‫ועדתסיכוניםעוליים‪.....‬‬
‫כרמלה חרמש‬
‫בנק לאומי‬
‫‪1‬‬
‫תפעוליים ‪8.02‬‬
‫סיכונים אליהם חשופים בנקים‬
‫‪‬סיכוני אשראי‬
‫‪‬סיכוני שוק‬
‫‪‬סיכונים תפעוליים‬
‫‪2‬‬
‫תפעוליים ‪8.02‬‬
‫מטרות בניהול ובבקרת סיכונים‬
‫•שליטה ובקרה – לקיחת סיכונים מול סיכויים עסקיים‬
‫•מניעת התממשות סיכונים‬
‫•הקטנת הנזק בעת התרחשותם‬
‫•הקצאת הון‬
‫•חסכון בעלויות בטוח‬
‫‪3‬‬
‫תפעוליים ‪8.02‬‬
‫סוגי סיכונים תפעוליים‬
‫) ‪ - (Loss Events‬בזל‬
‫קטגורית סיכון‬
‫הונאה‬
‫אבטחת מידע‬
‫כח אדם‬
‫בטיחות וגיהות‬
‫מוצרים‬
‫רכוש פיזי‬
‫מערכות‬
‫ביצוע עסקות‬
‫עיתוי ביצוע‬
‫מסמכים‬
‫דיווחים‬
‫דוגמא‬
‫מעילה‪ ,‬שוד‪ ,‬זיוף שקים‪ ,‬הלבנת כספים‬
‫דליפת מידע‬
‫פגיעה בזכויות עובד‬
‫נזקי גוף‪ ,‬נזקים לסביבה‬
‫פגמים במוצרים‬
‫נזק למבנה או לציוד‬
‫תקלות תוכנה‪ ,‬חומרה‪ ,‬תקשורת‬
‫טעויות בסכום‪ ,‬בשער‪ ,‬במחירים‬
‫אי ביצוע בזמן‬
‫מחסור במסמכים או בפרטים‬
‫דיווח לא נכון‪ ,‬מידע לא נכון‬
‫‪4‬‬
‫תפעוליים ‪8.02‬‬
‫ניהול סיכונים תפעוליים )לפי בזל(‬
‫‪‬זיהוי והערכה של הסיכונים‬
‫‪‬חישוב הון בגינם )עבור הסיכונים הבלתי צפויים(‬
‫‪‬ניטור ודיווח‬
‫‪‬בקרה והפחתה‬
‫‪5‬‬
‫תפעוליים ‪8.02‬‬
‫מטרות ושימושים להערכת חומרתם‬
‫של סיכונים תפעוליים‬
‫‪‬דירוג חומרת הסיכונים ‪ -‬הגדרת עדיפויות לטיפול בסיכונים‪.‬‬
‫‪‬הצגת תמונת חשיפות לסיכונים להנהלה הבכירה‪ -‬מתן כלים‬
‫להנהלה להבין את פרופיל הסיכון התפעולי של הבנק‪ ,‬כדי להתחשב‬
‫בכך בתכנית העסקית והאסטרטגית‪.‬‬
‫‪ ‬הקצאת הון ‪ -‬יכולת למזער הקצאת הון בגין הסיכונים‪.‬‬
‫‪‬הערכת מוכנות הבנק למצבי קיצון )‪(stress analysis‬‬
‫‪6‬‬
‫תפעוליים ‪8.02‬‬
‫גישות בזל להקצאת הון‬
‫בגין סיכונים תפעוליים‬
‫•גישה ‪ - 1‬גישת האינדיקטור הבסיסי‬
‫הקצאת ההון שווה לאחוז מסויים )‪ (15%‬מהכנסות הבנק ‪.‬‬
‫•גישה ‪ - 2‬הגישה הסטנדרטית‬
‫•הבנק מחולק לקווי עסקים‪.‬‬
‫•לכל קו עסקים מוגדר ‪ %‬קבוע מההכנסות )‪,(18% - 12%‬‬
‫כחישוב דרישות ההון המינימליות‪.‬‬
‫•גישה ‪ - 3‬הגישה המתקדמת‬
‫השיטה מבוססת על מערכת המדידה הפנימית של הבנק‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫תפעוליים ‪8.02‬‬
‫דרישת בזל בהערכת סיכונים‬
‫תפעוליים לצרכי הון‬
@ 667:
“The bank must be able to demonstrate,
that its approach captures potentially severe
‘tail’ loss events”
8
8.02 ‫תפעוליים‬
‫גישה ‪ - 3‬גישת המדידה המתקדמת‬
‫)‪(Advanced Measurement Approach - AMA‬‬
‫השיטה משלבת ‪ 4‬רכיבים מרכזיים בהערכת חומרת‬
‫הסיכונים‪:‬‬
‫• נתונים פנימיים‬
‫• נתונים חיצוניים רלוונטיים‬
‫• ניתוח תרחישים‬
‫• גורמים המשפיעים על הסביבה העסקית ועל מערכות‬
‫הבקרה הפנימיות‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫תפעוליים ‪8.02‬‬
‫ניתוח תרחישים ‪ -‬משמעות‬
‫‪‬תרחיש סיכון – אירוע נזק פוטנציאלי עתידי‬
‫‪‬ניתוח תרחיש – הגדרת הנרטיב של הסיכון‪ ,‬בחינת‬
‫הבקרות שלו‪ ,‬והערכת הנזק הכרוך בהתממשותו‪.‬‬
‫‪‬נתונים מרכזיים המסייעים בניתוח תרחיש נזק‬
‫תפעולי‪:‬‬
‫‪‬אירועי סיכון פנימיים וחיצוניים‬
‫‪‬חוות דעת מומחים‬
‫‪Key Risk Indicators‬‬
‫‪‬חוות דעת ביקורת‬
‫‪1‬‬
‫תפעוליים ‪0‬‬
‫‪8.02‬‬
‫נקודות חוזק וחולשה בארבעת הרכיבים‬
‫שלמות‬
‫דיוק‬
‫רלוונטיות‬
‫יכולת לבקרה‬
‫נתוני הפסד פנימיים‬
‫נמוך‪ /‬בינוני‬
‫גבוה‬
‫בינוני‬
‫גבוה‬
‫נתוני הפסד חיצוניים‬
‫בינוני‬
‫בינוני‬
‫בינוני‬
‫בינוני‬
‫ניתוח תרחישים‬
‫גבוה‬
‫בינוני‬
‫גבוה‬
‫בינוני‬
‫סביבה עסקית וגורמי נמוך‬
‫נמוך‬
‫גבוה‬
‫בינוני‬
‫בקרה פנימית‬
‫‪1‬‬
‫תפעוליים ‪1‬‬
‫‪8.02‬‬
‫תהליך ההערכה‬
‫)‪(Scenario Analysis‬‬
‫‪ ‬הגדרת התרחישים והערכתם מתבצעת ע"י קבוצת‬
‫מומחים לכל יחידה ארגונית‪.‬‬
‫‪‬כל קבוצה כזו מתבקשת למפות את הסיכונים‬
‫בתחומה‪ ,‬ולהעריך על כל סיכון את הפרמטרים הבאים‪:‬‬
‫‪‬גובה הנזק – ערך הנזק לאירוע בודד )נזק אופייני‬
‫וחריג(‬
‫‪‬שכיחות הסיכון – מספר אירועי סיכון בשנה‬
‫‪1‬‬
‫תפעוליים ‪2‬‬
‫‪8.02‬‬
‫מפת סיכונים‬
‫נדיר‬
‫‪HFLR IV‬‬
‫‪ II‬גבוה‬
‫שכיחות‬
‫‪LFHR‬‬
‫‪ III‬אין צורך לטפל ‪I‬‬
‫נמוך‬
‫גבוה‬
‫נמוך‬
‫גודל הנזק‬
‫‪1‬‬
‫תפעוליים ‪3‬‬
‫‪8.02‬‬
‫התפלגות נתוני נזק לסיכון‬
‫‪Probability‬‬
‫‪Loss amount‬‬
‫‪1‬‬
‫תפעוליים ‪4‬‬
‫‪8.02‬‬
‫התפלגות שכיחות הסיכון )פואסון(‬
‫‪1‬‬
‫תפעוליים ‪5‬‬
‫‪8.02‬‬
‫התפלגות הנזק השנתי‬
‫‪1‬‬
‫תפעוליים ‪6‬‬
‫‪8.02‬‬
‫בניית התפלגות הנזק השנתי‬
Monte Carlo
Simulation
Engine
1
7 ‫תפעוליים‬
8.02
Expected loss
‫המודל הכללי להערכת סיכונים תפעוליים‬
‫‪1‬‬
‫תפעוליים ‪8‬‬
‫‪8.02‬‬
‫דוגמה לסימולצית מונטה קרלו‬
‫נזק מאירוע‬
‫נזק שנתי‬
‫איטרציה שכיחות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6000 ,2500‬‬
‫‪8500‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪9000 ,6500 ,2000‬‬
‫‪17500‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2000 ,5500‬‬
‫‪7500‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪,20000 ,3000 ,1000‬‬
‫‪1000 ,1500‬‬
‫‪26500‬‬
‫‪1‬‬
‫תפעוליים ‪9‬‬
‫‪8.02‬‬
‫עקרונות השימוש בתרחישים‬
‫•האחריות להערכת הסיכונים היא על הנהלות היחידות הארגוניות שבהן‬
‫עלול הסיכון להתממש‪ ,‬מאחר והן אחראי הסיכון )‪.(risk owners‬‬
‫•הערכת הסיכון מבוססת על הערכה עצמית )‪ (Self Assessment‬של מומחי‬
‫תוכן‪ ,‬המכירים את הפעילות העסקית שבה מתרחש הסיכון‪.‬‬
‫•ההערכה לוקחת בחשבון את איכות הבקרות‪ ,‬ואת היקף הפעילות‪.‬‬
‫•ההערכה מתבססת הן על התממשות סיכונים בעבר והן על נזקים‬
‫פוטנציאליים‪ ,‬כולל ערכי קצה חמורים של הפסדים פוטנציאליים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫תפעוליים ‪0‬‬
‫‪8.02‬‬
‫‪Backward Looking‬‬
‫בעת הערכת חומרת הסיכונים יש להסתכל על ההיסטוריה בעין‬
‫ביקורתית‪ ,‬שתיבחן את רלוונטיות המידע‪:‬‬
‫•לעיתים‪ ,‬לאחר קרות אירוע נזק גדול‪ ,‬מבצע הארגון תהליך‬
‫הפקת לקחים מקיף‪ ,‬ומשנה את מערך הבקרות‪ ,‬כך שאירוע כזה‬
‫לא יכול לקרות בעתיד‪.‬‬
‫•לעיתים‪ ,‬חלו שינויים שלפיהם מוצרים או תהליכים לא קיימים‬
‫כבר‪ ,‬והסיכונים בגינם לא רלוונטיים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫תפעוליים ‪1‬‬
‫‪8.02‬‬
‫‪Forward Looking‬‬
‫בעת הערכת חומרת הסיכונים יש לקחת בחשבון את השינויים‪,‬‬
‫הצפויים בעתיד‪,‬‬
‫בנושאים הבאים‪:‬‬
‫•תהליכי עבודה‬
‫•בקרות‬
‫•היקפי פעילות‬
‫•שינוי באופי המוצרים ‪ /‬מוצרים חדשים‬
‫•הסביבה הכלכלית והעסקית‬
‫•טכנולוגיה‬
‫‪2‬‬
‫תפעוליים ‪2‬‬
‫‪8.02‬‬
‫יתרונות השימוש בתרחישים‬
‫•יכולת משמעותית להגיע לכיסוי מירבי של החשיפה לסיכונים‬
‫תפעוליים )‪(comprehensiveness‬‬
‫•מגדיל את מעורבות ההנהלה בניהול אקטיבי של סיכונים‬
‫תפעוליים‬
‫•שילוב של ראית העבר )‪(backward looking‬‬
‫עם ראיה צופה פני עתיד )‪(forward looking‬‬
‫•יכולת לשקף טוב יותר ערכי קצה‬
‫•רגישות גבוהה יותר לשינויים בסביבה העסקית וסביבת‬
‫‪2‬‬
‫הבקרה‬
‫תפעוליים ‪3‬‬
‫‪8.02‬‬
‫בעיות ואתגרים בשימוש בתרחישים‬
‫•סובייקטיביות – חלק ניכר מההערכות הוא סובייקטיבי ואינו נסמך על‬
‫נתונים קשים‪ ,‬בהעדרם‪ .‬במיוחד‪ ,‬קיים קושי להעריך סיכונים שלא‬
‫התממשו‪ ,‬קיים קושי להעריך ערכי קיצון ושכיחות של סיכונים בעלי‬
‫הסתברות נמוכה )סיכונים מסוג ‪.(low frequency – high severity‬‬
‫•קיים קושי להגיע לשלמות )תמיד יכולים להיות סיכונים שלא חשבנו‬
‫עליהם(‬
‫•מאחר ותוצאות המודל משמשות בין היתר להקצאת הון‪ ,‬יש עידוד סמוי‬
‫להערכת חסר של הסיכונים )‪ .(Moral Hazard, gaming‬הדבר דורש אתגור‬
‫רציני של פונקציה בלתי תלויה‪.‬‬
‫•קושי בתיקוף התוצאות‪ ,‬בעיקר מול התממשויות בפועל‬
‫‪2‬‬
‫תפעוליים ‪4‬‬
‫‪8.02‬‬
‫כיצד נשפר את התהליך‬
‫•השגת מחוייבות ההנהלה הבכירה‬
‫•בחירת האנשים המתאימים להשתתף בתהליך – מומחי תוכן‪,‬‬
‫בעלי היכולות הבאות‪:‬‬
‫•מכירים את תהליכי העבודה‪,‬‬
‫•מבינים היטב את הסיכון ואת הבקרות עליו‬
‫•מסוגלים לשחזר אירועי נזק מהעבר אפילו אם אינם מתועדים‪.‬‬
‫•הכנה טובה של חומר רקע – אירועים מהעבר )פנימיים‬
‫וחיצוניים(‪ ,‬סיכונים דומים שהוערכו‪ ,‬דוחות של ביקורת פנים‬
‫•פונקצית איתגור )‪ (challenging‬טובה – בלתי תלויה‪ ,‬בעלת‬
‫ראיה רוחבית‬
‫‪2‬‬
‫תפעוליים ‪5‬‬
‫‪8.02‬‬
‫כיצד נתקף את הערכות הסיכונים בתרחישים‬
‫•תיקוף מול אירועים פנימיים‬
‫•תיקוף מול אירועים חיצוניים‪:‬‬
‫•מאגרי אירועים חיצוניים‬
‫•סקרי אירועים של בזל ושל רגולטורים )‪(QIS‬‬
‫•השוואה פנימית – השוואת רוחב של סיכונים דומים בקווי‬
‫עסקים שונים‪ ,‬למשל מעילות – להשוות הערכות המתקבלות בקו‬
‫עסקים של התאגידים הגדולים‪ ,‬עם קו עסקים העוסק בלקוחות‬
‫קמעונאיים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫תפעוליים ‪6‬‬
‫‪8.02‬‬
next
BL tail-severity magnitude
(Euro, 000, from Moscadelli 2004, table 9)
Business line
1. Corporate finance
2. Trading & sales
3. Retail banking
4. Commercial banking
99.9 %
260,415
70,612
17,411
151,553
5. Payment & settlement
6. Agency Services
7. Asset management
8. Retail brokerage
80,518
51,805
79,423
27
27,628
2
7 ‫תפעוליים‬
8.02
‫‪2‬‬
‫תפעוליים ‪8‬‬
‫‪8.02‬‬