‫הרחבת היקף תשלום הפיצויים בגין הפקעות שנעשו על פי פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח)‪3491 ,‬‬ ‫ביום ‪ ,41.5.41‬ניתנה החלטת בית המשפט העליון בעניין ע"א ‪ 221170/‬אהוד רוטמן נ' מע"צ החברה הלאומית לדרכים‬ ‫בישראל בע"מ (פורסם בנבו‪ ,‬להלן‪" :‬עניין רוטמן")‪ ,‬בהרכב מורחב של חמישה מותבים‪ ,‬בראשות כב' הנשיאה (בדימוס)‬ ‫הש' דורית ביניש‪ .‬המותב נתן החלטתו פה אחד‪ :‬במקרים בהם מבוצעת הפקעה של חלק מחלקת מקרקעין על פי פקודת‬ ‫הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח)‪( 4411 ,‬להלן‪" :‬פקודת הדרכים") וכאשר אותה הפקעה אינה משביחה את יתרת‬ ‫החלקה שנותרה בידי הבעלים‪ ,‬תהא מחויבת המדינה לשלם פיצוי מלא בגין כלל המקרקעין קרי‪ ,‬גם בגין יתרת החלקה‬ ‫שלא הופקעה)‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬המדינה אינה רשאית להפחית מתשלום הפיצויים המותר על פי הדין כאשר ההפקעה מכח‬ ‫פקודת הדרכים‪ ,‬אינה מלאה והינה חלקית בלבד‪ ,‬היינו‪ ,‬בהפקעת חלק מהמקרקעין‪ ,‬המדינה אינה רשאית להפחית‬ ‫מתשלום הפיצויים המגיע לבעל המקרקעין‪ ,‬כפי שנקבע בעבר על ידי בית המשפט העליון בפרשת הולצמן‪ .1‬בפרשת‬ ‫הולצמן‪ ,‬נעשתה הפקעה מכוח חוק התכנון והבנייה‪ ,‬תשכ"ה‪ 4425-‬ומכוח ההסדר המקביל לו‪ ,‬המצוי בסעיף ‪ 10‬לפקודת‬ ‫הקרקעות‪ ,2‬לפיו על המדינה חלה החובה לפצות בגין מלוא ערך החלקה רק במקרה בו החלקה הופקעה במלואה‪ ,‬ואילו יש‬ ‫להעניק פיצוי חלקי בלבד‪ ,‬אם החלקה הופקעה באופן חלקי‪ ,‬וכאשר יתרת החלקה שנותרה בידי הבעלים ‪ -‬הושבחה‬ ‫כתוצאה מהתכנית המפקיעה‪ .‬ואולם ראוי לציין‪ ,‬כי בית המשפט לא הביע עמדתו לגבי חובת הפיצוי במקרה בו יתרת‬ ‫החלקה לא הושבחה עקב ההפקעה‪.‬‬ ‫בעניין רוטמן נקבע‪ ,‬כי כאשר הופקעו מקרקעין ויתרת החלקה לא הושבחה‪ ,‬וכאשר ההפקעה גורמת סבל לבעל המקרקעין‬ ‫ המדינה תחויב לשלם לבעל המקרקעין פיצוי מלא בגין ההפקעה (כאמור בסעיף ‪ /‬סיפא לפקודת הדרכים)‪.‬‬‫בפסק הדין הארוך במיוחד בפרשת רוטמן‪ ,‬דן כב' השופט עוזי פוגלמן בכל היבטי ההפקעות בארץ‪ ,‬החל מן התקופה‬ ‫העותומאנית ועד לתיקון מס' ‪ 1‬לפקודת הקרקעות‪ 3‬שהתקבל בשנת ‪( 1040‬להלן‪" :‬התיקון")‪ .‬עניין רוטמן עוסק בהפקעות‬ ‫חלקיות שבוצעו לפני התיקון לפקודה הדרכים‪ .‬השאלה המרכזית בעניין רוטמן‪ ,‬הינה שאלת האיזון בין זכות היסוד‬ ‫לקניין פרטי לבין האינטרס הציבורי בביצוע הפקעה לצורך סלילת כביש‪ .‬בסוף פסק הדין קובע השופט פוגלמן‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫"חוק היסוד העלה את מעמדה הנורמטיבי של זכות הקניין‪ .‬הוא שינה את נקודת האיזון בין הזכות לבין אינטרסים‬ ‫אחרים המתחרים בה‪ .‬הוא שינה גם את אופן פרשנותם של דברי חקיקה המבקשים לפגוע בזכות הקניין‪ .‬הדבר נכון‬ ‫במיוחד בפירוש פקודות מנדטוריות‪ .‬הגברת היקף ההגנה על זכות הקניין התבטא במגמה ברורה בפסיקה‪ .‬מגמה זו לא‬ ‫פסחה על דיני ההפקעות‪".‬‬ ‫בית המשפט העליון שם על כף המאזניים ומנה את השיקולים התומכים בהפקעה בפיצוי מלא אל מול הפקעה בפיצוי‬ ‫חלקי‪ .‬את השיקולים התומכים בהפקעה בפיצוי מלא‪ ,‬נימק כדלהלן‪ :‬הגינות וצדק מתקן כלפי בעל הקרקע‪ ,‬שוויון בין‬ ‫בעלי הקרקע שנשאו בנטל מימון חריג ביחס ליתר הציבור שלא נשאו בנטל דומה‪ ,‬וכן שיקולי רווחה מצרפית‪ .‬הפקעה‬ ‫מכוח פקודת הדרכים הינה הפקעה לצרכים כלל‪-‬ארציים‪ .‬ההפקעה‪ ,‬הינה אירוע שאינו שכיח בקרב הציבור כולו‪ ,‬ולכן‬ ‫הנזק שהוא גורם לפרט אינו מפוזר בין כל הנהנים ממנו (כלל הציבור)‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מנה בית המשפט העליון את השיקולים התומכים בהפקעה בפיצוי חלקי‪ ,‬כדלהלן‪ :‬חוב שמוצדק להטיל על הפרט‬ ‫בגין אחריותו החברתית והשבחת הנותר וחשש שרשויות מקומיות יימנעו מלהפקיע עקב קשיים מוניטאריים‪ .‬בסופו של‬ ‫יום‪ ,‬קבע בית המשפט כי השיקולים במתן פיצוי מלא גוברים על אלו התומכים בפיצוי חלקי‪.‬‬ ‫עוד נקבע ‪ ,‬כי שני הקריטריונים אותם בחרה המדינה לצורך מתן פטור מתשלום פיצוי בגין הסבל שנגרם לבעלי‬ ‫הקרקע ‪ ,‬אינם עומדים בביקורת השיפוטית ‪ .‬בית המשפט קיבל עמדת נציג לשכת עורכי דין כי תיקון מס ' ‪ 1‬נועד‬ ‫להביא לסיומו את עידן ההפקעה ללא פיצוי או בפיצוי מופחת ‪.‬‬ ‫כב ' השופט פוגלמן מסכם ‪ " :‬להשקפתי ‪ ,‬באיזון בין האינטרסים המתחרים ‪ -‬הגנה על זכות הקניין מזה‬ ‫ואינטרס הציבור מזה ‪ -‬תכליתה האובייקטיבית של פקודת הדרכים בכלל ושל הוראות ההפחתה בפרט מוליכה‬ ‫לפרשנות המאפשרת לרשות להפקיע מקרקעין לצורך פיתוח תשתיות תחבורה ‪ ,‬אך מצמצמת את כוחה להפקיע‬ ‫מקרקעין לשימושים שאינם קהילתיים בלא לשלם פיצוי מלא בגין ההפקעה כשהנותר לא הושבח " ‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ע"א ‪ 551274/‬הוועדה המקומית לתכנון ולבניה קריית‪ -‬אתא נ' הולצמן‪ ,‬פ"ד נה(‪.)1004( 214 )1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)‪4411 ,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫החוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) (מס' ‪ ,)1‬התש"ע‪ ,1040-‬ס"ח ‪112‬‬ ‫לדידי ניתן רק לקוות‪ ,‬כי הלכה זו תעניק פתרונות אף למקרים דומים נוספים בהם ההפקעה בוצעה שלא מכוח פקודת‬ ‫הדרכים‪ ,‬למרות שבמהלך פסק הדין כב' השופט פוגלמן חזר והדגיש‪ ,‬ההחלטה בעניין רוטמן באה ליתן פרשנות לסעיפי‬ ‫פקודת הדרכים (אשר בוטלה)‪ .‬נראה‪ ,‬כי לאור הקשר ההדוק בין פקודת הקרקעות ופקודת הדרכים‪ ,‬ההלכה שנקבעה‬ ‫בעניין רוטמן לגבי פקודת הדרכים תהא רלוונטית גם להפקעות מכוח חוקים אחרים‪ ,‬כאשר המדינה מפקיעה חלק‬ ‫מהחלקה בלבד ויתרת החלקה איננה מושבחת‪ .‬טענה זו מקבלת משנה תוקף לאור נוסח השאלה המשפטית שעמדת‬ ‫להכרעה בעניין רוטמן‪ ,‬אשר נוסחה בצורה כללית ביותר מבלי לציין חיקוק ספציפי ולאור הקרונות הכלליים ביותר‬ ‫ששימשו את בית המשפט במתן הכרעתו‪.‬‬