חוות דעת ראשונה של פרופ` אורן יפתחאל
פרופ' אורן יפתחאל Prof. Oren Yiftachel המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי Department of Geography and Environ. Dev. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב Ben Gurion University of the Negev, Beer-Sheva, Israel 84105 טל ;Ph: 972-7-6472011 :פקסEmail: [email protected]; Fax: 972-7-6272821 : 28לאוגוסט 2009 בבית משפט המחוזי בבאר שבע בפני כבוד השופטת שרה דברת בעניי : ת.א7161/06 . ת.א7176/06 . ת.א7275/06 . ת.א1114/07 . ת.א1115/07 . סלימא מחמד אלעקבי ו 16אח' נגד מדינת ישראל חוות דעת מומחה בעניי תביעת יורשי סלימא אלעוקבי לבעלות על חלקות באלעראקיב וזחיליקה ש המומחה :פרופסור אור יפתחאל ת.ז54484324 . מע :המחלקה לגיאוגרפיה ותכנו סביבתי ,אוניברסיטת ב"גוריו ,באר שבע84105 , אני הח"מ נתבקשתי על ידי משפחת אלעוקבי )התובעי( לחוות דעתי המקצועית בשאלת הגיאוגרפיה ההיסטורית ומער) בעלויות הקרקע של האזורי בה נמצאות החלקות הנתבעות. חוות דעתי נמסרת לצור) תביעת של שישה עשר יורשיו של סולימא אל"עוקבי ,הטועני לבעלות קניינית של מקרקעי הידועי כ" "ערקיב ) "2חלקה 1בגוש " ,(400367ערקיב ) "6חלקה 1 בגוש " ,(400371ערקיב ) "60חלקה 1בגוש " ,(400369שריעה ) "133חלקה 1בגוש (400526 ו"שריעה ) "134חלקה 134בגוש , (400527הנמצאי בשני מיקומי עיקריי כ" 12עד כ" 30ק"מ צפונית"מערבית לבאר שבע – אל"עראקיב )כיו כארבעה ק"מ דרומית לרהט( ,וזחיליקה )שריעה( )היו ליד מושב תלמי ביל"ו( ,המסומני במפה המצורפת לתביעה .מקרקעי אלה משתרעי יחדיו על 822דונ ) להל" :המקרקעי שבמחלוקת ו/או המקרקעי נשוא התביעה"( חוות דעת זו ניתנת במקו עדות בבית המשפט ואני מצהיר בזאת כי ידוע לי היטב ,שלעניי הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר בבית המשפט ,די חוות דעתי כשהיא חתומה על ידי כדי עדות בשבועה הניתנת בבית המשפט. 2 פרטי השכלתי: • ב.א .לימודי עירוניי – הטכניו של מערב אוסטרליה • מ.א בתכנו עיר ואזור – אוניברסיטת קרטי ,אוסטרליה • דוקטוראט בגיאוגרפיה של פיתוח אזורי – אוניברסיטת מערב אוסטרליה והטכניו, חיפה. • פוסט"דוקטוראט בתכנו מרחבי אסטרטגי – הטכניו ,חיפה. פרטי ניסיוני המקצועי: • :1982"1987מתכנ עירוני וגיאוגר /ברשויות וחברות שונות באוסטרליה וישראל • 1987עד היו :חוקר ,מרצה ופרופסור באוניברסיטאות בישראל ,אוסטרליה ,איטליה, דרו אפריקה ,הודו וארצות הברית. • :1999"2003ראש המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת ב"גוריו בנגב. • 2007עד היו :ראש המגמה לתכנו עיר ואזור ,אוניברסיטת ב"גוריו בנגב. • 1987עד היו :שות /בפרויקטי תכנוניי שוני ,כולל "ישראל ) "2020תוכנית אב לישראל של שנות האלפיי( ,שני שלבי עיקריי של התכנית למטרופולי באר"שבע, תכנו כפרי בדווי ,תוכנית אב לאופקי ,ותוכניות דיור ופיתוח קהילתי לקבוצות תרבותיות בבאר שבע. • 2003עד היו – יוע 0תכנוני וגיאוגרפי למועצה הבדווית לכפרי לא מוכרי .במסגרת זאת הופעתי והצגתי לפני גופי רבי בנושא הבדווי ,כולל ועדות הכנסת ,ועדות שרי, עיריות ומועצות אזוריות ,ועדות תכנו וועדות מיוחדות כגו ועדת גולדברג. פרסומי #ומעמד מדעי: עבודותיי התפרסמו במיטב הבמות המקצועיות והמדעיות בתחומי הידע שלי .פרסמתי עשרה ספרי ולמעלה ממאה מאמרי ופרקי ,המפורטי בנספח .עקב כ) התמנית לשורה של תפקידי ,כולל תפקיד עור) ,וחברות במערכות של שישה כתבי"עת מדעיי מהמובילי בעול, מינוי כפרופסור אורח באוניברסיטאות מובילות ברחבי העול ,הזמנה להרצאות מליאה במגוו של כנסי בינלאומיי ,וזכייה בסדרה של מענקי מחקר גדולי מקרנות ישראליות ובינלאומיות. פרסומי רבי שלי נגעו ישירות בנושא האמור – המערכת המרחבית ויחסי יהודי"ערבי באר0 ובנגב .להל רשימה של שלושי הפרסומי הרלבנטיי ביותר בניה: Books: 1 Yiftachel, O. (1992): Planning a Mixed Region in Israel: The Political Geography of ArabJewish Relations in the Galilee, Avebury, Gower Publishing Limited, Aldershot, Hampshire, UK, 376pp, 44 maps and figures, 39 tables, 13 plates. ISBN: 1-85628-255 4. 2. Yiftachel, O. (1995) 'Planning as Control: Policy and Resistance in Deeply Divided Societies', Progress in Planning Series, Vol. 44, Pergamon-Elsvier, Oxford, UK, 89 pages, 9 figures, 4 tables, ISBN: 0305-9006-95. 2 3 3. Yiftachel, O. (1997), Guarding the Grove: Majd al-Krum as Fable, The Institute for Israeli Arab Studies (The 'Seamline Series'), Beit Berl; 126 pp., 7 maps and figures, 6 tables, ISBN: 0305-9006-95 (Hebrew). 4. Yiftachel, O. (2006) Ethnocracy: Land, and the Politics of Identity Israel/Palestine (PennPress - the University of Pennsylvania Press, 306 pp. 26 figures, 4 tables). 5. Yiftachel, O. and Meir, A. (editors) (1998), Ethnic Frontiers in Israel: Landscapes of Development and Inequality in Israel, Boulder, Westview Press, 337 pages, 18 tables, 25 maps and figures, ISBN 0-8133-8929-1. Articles in Refereed Academic and Professional Journals: 1. Yiftachel, O. (1991): 'State Policies, Land Control and an Ethnic Minority: the Arabs in the Galilee, Israel', Environment and Planning D: Society and Space, Vol. 9: 329-362. 2. Yiftachel, O. (1992), 'The Arab Minority in Israel and Its Relations to the Jewish Majority', Studies in Comparative International Development, Vol. 27, No. 2: 57-83. 3. Yiftachel, O. (1992) 'The State, Ethnic Relations and Democratic Stability: Lebanon, Cyprus and Israel', Geojournal, Vol. 23: 2: 319-332. 4. Rumley, D. and Yiftachel, O. (1993) 'The Political Geography of the Control of Minorities', Tijschrift voor Economische and Sociale Geografie, 84, No. 1: 51-64. 5. Yiftachel, O. (1993) 'Power Disparities in the Planning of a Mixed Region: Arabs and Jews in the Galilee, Israel', Urban Studies, Vol. 30, No. 1: 157-182. 6. Yiftachel, O. (1994), 'Spatial Planning, Land Control and Arab-Jewish Relations in Galilee', Ir Ve'ezor (City and Region), Vol. 23: 35-55 (includes parts from the 1991 Society and Space paper translated to Hebrew, with two newly written sections). 7. Yiftachel, O. and Carmon, N. (1997), 'Ethnic Mix and Social Attitudes: Jewish Newcomers and Arab-Jewish Issues in the Galilee', European Planning Studies 5 No. 2: 219-238ֶ 8. Yiftachel, O. (1997) 'Nation-Building or Ethnic Fragmentation? Ashkenazim, Mizrahim and Arabs in the Israeli Frontier', Space and Polity, Vol. 1: 2: 149-169. 9. Yiftachel, O. (1997) 'Israeli Society and Jewish-Palestinian Reconciliation: Ethnocracy and Its Territorial Contradictions', Middle East Journal, Vol. 51: 4: 505-519.. 10. Yiftachel, O. (1998) 'Land Day: Arab Protest and the Israeli 'Ethnocracy', Teorya Uvikkoret (Theory and Critique), Vol. 12, special issue for Israel's 50th anniversary (Hebrew). 11. Yiftachel, O. (1999) 'Between Nation and State: 'Fractured Regionalism' among Palestinian-Arabs in Israel', Political Geography Vol. 18 No. 3: 285-307ֶ 12. Yiftachel, O. (1999) ‘”Ethnocracy”: the Politics of Judaizing Israel/Palestine’, Constellations: International Journal of Critical and Democratic Theory, Vol. 6: 3: 364-390. (Published in German in Marxistische Blatter, Vol. 4, No. 1: 32-40.) 13. Yiftachel, O. (2000). “Ethnocracy, Democracy and Geography: Notes on the Judaization of the Land” Alpayim 19: 78-105 (Hebrew). Two-thirds of this paper are translated from the “Constellations” paper above. Translated to Arabic: Al-Siyassa al-Filastiniyya, vol. 7, No. 26: 152-166). 14. Yiftachel, O. and Kedar, S. (2000) ‘Landed Power: the Making of the Israeli Land Regime’, Teorya Uvikkoret (Theory and Critique), Vol. 16: 67-100 (Hebrew). 15. Yiftachel, O. (2000), ‘Ethnocracy and Its Discontents: Minority Protest in Israel’, Critical Inquiry, 26: 725-756 (summer 2000). 16. Yiftachel, O. (2000) ‘The Homeland and Nationalism’, a major item in the international Encyclopedia of Nationalism, Academic Press, Vol. 1: 359-383 (fully refereed, one of 15 long essays selected to open the encyclopedia). 17. Yiftachel, O. (2002), ‘Bedouin-Arabs and the Israeli Settler State: Land Policies and Indigenous Resistance’, Transeuropeaness, 22: 233-258 (French). 18. Yacobi, H. and Yiftachel, O. (2003) ‘Urban Ethnocracy: Ethnicization and the Production of Space in an Israeli ‘Mixed’ City’, Environment and Planning D: Society and Space, Vol. 21: 3: 322-343. 19. Yiftachel, O. 2008, 'Studying the Negev/Naqab Bedouins: towards a Colonial Paradigm', Hagar: Studies in Polity, Identity and Culture, Vol. 8: No. 2, pp. 168-192.. 20. Yiftachel, O. 2009. 'Towards Recognizing Indigenous Rights? Beer Sheva Metropolitan Planning after the Goldberg Commission', Tichnoon (Planning), Vol. 11: 56-71 (Hebrew) 3 4 Book Chapters in Edited Academic and Professional Collections: 1. 2. 3. 4. 5. 4 Yiftachel, O. (2003), ‘Bedouin-Arabs and the Israeli Settler State: Land Policies and Indigenous Resistance, in abu-Saad and Champaign (eds) The Future of Indigenous Peoples: Strategies for Survival and Development, UCLA, University of California Press: pp. 21-47. Yiftachel, O. and Ghanem, A. (2004), 'Towards a Theory of Ethnocratic Regimes: Learning from the Judaization of Israel/Palestine', in Kaufam, E. (ed) Rethinking Ethnicity: Majority Groups and Dominant Minorities, London: Routledge: 179-197 (about half based on article No. 70 below). Kedar, S. and O. Yiftachel (2006). Land Regime and Social Relations in Israel. In: H. de Soto and F. Cheneval, Realizing Property Rights: Swiss Human Rights Book. Zurich, Ruffer & Rub Publishing House. 1: 129-146. Yiftachel, O., Goldhaber, R. and Nuriel, R. (forthcoming, 2009), 'Urban Justice and Recognition: Affirmation and Hostility in Beer Sheva', in Marcuse, P. et al (eds) In Search of the Just City, London, Routledge. Yiftachel, O. (2009), 'Arab Citizenship in Israel', in Rouhana, N. and Sabbagh, A. (eds) Palestine and Israel: Key Terms, Mada Center for Applied Research, Haifa (in press, English, Arabic and Hebrew, in press). 5 חוות הדעת חוות דעתי המקצועית תתמקד בשני היבטי מקומיי של סוגיית הבעלות בקרקעות שבמחלוקת – )א( קיומ הרצו /של עיבודי חקלאיי וחיי יישובי בשני האזורי בה מצויי החלקות; )ב( קיומה של מערכת קרקעית"קניינית מסורתית באות שני אזורי )ובקרב ערביי הנגב בכלל( .אבקש להראות כי בשני האזורי הללו ובתוכ החלקות הנתבעות ,התקיימו חקלאות והתיישבות ערבית"בדווית במש) דורות לפני המנדט הבריטי וקו מדינת ישראל. מערכת יישובית וחקלאית זו ,פעלה על בסיס משפט מסורתי מקובל ומתפקד היטב ,אשר הסדיר את שאלת בעלויות הקרקע .חלק שלישי של חוות הדעת ידווח על שינוי כיוו בשני העשורי האחרוני במדיניות הנהוגה במדינות כלפי עמי ילידי ,ובמיוחד אימו 0גישת 'הצדק המעברי', המשליכה ישירות על הבדווי בנגב ,ובתוכ שבט אל"עוקבי. בהתבסס על מומחיותי בנושאי המערכות הקרקעית והיישובית של אר"0ישראל/פלסטי, אות אני חוקר כ" 20שנה ,הגעתי למסקנה שהקרקעות בחלקות הנדונות שמיקומ בסביבת היישובי עראקיב )שלוש חלקות הידועות כעראקיב (60 ,6 ,2וזחיליקה )שתי חלקות הידועות כשריעה (134 ,133היו מוכרות עד קו מדינות ישראל וא /במקרה של עראקיב עד 1951כקניי משפחת אל"עוקבי. למסקנה זו הגעתי על בסיס ניתוח המער) היישובי"חקלאי באזור הנתו וההתייחסות אל חלקות אלה על"ידי משטר המקרקעי המסורתי ששרר באזור ,ועל"ידי השלטונות העותמאני ובריטיי; וכ על בסיס עיו מדוקדק במסמכי ,מפות ,תצלומי אוויר ,וכתיבה אקדמית והיסטורית רלבנטית .אטע כי ל 2היו הקרקעות הללו עוברות הלי) הסדר מקרקעי עותמאני ו/או בריטי ,ה היו מסווגות כ"'מירי' ,עקב היות מעובדות ומיושבות. אבסס כאמור את דברי להל על חומרי היסטוריי הקיימי בידי ,על הידע שצברתי בעבודות המחקר שלי על ההתיישבות בנגב ,על מסמכי ועדויות הקיימי לגבי החלקות הנתונות במחלוקת ,ועל ידע השוואתי אותו צברתי בעבודה ע אוכלוסיות במצב דומה ברחבי העול. נימוק ראשו :התיישבות ועיבוד רצופי# היסטוריית התיישבות ,עיבוד וקניי קרקעי בשני איזורי החלקות הנימוק הראשו לתמיכה בתביעת הבעלות של משפחת אל"עוקבי היא הצטברות הראיות לקיו קהילת שבט אל"עוקבי )אשר נקראו ג 'בני עוקבה' במסמכי ישני( במקו במש) דורות רבי באזור עראקיב בו שוכנות הקרקעות הנתבעות ,תו) שה מורישי את הקרקע מדור לדור, מעבדי את שדותיה ,ומקימי יישובי באזור. 5 6 באזורי כפריי כמו הנגב הצפוני ,קניי קרקעי מסורתי קשור ישירות בעיבוד המתמש) של הקרקעות ובהתיישבות עליה .עיקרו זה הוכר ג על"ידי העותמאני והבריטי ,כמו ג על" ידי החוק הבדווי המסורתי .שבט אל"עוקבי היה חלק מהחברה הערבית"בדווית בנגב ,ועניינו צרי) להתברר תחילה במסגרת הידע הקיי על הגיאוגרפיה האנושית הכללית באזור .עדויות רבות של חוקרי ישראלי ואחרי ,מצביעות על שליטה ובעלות של הבדווי בקרקעות נרחבות בנגב מזה דורות רבי ,כולל הסדרי מרחביי וקרקעיי אליה הגיעו הבדווי ע השלטונות העותמאני מאז המאות ה" 16וה" i.17החוקר סלמא אבו"סיתה מציג למשל בספרו את דפי הרישו של תשלומי מיסי )'דאפתרי"מופאסל' משנת – 1596ראו נספח מס' ,(1בה רשומי אזורי החקלאות של הבדווי ,ומפורטי גידוליה "" חיטה ,שעורה ,תירס ומילוני .הרשימה מציגה את שמות השבטי הגדולי ,כגו אל"הוזייל ,ג'ובאראת ,אבו"סיתה ,אל"ווייחידאת ,אבו" רביע ,אל"עטאונה ,קאדירת וכו' .רוב השבטי ברשימה זו עדיי קיימי בנגב או בסביבה הקרובה ,ומעידי על הקשר ארו) הטווח של הבדווי ,לא רק לרעייה ,אלא ג לעיבוד חקלאי באזור. קיימי מקורות נוספי ,כמו למשל ,רשמיו של הכומר תומספו ) ,(WM Thomsonאשר ביקר באזור ב" ,1856ובספרו "האר 0והספר" ,מתאר את הנו /לאור) וואדי עזה )הוא נחל הבשור של היו ,העובר כ" 20קילומטר דרומית מערבית לקרקעות הנתבעות(" ,חיטה ,חיטה ואוקיינוס של חיטה" .ג ויקטור גוארי ) (Victor Guerinשהגיע מצרפת למפות את האר ,0וכתב שבעה כרכי של תיאור גיאוגרפי ,ציי את הימצאות הברורה של קהילות בדוויות בעלות טריטוריות ברורות .בצורה דומה ג החוקר האל ) (Hullאשר כיה כראש משלחת גיאולוגי בריטית כותב על אזור באר שבע במאמר מ 1883ש""עיבוד האדמה באזור אינטנסיבי ,וייצור תבואות השעורה, החיטה והתירס ,עולה על צרכי האוכלוסייה ".מקורות אלו מראי בברור ,שהקרקע באזור הייתה ii לא הייתה שוממה ,כפי שנטע תדיר בדיוני היסטוריי ,גיאוגרפיי ומשפטיי. חוק המקרקעי העותמאני ,1858ניסה כידוע להסדיר את רישו המקרקעי באר ,0ובו" בזמ להמרי 0את 'החייאת' קרקעות 'המוואת' .החוק הגדיר קרקע מוואת כ" :קרקע שאינה בחזקתו של משהוא ולא הוקצתה לציבור ...קרקע שוממה הרחוקה מייל וחצי או מהל) חצי שעה ממקומות יישוב". ככל הידוע ,המשטר העותומאני לא התערב במערכת המקרקעי שהייתה נהוגה בנגב ,והיא המשיכה להתנהל באופ בדווי מסורתי ובחסות הריבו .זוהי נקודה חשובה – העותמאני, ולאחריה ג הבריטי ,קיבלו את המערכת הקרקעית הבדווית ,וסמכו על רישומי העברת המקרקעי הפנימיי )המעוגני בהסכמי ה"' ָסנְ ִד'( ,כאסמכתא לבעלות ,אותה נית לתרג לסוג 'מירי' לפי החוק העותמאני ,כיוו שנגעה לקרקעות כפריות למגורי ולעיבוד. עדות ברורה ליחס זה של השלטונות הייתה רכישת הקרקעות לבניית העיר באר שבע משבט המוחמאדי )ממטה העזאזמה( ב" ,1891על"ידי השלטונות העותמאני ,עליה מדווחי חוקרי רבי ,כגו עאר /אל"עאר ,/יהודה גרדוס ,יוס /ברסלבסקי ,ורות קרק) iiiנספח .(2על פי 6 7 עדויותיה של החוקרי ,העותמאני ג העניקו קושאני לקרקעות אות רכשה הקק"ל מידי הבדווי ובכ) הכירו למעשה בבעלות המסורתית המקורית ,בלי צור) לברר את מעמדה המדויק ב" 1858כפי שדורשת ישראל היו. הנושא נוגע לענייננו שכ א קרקעות האזור היו 'מתות' כפי שטוענת המדינה ,לא היה צור) לרכוש אות ,ג בתקופה העותמאנית .א) העותמאני התייחסו אליה כקניינ של המשפחות הבדוויות ,ורכשו אות כדת וכדי בעת שה עצמ ביקשו לבנות עליה יישוב ,או העניקו בעניינ קושא בעת שאחרי רכשו אות .יש כא התייחסות המאשררת את בעלות הבדווי על הקרקע על ידי המשטר העותמאני ,זה שחוקק את חוק המקרקעי של .1858 עדויות נוספות מהתקופה העותמאנית תומכות בתקפות הבעלות המסורתית בקרקע .למשל, בידי מסמ) המעיד על הכרה בבעלות קרקעית באזור כרכור ,כשלושה קילומטר דרו"מערבית לקרקעות עראקיב הנתבעות .המסמ) מ" 1883מאשרר שהקרקע נמצאת בקניי ובעיבוד אחמוד אל"ווחיידי ממטה תראבי בתו) שטחו של מטה העזאזמה .על המסמ) חתומי 17שייח'י בדווי – שבעה בני עזאזמה ,חמישה מתראבי וחמישה ממטה שכ – הטיאהא )נספח .(15 נמצא ברשותי ג העתק של מסמ) חשוב נוס /בו מגדירה הממשלה העותמאנית בשנת ,1891בעקבות סקר של משלחת מיוחדת ,את תחומי השבטי הבדווי ,ששטח הכולל היה חמישה מליו דונ ,תו) אישור וחתימה של מועצה צבאית מיוחדת לעניי ,יחד ע חתימות השייחי הבדווי .מסמ) זה מעניק לבדווי את רשות ה"'תסארו ,'/מעמד קרקע המתקרב למושג 'חכירה לדורות' ,כלומר בעלות בחסות האימפריה .בתו) כל טריטוריה שבטית שכזאת, אשר סומנה לפי 'מטות' )'קבאיל' בערבית ,מעי 'שבטי"על'( ,התארגנו השבטי לפי 'דירות', כלומר תחומי מחייה ,אשר בה היתה לכל שבט שליטה ,חזקה ולפי מסורת בעלות על כל iv הקרקעות )נספח .(16 יותר מאוחר ג הבריטי ,אשר חוקקו את פקודת קרקעות המוואת ב" ,1921נתנו א /ה גושפנקא לתפקודה של מערכת הקרקעית והיישובית הבדווית ,כפי שעולה למשל מדבריו של ווינסטו צ'רצ'יל ,שהיה אז המזכיר לענייני הקולוניות ,בפגישה ע הנציב העליו הרברט סמואל ב":1923 "מערכת הבעלויות בבאר שבע ]הכוונה לאזור באר שבע[ ,כפי שנקבעה עלידי v החוק המסורתי ,מוכרת עלידי הממשל הבריטי". ודוגמא נוספת "" יש בידי עותק של הסכ תוו) מ" ,1934חתו ומבויל בשלושה בולי בריטיי של עשרי מיל ,המעיד על כוונת רכישת קרקעות של שני יהודי בש יוס /יאיר וחיי אברה ,מידי חמד אבו"עאדרה באזור בי אל"שושה ,אל"קרי ושנק ,הנמצאי בקרבת אופקי של ימינו .הגושפנקא שנתנו השלטונות לרכישה ,מעידה שג ה כיבדו את הבעלות המסורתית של מחזיקיה הקודמי של הקרקע )נספח .(3 7 8 כידוע הסדר המקרקעי הבריטי לא הגיע לנגב ,ואפילו סקרי מקדימי לא נערכו בו .כ) שלבדווי לא ניתנה אפשרות לרשו את קרקעותיה בצורה מסודרת על"פי מדידה ותחקיר רשמיי ,כפי שהתרחש באזורי צפו האר 0ומישור החו ./מכא שההכרה דה"פאקטו שנת השלטו הבריטי לדי המקרקעי המסורתי באזור ,הינה ראייה חזקה להכרה בזכויות הקניי של הבדווי על אדמותיה .אשר על כ צודקת בעיני הטענה ,כי שאי להעניש כיו את הבדווי על vi העובדה שהבריטי לא השלימו את רישו הסדר המקרקעי בנגב. ועוד – המדינה וחוקרי מסוימי נוטי להדגיש את פקודת הקרקעות המתות הבריטיות מ" 1921ואת אי הרישו של הקרקעות הבדוויות בתקופה שהקצו לכ) הבריטי כפוסלת את בעלות כיו .א) יש להוסי /שהבריטי עצמ ,ככל הידוע לי ,לא השתמשו בפקודת המוואת לשלול את הבעלות בקרקע מא /אד .ובנוס ,/בפקודת הקרקעות )סידור זכות הקני( מ"1928 )וג בנוסח החדש שהחלי /פקודה זו ב" (1969נאמר בפירוש ש"'כפר' "כולל אדמות כפר המצויות בשטח עיריה או באזור שבטי או הגובלות באות אזורי או כל חלק מאות קרקעות ...כולל ג "כל קרקעות כפרי הנמצאות בתו) ובצמוד לאזורי מוניציפאליי ,אזורי שבטיי ,או חלקי של הגדרות אלה ."...א כ) ,ג אזורי שבטיי ,כלומר כאלה בה היו פזורי מקבצי מאהלי כאשר הקרקע אינה רשומה אצל הריבו ,נחשבו כיישובי. אשר על כ ,במסגרת מערכת הבעלויות המסורתיות התקיימה בנגב הצפוני במש) דורות רבי מערכת מסועפת של חקלאות והתיישבות ערבית ,אותה תיארו חוקרי רבי ,ואשר בתוכה השתלבו בני שבט אל"עוקבי .כ) למשל מציי החוקר הידוע אליהו אפשטיי ,במאמר משנת ,1939 שבנגב הצפוני עובדו )באופ 'פרימיטיבי' לדבריו( בי 2.1ל" 3.5מליו דונ של דגני .עקב תנאי האקלי ,חלק מהחלקות עובדו רק פע בשנתיי ,א) המינימו לפי הסקר שלו היה 2.1מליו דונ ,כלומר רוב השטח הידוע כ"'נגב הצפוני' ,בי שדרות של היו לדימונה. ג הארכיאולוג המפורס ג'ורג' עד קירק ,סוקר במאמר מ" 1938את היישובי באזור, ומצביע על מערכת מתפקדת וברורה יחסית של יישובי )הנקראי לעיתי 'ח'רבה' – כלומר יישוב הקיי במקו של שרידי של יישוב אחר ,לעיתי יישוב עונתי ,אבל בכל מקרה יישוב פעיל( ,של גבולות ,ושל עיבודי ,כלומר איזור שאינו שומ .הוא מציי שג מזרחית לבאר שבע, באזור ואדי משאש ,היו שדות גדולי של דגני ,א) ככל שהוא נע מזרחה ,לכוו ואדי הערבה, vii העיבודי נפסקו והאזור שימש בעיקר למרעה. ג מפות מהתקופה הבריטית אות בחנתי ,למשל מפות מחוזות BeershebaוHebron משנת (sheets 12, 15) 1936המבוססות על צילומי אוויר ,מציינות שטחי נרחבי מסביב לעיר באר שבע כמעובדי )' ,('cultivatedכולל אזורי קרקעות של בני שבט אל"עוקבי המצוינות במפה, כמעובדות )נספח .(24 ,23המפות מציינות רצ /של אזורי מעובדי עד 30ק"מ מזרחית ודרומית לבאר שבע ,וכ) הולמות את תיאוריה של חוקרי התקופה אפשטיי ,קרק וקירק .חשוב לציי שהאזורי המעובדי בצפיפות רבה יותר היו מצפו לבאר שבע ,ובתוכ אזורי החקלאות של שבט אל"עוקבי. 8 9 נהיר שמערכת מסועפת שכזאת לא יכולה להתקיי במצב של אנרכיה או סכסוכי מתמשכי .להיפ) ,העדויות מראות שהיא תפקדה היטב כמערכת רגולטיבית"חוקית לכל דבר, תו) ידיעה וקבלה ברורה של גבולות השבטי ושל דפוסי הבעלויות בתו) הטריטוריות השבטיות )נספחי .(41 ,40זאת ועוד ,מערכת מסועפת זו ,לא יכולה לצמוח יש מאי ,והיא נבנתה במש) דורות ,תו) שהיא כוללת ג יישובי מגורי לעשרות אלפי האנשי שהתגוררו באזור ,שאחרת – היכ היו מתגוררי? אליהו אפשטיי הערי) את גודל הקהילה הבדווית בנגב באמצע שנות השלושי של המאה העשרי ב" 50,000איש בקירוב ,תו) הסתמכות על המפקד הבריטי של 1931 אשר מנה 47,981ערבי באזור. viii ג חוקרי של תקופת המנדט מאשרי את הטענות שהושמעו לעיל .ה מעידי ברוב שההסדרי הקרקעיי ,החקלאיי וההתיישבותיי באזור נמשכו שני רבות ,והיו שרירי וממוסדי .למשל ,עבודתה המעמיקה של רות קרק על ההתיישבות היהודית בנגב מפרטת מקרי רבי של מכירת קרקעות בדווי למוסדות יהודי )בעיקר לקק"ל( מכירות בה הכירו השלטונות ,ואשר הסתכמו ב 41,000דונ )ע' ix.(80בהכרה זו טמונה ג הכרה בסמכות של מוכרי הקרקעות להעביר ליהודי ,כלומר בבעלות של המוכרי המקוריי .כ) למשל מביאה קרק בספרה )ע' (74פירוט של רכישות קרקע מפורטות במיקומי שוני בנגב ,ממד'בח במזרח )ליד דימונה של היו( ,עד עסלוג' )אזור רביבי( ועד מישור החו /הדרומי בקרבת רפיח .קרק מתייחסת רבות בספרה ל"'בעלי הקרקע הערביי' בנגב )למשל ,עע' ,(76"78ומציגה את מערכת הבעלויות המסורתית כמתפקדת ומסומנת בבירור" .הבעלות זעירה ומפוצלת לחלקות קטנות" היא כותבת )ע' ,(78א כי היא מסייגת ש""אי רישו חוקי" של קרקעות אלה )ראו נספח 7 למפת רכישות הקק"ל מהבדווי(. בנוס /קרק מציגה את מערכת בעלויות הקרקע במספר מפות ,כמו מפה מס' 6בספרה )ע' (28של אזור א"סיר ,על הכביש היוצא דרו"מזרחה מבאר שבע ,בה מסומני בבירור גושי נרחבי המשתרעי על כמחצית משטחה של המפה ,המצויני כ"'קרקע בבעלות ערבית' .מכא שקרקעות אלה לא היו קרקעות מוואת ,למרות שככל הידוע לי ה לא נרשמו במסגרת פקודות הקרקעות המתות של 1921ואילו הסדר המקרקעי הבריטי כידוע מעול לא הגיע לאזור. בנוס /מרחיבה קרק בעבודתה על המער) החקלאי ששרר בנגב בתקופה הבריטית ובו עובדו שטחי של מעל שני מליו דונ .גבולות השטח המעובד ,לפי החוקרת היו בצפו גבול נפת באר שבע ,בדרו מערב – גבול מצרי' במערב – 10ק"מ דרומית לשוקת אל"סופי ,ובדרו – הקו העובר בי עוג'ה אל חפיר ועד כורנוב )צמוד לדימונה( .קרק ג מציינת )ע' (58שלמעלה מ89% אחוז מערביי הנגב עסקו בחקלאות .מכא שאזורי אל"עראקיב וזחיליקה ,עליה נסובה העתירה הנוכחית נמצאי בבירור בתו) השטח המעובד ,ושרוב תושביה הבוגרי עסקו בחקלאות .קרק מציינת אומנ )ע' (58שרוב הקרקע הייתה "מסוג 'מוואת' )אדמה עזובה שאי עליה בעלות רשמית( ...כל בדווי מחזיק בחלקתו ורואה אותה כרכושו הפרטי" .א) לטענתי טענה זו של קרק בעייתית ואינה מתיישבת ע החוק העותמאני בו הוגדרה כזכור קרקע מוואת כ" "קרקע שאינה בחזקתו של משהוא ולא הוקצתה לציבור ...קרקע שוממה ."...א כ) ,לפי עבודתה ההיסטורית של החוקרת קרק עצמה ,נראה שקרקעות הבדווי לא יכולות להיות מסווגות כקרקעות מתות. 9 10 דוגמא נוספת לתפקודה של המערכת הקרקעית"יישובית מצויה במאמרו של אליהו אפשטיי מ" 1939שהוזכר לעיל בו הוא פורש את תוצאות סקר בעלויות קרקע )בהסתמ) על סקרי בריטיי משנת 1931ועבודת שדה( ,ומפרט )ע' (72את מער) בעלויות הקרקע ,כאשר 7,869משפחות רשומות כ"'בעלי' ,ו" 2,508כ"'שוכרי' .הסיווג כ"'בעלי' חשוב ביותר לעניינו )למרות שאפשטיי מסייג שהקרקע היא ללא רישו רשמי( .רישומ של אלפי משפחות ,אשר סעדו קהילות של עשרות אלפי אד ,כ"'בעלי הקרקע' בסקרי הבריטי ,מעיד בו"זמנית ה על מערכת בעלויות מסורתית מתפקדת היטב ,וה על התייחסות הריבו הבריטי אל המערכת הקרקעית כלגיטימית ,ורישומה בסטטיסטיקה הרשמית של המנדט .מכל המחקרי שסקרתי בתחו ,לא עולה אפילו ערעור אחד של הבריטי על המערכת המסורתית .נהפו) הוא ,מקורות רבי ,כפי שיתברר ג להל בהתייחסות לאדמות בני שבט אל"עוקבי ,מצביעי על קבלת הבעלות המסורתית כתקפה. כפי שמראה החוקר אבינוע מאיר ,המתמחה בתהלי) ההתיישבות ובגיאוגרפיה של הבדווי ,מערכת הבעלויות וחלוקת הקרקע התמסדה במש) שני ארוכות בתהלי) ההתיישבות ההדרגתי של הבדווי ,אל תו) דפוס יישובי ייחודי המאגד מאהלי וכפרי קטני .תהלי) רב" דורי זה ,נת ג משמעות ייחודית למושג 'יישוב' ,השונה ממשמעותו במרכז וצפו האר' .0יישוב' בנגב כלל שטח נרחב יחסית ,בתוכו פזורי מקבצי קטני יחסית של אוהלי ,לרוב בקרבת מוקדי מרחביי בה היו בתי אב ,ולציד מספר מבני מבנייה 'רכה' לשימוש חקלאי ולמטרות שירות המקנה )הנקראי לעיתי 'עיזבה' בערבית( .מחקריו של האנתרופולוג הנודע עמנואל מרקס חושפי לפרטי פרטי את תהלי) ההתקבעות ,בו גלעי הישוב – בו התגורר בדר) הכלל השיח' "" הפ) לאתר קבוע במרחב ,ומספר מאהלי שבטיי מסביבו מוקמי כחלק מצרכי x העיבוד החקלאי העונתי ופעולות הרעייה. ג ממחקרי אחרי עולה בברור שמקבצי אלה תיפקדו בהחלט ככפרי ,כלומר ,כעוג יישובי קבוע של קהילות קטנות שעסקו במגוו פרנסות – מרעה ,חקלאות ומסחר .פרשנות גיאוגרפית"היסטורית חשובה זאת מאירה באור אחר את הגיאוגרפיה היישובית של הנגב ,ומראה שנוס /לעיבודי הנרחבי ,השטח היה זרוע ביישובי .אלו אמנ אינ "הישובי 'הרגילי'" שהחברה הישראלית אימצה כדימוי נפו 0בדמות כפרי הצפו ,ואול היסטורית ,גיאוגרפית xi וחברתית – פונקציונאלית ומהותית – מדובר ביישובי. עדות נוספת להתייחסות הבריטית הנפרדת למשטר הקרקעות המסורתי ,א כי באזור אחר ,הוא ההסדר הייחודי אותו ביצעו הבריטי באזור הג'יפטליק הבדווי ליד בית שא .ההסדר הייחודי התבסס על ההסדרי המסורתיי בקרקע ולא על רישו במסמכי .הסדר זה נעשה לפני הסדר המקרקעי 'הגדול' מתו) ידיעה ברורה שלא נית להחיל על הבדווי את הדרישות xii הפורמאליות התקפות לאזורי בעלי התיישבות כפרית שגרתית יותר לאזור צפו האר.0 10 11 אדמות אלעוקבי: במקרה של שבט אל"עוקבי ,הקרקעות הנתבעות באל"עראקיב וזחיליקה במשפט זה ה רק חלק קט משטחי נרחבי המעורכי על"ידי עדויות בעל"פה בכ" 19,000דונ שהיו בחזקת ובעיבוד השבט במחצית הראשונה של המאה ה" .20לשבט היו ארבע חמולות )קוראיש ,סביחאת ,אב פוואז( אשר התגורר בעיקר בשני כפרי – אל"עראקיב וזחיליקה .זחיליקה נהרסה במלחמת 1948 וחלק תושביה נמלטו לעזה וירד ,וחלק הועבר לאל"עראקיב לאחר המלחמה .בידי מסמ) שהוצא על"ידי הממשל הצבאי ב" 19ליולי 1949המורה לכל בני שבט אל"עוקבי להתרכז תו) מספר ימי ב""יישובו המקורי של השבט" "" אזור אל"עראקיב .2המסמ) מעיד על קיומו הרצו/ של יישוב באזור זה ג אחרי קו המדינה ,וג על חסימת האפשרות לבני שבט אל"עוקבי לשוב לכפר בזחיליקה )נספחי .(37 ,17 בנוגע לחלקות הנתבעות ,קיימות עדויות ברורות לקיומ של עיבוד באופ מתמש) במש) דורות רבי והתיישבות קרובה .רציפות זו נקטעה בשנות החמישי המוקדמות של המאה" ,20עת הועבר השבט בכפייה מאדמתו כ" 30קילומטר מזרחה לאזור הסייג ,ליד העיירה חורה של ימינו )ראו נספחי 29 ,28 ,26לעניי ההעברה בכפייה לאזור חורה(. אי בידינו מידע על תארי) תחילתה של התיישבות המשפחה בקרקעות הנדונות .על פי מסורת שבעל"פה ה הגיעו לאזור מאל"חיג'אז )סעודיה של ימינו( במאה ה" ,18והתיישבו על קרקעות במסגרת ההסדרי שהשיגו ע השבטי השולטי באזור – ובעיקר ע שבט אל" ווחיידאת .בהדרגה ה החלו לעבד את הקרקעות ,בעיקר בעקבות מדיניות האימפריה העותומאנית במאה ה" 19לעודד עיבוד חקלאי .הקרקעות אות עיבדו אל"עוקבי ,ואשר הוכרו כשייכות לה בדי המסורתי ,הורשו מדור לדור .עאר /אל"עאר ,/ההיסטוריו ומושל מחוז באר שבע ,מצביע על קיומו של שבט אל"עוקבי בשכנות לשבט אל"ווייחידאת מאז המאה ה" 18ומציי, תו) הסתמכות על עדויות בעל"פה ,את השתתפות של בני השבט במלחמות השבטי שהתקיימו בשנות ה" ,40ה" 50וה" 70של המאה ה" .19ג חוקר גרמני בש אולריק סיצ ,מנה את שבט אל" xiii עוקבי בי השבטי שמצא בנגב בסקר שער) ב".1807 אחת העדויות לקיו השבטי הרצו /באזור היא מציבת קברו של סב של התובעי ,חג' מוחמד אל"עוקבי ,אשר עמדה בבית הקברות 'מקברת אל"שייח סאלח' .בית קברות זה היה נמצא במקו בו נסללה מאוחר יותר צומת 'תלמי ביל"ו' והוכשרו שדות המושב הסמו) ,בצמוד לקרקעות זחיליקה הנתבעות על"ידי העותרי .בית הקברות וה"'מקא' )קבר קדוש( שעמד בו, מוזכרי ג בספרו של ששו בר"צבי )שהיה מושל צבאי של האזור( ,עאר /אבו"רביע וגדעו קרסל .xivבית הקברות ,בו היו לפי עדויות בעל"פה למעלה מ" 250קברי ,נהרס בעבודות התשתית של הקמת הכביש החדש בשנות החמישי .מצבת קבר חג' מוחמד אל"עוקבי נמצאה בזמ עבודות התשתית על"ידי ב משפחה והובאה לביתה החדש ליד חורה .על המצבה חרותי שמותיה של שבעה דורות אשר לפי ההיסטוריה המשפחתית היו בני הקהילה המקומית – "חג' מחמד " ב סאל " ב סלי " ב עמר " ב סלי " ב סלמא " ב סעד אלקוראישי " אל עוקבי" .בני המשפחה 11 12 יכולי להצביע בדיוק על מיקומה הקוד של המצבה באתר בית הקברות שנהרס .זוהי כמוב עדות לקשר היסטורי ארו) ורצו /של קהילת השבט למקו .ג בעראקיב קיי בית קברות ,בו נקברו לאור) השני בעיקר ילדי או אוכלוסיית שוליי של השבט .בסיור במקו מצאתי שבית הקברות עצמו עדיי נמצא בעראקיב ובו למעלה מ" 100קברי ,והוא בולט בשטח. לפי הכתוב במצבה ,השייח חג' מוחמד אל"עוקבי נפטר ב" 1945בגיל .89משמע,נולד ב".1856 הוא בנה בית אב בעראקיב והשתמש בבאר ובור מי )שרידי של שניה קיימי עד היו במקו( .בתו של חג' מוחמד ,וודחה אל"עוקבי )היו אל"הוזייל( ואחותו של שייח סולימא אל" עוקבי )אביה של התובעי( אשר נולדה ב" ,1925עדיי חיה בעיר רהט ,ובזיכרונותיה מחזקת את האמור לעיל. ספרי שוני אות סקרתי אלה שנכתבו על"ידי עאר /אל"עאר ,/יוס /ברסלבסקי וששו בר"צבי שהוזכרו לעיל ,מזכירי ג ה את קיומ של מנהיגי שבט אל"עוקבי באזור אל"עראקיב, הכוללי את אב התובע חג' מוחמד ,ובניו סלימא ואברהי .,האחרו חי מ" 1914עד 1993וקבור כיו בבית העלמי שבצומת שוקת .עדות נוספת לקיו הקהילה הוא מיניו של שייח' סולימא אל" עוקבי על"ידי ממשלת ישראל כקאדי )פוסק רשמי( ,בבית משפט אשר פעל באותו הבית באדמות עראקיב עליו תובעת המשפחה בעלות. מסמכי רשמיי אות בדקתי ,כגו הודעה לרישו בבחירות הראשונות של ,1949 ותשלומי מס שוני )נספח ,(42אשר הופקו בידי מדינת ישראל ,מאשרי את היות הכפר בעראקיב כתובתו הרשמית של סולימא אל"עוקבי ,וכ ג בית של ארבעה מילדיו אשר התגוררו עמו עד פינוי הכפר הכפוי בשנת ) 1951נספחי .(18"21לשייח סולימא נולדו עוד ארבעה ילדי xv בכפר החדש ליד חורה אליו נעקרה המשפחה לאחר 1951 קיימות בידי תעודות רבות המעידות על תפקוד המערכת הקרקעית המסורתית באדמות אל"עוקבי .כ) למשל קיי מסמ) כתוב המחלק את קרקעות אל"עראקיב לחמישה בניו של חג' מוחמד אל"עוקבי בשנת .1930מסמ) זה טיפוסי לשיטת 'הג'דייה' ,כלומר העברת הקרקע בירושה מדור לדור ,הנהוגה בחברה הערבית באר .0המסמ) מתעד את השיטה בה יחולקו הקרקעות )'קורעה' " מעי הגרלה ,נספח (39ואת האחריות של כל אחד לעיבוד חלקתו .בנוס ,/קיימות בידי תעודות המצביעות על הסכמי מגווני בי חג' מוחמד ,שייח אברהי ,ובי סולימ אל"עוקבי לבי ילדיה ,בנוגע לבעלות ,אחריות ,עיבוד ושימור הקרקעות באל"עראקיב ובזיליקה )נספחי .(38 ,34 ,33 ,32למשל ,יש בידי תעודה של הסכ הרשאה לבנייה 'סדה' )מאגר מי( בשנת ;1935 הסכ מכירה של חלקת הבית ב" ,1942והסכ שיעבוד של חלקה חקלאית באל"עראקיב בי האב מוחמד לבנו סלימא בשנת .1947תעודה מעניינת נוספת הנמצאת בידי מעידה על הסכ השכרה שלה ע השכ ארשוד אלטורי ,המבקש להשכיר קרקע חקלאית באל"עראקיב מסולימא אל" עוקבי לשנה אחת ב" .1943תעודה זו מעידה על ההכרה של הבדווי השכני בבעלות שבט אל" עוקבי על קרקעות אל"עראקיב )נספחי (5 ,4 12 13 עדויות נוספות לתפקוד המערכת הקרקעית בסביבת אל"עראקיב עולות מתעודות אות אספתי בארכיו קיבו 0משמר הנגב ,השוכ כשלושה קילומטר מערבה מהחלקות הנתבעות .למשל, מפה ששורטטה בידי המודד המוסמ) יוס /דובינסקי ב" 1926מפרטת את גבולות החלקות ואת שמות הבעלי מה נרכשו אדמות עבור הקיבו .0הטבלה מציינת בעלי קרקעות כגו אל"קריני, אנקיז ,אבו"שילחה ומזאקיל ומצביעה על מערכות מקרקעי מסורתית מסודרת ומתפקדת באזור הגובל מיידית באל"עראקיב )נספח .(8נמצא בידי ג מכתב מעור) הדי יואב צוקרמ למוסדות הקר הקיימת לישראל מ" ,3.3.1944המפרט שמות של בעלי מקרקעי נוספי מה נרכשו קרקעות עליה התיישב קיבו 0משמר הנגב ,ואת גודל חלקותיה המסתכמות ב" ,4,764דונ )נספח .(9ג צילו אוויר מתארי) 13.1.1945הנמצא בידי מצביע על עיבודי חקלאיי מסודרי מזרחית לאדמות הקיבו 0באזורי של אדמות עראקיב. צילומי אוויר נוספי מינואר ) 1945נספח (10מכסי במדויק את חמש החלקות הנתבעות. מתו) עדותו של המפענח המקצועי שלמה ב"יוס ,/ומניסיוני המקצועי כמתכנ וגיאוגר ,/אני יכול לאבח שבתקופה זו התקיי עיבוד אינטנסיבי המכסה את רוב של החלקות באל"עראקיב .ג שתי החלקות בזחיליקה מעובדות בכיסוי כמעט מלא .נית להבחי בצילומי באינטנסיביות בולטת של העיבוד לאור) גדות היובלי המובילי לנחל גרר )ואדי עראקיב( ,ובעיבוד אינטנסיבי פחות בחלקות המרוחקות מהנחל ,המחולקות בצורה האופיינית לגידולי שדה כגו שעורה ודורה. נית להבחי בצילו ג במאגר המי שהיה ביישוב עראקיב ומצפו לה בבית השייח' ומספר אוהלי ומבני חקלאיי מסביבו ,המקושרי בשבילי ,ומספר דרכי מרכזיות .צילומי האוויר מ" 1945מעידי א כ) על דפוס חקלאי"כפרי טיפוסי ליישובי הבדווי בצפו הנגב – פיזור של ריכוזי מגורי קטני ,חקלאות בעל אינטנסיבית )לפחות בחודשי החור ,(/ומבני לטיפול במקנה. תעודות ומסמכי נוספי מצביעי בבירור על עיבוד מתמש) של אדמות אל"עוקבי באל" עראקיב וזחיליקה .כ) למשל ,נמצאי בידי עותקי של קבלות 'מס מעשר' אותו שילמה המשפחה לשלטונות הבריטי עבור היבולי אות גידלה בשטחי עראקיב וזחיליקה ,משנת 1922עד 1946 )נספח .(36 ,35 , 6למשל ,בתעודה 'פדיו מעשרות' אותה הנפיקו השלטונות הבריטיי ב"1937 לאזור זחיליקה ואל"עראקיב ,מוזכר בפירוש בעמודת 'הבעלי הידועי' משפחת אל"עוקבי )בני עקבה( .התעודה עבור זחיליקה מתוארכת 22ספטמבר ,1937ואילו תעודת אל"עראקיב נותרה ללא תארי) ,א) יש להניח שהונפקה במועד סמו) ,כי שמות בעלי הקרקע בשניה זהי וכתב היד נראה זהה .בשתי התעודות מוזכר סווג הקרקע כ"'אמירי' )הש המלא של 'מירי'( בנוסח הערבי" תורכי )שפת המקור( ,ואילו בעברית כתוב 'אדמת ממשלה' ,ובאנגלית ',state domain המתייחסי לעובדה שקרקעות מירי הקנו סוג של בעלות בחסות הממשלה הריבונות ,המציינת כאמור בטפסיה את שבט אל"עוקבי כ"'בעלי הידועי' של קרקעות אל"עראקיב .כידוע הסדר המקרקעי המסודר אותו ערכו הבריטי לא הגיע לאזור ,ולכ הרישו כ"'מירי' מעיד על מצב של הקרקעות במעובדות ,ועל קבלה של הבריטי של הסדרי המקרקעי המסורתיי ,כפי שהוסבר לעיל. 13 14 ג סיור מקצועי שערכתי בשטח אישש את קיומ של שרידי ברורי של קהילה מתפקדת. פקדתי את הריסות בתו של שייח' סולימא אל"עוקבי בעראקיב ,2מספר בארות ,בורות מי )הראבות( ,סכרי ,ובית קברות שנותר כשהיה ב" .1948פקדתי ,סקרתי וצילמתי ג את הריסות ביתו של חג' מוחמד ושל סאל סלי אל"סביחת אל"עוקבי )סב של חלק מהתובעי מצד הא(. שני הבתי האחרוני אינ כלולי בתביעה הנוכחית ,א) קיומ ניכר בברור בשטח ,וה תפקדו כמוקדי כפריי לקהילות החקלאיות הקטנות אשר היו פזורות באל"עראקיב )ראו צרופת תמונות בקוב 0נפרד(. התמונה המסועפת והמצטברת הזו של מסמכי ,נתוני וראיות – ה במישור הכללי וה בהקשר הקונקרטי של בני אל"עוקבי והאדמות הנתבעת על יד– מובילה אותי למסקנה ,כי התקיימו התיישבות ועיבוד רצופי ממושכי באדמת אל"עוקבי ,וכי קיימת הסתברות רבה לכ) שאלו התיישבות ועיבוד שראשית בתקופת זמ משמעותית הקודמת ל") 1922שהוא תארי) התעודה הרשמית הראשונה בידינו( ,כלומר בעומק התקופה העותמאנית. עדות נוספת לחיי בעראקיב לפני הפינוי הוא צילו אוויר רשמי של המרכז למיפוי ישראל הנמצא בידי מ" 2.10.1949המצביע בבירור על קיומו של כפר פעיל בקרקעות עראקיב ,לאחר הריכוז של כל בני השבט שנותרו בחלקת אל"עראקיב .2בצילו נית לראות ש בניי אב, כארבעה מקבצי אוהלי ,כנראה לפי החמולות ,כל אחד ב 10"30אוהלי ,בית קברות ,מחס תבואות ,סכר ובריכת מי גדולה ,ומספר מבני כגו דירי ואורוות .כל אלה מעידי על רציפות קיו הכפר ושימושי הקרקע החקלאיי סביבו ג לאחר הקמת המדינה )נספחי .(12 ,30 ,11 בנוס ,/קיימי ג מסמכי ישראליי המעידי על בעלות שבט אל"עוקבי בקרקעות הנתבעות .כ) למשל מעידות קבלות הנמצאות בידיי על תשלו מס של שבט אל"עוקבי לממשלת ישראל עבור יבולי אל"עראקיב עד הפינוי הכפוי ב" ) 1951נספח .(21בחלק מהתעודות מצוי סיווג הקרקע כ"'מירי' .יתר על כ ,ברשימות הנמצאות בידיי מארכיו צה"ל ,קיי פירוט של בעלי הקרקעות בכל אזורי הממשל הצבאי .בעמודי המוקדשי לאזור עראקיב מצוינות רשימות של עשרות מעבדי קרקעות ,ובעמודת 'בעלות' רשו ליד רוב 'אל"עוקבי' או 'עוקבה' ,כאשר סוג הקרקע מסווג כ"'מולק' )בעלות מלאה ופרטית( .כ) מצאתי בפירוט של קרקעות עראקיב )הרשומות לעיתי כ"'עראגיב' או 'ראגיב' על"פי הלהג הבדווי המקומי( ,שמות רבי של מעבדי קרקע ,כולל שייח סלימ אל"עוקבי כמעבד חלק מהקרקעות ,ואילו חלקי רבי אחרי של קרקעות הרשומות בפירוש כשייכות לאל"עוקבי ,מעובדות על"ידי שוכרי כמו" עבד כרי סבח, אבו שהאב ,ג'בר אברהי אב ברי ,חליל שחדה אבו סיא ,סעיד אל חג' מחמוד ,ועוד רבי אחרי )נספח .(13 זאת ועוד "" ג בתעודות הרישו של אדמות אל"עוקבי תחת רשות הפיתוח של ממשלת ישראל ב" 1956שהעתקה מצוי בידי ,מצוי סיווג הקרקע בכל החלקות המופקעות ,המשתרעות על 1,087.9דונ ,וכוללת את חלקות עראקיב וזחיליקה כ"'מירי' )נספח .(14בתעודה מצוי שהקרקע מופקעת בהתא לחוק רכישת מקרקעי ,אישור פעולות ופיצויי תשי"ג .כלומר ,ג מדינת ישראל הכירה ב" 1956בקרקע כשייכת למשפחת אל"עוקבי וראתה לנכו להפקיע אותה. 14 15 עדות נוספת לחיי בעראקיב לפני הפינוי הוא צילו אוויר רשמי של המרכז למיפוי ישראל הנמצא בידי מ" 2.10.1949המצביע בבירור על קיומו של כפר פעיל בקרקעות עראקיב ,לאחר הריכוז של כל בני השבט שנותרו בחלקת אל"עראקיב .2בצילו נית לראות ש בניי אב, כארבעה מקבצי אוהלי ,כנראה לפי החמולות ,כל אחד ב 10"30אוהלי ,בית קברות ,מחס תבואות ,סכר ובריכת מי גדולה ,ומספר מבני כגו דירי ואורוות .כל אלה מעידי על רציפות קיו הכפר ושימושי הקרקע החקלאיי סביבו ג לאחר הקמת המדינה )נספח .(11 קיו הכפר במיקומו בחלקת עראקיב 2מצביע על היבט חשוב נוס – /הימצאות כל החלקות הנתבעות בעראקיב ברדיוס של עד שני קילומטר ממרכז הכפר .החלקות בזחיליקה היו רחוקות מעט יותר ,א) קרובות לכפר הקט זחיליקה שכאמור היה קיי באזור ,ומרחק קצר מכפר גדול יותר שהתקיי באזור עד 1948בש מוחרקה. היבט נוס /הראוי לציו בהקשר של הקשר שבי שבט אל"עוקבי ליישוב אל"עראקיב ולקרקעותיו ,הוא הסכ שנחת בי 16שייחי בדווי שכללו את סולימא אל"עוקבי לבי ראשי כוחות הצבא הישראליי ,מיד לאחר כיבוש האזור בידי צה"ל באוקטובר 1948ושוב בטקס רשמי וגדול בינואר .1949תמורות התחייבות השייחי שלא לפגוע בביטחו המדינה ,התחייבה המדינה לשמור על כבוד ,נשק ואדמת של הבדווי .המסמ) אינו נמצא בידי ,א) ישנ עדויות להימצאו במקומות שוני ,כמו למשל בספרו של החוקר אבינוע מאיר )ע' ,(65המחקרי של xvi חנינא פורת ,או עבודת המ.א .של החוקר זאב זיו )ע' .(62"63 קיומו של הסכ זה מעיד שפינויו הכפוי של שבט אל"עוקבי והלאמת קרקעותיו היו מנוגדות ג להסכמי עליה חתמו נציגי מדינת ישראל .חשוב להזכיר שמדינת ישראל עצמה הכירה לתקופת מה בנקודת היישוב אל"עראקיב במסמכי שוני עד הפינוי הכפוי ,כמו ג במיקומו של בית משפט בחסות המדינה בכפר ,וג ההקצאה של שטחי ליד חורה היתה זמנית ,עד שיחזרו לאדמת המקורית )נספח .(21 נימוק שני – 'צדק מעברי' עבור עמי #ילידי# לאחר שנימקתי את מסקנתי בדבר ההיסטריה הגיאוגרפית של משפחת אל עוקבי בקרקעות הנתבעות על ידה ,אני מבקש להצביע על טענה השוואתית הרלבנטיות לנושא הנדו בפני כבוד בית המשפט .מדובר בהצגתה שלגישת ה"'צדק מעברי' ) ,,(transitional justiceהמאפשרת למערכת המדיניות הציבורית ליצור נורמות ייחודיות לאוכלוסיות מיעוט ,כדי לשמור על זכויותיה וקניינ במצב של מעבר בי משטרי. לפנינו א כ נימוק נוס /התומ) בתביעת שבט אל"עוקבי ,אשר יכולה להבטיח שדומה לאופ בו זכויות הקניי הקרקעי של השבט שרדו את תקופות המעבר בי המשטר העותמאני לבריטי ,כ) ראוי שישרדו את המעבר בי המשטר הבריטי לישראלי .אני נסמ) כא על הידע 15 16 ההשוואתי שרכשתי במחקריי במדינות כגו אוסטרליה ,הודו ,דרו אפריקה ומזרח אירופה. הנימוק או הטענה ה כי המסגרת המוסדית ,המשפטית והגיאוגרפית המתאימה להתייחסות לתביעותיה של משפחת אל"עוקבי היא זו של כפי שהוא חל על מיעוט 'ילידי' .גישה זו התפתחה בעקבות פגיעות חמורות בזכויות האד ובקניינ של מיעוטי ועמי ילידי כתוצאה ממעבר בי משטרי. הערבי הבדווי בנגב ,עליה נמנית משפחת אל"עוקבי ,מהווי ע יליד )indigenous .(peopleהמוסדות הבינלאומיי התגייסו בעשורי האחרוני ביתר נחרצות למת הגנה על קהילות ילידות ,ואכ בשנת 2007התקבלה ברוב עצו הכרזת האו" בדבר זכויותיה של עמי ילידי .עמי וקהילות ילידות מזוהי ככאלה בהתא למאפייני הבאי: • קדימות בזמ ביחס לנוכחות ושימוש במרחב הנתו; • רציפות תרבותית )שפה ,דת ,מנהגי ,מסורת ,כלכלה ,חוקי ומוסדות(; • חברה מסורתית )תדיר ע רקע נוודי ו/או שבטי(; • זיהוי עצמי כקבוצה תרבותית; • היסטוריה של אפליה ,דחיקה ,נישול והצרה על"ידי המדינה המודרנית )במיוחד אובד שליטה מרחבית(. האוכלוסייה הבדווית בנגב מתאימה למאפייני האלה והמאבק שהיא מנהלת חופ /בחלקו למאבקי של עמי ילידי אחרי בעול .גישת הצדק המעברי גורסת שבמעבר בי משטרי ,יש לשמור ככל האפשר על זכויות האד והקניי אשר חלו במשטר הקוד ,ויש בה כאמור תשומת לב גדולה לזכויות של בני אד המשתייכי לקהילות ילידות. גישה זו גורסת ,בי היתר ,שיש לפצות קבוצות ויחידי אשר נפגעו ממהלכי שרירותיי של השלטונות החדשי ,ויש להשיב לה את רכוש וזכויותיה ,ככל האפשר בקרבה מרבית לצורת המקורית .משמע ,היא מבקשת להשיג את האמור לעיל ללא פגיעה משמעותית באוכלוסיות החדשות שהגיעו בתו לב לאזורי המיעוטי xvii.המקרה של משפחת אל"עוקבי יכול להיות מוסדר בצורה נאותה תחת מסגרת זו .כלומר ,השבת זכויות המשפחה ,ללא פגיעה ביישובי של תושבי חדשי שהגיעו לאזור לאחר פינוי המשפחה מאדמותיה. אי זה המקו להרחיב בפרטי ,כיוו שכוונתי להדגיש את הגישה העקרונית .ראוי ע זאת להזכיר מקרה אחד שיש לו רלבנטיות מיוחדת לעניי הבדווי – זכויות הילידי באוסטרליה, ש הושגה פריצת דר) תקדימית בנושא הסדרת זכויות הקרקע לעמי ילידי כאשר בית המשפט הגבוה האוסטרלי פסק בעניי מאבו נגד מדינת קווינסלאנד ) ,(1992כי יש להעניק לתובעי זכות של בעלות מסורתית בקרקע .הפסיקה האוסטרלית הסתמכה על הדי הבינלאומי ועל האמנות עליה חתומה אוסטרליה כדי לשנות את הדי הקרקעי ששרר במדינה זו במש) שני xviii ארוכות. 16 17 פסיקת מאבו שינתה את דוקטרינת 'הקרקע הריקה' ) (terra nulliusאשר הייתה תקפה בחלקי גדולי של האימפריה הבריטית והותירה את העמי הילידי ללא בעלות על קרקעותיה ההיסטוריות .הפסיקה הכירה בקניי מסורתי"ילידי ) (native titleהמבוסס על רציפות תרבותית וקהילתית ,ועל זיקה נמשכת לקרקע ,ג ללא מסמכי בעלות כתובי .הגדרת 'בעלות מסורתית"ילידית' יצרה סוג קניי חדש ,והפכה לציו דר) חשוב ביותר במאבק של עמי ילידי להכרה היסטורית בבעלות על נכסיה הקרקעיי. המאבק האוסטרלי כאמור הנה חלק משורה ארוכה של מאבקי של עמי ילידי, באמריקה הצפונית והדרומית ,באפריקה ,באסיה ובמזרח התיכו .מאבק זה הגיע לשיא בינלאומי מרשי ע קבלתה של ההכרזה ההיסטורית בדבר זכויותיה עמי ילידי על ידי מליאת האומות המאוחדות ברוב עצו בספטמבר .2007ההצהרה התקבלה לאחר מהל) שנמש) כעשרי וחמש שנה לעג את זכויות הקבוצות הילידות להג על אדמותיה ,משאביה ותרבויותיה. הכרזה זו אמנ אינה מחייבת בצורה משפטית גורפת את החברות באו" ,א) היא מציבה נורמות ברורות המתוות את ההתייחסות הראויה לעמי ילידי .נורמות אלה כוללות ,בי השאר ,את ההוראות הבאות הלקוחות מתוכה: • סעי" :10 /עמי ילידי לא יפונו בכוח מאדמת או מאזורי מחיית .לא יהיה יישוב מחדש ללא הסכמה חופשית ,מוקדמת ומודעת של העמי הילידי ,וללא פיצויי הוגני ומלאי". • סעי" :2"1 ,26 /לעמי ילידי הזכות להיות בעלי ,להחזיק ,להשתמש ,ולשלוט על הקרקע ,הטריטוריה והמשאבי אות ה מחזיקי בכוח הבעלות המסורתית... וזכות להשבה של קרקעות ומשאבי שנגזלו מה."... • סעי" :3 ,26 /מדינות יעניקו הכרה והגנה חוקית לקרקע ,לטריטוריה ולמשאבי השייכי לעמי ילידי או מוחזקי על"יד .הכרה שכזו תיעשה תו) הענקת כבוד למנהגי ,למסורות ולשיטות בעלות הקרקע של העמי הילידי"... למרות ההבדלי שבודאי קיימי בי מדינות שונות ,נית וראוי לומר שההתפתחויות בזירה הבינלאומית ,ובראש הכרזת האומות המאוחדות ,מצביעות על הצור) והאפשרות להכיר בבעלות המסורתית של הבדווי בקרקעות בה החזיקו לפני ,1948זאת ללא רישו פורמאלי לפי הדי הקיי בפרשנותו הנוכחית .עקרונות הצדק המעברי אשר יושמו במדינות אחרות הכירו במערכות הבעלויות הקד"מדינתיות שפעלו במחוזות המיעוט היליד ,א אכ נית היה להוכיח שהעניקו זכויות קניי לאוכלוסיות הנדונות .אשר על כ ,המקרה של משפחת אל"עוקבי בהחלט מאפשר הכרה בבעלות מסורתית ,אשר בעיני אינה עומדת בספק במבח הראיות ההיסטוריות. סיכו:# חוות דעתי לעיל ביקשה להראות שעד לפינויו הכפוי של השבט ב" 1951הקרקעות הנמצאות בדיו היו מוחזקות ,מעובדות ומיושבות על"ידי שבט אל"עוקבי בכלל ,ומשפחתו של סולימא אל" עוקבי בפרט .כזכור ,לשו החוק העותמאני ) ,(1858כמו ג פקודת המוואת הבריטית ),(1921 קובעות שקרקע 'מתה': 17 18 "אינה בחזקתו של משהוא ולא הוקצתה לציבור ...קרקע שוממה הרחוקה מייל וחצי או מהל /חצי שעה ממקומות יישוב". על סמ) תחומי התמחותי והראיות אות הצגתי ,אני יכול להעיד בביטחו שמבחינה גיאוגרפית"היסטורית התנאי שלעיל לא התקיימו .דהיינו "" הקרקעות היו בחזקת המשפחה דורות רבי ,ה לא הוקצו לאחר או לציבור ,ה עובדו ברציפות ,ונמצאו בקרבת מקומות יישוב פעילי. . הוספתי את דעתי ,ולפיה ההכרה של העותמאני והבריטי בזכויות הקניי המסורתיות בקרקע אינה רק עובדה היסטורית ,אלא גור בעל משמעות גיאוגרפית ,תכנונית ומוסרית דהיו. משטרי אלה כידוע רכשו או אישרו רכישה של קרקעות מהבדווי והכירו בתקפות הדי המסורתי .הנורמות הבסיסיות של רציפות קניינית ,הגינות שלטונית וזכויות אד ,מובילות לדרישה הבסיסית שג ישראל תנהג כ). כפי שהראיתי ,הגישה של מדיניות 'צדק מעברי' המכבדת משטרי מקרקעי קודמי נעשית יותר ויותר מקובלת בעול ,בעיקר במדינות בה קיימי מיעוטי ילידיי .מדינות שונות שינו את גישת בשני האחרונות ,ואימצו תפיסה זו ,המגינה על קניינ של מיעוטי במהל) המעבר בי משטרי. אחרית דבר :הראיות העובדתיות כפי שפורטו בהרחבה בחוות דעתי דלעיל ,מלמדות ומצביעות בבירור ,שהקרקעות הנדונות נשוא חוות דעתי היו בחזקה ובעיבוד רב"דוריי על"ידי שבט אל"עוקבי עד לפינויו הכפוי מ הקרקע .הוס /על כ) ,בשי לב לגיאוגרפיה ההיסטורית של המקו ,ההכרה על"ידי משטרי קודמי ,קיומו של די מסורתי מתפקד ומוכר ,רציפות חזקה ועיבוד במש) דורות על ידי השבט ,אלו ג אלו ,מובילי למסקנה אחת המתבקשת מאליה שיש להכיר בקרקעות הנדונות כשייכות ליורשיו של סולימא אלעוקבי. iראו – פרקים היסטוריים בספריהם של ברסלבסקי ,י ,1947 .הידעת את הארץ – ארץ הנגב; גרדוס ,י .1973 .ספר באר שבע; אל-עארף ,ע ,1934 .תולדות באר שבע ושבטיה )ערבית(Abu-Sitta, S. 2003. The Denied Inheritance: Land .,, ,) Ownership in Beer Sheba,העתק אצל כותב חוות הדעת(. iiראו Thompson, W. M. The Land and the Book, Longon, Thomas Nelson, 1911, p. 556; Hull, E. Mount : Seir, Sinai and Western Palestine, London, Richard Bentley and Son, 1885, p. 139; Guerin, Description de la Palestine & Volumes, Amsterdam, Orientall Press, 1969, see Vol. 2, pp. 178-290. iiiראו ברסלבסקי ,אל-עארף ,לעיל; י .גרדוס ,י .לעיל; ,קרק ,ר .1973 .תולדות ההתיישבות החלוצית הציונית בנגב ,תל-אביב: אריאל. ivראו דיון מפורט בעבודותיו של הגיאוגרף אבינועם מאיר ,למשל – Meir, A. 1997, As Nomadism Ends, Westview: Boulder. vבספרו של מקדונאלדס מצוטט ווינסטון צ'רצ'יל ,אז המזכיר הכללי של האימפריה ,בפרלמנט הבריטי כאומר "The Colonial - Secretary, Winston S. Churchill, confirmed, in the presence of the High Commissioner, Herbert Samuel, that the ownership of land in Beer Sheba, determined by the Custom Law, is recognized by the British ).Government”. (McDonnell, Law Reports of Palestine, 1920-1923, Public Records Office, p.458. viלדיון בהסדר המקרקעין הבריטי והשפעות על מערכת הבעלויות בישראל ,ראו Forman, G., Kedar, S. 2003. Colonialism, Colonization and Land Law in Mandate Palestine: The Zor al-Zarqa and Barrat Qisarya Land Disputes in Historical Perspective, Theoretical Inquiries in Law, Vol. 4, No. 2, article 11: http://www.bepress.com/til/default/vol4/iss2/art11 18 19 Epstein, E. 'Bedouin of the Negeb', Palestine Exploration Quarterly, 1939'' p. 70-72; Kirk, G. 1938, : ראוvii 'Archaelogical Explorations of the Southern Desert', Palestine Exploration Quarterly, pp. 214-216. .71-73 ' עע, לעילEpstein ראוviii . אריאל:אביב- תל, תולדות ההתיישבות החלוצית הציונית בנגב.1973 . ר, קרקix החברה הערבית.1974 . ע, אצל מרקס,, ראו את תיאור הקשר בין הרועים ליישובי הקבע בהם התגוררה רוב האוכלוסייהx הוצאת רשפים: כפר חב"ד,בנגב Meir, A. - וגם ניתוח על משמעות המילה 'כפר' אל מול החקיקה העותמאנית76-78 – ' עע, להלן,ראו מרקסxi in the land conflict 2008. 'Contemporary state discourse and historical pastoral spatiality: contradictions between the Israel Bedouins and the state', Ethnic and Racial Studies, vol. 32: 823 – 843. 'הסכם ר'ור מודאוורה.1992 . ד, לעניין קרקעות הג'פטליק בעמק בית שאן )שנקראו גם ר'ור מודאוורה בערבית( ראו – גבישxii 13 , מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ ישראל,והסדר הקרקעות בארץ ישראל 13- :. המשיכה ישראל להכיר בדין הבדווי המסורתי, ובולט מכולם הוא תחום דיני המשפחה,ראוי גם לציין שבתחומים אחרים .21 Stein, K. The Land Question in Palestine (Chapel Hill: University of North Carolina Press, 1984). 59-64. Forman, G. 2002. Settlement of the : ראו,למאמרים מרכזיים נוספים העוסקים בשאלת המוואת וההתיישבות בקרקע Title in the Galilee; Dowson's Colonial Guiding Principles, Israel Studies; Volume 7, Number 3, Fall 2002, pp. 61-83; Forman, G., Kedar, S. 2003. Colonialism, Colonization and Land Law in Mandate Palestine: The Zor al-Zarqa and Barrat Qisarya Land Disputes in Historical Perspective, Theoretical : ראוhttp://www.bepress.com/til/default/vol4/iss2/art11Inquiries in Law, Vol. 4, No. 2, article 11: מסע,1854 . א,; סיצן183-185 ,175-181 וגם,116-120 ,' עע,( תולדות באר שבע ושבטיה )ערבית,1934 . ע,עארף- אלxiii .( פטראיה ומצרים התחתית )מצוטט אצל יצחק ביילי, ערביה, עבר הירדן, פניקיה, פלשתינה,בסוריה מנהגי אבלות ופולחן צדיקים בקרב בדוויי הנגב: קסם הקברים.1995 . ג, וקרסל. ע,רביעה- אבו,. צ,. ש,צבי- ברxiv .(103 ')ע .270-273 ' עע,ץ הידעת את הארץ1947 . י, ראו ברסלבסקיxv . ז, וזיוון1 מרכז הנגב לפיתוח אזורי,שבע- באר,1948-1973 , בין נוודות לעיור: הבדווים בנגב. 2009 . ח, ראו פורתxvi , יחסי הישוב היהודי והבדווים בנגב – חזית המגע והשפעתה על עיצוב ספר ההתיישבות בשנות הארבעים והחמישים,1990 .גוריון- אוניברסיטת בן,.א.תיזת מ Teitel, R. 2003. Transitional Justice Genealogy, Harvard Human Rights, vol. 15, 69-94; Gross, : ראוxvii A. 2004. Constitution, Reconciliation, and Transitional Justice: Lessons from South Africa and Israel, Stanford Journal of International Law, Vol. 47: 1-55. Butt, P. Eagleson, R. Lane, P. 2001. Mabo, Wik and Native Title, Federation Press; Howitt, R. : ראוxviii 1998. Recognition, Respect and Reconciliation – Steps towards Decolonization? Australian Aboriginal Studies, Vol. 18: 54-74; Pearson, 2004. The Concept of Native Title in Common Law, . http://www.lib.latrobe.edu.au/AHR/archive/Issue-March-1997/pearson.html ,בכבוד רב פרופ' אור יפתחאל 19
© Copyright 2024