‫‪1‬‬ ‫חקירת עדים על פי עקרונות‬ ‫ה‪N.L.P. -‬‬ ‫מאת‪ :‬עו"ד רפאל ימיני‬ ‫© כל הזכויות שמורות ‪4102‬‬ ‫זכויות היוצרים של ספר זה רשומות ומוגנות ‪.‬‬ ‫אין להעתיק ‪,‬לשכפל ‪,‬לצלם ‪,‬לתרגם ‪,‬לאחסן במאגר מידע ‪,‬לשדר או להקליט בכל אמצעי אלקטרוני ‪,‬אופטי או‬ ‫מכני אחר כל חלק שהוא מהרשום בספר זה ‪.‬שימוש מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט ‪,‬אלא‬ ‫ברשות מפורשת ובכתב מרפאל ימיני‪.‬‬ ‫ספר זה נכתב והורכב על בסיס מיטב הבנתו וניסיונו של המחבר ומהווה את התמצית העומדת בבסיס ההכשרה‬ ‫המורחבת והכוללת שניתנת בסדנאות של המרכז‪ ,‬אותן מעביר המחבר‪ .‬שימוש בעקרונות המופיעים בספר זה‪,‬‬ ‫ללא ההכשרה הכוללת המשלימה‪ ,‬לא יביאו לתוצאות המיטביות המובטחות‪.‬‬ ‫המחבר לא יישא בשום אחריות שהיא לפעולות ולתוצאות שתשיג או שלא תשיג כתוצאה מקריאת ספר זה‪.‬‬ ‫הספר מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד‪ ,‬ומיועד לשני המינים‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות להלימ"ה‬ ‫המרכז להכשרה יישומית ‪ -‬מקצועות הליטיגציה‬ ‫‪2‬‬ ‫עו"ד רפאל ימיני‪ ,‬בעל תואר שני במשפטים (‪ ,)L.L.M.‬משמש כעו"ד פלילי‬ ‫למעלה מ‪ 11-‬שנים‪ .‬בעל ניסיון רב בתחום הליטיגציה‪ ,‬הופיע במאות רבות של‬ ‫תיקים‪ ,‬ביניהם תיקים גדולים ומורכבים‪.‬‬ ‫עו"ד ימיני‪ ,‬בתחילת דרכו שימש כתובע ולאחר מכן עבר לשורות הסנגוריה‬ ‫הציבורית‪ ,‬בה מילא שורה של תפקידים‪ ,‬בהם ליווה והדריך עורכי דין שעליהם‬ ‫פיקח‪ ,‬בתיקים בהם הם מייצגים‪ .‬הוא משמש כבוחן בלשכת עורכי הדין‪,‬‬ ‫בבחינות בעל פה‪.‬‬ ‫בנוסף לתפקידיו הוא גם שופט צבאי פעיל במילואים‪.‬‬ ‫במקביל להכשרתו המשפטית‪ ,‬הוסמך עו"ד ימיני‪ ,‬כמאסטר מטעם המרכז‬ ‫הישראלי ל‪ ,N.L.P. -‬שיטת טיפול הזוכה לפופולאריות ולתהודה גדולה בארץ‬ ‫ובעולם‪ .‬את העקרונות שלמד בתחום זה‪ ,‬שאב לעולם הליטיגציה המשפטי‬ ‫ויישם אותם הלכה למעשה‪ .‬בשילוב בין שני התחומים‪ ,‬בנה עו"ד ימיני‪ ,‬מודל‬ ‫ייחודי ‪ ,‬המודל התלת שלבי‪ ,‬המהווה כלי עבודה אמין ויעיל בניהול חקירות של‬ ‫עדים ואותו הוא מבקש לחלוק אתך‪ ,‬הקורא‪.‬‬ ‫כמובן‪ ,‬שהמאמר הבא‪ ,‬אותו תקרא ‪,‬מהווה את התמצית והבסיס של המודל‬ ‫התלת שלבי‪ ,‬ועל מנת להשתלם בו בצורה המיטבית‪ ,‬יש צורך לעבור הכשרה‬ ‫מעשית אותה ניתן לעבור בהלימ"ה – המכרז להכשרה יישומית במקצועות‬ ‫הליטיגציה‪ .‬הכשרה יישומית זו‪ ,‬תיתן לך את הכלי היישומי הדרוש לך לניהול‬ ‫יעיל של חקירת עדים ואת היתרון לו אתה זקוק ובכך תמצב אותך מעל פני כל‬ ‫השאר‪.‬‬ ‫קריאה מהנה ומועילה‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות להלימ"ה‬ ‫המרכז להכשרה יישומית ‪ -‬מקצועות הליטיגציה‬ ‫‪3‬‬ ‫תחום חקירת עדים ‪ ,‬הוא תחום סבוך ובעייתי‪ .‬הבעייתיות היא משום שחקירת‬ ‫העד נעשית מול שופט‪ ,‬שלפעמים הינו קצר בזמן ולא נותן לנו לבנות את החקירה‬ ‫כפי שאנחנו מעוניינים לעשות אותה‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬עצם המעמד גורם לחלק מאתנו‬ ‫להרגיש לא נוח לכל הפחות או אפילו להיות לחוצים‪.‬‬ ‫על תחום זה ישנה כתיבה‪ ,‬לא מרובה‪ ,‬הנשענת רובה ככולה על האינטואיציה‬ ‫האישית של הכותב שהלכה והתגבשה מתוך ניסיונו הפרטי‪ .‬אין בכתיבה הזו מתן‬ ‫כלי יישומי מסודר וברור לקורא‪ ,‬על מנת שגם מי שהאינטואיציה שלו אינה חזקה‬ ‫וניסיונו אינו רב יוכל להשתמש בה‪ .‬ברי‪ ,‬שפתרון שמבוסס רק על ניסיון אישי מבלי‬ ‫מתודה מסודרת‪ ,‬יעבוד רק אצל מי שהינו בעל תכונות‪ ,‬אישיות ומאפיינים דומים‬ ‫לאלו של הכותב‪.‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬ידוע לכל מי שאי פעם חקר עדים‪ ,‬שאותם עצות ושיטות שנותנים‬ ‫אותם כותבים‪ ,‬יעבדו בדרך כלל על העדים ה"קלים"‪ ,‬אותם עדים שממילא לא‬ ‫צריך הרבה כישורים על מנת להוציא מהם את העובדות‪ ,‬האמת‪ ,‬או להביא את‬ ‫בית המשפט שלא לתת אמון בדבריהם‪ .‬אך האם זה עובד גם על אותם עדים‪,‬‬ ‫בעלי ניסיון חקירתי‪ ,‬שההתרגשות המלווה את עצם מתן העדות אינה מנת‬ ‫חלקם? שעל פי רוב בית המשפט רוחש להם מידה רבה של אמון עוד לפני‬ ‫שהעידו‪ ,‬כגון‪ :‬אנשי רשות או חוק‪ ,‬מומחים בתחומם‪ ,‬אנשי ציבור ומעשה או אף‬ ‫קורבנות עבירה?‬ ‫הניסיון מלמדנו כי אף על פי‪ ,‬שאנו יודעים כי אותו עד אינו אומר אמת ואפילו הוא‬ ‫משקר במצח נחושה בבית המשפט‪ ,‬קשה להביא אותו ל"שבירה" או לגרום לו‬ ‫שהוא יתוודה ויספר את מה שבאמת קרה‪ .‬זה קורה רק בסרטים‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬בית המשפט מגלה חוסר סבלנות‪ ,‬כבר בשלבים המוקדמים של החקירה‪,‬‬ ‫בשל מידת האמון רבה אותה הוא רוחש לעד‪ ,‬ולכן היכולת לחדור את אותו שריון‬ ‫או חומה בצורה של אמינות של העד‪ ,‬כמעט נדון לכישלון‪.‬‬ ‫בלא מעט מהמקרים‪ ,‬הטקטיקה השגויה שנוקטים בה עורכי הדין‪ ,‬היא טקטיקה‬ ‫של עימות חזיתי עם הנחקר‪ ,‬מה שגורם לבית המשפט לפתח עויינות כלפי‬ ‫החוקר ו"להגן" על הנחקר‪ ,‬מה שהופך את המלאכה לקשה שבעתיים ושבסופה‬ ‫© כל הזכויות שמורות להלימ"ה‬ ‫המרכז להכשרה יישומית ‪ -‬מקצועות הליטיגציה‬ ‫‪4‬‬ ‫לא רק שאמינות העד לא נחלשה אלא בית המשפט גם מגלה כלפיו מידה לא‬ ‫מועטה של אמפטיה או חמלה על מה שהוא "נאלץ" לעבור‪.‬‬ ‫בשורות הבאות‪ ,‬אני מציע לך מתודה סדורה שתפעל לא רק כלפי אותם עדים‬ ‫ה"קלים" לחקירה אלא גם כלפי אותם אלה שקשה לחקור‪ ,‬אלה שרוב עורכי הדין‬ ‫לא מסוגלים ל"סדוק" או ל"שבור" את מעטה האמינות שלהם‪ .‬בשורות אלו‪ ,‬אני‬ ‫נותן לך קורא יקר‪ ,‬כלי יישומי שבניתי תוך שימוש בחוקי הסוגסטיה של תחום ה‪-‬‬ ‫‪ N.L.P.‬ושהפעלתו תצלח ברובם המוחלט של המקרים ללא קשר לדמותו‪/‬זהותו‬ ‫של העד‪ ,‬שכן היא בנויה על אותם תהליכי חשיבה שלפיהם מתנהל המוח‬ ‫האנושי‪.‬‬ ‫לשם כך‪ ,‬אבקש להקדים הקדמה קצרה‪ ,‬על מנת לתת לך‪ ,‬רקע על התנהלותו‬ ‫ודרך תפקודו של המוח האנושי‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬המוח האנושי בנוי משני חלקים‪ ,‬המודע והתת מודע או כפי שאמיל קואֶ ה‬ ‫כינה זאת‪ ,‬ההכרתי והתת הכרתי‪ .‬תפקיד החלק ההכרתי‪ ,‬המודע‪ ,‬מתחלק‬ ‫לארבע חלקים‪:‬‬ ‫א‪ .‬החלק ההגיוני – המספק סיבות הגיוניות להתנהגותנו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬החלק האנליטי‪ ,‬המנתח – שיודע לנתח את הסיטואציה העכשווית ולתת‬ ‫פתרונות כדי להתמודד עמה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬כוח הרצון – החלק האחראי על המוטיבציה הראשונית‪ .‬מה שמניע את‬ ‫פעולותינו‪ ,‬אך אין המדובר על כוח הרצון האמתי‪ ,‬אלא רק על זה האחראי‬ ‫על ההתנעה הראשונית‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הזיכרון לטווח קצר – החלק שמשמש אותנו על מנת לזכור דברים לצורך‬ ‫עכשווי‪ ,‬רגעי‪.‬‬ ‫חלק זה‪ ,‬הגם שעל פי מחקרים שנעשו מהווה רק ‪ 5%‬מהמוח האנושי‪ ,‬הוא זה‬ ‫שאתו אנחנו מתעסקים ברוב זמן הָ ערּות שלנו‪ .‬לכן‪ ,‬עד שמשקר על דוכן עדים‬ ‫לצורך אינטרס כלשהו (הגנה על חבר‪ ,‬ערך מסוים וכדו') יעסיק את החלק ההגיוני‬ ‫© כל הזכויות שמורות להלימ"ה‬ ‫המרכז להכשרה יישומית ‪ -‬מקצועות הליטיגציה‬ ‫‪5‬‬ ‫שבחלק ההכרתי כדי לתת הסברים לדברים שאמר או למעשים שעשה‪ ,‬תוך‬ ‫שימוש בחלק האנליטי על מנת לנתח את השאלות שהוא נשאל כדי לספק‬ ‫תשובות שיתיישבו עם הגרסה שנתן או שהוא מעוניין לתת‪ .‬הבנה של עקרון זה‪,‬‬ ‫תסביר מדוע לא יהיה זה נכון‪ ,‬על פי רוב‪ ,‬לתקוף עד מאותם עדים "קשים" בצורה‬ ‫ישירה וחזיתית‪ ,‬שכן התקפה שכזו תגרום לו למיקוד יתר‪ ,‬להפעלה של החלק‬ ‫ההכרתי ביתר עוצמה מה שיביא להתחדדות בתשובותיו ויהפוך את המשימה‪,‬‬ ‫להחליש את אמינותו בעיני בית המשפט‪ ,‬לקשה ומורכבת שבעתיים‪.‬‬ ‫לעומתו‪ ,‬תפקיד החלק התת‪-‬הכרתי של המוח הוא להתעסק עם התפקודים‬ ‫היותר פנימיים ועמוקים שלנו ולו חמישה תפקידים‪:‬‬ ‫א‪ .‬אחראי על ההרגלים – תבניות התנהגות שהפכו לאוטומטיות ‪ .‬תפקוד‬ ‫שלא מצריך אותנו "לחשוב" כדי לבצע אותן‪ ,‬כגון‪ :‬תפקוד הלב‪ ,‬הכליות‪,‬‬ ‫מחזור הדם ועוד וכן התנהגויות ופעולות טבעיות שאנו מורגלים בהם דבר‬ ‫יום ביומו‪ ,‬כגון‪ :‬נהיגה ברכב‪ ,‬הליכה‪ ,‬אכילה‪ ,‬ריצה‪ .‬נהוג לכנות זאת‬ ‫ה"טייס האוטומטי"‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אחראי על האמונות – אמונות שלנו לגבי עצמנו ולגבי העולם‪ .‬אמונות‬ ‫לגבי מצבים או ערכים כאלה ואחרים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אחראי על הזהות‪/‬דימוי העצמי – איך האדם רואה את דמותו בעיני עצמו‬ ‫ומה הוא מאמין לגבי יכולותיו עקב זאת‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אחראי על מהערכת הרגשית – זוהי המערכת היותר הפנימית שלנו‪,‬‬ ‫שממנה בדרך כלל אנחנו פועלים ומגיבים ואליה נשאף להגיע בזמן‬ ‫חקירת העד‪.‬‬ ‫ה‪ .‬המערכת החיסונית‪.‬‬ ‫על פי אותם מחקרים שנעשו‪ ,‬החלק הזה תופס ‪ 55%‬מפעילות המוח שלנו‪ .‬לחלק‬ ‫התת הכרתי‪ ,‬ישנם אפיונים נוספים שחשוב לדעת‪ .‬חלק זה אינו מבדיל בין‬ ‫מציאות לדמיון ובמאבק ביניהם הדמיון ינצח‪ .‬הוא גם לא יודע לזהות שלילה ולכן‬ ‫גם אם פונים אליו במשפט השולל דבר מסוים‪ ,‬התת מודע מציג את זה לעצמו‬ ‫כאילו שזה מתקיים (פרזנטציה עצמית) ולכן הוא יגרום לאדם לשקול את הנאמר‪,‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות להלימ"ה‬ ‫המרכז להכשרה יישומית ‪ -‬מקצועות הליטיגציה‬ ‫‪1‬‬ ‫בין אם הוא רוצה ובין אם לאו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬חלק זה הינו אתי באופן מוחלט‪ .‬אין לו‬ ‫את אותן מניפולציות של החלק הכרתי ולכן ברור כי כאשר אנו רוצים לשמוע מעד‬ ‫את "האמת" העובדתית‪ ,‬נשאף להגיע לתת ההכרה שלו ולעבוד אתו‪.‬‬ ‫אך לא קל לחדור לחלק זה של המוח‪ ,‬שכן אילו היה האדם בנוי כך שכל אחד יכול‬ ‫להיכנס לתוך תת ההכרה שלו הרי שהיינו נתונים למרותו של כל מאן דהוא‪ .‬מה‬ ‫שחוסם את הכניסה לתת ההכרה כדי ל"הגן" עליו‪ ,‬מכונה הגורם הביקורתי‪ .‬הוא‬ ‫מופעל ע"י החלק ההכרתי המסנן את המידע שרוצה להיכנס פנימה ודואג שרק‬ ‫דברים שהוא מעוניין בהם‪ ,‬הם שיכנסו לתוך תת ההכרה‪.‬‬ ‫למה הדבר דומה‪ .‬למבצר בנוי היטב‪ ,‬המגן על אותה אמת החבויה בו פנימה (תת‬ ‫ההכרה) שאליה אנחנו רוצים להגיע‪ .‬בסוף הדרך המובילה לתוך המבצר ישנו‬ ‫כלב רוטווילר גדול שלא נותן רשות כניסה אלא למי שהורשה לכך ע"י היושבים‬ ‫במבצר‪ .‬אם כן‪ ,‬כיצד תוכל להיכנס לתוכו פנימה?‬ ‫ישנן שתי אפשרויות‪ ,‬שעורכי הדין רובם ככולם‪ ,‬בוחרים להשתמש באחת מהן‪.‬‬ ‫א‪ .‬כניסה עם "ראש בקיר" בניסיון לסדוק את המבצר ולהיכנס לתוכו‪ ,‬כאמור‬ ‫לעיל‪ ,‬ע"י הטחת שאלות באופן ישיר מתוך ניסיון להביא לשבירת החומה‪.‬‬ ‫אך כפי שכבר נאמר‪ ,‬הטחה כזו‪ ,‬שתכניס את החלק ההכרתי לפעולה‪,‬‬ ‫רק תביא להקשחת אותם מקומות המועדים לפורענות ולחיזוקם‪ ,‬מה‬ ‫שבסופו של דבר ישאיר אותך עם ראש שבור וכישלון בתוצאה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התעמתות עם אותו רוטוויילר‪ .‬כפי שבמציאות היומיומית לא נעים ולא‬ ‫מומלץ להתעמת עם רוטוויילר‪ ,‬שכן בדרך כלל ידו או יותר נכון‪ ,‬שיניו יהיו‬ ‫על העליונה‪ ,‬כך גם כאן‪ ,‬התעמתות עקרה עם העד ועם תשובותיו יצמיחו‬ ‫התנגדות מצדו וחוסר בשיתוף פעולה‪ ,‬מה שיכול לגרום לקוצר רוח של‬ ‫בית המשפט או אף לכך שבית המשפט עצמו יהיה עסוק בהגנה על העד‬ ‫במקום להקשיב למה שאתה רוצה שיקשיב‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬מה הפתרון למצב זה ?‬ ‫האפשרות השלישית שאותה אני מציע‪ ,‬היא בעצם הסחת הדעת של הרוטוויילר‬ ‫על ידי העסקתו באיזו עצם שתשליך לו לצד הדרך ובזמן שהוא יתעסק אתה‪,‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות להלימ"ה‬ ‫המרכז להכשרה יישומית ‪ -‬מקצועות הליטיגציה‬ ‫‪7‬‬ ‫אתה תוכל לצעוד בבטחה לארץ המובטחת‪ ,‬האמת אליה נשאף להגיע והמצויה‬ ‫בחלק התת‪ -‬הכרתי‪.‬‬ ‫נשמע קל‪ .‬אך כיצד עושים את זה ?‬ ‫לשם כך‪ ,‬בניתי מודל תלת שלבי‪ ,‬המבוסס על עקרונות הלקוחים מתוך תחום‬ ‫האנ‪.‬אל‪.‬פי כפי שניסח אותם אמיל קואה ולאחריו מילטון אריקסון‪ .‬שימוש נכון‬ ‫בעקרונות אלו יבטיח כי תנטרל את החלק ההכרתי‪ ,‬המפריע ותוכל לעבוד עם‬ ‫החלק התת ההכרתי שיספק לך את האמת‪.‬‬ ‫שלבי המודל הינם‪:‬‬ ‫שלב א' – יצירת מחויבות של הנחקר לאמירת האמת העובדתית‪.‬‬ ‫שלב ב' – יצירת הסחת דעת‪ ,‬נטרול החלק ההכרתי של הנחקר‪.‬‬ ‫שלב ג' – תשאול החלק התת הכרתי‪ ,‬באמצעות סוגסטיה המבוססת על המודל‬ ‫של מילטון אריקסון‪.‬‬ ‫חזרה על שלבים ב'‪-‬ג'‪ ,‬תוך שילובם בשאלות ניטראליות ‪.‬‬ ‫המטרה היא‪ ,‬שלאחר קבלת מספר תשובות "לא טובות" של העד הנחקר‪ ,‬שנבעו‬ ‫מתוך תשאול החלק התת הכרתי‪ ,‬תוכל להגיע למסה קריטית שתוביל לתהליך‬ ‫מיטוט גרסת העד ואז תוכל לעמת אותו עם עובדות‪ ,‬גרסאות שמסר‪ ,‬כך שבסופו‬ ‫של דבר‪ ,‬האמינות שלו תהיה נמוכה בעיני בית המשפט‪.‬‬ ‫הצורך להשתמש דווקא במודל שבנה מילטון אריקסון‪ ,‬שאינו המודל השגרתי‬ ‫שמשתמשים בו בטיפול הקלאסי של ה‪ ,N.L.P. -‬קיים משום שהנחת העבודה‬ ‫בחקירת עד היא‪ ,‬שהעד יתנגד לך ולא יהיה מוכן לענות לשאלותיך בצורה ישירה‬ ‫ואמתית‪.‬‬ ‫המודל של מילטון אריקסון מתאים למקרים כאלה‪ ,‬בהם ישנה התנגדות לקבלת‬ ‫הסוגסטיה או בענייננו ההנחיה לומר את האמת‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות להלימ"ה‬ ‫המרכז להכשרה יישומית ‪ -‬מקצועות הליטיגציה‬ ‫‪8‬‬ ‫אופן פעולתו של המודל התלת שלבי מושתתת על מספר עקרונות בסיס אותם‬ ‫ניסח אמיל קואה‪ ,‬מאבותיה המייסדים של שיטת ה‪ . N.L.P. -‬להלן אפרט שניים‬ ‫מאותן עקרונות על מנת להסביר מדוע הכלי היישומי הזה הוא בעצם הכלי היחידי‬ ‫שייתן לך‪ ,‬המשתמש בו‪ ,‬כלי עבודה אמין ויעיל כדי לשבור התנגדויות של עדים‬ ‫"קשים"‪ ,‬כדי שבסופו של דבר תגיע לאמת העובדתית‪.‬‬ ‫העיקרון הראשון‪ ,‬המהווה את אחד מעקרונות הבסיס הוא‪ ,‬כי מחשבה שבאה‬ ‫לשכלנו‪ ,‬אם נתקבלה על ידי החלק הבלתי ההכרתי‪ ,‬היא תיהפך על ידו לממשות‬ ‫ומאותו רגע תיעשה אלמנט מאמונתנו‪ .‬לשון אחר‪ ,‬תהליך האוטוסוגסטיה‪,‬‬ ‫המאפשר להנחות את הנחקר בשאלה‪ ,‬באמצעותה אנו מעוניינים להוביל אותו‬ ‫לומר מהי אותה אמת עובדתית ביחס אליה‪ ,‬בנוי משני שלבים‪ ,‬התקבלות‬ ‫ההנחיה והיפוכה לממש אצל הנחקר‪ .‬לעניין זה‪ ,‬לא משנה מה מקור‬ ‫האוטוסוגסטיה‪ ,‬האם זה הנחקר עצמו או באמצעות אחר‪ ,‬מי שחוקר אותו‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬ישנה חשיבות מרובה‪ ,‬כבר בהתחלה ליצור אצל הנחקר מחויבות לאמירת‬ ‫האמת‪ .‬במצב השורר היום באולמות המשפט‪ ,‬נחקר לפני מתן עדותו מוזהר ע"י‬ ‫בית המשפט לומר את האמת‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬יהיה צפוי לעונשים שקבועים בחוק‬ ‫והנחקר משיב שהבין את נוסח האזהרה‪ .‬אך באופן הזה‪ ,‬לא נוצרה כל מחויבות‬ ‫מבחינתו לומר את האמת ואם קיימת כזו‪ ,‬היא מושתתת על פחד מפני העונש‪,‬‬ ‫מה גם לא ברור עד כמה היא ממשית אצלו‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬יש צורך לבחון עניין זה בצורה ברורה ולשמוע ממנו כי הוא מחויב לאמירת‬ ‫האמת‪ .‬בכך הנחקר ע"י אוטוסוגסטיה עצמית מכניס סוגסטיה ישירה לחלק התת‬ ‫הכרתי‪ ,‬שלו שתלך ותתחזק במהלך החקירה – לומר אמת‪.‬‬ ‫העיקרון השני‪ ,‬התנאי הכרחי להצלחה הוא‪ ,‬שהחלק ההכרתי ינוטרל‪.‬‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬החלק ההכרתי‪ָ ,‬אמון על כך שהנחקר ייתן תשובה "נכונה" על פי‬ ‫גרסתו‪ ,‬רצונו או האינטרס שהוא רוצה להציג‪ .‬החלק ההכרתי הוא זה שמספק‬ ‫הסברים למקרים שיש סתירות בין הגרסאות השונות‪ .‬הוא זה שאחראי לסדר את‬ ‫הדברים‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות להלימ"ה‬ ‫המרכז להכשרה יישומית ‪ -‬מקצועות הליטיגציה‬ ‫‪9‬‬ ‫משום כך‪ ,‬הוא מפריע בשני אופנים ‪ .‬מחד‪ ,‬לא מאפשר לתשאל את העד בצורה‬ ‫חופשית ומאידך‪ ,‬לא נותן לנו להגיע לארץ המובטחת‪ ,‬המקום ששם נמצא את‬ ‫האמת‪ ,‬אותה אנו רוצים להביא בפני בית המשפט‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬קיים צורך לנטרול החלק הזה‪ .‬הדרך לעשות זאת‪ ,‬היא לתת לאותו חלק‬ ‫משהו להתעסק בו ואז ברגע של הסחת הדעת‪ ,‬אתה שואל את הנחקר שאלה‬ ‫המבוססת על המודל של אריקסון והמכוונת לאותה אמת שאנחנו רוצים לשמוע‪.‬‬ ‫לאחר כמה פעמים‪ ,‬תיווצר מסה קריטית‪ ,‬שתאפשר לך לעמת את הנחקר עם‬ ‫תשובותיו או עם עובדות שאינן במחלוקת ולהביא לקריסת הגרסה אותה הוא‬ ‫מבקש להציג‪.‬‬ ‫במצב כזה‪ ,‬תוכל לקבל מבית המשפט יותר מרחב פעולה‪ ,‬כדי להשיג את‬ ‫המטרה‪ .‬ויותר מזה‪ ,‬כאשר בית המשפט יו ָכח כי נוצרו בקיעים משמעותיים‬ ‫בגרסת העד‪ ,‬לא תהיה אמפטיה כלפיו‪ ,‬אם יוטחו בו דברים ואם החקירה תהפוך‬ ‫לאגרסיבית יותר‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬זה יהיה הדבר המתבקש‪.‬‬ ‫רק שימוש נכון במודל הזה יבטיח כי ניתן יהיה להתגבר על כל עד‪ ,‬קשה לפצוח‬ ‫ככל שיהיה‪ ,‬ויביא לך את ההצלחה המיוחלת בכל תיק ותיק‪.‬‬ ‫אני מאמין שמאמר זה תרם לך ולידיעותיך‪ .‬השלב הבא‪ ,‬על מנת שתוכל‬ ‫להשתלם בשיטה באופן מיטבי‪ ,‬היא להיכנס לאתר של הלימ"ה –‬ ‫המרכז להכשרה יישומית במקצועות הליטיגציה‪ ,‬המופיע‬ ‫בקישור כאן ולהרשם לסדנא הקרובה‪ ,‬בה תוכל להעמיק את‬ ‫מיומנותך בהפעלת המודל התלת שלבי‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות להלימ"ה‬ ‫המרכז להכשרה יישומית ‪ -‬מקצועות הליטיגציה‬