אל תרדו מן הגג הגג החקלאי במכון וולקני | יוסי יניב ,המכון למדעי הצמח ,המחלקה לעצי פרי הקדמה לגגות ירוקים תרומה מוכחת להפחתת 'אי החום העירוני' .גגות ירוקים מצננים את האוויר בסביבתם הקרובה ומעלים בה את הלחות (העלים קולטים את קרינת השמש ומקטינים את חימום הסביבה) ובכך מקלים את עומסי החום בבניין ומביאים לחסכון באנרגיה .לגגות ירוקים חשיבות רבה גם מבחינת הנדסת אנוש בסביבה העירונית בה השטחים הירוקים מועטים .למופע החזותי של הגג כגינת נוי או כגג יצרני חשיבות רבה בסביבה עירונית בה שטחי הגינון מועטים. צמחים הגדלים על גגות ירוקים חשופים לתנאי סביבה קיצוניים .צמחים אלו צריכים להיות עמידים לתנאים ייחודיים האופייניים לגגות :עומס חום ,קרינה ועוצמת רוח הגבו־ הים מאלו השוררים על פני הקרקע. מכון וולקני ציין בתקופה האחרונה 90 שנה למחקר החקלאי ,הנושא המרכ־ זי שצוין היה פיתוח טכנולוגיות חדשות להבטחת ובטיחות מזון לאוכלוסייה .אחד הנושאים שהוחלט לבצע כחלק מהנושא המרכזי הינו גג ירוק בהיבט היצרני/חקלאי, שמשמעותו גג שמספק תוצרת חקלאית טרייה לצריכה מיידית ,הן לשימוש פרטי והן לשימוש מסחרי .היקף השטחים החק־ לאיים בארץ ובעולם הולך ומצטמצם עקב לחצי בינוי ובמקביל כמות האוכלוסייה הולכת וגדלה ואיתה כמות המזון הדרו־ שה לקיומה .גידול האוכלוסייה העירונית מתבטא גם בגידול בכמות הבנייה הפרטית והציבורית ואיתם גם היקף הגגות (שטח פנוי) שיכולים לשמש כגגות יצרניים .מכל אלה הוחלט לתכנן ולבצע גג ירוק שמ־ אופיין בגידול של תוצרת חקלאית טרייה לצריכה מידית ובמקביל לבצע מחקרים שקשורים בבעיות שנובעות מגידול על הגג כמו השפעת קרינה ,רוחות ,גידול במיכלים בעלי נפח נמוך דישון ועוד. הגג שנבחר היה בעייתי מלכתחילה ,הבע־ יות הטכניות נבעו מהיותו שייך לבניין ישן ומכאן שהיה בעל כושר נשיאה נמוך80 :־90 ק"ג למ"ר ,לחץ המים נמוך -־כ־ 2אטמ' ,ר�י 4 פברואר • 2015גליון 104 בוי מזגנים לאורך הגג ,קיום ארובות ומנועים של מנדפים ,מיעוט פתחי ניקוז ,שיפועי ניקוז בעייתים וכמובן בעיה כרונית במתקן ממ־ שלתי -תקציב נמוך וביורוקרטיה מנהלתית. מצד שני ריבוי הבעיות ייצר מצב אתגרי של התמודדות עם בעיות שאופייניות למרבית הגגות במדינה ולכן האתגר אופיין ביצירת גג שעומד במגבלות הטכניות שצוינו ,והקמתו והחזקתו זולה יחסית מבחינה כספית .מכאן הוחלט שהגג הנבחר ישמש כמודל לעש־ ייה ולמידה לאלה המוכנים לבצע פרויקט דומה. אמצעים מיכלי הגידול שנבחרו היו עשויים מקל־ קר תוצרת חברת 'פוליביד' שנועדו במקור לשימוש חקלאי .מיכלים אלה הם בעלי במשקל עצמי נמוך ,מחיר כספי זול והם נמ־ כרים במבחר של צורות וגדלים .חסרונם של המיכלים הוא בעמידות נמוכה יחסית לגורמי אקלים ,ובמיוחד לקרינת שמש וכן חוזקם הטכני. המיכלים הוצבו ע"ג משטחי פלסטיק קשיח של חברת 'פלסגד' מתוך כוונה ליצור חלוקת משקל טובה יותר על הגג ,אפשרות נוחה למעבר מי גשמים וכן קיום היכולת לבצע העברת מיכלים במקרה של תקלות או ביצוע עבודות אחזקה .מתחת לכל אלה הו־ נחו יריעות איטום של בריכות דגים על מנת לצמצם את המגע בין נקז המים של מיכלי הגידול ליריעות האיטום המקורית של הגג. סוג נוסף של מיכלים בהם השתמשנו היו צינורות פלסטיק בקוטר 110/160מ"מ שמיועדים לשפכים .הצינורות בד"כ זולים יחסית מבחינה כספית וניתן להשתמש בהם במגוון גבהים וכיוונים .שיטה זאת מאפשרת גידול בנפח נמוך (נושא בעייתי). השימוש בהם מבוסס על שני שיטות: .1קידוח חור בקוטר של עציץ 11ס"מ במרווחים קבועים והנחת העציץ המיועד בחור הקידוח. .2חיתוך לאורך הצינור בקוטר של אדנית הרצויה ,והנחת אדניות צמודות אחת לשנייה לאורך הצינור. ההשקיה בצינורות אלו מבוססת על צינור 16מ"מ מוביל שנמצא מוסתר בתוך הצינור מיכלי קלקל מלאים בתערובת שתילה ומרושתים בצינורות טפטוף. משטחי פלסטיק מונחים מעל יריעות למניעת מגע בין נקז מים של המיכלים ליריעות האיטום של הגג. וממנו יוצאים שלוחות טפטוף לעציץ או לאדנית .ניקוז הנגר נעשה מתוך הצינור ישי־ רות לפתחי הניקוז. לגידול העגבניות והמלפפונים שדורשים הדליה נבנו במסגריה המקומית מתקנים המבוססים על מסגרות מתכת מודולוריות שמאפשרות מתיחת חוטי מתכת לצורך ההדליה. תערובת השתילה שנבחרה הינה שילוב בין מצע גן רגיל ופרלייט ביחס ,1:2בצורה זאת קיבלנו מצע קל יותר ומאוורר יותר שהוכיח את עצמו. צמחייה הצמחים שנבחרו הם תבלינים וירקות שונים שנמצאים למכירה בכל משתלה מס־ חרית .בנוסף נשתלו עצי הדר (לא הוכיחו את עצמם) כעצי פרי בשילוב עצי טבבוייה איפה כעצי נוי והצללה חלקית. השקיה בקרת מערכת ההשקיה מבוססת על מס' מחשבי גלקון חשמליים .מערכת הדישון מבוססת על מדשנת פרופורציונלית 'תפן'. הדישון הנו רציף ומבוקר ע"י מדידת מי נקז במד מוליכות חשמלית .עקב לחצי מים נמו־ כים המערכת מפוצלת ל־ 8הפעלות שונות בהתחשב בסוג הגידול וגודל המיכל .השקיה מבוצעת ע"י שימוש בצינורות טפטוף 16 מ"מ במרווחים של 30ס"מ ,וטפטפות נעץ בספיקות שונות. מחקר צינורות שפכים בקוטר 110מ"מ ובהם עציצים של תבלינים בנוסף לאלו בוצע ניסוי מחקרי בשיתוף ד"ר נירית ברנשטיין ואחרים על השפעת כי־ סוי דשא סינתטי ב"גג ירוק" על גידול תבלי־ נים (על ניסוי זה ייכתב במאמר אחר). בחודש ספטמבר 2013פורסמה כתבה גדולה בנושא גגות ירוקים בעיתון 'הארץ' תוך חשיפה גדולה לגג של מכון וולקני ולגג פרטי אחר שנמצא בתל אביב .בעקבות החשיפה היה גל של התעניינות בנושא מצד אנשים פרטיים וגופים ציבוריים .חלק מאותם מת־ עניינים הגיע לביקור והתרשם לטובה ובעי־ פברואר • 2015גליון 104 5 קר קיבל מושג טכני איך ניתן לבצע גג יצרני. סיכום כיום שנתיים לאחר ביצוע הגג ניתן כבר להגיע למס' תובנות: .1במיכלים בהם נשתלו צמחי תבלין בע�י קר ,קיימת בעיה של שתילה חוזרת עקב אי־ טום תערובת השתילה במערכת השורשים. קיימים מינים שונים של תבלינים שהנם בעייתיים בגידול כמו :מליסה רפאית ,קורנית מקורקפת ,מרוות אננס .בגידולים אלה קיי־ מת התנוונות מהירה. .2עצי הדר שהונחו לאורך הצד הדרומי של הגג סבלו מהתייבשות בקצוות הענפים כתוצאה מחשיפה לרוחות. .3חלק מתערובת השתילה נשטף עם הזמן ,מצב שדורש מילוי חוזר .נראה שכל כמה שנים יידרש להחליף את המיכלים ותע־ רובת השתילה שבתוכם עקב בלאי מתמשך. .4מצב של נקז מים תמידי על יריעות 6 פברואר • 2015גליון 104 מבט כללי על הגג האיטום יכול להיות בעייתי בטווח הרחוק. .5גידול נענע לסוגיה במיכלי קלקר הנו בעייתי בשל מעבר הענפים דרך הקלקר החוצה תוך גרימת נזק למיכל. .6יש צורך של שטיפת התערובת עקב סכנת המלחה. .7יש להקפיד על ביצוע השקיה גם בח�ו רף ,במיוחד בצמחים הגדלים בצינורות. לעומת מגרעות אלו ,המבט הכללי מראה שניתן להצליח בגידול ירקות בתבלינים בהשקעת זמן וכסף סבירה .הגג הנוכחי מייצר מזון על פי תכנון תוך יצירת סביבה חקלאית/גננית נעימה ,ועל כך תעיד תנועת המבקרים והמשתמשים בתוצרי הגג.
© Copyright 2024