חוות דעת ראשונה של פרופ` אורן יפתחאל

‫פרופ' אורן יפתחאל‬
‫‪Prof. Oren Yiftachel‬‬
‫המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי ‪Department of Geography and Environ. Dev.‬‬
‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב ‪Ben Gurion University of the Negev, Beer-Sheva, Israel 84105‬‬
‫טל‪ ;Ph: 972-7-6472011 :‬פקס‪Email: [email protected]; Fax: 972-7-6272821 :‬‬
‫‪ 28‬לאוגוסט ‪2009‬‬
‫בבית משפט המחוזי בבאר שבע‬
‫בפני כבוד השופטת שרה דברת‬
‫בעניי ‪:‬‬
‫ת‪.‬א‪7161/06 .‬‬
‫ת‪.‬א‪7176/06 .‬‬
‫ת‪.‬א‪7275/06 .‬‬
‫ת‪.‬א‪1114/07 .‬‬
‫ת‪.‬א‪1115/07 .‬‬
‫סלימא מחמד אלעקבי ו‪ 16‬אח'‬
‫נגד‬
‫מדינת ישראל‬
‫חוות דעת מומחה‬
‫בעניי תביעת יורשי סלימא אלעוקבי לבעלות על חלקות באלעראקיב וזחיליקה‬
‫ש המומחה‪ :‬פרופסור אור יפתחאל ת‪.‬ז‪54484324 .‬‬
‫מע‪ :‬המחלקה לגיאוגרפיה ותכנו סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת ב"גוריו‪ ,‬באר שבע‪84105 ,‬‬
‫אני הח"מ נתבקשתי על ידי משפחת אלעוקבי )התובעי( לחוות דעתי המקצועית בשאלת‬
‫הגיאוגרפיה ההיסטורית ומער) בעלויות הקרקע של האזורי בה נמצאות החלקות הנתבעות‪.‬‬
‫חוות דעתי נמסרת לצור) תביעת של שישה עשר יורשיו של סולימא אל"עוקבי‪ ,‬הטועני‬
‫לבעלות קניינית של מקרקעי הידועי כ" "ערקיב ‪) "2‬חלקה ‪ 1‬בגוש ‪" ,(400367‬ערקיב‪ ) "6‬חלקה ‪1‬‬
‫בגוש ‪" ,(400371‬ערקיב ‪) "60‬חלקה ‪ 1‬בגוש ‪" ,(400369‬שריעה ‪ ) "133‬חלקה ‪ 1‬בגוש ‪(400526‬‬
‫ו"שריעה ‪) "134‬חלקה ‪ 134‬בגוש ‪ , (400527‬הנמצאי בשני מיקומי עיקריי כ"‪ 12‬עד כ"‪ 30‬ק"מ‬
‫צפונית"מערבית לבאר שבע – אל"עראקיב )כיו כארבעה ק"מ דרומית לרהט(‪ ,‬וזחיליקה )שריעה(‬
‫)היו ליד מושב תלמי ביל"ו(‪ ,‬המסומני במפה המצורפת לתביעה‪ .‬מקרקעי אלה משתרעי‬
‫יחדיו על ‪ 822‬דונ ) להל‪" :‬המקרקעי שבמחלוקת ו‪/‬או המקרקעי נשוא התביעה"(‬
‫חוות דעת זו ניתנת במקו עדות בבית המשפט ואני מצהיר בזאת כי ידוע לי היטב‪ ,‬שלעניי‬
‫הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר בבית המשפט‪ ,‬די חוות דעתי כשהיא חתומה על ידי כדי‬
‫עדות בשבועה הניתנת בבית המשפט‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫פרטי השכלתי‪:‬‬
‫•‬
‫ב‪.‬א‪ .‬לימודי עירוניי – הטכניו של מערב אוסטרליה‬
‫•‬
‫מ‪.‬א בתכנו עיר ואזור – אוניברסיטת קרטי‪ ,‬אוסטרליה‬
‫•‬
‫דוקטוראט בגיאוגרפיה של פיתוח אזורי – אוניברסיטת מערב אוסטרליה והטכניו‪,‬‬
‫חיפה‪.‬‬
‫•‬
‫פוסט"דוקטוראט בתכנו מרחבי אסטרטגי – הטכניו‪ ,‬חיפה‪.‬‬
‫פרטי ניסיוני המקצועי‪:‬‬
‫•‬
‫‪ :1982"1987‬מתכנ עירוני וגיאוגר‪ /‬ברשויות וחברות שונות באוסטרליה וישראל‬
‫•‬
‫‪ 1987‬עד היו‪ :‬חוקר‪ ,‬מרצה ופרופסור באוניברסיטאות בישראל‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬איטליה‪,‬‬
‫דרו אפריקה‪ ,‬הודו וארצות הברית‪.‬‬
‫•‬
‫‪ :1999"2003‬ראש המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת ב"גוריו בנגב‪.‬‬
‫•‬
‫‪ 2007‬עד היו‪ :‬ראש המגמה לתכנו עיר ואזור‪ ,‬אוניברסיטת ב"גוריו בנגב‪.‬‬
‫•‬
‫‪ 1987‬עד היו‪ :‬שות‪ /‬בפרויקטי תכנוניי שוני‪ ,‬כולל "ישראל ‪) "2020‬תוכנית אב‬
‫לישראל של שנות האלפיי(‪ ,‬שני שלבי עיקריי של התכנית למטרופולי באר"שבע‪,‬‬
‫תכנו כפרי בדווי‪ ,‬תוכנית אב לאופקי‪ ,‬ותוכניות דיור ופיתוח קהילתי לקבוצות‬
‫תרבותיות בבאר שבע‪.‬‬
‫•‬
‫‪ 2003‬עד היו – יוע‪ 0‬תכנוני וגיאוגרפי למועצה הבדווית לכפרי לא מוכרי‪ .‬במסגרת‬
‫זאת הופעתי והצגתי לפני גופי רבי בנושא הבדווי‪ ,‬כולל ועדות הכנסת‪ ,‬ועדות שרי‪,‬‬
‫עיריות ומועצות אזוריות‪ ,‬ועדות תכנו וועדות מיוחדות כגו ועדת גולדברג‪.‬‬
‫פרסומי‪ #‬ומעמד מדעי‪:‬‬
‫עבודותיי התפרסמו במיטב הבמות המקצועיות והמדעיות בתחומי הידע שלי‪ .‬פרסמתי עשרה‬
‫ספרי ולמעלה ממאה מאמרי ופרקי‪ ,‬המפורטי בנספח‪ .‬עקב כ) התמנית לשורה של‬
‫תפקידי‪ ,‬כולל תפקיד עור)‪ ,‬וחברות במערכות של שישה כתבי"עת מדעיי מהמובילי בעול‪,‬‬
‫מינוי כפרופסור אורח באוניברסיטאות מובילות ברחבי העול‪ ,‬הזמנה להרצאות מליאה במגוו‬
‫של כנסי בינלאומיי‪ ,‬וזכייה בסדרה של מענקי מחקר גדולי מקרנות ישראליות ובינלאומיות‪.‬‬
‫פרסומי רבי שלי נגעו ישירות בנושא האמור – המערכת המרחבית ויחסי יהודי"ערבי באר‪0‬‬
‫ובנגב‪ .‬להל רשימה של שלושי הפרסומי הרלבנטיי ביותר בניה‪:‬‬
‫‪Books:‬‬
‫‪1 Yiftachel, O. (1992): Planning a Mixed Region in Israel: The Political Geography of Arab‬‬‫‪Jewish Relations in the Galilee, Avebury, Gower Publishing Limited, Aldershot, Hampshire,‬‬
‫‪UK, 376pp, 44 maps and figures, 39 tables, 13 plates. ISBN: 1-85628-255 4.‬‬
‫‪2. Yiftachel, O. (1995) 'Planning as Control: Policy and Resistance in Deeply Divided Societies',‬‬
‫‪Progress in Planning Series, Vol. 44, Pergamon-Elsvier, Oxford, UK, 89 pages, 9 figures, 4‬‬
‫‪tables, ISBN: 0305-9006-95.‬‬
‫‪2‬‬
3
3. Yiftachel, O. (1997), Guarding the Grove: Majd al-Krum as Fable, The Institute for Israeli
Arab Studies (The 'Seamline Series'), Beit Berl; 126 pp., 7 maps and figures, 6 tables, ISBN:
0305-9006-95 (Hebrew).
4. Yiftachel, O. (2006) Ethnocracy: Land, and the Politics of Identity Israel/Palestine (PennPress
- the University of Pennsylvania Press, 306 pp. 26 figures, 4 tables).
5. Yiftachel, O. and Meir, A. (editors) (1998), Ethnic Frontiers in Israel: Landscapes of
Development and Inequality in Israel, Boulder, Westview Press, 337 pages, 18 tables, 25
maps and figures, ISBN 0-8133-8929-1.
Articles in Refereed Academic and Professional Journals:
1. Yiftachel, O. (1991): 'State Policies, Land Control and an Ethnic Minority: the Arabs in the
Galilee, Israel', Environment and Planning D: Society and Space, Vol. 9: 329-362.
2. Yiftachel, O. (1992), 'The Arab Minority in Israel and Its Relations to the Jewish Majority',
Studies in Comparative International Development, Vol. 27, No. 2: 57-83.
3. Yiftachel, O. (1992) 'The State, Ethnic Relations and Democratic Stability: Lebanon, Cyprus
and Israel', Geojournal, Vol. 23: 2: 319-332.
4. Rumley, D. and Yiftachel, O. (1993) 'The Political Geography of the Control of Minorities',
Tijschrift voor Economische and Sociale Geografie, 84, No. 1: 51-64.
5. Yiftachel, O. (1993) 'Power Disparities in the Planning of a Mixed Region: Arabs and Jews
in the Galilee, Israel', Urban Studies, Vol. 30, No. 1: 157-182.
6. Yiftachel, O. (1994), 'Spatial Planning, Land Control and Arab-Jewish Relations in Galilee',
Ir Ve'ezor (City and Region), Vol. 23: 35-55 (includes parts from the 1991 Society and
Space paper translated to Hebrew, with two newly written sections).
7. Yiftachel, O. and Carmon, N. (1997), 'Ethnic Mix and Social Attitudes: Jewish Newcomers
and Arab-Jewish Issues in the Galilee', European Planning Studies 5 No. 2: 219-238ֶ
8. Yiftachel, O. (1997) 'Nation-Building or Ethnic Fragmentation? Ashkenazim, Mizrahim and
Arabs in the Israeli Frontier', Space and Polity, Vol. 1: 2: 149-169.
9. Yiftachel, O. (1997) 'Israeli Society and Jewish-Palestinian Reconciliation: Ethnocracy and
Its Territorial Contradictions', Middle East Journal, Vol. 51: 4: 505-519..
10. Yiftachel, O. (1998) 'Land Day: Arab Protest and the Israeli 'Ethnocracy', Teorya Uvikkoret
(Theory and Critique), Vol. 12, special issue for Israel's 50th anniversary (Hebrew).
11. Yiftachel, O. (1999) 'Between Nation and State: 'Fractured Regionalism' among
Palestinian-Arabs in Israel', Political Geography Vol. 18 No. 3: 285-307ֶ
12. Yiftachel, O. (1999) ‘”Ethnocracy”: the Politics of Judaizing Israel/Palestine’,
Constellations: International Journal of Critical and Democratic Theory, Vol. 6: 3: 364-390.
(Published in German in Marxistische Blatter, Vol. 4, No. 1: 32-40.)
13. Yiftachel, O. (2000). “Ethnocracy, Democracy and Geography: Notes on the Judaization of
the Land” Alpayim 19: 78-105 (Hebrew). Two-thirds of this paper are translated from the
“Constellations” paper above. Translated to Arabic: Al-Siyassa al-Filastiniyya, vol. 7, No.
26: 152-166).
14. Yiftachel, O. and Kedar, S. (2000) ‘Landed Power: the Making of the Israeli Land Regime’,
Teorya Uvikkoret (Theory and Critique), Vol. 16: 67-100 (Hebrew).
15. Yiftachel, O. (2000), ‘Ethnocracy and Its Discontents: Minority Protest in Israel’, Critical
Inquiry, 26: 725-756 (summer 2000).
16. Yiftachel, O. (2000) ‘The Homeland and Nationalism’, a major item in the international
Encyclopedia of Nationalism, Academic Press, Vol. 1: 359-383 (fully refereed, one of 15
long essays selected to open the encyclopedia).
17. Yiftachel, O. (2002), ‘Bedouin-Arabs and the Israeli Settler State: Land Policies and
Indigenous Resistance’, Transeuropeaness, 22: 233-258 (French).
18. Yacobi, H. and Yiftachel, O. (2003) ‘Urban Ethnocracy: Ethnicization and the Production of
Space in an Israeli ‘Mixed’ City’, Environment and Planning D: Society and Space, Vol. 21:
3: 322-343.
19. Yiftachel, O. 2008, 'Studying the Negev/Naqab Bedouins: towards a Colonial Paradigm',
Hagar: Studies in Polity, Identity and Culture, Vol. 8: No. 2, pp. 168-192..
20. Yiftachel, O. 2009. 'Towards Recognizing Indigenous Rights? Beer Sheva Metropolitan
Planning after the Goldberg Commission', Tichnoon (Planning), Vol. 11: 56-71 (Hebrew)
3
4
Book Chapters in Edited Academic and Professional Collections:
1.
2.
3.
4.
5.
4
Yiftachel, O. (2003), ‘Bedouin-Arabs and the Israeli Settler State: Land Policies and
Indigenous Resistance, in abu-Saad and Champaign (eds) The Future of Indigenous
Peoples: Strategies for Survival and Development, UCLA, University of California Press:
pp. 21-47.
Yiftachel, O. and Ghanem, A. (2004), 'Towards a Theory of Ethnocratic Regimes:
Learning from the Judaization of Israel/Palestine', in Kaufam, E. (ed) Rethinking Ethnicity:
Majority Groups and Dominant Minorities, London: Routledge: 179-197 (about half based
on article No. 70 below).
Kedar, S. and O. Yiftachel (2006). Land Regime and Social Relations in Israel. In: H. de
Soto and F. Cheneval, Realizing Property Rights: Swiss Human Rights Book. Zurich,
Ruffer & Rub Publishing House. 1: 129-146.
Yiftachel, O., Goldhaber, R. and Nuriel, R. (forthcoming, 2009), 'Urban Justice and
Recognition: Affirmation and Hostility in Beer Sheva', in Marcuse, P. et al (eds) In Search
of the Just City, London, Routledge.
Yiftachel, O. (2009), 'Arab Citizenship in Israel', in Rouhana, N. and Sabbagh, A. (eds)
Palestine and Israel: Key Terms, Mada Center for Applied Research, Haifa (in press,
English, Arabic and Hebrew, in press).
‫‪5‬‬
‫חוות הדעת‬
‫חוות דעתי המקצועית תתמקד בשני היבטי מקומיי של סוגיית הבעלות בקרקעות‬
‫שבמחלוקת – )א( קיומ הרצו‪ /‬של עיבודי חקלאיי וחיי יישובי בשני האזורי בה‬
‫מצויי החלקות; )ב( קיומה של מערכת קרקעית"קניינית מסורתית באות שני אזורי )ובקרב‬
‫ערביי הנגב בכלל(‪ .‬אבקש להראות כי בשני האזורי הללו ובתוכ החלקות הנתבעות‪ ,‬התקיימו‬
‫חקלאות והתיישבות ערבית"בדווית במש) דורות לפני המנדט הבריטי וקו מדינת ישראל‪.‬‬
‫מערכת יישובית וחקלאית זו‪ ,‬פעלה על בסיס משפט מסורתי מקובל ומתפקד היטב‪ ,‬אשר הסדיר‬
‫את שאלת בעלויות הקרקע‪ .‬חלק שלישי של חוות הדעת ידווח על שינוי כיוו בשני העשורי‬
‫האחרוני במדיניות הנהוגה במדינות כלפי עמי ילידי‪ ,‬ובמיוחד אימו‪ 0‬גישת 'הצדק המעברי'‪,‬‬
‫המשליכה ישירות על הבדווי בנגב‪ ,‬ובתוכ שבט אל"עוקבי‪.‬‬
‫בהתבסס על מומחיותי בנושאי המערכות הקרקעית והיישובית של אר‪"0‬ישראל‪/‬פלסטי‪,‬‬
‫אות אני חוקר כ" ‪ 20‬שנה‪ ,‬הגעתי למסקנה שהקרקעות בחלקות הנדונות שמיקומ בסביבת‬
‫היישובי עראקיב )שלוש חלקות הידועות כעראקיב ‪ (60 ,6 ,2‬וזחיליקה )שתי חלקות הידועות‬
‫כשריעה ‪ (134 ,133‬היו מוכרות עד קו מדינות ישראל וא‪ /‬במקרה של עראקיב עד ‪ 1951‬כקניי‬
‫משפחת אל"עוקבי‪.‬‬
‫למסקנה זו הגעתי על בסיס ניתוח המער) היישובי"חקלאי באזור הנתו וההתייחסות אל‬
‫חלקות אלה על"ידי משטר המקרקעי המסורתי ששרר באזור‪ ,‬ועל"ידי השלטונות העותמאני‬
‫ובריטיי; וכ על בסיס עיו מדוקדק במסמכי‪ ,‬מפות‪ ,‬תצלומי אוויר‪ ,‬וכתיבה אקדמית‬
‫והיסטורית רלבנטית‪ .‬אטע כי ל‪ 2‬היו הקרקעות הללו עוברות הלי) הסדר מקרקעי עותמאני ו‪/‬או‬
‫בריטי‪ ,‬ה היו מסווגות כ"'מירי'‪ ,‬עקב היות מעובדות ומיושבות‪.‬‬
‫אבסס כאמור את דברי להל על חומרי היסטוריי הקיימי בידי‪ ,‬על הידע שצברתי‬
‫בעבודות המחקר שלי על ההתיישבות בנגב‪ ,‬על מסמכי ועדויות הקיימי לגבי החלקות הנתונות‬
‫במחלוקת‪ ,‬ועל ידע השוואתי אותו צברתי בעבודה ע אוכלוסיות במצב דומה ברחבי העול‪.‬‬
‫נימוק ראשו‪ :‬התיישבות ועיבוד רצופי‪#‬‬
‫היסטוריית התיישבות‪ ,‬עיבוד וקניי קרקעי בשני איזורי החלקות‬
‫הנימוק הראשו לתמיכה בתביעת הבעלות של משפחת אל"עוקבי היא הצטברות הראיות‬
‫לקיו קהילת שבט אל"עוקבי )אשר נקראו ג 'בני עוקבה' במסמכי ישני( במקו במש) דורות‬
‫רבי באזור עראקיב בו שוכנות הקרקעות הנתבעות‪ ,‬תו) שה מורישי את הקרקע מדור לדור‪,‬‬
‫מעבדי את שדותיה‪ ,‬ומקימי יישובי באזור‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫באזורי כפריי כמו הנגב הצפוני‪ ,‬קניי קרקעי מסורתי קשור ישירות בעיבוד המתמש)‬
‫של הקרקעות ובהתיישבות עליה‪ .‬עיקרו זה הוכר ג על"ידי העותמאני והבריטי‪ ,‬כמו ג על"‬
‫ידי החוק הבדווי המסורתי‪ .‬שבט אל"עוקבי היה חלק מהחברה הערבית"בדווית בנגב‪ ,‬ועניינו צרי)‬
‫להתברר תחילה במסגרת הידע הקיי על הגיאוגרפיה האנושית הכללית באזור‪ .‬עדויות רבות של‬
‫חוקרי ישראלי ואחרי‪ ,‬מצביעות על שליטה ובעלות של הבדווי בקרקעות נרחבות בנגב מזה‬
‫דורות רבי‪ ,‬כולל הסדרי מרחביי וקרקעיי אליה הגיעו הבדווי ע השלטונות‬
‫העותמאני מאז המאות ה"‪ 16‬וה"‪ i.17‬החוקר סלמא אבו"סיתה מציג למשל בספרו את דפי‬
‫הרישו של תשלומי מיסי )'דאפתרי"מופאסל' משנת ‪ – 1596‬ראו נספח מס' ‪ ,(1‬בה רשומי‬
‫אזורי החקלאות של הבדווי‪ ,‬ומפורטי גידוליה "" חיטה‪ ,‬שעורה‪ ,‬תירס ומילוני‪ .‬הרשימה‬
‫מציגה את שמות השבטי הגדולי‪ ,‬כגו אל"הוזייל‪ ,‬ג'ובאראת‪ ,‬אבו"סיתה‪ ,‬אל"ווייחידאת‪ ,‬אבו"‬
‫רביע‪ ,‬אל"עטאונה‪ ,‬קאדירת וכו'‪ .‬רוב השבטי ברשימה זו עדיי קיימי בנגב או בסביבה‬
‫הקרובה‪ ,‬ומעידי על הקשר ארו) הטווח של הבדווי‪ ,‬לא רק לרעייה‪ ,‬אלא ג לעיבוד חקלאי‬
‫באזור‪.‬‬
‫קיימי מקורות נוספי‪ ,‬כמו למשל‪ ,‬רשמיו של הכומר תומספו )‪ ,(WM Thomson‬אשר‬
‫ביקר באזור ב"‪ ,1856‬ובספרו "האר‪ 0‬והספר"‪ ,‬מתאר את הנו‪ /‬לאור) וואדי עזה )הוא נחל הבשור‬
‫של היו‪ ,‬העובר כ"‪ 20‬קילומטר דרומית מערבית לקרקעות הנתבעות(‪" ,‬חיטה‪ ,‬חיטה ואוקיינוס‬
‫של חיטה"‪ .‬ג ויקטור גוארי )‪ (Victor Guerin‬שהגיע מצרפת למפות את האר‪ ,0‬וכתב שבעה‬
‫כרכי של תיאור גיאוגרפי‪ ,‬ציי את הימצאות הברורה של קהילות בדוויות בעלות טריטוריות‬
‫ברורות‪ .‬בצורה דומה ג החוקר האל )‪ (Hull‬אשר כיה כראש משלחת גיאולוגי בריטית כותב‬
‫על אזור באר שבע במאמר מ ‪ 1883‬ש""עיבוד האדמה באזור אינטנסיבי‪ ,‬וייצור תבואות השעורה‪,‬‬
‫החיטה והתירס‪ ,‬עולה על צרכי האוכלוסייה‪ ".‬מקורות אלו מראי בברור‪ ,‬שהקרקע באזור הייתה‬
‫‪ii‬‬
‫לא הייתה שוממה‪ ,‬כפי שנטע תדיר בדיוני היסטוריי‪ ,‬גיאוגרפיי ומשפטיי‪.‬‬
‫חוק המקרקעי העותמאני ‪ ,1858‬ניסה כידוע להסדיר את רישו המקרקעי באר‪ ,0‬ובו"‬
‫בזמ להמרי‪ 0‬את 'החייאת' קרקעות 'המוואת'‪ .‬החוק הגדיר קרקע מוואת כ‪" :‬קרקע שאינה‬
‫בחזקתו של משהוא ולא הוקצתה לציבור‪ ...‬קרקע שוממה הרחוקה מייל וחצי או מהל) חצי שעה‬
‫ממקומות יישוב‪".‬‬
‫ככל הידוע‪ ,‬המשטר העותומאני לא התערב במערכת המקרקעי שהייתה נהוגה בנגב‪ ,‬והיא‬
‫המשיכה להתנהל באופ בדווי מסורתי ובחסות הריבו‪ .‬זוהי נקודה חשובה – העותמאני‪,‬‬
‫ולאחריה ג הבריטי‪ ,‬קיבלו את המערכת הקרקעית הבדווית‪ ,‬וסמכו על רישומי העברת‬
‫המקרקעי הפנימיי )המעוגני בהסכמי ה"' ָסנְ ִד'(‪ ,‬כאסמכתא לבעלות‪ ,‬אותה נית לתרג לסוג‬
‫'מירי' לפי החוק העותמאני‪ ,‬כיוו שנגעה לקרקעות כפריות למגורי ולעיבוד‪.‬‬
‫עדות ברורה ליחס זה של השלטונות הייתה רכישת הקרקעות לבניית העיר באר שבע משבט‬
‫המוחמאדי )ממטה העזאזמה( ב"‪ ,1891‬על"ידי השלטונות העותמאני‪ ,‬עליה מדווחי חוקרי‬
‫רבי‪ ,‬כגו עאר‪ /‬אל"עאר‪ ,/‬יהודה גרדוס‪ ,‬יוס‪ /‬ברסלבסקי‪ ,‬ורות קרק‪) iii‬נספח ‪ .(2‬על פי‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫עדויותיה של החוקרי‪ ,‬העותמאני ג העניקו קושאני לקרקעות אות רכשה הקק"ל מידי‬
‫הבדווי ובכ) הכירו למעשה בבעלות המסורתית המקורית‪ ,‬בלי צור) לברר את מעמדה המדויק‬
‫ב"‪ 1858‬כפי שדורשת ישראל היו‪.‬‬
‫הנושא נוגע לענייננו שכ א קרקעות האזור היו 'מתות' כפי שטוענת המדינה‪ ,‬לא היה צור)‬
‫לרכוש אות‪ ,‬ג בתקופה העותמאנית‪ .‬א) העותמאני התייחסו אליה כקניינ של המשפחות‬
‫הבדוויות‪ ,‬ורכשו אות כדת וכדי בעת שה עצמ ביקשו לבנות עליה יישוב‪ ,‬או העניקו בעניינ‬
‫קושא בעת שאחרי רכשו אות‪ .‬יש כא התייחסות המאשררת את בעלות הבדווי על הקרקע‬
‫על ידי המשטר העותמאני‪ ,‬זה שחוקק את חוק המקרקעי של ‪.1858‬‬
‫עדויות נוספות מהתקופה העותמאנית תומכות בתקפות הבעלות המסורתית בקרקע‪ .‬למשל‪,‬‬
‫בידי מסמ) המעיד על הכרה בבעלות קרקעית באזור כרכור‪ ,‬כשלושה קילומטר דרו"מערבית‬
‫לקרקעות עראקיב הנתבעות‪ .‬המסמ) מ"‪ 1883‬מאשרר שהקרקע נמצאת בקניי ובעיבוד אחמוד‬
‫אל"ווחיידי ממטה תראבי בתו) שטחו של מטה העזאזמה‪ .‬על המסמ) חתומי ‪ 17‬שייח'י‬
‫בדווי – שבעה בני עזאזמה‪ ,‬חמישה מתראבי וחמישה ממטה שכ – הטיאהא )נספח ‪.(15‬‬
‫נמצא ברשותי ג העתק של מסמ) חשוב נוס‪ /‬בו מגדירה הממשלה העותמאנית בשנת‬
‫‪ ,1891‬בעקבות סקר של משלחת מיוחדת‪ ,‬את תחומי השבטי הבדווי‪ ,‬ששטח הכולל היה‬
‫חמישה מליו דונ‪ ,‬תו) אישור וחתימה של מועצה צבאית מיוחדת לעניי‪ ,‬יחד ע חתימות‬
‫השייחי הבדווי‪ .‬מסמ) זה מעניק לבדווי את רשות ה"'תסארו‪ ,'/‬מעמד קרקע המתקרב‬
‫למושג 'חכירה לדורות'‪ ,‬כלומר בעלות בחסות האימפריה‪ .‬בתו) כל טריטוריה שבטית שכזאת‪,‬‬
‫אשר סומנה לפי 'מטות' )'קבאיל' בערבית‪ ,‬מעי 'שבטי"על'(‪ ,‬התארגנו השבטי לפי 'דירות'‪,‬‬
‫כלומר תחומי מחייה‪ ,‬אשר בה היתה לכל שבט שליטה‪ ,‬חזקה ולפי מסורת בעלות על כל‬
‫‪iv‬‬
‫הקרקעות )נספח ‪.(16‬‬
‫יותר מאוחר ג הבריטי‪ ,‬אשר חוקקו את פקודת קרקעות המוואת ב"‪ ,1921‬נתנו א‪ /‬ה‬
‫גושפנקא לתפקודה של מערכת הקרקעית והיישובית הבדווית‪ ,‬כפי שעולה למשל מדבריו של‬
‫ווינסטו צ'רצ'יל‪ ,‬שהיה אז המזכיר לענייני הקולוניות‪ ,‬בפגישה ע הנציב העליו הרברט סמואל‬
‫ב"‪:1923‬‬
‫"מערכת הבעלויות בבאר שבע ]הכוונה לאזור באר שבע[‪ ,‬כפי שנקבעה עלידי‬
‫‪v‬‬
‫החוק המסורתי‪ ,‬מוכרת עלידי הממשל הבריטי‪".‬‬
‫ודוגמא נוספת "" יש בידי עותק של הסכ תוו) מ"‪ ,1934‬חתו ומבויל בשלושה בולי‬
‫בריטיי של עשרי מיל‪ ,‬המעיד על כוונת רכישת קרקעות של שני יהודי בש יוס‪ /‬יאיר וחיי‬
‫אברה‪ ,‬מידי חמד אבו"עאדרה באזור בי אל"שושה‪ ,‬אל"קרי ושנק‪ ,‬הנמצאי בקרבת אופקי‬
‫של ימינו‪ .‬הגושפנקא שנתנו השלטונות לרכישה‪ ,‬מעידה שג ה כיבדו את הבעלות המסורתית‬
‫של מחזיקיה הקודמי של הקרקע )נספח ‪.(3‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫כידוע הסדר המקרקעי הבריטי לא הגיע לנגב‪ ,‬ואפילו סקרי מקדימי לא נערכו בו‪ .‬כ)‬
‫שלבדווי לא ניתנה אפשרות לרשו את קרקעותיה בצורה מסודרת על"פי מדידה ותחקיר‬
‫רשמיי‪ ,‬כפי שהתרחש באזורי צפו האר‪ 0‬ומישור החו‪ ./‬מכא שההכרה דה"פאקטו שנת‬
‫השלטו הבריטי לדי המקרקעי המסורתי באזור‪ ,‬הינה ראייה חזקה להכרה בזכויות הקניי של‬
‫הבדווי על אדמותיה‪ .‬אשר על כ צודקת בעיני הטענה‪ ,‬כי שאי להעניש כיו את הבדווי על‬
‫‪vi‬‬
‫העובדה שהבריטי לא השלימו את רישו הסדר המקרקעי בנגב‪.‬‬
‫ועוד – המדינה וחוקרי מסוימי נוטי להדגיש את פקודת הקרקעות המתות הבריטיות‬
‫מ"‪ 1921‬ואת אי הרישו של הקרקעות הבדוויות בתקופה שהקצו לכ) הבריטי כפוסלת את‬
‫בעלות כיו‪ .‬א) יש להוסי‪ /‬שהבריטי עצמ‪ ,‬ככל הידוע לי‪ ,‬לא השתמשו בפקודת המוואת‬
‫לשלול את הבעלות בקרקע מא‪ /‬אד‪ .‬ובנוס‪ ,/‬בפקודת הקרקעות )סידור זכות הקני( מ"‪1928‬‬
‫)וג בנוסח החדש שהחלי‪ /‬פקודה זו ב"‪ (1969‬נאמר בפירוש ש"'כפר' "כולל אדמות כפר המצויות‬
‫בשטח עיריה או באזור שבטי או הגובלות באות אזורי או כל חלק מאות קרקעות‪ ...‬כולל ג‬
‫"כל קרקעות כפרי הנמצאות בתו) ובצמוד לאזורי מוניציפאליי‪ ,‬אזורי שבטיי‪ ,‬או חלקי‬
‫של הגדרות אלה‪ ."...‬א כ)‪ ,‬ג אזורי שבטיי‪ ,‬כלומר כאלה בה היו פזורי מקבצי מאהלי‬
‫כאשר הקרקע אינה רשומה אצל הריבו‪ ,‬נחשבו כיישובי‪.‬‬
‫אשר על כ‪ ,‬במסגרת מערכת הבעלויות המסורתיות התקיימה בנגב הצפוני במש) דורות‬
‫רבי מערכת מסועפת של חקלאות והתיישבות ערבית‪ ,‬אותה תיארו חוקרי רבי‪ ,‬ואשר בתוכה‬
‫השתלבו בני שבט אל"עוקבי‪ .‬כ) למשל מציי החוקר הידוע אליהו אפשטיי‪ ,‬במאמר משנת ‪,1939‬‬
‫שבנגב הצפוני עובדו )באופ 'פרימיטיבי' לדבריו( בי ‪ 2.1‬ל"‪ 3.5‬מליו דונ של דגני‪ .‬עקב תנאי‬
‫האקלי‪ ,‬חלק מהחלקות עובדו רק פע בשנתיי‪ ,‬א) המינימו לפי הסקר שלו היה ‪ 2.1‬מליו‬
‫דונ‪ ,‬כלומר רוב השטח הידוע כ"'נגב הצפוני'‪ ,‬בי שדרות של היו לדימונה‪.‬‬
‫ג הארכיאולוג המפורס ג'ורג' עד קירק‪ ,‬סוקר במאמר מ"‪ 1938‬את היישובי באזור‪,‬‬
‫ומצביע על מערכת מתפקדת וברורה יחסית של יישובי )הנקראי לעיתי 'ח'רבה' – כלומר‬
‫יישוב הקיי במקו של שרידי של יישוב אחר‪ ,‬לעיתי יישוב עונתי‪ ,‬אבל בכל מקרה יישוב‬
‫פעיל(‪ ,‬של גבולות‪ ,‬ושל עיבודי‪ ,‬כלומר איזור שאינו שומ‪ .‬הוא מציי שג מזרחית לבאר שבע‪,‬‬
‫באזור ואדי משאש‪ ,‬היו שדות גדולי של דגני‪ ,‬א) ככל שהוא נע מזרחה‪ ,‬לכוו ואדי הערבה‪,‬‬
‫‪vii‬‬
‫העיבודי נפסקו והאזור שימש בעיקר למרעה‪.‬‬
‫ג מפות מהתקופה הבריטית אות בחנתי‪ ,‬למשל מפות מחוזות ‪ Beersheba‬ו‪Hebron‬‬
‫משנת ‪ (sheets 12, 15) 1936‬המבוססות על צילומי אוויר‪ ,‬מציינות שטחי נרחבי מסביב לעיר‬
‫באר שבע כמעובדי )'‪ ,('cultivated‬כולל אזורי קרקעות של בני שבט אל"עוקבי המצוינות במפה‪,‬‬
‫כמעובדות )נספח ‪ .(24 ,23‬המפות מציינות רצ‪ /‬של אזורי מעובדי עד ‪ 30‬ק"מ מזרחית ודרומית‬
‫לבאר שבע‪ ,‬וכ) הולמות את תיאוריה של חוקרי התקופה אפשטיי‪ ,‬קרק וקירק‪ .‬חשוב לציי‬
‫שהאזורי המעובדי בצפיפות רבה יותר היו מצפו לבאר שבע‪ ,‬ובתוכ אזורי החקלאות של‬
‫שבט אל"עוקבי‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫נהיר שמערכת מסועפת שכזאת לא יכולה להתקיי במצב של אנרכיה או סכסוכי‬
‫מתמשכי‪ .‬להיפ)‪ ,‬העדויות מראות שהיא תפקדה היטב כמערכת רגולטיבית"חוקית לכל דבר‪,‬‬
‫תו) ידיעה וקבלה ברורה של גבולות השבטי ושל דפוסי הבעלויות בתו) הטריטוריות השבטיות‬
‫)נספחי ‪ .(41 ,40‬זאת ועוד‪ ,‬מערכת מסועפת זו‪ ,‬לא יכולה לצמוח יש מאי‪ ,‬והיא נבנתה במש)‬
‫דורות‪ ,‬תו) שהיא כוללת ג יישובי מגורי לעשרות אלפי האנשי שהתגוררו באזור‪ ,‬שאחרת –‬
‫היכ היו מתגוררי? אליהו אפשטיי הערי) את גודל הקהילה הבדווית בנגב באמצע שנות‬
‫השלושי של המאה העשרי ב"‪ 50,000‬איש בקירוב‪ ,‬תו) הסתמכות על המפקד הבריטי של ‪1931‬‬
‫אשר מנה ‪ 47,981‬ערבי באזור‪.‬‬
‫‪viii‬‬
‫ג חוקרי של תקופת המנדט מאשרי את הטענות שהושמעו לעיל‪ .‬ה מעידי ברוב‬
‫שההסדרי הקרקעיי‪ ,‬החקלאיי וההתיישבותיי באזור נמשכו שני רבות‪ ,‬והיו שרירי‬
‫וממוסדי‪ .‬למשל‪ ,‬עבודתה המעמיקה של רות קרק על ההתיישבות היהודית בנגב מפרטת‬
‫מקרי רבי של מכירת קרקעות בדווי למוסדות יהודי )בעיקר לקק"ל( מכירות בה הכירו‬
‫השלטונות‪ ,‬ואשר הסתכמו ב ‪ 41,000‬דונ )ע' ‪ ix.(80‬בהכרה זו טמונה ג הכרה בסמכות של‬
‫מוכרי הקרקעות להעביר ליהודי‪ ,‬כלומר בבעלות של המוכרי המקוריי‪ .‬כ) למשל מביאה‬
‫קרק בספרה )ע' ‪ (74‬פירוט של רכישות קרקע מפורטות במיקומי שוני בנגב‪ ,‬ממד'בח במזרח‬
‫)ליד דימונה של היו(‪ ,‬עד עסלוג' )אזור רביבי( ועד מישור החו‪ /‬הדרומי בקרבת רפיח‪ .‬קרק‬
‫מתייחסת רבות בספרה ל"'בעלי הקרקע הערביי' בנגב )למשל‪ ,‬עע' ‪ ,(76"78‬ומציגה את מערכת‬
‫הבעלויות המסורתית כמתפקדת ומסומנת בבירור‪" .‬הבעלות זעירה ומפוצלת לחלקות קטנות"‬
‫היא כותבת )ע' ‪ ,(78‬א כי היא מסייגת ש""אי רישו חוקי" של קרקעות אלה )ראו נספח ‪7‬‬
‫למפת רכישות הקק"ל מהבדווי(‪.‬‬
‫בנוס‪ /‬קרק מציגה את מערכת בעלויות הקרקע במספר מפות‪ ,‬כמו מפה מס' ‪ 6‬בספרה )ע'‬
‫‪ (28‬של אזור א"סיר‪ ,‬על הכביש היוצא דרו"מזרחה מבאר שבע‪ ,‬בה מסומני בבירור גושי‬
‫נרחבי המשתרעי על כמחצית משטחה של המפה‪ ,‬המצויני כ"'קרקע בבעלות ערבית'‪ .‬מכא‬
‫שקרקעות אלה לא היו קרקעות מוואת‪ ,‬למרות שככל הידוע לי ה לא נרשמו במסגרת פקודות‬
‫הקרקעות המתות של ‪ 1921‬ואילו הסדר המקרקעי הבריטי כידוע מעול לא הגיע לאזור‪.‬‬
‫בנוס‪ /‬מרחיבה קרק בעבודתה על המער) החקלאי ששרר בנגב בתקופה הבריטית ובו עובדו‬
‫שטחי של מעל שני מליו דונ‪ .‬גבולות השטח המעובד‪ ,‬לפי החוקרת היו בצפו גבול נפת באר‬
‫שבע‪ ,‬בדרו מערב – גבול מצרי' במערב – ‪ 10‬ק"מ דרומית לשוקת אל"סופי‪ ,‬ובדרו – הקו‬
‫העובר בי עוג'ה אל חפיר ועד כורנוב )צמוד לדימונה(‪ .‬קרק ג מציינת )ע' ‪ (58‬שלמעלה מ‪89%‬‬
‫אחוז מערביי הנגב עסקו בחקלאות‪ .‬מכא שאזורי אל"עראקיב וזחיליקה‪ ,‬עליה נסובה העתירה‬
‫הנוכחית נמצאי בבירור בתו) השטח המעובד‪ ,‬ושרוב תושביה הבוגרי עסקו בחקלאות‪ .‬קרק‬
‫מציינת אומנ )ע' ‪ (58‬שרוב הקרקע הייתה "מסוג 'מוואת' )אדמה עזובה שאי עליה בעלות‬
‫רשמית(‪ ...‬כל בדווי מחזיק בחלקתו ורואה אותה כרכושו הפרטי"‪ .‬א) לטענתי טענה זו של קרק‬
‫בעייתית ואינה מתיישבת ע החוק העותמאני בו הוגדרה כזכור קרקע מוואת כ" "קרקע שאינה‬
‫בחזקתו של משהוא ולא הוקצתה לציבור‪ ...‬קרקע שוממה‪ ."...‬א כ)‪ ,‬לפי עבודתה ההיסטורית‬
‫של החוקרת קרק עצמה‪ ,‬נראה שקרקעות הבדווי לא יכולות להיות מסווגות כקרקעות מתות‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫דוגמא נוספת לתפקודה של המערכת הקרקעית"יישובית מצויה במאמרו של אליהו‬
‫אפשטיי מ"‪ 1939‬שהוזכר לעיל בו הוא פורש את תוצאות סקר בעלויות קרקע )בהסתמ) על‬
‫סקרי בריטיי משנת ‪ 1931‬ועבודת שדה(‪ ,‬ומפרט )ע' ‪ (72‬את מער) בעלויות הקרקע‪ ,‬כאשר‬
‫‪ 7,869‬משפחות רשומות כ"'בעלי'‪ ,‬ו"‪ 2,508‬כ"'שוכרי'‪ .‬הסיווג כ"'בעלי' חשוב ביותר לעניינו‬
‫)למרות שאפשטיי מסייג שהקרקע היא ללא רישו רשמי(‪ .‬רישומ של אלפי משפחות‪ ,‬אשר סעדו‬
‫קהילות של עשרות אלפי אד‪ ,‬כ"'בעלי הקרקע' בסקרי הבריטי‪ ,‬מעיד בו"זמנית ה על מערכת‬
‫בעלויות מסורתית מתפקדת היטב‪ ,‬וה על התייחסות הריבו הבריטי אל המערכת הקרקעית‬
‫כלגיטימית‪ ,‬ורישומה בסטטיסטיקה הרשמית של המנדט‪ .‬מכל המחקרי שסקרתי בתחו‪ ,‬לא‬
‫עולה אפילו ערעור אחד של הבריטי על המערכת המסורתית‪ .‬נהפו) הוא‪ ,‬מקורות רבי‪ ,‬כפי‬
‫שיתברר ג להל בהתייחסות לאדמות בני שבט אל"עוקבי‪ ,‬מצביעי על קבלת הבעלות‬
‫המסורתית כתקפה‪.‬‬
‫כפי שמראה החוקר אבינוע מאיר‪ ,‬המתמחה בתהלי) ההתיישבות ובגיאוגרפיה של‬
‫הבדווי‪ ,‬מערכת הבעלויות וחלוקת הקרקע התמסדה במש) שני ארוכות בתהלי) ההתיישבות‬
‫ההדרגתי של הבדווי‪ ,‬אל תו) דפוס יישובי ייחודי המאגד מאהלי וכפרי קטני‪ .‬תהלי) רב"‬
‫דורי זה‪ ,‬נת ג משמעות ייחודית למושג 'יישוב'‪ ,‬השונה ממשמעותו במרכז וצפו האר‪' .0‬יישוב'‬
‫בנגב כלל שטח נרחב יחסית‪ ,‬בתוכו פזורי מקבצי קטני יחסית של אוהלי‪ ,‬לרוב בקרבת‬
‫מוקדי מרחביי בה היו בתי אב‪ ,‬ולציד מספר מבני מבנייה 'רכה' לשימוש חקלאי‬
‫ולמטרות שירות המקנה )הנקראי לעיתי 'עיזבה' בערבית(‪ .‬מחקריו של האנתרופולוג הנודע‬
‫עמנואל מרקס חושפי לפרטי פרטי את תהלי) ההתקבעות‪ ,‬בו גלעי הישוב – בו התגורר בדר)‬
‫הכלל השיח' "" הפ) לאתר קבוע במרחב‪ ,‬ומספר מאהלי שבטיי מסביבו מוקמי כחלק מצרכי‬
‫‪x‬‬
‫העיבוד החקלאי העונתי ופעולות הרעייה‪.‬‬
‫ג ממחקרי אחרי עולה בברור שמקבצי אלה תיפקדו בהחלט ככפרי‪ ,‬כלומר‪ ,‬כעוג‬
‫יישובי קבוע של קהילות קטנות שעסקו במגוו פרנסות – מרעה‪ ,‬חקלאות ומסחר‪ .‬פרשנות‬
‫גיאוגרפית"היסטורית חשובה זאת מאירה באור אחר את הגיאוגרפיה היישובית של הנגב‪ ,‬ומראה‬
‫שנוס‪ /‬לעיבודי הנרחבי‪ ,‬השטח היה זרוע ביישובי‪ .‬אלו אמנ אינ "הישובי 'הרגילי'"‬
‫שהחברה הישראלית אימצה כדימוי נפו‪ 0‬בדמות כפרי הצפו‪ ,‬ואול היסטורית‪ ,‬גיאוגרפית‬
‫‪xi‬‬
‫וחברתית – פונקציונאלית ומהותית – מדובר ביישובי‪.‬‬
‫עדות נוספת להתייחסות הבריטית הנפרדת למשטר הקרקעות המסורתי‪ ,‬א כי באזור‬
‫אחר‪ ,‬הוא ההסדר הייחודי אותו ביצעו הבריטי באזור הג'יפטליק הבדווי ליד בית שא‪ .‬ההסדר‬
‫הייחודי התבסס על ההסדרי המסורתיי בקרקע ולא על רישו במסמכי‪ .‬הסדר זה נעשה לפני‬
‫הסדר המקרקעי 'הגדול' מתו) ידיעה ברורה שלא נית להחיל על הבדווי את הדרישות‬
‫‪xii‬‬
‫הפורמאליות התקפות לאזורי בעלי התיישבות כפרית שגרתית יותר לאזור צפו האר‪.0‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫אדמות אלעוקבי‪:‬‬
‫במקרה של שבט אל"עוקבי‪ ,‬הקרקעות הנתבעות באל"עראקיב וזחיליקה במשפט זה ה רק חלק‬
‫קט משטחי נרחבי המעורכי על"ידי עדויות בעל"פה בכ"‪ 19,000‬דונ שהיו בחזקת ובעיבוד‬
‫השבט במחצית הראשונה של המאה ה"‪ .20‬לשבט היו ארבע חמולות )קוראיש‪ ,‬סביחאת‪ ,‬אב‬
‫פוואז( אשר התגורר בעיקר בשני כפרי – אל"עראקיב וזחיליקה‪ .‬זחיליקה נהרסה במלחמת ‪1948‬‬
‫וחלק תושביה נמלטו לעזה וירד‪ ,‬וחלק הועבר לאל"עראקיב לאחר המלחמה‪ .‬בידי מסמ)‬
‫שהוצא על"ידי הממשל הצבאי ב"‪ 19‬ליולי ‪ 1949‬המורה לכל בני שבט אל"עוקבי להתרכז תו)‬
‫מספר ימי ב""יישובו המקורי של השבט" "" אזור אל"עראקיב ‪ .2‬המסמ) מעיד על קיומו הרצו‪/‬‬
‫של יישוב באזור זה ג אחרי קו המדינה‪ ,‬וג על חסימת האפשרות לבני שבט אל"עוקבי לשוב‬
‫לכפר בזחיליקה )נספחי ‪.(37 ,17‬‬
‫בנוגע לחלקות הנתבעות‪ ,‬קיימות עדויות ברורות לקיומ של עיבוד באופ מתמש) במש)‬
‫דורות רבי והתיישבות קרובה‪ .‬רציפות זו נקטעה בשנות החמישי המוקדמות של המאה"‪ ,20‬עת‬
‫הועבר השבט בכפייה מאדמתו כ"‪ 30‬קילומטר מזרחה לאזור הסייג‪ ,‬ליד העיירה חורה של ימינו‬
‫)ראו נספחי ‪ 29 ,28 ,26‬לעניי ההעברה בכפייה לאזור חורה(‪.‬‬
‫אי בידינו מידע על תארי) תחילתה של התיישבות המשפחה בקרקעות הנדונות‪ .‬על פי‬
‫מסורת שבעל"פה ה הגיעו לאזור מאל"חיג'אז )סעודיה של ימינו( במאה ה"‪ ,18‬והתיישבו על‬
‫קרקעות במסגרת ההסדרי שהשיגו ע השבטי השולטי באזור – ובעיקר ע שבט אל"‬
‫ווחיידאת‪ .‬בהדרגה ה החלו לעבד את הקרקעות‪ ,‬בעיקר בעקבות מדיניות האימפריה‬
‫העותומאנית במאה ה"‪ 19‬לעודד עיבוד חקלאי‪ .‬הקרקעות אות עיבדו אל"עוקבי‪ ,‬ואשר הוכרו‬
‫כשייכות לה בדי המסורתי‪ ,‬הורשו מדור לדור‪ .‬עאר‪ /‬אל"עאר‪ ,/‬ההיסטוריו ומושל מחוז באר‬
‫שבע‪ ,‬מצביע על קיומו של שבט אל"עוקבי בשכנות לשבט אל"ווייחידאת מאז המאה ה"‪ 18‬ומציי‪,‬‬
‫תו) הסתמכות על עדויות בעל"פה‪ ,‬את השתתפות של בני השבט במלחמות השבטי שהתקיימו‬
‫בשנות ה"‪ ,40‬ה"‪ 50‬וה"‪ 70‬של המאה ה"‪ .19‬ג חוקר גרמני בש אולריק סיצ‪ ,‬מנה את שבט אל"‬
‫‪xiii‬‬
‫עוקבי בי השבטי שמצא בנגב בסקר שער) ב"‪.1807‬‬
‫אחת העדויות לקיו השבטי הרצו‪ /‬באזור היא מציבת קברו של סב של התובעי‪ ,‬חג'‬
‫מוחמד אל"עוקבי‪ ,‬אשר עמדה בבית הקברות 'מקברת אל"שייח סאלח'‪ .‬בית קברות זה היה נמצא‬
‫במקו בו נסללה מאוחר יותר צומת 'תלמי ביל"ו' והוכשרו שדות המושב הסמו)‪ ,‬בצמוד‬
‫לקרקעות זחיליקה הנתבעות על"ידי העותרי‪ .‬בית הקברות וה"'מקא' )קבר קדוש( שעמד בו‪,‬‬
‫מוזכרי ג בספרו של ששו בר"צבי )שהיה מושל צבאי של האזור(‪ ,‬עאר‪ /‬אבו"רביע וגדעו‬
‫קרסל‪ .xiv‬בית הקברות‪ ,‬בו היו לפי עדויות בעל"פה למעלה מ"‪ 250‬קברי‪ ,‬נהרס בעבודות התשתית‬
‫של הקמת הכביש החדש בשנות החמישי‪ .‬מצבת קבר חג' מוחמד אל"עוקבי נמצאה בזמ עבודות‬
‫התשתית על"ידי ב משפחה והובאה לביתה החדש ליד חורה‪ .‬על המצבה חרותי שמותיה של‬
‫שבעה דורות אשר לפי ההיסטוריה המשפחתית היו בני הקהילה המקומית – "חג' מחמד " ב‬
‫סאל " ב סלי " ב עמר " ב סלי " ב סלמא " ב סעד אלקוראישי " אל עוקבי"‪ .‬בני המשפחה‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫יכולי להצביע בדיוק על מיקומה הקוד של המצבה באתר בית הקברות שנהרס‪ .‬זוהי כמוב‬
‫עדות לקשר היסטורי ארו) ורצו‪ /‬של קהילת השבט למקו‪ .‬ג בעראקיב קיי בית קברות‪ ,‬בו‬
‫נקברו לאור) השני בעיקר ילדי או אוכלוסיית שוליי של השבט‪ .‬בסיור במקו מצאתי שבית‬
‫הקברות עצמו עדיי נמצא בעראקיב ובו למעלה מ"‪ 100‬קברי‪ ,‬והוא בולט בשטח‪.‬‬
‫לפי הכתוב במצבה‪ ,‬השייח חג' מוחמד אל"עוקבי נפטר ב"‪ 1945‬בגיל ‪ .89‬משמע‪,‬נולד ב"‪.1856‬‬
‫הוא בנה בית אב בעראקיב והשתמש בבאר ובור מי )שרידי של שניה קיימי עד היו‬
‫במקו(‪ .‬בתו של חג' מוחמד‪ ,‬וודחה אל"עוקבי )היו אל"הוזייל( ואחותו של שייח סולימא אל"‬
‫עוקבי )אביה של התובעי( אשר נולדה ב"‪ ,1925‬עדיי חיה בעיר רהט‪ ,‬ובזיכרונותיה מחזקת את‬
‫האמור לעיל‪.‬‬
‫ספרי שוני אות סקרתי אלה שנכתבו על"ידי עאר‪ /‬אל"עאר‪ ,/‬יוס‪ /‬ברסלבסקי וששו‬
‫בר"צבי שהוזכרו לעיל‪ ,‬מזכירי ג ה את קיומ של מנהיגי שבט אל"עוקבי באזור אל"עראקיב‪,‬‬
‫הכוללי את אב התובע חג' מוחמד‪ ,‬ובניו סלימא ואברהי‪ .,‬האחרו חי מ"‪ 1914‬עד ‪ 1993‬וקבור‬
‫כיו בבית העלמי שבצומת שוקת‪ .‬עדות נוספת לקיו הקהילה הוא מיניו של שייח' סולימא אל"‬
‫עוקבי על"ידי ממשלת ישראל כקאדי )פוסק רשמי(‪ ,‬בבית משפט אשר פעל באותו הבית באדמות‬
‫עראקיב עליו תובעת המשפחה בעלות‪.‬‬
‫מסמכי רשמיי אות בדקתי‪ ,‬כגו הודעה לרישו בבחירות הראשונות של ‪,1949‬‬
‫ותשלומי מס שוני )נספח ‪ ,(42‬אשר הופקו בידי מדינת ישראל‪ ,‬מאשרי את היות הכפר‬
‫בעראקיב כתובתו הרשמית של סולימא אל"עוקבי‪ ,‬וכ ג בית של ארבעה מילדיו אשר התגוררו‬
‫עמו עד פינוי הכפר הכפוי בשנת ‪) 1951‬נספחי ‪ .(18"21‬לשייח סולימא נולדו עוד ארבעה ילדי‬
‫‪xv‬‬
‫בכפר החדש ליד חורה אליו נעקרה המשפחה לאחר ‪1951‬‬
‫קיימות בידי תעודות רבות המעידות על תפקוד המערכת הקרקעית המסורתית באדמות‬
‫אל"עוקבי‪ .‬כ) למשל קיי מסמ) כתוב המחלק את קרקעות אל"עראקיב לחמישה בניו של חג'‬
‫מוחמד אל"עוקבי בשנת ‪ .1930‬מסמ) זה טיפוסי לשיטת 'הג'דייה'‪ ,‬כלומר העברת הקרקע בירושה‬
‫מדור לדור‪ ,‬הנהוגה בחברה הערבית באר‪ .0‬המסמ) מתעד את השיטה בה יחולקו הקרקעות‬
‫)'קורעה' " מעי הגרלה‪ ,‬נספח ‪ (39‬ואת האחריות של כל אחד לעיבוד חלקתו‪ .‬בנוס‪ ,/‬קיימות בידי‬
‫תעודות המצביעות על הסכמי מגווני בי חג' מוחמד‪ ,‬שייח אברהי‪ ,‬ובי סולימ אל"עוקבי‬
‫לבי ילדיה‪ ,‬בנוגע לבעלות‪ ,‬אחריות‪ ,‬עיבוד ושימור הקרקעות באל"עראקיב ובזיליקה )נספחי‬
‫‪ .(38 ,34 ,33 ,32‬למשל‪ ,‬יש בידי תעודה של הסכ הרשאה לבנייה 'סדה' )מאגר מי( בשנת ‪;1935‬‬
‫הסכ מכירה של חלקת הבית ב"‪ ,1942‬והסכ שיעבוד של חלקה חקלאית באל"עראקיב בי האב‬
‫מוחמד לבנו סלימא בשנת ‪ .1947‬תעודה מעניינת נוספת הנמצאת בידי מעידה על הסכ השכרה‬
‫שלה ע השכ ארשוד אלטורי‪ ,‬המבקש להשכיר קרקע חקלאית באל"עראקיב מסולימא אל"‬
‫עוקבי לשנה אחת ב"‪ .1943‬תעודה זו מעידה על ההכרה של הבדווי השכני בבעלות שבט אל"‬
‫עוקבי על קרקעות אל"עראקיב )נספחי ‪(5 ,4‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫עדויות נוספות לתפקוד המערכת הקרקעית בסביבת אל"עראקיב עולות מתעודות אות‬
‫אספתי בארכיו קיבו‪ 0‬משמר הנגב‪ ,‬השוכ כשלושה קילומטר מערבה מהחלקות הנתבעות‪ .‬למשל‪,‬‬
‫מפה ששורטטה בידי המודד המוסמ) יוס‪ /‬דובינסקי ב"‪ 1926‬מפרטת את גבולות החלקות ואת‬
‫שמות הבעלי מה נרכשו אדמות עבור הקיבו‪ .0‬הטבלה מציינת בעלי קרקעות כגו אל"קריני‪,‬‬
‫אנקיז‪ ,‬אבו"שילחה ומזאקיל ומצביעה על מערכות מקרקעי מסורתית מסודרת ומתפקדת באזור‬
‫הגובל מיידית באל"עראקיב )נספח ‪ .(8‬נמצא בידי ג מכתב מעור) הדי יואב צוקרמ למוסדות‬
‫הקר הקיימת לישראל מ" ‪ ,3.3.1944‬המפרט שמות של בעלי מקרקעי נוספי מה נרכשו‬
‫קרקעות עליה התיישב קיבו‪ 0‬משמר הנגב‪ ,‬ואת גודל חלקותיה המסתכמות ב"‪ ,4,764‬דונ‬
‫)נספח ‪ .(9‬ג צילו אוויר מתארי) ‪ 13.1.1945‬הנמצא בידי מצביע על עיבודי חקלאיי מסודרי‬
‫מזרחית לאדמות הקיבו‪ 0‬באזורי של אדמות עראקיב‪.‬‬
‫צילומי אוויר נוספי מינואר ‪) 1945‬נספח ‪ (10‬מכסי במדויק את חמש החלקות הנתבעות‪.‬‬
‫מתו) עדותו של המפענח המקצועי שלמה ב"יוס‪ ,/‬ומניסיוני המקצועי כמתכנ וגיאוגר‪ ,/‬אני יכול‬
‫לאבח שבתקופה זו התקיי עיבוד אינטנסיבי המכסה את רוב של החלקות באל"עראקיב‪ .‬ג‬
‫שתי החלקות בזחיליקה מעובדות בכיסוי כמעט מלא‪ .‬נית להבחי בצילומי באינטנסיביות‬
‫בולטת של העיבוד לאור) גדות היובלי המובילי לנחל גרר )ואדי עראקיב(‪ ,‬ובעיבוד אינטנסיבי‬
‫פחות בחלקות המרוחקות מהנחל‪ ,‬המחולקות בצורה האופיינית לגידולי שדה כגו שעורה ודורה‪.‬‬
‫נית להבחי בצילו ג במאגר המי שהיה ביישוב עראקיב ומצפו לה בבית השייח' ומספר‬
‫אוהלי ומבני חקלאיי מסביבו‪ ,‬המקושרי בשבילי‪ ,‬ומספר דרכי מרכזיות‪ .‬צילומי האוויר‬
‫מ"‪ 1945‬מעידי א כ) על דפוס חקלאי"כפרי טיפוסי ליישובי הבדווי בצפו הנגב – פיזור של‬
‫ריכוזי מגורי קטני‪ ,‬חקלאות בעל אינטנסיבית )לפחות בחודשי החור‪ ,(/‬ומבני לטיפול במקנה‪.‬‬
‫תעודות ומסמכי נוספי מצביעי בבירור על עיבוד מתמש) של אדמות אל"עוקבי באל"‬
‫עראקיב וזחיליקה‪ .‬כ) למשל‪ ,‬נמצאי בידי עותקי של קבלות 'מס מעשר' אותו שילמה המשפחה‬
‫לשלטונות הבריטי עבור היבולי אות גידלה בשטחי עראקיב וזחיליקה‪ ,‬משנת ‪ 1922‬עד ‪1946‬‬
‫)נספח ‪ .(36 ,35 , 6‬למשל‪ ,‬בתעודה 'פדיו מעשרות' אותה הנפיקו השלטונות הבריטיי ב"‪1937‬‬
‫לאזור זחיליקה ואל"עראקיב‪ ,‬מוזכר בפירוש בעמודת 'הבעלי הידועי' משפחת אל"עוקבי )בני‬
‫עקבה(‪ .‬התעודה עבור זחיליקה מתוארכת ‪ 22‬ספטמבר ‪ ,1937‬ואילו תעודת אל"עראקיב נותרה‬
‫ללא תארי)‪ ,‬א) יש להניח שהונפקה במועד סמו)‪ ,‬כי שמות בעלי הקרקע בשניה זהי וכתב היד‬
‫נראה זהה‪ .‬בשתי התעודות מוזכר סווג הקרקע כ"'אמירי' )הש המלא של 'מירי'( בנוסח הערבי"‬
‫תורכי )שפת המקור(‪ ,‬ואילו בעברית כתוב 'אדמת ממשלה'‪ ,‬ובאנגלית '‪,state domain‬‬
‫המתייחסי לעובדה שקרקעות מירי הקנו סוג של בעלות בחסות הממשלה הריבונות‪ ,‬המציינת‬
‫כאמור בטפסיה את שבט אל"עוקבי כ"'בעלי הידועי' של קרקעות אל"עראקיב‪ .‬כידוע הסדר‬
‫המקרקעי המסודר אותו ערכו הבריטי לא הגיע לאזור‪ ,‬ולכ הרישו כ"'מירי' מעיד על מצב של‬
‫הקרקעות במעובדות‪ ,‬ועל קבלה של הבריטי של הסדרי המקרקעי המסורתיי‪ ,‬כפי שהוסבר‬
‫לעיל‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫ג סיור מקצועי שערכתי בשטח אישש את קיומ של שרידי ברורי של קהילה מתפקדת‪.‬‬
‫פקדתי את הריסות בתו של שייח' סולימא אל"עוקבי בעראקיב ‪ ,2‬מספר בארות‪ ,‬בורות מי‬
‫)הראבות(‪ ,‬סכרי‪ ,‬ובית קברות שנותר כשהיה ב"‪ .1948‬פקדתי‪ ,‬סקרתי וצילמתי ג את הריסות‬
‫ביתו של חג' מוחמד ושל סאל סלי אל"סביחת אל"עוקבי )סב של חלק מהתובעי מצד הא(‪.‬‬
‫שני הבתי האחרוני אינ כלולי בתביעה הנוכחית‪ ,‬א) קיומ ניכר בברור בשטח‪ ,‬וה תפקדו‬
‫כמוקדי כפריי לקהילות החקלאיות הקטנות אשר היו פזורות באל"עראקיב )ראו צרופת‬
‫תמונות בקוב‪ 0‬נפרד(‪.‬‬
‫התמונה המסועפת והמצטברת הזו של מסמכי‪ ,‬נתוני וראיות – ה במישור הכללי וה‬
‫בהקשר הקונקרטי של בני אל"עוקבי והאדמות הנתבעת על יד– מובילה אותי למסקנה‪ ,‬כי‬
‫התקיימו התיישבות ועיבוד רצופי ממושכי באדמת אל"עוקבי‪ ,‬וכי קיימת הסתברות רבה לכ)‬
‫שאלו התיישבות ועיבוד שראשית בתקופת זמ משמעותית הקודמת ל"‪) 1922‬שהוא תארי)‬
‫התעודה הרשמית הראשונה בידינו(‪ ,‬כלומר בעומק התקופה העותמאנית‪.‬‬
‫עדות נוספת לחיי בעראקיב לפני הפינוי הוא צילו אוויר רשמי של המרכז למיפוי ישראל‬
‫הנמצא בידי מ"‪ 2.10.1949‬המצביע בבירור על קיומו של כפר פעיל בקרקעות עראקיב‪ ,‬לאחר‬
‫הריכוז של כל בני השבט שנותרו בחלקת אל"עראקיב ‪ .2‬בצילו נית לראות ש בניי אב‪,‬‬
‫כארבעה מקבצי אוהלי‪ ,‬כנראה לפי החמולות‪ ,‬כל אחד ב ‪ 10"30‬אוהלי‪ ,‬בית קברות‪ ,‬מחס‬
‫תבואות‪ ,‬סכר ובריכת מי גדולה‪ ,‬ומספר מבני כגו דירי ואורוות‪ .‬כל אלה מעידי על רציפות‬
‫קיו הכפר ושימושי הקרקע החקלאיי סביבו ג לאחר הקמת המדינה )נספחי ‪.(12 ,30 ,11‬‬
‫בנוס‪ ,/‬קיימי ג מסמכי ישראליי המעידי על בעלות שבט אל"עוקבי בקרקעות‬
‫הנתבעות‪ .‬כ) למשל מעידות קבלות הנמצאות בידיי על תשלו מס של שבט אל"עוקבי לממשלת‬
‫ישראל עבור יבולי אל"עראקיב עד הפינוי הכפוי ב" ‪) 1951‬נספח ‪ .(21‬בחלק מהתעודות מצוי סיווג‬
‫הקרקע כ"'מירי'‪ .‬יתר על כ‪ ,‬ברשימות הנמצאות בידיי מארכיו צה"ל‪ ,‬קיי פירוט של בעלי‬
‫הקרקעות בכל אזורי הממשל הצבאי‪ .‬בעמודי המוקדשי לאזור עראקיב מצוינות רשימות של‬
‫עשרות מעבדי קרקעות‪ ,‬ובעמודת 'בעלות' רשו ליד רוב 'אל"עוקבי' או 'עוקבה'‪ ,‬כאשר סוג‬
‫הקרקע מסווג כ"'מולק' )בעלות מלאה ופרטית(‪ .‬כ) מצאתי בפירוט של קרקעות עראקיב‬
‫)הרשומות לעיתי כ"'עראגיב' או 'ראגיב' על"פי הלהג הבדווי המקומי(‪ ,‬שמות רבי של מעבדי‬
‫קרקע‪ ,‬כולל שייח סלימ אל"עוקבי כמעבד חלק מהקרקעות‪ ,‬ואילו חלקי רבי אחרי של‬
‫קרקעות הרשומות בפירוש כשייכות לאל"עוקבי‪ ,‬מעובדות על"ידי שוכרי כמו" עבד כרי סבח‪,‬‬
‫אבו שהאב‪ ,‬ג'בר אברהי אב ברי‪ ,‬חליל שחדה אבו סיא‪ ,‬סעיד אל חג' מחמוד‪ ,‬ועוד רבי‬
‫אחרי )נספח ‪.(13‬‬
‫זאת ועוד "" ג בתעודות הרישו של אדמות אל"עוקבי תחת רשות הפיתוח של ממשלת‬
‫ישראל ב"‪ 1956‬שהעתקה מצוי בידי‪ ,‬מצוי סיווג הקרקע בכל החלקות המופקעות‪ ,‬המשתרעות על‬
‫‪ 1,087.9‬דונ‪ ,‬וכוללת את חלקות עראקיב וזחיליקה כ"'מירי' )נספח ‪ .(14‬בתעודה מצוי שהקרקע‬
‫מופקעת בהתא לחוק רכישת מקרקעי‪ ,‬אישור פעולות ופיצויי תשי"ג‪ .‬כלומר‪ ,‬ג מדינת‬
‫ישראל הכירה ב"‪ 1956‬בקרקע כשייכת למשפחת אל"עוקבי וראתה לנכו להפקיע אותה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫עדות נוספת לחיי בעראקיב לפני הפינוי הוא צילו אוויר רשמי של המרכז למיפוי ישראל‬
‫הנמצא בידי מ"‪ 2.10.1949‬המצביע בבירור על קיומו של כפר פעיל בקרקעות עראקיב‪ ,‬לאחר‬
‫הריכוז של כל בני השבט שנותרו בחלקת אל"עראקיב ‪ .2‬בצילו נית לראות ש בניי אב‪,‬‬
‫כארבעה מקבצי אוהלי‪ ,‬כנראה לפי החמולות‪ ,‬כל אחד ב ‪ 10"30‬אוהלי‪ ,‬בית קברות‪ ,‬מחס‬
‫תבואות‪ ,‬סכר ובריכת מי גדולה‪ ,‬ומספר מבני כגו דירי ואורוות‪ .‬כל אלה מעידי על רציפות‬
‫קיו הכפר ושימושי הקרקע החקלאיי סביבו ג לאחר הקמת המדינה )נספח ‪.(11‬‬
‫קיו הכפר במיקומו בחלקת עראקיב ‪ 2‬מצביע על היבט חשוב נוס‪ – /‬הימצאות כל החלקות‬
‫הנתבעות בעראקיב ברדיוס של עד שני קילומטר ממרכז הכפר‪ .‬החלקות בזחיליקה היו רחוקות‬
‫מעט יותר‪ ,‬א) קרובות לכפר הקט זחיליקה שכאמור היה קיי באזור‪ ,‬ומרחק קצר מכפר גדול‬
‫יותר שהתקיי באזור עד ‪ 1948‬בש מוחרקה‪.‬‬
‫היבט נוס‪ /‬הראוי לציו בהקשר של הקשר שבי שבט אל"עוקבי ליישוב אל"עראקיב‬
‫ולקרקעותיו‪ ,‬הוא הסכ שנחת בי ‪ 16‬שייחי בדווי שכללו את סולימא אל"עוקבי לבי ראשי‬
‫כוחות הצבא הישראליי‪ ,‬מיד לאחר כיבוש האזור בידי צה"ל באוקטובר ‪ 1948‬ושוב בטקס רשמי‬
‫וגדול בינואר ‪ .1949‬תמורות התחייבות השייחי שלא לפגוע בביטחו המדינה‪ ,‬התחייבה המדינה‬
‫לשמור על כבוד‪ ,‬נשק ואדמת של הבדווי‪ .‬המסמ) אינו נמצא בידי‪ ,‬א) ישנ עדויות‬
‫להימצאו במקומות שוני‪ ,‬כמו למשל בספרו של החוקר אבינוע מאיר )ע' ‪ ,(65‬המחקרי של‬
‫‪xvi‬‬
‫חנינא פורת‪ ,‬או עבודת המ‪.‬א‪ .‬של החוקר זאב זיו )ע' ‪.(62"63‬‬
‫קיומו של הסכ זה מעיד שפינויו הכפוי של שבט אל"עוקבי והלאמת קרקעותיו היו מנוגדות‬
‫ג להסכמי עליה חתמו נציגי מדינת ישראל‪ .‬חשוב להזכיר שמדינת ישראל עצמה הכירה‬
‫לתקופת מה בנקודת היישוב אל"עראקיב במסמכי שוני עד הפינוי הכפוי‪ ,‬כמו ג במיקומו של‬
‫בית משפט בחסות המדינה בכפר‪ ,‬וג ההקצאה של שטחי ליד חורה היתה זמנית‪ ,‬עד שיחזרו‬
‫לאדמת המקורית )נספח ‪.(21‬‬
‫נימוק שני – 'צדק מעברי' עבור עמי‪ #‬ילידי‪#‬‬
‫לאחר שנימקתי את מסקנתי בדבר ההיסטריה הגיאוגרפית של משפחת אל עוקבי בקרקעות‬
‫הנתבעות על ידה‪ ,‬אני מבקש להצביע על טענה השוואתית הרלבנטיות לנושא הנדו בפני כבוד בית‬
‫המשפט‪ .‬מדובר בהצגתה שלגישת ה"'צדק מעברי' )‪ ,,(transitional justice‬המאפשרת למערכת‬
‫המדיניות הציבורית ליצור נורמות ייחודיות לאוכלוסיות מיעוט‪ ,‬כדי לשמור על זכויותיה וקניינ‬
‫במצב של מעבר בי משטרי‪.‬‬
‫לפנינו א כ נימוק נוס‪ /‬התומ) בתביעת שבט אל"עוקבי‪ ,‬אשר יכולה להבטיח שדומה‬
‫לאופ בו זכויות הקניי הקרקעי של השבט שרדו את תקופות המעבר בי המשטר העותמאני‬
‫לבריטי‪ ,‬כ) ראוי שישרדו את המעבר בי המשטר הבריטי לישראלי‪ .‬אני נסמ) כא על הידע‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫ההשוואתי שרכשתי במחקריי במדינות כגו אוסטרליה‪ ,‬הודו‪ ,‬דרו אפריקה ומזרח אירופה‪.‬‬
‫הנימוק או הטענה ה כי המסגרת המוסדית‪ ,‬המשפטית והגיאוגרפית המתאימה להתייחסות‬
‫לתביעותיה של משפחת אל"עוקבי היא זו של כפי שהוא חל על מיעוט 'ילידי'‪ .‬גישה זו התפתחה‬
‫בעקבות פגיעות חמורות בזכויות האד ובקניינ של מיעוטי ועמי ילידי כתוצאה ממעבר בי‬
‫משטרי‪.‬‬
‫הערבי הבדווי בנגב‪ ,‬עליה נמנית משפחת אל"עוקבי‪ ,‬מהווי ע יליד )‪indigenous‬‬
‫‪ .(people‬המוסדות הבינלאומיי התגייסו בעשורי האחרוני ביתר נחרצות למת הגנה על‬
‫קהילות ילידות‪ ,‬ואכ בשנת ‪ 2007‬התקבלה ברוב עצו הכרזת האו" בדבר זכויותיה של עמי‬
‫ילידי‪ .‬עמי וקהילות ילידות מזוהי ככאלה בהתא למאפייני הבאי‪:‬‬
‫•‬
‫קדימות בזמ ביחס לנוכחות ושימוש במרחב הנתו;‬
‫•‬
‫רציפות תרבותית )שפה‪ ,‬דת‪ ,‬מנהגי‪ ,‬מסורת‪ ,‬כלכלה‪ ,‬חוקי ומוסדות(;‬
‫•‬
‫חברה מסורתית )תדיר ע רקע נוודי ו‪/‬או שבטי(;‬
‫•‬
‫זיהוי עצמי כקבוצה תרבותית;‬
‫•‬
‫היסטוריה של אפליה‪ ,‬דחיקה‪ ,‬נישול והצרה על"ידי המדינה המודרנית )במיוחד אובד‬
‫שליטה מרחבית(‪.‬‬
‫האוכלוסייה הבדווית בנגב מתאימה למאפייני האלה והמאבק שהיא מנהלת חופ‪ /‬בחלקו‬
‫למאבקי של עמי ילידי אחרי בעול‪ .‬גישת הצדק המעברי גורסת שבמעבר בי משטרי‪ ,‬יש‬
‫לשמור ככל האפשר על זכויות האד והקניי אשר חלו במשטר הקוד‪ ,‬ויש בה כאמור תשומת לב‬
‫גדולה לזכויות של בני אד המשתייכי לקהילות ילידות‪.‬‬
‫גישה זו גורסת‪ ,‬בי היתר‪ ,‬שיש לפצות קבוצות ויחידי אשר נפגעו ממהלכי שרירותיי‬
‫של השלטונות החדשי‪ ,‬ויש להשיב לה את רכוש וזכויותיה‪ ,‬ככל האפשר בקרבה מרבית‬
‫לצורת המקורית‪ .‬משמע‪ ,‬היא מבקשת להשיג את האמור לעיל ללא פגיעה משמעותית‬
‫באוכלוסיות החדשות שהגיעו בתו לב לאזורי המיעוטי‪ xvii.‬המקרה של משפחת אל"עוקבי יכול‬
‫להיות מוסדר בצורה נאותה תחת מסגרת זו‪ .‬כלומר‪ ,‬השבת זכויות המשפחה‪ ,‬ללא פגיעה‬
‫ביישובי של תושבי חדשי שהגיעו לאזור לאחר פינוי המשפחה מאדמותיה‪.‬‬
‫אי זה המקו להרחיב בפרטי‪ ,‬כיוו שכוונתי להדגיש את הגישה העקרונית‪ .‬ראוי ע‬
‫זאת להזכיר מקרה אחד שיש לו רלבנטיות מיוחדת לעניי הבדווי – זכויות הילידי באוסטרליה‪,‬‬
‫ש הושגה פריצת דר) תקדימית בנושא הסדרת זכויות הקרקע לעמי ילידי כאשר בית‬
‫המשפט הגבוה האוסטרלי פסק בעניי מאבו נגד מדינת קווינסלאנד )‪ ,(1992‬כי יש להעניק‬
‫לתובעי זכות של בעלות מסורתית בקרקע‪ .‬הפסיקה האוסטרלית הסתמכה על הדי הבינלאומי‬
‫ועל האמנות עליה חתומה אוסטרליה כדי לשנות את הדי הקרקעי ששרר במדינה זו במש) שני‬
‫‪xviii‬‬
‫ארוכות‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫פסיקת מאבו שינתה את דוקטרינת 'הקרקע הריקה' )‪ (terra nullius‬אשר הייתה תקפה‬
‫בחלקי גדולי של האימפריה הבריטית והותירה את העמי הילידי ללא בעלות על‬
‫קרקעותיה ההיסטוריות‪ .‬הפסיקה הכירה בקניי מסורתי"ילידי )‪ (native title‬המבוסס על‬
‫רציפות תרבותית וקהילתית‪ ,‬ועל זיקה נמשכת לקרקע‪ ,‬ג ללא מסמכי בעלות כתובי‪ .‬הגדרת‬
‫'בעלות מסורתית"ילידית' יצרה סוג קניי חדש‪ ,‬והפכה לציו דר) חשוב ביותר במאבק של עמי‬
‫ילידי להכרה היסטורית בבעלות על נכסיה הקרקעיי‪.‬‬
‫המאבק האוסטרלי כאמור הנה חלק משורה ארוכה של מאבקי של עמי ילידי‪,‬‬
‫באמריקה הצפונית והדרומית‪ ,‬באפריקה‪ ,‬באסיה ובמזרח התיכו‪ .‬מאבק זה הגיע לשיא בינלאומי‬
‫מרשי ע קבלתה של ההכרזה ההיסטורית בדבר זכויותיה עמי ילידי על ידי מליאת‬
‫האומות המאוחדות ברוב עצו בספטמבר ‪ .2007‬ההצהרה התקבלה לאחר מהל) שנמש) כעשרי‬
‫וחמש שנה לעג את זכויות הקבוצות הילידות להג על אדמותיה‪ ,‬משאביה ותרבויותיה‪.‬‬
‫הכרזה זו אמנ אינה מחייבת בצורה משפטית גורפת את החברות באו"‪ ,‬א) היא מציבה נורמות‬
‫ברורות המתוות את ההתייחסות הראויה לעמי ילידי‪ .‬נורמות אלה כוללות‪ ,‬בי השאר‪ ,‬את‬
‫ההוראות הבאות הלקוחות מתוכה‪:‬‬
‫•‬
‫סעי‪" :10 /‬עמי ילידי לא יפונו בכוח מאדמת או מאזורי מחיית‪ .‬לא יהיה יישוב‬
‫מחדש ללא הסכמה חופשית‪ ,‬מוקדמת ומודעת של העמי הילידי‪ ,‬וללא פיצויי‬
‫הוגני ומלאי‪".‬‬
‫•‬
‫סעי‪" :2"1 ,26 /‬לעמי ילידי הזכות להיות בעלי‪ ,‬להחזיק‪ ,‬להשתמש‪ ,‬ולשלוט על‬
‫הקרקע‪ ,‬הטריטוריה והמשאבי אות ה מחזיקי בכוח הבעלות המסורתית‪...‬‬
‫וזכות להשבה של קרקעות ומשאבי שנגזלו מה‪."...‬‬
‫•‬
‫סעי‪" :3 ,26 /‬מדינות יעניקו הכרה והגנה חוקית לקרקע‪ ,‬לטריטוריה ולמשאבי‬
‫השייכי לעמי ילידי או מוחזקי על"יד‪ .‬הכרה שכזו תיעשה תו) הענקת כבוד‬
‫למנהגי‪ ,‬למסורות ולשיטות בעלות הקרקע של העמי הילידי‪"...‬‬
‫למרות ההבדלי שבודאי קיימי בי מדינות שונות‪ ,‬נית וראוי לומר שההתפתחויות‬
‫בזירה הבינלאומית‪ ,‬ובראש הכרזת האומות המאוחדות‪ ,‬מצביעות על הצור) והאפשרות להכיר‬
‫בבעלות המסורתית של הבדווי בקרקעות בה החזיקו לפני ‪ ,1948‬זאת ללא רישו פורמאלי לפי‬
‫הדי הקיי בפרשנותו הנוכחית‪ .‬עקרונות הצדק המעברי אשר יושמו במדינות אחרות הכירו‬
‫במערכות הבעלויות הקד"מדינתיות שפעלו במחוזות המיעוט היליד‪ ,‬א אכ נית היה להוכיח‬
‫שהעניקו זכויות קניי לאוכלוסיות הנדונות‪ .‬אשר על כ‪ ,‬המקרה של משפחת אל"עוקבי בהחלט‬
‫מאפשר הכרה בבעלות מסורתית‪ ,‬אשר בעיני אינה עומדת בספק במבח הראיות ההיסטוריות‪.‬‬
‫סיכו‪:#‬‬
‫חוות דעתי לעיל ביקשה להראות שעד לפינויו הכפוי של השבט ב"‪ 1951‬הקרקעות הנמצאות‬
‫בדיו היו מוחזקות‪ ,‬מעובדות ומיושבות על"ידי שבט אל"עוקבי בכלל‪ ,‬ומשפחתו של סולימא אל"‬
‫עוקבי בפרט‪ .‬כזכור‪ ,‬לשו החוק העותמאני )‪ ,(1858‬כמו ג פקודת המוואת הבריטית )‪,(1921‬‬
‫קובעות שקרקע 'מתה'‪:‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫"אינה בחזקתו של משהוא ולא הוקצתה לציבור‪ ...‬קרקע שוממה‬
‫הרחוקה מייל וחצי או מהל‪ /‬חצי שעה ממקומות יישוב‪".‬‬
‫על סמ) תחומי התמחותי והראיות אות הצגתי‪ ,‬אני יכול להעיד בביטחו שמבחינה‬
‫גיאוגרפית"היסטורית התנאי שלעיל לא התקיימו‪ .‬דהיינו "" הקרקעות היו בחזקת המשפחה‬
‫דורות רבי‪ ,‬ה לא הוקצו לאחר או לציבור‪ ,‬ה עובדו ברציפות‪ ,‬ונמצאו בקרבת מקומות יישוב‬
‫פעילי‪. .‬‬
‫הוספתי את דעתי‪ ,‬ולפיה ההכרה של העותמאני והבריטי בזכויות הקניי המסורתיות‬
‫בקרקע אינה רק עובדה היסטורית‪ ,‬אלא גור בעל משמעות גיאוגרפית‪ ,‬תכנונית ומוסרית דהיו‪.‬‬
‫משטרי אלה כידוע רכשו או אישרו רכישה של קרקעות מהבדווי והכירו בתקפות הדי‬
‫המסורתי‪ .‬הנורמות הבסיסיות של רציפות קניינית‪ ,‬הגינות שלטונית וזכויות אד‪ ,‬מובילות‬
‫לדרישה הבסיסית שג ישראל תנהג כ)‪.‬‬
‫כפי שהראיתי‪ ,‬הגישה של מדיניות 'צדק מעברי' המכבדת משטרי מקרקעי קודמי נעשית‬
‫יותר ויותר מקובלת בעול‪ ,‬בעיקר במדינות בה קיימי מיעוטי ילידיי‪ .‬מדינות שונות שינו‬
‫את גישת בשני האחרונות‪ ,‬ואימצו תפיסה זו‪ ,‬המגינה על קניינ של מיעוטי במהל) המעבר‬
‫בי משטרי‪.‬‬
‫אחרית דבר‪ :‬הראיות העובדתיות כפי שפורטו בהרחבה בחוות דעתי דלעיל‪ ,‬מלמדות‬
‫ומצביעות בבירור‪ ,‬שהקרקעות הנדונות נשוא חוות דעתי היו בחזקה ובעיבוד רב"דוריי על"ידי‬
‫שבט אל"עוקבי עד לפינויו הכפוי מ הקרקע‪ .‬הוס‪ /‬על כ)‪ ,‬בשי לב לגיאוגרפיה ההיסטורית של‬
‫המקו‪ ,‬ההכרה על"ידי משטרי קודמי‪ ,‬קיומו של די מסורתי מתפקד ומוכר‪ ,‬רציפות חזקה‬
‫ועיבוד במש) דורות על ידי השבט‪ ,‬אלו ג אלו‪ ,‬מובילי למסקנה אחת המתבקשת מאליה שיש‬
‫להכיר בקרקעות הנדונות כשייכות ליורשיו של סולימא אלעוקבי‪.‬‬
‫‪ i‬ראו – פרקים היסטוריים בספריהם של ברסלבסקי‪ ,‬י‪ ,1947 .‬הידעת את הארץ – ארץ הנגב; גרדוס‪ ,‬י‪ .1973 .‬ספר באר שבע;‬
‫אל‪-‬עארף‪ ,‬ע‪ ,1934 .‬תולדות באר שבע ושבטיה )ערבית(‪Abu-Sitta, S. 2003. The Denied Inheritance: Land .,,‬‬
‫‪,) Ownership in Beer Sheba,‬העתק אצל כותב חוות הדעת(‪.‬‬
‫‪ ii‬ראו ‪Thompson, W. M. The Land and the Book, Longon, Thomas Nelson, 1911, p. 556; Hull, E. Mount :‬‬
‫‪Seir, Sinai and Western Palestine, London, Richard Bentley and Son, 1885, p. 139; Guerin, Description‬‬
‫‪de la Palestine & Volumes, Amsterdam, Orientall Press, 1969, see Vol. 2, pp. 178-290.‬‬
‫‪ iii‬ראו ברסלבסקי‪ ,‬אל‪-‬עארף‪ ,‬לעיל; י‪ .‬גרדוס‪ ,‬י‪ .‬לעיל;‪ ,‬קרק‪ ,‬ר‪ .1973 .‬תולדות ההתיישבות החלוצית הציונית בנגב‪ ,‬תל‪-‬אביב‪:‬‬
‫אריאל‪.‬‬
‫‪ iv‬ראו דיון מפורט בעבודותיו של הגיאוגרף אבינועם מאיר‪ ,‬למשל – ‪Meir, A. 1997, As Nomadism Ends,‬‬
‫‪Westview: Boulder.‬‬
‫‪ v‬בספרו של מקדונאלדס מצוטט ווינסטון צ'רצ'יל‪ ,‬אז המזכיר הכללי של האימפריה‪ ,‬בפרלמנט הבריטי כאומר ‪"The Colonial -‬‬
‫‪Secretary, Winston S. Churchill, confirmed, in the presence of the High Commissioner, Herbert Samuel,‬‬
‫‪that the ownership of land in Beer Sheba, determined by the Custom Law, is recognized by the British‬‬
‫)‪.Government”. (McDonnell, Law Reports of Palestine, 1920-1923, Public Records Office, p.458.‬‬
‫‪ vi‬לדיון בהסדר המקרקעין הבריטי והשפעות על מערכת הבעלויות בישראל‪ ,‬ראו ‪Forman, G., Kedar, S. 2003.‬‬
‫‪Colonialism, Colonization and Land Law in Mandate Palestine: The Zor al-Zarqa and Barrat Qisarya‬‬
‫‪Land Disputes in Historical Perspective, Theoretical Inquiries in Law, Vol. 4, No. 2, article 11:‬‬
‫‪http://www.bepress.com/til/default/vol4/iss2/art11‬‬
‫‪18‬‬
19
Epstein, E. 'Bedouin of the Negeb', Palestine Exploration Quarterly, 1939'' p. 70-72; Kirk, G. 1938, :‫ ראו‬vii
'Archaelogical Explorations of the Southern Desert', Palestine Exploration Quarterly, pp. 214-216.
.71-73 '‫ עע‬,‫ לעיל‬Epstein ‫ ראו‬viii
.‫ אריאל‬:‫אביב‬-‫ תל‬,‫ תולדות ההתיישבות החלוצית הציונית בנגב‬.1973 .‫ ר‬,‫ קרק‬ix
‫ החברה הערבית‬.1974 .‫ ע‬,‫ אצל מרקס‬,,‫ ראו את תיאור הקשר בין הרועים ליישובי הקבע בהם התגוררה רוב האוכלוסייה‬x
‫ הוצאת רשפים‬:‫ כפר חב"ד‬,‫בנגב‬
Meir, A. - ‫ וגם ניתוח על משמעות המילה 'כפר' אל מול החקיקה העותמאנית‬76-78 – '‫ עע‬,‫ להלן‬,‫ראו מרקס‬xi
in the land conflict 2008. 'Contemporary state discourse and historical pastoral spatiality: contradictions
between the Israel Bedouins and the state', Ethnic and Racial Studies, vol. 32: 823 – 843.
‫ 'הסכם ר'ור מודאוורה‬.1992 .‫ ד‬,‫ לעניין קרקעות הג'פטליק בעמק בית שאן )שנקראו גם ר'ור מודאוורה בערבית( ראו – גביש‬xii
13 ,‫ מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ ישראל‬,‫והסדר הקרקעות בארץ ישראל‬
13- :.‫ המשיכה ישראל להכיר בדין הבדווי המסורתי‬,‫ ובולט מכולם הוא תחום דיני המשפחה‬,‫ראוי גם לציין שבתחומים אחרים‬
.21
Stein, K. The Land Question in Palestine (Chapel Hill: University of North Carolina Press, 1984). 59-64.
Forman, G. 2002. Settlement of the :‫ ראו‬,‫למאמרים מרכזיים נוספים העוסקים בשאלת המוואת וההתיישבות בקרקע‬
Title in the Galilee; Dowson's Colonial Guiding Principles, Israel Studies; Volume 7, Number 3, Fall
2002, pp. 61-83; Forman, G., Kedar, S. 2003. Colonialism, Colonization and Land Law in Mandate
Palestine: The Zor al-Zarqa and Barrat Qisarya Land Disputes in Historical Perspective, Theoretical
:‫ ראו‬http://www.bepress.com/til/default/vol4/iss2/art11Inquiries in Law, Vol. 4, No. 2, article 11:
‫ מסע‬,1854 .‫ א‬,‫; סיצן‬183-185 ,175-181 ‫ וגם‬,116-120 ,'‫ עע‬,(‫ תולדות באר שבע ושבטיה )ערבית‬,1934 .‫ ע‬,‫עארף‬-‫ אל‬xiii
.(‫ פטראיה ומצרים התחתית )מצוטט אצל יצחק ביילי‬,‫ ערביה‬,‫ עבר הירדן‬,‫ פניקיה‬,‫ פלשתינה‬,‫בסוריה‬
‫ מנהגי אבלות ופולחן צדיקים בקרב בדוויי הנגב‬: ‫ קסם הקברים‬.1995 .‫ ג‬,‫ וקרסל‬.‫ ע‬,‫רביעה‬-‫ אבו‬,.‫ צ‬,.‫ ש‬,‫צבי‬-‫ בר‬xiv
.(103 '‫)ע‬
.270-273 '‫ עע‬,‫ץ הידעת את הארץ‬1947 .‫ י‬,‫ ראו ברסלבסקי‬xv
.‫ ז‬,‫ וזיוון‬1‫ מרכז הנגב לפיתוח אזורי‬,‫שבע‬-‫ באר‬,1948-1973 ,‫ בין נוודות לעיור‬:‫ הבדווים בנגב‬. 2009 .‫ ח‬,‫ ראו פורת‬xvi
,‫ יחסי הישוב היהודי והבדווים בנגב – חזית המגע והשפעתה על עיצוב ספר ההתיישבות בשנות הארבעים והחמישים‬,1990
.‫גוריון‬-‫ אוניברסיטת בן‬,.‫א‬.‫תיזת מ‬
Teitel, R. 2003. Transitional Justice Genealogy, Harvard Human Rights, vol. 15, 69-94; Gross, :‫ ראו‬xvii
A. 2004. Constitution, Reconciliation, and Transitional Justice: Lessons from South Africa and Israel,
Stanford Journal of International Law, Vol. 47: 1-55.
Butt, P. Eagleson, R. Lane, P. 2001. Mabo, Wik and Native Title, Federation Press; Howitt, R. :‫ ראו‬xviii
1998. Recognition, Respect and Reconciliation – Steps towards Decolonization? Australian Aboriginal
Studies, Vol. 18: 54-74; Pearson, 2004. The Concept of Native Title in Common Law,
. http://www.lib.latrobe.edu.au/AHR/archive/Issue-March-1997/pearson.html
,‫בכבוד רב‬
‫פרופ' אור יפתחאל‬
19