1. No category

‫ערעור עתירה מינהלית ‪2311 / 02‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫איגוד ערים אזור דן )תברואה וסילוק אשפה(‬
‫נגד‬
‫‪ .1‬דסאל מרחבים‪ ,‬חברה לעבודות עפר בע"מ‬
‫‪ .2‬י‪.‬ר‪.‬א‪.‬ב שרותי נוי )‪ (1985‬בע"מ‬
‫עע"מ ‪2310/02‬‬
‫י‪.‬ר‪.‬א‪.‬ב שרותי נוי )‪ (1985‬בע"מ‬
‫נגד‬
‫‪ .1‬דסאל מרחבים‪ ,‬חברה לעבודות עפר בע"מ‬
‫ג‬
‫‪ .2‬איגוד ערים אזור דן )תברואה וסילוק אשפה( עע"מ ‪2311/02‬‬
‫בבית‪-‬המשפט העליון‬
‫]‪[9.10.2002‬‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫לפני הנשיא א ' ברק והשופטים ד ' ביניש ‪ ,‬א ' פרוקצ ' יה‬
‫ועדת המכרזים של המערער בעע"מ ‪) 2310/02‬להלן – המערער( בחרה את המשיבה ‪ 2‬בעע"מ‬
‫‪) 2310/02‬להלן – המשיבה ‪ (2‬כהצעה הזוכה במכרז פומבי לפינוי אשפה שפרסם המערער‪.‬‬
‫המשיבה ‪ 1‬הגישה לבית‪-‬המשפט המחוזי עתירה מינהלית‪ ,‬ובה טענה כי נוכח העובדה‬
‫שהצעתה הייתה הזולה ביותר‪ ,‬וכיוון שנקבע כי היא עמדה בתנאי הסף במכרז‪ ,‬יש לבטל את‬
‫זכייתה של המשיבה ‪ 2‬ולהכריז עליה כעל הזוכה במכרז‪ .‬ועדת המכרזים‪ ,‬שבהתאם להחלטתו‬
‫של בית‪-‬המשפט שבה ובחנה את הפער הכספי בין ההצעות‪ ,‬חזרה על החלטתה כי ניסיונה‬
‫הקודם של המשיבה ‪ ,2‬כושר הביצוע שלה וחוסנה הפיננסי מהווים קריטריונים הגוברים על‬
‫פער המחיר‪ .‬בית‪-‬המשפט קיבל את העתירה וקבע כי לנוכח ההפרש הכספי המשמעותי בין‬
‫ההצעות אין בשיקולים שהציגה הוועדה משום טעמים כבדי משקל דיים המאפשרים לסטות‬
‫מכלל ההצעה הזולה‪ .‬מכאן הערעורים‪.‬‬
‫בית‪-‬המשפט העליון פסק‪:‬‬
‫‬‫)‪ (1‬על‪-‬פי העיקרון המעוגן הן בפסיקת בית המשפט העליון הן בתקנות העיריות )מכרזים(‪,‬‬
‫תשמ"ח‪ 1987-‬ובתקנות חובת המכרזים‪ ,‬תשנ"ג‪ ,1993-‬על ועדת המכרזים הבוחנת הצעות‬
‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך נט‪ ,‬חלק שישי‪ ,‬תשס"ה‪/‬תשס"ו ‪2005‬‬
‫‪337‬‬
‫עע"מ ‪2310/02‬‬
‫איגוד ערים אזור דן נ' דסאל מרחבים‪ ,‬חברה לעבודות עפר בע"מ‬
‫פ"ד נט)‪337 (6‬‬
‫במכרז לבחון את המחיר כשיקול ראשון‪ ,‬אולם לוועדה שיקול‪-‬דעת שלא להמליץ על‬
‫קבלת ההצעה שמחירה הוא הטוב ביותר מבחינת המזמין בהתקיים טעמים ראויים‬
‫ומוצדקים לכך‪ .‬קיימים מקרים שבהם תיווצר מסה קריטית של אמות המידה הנוספות‬
‫לבחינת ההצעה‪ ,‬אשר יכריעו את הכף לטובת הצעה אשר לא הייתה הזולה ביותר‪ .‬ככל‬
‫שמושא המכרז הינו פרויקט מורכב יותר‪ ,‬יינתן משקל גדול יותר לאמות המידה הנוספות‪,‬‬
‫ובראשן מומחיותו וניסיונו של המציע )‪343‬ב‪345 ,‬ב – ד‪ ,‬ו – ז(‪.‬‬
‫)‪ (2‬ככלל‪ ,‬שאלת האיזון בין אמות המידה ובחינת "מקבילית הכוחות" במכרז היא שאלה‬
‫העומדת להכרעת מזמין המכרז‪ ,‬והיא בתחום מומחיותה של ועדת המכרזים‪ .‬בית‪-‬המשפט‬
‫לא יבוא במקומה של ועדת המכרזים בהפעלת שיקול‪-‬הדעת‪ ,‬והוא יתערב בהחלטתה רק‬
‫במקרים שבהם יתברר כי נתקיימה אחת מעילות הביקורת השיפוטית הפוסלת את‬
‫ההחלטה‪ ,‬או כאשר יתברר לו כי הוועדה חרגה ממיתחם הסבירות בבחירת ההצעה הזוכה‬
‫בכך שלא נתנה משקל ראוי לתנאי המחיר ביחס ליתר התנאים הנדרשים ממציע המכרז‬
‫)‪346‬א – ב(‪.‬‬
‫)‪ (3‬במקרה דנן נומקה החלטת הוועדה‪ ,‬המבוססת על שיקולים מקצועיים‪ ,‬בטעמים ענייניים‪,‬‬
‫והיא מצויה במיתחם הסבירות המסור לשיקול‪-‬דעתה‪ ,‬על‪-‬כן לא קמה עילה להתערבותו‬
‫של בית‪-‬המשפט המחוזי בשיקול‪-‬דעתה של ועדת המכרזים )‪349‬ג – ד(‪.‬‬
‫חקיקה ראשית שאוזכרה‪:‬‬
‫חוק איגודי ערים‪ ,‬תשט"ו‪.1955-‬‬
‫–‬
‫חוק חובת המכרזים‪ ,‬תשנ"ב‪.1992-‬‬
‫–‬
‫חקיקת משנה שאוזכרה‪:‬‬
‫צו איגוד ערים אזור דן )תברואה וסילוק אשפה(‪ ,‬תשכ"ו‪.1966-‬‬
‫–‬
‫צו איגוד ערים )הוראות אחידות(‪ ,‬תשל"ז‪ ,1977-‬סעיף ‪.36‬‬
‫–‬
‫תקנות העיריות )מכרזים(‪ ,‬תשמ"ח‪ ,1987-‬תקנה ‪)22‬ה(‪.‬‬
‫–‬
‫תקנות חובת המכרזים‪ ,‬תשנ"ג‪ ,1993-‬תקנות ‪)21‬ב(‪.22 ,‬‬
‫–‬
‫פסקי‪-‬דין של בית‪-‬המשפט העליון שאוזכרו‪:‬‬
‫]‪ [1‬בג"ץ ‪ 112/81‬ד' זילבר ובניו – קבלני בנין ופתוח בע"מ נ' עירית באר‪-‬שבע‪,‬‬
‫פ"ד לה)‪.456 (4‬‬
‫]‪ [2‬בג"ץ ‪ 346/81‬ס‪.‬ע‪ .‬רינגל בע"מ נ' מועצה מקומית כרמיאל‪ ,‬פ"ד לה)‪.825 (4‬‬
‫]‪ [3‬בג"ץ ‪ 417/82‬פרינץ נ' עיריית ירושלים‪ ,‬פ"ד לז)‪.169 (1‬‬
‫]‪ [4‬בג"ץ ‪ 118/83‬אינווסט אימפקט בע"מ נ' המנהל הכללי של משרד הבריאות‪,‬‬
‫פ"ד לח)‪.729 (1‬‬
‫]‪ [5‬בג"ץ ‪ 350/84‬אלקו בע"מ נ' איגוד ערים אזור דן )ביוב(‪ ,‬פ"ד לח)‪.660 (4‬‬
‫‪338‬‬
‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך נט‪ ,‬חלק שישי‪ ,‬תשס"ה‪/‬תשס"ו ‪2005‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫עע"מ ‪2310/02‬‬
‫איגוד ערים אזור דן נ' דסאל מרחבים‪ ,‬חברה לעבודות עפר בע"מ‬
‫פ"ד נט)‪337 (6‬‬
‫]‪[6‬‬
‫השופטת ד' ביניש‬
‫בג"ץ ‪ 63/85‬אינטרדקו‪ ,‬חברת המסחר לתעשיות בע"מ נ' עיריית קריית שמונה‪,‬‬
‫פ"ד לט)‪.324 (3‬‬
‫בג"ץ ‪ 53/82‬ש‪.‬א‪.‬ז‪ – .‬חברה לשרותים בע"מ נ' המועצה המקומית מצפה‪-‬רמון‪,‬‬
‫פ"ד לו)‪.495 (2‬‬
‫א‬
‫]‪[7‬‬
‫ב‬
‫ספרים ישראליים שאוזכרו‪:‬‬
‫]‪ [8‬ג' שלו חוזים ומכרזים של הרשות הציבורית )תש"ס(‪.‬‬
‫]‪ [9‬ע' דקל חובת המכרז של גופים מינהליים )תשס"א(‪.‬‬
‫ערעורים על פסק‪-‬דינו של בית‪-‬המשפט המחוזי בתל‪-‬אביב‪-‬יפו )השופטת מ' רובינשטיין(‬
‫מיום ‪ 28.2.2002‬בעת"מ ‪ .1407/01‬הערעורים נתקבלו‪.‬‬
‫ג‬
‫ד‬
‫שמואל הרציג‪ ,‬אסף הדסי – בשם המערער בעע"מ ‪) 2310/02‬המשיב ‪ 2‬בעע"מ‬
‫‪;(2311/02‬‬
‫אורי ברימר – בשם המשיבה ‪;1‬‬
‫אהוד ארצי‪ ,‬יהושע חורש‪ ,‬מיכל זלצמן‪ ,‬חגי ברנר – בשם המשיבה ‪ 2‬בעע"מ ‪2310/02‬‬
‫)המערערת בעע"מ ‪.(2311/02‬‬
‫פסק‪ -‬דין‬
‫ה‬
‫השופטת ד' ביניש‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ביום ‪ 24.6.2002‬החלטנו לקבל את הערעורים ולבטל את פסק‪-‬דינו של בית‪-‬המשפט‬
‫המחוזי‪ .‬להלן נימוקינו להחלטה‪.‬‬
‫‪ .1‬המערער בעע"מ ‪) 2310/02‬המשיב ‪ 2‬בעע"מ ‪) (2311/02‬להלן – האיגוד( הינו‬
‫תאגיד סטטוטורי שהוקם מכוח חוק איגודי ערים‪ ,‬תשט"ו‪ 1955-‬וצו איגוד ערים אזור דן‬
‫)תברואה וסילוק אשפה(‪ ,‬תשכ"ו‪ .1966-‬האיגוד פרסם מכרז פומבי לפינוי אשפה עבור‬
‫ערים חברות האיגוד בגוש דן‪ ,‬ובהן תל‪-‬אביב‪-‬יפו‪ ,‬רמת‪-‬גן‪ ,‬גבעתיים‪ ,‬חולון‪ ,‬בת ים‬
‫ובני‪-‬ברק‪ .‬במכרז נושא הערעורים )מכרז ‪ (1/2001‬שפרסם האיגוד הוא הזמין הצעות‬
‫למתן שירותים להפעלת תחנת המעבר באתר תירוש‪ ,‬הכוללים העמסת הפסולת על גבי‬
‫משאית במשטח העמסה‪ ,‬והובלת הפסולת מאתר חיריה לאתרי פסולת אחרים‪ .‬למכרז‬
‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך נט‪ ,‬חלק שישי‪ ,‬תשס"ה‪/‬תשס"ו ‪2005‬‬
‫‪339‬‬
‫עע"מ ‪2310/02‬‬
‫פ"ד נט)‪337 (6‬‬
‫איגוד ערים אזור דן נ' דסאל מרחבים‪ ,‬חברה לעבודות עפר בע"מ‬
‫השופטת ד' ביניש‬
‫הוגשו חמש הצעות‪ .‬ביום ‪ 6.8.2001‬נפתחו הצעות המשתתפים על‪-‬ידי ועדת המכרזים‬
‫של האיגוד‪ ,‬ונמצא כי הצעת המשיבה ‪) 1‬להלן – דסאל(‪ ,‬אשר עמדה על ‪ 27.89‬ש"ח‬
‫לטון אשפה‪ ,‬הייתה הנמוכה ביותר‪ .‬המערערת בעע"מ ‪) 2311/02‬המשיבה ‪2‬‬
‫בעע"מ ‪) (2310/02‬להלן – י‪.‬ר‪.‬א‪.‬ב( נמצאה כמציעה הזולה הבאה‪ ,‬והצעתה עמדה על‬
‫סך של ‪ 30.87‬ש"ח לטון אשפה‪ .‬האומדן מטעם האיגוד עמד על ‪ 35.7‬ש"ח לטון אשפה‪.‬‬
‫י‪.‬ר‪.‬א‪.‬ב היא שזכתה במכרז הקודם‪ ,‬אשר התקיים ארבע שנים קודם לכן‪ ,‬והיא שביצעה‬
‫בפועל את העבודות מושא המכרז עבור האיגוד באותן ארבע שנים‪ .‬לאחר פתיחת‬
‫ההצעות הזמין האיגוד חוות‪-‬דעת מטעם מומחים אשר בחנו את ההצעות בהיבטן‬
‫המשפטי‪ ,‬הכלכלי והטכני‪-‬הנדסי‪ .‬חוות‪-‬הדעת הועברו לידי ועדת המכרזים של האיגוד‪.‬‬
‫ביום ‪ 24.9.2001‬התכנסה ועדת המכרזים כדי לבחור בזוכה והחליטה להעדיף את‬
‫הצעתה של י‪.‬ר‪.‬א‪.‬ב‪ .‬ההחלטה הסופית בעניין זה התקבלה ביום ‪.17.10.2001‬‬
‫‪ .2‬דסאל‪ ,‬שמיאנה לקבל את החלטתה של ועדת המכרזים‪ ,‬הגישה לבית‪-‬המשפט‬
‫המחוזי בתל‪-‬אביב‪-‬יפו עתירה מינהלית‪ ,‬ובה טענה כי נוכח העובדה שהצעתה הייתה‬
‫הזולה ביותר‪ ,‬וכיוון שנקבע כי היא עמדה בתנאי הסף במכרז‪ ,‬יש לבטל את זכייתה של‬
‫י‪.‬ר‪.‬א‪.‬ב ולהכריז עליה כעל הזוכה במכרז‪ .‬בין היתר טענה דסאל בעתירתה כי לא היה‬
‫מקום לשיקולים אשר שקלה ועדת המכרזים לעניין ניסיון ספציפי בתחום פינוי אשפה‬
‫ביתית‪ ,‬אשר לא היה בין אמות המידה שצוינו במכרז‪ ,‬ועל‪-‬כן לא היה בכוחו של שיקול‬
‫זה להכריע במכרז ולגבור על עקרון המחיר הזול‪.‬‬
‫‪ .3‬ביום ‪ 6.2.2002‬הורה בית‪-‬המשפט המחוזי בתל‪-‬אביב‪-‬יפו‬
‫מ' רובינשטיין( על החזרת התיק לוועדת המכרזים‪ .‬השופטת קמא ציינה בהחלטתה כי‬
‫מחיר העבודה אכן איננו תמיד בגדר הגורם המכריע בבחירת ההצעה הזוכה‪ ,‬אולם‬
‫קבעה כי לא היו בפני הוועדה נתונים מדויקים באשר לפער המחירים בין שתי ההצעות‪,‬‬
‫ועל‪-‬כן הורתה היא על השלמת ההחלטה בעניין זה על‪-‬ידי הוועדה‪ .‬הוועדה שבה‬
‫ובחנה את נושא הפער הכספי וקבעה כי על‪-‬פי הערכותיה‪ ,‬הפער בין ההצעות מסתכם‬
‫בסכום מצטבר בגובה ‪ 5.8‬מיליון ש"ח לאורך שלוש השנים שאליהן מתייחס המכרז‪.‬‬
‫הוועדה שבה וחזרה על החלטתה כי למרות הפער הכספי בין ההצעות הרי שניסיונה של‬
‫י‪.‬ר‪.‬א‪.‬ב בתחום פינוי האשפה הביתית‪ ,‬כושר הביצוע שלה וחוסנה הפיננסי מהווים‬
‫קריטריונים הגוברים על פער המחיר בין ההצעות‪ .‬ביום ‪ 28.2.2002‬קיבל בית‪-‬המשפט‬
‫המחוזי את העתירה‪ .‬בפסק‪-‬הדין קבעה השופטת קמא כי בשל ההפרש הכספי‬
‫המשמעותי בין ההצעות אין בשיקולים שהציגה הוועדה משום טעמים כבדי משקל דיים‬
‫המאפשרים לסטות מכלל ההצעה הזולה‪ .‬בשל כך הורתה היא על ביטולה של החלטת‬
‫ועדת המכרזים וקבעה כי הזוכה במכרז היא דסאל‪ .‬מכאן הערעורים שלפנינו‪ .‬ביום‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫)השופטת‬
‫‪340‬‬
‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך נט‪ ,‬חלק שישי‪ ,‬תשס"ה‪/‬תשס"ו ‪2005‬‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫עע"מ ‪2310/02‬‬
‫איגוד ערים אזור דן נ' דסאל מרחבים‪ ,‬חברה לעבודות עפר בע"מ‬
‫פ"ד נט)‪337 (6‬‬
‫א‬
‫השופטת ד' ביניש‬
‫‪ 24.6.2002‬החלטנו על קבלת הערעורים ועל ביטול פסק‪-‬דינו של בית‪-‬המשפט המחוזי‪.‬‬
‫נימוקינו ניתנים כעת‪.‬‬
‫טענות הצדדים‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫‪ .4‬באי‪-‬כוחו של האיגוד טענו כי המכרז נושא הערעורים הינו מכרז מורכב‬
‫ומסובך‪ ,‬אשר היקפו הכספי עומד על עשרות מיליוני שקלים‪ .‬המכרז כולל שורה של‬
‫פעולות הכוללות‪ ,‬בין השאר‪ ,‬קליטת האשפה מכל גוש דן באתר חיריה‪ ,‬הפעלת תחנת‬
‫מעבר לאשפה ושינוע יומי ורציף של אלפי טונות אשפה לאתרי סילוק אחרים‪ .‬באי‪-‬‬
‫כוחו של האיגוד עמדו על הסיכון של אי‪-‬עמידה בדרישות המכרז במהלך ביצוע‬
‫העבודה; כך בעיקר דרישת השינוע היומיומי של כל כמות האשפה המגיעה לאתר‬
‫חיריה‪ ,‬שאי‪-‬עמידה בה עלולה לגרום לנזקים כבדים ובכללם מטרדים אקולוגיים‬
‫חמורים‪ .‬לטענת באי‪-‬כוחו של האיגוד‪ ,‬השיקולים אשר עמדו בבסיס ההחלטה להעדיף‬
‫את הצעת י‪.‬ר‪.‬א‪.‬ב על פני הצעת דסאל כרוכים ביתרונות הצעתה הנובעים ממורכבותו‬
‫של המכרז והיקפו‪ ,‬ובראשם ניסיון קודם‪ ,‬כושר ביצוע וחוסן פיננסי‪ .‬האיגוד הצביע על‬
‫המחיר הנמוך באופן חריג שהציעה דסאל‪ ,‬אשר בינו לבין האומדן המוקדם היה פער‬
‫של ‪ ,22%‬כטעם נוסף לדחיית הצעתה של דסאל‪.‬‬
‫באי‪-‬כוחה של י‪.‬ר‪.‬א‪.‬ב העלו אף הם טענות באשר למורכבותו ולהיקפו של הפרויקט‬
‫מושא המכרז‪ ,‬שבעטיים קבעה ועדת המכרזים כי דסאל נעדרת כושר פיננסי וניסיון‬
‫ספציפי המתאים לביצועו‪ .‬עוד טענו באי‪-‬כוחה של י‪.‬ר‪.‬א‪.‬ב‪ ,‬כי שגה בית‪-‬המשפט‬
‫המחוזי בכך שביכר להחליף את שיקול‪-‬דעתה של ועדת המכרזים בשיקול‪-‬דעתו באשר‬
‫לאיזון בין הפראמטרים השונים במכרז‪ ,‬ובהם סוגיות טכניות ומקצועיות אשר ועדת‬
‫המכרזים נתנה עליהן דעתה בצורה מעמיקה ועניינית תוך הסתייעות בחוות‪-‬דעת‬
‫מומחים‪ .‬לטענת באי‪-‬כוחה של י‪.‬ר‪.‬א‪.‬ב‪ ,‬האינטרסים הציבוריים בביצוע הפרויקט‬
‫גוברים על האינטרס הציבורי שבחסכון כספי ציבור‪ .‬בעניין זה נטען עוד כי הפער‬
‫הכספי בין ההצעות‪ ,‬העומד על סכום מצטבר של ‪ 5.8‬מיליון ש"ח לאורך שלוש השנים‪,‬‬
‫אינו גבוה ביחס להיקף הכספי של המכרז‪ ,‬אשר הינו למעלה מ‪ 70-‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬באי‪-‬כוחה של דסאל תמכו יתדותיהם בפסק‪-‬דינו של בית‪-‬המשפט המחוזי‪.‬‬
‫עוד הוסיפו הם כי הכלל הנקוט בדיני מכרזים הוא זכייתו של בעל ההצעה הזולה ביותר‬
‫)או היקרה ביותר‪ ,‬לפי העניין(‪ ,‬ורק מטעמים מיוחדים ניתן לחרוג מן הכלל ולקבוע‬
‫זוכה אחר‪ .‬לטענת דסאל‪ ,‬עמדה היא בכל התנאים שנקבעו במכרז הן באשר לניסיון‬
‫קודם הן באשר ליכולות פיננסיות‪ ,‬ומשום כך לא היה מקום להעדיף את הצעת י‪.‬ר‪.‬א‪.‬ב‬
‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך נט‪ ,‬חלק שישי‪ ,‬תשס"ה‪/‬תשס"ו ‪2005‬‬
‫‪341‬‬
‫עע"מ ‪2310/02‬‬
‫איגוד ערים אזור דן נ' דסאל מרחבים‪ ,‬חברה לעבודות עפר בע"מ‬
‫פ"ד נט)‪337 (6‬‬
‫השופטת ד' ביניש‬
‫על פניה‪ .‬י‪.‬ר‪.‬א‪.‬ב היא שביצעה את העבודות עד כה‪ ,‬ועניין זה מעלה חשש שקשרי‬
‫העבודה בין י‪.‬ר‪.‬א‪.‬ב לבין אנשי האיגוד‪ ,‬ולא שיקולים ענייניים‪ ,‬הם שגרמו להעדפת‬
‫הצעתה‪ ,‬שהינה יקרה באופן משמעותי מזו של דסאל‪ .‬כמו כן טוענים באי‪-‬כוחה של‬
‫דסאל כי חוות‪-‬הדעת של מהנדס האיגוד‪ ,‬שעמדה ביסוד החלטתה של ועדת המכרזים‪,‬‬
‫הייתה מוטה לטובת י‪.‬ר‪.‬א‪.‬ב‪ ,‬שכן זו לא התייחסה לפערי המחירים בין ההצעות‪ ,‬ואף‬
‫נתנה משקל מיוחד לסוג הציוד שבידי י‪.‬ר‪.‬א‪.‬ב חרף העובדה שבתנאי המכרז נאמר‬
‫במפורש כי במועד הצעת ההצעות אין המציע נדרש להוכיח כי ברשותו קיימים כלים‬
‫לביצוע העבודות מושא המכרז‪.‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫המסגרת הנורמטיבית‬
‫‪ .5‬אין חולק כי על איגוד הערים חלה חובת מכרז פומבי‪ .‬איגוד ערים אזור דן‬
‫הינו תאגיד סטטוטורי שהוקם מכוח חוק איגודי ערים‪ ,‬ועל‪-‬כן חלה עליו חובת מכרז‬
‫כאמור בסעיף ‪ 36‬לצו איגוד ערים )הוראות אחידות(‪ ,‬תשל"ז‪:1977-‬‬
‫")א( בכפוף לאמור בסעיף קטן )ב(‪ ,‬לא יתקשר האיגוד בחוזה להעברת‬
‫מקרקעין או טובין‪ ,‬להזמנת טובין או לביצוע עבודה אלא על פי‬
‫מכרז פומבי‪.‬‬
‫)ב( צורת המכרז ודרכי הזמנתן וקבלתן של הצעות המחירים‪ ,‬וכן סוגי‬
‫החוזים שהאיגוד יהיה רשאי להתקשר בהם ללא מכרז פומבי‪ ,‬או‬
‫ללא מכרז בכלל‪ ,‬יהיו לפי האמור בתקנות העיריות )מכרזים ודרכי‬
‫הזמנתן וקבלתן של הצעות מחירים(‪ ,‬תש"ך‪ ,1959-‬בשינויים‬
‫המחוייבים לפי הענין"‪.‬‬
‫על האיגוד חלות אפוא בהתאם לכך תקנות העיריות )מכרזים(‪ ,‬תשמ"ח‪) 1987-‬להלן‬
‫– תקנות העיריות(‪ .‬שאלת תחולת חוק חובת המכרזים‪ ,‬תשנ"ב‪) 1992-‬להלן – חוק‬
‫חובת המכרזים או החוק(‪ ,‬ועמו תקנות חובת המכרזים‪ ,‬תשנ"ג‪) 1993-‬להלן – תקנות‬
‫חובת המכרזים או התקנות( על גוף אשר חובתו במכרז הוסדרה בחקיקה לפני חקיקת‬
‫חוק חובת המכרזים היא שאלה אשר נידונה בספרות המשפטית‪ ,‬ואשר נחלקו בה‬
‫הדעות )ראו ג' שלו חוזים ומכרזים של הרשות הציבורית ]‪ ,[8‬בעמ' ‪ .(156‬שאלת תחולת‬
‫החוק על האיגוד ועל המכרז שהוצא מטעמו לא הועלתה על‪-‬ידי הצדדים‪ ,‬והיא אכן‬
‫אינה דרושה לעניין‪ .‬טענות הצדדים בעתירה ובערעור התבססו על דיני המכרזים כפי‬
‫שהתפתחו בפסיקה ובאו לידי ביטוי הן בתקנות העיריות הן בתקנות חובת המכרזים‪.‬‬
‫כשלעצמי‪ ,‬נוטה אני לדעה כי חוק חובת המכרזים חל גם על רשויות השלטון המקומי‪,‬‬
‫‪342‬‬
‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך נט‪ ,‬חלק שישי‪ ,‬תשס"ה‪/‬תשס"ו ‪2005‬‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫עע"מ ‪2310/02‬‬
‫איגוד ערים אזור דן נ' דסאל מרחבים‪ ,‬חברה לעבודות עפר בע"מ‬
‫פ"ד נט)‪337 (6‬‬
‫השופטת ד' ביניש‬
‫א‬
‫ומכאן כי חלות גם התקנות שהותקנו לפיו‪ ,‬וכך ראוי כי בתי‪-‬המשפט יבחנו מכרזים של‬
‫רשויות מקומיות )ראו ע' דקל חובת המכרז של גופים מינהליים ]‪ ,[9‬בעמ' ‪ .(367‬מכל‬
‫מקום‪ ,‬נוכח קיומו של עיקרון משותף העומד ביסוד כל ההוראות הסטטוטוריות‬
‫בשאלות הרלוונטיות להכרעתנו‪ ,‬השאלה היא אקדמית בלבד‪.‬‬
‫ב‬
‫‪ .6‬על‪-‬פי העיקרון המעוגן הן בפסיקתו של בית‪-‬משפט זה הן בתקנות העיריות‬
‫ובתקנות חובת מכרזים‪ ,‬על ועדת המכרזים הבוחנת הצעות במכרז לבחון בראש‬
‫ובראשונה את המחיר )הנמוך או הגבוה לפי עניינו של המכרז( כשיקול ראשון‪ .‬אולם‬
‫לוועדה שיקול‪-‬דעת שלא להמליץ על קבלת ההצעה שמחירה הוא הטוב ביותר מבחינת‬
‫המזמין בהתקיים טעמים ראויים ומוצדקים לכך‪ ,‬וגם אלה מפורטים בתקנות‪.‬‬
‫ג‬
‫הוראת תקנה ‪)22‬ה( לתקנות העיריות קובעת בזו הלשון‪:‬‬
‫"המלצות הוועדה‬
‫ד‬
‫ה‬
‫‪...‬‬
‫)ה( הועדה רשאית‪ ,‬לאחר שנתנה לבעל ההצעה‬
‫הזדמנות להביא טענותיו לפניה‪ ,‬שלא להמליץ על‬
‫ההצעה הזולה ביותר‪ ,‬בהתחשב בכשרו‪ ,‬נסיונו או‬
‫יכולתו של בעל ההצעה לבצע את החוזה המוצע‬
‫או לעמוד בתנאיו; החליטה הועדה כאמור‪,‬‬
‫תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה‪...‬‬
‫‪."...‬‬
‫תקנה ‪ 22‬לתקנות חובת המכרזים קובעת אמות מידה לבחירת ההצעה הזוכה‪ ,‬ונקבע‬
‫בה בזו הלשון‪:‬‬
‫ו‬
‫"אמות המידה לבחירת ההצעה המעניקה את מרב היתרונות לעורך המכרז‬
‫הן אלה כולן או חלקן‪:‬‬
‫)‪ (1‬המחיר המוצע או המבוקש‪ ,‬לפי הענין;‬
‫ז‬
‫)‪ (2‬איכות הטובין‪ ,‬המקרקעין‪ ,‬העבודה או השירות המוצעים או נתונים‬
‫מיוחדים שלהם‪ ,‬והתאמתם לעורך המכרז;‬
‫)‪ (3‬אמינותו של המציע‪ ,‬כישוריו‪ ,‬נסיונו‪ ,‬מומחיותו ותחומי התמחותו;‬
‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך נט‪ ,‬חלק שישי‪ ,‬תשס"ה‪/‬תשס"ו ‪2005‬‬
‫‪343‬‬
‫עע"מ ‪2310/02‬‬
‫איגוד ערים אזור דן נ' דסאל מרחבים‪ ,‬חברה לעבודות עפר בע"מ‬
‫פ"ד נט)‪337 (6‬‬
‫השופטת ד' ביניש‬
‫)‪ (4‬המלצות אודות המציע‪ ,‬אם נדרשו לפי תנאי המכרז‪ ,‬ומידת שביעות‬
‫הרצון מאופן ביצוע התקשרויות קודמות‪.‬‬
‫)‪ (5‬דרישות מיוחדות של עורך המכרז"‪.‬‬
‫א‬
‫ואכן‪ ,‬תקנה ‪)21‬ב( לתקנות חובת המכרזים קובעת במפורש תנאים לחריגה מעקרון‬
‫המחיר הנמוך או הגבוה‪ ,‬וזה לשון התקנה‪:‬‬
‫ב‬
‫"‪...‬‬
‫)ב( ועדת המכרזים תבחר את ההצעה הזולה או היקרה ביותר‪ ,‬לפי הענין‪,‬‬
‫זולת אם החליטה שלא לעשות כן בנסיבות מיוחדות ומטעמים‬
‫מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתנה לבעל ההצעה הזולה או היקרה‬
‫ביותר‪ ,‬לפי הענין‪ ,‬הזדמנות להביא טענותיו בפניה‪ .‬נכללו במסמכי‬
‫המכרז פרטים לענין אמות המידה שלפיהם תיבחר ההצעה הזוכה‪,‬‬
‫תבחר ועדת המכרזים את ההצעה המעניקה את מרב היתרונות לעורך‬
‫המכרז בהתאם לאמות המידה כאמור‪.‬‬
‫ג‬
‫‪."...‬‬
‫ד‬
‫‪ .7‬על מקומו המיוחד של המחיר בין אמות המידה לבחירת ההצעה המועדפת‬
‫אין צורך להרחיב דיבור‪ .‬אמת המידה של המחיר משקפת את האינטרס הציבורי‪ ,‬היא‬
‫מגלמת מדד אובייקטיבי לבחינת ההצעה‪ ,‬והיא כמובן מעניקה יתרון כלכלי לרשות‬
‫המזמינה‪ .‬תנאי המחיר במכרז הוא אפוא‪ ,‬בצדק‪ ,‬בעל משקל רב‪ ,‬אך לא בעל משקל‬
‫מוחלט‪ .‬שיקולים כבדי משקל אחרים עשויים להכריע את הכף כנגד קבלת ההצעה‬
‫הזולה ביותר‪ .‬כך כבר נקבע כי מומחיות‪ ,‬ניסיון וכושר ביצוע עשויים להכריע את הכף‬
‫גם בעומדם אל מול מחיר זול‪ ,‬ורשימת השיקולים הרלוונטיים מנויה כאמור בתקנה ‪22‬‬
‫לתקנות חובת המכרזים‪ .‬אמות המידה האמורות המתווספות לשיקול המחיר עשויות‬
‫להכריע בהשגת התוצאה הרצויה מבחינת טיב העבודה או השירות המבוקש‪,‬‬
‫מניעת תקלות ועוד רכיבים חיוניים לבעל המכרז‪ .‬כל אלה יש להם ערך רב גם מבחינה‬
‫כלכלית וגם מבחינת אינטרס הציבור‪ .‬כיוון שאמות מידה אלה מורכבות יותר להערכה‬
‫ולבחינה‪ ,‬על ועדת המכרזים לבוחנן במאזניים מקצועיות ואובייקטיביות‪ .‬העיקרון של‬
‫אפשרות העדפת כושר‪ ,‬כישורים‪ ,‬ניסיון וכיוצא באלה שיקולים על פני מחיר זול‬
‫נקבע פעמים רבות בפסיקתו של בית‪-‬משפט זה )לדוגמה בלבד ראו‪ :‬בג"ץ ‪112/81‬‬
‫ד' זילבר ובניו – קבלני בנין ופתוח בע"מ נ' עירית באר‪-‬שבע )להלן – בג"ץ ‪ 112/81‬זילבר‬
‫]‪ ,([1‬בעמ' ‪ ;461-460‬בג"ץ ‪ 346/81‬ס‪.‬ע‪ .‬רינגל בע"מ נ' מועצה מקומית כרמיאל ]‪,[2‬‬
‫‪344‬‬
‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך נט‪ ,‬חלק שישי‪ ,‬תשס"ה‪/‬תשס"ו ‪2005‬‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫עע"מ ‪2310/02‬‬
‫איגוד ערים אזור דן נ' דסאל מרחבים‪ ,‬חברה לעבודות עפר בע"מ‬
‫פ"ד נט)‪337 (6‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫השופטת ד' ביניש‬
‫בעמ' ‪ ;831-830‬בג"ץ ‪ 417/82‬פרינץ נ' עיריית ירושלים ]‪ ,[3‬בעמ' ‪ ;175‬בג"ץ ‪118/83‬‬
‫אינווסט אימפקט בע"מ נ' המנהל הכללי של משרד הבריאות ]‪ ,[4‬בעמ' ‪ ;736‬בג"ץ ‪350/84‬‬
‫אלקו בע"מ נ' איגוד ערים אזור דן )ביוב( )להלן – בג"ץ ‪ 350/84‬אלקו ]‪ ,([5‬בעמ' ‪;663‬‬
‫בג"ץ ‪ 63/85‬אינטרדקו‪ ,‬חברת המסחר לתעשיות בע"מ נ' עיריית קריית‪-‬שמונה ]‪,[6‬‬
‫בעמ' ‪ .(327‬ההסדר הקובע איזון בין המחיר המוצע לאמות המידה הנוספות הרלוונטיות‬
‫להכרעה באשר להצעה המועדפת זכה בפסיקה גם לכינוי עקרון "מקבילית הכוחות"‪.‬‬
‫כדברי השופט ד' לוין‪:‬‬
‫"מהאמור לעיל ברור וגלוי‪ ,‬כי ההלכה אינה מצמצמת את שיקול הדעת של‬
‫מפרסם המכרז ושל ועדת המכרזים‪ ,‬הפועלת מטעמו‪ ,‬לבחינת יסודות‬
‫השוויון שבין המתמודדים באופן כללי והמחיר המוצע בלבד‪ ,‬אלא מעניקה‬
‫להם שיקול‪-‬דעת רחב יותר לבחון ולהביא בחשבון גם היבטים נוספים‪,‬‬
‫ובלבד שיהיו שייכים לעניין‪.‬‬
‫הלכה פסוקה מאת בית‪-‬משפט זה היא‪ ,‬כי יש משקל רב למחיר‪ ,‬המוצע על‪-‬‬
‫ידי המשתתפים במכרז‪ ,‬וראוי ליחס לגורם זה משקל רב וראשון במעלה‪,‬‬
‫בעת שהרשות הציבורית שוקלת‪ ,‬למי להעניק את העבודה‪ .‬אולם‪ ,‬במקביל‪,‬‬
‫תשקול הרשות גם גורמים אחרים‪ ,‬אשר יובאו לפניה לבחינה ולבדיקה‪ ,‬כגון‬
‫איכות הביצוע‪.‬‬
‫אפשר לדמות את מלאכת הבחינה והבדיקה על‪-‬ידי הרשות הציבורית‬
‫בהפעילה את שיקול‪-‬דעתה כאל הפעלת מקבילית כוחות‪ .‬ככל שיגדל‬
‫ההפרש במחיר המוצע בין המתמודדים‪ ,‬כן יגברו כוחה ומשקלה של‬
‫ההצעה הזולה‪ ,‬וככל שיקטן ההפרש בין ההצעות‪ ,‬כן יגבר משקלם של‬
‫ההיבטים האחרים‪ ,‬ולענייננו‪ ,‬רמת הביצוע ומיומנותם של המציעים‬
‫מבחינה זו‪) "...‬בג"ץ ‪ 112/81‬זילבר הנ"ל ]‪ ,[1‬בעמ' ‪.(461-460‬‬
‫העיקרון האמור מצא ביטוי כאמור גם בתקנה ‪)21‬ב( לתקנות חובת המכרזים‪,‬‬
‫הקובעת תנאים לחריגה מן הכלל של זכיית ההצעה בת המחיר הנמוך‪ ,‬לפיכך ניתן לסכם‬
‫ולומר כי מחיר ההצעה הינו בגדר שיקול ראשון במעלה‪ ,‬אך יש מקרים שבהם תיווצר‬
‫מסה קריטית של אמות המידה הנוספות‪ ,‬אשר יכריעו את הכף לטובת הצעה אשר לא‬
‫הייתה הזולה ביותר‪ .‬ככל שמושא המכרז הינו פרויקט מורכב יותר‪ ,‬יינתן משקל גדול‬
‫יותר לאמות המידה הנוספות‪ ,‬ובראשן מומחיותו וניסיונו של המציע‪:‬‬
‫"כשמדובר בפרויקט כה גדול‪ ,‬מסובך ומתוחכם כזה שנדון כאן‪ ,‬נכון כלל‬
‫זה‪ ,‬גם כשפער המחיר בין ההצעה הזולה‪ ,‬הנדחית‪ ,‬להצעה היקרה‪,‬‬
‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך נט‪ ,‬חלק שישי‪ ,‬תשס"ה‪/‬תשס"ו ‪2005‬‬
‫‪345‬‬
‫עע"מ ‪2310/02‬‬
‫איגוד ערים אזור דן נ' דסאל מרחבים‪ ,‬חברה לעבודות עפר בע"מ‬
‫פ"ד נט)‪337 (6‬‬
‫השופטת ד' ביניש‬
‫המתקבלת‪ ,‬הוא רב‪ ,‬ואפילו כשיעור שלו טוענות העותרות"‬
‫אלקו הנ"ל ]‪ ,[5‬בעמ' ‪.(663‬‬
‫)בג"ץ ‪350/84‬‬
‫ככלל‪ ,‬שאלת האיזון בין אמות המידה ובחינת "מקבילית הכוחות" במכרז היא‬
‫שאלה העומדת להכרעת מזמין המכרז‪ ,‬והיא בתחום מומחיותה של ועדת המכרזים‪.‬‬
‫בית‪-‬המשפט לא יבוא במקומה של ועדת המכרזים בהפעלת שיקול‪-‬הדעת‪ ,‬והוא יתערב‬
‫בהחלטתה של ועדת המכרזים רק במקרים שבהם יתברר כי נתקיימה אחת מעילות‬
‫הביקורת השיפוטית הפוסלת את ההחלטה‪ ,‬או כאשר יתברר לו כי הוועדה חרגה‬
‫ממיתחם הסבירות בבחירת ההצעה הזוכה בכך שלא נתנה משקל ראוי לתנאי המחיר‬
‫באשר ליתר התנאים הנדרשים ממציע המכרז‪ .‬יצוין כי מעיני מזמיני המכרז בעניין‬
‫שלפנינו לא נעלמו העקרונות הקבועים בתקנות‪ ,‬והכלל בדבר היעדר חובה לקבל את‬
‫ההצעה הזולה ביותר במכרז מצא ביטוי גם בתנאי המכרז‪ .‬בהתאם לכך נקבע‬
‫בסעיף ‪ 12.1‬לתנאי המכרז‪ ,‬כי‪:‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫"אין המזמין מתחייב לקבל את ההצעה הכספית הנמוכה ביותר או כל‬
‫הצעה שהיא"‪.‬‬
‫מובן שתנאי שלילי זה אינו ממצה‪ ,‬ובפנינו כמו בפני בית‪-‬משפט קמא עומדת‬
‫השאלה אם היו לוועדת המכרזים טעמים כבדי משקל המצדיקים דחיית ההצעה הזולה‪.‬‬
‫ד‬
‫סבירות החלטתה של ועדת המכרזים‬
‫‪ .8‬אין חולק על הקביעה כי הצעתה של דסאל היא הזולה מבין ההצעות שהוגשו‬
‫במכרז‪ ,‬וכי נוכח הפער הכספי בין הצעתה לזו של י‪.‬ר‪.‬א‪.‬ב‪ ,‬העומד על סכום מצטבר של‬
‫‪ 5.8‬מיליון ש"ח לאורך שלוש שנות המכרז‪ ,‬נדרשים שיקולים כבדי משקל לשם דחיית‬
‫הצעה זו‪ .‬דסאל סברה‪ ,‬וכך טענו באי‪-‬כוחה בפנינו‪ ,‬כי די בכך שהצעתה הייתה זולה‬
‫באופן משמעותי מההצעות האחרות‪ ,‬וכי לא נמצא פגם בכישוריה לעמוד בתנאי הסף‬
‫להשתתפות במכרז כדי לחייב את זכייתה במכרז‪ .‬טענה זו אין בידינו לקבל‪ .‬עמידה‬
‫בתנאי הסף במכרז היא תנאי הכרחי‪ ,‬אך לא מספיק‪ ,‬לשם זכייה במכרז‪ .‬עמידה בתנאי‬
‫הסף מהווה כרטיס כניסה אל תוך זירת המכרז‪ ,‬אך אין היא מבטיחה זכייה במכרז גופו‪.‬‬
‫במכרז שלפנינו צוינו אמות המידה אשר ועדת המכרזים רשאית להתחשב בהן‬
‫בהחלטתה בסעיף ‪ 12.2‬לתנאי המכרז‪ ,‬וזו לשונו של הסעיף‪:‬‬
‫"המזמין יהיה רשאי להפעיל קשת רחבה של שיקולים לבחירת המציע‬
‫הזוכה‪ ,‬לרבות בין היתר‪ ,‬כשרו‪ ,‬ניסיונו ויכולתו המקצועית של המציע‪,‬‬
‫‪346‬‬
‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך נט‪ ,‬חלק שישי‪ ,‬תשס"ה‪/‬תשס"ו ‪2005‬‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫עע"מ ‪2310/02‬‬
‫איגוד ערים אזור דן נ' דסאל מרחבים‪ ,‬חברה לעבודות עפר בע"מ‬
‫פ"ד נט)‪337 (6‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫השופטת ד' ביניש‬
‫יכולתו הארגונית והכלכלית‪ ,‬הציוד המצוי ברשותו‪ ,‬וכן כל שיקול או נימוק‬
‫אחר כפי שימצא המזמין לנכון"‪.‬‬
‫הכלל הוא אפוא כי בידי המזמין לקבוע את אמות המידה לבחירת הזוכה במכרז על‪-‬‬
‫פי צרכיו ודרישותיו‪ ,‬ועליו לציינם בתנאי המכרז שהוא מפרסם‪ ,‬והכול בכפוף לכללי‬
‫המכרזים כפי שגובשו בחוק ובתקנות‪ .‬שיקול המחיר הוא בדרך‪-‬כלל השיקול הראשון‬
‫שעליו לשקול‪ ,‬אך רשאי ואף חייב הוא לאזן בין אמות המידה השונות שקבע לעצמו‬
‫במכרז שפרסם‪.‬‬
‫‪ .9‬מעיון בחומר הרב שהגישו הצדדים עולה כי המומחים מטעם ועדת המכרזים‪,‬‬
‫אשר בחנו את ההצעות שהוגשו על היבטיהן השונים והשוו ביניהן‪ ,‬מצאו כי אף‬
‫שהצעת דסאל זולה מהצעתה של י‪.‬ר‪.‬א‪.‬ב‪ ,‬הרי שלהצעה של האחרונה יתרונות ניכרים‬
‫בפראמטרים הנוספים‪ .‬הדגש הושם על ניסיון ספציפי בתחום פינוי אשפה ביתית‬
‫ובניהול תחנת מעבר לפינוי אשפה‪ ,‬כמו גם על כושר לביצוע פעולות טכניות מורכבות‬
‫הנדרשות על‪-‬פי המכרז‪ ,‬וכן על חוסן פיננסי‪ .‬מומחי הוועדה התחשבו בניסיונה הרב של‬
‫י‪.‬ר‪.‬א‪.‬ב בהובלה ובפינוי של פסולת ביתית בהיקף גדול לאתרי הטמנה ובהפעלת כמה‬
‫תחנות מעבר ברחבי הארץ‪ ,‬כולל תחנת המעבר בחיריה‪ .‬לעומת זאת ניסיונה של דסאל‬
‫בתחום פינוי אשפה התבטא בפינוי פסולת בניין ועפר ולא בהובלה או בפינוי של פסולת‬
‫ביתית‪ ,‬אשר משקלה הסגולי נמוך יותר‪ ,‬ובשל כך נדרשת לטענת המערערים מיומנות‬
‫גבוהה יותר לשם דחיסתה ואיסופה‪ .‬דסאל אף נעדרת ניסיון בהפעלת תחנות מעבר‪.‬‬
‫באשר לציוד קבעה הוועדה כי בידי י‪.‬ר‪.‬א‪.‬ב קיים ציוד המתאים לביצוע הפרויקט‪ .‬מנגד‪,‬‬
‫ציוד ההובלה שבידי דסאל הינו משאיות מסוג פול טריילרים‪ ,‬ולא משאיות סמי טריילר‬
‫מן הסוג הכולל רצפה נעה‪ .‬על‪-‬פי חוות‪-‬הדעת של מהנדס האיגוד שהוגשה לוועדת‬
‫המכרזים‪ ,‬ביצוע העבודות באמצעות פול טריילרים בלבד עלול לעכב באופן משמעותי‬
‫את קצב העמסת הפסולת בתחנת המעבר ופריקתה באתר ההטמנה‪ ,‬ואילו הציוד שבידי‬
‫י‪.‬ר‪.‬א‪.‬ב‪ ,‬סמיטריילרים בעלי רצפה נעה‪ ,‬מותאם מבחינה מקצועית לטעינה ולפריקה של‬
‫האשפה‪ ,‬והוא יכול לייעל הליכים אלה ולקצר את משך הזמן שלהם‪ .‬אמנם‪ ,‬קיומו של‬
‫הציוד הספציפי בעת הגשת ההצעה לא היה בגדר תנאי סף במכרז‪ ,‬אולם כאמור בסעיף‬
‫‪ 12.2‬למכרז‪ ,‬הוא צוין בגדר אמות המידה שוועדת המכרזים רשאית לשקול‪ .‬באשר‬
‫ליכולת הפיננסית של המציעות‪ ,‬הרי שמניתוח הדוחות הכספיים של שתי החברות‪ ,‬כפי‬
‫שנעשה בחוות‪-‬הדעת של גזבר האיגוד‪ ,‬עולה כי בעוד שלחברת י‪.‬ר‪.‬א‪.‬ב הון עצמי בסך‬
‫‪ 27,198,000‬ש"ח‪ ,‬הרי שההון העצמי של חברת דסאל לשנת ‪ 2000‬עמד על‬
‫‪ 1,682,000‬ש"ח‪ ,‬ובשנים ‪ 1998-1997‬היה לחברה הון עצמי שלילי‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬מחוות‪-‬‬
‫הדעת של גזבר האיגוד עולה כי דסאל ממשיכה את פעילותה של חברה אחרת‪ ,‬שהייתה‬
‫בקשיים פיננסיים‪ ,‬ואחד ממנהליה ניהל בעבר כמה חברות שהגיעו להליכי פירוק‪ ,‬ואף‬
‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך נט‪ ,‬חלק שישי‪ ,‬תשס"ה‪/‬תשס"ו ‪2005‬‬
‫‪347‬‬
‫עע"מ ‪2310/02‬‬
‫פ"ד נט)‪337 (6‬‬
‫איגוד ערים אזור דן נ' דסאל מרחבים‪ ,‬חברה לעבודות עפר בע"מ‬
‫השופטת ד' ביניש‬
‫הוכרז כלקוח מוגבל בבנק‪ .‬נתונים אלו הינם בעלי חשיבות רבה לעניין חוסנה הפיננסי‬
‫של החברה‪ ,‬וועדת המכרזים לא זו בלבד שהייתה רשאית לשקול נתונים אלו על‪-‬פי‬
‫המכרז‪ ,‬אלא שחובתה כלפי הציבור שאותו היא מייצגת הייתה לשוקלם‪.‬‬
‫התמונה שעלתה לפנינו היא שוועדת המכרזים דנה בכובד ראש בהצעות והגיעה‬
‫למסקנתה לאחר חמש ישיבות‪ ,‬שבהן הוצגו בפניה חוות‪-‬דעת הנדסיות‪ ,‬משפטיות‬
‫וכלכליות‪ .‬לאחר שהוחלט על זכייתה של הצעת י‪.‬ר‪.‬א‪.‬ב‪ ,‬ניתנה זכות שימוע לחברת‬
‫דסאל‪ ,‬ולאחר השימוע וקבלת חוות‪-‬דעת משפטית נוספת שבה הוועדה ודנה בהצעות‪.‬‬
‫לאחר החלטת הביניים של בית‪-‬המשפט המחוזי מיום ‪ ,6.2.2002‬שבה הופנתה תשומת‬
‫לב הוועדה במיוחד להיבט של הפער הכספי‪ ,‬דנה הוועדה בהצעות פעם נוספת‪ ,‬לאחר‬
‫שהונחו בפניה חוות‪-‬דעת נוספות של גזבר האיגוד ומהנדס האיגוד‪ .‬מן הדברים עולה‬
‫אפוא כי לחברת דסאל ניתנה הזדמנות מלאה לשכנע את ועדת המכרזים בדבר יכולותיה‬
‫המקצועיות והפיננסיות‪ ,‬כנדרש לפי תקנה ‪)21‬ב( לתקנות חובת המכרזים‪ ,‬ונראה כי‬
‫מידע זה נבדק ונבחן על‪-‬ידי הוועדה‪ .‬לאחר התהליך הממושך שתואר לעיל נתקבלה‬
‫ההחלטה שלפיה‪ ,‬חרף הבדלי המחירים ראוי לתת משקל לחוסן הפיננסי‪ ,‬לניסיון‬
‫בתחום פינוי האשפה הביתית ולכשירותו של מבצע העבודה‪ ,‬אשר מחזיק גם בציוד‬
‫מתאים לביצוע העבודות מושא המכרז‪.‬‬
‫‪ .10‬כאמור‪ ,‬חברת י‪.‬ר‪.‬א‪.‬ב‪ ,‬אשר זכתה במכרז‪ ,‬היא שעסקה בפינוי האשפה‬
‫ובניהול תחנת המעבר באתר חיריה על‪-‬פי זכייתה במכרז הקודם‪ .‬הצעתו של מציע‬
‫במכרז אשר היה עובר למכרז מבצע העבודה מושא המכרז שני פנים לה‪ :‬הפן האחד –‬
‫מציע בעל ניסיון קודם באותה עבודה גופה‪ ,‬אשר נציגי הגוף הציבורי הביעו שביעות‬
‫רצון ממנו‪ ,‬הוא בעל יתרון‪ ,‬שכן ניסיונו הקודם מעניק משקל רב יותר להצעתו‪ .‬עמד על‬
‫כך הנשיא לנדוי בפסק‪-‬דינו בבג"ץ ‪ 53/82‬ש‪.‬א‪.‬ז‪ – .‬חברה לשרותים בע"מ נ' המועצה‬
‫המקומית מצפה‪-‬רמון ]‪ ,[7‬בעמ' ‪:499‬‬
‫"‪...‬עיקר ההצדקה להעדפת המשיב אני רואה‪ ,‬כאמור‪ ,‬בניסיון הקודם שהיה‬
‫לו באותה עבודה באותו מקום‪ ,‬ניסיון שהניח את דעתה של המועצה‬
‫המקומית‪ .‬בנסיבות אלה אין לדרוש מן המועצה המקומית‪ ,‬שהיא תעדיף‬
‫את ה'שמא' שבסיכוי‪ ,‬שגם העותרת היתה לומדת את שיטת העבודה‬
‫במהירות‪ ,‬על 'הוודאי' שבנסיון המוכח של המשיב‪ ,‬בנושא שבו כרוכה‬
‫רווחתם של תושבי המקום‪."...‬‬
‫הפן האחר – לא נעלמה מעינינו הטענה כי העובדה שהמציע עסק בביצוע הפרויקט‬
‫מושא המכרז בעבר מעלה חשש שמא היכרותו עם אנשי הרשות המינהלית והקשרים‬
‫‪348‬‬
‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך נט‪ ,‬חלק שישי‪ ,‬תשס"ה‪/‬תשס"ו ‪2005‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫עע"מ ‪2310/02‬‬
‫איגוד ערים אזור דן נ' דסאל מרחבים‪ ,‬חברה לעבודות עפר בע"מ‬
‫פ"ד נט)‪337 (6‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫השופטת ד' ביניש‬
‫שיצר בעבודתו‪ ,‬לצד הרתיעה הטבעית של אנשי הרשות מהחלפת גורם שעמו התרגלו‬
‫לעבוד‪ ,‬יהיה בהם כדי לפגוע בשיקול‪-‬דעת חסר פניות בהחלטה על בחירת הזוכה‬
‫במכרז‪ .‬חשש זה טבוע לעתים במערכת היחסים שמתפתחת בין מזמין המכרז למציע‬
‫המוכר לו מעבודתו‪ ,‬אולם חשש בעלמא אינו יכול להכריע את הכף אל מול ניסיון קודם‬
‫מוצלח‪ .‬אשר‪-‬על‪-‬כן במקרים אלו נדרשת הרשות המזמינה את השירות להיזהר זהירות‬
‫רבה ולבחון את נתוני ההצעות באופן ענייני המתבסס על חוות‪-‬דעת מקצועיות‪,‬‬
‫המקיפות את כל ההיבטים הכרוכים במכרז‪ .‬חוות‪-‬הדעת המנומקות‪ ,‬כמו גם נימוקי‬
‫ועדת המכרזים המתועדים בפרוטוקול דיוניה והחלטתה המפורטת‪ ,‬נתונים כמובן‬
‫לביקורת שיפוטית‪.‬‬
‫בעניין שלפנינו‪ ,‬לאחר שבחנו את הליך בחירת הזוכה על‪-‬ידי הוועדה ואת נימוקיה‪,‬‬
‫הגענו למסקנה כי החלטת הוועדה‪ ,‬המבוססת על שיקולים מקצועיים‪ ,‬נומקה בטעמים‬
‫ענייניים‪ ,‬והיא מצויה במיתחם הסבירות המסור לשיקול‪-‬דעתה‪.‬‬
‫על‪-‬כן סברנו כי לא קמה עילה להתערבותו של בית‪-‬משפט קמא בשיקול‪-‬דעתה של‬
‫ועדת המכרזים‪.‬‬
‫ד‬
‫לפיכך קיבלנו את הערעורים בפסק‪-‬דיננו מיום ‪ ,24.6.2002‬ביטלנו את פסק‪-‬דינו של‬
‫בית‪-‬המשפט המחוזי והשבנו את החלטתה של ועדת המכרזים על כנה‪.‬‬
‫דסאל תישא בהוצאות הערעורים בסך של ‪ 20,000‬ש"ח לכל אחת מן המערערות‪.‬‬
‫ה‬
‫הנשיא א' ברק‬
‫אני מסכים‪.‬‬
‫ו‬
‫השופטת א' פרוקצ'יה‬
‫אני מסכימה‪.‬‬
‫לפיכך הוחלט כאמור בפסק‪-‬דינה של השופטת ביניש‪.‬‬
‫ז‬
‫ניתן היום‪ ,‬ג' בחשוון תשס"ג )‪.(9.10.2002‬‬
‫‪5129371‬‬
‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך נט‪ ,‬חלק שישי‪ ,‬תשס"ה‪/‬תשס"ו ‪2005‬‬
‫‪349‬‬