פרסום • דוברות • יחסי ציבור PUBLIC RELATIONS ת.ד 235 .יסוד המעלה ,גליל עליון ,טל 04 - 6930530 .פקס04 - 6930531 . E. mail: [email protected] חיים מאור " -הם אני" תערוכה במוזיאון הפתוח גן התעשייה עומר פתיחה 4 -בפברואר ,2012נעילה 23 -ביוני ,2012אוצרת -רותי אופק התערוכה של חיים מאור ,אמן רב תחומי ,אוצר ,עורך ומרצה לאמנות ,שמציג המוזיאון הפתוח בעומר ,סקירה של שנות יצירה ייחודית שאינה מיישרת קו עם זרמים וסגנונות "מקובלים" באמנות הישראלית .מאור תמיד שמר על ייחודיות סגנונית והוא חף מסגנון או דבקות בחומריות מסוימת ,מציג ומתנסה בשפות יצירה שונות הבאות לידי ביטוי בתערוכה -במיצג ,ציור וצילום. בראיון שערכה האוצרת רותי אופק ,עם מאור,המופיע בספר המלווה את התערוכה ,שואלת אופק את מאור האם מה שהוא מציג הינו סוג של קשר בין החיים עצמם למעשה האמנות? ומאור משיב" :זהו אמצעי שדרכו אני יכול לבדוק את התופעה שמכונה "המין האנושי בזמן השואה" ,או בניסוחו של פרימו לוי " -הזהו אדם?" .בשואה, כסיטואציה הקיצונית ביותר שיצרה וחוותה האנושות ,באו לידי ביטוי קיצוני ההתנהגויות השליליות ביותר והחיוביות ביותר של האדם .בין "הכול צפוי והרשות נתונה" ,האדם בשואה נדרש להחלטות הרות גורל ביחס לאנושיותו ,ביחס לבחירה בין טוב ורע ובהכלה של שניהם .כל הסיפורים שאני בוחר בעבודותיי משמשים לי כמין משל או דוגמה לסיפור ,שיכול להיות גם סיפורם של אחרים" .תשובתו של מאור הינה תמצית התערוכה המסכמת שנים של יצירה ,תהייה ,הצהרות סוציו-פוליטיות ברורות של אופן החיים ואופן היצירה והאמנות של מאור בדיוק כמו האופן בו ערך עיתונים או את מגזין "סטודיו" וגם כאשר הוא מרצה בפני סטודנטים ,או משתף באמנותו אמן מהמגזר הערבי .האופן בו הוא חי ויוצר שווים .כולל המעבר שעשה בחייו למגורים בנגב למימוש החזון האידיאולוגי כפי שכותב אוסוולדו רומברג ,אוצר ראשי בקרן סלוט ,פילדלפיה ,ארה"ב בקטלוג התערוכה: "חזון הנגב" המיושם בידי אמן אחד" .מוסיף רומברג :עוד בשלב מוקדם ביצירתו ,בהיותו סטודנט במדרשה לאמנות ,ולאורך הקריירה המתפתחת שלו ,אמנותו של מאור הייתה תמיד רווית תוכן ואתיקה הומאניים מבלי לגלוש לסנטימנטליות קלת-ראש ,דבר שלא נראה לפניו בשדה האמנות הישראלית .במחויבותו לחקר "מצב האדם" ,מאור עובר מחשיפה של תמות העוסקות בנושאי השואה לדיון פוליטי עכשווי .באופן מאופק ורגיש ,הוא מעביר את מושאי עבודתו מהזירה הפרטית לסצנה האוניברסאלית .אכן ,אנו יודעים עד כמה קשה להביא לאסתטיזציה של הטרגדיה של העם היהודי לאמנים ישראלים". כותב אמנון רז-קרקוצקין בספר -החיבור של המתבונן לחוויית הטשטוש בין "אני והם" בעבודותיו של מאור יוצר לעיתים קרובות תחושה של אי נוחות; גם כאשר "הם" אלו הוריו ,קרוביו חבריו ,וגם כאשר אלו הם סמלים שדרכם נוצר הזיכרון .מאור פונה אל אותם יסודות נידחים ומאיימים של העצמי ,והופך את מקום האיום והכאב לבסיס של התחדשות .במקביל הוא פונה גם אל דימויים מסורתיים ואל סמלים דתיים ,ומעניק להם משמעות חדשה תוך מיקומם בהווה -על זיכרונותיו ,צבעיו ,הגילוי וההסתר שבו .שיר המעלות ,הסידור והתפילין ,כולם מסמנים את היסוד התיאולוגי שמלווה את התערוכה ,כיסוד המאפשר את ההתמודדות עם הקרעים .לא קורבניּות מחפש מאור ,וגם לא טיהור עצמי באמצעות האמנות ,אלא דווקא פנייה אל אלה שהכחשתם עומדת מאחורי הסדר הקיים ,שבנוי על הפרדות בלתי פוסקות ,שבו ה"אני" הפרטי עומד תמיד מול ה"הם" הקולקטיבי, ושבו "הם" תמיד מהווים איום שיש להסירו .כוחה של התערוכה הוא גם בעמימות שהיא משמרת ,עמימות שמאפשרת להתמודד עם הקושי ובה בעת היא גם תנאי לגילוי. כותבת נאוה סמל בספר התערוכה :חיים מאור רחוק מלהיות מובס ויצירתו כולה היא מעשה זכירה מתמשך ומתריס .בנחישות ארוכת שנים הוא בולש אחר נדבכים ביוגראפיים ומציף אותם על פני יצירתו כמוטיבים מכמיני אובדן :המספר המקועקע של אבא ,החולצה הרקומה של אימא ,העיוורון של סבא -היסטוריה משפחתית מפוחמת ,כפי שהיא נחשפת מתוך שלל חפצים ,ממשיים ומופשטים כאחד .אלה התקבעו בתורם על קרשי עץ דמויי ארונות קבורה ,תיבות אור ,יריעות בד דמויות פרוכות ותצלומי משפחה מקוריים בשחור-לבן. בספר כותבים גם -סטף ורטהימר ,האוצרת רותי אופק ,הסופר אמנון שמוש ,פרופסור חיים פינקלשטיין ,ד"ר טל הירש ליטבק והאמן שוקה גלוטמן. המוזיאון הפתוח בעומר -שעות פתיחה :א'-ה' ,16:00-09:00ו' -סגור ,שבת17:00-10:00 - מחיר כניסה -מבוגר ,₪ 17-ילד,סטודנט,₪ 14-פנסיונר ₪ 8.5-חיילים-חינם המוזיאון הפתוח בעומר www.omuseums.org.il ,08-9908121/5 - פרטים נוספים לעיתונאים -יעל שביט -תקשורות 04-6930530 - פרסום • דוברות • יחסי ציבור PUBLIC RELATIONS ת.ד 235 .יסוד המעלה ,גליל עליון ,טל 04 - 6930530 .פקס04 - 6930531 . E. mail: [email protected]
© Copyright 2024