‫פרוסמינריון שנה ב' גרפי ‪ -‬דמות הרווקה במדיה החזותית‬ ‫ד"ר טל ברלי‬ ‫מטרת הקורס‪ :‬מטרתו העיקרית של הקורס היא להקנות לסטודנטים את הכלים‬ ‫לכתיבת עבודה פרו‪-‬סמינריונית בתחום התקשורת החזותית‪ .‬בקורס זה נעסוק בכל‬ ‫ההיבטים העיוניים של גיבוש‬ ‫נושא‪ ,‬שאלות מחקר‪ ,‬ראשי פרקים‪ ,‬רשימה‬ ‫ביבליוגרפית‪ ,‬כל זאת על פי נושא כיתתי משותף‪.‬‬ ‫תיאור הקורס‪ :‬במהלך הקורס נתחקה אחר התפתחות עיצוב דמות האישה בסרטי‬ ‫אנימציה החל מבטי בופ הדמות הנשית המצוירת הראשונה ועד דמויות נשיות‬ ‫בסרטים העכשוויים‪ .‬נדון באופן ביקורתי בנושאים וסוגיות הרלוונטיים לייצוג האישה‬ ‫באנימציה‪ ,‬נבדוק האם דמות מצוירת יכולה להפוך לסמל סקס? ולגבורות תרבות?‬ ‫וכיצד‬ ‫עיצובן של הדמויות הנשיות ומגדור הגוף‪ -‬באים לידי ביטוי התייחסות‬ ‫לאמנות‪ ,‬תרבות וחברה‪.‬‬ ‫סמינר הדרכה אישי ‪ -‬עיצוב כיסאות‬ ‫פרופ' מיכה לוין‬ ‫מטרת הסמינר‪ :‬להקנות לתלמידים קריאה ביקורתית‪ ,‬הרחבת ידע בתחום תולדות‬ ‫העיצוב‪ ,‬איסוף‪ ,‬מיון חומר ובנית הצעת מחקר‪.‬‬ ‫במהלך הסמינר התלמידים קוראים מספר מאמרים ומגישים תרגילים קצרים‬ ‫לתרגול יכולת קריאה‪ ,‬הבנה‪ ,‬ניתוח ומיקוד של נושאים‪ .‬התלמידים מקבלים הדרכה‬ ‫לכתיבת עבודה וכן כיצד רושמים את המקורות המהווים ביסוס מדעי לתוכן‬ ‫העבודה‪.‬‬ ‫על כל תלמיד לבחור כיסא או סדרת כיסאות שלדעתם עומדים בקריטריונים‬ ‫ההופכים עיצוב טוב לעיצוב המוגדר איקוני‪ :‬שמשקף את תקופתו מחד והוא על זמני‬ ‫מאידך‪ ,‬שיש לו איכויות משותפות עם האיקונה ההיסטורית בהיותו ייצוג לרעיון לא‬ ‫מוחשי‪.‬‬ ‫הצעה לראשי פרקים להתייחסות במחקר ובעבודה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫כיצד הכיסא ‪ /‬כיסאות מתקשרים לעבודתו העיצובית או האדריכלית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫האם היו למעצב שותפים בפיתוח הכיסא‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫האם הכיסא או הרהיט הוא פיתוח מקורי ייחודי או וריאציה לנושא‪ ,‬או‬ ‫המשך פיתוח רעיונות של האדריכל או אדריכלים ומעצבים אחרים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫האם הכיסא הוא חלק מתפיסת עולמו‪" ,‬הפילוסופיה" של המעצב או חורג‬ ‫ממנה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫האם עסק המעצב או האדריכל בעיצוב רהיטים בתקופה אחת בחייו או‬ ‫בכמה תקופות‪ ,‬או באופן שוטף במקביל לעבודתו בתחומים אחרים של‬ ‫עיצוב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫האם עיצוב הכיסא קדם או מקביל או נוצר לאחר גיבוש הסגנוני של יצירתו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קשר עם עיצובים אחרים (מנורות‪ ,‬שולחנות וכו')‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫באם עיצוב הכיסא כרוך בשימוש בחומרים חדשים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫האם ניתן להגדיר את עיצוב הכיסא שנבחר לניתוח כאיזוטרי‪ ,‬בעל אופי‬ ‫ניסיוני‪ ,‬מרכזי‪ ,‬מהותי‪ ,‬לעבודתו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫האם הפך הכיסא לאיקונה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה משמעות איקונה בעיצוב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫האם הכיסא נוצר בשלב קלאסי של יצירתו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שינויים שנערכו ע"י היצרן במהלך היצור של הכיסא בתקופה שהיצור נעשה‬ ‫במסגרת זכויות היוצרים ולאחריה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יצור תעשייתי לעומת בודד או סדרה מוגבלת ‪one off/‬‬ ‫ספרות נבחרת (כללי)‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫היילברונר עודד ומיכאל לוין‪ ,‬עורכים‪ ,‬איך אומרים ‪ Modernism‬בעברית?‪,‬‬ ‫תל אביב‪ :‬רסלינג ‪.0202‬‬ ‫‪‬‬ ‫ויטפורד‪ ,‬פרנק‪ ,‬באוהאוס‪ ,‬עם הקדמה של מיכה לוין‪ ,‬תל אביב‪ :‬רסלינג‪,‬‬ ‫‪/0200‬‬ ‫‪‬‬ ‫לוין‪ ,‬מיכאל ומאירה יגיד‪-‬חיימוביץ‪ ,‬ריהוט פלוס‪ ,‬עיצוב צרפתי בן זמננו‬ ‫וסוגיות בעיצוב עכשווי‪ ,‬תל אביב‪ :‬דביר ומוזיאון תל אביב‪.0992 ,‬‬ ‫הדימוי והמבט בראשית המאה ה‪12-‬‬ ‫פרוסמינר שנתי (תשע"ה)‪ :‬המחלקה לאמנות רב‪-‬תחומית‬ ‫ד"ר אהד זהבי‬ ‫בעידן שבו דימויים נוצרים בקצב מסחרר ומופצים במהירות הבזק ראוי לתהות על‬ ‫מעמדו של הדימוי ועל כוחו של המבט‪ .‬האם הדימוי עוד מעיד על ממשות כלשהי‪,‬‬ ‫או שהוא מתייחס רק לדימויים אחרים? האם הוא נובע ממקור אותנטי‪ ,‬מיד מכוונת‪,‬‬ ‫או שהוא תוצר מובהק של מנגנונים טכניים לייצור דימויים ולשכפולם? האם הוא‬ ‫מציית בהכרח להיגיון של השוק הגלובלי ולאינטרסים של השלטון‪ ,‬או שאפשר‬ ‫לשתול בו זרעים של מחאה? ומה על העין‪ ,‬שמולעטת בדימויים‪ :‬האם היא מסוגלת‬ ‫לראות‪ ,‬לברור‪ ,‬להתנגד? האם היא יכולה לעורר את הגוף לפעולה?‬ ‫אלה כמה מן השאלות שנברר בקורס‪ ,‬בעזרת טקסטים תיאורטיים ומגוון של‬ ‫דימויים קונקרטיים‪ .‬אחד הצירים המרכזיים של הדיון יהיה האירוע שהתחולל ב‪00-‬‬ ‫בספטמבר ‪ 0220‬בארצות הברית ועל מסכי הטלוויזיה ברחבי העולם ‪ -‬אירוע‬ ‫ספקטקולרי שמעורר שאלות חשובות על הדימוי ועל המבט בראשית המאה ה‪00-‬‬ ‫– אבל ממנו נתגלגל לאירועים אחרים ולדימויים אחרים‪ ,‬ודרכם נתהה על המסגרות‬ ‫שבתוכן מתנהל כיום המבט שלנו ועל האפשרויות שעוד פתוחות לפניו‪.‬‬ ‫מטרת הפרוסמינר היא לפתח דיון מושכל בנושאים שעל הפרק ובד בבד להנחות‬ ‫את הסטודנטים בקריאה של טקסטים אקדמיים‪ ,‬בעריכת מחקר עצמאי ובכתיבת‬ ‫עבודה אישית שתצמח מתוך נושאי הקורס‪.‬‬ ‫פרוסמינר קריאה וכתיבה אקדמית ‪ -‬המחלקה לטקסטיל‬ ‫גב' מיכל קרייזברג‬ ‫מטרת הקורס‪ :‬רכישת הכלים המתודולוגיים לקריאה וניתוח מאמרים אקדמיים‪:‬‬ ‫קריאה ביקורתית של טקסטים מתחום הטקסטיל‪ ,‬האופנה וההיסטוריה והתיאוריה‬ ‫של שתי דיסציפלינות בהקשרים מגדריים‪ ,‬חברתיים ואמנותיים‪ .‬הכרת הכללים‬ ‫הנהוגים בכתיבה אקדמית‪ ,‬סוגי הערות השוליים וכתיבת המקורות‪.‬‬ ‫במהלך סמסטר יינתן בין ‪ 5-4‬טקסטים ביקורתיים לקריאה וניתוח‪ .‬על כל מאמר‬ ‫יידרש הגשת דו"ח קריאה‪ ,‬המפגין את הידע והכללים החלים על הכתיבה‬ ‫האקדמית‪.‬‬ ‫ביבליוגרפיה נבחרת‪ :‬תינתן בתחילת השנה‪.‬‬ ‫שיטת לימוד‪ :‬הרצאות פרונטליות‪ ,‬קריאה וניתוח טקסטים‪ ,‬הגשת ביניים על כל‬ ‫מאמר‪ ,‬הנחית שיטות כתיבה אקדמית‪.‬‬ ‫תהליך העבודה ושקלול הציון‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫השתתפות פעילה בשיעור‪02% :‬‬ ‫‪‬‬ ‫במהלך הסמסטר יינתנו כ‪ 4-‬מאמרים לקריאה‪ .‬כל מאמר יישא עמו חובת‬ ‫קריאה וכתיבה (בת עד עמוד אחד בלבד) בו י‪/‬תתנסה הסטודנט‪/‬ית‬ ‫בכתיבה על פי הכללים האקדמיים ובקריאה ביקורתית ‪ 02% -‬מהציון כל‬ ‫מטלה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מטלה סופית‪52% :‬‬ ‫*** את המטלות ואת העבודה הסופית יש להגיש במועדן‪.‬‬ ‫***נוכחות וחיסורים‪ :‬על פי תקנון שנקר‪.‬‬ ‫סמינר טקסטיל‪ :‬ההדפס באמנות המערבית‬ ‫ד"ר גיא טל‬ ‫ההדפס הוא מדיום אמנותי שבדרך‪-‬כלל נזנח במבואות כלליים של אמנות לטובת‬ ‫הציור והפיסול‪ ,‬אך הוא ראוי לתשומת לב מיוחדת בשל תרומתו התרבותית‪ ,‬הפצתו‬ ‫הנרחבת בציבור והפונקציות הרבות שהוא ממלא‪.‬‬ ‫מלבד סקירה של התפתחות ההדפס החל מהמאה ה‪ 04-‬ועד למאה ה‪ ,00-‬הקורס‬ ‫מנתח לעומק יצירות של אמני מופת כמו דירר‪ ,‬רמברנדט‪ ,‬הוגארת‪ ,‬גויה‪ ,‬דומייה‪,‬‬ ‫פיקאסו ווורהול דרך סוגיות הקשורות למקוריות‪ ,‬אופני שימוש‪ ,‬איקונוגרפיה‪,‬‬ ‫רעיונות אינטלקטואליים‪ ,‬השוואה לציור ולפיסול‪ ,‬וכן דרכי ההתבוננות של הצופה‪.‬‬ ‫צילום וזהות‬ ‫ד"ר סיון שטאנג‬ ‫המצאת הצילום שינתה את פני החברה והתרבות המערבית מאז הופעתה באמצע‬ ‫המאה ה‪ .09-‬צורות הקיום הסובייקטיבי והבין‪-‬סובייקטיבי (הקיום החברתי) נוכח‬ ‫המצאה זו ‪ -‬שעדיין מתפתחת מבחינה טכנולוגית וחומרית ‪ -‬מומצאות כל העת‪.‬‬ ‫נעסוק בנושא הצילום במובן פוליטי‪ ,‬כמרחב הכולל ריבוי של משתתפים ומשתתפות‬ ‫הלוקחים חלק במעשים‪-‬של‪-‬צילום‪ ,‬באמצעות התבוננות בצילום ובתצלומים‪,‬‬ ‫"קריאה" בהם וכתיבה עליהם‪ ,‬באמצעות פעולות של צילום‪ ,‬הצטלמות ועוד‪ .‬נבחן‬ ‫את הצילום כמרחב המאפשר הופעה של רעיונות ופעולות חברתיות ופוליטיות‪,‬‬ ‫כזירה לכינון‪ ,‬לבימוי או לפירוק סובייקטיביות‪ ,‬כאתר להבניית זהויות‪ ,‬הזדהויות‬ ‫והבדלים‪.‬‬ ‫נכיר תפיסות מרכזיות שונות ביחס למושג הצילום – כארכיון או כמסמך של עדות‪,‬‬ ‫המשמר אירועי עבר‪ ,‬כיצירת אמנות‪ ,‬כמצע פורה לדמיון‪ ,‬כמסמן של עבר‪ ,‬של הווה‬ ‫מתמשך‪ ,‬או העתיד לבוא‪.‬‬ ‫סמינר באמנות עכשווית‬ ‫ד"ר ורד זפרן גני‬ ‫מטרות הקורס‪ :‬קורס זה יתמקד בהיכרות עם שדה האמנות העכשווית הקיים‬ ‫בישראל‪ ,‬ובעולם ומטרתו פיתוח יכולות מחקר וכתיבה על אמנות‪.‬‬ ‫במסגרת הקורס יתקיימו הרצאות‪ ,‬סיורים בתערוכות והיכרות עם מקרים למבחן‬ ‫באמנות עכשווית‪ :‬מקומיים ובינלאומיים‪.‬‬ ‫דרישות הקורס‪ :‬נוכחות והשתתפות פעילה במפגשים‪ .‬מחקר פעיל וכתיבת עבודת‬ ‫סמינר‪.‬‬ ‫ציון הקורס‪ :‬עמידה בכל חובות הקורס‪ ,‬בלעדיה לא יינתן ציון‪.‬‬ ‫בקורס זה נפתח ביבליוגרפיות ספציפיות לנושאי המחקר עליהן ייבחרו משתתפי‬ ‫הקורס לכתוב‪.‬‬ ‫סמינר ‪ -‬צילום תיעוד פיקציה‬ ‫ד"ר זפרן גני ורד‬ ‫מטרת הקורס‪ :‬פיתוח ידע‪ ,‬יכולת קריאה ומחקר המתגבשים לידי כתיבת עבודת‬ ‫מחקר עצמאית‪.‬‬ ‫נושאי הקורס‪ :‬הסמינר יבחן את טווח האפשרויות הגלומות בצילום במצבי ביניים‬ ‫שבין התיעודי לבדוי כפי שאלו באים לידי ביטוי בעבודותיהם של אמנים שונים‪ .‬בין‬ ‫היתר נעסוק בעבודותיהם של איב קליין‪ ,‬תומס דמנד‪ ,‬גרהארד ריכטר‪ ,‬ואחרים‪.‬‬ ‫מטלות הקורס‪ :‬השתתפות פעילה בשיעורים‪ .‬הגשת נושא בשיעור חמישי‪ ,‬הגשת‬ ‫ביבליוגרפיה בשיעורים עשירי‪ .‬הגשת הרצאה על מצב המחקר במהלך סמסטר ב'‪,‬‬ ‫כל אלו הם שלבי חובת הכנה ללא ציון‪.‬‬ ‫הרכב הציון‪ :‬הציון יינתן על העבודה הכתובה שתוגש במהלך חופשת סוף השנה‪.‬‬ ‫מאגיה‪ ,‬מדע ואמנות‪ :‬דיונים בארכיאולוגיה של המדיה‬ ‫ד"ר פבלו אוטין‬ ‫ממערת אפלטון‪ ,‬דרך הקאמרה אובסקורה של דה וינצ'י‪ ,‬המצאותיהם של ג'יובאני‬ ‫באטיסטה דלה פורטה‪ ,‬אתנסיוס קירכר‪ ,‬הופעותיו של רוברטסון‪ ,‬אקדח הצילומים‬ ‫של מארה‪ ,‬מכונת ההצצה של אדיסון‪ ,‬הסינמטוגרף של האחים לומייר ועד‬ ‫הטכנולוגיות הדיגיטליות החדשניות בנות זמנינו‪ :‬הקשר בין קולנוע‪ ,‬מאגיה‪ ,‬מדע‬ ‫ואמנויות פלסטיות מייצר את ההיסטוריה של המדיה ושל הקשר של בני האדם‬ ‫אליהם‪.‬‬ ‫כיצד המצאות פסבדו קולנועיות שהיו קיימות לפני הקולנוע מנבאות ומאפיינות את‬ ‫מהות האמנות השביעית‪ ,‬כיצד כל אלה קשורות לעלייתם של הניו‪-‬מדיה כצורות‬ ‫תקשורת ואמנות?‬ ‫הקורס יבקש לעורר דיונים על נושאים כגון מרחב‪ ,‬זמן‪ ,‬בידור‪ ,‬טכנולוגיה‪,‬‬ ‫אקוסטיקה‪ ,‬תנועה‪ ,‬הפשטה‪ ,‬קסם‪ ,‬ריאליזם ועוד דרך בדיקת עבודותיהם של‬ ‫מדענים‪ ,‬אמנים‪ ,‬ממציאים‪ ,‬קוסמים‪ ,‬פילוסופים ואלכימאים שונים שהעלו רעיונות‬ ‫דומים למה שהפך היום להיות הקולנוע והניו‪-‬מדיה‪.‬‬ ‫דרך המבט אל העבר ייווצר מבנה עומק שיאפשר לדון על הקולנוע והניו‪-‬מדיה בני‬ ‫זמננו ועל האופנים בהם אלה מסוגלים להשתנות ולהתפתח בעקבות השפעות של‬ ‫טכנולוגיות "חדשות"‪.‬‬ ‫סמינריון ‪ – 1‬דיסרטציה‪ :‬דמות האשה במדיה החזותית‬ ‫ד"ר ברלי טל‬ ‫מטרת הקורס‪ :‬מטרתו העיקרית של הקורס היא להקנות לסטודנטים את הכלים‬ ‫לכתיבת עבודה סמינריונית בתחום התקשורת החזותית‪ .‬בקורס זה נעסוק בכל‬ ‫ההיבטים העיוניים של גיבוש נושא‪ ,‬שאלו מחקר‪ ,‬ראשי פרקים‪ ,‬רשימה‬ ‫ביבליוגרפית זאת בנושא כתתי‪.‬‬ ‫תיאור הקורס‪ :‬בשלושים השנים האחרונות המדיה החזותית קרי‪ :‬הקולנוע‪,‬‬ ‫האנימציה‪ ,‬הפרסום הטלוויזיה והאינטרנט‪ ,‬היוותה מרחב פורה לחקירה של‬ ‫תיאוריות מגדריות של תרבות‪ ,‬ייצוג וזהות‪.‬‬ ‫בסמינריון זה נדון באופן ביקורתי בנושאים וסוגיות הרלוונטיים לייצוג ודימוי מגדרי‬ ‫במדיה החזותית וזאת בהתבססות על שדות שיח מתחומי הפסיכולוגיה‪,‬‬ ‫האנתרופולוגיה‪ ,‬הסוציולוגיה והקולנוע‪ .‬לאורן של דיסציפלינות אלו‪ ,‬נבחן סוגיות של‬ ‫הצפנה ופענוח מסרים‪.‬‬ ‫סמינריון שנה ג' ‪ -‬עיצוב תעשייתי‪ :‬פענוח והצפנת מסרים במדיה החזותית‬ ‫מטרת הקורס‪ :‬מטרתו העיקרית של הקורס היא להקנות לסטודנטים את הכלים‬ ‫לכתיבת עבודה סמינריונית בתחום התקשורת החזותית‪ .‬בקורס זה נעסוק בכל‬ ‫ההיבטים העיוניים של גיבוש נושא‪ ,‬שאלו מחקר‪ ,‬ראשי פרקים‪ ,‬רשימה‬ ‫ביבליוגרפית זאת בנושא כתתי‪.‬‬ ‫תיאור הקורס‪ :‬בסמינריון זה תתבקשו לדון באופן ביקורתי בנושאים וסוגיות‬ ‫הרלוונטיים לייצוג‬ ‫ודימוי במדיה החזותית‪ .‬תבחנו הצפנה של העברת מידע‬ ‫באמצעות המסר החזותי ופענוחו בעזרת השיחים התיאורטיים העכשוויים כגון‪:‬‬ ‫השיח הפמיניסטי‪ ,‬השיח אנתרופולוגי‪-‬סוציולוגי‪ ,‬השיח התרבותי‪ ,‬השיח הפוסט‪-‬‬ ‫קולוניאלי ועוד‪ .‬תבחנו כיצד מועברים ההיצגים והדימויים החזותיים‪.‬‬ ‫הקורפוס המחקרי אשר ישמש אתכם יהיה איפה קורפוס חזותי וזאת כי בשנים‬ ‫האחרונות המדיה החזותית קרי‪ :‬קולנוע‪ ,‬אנימציה‪ ,‬פרסום אינטרנט טלוויזיה מהוות‬ ‫מרחב פורה לחקירה של תיאוריות פילוסופיות‪ ,‬תרבות‪ ,‬ייצוג וזהות‪.‬‬ ‫פרויקט גמר שנה ד' ‪ -‬ליווי עיוני‬ ‫הליווי העיוני יעמוד על השילוב בין התכנים הרעיוניים ופרשנותם החזותית עד‬ ‫לתרגומם המעשי‪ .‬הדגש בחלקו העיוני של התהליך יהיה על הרכיבים התפיסתיים‬ ‫והרעיוניים של הפרויקט תוך שימוש בפרספקטיבות המעוגנות בחשיבה התיאורטית‬ ‫של שיחים מתחומי התרבות‪ ,‬החברה‪ ,‬הפילוסופיה והפסיכולוגיה‪ ,‬אשר מחזקות את‬ ‫חידודו של הנושא‪.‬‬ ‫הליווי העיוני הוא שנתי ונחלק לשלושה שלבים‪:‬‬ ‫‪ .0‬השלב הראשון מתקיים בכדי לעזור לסטודנט לנסח קונספט לפרויקט הגמר‪.‬‬ ‫שלב זה יעסוק בעיגון הרעיונות בתיאוריות עד לכדי כתיבת מסמך הבריף‬ ‫(נייר העמדה) בהתאם לדרישות המחלקה‪ ,‬באופן קוהרנטי (לכיד) וברור‪.‬‬ ‫שלב זה יתנהל בסמסטר א' וילווה את הסטודנט עד קבלת אישור סופי‬ ‫לבריף מהוועדה המחלקתית‪ .‬זהו שלב אשר יהיו בו הרבה הרהורים‪,‬‬ ‫ערעורים‪ ,‬קריאת טקסטים‪ ,‬חיפוש וניסיון של הסטודנט להבין קודם כל‬ ‫לעצמו ואחר כך בהצגתו בפני האחרים מהו הרעיון שלו‪ ,‬מהי תְּ ִפיסָ ת הנושא‬ ‫שלו‪ ,‬מהן מטרות הפרויקט ומהם המסרים העיקריים והמשניים אותם הוא‬ ‫רוצה להעביר בפרויקט הגמר‪ .‬יש לציין כי הבריף הוא מעין חוזה בין‬ ‫הסטודנט למחלקה בו הוא מצהיר על כוונותיו בדבר נושא פרויקט הגמר‪.‬‬ ‫‪ .0‬המנחה העיוני יכין את הסטודנט לקראת הופעתו בפני פאנל הבוחנים‬ ‫בהצגת פרויקט הגמר‪ .‬ייכתב מסמך פרזנטציה על ידי הסטודנט אותו הוא‬ ‫יוכל לקרא בפני הבוחנים ובו הסבר של תהליך העבודה על הפרויקט‪:‬‬ ‫הקונספט המגובש‪ ,‬מטרות הפרויקט‪ ,‬המסרים העיקריים והמשניים אותם‬ ‫הוא רצָה להעביר‪ ,‬ההישגים‪ ,‬היישומים המעשיים והתוצאה‪.‬‬ ‫‪ .3‬השלב השני הוא שלב בו ייכתב מסמך רפלקציה המתאר את הפרויקט כפי‬ ‫שהוא בא לידי מימוש‪ .‬חשוב לציין כי סמסטר ב' מוקדש ליצירת סינתזה בין‬ ‫התיאוריה לעשייה העיצובית‪.‬‬ ‫בשלב זה הסטודנט יעמוד מול הפרויקט הגמּור שלו כשהבריף עליו הצהיר‬ ‫מהדהד ברקע ולמרות הצהרת הכוונות הפרויקט לא תמיד יהיה זה אשר‬ ‫עליו הסטודנט הצהיר וחלם‪ ,‬וזאת‪ ,‬כי מטבע הדברים במעבר בין תיאוריה‬ ‫לעיצוב נוצרות תובנות חדשות‪ .‬כעת יהיה על הסטודנט לנסח ולקרא מחדש‬ ‫את הפרויקט הגמּור קרי‪ ,‬לחבר את השדה התיאורטי עם השיח העיצובי‪.‬‬ ‫בתהליך זה יעבד וייבחן הסטודנט‪ ,‬בעזרת המנחה העיוני‪ ,‬את ההתפתחות‬ ‫שעבר מהשלב הראשוני בו הצהיר על הקונספט‪ ,‬רצונותיו‪ ,‬חלומותיו‪,‬‬ ‫כוונותיו‪ ,‬המטרות והמסרים של פרויקט הגמר‪ ,‬לשלב הביצוע ולתוצאה ‪ -‬עד‬ ‫כמה הם משיקים זה לזה‪ .‬מכאן הוא יוכל להבין כיצד עליו להציג מחדש את‬ ‫פרויקט הגמר שלו‪ .‬מסמך סיכום זה ישמש את הסטודנט הן לצורכי יחסי‬ ‫ציבור הן לקטלוג‪.‬‬ ‫שלושת השלבים הנם בגדר חובה ומהווים חלק אינטגרלי מתהליך העבודה על‬ ‫פרויקט הגמר‪ .‬הסטודנט יקבל ציון בליווי העיוני של פרויקט הגמר על סמך תהליך‬ ‫עבודתו והגשת מטלות אלה‪ .‬ציון עובר בליווי העיוני של פרויקט הגמר הינו תנאי‬ ‫לקבלת ציון בפרויקט הגמר‪.‬‬