‫כיצד לתכנן מערכת השקיה – צעד אחר צעד‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫להכין מספר מפות של הגן ‪ .‬אם מתכננים באמצעות תוכנת שרטוט אפשר לעבוד‬ ‫בשכבות )‪.(layers‬‬ ‫(העירייה‪ ,‬הרשות‬ ‫יוצאים מנקודת הנחה כי כמות המים שספק המים יכול לספק‬ ‫המקומית‪ ,‬מקורות וכו ') איננה מוגבלת ‪ .‬המגבלה הינה בלחץ אחרי מד המים‬ ‫ובספיקה המקסימאלית שמד המים יכול להעביר‪.‬‬ ‫את לחץ המים אפשר למדוד באמצעות מד לחץ (מנומטר)‪ ,‬ספיקת מד המים רשומה‬ ‫על כל מד מים‪.‬‬ ‫‪ :‬מתקינים ברז מיד אחרי מד המים‬ ‫מדידת הלחץ הדינמי נעשית באופן הבא‬ ‫ומחברים טה ומד לחץ ‪ .‬לרגל השנייה של הטה מחברים צינור גמיש באורך ‪ 3‬מטר‬ ‫לפחות‪ .‬פותחים את הברז לספיקה הרצויה ובודקים את הלחץ ‪ .‬חוזרים על הפעולה‬ ‫בכמה ספיקות שונות‪.‬‬ ‫‪ .‬הלחץ נמדד באטמוספרות ‪1 ,‬‬ ‫לחץ המים הנמדד הינו לחץ העבודה ברוטו‬ ‫אטמוספרה = ‪ 10‬מטר לחץ ‪ .‬צריך לקחת בחשבון שישנם הפסדים בלחץ הנובעים‬ ‫מהפסדים מקומיים של ראש מד המים ‪ ,‬ראש ה מערכת ואביזרים שלאורך הקו‬ ‫ומהפסדי חיכוך של הצינור ‪ .‬הפסדים אלו ניתנים לחישוב ותלויים באורך הצינור‬ ‫וקוטרו‪ .‬ההפסדים על האביזרים ועל הצינור נמדדים במטרים‪.‬‬ ‫מכינים טבלה ורושמים בה את ההפסדים של כל אביזר (לצורך הנוחות רושמים את‬ ‫כל הלחצים ואת כל ההפסדים במטרים )‪ .‬אפשר למצוא מידע על הפסדי האביזר‬ ‫בקטלוגים של היצרנים ‪ .‬מסכמים את ההפסדים ומפחיתים אותם מהלחץ הנמדד‬ ‫אחרי השעון‪ .‬לחץ זה הינו לחץ נטו‬ ‫שם האביזר‬ ‫קוטר‬ ‫הפסד מקומי (מטר)‬ ‫סה"כ‬ ‫טבלת הפסדי ראש המערכת‬ ‫‪ .7‬ע"ג מפת הגן יש להציב את הממטירים במיקומים ה סופיים‪ .‬ליד כל ממטיר לרשום‬ ‫את סוג הממטיר ‪ ,‬לחץ העבודה המתוכנן ‪ ,‬גודל הפיה וספיקת הממטיר המתוכננת ‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫חשוב לזכור כי צריכים להשתדל ששיעור ההמטרה לכל הממטירים יהיה זהה‬ ‫כלומר אם יש ממטיר שגזרת ההשקיה שלו הינה ‪ 90‬מעלות‪ ,‬אזי הספיקה של צריכה‬ ‫להיות ‪ 1/4‬מהספיקה של אותו ממטיר שמשקה לאותו הטווח ושגזרת ההשקיה שלו‬ ‫הינה ‪ 360‬מעלות‪.‬‬ ‫‪ .8‬מכינים טבלה נוספת עבור כל קו השקיה בנפרד ובה רושמים את נתוני הממטירים‬ ‫כפי שרשמנו אותם ע"ג המפה‪:‬‬ ‫ממטיר מס'‬ ‫מסומן‬ ‫במפה‬ ‫טווח השקיה‬ ‫מספר‪/‬צבע‬ ‫פיה‬ ‫לחץ‬ ‫עבודה‬ ‫ספיקה‬ ‫שעתית‬ ‫(מ"ק‪/‬שעה)‬ ‫סה"כ‬ ‫חשוב לשים לב כי יחס ספיקה ‪/‬טווח צריך להיות ליניארי לגבי כל הממטירים שמשקים‬ ‫לאותה גזרה‪.‬‬ ‫‪ .9‬מכינים טבלת הפסדים מסכמת עבור הצנרת ‪ .‬את ההפסדים בצינור אפשר לחשב‬ ‫באמצעות מחשבון "הייזן וויליאמס "‪ ,‬באמצעות מונוגרמה או באמצעות סרגל‬ ‫חישוב‪.‬‬ ‫תאור‬ ‫קוטר‬ ‫סיכום דרישות‬ ‫ספיקה‬ ‫מקסימאלית‬ ‫הערה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ספיקה‬ ‫אורך‬ ‫הפסד‬ ‫מקסימאלי‬ ‫הפסד‬ ‫לחץ נדרש‬ ‫לחץ‬ ‫התחלתי‬ ‫לחץ‬ ‫מקסימאלי‬ ‫לחץ נדרש ‪ -‬הינו לחץ העבודה של הממטירים ‪ ,‬לחץ התחלתי ‪ -‬הינו הלחץ‬ ‫בתחילת הצינור והינו שווה ללחץ הנדרש ‪ +‬הפסדי העומד של הצינור‪.‬‬ ‫אסור שהספיקה המקסימאלית תעלה על ספיקת מד המים‪.‬‬ ‫אסור שקוטר צינורות הקווים המשניים יעלו על קוטר הצינור שלפני מד המים‬ ‫(ראה הסתייגויות להלן)‪.‬‬ ‫אם הלחץ המקסימאלי ההתחלתי עולה על הלחץ הנמדד אחרי מד המים אי‬ ‫אפשר להשקות (ראה להלן בסעיף ‪.)9‬‬ ‫‪ .01‬מילוי טבלת הצינורות נעשה בשני שלבים‪:‬‬ ‫"קו מזין ממד המים הראשי ועד ראש‬ ‫ראשית רושמים את תאור הצינור למשל‬ ‫ההשקיה"‪ .‬אח"כ רושמים את כמות המים שצריכה לעבור בצינור ואז מחשבים את‬ ‫קוטר הצינור בהתייחס לגודל ההפסד שאנחנו מוכנים להפסיד בקוטר הנתון ‪ .‬חשוב‬ ‫לזכור כי מהירות המים המקסימאלית המותרת הינה ‪ 2‬מטר‪/‬שנייה‪ .‬במידה והנתונים‬ ‫המתקבלים הגיוניים ‪ ,‬כלומר מהירות המים נמוכה מ ‪ 2‬מטר‪/‬שנייה והלחץ המתקבל‬ ‫אחרי הפחתת ההפסדים (הפסדי הצינור ‪ +‬הפסדי ראש מד המים ‪ ,‬ראש ההשקיה‬ ‫והפסדי האביזרים ) הינו סביר ‪ ,‬אזי הקוטר שבחרנו מתאים ‪ .‬במידה ולא ‪ ,‬אפשר‬ ‫להגדיל את קוטר הצינור או לחילופין לה קטין את מספר הממטירים ‪ /‬אורך שלוחות‬ ‫הטפטוף עבור צינור נתון‪.‬‬ ‫חשוב לזכור כי בד "כ קוטר צינור ההשקיה יהיה זהה או קטן מקוטר הצינור המזין‬ ‫ורק כשאין ברירה אפשר להגדיל את קוטר הצינור מעל קוטר הצינור המזין ‪ ,‬הכול‬ ‫במגבלות של ספיקת מד מים‪.‬‬