דין וחשבון מועצה הו מגדל העמק ועדת חקירה לגבולות עיריית עמק

‫משרד הפנים‬
‫ועדת חקירה לגבולות עיריית מגדל העמק והמועצה המקומית עמק יזרעאל‬
‫דין וחשבון‬
‫ועדת חקירה לגבולות עיריית מגדל העמק והמועצה‬
‫האזורית עמק יזרעאל‬
‫מוגש למנכ"ל משרד הפנים‬
‫מר עמרם קלעג'י‬
‫ירושלים‬
‫כסלו תשע"א‬
‫דצמבר ‪3122‬‬
‫‪1‬‬
‫משרד הפנים‬
‫ועדת חקירה לגבולות עיריית מגדל העמק והמועצה המקומית עמק יזרעאל‬
‫‪ .2‬כתב מינוי ופירוט הרכב הוועדה‬
‫בתאריך ‪ 6‬במרץ ‪ 2011‬מינה מנכ"ל משרד הפנים בפועל‪ ,‬ד"ר שוקי אמרני‪ ,‬ועדה על‬
‫מנת לערוך חקירה בדבר שינוי תחום עיריית מגדל העמק בגבולה עם המועצה‬
‫האזורית עמק יזרעאל‪ .‬להלן הרכב הוועדה‪:‬‬
‫פרופ' ערן רזין – יו"ר‬
‫גב' מיכל בר גיורא – חברה‬
‫גב' אסתי מנקיטה – חברה‬
‫למרכזת הוועדה מונתה גב' דניה ואקנין‪ ,‬שהוחלפה בגב' דסי רוטשטיין‪ ,‬שהוחלפה‬
‫בגב' שרון קרמר‪.‬‬
‫בעקבות עתירת המועצה המקומית יפיע לבג"ץ בעניינה של הועדה‪ ,‬ביולי ‪ ,2011‬תיקן‬
‫מנכ"ל משרד הפנים‪ ,‬מר עמרם קלעג'י‪ ,‬את כתב המינוי‪ ,‬ביום ה‪ ,3.10.2011-‬כך‬
‫שהועדה לא תכלול בהמלצתה התייחסות לשטח המצוי בצידה המזרחי והצפון‪-‬‬
‫מזרחי של מגדל העמק‪ ,‬המסומן במספר ‪ 2‬ובצבע ירוק ומכונה "שטח מוסכם‬
‫להעברה ממגדל העמק לעמק יזרעאל" במפת הבקשה המצויה בפני ועדת החקירה‪.‬‬
‫נוסחי כתבי המינוי המקורי והמתוקן מצורפים כנספח א'‪.‬‬
‫‪ .3‬הרקע להקמת הוועדה‬
‫להלן פרטים על הרשויות המקומיות המעורבות (פרסומי ל‪.‬מ‪.‬ס‪:).‬‬
‫אוכלוסיה (‪)2010‬‬
‫מס' יישובים‬
‫שטח שיפוט (דונם)‬
‫מדד סוציואקונומי (מתוך ‪)10‬‬
‫עיריית מגדל העמק‬
‫‪24,100‬‬
‫‪--‬‬‫‪7,637‬‬
‫‪5‬‬
‫המועצה האזורית עמק יזרעאל‬
‫‪32,100‬‬
‫‪38‬‬
‫‪350,000‬‬
‫‪8‬‬
‫סוגיית השיוך המוניציפלי של השטחים שנכללו בבקשה הנוכחית איננה חדשה‪,‬‬
‫והיא נדונה בועדות קודמות‪ :‬ועדת ברזילי (בודק יחיד)‪ ,‬שהגישה את המלצותיה ב‪-‬‬
‫‪ ,1995‬וועדת עדי ניב שהגישה את המלצותיה ב‪ .2005-‬ועדות אלו ניסו לפתור את‬
‫המצב הקרקעי‪-‬התכנוני הסבוך אליו נקלעו הרשויות המקומיות עקב נסיבות‬
‫היסטוריות‪ ,‬בראש ובראשונה סוגיית האדמות הרשומות מאז ‪ 1947‬כאדמות הנציב‬
‫העליון לטובת הכפר יפיע והנמצאות בשטחי השיפוט של המועצה המקומית יפיע‪,‬‬
‫המועצה האזורית עמק יזרעאל ועיריית מגדל העמק‪ .1‬סוגיית רישומן של אדמות‬
‫אלו הגיעה לבית המשפט העליון בשנת ‪ ,1976‬אך זה לא חילץ אותה מהמבוי הסתום‬
‫ורק חזר על עצת בית המשפט המחוזי לנהל מו"מ בנושא‪ .‬החלטה שקיבלה מועצת‬
‫מקרקעי ישראל בעניין האדמות בשנת ‪ 1984‬לא בוצעה בגלל אי הסכמת המועצה‬
‫המקומית יפיע‪ .‬גם המלצתו של יגאל ברזילי בשנת ‪ 1995‬להעביר שטחים לתחום‬
‫שיפוט המועצה המקומית יפיע בתנאי שתוסר הערת האזהרה בשטחים האחרים לא‬
‫יושמה‪ ,‬מכיוון שהמועצה המקומית יפיע לא הסכימה לכך בסופו של דבר‪.‬‬
‫‪ 1‬הסוגיה מתוארת במאמרו של עדי ניב‪" ,‬קרקעות בארץ ישראל שנרשמו על שם הנציב העליון הבריטי"‪ ,‬קרקע‪,‬‬
‫חוברת מס' ‪ ,60‬עמ' ‪.2005 ,95-77‬‬
‫‪2‬‬
‫משרד הפנים‬
‫ועדת חקירה לגבולות עיריית מגדל העמק והמועצה המקומית עמק יזרעאל‬
‫בשנת ‪ 2003‬מינה מנכ"ל משרד הפנים ועדת גבולות חדשה על מנת להמליץ בדבר‬
‫שינויים בגבולות המוניציפליים של עיריית מגדל העמק עם המועצה האזורית עמק‬
‫יזרעאל‪ .‬הפעם עמדה במוקד בקשת מגדל העמק להרחיב את שטחה בכיוון צפון‪-‬‬
‫מערב לצורך הקמת שכונה של ‪ 4500‬יח"ד‪ ,‬על אדמות הנמצאות בחזקת קיבוץ כפר‬
‫החורש בחוזה חכירה לדורות‪ .‬אחרי הקמת הועדה עלתה דרישה לצרף לכתב המינוי‬
‫גם את בדיקת גבולותיה של המועצה המקומית יפיע עם שתי הרשויות המקומיות‬
‫האחרות ובסופו של דבר אכן הורחב כתב המינוי‪ .‬אינטרסים של קיבוץ כפר החורש‬
‫קשרו בין בקשתה של מגדל העמק מעמק יזרעאל לבין סוגיית גבולות יפיע ואדמות‬
‫הנציב העליון‪ .‬הקיבוץ התבקש מחד גיסא לוותר על קרקעות מהמשבצת החקלאית‬
‫שלו לטובת מגדל העמק‪ ,‬ומאידך גיסא ביקש להסיר את הערת האזהרה לטובת יפיע‬
‫על אדמות הגובלות בקיבוץ ועל אדמות הנמצאות בתוכו‪.‬‬
‫ועדת ניב המליצה ב‪ 2005-‬להעביר מהמועצה האזורית עמק יזרעאל לעיריית מגדל‬
‫העמק את השטח המבוקש לצורך הקמת שכונת מגורים (כ‪ 1710-‬דונם) ממשבצת‬
‫כפר החורש‪ ,‬בהתניה שלא יועלו שיעורי הארנונה הנגבים בו משימושים חקלאיים‪,‬‬
‫כל עוד הם קיימים‪ .‬לגבי שטח צמוד של כ‪ 55-‬דונם ממשבצת כפר החורש בו הייתה‬
‫כוונה לתכנן תחנת דלק ושטח מסחרי נחלקו חברי הועדה בין המצדדים בהשארתו‬
‫בעמק יזרעאל לתומכים בהעברתו למגדל העמק‪ .‬בכל מקרה הומלץ על חלוקת‬
‫ההכנסות מארנונה ומהיטלים שמקורם במתחם זה‪ .‬סוכמו גם שורה של שינויי‬
‫גבולות ממזרח למגדל העמק‪ :‬קביעת הגבול בין מגדל העמק לעמק יזרעאל לאורך‬
‫תוואי כביש מס' ‪( 75‬עוקף מגדל העמק)‪ ,‬העברת שטחים מעמק יזרעאל וממגדל‬
‫העמק ליפיע (כ‪ 750-‬דונם)‪ ,‬ומיפיע לעמק יזרעאל לטובת קיבוץ כפר החורש (כ‪55-‬‬
‫דונם)‪ .‬יישום ההמלצות הנוגעות ליפיע הותנה בהסכמת המועצה המקומית יפיע‬
‫למחיקת הערת האזהרה לטובת כפר יפיע על האדמות שלא יועברו לתחום שיפוטה‪.‬‬
‫שר הפנים החליט לאמץ את המלצות הוועדה כמקשה אחת‪ ,‬אלא שגם הפעם עלה‬
‫הדבר על שרטון וכעבור חמש שנים ממועד הגשת ההמלצות טרם הושגו הסכמות‬
‫שיאפשרו את יישומן‪ .‬הסוגיה הסבוכה יותר נגעה להסרת הערת האזהרה לטובת‬
‫כפר יפיע‪ ,‬כאשר קיבוץ כפר החורש לא הסכים לוותר על אדמותיו לצורך הקמת‬
‫שכונה במגדל העמק בלי שתוסר הערת האזהרה על קרקעות הנמצאות בתוך‬
‫התחום הבנוי של הקיבוץ ובסמוך לו‪.‬‬
‫כאשר נראה היה שהסוגיה הגיעה למבוי סתום‪ ,‬ותכנון השכונה החדשה בשטח‬
‫שמבקשת מגדל העמק מתעכב שנים ארוכות בגלל סוגיות שאין להן קשר לשכונה‪,‬‬
‫קודמה יוזמה להפריד את שתי הסוגיות ולטפל בשטח המערבי ללא קשר לסוגיית‬
‫אדמות הנציב העליון‪ .‬ראש עיריית מגדל העמק וראש המועצה האזורית עמק‬
‫יזרעאל הגיעו להסכמה העוסקת בהעברת שטחי כפר החורש שמצפון‪-‬מערב למגדל‬
‫העמק למגדל העמק‪ ,‬לצורך תכנון השכנה החדשה‪ .‬בתמורה יועברו ממגדל העמק‬
‫לעמק יזרעאל שטחים המיועדים בסופו של דבר ליפיע‪ ,‬אשר יהוו מעין "פיקדון"‪ ,‬על‬
‫מנת לאפשר לעמק יזרעאל להמשיך במו"מ עם המועצה המקומית יפיע להורדת‬
‫הערת האזהרה ולפתור את בעייתו של קיבוץ כפר החורש‪.‬‬
‫בהתאם להסכמה זו מונתה ועדת הגבולות הנוכחית ב‪ .6.3.2011-‬לוועדה הוגש מכתב‬
‫המפרט את ההסכמות‪ ,‬מתאריך ‪ ,5.4.2011‬שגרסה מעודכנת שלו נושאת את‬
‫התאריך ‪( 21.7.2011‬נספח ב')‪ .‬כפי שארע בועדת ניב ב‪ ,2003-‬גם הפעם ביקשה יפיע‬
‫לצרפה למנדט הועדה‪ ,‬על מנת שזו תטפל במכלול הסוגיות שנדונו בועדת ניב ולאור‬
‫‪3‬‬
‫משרד הפנים‬
‫ועדת חקירה לגבולות עיריית מגדל העמק והמועצה המקומית עמק יזרעאל‬
‫העובדה שיפיע היא בעלת עניין וזיקה וזכויות קנייניות ותכנוניות באדמות שביקשה‬
‫מגדל העמק להעביר לעמק יזרעאל כפיקדון‪ .‬לחליפין דרשה יפיע לגרוע את השטח‬
‫שבמזרח מגדל העמק ממנדט הועדה‪.‬‬
‫משלא קיבלה מענה עתרה המועצה המקומית יפיע לבג"ץ ביולי ‪ ,2011‬בבקשה לעכב‬
‫את דיוני ועדת הגבולות‪ .‬במקביל נחתם ב‪ 21.9.2011-‬מסמך הבנות בין ראשי‬
‫הרשויות המקומיות עמק יזרעאל‪ ,‬יפיע ומגדל העמק וקיבוץ כפר החורש‪ ,‬ובו שינויי‬
‫גבולות מוסכמים בין שלושת הרשויות המקומיות בשטחים שממזרח למגדל העמק‪.‬‬
‫הצדדים פנו במשותף למנכ"ל משרד הפנים בבקשה להקים ועדת גבולות נוספת‬
‫לנושא זה‪ ,‬בכפוף לגריעת השטח שנועד להעברה "כפיקדון" ממגדל העמק לעמק‬
‫יזרעאל ממנדט הועדה הנוכחית‪.‬‬
‫בעקבות זאת מינה מנכ"ל משרד הפנים ב‪ 3.10.2011-‬ועדה נוספת בהרכב זהה‬
‫לבחינת שינויי הגבולות המוצעים ממזרח למגדל העמק‪ ,‬וכתב המינוי של הועדה‬
‫הנוכחית תוקן (נספח א')‪.‬‬
‫‪ .4‬מהלך עבודת הוועדה‬
‫הוועדה קיימה ארבע ישיבות‪ ,‬במהלכן שמעה את נציגי הרשויות המקומיות‬
‫וגורמים אחרים שהייתה להם נגיעה בדבר‪ .‬כמו כן ערכה הוועדה סיור בשטח הנדון‬
‫ב‪.3.7.11-‬‬
‫פרסום אודות הוועדה הופיע בעיתון הארץ ב‪ 30.5.2011-‬ובמקומון ידיעות קריית‬
‫שמונה ב‪ .3.6.2011-‬פרסום אודות כתב המינוי המתוקן הופיע בעיתון הארץ ב‪-‬‬
‫‪ 14.11.2011‬ובידיעות הגליל ב‪(.18.11.2011-‬נספח ד')‪.‬‬
‫להלן רשימת האנשים שהופיעו בפני הוועדה בישיבותיה‪:‬‬
‫מספר ישיבה ותאריך‬
‫ישיבה מספר ‪2‬‬
‫‪5.5.2011‬‬
‫ישיבה מספר ‪3‬‬
‫‪ +‬סיור‬
‫‪3.7.2011‬‬
‫ישיבה מספר ‪4‬‬
‫‪21.7.2011‬‬
‫משתתפים‬
‫מר אייל בצר‪ ,‬ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל‬
‫מר עידו דורי‪ ,‬סגן ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל‬
‫מר אלי ברדה‪ ,‬ראש עיריית מגדל העמק‬
‫מר רונן פלג‪ ,‬מהנדס עיריית מגדל העמק‬
‫מר עמרן כנאנה‪ ,‬ראש מועצת יפיע‬
‫מר אייל בצר‪ ,‬ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל‬
‫מר עידו דורי‪ ,‬סגן ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל‬
‫מר אלי ברדה‪ ,‬ראש עיריית מגדל העמק‬
‫מר רונן פלג‪ ,‬מהנדס עיריית מגדל העמק‬
‫מר עמרן כנאנה‪ ,‬ראש מועצת יפיע‬
‫מר עמוס צוק‪,‬מנכ"ל קיבוץ כפר החורש‬
‫מר אלי חלוצי‪ ,‬קיבוץ כפר החורש‬
‫מר תמיר ברקין‪ ,‬נציג מינהל מקרקעי ישראל‬
‫גב' מיכל אושרוב‪ ,‬נציגת משרד השיכון‬
‫מר אלי ברדה‪ ,‬ראש עיריית מגדל העמק‬
‫מר רונן פלג‪ ,‬מהנדס עיריית מגדל העמק‬
‫מר עידו דורי‪ ,‬סגן ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל‬
‫מר עמרן כנאנה‪ ,‬ראש מועצת יפיע‬
‫מר עמוס צוק‪,‬מנכ"ל קיבוץ כפר החורש‬
‫מר קיטו הנדלר‪ ,‬מזכיר קיבוץ יפעת‬
‫מר אמיר כהן‪ ,‬חבר הנהלה‪ ,‬קיבוץ יפעת‬
‫מר סיימון מדליה‪ ,‬מרכז ועדת תכנון קיבוץ יפעת‬
‫מר עמרי גורדון‪ ,‬מנהל רפת העמק קיבוץ יפעת‬
‫גב' מיכל אושרוב‪ ,‬משרד השיכון‬
‫‪4‬‬
‫משרד הפנים‬
‫ועדת חקירה לגבולות עיריית מגדל העמק והמועצה המקומית עמק יזרעאל‬
‫ישיבה מספר ‪5‬‬
‫‪23.11.2011‬‬
‫גב' גלינה פרידמן‪ ,‬קק"ל‬
‫מר אייל בצר‪-‬ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל‬
‫מר עידו דורי‪-‬סגן ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל‬
‫מר אלי ברדה‪-‬ראש עיריית מגדל העמק‬
‫מר רונן פלג‪-‬מהנדס עיריית מגדל העמק‬
‫מר עימראן כנאנה‪-‬ראש מועצה מקומית יפיע‬
‫מר גיורא סלע‪-‬מנהל עסקי‪,‬קיבוץ יפעת‬
‫מר אלי חלוצי‪-‬יו"ר קיבוץ כפר החורש‬
‫‪ .5‬תמצית עמדות הצדדים‬
‫‪ 5.2‬עיריית מגדל העמק‬
‫עיריית מגדל העמק מבקשת לצרף לשטחה המוניציפאלי כ‪ 1692-‬דונם מהמועצה‬
‫האזורית עמק יזרעאל (ראו מפת ההסכמות)‪ .‬שטחים אלה חיוניים לעיר לצורך‬
‫בניית כ‪ 4000-‬יחידות דיור‪ ,‬לפי תוכניות משרד השיכון‪.‬‬
‫הטיפול בצירוף שטחים אלה לתחום שיפוט מגדל העמק נמשך שנים רבות‪ ,‬נדון‬
‫בעבר בשתי ועדות גבולות ונתקל בקשיים רבים‪ .‬קשיים אלו נבעו מכך שהועדות‬
‫ניסחו המלצות הנוגעות לשלוש רשויות מקומיות – מגדל העמק‪ ,‬עמק יזרעאל ויפיע‬
‫– וקראו ליישומן כמקשה אחת‪ .‬מצב זה סיכל את העברת השטח למגדל העמק‪,‬‬
‫כיוון שסוגיית אדמות הנציב העליון עם הערת האזהרה לזכות יפיע לא נפתרה‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬משרד השיכון לא יכול היה לקדם בנייה חדשה על השטח שמבקשת‬
‫מגדל העמק ותושבים מהעיר נאלצו לעזוב אותה לעפולה ולישובי הסביבה‪ .‬העיר‬
‫החמיצה הזדמנות למשוך אליה אוכלוסייה בתקופה של ביקושים גבוהים לדיור‬
‫בשנים האחרונות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫משרד הפנים‬
‫ועדת חקירה לגבולות עיריית מגדל העמק והמועצה המקומית עמק יזרעאל‬
‫למגדל העמק אין רזרבות קרקעיות משמעותיות להמשך פיתוח‪ .‬העתודה היחידה‬
‫היא על האדמות שהועברו מקיבוץ שריד – גובל בשכונה החרדית של מגדל העמק –‬
‫ויפותח בעתיד לאוכלוסייה המתאימה‪ .‬בשלב הנוכחי הגיוני להתקדם לכיוון מערב‬
‫מבחינת רצף הפיתוח והתשתיות‪ ,‬מה גם שהחלטה להעביר את השטח למגדל העמק‬
‫התקבלה כבר ב‪ 2005-‬ולא יושמה בגלל מחלוקות שאינן מתייחסות לשטח המדובר‪.‬‬
‫ההסכם שנחתם בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לעיריית מגדל העמק (נספח ב')‬
‫הוא פשרה מבחינת מגדל העמק‪ ,‬אשר הסכימה למתווה של העברת השטחים בשני‬
‫שלבים‪ :‬שטח ‪ 1‬יועבר למגדל העמק מייד ושטח ‪ 3‬לאחר השלמת ‪ 70%‬מהבינוי‬
‫בשטח ‪ ,1‬וזאת בהתאם לדרישת המועצה האזורית עמק יזרעאל‪ .‬מגדל העמק גם‬
‫הסכימה לוותר על המרכז המסחרי שיוקם כחלק מהתוכנית סמוך לצומת הכניסה‬
‫המערבית לעיר‪ :‬מתחם שהיה סלע מחלוקת בועדת ניב (מעין משולש שיישאר בעמק‬
‫יזרעאל‪ ,‬מדרום לכביש ‪ 75‬ומצפון לשטח ‪ – 1‬גוש ‪ 17426‬חלקה ‪ .)29‬ההכנסות‬
‫ממתחם זה (אגרות‪ ,‬היטלים וארנונה) יתחלקו בין עמק יזרעאל למגדל העמק‬
‫בהתאם למפורט בהסכם‪ .‬ההסכם גם קובע את גובה הארנונה שתגבה מבעלי‬
‫הזכויות בשטח שיועבר למגדל העמק‪ ,‬כל עוד הוא משמש לחקלאות‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן‪ ,‬כמחווה של רצון טוב‪ ,‬על פי ההסכם בין הרשויות המקומיות‪ ,‬מגדל העמק‬
‫תעביר לעמק יזרעאל ‪ 50%‬מהיטלי ההשבחה וחלף היטלי השבחה שיתקבלו בשטח‬
‫שיועבר למגדל העמק‪ ,‬כאשר יישנה ייעודו מחקלאות למגורים‪ .‬הסכמה זו אינה‬
‫אידיאלית עבור מגדל העמק‪ ,‬אך העירייה נאלצה להסכים לכך ובלבד שיתבצע סוף‬
‫סוף שינוי הגבולות והשטח הנחוץ לצורך הקמת השכונה יועבר אליה‪.‬‬
‫ההסכמה כללה גם את העברת שטח ‪ 2‬במפת ההסכמות ממגדל העמק לתחום שיפוט‬
‫עמק יזרעאל‪ .‬מדובר בשטחים המיועדים לעבור בסופו של דבר למועצה המקומית‬
‫יפיע‪ ,‬אך עמק יזרעאל התחייבה להעבירם ליפיע רק לאחר שיפיע תסיר את הערות‬
‫האזהרה שלה משטחים הנמצאים בשטחה המוניציפאלי של מגדל העמק‪ .‬עם תיקון‬
‫כתב מינוי הועדה הועבר הטיפול בשטח ‪ 2‬לועדת המשך ונגרע מכתב מינוי הועדה‬
‫הנוכחית‪.‬‬
‫בתגובה לבקשותיה של עמק יזרעאל הובהר ששטח המאגר שמצפון לרפת קיבוץ‬
‫יפעת לא יבנה וישמר כשצ"פ‪ ,‬על מנת למנוע היווצרות חיכוכים אפשריים בעתיד‬
‫סביב מטרדי ריח מהרפת‪ .‬כמו כן לא יבונו גם שטחי יער מוגנים במתחם ‪.1‬‬
‫מועצת עיריית מגדל העמק אישרה בישיבתה מיום ה‪ 17.5.2011-‬פה אחד את הסכם‬
‫שינוי הגבולות עם המועצה האזורית עמק יזרעאל‪ .‬לסיכום‪ ,‬יש לקדם במהירות‬
‫האפשרית את העברת השטחים ‪ 1‬ו‪ 3-‬לתחום שיפוט מגדל העמק‪ .‬מגדל העמק‬
‫מבקשת לקדם במהירות את ההסכם המונח בפני הועדה באופן שינתק אותו‬
‫מסוגיית אדמות הנציב העליון ויפתור את סוגיית הפיתוח הדחופה של העיר‪.‬‬
‫‪ 5.3‬המועצה האזורית עמק יזרעאל‬
‫עמדת המועצה האזורית באה לידי ביטוי בהסכם שחתמה עם מגדל העמק (נספח ב')‬
‫ובהחלטת מליאת המועצה מיום ‪ .25.9.11‬המועצה האזורית העבירה בעבר למגדל‬
‫‪6‬‬
‫משרד הפנים‬
‫ועדת חקירה לגבולות עיריית מגדל העמק והמועצה המקומית עמק יזרעאל‬
‫העמק כ‪ 500-‬דונם (מאדמות קיבוץ שריד‪ ,‬שלא נבנה בהם אף בית עד כה)‪ ,‬אך גם‬
‫כיום היא מסכימה ומעוניינת לעזור לעיר השכנה ולהעביר לה שטחים נוספים‪.‬‬
‫עיקר הטעם להסכמה מצוי ברצון לדאוג לקיבוץ "כפר החורש"‪ ,‬שאינו יכול‬
‫להתרחב כיוון שבלבו ומסביב לו ישנן אדמות של הנציב העליון עם הערת אזהרה‬
‫לטובת יפיע‪ .‬השטחים המיועדים להעברה לעמק יזרעאל הם במשבצת החקלאית‬
‫של כפר החורש בחוזה חכירה לדורות‪ .‬וויתור על השטחים של כפר החורש‪ ,‬מבחינת‬
‫המועצה האזורית יתקיים אך ורק כאשר יפיע "תשחרר" את הקיבוץ‪ ,‬דהיינו תסיר‬
‫את הערות האזהרה ותאפשר לו להתפתח‪ .‬העברת שטחים של מגדל העמק לעמק‬
‫יזרעאל שיהוו מעין "פיקדון"‪ ,‬היא מבחינת המועצה האזורית פשרה שנועדה להקל‬
‫על מגדל העמק‪ ,‬באופן שיותיר בידי עמק יזרעאל "מנופי לחץ" על יפיע‪ ,‬על מנת‬
‫לפתור את בעייתה של כפר החורש (כאמור סוגיה זו נגרעה מכתב המינוי של הועדה‬
‫והועברה לועדת המשך)‪.‬‬
‫החלטת מליאה המועצה אשרה את המתווה שפורט במכתב ההסכמות (נספח ב') אך‬
‫בשינויים ובתנאים כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .1‬שטח ‪ 3‬לא יועבר לתחום מגדל העמק וכל התייחסות לשלב זה לא תופיע בהסכם‬
‫בין הצדדים‪.‬‬
‫‪ .2‬עיריית מגדל העמק תתחייב וייווצר מנגנון משפטי מחייב לעניין זה‪ ,‬כי הבנייה‬
‫בשטח ‪ 1‬תתבצע בשלביות מצד מזרח למערב‪ ,‬ותתקדם בהתאם לאכלוס בפועל של‬
‫המבנים‪.‬‬
‫‪ .3‬בקשר למאגר המים המצוי בשטח ‪ ,1‬שאמור להיות מועבר למגדל העמק‪,‬‬
‫המליאה מאשרת את העברת השטח רק בתנאי שעיריית מגדל העמק יחד עם קיבוץ‬
‫כפר החורש יחתמו על התחייבות משפטית שלא יפעלו לשינוי הייעוד של הקרקע‬
‫עליה עומד המאגר ללא הסכמתם של המועצה האזורית ושל קיבוץ יפעת מראש‪.‬‬
‫‪ 5.4‬המועצה המקומית יפיע‬
‫המועצה המקומית יפיע היא בעלת זיקה‪ ,‬עניין ובעלת זכויות קנייניות ותכנוניות‬
‫באדמות שמבקשת עיריית מגדל העמק להעביר לתחום שיפוט עמק יזרעאל (שטח‬
‫‪ .)2‬אדמות אלו מיועדות לעבור בסופו של דבר ליפיע על פי ההסכם בין הרשויות‬
‫המקומיות עמק יזרעאל ומגדל העמק‪ ,‬בתנאי שתוסר הערת האזהרה של יפיע‬
‫בשטחים המוניציפאליים של מגדל העמק ובמסגרת הסכם רחב יותר הנוגע למכלול‬
‫אדמות הנציב העליון עם הערת האזהרה לזכות יפיע‪.‬‬
‫אדמות אלו (שטח ‪ ,)2‬ביחד עם אדמות נוספות‪ ,‬שייכות לכפר יפיע עוד מימי המנדט‪,‬‬
‫אך מסיבות התלויות במשרד הפנים ובשלטון המרכזי נגרעו משטח שיפוט יפיע‬
‫במעמד מתן צו כינון המועצה המקומית יפיע בשנת ‪ .1960‬האדמות נמצאות בחלקן‬
‫בבעלות פרטית של תושבי הכפר (חלק מתוך אדמות הפרטיים הפך לאחר קום‬
‫המדינה לנכסי נפקדים)‪ ,‬ובחלקן האחר רשומות על שם הנציב העליון לטובת כפר‬
‫יפיע‪ .‬עם קום המדינה הוחלף הרישום לנוסח "מדינת ישראל לטובת כפר יפיע"‪.‬‬
‫ליפיע יש תוכנית אב שאומצה על ידי וועדת ההיגוי הבין‪-‬משרדית (כולל נציגים‬
‫ממשרד הפנים‪ ,‬מינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬משרד הבינוי והשיכון‪ ,‬והמשרדים בריאות‪,‬‬
‫איכות הסביבה‪ ,‬החקלאות ‪ ,‬והתמ"ת)‪ ,‬שליוותה את המועצה המקומית לאורך כל‬
‫התהליך‪ .‬במסגרת התכנון המפורט‪ ,‬ברוח תוכנית האב של הישוב‪ ,‬יזמו ממ"י‬
‫והמועצה המקומית יפיע תוכנית להקמת אזור תעשייה ליפיע בשטח של ‪ 360‬דונם‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫משרד הפנים‬
‫ועדת חקירה לגבולות עיריית מגדל העמק והמועצה המקומית עמק יזרעאל‬
‫כאשר מחצית שטח אזור התעשייה משתרע על האדמות דנן‪ .‬מדובר בתכנון מפורט‬
‫ברמת ביצוע‪ .‬התוכנית אושרה על ידי הועדה המחוזית ופורסמה ברשומות באוגוסט‬
‫‪ ,2010‬אך ביצוע כל עבודה מכוח תוכנית זו הותנה בהסדרת תחום השיפוט בין‬
‫הרשויות השכנות יפיע‪ ,‬מגדל העמק ועמק יזרעאל – דהיינו‪ ,‬העברת כל שטח‬
‫התוכנית לתחום שיפוט יפיע‪.‬‬
‫כיום מבקשות הרשויות השכנות להעביר כמחצית שטח אזור התעשייה מאחת‬
‫לשנייה‪ ,‬וזאת במקום להעבירו לכתובת הנכונה – ליפיע‪ .‬המועצה המקומית יפיע‬
‫מתנגדת אפוא לבקשת הרשויות הנ"ל להעביר את שטח ‪ 2‬ממגדל העמק לעמק‬
‫יזרעאל‪ .‬העברה כזו פוגעת בזכויות חוקיות‪ ,‬קנייניות ותכנוניות של כפר יפיע‬
‫שתוארו לעיל‪ ,‬זכויות המצדיקות העברה מיידית של השטח הנ"ל ישירות ליפיע‪.‬‬
‫ראוי להעיר כי ועדת ניב התנתה בשנת ‪ 2005‬את יישום המלצותיה בהסרת רישום‬
‫זכויות אלו מעל כל אדמות הנציב העליון‪ ,‬למרות שבית המשפט העליון עצמו הגן על‬
‫זכויות אלו של יפיע וקבע שאין להסירן במחי יד‪ ,‬וכי הפתרון הראוי לסוגיה ייעשה‬
‫רק בהסכמת הצדדים הנוגעים לדבר‪ .‬טענת הרשויות השכנות שמועצת יפיע אינה‬
‫מעוניינת לקדם הכרעה בנושא הגבולות אינה נכונה‪ .‬מועצת יפיע קיבלה החלטה‬
‫המאשרת את הצעת קיבוץ כפר החורש ועמק יזרעאל להסדרת הגבולות עם יפיע –‬
‫הסדר הכולל את השטח דנן‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬יפיע מתנגדת להעברת שטח ‪ 2‬ממגדל העמק לעמק יזרעאל‪ .‬יפיע מוכיחה‬
‫רצון טוב לקידום מהיר של הסכם בין הרשויות‪ ,‬אך לא במסגרת של ויתורים על‬
‫הבעלות על הקרקע‪ .‬יפיע אינה מעוניינת להחזיק בני ערובה אלא לפתור את העניין‬
‫באופן מערכתי‪ .‬יש להבין כי בכל ועדת גבולות שתקום יפיע היא שחקן מרכזי‪ ,‬והיא‬
‫תעביר ללא קושי במליאת המועצה החלטה בה המועצה תוותר על הערות האזהרה‬
‫שלה בתמורה להרחבת תחומי השיפוט שלה‪ ,‬כיוון שגם למועצה המקומית יפיע‬
‫צרכים ועניין להתפתח‪ ,‬להקים את אזור התעשייה ולהרחיב את בית העלמין (אשר‬
‫נמצא בתחום המועצה האזורית עמק יזרעאל)‪.‬‬
‫‪ 5.5‬כפר החורש‬
‫השטחים המבוקשים להעברה מעמק יזרעאל למגדל העמק (‪ 1‬ו‪ )3-‬הם ברובם‬
‫בתחום המשבצת של כפר החורש בחוזה חכירה לדורות‪ .‬כיום שטחים אלו מעובדים‬
‫ויש בהם מטע שקדים‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬ההסכמות בין המועצה האזורית לעיריית מגדל העמק מקובלות על הקיבוץ‪,‬‬
‫כאשר יש להקפיד ולוודא‪ ,‬שנשמרות הזכויות של הקיבוץ בשני היבטים‪:‬‬
‫‪ )1‬כל עוד השטח שיועבר למגדל העמק משמש לחקלאות‪ ,‬הארנונה עליו תהיה‬
‫חקלאית‪.‬‬
‫‪ )2‬המתחם המסחרי שכלוא בין השטחים המבוקשים לכביש ‪ 75‬יישאר בתחומה‬
‫של המועצה האזורית‪ ,‬ולא יהיה חלק ממגדל העמק‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬כפר החורש מעוניין להרחיב את הדיון ולצרף את המועצה המקומית יפיע‬
‫לוועדה‪ .‬זאת מתוך הבנה כי אי הכללתה של יפיע בהליך עלולה להתברר כגורם‬
‫מעכב ולא מזרז גם למימוש רצונותיה הדחופים של מגדל העמק‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫משרד הפנים‬
‫ועדת חקירה לגבולות עיריית מגדל העמק והמועצה המקומית עמק יזרעאל‬
‫‪ 5.6‬משרד הפנים‪ ,‬מחוז צפון‬
‫באמצע העשור הראשון של שנות ה‪ 2000-‬הזמין משרד השיכון עבודות תכנון בה‬
‫נבחנו שטחים הנדרשים להמשך פיתוחה של מגדל העמק‪ .‬בהמשך הוכנה על ידי ד"ר‬
‫ענת גונן תוכנית אב לפיתוח הישוב‪ ,‬בה מיועדים השטחים המבוקשים להרחבת‬
‫תחום שיפוט מגדל העמק מדרום לדרך מס' ‪ 75‬לפיתוח‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬באותם‬
‫שטחים הוכנו תוכניות ברמה מפורטת לכמה שכונות מגורים‪.‬‬
‫חשוב לציין‪ ,‬שתוכנית האב למגדל העמק נידונה בוועדת המשנה לנושאים עקרוניים‬
‫של הועדה המחוזית ואומצה על ידי כל החברים‪ .‬לאור זאת‪ ,‬מומלץ לצרף את‬
‫השטחים המבוקשים לתחום שיפוט עיריית מגדל העמק‪.‬‬
‫‪ 5.7‬משרד הפנים‪ ,‬מנהל התכנון‬
‫בעמדה ראשונית מיום ‪ 19.7.2011‬צוין כי יש לפעול למיצוי השטחים המיועדים‬
‫לפיתוח בטרם הרחבת תחום השיפוט‪ .‬מכיוון של פי נתוני בינוי מ‪( 2007-‬שנאספו‬
‫עבור תמ"א ‪ 35‬ליווי ועדכון)‪ ,‬כ‪ 38%-‬מתוך השטח המיועד לפיתוח בתמ"מ ‪( 9/2‬כ‪-‬‬
‫‪ 1700‬דונם) עדין לא מבונים נדרש לבחון את מיצויים של שטחים אלו טרם הרחבת‬
‫הפיתוח לשטחים נוספים‪.‬‬
‫עמדה זו זכתה לביקורת מצד מגדל העמק ומשרד השיכון (וגם יו"ר הועדה העיר‬
‫שראוי לעמדה להיות מבוססת על היכרות מפורטת עם המקום ולא רק על השוואה‬
‫טכנית של מפת שטח בנוי מ‪ 2007-‬עם תוכנית המתאר המחוזית)‪ .‬מגדל העמק ציינה‬
‫שמאז ‪ 2007‬נוצלו חלק גדול מהעתודות אליהן מתייחס הדוח‪ .‬החישוב שנעשה גם‬
‫התעלם מהטופוגרפיה‪ ,‬יערות‪ ,‬תב"עות בתוקף וכדו'‪ .‬השטח המשמעותי היחיד‬
‫הזמין לבניית מגורים במגדל העמק הוא ‪ 210‬דונם הכלולים בתב"ע הנקראת‬
‫"אדמות שריד"‪ .‬גם בשטח זה נמצאת העירייה בעיצומו של הליך שיווק לגוף שהביע‬
‫עניין לאכלס את כל השכונה כיחידה אחת‪ .‬משרד הבינוי והשיכון הגיש מסמך‬
‫המפרט את יתרת מלאי יחידות הדיור לבנייה במגדל העמק‪ 937 :‬יח"ד על שטחים‬
‫בהיקף כולל של ‪ 257‬דונם‪.‬‬
‫עמדתו המעודכנת של מינהל התכנון‪ ,‬מיום ‪ ,3.8.2011‬קובעת כי על פי מדיניות‬
‫התכנון קיימת עדיפות לפיתוח במחוז צפון‪ ,‬בודאי בתחום המרקמים העירוניים על‬
‫פי תמ"א ‪ .35‬תוכנית המתאר המחוזית‪ ,‬תמ"מ ‪ ,9/2‬כוללת הוראות גמישות‬
‫המאפשרות להרחיב את הפיתוח והבינוי בתכניות מתאר מקומיות‪ .‬ממידע‬
‫שהתקבל ממתכנן המחוז וממשרד השיכון עולה כי השטחים המיועדים לפיתוח‬
‫שאינם מבונים בפועל במגדל העמק מתוכננים כבר ברמה המקומית‪ ,‬ונדרשת‬
‫הרחבה נוספת‪ ,‬כמבוקש‪ .‬לאור זאת‪ ,‬עמדת מתכנן המחוז בנושא זה מקובלת על‬
‫מנהל התכנון‪.‬‬
‫‪ 5.8‬מינהל מקרקעי ישראל‬
‫מקבל את ההסכמות בין שתי הרשויות המקומיות ומברך על ההתקדמות בפתרון‬
‫הבעיה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫משרד הפנים‬
‫ועדת חקירה לגבולות עיריית מגדל העמק והמועצה המקומית עמק יזרעאל‬
‫‪ 5.9‬משרד השיכון‬
‫יתרת מלאי יחידות הדיור לשיווק במגדל העמק מצומצמת ביותר‪ 937 :‬יח"ד‪ ,‬כאשר‬
‫תמהיל יחידות הדיור לשיווק אינו כולל כלל יחידות צמודות קרקע‪ ,‬הן בבניה‬
‫קבלנית והן בבניה עצמית‪ ,‬וללא לקיחה בחשבון של שכונת המע"ר הבעייתית‪ .‬מצאי‬
‫השטחים הפנויים והזמינים למגורים עומד על ‪ 257‬דונם‪.‬‬
‫משרד השיכון הכין את התשתית התכנונית להרחבת מגדל העמק מערבה לשטחים‬
‫‪ 1‬ו‪ 3-‬במפת הבקשה‪ .‬התכניות הוכנו ביסודיות ועברו שיפוט מוקדם של רשויות‬
‫התכנון‪ .‬התשתיות הכלולות בתכנית האב העירונית למים וביוב מוכנות לחיבור‬
‫לשכונה המערבית‪ ,‬בניגוד למצב בשכונת שריד (תכנית ג‪ ,)10176/‬שהיא הרזרבה‬
‫המשמעותית השנייה לבנייה במגדל העמק‪.‬‬
‫הליך תכנון לוקח שנים‪ ,‬ורק לאחר אישורה ניתן לשווק את יחידות הדיור‪ .‬כבר‬
‫השנה לאור הביקושים ובמיוחד לאור הביקוש ליחידות צמודות קרקע אנו נמצאים‬
‫בפיגור של שנים לקבלת מלאי זמין לשיווק‪ .‬לאור זאת‪ ,‬משרד השיכון תומך בבקשת‬
‫מגדל העמק‪.‬‬
‫‪ 5.:‬החברה להגנת הטבע (מכתב מיום ‪)5.7.11‬‬
‫לחברה להגנת הטבע אין התנגדות עקרונית להעברת שטחים ‪ 1‬ו‪ 3-‬במפת ההסכמות‬
‫למגדל העמק‪ .‬עמדה זו אינה מהווה הסכמה להסכמות השונות שהתקבלו בין‬
‫עיריית מגדל העמק והמועצה האזורית עמק יזרעאל ובפרט לסעיף ‪ 6‬במסמך‬
‫ההסכמות מיום ‪ ,5.4.2011‬המתייחס להקמת מרכז מסחרי במערב ההרחבה‪ .‬כמו‪-‬‬
‫כן‪ ,‬יש להדגיש כי חלקה ‪ 5‬בגוש ‪ 17726‬שבצפון ההרחבה המוצעת הנה בתחומי יער‬
‫נטע אדם ויועדה להיות שטח מוגן מפיתוח בתמ"מ ‪.9/2‬‬
‫אין לחברה להגנת הטבע כל עמדה באשר לשטח ‪ 2‬בבקשה‪.‬‬
‫‪ 5.21‬קק"ל‬
‫יש לוודא ששטחי היער המעוגנים בתמ"א ‪ 22‬ובתכניות מפורטות ליער וייעור‪,‬‬
‫הנמצאות בשטח המבוקש (שטח ‪ )1‬לא יפותחו‪ ,‬אלא יישארו שטחים פתוחים‪ .‬מעבר‬
‫לכך‪ ,‬קק"ל תומכת במהלך המוצע לשינוי תחומי השיפוט‪.‬‬
‫‪ 5.22‬קיבוץ יפעת‬
‫הקיבוץ תומך בהמשך התפתחותה של מגדל העמק כעיר מרכזית באזור‪ ,‬ומכיר‬
‫בצורך להגדיל את שטחי המגורים שבה‪ .‬עם זאת‪ ,‬חושש קיבוץ יפעת מכיתורו על ידי‬
‫בנייה עירונית‪ ,‬ומפגיעה ברפת הצמודה לשטח אותו מבקשת מגדל העמק‪ ,‬שמהווה‬
‫מקור הכנסה עיקרי לקיבוץ‪.‬‬
‫על מנת לשמור על האינטרסים המשותפים מציע הקיבוץ להשאיר את הרצועה‬
‫הדרומית מתוך השטח המבוקש לעבור למגדל העמק (מאגר כפר החורש שבדרום‪-‬‬
‫מערב שטח ‪ )1‬בתחום המועצה האזורית עמק יזרעאל‪ .‬לאור מיקום הרפת של יפעת‪,‬‬
‫שטח זה‪ ,‬הסמוך לרפת‪ ,‬צריך להישאר פתוח גם בעתיד ויש לעגן זאת משפטית‪ ,‬כך‬
‫‪11‬‬
‫משרד הפנים‬
‫ועדת חקירה לגבולות עיריית מגדל העמק והמועצה המקומית עמק יזרעאל‬
‫שלא תעלה יוזמה לייבש את המאגר ולבנות בתים ליד רפת יפעת‪ .‬מוצע גם כי‬
‫השטחים שיעברו למגדל העמק‪ ,‬יפותחו בהדרגה מכיוון צפון‪-‬מזרח לכיוון דרום‪-‬‬
‫מערב‪ ,‬גם בשטח המוגדר שלב א' (שטח ‪ ,)1‬דבר אשר ימנע חיכוך מיותר טרם שגידול‬
‫האוכלוסייה במגדל העמק ידרוש זאת‪.‬‬
‫‪ .6‬הערכה‬
‫בכל הנוגע לשיקולי תכנון קיימת הסכמה רחבה על הצורך שיש למגדל העמק‬
‫בבניית שכונה בשטחים ‪ 1‬ו‪ .3-‬הפיתוח המוצע תואם את תמ"א ‪ 35‬ואת הוראות‬
‫הגמישות בתמ"מ ‪ .9/2‬ועדת גבולות קודמת כבר המליצה על העברת מתחם זה‬
‫למגדל העמק לצורך בניית שכונה בשנת ‪ .2005‬אכן‪ ,‬נייר העמדה הראשוני שהגיש‬
‫מינהל התכנון‪ ,‬שהתבסס על השוואה פשטנית בין מפות שטח בנוי משנת ‪2007‬‬
‫לכתם הזמין לבנייה בתוך תחום השיפוט הקיים על פי התמ"מ‪ ,‬לקתה בחסר‪ ,‬בכך‬
‫שלא בחנה בפירוט את השטחים שלכאורה עדין זמינים לפיתוח לפי השוואה זו‪.‬‬
‫פירוט רזרבות הבנייה המועטות שנמסר על ידי משרד הבינוי והשיכון ועל ידי‬
‫עיריית מגדל העמק מקובל על הועדה‪ .‬אפשר להבין את התסכול שחשה מגדל העמק‬
‫כאשר קידום השכונה מתעכב שנים ארוכות‪ ,‬בתקופה של גאות בשוק הנדל"ן‪ ,‬בגלל‬
‫מחלוקות שאינן נוגעות למתחם המדובר‪.‬‬
‫המכשול העיקרי להעברת השטח הנדון מעמק יזרעאל למגדל העמק הוסר בעקבות‬
‫ההסכמות להקים ועדת גבולות נוספת שתדון במכלול הסוגיות שבין יפיע לעמק‬
‫יזרעאל ולמגדל העמק‪ .‬ועדה זו אכן הוקמה ובפניה הוצגו הסכמות בין שלוש‬
‫הרשויות וקיבוץ כפר החורש‪ ,‬הנוגעות לשינויי גבולות מוניציפליים ולאדמות הנציב‬
‫העליון בהן תוסר הערת האזהרה לטובת כפר יפיע‪ .‬הסכמות אלו אושרו על ידי‬
‫מליאת המועצה המקומית יפיע‪ .‬העברת סוגיית יפיע לועדת גבולות אחרת‪ ,‬בהקשר‬
‫של מסמך הסכמות שעשוי לפתור מחלוקת הנמשכת כבר שנים רבות‪ ,‬מקלה על‬
‫מימוש המלצות להעברת השטח הנחוץ להקמת שכונה בשטח שמצפון‪-‬מערב למגדל‬
‫העמק‪.‬‬
‫הקמת הועדה הנוספת ומסמך ההסכמות החדש מסירים מן הפרק את המחלוקת‬
‫סביב שטח ‪( 2‬שהבקשה הייתה להעבירו כ"פיקדון" ממגדל העמק לעמק יזרעאל‪,‬‬
‫כאשר בסופו של דבר הוא מיועד לעבור ליפיע)‪ .‬שטח זה הוצא מכתב מינוי הועדה‪.‬‬
‫הקמת הועדה החדשה גם מיתנה את חששותיו של כפר החורש מויתור על שטח‬
‫המשבצת במערב בלא שתיפתר בעיית אדמות הנציב העליון עם הערת האזהרה‬
‫לטובת יפיע‪ ,‬הנמצאות בתוך השטח המבונה של הקיבוץ וצמוד לו‪.‬‬
‫העברת השטח המיועד לבניית השכונה מעמק יזרעאל לוותה בשורה של הסכמות‬
‫וסיכומים שקיבלו ביטוי בהסכם שהושג בין ראשי שתי הרשויות המקומיות‪ .‬הסכם‬
‫זה אומץ על ידי מליאת המועצה במגדל העמק ואומץ בכפוף לשינויים ותיקונים על‬
‫ידי מליאת המועצה האזורית עמק יזרעאל‪.‬‬
‫להסכמות אלה שלושה מרכיבים‪ .‬האחד הוא מרכיב כלכלי‪ .‬זה בא להבטיח קודם‬
‫כל שחיובי הארנונה על שימושי הקרקע החקלאיים בשטח שיועבר למגדל העמק לא‬
‫יועלו כל עוד השטח משמש לחקלאות‪ .‬סוכם גם על אי העברה למגדל העמק של‬
‫המרכז המסחרי המתוכנן לשכונה ליד צומת הכניסה לעיר‪ .‬ההכנסות מאגרות‪,‬‬
‫‪11‬‬
‫משרד הפנים‬
‫ועדת חקירה לגבולות עיריית מגדל העמק והמועצה המקומית עמק יזרעאל‬
‫היטלים וארנונה שמקורם במתחם יתחלקו בין שתי הרשויות המקומיות‪ ,‬כך‬
‫שבמתחם זה יהיה משום פיצוי לכפר החורש ולעמק יזרעאל על העברת יתרת השטח‬
‫למגדל העמק‪ .‬סיכומים אלה סבירים ומקובלים על הועדה‪ ,‬אם כי אין לוועדה מנדט‬
‫לשמש כועדת חלוקת הכנסות בהתאם לסעיף ‪9‬ב' לפקודת העיריות‪ .‬סוגיית חלוקת‬
‫ההכנסות מתבססת אפוא על הסכם בין שתי הרשויות המקומיות ואיננה חלק‬
‫מהמלצות הועדה‪ .‬עוד נציין‪ ,‬שועדות התכנון הן אלה שיקבעו אם אכן יוקם מרכז‬
‫מסחרי במתחם המדובר‪ ,‬ואין בהמלצת הועדה לאמץ את ההסכמה בין הצדדים‬
‫משום קביעה תכנונית‪ .‬בין שתי הרשויות הושגה גם הסכמה על חלוקת התקבולים‬
‫מהיטלי השבחה ‪ /‬חלף היטלי השבחה שמקורם בשכונת המגורים שתיבנה‪ .‬הועדה‬
‫לא נדרשה לחוות דעתה על סוגיה זו וגם לו נדרשה לא יכלה לעשות זאת על פי סעיף‬
‫‪9‬ב' מכיוון שאין מדובר בשימושי קרקע עסקיים אלא במגורים‪ ,‬שסעיף ‪9‬ב' לא חל‬
‫עליהם‪.‬‬
‫מרכיב שני כולל את שלביות העברת השטח‪ .‬ההסכמות מאפריל ‪ 2011‬קבעו עקרונית‬
‫שהן שטח ‪ 1‬והן שטח ‪ 3‬יועברו למגדל העמק‪ .‬ואולם בסעיף ‪ 3‬במכתב ההסכמות‬
‫נאמר ששטח ‪ 1‬יועבר מיידית ושטח ‪ 3‬יידון בין עמק יזרעאל ומגדל העמק עם‬
‫התקדמות האכלוס בפועל של לפחות ‪ 70%‬מהיחידות שייבנו על הקרקע המועברת‬
‫מיידית (שטח ‪ .)1‬כאשר הובא ההסכם לאישור מליאת המועצה האזורית עמק‬
‫יזרעאל הרחיקה זו לכת וקבעה שאין להתייחס כלל לשטח ‪ 3‬במסמך ההסכמות‪.‬‬
‫בדיוני הועדה נאמר כי ממילא מכתב ההסכמה קובע ששטח ‪ 3‬יידון עם התקדמות‬
‫האכלוס ואינו קובע שהשטח יועבר‪.‬‬
‫לגבי היבט זה‪ ,‬נראה לוועדה כי באופן עקרוני יש הסכמה ששכונת המגורים תכלול‬
‫גם את שטח ‪ .3‬כך סוכם כבר בועדת ניב מ‪ 2005-‬וגם בסעיף ‪ 1‬במכתב ההסכמות‪.‬‬
‫קביעה זו כעת חשובה גם לצורך תכנון כולל של השכונה‪ ,‬שייקח בחשבון את‬
‫התרחבותה בעתיד לשטח ‪ .3‬מוסכם גם שאין להעביר את שטח ‪ 3‬למגדל העמק‬
‫כעת‪ .‬הועדה ממליצה אפוא להעביר מיידית את שטח ‪ 1‬למגדל העמק‪ .‬לגבי שטח ‪3‬‬
‫ממליצה הועדה באופן עקרוני להעבירו למגדל העמק בשלב ב' וכך הוא מסומן גם‬
‫במפת ההמלצה‪.‬‬
‫מרכיב שלישי כלל התניות תכנוניות שביקשה מליאת מועצת עמק יזרעאל לשלב‬
‫בהסכם‪ .‬אלה מתייחסים להתחייבות של עיריית מגדל העמק שהבנייה בשטח ‪1‬‬
‫תתבצע בשלביות מצד מזרח למערב‪ ,‬ותתקדם בהתאם לאכלוס בפועל של המבנים‪,‬‬
‫ולאי שינוי ייעוד הקרקע עליה עומד מאגר המים בדרום שטח ‪ ,1‬ללא הסכמתם של‬
‫המועצה האזורית ושל קיבוץ יפעת‪ .‬התניה זו באה למנוע מצב בו יבנו בתי מגורים‬
‫סמוך לרפת הגדולה של קיבוץ יפעת‪.‬‬
‫לועדת הגבולות אין סמכות להמליץ בענייני תכנון‪ .‬היא יכולה להביע עמדה אך‬
‫ההכרעה היא כמובן בידי מוסדות התכנון‪ .‬בקשות אלה של עמק יזרעאל‪ ,‬ובפרט‬
‫השנייה שבהן‪ ,‬סבירות ומקובלות וגם מגדל העמק הביעה את הסכמתה לקבלן‪.‬‬
‫שאלת עיגונן של ההסכמות במסמך משפטי איננה מעניינה של הועדה‪ ,‬שכל שהיא‬
‫יכולה ומוצאת לנכון לעשות הוא להזכיר את ההתניות המבוקשות בהמלצותיה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫משרד הפנים‬
‫ועדת חקירה לגבולות עיריית מגדל העמק והמועצה המקומית עמק יזרעאל‬
‫‪ .7‬המלצות‬
‫יש להעביר מתחום שיפוט המועצה האזורית עמק יזרעאל לתחום‬
‫שיפוט עיריית מגדל העמק את שטח ‪( 2‬נספח ג')‪ .‬חיובי הארנונה על‬
‫שימושי הקרקע החקלאיים בשטח שיועבר למגדל העמק לא יועלו כל עוד השטח‬
‫משמש לחקלאות (פרטי הסיכום מופיעים בסעיף ‪ 5‬במכתב ההסכמות של ראשי שתי‬
‫הרשויות המקומיות)‪ .‬שתי הרשויות גם מסכימות שייעוד שטח מאגר המים הסמוך‬
‫לרפת קיבוץ יפעת לא יישונה ולא תהיה בו בנייה‪ ,‬וכמו כן שהשכונה תפותח ככל‬
‫הניתן בשלביות ממזרח למערב‪.‬‬
‫יש להעביר את שטח ‪ 4‬מעמק יזרעאל למגדל העמק‪ ,‬אך רק עם‬
‫התקדמות האכלוס של השכונה שתיבנה בשטח ‪ 81%( 2‬בהתאם להבנות‬
‫בין שני ראשי הרשויות)‪ .‬הטיפול הפרטני בהעברת מתחם ‪ 3‬למגדל העמק ייעשה‬
‫בעתיד‪ ,‬עם התקדמות האכלוס כאמור‪.‬‬
‫המלצות הועדה התקבלו פה אחד‪.‬‬
‫הועדה מודה לשלושת הרכזות שריכזו את עבודתה‪.‬‬
‫פרופ' ערן רזין ‪ -‬יו"ר‬
‫גב'‬
‫מיכל‬
‫בר‬
‫גיורא‬
‫‪-‬‬
‫חברה‬
‫גב' אסתי מנקיטה ‪ -‬חברה‬
‫‪13‬‬
‫משרד הפנים‬
‫ועדת חקירה לגבולות עיריית מגדל העמק והמועצה המקומית עמק יזרעאל‬
‫‪ 8‬נספחים‬
‫א‪.‬כתב מינוי הוועדה וכתב מינוי מתוקן‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫משרד הפנים‬
‫ועדת חקירה לגבולות עיריית מגדל העמק והמועצה המקומית עמק יזרעאל‬
‫‪15‬‬
‫משרד הפנים‬
‫ועדת חקירה לגבולות עיריית מגדל העמק והמועצה המקומית עמק יזרעאל‬
‫נספח ב'‪.‬‬
‫סיכום מקורי בין ראש עיריית מגדל העמק לראש המוא"ז עמק יזרעאל (אושר‬
‫על ידי מועצת עיריית מגדל העמק)‬
‫‪16‬‬
‫משרד הפנים‬
‫ועדת חקירה לגבולות עיריית מגדל העמק והמועצה המקומית עמק יזרעאל‬
‫‪17‬‬
‫משרד הפנים‬
‫ועדת חקירה לגבולות עיריית מגדל העמק והמועצה המקומית עמק יזרעאל‬
‫סיכום מתוקן בין ראש עיריית מגדל העמק לראש המוא"ז עמק יזרעאל (אושר‬
‫בסייגים על ידי מועצת עמק יזרעאל)‬
‫‪18‬‬
‫משרד הפנים‬
‫ועדת חקירה לגבולות עיריית מגדל העמק והמועצה המקומית עמק יזרעאל‬
‫‪19‬‬
‫משרד הפנים‬
‫ועדת חקירה לגבולות עיריית מגדל העמק והמועצה המקומית עמק יזרעאל‬
‫נספח ג'‪,‬מפת ההמלצה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫משרד הפנים‬
‫ועדת חקירה לגבולות עיריית מגדל העמק והמועצה המקומית עמק יזרעאל‬
‫נספח ד'‪,‬פרסומים‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫משרד הפנים‬
‫ועדת חקירה לגבולות עיריית מגדל העמק והמועצה המקומית עמק יזרעאל‬
‫‪22‬‬
‫משרד הפנים‬
‫ועדת חקירה לגבולות עיריית מגדל העמק והמועצה המקומית עמק יזרעאל‬
‫‪23‬‬
‫משרד הפנים‬
‫ועדת חקירה לגבולות עיריית מגדל העמק והמועצה המקומית עמק יזרעאל‬
‫‪24‬‬
‫משרד הפנים‬
‫ועדת חקירה לגבולות עיריית מגדל העמק והמועצה המקומית עמק יזרעאל‬
‫‪25‬‬