גלעד מלצר - ממימינליזם למקסימליזם: פרקטיקה, פרשנות וביקורת

‫ממינימליז למקסימליז‪ :‬פרקטיקה‪ ,‬פרשנות וביקורת‬
‫מאת גלעד מלצר‬
‫אי זה מחייב שבעבודת אמנות יהיו הרבה דברי להתבונ בה‪ ,‬להשוות‪ ,‬לנתח אחד אחד‪ ,‬להרהר‪.‬‬
‫הדבר כשל‪ ,‬האיכות שלו כשל‪ ,‬זה מה שמעניי‪ .‬הדברי המרכזיי ה מבודדי‪ ,‬וה יותר עזי‪,‬‬
‫ברורי וחזקי‪.‬‬
‫דונאלד ג'אד‪" ,‬אובייקטי ספציפיי"‬
‫‪1‬‬
‫הפרויקט המינימליסטי הגיע לשיא פריחתו בשנות השישי של המאה העשרי‪ ,‬אבל מטרתו‬
‫של גיליו ‪ 9‬של המדרשה אינה ליצור מחווה נוסטלגית‪ ,‬פרשנית או ביקורתית לאמני הזר‬
‫וליצירותיה‪ .‬המינימליז הותיר אחריו מורשת מרשימה‪ ,‬לא רק בגלל ס המחוות האסתטיות‬
‫והאסטרטגיות הפרקטיות שפיתחו האמני שעסקו בו‪ ,‬אלא ג‪ ,‬ואולי בעיקר‪ ,‬בגלל המרחב השיחני‬
‫שהוליד – שדה פרשני וביקורתי שממשי לפרוח עד ימינו אנו‪ ,‬הרבה אחרי ימי הזוהר של הזר‬
‫עצמו‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫המינימליז פעל באחד הצמתי הטעוני ביותר בהיסטוריה של התרבות המערבית‪ :‬ברגע‬
‫שבו המודרניז והאידיאה המודרניסטית החלו לפנות את הבמה‪ ,‬והאפוס שנהוג לכנותו בש פוסט"‬
‫מודרניז‪ ,‬חמוש בפרקטיקות וברעיונות חדשי‪ ,‬החל לתפוס את מקומ‪.‬‬
‫המינימליז הוא שיאו )או סופו( של תהלי ההפשטה שהחל ע הקוביז‪ ,‬של ריקו העבודה‬
‫מ"נושא"‪ ,‬ושל התמקדות כל מדיו בתכונות המהותיות והספציפיות שלו‪ .‬הניסוח המינימלי של‬
‫דונלאד ג'אד לפרויקט המינימליסטי‪ ,‬המצוטט למעלה‪ ,‬מדויק משו התמקדותו בפעולה המרכזית של‬
‫האמני שהיו מזוהי עמו‪ :‬צמצו‪ .‬צמצו צורני‪ ,‬חומרי‪ ,‬אופטי‪ ,‬תוכני‪ .‬ג'אד ג היה הראשו למקד‬
‫את תשומת הלב של הדיו והעשייה המינימליסטיי בפיסול ולא בציור‪ ,‬וג רוב רובו של הדיו‬
‫בגיליו זה עניינו תלת"ממד‪.‬‬
‫בעוד ג'אד התמקד באיכויות האינהרנטיות והפורמליות של העבודה‪ ,‬רוברט מוריס‪" ,3‬עמוד‬
‫התוו " המרכזי השני של תפישת העול המינימליסטית‪ ,‬מצביע בהערות על פיסול‪ ,‬המאמר שפותח‬
‫את הגיליו‪ ,‬על התכונה המרכזית השנייה של המינימליז‪ ,‬בעיקר כפי שבא לידי ביטוי בפיסול‪:‬‬
‫בעבודות החדשות הטובות יותר‪ ,‬היחסי יוצאי אל מחו‪ %‬לעבודה ונעשי פונקציה של חלל‪ ,‬אור‬
‫ושדה הראייה של הצופה‪ .‬האובייקט הוא רק אחד המושגי באסתטיקה החדשה יותר‪ .‬באיזושהי דר‬
‫הוא רפלקסיבי יותר‪ ,‬מכיוו שמ&דעותנו לכ שאנו עצמנו מתקיימי באותו חלל שבו מתקיימת‬
‫העבודה חזקה יותר מאשר בעבודות קודמות‪ ,‬על יחסיה הפנימיי המרובי‪.‬‬
‫במקביל לניסוח הפורמלי של ג'אד‪ ,‬המינימליז שאליו חותר מוריס מציע אופציות חדשות‬
‫בנוגע למערכת היחסי בי האובייקט לחלל ולצופה‪ .‬הפיסול החדש עליו הוא מדבר אינו רק נראה‪,‬‬
‫כאובייקט להתבוננות‪ ,‬אלא חלק מחוויה גופנית )‪ (bodily experience‬שבה הפסל הוא רק "אחד‬
‫המושגי" היוצרי )ובו בעת מהרהרי על( הגשטלט – ההוויה הטוטאלית‪.‬‬
‫הטקסטי של ג'אד ומוריס‪ ,‬שנוסחו כמעי הצהרת כוונות‪ ,‬אמנ קודמי לאחרי מבחינה‬
‫כרונולוגית )בגיליו הנוכחי הקפדנו לציי בסמו לכותרת את השנה בה פורס כל מאמר לראשונה(‪,‬‬
‫אבל אי ספק שהטקסט שפתח את הדיו העקרוני בנוגע למינימליז הוא המאמר המכונ אמנות‬
‫וחפציות‪ ,‬מאת ההיסטוריו ומבקר האמנות מייקל פריד‪ 4.‬אמנות וחפציות‪ ,‬שפורס לראשונה לפני‬
‫כארבעי שנה‪ ,‬ביוני ‪ ,1967‬נהפ לאב דר בתולדות פרשנות וביקורת האמנות ונחשב לטקסט‬
‫שמכונ שיח‪ .‬מהר מאוד נהיה לסלע מחלוקת בדיו על גבולות הייצוג ושפת האמנות‪ ,‬תכונות‬
‫האובייקט והמרחב האסתטי‪ ,‬פריודיזציה )חלוקה לתקופות( ומסורת‪ ,‬ולא פחות חשוב –מעמדה‬
‫הרוחני והפוליטי של יצירת האמנות‪.‬‬
‫המאמר של פריד‪ ,‬שהוא לבו של הגיליו‪ ,‬ג מציג באופ בולט כמה מ המכשולי הקשורי‬
‫להעברתו של הדיו לעברית‪ .‬ראשית‪ ,‬פריד‪ ,‬יצר ניאולוגיז והמציא מושגי – הראשו שבה מופיע‬
‫כבר בכותרת המאמר‪ ,Objecthood ,‬שבחרנו לתרג כחפציות‪ ,‬מה שפריד מכנה כ"מצב של לא"‬
‫אמנות"‪ .‬פריד ג מסרב לכנות את הזר שהוא תוק* מינימליז‪ ,‬ובוחר לקרוא לו ליטרליז )מונח‬
‫שהותרנו כפי שהוא ג בתרגו(‪ .‬פריד מסביר‪ ,‬ש"חוויה של אמנות ליטרליסטית היא חוויה של‬
‫אובייקט במצב – מצב אשר‪ ,‬מעצ הגדרתו‪ ,‬כולל את הצופה"‪ .‬פריד מזהה את מוקד הבעיה במה‬
‫שהוא מכנה תיאטרליות‪ ,‬וטוע ש"דגילת של הליטרליסטי בחפציות היא לא פחות מאשר קריאה‬
‫לז'אנר חדש של תיאטרו; והתיאטרו הוא כעת שלילתה של האמנות"‪ .‬פריד טוע כי התיאטרו הוא‬
‫מה שנמצא בי האמנויות השונות‪ ,‬וכי "המושגי איכות וער – ובמידה שהללו מרכזיי לאמנות‪,‬‬
‫למושג האמנות עצמו – ה משמעותיי‪ ,‬או מקבלי את מלוא משמעות‪ ,‬רק במסגרת של‬
‫האמנויות האינדיבידואליות"‪ .‬טענה זו היתה הגור המרכזי בהנעת הפולמוס המינימליסטי‪) ,‬כמו ג‬
‫המודרניסטי‪/‬פוסט"מודרניסטי(‪ ,‬שע השני חרג הרבה מעבר לגבולות הסגנוניי שהתווה הזר‪.‬‬
‫בטקסט שלו‪ ,‬כמו ג בהקדמה לאסופת הביקורות שלו‪ ,‬פריד אינו מסתיר את עובדת היותו‬
‫מושפע )ומסתייג( מקלמנט גרינברג‪ ,‬ואת דבקותו במורשת המודרניסטית‪ .‬אבל פריד אינו פורמליסט‬
‫נוקשה כמו גרינברג‪ ,‬וכש שנית לראות את המינימליז כחולייה מקשרת בי המודרניז לפוסט"‬
‫מודרניז‪ ,‬כ אפשר לקרוא את פריד כאחרו הפורמליסטי‪ ,‬או כאחד ממבשרי המהפכה הפרשנית‬
‫הפוסט"סטרקטורליסטית והפוסט"מודרניסטית‪ .‬על חשיבתו העצומה של הטקסט של פריד תצביע ג‬
‫העובדה שכמעט כל נביאיו של אגד"גישות חדשני זה‪ ,‬שרוב ככול היו במהל השני עורכי או‬
‫כותבי פעילי בכתב"העת המשפיע ‪ ,October‬ראו לנכו לבוא אתו חשבו‪.‬‬
‫למרות העובדה שמאמרו של פריד זכה לשפע תגובות לאור השני‪ 5,‬בחרנו לפרס את סלע‬
‫המחלוקת של המינימליז מאת האל פוסטר‪ – 6‬טקסט מאוחר יחסית‪ ,‬משנת ‪ – 1997‬משו שהוא‬
‫מאפשר מבט רטרוספקטיבי ה על הדיו והפולמוס סביב מינימליז‪ ,‬ובעיקר סביב המאמר של פריד‪,‬‬
‫וה משו העמדה הרדיקלית שפוסטר נוקט בנוגע לחשיבות ההיסטורית והמאפייני הפוליטיי של‬
‫הזר‪ .‬לטענת פוסטר‪ ,‬הבנתו של פריד את המהל המינימליסטי ככזה שמשחית את המודרניז‬
‫וכשלילתה של האמנות‪ ,‬מביאה בהכרח למשוואה הגורסת כי "המינימליז מתנתק מהמודרניז‬
‫המאוחר דר חזרה חלקית על האוונגרד ההיסטורי‪ ,‬בייחוד על ניפו‪ %‬הקטגוריות הפורמליות של‬
‫האמנות הממוסדת"‪ .‬פוסטר רואה במינימליז כממשי דרכו של האוונגרד ההיסטורי )פוטוריז‪,‬‬
‫דאדא‪ ,‬סוריאליז‪ ,‬קונסטרוקטיביז(‪ ,‬וממק אותו "כלב הבעיה ההיסטורית‪ ,‬שבה האוטונומיה‬
‫הפורמליסטית של האמנות מושגת ומפורקת בעת ובעונה אחת"‪ .‬לא רק שהמינימליז מפנה עור*‬
‫למודרניז המאוחר‪ ,‬וסולל את הדר לפוסט"מודרניז‪ ,‬הוא עושה זאת אפרורפו חזרה לשורשי‬
‫ההתנגדות ההיסטורית של האוונגרד למודרניז בכלל‪ ,‬ולאופ שבו תפש את הקטגוריה "אמנות"‪,‬‬
‫בפרט‪.‬‬
‫לאור כתב ההגנה על המורשת המינימליסטית של פוסטר‪) ,‬כמו ג של אחרי‪ ,‬וביניה‬
‫רוזלינד קראוס‪ ,‬שפוסטר מזכיר במאמרו‪ ,‬ודאגלס קרימפ‪ ,7‬מעניי לציי שהביקורת הנוקבת ביותר‬
‫שהופנתה כלפי תפישת העול והפרקטיקה המינימליסטית באה דווקא מפי אחד ממבשריו‪ .‬בשני‬
‫מאמרי מהשני האחרונות‪ ,‬הגודל קובע‪ ,‬ומאמר מאוחר יותר‪ ,‬על הספה החומסקיאנית‪ :‬הלא"מודע‬
‫האימפריאליסטי‪ ,‬תוק* רוברט מוריס את הפ האידיאולוגי – המודע והלא מודע – של הפרויקט‬
‫המינימליסטי‪ ,‬אותו הוא מזהה כביטוי למורשת האמריקאית‪ ,‬על הישגיה )ביצועיז‪ ,‬תעשייה‪,‬‬
‫שאפתנות‪ ,‬סגפנות(‪ ,‬ובעיקר על מכשלותיה ותחלואיה )אימפריאליז‪ ,‬שמרנות‪ ,‬פונדמנטליז רוחני‪,‬‬
‫יצר כיבוש מרחבי‪ ,‬קפיטליז חסר עכבות‪ ,‬גאווה‪ ,‬ראוותנות(‪ .‬בכלל‪ ,‬התמקדנו בעיקר במינימליז‬
‫האמריקאי‪ ,‬לא משו שהיה "טוב" יותר מזה שצמח באירופה )למרות שרבי סבורי כי‬
‫ברטרוספקטיבה נית לזהות את המינימליז כמהל אמריקאי בעיקרו(‪ ,‬אלא בשל העובדה שהשיח‪,‬‬
‫שאת עיקריו הבאנו כא‪ ,‬התפתח בעיקר באמריקה‪ ,‬וזהו שיח אודות אמריקה‪ .‬בשני המאמרי מצביע‬
‫מוריס על המעבר של המינימליז מייצור אובייקטי שיוצרי דיאלוג ע חלל להקמה של פרויקטי‬
‫מקסימליסטיי‪ ,‬שמשתלטי על המרחב הציבורי והופכי למראה ולסמל של התאווה התאגידית ושל‬
‫האימפריאליז הגיאוגרפי והתרבותי של ארצות הברית‪ .‬קרוב לוודאי שהשורה התחתונה בנוגע‬
‫למינימליז ומורשתו טר נכתבה‪ ,‬ובכל מקרה‪ ,‬היא תנוע בי האופטימיות המהללת של פוסטר לבי‬
‫הפסימיות והמרירות שמביע מוריס בהביטו אחורה על מהל שהוא עצמו היה בי הפעילי הבכירי‬
‫לכינונו‪.‬‬
‫חציו השני של הגיליו מוקדש למעמדו של המינימליז בישראל בסו* שנות השישי ובמהל‬
‫שנות השבעי ולפריחה המחודשת של מה שנית לכנות כניאו"מינימליז בשני האחרונות‪.‬‬
‫בתכתובת הדוא"ל שלי עמו‪ ,‬יהושע נוישטיי עומד על המקורות המקומיי והבינלאומיי של‬
‫המינימליז הישראלי‪ ,‬בוח את פרוצדורות העבודה שלו‪ ,‬וטוע שלאמני המקומיי שעבדו ברוח‬
‫המינימליסטית לא היה במה להתבייש‪ ,‬ה מבחינת היות מעודכני ועדכניי וה מבחינת מקוריות‬
‫ותעוזת‪.‬‬
‫בשיחה שניהלו דוד גינתו ודגנית ברסט ע נחו טבת‪ ,‬ה מבררי בי היתר כיצד השפיעו‬
‫הפערי בי מורשת התנועה הקיבוצית‪ ,‬התביעה לנזיר&ת אסתטית מבית מדרשו של רפי לביא‬
‫והיכרות )המאוחרת והמסוננת( של האמני הצעירי מתחילת שנות השבעי ע המינימליז‬
‫הקלאסי‪ ,‬על יצירת מודלי מינימליסטיי בעלי מאפייני ישראליי‪.‬‬
‫שני המאמרי האחרוני מתמקדי בשניי מנציגיה הבולטי של התחייה המינימליסטית‬
‫באמנות הישראלית‪ .‬בליל ההשפעות והתקדימי של "כא ו"ש"‪ ,‬על הציר שבי תל אביב לניו יורק‪,‬‬
‫נבח ג במאמרה של עדי אנגלמ‪ ,‬חיבורי אקסצנטריי של פוסט"פרודקש‪ :‬על הניאו"מינימליז‬
‫של אנג'לה קליי בהקשריו ההיסטוריי‪ .‬אנגלמ‪ 8‬מצביעה על דבקותה חסרת הפשרות של קליי‬
‫ב"הטרוגניות צורנית"‪ ,‬זו שאינה נעה בי לבי‪ ,‬אלא חובקת את ה"ג וג" – ג ציור וג פיסול‪ ,‬ג‬
‫מינימליז וג מקסימליז‪ ,‬ג כא וג ש‪.‬‬
‫במאמרו מינימליז רווי‪ ,‬בוח צבי טריגר‪ 9‬את הצלבת המינימליז המובהק ע תכני‬
‫נרטיביי ואוטוביוגרפיי בעבודותיו של יואב שמואלי – מפגש שמתאפשר קוד כל משמירה‪,‬‬
‫לטענתו‪ ,‬על האיזו העדי שבי מינימליז סגפני‪ ,‬שאינו שוקע בריקו טוטאלי‪ ,‬לבי מקסימליז אשר‪,‬‬
‫למרות ניסיונו להכיל "הכל"‪ ,‬נמנע מוולגאריות ומקיטש‪.‬‬
‫לפני כמאה שנה החל פבלו פיקאסו לעבוד על יצירה‪ ,‬שלאחר השלמתה‪ ,‬בחור* ‪ ,1907‬תיחשב‬
‫לאחד מהציורי החשובי בתולדות האמנות‪ .‬כמחווה לציור העלמות מאביניו‪ ,‬הזמינה מערכת‬
‫המדרשה שלוש"עשרה אמניות ליצור דיאלוג‪ ,‬להתעמת ולהגיב באופ ויזואלי כלפי הציור‪ .‬תיק‬
‫המחוות הוצב במרכזו של הגיליו – אולי כדי "לחמ" מעט את הקרירות המינימליסטית‪ ,‬ואולי משו‬
‫ששורשי המהל המינימליסטי נעוצי‪ ,‬בי היתר‪ ,‬בהתרחקות ממימזיס ובהפשטה‪ ,‬שראשית‪,‬‬
‫בקוביז‪.‬‬
‫שאר תיקי העבודות בגיליו מייצגי מבחר עכשווי של אופני ביטוי ניאו"מינימליסטיי‪,‬‬
‫חלק בעלי אופי צנוע‪ ,‬וחלק בעלי נטיות מקסימליסטיות‪ ,‬טוטאליות בהיקפ‪ .‬רגליה של שתי‬
‫הגישות‪ ,‬כפי שמראי המאמרי בגיליו‪ ,‬נטועות בשאיפותיו‪ ,‬הישגיו וכישלונותיו של המינימליז‬
‫הקלאסי‪.‬‬
‫גלעד מלצר – יוני ‪.2006‬‬
‫‪ Donald Judd, "Specific Objects", Arts Yearbook 8 1965 1‬למרות בקשות חוזרות ונשנות מיורשיו של ג'אד‪ ,‬לא זכינו‬
‫לקבל את זכויות התרגום לעברית של הטקסט המכונן הזה‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא מעט הפניות לקטעים המרכזיים מתוכו‪ ,‬ולטענות שהוא‬
‫מעלה ביחס לאופיו של הפיסול החדש דאז )אמצע שנות השישים(‪ ,‬מובאות בציטוטים ארוכים בטקסטים השונים שכן תורגמו‪,‬‬
‫ובעיקר במאמרים של פריד ופוסטר‪ ,‬המופיעים בגיליון‪.‬‬
‫‪2‬שתי אנתולוגיות בסיסיות וחשובות של מניפסטים מינימליסטיים‪ ,‬ביקורות‪ ,‬ופרשנותעל התנועה הם‪:‬‬
‫‪Gregory Battcock, ed. Minimal Art: Acritical Anthology, Los Angeles: University of California Press, 1995‬‬
‫‪[1968]; James Meyer, ed. Minimalism, London: Phaidon, 2000.‬‬
‫‪ 3‬רוברט מוריס‪ ,‬מחשובי האמנים האמריקאים במחצית השנייה של המאה העשרים‪ ,‬החל את דרכו בריקוד ובמיצג‪ ,‬ובשנות‬
‫השישים הפך לאחד האמנים המובילים בזרם המינימליסטי‪ .‬מוריס ממשיך ליצור גם כיום‪ ,‬אחרי שעבר לגישה פוסט‪-‬מינימליסטית‪,‬‬
‫מושגית‪ ,‬ולאחרונה למיצבים גדולים פוסט‪-‬מושגיים‪ .‬לאורך השנים הִרבה לכתוב על מגוון תחומים‪ ,‬הנוגעים ישירות או נושקים‬
‫לאמנות החזותית‪.‬‬
‫‪ 4‬מייקל פריד‪ ,‬פרופסור בכיר לתולדות האמנות באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבלטימור‪ .‬בשנת ‪1977‬הפסיק לכתוב ביקורות‬
‫והתמסר למחקר על המקורות של הפיקטוריאליזם המודרניסטי – מחקר שהולידה טרילוגיה פורצת דרך בנושא‪ .‬בשנים האחרונות‬
‫מתמקד פריד‪ ,‬שהוא גם משורר מוערך‪ ,‬בכתיבה על צילום‪.‬‬
‫‪ 5‬בהקדמה לספר הביקורות שלו‪ ,‬פריד עצמו עורך סקירה קצרה של הביקורות המרכזיות שהופנו כנגד המאמר‪ .‬ר'‬
‫‪Michael Fried, "An Introduction to My Art Criticism", Art and Objecthood, Chicago: University of‬‬
‫‪ Chicago, 1998‬במיוחד פרק המשנה‪ "The Critique of theatricality in 'Art and Objecthood'" ,‬בעמודים ‪.47-40‬‬
‫מפגש מעניין של כמה מברי הפלוגתא בדיון‪ ,‬נערך ב‪ .1987 -‬השיחה‪ ,‬בה נכחו פריד‪ ,‬רוזלינד קראוס ובנג'מין בוכלו‪ ,‬פורסמה ב‪:‬‬
‫‪"Theories of Art After Pop and Minimalism", Discussions in Contemporary Culture, ed. Hal Foster,‬‬
‫‪Seattle: Bay Press, 1987, pp. 55-120.‬‬
‫‪ 6‬האל פוסטר‪ ,‬מרצה בכיר לתולדות האמנות ולספרות השוואתית באונברסיטת קורנל‪ .‬הוא עורך בכתב‪-‬העת ‪.October‬‬
‫‪ 7‬הביקורת של קרימפ הופנתה כלפי דרישתו של פריד לקבע כל מדיום‪ ,‬כל אמנות‪ ,‬בגבולותיה‪ ,‬ובהכרח בתכונותיה ובמגבלותיה‪.‬‬
‫קרימפ ראה בעיסוק בזמן ובזמניות‪ ,‬ובתחום הביניים שבין האמנויות‪ ,‬אחד מהמאפיינים המשמעותיים של מה שהוא מכנה‬
‫ה"פעילויות האסתטיות החדשות"‪ .‬ר' ‪Douglas Crimp, "Pictures", October 8, spring 1979. pp. 75-88.‬‬
‫‪ 8‬עדי אנגלמן כתבה את עבודת המאסטר שלה על מינימליזם ביוניברסיטי קולג' אוף לונדון )‪.( UCB‬‬
‫‪ 9‬צבי טריגר‪ ,‬מחבר הרומן מקרה של אזעקת אמת )חרגול‪ (2005 ,‬ומרצה למשפט בבית הספר למשפטים של המכללה למנהל‪.‬‬