיזיקליות של מרכיבי המזון הטבעיים והמעובדים‪ ,‬תרומתם לאיכות המזון‬ ‫מבחינה אורגנולפטית‪ ,‬תזונתית‪ ,‬בריאותית ושיווקית‪ :‬פחמימות‪ ,‬שומנים ותולדותיהם‪ ,‬חלבונים‪,‬‬ ‫מייצבים‪ ,‬מחליבים‪ ,‬ממתיקים‪ ,‬צבעים ותוספים אחרים‪ .‬בדיקות ומדדים לתקינות והערכת המזון‪.‬‬ ‫ד"ר דוניטה כהן‬ ‫מבוא לפיזיקה ‪2‬‬ ‫א ‪ 2.6 2666620 .‬ש' ‪ 2 +‬ת' = ‪ 6‬נ"ז‬ ‫ראה בחוג לביוטכנולוגיה‬ ‫מבוא לפיזיולוגיה‬ ‫ד"ר קרן ג'קסון‬ ‫ב‪ 2 -2622264 .‬ש'= ‪ 2.6‬נ"ז‬ ‫מבוא לפיזיולוגיה‪ :‬מבוא לפיזיולוגיה‪ ,‬הומאוסטזיס‪ ,‬קשר החזר‪ ,‬מעבר תאי‪ :‬דיפוזיה‪ ,‬מעבר אקטיבי‬ ‫(‪ .) Active transport‬מערכת עצבים‪ :‬פוטנציאל מנוחה‪ ,‬פוטנציאל פעולה‪ ,‬מעבר סינפטי‪ .‬עצבים‬ ‫תחושתיים‪ ,‬עצבים תגובתיים‪ ,‬המערכת האוטונומית ומערכת עצבים המרכזית‪ .‬מערכת החושים‪ ,‬חוש‬ ‫‪121‬‬ ‫הטעם והריח‪ .‬שריר‪ :‬סוגים‪ ,‬ארגון ותפקוד‪ ,‬ויסות ההתכווצות וההרפיה‪.‬‬ ‫מיקרוביולוגיה וסניטציה של מזון‬ ‫ד"ר מאיר שליסל‬ ‫ב‪ 2 -2632662 .‬ש' ‪ 2 +‬מ'= ‪ 3.6‬נ"ז‬ ‫מושגים באפידמיולוגיה‪ .‬גורמים פתוגנים המועברים במזון ומים‪ :‬וירוסים‪ ,‬חיידקים‪ ,‬חד‪-‬תאים‪,‬‬ ‫שמר ים ועובשים ורעלניהם‪ ,‬דוגמאות של חיידקים פתוגנים ושל חיידקים מועילים‪ .‬מחלות‬ ‫המועברות דרך מזון שמקורו בבעלי חיים‪ .‬סניטציה‪ :‬מקורות חיצוניות ופנימיות לזיהום מזון‪.‬‬ ‫מיקרוביולוגיה כללית‬ ‫ד"ר סגולה מוצפי‬ ‫א‪ 3 -2622222 .‬ש'= ‪ 3.6‬נ"ז‬ ‫מהי מיקרוביולוגיה‪ ,‬ממלכת הפרוטיסטה‪ ,‬שיטות ללימוד המיקרוביולוגיה ‪ -‬מיקרוסקופים שונים‬ ‫וצביעות‪ .‬גודלם של החיידקים‪ ,‬יחס שטח פנים‪-‬נפח‪ ,‬צורתם‪ .‬מבנה התא הפרוקריוטי; דופן התא‪,‬‬ ‫ממברנה‪ ,‬שעריות נרתיק‪ ,‬כרומוזום‪ ,‬ריבוזום‪ ,‬שלפוחיות גז‪ ,‬טילקואידים‪ .‬כמוטקסיס תנועה‪ ,‬מחזור‬ ‫חיי התא‪ :‬גידול ובקרה‪ ,‬זמן דור‪ ,‬שיטות שונות למדידה של גודל אוכלוסייה‪ .‬מחזור חיים של‬ ‫אוכלוסייה‪ ,‬תרבית נמשכת‪ .‬שיטות לבקרת גידול החיידקים; שיטות פיזיקליות‪ ,‬כימיות‪ ,‬חומרים‬ ‫דיסאינפקטיים ואנטיספטיים‪ .‬אנטיביוטיקה‪ .‬מיקרוביולוגיה ומזון‪ ,‬שימור מזון‪ .‬תזונה‪-‬הרכב כימי של‬ ‫חיידק‪ ,‬הרכב מצע מזון‪ ,‬מצע העשרה‪ ,‬בררני ודיפרנציאלי‪ ,‬תנאי סביבה והשפעתם על הגידול‪,‬‬ ‫גנטיקה‪ -‬פנוטיפ וגנוטיפ‪ ,‬בקרה חיובית ושלילית‪ ,‬אופרון‪ ,‬מוטציות וחומרים מוטגניים‪ .‬רקומבינציה‬ ‫בחיידקים‪ ,‬קוניוגציה‪ ,‬טרנסדוקציה‪ ,‬טרנספורמציה‪ .‬חיידקים כגורמי מחלות‪ ,‬סיסטמטיקה‪.‬‬ ‫מיקרוביולוגיה כללית ‪ -‬מעבדה‬ ‫ד"ר מרטין גולדווי‬ ‫א‪ 2 -2622222 .‬מ'= ‪ 2.6‬נ"ז‬ ‫מצעים ועיקורם‪ ,‬הכרות עם מקורות חיידקים בסביבתנו הקרובה‪ ,‬זריעת בידוד‪ ,‬זריעת מיהולים‪.‬‬ ‫מורפו לוגיה של חידקים‪ ,‬צביעת גרם‪ ,‬עיכוב התרבות החידקים על‪-‬ידי חומרים אנטיביוטיים איפיון‬ ‫חידקים בהתאם לרגישותם לחומרים אנטיביוטיים וקביעת הרכוז המינימלי הגורם לעיכוב‪ .‬עקום‬ ‫התרבות של חידקים והשפעת גורמים שונים על קצב הגידול‪ .‬הכרת השמר‪ ,‬מוטגנזה ‪ -‬בידוד‬ ‫מוטנטים‪ ,‬קו מפלימנטציה של מוטציות בדיפלואידים‪ ,‬ספירה ישירה של שמרים ‪ .‬בקרה גנטית על‬ ‫אינדוקציית ‪ , galactosidas‬לימוד מנגנון ההשרייה והבקרה גנטית על המנגנון זה באמצעות‬ ‫מוטנטים באופרון הלקטוז‪ .‬וירוסים ‪ -‬מחזור חיי הפאג'‪ -‬מעבר ממחזור חיים ליזוגני למחזור חיים‬ ‫ליטי‪ ,‬בפאג' בעל מוטציה רגישה לטמפרטורה ברפרסור‪.‬‬ ‫‪122‬‬ ‫ד"ר אוהד נריה‬ ‫מעבדה באנליזה של מזון א'‬ ‫ב ‪ 4 2266623 .‬מע' =‪ 2‬נ"ז‬ ‫המעבדה כוללת לימוד של שיטות אנליטיות לקביעת ההרכב הכימי של מזון‪ ,‬בהתאם לדרישות‬ ‫התקנים השונים‪ ,‬וכן ש יטות מהירות המשמשות במערך אבטחת האיכות בתהליך הייצור‪.‬‬ ‫הכרת סוגי המכשור העיקריים הנמצאים בשימוש עבור אנליזת מזון ועבודה בטכניקות‬ ‫מעבדתיות מקובלות‪ .‬הכרת המגבלות של שיטות האנליזה לבדיקה הנדרשת ולאיתור גורמים‬ ‫לחוסר דיוק‪.‬‬ ‫מעבדה בביוכימיה של המזון‬ ‫פרופ' משה טרופ‬ ‫ב‪ 4 -2266664 .‬מ'= ‪ 2.6‬נ"ז‬ ‫חלבונים‪ :‬ריאקציות אופייניות של חומצות אמינו‪ ,‬השקעת חלבונים באמצעות ‪ salting out‬וחומצות‪,‬‬ ‫טיטרציה של חומצות אמינו‪ ,‬מציאת הנקודה האיזואלקטרית של חלבון‪ ,‬הערכת דנטורציה של‬ ‫חלבונים‪ ,‬אלקטרופורזה של חלבונים בג'ל פוליאקריל אמיד (‪ ,)SDS-PAGE‬אנליזת חומצות אמינו‬ ‫(‪ ) AAA‬קינטיקה של ריאקציה אנזימטית‪ ,‬מציאת קישור של ליגנד לחלבון‪ ,‬פילטרציה בג'ל‪ .‬תכונות‬ ‫מסיסות של חלבוני החלב‪ ,‬התהליכים בהקרשת החלב‪ .‬השחמה אנזימטית‪.‬‬ ‫פחמימות‪ :‬סוכרים מחזרים‪ ,‬בדיקות א יכותיות וכמותיות של סוכרים‪ ,‬הידרוליזה כימית ואנזימטית‬ ‫של עמילן וזיהוי המוצרים‪ ,‬קרמליזציה והשחמה לא אנזימטית‪ .‬הפרדת סיבי מאכל ואיפיונם‪.‬‬ ‫שומנים‪ :‬הפרדה ואיפיון של ליפידים‪ ,‬קביעת חומצות שומן רוויות ולא רוויות במזון‪ ,‬חומצות שומן‬ ‫טרנס במזון‪ .‬אנליזה של חומצות שומן‪ ,‬קלקול שומנים‪ ,‬שימוש בנוגדי חמצון‪ ,‬שימוש במחליבים‬ ‫למיניהם‪ .‬הימגון במהמגן‪.‬‬ ‫מעבדה בעקרונות טכנולוגיה של מזון‬ ‫טרם נקבע‬ ‫א‪ 4 -2266622 .‬מ'= ‪ 2.6‬נ"ז‬ ‫הקורס מורכב ממספר משימות מעבדתיות‪ ,‬לביצוע ע"י קבוצת סטודנטים‪ ,‬בהדרכת מנחה או באופן‬ ‫עצמאי‪ .‬הסטודנטים נדרשים לקרוא את הספרות הקשורה לנושא לפני התרגיל ולהגיש דו"ח מעבדה‬ ‫אחריו‪ .‬להלן רשימת התרגילים‪ :‬תכונות בצק חיטה‪ -‬אפית לחם‪ .‬מערכת הג'ל פקטין‪-‬סוכר‪-‬חומצה‪-‬‬ ‫ריבות וקרישים‪ .‬מוצרי פרי הדר‪ -‬מיץ מפוסטר‪ ,‬מיץ מרוכז‪ ,‬שמן אתרי‪ ,‬בסיסים למשקה קל‪ .‬מוצרי‬ ‫עגבניות‪ -‬שימורי עגבניות מקולפות‪ ,‬מיץ עגבניות טבעי ומרוכז‪ ,‬קטצ'ופ‪ .‬שימור תרמי של מוצר דל‪-‬‬ ‫חומצי‪ .‬שמורי ירקות‪ ,‬קטניות‪ ,‬בשר‪ .‬מדידת קצב מעבר חום באריזה הרמטית במנגנון הולכה ובמנגנון‬ ‫הסעה‪ .‬חישוב ערך ‪ .F0‬מוצרי בשר‪ :‬נקניקים ונקניקיות‪ .‬חלב מפוסטר ומעוקר‪ ,‬יוגורט‪ ,‬שמנת וחמאה‪.‬‬ ‫גבינות קשות‪ .‬ארוחה מוכנה מפוסטרת בשיטת ‪.sous vide‬‬ ‫‪123‬‬ ‫סדנא‪ -‬פיתוח מוצרי מזון‬ ‫פרופ' זקי ברק‬ ‫פרופ' משה טרופ‬ ‫פרופ' סנאית תמיר‬ ‫ב‪ 2 -2266624 .‬ש' ‪ 6 +‬מ'= ‪ 4.6‬נ"ז‬ ‫הסטודנטים בקבוצות יקבלו משימה של פיתוח מוצר מזון‪ .‬תינתן עדיפות לרעיונות חדשניים שיוצעו‬ ‫ע"י הסטודנטים עצמם‪ .‬הקבוצות תעבודנה כצוות פיתוח‪ ,‬בהתערבות מינימאלית של המנחים‪ .‬שלבי‬ ‫הפיתוח יכללו‪ :‬הצגת הרעיון‪ ,‬פיתוח הקונצפט‪ ,‬איסוף מידע מהספרות‪ ,‬מהאינטרנט ומן השטח‬ ‫(השוק‪ ,‬ראיון אנשי תעשיה וקבוצות צרכנים)‪ ,‬פורמולציה‪ ,‬תכנון תהליך הייצור‪ ,‬ייצור נסויי בשילוב‬ ‫מבחני התקבלות‪ ,‬בחירת אריזה ותכנון תווית‪ ,‬הערכה כלכלית (עלות הייצור‪ ,‬נפח השוק‪ ,‬תמחור‪,‬‬ ‫כדאיות)‪ .‬הצגת המוצר למקבלי החלטות‪ .‬עם גמר הפרויקט תציג הקבוצה את עבודתה לפני משתתפי‬ ‫הקורס והמנחים וייערך דיון‪ .‬יעשה מאמץ לקבל חסות התעשייה וכן תמיכה וליווי ע"י טכנולוגים‬ ‫מהתעשייה‪.‬‬ ‫עקרונות טכנולוגיה של מזון א'‬ ‫פרופ' זקי ברק‬ ‫ב‪ 3 -2266666 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 4.6‬נ"ז‬ ‫מאפייני ייצור מזון‪ .‬חומרי גלם‪ :‬אבטחת הספקה‪ ,‬משאבים‪ ,‬מפרטים‪ ,‬זנים תעשייתיים‪ .‬תהליכי ניקוי‪,‬‬ ‫רחיצה‪ ,‬קילוף‪ ,‬מיו ן‪ .‬תהליכי הפרדה מכאנית‪ :‬סינון‪ ,‬צנטריפוגציה‪ ,‬ניפוי‪ .‬הקטנת גודל‪ :‬טחינה‪ ,‬ריסוק‪,‬‬ ‫מעוך‪ ,‬חיתוך‪ .‬סחיטה ומיצוי‪ .‬תהליכי חיבור‪ :‬ערבוב‪ ,‬אמולסיפיקציה‪ ,‬המגון‪ .‬עיצוב צורה‪ ,‬ציפוי‪.‬‬ ‫אקסטרוזיה‪ .‬סיורים בתעשייה‪.‬‬ ‫עקרונות טכנולוגיה של מזון ב'‬ ‫א‪ 3 -2266622 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 4.6‬נ"ז‬ ‫פרופ' זקי ברק‬ ‫למה לשמר? סוגי קלקול מזון‪ :‬מיקרוביאלי‪ ,‬אנזימי‪ ,‬כימי‪ ,‬פיזי‪ .‬חיי מדף‪.‬‬ ‫שימור ע"י חום‪ :‬חליטה‪ ,‬בישול‪ ,‬טיגון‪ ,‬אפיה‪ .‬קינטיקה של השמדת מיקרואורגניזמים והתשת‬ ‫אנזימים בחום‪ .‬פסטור‪ ,‬עיקור‪ ,‬תהליכים אספטיים‪.‬‬ ‫שימור ע"י קור‪ :‬השפעת הטמפרטורה על התפתחות מיקרואורגניזמים‪ ,‬פעילות אנזימים וריאקציות‬ ‫כימיות‪ .‬צינון‪ ,‬אחסון מקורר‪ ,‬אווירה מבוקרת‪ .‬הקפאה‪. IQF .‬מהירות הקפאה והשפעתו על איכות‬ ‫המוצר‪.‬‬ ‫שימור ע"י הקטנת פעילות המים‪ :‬השפעת פעילות המים על מיקרואורגניזמים‪ ,‬אנזימים וריאקציות‬ ‫כימיות‪ .‬ריכוז ע"י איוד‪ ,‬אוסמוזה הפוכה‪ ,‬הוספת מומס‪ .‬ייבוש סטטי בהסעה‪ ,‬ייבוש בהתזה‪,‬‬ ‫‪124‬‬ ‫מיקרואנקפסולציה‪ ,‬יבוש במצע מרחף‪ ,‬יבוש בהולכה‪ .‬יבוש בהקפאה‪.‬‬ ‫שימור ע"י שינוי ההרכב הכימי של המצע‪ :‬מלח‪ ,‬חומצות‪ ,‬תסיסה לקטית‪ ,‬תסיסה אלכוהולית‪ ,‬חומרי‬ ‫שימור‪ ,‬אנטיאוקסידנטים‪ .‬שימור ע"י קרינה‪ ,UV :‬קרינה מייננת‪ .‬שיטות משולבות‪ .‬עקרון המשוכות‪.‬‬ ‫טכנולוגיות שימור חדישות בפיתוח‪ :‬שימור היפרבארי‪ ,‬התפרקויות מתח גבוה‪ ,‬הארה‪.‬‬ ‫סיורים בתעשייה‪.‬‬ ‫סמינר במדעי המזון‬ ‫פרופ' משה טרופ‬ ‫פרופ' סנאית תמיר‬ ‫ב‪ 2 -2266620 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 2.6‬נ"ז‬ ‫הכשרת הסטודנט להכין עבודה כתובה עצמאית על נושאים מחקריים מעודכנים מתוך הספרות‬ ‫המדעית‪ .‬הצגת נושא נבחר במדעי המזון על ידי כל אחד מן המשתתפים‪.‬‬ ‫עקרונות תזונת האדם‬ ‫פרופ' סנאית תמיר‬ ‫א‪ 4 -2266662 .‬ש'‪ 2 +‬ת'= ‪ 4.6‬נ"ז‬ ‫וויסות צריכת מזון‪ ,‬מרכזי רעב ושובע‪ .‬עיכול וספיגה כולל מבנה ותפקוד מערכת העיכול‪ ,‬הורמונים‬ ‫ואנזימי עיכול‪ .‬הרכב גוף ושיטות לאומדן ההרכב‪ .‬אנרגיה‪ -‬צרכים (הקשר בין אנרגיה‪ ,‬חלבון‪,‬‬ ‫פחמימות ושומן)‪ ,‬יחידות מדידה‪ ,‬מדדים אנטרופומטרים‪ ,‬קלורימטריה ישירה ועקיפה‪ .‬חלבונים‪:‬‬ ‫מטבוליזם‪ ,‬ערך ביולוגי‪ ,‬דרישות לחלבון‪ ,‬מאזן חלבון‪ ,‬חומצות אמינו חיוניות‪ .‬פחמימות‪ :‬סוגיהן‬ ‫במזון‪ ,‬סיבים תזונתיים‪ ,‬הבקרה ההורמונלית במטבוליזם הפחמימות‪ .‬שומנים‪ :‬סוגי השומנים במזון‪,‬‬ ‫מטבוליזם הכולסטרול וליפופרוטאינים‪ ,‬חומצות שומן חיוניות‪ .‬מינרלים וויטמינים‪ -‬תפקידים‪ ,‬מבנה‬ ‫וצריכה‪.‬‬ ‫פיזיולוגיה של מערכות‬ ‫ד"ר קרן ג'קסון‬ ‫א‪ 2 -2622264 .‬ש' ‪ 2 +‬מ'= ‪ 2.6‬נ"ז‬ ‫דם‪ :‬מרכיבי הדם‪ ,‬עצירת דם (המוסטזה)‪ ,‬קרישת דם‪ .‬לב‪ :‬הלב כמשאבה‪ ,‬מחזור פעילות הלב‪ ,‬בקרת‬ ‫קצב הלב‪ ,‬אלקטרוקרדיוגרף‪ .‬המודינמיקה‪ :‬המערכת העורקית‪ ,‬מחזור בכלי דם קטנים‪ ,‬תחלופת‬ ‫החומרים בין הנימים לרקמות‪ .‬מערכת הנשימה‪ :‬מבט כולל‪ .‬מערכת הנשימה התהליך המכני‪ ,‬תפקוד‬ ‫הריאה‪ ,‬הובלת גזים ברקמה‪ ,‬מחזור הנשימה‪ ,‬בקרת הנשימה‪ .‬מערכת ההפרשה‪ :‬יסודות התפקוד של‬ ‫הכליה‪ ,‬נוזלי הגוף‪ .‬הקורס כולל מעבדה‪.‬‬ ‫‪125‬‬ ‫פיזיקה א' למדעי התזונה והמזון‬ ‫פרופ' גיורא ריטבו‬ ‫א‪ 2 -2622669 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 2.6‬נ"ז‬ ‫מדידה‪ ,‬קינטיקה‪ :‬תנועה שוות תאוצה‪ ,‬ווקטורים‪ ,‬תנועה בשני מדדים‪ .‬מכינקה‪ :‬חוקי ניוטון‪,‬‬ ‫סטטיקה‪ ,‬דינמיקה‪ ,‬תנועה מעגלית קצובה צנטריפטלית‪ .‬תנועה סיבובית‪ ,‬מומנט סיבוב‪ ,‬מתקף ותנע‪.‬‬ ‫פיזיקה ב' למדעי התזונה והמזון‬ ‫פרופ' גיורא ריטבו‬ ‫ב‪ 2 -2622626 .‬ש' ‪ 2 +‬ת' ‪ 2 +‬מ'= ‪ 3.6‬נ"ז‬ ‫עבודה ואנרגיה‪ ,‬סוגי אנרגיה‪ ,‬הספק מכני‪ ,‬זורמים‪ :‬נוזלים וגאזים‪ ,‬צפיפות‪ ,‬הידרוסטטיקה וחוק‬ ‫פסקל‪ ,‬הידרודינמיקה‪ ,‬צמיגות‪ ,‬משוואת ברנולי ועקרון וונטורי‪ ,‬חוק סטוקס‪ ,‬מתח פנים‪ ,‬נימיות‪.‬‬ ‫חשמל‪ :‬אלקטוסטטיסטיקה‪ ,‬חוק קולון‪ ,‬שדה חשמלי‪ ,‬פוטנציאל חשמלי‪ ,‬קיבול‪ ,‬זרם והתנגדות‪ ,‬חוק‬ ‫אוהם‪ ,‬מעגלי זרם ישר וחוקי קירחוף‪ .‬מגנטיות‪ :‬שדה מגנטי‪ .‬זרם חילופין ותופעות גליות‪ .‬הקורס‬ ‫כולל מעבדות בנושאים הרלוונטים‪.‬‬ ‫פרקים נבחרים במדע וטכנולוגיה של מזון‬ ‫פרופ' משה טרופ‬ ‫פרופ' סנאית תמיר‬ ‫ב‪ 2 -2266626 .‬ש'= ‪ 2.6‬נ"ז‬ ‫פרקים נבחרים ונושאים אקטואליים במדעי המזון והטכנולוגיה‪ ,‬מפי מרצים אורחים מן האקדמיה‪,‬‬ ‫התעשייה והמשק‪ ,‬לפי תחום מומחיותם‪.‬‬ ‫תברואת מזון‬ ‫ד"ר מאיר שליסל‬ ‫א‪ 2 -2266629 .‬ש'= ‪ 2.6‬נ"ז‬ ‫יישומים של עקרונות תברואה במפעלי מזון בדגש על תכניות פיקוח ותקנים‪ ,‬מערכות תברואה‪,‬‬ ‫תהליכי ניקוי ובקרה להערכת היעילות של המערכות‪ .‬עקרונות ‪ .HACCP‬תכניות תברואה למפעלי‬ ‫מזון‪ ,‬תהליכי ניקוי המפעל‪ ,‬תהליכי חיטוי ועיקור וטיפולים תברואתיים‪ -‬היבטים מבחינת תכנון‬ ‫המפעל (של חומרי הגלם‪ ,‬ציוד המפעל‪ ,‬ציוד האריזה והאריזות‪ ,‬מים)‪ .‬היגיינה אישית של עובדי‬ ‫המפעל‪ .‬חרקים – בקרה על חרקים‪ .‬בקרה על מכרסמים בסביבת המזון‪ .‬טיפול בשפכי מפעל המזון‪.‬‬ ‫תקני מזון‪.‬‬ ‫תכונות פיזיקליות של המזון‬ ‫גב' אילנה חפץ‬ ‫ב‪ 2 -2266667 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 3.6‬נ"ז‬ ‫להכשיר לקראת השתלבות במפעל מזון ‪.‬הידע הנרכש בקורס נחוץ למיומנות בהכנת מזון במפעל‪.‬‬ ‫‪126‬‬ ‫תכונות פיזיקליות של מזונות והקשר שלהן לתכונות מזון אחרות‪ .‬גודל‪ ,‬צורה‪ ,‬נפח‪ ,‬צפיפות‪ ,‬שטח‬ ‫פנים‪ ,‬מסיסות‪ .‬תכונות‪ :‬חשמליות‪ ,‬דיאלקטריות‪ ,‬מכניות של מוצקים ונוזלים‪ ,‬כוח‪ ,‬דפורמציה‪ ,‬מאמץ‪,‬‬ ‫מעוות‪ ,‬מודל יאנג‪ .‬מקדם פואסון‪ .‬מודלים ריאולוגים פשוטים‪ ,‬מתיחה‪ ,‬גזירה‪ ,‬שיכוך מאמצים‪ ,‬כיפוף‪.‬‬ ‫תכונות של ספוגים‪ .‬אמולסיות ודיספרסיות‪ .‬מבנה ותכונות מכניות של מוצרים חקלאיים‪ .‬אפיון‬ ‫מוצרי מאפה ומוצרים מתוכננים לפי דרישה‪ .‬דפורמציות גדולות במבחני מזון‪ .‬כשלון מבני במזונות‬ ‫מוצקים‪ .‬פרקטלים במזון‪ .‬הדבקה ודבקים במזון‪.‬‬ ‫תרמודינמיקה וכימיה פיזיקלית‬ ‫פרופ' גיורא ריטבו‬ ‫א‪ 2 -2632369 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 3.6‬נ"ז‬ ‫הקדמה מתמטית‪ :‬פונקציות רבות משתנים‪ ,‬נגזרות חלקיות‪ .‬חוקי הגאזים‪ :‬גאזים אידאליים‪ ,‬משוואת‬ ‫וון דר וולס‪ ,‬תורה קינטית של הגאזים‪ .‬חוק ראשון‪ :‬עבודה‪ ,‬חום‪ ,‬אנרגיה פנימית‪ ,‬אנטלפיה‪ ,‬קיבולי‬ ‫חום‪ ,‬טרמוכימיה‪ ,‬חוק הם‪ ,‬חוק קי רחוף‪ ,‬פונקציות מצב ודיפרנציאל שלם‪ ,‬אפקט ג'אול טומסון‪ .‬חוק‬ ‫שני‪ :‬תהליכים ספונטניים‪ ,‬אנטרופיה‪ ,‬תהליך קרנו‪ ,‬חוק שלישי‪ :‬אנרגיה חופשית‪ ,‬משוואת גיבס‪-‬‬ ‫הלמהולץ‪ ,‬פוטנציאל טרמודינמי‪ .‬מצב צבירה‪ :‬דיאגרמת פאזות‪ ,‬משוואות קלאוזיוס וקלאוזיוס‬ ‫קלפיירון‪ .‬שיווי משקל כימי‪ :‬משוואת וונט הוף‪ ,‬קבוע שיווי המשקל והשימוש בו‪ .‬אלקטרוכימיה‬ ‫תאים אלקטרוכימיים‪ ,‬פוטנציאל תא‪ ,‬משוואת נרנסט‪.‬‬ ‫תרמודינמיקה טכנית‬ ‫פרופ' גיורא ריטבו‬ ‫א‪ 2 -2266660 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 3.6‬נ"ז‬ ‫חזרה ורענון‪ :‬מושגי יסוד‪ .‬החוק הראשון והשני‪ .‬יחידות‪.‬‬ ‫תכונות של חומר טהור‪ .‬דיאגרמת הפאזות של המים‪ .‬תכונות הקיטור‪ .‬דיאגרמת מולייה‪.‬‬ ‫גזים‪ .‬דחיסה‪ .‬תערובות גזים‪ .‬תהליכים בתערובות אוויר‪-‬אדי מים (פסיכרומטריה)‪ .‬הרחבה למושג‬ ‫הפעילות של מרכיב בתערובת‪ .‬תרמודינמיקה של מערכות קירור‪ .‬יישום לקירור מכני ומיזוג אוויר‪.‬‬ ‫עקרונות שווי משקל‪ .‬שווי משקל בין‪-‬פאזי‪ .‬שווי משקל אד‪-‬נוזל ויישומו לתהליך זיקוק ואבדן מרכיבי‬ ‫ארומה‪ .‬שווי משקל מוצק‪-‬נוזל ויישומו לתהליכי הקפאה וריכוז בהקפאה‪ .‬שווי משקל אד‪-‬מוצק‬ ‫ויישומו בסובלימציה וייבוש בהקפאה‪ .‬תהליכים בקרבת הנקודה הקריטית‪ .‬מיצוי על‪-‬קריטי‪.‬‬ ‫‪127‬‬ 128 ‫קורסי בחירה‬ ‫הידרוכימיה סביבתית‬ ‫פרופ' גיורא ריטבו‬ ‫ב‪ 2 - 2632664.‬ש' ‪ 2 +‬ת' ‪ 2 +‬מ'= ‪ 2.6‬נ"ז‬ ‫מבוא לכימיה סביבתית‪ ,‬מחזורי חומר ואנרגיה‪ ,‬השפעת האדם והטכנולוגיה (האנטרוספירה)‪ ,‬יסודות‬ ‫הכימיה המימית (‪ :) Aquatic chemistry‬תכונות המים‪ :‬חומצות פוליפרוטיות‪ ,‬המסת גזים‪ ,‬כושר‬ ‫בופר‪ ,‬אלקליניות‪ ,‬קומפלקסים של מתכות בתמיסה‪ ,‬חמצון חיזור במים‪ ,‬דיאגרמות ‪ ,pE-Ph‬משוואת‬ ‫‪ , Nernst‬תהליכי שקיעה והמסה‪ ,‬קולואידים וחשיבותם‪ ,‬ספיחה על ידי מוצקים חילופי יונים‬ ‫במשקעי ם‪ ,‬זיהום מים‪ ,‬סיווג מזהמים‪ ,‬טיפול במים‪ :‬טיפול עירוני‪ ,‬טיפול בשפכים‪ ,‬הסרת מוצקים‪,‬‬ ‫מתכות‪ ,‬חומרים אורגניים מומסים ואחרים‪ ,‬בוצה‪ ,‬חיטוי מים‪ ,‬מחזור מים‪ ,‬כימיה סביבתית של‬ ‫האטמוספירה‪ ,‬מעברי אנרגיה באטמוספירה‪ ,‬כימיה סביבתית של הקרקע‪.‬‬ ‫חקיקה סביבתית‬ ‫עו"ד אורית מרום‪-‬אלבק‬ ‫ב‪ 2 – 2699067 .‬ש'= ‪ 2.6‬נ"ז‬ ‫הכרת המערכת המשפטית‪ ,‬החקיקה‪ ,‬ההליכים והגורמים הרלוונטיים לקונפליקטים בתחום איכות‬ ‫הסביבה‪ .‬דיון בכלים העומדים לרשות הציבור לקידום נושאי איכות הסביבה‪ ,‬לרבות בשלבי התכנון‪,‬‬ ‫הפיקוח והאכיפה‪ .‬התפתחות המשפט הסביבתי הארץ‪ ,‬מפגעים סביבתיים‪ :‬זיהום אוויר‪ ,‬רעש‪ ,‬ריח‪,‬‬ ‫זיהום מים ונחלים‪ ,‬ים‪ ,‬פסולת‪ ,‬שימושי קרקע‪ ,‬שטחים פתוחים‪ ,‬חופים וקרינה אלקטרומגנטית‪.‬‬ ‫טכנולוגיה אנזימתית‬ ‫ד"ר נתן רוטשילד‬ ‫א‪ 2 -2642620.‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 2.6‬נ"ז‬ ‫מבוא לשימוש באנזימים בתעשייה‪ .‬חלוקה לפי סוגים ומקורות‪ .‬הפקת אנזימים במעבדה ובתעשייה‪,‬‬ ‫סקירה של שיטות שונות להפקת אנזימים‪ .‬שבירת תאים‪ ,‬בידוד‪ ,‬ריכוז‪ ,‬ניקוי ושימור אנזימים‪ .‬מדידת‬ ‫פעילות אנזימתית וחישוב יעילות וניצולת הפקה‪ .‬סקירה של שימושים טכנולוגיים שונים באנזימים‬ ‫בתעשיי ה‪ ,‬ברפואה ובאבחון ואנליזה תוך דגש על אנזימים תעשייתיים‪ :‬אפיה‪ ,‬עמילנים‪ ,‬משקאות‪,‬‬ ‫גבינות ומוצרי חלב‪ ,‬דטרגנטים‪ ,‬מיצים‪ ,‬חומרי טעם וריח‪ ,‬עור‪ ,‬נייר‪ ,‬טקסטיל וייצור כימיקלים‪ .‬קיבוע‬ ‫אנזימים‪ :‬שיטות קיבוע שונות‪ ,‬הריאקטור הממברנלי‪ ,‬ביוטרנספורמציה‪ .‬מניפולציות של אנזימים‬ ‫לשימוש תעשייתי‪ .‬היבטים טוקסיקולוגיים ובטיחותיים בשימוש באנזימים‪.‬‬ ‫מעבדה ‪ :2‬הפקה ובידוד של אנזימים ממקורות שונים‪ .‬מעבדה ‪ :2‬קיבוע של אנזימים על‪-‬ידי ספיחה‪,‬‬ ‫לכידה וקישור קוולנטי‪.‬‬ ‫‪129‬‬ ‫טכנולוגיות תסיסה וביוריאקטורים‬ ‫ד"ר חסן עזאיזה‬ ‫‪ 2 – 2632667‬ש'= ‪ 2‬ת' ‪ 2.6‬נ"ז‬ ‫הקורס משלב לימוד תיאורטי בנושא תהליכי התסיסה בשילוב עם קורס המעבדה המאפשר‬ ‫לתלמידים להתנסות בתהליכי תסיסה‪ .‬הקורס מדגיש את הצורך בראייה כוללנית של השימוש‬ ‫במערכות תסיסה בביוטכנולוגיה ואת האספקטים היישומיים‪ .‬התלמידים יידרשו לחיפוש מקורות‬ ‫באינטרנט לשם השלמת המידע והגשת מטלות ובסיומו הגשת עבודת סיום (במקום מבחן) שמתארת‬ ‫הקמת מפעל בביוטכנולוגיה‪ .‬החלק התיאורטי יסביר‪ :‬גידול מבוקר של תאים‪ ,‬דרישות תזונתיות‬ ‫ותנאים סביבתיים לגידול מיקרואורגניזמים שונים (חיידקים‪ ,‬פטריות‪ ,‬שמרים)‪ ,‬קינטיקה של גידול‪,‬‬ ‫מרכיבי מצע המזון‪ ,‬הכנת ושימור מצע‪ ,‬עיקור רציף ומנתי ותמותה תרמית‪ .‬הפרמנטור‪ :‬מבנה‪ ,‬תפעול‬ ‫ובקרה‪ ,‬ערבול‪ ,‬חימום‪-‬קירור‪ ,‬קצף‪ ,‬מעבר חמצן וגזים‪ ,‬מזרע ותרבית‪ ,‬מעקב אחר ביומסה ותוצרים‪.‬‬ ‫פרמנטורים לתסיסה אירובית ואנאירובית‪ ,‬בתהליך מנתי ורציף‪ .‬תהליכי קבלת תוצרים בתסיסה‪,‬‬ ‫כולל המערכות הנלוות‪ .‬דוגמאות לתהליכי תסיסה תעשייתיים‪ .‬במסגרת הקורס יתקיים ביקור‬ ‫במפעל‪/‬ים ביוטכנולוגיה מובילים בישראל ויתקיימו סיורים משותפים עם הקורס למיקרוביולוגיה‬ ‫תעשייתית‪.‬‬ ‫כימיה אנליטית מכשירית (שיטות בספקטרוסקופיה אנליטית)‬ ‫פרופ' גיורא ריטבו‬ ‫‪ 2 - 2632367‬ש'= ‪ 2.6‬נ"ז‬ ‫עקרונות המדידה‪ ,‬מהות ומקור שגיאות מדידה‪ ,‬משמעות הנתונים הנמדדים‪ .‬מבוא לספקטרוסקופיה‪:‬‬ ‫קרינה אלקטרומגנטית‪ ,‬תכונות גל‪ ,‬ספקטרום‪ ,‬בליעה של קרינה‪ ,‬רמות אנרגיה‪ ,‬חוק בר‪-‬למברט‪,‬‬ ‫פליטה פלורסנציה‪ ,‬מבנה מכשירים שונים‪ .‬ספקטרוסקופיית ‪ :VIS-UV‬משמעות הבליעה בתחום‪,‬‬ ‫מעברים אלקטרונים‪ ,‬גורמים המשפיעים על הבליעה בתחום‪ ,‬השפעת הממס‪ ,‬סטיות מחוק‬ ‫ברלמברט‪ ,‬תערובות של חומרים‪ .‬ספקטרוסקופית ‪ :IR‬תנודות מולקולריות‪ ,‬סימטריה‪ ,‬מעברים‬ ‫ויברציוניים‪ ,‬חוקי ברירה‪ ,‬שיטת מדידה )‪ (FTIR‬משמעות הספקטרום הנמדד (אינטרפרטציה)‪ ,‬זיהוי‬ ‫קבוצות פונקציונליות‪ .‬בליעה אטומית וספקטרומטריה להבה‪ :‬בליעה מול פליטה‪ ,‬השפעת‬ ‫הטמפרטורה‪ ,‬הפרעות הדדיות‪ FP, AA, ICP ,‬פלואורוסנציה‪ :‬תהליכי דעיכה‪ ,‬פוספורסנציה‪,‬‬ ‫פלואורסצנציה מאוחרת‪ ,‬מעברי אנרגיה‪ ,‬לייזרים‪ .‬ספקטרוגרף מסות )‪ MS ,(MS‬ברזולוציה גבוהה‪.‬‬ ‫‪ NMR‬ספין הגרעיני‪ ,‬תהליכי דעיכה‪ ,‬הסט כימי ‪ NMR‬של ‪ C‬או ‪ .Si‬הקורס יכלול סיור של יום שלם‬ ‫למעבדות בהם ניתן יהיה להתרשם מהציוד‪ .‬הסיור הוא חובה‪.‬‬ ‫‪130‬‬ ‫מעכבי חמצון ברפואה ומזון‬ ‫ד"ר פאולה בלינקי‬ ‫‪ 2 - 2699226‬ש'= ‪ 2.6‬נ"ז‬ ‫חמצן‪ ,‬גורמים פעילים של חמצן ורדיקלים חופשיים כגורמי חמצון‪ .‬מקורות ביולוגיים ולא ביולוגיים‬ ‫של גורמים פעילים של חמצן‪ .‬נזק חמצוני של ליפידים‪ ,‬חומצות גרעין וחלבונים‪ .‬מחלות הקשורות‬ ‫לנזקי חמצון‪ .‬מעכבי חמצון סינטטיים וטבעיים‪ .‬מנגנוני עיכוב חמצון‪ .‬מניעת מחלות בעזרת מעכבי‬ ‫חמצון המצויים במזון‪ .‬ביופלבונואידים כמעכבי חמצון‪.‬‬ ‫ניהול שירותי מזון‬ ‫גב' אורית יונה‬ ‫א‪ 2 - 2632620 .‬ש' = ‪ 2‬נ"ז‬ ‫גישות וטכנולוגיות בייצור מזון‪ .‬מודל של מערכות שונות הקימות בארץ ובעולם‪ .‬סוגי שירותי מזון‪.‬‬ ‫העקרונות לתכנון תפריט‪ ,‬סוגי תפריטים‪ ,‬החשיבות כלכלית בתכנון התפריט‪ .‬ייצור המזון‪ :‬קבלת‬ ‫המוצרים‪ ,‬אחסון‪ ,‬סוגים שונים של סגנון ייצור מזון‪ ,‬שיטת בשל‪ -‬קרר‪ ,‬לימוד מגוון שיטות הבישול‬ ‫במטבח‪ .‬הרחבות וחידושים בשיטת בשל‪ -‬קרר‪ ,‬עקרונות ‪ ,HACCAP‬שיטות חלוקת מזון‪ .‬תקנות רישוי‬ ‫עסקים‪ .FOOD COST .‬תקציב המזון‪ .‬תברואה והיגיינה במערך מזון על כל היבטיו‪.‬תפקיד דיאטנית‬ ‫ניהול שירותי מזון‪ ,‬הגדרת התפקיד‪ ,‬פעילות‪ ,‬היקף וחשיבות התפקידים המוטלים עליה‪ ,‬דיון בנושא‬ ‫חיוניות והשפעת תפקיד מסוג זה בשירותי מזון מסוגים שונים‪ ,‬תמורות ושינויים שחלו בעקבות‬ ‫תפקיד זה בשירותי מזון‪ .‬תפריטים סטנדרטים‪ ,‬בקרת תהליכים‪ .‬תכניות לעתיד בניהול מערכות הזנה‪.‬‬ ‫פיזיולוגיה ופתולוגיה של פירות וירקות באחסון‬ ‫ד"ר אוהד נריה‬ ‫‪ 2 .2266626‬ש' הרצאה ‪ 2 +‬ש' מעבדה= ‪ 2‬נ"ז‪( .‬לא יינתן בתשס"ח‪.‬‬ ‫הקורס יעסוק בהבטים תיאורטיים ומעשיים בנושאי פיזיולוגיה‪ ,‬פתולוגיה וטכנולוגיה של הפרי והירק‬ ‫המאוחסנים‪ .‬במהלך הקורס יילמדו תהליכי ההבשלה וההזדקנות המתרחשים בפירות‪ ,‬ירקות עלה‪,‬‬ ‫פקעות‪ ,‬שורשים ופטריות מאכל‪ ,‬ברמה המולקולרית והפיסיולוגית‪ .‬ייסקרו אמצעים מולקולריים‪,‬‬ ‫פיסיולוגיים וטכנולוגיים לבקרת תהליכים אלו בסוגי התוצרת השונים‪.‬‬ ‫יידונו מנגנוני תקיפה של גורמי ריקבון תוך הבנת הבסיס המולקולרי שלהם‪ .‬תידון השראת עמידות‬ ‫כנגד גורמי הריקבון בפרי ובירק הקטופים באמצעים פיזיקליים‪ ,‬כימיים וביולוגיים‪.‬‬ ‫במהלך הקורס יידונו מדדי האיכות של פירות וירקות בהיבט הביוכימי וההתפתחותי‪ .‬יידונו השפעת‬ ‫גורמי סביבה על תכונות האיכות העיקריות‪ :‬פחמימות‪ ,‬חומצות‪ ,‬פיגמנטים‪ ,‬חומרי טעם וערך תזונתי‪.‬‬ ‫במעבדה יילמדו מדדי הקטיף‪ ,‬ההבשלה וההזדקנות‪ .‬ילמדו דרכים שונות לבקרת תהליכים אלו‪.‬‬ ‫המעבדה תעסוק גם בהכרה וזיהוי של מחוללי הריקבון העיקריים באחסון‪ .‬במהלך הקורס יתקיים סיור בבית‬ ‫‪131‬‬ ‫קירור מסחרי ובמעבדה העוסקת במחקר אחסון פירות‪.‬‬ ‫צמחי מרפא וחומרי טבע‬ ‫ד"ר צביה שפירא‬ ‫א‪ 3 -2632626 .‬ש'= ‪ 3‬נ"ז‪.‬‬ ‫חקר צמחי המרפא והתבלין‪ ,‬חשיבות המחקר האנובוטני‪ -‬אתנופרמקולוגי‪ ,‬שיטות המחקר‬ ‫באתנופרמקלוגיה‪ ,‬המחקר הפיטוכימי‪ :‬מטבוליטים משניים בצמחים‪ :‬הטרפנואידים שמנים אתריים‪,‬‬ ‫הססקוויטרפנים הלקטוניים והקרדנולידים‪ ,‬פנולים‪ ,‬תרכובות מכילות אטום חנקן‪ ,‬מנגנון הפעולה‬ ‫הפרמקולוגי‪ .‬חומרים משניים בצמחים וביטויים ביחסי הגומלין צמח‪ -‬בעלי חיים‪ .‬סיור בחווה‬ ‫ניסיונית (נווה יער)‪ ,‬במעבדה להפקת חומרים צמחיים בעלי פעילות ביולוגית‪ -‬רפואית וקוסמטית‪,‬‬ ‫ובמפעל לייצור תבלינים‪.‬‬ ‫תהליכים ביוטכנולוגיים בייצור ביוכימיקלים‬ ‫ד"ר בני טל‬ ‫ב‪ 2 – 2639900 .‬ש'= ‪ 2.6‬נ"ז‬ ‫במסגרת הקורס ידונו הנושאים הבאים‪ :‬המבנה של ביוכימיקלים‪ ,‬מסלולים מטבוליים‪,‬‬ ‫מיקרואורגניזמים לייצור המטבוליטים‪ ,‬שיטות ייצור‪ ,‬הנדסה מטבולית ובקרה גנטית‪ .‬תוך דגש על‬ ‫הנושאים הבאים‪ :‬חומצות אורגניות‪ ,‬חומצות אמיניות‪ ,‬טוקסינים מיקרוביאליים‪ ,‬חומרי הדברה‬ ‫ביולוגיים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬חומרים אנטיביוטיים‪ ,‬פוליאולים (ממתיקים)‪ ,‬ביופולימרים למזון‪ ,‬ביופולימרים‬ ‫לתעשיה ולרפואה‪ ,‬חומרי טבע מאצות‪.‬‬ ‫תוספי תזונה למצבי חולי‬ ‫גב' איילת ברנר‪ -‬מן‬ ‫א‪ 2 -2699266 .‬ש' = ‪ 2‬נ"ז‬ ‫דרישות קדם‪ :‬תזונת האדם א' ו ב'‪.‬‬ ‫הכרת תוספי התזונה‪ ,‬למצבי חולי‪ .‬מחלות לב וכלי דם‪ ,‬מערכת העיכול‪ ,‬זיקנה ודמנציה‪ ,‬מח וזיכרון‪,‬‬ ‫מערכת השלד‪ ,‬מערכת החיסון‪ .‬אנמיה‪ ,‬סוכרת‪ ,‬תוספים יעודיים‪,‬‬ ‫מנגנוני פעולה‪ ,‬צרכים ייחודים‪,‬‬ ‫התוויות נגד‪ ,‬סינרגיזם בתוספי מזון‪ ,‬קונטראינדיקציות (למזון‪ ,‬למצבי חולי‪ ,‬תרופות)‪.‬‬ ‫‪132‬‬