מזון החוג למדעי ה - מכללת תל-חי

‫‪22‬‬
‫החוג למדעי המזון‬
‫תכנית לימודים לתואר ‪( B.Sc‬חד‪-‬חוגי)‬
‫ראש החוג‪ :‬ד"ר פאולה בלינקי‬
‫חברי הסגל האקדמי‪:‬‬
‫פרופסור מן המניין‪:‬‬
‫פרופ' זקי ברק‪ ,‬פרופ' משה טרופ‪ ,‬פרופ' גדי דגני‬
‫פרופסור חבר‪:‬‬
‫פרופ' גיורא ריטבו‪ ,‬פרופ' יעקב ויה‪ ,‬פרופ' סנאית תמיר‬
‫מרצה בכיר‪:‬‬
‫ד"ר אלון מרגלית‪ ,‬ד"ר גידי גרוס‪ ,‬ד"ר דורון גולדברג‪ ,‬ד"ר דני‬
‫ברקוביץ‪ ,‬ד"ר יעקב פיטקובסקי‪ ,‬ד"ר מרטין גולדווי‪ ,‬ד"ר סגולה מוצפי‪,‬‬
‫ד"ר פאולה בלינקי‪ ,‬ד"ר קרן ג'קסון‪ ,‬ד"ר רחל אמיר‪,‬‬
‫מרצה‪:‬‬
‫ד"ר נורית כרמי‪ ,‬ד"ר סולימן חטיב‬
‫מורה‪:‬‬
‫ד"ר אוהד נריה‪ ,‬מר אורן פרלסון‬
‫מורים מן החוץ‪:‬‬
‫מר אבי סולמון‪ ,‬גב' אילנה חפץ‪ ,‬ד"ר דורון לביא‪ ,‬מר אמיל שיינפלד‪,‬‬
‫ד"ר אנטולי ספיבקובסקי‪ ,‬פרופ' חנוך סלור‪ ,‬ד"ר יעל חכם‪ ,‬ד"ר מאיר‬
‫שליסל‪ ,‬ד"ר מלכה אפשטיין‪ ,‬גב' מלכה לדרייך‬
‫‪103‬‬
‫התוכנית למדעי המזון‬
‫תעשיית המזון בעולם עוברת תהליך רציף של מודרניזציה ותחכום הן בטכנולוגיה והן בעצוב‬
‫ובאיכות מוצרי המזון‪.‬‬
‫תעשייה זו היא בין הגדולות ביותר בתעשייה הישראלית והיום נמצאת בתנופת התפתחות מבחינת‬
‫כמות‪ ,‬איכות ותחכום‪ ,‬עקב מעורבות גוברת והולכת של חברות ענק בינלאומיות הנכנסות‬
‫לשותפויות עם התעשייה המקומית‪ .‬הענפים הבולטים בתעשיית המזון הינם‪ :‬בשר ועופות‪ ,‬מוצרי‬
‫החלב והגלידה‪ ,‬הבצק והמאפה‪ ,‬משקאות הקלים‪ ,‬ממתקים וחטיפים‪.‬‬
‫השיפור ברמת ייצור המזון מוצא את ביטויו בנוהגי צריכה בררניים ותחרותיים הרבה יותר מבעבר‪.‬‬
‫השוק הולך ונכבש יותר ויותר במוצרי מזון בדרגת עיבוד ומוכנות גבוהים יותר וחסכוניים יותר‬
‫בעלות ובזמן הכנתם בבית‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיים דגש בייצור‪ ,‬בשיווק ובביקוש של מזון שערכו הבריאותי‬
‫גבוה‪.‬‬
‫התפתחויות אלו והצורך להתחרות ביבוא וביצוא עם ארצות מפותחות‪ ,‬תוך עמידה בסטנדרטים‬
‫מחמירים הביאו לכך שתעשיות המזון זקוקות לכוח אדם מקצועי ובמספרים גוברים‪.‬‬
‫התוכנית שלפנינו מציעה מסגרת לימודים תלת שנתית לתואר ראשון אקדמי במדעי המזון‪ .‬מטרת‬
‫הלימודים היא לרכוש ידע כללי במדעי החיים ובנוסף ידע בסיסי במדעי המזון‪ .‬החוג יכשיר אנשי‬
‫מקצוע בטכנולוגיה של מזון שיוכלו למלא תפקידים מגוונים בתעשיית המזון על כל ענפיה ובתעשיות‬
‫המבוססות על תהליכים ביוכימיים וביוטכנולוגיים הקשורים למזון‪ ,‬למוספי מזון‪ ,‬לחומרי גלם של‬
‫מזון‪ .‬בנוסף‪ ,‬הכשרת טכנולוג מזון תקנה מיומנויות כדי לעסוק בתעשיות קוסמטיקה ותרופות‪.‬‬
‫עיקרי תוכנית הלימודים‬
‫בשלושת הסמסטרים הראשונים ניתנים קורסי יסוד במדעי הטבע‪ ,‬במדעי החיים‪ ,‬ובמדעים‬
‫המדויקים‪ .‬במהלך השנה הראשונה ניתנים קורסי חובה משותפים לכל המסלולים‪ :‬מתמטיקה‪,‬‬
‫פיזיקה‪ ,‬כימיה וביולוגיה‪ .‬במהלך השנה השניה ניתנים קורסים מתקדמים במקצועות הביוכימיה‪,‬‬
‫הגנטיקה‪ ,‬המיקרוביולוגיה‪ ,‬ואחרים‪ ,‬במקביל לתחילת לימודים מעמיקים וישומיים במדעי המזון‪.‬‬
‫בשנה השלישית עולה חלקם של לימודים ספציפיים במדעי המזון‪.‬‬
‫הסטודנטים בחוג ירכשו מיומנות בבדיקות מעבדתיות של מזון ‪,‬תוצרת חקלאית‪ ,‬תזונה‪ ,‬תרופות‪,‬‬
‫רעלים‪ ,‬קוסמטיקה‪ ,‬ומעבדנות רפואית‪.‬‬
‫מקומות העבודה האפשריים בו יוכלו להשתלב בוגרי החוג יהיו מפעלי מזון‪ ,‬מוסדות מחקר ופיתוח‬
‫ומעבדות בתחומי מדעי החיים‪ ,‬במכוני תקינה ובקרת איכות‪ ,‬בפיקוח ממשלתי ומוניציפאלי על‬
‫תעשיית המזון ושירותי המזון‪ ,‬בחברות תכנון וייעוץ ובמוסדות רפואיים‪.‬‬
‫‪104‬‬
‫לאור הבסיס האיתן שמקנה התוכנית במדעי החיים‪ ,‬יוכלו הבוגרים להמשיך ללימודים מתקדמים גם‬
‫בתחום זה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬חייבים כל תלמידי שנה א' בלבד לבחור קורס אחד במדעי הרוח בהיקף של ‪ 2‬נ"ז בדיוק‪ ,‬מתוך‬
‫רשימת הקורסים המופיעים בקובץ השנתון של החוג ללימודים רב‪-‬תחומיים תחת הכותרת 'קורסים‬
‫כלל מכללתיים'‪ .‬תלמידי שנה ב' ו‪-‬ג' (אך לא תלמידי שנה א')‪ ,‬רשאים להמשיך ולבחור בקורסים‬
‫הניתנים ע"י הפקולטה למדעי החברה והרוח ולא עוסקים במדעי החיים והטבע‪ ,‬ואלה יוכרו להם‬
‫בהיקף של עד ‪ 6‬נ"ז‪.‬‬
‫קורסי בחירה‬
‫על התלמידים להשתתף בקורסי בחירה‪ ,‬כך שעם סיום לימודיהם ייצברו ביחד עם קורסי החובה סך‬
‫של ‪ 232‬נ"ז‪ .‬לא כל קורסי הבחירה מוצעים כל שנה ו מומלץ להביא זאת בחשבון בתכנון הלימודים‪ .‬כל‬
‫תלמיד רשאי לבחור בכל אחד מקורסי הבחירה בתנאי שמתקיימות דרישות הקדם של אותו קורס‪ .‬על‬
‫מנת למנוע חפיפה עם קורסי חובה במערכת השעות‪ ,‬שויך כל קורס בחירה לשנת לימודים אחת‬
‫לפחות‪ ,‬בה לא יילמד במקביל לקורסי חובה של אותה שנה‪.‬‬
‫דרישות קדם‬
‫מרבית הקורסים המוצעים בחוג דורשים ידע שנרכש קודם לכן בקורס אחד או במספר קורסים מתוך‬
‫תכנית הלימודים‪ .‬קורסים מוקדמים אלה מהווים אפוא דרישות קדם‪ .‬במידה שקורסי הקדם נלמדו‬
‫בשנת לימודים קודמת‪ ,‬יותנה הרישום לקורס בציון עובר בכל קורסי הקדם שלו‪ .‬כאשר קורס קדם‬
‫לקורס של סמסטר ב' נלמד בסמסטר א' של אותה שנה הרישום מותנה בהשתתפות בקורס הקדם‪,‬‬
‫גם אם הציון הסופי עדיין לא נקבע‪ .‬במידה ולא ישיג ציון עובר בקורס הקדם‪ ,‬לא יוכל התלמיד‬
‫ללמוד קורסי המשך לקורסים אלה מתכנית שנת הלימודים העוקבת‪ .‬חלק מדרישות הקדם הן בו‬
‫זמ ניות (ב"ז)‪ ,‬כלומר‪ ,‬ניתן ללמוד את קורס הקדם במקביל לקורס האמור‪ .‬פירוט דרישות הקדם‬
‫בטבלאות אשר בשנתון זה מציין רק את הקורסים המתקדמים ביותר ב"שרשרת" דרישות הקדם‪,‬‬
‫במידה וזו קיימת‪.‬‬
‫קורסי קיץ‬
‫כמה קורסים מרכזיים של שנה א'‪ ,‬המהווים דרישת קדם לקורסי המשך רבים‪ ,‬יועברו שוב במתכונת‬
‫מרוכזת בחופשת הקיץ‪ .‬הסדר זה נועד לתת סיכוי נוסף לתלמידי שנה א' שנכשלו בקורסים אלה‪.‬‬
‫תנאי הקבלה‬
‫הקבלה לחוג מותנית בעמידה בתנאי הקבלה של המכללה‪ ,‬ברמה הנדרשת על‪-‬ידי החוג‪ .‬תנאי הקבלה‬
‫‪105‬‬
‫כוללים ציוני בגרות וציון פסיכומטרי או מצרף‪.‬‬
‫דרישות אקדמיות‬
‫על מנת להשלים את התואר על הסטודנט לצבור ‪ 232‬נקודות זכות‪ ,‬כמפורט בטבלאות השיבוץ‬
‫הסמסטריאליות‪ .‬כמו כן ‪ -‬על הסטודנטים להשלים את חובותיהם בלימודי האנגלית‪ ,‬העברית (אם יש‬
‫צורך) וביישומי מחשב (הניתנים ללא נקודות זכות) או לקבל פטור בקורסים אלה לאור ידע מוקדם‬
‫או השתתפות מוכחת בקורס דומה בעבר‪.‬‬
‫הכרה בלימודים קודמים‬
‫החוג יכיר בקורסים שנלמדו במוסדות אקדמיים אחרים באם יתקיימו התנאים דלהלן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫הקורס נלמד במוסד אקדמי מוכר בארץ ‪ .‬באשר למוסדות בחו"ל‪ ,‬תתקיים התייעצות עם‬
‫המועצה להשכלה גבוהה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ציון הקורס "עובר" וגבוה מ‪.66-‬‬
‫ג‪.‬‬
‫סילבוס הקורסים שבהם מבקש הסטודנט הכרה ורמת הנושאים הנלמדים‪ ,‬צריכים להתאים‬
‫לדרישות הקורס במכללה האקדמית תל‪-‬חי‪ .‬מידת ההתאמה תבחן על ידי חברי הוועדה להכרה‬
‫ב לימודים קודמים‪ .‬מן הראוי לזכור ששם זהה של קורס איננו מחייב בהכרח סילבוס ורמה‬
‫אקדמית זהים‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫על סמך הוראות המועצ ה להשכלה גבוהה‪ ,‬לשם קבלת תואר של המכללה האקדמית תל‪-‬חי יש‬
‫צורך ללמוד בפועל במכללה לכל הפחות שליש מנקודות הזכות המקנות תואר‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫הקורס שעליו מבקש הסטודנט הכרה נלמד במהלך חמש השנים האחרונות‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫קורס שהוכר יופיע בגיליון הציונים של המכללה כשציונו הוא "פטור"‪ ,‬ולא יינתן לו ציון מספרי‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫בקשה לפטור מקורסים אקדמיים קודמים יש להגיש בתקופת ימי הייעוץ‪ .‬הוועדה תחליט ‪ -‬על‬
‫סמך אישור הלימודים‪ ,‬תוכן הקורסים וציוני הסטודנט ‪ -‬על היקף ההכרה בלימודים הקודמים‬
‫ותאשר את תוכנית לימודיו בחוג בהתאם‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫ניתן להכיר בקורסים שנלמדו במסגרת בתי ספר להנדסאים בהיקף של עד ‪ 44‬נ"ז מסך נקודות‬
‫הזכות הדרושות לתואר‪ .‬במקרה זה חייב ציון הקורס להיות לפחות ‪ .06‬הכרה כזו תיבחן רק‬
‫לגבי תלמידים שהשלימו את כל חובותיהם לתואר הנדסאי (כולל הגשת פרויקט גמר)‪.‬‬
‫חזרה על קורס כדי לשפר ציון‬
‫סטודנט רשאי להירשם בשנית ולחזור על הלימודים בכל קורס נתון‪ ,‬אך לא יותר מפעם אחת‪ ,‬והציון‬
‫הטוב מבין השניים יילקח בחשבון‪ .‬כאשר החזרה היא על קורס שיש בו מטלות נוספות כתרגילים או‬
‫‪106‬‬
‫מעבדות והסטודנט עמד בהן בשלמותן בפעם הראשונה‪ ,‬הוא רשאי שלא לחזור עליהן‪ .‬במקרה זה‬
‫ציון בחינת הגמר (או מטלת הגמר) יהיה גם ציונו הסופי בקורס שנלמד בשנית‪.‬‬
‫חובת נוכחות‬
‫חובת נוכחות חלה על כל מפגשי המעבדה והסיורים‪ .‬פרט לזאת עשויה חובה כזו לחול גם על‬
‫שיעורים פרונטליים באחדים מן הקורסים (חובה או בחירה)‪ ,‬לפי קביעת המרצים‪ .‬על כל תלמיד‬
‫מוטלת האחריות המלאה לוודא קיום חובת נוכחות בקורסים בהם הוא לומד‪ .‬סיורים לימודיים הם‬
‫חלק אינטגרלי של תוכנית הלימודים בחוג‪ .‬ההשתתפות בסיורים היא חובה‪ .‬לוח הסיורים‬
‫הסמסטריאלי יפורסם עם תחילתו של כל סמסטר‪ .‬ייתכן שבחלק מהסיורים תידרש השתתפות של‬
‫הסטודנטים בעלויות הסיור‪.‬‬
‫תנאי המעבר משנה לשנה‬
‫תלמיד רשאי לעלות משנת לימודים אחת לזו שלאחריה בתנאים הבאים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫השגת ממוצע ציונים מצטבר של ‪ 66‬לפחות‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫עמידה בדרישות קורסי החובה בציון הנדרש‪ ,‬כולל קורסי האנגלית‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫המעבר משנה לשנה של תלמיד הנמצא במעמד "על תנאי" יהיה תלוי בהישגיו‪,‬‬
‫וייבחן מעת לעת על‪-‬ידי ועדת המעקב החוגית‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫תלמיד שלא השלים את כל קורסי החובה של שנה א' לא יוכל להירשם לקורסי‬
‫חובה של שנה ג'‪.‬‬
‫תלמיד שלא עמד בתנאים אלה רשאי לפנות לועדת ההוראה בבקשה לאפשר לו המשך לימודים‪ ,‬וזו‬
‫תחליט באם ובאילו תנאים לאפשר זאת‪.‬‬
‫זכאות לתואר‬
‫יהיה זכאי לקבלת תואר "בוגר" במדעי המזון סטודנט שיסיים את חובותיו האקדמיים בתנאים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪.2‬‬
‫צבר ‪ 232‬נקודות ועמד בדרישות קורסי החובה‪ .‬ציון מעבר בקורסים הוא ‪.66‬‬
‫באחריותו הבלעדית של כל סטודנט לוודא כי צבר את מספר נקודות הזכות הדרוש לקבלת‬
‫התואר‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫עמידה בתנאי מעבר משנה לשנה כפי שמפורט בסעיף הקודם‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫פריסת לימודים‬
‫סטודנט רשאי לפרוס את לימודיו על פני ‪ 4‬שנים‪ .‬במקרה כזה תותר הפריסה לשנה א' בלבד‪ .‬סטודנט‬
‫הפורס לימודים ילמד את שנה א' במשך שנתיים שבמהלכן עליו לסיים את כל קורסי החובה‪ .‬בהמשך‬
‫ילמד את שנה ב' וג' במלואן‪ .‬סטודנט שפורס לימודים חייב לשנות את תוכנית הלימודים בהתאם‬
‫ולשאת בתשלום נוסף עבור השנה הרביעית‪.‬‬
‫‪108‬‬
‫החוג למדעי המזון ‪ -‬מסלול תלת‪-‬שנתי‬
‫שנה א' ‪ -‬סמסטר א'‬
‫שם הקורס‬
‫חדו"א ‪2‬‬
‫פיזיקה א' למדעי התזונה והמזון‬
‫כימיה כללית ואנאורגנית‬
‫כימיה כללית ואנארגנית‪ -‬מעבדה‬
‫ביולוגיה של התא‬
‫אנגלית‬
‫יישומי מחשב‬
‫קורס בחירה ממדעי החברה והרוח‬
‫בסה'כ‬
‫מספר‬
‫נ"ז‬
‫‪2622262‬‬
‫‪2622669‬‬
‫‪2622362‬‬
‫‪2622322‬‬
‫‪2622222‬‬
‫‪992264‬‬
‫‪2622269‬‬
‫ש'ה ש'ת ש'מ ס"ה‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪20.6‬‬
‫‪27‬‬
‫‪22‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫דרישות קדם‬
‫‪2‬‬
‫‪29‬‬
‫שנה א' ‪ -‬סמסטר ב'‬
‫שם הקורס‬
‫מספר‬
‫נ"ז ש'ה ש'ת‬
‫ש'מ ס"ה‬
‫דרישות קדם‬
‫חדו"א ‪2‬‬
‫‪2622262‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫חדו"א ‪2‬‬
‫פיזיקה ב' למדעי התזונה והמזון‬
‫‪2622626‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫פיזיקה לתזונאים א'‬
‫כימיה אורגנית‬
‫‪2622362‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫כימיה כללית‬
‫ואנאורגנית‬
‫יסודות הסטטיסטיקה‪ +‬גיליון‬
‫אלקטרוני‬
‫מבוא לפיזיולוגיה‬
‫‪2622662‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫חדו"א ‪2‬‬
‫‪2622264‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫מבוא למדעי המזון והתזונה‬
‫‪2266662‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫אנגלית‬
‫‪992264‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪29‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪27‬‬
‫בסה"כ‬
‫‪26.6‬‬
‫‪109‬‬
‫‪2‬‬
‫שנה ב' ‪ -‬סמסטר א'‬
‫ש'ה‬
‫ש'ת ש'מ‬
‫ס"ה‬
‫שם הקורס‬
‫מספר‬
‫נ"ז‬
‫ביוכימיה ‪ 2‬תיאורטית‬
‫‪2622369‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫ביוכימיה ‪ 2‬חישובית‬
‫‪2622364‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫גנטיקה‬
‫‪2622266‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫מיקרוביולוגיה כללית‬
‫‪2622222‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫מיקרוביולוגיה כללית‬
‫מעבדה‬
‫‪2622222‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫ביוסטטיסטיקה‬
‫פיזיולוגיה של מערכות‬
‫תרמודינמיקה וכימיה‬
‫פיזיקלית‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫דרישות קדם‬
‫ביולוגיה של התא‪ ,‬כימיה‬
‫אורגנית‬
‫במקביל לביוכימיה‬
‫תיאורטית ‪2‬‬
‫ביולוגיה של התא‪ ,‬כימיה‬
‫אורגנית‬
‫ביולוגיה של התא‪ ,‬כימיה‬
‫אורגנית‬
‫ביולוגיה של התא‪ ,‬כימיה‬
‫אורגנית‪ ,‬במקביל‬
‫למיקרוביולוגיה כללית‬
‫חדו"א ‪2‬‬
‫‪2622260‬‬
‫‪2622264‬‬
‫‪2632369‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫מבוא לפיזיולוגיה‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫עקרונות תזונת האדם א‬
‫‪2266662‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫חדו"א ‪ ,2‬פיזיקה ‪,2‬‬
‫כימיה אורגנית‬
‫כימיה אורגנית‪ ,‬ובמקביל‬
‫לביוכימיה ‪( 2‬תאורטית‪+‬‬
‫חישובית)‬
‫‪2‬‬
‫כתיבה מדעית ומידענות‬
‫‪2639664‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫טוקסיקולוגיה של מזון‬
‫‪2632766‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪26.6‬‬
‫‪26‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪32‬‬
‫בסה"כ‬
‫‪110‬‬
‫ביוכימיה ‪( 2‬תאורטית‪+‬‬
‫חישובית) ובמקביל‬
‫לכימיה וביוכימיה של‬
‫מזון‬
‫שנה ב' ‪ -‬סמסטר ב'‬
‫שם הקורס‬
‫מספר‬
‫נ"ז‬
‫ש'ה ש'ת ש'מ ס"ה‬
‫גנטיקה מולקולרית‬
‫‪2622267‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫כימיה וביוכימיה של המזון‬
‫‪2266663‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫מיקרוביולוגיה וסניטציה‬
‫של מזון‬
‫‪2632662‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫מעבדה בביוכימיה של‬
‫המזון‬
‫‪2266664‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫אנליזה של מזון א'‬
‫‪2266666‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫עקרונות טכנולוגיה של‬
‫מזון א'‬
‫‪2266666‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫תכונות פיזיקליות של מזון‬
‫‪2266667‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪22‬‬
‫‪26‬‬
‫‪4‬‬
‫‪26‬‬
‫‪29‬‬
‫בסה"כ‬
‫‪ ¹‬ללא נ"ז‬
‫‪111‬‬
‫דרישות קדם‬
‫גנטיקה‪ ,‬ביוכימיה‬
‫תיאורטית וחישובית ‪2‬‬
‫ביוכימיה ‪( 2‬תאורטית‪+‬‬
‫חישובית)‬
‫מיקרוביולוגיה כללית‬
‫(הרצאה ומעבדה)‬
‫כימיה וביוכימיה של מזון‬
‫ביוכימיה ‪( 2‬תאורטית‪+‬‬
‫חישובית) ומבוא למדעי‬
‫המזון והתזונה‬
‫ביוכימיה ‪( 2‬תאורטית‪+‬‬
‫חישובית)‪ ,‬מיקרוביולוגיה‬
‫כללית (הרצאה ומעבדה)‬
‫כימיה אורגנית‪ ,‬מבוא‬
‫למדעי המזון והתזונה‬
‫שנה ג' ‪ -‬סמסטר א'‬
‫שם הקורס‬
‫מספר‬
‫נ"ז‬
‫תרמודינמיקה טכנית‬
‫‪2266660‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫אבטחת איכות ויישומו‬
‫ברצפת ייצור‬
‫‪2266669‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫אנליזה של מזון ב'‬
‫‪2266626‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫עקרונות טכנולוגיה של מזון‬
‫ב'‬
‫‪2266622‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫מעבדה בעקרונות טכנולוגיה‬
‫של מזון‬
‫‪2266622‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2266629‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫תברואת מזון‬
‫קורסי בחירה‬
‫בסה"כ‬
‫ס"ה‬
‫דרישות קדם‬
‫ש'ה ש'ת ש'מ‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫כימיה כללית ואנאורגאנית‬
‫עקרונות טכנולוגיה של‬
‫מזון א'‪ ,‬במקביל‬
‫לעקרונות טכנולוגיה של‬
‫מזון ב'‬
‫אנליזה של מזון א'‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪24.6‬‬
‫‪27‬‬
‫‪7‬‬
‫‪0‬‬
‫‪32‬‬
‫מספר‬
‫נ"ז‬
‫ש'ה‬
‫ש'ת‬
‫ש'מ‬
‫ס"ה‬
‫אריזת מזון‬
‫‪2266623‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫סדנא‪ -‬פיתוח מוצרי מזון‬
‫‪2266624‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫מבוא לכלכלה בגישה‬
‫הנדסית‪ -‬טכנולוגית‬
‫פרקים נבחרים במדע‬
‫וטכנולוגיה של מזון‬
‫כשרות‪ ,‬שבת ומועדים‬
‫‪2266626‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2266626‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2266627‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫סמינר במדעי המזון‬
‫‪2266620‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪29‬‬
‫‪24‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫עקרונות טכנולוגיה של‬
‫מזון א'‬
‫עקרונות טכנולוגיה של‬
‫מזון א'‪ ,‬במקביל עקרונות‬
‫טכנולוגיה של מזון ב'‬
‫‪4‬‬
‫שנה ג' ‪ -‬סמסטר ב'‬
‫שם הקורס‬
‫‪6‬‬
‫דרישות קדם‬
‫עקרונות טכנולוגיה של‬
‫מזון א' וב'‬
‫עקרונות טכנולוגיה של‬
‫מזון ב'‬
‫עקרונות טכנולוגיה של‬
‫מזון א' וב'‬
‫עקרונות‬
‫מבוא‬
‫תזונת‬
‫למדעי‬
‫האדם‪,‬‬
‫המזון‬
‫והתזונה‪ ,‬כימיה וביוכימיה‬
‫של המזון‪ ,‬טוקסיקולוגיה‬
‫של המזון‬
‫קורסי בחירה‬
‫בסה"כ‬
‫‪4‬‬
‫‪24‬‬
‫סדנא‬
‫‪112‬‬
‫‪1‬‬
‫קורסי בחירה‬
‫‪2‬‬
‫הידרוכימיה סביבתית‬
‫חקיקה סביבתית‬
‫טכנולוגיית תסיסה וביו ריאקטורים‬
‫טכנולוגיה אנזימתית‬
‫כימיה אנליטית מכשירית‬
‫מעכבי חימצון ברפואה ובמזון‬
‫ניהול שירותי מזון‬
‫פזיולוגיה ופתולוגיה של פירות וירקות באחסון‬
‫צמחי מרפא וחומרי טבע‬
‫תהליכים ביוטכנולוגיים לייצור כימיקליים‬
‫תוספי תזונה למצבי חולי‬
‫פתיחת קורס בחירה מותנית בהשתתפות ‪ 26‬תלמידים ובהתאם לתוכנית הלימודים השנתית‪.‬‬
‫‪113‬‬
‫‪2‬‬
‫פירוט הקורסים‬
‫מקרא‪ :‬ש' (שיעור) = ‪ 2‬נ"ז‪ ,‬ת' (תרגיל) ‪ /‬מ' (מעבדה) = ‪ 6.6‬נ"ז‬
‫אבטחת איכות ויישומה ברצפת ייצור‬
‫גב' מלכה לדרייך‬
‫א‪ 3 -2266669 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 4.6‬נ"ז‬
‫מבוא‪ -‬מהי אבטחת איכות?‪ .‬גישה ממוקדת לקוח‪ /‬צרכן‪ -‬היכרות והבנה‪ ,‬הצגת הדרישות והעברתן‬
‫לייצור‪ .‬דרישות הרשויות‪ -‬משרד הבריאות‪ ,‬מכון התקנים‪ .GMP ,‬תקני איכות‪ -‬מערכת האיכות ‪ISO‬‬
‫‪( BRC ,9001.2000‬דרישות אירופאיות)‪ ,‬איכות סביבה‪ .ISO14000 -‬בטיחות מזון (‪)HACCP‬‬
‫‪ , ISO22000‬קודקס אלימנטריוס‪ .‬הקשר בין ספקים לאיכות המוצר הסופי‪ ,‬איכות המכונות והשפעתן‬
‫על איכות המוצר הסופי‪ ,‬ניהול איכות רמה איכותית‪ .‬תרגיל סיכום‪ -‬בניית מערכת איכות לייצור מוצר‬
‫נבחר‪.‬‬
‫אנליזה של מזון א'‬
‫ד"ר מאיר שליסל‬
‫ב‪ 2 -2266666 .‬ש' ‪ 4 +‬מ'= ‪ 4.6‬נ"ז‬
‫שיטות כימיות ופיסיקליות לאנליזה איכותית וכמותית של מרכיבי המזון השונים בהתאם לדרישות‬
‫התקנים המקומיים והבינלאומיים‪ .‬עיבוד תוצאות וניתוחם הסטטיסטי‪ .‬המעבדה כוללת לימוד של‬
‫שיטות אנליטיות לקביעת ההרכב הכימי של מזון‪ ,‬בהתאם לדרישות התקנים השונים‪ ,‬וכן שיטות‬
‫מהירות המשמשות במערך אבטחת האיכות בתהליך הייצור‪ .‬הכרת סוגי המכשור העיקריים‬
‫הנמצאים בשימוש עבור אנליזת מזון ועבודה בטכניקות מעבדתיות מקובלות‪ .‬הכרת המגבלות של‬
‫שיטות האנליזה לבדיקה הנדרשת ולאיתור גורמים לחוסר דיוק‪.‬‬
‫אנליזה של מזון ב'‬
‫ד"ר מאיר שליסל‬
‫א‪ 3 -2266626 .‬ש' ‪ 4 +‬מ'= ‪ 6.6‬נ"ז‬
‫ההרכב הכימי והמאפיינים של מזונות שונים‪ .‬שיטות כימיות ופיזיקליות לאנליזה איכותית וכמותית‬
‫של מרכיבי המזון‪ .‬אנליזה סנסורית‪ .‬פיתוח הכלים הנדרשים להערכה כמותית של תכונות מזון‬
‫תחושתיות לפתרון בעיות מסוימות‪ .‬שיטות להערכת צבע‪ ,‬מרקם‪ ,‬טעם וריח של מזונות נוזליים‬
‫ומוצקים‪.‬‬
‫אריזת מזון‬
‫טרם נקבע‬
‫ב‪ 2 -2266623 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 2.6‬נ"ז‬
‫‪114‬‬
‫תפקידי האריזה‪ .‬האריזה והיצרן‪ .‬האריזה והצרכן‪ .‬תכונות מכאניות‪ ,‬אופטיות ותכונות מעבר של‬
‫חומרי אריזה‪ -‬מתכות‪ ,‬פולימרים‪ ,‬זכוכית‪ ,‬נייר‪ .‬יחסי גומלין בין תכונות האריזה לבין איכות המוצר‬
‫וחיי מדף‪ .‬אריזה פעילה‪ .‬אריזות מתאימות לחימום במיקרוגל‪ .‬היבטים טוקסיקולוגים‪ .‬אריזת מזון‬
‫ואיכות הסביבה‪.‬‬
‫ביוכימיה ‪ 2‬חישובית‬
‫ד"ר דורון גולדברג‬
‫א‪ 2 -2622364 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'‪ 2 +‬תג'= ‪ 2.6‬נ"ז‬
‫עקרונות ההפרדה בכרומטוגרפיה‪ :‬שיטות כרומטוגרפיה‪ ,‬פילטרציה בג'ל‪ ,‬מחליפי יונים‪ ,‬ג'ל‬
‫אלקטורופורזה‪ ,‬כרומטוגרם‪ .‬התכונות הכימיות והפיזיקליות של ח‪ .‬האמינו‪ :‬עקומות טיטרציה‪ ,‬נקודה‬
‫איזואלקטרית משוואת ‪.Henderson-Hasselbalch‬המבנה השניוני של חלבונים‪ :‬סליל ‪ ,‬מעטפת‬
‫קפלים ‪.‬קישור של מולקולות קטנות לחלבונים‪ :‬קבועי דיסוציאציה מיקרוסקופיים ומקרוסקופיים‪,‬‬
‫רוויה חלקית‪ ,‬משוואת ‪ ,Adair‬דיאליזה של שיווי משקל‪.‬אפקטים אלוסטריים‪ :‬קישור קואופרטיבי‪,‬‬
‫קואופרטיביות חיובית ושלילית‪ ,‬מקדם ‪ ,Hill‬המודל של ‪ Monod‬לקישור קואופרטיבי‪ .‬הקטליזה‬
‫האנזימתית‪ :‬אנזימים שונים‪ ,‬מנגנון הפעולה האנזימתית‪ ,‬מבנה אנזימים‪ ,‬האתר הפעיל‪ ,‬המהירות‬
‫ההתחלתית‪ ,‬המודל של ‪ ,Michaelis-Menten‬משוואת ‪ ,Michaelis-Menten‬מודל המצב העמיד‪,‬‬
‫קבוע מיכאליס‪ ,‬מספר מחזורי‪.‬שיטות ליניאריזציה של משוואת ‪Lineweaver- :Michaelis-Menten‬‬
‫‪.Burk, Hans-Woolf, Eadie-Hofstee, Eisenthal-Cornish-Bowden‬עיכוב אנזימתי הפיך‪ :‬מעכב‬
‫תחרותי‪ ,‬מעכב בלתי תחרותי‪ .‬זהוי סוג המעכב ע"פ גרף משוואת ‪.Michaelis-Menten‬‬
‫ביוכימיה ‪ 2‬תיאורטית‬
‫פרופ' סנאית תמיר‬
‫א‪ 2 -2622369 .‬ש'= ‪ 2‬נ"ז‬
‫מבוא חומצות אמינו וחלבונים‪ ,‬מבנה ראשוני‪ ,‬שניוני ושלישוני של החלבון‪ ,‬מבנה רביעוני של חלבון‪,‬‬
‫המוגלובין כמודל לחלבון אלוסטרי ונוגדנים‪ .‬ליפידים‪ ,‬חומצות שומן‪ ,‬שומנים פשוטים ושומנים‬
‫מורכבים‪ .‬טריגליצרידים ופוספוליפידים‪ ,‬מבנה ותפקוד של ממברנות ביולוגיות‪ .‬מבנה סוכרים‪,‬‬
‫מונוסוכרים‪ ,‬פוליסוכרים‪ ,‬תפקידים ביולוגיים‪ .‬פירוק אנזימתי במערכת העיכול‪ ,‬גליקוליפידים‪,‬‬
‫גליקופרוטאינים‪ ,‬ליפופוליסכרידים‪ .‬מבוא לוויטמינים ופעילות הורמונים וגורמי גדילה‪.‬‬
‫ביולוגיה של התא‬
‫ד"ר רחלי אמיר‬
‫א‪ 3 -2622222 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 3.6‬נ"ז‬
‫ד"ר סיגל כורם‬
‫‪115‬‬
‫יושם דגש על הקשר בין הפעילות למבנה האברון‪ .‬המבנה והתפקוד של ממברנת התא‪ ,‬מנגנוני הולכה‬
‫דרך הממברנות‪ ,‬מעבר תשדורת בין תאי‪ ,‬מאזן מים ואלקטרוליטים בתא‪ ,‬מערכת הממברנות‬
‫הפנימיות (הרשתית האנדופלסמטית‪ ,‬מעטפת הגרעין‪ ,‬גופיפי גולגי‪ ,‬ליזוזומים‪ ,‬חללית פלסמלמה)‪,‬‬
‫השלד התוך תאי ‪ -‬פילמנטים ומיקרוטובולי‪ .‬תנועה של ריסים ושוטונים‪ .‬הגרעין (מבנה הכרומוטין‪,‬‬
‫כרומוזומים‪ ,‬מ‪ DNA-‬לחלבון‪ ,‬מחזור חיי תא)‪ .‬המיטוכונדריון‪ ,‬הכלורופלסט והפלסטידות‪ ,‬דופן התא‬
‫הצמחי‪.‬‬
‫גנטיקה‬
‫ד"ר דני ברקוביץ‬
‫א‪ 3 -2622266 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 4.6‬נ"ז‬
‫נושאים מולקולריים‪ :‬החומר הגנטי ומבנהו‪ ,‬הכפלת ה‪ ,DNA -‬שעתוק‪ ,‬תרגום ובקרה‪ ,‬הקוד הגנטי‬
‫וחומצות אמינו‪ ,‬מוטציות ‪ -‬תהליכים מולקולריים‪ ,‬מבחר מחלות גנטיות באדם‪ ,‬עקרונות ההנדסה‬
‫הגנטית ושיטות מולקולריות לאבחונים גנטיים‪.‬‬
‫נושאים לא מולקולריים‪ :‬מסלול החיים של התא מיוזה ומיטוזה‪ ,‬חוקי מנדל התפצלות גן יחיד‪ ,‬חוקי‬
‫מנדל התפצלות בגנים רבים‪ ,‬ניתוחים סטטיסטיים למודלים גנטיים – חי‪-‬בריבוע‪ ,‬תאחיזה למין‪,‬‬
‫מודלים גנטים‪ ,‬תורשה כמותית‪ ,‬סלקציה גנטית ‪ -‬טיפוח‪ ,‬תורשתיות‪ ,‬קביעת מין ביצורים שונים‪,‬‬
‫תאחיזה שיחלוף ומיפוי גנים ואברציות כרומוזומליות‪ ,‬גנטיקה של אוכלוסיות‪.‬‬
‫גנטיקה מולקולרית‬
‫ד"ר מרטין גולדווי‬
‫ב‪ 2 -2622267 .‬ש' = ‪ 2.6‬נ"ז‬
‫ד"ר דורון גולדברג‬
‫ד"ר דני ברקוביץ‬
‫תכונות ה‪ DNA -‬מבנה הגנום האוקריוטי‪ ,‬אריזת ה ‪ DNA‬בגרעין הפרומוטור האוקריוי‪ ,‬פקטורי‬
‫שיעתוק‪ , ,‬מבנה ה ‪ mRNA‬האוקריוטי‪ ,‬אינטרונים אקסונים‪ ,‬ספליסינג‪ ,RNAi ,‬פיתוח התפיסה של‬
‫מחלות מטבוליות מורשות‪ ,‬התפיסה של גן אחד אנזים אחד‪ ,‬התפיסה של מחלות מולקולריות‪,‬‬
‫המהפכה של ‪ DNA‬רקומביננטי‪ ,‬הבסיס המולקולרי של ביטוי גנים‪ ,‬בקרה על ביטוי גנים‪ ,‬מוטציות‬
‫כמקור לשינויים נורמלים ומחלות גנטיות‪ ,‬שונות גנטית בבני אדם והתפיסה של פולימורפיזם‪.‬‬
‫חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ‪( 2‬חדו"א)‬
‫ד"ר אנטולי ספיבקובסקי‬
‫א‪ 3 -2622262 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 4.6‬נ"ז‬
‫מושג הפונקציה הממשית‪ :‬תחו ם הגדרה‪ ,‬טווח‪ ,‬פונקציות אלמנטריות והגרפים שלהן‪ ,‬חסימות‪,‬‬
‫‪116‬‬
‫זוגיות‪ ,‬מונוטוניות‪ ,‬מחזוריות של פונקציה‪ ,‬פעולות על פונקציות (סכום‪ ,‬מכפלה‪ ,‬מנה‪ ,‬הרכבה‪,‬‬
‫היפוך)‪ .‬גבול של פונקציה‪ :‬הגדרה‪ ,‬אריתמטיקה של גבולות‪ ,‬גבולות אינסופיים וגבולות באינסוף‪,‬‬
‫גבולות חד‪-‬צדדיים‪ ,‬מקרים "בל תי מסוימים"‪ ,‬גבולות של פונקציות אלמנטריות‪ .‬רציפות‪ :‬הגדרה‪,‬‬
‫רציפות חד‪-‬צדדיים‪ ,‬מיון נקודות אי‪-‬רציפות‪ ,‬משפט ערך הביניים‪ ,‬משפט ויירשטרס‪ .‬הנגזרת‪ :‬חישוב‬
‫שיפוע המשיק‪ ,‬הגדרת הנגזרת‪ ,‬הנגזרות הבסיסיות‪ ,‬כללי גזירה‪ ,‬נגזרות מסדרים גבוהים יותר‪ ,‬מושג‬
‫הדיפרנציאל‪ ,‬משפטי פרמ ה‪ ,‬רול‪ ,‬לגרנז'‪ .‬שימושים בנגזרות לחשבון דיפרנציאלי‪ :‬חישוב גבולות‬
‫באמצעות משפט לופיטל‪ ,‬תחומי עליה וירידה של פונקציה בקטע‪ ,‬נקודות קיצון‪ ,‬תנאים הכרחיים‬
‫ומספיקים לקיצון‪ ,‬קעירות וקמירות‪ ,‬נקודות פיתול של פונקציה‪ ,‬אסימפטוטות‪ ,‬חקירת פונקציה‬
‫ובניית גרף עבורה‪ ,‬נוסחת טיילור‪ ,‬פיתוחי מקלורן בסיסיים‪.‬‬
‫חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ‪( 2‬חדו"א)‬
‫ד"ר אנטולי ספיבקובסקי‬
‫ב‪ 3 -2622262 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 4.6‬נ"ז‬
‫אינטגרל בלתי מסוים‪ :‬פונקציה קדומה‪ ,‬אינטגרלים מידיים‪ ,‬שיטות אינטגרציה (החלפת משתנה‪,‬‬
‫אינטגרציה לפי חלקים‪ ,‬א ינטגרציה על ידי פירוק‪ ,‬אינטגרציה על ידי הצבות מומלצות) אינטגרל‬
‫מסוים‪ :‬הבעיה של חישוב שטח‪ ,‬הגדרת האינטגרל המסוים לפי רימן‪ ,‬תכונות האינטגרל המסוים‪,‬‬
‫האינטגרל המסוים כפונקציה של גבול העליון‪ ,‬נוסחת ניוטון‪-‬לייבניץ‪ .‬שימושים באינטגרל מסוים‬
‫לחשבון אינטגרלי‪ :‬חישובי שטח‪ ,‬נפח גוף סיבוב‪ ,‬אורך קשת מישורית‪ .‬מושג האינטגרל הלא‪-‬אמיתי‪:‬‬
‫הגדרה‪ ,‬סוגי האינטגרלים הלא‪-‬אמיתיים‪ ,‬מבחן ההשוואה לאינטגרלים של פונקציות חיוביות‪.‬‬
‫פונקציות רבות משתנים‪ :‬תחום הגדרה‪ ,‬גרף של פונקציה בשני משתנים‪ ,‬חתכים וקוי גובה‪ ,‬גבול‪,‬‬
‫רציפות‪ ,‬נגזרת חלקית‪ ,‬כלל שר שרת‪ ,‬נקודות קיצון‪ ,‬תנאים הכרחיים ומספיקים לקיצון‪ ,‬נגזרת‬
‫מכוונת‪ ,‬גרדיאנת‪ ,‬בעיות קיצון עם אילוצים‪ ,‬כופלי לגרנז'‪ .‬משוואות דיפרנציאליות‪ :‬משוואות ניתנות‬
‫להפרדת משתנים‪ ,‬משוואות הומוגניות‪ ,‬משוואות לינאריות וכו'‪ .‬שימושים‪ :‬התפרקות רדיואקטיבית‪,‬‬
‫רביית חיידקים‪ ,‬מעבר חום‪ ,‬דו‪-‬קיום של שני מינים‪ ,‬גידול צמחים וכו'‪.‬‬
‫יסודות הסטטיסטיקה ‪ +‬גיליון אלקטרוני‬
‫מר אמיל שיינפלד‬
‫ב‪ 2 -2622662.‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 2.6‬נ"ז‬
‫אוכלוסייה ומדגם‪ ,‬מיון משתנים‪ ,‬בניית לוחות סטטיסטיים ותאור גרפי של הנתונים‪ .‬חישוב מדדים‬
‫סטטיסטיים‪ .‬קשר בין המשתנים‪ ,‬מקדם הקורלציה ומשוואת הרגרסיה‪ .‬ניסוי מקרי‪ ,‬פעולות בין‬
‫מאורעות‪ ,‬מודל הסתברותי‪ ,‬חוקים בחישוב הסתברויות‪ .‬הסתברות מותנה‪ ,‬נוסחת ההסתברות‬
‫השלמה‪ ,‬נוסחת בייס‪ .‬קומבינטוריקה‪ .‬תוחלת ושונות‪ .‬התפלגות נורמלית‪ .‬התפלגות בינומית‪ ,‬קירוב‬
‫נורמלי להתפלגות בינומית‪ .‬התפלגות דגימה‪ ,‬משפט הגבול המרכזי‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫טוקסיקולוגיה של מזון‬
‫פרופ' משה טרופ‬
‫א‪ 2 -2632766 .‬ש'= ‪ 2.6‬נ"ז‬
‫מזונות טבעיים שכיחים הגורמים להפרעות מטבוליות ופיזיולוגיות לבעלי רגישויות‪ ,‬צמחים רעילים‪,‬‬
‫פטריות רעילות‪ ,‬רעלנים ואנטימטבוליטים טבעיים‪ .‬חומרים גורמי סיכון‪ ,‬מוספי מזון‪ :‬צבעי מאכל‪,‬‬
‫חומרי טעם‪ ,‬מונעי גושים ‪,‬חומרים אנטימיקרוביאליים‪ ,‬אנטיאוקסידנטים‪ ,‬חומרי כיבוש‪ ,‬מייצבים‪,‬‬
‫עזרי ייבוש‪ ,‬מחליבים‪ ,‬מחמצנים‪ ,‬חומצות‪ ,‬בופרים‪ ,‬ממסים‪ ,‬פרופלנטים‪ ,‬דטרגנטים‪ ,‬מלחים‪ .‬חומרים‬
‫זרים במזון‪ :‬קתיאונים ואניאונים רעילים‪ ,‬שאריות חומרי הדברה‪ ,‬קוטלי עשבים‪ ,‬דשנים‪ ,‬תרופות‪,‬‬
‫חומרים‬
‫שפרשו‬
‫מאריזה‪.‬‬
‫זיהומי‬
‫מזון‪:‬‬
‫בקטריאליים‬
‫וטוקסינים‪.‬‬
‫‪,enterobacteriaceae‬‬
‫‪ ,B. cereus ,brucella ,mycobacterium ,vibrionaceae‬יוצרי ספורות‪ ,listeria ,cocci ,‬מיקוטוקסינים‪.‬‬
‫אלרגנים שכיחים במזון‪ :‬סוגים של פירות ים‪ ,‬רכיכות‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪,‬‬
‫שוקולד‪ ,‬תמציות‪ ,‬חיידקים‪ ,‬פטריות‪ ,‬שמרים‪ ,‬צמחי מרפא‪ ,‬תבלינים‪ .‬כלים אנליטיים בהתנסות או‬
‫בצפייה‪ :‬איסוף דוגמאות‪ ,‬מיצויים‪ ,‬מיקרודיפוזיה‪ ,‬טסטים ביוכימיים‪ ,‬תגובות צבע‪ ,‬שיטות אימונו‬
‫אנזימטיות‪ ,‬כרומטוגרפיות על משטחים דקים‪ ,HPLC ,GLC ,‬ספקטרופוטומטריה‪,‬‬
‫אלקטרופורזה‪MASS ,‬‬
‫‪.SPECTROMETRY‬‬
‫ד"ר דני ברקוביץ'‬
‫יסודות הגנטיקה‬
‫ב‪ 3 2222662 .‬ש' ‪ 2 +‬ת' = ‪ 4‬נ"ז‬
‫ראה בחוג למדעי הסביבה‬
‫יישומי מחשב‬
‫מר אבי סלומון‬
‫א‪ 3 -2622269 .‬ת' (ללא נ"ז)‬
‫מושגי יסוד במחשב אישי‪ :‬סביבת עבודה ב‪ Windows-‬ניהול קבצים‪ :‬רשימת קבצים‪ ,‬פתיחה‪,‬‬
‫העברה‪ ,‬העתקה‪ ,‬מחיקה‪ ,‬גיבוי‪ ,‬תיקיות‪ ,‬חיפוש קבצים‪ ,‬סל מחזור‪ .‬מעבד תמלילים‪ Word :‬עריכה‪,‬‬
‫עיצוב כלים‪ ,‬טבלאות‪ .‬גיליון אלקטרוני‪ Excel :‬נוסחאות עריכה‪ ,‬עיצוב‪ ,‬תרשימים‪ ,‬מיון‪ ,‬חיפוש‪,‬‬
‫עיבוד ניתוח סטטיסטי בגיליון אלקטרוני‪ .‬מצגת ‪ PowerPoint :‬הכנת מצגת‪ ,‬אנימציה במצגת‪,‬‬
‫שילוב תמונות ממאגר תמונות‪ ,‬שילוב תמונות מאינטרנט‪ ,‬שילוב טבלאות ותרשימים מאקסל‪ .‬מנועי‬
‫חיפוש באינטרנט שימוש בדואר אלקטרוני‪ :‬קבלה ושליחה של דואר‪ ,‬ספר כתובות‪ ,‬צרוף קבצים‪,‬‬
‫תיוק דואר אלקטרוני‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫כימיה אורגנית‬
‫פרופ' יעקב ויה‬
‫ב‪ 6 -2622362 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 7.6‬נ"ז‬
‫עקרונות המבנה של תרכובות פחמן והתגובות האורגניות‪ ,‬מהות הקשר הכימי‪ ,‬תכונות אלקנים‪,‬‬
‫כימיה של אלקנים‪ ,‬אלקנים טבעתיים‪ ,‬סטריאוכימיה ‪ -‬איזומרים אופטיים‪ ,‬הלו‪-‬אלקנים‪ ,‬התמרה‬
‫נוקלאופילית מסוג ‪ ,SN1, SN2‬גורמים המשפיעים על סוג ההמרה‪ ,‬מנגנון התגובה‪ .‬תגובות של‬
‫אלימינציה‪ .‬כוהלים ‪ -‬תכונות‪ ,‬כימיה של כוהלים‪ ,‬אתרים‪ .‬אלקנים בלתי רוויים ‪ -‬אולפינים‪ ,‬תגובות‬
‫של אולפינים‪ ,‬קשרים כפולים מצומדים‪ .‬אלקינים )‪.(Alkynes‬‬
‫אלדהידים וקטונים‪ ,‬חומצות קרבוקסיליות נגזרות חומצות קרבוקסיליות (אציל הלידים‪ ,‬אנהידרידים‪,‬‬
‫אסטרים‪ ,‬אמידים)‪ .‬אמינים אלפיטיים‪ ,‬חומצות אמיניות‪ ,‬קשר פפטידי‪ ,‬חלבונים‪ .‬סוכרים‪ ,‬תגובות של‬
‫סוכרים‪ .‬תרכובות ארומטיות ‪ -‬מושג האורמטיות‪ ,‬התמרה ארומטית אלקטרופילית‪ ,‬התמרה‬
‫נוקלאופילית‪ ,‬הכוונה של מתמיר על כניסת מתמיר שני במערכת ארומטית‪ ,‬אפקט רזונטיבי‪ .‬אריל‬
‫הלידים‪ ,‬פנולים‪ ,‬אמינים ארומטיים‪ ,‬נגזרות החומצה הבנזואית‪ .‬תרכובות הטרוציקליות‬
‫כימיה וביוכימיה של המזון‬
‫פרופ' משה טרופ‬
‫ב‪ 4 -2266663 .‬ש'= ‪ 4.6‬נ"ז‬
‫מורכבות כימית ופיסיקלית של מזון‪ ,‬פעילות כימית‪ ,‬יחסי גומלין בין מזון וסביבתו‪.‬‬
‫חלבונים במערכות מזון‪ :‬חלבוני שריר‪ ,‬חלבוני חלב‪ ,‬חלבוני זרעים‪ ,‬חלבוני עלים‪ ,‬חלבון חד‪-‬תאי‪.‬‬
‫אנזימים פרוטאוליטיים במזון‪.‬‬
‫פחמימות במערכות מזון‪ :‬מתיקות סוכרים‪ .‬עמילן‪ ,‬תאית‪ ,‬פקטין ושרפים צמחיים אחרים‪.‬‬
‫ליפידים במערכות מזון‪ :‬שמנים ושומנים‪ ,‬שעוות‪ ,‬פוספוליפידים‬
‫השחמה בלתי אנזימטית‪ .‬תגובת מאיירד‪ .‬השחמת חומצה אסקורבית‪ .‬קרמליזציה של סוכרים‪.‬‬
‫היבטים אורגנולימפטיים ותזונתיים‪ .‬מניעת השחמה‪.‬‬
‫תרכובות פנוליות במזון‪ :‬אנטוציאנינים‪ ,‬קטכינים‪ ,‬טאנינים‪.‬‬
‫השחמה אנזימטית‪ :‬מנגנונים‪ ,‬השפעת תנאי סביבה‪ ,‬מניעת השחמה‪.‬‬
‫חמצון ליפידים‪ :‬מנגנונים וקינטיקה‪ .‬השפעת תנאי סביבה‪ .‬קביעת תוצרי החמצון‪ .‬השפעה על הטעם‪,‬‬
‫גוון ומרקם‪ .‬הבטים תזונתיים וטוקסיקולוגיים‪ .‬זרזי חמצון‪ .‬אנטיאוקסידנטים טבעיים ומלאכותיים‪.‬‬
‫קרוטנואידים‪ :‬שכיחות‪ ,‬תכונות‪ ,‬חמצון‪ ,‬חשיבות בתזונה‪.‬‬
‫סטרואידים‪ :‬מבנה‪ ,‬ויטמין ‪ ,D‬ויטמין ‪ ,E‬טוקופרולים‪ ,‬כולסטרול‪ ,‬הורמונים סטרואידים‪,‬‬
‫פיטוסטרולים‪.‬‬
‫נשימה‪ :‬מנגנוני מעבר אלקטרונים ושחרור אנרגיה‪ .‬גליקוליזה‪ ,‬מעגל קרבס‪ ,‬נשימת פרות וירקות‬
‫לאחר קטיף‪ .‬אחסון באווירה מבוקרת‪.‬‬
‫תהליכי תסיסה‪ .‬תסיסה אלכוהולית‪ .‬תסיסה לקטית‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫כלורופיל ופוטוסינטזה‪.‬‬
‫כימיה כללית ואנאורגנית‬
‫ד"ר פאולה בלינקי‬
‫א‪ 6 -2622362 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 6.6‬נ"ז‬
‫סיכום מושגים יסודיים‪ ,‬תהליכים כימים ופיזיקלים‪ ,‬תרכובות‪ ,‬תערובות‪ ,‬אטומים‪ ,‬מולקולות ויונים‪,‬‬
‫מספר אטומי‪ ,‬משקל אטומי‪ ,‬מספר אבוגדרו‪ ,‬מושג המול‪ ,‬נוסחאות כימיות‪ ,‬משוואות כימיות‪ ,‬מבנה‬
‫אטום‪ ,‬מיון היסודות‪ ,‬המערכה המחזורית‪ ,‬קשרים כימיים‪ ,‬מצבי צבירה של חומרים‪ ,‬חוקי הגזים‪,‬‬
‫תגובות הפיכות ושווי משקל כימי‪ ,‬תמיסות‪ ,‬ריכוזים‪ ,‬חומצותו בסיסים‪ ,‬שווי משקל יוני‪ ,‬אפקט היוון‬
‫המשותף‪ ,‬תמיסת בופר‪ ,‬מלחים קשה תמס‪ ,‬תגובות חמצון‪-‬חיזור‪ ,‬תרמוכימיה‪ .‬המבנה החלקיקי של‬
‫החומר‪ ,‬חישובים כמותיים‪ ,‬המשוואה הכימית‪ ,‬חוקי גאזים‪ ,‬מצבי צבירה של חומרים‪ ,‬תמיסות שיווי‬
‫משקל כימי‪ ,‬חומצות ובסיסים‪ ,‬מבנה האטום‪ ,‬המערכת המחזורית‪ ,‬גבישים‪ ,‬חימצון וחיזור‪ ,‬הקשר‬
‫הכימי‪ ,‬תרמוכימיה‪ .‬הרכב חומרים‪ ,‬ריכוזים‪ ,‬חומצות ובסיסים‪ ,‬בופרים‪ .‬מעבדה‪ :‬ניסויים הקשורים‬
‫לנושאים הנלמדים במסגרת כימיה כללית ואנואורגנית‪ :‬הרכב חומרים‪ ,‬ריכוזים‪ ,‬שיווי משקל כימי‪,‬‬
‫חומצות ובסיסים‪ ,‬תמיסות בופר‪ ,‬קומפלקסציה‪ ,‬חימצון‪-‬חיזור‪.‬‬
‫כימיה כללית ואנאורגנית‪ -‬מעבדה‬
‫גב' מלכה אפשטיין‬
‫א‪ 2 -2622322 .‬מ'= ‪ 6.6‬נ"ז‬
‫הקורס כולל הכרת טכניקות‪ ,‬כלים ומכשירים בסיסיים המשמשים במעבדה הכימית‪ ,‬וכן ניתוח‬
‫תוצאות ניסויים והתנסות בדווח‪ .‬הניסויים כוללים המחשה של החומר התיאורטי הנלמד בקורס‪,‬‬
‫הכנת חומרים‪ ,‬שיטות הפרדה‪ ,‬ניקוי וזיהוי‪ ,‬ספקטרופוטומטריה‪ ,‬איכותית וכמותית‪ ,‬טיטרציות‬
‫פשוטות ופוטנציומטריות‪ ,‬תכונות של תמיסות יוניות‪ ,‬תמיסות חומציות ובסיסיות‪ ,‬ותמיסות בופר‪.‬‬
‫כשרות‪ ,‬שבת ומועדים‬
‫פרופ' משה טרופ‬
‫ב‪ 2 -2266627 .‬ש'= ‪ 2.6‬נ"ז‬
‫דיני כשרות‪ ,‬שבת ומועדים‪ .‬חמץ‪ ,‬חרקים במזון‪ ,‬פתרונות מעשיים‪ ,‬נוהל מטבחים ומפעילי מזון לגבי‬
‫כשרות‪ ,‬שבת ומועדים‪ ,‬השגחה ומשגיחים‪ ,‬הרבנות הראשית‪ ,‬הרבנות הצבאית‪ ,‬דיני הונאה בכשרות‪,‬‬
‫נוהל הכשרים ותוקפם‪ ,‬נוהלי יבוא‪ ,‬הכשרים מחו"ל‪.‬‬
‫כתיבה מדעית ומידענות‬
‫פרופ' סנאית תמיר‬
‫ב‪ 2 – 2639664 .‬ת' = ‪ 6.6‬נ"ז‬
‫כתיבה וקריאה מדעית‪ ,‬כתיבת תקציר וניתוח מאמר‪ ,‬היכרות עם מקורות מידע אמינים בנושאי מזון‪,‬‬
‫‪120‬‬
‫בריאות והקשרים ביניהם‪ .‬מב וא‪ :‬מה זו "מידענות" כיום‪ ,‬ומהי "מידענות רפואית"‪ ,‬המידע כמרכיב‬
‫מרכזי ביחסי מטפל‪/‬מטופל‪ ,‬טרמינולוגיה בתחום הרפואי‪ ,‬דוגמאות בנושאים רפואיים הקשורים‬
‫למדעי התזונה‪.‬‬
‫מבוא לכלכלה בגישה הנדסית – טכנולוגית‬
‫ד"ר דורון לביא‬
‫ב‪ 2 -2266626 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 3.6‬נ"ז‬
‫הקורס אמור להכין את התלמידים להתמודדות עם פרויקטים מבחינה ניהולית – כלכלית‪ .‬ניתוח‬
‫זוויות המבט השונות בקבלת החלטות ניהוליות‪ :‬מימון‪ ,‬ייצור‪ ,‬שיווק וכו'‪ .‬ההבנה תיאורטית וגם‬
‫מעשית על ידי שימוש בגיליון אלקטרוני‪.‬‬
‫עקרונות בקבלת החלטות בכלכלה‪ ,‬ניתוח ואמידת עלויות‪ ,‬שימוש בשער הריבית לניתוח כלכלי‪,‬‬
‫שימוש בערך נוכחי לניתוח כלכלי‪ ,‬ניתוח של תזרימי מזומנים‪ ,‬שיעור תשואה פנימי (שת"פ) וניתוח‬
‫מידרגי (‪ ,)Incremental‬צורות ניתוח נוספות‪ ,‬סיכון ואי‪-‬וודאות‪ ,‬מודלים של פחת ושיקולי מס‪ ,‬ניתוח‬
‫תחלופה (‪ ,) Replacement‬אינפלציה ושינויי מחירים‪ ,‬שיקולים חשבונאים‪ ,‬ניתוח כלכלי בסקטור‬
‫הציבורי‪ ,‬הכנה של תכנית הייתכנות כלכלית‪.‬‬
‫מבוא למדעי המזון והתזונה‬
‫פרופ' משה טרופ‬
‫פרופ' סנאית תמיר‬
‫ב‪ 2 -2266662 .‬ש'= ‪ 2.6‬נ"ז‬
‫מבנה‪ ,‬תכונות כימיות ופיזיקליות של מרכיבי המזון הטבעיים והמעובדים‪ ,‬תרומתם לאיכות המזון‬
‫מבחינה אורגנולפטית‪ ,‬תזונתית‪ ,‬בריאותית ושיווקית‪ :‬פחמימות‪ ,‬שומנים ותולדותיהם‪ ,‬חלבונים‪,‬‬
‫מייצבים‪ ,‬מחליבים‪ ,‬ממתיקים‪ ,‬צבעים ותוספים אחרים‪ .‬בדיקות ומדדים לתקינות והערכת המזון‪.‬‬
‫ד"ר דוניטה כהן‬
‫מבוא לפיזיקה ‪2‬‬
‫א ‪ 2.6 2666620 .‬ש' ‪ 2 +‬ת' = ‪ 6‬נ"ז‬
‫ראה בחוג לביוטכנולוגיה‬
‫מבוא לפיזיולוגיה‬
‫ד"ר קרן ג'קסון‬
‫ב‪ 2 -2622264 .‬ש'= ‪ 2.6‬נ"ז‬
‫מבוא לפיזיולוגיה‪ :‬מבוא לפיזיולוגיה‪ ,‬הומאוסטזיס‪ ,‬קשר החזר‪ ,‬מעבר תאי‪ :‬דיפוזיה‪ ,‬מעבר אקטיבי‬
‫(‪ .) Active transport‬מערכת עצבים‪ :‬פוטנציאל מנוחה‪ ,‬פוטנציאל פעולה‪ ,‬מעבר סינפטי‪ .‬עצבים‬
‫תחושתיים‪ ,‬עצבים תגובתיים‪ ,‬המערכת האוטונומית ומערכת עצבים המרכזית‪ .‬מערכת החושים‪ ,‬חוש‬
‫‪121‬‬
‫הטעם והריח‪ .‬שריר‪ :‬סוגים‪ ,‬ארגון ותפקוד‪ ,‬ויסות ההתכווצות וההרפיה‪.‬‬
‫מיקרוביולוגיה וסניטציה של מזון‬
‫ד"ר מאיר שליסל‬
‫ב‪ 2 -2632662 .‬ש' ‪ 2 +‬מ'= ‪ 3.6‬נ"ז‬
‫מושגים באפידמיולוגיה‪ .‬גורמים פתוגנים המועברים במזון ומים‪ :‬וירוסים‪ ,‬חיידקים‪ ,‬חד‪-‬תאים‪,‬‬
‫שמר ים ועובשים ורעלניהם‪ ,‬דוגמאות של חיידקים פתוגנים ושל חיידקים מועילים‪ .‬מחלות‬
‫המועברות דרך מזון שמקורו בבעלי חיים‪ .‬סניטציה‪ :‬מקורות חיצוניות ופנימיות לזיהום מזון‪.‬‬
‫מיקרוביולוגיה כללית‬
‫ד"ר סגולה מוצפי‬
‫א‪ 3 -2622222 .‬ש'= ‪ 3.6‬נ"ז‬
‫מהי מיקרוביולוגיה‪ ,‬ממלכת הפרוטיסטה‪ ,‬שיטות ללימוד המיקרוביולוגיה ‪ -‬מיקרוסקופים שונים‬
‫וצביעות‪ .‬גודלם של החיידקים‪ ,‬יחס שטח פנים‪-‬נפח‪ ,‬צורתם‪ .‬מבנה התא הפרוקריוטי; דופן התא‪,‬‬
‫ממברנה‪ ,‬שעריות נרתיק‪ ,‬כרומוזום‪ ,‬ריבוזום‪ ,‬שלפוחיות גז‪ ,‬טילקואידים‪ .‬כמוטקסיס תנועה‪ ,‬מחזור‬
‫חיי התא‪ :‬גידול ובקרה‪ ,‬זמן דור‪ ,‬שיטות שונות למדידה של גודל אוכלוסייה‪ .‬מחזור חיים של‬
‫אוכלוסייה‪ ,‬תרבית נמשכת‪ .‬שיטות לבקרת גידול החיידקים; שיטות פיזיקליות‪ ,‬כימיות‪ ,‬חומרים‬
‫דיסאינפקטיים ואנטיספטיים‪ .‬אנטיביוטיקה‪ .‬מיקרוביולוגיה ומזון‪ ,‬שימור מזון‪ .‬תזונה‪-‬הרכב כימי של‬
‫חיידק‪ ,‬הרכב מצע מזון‪ ,‬מצע העשרה‪ ,‬בררני ודיפרנציאלי‪ ,‬תנאי סביבה והשפעתם על הגידול‪,‬‬
‫גנטיקה‪ -‬פנוטיפ וגנוטיפ‪ ,‬בקרה חיובית ושלילית‪ ,‬אופרון‪ ,‬מוטציות וחומרים מוטגניים‪ .‬רקומבינציה‬
‫בחיידקים‪ ,‬קוניוגציה‪ ,‬טרנסדוקציה‪ ,‬טרנספורמציה‪ .‬חיידקים כגורמי מחלות‪ ,‬סיסטמטיקה‪.‬‬
‫מיקרוביולוגיה כללית ‪ -‬מעבדה‬
‫ד"ר מרטין גולדווי‬
‫א‪ 2 -2622222 .‬מ'= ‪ 2.6‬נ"ז‬
‫מצעים ועיקורם‪ ,‬הכרות עם מקורות חיידקים בסביבתנו הקרובה‪ ,‬זריעת בידוד‪ ,‬זריעת מיהולים‪.‬‬
‫מורפו לוגיה של חידקים‪ ,‬צביעת גרם‪ ,‬עיכוב התרבות החידקים על‪-‬ידי חומרים אנטיביוטיים איפיון‬
‫חידקים בהתאם לרגישותם לחומרים אנטיביוטיים וקביעת הרכוז המינימלי הגורם לעיכוב‪ .‬עקום‬
‫התרבות של חידקים והשפעת גורמים שונים על קצב הגידול‪ .‬הכרת השמר‪ ,‬מוטגנזה ‪ -‬בידוד‬
‫מוטנטים‪ ,‬קו מפלימנטציה של מוטציות בדיפלואידים‪ ,‬ספירה ישירה של שמרים ‪ .‬בקרה גנטית על‬
‫אינדוקציית ‪ , galactosidas‬לימוד מנגנון ההשרייה והבקרה גנטית על המנגנון זה באמצעות‬
‫מוטנטים באופרון הלקטוז‪ .‬וירוסים ‪ -‬מחזור חיי הפאג'‪ -‬מעבר ממחזור חיים ליזוגני למחזור חיים‬
‫ליטי‪ ,‬בפאג' בעל מוטציה רגישה לטמפרטורה ברפרסור‪.‬‬
‫‪122‬‬
‫ד"ר אוהד נריה‬
‫מעבדה באנליזה של מזון א'‬
‫ב ‪ 4 2266623 .‬מע' =‪ 2‬נ"ז‬
‫המעבדה כוללת לימוד של שיטות אנליטיות לקביעת ההרכב הכימי של מזון‪ ,‬בהתאם לדרישות‬
‫התקנים השונים‪ ,‬וכן ש יטות מהירות המשמשות במערך אבטחת האיכות בתהליך הייצור‪.‬‬
‫הכרת סוגי המכשור העיקריים הנמצאים בשימוש עבור אנליזת מזון ועבודה בטכניקות‬
‫מעבדתיות מקובלות‪ .‬הכרת המגבלות של שיטות האנליזה לבדיקה הנדרשת ולאיתור גורמים‬
‫לחוסר דיוק‪.‬‬
‫מעבדה בביוכימיה של המזון‬
‫פרופ' משה טרופ‬
‫ב‪ 4 -2266664 .‬מ'= ‪ 2.6‬נ"ז‬
‫חלבונים‪ :‬ריאקציות אופייניות של חומצות אמינו‪ ,‬השקעת חלבונים באמצעות ‪ salting out‬וחומצות‪,‬‬
‫טיטרציה של חומצות אמינו‪ ,‬מציאת הנקודה האיזואלקטרית של חלבון‪ ,‬הערכת דנטורציה של‬
‫חלבונים‪ ,‬אלקטרופורזה של חלבונים בג'ל פוליאקריל אמיד (‪ ,)SDS-PAGE‬אנליזת חומצות אמינו‬
‫(‪ ) AAA‬קינטיקה של ריאקציה אנזימטית‪ ,‬מציאת קישור של ליגנד לחלבון‪ ,‬פילטרציה בג'ל‪ .‬תכונות‬
‫מסיסות של חלבוני החלב‪ ,‬התהליכים בהקרשת החלב‪ .‬השחמה אנזימטית‪.‬‬
‫פחמימות‪ :‬סוכרים מחזרים‪ ,‬בדיקות א יכותיות וכמותיות של סוכרים‪ ,‬הידרוליזה כימית ואנזימטית‬
‫של עמילן וזיהוי המוצרים‪ ,‬קרמליזציה והשחמה לא אנזימטית‪ .‬הפרדת סיבי מאכל ואיפיונם‪.‬‬
‫שומנים‪ :‬הפרדה ואיפיון של ליפידים‪ ,‬קביעת חומצות שומן רוויות ולא רוויות במזון‪ ,‬חומצות שומן‬
‫טרנס במזון‪ .‬אנליזה של חומצות שומן‪ ,‬קלקול שומנים‪ ,‬שימוש בנוגדי חמצון‪ ,‬שימוש במחליבים‬
‫למיניהם‪ .‬הימגון במהמגן‪.‬‬
‫מעבדה בעקרונות טכנולוגיה של מזון‬
‫טרם נקבע‬
‫א‪ 4 -2266622 .‬מ'= ‪ 2.6‬נ"ז‬
‫הקורס מורכב ממספר משימות מעבדתיות‪ ,‬לביצוע ע"י קבוצת סטודנטים‪ ,‬בהדרכת מנחה או באופן‬
‫עצמאי‪ .‬הסטודנטים נדרשים לקרוא את הספרות הקשורה לנושא לפני התרגיל ולהגיש דו"ח מעבדה‬
‫אחריו‪ .‬להלן רשימת התרגילים‪ :‬תכונות בצק חיטה‪ -‬אפית לחם‪ .‬מערכת הג'ל פקטין‪-‬סוכר‪-‬חומצה‪-‬‬
‫ריבות וקרישים‪ .‬מוצרי פרי הדר‪ -‬מיץ מפוסטר‪ ,‬מיץ מרוכז‪ ,‬שמן אתרי‪ ,‬בסיסים למשקה קל‪ .‬מוצרי‬
‫עגבניות‪ -‬שימורי עגבניות מקולפות‪ ,‬מיץ עגבניות טבעי ומרוכז‪ ,‬קטצ'ופ‪ .‬שימור תרמי של מוצר דל‪-‬‬
‫חומצי‪ .‬שמורי ירקות‪ ,‬קטניות‪ ,‬בשר‪ .‬מדידת קצב מעבר חום באריזה הרמטית במנגנון הולכה ובמנגנון‬
‫הסעה‪ .‬חישוב ערך ‪ .F0‬מוצרי בשר‪ :‬נקניקים ונקניקיות‪ .‬חלב מפוסטר ומעוקר‪ ,‬יוגורט‪ ,‬שמנת וחמאה‪.‬‬
‫גבינות קשות‪ .‬ארוחה מוכנה מפוסטרת בשיטת ‪.sous vide‬‬
‫‪123‬‬
‫סדנא‪ -‬פיתוח מוצרי מזון‬
‫פרופ' זקי ברק‬
‫פרופ' משה טרופ‬
‫פרופ' סנאית תמיר‬
‫ב‪ 2 -2266624 .‬ש' ‪ 6 +‬מ'= ‪ 4.6‬נ"ז‬
‫הסטודנטים בקבוצות יקבלו משימה של פיתוח מוצר מזון‪ .‬תינתן עדיפות לרעיונות חדשניים שיוצעו‬
‫ע"י הסטודנטים עצמם‪ .‬הקבוצות תעבודנה כצוות פיתוח‪ ,‬בהתערבות מינימאלית של המנחים‪ .‬שלבי‬
‫הפיתוח יכללו‪ :‬הצגת הרעיון‪ ,‬פיתוח הקונצפט‪ ,‬איסוף מידע מהספרות‪ ,‬מהאינטרנט ומן השטח‬
‫(השוק‪ ,‬ראיון אנשי תעשיה וקבוצות צרכנים)‪ ,‬פורמולציה‪ ,‬תכנון תהליך הייצור‪ ,‬ייצור נסויי בשילוב‬
‫מבחני התקבלות‪ ,‬בחירת אריזה ותכנון תווית‪ ,‬הערכה כלכלית (עלות הייצור‪ ,‬נפח השוק‪ ,‬תמחור‪,‬‬
‫כדאיות)‪ .‬הצגת המוצר למקבלי החלטות‪ .‬עם גמר הפרויקט תציג הקבוצה את עבודתה לפני משתתפי‬
‫הקורס והמנחים וייערך דיון‪ .‬יעשה מאמץ לקבל חסות התעשייה וכן תמיכה וליווי ע"י טכנולוגים‬
‫מהתעשייה‪.‬‬
‫עקרונות טכנולוגיה של מזון א'‬
‫פרופ' זקי ברק‬
‫ב‪ 3 -2266666 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 4.6‬נ"ז‬
‫מאפייני ייצור מזון‪ .‬חומרי גלם‪ :‬אבטחת הספקה‪ ,‬משאבים‪ ,‬מפרטים‪ ,‬זנים תעשייתיים‪ .‬תהליכי ניקוי‪,‬‬
‫רחיצה‪ ,‬קילוף‪ ,‬מיו ן‪ .‬תהליכי הפרדה מכאנית‪ :‬סינון‪ ,‬צנטריפוגציה‪ ,‬ניפוי‪ .‬הקטנת גודל‪ :‬טחינה‪ ,‬ריסוק‪,‬‬
‫מעוך‪ ,‬חיתוך‪ .‬סחיטה ומיצוי‪ .‬תהליכי חיבור‪ :‬ערבוב‪ ,‬אמולסיפיקציה‪ ,‬המגון‪ .‬עיצוב צורה‪ ,‬ציפוי‪.‬‬
‫אקסטרוזיה‪ .‬סיורים בתעשייה‪.‬‬
‫עקרונות טכנולוגיה של מזון ב'‬
‫א‪ 3 -2266622 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 4.6‬נ"ז‬
‫פרופ' זקי ברק‬
‫למה לשמר? סוגי קלקול מזון‪ :‬מיקרוביאלי‪ ,‬אנזימי‪ ,‬כימי‪ ,‬פיזי‪ .‬חיי מדף‪.‬‬
‫שימור ע"י חום‪ :‬חליטה‪ ,‬בישול‪ ,‬טיגון‪ ,‬אפיה‪ .‬קינטיקה של השמדת מיקרואורגניזמים והתשת‬
‫אנזימים בחום‪ .‬פסטור‪ ,‬עיקור‪ ,‬תהליכים אספטיים‪.‬‬
‫שימור ע"י קור‪ :‬השפעת הטמפרטורה על התפתחות מיקרואורגניזמים‪ ,‬פעילות אנזימים וריאקציות‬
‫כימיות‪ .‬צינון‪ ,‬אחסון מקורר‪ ,‬אווירה מבוקרת‪ .‬הקפאה‪. IQF .‬מהירות הקפאה והשפעתו על איכות‬
‫המוצר‪.‬‬
‫שימור ע"י הקטנת פעילות המים‪ :‬השפעת פעילות המים על מיקרואורגניזמים‪ ,‬אנזימים וריאקציות‬
‫כימיות‪ .‬ריכוז ע"י איוד‪ ,‬אוסמוזה הפוכה‪ ,‬הוספת מומס‪ .‬ייבוש סטטי בהסעה‪ ,‬ייבוש בהתזה‪,‬‬
‫‪124‬‬
‫מיקרואנקפסולציה‪ ,‬יבוש במצע מרחף‪ ,‬יבוש בהולכה‪ .‬יבוש בהקפאה‪.‬‬
‫שימור ע"י שינוי ההרכב הכימי של המצע‪ :‬מלח‪ ,‬חומצות‪ ,‬תסיסה לקטית‪ ,‬תסיסה אלכוהולית‪ ,‬חומרי‬
‫שימור‪ ,‬אנטיאוקסידנטים‪ .‬שימור ע"י קרינה‪ ,UV :‬קרינה מייננת‪ .‬שיטות משולבות‪ .‬עקרון המשוכות‪.‬‬
‫טכנולוגיות שימור חדישות בפיתוח‪ :‬שימור היפרבארי‪ ,‬התפרקויות מתח גבוה‪ ,‬הארה‪.‬‬
‫סיורים בתעשייה‪.‬‬
‫סמינר במדעי המזון‬
‫פרופ' משה טרופ‬
‫פרופ' סנאית תמיר‬
‫ב‪ 2 -2266620 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 2.6‬נ"ז‬
‫הכשרת הסטודנט להכין עבודה כתובה עצמאית על נושאים מחקריים מעודכנים מתוך הספרות‬
‫המדעית‪ .‬הצגת נושא נבחר במדעי המזון על ידי כל אחד מן המשתתפים‪.‬‬
‫עקרונות תזונת האדם‬
‫פרופ' סנאית תמיר‬
‫א‪ 4 -2266662 .‬ש'‪ 2 +‬ת'= ‪ 4.6‬נ"ז‬
‫וויסות צריכת מזון‪ ,‬מרכזי רעב ושובע‪ .‬עיכול וספיגה כולל מבנה ותפקוד מערכת העיכול‪ ,‬הורמונים‬
‫ואנזימי עיכול‪ .‬הרכב גוף ושיטות לאומדן ההרכב‪ .‬אנרגיה‪ -‬צרכים (הקשר בין אנרגיה‪ ,‬חלבון‪,‬‬
‫פחמימות ושומן)‪ ,‬יחידות מדידה‪ ,‬מדדים אנטרופומטרים‪ ,‬קלורימטריה ישירה ועקיפה‪ .‬חלבונים‪:‬‬
‫מטבוליזם‪ ,‬ערך ביולוגי‪ ,‬דרישות לחלבון‪ ,‬מאזן חלבון‪ ,‬חומצות אמינו חיוניות‪ .‬פחמימות‪ :‬סוגיהן‬
‫במזון‪ ,‬סיבים תזונתיים‪ ,‬הבקרה ההורמונלית במטבוליזם הפחמימות‪ .‬שומנים‪ :‬סוגי השומנים במזון‪,‬‬
‫מטבוליזם הכולסטרול וליפופרוטאינים‪ ,‬חומצות שומן חיוניות‪ .‬מינרלים וויטמינים‪ -‬תפקידים‪ ,‬מבנה‬
‫וצריכה‪.‬‬
‫פיזיולוגיה של מערכות‬
‫ד"ר קרן ג'קסון‬
‫א‪ 2 -2622264 .‬ש' ‪ 2 +‬מ'= ‪ 2.6‬נ"ז‬
‫דם‪ :‬מרכיבי הדם‪ ,‬עצירת דם (המוסטזה)‪ ,‬קרישת דם‪ .‬לב‪ :‬הלב כמשאבה‪ ,‬מחזור פעילות הלב‪ ,‬בקרת‬
‫קצב הלב‪ ,‬אלקטרוקרדיוגרף‪ .‬המודינמיקה‪ :‬המערכת העורקית‪ ,‬מחזור בכלי דם קטנים‪ ,‬תחלופת‬
‫החומרים בין הנימים לרקמות‪ .‬מערכת הנשימה‪ :‬מבט כולל‪ .‬מערכת הנשימה התהליך המכני‪ ,‬תפקוד‬
‫הריאה‪ ,‬הובלת גזים ברקמה‪ ,‬מחזור הנשימה‪ ,‬בקרת הנשימה‪ .‬מערכת ההפרשה‪ :‬יסודות התפקוד של‬
‫הכליה‪ ,‬נוזלי הגוף‪ .‬הקורס כולל מעבדה‪.‬‬
‫‪125‬‬
‫פיזיקה א' למדעי התזונה והמזון‬
‫פרופ' גיורא ריטבו‬
‫א‪ 2 -2622669 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 2.6‬נ"ז‬
‫מדידה‪ ,‬קינטיקה‪ :‬תנועה שוות תאוצה‪ ,‬ווקטורים‪ ,‬תנועה בשני מדדים‪ .‬מכינקה‪ :‬חוקי ניוטון‪,‬‬
‫סטטיקה‪ ,‬דינמיקה‪ ,‬תנועה מעגלית קצובה צנטריפטלית‪ .‬תנועה סיבובית‪ ,‬מומנט סיבוב‪ ,‬מתקף ותנע‪.‬‬
‫פיזיקה ב' למדעי התזונה והמזון‬
‫פרופ' גיורא ריטבו‬
‫ב‪ 2 -2622626 .‬ש' ‪ 2 +‬ת' ‪ 2 +‬מ'= ‪ 3.6‬נ"ז‬
‫עבודה ואנרגיה‪ ,‬סוגי אנרגיה‪ ,‬הספק מכני‪ ,‬זורמים‪ :‬נוזלים וגאזים‪ ,‬צפיפות‪ ,‬הידרוסטטיקה וחוק‬
‫פסקל‪ ,‬הידרודינמיקה‪ ,‬צמיגות‪ ,‬משוואת ברנולי ועקרון וונטורי‪ ,‬חוק סטוקס‪ ,‬מתח פנים‪ ,‬נימיות‪.‬‬
‫חשמל‪ :‬אלקטוסטטיסטיקה‪ ,‬חוק קולון‪ ,‬שדה חשמלי‪ ,‬פוטנציאל חשמלי‪ ,‬קיבול‪ ,‬זרם והתנגדות‪ ,‬חוק‬
‫אוהם‪ ,‬מעגלי זרם ישר וחוקי קירחוף‪ .‬מגנטיות‪ :‬שדה מגנטי‪ .‬זרם חילופין ותופעות גליות‪ .‬הקורס‬
‫כולל מעבדות בנושאים הרלוונטים‪.‬‬
‫פרקים נבחרים במדע וטכנולוגיה של מזון‬
‫פרופ' משה טרופ‬
‫פרופ' סנאית תמיר‬
‫ב‪ 2 -2266626 .‬ש'= ‪ 2.6‬נ"ז‬
‫פרקים נבחרים ונושאים אקטואליים במדעי המזון והטכנולוגיה‪ ,‬מפי מרצים אורחים מן האקדמיה‪,‬‬
‫התעשייה והמשק‪ ,‬לפי תחום מומחיותם‪.‬‬
‫תברואת מזון‬
‫ד"ר מאיר שליסל‬
‫א‪ 2 -2266629 .‬ש'= ‪ 2.6‬נ"ז‬
‫יישומים של עקרונות תברואה במפעלי מזון בדגש על תכניות פיקוח ותקנים‪ ,‬מערכות תברואה‪,‬‬
‫תהליכי ניקוי ובקרה להערכת היעילות של המערכות‪ .‬עקרונות ‪ .HACCP‬תכניות תברואה למפעלי‬
‫מזון‪ ,‬תהליכי ניקוי המפעל‪ ,‬תהליכי חיטוי ועיקור וטיפולים תברואתיים‪ -‬היבטים מבחינת תכנון‬
‫המפעל (של חומרי הגלם‪ ,‬ציוד המפעל‪ ,‬ציוד האריזה והאריזות‪ ,‬מים)‪ .‬היגיינה אישית של עובדי‬
‫המפעל‪ .‬חרקים – בקרה על חרקים‪ .‬בקרה על מכרסמים בסביבת המזון‪ .‬טיפול בשפכי מפעל המזון‪.‬‬
‫תקני מזון‪.‬‬
‫תכונות פיזיקליות של המזון‬
‫גב' אילנה חפץ‬
‫ב‪ 2 -2266667 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 3.6‬נ"ז‬
‫להכשיר לקראת השתלבות במפעל מזון ‪.‬הידע הנרכש בקורס נחוץ למיומנות בהכנת מזון במפעל‪.‬‬
‫‪126‬‬
‫תכונות פיזיקליות של מזונות והקשר שלהן לתכונות מזון אחרות‪ .‬גודל‪ ,‬צורה‪ ,‬נפח‪ ,‬צפיפות‪ ,‬שטח‬
‫פנים‪ ,‬מסיסות‪ .‬תכונות‪ :‬חשמליות‪ ,‬דיאלקטריות‪ ,‬מכניות של מוצקים ונוזלים‪ ,‬כוח‪ ,‬דפורמציה‪ ,‬מאמץ‪,‬‬
‫מעוות‪ ,‬מודל יאנג‪ .‬מקדם פואסון‪ .‬מודלים ריאולוגים פשוטים‪ ,‬מתיחה‪ ,‬גזירה‪ ,‬שיכוך מאמצים‪ ,‬כיפוף‪.‬‬
‫תכונות של ספוגים‪ .‬אמולסיות ודיספרסיות‪ .‬מבנה ותכונות מכניות של מוצרים חקלאיים‪ .‬אפיון‬
‫מוצרי מאפה ומוצרים מתוכננים לפי דרישה‪ .‬דפורמציות גדולות במבחני מזון‪ .‬כשלון מבני במזונות‬
‫מוצקים‪ .‬פרקטלים במזון‪ .‬הדבקה ודבקים במזון‪.‬‬
‫תרמודינמיקה וכימיה פיזיקלית‬
‫פרופ' גיורא ריטבו‬
‫א‪ 2 -2632369 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 3.6‬נ"ז‬
‫הקדמה מתמטית‪ :‬פונקציות רבות משתנים‪ ,‬נגזרות חלקיות‪ .‬חוקי הגאזים‪ :‬גאזים אידאליים‪ ,‬משוואת‬
‫וון דר וולס‪ ,‬תורה קינטית של הגאזים‪ .‬חוק ראשון‪ :‬עבודה‪ ,‬חום‪ ,‬אנרגיה פנימית‪ ,‬אנטלפיה‪ ,‬קיבולי‬
‫חום‪ ,‬טרמוכימיה‪ ,‬חוק הם‪ ,‬חוק קי רחוף‪ ,‬פונקציות מצב ודיפרנציאל שלם‪ ,‬אפקט ג'אול טומסון‪ .‬חוק‬
‫שני‪ :‬תהליכים ספונטניים‪ ,‬אנטרופיה‪ ,‬תהליך קרנו‪ ,‬חוק שלישי‪ :‬אנרגיה חופשית‪ ,‬משוואת גיבס‪-‬‬
‫הלמהולץ‪ ,‬פוטנציאל טרמודינמי‪ .‬מצב צבירה‪ :‬דיאגרמת פאזות‪ ,‬משוואות קלאוזיוס וקלאוזיוס‬
‫קלפיירון‪ .‬שיווי משקל כימי‪ :‬משוואת וונט הוף‪ ,‬קבוע שיווי המשקל והשימוש בו‪ .‬אלקטרוכימיה‬
‫תאים אלקטרוכימיים‪ ,‬פוטנציאל תא‪ ,‬משוואת נרנסט‪.‬‬
‫תרמודינמיקה טכנית‬
‫פרופ' גיורא ריטבו‬
‫א‪ 2 -2266660 .‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 3.6‬נ"ז‬
‫חזרה ורענון‪ :‬מושגי יסוד‪ .‬החוק הראשון והשני‪ .‬יחידות‪.‬‬
‫תכונות של חומר טהור‪ .‬דיאגרמת הפאזות של המים‪ .‬תכונות הקיטור‪ .‬דיאגרמת מולייה‪.‬‬
‫גזים‪ .‬דחיסה‪ .‬תערובות גזים‪ .‬תהליכים בתערובות אוויר‪-‬אדי מים (פסיכרומטריה)‪ .‬הרחבה למושג‬
‫הפעילות של מרכיב בתערובת‪ .‬תרמודינמיקה של מערכות קירור‪ .‬יישום לקירור מכני ומיזוג אוויר‪.‬‬
‫עקרונות שווי משקל‪ .‬שווי משקל בין‪-‬פאזי‪ .‬שווי משקל אד‪-‬נוזל ויישומו לתהליך זיקוק ואבדן מרכיבי‬
‫ארומה‪ .‬שווי משקל מוצק‪-‬נוזל ויישומו לתהליכי הקפאה וריכוז בהקפאה‪ .‬שווי משקל אד‪-‬מוצק‬
‫ויישומו בסובלימציה וייבוש בהקפאה‪ .‬תהליכים בקרבת הנקודה הקריטית‪ .‬מיצוי על‪-‬קריטי‪.‬‬
‫‪127‬‬
128
‫קורסי בחירה‬
‫הידרוכימיה סביבתית‬
‫פרופ' גיורא ריטבו‬
‫ב‪ 2 - 2632664.‬ש' ‪ 2 +‬ת' ‪ 2 +‬מ'= ‪ 2.6‬נ"ז‬
‫מבוא לכימיה סביבתית‪ ,‬מחזורי חומר ואנרגיה‪ ,‬השפעת האדם והטכנולוגיה (האנטרוספירה)‪ ,‬יסודות‬
‫הכימיה המימית (‪ :) Aquatic chemistry‬תכונות המים‪ :‬חומצות פוליפרוטיות‪ ,‬המסת גזים‪ ,‬כושר‬
‫בופר‪ ,‬אלקליניות‪ ,‬קומפלקסים של מתכות בתמיסה‪ ,‬חמצון חיזור במים‪ ,‬דיאגרמות ‪ ,pE-Ph‬משוואת‬
‫‪ , Nernst‬תהליכי שקיעה והמסה‪ ,‬קולואידים וחשיבותם‪ ,‬ספיחה על ידי מוצקים חילופי יונים‬
‫במשקעי ם‪ ,‬זיהום מים‪ ,‬סיווג מזהמים‪ ,‬טיפול במים‪ :‬טיפול עירוני‪ ,‬טיפול בשפכים‪ ,‬הסרת מוצקים‪,‬‬
‫מתכות‪ ,‬חומרים אורגניים מומסים ואחרים‪ ,‬בוצה‪ ,‬חיטוי מים‪ ,‬מחזור מים‪ ,‬כימיה סביבתית של‬
‫האטמוספירה‪ ,‬מעברי אנרגיה באטמוספירה‪ ,‬כימיה סביבתית של הקרקע‪.‬‬
‫חקיקה סביבתית‬
‫עו"ד אורית מרום‪-‬אלבק‬
‫ב‪ 2 – 2699067 .‬ש'= ‪ 2.6‬נ"ז‬
‫הכרת המערכת המשפטית‪ ,‬החקיקה‪ ,‬ההליכים והגורמים הרלוונטיים לקונפליקטים בתחום איכות‬
‫הסביבה‪ .‬דיון בכלים העומדים לרשות הציבור לקידום נושאי איכות הסביבה‪ ,‬לרבות בשלבי התכנון‪,‬‬
‫הפיקוח והאכיפה‪ .‬התפתחות המשפט הסביבתי הארץ‪ ,‬מפגעים סביבתיים‪ :‬זיהום אוויר‪ ,‬רעש‪ ,‬ריח‪,‬‬
‫זיהום מים ונחלים‪ ,‬ים‪ ,‬פסולת‪ ,‬שימושי קרקע‪ ,‬שטחים פתוחים‪ ,‬חופים וקרינה אלקטרומגנטית‪.‬‬
‫טכנולוגיה אנזימתית‬
‫ד"ר נתן רוטשילד‬
‫א‪ 2 -2642620.‬ש' ‪ 2 +‬ת'= ‪ 2.6‬נ"ז‬
‫מבוא לשימוש באנזימים בתעשייה‪ .‬חלוקה לפי סוגים ומקורות‪ .‬הפקת אנזימים במעבדה ובתעשייה‪,‬‬
‫סקירה של שיטות שונות להפקת אנזימים‪ .‬שבירת תאים‪ ,‬בידוד‪ ,‬ריכוז‪ ,‬ניקוי ושימור אנזימים‪ .‬מדידת‬
‫פעילות אנזימתית וחישוב יעילות וניצולת הפקה‪ .‬סקירה של שימושים טכנולוגיים שונים באנזימים‬
‫בתעשיי ה‪ ,‬ברפואה ובאבחון ואנליזה תוך דגש על אנזימים תעשייתיים‪ :‬אפיה‪ ,‬עמילנים‪ ,‬משקאות‪,‬‬
‫גבינות ומוצרי חלב‪ ,‬דטרגנטים‪ ,‬מיצים‪ ,‬חומרי טעם וריח‪ ,‬עור‪ ,‬נייר‪ ,‬טקסטיל וייצור כימיקלים‪ .‬קיבוע‬
‫אנזימים‪ :‬שיטות קיבוע שונות‪ ,‬הריאקטור הממברנלי‪ ,‬ביוטרנספורמציה‪ .‬מניפולציות של אנזימים‬
‫לשימוש תעשייתי‪ .‬היבטים טוקסיקולוגיים ובטיחותיים בשימוש באנזימים‪.‬‬
‫מעבדה ‪ :2‬הפקה ובידוד של אנזימים ממקורות שונים‪ .‬מעבדה ‪ :2‬קיבוע של אנזימים על‪-‬ידי ספיחה‪,‬‬
‫לכידה וקישור קוולנטי‪.‬‬
‫‪129‬‬
‫טכנולוגיות תסיסה וביוריאקטורים‬
‫ד"ר חסן עזאיזה‬
‫‪ 2 – 2632667‬ש'= ‪ 2‬ת' ‪ 2.6‬נ"ז‬
‫הקורס משלב לימוד תיאורטי בנושא תהליכי התסיסה בשילוב עם קורס המעבדה המאפשר‬
‫לתלמידים להתנסות בתהליכי תסיסה‪ .‬הקורס מדגיש את הצורך בראייה כוללנית של השימוש‬
‫במערכות תסיסה בביוטכנולוגיה ואת האספקטים היישומיים‪ .‬התלמידים יידרשו לחיפוש מקורות‬
‫באינטרנט לשם השלמת המידע והגשת מטלות ובסיומו הגשת עבודת סיום (במקום מבחן) שמתארת‬
‫הקמת מפעל בביוטכנולוגיה‪ .‬החלק התיאורטי יסביר‪ :‬גידול מבוקר של תאים‪ ,‬דרישות תזונתיות‬
‫ותנאים סביבתיים לגידול מיקרואורגניזמים שונים (חיידקים‪ ,‬פטריות‪ ,‬שמרים)‪ ,‬קינטיקה של גידול‪,‬‬
‫מרכיבי מצע המזון‪ ,‬הכנת ושימור מצע‪ ,‬עיקור רציף ומנתי ותמותה תרמית‪ .‬הפרמנטור‪ :‬מבנה‪ ,‬תפעול‬
‫ובקרה‪ ,‬ערבול‪ ,‬חימום‪-‬קירור‪ ,‬קצף‪ ,‬מעבר חמצן וגזים‪ ,‬מזרע ותרבית‪ ,‬מעקב אחר ביומסה ותוצרים‪.‬‬
‫פרמנטורים לתסיסה אירובית ואנאירובית‪ ,‬בתהליך מנתי ורציף‪ .‬תהליכי קבלת תוצרים בתסיסה‪,‬‬
‫כולל המערכות הנלוות‪ .‬דוגמאות לתהליכי תסיסה תעשייתיים‪ .‬במסגרת הקורס יתקיים ביקור‬
‫במפעל‪/‬ים ביוטכנולוגיה מובילים בישראל ויתקיימו סיורים משותפים עם הקורס למיקרוביולוגיה‬
‫תעשייתית‪.‬‬
‫כימיה אנליטית מכשירית (שיטות בספקטרוסקופיה אנליטית)‬
‫פרופ' גיורא ריטבו‬
‫‪ 2 - 2632367‬ש'= ‪ 2.6‬נ"ז‬
‫עקרונות המדידה‪ ,‬מהות ומקור שגיאות מדידה‪ ,‬משמעות הנתונים הנמדדים‪ .‬מבוא לספקטרוסקופיה‪:‬‬
‫קרינה אלקטרומגנטית‪ ,‬תכונות גל‪ ,‬ספקטרום‪ ,‬בליעה של קרינה‪ ,‬רמות אנרגיה‪ ,‬חוק בר‪-‬למברט‪,‬‬
‫פליטה פלורסנציה‪ ,‬מבנה מכשירים שונים‪ .‬ספקטרוסקופיית ‪ :VIS-UV‬משמעות הבליעה בתחום‪,‬‬
‫מעברים אלקטרונים‪ ,‬גורמים המשפיעים על הבליעה בתחום‪ ,‬השפעת הממס‪ ,‬סטיות מחוק‬
‫ברלמברט‪ ,‬תערובות של חומרים‪ .‬ספקטרוסקופית ‪ :IR‬תנודות מולקולריות‪ ,‬סימטריה‪ ,‬מעברים‬
‫ויברציוניים‪ ,‬חוקי ברירה‪ ,‬שיטת מדידה )‪ (FTIR‬משמעות הספקטרום הנמדד (אינטרפרטציה)‪ ,‬זיהוי‬
‫קבוצות פונקציונליות‪ .‬בליעה אטומית וספקטרומטריה להבה‪ :‬בליעה מול פליטה‪ ,‬השפעת‬
‫הטמפרטורה‪ ,‬הפרעות הדדיות‪ FP, AA, ICP ,‬פלואורוסנציה‪ :‬תהליכי דעיכה‪ ,‬פוספורסנציה‪,‬‬
‫פלואורסצנציה מאוחרת‪ ,‬מעברי אנרגיה‪ ,‬לייזרים‪ .‬ספקטרוגרף מסות )‪ MS ,(MS‬ברזולוציה גבוהה‪.‬‬
‫‪ NMR‬ספין הגרעיני‪ ,‬תהליכי דעיכה‪ ,‬הסט כימי ‪ NMR‬של ‪ C‬או ‪ .Si‬הקורס יכלול סיור של יום שלם‬
‫למעבדות בהם ניתן יהיה להתרשם מהציוד‪ .‬הסיור הוא חובה‪.‬‬
‫‪130‬‬
‫מעכבי חמצון ברפואה ומזון‬
‫ד"ר פאולה בלינקי‬
‫‪ 2 - 2699226‬ש'= ‪ 2.6‬נ"ז‬
‫חמצן‪ ,‬גורמים פעילים של חמצן ורדיקלים חופשיים כגורמי חמצון‪ .‬מקורות ביולוגיים ולא ביולוגיים‬
‫של גורמים פעילים של חמצן‪ .‬נזק חמצוני של ליפידים‪ ,‬חומצות גרעין וחלבונים‪ .‬מחלות הקשורות‬
‫לנזקי חמצון‪ .‬מעכבי חמצון סינטטיים וטבעיים‪ .‬מנגנוני עיכוב חמצון‪ .‬מניעת מחלות בעזרת מעכבי‬
‫חמצון המצויים במזון‪ .‬ביופלבונואידים כמעכבי חמצון‪.‬‬
‫ניהול שירותי מזון‬
‫גב' אורית יונה‬
‫א‪ 2 - 2632620 .‬ש' = ‪ 2‬נ"ז‬
‫גישות וטכנולוגיות בייצור מזון‪ .‬מודל של מערכות שונות הקימות בארץ ובעולם‪ .‬סוגי שירותי מזון‪.‬‬
‫העקרונות לתכנון תפריט‪ ,‬סוגי תפריטים‪ ,‬החשיבות כלכלית בתכנון התפריט‪ .‬ייצור המזון‪ :‬קבלת‬
‫המוצרים‪ ,‬אחסון‪ ,‬סוגים שונים של סגנון ייצור מזון‪ ,‬שיטת בשל‪ -‬קרר‪ ,‬לימוד מגוון שיטות הבישול‬
‫במטבח‪ .‬הרחבות וחידושים בשיטת בשל‪ -‬קרר‪ ,‬עקרונות ‪ ,HACCAP‬שיטות חלוקת מזון‪ .‬תקנות רישוי‬
‫עסקים‪ .FOOD COST .‬תקציב המזון‪ .‬תברואה והיגיינה במערך מזון על כל היבטיו‪.‬תפקיד דיאטנית‬
‫ניהול שירותי מזון‪ ,‬הגדרת התפקיד‪ ,‬פעילות‪ ,‬היקף וחשיבות התפקידים המוטלים עליה‪ ,‬דיון בנושא‬
‫חיוניות והשפעת תפקיד מסוג זה בשירותי מזון מסוגים שונים‪ ,‬תמורות ושינויים שחלו בעקבות‬
‫תפקיד זה בשירותי מזון‪ .‬תפריטים סטנדרטים‪ ,‬בקרת תהליכים‪ .‬תכניות לעתיד בניהול מערכות הזנה‪.‬‬
‫פיזיולוגיה ופתולוגיה של פירות וירקות באחסון‬
‫ד"ר אוהד נריה‬
‫‪ 2 .2266626‬ש' הרצאה ‪ 2 +‬ש' מעבדה= ‪ 2‬נ"ז‪( .‬לא יינתן בתשס"ח‪.‬‬
‫הקורס יעסוק בהבטים תיאורטיים ומעשיים בנושאי פיזיולוגיה‪ ,‬פתולוגיה וטכנולוגיה של הפרי והירק‬
‫המאוחסנים‪ .‬במהלך הקורס יילמדו תהליכי ההבשלה וההזדקנות המתרחשים בפירות‪ ,‬ירקות עלה‪,‬‬
‫פקעות‪ ,‬שורשים ופטריות מאכל‪ ,‬ברמה המולקולרית והפיסיולוגית‪ .‬ייסקרו אמצעים מולקולריים‪,‬‬
‫פיסיולוגיים וטכנולוגיים לבקרת תהליכים אלו בסוגי התוצרת השונים‪.‬‬
‫יידונו מנגנוני תקיפה של גורמי ריקבון תוך הבנת הבסיס המולקולרי שלהם‪ .‬תידון השראת עמידות‬
‫כנגד גורמי הריקבון בפרי ובירק הקטופים באמצעים פיזיקליים‪ ,‬כימיים וביולוגיים‪.‬‬
‫במהלך הקורס יידונו מדדי האיכות של פירות וירקות בהיבט הביוכימי וההתפתחותי‪ .‬יידונו השפעת‬
‫גורמי סביבה על תכונות האיכות העיקריות‪ :‬פחמימות‪ ,‬חומצות‪ ,‬פיגמנטים‪ ,‬חומרי טעם וערך תזונתי‪.‬‬
‫במעבדה יילמדו מדדי הקטיף‪ ,‬ההבשלה וההזדקנות‪ .‬ילמדו דרכים שונות לבקרת תהליכים אלו‪.‬‬
‫המעבדה תעסוק גם בהכרה וזיהוי של מחוללי הריקבון העיקריים באחסון‪ .‬במהלך הקורס יתקיים סיור בבית‬
‫‪131‬‬
‫קירור מסחרי ובמעבדה העוסקת במחקר אחסון פירות‪.‬‬
‫צמחי מרפא וחומרי טבע‬
‫ד"ר צביה שפירא‬
‫א‪ 3 -2632626 .‬ש'= ‪ 3‬נ"ז‪.‬‬
‫חקר צמחי המרפא והתבלין‪ ,‬חשיבות המחקר האנובוטני‪ -‬אתנופרמקולוגי‪ ,‬שיטות המחקר‬
‫באתנופרמקלוגיה‪ ,‬המחקר הפיטוכימי‪ :‬מטבוליטים משניים בצמחים‪ :‬הטרפנואידים שמנים אתריים‪,‬‬
‫הססקוויטרפנים הלקטוניים והקרדנולידים‪ ,‬פנולים‪ ,‬תרכובות מכילות אטום חנקן‪ ,‬מנגנון הפעולה‬
‫הפרמקולוגי‪ .‬חומרים משניים בצמחים וביטויים ביחסי הגומלין צמח‪ -‬בעלי חיים‪ .‬סיור בחווה‬
‫ניסיונית (נווה יער)‪ ,‬במעבדה להפקת חומרים צמחיים בעלי פעילות ביולוגית‪ -‬רפואית וקוסמטית‪,‬‬
‫ובמפעל לייצור תבלינים‪.‬‬
‫תהליכים ביוטכנולוגיים בייצור ביוכימיקלים‬
‫ד"ר בני טל‬
‫ב‪ 2 – 2639900 .‬ש'= ‪ 2.6‬נ"ז‬
‫במסגרת הקורס ידונו הנושאים הבאים‪ :‬המבנה של ביוכימיקלים‪ ,‬מסלולים מטבוליים‪,‬‬
‫מיקרואורגניזמים לייצור המטבוליטים‪ ,‬שיטות ייצור‪ ,‬הנדסה מטבולית ובקרה גנטית‪ .‬תוך דגש על‬
‫הנושאים הבאים‪ :‬חומצות אורגניות‪ ,‬חומצות אמיניות‪ ,‬טוקסינים מיקרוביאליים‪ ,‬חומרי הדברה‬
‫ביולוגיים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬חומרים אנטיביוטיים‪ ,‬פוליאולים (ממתיקים)‪ ,‬ביופולימרים למזון‪ ,‬ביופולימרים‬
‫לתעשיה ולרפואה‪ ,‬חומרי טבע מאצות‪.‬‬
‫תוספי תזונה למצבי חולי‬
‫גב' איילת ברנר‪ -‬מן‬
‫א‪ 2 -2699266 .‬ש' = ‪ 2‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬תזונת האדם א' ו ב'‪.‬‬
‫הכרת תוספי התזונה‪ ,‬למצבי חולי‪ .‬מחלות לב וכלי דם‪ ,‬מערכת העיכול‪ ,‬זיקנה ודמנציה‪ ,‬מח וזיכרון‪,‬‬
‫מערכת השלד‪ ,‬מערכת החיסון‪ .‬אנמיה‪ ,‬סוכרת‪ ,‬תוספים יעודיים‪,‬‬
‫מנגנוני פעולה‪ ,‬צרכים ייחודים‪,‬‬
‫התוויות נגד‪ ,‬סינרגיזם בתוספי מזון‪ ,‬קונטראינדיקציות (למזון‪ ,‬למצבי חולי‪ ,‬תרופות)‪.‬‬
‫‪132‬‬