‫סדנא‬ ‫‪9‬‬ ‫‪Workshop‬‬ ‫מכון ראשי ערים‬ ‫לעירוניות בישראל‬ ‫‪Israeli Mayor’s‬‬ ‫‪Institute on‬‬ ‫‪City Design‬‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל ‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪Israel mayors' Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬ ‫בכל מדינה‪ ,‬בכל עיר ובכל רחוב ניתן להבחין בקשר שבין חברה לסביבה‪ .‬איכות הסביבה היא נייר הלקמוס‬ ‫לבחינת רמת חיים ומצב סוציואקונומי בישובים ובשכונות‪.‬‬ ‫עירוב שימושים בעיר‪ ,‬הפיכת הפסולת ממטרד למשאב‪,‬התבססות על תחבורה בת קיימא שמפחיתה את התלות‬ ‫ברכב הפרטי והתנהלות סביבתית ירוקה יביאו לחיסכון אנרגטי וצמצום העלויות הכלכליות לעיר ולתושביה כמו‬ ‫גם העדפת התחדשות עירונית ותשתיות קיימות על פני פגיעה בשטחים פתוחים וריאות ירוקות‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬אין שני מקומות זהים‪ ,‬ולכן אין מרשם קבוע שניתן באמצעותו להבטיח הצלחה בהשגת יעדים אלו‪ .‬הניהול‪,‬‬ ‫התכנון והעיצוב העירוני המוצלחים ביותר נובעים מתוך הבנה מעמיקה של ההקשר והמקום בו אנו פועלים‪.‬‬ ‫מידת ההצלחה של עיצוב מקום תלויה בכישורים של המתכננים והאדריכלים‪ ,‬אך בעיקר בחזון ובמחויבות של‬ ‫אלו המעסיקים אותם – מנהלי העיר והעומד בראשה – ראש העיר‪.‬‬ ‫מטרת מכון ראשי הערים היא להוביל לסיעור מוחות‪ ,‬להוות השראה ולעודד את ראשי הערים בישראל להתעמק‬ ‫בסוגיות המורכבות השזורות בכל תחומי החיים בעיר מנקודת המבט של התכנון והעיצוב ולתרגמם לעשיה‬ ‫חדשנית בעירם‪.‬‬ ‫המשרד להגנת הסביבה רואה יתרון גדול בקידום מדיניות תכנונית המתעדפת ערים קומפקטיות ותוססות‬ ‫המהוות תחרות של ממש לפיתוח פרברי וכפרי צמוד קרקע‪ .‬היתרונות בכך הם רבים ונוגעים לכל תחומי החיים‪:‬‬ ‫חברתית‪ ,‬כלכלית וסביבתית‪ .‬כחלק מיישום תפיסה זו‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה שותף מלא לפעילות של מכון‬ ‫ראשי הערים שנולד ביזמת חברי עמותת מרחב‪.‬‬ ‫לכם‪ ,‬ראשי הערים תפקיד מרכזי בהשגת רווחה חברתית‪ ,‬סביבתית וכלכלית עבור אוכלוסיית ישראל‪ .‬האופן בו‬ ‫הערים שלנו יתפתחו‪ ,‬ישפיע על יכולתן לקלוט את גידול האוכלוסין הצפוי ויכולתן להסתגל לשינויים עתידיים‪.‬‬ ‫אני רואה בערים ובעומדים בראשן מפתח מרכזי בשמירה על הבריאות והסביבה ובפיתוח של ערי ישראל‬ ‫כמקומות איכותיים שטוב לחיות בהן!‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫דוד לפלר‬ ‫מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מלון קולוני חיפה – מלון בוטיק במבנה יחודי‬ ‫לוח זמנים סדנת פברואר ‪2015‬‬ ‫יום שני ‪ 23‬פברואר ‪2015‬‬ ‫מלון קולוני חיפה הינו מלון בוטיק השוכן במבנה טמפלרי היסטורי‪ ,‬אשר השתמר מעל ל‪ 100-‬שנה בלב המושבה הגרמנית ‪ -‬האזור ההיסטורי במרכז‬ ‫חיפה‪ .‬המבנה‪ ,‬במקור "מלון אפינגר"‪ ,‬הוקם ב‪ 1905-‬על ידי משפחה מקהילת הנוצרים הטמפלרים‪ ,‬שהקימו את המושבה הגרמנית בחיפה בשנת ‪1869‬‬ ‫ועל שמם נקרא אז המלון‪.‬‬ ‫לא חלף הרבה זמן ויצא למלון ולמסעדה המשובחת שם‬ ‫בקרב האליטה ובקרב הקצינים הבריטים‪ ,‬לא מעט בזכות‬ ‫שתי האחיות קריסטין והלנה‪ ,‬אשר הפעילו את המלון עד‬ ‫ראשית שנות הארבעים‪ .‬אין זה מפתיע‪ ,‬אפוא‪ ,‬שהמלון‬ ‫אירח תקופה ארוכה את ועדת פיל‪ ,‬שמונתה על ידי השלטון‬ ‫הבריטי במטרה למצוא פתרון לקונפליקט היהודי‪-‬ערבי‪.‬‬ ‫המבנה המשיך לפעול כמלון גם לאחר קום המדינה‪ ,‬עד שנת‬ ‫‪ 2006‬אז הוא נרכש ושופץ ושומר לפי התקנים המחמירים‬ ‫ביותר‪ .‬באפריל ‪ 2009‬הסתיים שיפוץ המלון וכעת המלון‬ ‫פתוח לקהל הרחב‪.‬‬ ‫המלון ממוקם כ‪ 400-‬מטר מכניסתו התחתונה של המרכז‬ ‫העולמי והגנים הבהאים‪ ,‬שהוכרזו ע"י אונסקו כאתר מורשת‬ ‫עולמי‪ .‬בסמוך למלון מגוון רחב של מסעדות‪ ,‬בתי קפה‬ ‫ומרכז קניות‪ .‬המלון נמצא במרחק הליכה קצר מתחנת‬ ‫רכבת מרכז‪ ,‬מהנמל ומחופי הים של חיפה‪.‬‬ ‫עיצוב המלון משמר את האווירה המקורית של המבנה‬ ‫כולל אריחי טרצו מצויירים מקוריים משנת ‪ ,1905‬מעקות‬ ‫עץ מקוריים וחדרי שירותים‪ ,‬שבחלק גדול מהם האמבטיה‬ ‫עומדת על ‪ 4‬רגליים בסגנון המאה הקודמת‪ .‬בנוסף‪ ,‬חלונות‬ ‫העץ והתריסים שומרו בהתאם למקור כמו גם הרהיטים‬ ‫שבמלון‪ ,‬העשויים עץ אלון עתיק‪.‬‬ ‫אין ספק כי זהו אחד המיוחדים במלונות חיפה ‪ -‬מלון בוטיק‬ ‫אינטימי‪ ,‬המהווה תפאורה מושלמת לאירוח הסדנא‪.‬‬ ‫‪1 4:30 - 15:30‬‬ ‫‪1 5:30 - 16:00‬‬ ‫‪16:00 - 16:30‬‬ ‫‪16:30 - 17:30‬‬ ‫‪17:30 - 17:45‬‬ ‫‪17:45 - 18:30‬‬ ‫‪18:30 - 19:00‬‬ ‫‪1 9:00 - 20:15‬‬ ‫‪2 0:15 - 20:45‬‬ ‫הגעה למלון והתארגנות בחדרים‬ ‫ישיבת צוות‬ ‫התכנסות ‪ +‬היכרות ראשי ערים עם הצוות המקצועי‬ ‫‪ 4‬ראשי ערים מציגים חזון עירוני‬ ‫הפסקת קפה‬ ‫‪ 3‬ראשי ערים מציגים חזון עירוני‬ ‫ראשי ערים מובילי עירוניות בעולם‬ ‫ארוחת ערב חגיגית‬ ‫פרופ' הלל שוקן‪ ,‬על העירוניות‬ ‫יום רביעי ‪ 25‬פברואר ‪2015‬‬ ‫יום שלישי ‪ 24‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪0 7:30 - 08:30‬‬ ‫‪08:30 - 08:50‬‬ ‫‪08:50 - 09:30‬‬ ‫‪09:30 - 09:50‬‬ ‫‬ ‫‪09:50 - 11:10‬‬ ‫‪11:10 - 11:25‬‬ ‫‪11:25 - 11:45‬‬ ‫‬ ‫‪11:45 - 13:05‬‬ ‫‪13:05 - 13:15‬‬ ‫‪13:15 - 14:30‬‬ ‫‪14:30 - 15:00‬‬ ‫‪15:00 - 15:20‬‬ ‫‬ ‫‪1 5:20 - 15:35‬‬ ‫‪1 5:35 - 17:00‬‬ ‫‪17:00 – 17:15‬‬ ‫‪17:15 - 17:45‬‬ ‫‪17:45 - 18:05‬‬ ‫‬ ‫‪18:05 – 19:25‬‬ ‫‪1 9:25 – 20:35‬‬ ‫‪2 0:35 – 21:10‬‬ ‫ארוחת בוקר‬ ‫פתיחה רשמית של הסדנא‪ ,‬הצגת דרך העבודה‬ ‫הרצאת מומחה ‪ –I‬עירית סולסי‪ ,‬כלים לעירוניות‬ ‫הצגת פרוייקט "מרכז מסחרי ומה עוד בלב שכונת מגורים"‬ ‫מר ישראל גל ראש העיר קריית אונו‬ ‫דיון‬ ‫הפסקת קפה‬ ‫הצגת פרוייקט "התחדשות עירונית בשכונת רמת יוסף"‬ ‫מר יוסי בכר ראש העיר בת ים‬ ‫דיון‬ ‫צילום קבוצתי‬ ‫ארוחת צהריים וזמן לטלפונים‬ ‫הרצאת מומחה ‪ - II‬דר' אמילי סילברמן‬ ‫הצגת פרוייקט "דילמות בהתחדשות מרכז העיר פתח תקווה"‬ ‫מר איציק ברוורמן ראש העיר פתח תקווה‪.‬‬ ‫עוד נתונים על מרכז העיר – אוניברסיטת בן גוריון‬ ‫דיון‬ ‫הפסקת קפה‬ ‫הרצאת מומחה ‪ III‬נחמן שלף‪ ,‬פיתוח כלכלה מקומית‪.‬‬ ‫הצגת פרוייקט פיתוח אזור תעסוקה אזורי בשפרעם‬ ‫מר אמין ענבתאוי ראש העיר שפרעם‬ ‫דיון‬ ‫ארוחת ערב‬ ‫הרצאת ערב‪ -‬שחר סולר המשרד להגנת הסביבה‬ ‫‪0 7:30 - 08:30‬‬ ‫‪08:30 - 09:00‬‬ ‫‪09:00 - 10:30‬‬ ‫‪1 0:30 - 11:00‬‬ ‫‪11:00 - 11:20‬‬ ‫‬ ‫‪11:20 - 11:30‬‬ ‫‬ ‫‪11:30 – 12:50‬‬ ‫‪13:00 - 14:00‬‬ ‫‪14:00 - 14:30‬‬ ‫‬ ‫‪1 4:30 - 14:50‬‬ ‫‬ ‫‪14:50 - 16:10‬‬ ‫‪16:10 - 16:25‬‬ ‫‪16:25 - 17:00‬‬ ‫‬ ‫‪1 7:00 - 17:20‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪17:20 – 18:30‬‬ ‫‪18:00 – 19:00‬‬ ‫ארוחת בוקר‬ ‫הרצאת מומחה ‪ IV‬דר' יודן רופא‪ ,‬הרחוב העירוני‬ ‫סיור מודרך‬ ‫קפה וכיבוד ופינוי החדרים‬ ‫הצגת פרוייקט "מתחם הבורסה ומה הלאה"‬ ‫מר ישראל זינגר ראש העיר רמת גן‬ ‫עוד נתונים על מתחם הבורסה ורמת גן‪,‬‬ ‫אוניברסיטת בן גוריון‬ ‫דיון‬ ‫ארוחת צהריים‬ ‫הרצאת מומחה ‪ - V‬פרופ' אבי דגני‪,‬‬ ‫תחבורה ציבורית והרגלי נסיעה‬ ‫הצגת פרוייקט " מה עושים עם מרכז קליטה במרכז‬ ‫העיר" מר יורם שמעון ראש המועצה מבשרת ציון‬ ‫דיון‬ ‫הפסקת קפה‬ ‫הרצאת מומחה ‪ - VI‬דרור גרשון‪ ,‬שטחים פתוחים‬ ‫ומבני ציבור‬ ‫הצגת פרוייקט " גן יבנה ממועצה מקומית‬ ‫לישוב עירוני" מר דרור אהרון ראש המועצה‬ ‫המקומית יבנה‬ ‫דיון‬ ‫סיכום‪ ,‬משוב ראשי ערים‪ ,‬משוב צוות ‪ ,‬טקס סיום‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬ ‫‪5‬‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫‪MIU Movement for Israeli Urbanism‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫האתגר‬ ‫מרבית הערים בישראל מתוכננות באופן לקוי‪ ,‬שאינו מאפשר לתושביהן הזדמנויות כלכליות‪ ,‬חברתיות ותרבותיות למימוש הפוטנציאל הגלום בהם‪,‬‬ ‫כפרטים או כקהילה‪.‬‬ ‫‪ 90%‬מתושבי ישראל חיים בישובים עירוניים‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫החזון‬ ‫מרחב מקדמת סביבה עירונית המבוססת על מרחב ציבורי שהאדם במרכזו‪.‬‬ ‫סביבה איכותית המאפשרת נגישות עם מגוון אמצעי תחבורה‪.‬‬ ‫סביבה קומפקטית‪ ,‬אינטנסיבית‪ ,‬מרובת שימושים והזדמנויות‪.‬‬ ‫סביבה עירונית המתוכננת מתוך כבוד לתרבות‪ ,‬לקהילה‪ ,‬לאקלים ולנוף מקומי‪.‬‬ ‫וכל זאת באמצעות‪:‬‬ ‫ •יצירת מודעות והקניית ידע‪.‬‬ ‫ •בניית כלים מבוססי מחקר‪.‬‬ ‫ •שינוי במדיניות התכנון‪.‬‬ ‫ •שינוי בתהליכי התכנון‪.‬‬ ‫אנו מאמינים כי העיר היא הפתרון וניתן ליצור שינוי מהותי באיכות החיים העירונית בישראל על ידי יישום‪:‬‬ ‫ •תכנון הומאני המונע ניוון והזנחה בערים‪.‬‬ ‫ •פיתוח מקומי עתיר הזדמנויות ובר קיימא‪.‬‬ ‫ •תהליכי תכנון דמוקרטיים המשתפים את כל בעלי העניין‪.‬‬ ‫פרוייקטים‬ ‫חברי הוועד המנהל‬ ‫סיגלית רחמן‪ ,‬יו"ר‬ ‫מוטי זייד‬ ‫גבריאלה כהן‬ ‫עוזי שמיר‬ ‫זוהר עובד‬ ‫פרופ' זאב דרוקמן‬ ‫פרופ' דוד גוגנהיים‬ ‫גילעד מור‬ ‫‬ ‫‬ ‫כנסים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫מנכ"ל‬ ‫דרור גרשון ‪ ,‬מייסד‬ ‫מי אנחנו?‬ ‫מרחב – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל היא עמותה רשומה‪ ,‬המונה כיום יותר מ‪ 500-‬חברים מהמגזר הפרטי‪ ,‬המגזר הציבורי ועמותות‬ ‫וארגונים אחרים‪ .‬חברי העמותה‪ :‬מתכנני‪-‬ערים‪ ,‬אדריכלים‪ ,‬אדריכלי נוף‪ ,‬אנשי אקדמיה‪ ,‬עובדים קהילתיים‪ ,‬כלכלנים‪ ,‬יזמים‪ ,‬אנשי עסקים‪ ,‬מתכנני‬ ‫תנועה‪ ,‬פעילי סביבה‪ ,‬סוציולוגים‪ ,‬עורכי‪-‬דין‪ ,‬שמאים‪ ,‬עובדי ציבור ותושבים שחשוב להם לשנות את מצב הערים בישראל‪.‬‬ ‫מרחב הינה חלק מקהילת הארגונים המקדמים איכות סביבה בישראל‪ ,‬ויחד עם זאת מרחב הוא הארגון היחיד בישראל המתמקד בשינוי הסביבה‬ ‫העירונית הבנויה‪ ,‬הפועל לפיתוח המדיניות והכלים המקצועיים הנחוצים ליצירת השינוי‪ .‬מרחב פועלת מתוך גישת תכנון כוללנית המתייחסת‬ ‫להיבטים הפיזיים‪ ,‬הכלכליים והחברתיים של החיים העירוניים על מנת להשיג שינוי בר קיימא‪.‬‬ ‫•מכון ראשי ערים לעירוניות‪ :‬מתן כלים מקצועיים לראשי הערים בישראל לקידום התחדשות עירונית בת‪-‬קיימא ופיתוח כלכלה מקומית באמצעות‬ ‫סדנאות עבודה ובהשתתפות צוות מקצועי מנוסה ורב תחומי וראשי ערים‪ .‬בשנים ‪ 2011 , 2010‬התקיימו ארבע סדנאות‪ ,‬בהן השתתפו ‪ 30‬ראשי ערים‬ ‫וראשי מועצות מכל רחבי הארץ‪ .‬החל משנת ‪ 2011‬הצטרף המשרד להגנת הסביבה כשותף לתוכנית‪.‬‬ ‫•המיזם להעצמת השכונות הותיקות‪ :‬המיזם המשותף עם המשרד להגנת הסביבה לפיתוח מודלים עירוניים ב‪ 9-‬מתחמים קיימים במטרה למצוא כלים‬ ‫לציפוף והעצמה של שכונות המגורים הוותיקות‪ ,‬מתן פתרונות תנועה ותחבורה תואמים‪ ,‬חיזוק הכלכלה המקומית ויצירת איכות חיים עירונית גבוהה‪.‬‬ ‫במסגרת המיזם נערך מחקר יישומי בשכונות הוותיקות בבת‪-‬ים ובטירת הכרמל והוקם צוות לבניית כלים כלכליים ליישום הפרויקט‪.‬‬ ‫•ישראל עירונית ‪ :2050‬מטרת הפרויקט לגבש תכנית פעולה ומסמך מדיניות שיונח על שולחן הממשלה והרשויות המקומיות בכדי לקדם מדיניות‬ ‫עירונית לחיזוק הערים בישראל‪ .‬לפרויקט שותפים ‪ 4‬משרדי ממשלה‪ ,‬קרנות סביבתיות מובילות‪ ,‬ארגונים אזרחיים‪ ,‬חברות יזמיות‪ ,‬נציגי אקדמיה‪ ,‬אנשי‬ ‫מקצוע מכל תחומי התכנון העירוני‪ .‬במסגרת זו מתקיים פרוייקט פיילוט לבחינת יישום מסמך המדיניות בעיר אשדוד‪.‬‬ ‫•השתתפות במחאה הציבורית על מצב הדיור בישראל‪ :‬הרצאות במאהלים‪ ,‬כתיבת ניירות עמדה‪ ,‬הופעות בפני ועדת טרכטנברג והשתתפות בועדת‬ ‫המומחים בראשות יונה ספיבק‪.‬‬ ‫•הגדלת השימוש בתחבורה ציבורית‪ :‬פעילות עם משרד התחבורה בנושא הנגשת מידע לציבור‪.‬‬ ‫•התחדשות מרכז העיר קריית שמונה‪ :‬בהמשך ליוזמה של מרחב שהחלה בשנת ‪ , 2007‬משרד הבינוי והשיכון בחר בפרויקט זה כמחולל שינוי והשקיע‬ ‫‪ 15‬מליון ש"ח בביצועו בשנים ‪ . 2013 - 2011‬לפרויקט הצטרפו משרד התחבורה ומשרד הפנים בהשקעה של ‪ 10‬מליון ש"ח נוספים‪ .‬מרחב תמשיך‬ ‫ותלווה את הפרויקט ותנהל את התכנון לביצוע‪ ,‬עפ"י בקשת התושבים ובעלי העסקים‪.‬‬ ‫‬ ‫•"העיר כמנוע לצמיחה כלכלית"‪ ,‬אשקלון ‪ :2011‬כנס שהביא לראשונה לישראל את הידע על הקשר שבין תכנון העיר לפיתוח כלכלי עירוני‪ .‬כנס‬ ‫בהשתתפות מומחים מישראל ומכל העולם‪.‬‬ ‫•כנס סחנין לחדשנות תכנונית בישובים הערביים‪ .‬כנס משותף לעמותת שכנים‪ ,‬אפריל ‪.2010‬‬ ‫•"בשבחי הצפיפות"‪ ,‬בת ים ‪ :2008‬בשני ימי הכנס‪ ,‬נערכו סדנאות חשיבה וכיתות אומן בנושא צפיפות והעצמה עירונית ע"י מרצים מהארץ ומחו"ל‪.‬‬ ‫במהלך הכנס התקיימה תחרות סטודנטים ארצית של פרויקטים ברחבי העיר‪.‬‬ ‫•"מעשה עירוני"‪ ,‬חיפה ‪ :2006‬כנס בן שלשה ימים אשר שילב הרצאות של חברי מרחב והרצאות מהארץ ומחו"ל בנושאי "כלים לעירוניות מתחדשת"‪,‬‬ ‫במקביל התקיימו ארבע סדנאות תכנון בשיתוף הציבור ובעלי עניין‪ .‬אחת בנושא אסטרטגיה לחיפה ושלוש סדנאות בשלוש שכונות ברחבי העיר‪.‬‬ ‫•"רנסאנס עירוני בישראל"‪ ,‬באר שבע ‪ :2005‬בשני ימי הכנס התקיימו הרצאות של מרצים מהארץ ומחו"ל בנושא עירוניות מתחדשת‪ .‬נערכו סדנאות‬ ‫תכנון בשיתוף הציבור ובעלי עניין בשלוש שכונות בעיר וסיורים בבאר שבע‪.‬‬ ‫צוותי חשיבה‬ ‫‬ ‫‬ ‫•"פורום תכנון"‪ :‬פורום פתוח הנפגש פעם בשבועיים בתל אביב ובחיפה‪ .‬חבריו מעלים רעיונות חדשים‪ ,‬אתגרים ועבודות חדשות לשיח‪ ,‬תגובה וקידום‪.‬‬ ‫•" תב"ע א "‪ :‬קבוצת מתכננים צעירים היוצרים אלטרנטיבות לתוכניות קיימות של גופי התכנון‪ ,‬במטרה לחזק את העיר ואת תושביה‪.‬‬ ‫פרסומים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•סרט "אגדת דשא"‪ :‬בין תכנון עירוני מקיים להפחתת גזי חממה‪ .‬הופק בשיתוף המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫•ארגז הכלים לעירוניות‪ :‬סט של כלים ישומיים לביצוע שמטרתם להביא לעירוניות משגשגת‪.‬‬ ‫•אתר מרחב‪ :‬מעודכן באופן שגרתי ומכיל מידע רב על כל הפעילויות‪ ,‬המחקרים והפרסומים‪.‬‬ ‫•בלוג מרחב‪ :‬המפרסם מאמרים באופן קבוע וזוכה לתגובות רבות של האוכלוסייה הרחבה‪.‬‬ ‫•דף פייסבוק‪ :‬דף בעל תפוצה רחבה הפעיל ברמה יומיומית ומתייחס לאירועים העכשוויים בנושאי תכנון‪.‬‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬ ‫‪7‬‬ ‫צוות המומחים‬ ‫‪Resource Team‬‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬ ‫‪9‬‬ ‫דרור גרשון‪ ,‬אדריכל ומתכנן ערים‪ ,‬מנכ"ל מייסד מרחב‬ ‫פרופ' אברהם דגני‬ ‫פרופ' באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬הסגלהאקדמי (משנת ‪) 1972‬‬ ‫קבוצת גיאוקרטוגרפיה–בעלים משותף‪ ,‬יו"ר ומנהל מדעי (משנת ‪)1987‬‬ ‫השכלה ותעסוקה‬ ‫דרור גרשון‪ ,‬אדריכל מתכנן ערים‪ ,‬שותף במשרד עירית סולסי דרור גרשון אדריכלים אורבאניים משנת ‪ , 1987‬מייסד עמותת מרחב התנועה לעירוניות‬ ‫מתחדשת בישראל‪ ,‬חבר בוועד המנהל במשך ‪ 6‬שנים וכיום מנכ"ל מרחב‪.‬‬ ‫כאדריכל במשרד היה דרור שותף למגוון רחב של פרויקטים אדריכליים של שכונות מגורים‪ ,‬מבני ציבור ומשרדים‪ .‬תחום התמחות נוסף שימור מבנים‪.‬‬ ‫במהלך ‪ 12‬השנים האחרונות המשרד מתמחה בפרויקטים בתכנון ועיצוב אורבאני בעיקר בפרויקטים העוסקים בהתחדשות עירונית בערים רבות‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫הפרויקטים שתוכננו במשרד מאופיינים בתפיסה אורבאנית רחבה‪ ,‬יצירתית וייחודית‪ ,‬המשקפת את הנעשה בעולם בשנים האחרונות בתחום‬ ‫התכנון והעיצוב העירוני‪.‬‬ ‫נקודת המוצא לתפיסה התכנונית של המשרד ‪ :‬אדריכלות עירונית במהותה היא יצירת מקומות בלתי נשכחים‪ ,‬המכבדים את הסביבה שלנו‬ ‫ומעשירים את חיינו‪.‬‬ ‫התכנון האדריכלי והעיצוב העירוני של המשרד זוכים להערכה מקצועית של מזמיני העבודה‪ ,‬רשויות התכנון ואנשי המקצוע‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2006‬יחד עם עירית סולסי השתלם דרור באוניברסיטת מיאמי וקיבל הסמכה בניהול והנחיית תהליך תכנון משתף הנקרא שאררט‬ ‫‪. CHARRETTE‬‬ ‫השאררט "גוייר" ע"י עירית ודרור וכיום מיושם השאררט בתכנון פרויקטים שמקדם המשרד ואשר הודות לכך זכו להגיע משולחן התכנון לביצוע‬ ‫בפועל‪ ,‬בזמן קצר וללא התנגדויות‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2009‬בחר משרד הבינוי והשיכון בפרויקט התחדשות מרכז קריית שמונה‪ ,‬שתוכנן התהליך שאררט ע"י צוות מקצועי רב תחומי בניהול והנחיית‬ ‫עירית ודרור‪ ,‬כפרויקט מחולל שינוי בהשקעה של ‪ 18‬מליון ‪ ₪‬לביצוע‪.‬‬ ‫במקביל לשותפות במשרד שימש דרור בשנים ‪ 2002-2005‬יועץ לתכנון עירוני בעיר חדרה במסגרת עבודה זאת הנחה וכיוון את הצוות המקצועי‬ ‫בעיר בנושאים של תכנון עירוני וליווה את התכנון העירוני ותכנית המתאר המתגבשת של העיר חדרה‪ .‬בעבודתו זאת יצר את היסודות לשינוי בגישה‬ ‫לתכנון והתחדשות עירונית בעיר‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2004‬מייסד דרור גרשון עם עירית סולסי יודן רופא וחברי ועד מנהל נוספים את מרחב התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל ומוביל את‬ ‫פעילות העמותה עד היום‪.‬‬ ‫בשנים אלו מרחב זוכה להכרה של אנשי המקצוע‪ ,‬משרדי ממשלה‪ ,‬קרנות‪ ,‬והישובים העירוניים‪ .‬מרחב היא אחת מהדוגמאות המובאות בסילבוס‬ ‫של האקדמיה בישראל‪ .‬הנושאים שמרחב מעלה הופכים בתוך זמן קצר לשיח ציבורי לגיטימי‪ .‬נושאים כמו המרחב הציבור‪ ,‬התחדשות מרכזי ערים‬ ‫וציפוף עירוני‪ ,‬הפכו להיות מושגים שגור בכל כנס מקצועי ובפי כל איש מקצוע ובעל תפקיד בתחום התכנון העירוני‪ .‬וכיום הקשר בין תכנון עירוני‬ ‫והצלחה של פיתוח כלכלה מקומית עירונית‪.‬‬ ‫דרור בוגר בית הספר הריאלי בחיפה והפקולטה לארכיטקטורה בטכניון‪.‬‬ ‫תואר ראשון (‪ ,)B.Sc‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫תארים‪ ,‬שני (‪ )M.A‬ושלישי (‪ ,) Ph.D‬אוניברסיטת מינסוטה‪ ,‬מינאפוליס‪ ,‬ארה"ב‪.‬‬ ‫תחומי התמחות‪ :‬מתודולוגיה מחקרית‪ ,‬אסטרטגיה של מידע‪ ,‬מודלים מרחביים‪ ,‬מערכות מידע‬ ‫ •נמנה עם חלוצי פיתוח ה‪ GIS-‬בעולם‪ ,‬החדיר את התחום לישראל (‪ – )1972‬באקדמיה‪ ,‬במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות‬ ‫ •יוצר המונח והתחום המדעי "גיאוקרטוגרפיה" – תורת "המרחב החופשי"‬ ‫ניסיון ויישומים‪ :‬בתחומים כלכליים‪-‬מסחריים‪ ,‬שיווקיים וחברתיים – מחקר‪ ,‬תכנון‪ ,‬ייעוץ‬ ‫ •בהדגשה‪ :‬מודלים למיקום אופטימאלי של עסקים ופעילויות‪ ,‬בדיקותהיתכנות כלכלית ופוטנציאל שוק‪ ,‬תמהיל מסחרי ופתרונות ‪ -‬לעסקים‪,‬‬ ‫קניונים‪ ,‬מיזמים כלכליים ושירותים‪ ,‬וכן במסגרת אסטרטגיה‪ ,‬תכנון וחידוש אורבאני‬ ‫ •מבצע מחקרים‪ ,‬תכנון (כולל ברמות האזוריות והלאומיות) וייעוץ‪ :‬לרשויות מקומיות‪ ,‬חברות מסחריות‪ ,‬גופים ציבוריים וממשלתיים‪ ,‬כולל בנק‬ ‫ישראל‪ ,‬צה"ל‪ ,‬רה"מ‪ ,‬הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים‪ ,‬משרד הביטחון‪ ,‬המשרד לביטחון פנים והמשטרה‪ ,‬האוצר‪ ,‬התמ"ת‪/‬כלכלה‪,‬‬ ‫בינוי‪/‬שיכון‪ ,‬פנים‪ ,‬תיירות ועוד‪,‬‬ ‫ •פרופסור אורח באוניברסיטאות ובפורומים מרובים‪:‬‬ ‫ב‪ , NATO,UNESCO -‬ביה"ס הבינלאומי ללימודים אסיאניים ולתכנון בבנגקוק‪,‬‬ ‫תאילנד; ב‪( ISTIC -‬האקדמיה הסינית למדעים) ועוד‪.‬‬ ‫מבצע פרויקטים ומייעץ בתחומים אלו בארץ ובעולם‬ ‫דוגמאות נבחרות‪ - :‬תכנון כלכלי‪-‬מסחרי של הקניון ברבת עמון (ירדן) ‪ -‬החדרת רשת‪ DIY‬ישראלית ליון ‪ -‬ביח"ר למכוניות בקזחסטן ‪ -‬סינמה‬ ‫סיטי – בספרד‪ ,‬פורטוגל‪ ,‬ועוד מדינות‬ ‫(‪ )2008 - 1995‬הנציג הלאומי של האקדמיה למדעים של ישראל ב‪ - CODATA -‬הועדה הבינלאומית לטיפול בנתונים לצרכי מדע וטכנולוגיה‪,‬‬ ‫של איגוד הגג הבינלאומי של האיגודים המדעיים –‪International council of scientific Unions‬‬ ‫(‪ )2013‬חבר בוועדה הממשלתית לבחירת הסטטיסטיקן הממשלתי (מנהל הלמ"ס)‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬ ‫‪11‬‬ ‫אמילי סילברמן‪ ,‬ראש הקליניקה האורבנית באוניברסיטה העברית‬ ‫עירית סולסי‪ ,‬אדריכלית מתכננת ערים מייסדת מרחב‬ ‫השכלה‬ ‫ד"ר אמילי סילברמן היא חברת סגל במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית‪ ,‬וראש הקליניקה‬ ‫האורבנית בפקולטה למדעי החברה‪ .‬היא מתמחה בנושאים של מדיניות דיור‪ ,‬התחדשות עירונית‪,‬‬ ‫היבטים חברתיים של תכנון מרחבי ופיתוח קהילתי‪ .‬בין הפרסומים‪" :‬דיור בר השגה‪ :‬כלים של‬ ‫תכנון סטטוטורי ומדיניות מקומי" עם רחל אלרתמן‪ ,‬ו"שיקולים חברתיים בתכנון מרחבי" עם‬ ‫אזרה צ'ורצ'מן‬ ‫אמילי ניהלה פרויקטים של מחקר יישומי עם ועבור משרדי ממשלה‪ ,‬רשויות מקומיות‪ ,‬קרנות‬ ‫פילנתרופיות וגופים ציבוריים ואזרחיים נוספים‪ .‬בין הפרויקטים‪' :‬מנהיגות דיור'‪ ,‬תוכנית רב‬ ‫מגזרית ביוזמת משרד השיכון וג'ונט ישראל; ״פורום עמיתים פינוי בינוי״‪ ,‬קבוצת מחקר יישומי‬ ‫של מתכננים ברשויות המקומיות הבוחנים יחדיו את ההיבטים החברתיים של התחדשות עירונית;‬ ‫גיבוש אסטרטגי ועקרנות לדיור בר השגה עבור עיריית תל אביב; הובלת משלחת מישראל ל‬ ‫‪ World Urban Forum‬של ‪ UN HABITAT‬במדיין‪ ,‬קולומביה; והשתלמות עבור משרד‬ ‫הרווחה להכשרת עובדים קהילתיים בתחום תכנון מרחבי‪.‬‬ ‫בשל מעורבותה במספר מסגרות ציבוריות‪ ,‬אמילי משתתפת בצורה תדירה בדיונים בכנסת‬ ‫ובתקשרת הישראלית‪ .‬ב‪ 2014‬אמילי שימשה יו״ר שותף של צוות דיור בוועדה למלחמה בעוני‪,‬‬ ‫ובעבר עמדה בראש צוות ייועץ למחאה החברתית בנושאי דיור‪ ,‬תכנון תחבורה וקרקעות‪ ,‬היתה‬ ‫בין מקימי ״הקואליציה לדיור בר השגה״‪ .‬בעברה הרחוק‪ ,‬היתה גם בין מקימי ״תחבורה היום‬ ‫ומחר״ ומייסדת ״קהילת תל אביב של החברה להגנת הטבע״‪.‬‬ ‫אמילי מחזיקה בתואר שלישי במדיניות ותכנון חברתי מ (‪London School of Economics‬‬ ‫‪ ,(2007‬תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א (‪ )1992‬ותואר ראשון בסוציולוגיה מ‬ ‫‪ Swarthmore College‬בארה"ב (‪.)1984‬‬ ‫‬ ‫‪1984‬‬ ‫‬ ‫‪1982‬‬ ‫‬ ‫‪2006‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪2007‬‬ ‫תואר ראשון בארכיטקטורה ובינוי ערים מהפקולטה לארכיטקטורה הטכניון‪ ,‬חיפה‬ ‫שנת לימודים נוספת ב‪ .Berkley U.C -‬קורסים ופרויקט בתכנון עירוני‬ ‫קורס של ה‪ NCI-‬ב‪ University of Miami -‬הנחייה וניהול "‪ - "Charrette‬תהליכי תכנון בשיתוף ציבור‬ ‫ובעלי עניין‪.‬‬ ‫קורס של "שתיל" בגיוס משאבים לעמותות‬ ‫ניסיון מקצועי‬ ‫‪1984-1986‬‬ ‫‪ - 1987‬היום‬ ‫‪1994-1996‬‬ ‫‪1 996-1999‬‬ ‫‪1999-2001‬‬ ‫אדריכלית במשרד נחום וריטה דונסקי אדריכלים ומתכנני ערים‪.‬‬ ‫שותפה במשרד עירית סולסי דרור גרשון אדריכלים אורבאניים ‪.‬‬ ‫תכנון אדריכלי של מבנים מסחריים‪ ,‬מבני ציבור ובניה רוויה למגורים‪ .‬תכניות אב‪ ,‬תכניות מתאר תכניות מפורטות ותוכניות בינוי ועיצוב‬ ‫עירוניים ‪ -‬תב"ע‪.‬‬ ‫תכנון התחדשות עירונית במרכזי ערים – ת"א‪ ,‬רחובות‪ ,‬גדרה‪ ,‬חדרה‪ ,‬בנימינה‪ ,‬נתניה‪ ,‬באר שבע‪ ,‬אור יהודה והרצלייה‪.‬‬ ‫ראש צוות תכנון – צוות דרום‪ ,‬לשכת התכנון‪-‬מחוז מרכז‪ ,‬משרד הפנים‪.‬‬ ‫מ‪.‬מ‪ .‬מתכננת המחוז בועדת המשנה של הועדה המחוזית‪ ,‬מחוז מרכז‪.‬‬ ‫אדריכלית יועצת למועצה מקומית גדרה‪.‬‬ ‫עבודה מקצועית התנדבותית‬ ‫‪2 004 - 2014‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫מייסדת עמותה מקצועית "מרחב‪ -‬התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל"‬ ‫יו"ר הועד המנהל של העמותה ועוסקת בניהול העמותה ובגיוס משאבים‪.‬‬ ‫במסגרת העמותה‪:‬‬ ‫מרצה בנושאי תכנון עירוני בכנסים של‪ :‬איגוד המתכננים‪ ,‬מרחב‪ ,‬עמותת האדריכלים‪ CEU- Berlin ,‬גרמניה ו ‪ Leeds - CEU‬בבריטניה‪,‬‬ ‫עמיתי מילקן וקרן קורת ועוד‪.‬‬ ‫מרצה לסטודנטים לאדריכלות בסטודיו עירוני באוניברסיטת ת"א‪ ,‬טכניון חיפה והמכללה באריאל ולסטודנטים לתכנון ערים באוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫שותפה לבניית ‪ 3‬כנסים גדולים בהם השתתפו ‪ 400 300-‬איש כולל בחירת התכנים‪ ,‬השיווק והלוגיסטיקה‪.‬‬ ‫ניהול והנחיית סדנאות עבודה עם ציבור רחב בשניים מהכנסים הנ"ל‬ ‫ניהול סדנאות מקצועיות עם ציבור מתכננים בכנס בבת‪-‬ים‬ ‫שותפה לארגון וניהול של ימי עיון ‪ -‬למשרד להגנת הסביבה ולרשויות מקומיות‪ :‬נתניה‪ ,‬ראשל"צ‪ ,‬רחובות‪ ,‬פתח‪-‬תקווה‬ ‫עבודה בתהליכי תכנון משתפים – שאררט‬ ‫‪ - 2007‬היום‬ ‫‬ ‫‬ ‫שונות‬ ‫השתתפות בניהול שאררט בינלאומי והנחיית סדנאות עבודה למרכז הוותיק בקריית שמונה‪ ,‬שאררט למועצה המקומית מרום גליל – בית‬ ‫ספר חמד‪ ,‬לשכונת ואדי ניסנאס בחיפה בו השתתפו נציגי הרשות המקומית‪ ,‬נציגי מועצת העיר‪ ,‬ארגונים וולונטרים מקומיים‪ ,‬נציגי קרנות‬ ‫ארציות‪ ,‬נציגי משרד השיכון מחוז צפון‪ ,‬מ‪.‬מ‪.‬י מחוז צפון נוער מקריית שמונה נציגי הסוחרים וכמובן הציבור הרחב‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫מחקר בנושא ‪ -‬תכנון מבני ציבור בוני עיר בישראל‪.‬‬ ‫מחקר בנושא – ציפוף עירוני בישראל בהשוואה לערים בעולם‪.‬‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬ ‫‪13‬‬ ‫פרופ' הלל שוקן ‪ -‬אדריכל מייסד מרחב‬ ‫גילעד מור‪ ,‬יועץ אסטרטגי‪ ,‬דרך פוריה בע"מ‬ ‫השכלה‬ ‫הלל שוקן עומד בראשו של משרד שוקן אדריכלים בע"מ מאז היווסדו בשנת ‪ .1978‬בהנהגתו תוכננו במשרד פרויקטים במגוון רחב‬ ‫של תחומי תכנון‪ ,‬שימושים וטיפוסי בניינים מתכנון עירוני‪ ,‬בנייני ציבור‪ ,‬מוזיאונים‪ ,‬מבני חינוך‪ ,‬הארחה‪ ,‬משרדים ותעשייה‪ .‬המשרד גם‬ ‫פעיל בתחום השימור ועבודתו זכתה וזוכה להערכה בקרב אנשי מקצוע‪ ,‬נציגי רשויות ולקוחות‪.‬‬ ‫בין השנים ‪ 1982‬ל‪ 1987-‬שימש שוקן‪ ,‬במקביל לעבודתו במשרדו הפרטי‪ ,‬כאדריכל ראשי של הקרן לירושלים ובמסגרת זו ניהל תכנונם‬ ‫של פרויקטים ציבוריים רבים והיה חבר הנהלתו של המוזיאון לתולדות ירושלים במגדל דוד‪.‬‬ ‫‪ 2010‬סטודנט לתואר מגיסטר בלימודי מקרקעין (‪ ,)M.R.E‬הפקולטה להנדסה אזרחית והפקולטה לארכיטקטורה‬ ‫ובינוי ערים‪ ,‬הטכניון‪.‬‬ ‫‪ 2010‬בוגר לימודי תעודה "ניהול פרוייקטים בבניה"‪ ,‬הטכניון‪ ,‬היחידה ללימודי המשך‪ ,‬ת"א‬ ‫‪ 2009‬תואר בוגר במדעי המחשב (‪ ,)B.S.C‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬ ‫ניסיון תעסוקתי והתנדבותי‬ ‫כיום‬ ‫‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2 009‬‬ ‫שוקן שימש כשופט בתחרויות אדריכלות שונות‪ ,‬חבר הועדה המקצועית של פרס "אמת" לאמנויות מדעים ותרבות בחסות משרד‬ ‫ראש הממשלה‪ ,‬חבר ועדת השיפוט לפרס לנדאו ללימודים עירוניים מטעם מפעל הפיס ועוד‪.‬‬ ‫שוקן הוא מפתחה של תיאוריה מקורית בתכנון עירוני המהווה בסיס תאורטי וארגז כלים מעשי לתכנון עירוני בכלל ולהתחדשות‬ ‫עירונית בפרט‪ .‬על בסיס התאוריה תכנן עבור משרד הבינוי והשיכון שכונה בבית שמש שהפכה למרכזה התוסס של העיר ובה הוקמו‬ ‫בניין וככר העירייה החדשים של העיר‪.‬‬ ‫‪2 009‬‬ ‫‬ ‫‪2 008‬‬ ‫שוקן מלמד אדריכלות ותכנון עירוני בבית ספר עזריאלי לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב בראשו עמד בין השנים ‪ 2004‬ו‪.2008-‬‬ ‫שוקן הוא ממייסדי עמותת "מרחב" והיה חבר הנהלתה בחמש שנותיה הראשונות‪ .‬כמו כן היה בין מייסדי המכון לראשי ערים והשתתף‬ ‫כמומחה ברבות מסדנאותיו‪.‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2 004‬‬ ‫מנהל תחום סטאטוטוריקה וסביבה‪ ,‬דרך פוריה בע"מ – חברת ליווי ויעוץ המתמחה בתכנון אסטרטגי‪ ,‬בסקרי סיכוני סביבה ובניהול‬ ‫ממשקים עם הציבור והממשל‪.‬‬ ‫מרכז פרויקט "מכון ראשי ערים" מטעם מרחב – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל‪.‬‬ ‫פרוייקטור באגף מדיניות ותכנון אסטרטגי‪ ,‬עיריית ירושלים‪.‬‬ ‫תפקיד שמהותו הובלת תהליכי שיפור עירוניים ויעוץ ארגוני בהתבסס על החזון העירוני ובצמוד לראש העיר‪ .‬ביצוע ניתוח אמפירי של‬ ‫תהליכי עבודה‪ ,‬זיהוי נקודות הכשל‪ ,‬גיבוש מתווה פעולה רב מערכתי בכפוף לשיקולי תקציב‪ ,‬הטמעת שינויים ובקרת ביצועים‪ .‬התפקיד‬ ‫כולל בין היתר התמחות בכל התהליכים הקשורים בתב"עות‪ ,‬היתרי בניה ורישיונות עסק‪ .‬פרוייקטים עיקריים‪:‬‬ ‫ • שיפור המערך העירוני למתן היתרי בניה‪ -‬הובלת הרפורמה במחלקת הבניה וקיצור התהליך הבירוקרטי‪.‬‬ ‫ • שיפור המערך העירוני למתן רישיונות עסק‪ .‬בסופו של התהליך הוקם "אגף קידום עסקים" בעירייה‪.‬‬ ‫חבר ועד מנהל‪ ,‬עמותת "מגמה ירוקה" – אירגון סביבתי המנוהל על ידי פעילים וסטודנטים מתנדבים‪.‬‬ ‫תפקיד שמהותו ניהול פעילות העמותה‪ :‬גיבוש אסטרטגיה (שנתית ורב שנתית) וניהול תקציב העמותה‪.‬‬ ‫רכז קשרי קהילה וחבר ברשימה שרצה למועצת העיר ירושלים ‪ -‬רשימת "התעוררות ירושלמים"‪.‬‬ ‫תפקיד שמהותו ניהול מערך מתנדבים ויצירת פעילות ציבורית לקראת הבחירות המקומיות‪ .‬רשימת "התעוררות ירושלמים" הינה רשימה‬ ‫של זוגות צעירים וסטודנטים‪ ,‬שחרטה על דגלה את הנושאים הבאים‪ :‬תעסוקה לצעירים המעוניינים להתגורר בעיר ירושלים; דיור בר‪-‬‬ ‫השגה; תחבורה ציבורית יעילה כאמצעי להחייאת מרכז העיר; והגדלת ההשקעות במוסדות תרבות‪ ,‬חינוך ותנועות נוער‪.‬‬ ‫מנהל הקמפיין לעצירת תוכנית הבניה המאסיבית ביערות מערב ירושלים – "תוכנית ספדי"‪ .‬עמותת "מגמה ירוקה"‪.‬‬ ‫תפקיד שמהותו הובלת המחאה הציבורית‪ ,‬ויצירת שיתופי פעולה עם קואליציית אירגונים אזרחיים‪ ,‬כנגד בניית שכונות פרבריות על פני‬ ‫שטח כולל של ‪ 24,000‬דונם ביערות מערב ירושלים‪ .‬הקמפיין כלל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬אירגון הפגנות‪ ,‬איסוף כ‪ 16,000 -‬מכתבי התנגדות של‬ ‫תושבים‪ ,‬והחתמ ת ‪ 62‬חברי כנסת על עצומה כנגד התוכנית‪ .‬השכונות החדשות‪ ,‬שתוכננו להיבנות‪ ,‬זכו לביקורת מקשת רחבה של מו�מ‬ ‫חים בתחומי התכנון האורבאני‪ ,‬הכלכלה‪ ,‬התחבורה‪ ,‬החברה והסביבה‪ .‬בסוף הקמפיין ‪ -‬הנחשב בעיני רבים לקמפיין הסביבתי המוצלח‬ ‫בתולדות המאבקים הסביבתיים בארץ ‪ -‬נדחתה "תוכנית ספדי" ברוב קולות במועצה הארצית לתכנון ובניה‪.‬‬ ‫לוביסט בכנסת מטעם עמותת "מגמה ירוקה" ואחראי על חוק "אויר נקי"‪ ,‬חוק "המזהם משלם" ותוכנית אב למשק האנרגיה‪.‬‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬ ‫‪15‬‬ ‫קובי ילוביץ' ‪ -‬מנכ"ל יסודות ‪ -‬פיתוח ותכנון עירוני בע״מ‬ ‫עוזי שמיר‪ ,‬מנכ"ל שמיר יועצים‪ ,‬יעוץ אסטרטגי וניהול פרויקטים בנדל"ן‬ ‫פרטים אישיים‪:‬‬ ‫שם‪ :‬עוזי שמיר‬ ‫נייד‪050-6247010:‬‬ ‫מצב משפחתי‪ :‬נשוי‪5+‬‬ ‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫מצב משפחתי‪ :‬נשוי ‪.2 +‬‬ ‫השכלה‬ ‫אוניברסיטת דרבי‪ ,‬תואר שני ‪ M.B.A‬מוסמך במנהל עסקים‪.‬‬ ‫אוניברסיטת ת"א‪ ,‬בוגר תואר ראשון ‪ B.A‬במדעי המדינה‪.‬‬ ‫ניסיון תעסוקתי‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•ראש מטה שר החינוך גדעון סער‬ ‫•מנכ"ל עיריית גבעתיים‬ ‫•מנכ"ל החברה הכלכלית לגבעתיים‬ ‫•במסגרת החברה הכלכלית‪ ,‬יזם והקים מינהלת להתחדשות עירונית‬ ‫•מנכ"ל עיריית חדרה‬ ‫•ראש לשכת שרת הבינוי והשיכון ציפי לבני‬ ‫•מנכ"ל המועצה המקומית כוכב יאיר ‪ /‬צור יגאל‬ ‫השכלה‪:‬‬ ‫‪ - 1975-1978‬לימודי מדעי המדינה והיסטוריה של המזה"ת (אוניברסיטת חיפה)‬ ‫‪ - 2005‬בוגר קורס שנתי מדניות ציבורית וחברתית של נש"מ וג'וינט של בכירי השירות הציבורי (סגל ב')‬ ‫* בוגר קורסים והכשרות מקצועיות רבות במסגרות שונות בנושאי‪ :‬כלכלה‪ ,‬חברה‪ ,‬תכנון‪ ,‬משפטים ומחשוב‪.‬‬ ‫שירות צבאי‪:‬‬ ‫‪ - 1970-1974‬שירות סדיר ביחידת הפלח"ן של חטיבת הצנחנים‪ -‬בוגר קורס קציני חי"ר‪ ,‬שחרור כסגן מפקד היחידה‪.‬‬ ‫‪ - 1975‬היום ‪ -‬סא"ל בשירות מילואים פעיל‪ -‬השירות כלל תפקידי פיקוד רבים‪ ,‬קצין הנדסה וחבר בסגל הפיקוד החטיבתי‪.‬‬ ‫*בוגר קורסי פיקוד ומטה‪.‬‬ ‫ניסיון תעסוקתי‪:‬‬ ‫‪2013‬היום‪ -‬בעלים ומנכ"ל שמיר יועצים‪-‬המשרד עוסק‪ :‬ביעוץ אסטרטגי לחברות פרטיות‪ ,‬רשויות מקומיות ועמותות‪.‬‬ ‫יזמות בנדל"ן עיקר הפעילות הינה חיבור בין יזמים למשקעים ‪,‬ייעוץ ולווי משלבי תכנון הפרויקט ועד הקמתו כולל עבודה מול הרשויות השונות ומשרדי‬ ‫הממשלה‪ ,‬ייעוץ ליזמים ומשרדי תכון בנושא פינוי בינוי ותמ"א‪38‬‬ ‫ניהול פרויקטים בתחומי נדל"ן‪ ,‬התחדשות עירונית והקמת מוסדות‪ .‬כמו כן המשרד נותן שירותי יעוץ לעורכי דין ושמאים במקרקעין בנושאים של פיצויים בגין‬ ‫הפקעת קרקעות‪,‬‬ ‫לקוחות המשרד ‪ -‬חברות בנייה‪ :‬עמירון בע"מ‪ ,‬רוני הנדסה בע"מ ועוד‪ .‬רשויות מקומיות וחברות כלכליות כגון‪ :‬מעלות‪ ,‬דיר חנא ועוד‪ .‬חברות בתחומים נוספים‬ ‫כגון‪ :‬חברת מילגם לגביית חניה ועוד‪ ,‬ייעוץ וניהול הפרויקט להקמת כפר נוער מנותק בזוהרים‪.‬‬ ‫‪ 1989-2013‬מנהל מחוז הגליל במשרד הבינוי והשיכון‪ -‬תחומי עיסוק‪ :‬תכנון‪ ,‬בניה ‪,‬פיתוח ותשתיות‪ ,‬שיקום שכונות פיזי וחברתי‪ ,‬מוסדות חינוך וציבור‪.‬‬ ‫התפקיד כלל הקמת ישובים ושכונות משלבי התכנון דרך הביצוע ופיקוח על הקבלנים המבצעים ושיווק הקרקעות ויחידות הדיור‪ ,‬טיפול במשכנתאות ושכ"ד‪,‬‬ ‫ניהול ויו"ר צוותי עבודה משרדיים בתחומי בניה ושיכון ‪ ,‬טיפול בחומש ערבים‪ ,‬נציג המשרד בוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז הצפון‪ ,‬נציג המשרד בהקמת‬ ‫אוניברסיטת הגליל ומכון מחקר ייחודי‪ ,‬הזמנה והנחיית תוכניות אסטרטגיות‪ ,‬תוכניות אב‪ ,‬תוכניות מיתאר עירוניות ותבעות לעשרות ישובים בגליל במגוון מגזרים‪:‬‬ ‫עירוני‪ ,‬כפרי ‪ ,‬ישובים יהודים‪ ,‬ערבים ובדואים‪.‬‬ ‫*חבר הנהלת המשרד ‪*,‬יו"ר ועדות קבועות בהנהלה‪* ,‬חבר ועדות מנכלים רבות ‪* ,‬יו"ר צוות תכנון והקמה של הפקולטה לרפואה בצפת‪.‬‬ ‫קשרי עבודה – משרדי ממשלה ‪,‬רשויות מקומיות (כ‪ 100-‬עיריות מועצות מקומיות ואזוריות )‪,‬קבלנים‪ ,‬יזמים‪ ,‬חברות בניה ‪,‬ספקים בכל מקצועות התכנון‬ ‫והביצוע ‪ ,‬אקדמיה ומוסדות מחקר‪.‬‬ ‫‪ - 1974-1988‬ממונה מחוזי לאכלוס במשרד הבינוי והשיכון מחוז הגליל‪ -‬תחומי עיסוק טיפול בפרט‪ ,‬משכנתאות‪ ,‬חברות מאכלסות ומשכנות ‪,‬יזמים וקבלנים‪,‬‬ ‫תחזיות ביקוש והיצע‪* .‬חבר הנהלת המחוז‪.‬‬ ‫פעילות התנדבותית‪:‬‬ ‫* מכהן כחבר בוועד המנהל של עמותת מרחב לעירוניות בישראל‪.‬‬ ‫* מנחה במכון ראשי ערים של העמותה‪.‬‬ ‫* יועץ לקבוצות צעירים במרכזים העירונים חצור וכרמיאל בנושאיי דיור בר השגה‪ ,‬תכנון לבניה עצמית וקבוצתית ‪.‬‬ ‫* מרצה אורח במוסדות אקדמיים‪ ,‬מכוני מחקר‪ ,‬פנלים וכנסים מקצועיים‪.‬‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬ ‫‪17‬‬ ‫שחר סולר‪ ,‬ראש אגף תכנון במשרד להגנת הסביבה‬ ‫השכלה‬ ‫‪ 2001-2004 M.A‬בגיאוגרפיה עם התמחות כפולה הן בתכנון עירוני במכון ללימודים עירוניים והן בתכנון‪ ,‬ניהול ומדיניות הסביבה‪.‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬ ‫‪ B.A 1996-2000‬בגיאוגרפיה‪ ,‬התמחות באיכות סביבה עם דגש על גיאוגרפיה פיזית ‪ .‬אוניברסיטת באר‪-‬שבע‪ .‬סיום בהצטיינות ‪.‬‬ ‫נסיון תעסוקתי‬ ‫‪2010‬‬ ‫המשרד להגנת הסביבה – ראש אגף תכנון‪ ,‬אשכול תכנון ומדיניות‬ ‫מ"מ נציג השר להגנת הסביבה במועצה הארצית לתכנון ובניה‪ ,‬בועדה לתכנון תשתיות לאומיות‪ ,‬נציג המשרד בולחו"ף ובועדת ערר של המועצה הארצית‪.‬‬ ‫מייצג את המשרד בועדות הכנסת‪,‬ועדות מנכ"לים וישיבות ממשלה על פי הצורך‪.‬‬ ‫מגבש ומנהל את תוכנית העבודה של האגף ומשתתף בגיבוש תוכנית העבודה המשרדית‪.‬‬ ‫אחראי ומנהל את צוות העובדים של אגף התכנון‪.‬‬ ‫משתתף בקביעת מדיניות ועמדת המשרד בנושאים שונים‪.‬‬ ‫אחראי על התנעת וניהול תהליכים שנועדו לשפר את ההגנה על הסביבה בתחום התכנון‪.‬‬ ‫נחמן שלף‪ ,‬יזם הי‪-‬טק סדרתי ויזם חברתי‪.‬‬ ‫יסד או השתתף בהקמה של חברות הי‪-‬טק וקלינ‪-‬טק כגון ‪NICE, NiceCom, Atrica,‬‬ ‫‪ ;ConteXtream, EnStorage, My6Sense‬של ‪ Benchmark Israel‬קרן הון‪-‬סיכון; ושל‬ ‫העמותות ‪ - IVN‬רשת הון סיכוי לישראל ומרחב ‪ -‬התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל‪.‬‬ ‫כיום מנכ"ל ויו"ר של ‪.ConteXtream ‬‬ ‫לשעבר שותף מנהל ב‪ ,Benchmark Capital-‬קרן הון סיכון בינלאומית שהשקיעה ‪M 490$‬‬ ‫בחברות הזנק ישראליות‪.‬‬ ‫לשעבר סגן נשיא ב ‪ -Com 3‬תאגיד בין לאומי ומנכ"ל של חטיבות פרוסות בקליפורניה‪,‬‬ ‫מסצ'וסטס וישראל‪.‬‬ ‫תואר ראשון בהנדסת חשמל ומחשבים בהצטיינות יתרה מהטכניון‪.‬‬ ‫‪2007-2010‬‬ ‫המשרד להגנת הסביבה ‪ -‬ממונה תכנון (תסקירים)‪ ,‬אשכול תכנון ומדיניות‬ ‫מ"מ נציג השר להגנת הסביבה במועצה הארצית לתכנון ובניה‪.‬‬ ‫מ"מ נציג השר להגנת הסביבה בועדה לתכנון תשתיות לאומיות‪.‬‬ ‫מ"מ נציג השר להגנת הסביבה בועדה לשמירה על הסביבה החופית‪.‬‬ ‫מגבש מסמכי מדיניות בכל רמות התכנון‪.‬‬ ‫מטמיע עקרונות והנחיות סביבתיות בתוכניות ברמה הארצית‪.‬‬ ‫מרכז את הקשר בין התכנון במטה המשרד לתכנון במחוזות המשרד‪.‬‬ ‫מרכז את נושא תסקירי ההשפעה על הסביבה במשרד‪.‬‬ ‫‪2004-2007‬‬ ‫המשרד להגנת הסביבה ‪ -‬מרכז תכנון סביבתי‪ ,‬מחוז מרכז‬ ‫מ"מ נציגת השר להגנת הסביבה בועדה המחוזית לתכנון ובניה מרכז‪.‬‬ ‫נציג המשרד בועדות עבודה והיגוי של תוכנית אב ומתאר במחוז‪.‬‬ ‫מטמיע עקרונות והנחיות סביבתיות בתוכניות ברמה המקומית והמחוזית‪.‬‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬ ‫‪19‬‬ ‫דיויד סוקט ‪ -‬אדריכל‬ ‫דר' יודן רופא‪ ,‬מרצה בכיר בתכנון ערים ועיצוב אורבאני אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫מייסד מרחב‬ ‫יליד ארה"ב ‪ , 1962‬תושב כפר האורנים‬ ‫‪ : 1990‬סיום לימודי תואר ‪ Bachelor of Architecture‬בהצטיינות בטכניון‪.‬‬ ‫‪ :1995 – 2001‬תפקיד מתכנן מחוז י‪-‬ם ‪ ‬במשרד הבינוי והשיכון‬ ‫במקביל לתפקיד ‪ -‬כהונה כחבר ועדה מחוזית לתכנון ובניה ירושלים ומ"מ נציג שר השיכון במועצה הארצית לתכנון ובניה‪.‬‬ ‫התפקיד כרוך בגיבוש מדיניות תכנונית וביצירת מלאי זמין למגורים ברחבי המחוז החולש על פני ‪ 12‬ערים ושלוש ועדות מחוזיות‬ ‫לתכנון ובניה ‪.‬‬ ‫תקופת הכהונה אופיינה בגאות בביקוש לדיור שנוצר בעקבות גל העלייה של תחילת העשור ‪ .‬במהלך התקופה הובאו למתן תוקף‬ ‫תכניות מפורטות בהיקף כולל של למעלה מ‪ 30,000 -‬יח"ד ‪, ‬בוצעו תשתיות ועבודות פיתוח בשכונות מגורים והוקמו ‪ ‬מבני ציבור‪ ‬‬ ‫‪,‬מבני דיור מוגן לקשישים ובניני דיור להשכרה בעלות כוללת של כ‪ 250 -‬מיליון ‪ ₪‬לשנה ‪.‬‬ ‫‪ : 2001-2007‬מהנדס העיר הרצלייה‬ ‫יודן רופא הוא אדריכל ובעל תואר דוקטור בתכנון עיר ואזור מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי‪ .‬הוא עוסק במחקר‬ ‫על שכונות בתיאוריה עירונית ובתכנון ערים‪ ,‬תפיסת המרחב הבנוי והתחושות שהוא מעורר‪ ,‬עיצוב עירוני ועיצוב‬ ‫רחובות והקשר בין מבנה העיר ותחבורה‪ .‬יחד עם אלן ג'ייקובס ואליזבת' מקדונלד פרסם ב – ‪ 2002‬את הספר‪:‬‬ ‫‪ The Boulevard Book: history, evolution, design of multi-way boulevards‬שהוצאת ‪MIT Press‬‬ ‫אשר זכה בפרס מטעם איגוד המו"לים האמריקאי‪.‬‬ ‫בין ‪ 1999‬ל‪ 2003 -‬שימש כראש תחום תכנון עירוני במשרד הבינוי והשיכון‪ .‬בתפקידו היה אחראי על בקרת התכנון‬ ‫של שכונות חדשות ברחבי הארץ‪ .‬יזם וניהל את התכנית לפיתוח בר‪-‬קיימא של אגף האדריכל הראשי במשרד‪,‬‬ ‫והוביל את ההנחיות החדשות לרחובות בערים בשיתוף משרד התחבורה‪.‬‬ ‫תפקיד הכרוך בהפעלת כ‪ 90-‬עובדי אגף הנדסה ותקציב שנתי של למעלה מ‪ 110-‬מילוין ש"ח לביצוע עבודות תכנון תשתית ובינוי ‪ .‬‬ ‫מהנדס העיר אחראי על ‪ 11‬מחלקות האגף ובכלל זה על תכנון וביצוע מבני ציבור ‪,‬גנים ציבוריים ‪,‬פיתוח ותשתית עירונית ‪ .‬הפעלת‬ ‫מכון טהור השופכין ומפעלי אספקת מים מקידוחים עירוניים (מדובר על התקופה שלפני הקמת תאגידי המים העירוניים ) ‪.‬‬ ‫במקביל מוטלת על מהנדס העיר‪ ‬האחריות הסטטוטורית בתחום‪ ‬התכנון האורבאני ‪,‬רישוי הבניה ‪ ,‬פיקוח על הבניה ‪,‬הטיפול‬ ‫במבנים מסוכנים והיטלי השבחה ‪.‬מדיניות עיריית הרצלייה היא ייחודית בכך שהתכנון האורבאני ‪ ,‬של המלאי יוצא הדופן של‬ ‫קרקעות לא מבונות שבתחומה ‪ ,‬מקודם רובו ככולו ישירות על ידי אגף הנדסה ובמסגרת זו אושרו תכניות מפורטות למגורים‬ ‫ולתעסוקה על קרקעות ‪ ,‬בריבוי בעלים פרטיים‪ ,‬בהיקף מצטבר של מספר אלפי יחידות דיור ומספר מאות אלפי מ"ר תעסוקה ‪.‬‬ ‫סוף ‪ 2007‬ואילך‪ :‬תפקיד סמנכ"ל תכנון וחבר הנהלה בחברת אפריקה ישראל מגורים בע"מ‬ ‫החברה מתמקדת בקידום מתחמים גדולים למגורים בקונספט של הקמת שכונה בשלמותה על כל ‪ ‬מרכיביה לרבות הפיתוח‬ ‫הציבורי ( תחת המותג "שכונות הסביונים" ) ‪ ‬ובהקמת פרויקטי מגורי יוקרה בליבת אזור הביקוש‪ .‬במקביל ‪,‬החברה קיבלה החלטה‬ ‫אסטרטגית להוות גורם מוביל בתחום ההתחדשות העירונית מתוך ההכרה שמדובר באחד הפתרונות האורבאניים הנכונים‬ ‫והראויים ביותר למרקמים עירוניים שהתיישנו ‪ .‬‬ ‫בשנת ‪ 2004‬הקים יחד עם עירית סולסי ודרור גרשון את "מרחב" – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל‪ .‬שימש‬ ‫כאחראי אקדמי לתכנית של שלושת הכנסים הראשונים של העמותה‪ ,‬היה אחראי על עריכת האמנה שלה‪ ,‬ואת‬ ‫הספר הראשון בסדרת "ארגז הכלים" לעירוניות מתחדשת בישראל‪ ,‬שהעמותה שוקדת על הכנתו‪.‬‬ ‫החל משנת ‪ 2000‬עוסק בייעוץ בנושאי תכנון ועיצוב אורבאני‪ ,‬בעיקר בהקשר של פרויקטים תחבורתיים‪ .‬הוא‬ ‫שימש כיועץ לעיצוב אורבאני לחברת נ‪.‬ת‪.‬ע‪ ,‬השתתף בצוות תכנון תכנית האב של נ‪.‬ת‪.‬ע‪ ,.‬תכנון שדרות הקריה‬ ‫עבור חברת נתיבי איילון‪ ,‬ריכז צוות רב‪-‬תחומי לתכנון שיקום והתחדשות מרכז ירוחם‪ ,‬ומשתתף בצוות תכנית האב‬ ‫לתחבורה של בת‪-‬ים‪.‬‬ ‫כיום מלמד וחוקר במחלקה לאדם במדבר‪ ,‬תחת המכונים ע"ש י‪ .‬בלאושטיין לחקר המדבר‪ ,‬אוניברסיטת "בן‪-‬גוריון"‬ ‫בנגב‪ .‬מחקריו עוסקים במיתון תנועה במרחב העירוני‪ ,‬בתכנון רחובות ראשיים בעיר מטרופולינית ובאיכותם של‬ ‫השטחים הפתוחים בעיר והשימוש שנעשה בהם על ידי התושבים‪.‬‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬ ‫‪21‬‬ ‫ראשי הערים המשתתפים‬ ‫אמין ענבתאוי‬ ‫שפרעם‬ ‫איציק ברוורמן‬ ‫פתח תקווה‬ ‫ישראל זינגר‬ ‫רמת גן‬ ‫ישראל גל‬ ‫קריית אונו‬ ‫יוסי בכר‬ ‫בת‪-‬ים‬ ‫יורם שמעון‬ ‫מבשרת ציון‬ ‫דרור אהרון‬ ‫גן יבנה‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬ ‫‪23‬‬ ‫קריית אונו‬ ‫אונו‬ ‫ישראל גל – ראש העיר קריית‬ ‫קורות חיים‬ ‫העיר קריית אונו‬ ‫דוא"ל ‪[email protected]‬‬ ‫שם‪ :‬ישראל גל‬ ‫שנת לידה‪4964 :‬‬ ‫מצב משפחתי‪ :‬נשוי ‪3 +‬‬ ‫כתובת‪ :‬רח' ביאליק ‪ 44‬קריית אונו ‪55253‬‬ ‫טלפון‪ 555-9349343 :‬פקס‪53-5353839 :‬‬ ‫השכלה‪:‬‬ ‫תואר שני במינהל עסקים (‪ )MBA‬התמחות בשיווק ופרסום‪.‬‬ ‫תואר ראשון (‪ ) BA‬במדע המדינה ויחסים בין לאומיים‪.‬‬ ‫בוגר קורס ניהול בכיר במכללה למנהל‪.‬‬ ‫מגשר מוסמך‬ ‫הנהלת חשבונות סוג ‪.3‬‬ ‫נסיון מקצועי‪:‬‬ ‫‪ 2543‬ואילך – ראש עיריית קריית אונו‬ ‫‪ – 2543 -2559‬סגן ראש עיריית קריית אונו‪ ,‬יו"ר הוועדה לתכנון‬ ‫ובנייה ואגף ההנדסה בעיר קריית אונו‪.‬‬ ‫‪ – 2556-2558‬עצמאי יועץ ארגוני עסקי ואסטרטגי‪.‬‬ ‫‪ – 2554-2555‬מ"מ ראש עיריית קריית אונו וממונה על הנדסה ותשתיות‪.‬‬ ‫‪ – 2553-2554‬שותף פעיל ב"טמפל בר"‪ ,‬פאב אירי בסינמה סיטי‪.‬‬ ‫‪ – 4999-2553‬מ"מ ראש עיריית קרית אונו וממונה על תיק הכספים וכ"א‪.‬‬ ‫‪ – 4996-4998‬שותף ומנהל חברת חוף הכרמל אירועים ומסעדות‪.‬‬ ‫‪ – 4993-4996‬יו"ר מועצת הפועלים בקרית אונו‪( .‬עריכת הסכמי עבודה עם חברות‬ ‫כלכליות גדולות כמו תדיראן מערכות מידע פאב שרותים דניה סיבוב ועוד)‬ ‫‪ – 4989-4993‬מזכיר הפועל בקרית אונו‪.‬‬ ‫‪ – 4988-4989‬מנהל פרויקטים בחברת עינב תקשורת בע"מ‪.‬‬ ‫‪ – 4987-4988‬חו"ל‪.‬‬ ‫‪ – 4985-4987‬מדגה (בריכות דגים) עין המפרץ‪.‬‬ ‫‪ – 4982-4985‬שרות‪-‬צבאי‬ ‫יוצא קיבוץ עין המפרץ‪.‬‬ ‫תפקידים נוספים‪:‬‬ ‫דירקטור בחברה למשק וכלכלה מחודש ינואר ‪.2544‬‬ ‫חבר הועדה המרחבית לתכנון ובנייה אונו (רמת אפעל כפר אזר קריית אונו)‬ ‫יו"ר הנהלת אומנות לעם ( עמותה המפיצה את התרבות בפריפריה)‬ ‫יו"ר החברה הכלכלית קריית אונו ‪( .2555 - 2554‬במסגרת פעילותי בחברה הכלכלית הקמתי את‬ ‫פרויקט הפינוי בינוי שאול המלך היחיד שהצליח בישראל עד היום)‬ ‫דירקטור בחברה הכלכלית קריית אונו ‪.4999-2553‬‬ ‫יו"ר ומייסד העמותה לחינוך מוסיקלי ב ק"א ‪.2554‬‬ ‫יו"ר האגודה למען הקשיש בקרית אונו ‪.4995-4999‬‬ ‫חבר בית נבחרי ההסתדרות ‪.4994-4998‬‬ ‫גזבר חבר מזכירי מועצות הפועלים ‪.4994-4997‬‬ ‫יו"ר הפועל קריית אונו משנת ‪.4993‬‬ ‫שפות‪ :‬עברית – שפת אם‪ .‬אנגלית – שליטה טובה‪.‬‬ ‫כללי‬ ‫אוכלוסיה‬ ‫חינוך‬ ‫שנת יסוד‪1939 :‬‬ ‫‪ 35,546‬תושבים‬ ‫מס' תלמידים (א'‪-‬י"ב)‪5,565 :‬‬ ‫‪ 4,112‬דונם‬ ‫גידול אוכלוסיה‪3.8% :‬‬ ‫מס' בתי ספר (א'‪-‬י"ב)‪11 :‬‬ ‫דירוג סוציו‪-‬אקונומי (מתוך ‪8 :)10‬‬ ‫צפיפות תושבים לקמ"ר‪8,644 :‬‬ ‫ממוצע תלמידים בכיתה‪29 :‬‬ ‫היסטוריה‬ ‫בשנת ‪ 1939‬החל יישוב המקום‪ ,‬שנקרא כפר אונו‪ ,‬על ידי ‪ 38‬משפחות על אדמות שנרכשו מהערבים של כפר עאנה וחירייה‪ .‬האישור ליישוב המקום‬ ‫התעכב מחשש להקים ישוב יהודי בלב אוכלוסייה ערבית צפופה‪ .‬השם "אונו" כפי שמוזכר בנחמיה (ו' ב')‪ ,‬הנו מקראי וניתן לה על ידי פרופ' וילנאי‪.‬‬ ‫חינוך‬ ‫קריית אונו נתפסת שנים רבות כ"עיר החינוך"‪ .‬רבים מתושביה החליטו לבנות בה את ביתם מכיוון שהשמועה שהיא עיר המשקיעה בחינוך ילדיה‬ ‫יצא למרחוק‪ .‬בעיר ‪ 11‬בתי ספר ו ‪ 67‬גני ילדים ורף הזכאים לתעודת בגרות חצה השנה את שיעור ‪ 90‬האחוזים‪ .‬החינוך המשלים מפותח גם הוא‬ ‫בעיר ואלפים רבים מילדי העיר פעילים בתנועות נוער שונות ומועדוני נוער‪ .‬הקריה האקדמית אונו הינה מוסד אקדמי מפואר המכשיר אלפי בוגרים‬ ‫בחוגים למשפט ומנהל העסקים ובשורה של חוגים נוספים‪.‬‬ ‫אוכלוסייה‬ ‫העיר הופכת צעירה משנה לשנה‪ .‬מגמת ההצטרפות של מעל ‪ 1,000‬תושבים מדי שנה לעיר – רובם זוגות צעירים עם ילדים – משנה את הרכב‬ ‫האוכלוסיה בעשור האחרון לצעיר הרבה יותר‪ .‬יחד עם זאת מגמת אריכות הימים של אוכלוסיית הגמלאים בארץ ובעולם ניכרת גם בעיר‪ .‬הגמלאים‬ ‫הפעילים זוכים לפעילויות פנאי והשכלה רבות ואיכותיות במסגרות המתנ"ס והרווחה‪.‬‬ ‫מצב חברתי כלכלי‬ ‫לפי נתוני הלמ"ס‪ ,‬העיר מדורגת ‪ 8‬מתוך ‪ ,10‬בדירוג החברתי‪-‬כלכלי‪ .‬האוכלוסיה האיכותית המתגוררת בעיר מאופיינת בהשתכרות גבוהה ורבים‬ ‫ממנה בעלי מקצועות חופשיים‪.‬‬ ‫עיר ירוקה‬ ‫קריית אונו עיר ירוקה ובה פינות חמד רבות‪ .‬העירייה ממשיכה לפתח פארקים וגינות‪ ,‬פינות משחק ושעשוע להנאת התושבים‪ .‬נושא איכות הסביבה‬ ‫חשוב מאוד לתושבים והעיר מצטיינת במחזור פסולת לסוגיה‪ .‬לאחרונה הסתיים תהליך הפרדת הפסולת לשני זרמים וכל העיר מופרדת‪.‬‬ ‫תעסוקה ומסחר‬ ‫קריית אונו זקוקה להכנסה נאותה מארנונה עסקית‪ ,‬ממסחר ותעסוקה‪ ,‬כדי לתת לתושביה את השירות לו הם מצפים‪ .‬אזורי התעסוקה המתוכננים‬ ‫בעיר מצויים בסמיכות לצירי תנועה ראשיים במדינה – כביש ‪ 471‬וכביש ‪ 4‬והאתגר המשמעותי של הנהלת העיר היום הינו בנייה ואכלוס מתחמים אלו‪.‬‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬ ‫‪25‬‬ ‫קריית אונו‬ ‫הפרויקט – מרכז מסחרי בשכונת רייספלד‬ ‫מרכז מסחרי ומבני ציבור בשכונת פרדס רייספלד בקריית‬ ‫אונו‬ ‫מרכז מסחרי ומבני ציבור בשכונת פרדס רייספלד‬ ‫בקריית אונו‬ ‫שכונת פרדס רייספלד נמצאת בלב קריית אונו במרכזה‬ ‫פארק גדול ומצפון ומדרום לו מבני מגורים בני ‪12‬‬ ‫קומות בחלקו המערבי מתחם גני ילדים ובתי ספר‬ ‫ובצידו הצפוני שלשה מגרשים המיועדים למבני ציבור‬ ‫ולמרכז מסחרי‪.‬‬ ‫במעגל השני מבני מגורים של ‪ 6‬קומות ובתים צמודי‬ ‫קרקע (דו משפחתיים)‪.‬‬ ‫המתחם הוא תולדה של תכנית‪ :‬תממ‪124/‬‬ ‫שטח המתחם ‪ 400 :‬דונם‬ ‫מספר יחידות הדיור בתכנית ‪ 1273 :‬יח"ד‬ ‫שטח המגרשים למבני ציבור ‪ 67 :‬דונם מתוכם כ‪8‬‬ ‫דונם במגרשים הסמוכים למגרש המסחרי‬ ‫שטח המגרש למרכז מסחרי ‪ 3 :‬דונם וזכויות בניה של‬ ‫‪ 800‬מ"ר מסחר ‪ 800 +‬מ"ר משרדים בשתי קומות‬ ‫שטחים ציבוריים פתוחים ‪ 56 :‬דונם‬ ‫עיריית קריית אונו שותפה בבעלות חלקית במגרש‬ ‫המסחרי‪.‬‬ ‫בעבר נעשו ניסיונות לתכנון במגרש המסחרי שלא‬ ‫צלחו בגלל התנגדות הדיירים ואי הסכמה בין בעלי‬ ‫הקרקע במגרש המסחרי (העיריה ויזם פרטי)‪.‬‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫שאלות לדיון ‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪1‬מהו התכנון המיטבי בשלשת המגרשים במתחם‬ ‫‪2‬מהם השימושים והיקפי הבניה המתאימים לשכונה בפרט ולקריית אונו בכלל‬ ‫‪3‬מהי הדרך להגיע להסכמה עם הדיירים בשכונה אם בכלל‬ ‫‪4‬האם יש מקום לשיתוף הדיירים לאור העובדה שייעוד המגרשים אלו הוא על פי התבע מראש‬ ‫מגרש מסחר‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬ ‫‪27‬‬ ‫בת‪-‬ים‬ ‫יוסי בכר ‪ -‬ראש העיר בת ים‬ ‫בכר (‪ )47‬נולד וגדל בבת ים כבן למשפחה בת שבע נפשות‪ .‬כיום הוא מתגורר בשכונת רמת הנשיא בעיר‪ ,‬אב‬ ‫לנועה‪ ,‬תלמידה בבית הספר חשמונאים בבת ים‪ ,‬וללידור‪ ,‬לוחם קרבי ביחידת איסוף של חיל המודיעין‪.‬‬ ‫עד שנבחר לתפקיד ממלא מקום ראש העיר בת ים‪ ,‬בחודש פברואר ‪ ,2014‬התמקד בכר במשך כל חייו הבוגרים‬ ‫בפיתוח קריירה ניהולית ועסקית בסקטור הפרטי‪ .‬לצדה הקפיד לקיים בעשור האחרון גם פעילות ציבורית בבת‬ ‫ים‪ ,‬רובה בהתנדבות‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 2003-2008‬כיהן בכר כנציג הציבור בוועדת הערר של עיריית בת ים לנושא ארנונה לעסקים‪ .‬בנובמבר‬ ‫‪ ,2008‬נבחר לחבר מועצת העיר ברשימת "בת ים בראש מורם" בראשות ראש העיר שלומי לחיאני‪ ,‬ומונה‬ ‫ליו"ר ועדת המכרזים של עיריית בת ים‪ .‬בהמשך הקדנציה‪ ,‬בת חמש השנים‪ ,‬מונה בכר גם ליו"ר ועדת הביטחון‬ ‫העירונית‪ .‬ועדת המכרזים בראשות בכר‪ ,‬הוציאה לפועל את מרבית המכרזים לפיתוח העיר בת ים בשנים האחרונות בתחומי התשתיות‪ ,‬תעשיה‬ ‫ומסחר‪ ,‬חינוך‪ ,‬תרבות וספורט‪.‬‬ ‫בחודש אוקטובר ‪ 2013‬נבחר יוסי בכר לקדנציה שנייה כחבר מועצת העיר מטעם רשימת "בת ים בראש מורם"‪ .‬כמה חודשים לאחר מכן‪ ,‬בחודש‬ ‫פברואר ‪ ,2014‬נבחר על ידי חברי מועצת העיר למלא את מקומו של חברו ועמיתו לדרך‪ ,‬ראש העיר שלומי לחיאני‪ ,‬עד לסיום ההליכים המשפטיים‬ ‫בעניינו‪ .‬בכר רואה עצמו כממשיך הדרך‪ ,‬התנופה והמהפכה החיובית שהוביל לחיאני בעשור האחרון בכל תחומי החיים בבת ים‪.‬‬ ‫אחד הנושאים‪ ,‬שבהם הוא מתמקד כממלא מקום ראש העיר‪ ,‬הוא גיבוש תוכנית אב לעיר בת ים לשנים ‪ 2020‬עד ‪ ,2050‬פרויקט שיזם והוביל שלומי‬ ‫לחיאני ובכר ממשיך לקדם‪ .‬תוכנית האב האחרונה של בת ים הוכנה אי שם בשנות השבעים‪.‬‬ ‫בכר מסביר‪" :‬איכות החיים בבת ים בעוד עשרים או שלושים שנה‪ ,‬תיקבע במידה רבה על ידי הפעולות שאנו עושים כיום‪ .‬התפתחות הרפואה‬ ‫והטכנולוגיה גורמת לכך שתוחלת החיים שלנו עולה בקצב מואץ‪ .‬המשמעות היא‪ ,‬שבעוד עשרים שנה תהיה בבת ים אוכלוסיה ענקית של בני גיל‬ ‫הזהב‪ ,‬קשישות וקשישים‪ ,‬ואנחנו צריכים לייצר מצב שבו הדור הנוכחי ירצה ויוכל לדאוג להם‪ .‬איך עושים זאת? קודם כל על ידי חינוך‪ .‬חינוך לערכים‬ ‫נכונים‪ ,‬חינוך לכיבוד אב ואם‪ ,‬ולהדרת פני זקן‪ .‬כשאני יושב עם מנהלי בתי ספר בבת ים‪ ,‬אני מבקש מהם לחזור לערכים של פעם‪ .‬כשמורה נכנס‬ ‫לכיתה – כולם עומדים‪ .‬אם יש נייר על הרצפה – זו לא בושה להתכופף ולהרים‪ .‬צריך לחנך לערכים הללו של עזרה לזולת ואכפתיות‪ ,‬כי בקצה‬ ‫הסקאלה הזאת נמצאים הקשישים‪ ,‬שעוד שלושים שנה יהוו ‪ 50%‬מתושבי בת ים‪ ,‬ואם לא נדאג היום לעתידם הם יהפכו לעול‪ .‬אם הערכים הללו‬ ‫יוטמעו ויהיו מוצקים – נוכל לטפל בקשישים"‪.‬‬ ‫"אנחנו רוצים להגדיל ולחזק את אוכלוסיית בת ים"‪ ,‬מסכם בכר‪" ,‬על ידי שיפור איכות החיים והוספת מרחבים ירוקים‪ .‬אחד הכלים המרכזיים לעשות‬ ‫זאת בנסיבות שעימן מתמודדות העיר בת ים – הרוויה בבנייה ישנה וצפופה וללא עתודות קרקע – היא בנייה לגובה‪ .‬עידוד מדיניות של פינוי‪-‬בינוי‬ ‫ובנייה לגובה‪ ,‬תשפר את איכות הדיור והמיגון מפני רעידות אדמה ואירועים ביטחוניים; תיצור פארקים‪ ,‬גני שעשועים ומרחבים ירוקים בין הבניינים‬ ‫החדשים; ותוריד את החניונים אל מתחת לפני הקרקע‪ .‬שלומי לחיאני החל במהלך הזה ‪ -‬ואני מתכוון להמשיך בו ביתר שאת"‪.‬‬ ‫העיר בת‪-‬ים‬ ‫כללי‬ ‫אוכלוסיה‬ ‫חינוך‬ ‫שנת יסוד‪1926 :‬‬ ‫‪ 128,871‬תושבים‬ ‫מס' תלמידים (א'‪-‬י"ב)‪16,447 :‬‬ ‫‪ 8,167‬דונם‬ ‫גידול אוכלוסיה‪-0.4% :‬‬ ‫מס' בתי ספר (א'‪-‬י"ב)‪42 :‬‬ ‫דירוג סוציו‪-‬אקונומי (מתוך ‪5 :)10‬‬ ‫צפיפות תושבים לקמ"ר‪15,779 :‬‬ ‫ממוצע תלמידים בכיתה‪25 :‬‬ ‫בשנת ‪ 1926‬בחרו ‪ 13‬משפחות להקים את ביתן דרומית ליפו ביישוב "בית וגן"‪ ,‬לימים בת‪-‬ים‪ .‬בת‪-‬ים הוכרזה כעיר בשנת ‪ 1958‬וכיום מתגוררים בה‬ ‫כ‪ 160.000-‬תושבים‪ .‬בשנים האחרונות מתחוללת בבת‪-‬ים מהפיכה רב תחומית‪ ,‬אשר הפכה אותה לעיר אטרקטיבית ומעניינת לאלפי המבקרים‬ ‫הפוקדים אותה‪:‬‬ ‫חינוך פורץ דרך ‪ -‬בת‪ -‬ים זכתה‪ ,‬לראשונה בתולדותיה‪ ,‬בפרס חינוך ארצי על יישום "מודל בת‪-‬ים לחינוך אישי" בכל מערכת החינוך בעיר‪ .‬תכנית‬ ‫חינוכית ייחודית זו מהווה מודל לחיקוי לערים רבות בארץ‪.‬‬ ‫תרבות ואמנות ברמה ארצית ובינלאומית ‪ -‬מאות אלפי מבקרים פוקדים את מיזמי התרבות הייחודיים והחדשניים של העיר ובהם פסטיבל בת‪-‬ים‬ ‫הבינלאומי לתיאטרון רחוב‪ ,‬חממת התרבות הרב תחומית "ארט פקטורי – חממה ל‪ 15 -‬קבוצות אמנים‪ ,‬הפועלים בתוך הקהילה בתמורה לחללי‬ ‫סטודיו ליצירה‪" ,‬חלון לים" – חלל תערוכות ייחודי המארח תערוכות מתחלפות של אמנים מובילים בישראל‪" ,‬להיות נערה" – הפסטיבל הראשון‬ ‫בישראל לנערות ועל נערות‪" ,‬מובי"‪ -‬מערך מוזיאוני לאמנות עכשווית ועוד‪.‬‬ ‫מובילה בדיון וחקר המרחב הציבורי ‪ -‬בת‪-‬ים ייסדה את הביאנלה הבינלאומית לאדירכלות נוף עירוני‪ ,‬המציעה אמצעים לשדרוג ולטיוב המרחב‬ ‫הציבורי‪ .‬הביאנלה מתקיימת אחת לשנתיים וזכתה להצלחה חסרת תקדים ואף התארחה בביאנלה בברצלונה‪ .‬כן הקימה העירייה את המרכז‬ ‫לעירוניות ותרבות ים תיכונית‪ ,‬אשר משמש מרכז אקדמי מחקרי חברתי ותרבותי לחברה הים התיכונית‪.‬‬ ‫אזור העסקים המתחדש ‪ -‬אזור אשר עובר בשנים האחרונות שינוי ושדרוג משמעותי‪ .‬נוכח ההתעניינות ההולכת וגוברת של יזמים‪ ,‬הוא עתיד‬ ‫להפוך למרכז עסקים‪ ,‬תרבות ובילוי חדשני – הסיטי של בת‪-‬ים ‪ -‬כמו בערים מובילות בעולם‪.‬‬ ‫אמנת בת ים לאיכות חיים עירונית ‪ -‬אמנה זו כוללת לקיחת אחריות של הרשות‪ ,‬התושבים ובעלי העסקים‪ ,‬על הסביבה והקהילה‪ .‬מעל ‪300‬‬ ‫גינות חדשות נוספו‪ ,‬הוקמו ושוקמו‪ .‬מספר הדונמים הירוקים והמתוחזקים גדלו מ‪ 750-‬דונם למעל ‪ 1,600‬דונם והעיר פורחת נקייה ומסבירת פנים‪.‬‬ ‫שינויים אלה זוכים להכרה ארצית מתמשכת‪ :‬השנה קיבלה בת‪ -‬ים כוכב זהב על היותה זוכת ‪ 5‬כוכבי יופי חמש פעמים ברציפות‪ .‬חופי העיר‪ ,‬אותם‬ ‫פוקדים רבבות מבקרים‪ ,‬זוכים מזה שנים בדירוג הגבוה ביותר מטעם המשרד להגנה"ס‪.‬‬ ‫ביקוש שיא בנדל"ן ‪ -‬בת‪-‬ים נהנית בשנים האחרונות מתנופת פיתוח מואצת‪ ,‬ועל‪-‬כן היא זוכה לעלייה מתמדת בביקושים לנדל"ן ולעלייה משמעותית‬ ‫במחירי הנדל"ן‪ .‬בת‪ -‬ים‪ ,‬עיר בעלת עתודות קרקע מועטות‪ ,‬חייבת לשמור על אפשרויות הפיתוח שלה תוך איזון ושמירה על איכות החיים‪ .‬עיריית‬ ‫בת‪-‬ים ממשיכה במאמציה לקדם את תמ"א ‪ ,38‬לחיזוק מבנים‪ .‬עוד נציין את התוכניות לבניית בתי מלון חדשים בטיילת‪ ,‬את פיתוח חלקה הדרומי‬ ‫של טיילת בת ים‪ ,‬שתיצור חיבור בין ת"א יפו בצפון‪ ,‬דרך בת ים ועד ראשל"צ בדרום‪.‬‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬ ‫‪29‬‬ ‫בת‪-‬ים‬ ‫החזון העירוני‬ ‫מיצובה של העיר בת‪-‬ים כעיר מובילה וכמוקד משיכה ארצי ובינלאומי ‪ -‬בתחומי החינוך התרבות והפנאי‪.‬‬ ‫טיפוח סביבת חיים עירונית‪ ,‬פעילה‪ ,‬איכותית‪ ,‬חדשנית ומקיימת‪.‬‬ ‫עיר המאופיינת בלכידות חברתית‪ ,‬רב תרבותיות‪ ,‬חום אנושי וכבוד לערכי היהדות‪ ,‬אחריות אזרחית גבוהה והעצמת הפרט‪,‬‬ ‫חיזוק איתנותה הכלכלית ומתן דגש על פיתוח‪ ,‬ויזמות עסקית‪.‬‬ ‫הפרויקט ‪ -‬התחדשות עירונית בשכונת רמת יוסף‬ ‫שכונת רמת יוסף הינה אחת מהשכונות הוותיקות בעיר בת ים‪ .‬רוב מבני השכונה הוקמו בשנות ה‪ ,'60,'50-‬בעיקר בניינים בעלי ‪ 2-3‬קומות‪ .‬השכונה‬ ‫לא שינתה את אופייה עד היום‪ .‬כיום מתגוררים בה כ‪ 10,000-‬תושבים‪ .‬מכיוון שמדובר בשכונה ותיקה שלא היה בה חילופי אוכלוסייה משמעותיים‪,‬‬ ‫רוב תושביה בגילאי ה‪ 40-‬פלוס‪ ,‬כאשר אחוז גבוה מאוד מעל גילאי ה‪ .70-‬יותר מפי שניים מהממוצע בכלל האוכלוסייה‪ .‬בנוסף‪ ,‬האוכלוסיה בשכונה‬ ‫מאופיינת בדירוג סוציו‪-‬דמוגרפי בינוני‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬בשכונה‪ ,‬מתנהלים תהליכי פינוי בינוי ותמ"א ‪.38‬‬ ‫מיקום ‪ :‬שכונת רמת יוסף תחומה בצפון על ידי שכונת עמידר‪ ,‬בדרום על ידי רמת הנשיא‪ ,‬במזרח על ידי נתיבי איילון ובמערב על ידי שיכון ותיקים‪.‬‬ ‫שכונת רמת יוסף‬ ‫כצנלסון‬ ‫שאלות לדיון ‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪1‬מהם כלים להתחדשות עירונית שיש להם היתכנות בשכונה זו ?‬ ‫‪2‬מה הדגשים להצלחה של התחדשות עירונית ?‬ ‫‪3‬האם התחדשות עירונית לכל השכונה או למתחמים?‬ ‫‪4‬מאיפה להתחיל?‬ ‫יוספטל‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬ ‫‪31‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫איציק ברוורמן ‪ -‬ראש העיר פתח תקווה‬ ‫העיר פתח תקווה‬ ‫כללי‬ ‫אוכלוסיה‬ ‫חינוך‬ ‫שנת יסוד‪1878 :‬‬ ‫‪ 219,303‬תושבים‬ ‫מס' תלמידים (א'‪-‬י"ב)‪35,807 :‬‬ ‫‪ 35,868‬דונם‬ ‫גידול אוכלוסיה‪2.5% :‬‬ ‫מס' בתי ספר (א'‪-‬י"ב)‪102 :‬‬ ‫דירוג סוציו‪-‬אקונומי (מתוך ‪6 :)10‬‬ ‫צפיפות תושבים לקמ"ר‪6,114 :‬‬ ‫ממוצע תלמידים בכיתה‪26 :‬‬ ‫ת‪-‬ע ֶמק ָעכוֹר ְל ֶפ ַתח ִּת ְקוָה" (הושע‪ ,‬פרק ב‪ ,‬פסוק יז) המתיישבים‬ ‫ְא ֵ‬ ‫ׁשם‪ ,‬ו ֶ‬ ‫יה ִמ ָּ‬ ‫ת‪-‬כ ָר ֶמ ָ‬ ‫ָת ִּתי ָל ּה ֶא ְּ‬ ‫מקור השם "פתח תקווה" לקוח מספר‪ ‬הושע‪ְ :‬ונ ַ‬ ‫הראשונים של פתח תקווה התכוונו בשנת‪ 1872 ‬להתיישב בסביבות העיר יריחו‪ ,‬ובכך להגשים את הנבואה המוזכרת בספר הושע‪ ‬בהקשר ל"עמק‬ ‫עכור" הנמצא באזור זה‪.‬‏השם אותו בחרו המייסדים היה ביטוי לתקווה כי ניתן להפוך מקום מקולל ליישוב פורח‪ .‬בסופו של דבר רכישת הקרקע בעמק‬ ‫‏מ ָל ָּבס‪ ‬וקראו למושבה החדשה בשם שתוכנן למושבה ביריחו ‪-‬‬ ‫עכור לא התבצעה‪ .‬המתיישבים הגיעו לשפלה‪ ,‬רכשו את אדמות הכפר הערבי‪ ‬א ּו ְ‬ ‫ְהיָה‬ ‫"פתח תקווה"‪ .‬גם במקום זה נמצאה משמעות לשם המושבה‪ ,‬שכן בספר ישעיהו‪ ‬מוקבל עמק עכור לאזור השרון בו היא הוקמה לבסוף‪" :‬ו ָ‬ ‫ׁשרוֹן ִלנְ וֵה‪-‬צֹאן ו ְֵע ֶמק ָעכוֹר ְל ֵר ֶבץ ָּב ָקר"‪( ‬ישעיהו‪ ,‬פרק ס"ה‪ ,‬פסוק י')‪ .‬באופן אירוני קיבל השם גם משמעות נוספת‪ ,‬בשל המצב העכור בו מצאו‬ ‫ַה ָּ‬ ‫המתיישבים את‪ ‬הירקון‪ ,‬וניסיונם ותקוותם להפוך אותו לפתח לעתיד‪ ,‬להתיישבות יהודית ברחבי הארץ ולתחייה לאומית‪.‬‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬ ‫‪33‬‬ ‫פתח‪-‬תקווה‬ ‫הפרויקט ‪" -‬עיר המשלבת שימור המושבה "אם המושבות" עם פיתוח עדכני של העיר המתקדמת"‬ ‫באזור מרכז העיר קיימים ‪ 3‬מתחמים מוכרזים לפינוי בינוי על ידי משרד השיכון‪:‬‬ ‫מטרות‬ ‫שימור אופי וקנה המידה של העסקים במרכז העיר‪ ,‬על פי מאפייני המקום‪.‬‬ ‫פיתוח מערך שדרות ירוקות לקישור מרכז העיר‪ ,‬הפארקים והגנים סביבו‪.‬‬ ‫יצירת מתחמים המערבים שימושי תעסוקה ואחרים‪.‬‬ ‫עידוד כניסת אוכלוסייה צעירה וחזקה למרכז העיר‬ ‫מתחם התחנה המרכזית‪ -‬חידוש מתחם התחנה המרכזית והוספת שטחי מסחר ומגורים‪.‬‬ ‫מתחם בר כוכבא ‪ -‬מתחם בו מתוכננת בניה חדשה של ‪ 382‬יח"ד בשילוב עם דיור‬ ‫מוגן ומסחר‪.‬‬ ‫מתחם שילראורלוב – מתחם בו מתוכננת בניה חדשה של ‪ 178‬יח"ד חדשות עם שצ"פ‬ ‫טבעת השימור‬ ‫‬ ‫•הימנעות משינוי במרקם (רחובות ובינוי)‬ ‫‬ ‫•שימור אלמנטים‪ ,‬מכלולים‪ ,‬מתחמים ומאפיינים‬ ‫‬ ‫•טיפוח מרחב ציבורי בדגש על הולכי רגל‬ ‫‬ ‫•העדפת תחבורה ציבורית ותנועת אופניים על פני רכב‬ ‫טבעת השימושים המעורבים‬ ‫‬ ‫•עירוב שימושים מרבי (אזור ‪)C‬‬ ‫‬ ‫•הגדלת צפיפות‬ ‫‬ ‫•התייחסות לערכי שימור‬ ‫טבעת האינטנסיביות‬ ‫‬ ‫•עירוב שימושים מוטה‬ ‫מגורים (אזור ‪)H‬‬ ‫‬ ‫•נקיטת אמצעי התחדשות‪:‬‬ ‫‬ ‫•טיפוח הקיים‬ ‫‬ ‫•עיבוי‬ ‫‬ ‫•פינוי בינוי‬ ‫שאלות לדיון ‪:‬‬ ‫‪1 .1‬מרכז העיר סובל מחוסר אטרקטיביות בעיקר של תושבי השכונות החדשות‪ ,‬איך ניתן לשנות מצב זה?‬ ‫‪ 2 .2‬מה הם הכלים הדרושים להתחדשות מרכז העיר הוותיק ?‬ ‫‪3 .3‬האם לשמר במרכז העיר את אופי המושבה כגורם ייחודי שייתן מינוף?‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬ ‫‪35‬‬ ‫שפרעם‬ ‫אמין ענבתאוי ‪ -‬ראש העיר‬ ‫העיר שפרעם‬ ‫אוכלוסיה‬ ‫שנת יסוד‪ :‬עיר קדומה‬ ‫תושבים‪40,000:‬‬ ‫דונם ‪22,000 :‬‬ ‫גידול אוכלוסיה‪2.8% :‬‬ ‫כללי‬ ‫חינוך‬ ‫מס' תלמידים (א'‪-‬י"ב)‪10,500 :‬‬ ‫מס' בתי ספר (א'‪-‬י"ב)‪20 :‬‬ ‫דירוג סוציו‪-‬אקונומי (מתוך ‪3 :)10‬‬ ‫צפיפות ‪ 1959 :‬תושבים לקמ״ר‬ ‫שפרעם הנה העיר השנייה בגודלה במגזר הערבי באזור הגליל (לאחר נצרת)‪ ,‬אוכלוסיית‬ ‫שפרעם מונה כ‪ 40,000 -‬אלף תושבים‪ .‬שפרעם ממוקמת בשולי הגליל התחתון‪ ,‬בגבול‬ ‫עמק זבולון‪ ,‬כ‪ 17 -‬ק"מ צפון מזרחית לחיפה ו‪ 4-‬ק"מ מזרחה לקרית אתא‪ ,‬לצד כביש‬ ‫אזורי עכו – נצרת‪ ,‬כביש מס' ‪ .79‬שפרעם ממוקמת בצומת דרכים מרכזית לכל הגליל‬ ‫ומרושתת עם סביבתה עם חיבור ישיר למערכת הכבישים הארציים ‪( 70 + 79‬כביש ‪6‬‬ ‫בעתיד)‪ .‬שפרעם גובלת עם מועצה מקומית אעבלין מצפון‪ ,‬מועצה אזורית משגב‪ ,‬מועצה‬ ‫מקומית ביר אלמכסור ממזרח‪ ,‬מועצה אזורית עמק יזראעל‪ ,‬ומועצה אזורית מטה אשר‬ ‫ממערב‪ .‬שפרעם שוכנת בגובה של ‪ 100‬מ"ר מעל שפת הים‪ ,‬לכן היא מתאפיינת באווירה‬ ‫הצח והיופי במבנה הגיאוגרפי ‪ .‬מיקומה הגיאוגרפי של העיר על צומת דרכים ‪– 70 –78‬‬ ‫‪ , 79‬מעניק לה יתרון בולט בנגישות אל ומהעיר למרכז מטרופולין חיפה ולמערך הדרכים‬ ‫הארצי‪ .‬רכבת קלה בתוואי כביש ‪ 79‬מתוכננת לביצוע‪ ,‬צפויה להפעלה בשנת ‪,2015‬‬ ‫ומחברת את הישוב לשני מרכזים גדולים בצפון‪ ,‬חיפה ונצרת‪ .‬בהסתמך על החזויות ועל‬ ‫ההערכות והתכנון הקיים במשרדי הממשלה‪ ,‬שפרעם מיועדת להיות בעתיד הקרוב עיר‬ ‫מרכזית בצפון‪ ,‬שבה ירוכזו שירותים חיוניים לאוכלוסיית האזור‪ ,‬מספר התושבים אמור לגדול‬ ‫בשל ההגירה החיובית הגבוהה ועקבית לישוב‪ ,‬ובשל הריבוי הטבעי‪ ,‬מרחב התכנון של שפרעם אמור לגדול בהתאם‪ .‬וכן הפעולות הכלכליות התפקודיות‪.‬‬ ‫לאחרונה‪ ,‬ועפ"י החלטת הממשלה‪ ,‬נכלל הישוב לתוכנית החומש לפיתוח כלכלי של ישובים במגזר הערבי‪ ,‬ובו מיושמים רוב התוכניות הממשלתיות למגזר‬ ‫הערבי שהוגדרו כפיילוט‪ .‬גודל משק בית ממוצע הוא ‪ 4.7‬נפשות‪.‬‬ ‫לעיר תוכנית מתאר ג‪ 7025/‬שאושרה ב‪ ,18/5/1995 -‬שטח התוכנית כ‪ 10,050 -‬דונם‪ ,‬פחות ממחצית שטח השיפוט‪ .‬יתרת השטח שמחוץ לתכנית‬ ‫המתאר אך עדיין בתחום השיפוט‪ ,‬הינו ‪ 12,000‬דונם אדמה חקלאית‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 2013 – 2002‬אושרו תוכניות מפורטות בהתאם לחלוקת הישוב למתחמים‪ ,‬אשר מגבירות את אחוזי הבניה ומסדירות את מערך הדרכים ומכוחן‬ ‫ניתן להוציא היתר בניה‪.‬‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬ ‫‪37‬‬ ‫בעלויות קרקע‬ ‫חלוקת הבעלות על הקרקע בתחום שיפוטה של שפרעם‪:‬‬ ‫‪ - 95%‬בעלות פרטית ‪ - 5%‬בעלות מנהל‬ ‫שפרעם עיר שנותנת שירותים לסביבה‬ ‫בשל הפוטנציאל הרב הטמון בישוב‪ ,‬אשר מקנה לו יתרון‪ ,‬ואפשרות להוות ישוב מרכזי שנותן שירותים לישובים‬ ‫מסביב‪ ,‬מתפתחים בישוב שירותים ממשלתיים וקהילתיים אשר משרתים את שפרעם והסביבה כמו‪:‬‬ ‫שפרעם צורפה לועדת תכנון מרחבית "גבעות אלונים" שמשרדיה נמצאים בשפרעם‪ ,‬הכוללת את המועצות‬ ‫המקומיות אעבלין‪ ,‬ביר אלמקסור‪ ,‬כפר מנדא וכוכב‪.‬‬ ‫שפרעם הינו ישוב עם אוכלוסיית צעירים כאשר ‪ 42.8%‬מתחת לגיל ‪.20‬‬ ‫התפלגות האוכלוסייה ‪:‬‬ ‫מוסלמים‬ ‫נוצרים‬ ‫דרוזים‬ ‫‪62%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫הישוב גדל הן בשל הריבוי הטבעי והן בשל ההגירה‬ ‫החיובית‪ ,‬לאחרונה אושרה הקמת שכונות חדשות‬ ‫ברחבי העיר‪ ,‬הקמת אזור תעסוקה מרחבי והרחבת‬ ‫איזור תעשייה קיים‪ ,‬הקמת מוסדות חינוך חדשים‪,‬‬ ‫הקמת שני אולמות ספורט ואצטדיון חדש‪.‬‬ ‫פרוייקט פארק התעשייה אזורי ‪:‬‬ ‫'פארק התעשיה' הינו מתחם המתייחס לאזור‬ ‫התעשייה הקיים ולאזור המחצבה‪.‬שטח הפארק‬ ‫כ‪ 1200-‬דונם‪ ,‬מתוכם ‪ 800‬דונם בבעלות המדינה‬ ‫ו‪ 400-‬בבעלות פרטית‪.‬‬ ‫לפארק שלושה שלבי פיתוח‪:‬‬ ‫שלב א' ‪ -‬אזור תעשייה מפותח ומשווק‪ .‬שטחו ‪200‬‬ ‫דונם ברוטו (נטו ‪ ,)129‬מזה כ‪ 30-‬דונם קרקעותמינהל‪.‬‬ ‫שלב ב' ‪ -‬אזור תעשייה מאושר לא מפותח ‪ 175‬דונם‪ ,‬קרקע פרטית אין תשתיות‪ .‬בהעדר סבסוד צפי מימוש נמוך‪.‬‬ ‫שלב ג' ‪-‬הינו שלב יותר מתקדם‪,‬הנמצא ברמה של תכניות ופרוגראמות‪ .‬מדובר בשטח המחצבה‪,‬שתסיים את פעילותה בסוף ‪ ,2013‬ושטחה כ‪780-‬‬ ‫דונם‪ .‬הבעלות היא כולה של המינהל‪.‬‬ ‫המטרה העיקרית של הפארק היא יצירת מרכז תעשיה אזורי‪ ,‬שישרת את אזור הצפון בכלל ומרחב שפרעם וישובי הגליל המערבי בפרט‪ .‬לפארק‬ ‫פוטנציאל להגדלת מקומות התעסוקה עבור כ‪ 200,000 -‬תושבים המתגוררים באזור‪.‬‬ ‫לפרוייקט זה מטרת משנה; שינוי אזור המחצבה ממקום המאופיין כמפגע תברואתי וסביבתי למנוף כלכלי‪-‬חברתי אזורי‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ינוהל תהליך לקידום תכנית המשלבת קריית ספורט ושימושים תעשייתיים‪ ,‬מסחריים ובילוי‪.‬ראוי לציין שפועלת וועדת היגוי לשיקום המחצבה‬ ‫בראשות העירייה ובהשתתפות קרן שיקום מחצבות‪ ,‬משרד התשתיות‪.‬‬ ‫פארק התעשייה‬ ‫פארק התעשייה הינו שטח אשר מתייחס לאזור הקיים ולאזור המחצבה‪ .‬שטח הפארק כ‪ 1200-‬דונם‪ ,‬מתוכם ‪ 800‬דונם בבעלות המדינה ו‪400-‬‬ ‫בבעלות פרטית‪.‬‬ ‫לפארק שלושה שלבי פיתוח‪:‬‬ ‫אזור תעסוקה עירוני קיים‬ ‫אזור תעסוקה אזורי‬ ‫ •שלב א' ‪ -‬אזור תעשייה מפותח ומשווק‪ .‬שטחו ‪200‬‬ ‫דונם ברוטו (נטו ‪ ,)129‬מזה כ‪ 30-‬דונם קרקעות מינהל‪.‬‬ ‫ •שלב ב' ‪ -‬אזור תעשייה מאושר לא מפותח ‪ 175‬דונם‪,‬‬ ‫קרקע פרטית אין תשתיות‪ .‬בהעדר סבסוד צפי מימוש‬ ‫נמוך‪.‬‬ ‫ •שלב ג' ‪ -‬הינו שלב יותר מתקדם‪ ,‬הנמצא ברמה‬ ‫של תכניות ופרוגראמות‪ .‬מדובר בשטח המחצבה‪,‬‬ ‫שתסיים את פעילותה בסוף ‪ ,2013‬ושטחה כ‪780-‬‬ ‫דונם‪ .‬הבעלות היא כולה של המינהל‪.‬‬ ‫הרחבת אזור תעסוקה עירוני‬ ‫המטרה העיקרית של הפארק היא יצירת מרכז תעשיה‬ ‫אזורי‪ ,‬שישרת את אזור הצפון בכלל ומרחב שפרעם וישובי הגליל המערבי בפרט‪ .‬לפארק פוטנציאל יצירת מקומות תעסוקה לאזור שמונה כ‪-‬‬ ‫‪ 200,000‬נפשות‪.‬‬ ‫מטרת משנה הינה הפיכת המחצבה ממפגע תברואתי וסביבתי למנוף כלכלי חברתי אזורי‪.‬‬ ‫בנוסף לשימוש המרכזי שיעשה בשטח‪ ,‬העירייה מעוניינת לקדם תכנית שתכלול קריית ספורט יחד ים שימושים תעשייתיים‪ ,‬מסחריים ובילוי‪.‬‬ ‫ראוי לציין שפועלת וועדת היגוי לשיקום המחצבה בראשות העירייה ובהשתתפות קרן שיקום מחצבות‪ ,‬משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬הועדה המרחבית‬ ‫לתכנון ובניה ומנהל מקרקעי ישראל‪.‬‬ ‫שאלות לדיון‬ ‫‪ 1 .1‬מה הם השימושים אותם ניתן ליישם בפארק התעשיההאיזורי בשילוב עם פארק התעשיה העירוני?‬ ‫‪ 2 .2‬מי הם הלקוחות הפוטנציאליים של פארק התעשיה?‬ ‫‪3 .3‬כיצד לתכנן את פארק התעשיה כך שהוא ישמש כמקום תעסוקה גם‪ /‬בעיקר לתושבי שפרעם והעיר תהנה מפירותיו מעבר לתשלום הארנונה‬ ‫והיטלי ההשבחה‪.‬‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬ ‫‪39‬‬ ‫רמת גן‬ ‫ישראל זינגר ‪ -‬ראש העיר רמת גן‬ ‫העיר רמת‪-‬גן‬ ‫נבחר לראשות עיריית רמת‪-‬גן בשנת ‪ ,2013‬ומאז משמש גם כיו"ר ועדת החינוך של מרכז השלטון המקומי בישראל‪.‬‬ ‫ניהל את תיכון בליך ברמת‪-‬גן במשך ‪ 18‬שנים‪.‬‬ ‫ישראל זינגר נולד ברומניה‪ ,‬נשוי לחגית‪ ,‬אב לשלושה ילדים וסב לשני נכדים‪ .‬בעל תואר שני בפיזיקה גרעינית‬ ‫באוניברסיטת תל אביב‪ .‬בשנת ‪ 1985‬התמנה למנהל תיכון בליך ושימש בתפקיד זה עד שנת ‪ .2003‬בשנים אלו הפך‬ ‫את בית ספר בליך לאחד ממוסדות החינוך המובילים בארץ‪.‬‬ ‫בין תפקידיו‪:‬‬ ‫כיהן כחבר מועצת העיר רמת‪-‬גן‬ ‫כיהן כחבר הנהלת המבל"ל ‪ -‬המכללה לביטחון לאומי לנוער‪.‬‬ ‫שימש כמנהל מכללת רעננה‬ ‫שימש כדירקטור בחברת התקשורת הבינלאומית ‪XFONE.‬‬ ‫פעל כיועץ בוועדת החינוך של הכנסת ושותף בפרויקטים חינוכיים ארציים‪.‬‬ ‫יו"ר ועדת החינוך של השלטון המקומי בישראל‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2008‬ציינה החברה להגנת הטבע את ישראל זינגר כחבר מועצה עירונית הפעיל ביותר בתחום המאבק למען איכות הסביבה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,2010‬קיבל זינגר את עיטור הכבוד מטעם תנועת אומ"ץ על מאבקו בשחיתות בתחום המוניציפלי‪ .‬בנוסף‪ ,‬השתתף במאבקים רבים‬ ‫בנושאי מיסוי עירוני‪ ,‬איכות הסביבה ותכנון ובניה בתחומי העיר רמת‪-‬גן‪.‬‬ ‫זינגר נמנה עם מייסדי תנועת אזרחים "רמת‪-‬גן החדשה" שהוקמה בפברואר ‪ .2013‬זינגר התמודד על ראשות העיר רמת‪-‬גן בבחירות לרשויות‬ ‫המקומיות‪ ,‬שנערכו באוקטובר ‪ 2013‬ונבחר לראשות העיר ברוב גדול של ‪ 56.15%‬מהקולות‪.‬‬ ‫זינגר שחקן שחמט ברמה בינלאומית‪ ,‬פעיל ופועל לקידום השחמט ברמת‪-‬גן ובישראל‪ .‬בשנת ‪ 2005‬ניהל את אליפות העולם לאומות‪ ,‬שנערכה‬ ‫בבאר שבע‪.‬‬ ‫כללי‬ ‫כללי‬ ‫חינוך‬ ‫שנת יסוד‪1921 :‬‬ ‫‪149,594‬‬ ‫מס' תלמידים (א'‪-‬י"ב)‪19,402 :‬‬ ‫‪ 13,229‬דונם‬ ‫גידול אוכלוסיה‪0.8% :‬‬ ‫מס' בתי ספר (א'‪-‬י"ב)‪42 :‬‬ ‫דירוג סוציו‪-‬אקונומי (מתוך ‪7 :)10‬‬ ‫צפיפות תושבים לקמ"ר‪11,308 :‬‬ ‫ממוצע תלמידים בכיתה‪27 :‬‬ ‫העיר גובלת במערב בגבעתיים ובתל אביב ובמזרח בבני ברק‪ .‬יחדיו הערים הללו יוצרות רצף עירוני בנוי‪ ,‬שרמת‪-‬גן מתייחדת בו בריבוי הגנים והשטחים הירוקים‪.‬‬ ‫רמת‪-‬גן היא העיר הירוקה ביותר בישראל‪ ,‬אשר ‪ 25%‬משטחה הם שטחים ירוקים‪ .‬העירייה ממשיכה לשמור בקפדנות על נתון זה‪ .‬מצפון גובלת העיר בנחל הירקון‪,‬‬ ‫שעל גדותיו פותחו שטחים ירוקים‪ .‬מדרום מצויים האזורים הפתוחים של הפארק הלאומי והספארי‪ ,‬ובדרום‪-‬מזרח האזור החקלאי‪ ,‬עדיין‪ ,‬של כפר אז"ר וקריית‪-‬‬ ‫אונו‪ .‬רמת‪-‬גן בנויה על גבעות כורכר שגובהן הממוצע כ ‪ 80-‬מטר מעל פני הים‪ .‬גבעות אלו מהוות חלק מרכס הכורכר המזרחי שלאורך מישור החוף‪ .‬במרכז העיר‬ ‫מתנשאות ארבע גבעות‪ :‬גבעת הארנבות‪ ,‬גבעת הבנים‪ ,‬גבעת שאול וגבעת אברהם‪ .‬רוב שטחה של העיר בנוי על אזורים מישוריים של חולות‪.‬‬ ‫ראשיתה של רמת‪-‬גן כמושב חקלאי ליד העיר הגדולה‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ .‬הרעיון נולד כמה שנים לפני ‪ , 1921‬סמוך למלחמת העולם הראשונה‪ .‬ככל הידוע לנו במרוצת‬ ‫הדורות ועד מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬היה שטחה של רמת‪-‬גן ריק כמעט מתושבים‪ ,‬לעתים מעובד חקלאית‪ .‬במפות היסטוריות אין סימן לישוב כלשהו‪ .‬עם‬ ‫סיום מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬בדצמבר ‪ , 1918‬נרכשו האדמות הראשונות‪ .‬שנה אחר שנה נרכשו אדמות נוספות ונקנו שתילים לבניית "עיר גנים"‪ .‬בהצבעה‬ ‫שהתקיימה ב ‪ 2-‬באפריל ‪ 1923‬נקבע שם חדש למקום – "רמת‪-‬גן"‪ .‬רמת‪-‬גן נוסדה אמנם כמושב שיתופי אולם תוך זמן קצר התברר כי צורת התיישבות זו אינה‬ ‫מתאימה לאופיים ושאיפותיהם של ראשוני המקום‪ .‬המושב השיתופי הפך לישוב עירוני וב‪ 1926 -‬זכה להכרה משלטונות המנדט כמועצה מקומית‪ .‬היו אז במקום‬ ‫כ‪ 450 -‬נפש‪ ,‬שגרו ב ‪ 72-‬בתים ו ‪ 63-‬צריפים‪ .‬אברהם קריניצי נבחר לעמוד בראש הישוב‪ 43 .‬שנים‪ ,‬עד ליום מותו‪ ,‬עמד בראש העיר והטביע בה את חותמו‬ ‫המיוחד‪ .‬המעבר מישוב חקלאי לעירוני‪ ,‬ההכרה בישוב כמועצה מקומית ובחירתו של קריניצי‪ ,‬היוו את נקודת המפנה בתולדות רמת‪-‬גן ועיצבו את אופיו של הישוב‬ ‫לשנים רבות‪ .‬הוא הפך פחות ופחות חקלאי ופנה יותר לתעשייה‪ ,‬מלאכה‪ ,‬מסחר ועסקים‪ .‬בשנת ‪ , 1946‬במלאת חצי יובל לישוב‪ ,‬גרו במקום כ ‪ 12-‬אלף תושבים‬ ‫ביותר מ ‪ 1200-‬בתים‪ ,‬ועבדו ביותר מ ‪ 560-‬בתי עסק‪ .‬בשבט תש"י‪ ,‬ינואר ‪ , 1950‬הוכרזה רמת‪-‬גן כעיר‪ .‬עד ‪ 1955‬מנתה אוכלוסייתה כ‪ 62 -‬אלף איש‪ .‬שטחה‬ ‫של העיר המשיך לגדול והעירייה נטלה על עצמה גם משימות לאומיות כגון בניית האצטדיון לקראת המכבייה השלישית ) ‪ ( 1950‬ושתילת הפארק הלאומי‪ .‬נוסף‬ ‫לפארק הלאומי הגדול‪ ,‬המשיכה העירייה בנטיעת גנים ומספרם הגיע ב‪ 1955 -‬ל ‪ 37-‬במספר‪ .‬יחד עם הפארק הלאומי היוו אז הגנים כ ‪ 20%-‬משטח העיר‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1961‬סופחו לשטח שיפוטה של רמת‪-‬גן ‪ 1,316‬דונם מעברו המזרחי של כביש גהה‪ .‬המעשה הזה הוסיף לעיר שני מוסדות חשובים‪ :‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫ובית החולים ע"ש "שיבא" בתל‪-‬השומר‪ .‬במקביל‪ ,‬נפתחה ב ‪ 24-‬לאוקטובר ‪ , 1968‬בורסת היהלומים הישראלית‪ ,‬שהינה הגדולה בעולם‪ .‬ב ‪ 13-‬לנובמבר ‪1969‬‬ ‫נהרג ראש העיר‪ ,‬אברהם קריניצי‪ ,‬בתאונת דרכים ‪ -‬בכך באה לקיצה תקופת פעילות דינמית של ‪ 43‬שנים‪ ,‬בה היו האיש והעיר כמעט לישות אחת‪ .‬במקום קריניצי‬ ‫נבחר ד"ר ישראל פלד‪ ,‬אשר כיהן כראש העיר במשך ‪ 13‬שנים‪ .‬בתקופתו של פלד הוקם קניון איילון והושם דגש על פיתוחן של שכונות המצוקה בעיר‪ ,‬הוקמו בהן‬ ‫מתנס"ים ונפתחו בתי‪-‬ספר חדשים ומפעלי תרבות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוקם בימי כהונתו הספארי‪ ,‬שהפך לשם דבר‪ ,‬ומושך אליו עד היום מאות אלפי מבקרים מכל רחבי‬ ‫הארץ מדי שנה‪ .‬בבחירות של ‪ 1983‬נבחר לראשונה ראש עיר מטעם מפלגת העבודה‪ ,‬אורי עמית‪ .‬בתקופת כהונתו שופצו רחובות רבים בעיר‪ ,‬רוצפו מדרכות‪,‬‬ ‫הורחבה התאורה והונחו קווי מים חדשים‪ .‬כן שופצו בית יד לבנים ובית אברהם קריניצי ונפתח המוזיאון לאמנות ישראלית ברחוב אבא‪-‬הלל‪ .‬בבחירות של ‪1989‬‬ ‫לאחר קדנציה אחת סיים אורי עמית את תפקידו ובמקומו נבחר כראש העיר‪ ,‬צבי בר‪ ,‬לשעבר איש הצנחנים‪ ,‬מפקד משמר הגבול וראש אג"מ במשטרת ישראל‪.‬‬ ‫צבי בר שם את הדגש על מערכת החינוך ועל המשך פיתוחה של רמת‪-‬גן כעיר המצטיינת באיכות חיים וכמקום מגורים שנוח ונעים לחיות בו‪ .‬יחד עם תשומת לב‬ ‫רבה למערכת החינוך‪ ,‬הפכה רמת‪-‬גן לעיר המובילה גם בתחומי החינוך‪ ,‬התרבות והחברה‪ .‬במקביל‪ ,‬ממשיכה רמת‪-‬גן לשמש כמרכז לעסקים‪ ,‬מסחר ותעשייה‪,‬‬ ‫עם דגש על תעשייה קלה ועתירת יידע שאינה פוגעת באיכות החיים והמגורים‪.‬‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬ ‫‪41‬‬ ‫רמת גן‬ ‫פרויקט מתחם הבורסה ברמת‪-‬גן‬ ‫מתחם הבורסה הינו מרכז עסקים בחלקה המערבי של רמת גן‪ ,‬במשולש הגבולות עם תל‪-‬אביב וגבעתיים‪.‬‬ ‫בדרום המתחם‪ ,‬ששטחו כ‪ 450-‬דונם‪ ,‬רחוב ז'בוטינסקי‪ ,‬במערב נתיבי איילון‪ ,‬בצפון רחוב ביאליק ובמזרח‬ ‫רחוב אבא‪-‬הלל סילבר‪.‬‬ ‫ראשית התפתחותו של האזור בראשית המאה נבע מסמיכותו לדרך הסוחרים ההיסטורית שחיברה בין‬ ‫יפו לשכם ולדמשק (לשעבר "דרך פתח תקווה")‪ .‬בתקופת קום המדינה שכנה בורסת היהלומים בשתי‬ ‫קומות ליד צומת הרצל‪-‬רוטשילד‪ .‬בתחילת שנות ה‪ 60-‬החלו דיונים על הקמת בניין לבורסת היהלומים‬ ‫ולאחר הערמת קשיים מצד עיריית ת"א‪ ,‬הציע ראש העיר רמת גן דאז קרינצי‪ ,‬כי הבניין יקום ברמת‪-‬גן‪,‬‬ ‫במתחם שלימים יהפוך למתחם בורסת היהלומים הישראלית – אחת הבורסות המובילות בעולם בתחומה‪.‬‬ ‫המגדל הראשון‪" ,‬מגדל שמשון"‪ ,‬נחנך ב‪ 1968-‬והיווה המגדל הראשון במתחם שעד אז כלל רק בנייני‬ ‫תעשייה זעירה ומלאכה‪.‬‬ ‫סביב בורסת היהלומים‪ ,‬אשר מחזיקה ב‪ 4-‬המגדלים המרכזיים‪ ,‬התפתחו ענפים נוספים העוסקים‬ ‫ביהלומנות‪ ,‬היי‪-‬טק‪ ,‬מערכות מידע‪ ,‬עריכת דין‪ ,‬הנהלת חשבונות ואף עסקי מזון‪ .‬סה"כ מכיל המתחם יותר‬ ‫מ‪ 600,000-‬מ"ר בנויים של תעסוקה‪.‬‬ ‫תחבורה‬ ‫מתחם הבורסה קולט מדי יום עשרות אלפי עובדים ואלפי מבקרים המגיעים לפגישות עסקיות‪ .‬פתרונות התחבורה‬ ‫המאפשרים ויאפשרו בעתיד לקלוט תנועה זו הינם‪:‬‬ ‫ •תחנת הרכבת ת"א מרכז (סבידור) אשר מחובר למתחם באמצעות גשר הולכי רגל‪ .‬כיום ‪ 60%‬מהאנשים‬ ‫המגיעים למתחם עושים זאת באמצעות תחבורה ציבורית (רכבת ואוטובוסים) – מספר יוצא דופן במדינת‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫ •ציר ז'בוטינסקי‪ ,‬שהוא המשכו של דרך מנחם בגין ההיסטורית‪ .‬ציר זה ממשיך מזרחה‪ ,‬דרך בני ברק ופתח‬ ‫תקווה‪ ,‬עד צומת סגולה‪ .‬על ציר זה נעים מספר רב של אוטובוסים בתדירות גבוהה ותחנותיהם מפוזרים‬ ‫סביב צומת עלית‪.‬‬ ‫ •נתיבי איילון ומחלף ארלוזרוב‪.‬‬ ‫ •גשר מודעי וגשר ההלכה‪ ,‬המחברים את מתחם הבורסה לצפון הישן של תל אביב ולשכונת צמרת‪.‬‬ ‫ •מנהרה תת‪-‬קרקעית‪ ,‬מתחת לרחוב ז'בוטינסקי‪ ,‬המחברת בין מגדל משה‪-‬אביב לרחוב יגאל אלון שמדרום‬ ‫מערב למתחם‪.‬‬ ‫ •מנהרת אבא‪-‬הלל‪ ,‬בצומת אבא‪-‬הלל ורחוב ביאליק‪ ,‬שהוקמה לאחר היווצרות פקקים חמורים בצומת‪.‬‬ ‫ •במרתפי המגדלים נמצאים חניונים גדולים‪ ,‬מהם המשמשים רק את דיירי המגדל‪ ,‬ומהם הפתוחים גם‬ ‫לציבור‪ .‬חניונים נוספים נמצאים במגרשים הפזורים במתחם‪.‬‬ ‫ •התחנה הרכבת הקלה התת‪-‬קרקעית של הקו האדום (קו פתח‪-‬תקווה בת‪-‬ים) אשר יהווה חלק ממערכת‬ ‫הסעת ההמונים של המטרופולין ועתיד לפעול ב‪.2017-‬‬ ‫ •"פרויקט קירוי איילון"‪ :‬מיזם עתידי שאמור לחבר את הרקמות שמשני צידי איילון‪ ,‬ע"י יצירת מישור שיחבר‬ ‫בין הגשרים הקיימים‪ :‬גשר מודעי‪ ,‬גשר ז'בוטינסקי וגשר ערבי‪-‬נחל‪.‬‬ ‫החזון העירוני‬ ‫שאיפותיה של העירייה למתחם גבוהות ביותר‪ .‬בחזונה יהפוך מתחם הבורסה להיות המרכז‬ ‫והלב הפועם של כל גוש דן והעיר תל אביב‪ .‬המתחם יהווה חלון ראווה אלגנטי ויוקרתי‪,‬‬ ‫שיתחרה ואף יגבר על כיכר המדינה בת"א‪ ,‬וימשוך אליו מחו"ל חנויות יוקרתיות‪ ,‬שכיום‬ ‫אינן מחזיקות סניפים בארץ‪ ,‬דוגמת קרטייה וטיפאניס‪ .‬המתחם יישא אופי דומה לאופיו‬ ‫של רובע הסיטי בלונדון‪ 5th Avenue ,‬בניו יורק ול‪"-‬פלאס ונדום" ו‪"-‬גראנד בולבארד"‬ ‫בפריז (בניגוד לרובעים סוהו‪ ,‬גריניץ' וילאג' ו‪"-‬קרטייה לה‪-‬פן")‪.‬‬ ‫המרחב הציבורי ישנה את פניו מקצה לקצה‪ .‬ככל שישתפר מערך התחבורה הציבורית‪,‬‬ ‫פנים המתחם יהפוך למתחם הולכי רגל בלבד‪ ,‬כאשר תנועת הרכבים תנוע בהיקף‪.‬‬ ‫מבחינת שימושים‪ ,‬המתחם יהפוך לרובע עירוני מגוון‪ ,‬בעל תמהיל רחב הכולל מסחר‪ ,‬בילוי‪,‬‬ ‫לימודים‪ ,‬תעסוקה ויציע פתרונות מגורים מגוונים – מדירות סטודנטים ועד דירות יוקרה‪.‬‬ ‫המתחם יפעל בשיתוף עם בעלי הנכסים וינוהל על‪-‬ידי ‪B.I.D‬‬ ‫(‪ )Business Improvement district‬דוגמת אלו הקיימים במרכזים האזרחיים של לוס‬ ‫אנג'לס‪ ,‬וונקורבר‪ ,‬לונדון‪ ,‬פילדלפיה וכו'‪.‬‬ ‫אתגרים‬ ‫‪1 .1‬המתחם עדיין מקרין סטיגמה שלילית‪ ,‬שנבעה בעבר מפעילויות ליליות‪ ,‬שרובן כבר‬ ‫לא קיימות באתר‪ ,‬וקשורות בתעשיית ההימורים והארוטיקה‪ .‬פעילות לילית זו נוצרה‬ ‫בעיקר בשל הנגישות הנוחה שממנה נהנה המתחם ובשל קיומן בעבר של ‪17,000‬‬ ‫מלטשות יהלומים ו‪ 20-‬מוסכים שעובדיה סיימו לעבוד בשעות אחה"צ‪ .‬כיום נותרו במתחם כ‪ 700-‬מלטשות ו‪ 3-‬מוסכים בלבד‪ .‬פעילות זו ברובה כבר‬ ‫אינה קיימת במתחם‪ ,‬פחות בשל אכיפה ויותר בשל עליית ערך הנכסים ועידוד כניסתם של שימושים "טובים"‪ ,‬לופטים וכדומה‪.‬‬ ‫‪2 .2‬לב המתחם‪ ,‬ארבעת המגדלים של בורסת היהלומים מהווים "עיר בתוך עיר"‪ :‬הכניסה אליהן מוגבלת ומאובטחת‪ ,‬בתוכם קיימים כל השימושים הדרושים‬ ‫לעובדיה (מבתי אוכל ובנקים‪ ,‬דרך חנויות ועד בתי כנסת)‪ ,‬והאוכלוסיה שבה היא בעיקרה דתית ומסורתית‪ ,‬מה שמקשה על פתיחתם של מוקדי בילוי‬ ‫ואוכל בעלי אופי מסויים‪ .‬אחד הפתרונות לבעיה זו נעוץ ביכולת להחזיר למתחם ולו מעט מהכנסות הבורסה‪ ,‬שכיום זולגות החוצה‪.‬‬ ‫‪3 .3‬בשל משגי העבר‪ ,‬העיצוב העירוני על מפלסיו הרבים‪ ,‬אינו‬ ‫מאפשר תנועה נוחה במרחב‪ .‬אל בעיה זו מתווספת בעיית‬ ‫חניית הרכבים הדו‪-‬גלגליים על המדרכות‪ ,‬אשר מטופלת ביד‬ ‫קשה‪ .‬בעיות אלו טופלו עד כה באופן נקודתי‪.‬‬ ‫נושא דיון‬ ‫מהם הכלים הכלכליים‪ ,‬התכנוניים ואחרים שיגרמו למתחם הבורסה‬ ‫להפוך למקום פעיל ברוב שעות היממה ולשדרוג של האזורים הירודים‬ ‫כולל סילוק פעילויות מפוקפקת של הימורים וארוטיקה‪.‬‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬ ‫‪43‬‬ ‫מבשרת ציון‬ ‫יורם שמעון ‪ -‬ראש מועצה מבשרת ציון‬ ‫מועצה מבשרת ציון‬ ‫כללי‬ ‫כללי‬ ‫חינוך‬ ‫שנת יסוד‪1921 :‬‬ ‫‪ 24,638‬תושבים‬ ‫מס' תלמידים (א'‪-‬י"ב)‪3,992 :‬‬ ‫‪ 6,390‬דונם‬ ‫גידול אוכלוסיה‪0.7% :‬‬ ‫מס' בתי ספר (א'‪-‬י"ב)‪9 :‬‬ ‫דירוג סוציו‪-‬אקונומי (מתוך ‪8 :)10‬‬ ‫צפיפות תושבים לקמ"ר‪3,856 :‬‬ ‫ממוצע תלמידים בכיתה‪26 :‬‬ ‫מבשרת ציון הינה יישוב פרברי במחוז ירושלים‪ .‬הבינוי מאופיין בבניה צמודת קרקע ובניה רוויה בצפיפות נמוכה המשתפלת על מורדות הרי ירושלים‬ ‫‪ .‬מבשרת ציון ממוקמת משני הצדדים של כביש מס' ‪ 1‬הראשי לירושלים‪ ,‬כ‪ 6 -‬ק"מ של כביש מערבית לכניסה לירושלים בגובה ‪ 750‬מטרים‪ .‬שטח‬ ‫השיפוט של המועצה הוא כ‪ 64564-‬דונמים וכולל כ ‪ 6,300 -‬יחידות דיור ב‪ 15 -‬שכונות‪ .‬המועצה הנוכחית הוקמה מאיחוד היישובים מבשרת‪-‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬מעוז‪-‬ציון א' ומעוז‪-‬ציון ב' למסגרת מוניציפאלית אחת ששמה מבשרת ציון‪.‬‏‏‪ ‬בשנת ‪ 1951‬הוקם היישוב מעוז‪-‬ציון א' באזור הקסטל‬ ‫מדרום לכביש ירושלים תל‪-‬אביב‪ ,‬בתחילה כמעברת עולים יוצאי כורדיסטאן ועיראק ואחר כך כיישוב בעל אופי כפרי‪ ‬המשלב משקי עזר‪.‬מרבית‬ ‫מהתושבים עבדו במחצבה שהייתה בחלק הדרומי של היישוב‪ .‬בשנת ‪ 1954‬הוקם מעוז‪-‬ציון ב' ממזרח למעוז‪-‬ציון א' ואף הוא אוכלס על ידי עולים‬ ‫מכורדיסטאן‪ .‬שני היישובים נקראו שנים רבות גם בשם "קסטל"‪ .‬בשנת ‪ 1956‬הוקם היישוב מבשרת‪-‬ירושלים מעברו הצפוני של כביש ירושלים‪-‬תל‬ ‫אביב ואוכלס על ידי עולים יוצאי צפון אפריקה‪ .‬שלושת היישובים תוכננו כיישובים בעלי אופי כפרי עם בתים בני קומה אחת ומשק עזר לידם‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1963‬אוחדו שלושת היישובים למועצה מקומית אחת שנקראה מבשרת ציון‪ ,‬שם שהוא שילוב השמות מעוז ציון ומבשרת ירושלים‪.‬האוכלוסייה‬ ‫החדשה שהגיעה ליישוב החל משנת ‪ 1978‬היא ברובה אוכלוסייה חילונית שיצאה מירושלים וחיפשה מפלט משאון הכרך‪ ,‬אך עדיין חיפשה את‬ ‫קרבת העיר כמקור פרנסה ושירותים‪.‬‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬ ‫‪45‬‬ ‫התחדשות עירונית במרכז הקליטה במבשרת ציון‬ ‫מרכז הקליטה הנמצא כיום בלב מבשרת ציון בצמוד למתחם בתי הספר ולמרכז המסחרי של מבשרת מתחם מרכז הקליטה נבנה לקראת סוף שנות ה‪60‬‬ ‫ובאותן שנים ממוקם למעשה בקצה השטח הבנוי של מבשרת‪ .‬עם השנים גדל הישוב ו"עטף" את המתחם בשכונות מגורים והמרכז המסחרי של הישוב‪.‬‬ ‫שטח המתחם הוא כ‪ 75-80-‬דונם‪ ,‬בשטח המתחם מבני מגורים חד קומתיים ודו קומתיים‪ ,‬צמודי קרקע המשולבים בגינות פרטיות‪ ,‬ללא גדרות ו"משתתפים"‬ ‫בחלל של המרחב הציבורי‪ .‬רשת רחובות חוצה את המתחם ומתחברת לרחוב הראשי ולשכונות הצמודות אליו‪ .‬האווירה במתחם פסטורלית "קיבוצית משהו"‬ ‫ומשקפת את האופי הפרוורי של מבשרת אם כי היא שונה וייחודית ביחס לשכונות החדשות צמודות הקרקע בהם הבתים וחצרותיהם מגודרים ומנותקים‬ ‫מהמרחב הציבור‪.‬‬ ‫בעלת הקרקע הסוכנות מעוניינת למכור את הקרקע במכרז במחיר המכסימלי האפשרי‪ ,‬המועצה מעוניינת מבחינתה להוציא את התושבים "הארעיים"‬ ‫וליצור התחדשות שתתאים להתפתחות של מבשרת‪ ,‬מרכז הקליטה הוא "הפרעה" במרכז הישוב מבחינת המועצה‪.‬‬ ‫על פי ההבנות המשותפות של המועצה והסוכנות יש כוונה לבנות במתחם‪:‬‬ ‫שד׳‬ ‫הר‬ ‫אל‬ ‫שטח מסחרי בקומת הקרקע במבנים שיפנו לרחוב‬ ‫הראשי רחוב הראל‬ ‫צפיפות המגורים של ‪ 7-14‬יחידות לדונם‪.‬‬ ‫הפרשה של ‪ 40%‬משטח הקרקע לצורכי ציבור‬ ‫גובה מבנים ‪ 6-7‬קומות לאורך הרחוב הראשי ומבנים‬ ‫של ‪ 12-13‬קומות הצד המערבי‬ ‫גדלי דירות בין ‪ 75‬מ"ר ל ‪ 110‬מ"ר שטח עיקרי‬ ‫‪ 25%‬מהדירות תהיינה דירות "ברות השגה"‬ ‫יתוכנן חיבור עם השכונות העוטפות את המתחם‬ ‫חלופות הבינוי לא יעיבו בגובהן על מתחם הקסטל‬ ‫הפרוייקט עולה לדיון על מנת לתת לראש המועצה‬ ‫כלים לגיבוש תכנון עתידי שיאפשר יצירת מרחב‬ ‫העונה על הצרכים האמיתיים של מבשרת (ולא רק‬ ‫של היזם) ויענה לכלים לעירוניות ‪.‬‬ ‫נושא דיון‬ ‫מתחם בתי ספר‬ ‫מרכז מסחרי‬ ‫יציאה לכביש ‪1‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪1‬התייחסות וחיבורים לשכונה הגובלת ‪,‬למתחם בתי הספר ולרחוב הראשי‪.‬‬ ‫‪2‬שימושים והיקפי הבניה כולל מגוון וגובה המבנים‪.‬‬ ‫‪3‬רשת דרכים שטחים פתוחים ומבני ציבור‪.‬‬ ‫‪4‬לאיזו אוכלוסיה "מכוון התכנון"‪.‬‬ ‫‪5‬מהם התנאים החשובים שיהיו במכרז המתוכנן למכירת השטח‪.‬‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬ ‫‪47‬‬ ‫גן יבנה‬ ‫גן יבנה‬ ‫דרור אהרון – ראש המועצה גן יבנה‬ ‫כללי‬ ‫אוכלוסיה‬ ‫חינוך‬ ‫ניהול בכיר‬ ‫שנת יסוד‪1951 :‬‬ ‫‪ 24,638‬תושבים‬ ‫מס' תלמידים (א'‪-‬י"ב)‪3,992 :‬‬ ‫‪ 6,390‬דונם‬ ‫גידול אוכלוסיה‪0.7% :‬‬ ‫מס' בתי ספר (א'‪-‬י"ב)‪9 :‬‬ ‫דירוג סוציו‪-‬אקונומי (מתוך ‪8 :)10‬‬ ‫צפיפות תושבים לקמ"ר‪3,856 :‬‬ ‫ממוצע תלמידים בכיתה‪26 :‬‬ ‫גן‪-‬יבנה‪ ,‬מושבה ותיקה אשר נוסדה בתחילת העשור השלישי של המאה הקודמת‪ ,‬נחשבת לצעירה בסביבותיה ואולי אף במדינה‪ 70% .‬מאוכלוסיית‬ ‫גן יבנה בטווח הגילאים ‪ ,0-40‬כך שעיקר אוכלוסיית גן יבנה מורכבת ממשפחות צעירות‪ ,‬אשר בחרו להקים בה את ביתן ולגדל בה את ילדיהן‪.‬‬ ‫מכלול זה הוא העומד בבסיס מקור המשיכה של גן יבנה שנתונה בתנופת פיתוח מרשימה תוך שמירה קפדנית על ערכי טבע ונוף; מרחביה האורבניים‬ ‫של גן‪-‬יבנה מציעים עשרות "ריאות ירוקות"; בכל פינה ניתן להבחין בתנופת עשייה‪ ,‬בהקמת מוסדות חינוך וציבור‪ ,‬בבניית שכונות חדשות בבנייה‬ ‫צמודת‪-‬קרקע בלבד‪ ,‬בשיפור מהותי של התשתיות העירוניות ועוד; צעירי גן‪-‬יבנה נהנים ממערכת חינוך ועשרה מובילה‪ ,‬ותוצאות בוגרי התיכון‬ ‫במבחני הבגרות‪ ,‬מהוות מקור לגאווה; שפע פעילויות קהילתיות ותרבותיות הפכו את גן‪-‬יבנה לבית חם לזוגות צעירים וקהילה תומכת לוותיקים‪.‬‬ ‫המרקם האנושי הינו המשאב החשוב ביותר בגן‪-‬יבנה‪ .‬אוכלוסייתה מגיעה מן הערים הגדולות בארץ‪ ,‬ומציגה בשונות שבה את כלל ישראל‪ ,‬בזעיר‬ ‫אנפין‪ .‬המכנה המשותף המאחד את תושבינו‪ ,‬בא לידי ביטוי במעורבות ובקשר אל המקום‪ ,‬ביכולת וברצון ליטול חלק בכל ההתרחשויות המהותיות‬ ‫והחברתיות בישוב‪.‬‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬ ‫‪49‬‬ ‫גן יבנה‬ ‫גן יבנה היא מועצה מקומית הסמוכה לאשדוד ונבנתה באופי פרברי‪ /‬קהילתי‪.‬‬ ‫בימים אלו מקבלת גן יבנה מעמד של עיר ובה כ‪ 25,000‬תושבים‪ .‬מה המשמעות מעבר לתואר הפורמלי והתקציבי מול הממשלה‪ ,‬מול‬ ‫הישוב‪ ,‬שרוצה להיות עירוני‪.‬‬ ‫מהן התכונות שישוב כזה צריך להחיל כדי להפוך לישוב עירוני אמיתי המספק איכות חיים עירוניים לתושביו‪ .‬האם יש מקום לישוב עירוני‬ ‫עצמאי בסמוך לעיר אשדוד‪.‬‬ ‫דרך‬ ‫מנ‬ ‫חם‬ ‫בגין‬ ‫דרך‬ ‫מנ‬ ‫חם‬ ‫בגין‬ ‫נושא דיון‬ ‫‪1 .1‬מה יהפוך את גן יבנה לישוב עם עירוניות מפרבר של אשדוד או מרכז הארץ?‬ ‫‪2 .2‬האם יש לפתח את גן יבנה כישוב עצמאי או כחלק אינטגרלי מאשדוד?‬ ‫‪3 .3‬איזה שימושים ושרותים עירוניים ו מסחריים יש לפתח בגן יבנה?‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬ ‫‪51‬‬ ‫תודות‬ ‫ד"ר רמזי חלבי‬ ‫קובי הס‬ ‫ד"ר יודן רופא‬ ‫סמנכ"לית במשרד להגנת הסביבה‬ ‫גלית כהן‬ ‫ראש אגף תכנון‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬ ‫שחר סולר‬ ‫אדריכלית קיימות‪ ,‬שיכון ובינוי‬ ‫אורית לנדסברג‬ ‫מנהל קיימות‪ ,‬שיכון ובינוי‬ ‫יוגב קציר‬ ‫מתנדב וחבר הוועד המנהל‬ ‫עוזי שמיר‬ ‫איזק פניאן מנהל מלון קולוני‬ ‫‬ ‫‬ ‫שלמה דולברג‬ ‫מרכז השלטון המקומי‬ ‫מפע"ם השרון‬ ‫אוניברסיטת בן גוריון והסטודנטים מקורס ניתוח‬ ‫מרחבים עירוניים‬ ‫מנכ״ל מרכז השלטון המקומי‬ ‫•תודה לכל ראשי הערים המשתתפים על שהעזו‪ ,‬תרמו מזמנם ועזבו הכל לטובת העיר שלהם והמיזם החשוב הזה‪.‬‬ ‫•תודה לחברי צוות המומחים שתרמו מזמנם ויכולתם להצלחת הפרויקט‪.‬‬ ‫צוות מרחב‬ ‫‬ ‫שרי צרפתי‬ ‫מורין דוידזון‬ ‫‬ ‫מנהלת אדמיניסטרטיבית‬ ‫‬ ‫ליאור ראובני‬ ‫רובין ר‪.‬י‪.‬ד‪ .‬עיצוב והדפסת החוברת‬ ‫‬ ‫"מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל" הינו מיזם משותף לעמותת "מרחב" ולמשרד להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫במסגרת הסדנאות של המיזם‪ ,‬מועברים לראשי הערים ולראשי המועצות תכנים בתחומי איכות הסביבה‬ ‫וזאת במטרה לקדם פיתוח עירוני‪-‬בר‪-‬קיימא ולשפר את איכות החיים ואיכות הסביבה בישראל‪.‬‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬ ‫‪53‬‬ ‫ראשי ערים משתתפי סדנאות קודמות‬ ‫סדנא ‪I‬‬ ‫סדנא ‪II‬‬ ‫סדנא ‪III‬‬ ‫סדנא ‪IV‬‬ ‫סדנא ‪VI‬‬ ‫סדנא ‪V‬‬ ‫סדנא ‪VII‬‬ ‫סדנא ‪VIII‬‬ ‫אלי דוקורסקי‬ ‫קריית ביאליק‬ ‫שמעון לנקרי‬ ‫עכו‬ ‫שמואל גפסו‬ ‫נצרת עילית‬ ‫ניסים מלכה‬ ‫קריית שמונה‬ ‫אילן שוחט‬ ‫צפת‬ ‫באקה אל גרבייה‬ ‫חנוך זייברט‬ ‫בני ברק‬ ‫רמיז ג’ראיסי‬ ‫נצרת‬ ‫אריה טל‬ ‫טירת הכרמל‬ ‫משה סיני‬ ‫ראש העין‬ ‫נאהד ח'אזם‬ ‫שפרעם‬ ‫ד"ר יחיאל לסרי‬ ‫אשדוד‬ ‫דב צור‬ ‫ראשון‪-‬לציון‬ ‫יצחק מירון‬ ‫עפולה‬ ‫ביאן קבלאן‬ ‫בית‪-‬ג׳אן‬ ‫הרב יעקב אשר‬ ‫בני ברק‬ ‫חיים אביתן‬ ‫חדרה‬ ‫ראובן בן‪-‬שחר‬ ‫גבעתיים‬ ‫ד"ר יאסר חוג'יראת‬ ‫ביר אל‪-‬מכסור‬ ‫שמחה יוסיפוב‬ ‫אור עקיבא‬ ‫אבירם דהרי‬ ‫קריית‪-‬גת‬ ‫ישראל פרוש‬ ‫אלעד‬ ‫ט‪‭‬מס‬ ‫שבי ‬‬ ‫ה‪‭-‬צורן‬ ‫קדימ ‬‬ ‫יוסי ברודני‬ ‫גבעת שמואל‬ ‫יעל גרמן‬ ‫הרצליה‬ ‫שלומי לחיאני‬ ‫בת ים‬ ‫אורי דיסטניק‬ ‫בינמינה‪-‬גבעת עדה‬ ‫צבי גוב ארי‬ ‫יבנה‬ ‫יואל לביא‬ ‫רמלה‬ ‫יעלה מקליס‬ ‫יהוד‬ ‫ס‪‭‬זוארץ‬ ‫פנח ‬‬ ‫ת‪‭‬עדה‬ ‫ה‪‭-‬גבע ‬‬ ‫בנימינ ‬‬ ‫מורסי אבו‪-‬מוך‬ ‫שלמה בוחבוט‬ ‫מעלות ‪ -‬תרשיחא‬ ‫‪ ‬‬ ‫מאיר דהן‬ ‫מזכרת בתיה‬ ‫יוסי נשרי‬ ‫קריית אונו‬ ‫משה אבוטבול‬ ‫בית שמש‬ ‫ימוטי חי‬ ‫אליכין‬ ‫זוהר עובד‬ ‫טבריה‬ ‫עמראן כנאנה‬ ‫יפיע‬ ‫אלון דוידי‬ ‫שדרות‬ ‫רפא ‬ל‪‭‬ב‬ן‪‭‬שטרית‬ ‫ת‪‭‬שאן‬ ‫בי ‬‬ ‫בני וקנין‬ ‫אשקלון‬ ‫גיל ליבנה‬ ‫שהם‬ ‫פאיז אבו‪-‬סהיבאן‬ ‫רהט‬ ‫הרצל בן ארי‬ ‫קרני שומרון‬ ‫מאיר יצחק הלוי‬ ‫אביהו בן‪-‬משה‬ ‫אילת‬ ‫רמת גן‬ ‫עלי עאסלה‬ ‫עראבה‬ ‫מורא ‬ד‪‭‬עמאש‬ ‫‬ג'‪‭‬ס ‬ר‪‭‬אלזרקא‬ ‫דר’ מוחמד אלנברי‬ ‫חורה‬ ‫רחמים מלול‬ ‫רחובות‬ ‫מאיר כהן‬ ‫דימונה‬ ‫נאדיר סרסור‬ ‫כפר קאסם‬ ‫דרור אלוני‬ ‫כפר שמריהו‬ ‫יאיר רביבו‬ ‫לוד‬ ‫אליה‬ו‪‭‬שבירו‬ ‫אריאל‬ ‫טלי פלוסקוב‬ ‫ערד‬ ‫דוד בוסקילה‬ ‫שדרות‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪Israeli Mayor’s‬‬ ‫‪Institute on‬‬ ‫‪City Design‬‬ ‫מרכז אזורי לפיתוח‬ ‫המינהל באזור השרון‬ ‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל ‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬ ‫מכון ראשי ערים‬ ‫לעירוניות בישראל‬ ‫סדנא ‪Workshop 9‬‬ ‫התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫שותף לפרויקט‪ :‬המשרד להגנת הסביבה‬ ‫שותפים ותורמים נוספים‪:‬‬ ‫‪JFN‬‬ ‫קרן סבה‬ ‫הקרן לסביבה ירוקה‬ ‫נחמן שלף‬ ‫מרכז השלטון המקומי‬ ‫קרן גולדמן‬ ‫השרון‬ ‫מפעם‬ ‫ובינוי‬ ‫שיכון‬ ‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬