סדנא Workshop

‫סדנא‬
‫‪9‬‬
‫‪Workshop‬‬
‫מכון ראשי ערים‬
‫לעירוניות בישראל‬
‫‪Israeli Mayor’s‬‬
‫‪Institute on‬‬
‫‪City Design‬‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל ‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪Israel mayors' Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬
‫בכל מדינה‪ ,‬בכל עיר ובכל רחוב ניתן להבחין בקשר שבין חברה לסביבה‪ .‬איכות הסביבה היא נייר הלקמוס‬
‫לבחינת רמת חיים ומצב סוציואקונומי בישובים ובשכונות‪.‬‬
‫עירוב שימושים בעיר‪ ,‬הפיכת הפסולת ממטרד למשאב‪,‬התבססות על תחבורה בת קיימא שמפחיתה את התלות‬
‫ברכב הפרטי והתנהלות סביבתית ירוקה יביאו לחיסכון אנרגטי וצמצום העלויות הכלכליות לעיר ולתושביה כמו‬
‫גם העדפת התחדשות עירונית ותשתיות קיימות על פני פגיעה בשטחים פתוחים וריאות ירוקות‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬אין שני מקומות זהים‪ ,‬ולכן אין מרשם קבוע שניתן באמצעותו להבטיח הצלחה בהשגת יעדים אלו‪ .‬הניהול‪,‬‬
‫התכנון והעיצוב העירוני המוצלחים ביותר נובעים מתוך הבנה מעמיקה של ההקשר והמקום בו אנו פועלים‪.‬‬
‫מידת ההצלחה של עיצוב מקום תלויה בכישורים של המתכננים והאדריכלים‪ ,‬אך בעיקר בחזון ובמחויבות של‬
‫אלו המעסיקים אותם – מנהלי העיר והעומד בראשה – ראש העיר‪.‬‬
‫מטרת מכון ראשי הערים היא להוביל לסיעור מוחות‪ ,‬להוות השראה ולעודד את ראשי הערים בישראל להתעמק‬
‫בסוגיות המורכבות השזורות בכל תחומי החיים בעיר מנקודת המבט של התכנון והעיצוב ולתרגמם לעשיה‬
‫חדשנית בעירם‪.‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה רואה יתרון גדול בקידום מדיניות תכנונית המתעדפת ערים קומפקטיות ותוססות‬
‫המהוות תחרות של ממש לפיתוח פרברי וכפרי צמוד קרקע‪ .‬היתרונות בכך הם רבים ונוגעים לכל תחומי החיים‪:‬‬
‫חברתית‪ ,‬כלכלית וסביבתית‪ .‬כחלק מיישום תפיסה זו‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה שותף מלא לפעילות של מכון‬
‫ראשי הערים שנולד ביזמת חברי עמותת מרחב‪.‬‬
‫לכם‪ ,‬ראשי הערים תפקיד מרכזי בהשגת רווחה חברתית‪ ,‬סביבתית וכלכלית עבור אוכלוסיית ישראל‪ .‬האופן בו‬
‫הערים שלנו יתפתחו‪ ,‬ישפיע על יכולתן לקלוט את גידול האוכלוסין הצפוי ויכולתן להסתגל לשינויים עתידיים‪.‬‬
‫אני רואה בערים ובעומדים בראשן מפתח מרכזי בשמירה על הבריאות והסביבה ובפיתוח של ערי ישראל‬
‫כמקומות איכותיים שטוב לחיות בהן!‬
‫בברכה‪,‬‬
‫דוד לפלר‬
‫מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬
‫‪3‬‬
‫מלון קולוני חיפה – מלון בוטיק במבנה יחודי‬
‫לוח זמנים סדנת פברואר ‪2015‬‬
‫יום שני ‪ 23‬פברואר ‪2015‬‬
‫מלון קולוני חיפה הינו מלון בוטיק השוכן במבנה טמפלרי היסטורי‪ ,‬אשר השתמר מעל ל‪ 100-‬שנה בלב המושבה הגרמנית ‪ -‬האזור ההיסטורי במרכז‬
‫חיפה‪ .‬המבנה‪ ,‬במקור "מלון אפינגר"‪ ,‬הוקם ב‪ 1905-‬על ידי משפחה מקהילת הנוצרים הטמפלרים‪ ,‬שהקימו את המושבה הגרמנית בחיפה בשנת ‪1869‬‬
‫ועל שמם נקרא אז המלון‪.‬‬
‫לא חלף הרבה זמן ויצא למלון ולמסעדה המשובחת שם‬
‫בקרב האליטה ובקרב הקצינים הבריטים‪ ,‬לא מעט בזכות‬
‫שתי האחיות קריסטין והלנה‪ ,‬אשר הפעילו את המלון עד‬
‫ראשית שנות הארבעים‪ .‬אין זה מפתיע‪ ,‬אפוא‪ ,‬שהמלון‬
‫אירח תקופה ארוכה את ועדת פיל‪ ,‬שמונתה על ידי השלטון‬
‫הבריטי במטרה למצוא פתרון לקונפליקט היהודי‪-‬ערבי‪.‬‬
‫המבנה המשיך לפעול כמלון גם לאחר קום המדינה‪ ,‬עד שנת‬
‫‪ 2006‬אז הוא נרכש ושופץ ושומר לפי התקנים המחמירים‬
‫ביותר‪ .‬באפריל ‪ 2009‬הסתיים שיפוץ המלון וכעת המלון‬
‫פתוח לקהל הרחב‪.‬‬
‫המלון ממוקם כ‪ 400-‬מטר מכניסתו התחתונה של המרכז‬
‫העולמי והגנים הבהאים‪ ,‬שהוכרזו ע"י אונסקו כאתר מורשת‬
‫עולמי‪ .‬בסמוך למלון מגוון רחב של מסעדות‪ ,‬בתי קפה‬
‫ומרכז קניות‪ .‬המלון נמצא במרחק הליכה קצר מתחנת‬
‫רכבת מרכז‪ ,‬מהנמל ומחופי הים של חיפה‪.‬‬
‫עיצוב המלון משמר את האווירה המקורית של המבנה‬
‫כולל אריחי טרצו מצויירים מקוריים משנת ‪ ,1905‬מעקות‬
‫עץ מקוריים וחדרי שירותים‪ ,‬שבחלק גדול מהם האמבטיה‬
‫עומדת על ‪ 4‬רגליים בסגנון המאה הקודמת‪ .‬בנוסף‪ ,‬חלונות‬
‫העץ והתריסים שומרו בהתאם למקור כמו גם הרהיטים‬
‫שבמלון‪ ,‬העשויים עץ אלון עתיק‪.‬‬
‫אין ספק כי זהו אחד המיוחדים במלונות חיפה ‪ -‬מלון בוטיק‬
‫אינטימי‪ ,‬המהווה תפאורה מושלמת לאירוח הסדנא‪.‬‬
‫‪1 4:30 - 15:30‬‬
‫‪1 5:30 - 16:00‬‬
‫‪16:00 - 16:30‬‬
‫‪16:30 - 17:30‬‬
‫‪17:30 - 17:45‬‬
‫‪17:45 - 18:30‬‬
‫‪18:30 - 19:00‬‬
‫‪1 9:00 - 20:15‬‬
‫‪2 0:15 - 20:45‬‬
‫הגעה למלון והתארגנות בחדרים‬
‫ישיבת צוות‬
‫התכנסות ‪ +‬היכרות ראשי ערים עם הצוות המקצועי‬
‫‪ 4‬ראשי ערים מציגים חזון עירוני‬
‫הפסקת קפה‬
‫‪ 3‬ראשי ערים מציגים חזון עירוני‬
‫ראשי ערים מובילי עירוניות בעולם‬
‫ארוחת ערב חגיגית‬
‫פרופ' הלל שוקן‪ ,‬על העירוניות‬
‫יום רביעי ‪ 25‬פברואר ‪2015‬‬
‫יום שלישי ‪ 24‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪0 7:30 - 08:30‬‬
‫‪08:30 - 08:50‬‬
‫‪08:50 - 09:30‬‬
‫‪09:30 - 09:50‬‬
‫‬
‫‪09:50 - 11:10‬‬
‫‪11:10 - 11:25‬‬
‫‪11:25 - 11:45‬‬
‫‬
‫‪11:45 - 13:05‬‬
‫‪13:05 - 13:15‬‬
‫‪13:15 - 14:30‬‬
‫‪14:30 - 15:00‬‬
‫‪15:00 - 15:20‬‬
‫‬
‫‪1 5:20 - 15:35‬‬
‫‪1 5:35 - 17:00‬‬
‫‪17:00 – 17:15‬‬
‫‪17:15 - 17:45‬‬
‫‪17:45 - 18:05‬‬
‫‬
‫‪18:05 – 19:25‬‬
‫‪1 9:25 – 20:35‬‬
‫‪2 0:35 – 21:10‬‬
‫ארוחת בוקר‬
‫פתיחה רשמית של הסדנא‪ ,‬הצגת דרך העבודה‬
‫הרצאת מומחה ‪ –I‬עירית סולסי‪ ,‬כלים לעירוניות‬
‫הצגת פרוייקט "מרכז מסחרי ומה עוד בלב שכונת מגורים"‬
‫מר ישראל גל ראש העיר קריית אונו‬
‫דיון‬
‫הפסקת קפה‬
‫הצגת פרוייקט "התחדשות עירונית בשכונת רמת יוסף"‬
‫מר יוסי בכר ראש העיר בת ים‬
‫דיון‬
‫צילום קבוצתי‬
‫ארוחת צהריים וזמן לטלפונים‬
‫הרצאת מומחה ‪ - II‬דר' אמילי סילברמן‬
‫הצגת פרוייקט "דילמות בהתחדשות מרכז העיר פתח תקווה"‬
‫מר איציק ברוורמן ראש העיר פתח תקווה‪.‬‬
‫עוד נתונים על מרכז העיר – אוניברסיטת בן גוריון‬
‫דיון‬
‫הפסקת קפה‬
‫הרצאת מומחה ‪ III‬נחמן שלף‪ ,‬פיתוח כלכלה מקומית‪.‬‬
‫הצגת פרוייקט פיתוח אזור תעסוקה אזורי בשפרעם‬
‫מר אמין ענבתאוי ראש העיר שפרעם‬
‫דיון‬
‫ארוחת ערב‬
‫הרצאת ערב‪ -‬שחר סולר המשרד להגנת הסביבה‬
‫‪0 7:30 - 08:30‬‬
‫‪08:30 - 09:00‬‬
‫‪09:00 - 10:30‬‬
‫‪1 0:30 - 11:00‬‬
‫‪11:00 - 11:20‬‬
‫‬
‫‪11:20 - 11:30‬‬
‫‬
‫‪11:30 – 12:50‬‬
‫‪13:00 - 14:00‬‬
‫‪14:00 - 14:30‬‬
‫‬
‫‪1 4:30 - 14:50‬‬
‫‬
‫‪14:50 - 16:10‬‬
‫‪16:10 - 16:25‬‬
‫‪16:25 - 17:00‬‬
‫‬
‫‪1 7:00 - 17:20‬‬
‫‬
‫‬
‫‪17:20 – 18:30‬‬
‫‪18:00 – 19:00‬‬
‫ארוחת בוקר‬
‫הרצאת מומחה ‪ IV‬דר' יודן רופא‪ ,‬הרחוב העירוני‬
‫סיור מודרך‬
‫קפה וכיבוד ופינוי החדרים‬
‫הצגת פרוייקט "מתחם הבורסה ומה הלאה"‬
‫מר ישראל זינגר ראש העיר רמת גן‬
‫עוד נתונים על מתחם הבורסה ורמת גן‪,‬‬
‫אוניברסיטת בן גוריון‬
‫דיון‬
‫ארוחת צהריים‬
‫הרצאת מומחה ‪ - V‬פרופ' אבי דגני‪,‬‬
‫תחבורה ציבורית והרגלי נסיעה‬
‫הצגת פרוייקט " מה עושים עם מרכז קליטה במרכז‬
‫העיר" מר יורם שמעון ראש המועצה מבשרת ציון‬
‫דיון‬
‫הפסקת קפה‬
‫הרצאת מומחה ‪ - VI‬דרור גרשון‪ ,‬שטחים פתוחים‬
‫ומבני ציבור‬
‫הצגת פרוייקט " גן יבנה ממועצה מקומית‬
‫לישוב עירוני" מר דרור אהרון ראש המועצה‬
‫המקומית יבנה‬
‫דיון‬
‫סיכום‪ ,‬משוב ראשי ערים‪ ,‬משוב צוות ‪ ,‬טקס סיום‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬
‫‪5‬‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫‪MIU Movement for Israeli Urbanism‬‬
‫‬
‫‬
‫האתגר‬
‫מרבית הערים בישראל מתוכננות באופן לקוי‪ ,‬שאינו מאפשר לתושביהן הזדמנויות כלכליות‪ ,‬חברתיות ותרבותיות למימוש הפוטנציאל הגלום בהם‪,‬‬
‫כפרטים או כקהילה‪.‬‬
‫‪ 90%‬מתושבי ישראל חיים בישובים עירוניים‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫החזון‬
‫מרחב מקדמת סביבה עירונית המבוססת על מרחב ציבורי שהאדם במרכזו‪.‬‬
‫סביבה איכותית המאפשרת נגישות עם מגוון אמצעי תחבורה‪.‬‬
‫סביבה קומפקטית‪ ,‬אינטנסיבית‪ ,‬מרובת שימושים והזדמנויות‪.‬‬
‫סביבה עירונית המתוכננת מתוך כבוד לתרבות‪ ,‬לקהילה‪ ,‬לאקלים ולנוף מקומי‪.‬‬
‫וכל זאת באמצעות‪:‬‬
‫ •יצירת מודעות והקניית ידע‪.‬‬
‫ •בניית כלים מבוססי מחקר‪.‬‬
‫ •שינוי במדיניות התכנון‪.‬‬
‫ •שינוי בתהליכי התכנון‪.‬‬
‫אנו מאמינים כי העיר היא הפתרון וניתן ליצור שינוי מהותי באיכות החיים העירונית בישראל על ידי יישום‪:‬‬
‫ •תכנון הומאני המונע ניוון והזנחה בערים‪.‬‬
‫ •פיתוח מקומי עתיר הזדמנויות ובר קיימא‪.‬‬
‫ •תהליכי תכנון דמוקרטיים המשתפים את כל בעלי העניין‪.‬‬
‫פרוייקטים‬
‫חברי הוועד המנהל‬
‫סיגלית רחמן‪ ,‬יו"ר‬
‫מוטי זייד‬
‫גבריאלה כהן‬
‫עוזי שמיר‬
‫זוהר עובד‬
‫פרופ' זאב דרוקמן‬
‫פרופ' דוד גוגנהיים‬
‫גילעד מור‬
‫‬
‫‬
‫כנסים‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫מנכ"ל‬
‫דרור גרשון ‪ ,‬מייסד‬
‫מי אנחנו?‬
‫מרחב – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל היא עמותה רשומה‪ ,‬המונה כיום יותר מ‪ 500-‬חברים מהמגזר הפרטי‪ ,‬המגזר הציבורי ועמותות‬
‫וארגונים אחרים‪ .‬חברי העמותה‪ :‬מתכנני‪-‬ערים‪ ,‬אדריכלים‪ ,‬אדריכלי נוף‪ ,‬אנשי אקדמיה‪ ,‬עובדים קהילתיים‪ ,‬כלכלנים‪ ,‬יזמים‪ ,‬אנשי עסקים‪ ,‬מתכנני‬
‫תנועה‪ ,‬פעילי סביבה‪ ,‬סוציולוגים‪ ,‬עורכי‪-‬דין‪ ,‬שמאים‪ ,‬עובדי ציבור ותושבים שחשוב להם לשנות את מצב הערים בישראל‪.‬‬
‫מרחב הינה חלק מקהילת הארגונים המקדמים איכות סביבה בישראל‪ ,‬ויחד עם זאת מרחב הוא הארגון היחיד בישראל המתמקד בשינוי הסביבה‬
‫העירונית הבנויה‪ ,‬הפועל לפיתוח המדיניות והכלים המקצועיים הנחוצים ליצירת השינוי‪ .‬מרחב פועלת מתוך גישת תכנון כוללנית המתייחסת‬
‫להיבטים הפיזיים‪ ,‬הכלכליים והחברתיים של החיים העירוניים על מנת להשיג שינוי בר קיימא‪.‬‬
‫•מכון ראשי ערים לעירוניות‪ :‬מתן כלים מקצועיים לראשי הערים בישראל לקידום התחדשות עירונית בת‪-‬קיימא ופיתוח כלכלה מקומית באמצעות‬
‫סדנאות עבודה ובהשתתפות צוות מקצועי מנוסה ורב תחומי וראשי ערים‪ .‬בשנים ‪ 2011 , 2010‬התקיימו ארבע סדנאות‪ ,‬בהן השתתפו ‪ 30‬ראשי ערים‬
‫וראשי מועצות מכל רחבי הארץ‪ .‬החל משנת ‪ 2011‬הצטרף המשרד להגנת הסביבה כשותף לתוכנית‪.‬‬
‫•המיזם להעצמת השכונות הותיקות‪ :‬המיזם המשותף עם המשרד להגנת הסביבה לפיתוח מודלים עירוניים ב‪ 9-‬מתחמים קיימים במטרה למצוא כלים‬
‫לציפוף והעצמה של שכונות המגורים הוותיקות‪ ,‬מתן פתרונות תנועה ותחבורה תואמים‪ ,‬חיזוק הכלכלה המקומית ויצירת איכות חיים עירונית גבוהה‪.‬‬
‫במסגרת המיזם נערך מחקר יישומי בשכונות הוותיקות בבת‪-‬ים ובטירת הכרמל והוקם צוות לבניית כלים כלכליים ליישום הפרויקט‪.‬‬
‫•ישראל עירונית ‪ :2050‬מטרת הפרויקט לגבש תכנית פעולה ומסמך מדיניות שיונח על שולחן הממשלה והרשויות המקומיות בכדי לקדם מדיניות‬
‫עירונית לחיזוק הערים בישראל‪ .‬לפרויקט שותפים ‪ 4‬משרדי ממשלה‪ ,‬קרנות סביבתיות מובילות‪ ,‬ארגונים אזרחיים‪ ,‬חברות יזמיות‪ ,‬נציגי אקדמיה‪ ,‬אנשי‬
‫מקצוע מכל תחומי התכנון העירוני‪ .‬במסגרת זו מתקיים פרוייקט פיילוט לבחינת יישום מסמך המדיניות בעיר אשדוד‪.‬‬
‫•השתתפות במחאה הציבורית על מצב הדיור בישראל‪ :‬הרצאות במאהלים‪ ,‬כתיבת ניירות עמדה‪ ,‬הופעות בפני ועדת טרכטנברג והשתתפות בועדת‬
‫המומחים בראשות יונה ספיבק‪.‬‬
‫•הגדלת השימוש בתחבורה ציבורית‪ :‬פעילות עם משרד התחבורה בנושא הנגשת מידע לציבור‪.‬‬
‫•התחדשות מרכז העיר קריית שמונה‪ :‬בהמשך ליוזמה של מרחב שהחלה בשנת ‪ , 2007‬משרד הבינוי והשיכון בחר בפרויקט זה כמחולל שינוי והשקיע‬
‫‪ 15‬מליון ש"ח בביצועו בשנים ‪ . 2013 - 2011‬לפרויקט הצטרפו משרד התחבורה ומשרד הפנים בהשקעה של ‪ 10‬מליון ש"ח נוספים‪ .‬מרחב תמשיך‬
‫ותלווה את הפרויקט ותנהל את התכנון לביצוע‪ ,‬עפ"י בקשת התושבים ובעלי העסקים‪.‬‬
‫‬
‫•"העיר כמנוע לצמיחה כלכלית"‪ ,‬אשקלון ‪ :2011‬כנס שהביא לראשונה לישראל את הידע על הקשר שבין תכנון העיר לפיתוח כלכלי עירוני‪ .‬כנס‬
‫בהשתתפות מומחים מישראל ומכל העולם‪.‬‬
‫•כנס סחנין לחדשנות תכנונית בישובים הערביים‪ .‬כנס משותף לעמותת שכנים‪ ,‬אפריל ‪.2010‬‬
‫•"בשבחי הצפיפות"‪ ,‬בת ים ‪ :2008‬בשני ימי הכנס‪ ,‬נערכו סדנאות חשיבה וכיתות אומן בנושא צפיפות והעצמה עירונית ע"י מרצים מהארץ ומחו"ל‪.‬‬
‫במהלך הכנס התקיימה תחרות סטודנטים ארצית של פרויקטים ברחבי העיר‪.‬‬
‫•"מעשה עירוני"‪ ,‬חיפה ‪ :2006‬כנס בן שלשה ימים אשר שילב הרצאות של חברי מרחב והרצאות מהארץ ומחו"ל בנושאי "כלים לעירוניות מתחדשת"‪,‬‬
‫במקביל התקיימו ארבע סדנאות תכנון בשיתוף הציבור ובעלי עניין‪ .‬אחת בנושא אסטרטגיה לחיפה ושלוש סדנאות בשלוש שכונות ברחבי העיר‪.‬‬
‫•"רנסאנס עירוני בישראל"‪ ,‬באר שבע ‪ :2005‬בשני ימי הכנס התקיימו הרצאות של מרצים מהארץ ומחו"ל בנושא עירוניות מתחדשת‪ .‬נערכו סדנאות‬
‫תכנון בשיתוף הציבור ובעלי עניין בשלוש שכונות בעיר וסיורים בבאר שבע‪.‬‬
‫צוותי חשיבה‬
‫‬
‫‬
‫•"פורום תכנון"‪ :‬פורום פתוח הנפגש פעם בשבועיים בתל אביב ובחיפה‪ .‬חבריו מעלים רעיונות חדשים‪ ,‬אתגרים ועבודות חדשות לשיח‪ ,‬תגובה וקידום‪.‬‬
‫•" תב"ע א "‪ :‬קבוצת מתכננים צעירים היוצרים אלטרנטיבות לתוכניות קיימות של גופי התכנון‪ ,‬במטרה לחזק את העיר ואת תושביה‪.‬‬
‫פרסומים‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•סרט "אגדת דשא"‪ :‬בין תכנון עירוני מקיים להפחתת גזי חממה‪ .‬הופק בשיתוף המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫•ארגז הכלים לעירוניות‪ :‬סט של כלים ישומיים לביצוע שמטרתם להביא לעירוניות משגשגת‪.‬‬
‫•אתר מרחב‪ :‬מעודכן באופן שגרתי ומכיל מידע רב על כל הפעילויות‪ ,‬המחקרים והפרסומים‪.‬‬
‫•בלוג מרחב‪ :‬המפרסם מאמרים באופן קבוע וזוכה לתגובות רבות של האוכלוסייה הרחבה‪.‬‬
‫•דף פייסבוק‪ :‬דף בעל תפוצה רחבה הפעיל ברמה יומיומית ומתייחס לאירועים העכשוויים בנושאי תכנון‪.‬‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪6‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬
‫‪7‬‬
‫צוות המומחים‬
‫‪Resource Team‬‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪8‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬
‫‪9‬‬
‫דרור גרשון‪ ,‬אדריכל ומתכנן ערים‪ ,‬מנכ"ל מייסד מרחב‬
‫פרופ' אברהם דגני‬
‫פרופ' באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬הסגלהאקדמי (משנת ‪) 1972‬‬
‫קבוצת גיאוקרטוגרפיה–בעלים משותף‪ ,‬יו"ר ומנהל מדעי (משנת ‪)1987‬‬
‫השכלה ותעסוקה‬
‫דרור גרשון‪ ,‬אדריכל מתכנן ערים‪ ,‬שותף במשרד עירית סולסי דרור גרשון אדריכלים אורבאניים משנת ‪ , 1987‬מייסד עמותת מרחב התנועה לעירוניות‬
‫מתחדשת בישראל‪ ,‬חבר בוועד המנהל במשך ‪ 6‬שנים וכיום מנכ"ל מרחב‪.‬‬
‫כאדריכל במשרד היה דרור שותף למגוון רחב של פרויקטים אדריכליים של שכונות מגורים‪ ,‬מבני ציבור ומשרדים‪ .‬תחום התמחות נוסף שימור מבנים‪.‬‬
‫במהלך ‪ 12‬השנים האחרונות המשרד מתמחה בפרויקטים בתכנון ועיצוב אורבאני בעיקר בפרויקטים העוסקים בהתחדשות עירונית בערים רבות‬
‫בישראל‪.‬‬
‫הפרויקטים שתוכננו במשרד מאופיינים בתפיסה אורבאנית רחבה‪ ,‬יצירתית וייחודית‪ ,‬המשקפת את הנעשה בעולם בשנים האחרונות בתחום‬
‫התכנון והעיצוב העירוני‪.‬‬
‫נקודת המוצא לתפיסה התכנונית של המשרד ‪ :‬אדריכלות עירונית במהותה היא יצירת מקומות בלתי נשכחים‪ ,‬המכבדים את הסביבה שלנו‬
‫ומעשירים את חיינו‪.‬‬
‫התכנון האדריכלי והעיצוב העירוני של המשרד זוכים להערכה מקצועית של מזמיני העבודה‪ ,‬רשויות התכנון ואנשי המקצוע‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2006‬יחד עם עירית סולסי השתלם דרור באוניברסיטת מיאמי וקיבל הסמכה בניהול והנחיית תהליך תכנון משתף הנקרא שאררט‬
‫‪. CHARRETTE‬‬
‫השאררט "גוייר" ע"י עירית ודרור וכיום מיושם השאררט בתכנון פרויקטים שמקדם המשרד ואשר הודות לכך זכו להגיע משולחן התכנון לביצוע‬
‫בפועל‪ ,‬בזמן קצר וללא התנגדויות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2009‬בחר משרד הבינוי והשיכון בפרויקט התחדשות מרכז קריית שמונה‪ ,‬שתוכנן התהליך שאררט ע"י צוות מקצועי רב תחומי בניהול והנחיית‬
‫עירית ודרור‪ ,‬כפרויקט מחולל שינוי בהשקעה של ‪ 18‬מליון ‪ ₪‬לביצוע‪.‬‬
‫במקביל לשותפות במשרד שימש דרור בשנים ‪ 2002-2005‬יועץ לתכנון עירוני בעיר חדרה במסגרת עבודה זאת הנחה וכיוון את הצוות המקצועי‬
‫בעיר בנושאים של תכנון עירוני וליווה את התכנון העירוני ותכנית המתאר המתגבשת של העיר חדרה‪ .‬בעבודתו זאת יצר את היסודות לשינוי בגישה‬
‫לתכנון והתחדשות עירונית בעיר‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2004‬מייסד דרור גרשון עם עירית סולסי יודן רופא וחברי ועד מנהל נוספים את מרחב התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל ומוביל את‬
‫פעילות העמותה עד היום‪.‬‬
‫בשנים אלו מרחב זוכה להכרה של אנשי המקצוע‪ ,‬משרדי ממשלה‪ ,‬קרנות‪ ,‬והישובים העירוניים‪ .‬מרחב היא אחת מהדוגמאות המובאות בסילבוס‬
‫של האקדמיה בישראל‪ .‬הנושאים שמרחב מעלה הופכים בתוך זמן קצר לשיח ציבורי לגיטימי‪ .‬נושאים כמו המרחב הציבור‪ ,‬התחדשות מרכזי ערים‬
‫וציפוף עירוני‪ ,‬הפכו להיות מושגים שגור בכל כנס מקצועי ובפי כל איש מקצוע ובעל תפקיד בתחום התכנון העירוני‪ .‬וכיום הקשר בין תכנון עירוני‬
‫והצלחה של פיתוח כלכלה מקומית עירונית‪.‬‬
‫דרור בוגר בית הספר הריאלי בחיפה והפקולטה לארכיטקטורה בטכניון‪.‬‬
‫תואר ראשון (‪ ,)B.Sc‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫תארים‪ ,‬שני (‪ )M.A‬ושלישי (‪ ,) Ph.D‬אוניברסיטת מינסוטה‪ ,‬מינאפוליס‪ ,‬ארה"ב‪.‬‬
‫תחומי התמחות‪ :‬מתודולוגיה מחקרית‪ ,‬אסטרטגיה של מידע‪ ,‬מודלים מרחביים‪ ,‬מערכות מידע‬
‫ •נמנה עם חלוצי פיתוח ה‪ GIS-‬בעולם‪ ,‬החדיר את התחום לישראל (‪ – )1972‬באקדמיה‪ ,‬במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות‬
‫ •יוצר המונח והתחום המדעי "גיאוקרטוגרפיה" – תורת "המרחב החופשי"‬
‫ניסיון ויישומים‪ :‬בתחומים כלכליים‪-‬מסחריים‪ ,‬שיווקיים וחברתיים – מחקר‪ ,‬תכנון‪ ,‬ייעוץ‬
‫ •בהדגשה‪ :‬מודלים למיקום אופטימאלי של עסקים ופעילויות‪ ,‬בדיקותהיתכנות כלכלית ופוטנציאל שוק‪ ,‬תמהיל מסחרי ופתרונות ‪ -‬לעסקים‪,‬‬
‫קניונים‪ ,‬מיזמים כלכליים ושירותים‪ ,‬וכן במסגרת אסטרטגיה‪ ,‬תכנון וחידוש אורבאני‬
‫ •מבצע מחקרים‪ ,‬תכנון (כולל ברמות האזוריות והלאומיות) וייעוץ‪ :‬לרשויות מקומיות‪ ,‬חברות מסחריות‪ ,‬גופים ציבוריים וממשלתיים‪ ,‬כולל בנק‬
‫ישראל‪ ,‬צה"ל‪ ,‬רה"מ‪ ,‬הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים‪ ,‬משרד הביטחון‪ ,‬המשרד לביטחון פנים והמשטרה‪ ,‬האוצר‪ ,‬התמ"ת‪/‬כלכלה‪,‬‬
‫בינוי‪/‬שיכון‪ ,‬פנים‪ ,‬תיירות ועוד‪,‬‬
‫ •פרופסור אורח באוניברסיטאות ובפורומים מרובים‪:‬‬
‫ב‪ , NATO,UNESCO -‬ביה"ס הבינלאומי ללימודים אסיאניים ולתכנון בבנגקוק‪,‬‬
‫תאילנד; ב‪( ISTIC -‬האקדמיה הסינית למדעים) ועוד‪.‬‬
‫מבצע פרויקטים ומייעץ בתחומים אלו בארץ ובעולם‬
‫דוגמאות נבחרות‪ - :‬תכנון כלכלי‪-‬מסחרי של הקניון ברבת עמון (ירדן) ‪ -‬החדרת רשת‪ DIY‬ישראלית ליון ‪ -‬ביח"ר למכוניות בקזחסטן ‪ -‬סינמה‬
‫סיטי – בספרד‪ ,‬פורטוגל‪ ,‬ועוד מדינות‬
‫(‪ )2008 - 1995‬הנציג הלאומי של האקדמיה למדעים של ישראל ב‪ - CODATA -‬הועדה הבינלאומית לטיפול בנתונים לצרכי מדע וטכנולוגיה‪,‬‬
‫של איגוד הגג הבינלאומי של האיגודים המדעיים –‪International council of scientific Unions‬‬
‫(‪ )2013‬חבר בוועדה הממשלתית לבחירת הסטטיסטיקן הממשלתי (מנהל הלמ"ס)‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪10‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬
‫‪11‬‬
‫אמילי סילברמן‪ ,‬ראש הקליניקה האורבנית באוניברסיטה העברית‬
‫עירית סולסי‪ ,‬אדריכלית מתכננת ערים מייסדת מרחב‬
‫השכלה‬
‫ד"ר אמילי סילברמן היא חברת סגל במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית‪ ,‬וראש הקליניקה‬
‫האורבנית בפקולטה למדעי החברה‪ .‬היא מתמחה בנושאים של מדיניות דיור‪ ,‬התחדשות עירונית‪,‬‬
‫היבטים חברתיים של תכנון מרחבי ופיתוח קהילתי‪ .‬בין הפרסומים‪" :‬דיור בר השגה‪ :‬כלים של‬
‫תכנון סטטוטורי ומדיניות מקומי" עם רחל אלרתמן‪ ,‬ו"שיקולים חברתיים בתכנון מרחבי" עם‬
‫אזרה צ'ורצ'מן‬
‫אמילי ניהלה פרויקטים של מחקר יישומי עם ועבור משרדי ממשלה‪ ,‬רשויות מקומיות‪ ,‬קרנות‬
‫פילנתרופיות וגופים ציבוריים ואזרחיים נוספים‪ .‬בין הפרויקטים‪' :‬מנהיגות דיור'‪ ,‬תוכנית רב‬
‫מגזרית ביוזמת משרד השיכון וג'ונט ישראל; ״פורום עמיתים פינוי בינוי״‪ ,‬קבוצת מחקר יישומי‬
‫של מתכננים ברשויות המקומיות הבוחנים יחדיו את ההיבטים החברתיים של התחדשות עירונית;‬
‫גיבוש אסטרטגי ועקרנות לדיור בר השגה עבור עיריית תל אביב; הובלת משלחת מישראל ל‬
‫‪ World Urban Forum‬של ‪ UN HABITAT‬במדיין‪ ,‬קולומביה; והשתלמות עבור משרד‬
‫הרווחה להכשרת עובדים קהילתיים בתחום תכנון מרחבי‪.‬‬
‫בשל מעורבותה במספר מסגרות ציבוריות‪ ,‬אמילי משתתפת בצורה תדירה בדיונים בכנסת‬
‫ובתקשרת הישראלית‪ .‬ב‪ 2014‬אמילי שימשה יו״ר שותף של צוות דיור בוועדה למלחמה בעוני‪,‬‬
‫ובעבר עמדה בראש צוות ייועץ למחאה החברתית בנושאי דיור‪ ,‬תכנון תחבורה וקרקעות‪ ,‬היתה‬
‫בין מקימי ״הקואליציה לדיור בר השגה״‪ .‬בעברה הרחוק‪ ,‬היתה גם בין מקימי ״תחבורה היום‬
‫ומחר״ ומייסדת ״קהילת תל אביב של החברה להגנת הטבע״‪.‬‬
‫אמילי מחזיקה בתואר שלישי במדיניות ותכנון חברתי מ (‪London School of Economics‬‬
‫‪ ,(2007‬תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א (‪ )1992‬ותואר ראשון בסוציולוגיה מ‬
‫‪ Swarthmore College‬בארה"ב (‪.)1984‬‬
‫‬
‫‪1984‬‬
‫‬
‫‪1982‬‬
‫‬
‫‪2006‬‬
‫‬
‫‬
‫‪2007‬‬
‫תואר ראשון בארכיטקטורה ובינוי ערים מהפקולטה לארכיטקטורה הטכניון‪ ,‬חיפה‬
‫שנת לימודים נוספת ב‪ .Berkley U.C -‬קורסים ופרויקט בתכנון עירוני‬
‫קורס של ה‪ NCI-‬ב‪ University of Miami -‬הנחייה וניהול "‪ - "Charrette‬תהליכי תכנון בשיתוף ציבור‬
‫ובעלי עניין‪.‬‬
‫קורס של "שתיל" בגיוס משאבים לעמותות‬
‫ניסיון מקצועי‬
‫‪1984-1986‬‬
‫‪ - 1987‬היום‬
‫‪1994-1996‬‬
‫‪1 996-1999‬‬
‫‪1999-2001‬‬
‫אדריכלית במשרד נחום וריטה דונסקי אדריכלים ומתכנני ערים‪.‬‬
‫שותפה במשרד עירית סולסי דרור גרשון אדריכלים אורבאניים ‪.‬‬
‫תכנון אדריכלי של מבנים מסחריים‪ ,‬מבני ציבור ובניה רוויה למגורים‪ .‬תכניות אב‪ ,‬תכניות מתאר תכניות מפורטות ותוכניות בינוי ועיצוב‬
‫עירוניים ‪ -‬תב"ע‪.‬‬
‫תכנון התחדשות עירונית במרכזי ערים – ת"א‪ ,‬רחובות‪ ,‬גדרה‪ ,‬חדרה‪ ,‬בנימינה‪ ,‬נתניה‪ ,‬באר שבע‪ ,‬אור יהודה והרצלייה‪.‬‬
‫ראש צוות תכנון – צוות דרום‪ ,‬לשכת התכנון‪-‬מחוז מרכז‪ ,‬משרד הפנים‪.‬‬
‫מ‪.‬מ‪ .‬מתכננת המחוז בועדת המשנה של הועדה המחוזית‪ ,‬מחוז מרכז‪.‬‬
‫אדריכלית יועצת למועצה מקומית גדרה‪.‬‬
‫עבודה מקצועית התנדבותית‬
‫‪2 004 - 2014‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫מייסדת עמותה מקצועית "מרחב‪ -‬התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל"‬
‫יו"ר הועד המנהל של העמותה ועוסקת בניהול העמותה ובגיוס משאבים‪.‬‬
‫במסגרת העמותה‪:‬‬
‫מרצה בנושאי תכנון עירוני בכנסים של‪ :‬איגוד המתכננים‪ ,‬מרחב‪ ,‬עמותת האדריכלים‪ CEU- Berlin ,‬גרמניה ו ‪ Leeds - CEU‬בבריטניה‪,‬‬
‫עמיתי מילקן וקרן קורת ועוד‪.‬‬
‫מרצה לסטודנטים לאדריכלות בסטודיו עירוני באוניברסיטת ת"א‪ ,‬טכניון חיפה והמכללה באריאל ולסטודנטים לתכנון ערים באוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫שותפה לבניית ‪ 3‬כנסים גדולים בהם השתתפו ‪ 400 300-‬איש כולל בחירת התכנים‪ ,‬השיווק והלוגיסטיקה‪.‬‬
‫ניהול והנחיית סדנאות עבודה עם ציבור רחב בשניים מהכנסים הנ"ל‬
‫ניהול סדנאות מקצועיות עם ציבור מתכננים בכנס בבת‪-‬ים‬
‫שותפה לארגון וניהול של ימי עיון ‪ -‬למשרד להגנת הסביבה ולרשויות מקומיות‪ :‬נתניה‪ ,‬ראשל"צ‪ ,‬רחובות‪ ,‬פתח‪-‬תקווה‬
‫עבודה בתהליכי תכנון משתפים – שאררט‬
‫‪ - 2007‬היום‬
‫‬
‫‬
‫שונות‬
‫השתתפות בניהול שאררט בינלאומי והנחיית סדנאות עבודה למרכז הוותיק בקריית שמונה‪ ,‬שאררט למועצה המקומית מרום גליל – בית‬
‫ספר חמד‪ ,‬לשכונת ואדי ניסנאס בחיפה בו השתתפו נציגי הרשות המקומית‪ ,‬נציגי מועצת העיר‪ ,‬ארגונים וולונטרים מקומיים‪ ,‬נציגי קרנות‬
‫ארציות‪ ,‬נציגי משרד השיכון מחוז צפון‪ ,‬מ‪.‬מ‪.‬י מחוז צפון נוער מקריית שמונה נציגי הסוחרים וכמובן הציבור הרחב‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫מחקר בנושא ‪ -‬תכנון מבני ציבור בוני עיר בישראל‪.‬‬
‫מחקר בנושא – ציפוף עירוני בישראל בהשוואה לערים בעולם‪.‬‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪12‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬
‫‪13‬‬
‫פרופ' הלל שוקן ‪ -‬אדריכל מייסד מרחב‬
‫גילעד מור‪ ,‬יועץ אסטרטגי‪ ,‬דרך פוריה בע"מ‬
‫השכלה‬
‫הלל שוקן עומד בראשו של משרד שוקן אדריכלים בע"מ מאז היווסדו בשנת ‪ .1978‬בהנהגתו תוכננו במשרד פרויקטים במגוון רחב‬
‫של תחומי תכנון‪ ,‬שימושים וטיפוסי בניינים מתכנון עירוני‪ ,‬בנייני ציבור‪ ,‬מוזיאונים‪ ,‬מבני חינוך‪ ,‬הארחה‪ ,‬משרדים ותעשייה‪ .‬המשרד גם‬
‫פעיל בתחום השימור ועבודתו זכתה וזוכה להערכה בקרב אנשי מקצוע‪ ,‬נציגי רשויות ולקוחות‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 1982‬ל‪ 1987-‬שימש שוקן‪ ,‬במקביל לעבודתו במשרדו הפרטי‪ ,‬כאדריכל ראשי של הקרן לירושלים ובמסגרת זו ניהל תכנונם‬
‫של פרויקטים ציבוריים רבים והיה חבר הנהלתו של המוזיאון לתולדות ירושלים במגדל דוד‪.‬‬
‫‪ 2010‬סטודנט לתואר מגיסטר בלימודי מקרקעין (‪ ,)M.R.E‬הפקולטה להנדסה אזרחית והפקולטה לארכיטקטורה‬
‫ובינוי ערים‪ ,‬הטכניון‪.‬‬
‫‪ 2010‬בוגר לימודי תעודה "ניהול פרוייקטים בבניה"‪ ,‬הטכניון‪ ,‬היחידה ללימודי המשך‪ ,‬ת"א‬
‫‪ 2009‬תואר בוגר במדעי המחשב (‪ ,)B.S.C‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬
‫ניסיון תעסוקתי והתנדבותי‬
‫כיום‬
‫‬
‫‪2011‬‬
‫‪2 009‬‬
‫שוקן שימש כשופט בתחרויות אדריכלות שונות‪ ,‬חבר הועדה המקצועית של פרס "אמת" לאמנויות מדעים ותרבות בחסות משרד‬
‫ראש הממשלה‪ ,‬חבר ועדת השיפוט לפרס לנדאו ללימודים עירוניים מטעם מפעל הפיס ועוד‪.‬‬
‫שוקן הוא מפתחה של תיאוריה מקורית בתכנון עירוני המהווה בסיס תאורטי וארגז כלים מעשי לתכנון עירוני בכלל ולהתחדשות‬
‫עירונית בפרט‪ .‬על בסיס התאוריה תכנן עבור משרד הבינוי והשיכון שכונה בבית שמש שהפכה למרכזה התוסס של העיר ובה הוקמו‬
‫בניין וככר העירייה החדשים של העיר‪.‬‬
‫‪2 009‬‬
‫‬
‫‪2 008‬‬
‫שוקן מלמד אדריכלות ותכנון עירוני בבית ספר עזריאלי לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב בראשו עמד בין השנים ‪ 2004‬ו‪.2008-‬‬
‫שוקן הוא ממייסדי עמותת "מרחב" והיה חבר הנהלתה בחמש שנותיה הראשונות‪ .‬כמו כן היה בין מייסדי המכון לראשי ערים והשתתף‬
‫כמומחה ברבות מסדנאותיו‪.‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2 004‬‬
‫מנהל תחום סטאטוטוריקה וסביבה‪ ,‬דרך פוריה בע"מ – חברת ליווי ויעוץ המתמחה בתכנון אסטרטגי‪ ,‬בסקרי סיכוני סביבה ובניהול‬
‫ממשקים עם הציבור והממשל‪.‬‬
‫מרכז פרויקט "מכון ראשי ערים" מטעם מרחב – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל‪.‬‬
‫פרוייקטור באגף מדיניות ותכנון אסטרטגי‪ ,‬עיריית ירושלים‪.‬‬
‫תפקיד שמהותו הובלת תהליכי שיפור עירוניים ויעוץ ארגוני בהתבסס על החזון העירוני ובצמוד לראש העיר‪ .‬ביצוע ניתוח אמפירי של‬
‫תהליכי עבודה‪ ,‬זיהוי נקודות הכשל‪ ,‬גיבוש מתווה פעולה רב מערכתי בכפוף לשיקולי תקציב‪ ,‬הטמעת שינויים ובקרת ביצועים‪ .‬התפקיד‬
‫כולל בין היתר התמחות בכל התהליכים הקשורים בתב"עות‪ ,‬היתרי בניה ורישיונות עסק‪ .‬פרוייקטים עיקריים‪:‬‬
‫ • שיפור המערך העירוני למתן היתרי בניה‪ -‬הובלת הרפורמה במחלקת הבניה וקיצור התהליך הבירוקרטי‪.‬‬
‫ • שיפור המערך העירוני למתן רישיונות עסק‪ .‬בסופו של התהליך הוקם "אגף קידום עסקים" בעירייה‪.‬‬
‫חבר ועד מנהל‪ ,‬עמותת "מגמה ירוקה" – אירגון סביבתי המנוהל על ידי פעילים וסטודנטים מתנדבים‪.‬‬
‫תפקיד שמהותו ניהול פעילות העמותה‪ :‬גיבוש אסטרטגיה (שנתית ורב שנתית) וניהול תקציב העמותה‪.‬‬
‫רכז קשרי קהילה וחבר ברשימה שרצה למועצת העיר ירושלים ‪ -‬רשימת "התעוררות ירושלמים"‪.‬‬
‫תפקיד שמהותו ניהול מערך מתנדבים ויצירת פעילות ציבורית לקראת הבחירות המקומיות‪ .‬רשימת "התעוררות ירושלמים" הינה רשימה‬
‫של זוגות צעירים וסטודנטים‪ ,‬שחרטה על דגלה את הנושאים הבאים‪ :‬תעסוקה לצעירים המעוניינים להתגורר בעיר ירושלים; דיור בר‪-‬‬
‫השגה; תחבורה ציבורית יעילה כאמצעי להחייאת מרכז העיר; והגדלת ההשקעות במוסדות תרבות‪ ,‬חינוך ותנועות נוער‪.‬‬
‫מנהל הקמפיין לעצירת תוכנית הבניה המאסיבית ביערות מערב ירושלים – "תוכנית ספדי"‪ .‬עמותת "מגמה ירוקה"‪.‬‬
‫תפקיד שמהותו הובלת המחאה הציבורית‪ ,‬ויצירת שיתופי פעולה עם קואליציית אירגונים אזרחיים‪ ,‬כנגד בניית שכונות פרבריות על פני‬
‫שטח כולל של ‪ 24,000‬דונם ביערות מערב ירושלים‪ .‬הקמפיין כלל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬אירגון הפגנות‪ ,‬איסוף כ‪ 16,000 -‬מכתבי התנגדות של‬
‫תושבים‪ ,‬והחתמ ת ‪ 62‬חברי כנסת על עצומה כנגד התוכנית‪ .‬השכונות החדשות‪ ,‬שתוכננו להיבנות‪ ,‬זכו לביקורת מקשת רחבה של מו�מ‬
‫חים בתחומי התכנון האורבאני‪ ,‬הכלכלה‪ ,‬התחבורה‪ ,‬החברה והסביבה‪ .‬בסוף הקמפיין ‪ -‬הנחשב בעיני רבים לקמפיין הסביבתי המוצלח‬
‫בתולדות המאבקים הסביבתיים בארץ ‪ -‬נדחתה "תוכנית ספדי" ברוב קולות במועצה הארצית לתכנון ובניה‪.‬‬
‫לוביסט בכנסת מטעם עמותת "מגמה ירוקה" ואחראי על חוק "אויר נקי"‪ ,‬חוק "המזהם משלם" ותוכנית אב למשק האנרגיה‪.‬‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪14‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬
‫‪15‬‬
‫קובי ילוביץ' ‪ -‬מנכ"ל יסודות ‪ -‬פיתוח ותכנון עירוני בע״מ‬
‫עוזי שמיר‪ ,‬מנכ"ל שמיר יועצים‪ ,‬יעוץ אסטרטגי וניהול פרויקטים בנדל"ן‬
‫פרטים אישיים‪:‬‬
‫שם‪ :‬עוזי שמיר‬
‫נייד‪050-6247010:‬‬
‫מצב משפחתי‪ :‬נשוי‪5+‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫מצב משפחתי‪ :‬נשוי ‪.2 +‬‬
‫השכלה‬
‫אוניברסיטת דרבי‪ ,‬תואר שני ‪ M.B.A‬מוסמך במנהל עסקים‪.‬‬
‫אוניברסיטת ת"א‪ ,‬בוגר תואר ראשון ‪ B.A‬במדעי המדינה‪.‬‬
‫ניסיון תעסוקתי‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•ראש מטה שר החינוך גדעון סער‬
‫•מנכ"ל עיריית גבעתיים‬
‫•מנכ"ל החברה הכלכלית לגבעתיים‬
‫•במסגרת החברה הכלכלית‪ ,‬יזם והקים מינהלת להתחדשות עירונית‬
‫•מנכ"ל עיריית חדרה‬
‫•ראש לשכת שרת הבינוי והשיכון ציפי לבני‬
‫•מנכ"ל המועצה המקומית כוכב יאיר ‪ /‬צור יגאל‬
‫השכלה‪:‬‬
‫‪ - 1975-1978‬לימודי מדעי המדינה והיסטוריה של המזה"ת (אוניברסיטת חיפה)‬
‫‪ - 2005‬בוגר קורס שנתי מדניות ציבורית וחברתית של נש"מ וג'וינט של בכירי השירות הציבורי (סגל ב')‬
‫* בוגר קורסים והכשרות מקצועיות רבות במסגרות שונות בנושאי‪ :‬כלכלה‪ ,‬חברה‪ ,‬תכנון‪ ,‬משפטים ומחשוב‪.‬‬
‫שירות צבאי‪:‬‬
‫‪ - 1970-1974‬שירות סדיר ביחידת הפלח"ן של חטיבת הצנחנים‪ -‬בוגר קורס קציני חי"ר‪ ,‬שחרור כסגן מפקד היחידה‪.‬‬
‫‪ - 1975‬היום ‪ -‬סא"ל בשירות מילואים פעיל‪ -‬השירות כלל תפקידי פיקוד רבים‪ ,‬קצין הנדסה וחבר בסגל הפיקוד החטיבתי‪.‬‬
‫*בוגר קורסי פיקוד ומטה‪.‬‬
‫ניסיון תעסוקתי‪:‬‬
‫‪2013‬היום‪ -‬בעלים ומנכ"ל שמיר יועצים‪-‬המשרד עוסק‪ :‬ביעוץ אסטרטגי לחברות פרטיות‪ ,‬רשויות מקומיות ועמותות‪.‬‬
‫יזמות בנדל"ן עיקר הפעילות הינה חיבור בין יזמים למשקעים ‪,‬ייעוץ ולווי משלבי תכנון הפרויקט ועד הקמתו כולל עבודה מול הרשויות השונות ומשרדי‬
‫הממשלה‪ ,‬ייעוץ ליזמים ומשרדי תכון בנושא פינוי בינוי ותמ"א‪38‬‬
‫ניהול פרויקטים בתחומי נדל"ן‪ ,‬התחדשות עירונית והקמת מוסדות‪ .‬כמו כן המשרד נותן שירותי יעוץ לעורכי דין ושמאים במקרקעין בנושאים של פיצויים בגין‬
‫הפקעת קרקעות‪,‬‬
‫לקוחות המשרד ‪ -‬חברות בנייה‪ :‬עמירון בע"מ‪ ,‬רוני הנדסה בע"מ ועוד‪ .‬רשויות מקומיות וחברות כלכליות כגון‪ :‬מעלות‪ ,‬דיר חנא ועוד‪ .‬חברות בתחומים נוספים‬
‫כגון‪ :‬חברת מילגם לגביית חניה ועוד‪ ,‬ייעוץ וניהול הפרויקט להקמת כפר נוער מנותק בזוהרים‪.‬‬
‫‪ 1989-2013‬מנהל מחוז הגליל במשרד הבינוי והשיכון‪ -‬תחומי עיסוק‪ :‬תכנון‪ ,‬בניה ‪,‬פיתוח ותשתיות‪ ,‬שיקום שכונות פיזי וחברתי‪ ,‬מוסדות חינוך וציבור‪.‬‬
‫התפקיד כלל הקמת ישובים ושכונות משלבי התכנון דרך הביצוע ופיקוח על הקבלנים המבצעים ושיווק הקרקעות ויחידות הדיור‪ ,‬טיפול במשכנתאות ושכ"ד‪,‬‬
‫ניהול ויו"ר צוותי עבודה משרדיים בתחומי בניה ושיכון ‪ ,‬טיפול בחומש ערבים‪ ,‬נציג המשרד בוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז הצפון‪ ,‬נציג המשרד בהקמת‬
‫אוניברסיטת הגליל ומכון מחקר ייחודי‪ ,‬הזמנה והנחיית תוכניות אסטרטגיות‪ ,‬תוכניות אב‪ ,‬תוכניות מיתאר עירוניות ותבעות לעשרות ישובים בגליל במגוון מגזרים‪:‬‬
‫עירוני‪ ,‬כפרי ‪ ,‬ישובים יהודים‪ ,‬ערבים ובדואים‪.‬‬
‫*חבר הנהלת המשרד ‪*,‬יו"ר ועדות קבועות בהנהלה‪* ,‬חבר ועדות מנכלים רבות ‪* ,‬יו"ר צוות תכנון והקמה של הפקולטה לרפואה בצפת‪.‬‬
‫קשרי עבודה – משרדי ממשלה ‪,‬רשויות מקומיות (כ‪ 100-‬עיריות מועצות מקומיות ואזוריות )‪,‬קבלנים‪ ,‬יזמים‪ ,‬חברות בניה ‪,‬ספקים בכל מקצועות התכנון‬
‫והביצוע ‪ ,‬אקדמיה ומוסדות מחקר‪.‬‬
‫‪ - 1974-1988‬ממונה מחוזי לאכלוס במשרד הבינוי והשיכון מחוז הגליל‪ -‬תחומי עיסוק טיפול בפרט‪ ,‬משכנתאות‪ ,‬חברות מאכלסות ומשכנות ‪,‬יזמים וקבלנים‪,‬‬
‫תחזיות ביקוש והיצע‪* .‬חבר הנהלת המחוז‪.‬‬
‫פעילות התנדבותית‪:‬‬
‫* מכהן כחבר בוועד המנהל של עמותת מרחב לעירוניות בישראל‪.‬‬
‫* מנחה במכון ראשי ערים של העמותה‪.‬‬
‫* יועץ לקבוצות צעירים במרכזים העירונים חצור וכרמיאל בנושאיי דיור בר השגה‪ ,‬תכנון לבניה עצמית וקבוצתית ‪.‬‬
‫* מרצה אורח במוסדות אקדמיים‪ ,‬מכוני מחקר‪ ,‬פנלים וכנסים מקצועיים‪.‬‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪16‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬
‫‪17‬‬
‫שחר סולר‪ ,‬ראש אגף תכנון במשרד להגנת הסביבה‬
‫השכלה‬
‫‪ 2001-2004 M.A‬בגיאוגרפיה עם התמחות כפולה הן בתכנון עירוני במכון ללימודים עירוניים והן בתכנון‪ ,‬ניהול ומדיניות הסביבה‪.‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫‪ B.A 1996-2000‬בגיאוגרפיה‪ ,‬התמחות באיכות סביבה עם דגש על גיאוגרפיה פיזית ‪ .‬אוניברסיטת באר‪-‬שבע‪ .‬סיום בהצטיינות ‪.‬‬
‫נסיון תעסוקתי‬
‫‪2010‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה – ראש אגף תכנון‪ ,‬אשכול תכנון ומדיניות‬
‫מ"מ נציג השר להגנת הסביבה במועצה הארצית לתכנון ובניה‪ ,‬בועדה לתכנון תשתיות לאומיות‪ ,‬נציג המשרד בולחו"ף ובועדת ערר של המועצה הארצית‪.‬‬
‫מייצג את המשרד בועדות הכנסת‪,‬ועדות מנכ"לים וישיבות ממשלה על פי הצורך‪.‬‬
‫מגבש ומנהל את תוכנית העבודה של האגף ומשתתף בגיבוש תוכנית העבודה המשרדית‪.‬‬
‫אחראי ומנהל את צוות העובדים של אגף התכנון‪.‬‬
‫משתתף בקביעת מדיניות ועמדת המשרד בנושאים שונים‪.‬‬
‫אחראי על התנעת וניהול תהליכים שנועדו לשפר את ההגנה על הסביבה בתחום התכנון‪.‬‬
‫נחמן שלף‪ ,‬יזם הי‪-‬טק סדרתי ויזם חברתי‪.‬‬
‫יסד או השתתף בהקמה של חברות הי‪-‬טק וקלינ‪-‬טק כגון ‪NICE, NiceCom, Atrica,‬‬
‫‪ ;ConteXtream, EnStorage, My6Sense‬של ‪ Benchmark Israel‬קרן הון‪-‬סיכון; ושל‬
‫העמותות ‪ - IVN‬רשת הון סיכוי לישראל ומרחב ‪ -‬התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל‪.‬‬
‫כיום מנכ"ל ויו"ר של ‪.ConteXtream ‬‬
‫לשעבר שותף מנהל ב‪ ,Benchmark Capital-‬קרן הון סיכון בינלאומית שהשקיעה ‪M 490$‬‬
‫בחברות הזנק ישראליות‪.‬‬
‫לשעבר סגן נשיא ב ‪ -Com 3‬תאגיד בין לאומי ומנכ"ל של חטיבות פרוסות בקליפורניה‪,‬‬
‫מסצ'וסטס וישראל‪.‬‬
‫תואר ראשון בהנדסת חשמל ומחשבים בהצטיינות יתרה מהטכניון‪.‬‬
‫‪2007-2010‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה ‪ -‬ממונה תכנון (תסקירים)‪ ,‬אשכול תכנון ומדיניות‬
‫מ"מ נציג השר להגנת הסביבה במועצה הארצית לתכנון ובניה‪.‬‬
‫מ"מ נציג השר להגנת הסביבה בועדה לתכנון תשתיות לאומיות‪.‬‬
‫מ"מ נציג השר להגנת הסביבה בועדה לשמירה על הסביבה החופית‪.‬‬
‫מגבש מסמכי מדיניות בכל רמות התכנון‪.‬‬
‫מטמיע עקרונות והנחיות סביבתיות בתוכניות ברמה הארצית‪.‬‬
‫מרכז את הקשר בין התכנון במטה המשרד לתכנון במחוזות המשרד‪.‬‬
‫מרכז את נושא תסקירי ההשפעה על הסביבה במשרד‪.‬‬
‫‪2004-2007‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה ‪ -‬מרכז תכנון סביבתי‪ ,‬מחוז מרכז‬
‫מ"מ נציגת השר להגנת הסביבה בועדה המחוזית לתכנון ובניה מרכז‪.‬‬
‫נציג המשרד בועדות עבודה והיגוי של תוכנית אב ומתאר במחוז‪.‬‬
‫מטמיע עקרונות והנחיות סביבתיות בתוכניות ברמה המקומית והמחוזית‪.‬‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪18‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬
‫‪19‬‬
‫דיויד סוקט ‪ -‬אדריכל‬
‫דר' יודן רופא‪ ,‬מרצה בכיר בתכנון ערים ועיצוב אורבאני אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫מייסד מרחב‬
‫יליד ארה"ב ‪ , 1962‬תושב כפר האורנים‬
‫‪ : 1990‬סיום לימודי תואר ‪ Bachelor of Architecture‬בהצטיינות בטכניון‪.‬‬
‫‪ :1995 – 2001‬תפקיד מתכנן מחוז י‪-‬ם ‪ ‬במשרד הבינוי והשיכון‬
‫במקביל לתפקיד ‪ -‬כהונה כחבר ועדה מחוזית לתכנון ובניה ירושלים ומ"מ נציג שר השיכון במועצה הארצית לתכנון ובניה‪.‬‬
‫התפקיד כרוך בגיבוש מדיניות תכנונית וביצירת מלאי זמין למגורים ברחבי המחוז החולש על פני ‪ 12‬ערים ושלוש ועדות מחוזיות‬
‫לתכנון ובניה ‪.‬‬
‫תקופת הכהונה אופיינה בגאות בביקוש לדיור שנוצר בעקבות גל העלייה של תחילת העשור ‪ .‬במהלך התקופה הובאו למתן תוקף‬
‫תכניות מפורטות בהיקף כולל של למעלה מ‪ 30,000 -‬יח"ד ‪, ‬בוצעו תשתיות ועבודות פיתוח בשכונות מגורים והוקמו ‪ ‬מבני ציבור‪ ‬‬
‫‪,‬מבני דיור מוגן לקשישים ובניני דיור להשכרה בעלות כוללת של כ‪ 250 -‬מיליון ‪ ₪‬לשנה ‪.‬‬
‫‪ : 2001-2007‬מהנדס העיר הרצלייה‬
‫יודן רופא הוא אדריכל ובעל תואר דוקטור בתכנון עיר ואזור מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי‪ .‬הוא עוסק במחקר‬
‫על שכונות בתיאוריה עירונית ובתכנון ערים‪ ,‬תפיסת המרחב הבנוי והתחושות שהוא מעורר‪ ,‬עיצוב עירוני ועיצוב‬
‫רחובות והקשר בין מבנה העיר ותחבורה‪ .‬יחד עם אלן ג'ייקובס ואליזבת' מקדונלד פרסם ב – ‪ 2002‬את הספר‪:‬‬
‫‪ The Boulevard Book: history, evolution, design of multi-way boulevards‬שהוצאת ‪MIT Press‬‬
‫אשר זכה בפרס מטעם איגוד המו"לים האמריקאי‪.‬‬
‫בין ‪ 1999‬ל‪ 2003 -‬שימש כראש תחום תכנון עירוני במשרד הבינוי והשיכון‪ .‬בתפקידו היה אחראי על בקרת התכנון‬
‫של שכונות חדשות ברחבי הארץ‪ .‬יזם וניהל את התכנית לפיתוח בר‪-‬קיימא של אגף האדריכל הראשי במשרד‪,‬‬
‫והוביל את ההנחיות החדשות לרחובות בערים בשיתוף משרד התחבורה‪.‬‬
‫תפקיד הכרוך בהפעלת כ‪ 90-‬עובדי אגף הנדסה ותקציב שנתי של למעלה מ‪ 110-‬מילוין ש"ח לביצוע עבודות תכנון תשתית ובינוי ‪ .‬‬
‫מהנדס העיר אחראי על ‪ 11‬מחלקות האגף ובכלל זה על תכנון וביצוע מבני ציבור ‪,‬גנים ציבוריים ‪,‬פיתוח ותשתית עירונית ‪ .‬הפעלת‬
‫מכון טהור השופכין ומפעלי אספקת מים מקידוחים עירוניים (מדובר על התקופה שלפני הקמת תאגידי המים העירוניים ) ‪.‬‬
‫במקביל מוטלת על מהנדס העיר‪ ‬האחריות הסטטוטורית בתחום‪ ‬התכנון האורבאני ‪,‬רישוי הבניה ‪ ,‬פיקוח על הבניה ‪,‬הטיפול‬
‫במבנים מסוכנים והיטלי השבחה ‪.‬מדיניות עיריית הרצלייה היא ייחודית בכך שהתכנון האורבאני ‪ ,‬של המלאי יוצא הדופן של‬
‫קרקעות לא מבונות שבתחומה ‪ ,‬מקודם רובו ככולו ישירות על ידי אגף הנדסה ובמסגרת זו אושרו תכניות מפורטות למגורים‬
‫ולתעסוקה על קרקעות ‪ ,‬בריבוי בעלים פרטיים‪ ,‬בהיקף מצטבר של מספר אלפי יחידות דיור ומספר מאות אלפי מ"ר תעסוקה ‪.‬‬
‫סוף ‪ 2007‬ואילך‪ :‬תפקיד סמנכ"ל תכנון וחבר הנהלה בחברת אפריקה ישראל מגורים בע"מ‬
‫החברה מתמקדת בקידום מתחמים גדולים למגורים בקונספט של הקמת שכונה בשלמותה על כל ‪ ‬מרכיביה לרבות הפיתוח‬
‫הציבורי ( תחת המותג "שכונות הסביונים" ) ‪ ‬ובהקמת פרויקטי מגורי יוקרה בליבת אזור הביקוש‪ .‬במקביל ‪,‬החברה קיבלה החלטה‬
‫אסטרטגית להוות גורם מוביל בתחום ההתחדשות העירונית מתוך ההכרה שמדובר באחד הפתרונות האורבאניים הנכונים‬
‫והראויים ביותר למרקמים עירוניים שהתיישנו ‪ .‬‬
‫בשנת ‪ 2004‬הקים יחד עם עירית סולסי ודרור גרשון את "מרחב" – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל‪ .‬שימש‬
‫כאחראי אקדמי לתכנית של שלושת הכנסים הראשונים של העמותה‪ ,‬היה אחראי על עריכת האמנה שלה‪ ,‬ואת‬
‫הספר הראשון בסדרת "ארגז הכלים" לעירוניות מתחדשת בישראל‪ ,‬שהעמותה שוקדת על הכנתו‪.‬‬
‫החל משנת ‪ 2000‬עוסק בייעוץ בנושאי תכנון ועיצוב אורבאני‪ ,‬בעיקר בהקשר של פרויקטים תחבורתיים‪ .‬הוא‬
‫שימש כיועץ לעיצוב אורבאני לחברת נ‪.‬ת‪.‬ע‪ ,‬השתתף בצוות תכנון תכנית האב של נ‪.‬ת‪.‬ע‪ ,.‬תכנון שדרות הקריה‬
‫עבור חברת נתיבי איילון‪ ,‬ריכז צוות רב‪-‬תחומי לתכנון שיקום והתחדשות מרכז ירוחם‪ ,‬ומשתתף בצוות תכנית האב‬
‫לתחבורה של בת‪-‬ים‪.‬‬
‫כיום מלמד וחוקר במחלקה לאדם במדבר‪ ,‬תחת המכונים ע"ש י‪ .‬בלאושטיין לחקר המדבר‪ ,‬אוניברסיטת "בן‪-‬גוריון"‬
‫בנגב‪ .‬מחקריו עוסקים במיתון תנועה במרחב העירוני‪ ,‬בתכנון רחובות ראשיים בעיר מטרופולינית ובאיכותם של‬
‫השטחים הפתוחים בעיר והשימוש שנעשה בהם על ידי התושבים‪.‬‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪20‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬
‫‪21‬‬
‫ראשי הערים המשתתפים‬
‫אמין ענבתאוי‬
‫שפרעם‬
‫איציק ברוורמן‬
‫פתח תקווה‬
‫ישראל זינגר‬
‫רמת גן‬
‫ישראל גל‬
‫קריית אונו‬
‫יוסי בכר‬
‫בת‪-‬ים‬
‫יורם שמעון‬
‫מבשרת ציון‬
‫דרור אהרון‬
‫גן יבנה‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪22‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬
‫‪23‬‬
‫קריית אונו‬
‫אונו‬
‫ישראל גל – ראש העיר קריית‬
‫קורות חיים‬
‫העיר קריית אונו‬
‫דוא"ל ‪[email protected]‬‬
‫שם‪ :‬ישראל גל‬
‫שנת לידה‪4964 :‬‬
‫מצב משפחתי‪ :‬נשוי ‪3 +‬‬
‫כתובת‪ :‬רח' ביאליק ‪ 44‬קריית אונו ‪55253‬‬
‫טלפון‪ 555-9349343 :‬פקס‪53-5353839 :‬‬
‫השכלה‪:‬‬
‫תואר שני במינהל עסקים (‪ )MBA‬התמחות בשיווק ופרסום‪.‬‬
‫תואר ראשון (‪ ) BA‬במדע המדינה ויחסים בין לאומיים‪.‬‬
‫בוגר קורס ניהול בכיר במכללה למנהל‪.‬‬
‫מגשר מוסמך‬
‫הנהלת חשבונות סוג ‪.3‬‬
‫נסיון מקצועי‪:‬‬
‫‪ 2543‬ואילך – ראש עיריית קריית אונו‬
‫‪ – 2543 -2559‬סגן ראש עיריית קריית אונו‪ ,‬יו"ר הוועדה לתכנון‬
‫ובנייה ואגף ההנדסה בעיר קריית אונו‪.‬‬
‫‪ – 2556-2558‬עצמאי יועץ ארגוני עסקי ואסטרטגי‪.‬‬
‫‪ – 2554-2555‬מ"מ ראש עיריית קריית אונו וממונה על הנדסה ותשתיות‪.‬‬
‫‪ – 2553-2554‬שותף פעיל ב"טמפל בר"‪ ,‬פאב אירי בסינמה סיטי‪.‬‬
‫‪ – 4999-2553‬מ"מ ראש עיריית קרית אונו וממונה על תיק הכספים וכ"א‪.‬‬
‫‪ – 4996-4998‬שותף ומנהל חברת חוף הכרמל אירועים ומסעדות‪.‬‬
‫‪ – 4993-4996‬יו"ר מועצת הפועלים בקרית אונו‪( .‬עריכת הסכמי עבודה עם חברות‬
‫כלכליות גדולות כמו תדיראן מערכות מידע פאב שרותים דניה סיבוב ועוד)‬
‫‪ – 4989-4993‬מזכיר הפועל בקרית אונו‪.‬‬
‫‪ – 4988-4989‬מנהל פרויקטים בחברת עינב תקשורת בע"מ‪.‬‬
‫‪ – 4987-4988‬חו"ל‪.‬‬
‫‪ – 4985-4987‬מדגה (בריכות דגים) עין המפרץ‪.‬‬
‫‪ – 4982-4985‬שרות‪-‬צבאי‬
‫יוצא קיבוץ עין המפרץ‪.‬‬
‫תפקידים נוספים‪:‬‬
‫דירקטור בחברה למשק וכלכלה מחודש ינואר ‪.2544‬‬
‫חבר הועדה המרחבית לתכנון ובנייה אונו (רמת אפעל כפר אזר קריית אונו)‬
‫יו"ר הנהלת אומנות לעם ( עמותה המפיצה את התרבות בפריפריה)‬
‫יו"ר החברה הכלכלית קריית אונו ‪( .2555 - 2554‬במסגרת פעילותי בחברה הכלכלית הקמתי את‬
‫פרויקט הפינוי בינוי שאול המלך היחיד שהצליח בישראל עד היום)‬
‫דירקטור בחברה הכלכלית קריית אונו ‪.4999-2553‬‬
‫יו"ר ומייסד העמותה לחינוך מוסיקלי ב ק"א ‪.2554‬‬
‫יו"ר האגודה למען הקשיש בקרית אונו ‪.4995-4999‬‬
‫חבר בית נבחרי ההסתדרות ‪.4994-4998‬‬
‫גזבר חבר מזכירי מועצות הפועלים ‪.4994-4997‬‬
‫יו"ר הפועל קריית אונו משנת ‪.4993‬‬
‫שפות‪ :‬עברית – שפת אם‪ .‬אנגלית – שליטה טובה‪.‬‬
‫כללי‬
‫אוכלוסיה‬
‫חינוך‬
‫שנת יסוד‪1939 :‬‬
‫‪ 35,546‬תושבים‬
‫מס' תלמידים (א'‪-‬י"ב)‪5,565 :‬‬
‫‪ 4,112‬דונם‬
‫גידול אוכלוסיה‪3.8% :‬‬
‫מס' בתי ספר (א'‪-‬י"ב)‪11 :‬‬
‫דירוג סוציו‪-‬אקונומי (מתוך ‪8 :)10‬‬
‫צפיפות תושבים לקמ"ר‪8,644 :‬‬
‫ממוצע תלמידים בכיתה‪29 :‬‬
‫היסטוריה‬
‫בשנת ‪ 1939‬החל יישוב המקום‪ ,‬שנקרא כפר אונו‪ ,‬על ידי ‪ 38‬משפחות על אדמות שנרכשו מהערבים של כפר עאנה וחירייה‪ .‬האישור ליישוב המקום‬
‫התעכב מחשש להקים ישוב יהודי בלב אוכלוסייה ערבית צפופה‪ .‬השם "אונו" כפי שמוזכר בנחמיה (ו' ב')‪ ,‬הנו מקראי וניתן לה על ידי פרופ' וילנאי‪.‬‬
‫חינוך‬
‫קריית אונו נתפסת שנים רבות כ"עיר החינוך"‪ .‬רבים מתושביה החליטו לבנות בה את ביתם מכיוון שהשמועה שהיא עיר המשקיעה בחינוך ילדיה‬
‫יצא למרחוק‪ .‬בעיר ‪ 11‬בתי ספר ו ‪ 67‬גני ילדים ורף הזכאים לתעודת בגרות חצה השנה את שיעור ‪ 90‬האחוזים‪ .‬החינוך המשלים מפותח גם הוא‬
‫בעיר ואלפים רבים מילדי העיר פעילים בתנועות נוער שונות ומועדוני נוער‪ .‬הקריה האקדמית אונו הינה מוסד אקדמי מפואר המכשיר אלפי בוגרים‬
‫בחוגים למשפט ומנהל העסקים ובשורה של חוגים נוספים‪.‬‬
‫אוכלוסייה‬
‫העיר הופכת צעירה משנה לשנה‪ .‬מגמת ההצטרפות של מעל ‪ 1,000‬תושבים מדי שנה לעיר – רובם זוגות צעירים עם ילדים – משנה את הרכב‬
‫האוכלוסיה בעשור האחרון לצעיר הרבה יותר‪ .‬יחד עם זאת מגמת אריכות הימים של אוכלוסיית הגמלאים בארץ ובעולם ניכרת גם בעיר‪ .‬הגמלאים‬
‫הפעילים זוכים לפעילויות פנאי והשכלה רבות ואיכותיות במסגרות המתנ"ס והרווחה‪.‬‬
‫מצב חברתי כלכלי‬
‫לפי נתוני הלמ"ס‪ ,‬העיר מדורגת ‪ 8‬מתוך ‪ ,10‬בדירוג החברתי‪-‬כלכלי‪ .‬האוכלוסיה האיכותית המתגוררת בעיר מאופיינת בהשתכרות גבוהה ורבים‬
‫ממנה בעלי מקצועות חופשיים‪.‬‬
‫עיר ירוקה‬
‫קריית אונו עיר ירוקה ובה פינות חמד רבות‪ .‬העירייה ממשיכה לפתח פארקים וגינות‪ ,‬פינות משחק ושעשוע להנאת התושבים‪ .‬נושא איכות הסביבה‬
‫חשוב מאוד לתושבים והעיר מצטיינת במחזור פסולת לסוגיה‪ .‬לאחרונה הסתיים תהליך הפרדת הפסולת לשני זרמים וכל העיר מופרדת‪.‬‬
‫תעסוקה ומסחר‬
‫קריית אונו זקוקה להכנסה נאותה מארנונה עסקית‪ ,‬ממסחר ותעסוקה‪ ,‬כדי לתת לתושביה את השירות לו הם מצפים‪ .‬אזורי התעסוקה המתוכננים‬
‫בעיר מצויים בסמיכות לצירי תנועה ראשיים במדינה – כביש ‪ 471‬וכביש ‪ 4‬והאתגר המשמעותי של הנהלת העיר היום הינו בנייה ואכלוס מתחמים אלו‪.‬‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪24‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬
‫‪25‬‬
‫קריית אונו‬
‫הפרויקט – מרכז מסחרי בשכונת רייספלד‬
‫מרכז מסחרי ומבני ציבור בשכונת פרדס רייספלד בקריית‬
‫אונו‬
‫מרכז מסחרי ומבני ציבור בשכונת פרדס רייספלד‬
‫בקריית אונו‬
‫שכונת פרדס רייספלד נמצאת בלב קריית אונו במרכזה‬
‫פארק גדול ומצפון ומדרום לו מבני מגורים בני ‪12‬‬
‫קומות בחלקו המערבי מתחם גני ילדים ובתי ספר‬
‫ובצידו הצפוני שלשה מגרשים המיועדים למבני ציבור‬
‫ולמרכז מסחרי‪.‬‬
‫במעגל השני מבני מגורים של ‪ 6‬קומות ובתים צמודי‬
‫קרקע (דו משפחתיים)‪.‬‬
‫המתחם הוא תולדה של תכנית‪ :‬תממ‪124/‬‬
‫שטח המתחם ‪ 400 :‬דונם‬
‫מספר יחידות הדיור בתכנית ‪ 1273 :‬יח"ד‬
‫שטח המגרשים למבני ציבור ‪ 67 :‬דונם מתוכם כ‪8‬‬
‫דונם במגרשים הסמוכים למגרש המסחרי‬
‫שטח המגרש למרכז מסחרי ‪ 3 :‬דונם וזכויות בניה של‬
‫‪ 800‬מ"ר מסחר ‪ 800 +‬מ"ר משרדים בשתי קומות‬
‫שטחים ציבוריים פתוחים ‪ 56 :‬דונם‬
‫עיריית קריית אונו שותפה בבעלות חלקית במגרש‬
‫המסחרי‪.‬‬
‫בעבר נעשו ניסיונות לתכנון במגרש המסחרי שלא‬
‫צלחו בגלל התנגדות הדיירים ואי הסכמה בין בעלי‬
‫הקרקע במגרש המסחרי (העיריה ויזם פרטי)‪.‬‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫שאלות לדיון ‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪1‬מהו התכנון המיטבי בשלשת המגרשים במתחם‬
‫‪2‬מהם השימושים והיקפי הבניה המתאימים לשכונה בפרט ולקריית אונו בכלל‬
‫‪3‬מהי הדרך להגיע להסכמה עם הדיירים בשכונה אם בכלל‬
‫‪4‬האם יש מקום לשיתוף הדיירים לאור העובדה שייעוד המגרשים אלו הוא על פי התבע מראש‬
‫מגרש מסחר‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪26‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬
‫‪27‬‬
‫בת‪-‬ים‬
‫יוסי בכר ‪ -‬ראש העיר בת ים‬
‫בכר (‪ )47‬נולד וגדל בבת ים כבן למשפחה בת שבע נפשות‪ .‬כיום הוא מתגורר בשכונת רמת הנשיא בעיר‪ ,‬אב‬
‫לנועה‪ ,‬תלמידה בבית הספר חשמונאים בבת ים‪ ,‬וללידור‪ ,‬לוחם קרבי ביחידת איסוף של חיל המודיעין‪.‬‬
‫עד שנבחר לתפקיד ממלא מקום ראש העיר בת ים‪ ,‬בחודש פברואר ‪ ,2014‬התמקד בכר במשך כל חייו הבוגרים‬
‫בפיתוח קריירה ניהולית ועסקית בסקטור הפרטי‪ .‬לצדה הקפיד לקיים בעשור האחרון גם פעילות ציבורית בבת‬
‫ים‪ ,‬רובה בהתנדבות‪.‬‬
‫בשנים ‪ 2003-2008‬כיהן בכר כנציג הציבור בוועדת הערר של עיריית בת ים לנושא ארנונה לעסקים‪ .‬בנובמבר‬
‫‪ ,2008‬נבחר לחבר מועצת העיר ברשימת "בת ים בראש מורם" בראשות ראש העיר שלומי לחיאני‪ ,‬ומונה‬
‫ליו"ר ועדת המכרזים של עיריית בת ים‪ .‬בהמשך הקדנציה‪ ,‬בת חמש השנים‪ ,‬מונה בכר גם ליו"ר ועדת הביטחון‬
‫העירונית‪ .‬ועדת המכרזים בראשות בכר‪ ,‬הוציאה לפועל את מרבית המכרזים לפיתוח העיר בת ים בשנים האחרונות בתחומי התשתיות‪ ,‬תעשיה‬
‫ומסחר‪ ,‬חינוך‪ ,‬תרבות וספורט‪.‬‬
‫בחודש אוקטובר ‪ 2013‬נבחר יוסי בכר לקדנציה שנייה כחבר מועצת העיר מטעם רשימת "בת ים בראש מורם"‪ .‬כמה חודשים לאחר מכן‪ ,‬בחודש‬
‫פברואר ‪ ,2014‬נבחר על ידי חברי מועצת העיר למלא את מקומו של חברו ועמיתו לדרך‪ ,‬ראש העיר שלומי לחיאני‪ ,‬עד לסיום ההליכים המשפטיים‬
‫בעניינו‪ .‬בכר רואה עצמו כממשיך הדרך‪ ,‬התנופה והמהפכה החיובית שהוביל לחיאני בעשור האחרון בכל תחומי החיים בבת ים‪.‬‬
‫אחד הנושאים‪ ,‬שבהם הוא מתמקד כממלא מקום ראש העיר‪ ,‬הוא גיבוש תוכנית אב לעיר בת ים לשנים ‪ 2020‬עד ‪ ,2050‬פרויקט שיזם והוביל שלומי‬
‫לחיאני ובכר ממשיך לקדם‪ .‬תוכנית האב האחרונה של בת ים הוכנה אי שם בשנות השבעים‪.‬‬
‫בכר מסביר‪" :‬איכות החיים בבת ים בעוד עשרים או שלושים שנה‪ ,‬תיקבע במידה רבה על ידי הפעולות שאנו עושים כיום‪ .‬התפתחות הרפואה‬
‫והטכנולוגיה גורמת לכך שתוחלת החיים שלנו עולה בקצב מואץ‪ .‬המשמעות היא‪ ,‬שבעוד עשרים שנה תהיה בבת ים אוכלוסיה ענקית של בני גיל‬
‫הזהב‪ ,‬קשישות וקשישים‪ ,‬ואנחנו צריכים לייצר מצב שבו הדור הנוכחי ירצה ויוכל לדאוג להם‪ .‬איך עושים זאת? קודם כל על ידי חינוך‪ .‬חינוך לערכים‬
‫נכונים‪ ,‬חינוך לכיבוד אב ואם‪ ,‬ולהדרת פני זקן‪ .‬כשאני יושב עם מנהלי בתי ספר בבת ים‪ ,‬אני מבקש מהם לחזור לערכים של פעם‪ .‬כשמורה נכנס‬
‫לכיתה – כולם עומדים‪ .‬אם יש נייר על הרצפה – זו לא בושה להתכופף ולהרים‪ .‬צריך לחנך לערכים הללו של עזרה לזולת ואכפתיות‪ ,‬כי בקצה‬
‫הסקאלה הזאת נמצאים הקשישים‪ ,‬שעוד שלושים שנה יהוו ‪ 50%‬מתושבי בת ים‪ ,‬ואם לא נדאג היום לעתידם הם יהפכו לעול‪ .‬אם הערכים הללו‬
‫יוטמעו ויהיו מוצקים – נוכל לטפל בקשישים"‪.‬‬
‫"אנחנו רוצים להגדיל ולחזק את אוכלוסיית בת ים"‪ ,‬מסכם בכר‪" ,‬על ידי שיפור איכות החיים והוספת מרחבים ירוקים‪ .‬אחד הכלים המרכזיים לעשות‬
‫זאת בנסיבות שעימן מתמודדות העיר בת ים – הרוויה בבנייה ישנה וצפופה וללא עתודות קרקע – היא בנייה לגובה‪ .‬עידוד מדיניות של פינוי‪-‬בינוי‬
‫ובנייה לגובה‪ ,‬תשפר את איכות הדיור והמיגון מפני רעידות אדמה ואירועים ביטחוניים; תיצור פארקים‪ ,‬גני שעשועים ומרחבים ירוקים בין הבניינים‬
‫החדשים; ותוריד את החניונים אל מתחת לפני הקרקע‪ .‬שלומי לחיאני החל במהלך הזה ‪ -‬ואני מתכוון להמשיך בו ביתר שאת"‪.‬‬
‫העיר בת‪-‬ים‬
‫כללי‬
‫אוכלוסיה‬
‫חינוך‬
‫שנת יסוד‪1926 :‬‬
‫‪ 128,871‬תושבים‬
‫מס' תלמידים (א'‪-‬י"ב)‪16,447 :‬‬
‫‪ 8,167‬דונם‬
‫גידול אוכלוסיה‪-0.4% :‬‬
‫מס' בתי ספר (א'‪-‬י"ב)‪42 :‬‬
‫דירוג סוציו‪-‬אקונומי (מתוך ‪5 :)10‬‬
‫צפיפות תושבים לקמ"ר‪15,779 :‬‬
‫ממוצע תלמידים בכיתה‪25 :‬‬
‫בשנת ‪ 1926‬בחרו ‪ 13‬משפחות להקים את ביתן דרומית ליפו ביישוב "בית וגן"‪ ,‬לימים בת‪-‬ים‪ .‬בת‪-‬ים הוכרזה כעיר בשנת ‪ 1958‬וכיום מתגוררים בה‬
‫כ‪ 160.000-‬תושבים‪ .‬בשנים האחרונות מתחוללת בבת‪-‬ים מהפיכה רב תחומית‪ ,‬אשר הפכה אותה לעיר אטרקטיבית ומעניינת לאלפי המבקרים‬
‫הפוקדים אותה‪:‬‬
‫חינוך פורץ דרך ‪ -‬בת‪ -‬ים זכתה‪ ,‬לראשונה בתולדותיה‪ ,‬בפרס חינוך ארצי על יישום "מודל בת‪-‬ים לחינוך אישי" בכל מערכת החינוך בעיר‪ .‬תכנית‬
‫חינוכית ייחודית זו מהווה מודל לחיקוי לערים רבות בארץ‪.‬‬
‫תרבות ואמנות ברמה ארצית ובינלאומית ‪ -‬מאות אלפי מבקרים פוקדים את מיזמי התרבות הייחודיים והחדשניים של העיר ובהם פסטיבל בת‪-‬ים‬
‫הבינלאומי לתיאטרון רחוב‪ ,‬חממת התרבות הרב תחומית "ארט פקטורי – חממה ל‪ 15 -‬קבוצות אמנים‪ ,‬הפועלים בתוך הקהילה בתמורה לחללי‬
‫סטודיו ליצירה‪" ,‬חלון לים" – חלל תערוכות ייחודי המארח תערוכות מתחלפות של אמנים מובילים בישראל‪" ,‬להיות נערה" – הפסטיבל הראשון‬
‫בישראל לנערות ועל נערות‪" ,‬מובי"‪ -‬מערך מוזיאוני לאמנות עכשווית ועוד‪.‬‬
‫מובילה בדיון וחקר המרחב הציבורי ‪ -‬בת‪-‬ים ייסדה את הביאנלה הבינלאומית לאדירכלות נוף עירוני‪ ,‬המציעה אמצעים לשדרוג ולטיוב המרחב‬
‫הציבורי‪ .‬הביאנלה מתקיימת אחת לשנתיים וזכתה להצלחה חסרת תקדים ואף התארחה בביאנלה בברצלונה‪ .‬כן הקימה העירייה את המרכז‬
‫לעירוניות ותרבות ים תיכונית‪ ,‬אשר משמש מרכז אקדמי מחקרי חברתי ותרבותי לחברה הים התיכונית‪.‬‬
‫אזור העסקים המתחדש ‪ -‬אזור אשר עובר בשנים האחרונות שינוי ושדרוג משמעותי‪ .‬נוכח ההתעניינות ההולכת וגוברת של יזמים‪ ,‬הוא עתיד‬
‫להפוך למרכז עסקים‪ ,‬תרבות ובילוי חדשני – הסיטי של בת‪-‬ים ‪ -‬כמו בערים מובילות בעולם‪.‬‬
‫אמנת בת ים לאיכות חיים עירונית ‪ -‬אמנה זו כוללת לקיחת אחריות של הרשות‪ ,‬התושבים ובעלי העסקים‪ ,‬על הסביבה והקהילה‪ .‬מעל ‪300‬‬
‫גינות חדשות נוספו‪ ,‬הוקמו ושוקמו‪ .‬מספר הדונמים הירוקים והמתוחזקים גדלו מ‪ 750-‬דונם למעל ‪ 1,600‬דונם והעיר פורחת נקייה ומסבירת פנים‪.‬‬
‫שינויים אלה זוכים להכרה ארצית מתמשכת‪ :‬השנה קיבלה בת‪ -‬ים כוכב זהב על היותה זוכת ‪ 5‬כוכבי יופי חמש פעמים ברציפות‪ .‬חופי העיר‪ ,‬אותם‬
‫פוקדים רבבות מבקרים‪ ,‬זוכים מזה שנים בדירוג הגבוה ביותר מטעם המשרד להגנה"ס‪.‬‬
‫ביקוש שיא בנדל"ן ‪ -‬בת‪-‬ים נהנית בשנים האחרונות מתנופת פיתוח מואצת‪ ,‬ועל‪-‬כן היא זוכה לעלייה מתמדת בביקושים לנדל"ן ולעלייה משמעותית‬
‫במחירי הנדל"ן‪ .‬בת‪ -‬ים‪ ,‬עיר בעלת עתודות קרקע מועטות‪ ,‬חייבת לשמור על אפשרויות הפיתוח שלה תוך איזון ושמירה על איכות החיים‪ .‬עיריית‬
‫בת‪-‬ים ממשיכה במאמציה לקדם את תמ"א ‪ ,38‬לחיזוק מבנים‪ .‬עוד נציין את התוכניות לבניית בתי מלון חדשים בטיילת‪ ,‬את פיתוח חלקה הדרומי‬
‫של טיילת בת ים‪ ,‬שתיצור חיבור בין ת"א יפו בצפון‪ ,‬דרך בת ים ועד ראשל"צ בדרום‪.‬‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪28‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬
‫‪29‬‬
‫בת‪-‬ים‬
‫החזון העירוני‬
‫מיצובה של העיר בת‪-‬ים כעיר מובילה וכמוקד משיכה ארצי ובינלאומי ‪ -‬בתחומי החינוך התרבות והפנאי‪.‬‬
‫טיפוח סביבת חיים עירונית‪ ,‬פעילה‪ ,‬איכותית‪ ,‬חדשנית ומקיימת‪.‬‬
‫עיר המאופיינת בלכידות חברתית‪ ,‬רב תרבותיות‪ ,‬חום אנושי וכבוד לערכי היהדות‪ ,‬אחריות אזרחית גבוהה והעצמת הפרט‪,‬‬
‫חיזוק איתנותה הכלכלית ומתן דגש על פיתוח‪ ,‬ויזמות עסקית‪.‬‬
‫הפרויקט ‪ -‬התחדשות עירונית בשכונת רמת יוסף‬
‫שכונת רמת יוסף הינה אחת מהשכונות הוותיקות בעיר בת ים‪ .‬רוב מבני השכונה הוקמו בשנות ה‪ ,'60,'50-‬בעיקר בניינים בעלי ‪ 2-3‬קומות‪ .‬השכונה‬
‫לא שינתה את אופייה עד היום‪ .‬כיום מתגוררים בה כ‪ 10,000-‬תושבים‪ .‬מכיוון שמדובר בשכונה ותיקה שלא היה בה חילופי אוכלוסייה משמעותיים‪,‬‬
‫רוב תושביה בגילאי ה‪ 40-‬פלוס‪ ,‬כאשר אחוז גבוה מאוד מעל גילאי ה‪ .70-‬יותר מפי שניים מהממוצע בכלל האוכלוסייה‪ .‬בנוסף‪ ,‬האוכלוסיה בשכונה‬
‫מאופיינת בדירוג סוציו‪-‬דמוגרפי בינוני‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬בשכונה‪ ,‬מתנהלים תהליכי פינוי בינוי ותמ"א ‪.38‬‬
‫מיקום ‪ :‬שכונת רמת יוסף תחומה בצפון על ידי שכונת עמידר‪ ,‬בדרום על ידי רמת הנשיא‪ ,‬במזרח על ידי נתיבי איילון ובמערב על ידי שיכון ותיקים‪.‬‬
‫שכונת רמת יוסף‬
‫כצנלסון‬
‫שאלות לדיון ‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪1‬מהם כלים להתחדשות עירונית שיש להם היתכנות בשכונה זו ?‬
‫‪2‬מה הדגשים להצלחה של התחדשות עירונית ?‬
‫‪3‬האם התחדשות עירונית לכל השכונה או למתחמים?‬
‫‪4‬מאיפה להתחיל?‬
‫יוספטל‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪30‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬
‫‪31‬‬
‫פתח תקווה‬
‫איציק ברוורמן ‪ -‬ראש העיר פתח תקווה‬
‫העיר פתח תקווה‬
‫כללי‬
‫אוכלוסיה‬
‫חינוך‬
‫שנת יסוד‪1878 :‬‬
‫‪ 219,303‬תושבים‬
‫מס' תלמידים (א'‪-‬י"ב)‪35,807 :‬‬
‫‪ 35,868‬דונם‬
‫גידול אוכלוסיה‪2.5% :‬‬
‫מס' בתי ספר (א'‪-‬י"ב)‪102 :‬‬
‫דירוג סוציו‪-‬אקונומי (מתוך ‪6 :)10‬‬
‫צפיפות תושבים לקמ"ר‪6,114 :‬‬
‫ממוצע תלמידים בכיתה‪26 :‬‬
‫ת‪-‬ע ֶמק ָעכוֹר ְל ֶפ ַתח ִּת ְקוָה" (הושע‪ ,‬פרק ב‪ ,‬פסוק יז) המתיישבים‬
‫ְא ֵ‬
‫ׁשם‪ ,‬ו ֶ‬
‫יה ִמ ָּ‬
‫ת‪-‬כ ָר ֶמ ָ‬
‫ָת ִּתי ָל ּה ֶא ְּ‬
‫מקור השם "פתח תקווה" לקוח מספר‪ ‬הושע‪ְ :‬ונ ַ‬
‫הראשונים של פתח תקווה התכוונו בשנת‪ 1872 ‬להתיישב בסביבות העיר יריחו‪ ,‬ובכך להגשים את הנבואה המוזכרת בספר הושע‪ ‬בהקשר ל"עמק‬
‫עכור" הנמצא באזור זה‪.‬‏השם אותו בחרו המייסדים היה ביטוי לתקווה כי ניתן להפוך מקום מקולל ליישוב פורח‪ .‬בסופו של דבר רכישת הקרקע בעמק‬
‫‏מ ָל ָּבס‪ ‬וקראו למושבה החדשה בשם שתוכנן למושבה ביריחו ‪-‬‬
‫עכור לא התבצעה‪ .‬המתיישבים הגיעו לשפלה‪ ,‬רכשו את אדמות הכפר הערבי‪ ‬א ּו ְ‬
‫ְהיָה‬
‫"פתח תקווה"‪ .‬גם במקום זה נמצאה משמעות לשם המושבה‪ ,‬שכן בספר ישעיהו‪ ‬מוקבל עמק עכור לאזור השרון בו היא הוקמה לבסוף‪" :‬ו ָ‬
‫ׁשרוֹן ִלנְ וֵה‪-‬צֹאן ו ְֵע ֶמק ָעכוֹר ְל ֵר ֶבץ ָּב ָקר"‪( ‬ישעיהו‪ ,‬פרק ס"ה‪ ,‬פסוק י')‪ .‬באופן אירוני קיבל השם גם משמעות נוספת‪ ,‬בשל המצב העכור בו מצאו‬
‫ַה ָּ‬
‫המתיישבים את‪ ‬הירקון‪ ,‬וניסיונם ותקוותם להפוך אותו לפתח לעתיד‪ ,‬להתיישבות יהודית ברחבי הארץ ולתחייה לאומית‪.‬‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪32‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬
‫‪33‬‬
‫פתח‪-‬תקווה‬
‫הפרויקט ‪" -‬עיר המשלבת שימור המושבה "אם המושבות" עם פיתוח עדכני של העיר המתקדמת"‬
‫באזור מרכז העיר קיימים ‪ 3‬מתחמים מוכרזים לפינוי בינוי על ידי משרד השיכון‪:‬‬
‫מטרות‬
‫שימור אופי וקנה המידה של העסקים במרכז העיר‪ ,‬על פי מאפייני המקום‪.‬‬
‫פיתוח מערך שדרות ירוקות לקישור מרכז העיר‪ ,‬הפארקים והגנים סביבו‪.‬‬
‫יצירת מתחמים המערבים שימושי תעסוקה ואחרים‪.‬‬
‫עידוד כניסת אוכלוסייה צעירה וחזקה למרכז העיר‬
‫מתחם התחנה המרכזית‪ -‬חידוש מתחם התחנה המרכזית והוספת שטחי מסחר ומגורים‪.‬‬
‫מתחם בר כוכבא ‪ -‬מתחם בו מתוכננת בניה חדשה של ‪ 382‬יח"ד בשילוב עם דיור‬
‫מוגן ומסחר‪.‬‬
‫מתחם שילראורלוב – מתחם בו מתוכננת בניה חדשה של ‪ 178‬יח"ד חדשות עם שצ"פ‬
‫טבעת השימור‬
‫‬
‫•הימנעות משינוי במרקם (רחובות ובינוי)‬
‫‬
‫•שימור אלמנטים‪ ,‬מכלולים‪ ,‬מתחמים ומאפיינים‬
‫‬
‫•טיפוח מרחב ציבורי בדגש על הולכי רגל‬
‫‬
‫•העדפת תחבורה ציבורית ותנועת אופניים על פני רכב‬
‫טבעת השימושים המעורבים‬
‫‬
‫•עירוב שימושים מרבי (אזור ‪)C‬‬
‫‬
‫•הגדלת צפיפות‬
‫‬
‫•התייחסות לערכי שימור‬
‫טבעת האינטנסיביות‬
‫‬
‫•עירוב שימושים מוטה‬
‫מגורים (אזור ‪)H‬‬
‫‬
‫•נקיטת אמצעי התחדשות‪:‬‬
‫‬
‫•טיפוח הקיים‬
‫‬
‫•עיבוי‬
‫‬
‫•פינוי בינוי‬
‫שאלות לדיון ‪:‬‬
‫‪1 .1‬מרכז העיר סובל מחוסר אטרקטיביות בעיקר של תושבי השכונות החדשות‪ ,‬איך ניתן לשנות מצב זה?‬
‫‪ 2 .2‬מה הם הכלים הדרושים להתחדשות מרכז העיר הוותיק ?‬
‫‪3 .3‬האם לשמר במרכז העיר את אופי המושבה כגורם ייחודי שייתן מינוף?‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪34‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬
‫‪35‬‬
‫שפרעם‬
‫אמין ענבתאוי ‪ -‬ראש העיר‬
‫העיר שפרעם‬
‫אוכלוסיה‬
‫שנת יסוד‪ :‬עיר קדומה‬
‫תושבים‪40,000:‬‬
‫דונם ‪22,000 :‬‬
‫גידול אוכלוסיה‪2.8% :‬‬
‫כללי‬
‫חינוך‬
‫מס' תלמידים (א'‪-‬י"ב)‪10,500 :‬‬
‫מס' בתי ספר (א'‪-‬י"ב)‪20 :‬‬
‫דירוג סוציו‪-‬אקונומי (מתוך ‪3 :)10‬‬
‫צפיפות ‪ 1959 :‬תושבים לקמ״ר‬
‫שפרעם הנה העיר השנייה בגודלה במגזר הערבי באזור הגליל (לאחר נצרת)‪ ,‬אוכלוסיית‬
‫שפרעם מונה כ‪ 40,000 -‬אלף תושבים‪ .‬שפרעם ממוקמת בשולי הגליל התחתון‪ ,‬בגבול‬
‫עמק זבולון‪ ,‬כ‪ 17 -‬ק"מ צפון מזרחית לחיפה ו‪ 4-‬ק"מ מזרחה לקרית אתא‪ ,‬לצד כביש‬
‫אזורי עכו – נצרת‪ ,‬כביש מס' ‪ .79‬שפרעם ממוקמת בצומת דרכים מרכזית לכל הגליל‬
‫ומרושתת עם סביבתה עם חיבור ישיר למערכת הכבישים הארציים ‪( 70 + 79‬כביש ‪6‬‬
‫בעתיד)‪ .‬שפרעם גובלת עם מועצה מקומית אעבלין מצפון‪ ,‬מועצה אזורית משגב‪ ,‬מועצה‬
‫מקומית ביר אלמכסור ממזרח‪ ,‬מועצה אזורית עמק יזראעל‪ ,‬ומועצה אזורית מטה אשר‬
‫ממערב‪ .‬שפרעם שוכנת בגובה של ‪ 100‬מ"ר מעל שפת הים‪ ,‬לכן היא מתאפיינת באווירה‬
‫הצח והיופי במבנה הגיאוגרפי ‪ .‬מיקומה הגיאוגרפי של העיר על צומת דרכים ‪– 70 –78‬‬
‫‪ , 79‬מעניק לה יתרון בולט בנגישות אל ומהעיר למרכז מטרופולין חיפה ולמערך הדרכים‬
‫הארצי‪ .‬רכבת קלה בתוואי כביש ‪ 79‬מתוכננת לביצוע‪ ,‬צפויה להפעלה בשנת ‪,2015‬‬
‫ומחברת את הישוב לשני מרכזים גדולים בצפון‪ ,‬חיפה ונצרת‪ .‬בהסתמך על החזויות ועל‬
‫ההערכות והתכנון הקיים במשרדי הממשלה‪ ,‬שפרעם מיועדת להיות בעתיד הקרוב עיר‬
‫מרכזית בצפון‪ ,‬שבה ירוכזו שירותים חיוניים לאוכלוסיית האזור‪ ,‬מספר התושבים אמור לגדול‬
‫בשל ההגירה החיובית הגבוהה ועקבית לישוב‪ ,‬ובשל הריבוי הטבעי‪ ,‬מרחב התכנון של שפרעם אמור לגדול בהתאם‪ .‬וכן הפעולות הכלכליות התפקודיות‪.‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬ועפ"י החלטת הממשלה‪ ,‬נכלל הישוב לתוכנית החומש לפיתוח כלכלי של ישובים במגזר הערבי‪ ,‬ובו מיושמים רוב התוכניות הממשלתיות למגזר‬
‫הערבי שהוגדרו כפיילוט‪ .‬גודל משק בית ממוצע הוא ‪ 4.7‬נפשות‪.‬‬
‫לעיר תוכנית מתאר ג‪ 7025/‬שאושרה ב‪ ,18/5/1995 -‬שטח התוכנית כ‪ 10,050 -‬דונם‪ ,‬פחות ממחצית שטח השיפוט‪ .‬יתרת השטח שמחוץ לתכנית‬
‫המתאר אך עדיין בתחום השיפוט‪ ,‬הינו ‪ 12,000‬דונם אדמה חקלאית‪.‬‬
‫בשנים ‪ 2013 – 2002‬אושרו תוכניות מפורטות בהתאם לחלוקת הישוב למתחמים‪ ,‬אשר מגבירות את אחוזי הבניה ומסדירות את מערך הדרכים ומכוחן‬
‫ניתן להוציא היתר בניה‪.‬‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪36‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬
‫‪37‬‬
‫בעלויות קרקע‬
‫חלוקת הבעלות על הקרקע בתחום שיפוטה של שפרעם‪:‬‬
‫‪ - 95%‬בעלות פרטית ‪ - 5%‬בעלות מנהל‬
‫שפרעם עיר שנותנת שירותים לסביבה‬
‫בשל הפוטנציאל הרב הטמון בישוב‪ ,‬אשר מקנה לו יתרון‪ ,‬ואפשרות להוות ישוב מרכזי שנותן שירותים לישובים‬
‫מסביב‪ ,‬מתפתחים בישוב שירותים ממשלתיים וקהילתיים אשר משרתים את שפרעם והסביבה כמו‪:‬‬
‫שפרעם צורפה לועדת תכנון מרחבית "גבעות אלונים" שמשרדיה נמצאים בשפרעם‪ ,‬הכוללת את המועצות‬
‫המקומיות אעבלין‪ ,‬ביר אלמקסור‪ ,‬כפר מנדא וכוכב‪.‬‬
‫שפרעם הינו ישוב עם אוכלוסיית צעירים כאשר ‪ 42.8%‬מתחת לגיל ‪.20‬‬
‫התפלגות האוכלוסייה ‪:‬‬
‫מוסלמים‬
‫נוצרים‬
‫דרוזים‬
‫‪62%‬‬
‫‪24%‬‬
‫‪14%‬‬
‫הישוב גדל הן בשל הריבוי הטבעי והן בשל ההגירה‬
‫החיובית‪ ,‬לאחרונה אושרה הקמת שכונות חדשות‬
‫ברחבי העיר‪ ,‬הקמת אזור תעסוקה מרחבי והרחבת‬
‫איזור תעשייה קיים‪ ,‬הקמת מוסדות חינוך חדשים‪,‬‬
‫הקמת שני אולמות ספורט ואצטדיון חדש‪.‬‬
‫פרוייקט פארק התעשייה אזורי ‪:‬‬
‫'פארק התעשיה' הינו מתחם המתייחס לאזור‬
‫התעשייה הקיים ולאזור המחצבה‪.‬שטח הפארק‬
‫כ‪ 1200-‬דונם‪ ,‬מתוכם ‪ 800‬דונם בבעלות המדינה‬
‫ו‪ 400-‬בבעלות פרטית‪.‬‬
‫לפארק שלושה שלבי פיתוח‪:‬‬
‫שלב א' ‪ -‬אזור תעשייה מפותח ומשווק‪ .‬שטחו ‪200‬‬
‫דונם ברוטו (נטו ‪ ,)129‬מזה כ‪ 30-‬דונם קרקעותמינהל‪.‬‬
‫שלב ב' ‪ -‬אזור תעשייה מאושר לא מפותח ‪ 175‬דונם‪ ,‬קרקע פרטית אין תשתיות‪ .‬בהעדר סבסוד צפי מימוש נמוך‪.‬‬
‫שלב ג' ‪-‬הינו שלב יותר מתקדם‪,‬הנמצא ברמה של תכניות ופרוגראמות‪ .‬מדובר בשטח המחצבה‪,‬שתסיים את פעילותה בסוף ‪ ,2013‬ושטחה כ‪780-‬‬
‫דונם‪ .‬הבעלות היא כולה של המינהל‪.‬‬
‫המטרה העיקרית של הפארק היא יצירת מרכז תעשיה אזורי‪ ,‬שישרת את אזור הצפון בכלל ומרחב שפרעם וישובי הגליל המערבי בפרט‪ .‬לפארק‬
‫פוטנציאל להגדלת מקומות התעסוקה עבור כ‪ 200,000 -‬תושבים המתגוררים באזור‪.‬‬
‫לפרוייקט זה מטרת משנה; שינוי אזור המחצבה ממקום המאופיין כמפגע תברואתי וסביבתי למנוף כלכלי‪-‬חברתי אזורי‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ינוהל תהליך לקידום תכנית המשלבת קריית ספורט ושימושים תעשייתיים‪ ,‬מסחריים ובילוי‪.‬ראוי לציין שפועלת וועדת היגוי לשיקום המחצבה‬
‫בראשות העירייה ובהשתתפות קרן שיקום מחצבות‪ ,‬משרד התשתיות‪.‬‬
‫פארק התעשייה‬
‫פארק התעשייה הינו שטח אשר מתייחס לאזור הקיים ולאזור המחצבה‪ .‬שטח הפארק כ‪ 1200-‬דונם‪ ,‬מתוכם ‪ 800‬דונם בבעלות המדינה ו‪400-‬‬
‫בבעלות פרטית‪.‬‬
‫לפארק שלושה שלבי פיתוח‪:‬‬
‫אזור תעסוקה עירוני קיים‬
‫אזור תעסוקה אזורי‬
‫ •שלב א' ‪ -‬אזור תעשייה מפותח ומשווק‪ .‬שטחו ‪200‬‬
‫דונם ברוטו (נטו ‪ ,)129‬מזה כ‪ 30-‬דונם קרקעות מינהל‪.‬‬
‫ •שלב ב' ‪ -‬אזור תעשייה מאושר לא מפותח ‪ 175‬דונם‪,‬‬
‫קרקע פרטית אין תשתיות‪ .‬בהעדר סבסוד צפי מימוש‬
‫נמוך‪.‬‬
‫ •שלב ג' ‪ -‬הינו שלב יותר מתקדם‪ ,‬הנמצא ברמה‬
‫של תכניות ופרוגראמות‪ .‬מדובר בשטח המחצבה‪,‬‬
‫שתסיים את פעילותה בסוף ‪ ,2013‬ושטחה כ‪780-‬‬
‫דונם‪ .‬הבעלות היא כולה של המינהל‪.‬‬
‫הרחבת אזור תעסוקה עירוני‬
‫המטרה העיקרית של הפארק היא יצירת מרכז תעשיה‬
‫אזורי‪ ,‬שישרת את אזור הצפון בכלל ומרחב שפרעם וישובי הגליל המערבי בפרט‪ .‬לפארק פוטנציאל יצירת מקומות תעסוקה לאזור שמונה כ‪-‬‬
‫‪ 200,000‬נפשות‪.‬‬
‫מטרת משנה הינה הפיכת המחצבה ממפגע תברואתי וסביבתי למנוף כלכלי חברתי אזורי‪.‬‬
‫בנוסף לשימוש המרכזי שיעשה בשטח‪ ,‬העירייה מעוניינת לקדם תכנית שתכלול קריית ספורט יחד ים שימושים תעשייתיים‪ ,‬מסחריים ובילוי‪.‬‬
‫ראוי לציין שפועלת וועדת היגוי לשיקום המחצבה בראשות העירייה ובהשתתפות קרן שיקום מחצבות‪ ,‬משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬הועדה המרחבית‬
‫לתכנון ובניה ומנהל מקרקעי ישראל‪.‬‬
‫שאלות לדיון‬
‫‪ 1 .1‬מה הם השימושים אותם ניתן ליישם בפארק התעשיההאיזורי בשילוב עם פארק התעשיה העירוני?‬
‫‪ 2 .2‬מי הם הלקוחות הפוטנציאליים של פארק התעשיה?‬
‫‪3 .3‬כיצד לתכנן את פארק התעשיה כך שהוא ישמש כמקום תעסוקה גם‪ /‬בעיקר לתושבי שפרעם והעיר תהנה מפירותיו מעבר לתשלום הארנונה‬
‫והיטלי ההשבחה‪.‬‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪38‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬
‫‪39‬‬
‫רמת גן‬
‫ישראל זינגר ‪ -‬ראש העיר רמת גן‬
‫העיר רמת‪-‬גן‬
‫נבחר לראשות עיריית רמת‪-‬גן בשנת ‪ ,2013‬ומאז משמש גם כיו"ר ועדת החינוך של מרכז השלטון המקומי בישראל‪.‬‬
‫ניהל את תיכון בליך ברמת‪-‬גן במשך ‪ 18‬שנים‪.‬‬
‫ישראל זינגר נולד ברומניה‪ ,‬נשוי לחגית‪ ,‬אב לשלושה ילדים וסב לשני נכדים‪ .‬בעל תואר שני בפיזיקה גרעינית‬
‫באוניברסיטת תל אביב‪ .‬בשנת ‪ 1985‬התמנה למנהל תיכון בליך ושימש בתפקיד זה עד שנת ‪ .2003‬בשנים אלו הפך‬
‫את בית ספר בליך לאחד ממוסדות החינוך המובילים בארץ‪.‬‬
‫בין תפקידיו‪:‬‬
‫כיהן כחבר מועצת העיר רמת‪-‬גן‬
‫כיהן כחבר הנהלת המבל"ל ‪ -‬המכללה לביטחון לאומי לנוער‪.‬‬
‫שימש כמנהל מכללת רעננה‬
‫שימש כדירקטור בחברת התקשורת הבינלאומית ‪XFONE.‬‬
‫פעל כיועץ בוועדת החינוך של הכנסת ושותף בפרויקטים חינוכיים ארציים‪.‬‬
‫יו"ר ועדת החינוך של השלטון המקומי בישראל‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬ציינה החברה להגנת הטבע את ישראל זינגר כחבר מועצה עירונית הפעיל ביותר בתחום המאבק למען איכות הסביבה‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2010‬קיבל זינגר את עיטור הכבוד מטעם תנועת אומ"ץ על מאבקו בשחיתות בתחום המוניציפלי‪ .‬בנוסף‪ ,‬השתתף במאבקים רבים‬
‫בנושאי מיסוי עירוני‪ ,‬איכות הסביבה ותכנון ובניה בתחומי העיר רמת‪-‬גן‪.‬‬
‫זינגר נמנה עם מייסדי תנועת אזרחים "רמת‪-‬גן החדשה" שהוקמה בפברואר ‪ .2013‬זינגר התמודד על ראשות העיר רמת‪-‬גן בבחירות לרשויות‬
‫המקומיות‪ ,‬שנערכו באוקטובר ‪ 2013‬ונבחר לראשות העיר ברוב גדול של ‪ 56.15%‬מהקולות‪.‬‬
‫זינגר שחקן שחמט ברמה בינלאומית‪ ,‬פעיל ופועל לקידום השחמט ברמת‪-‬גן ובישראל‪ .‬בשנת ‪ 2005‬ניהל את אליפות העולם לאומות‪ ,‬שנערכה‬
‫בבאר שבע‪.‬‬
‫כללי‬
‫כללי‬
‫חינוך‬
‫שנת יסוד‪1921 :‬‬
‫‪149,594‬‬
‫מס' תלמידים (א'‪-‬י"ב)‪19,402 :‬‬
‫‪ 13,229‬דונם‬
‫גידול אוכלוסיה‪0.8% :‬‬
‫מס' בתי ספר (א'‪-‬י"ב)‪42 :‬‬
‫דירוג סוציו‪-‬אקונומי (מתוך ‪7 :)10‬‬
‫צפיפות תושבים לקמ"ר‪11,308 :‬‬
‫ממוצע תלמידים בכיתה‪27 :‬‬
‫העיר גובלת במערב בגבעתיים ובתל אביב ובמזרח בבני ברק‪ .‬יחדיו הערים הללו יוצרות רצף עירוני בנוי‪ ,‬שרמת‪-‬גן מתייחדת בו בריבוי הגנים והשטחים הירוקים‪.‬‬
‫רמת‪-‬גן היא העיר הירוקה ביותר בישראל‪ ,‬אשר ‪ 25%‬משטחה הם שטחים ירוקים‪ .‬העירייה ממשיכה לשמור בקפדנות על נתון זה‪ .‬מצפון גובלת העיר בנחל הירקון‪,‬‬
‫שעל גדותיו פותחו שטחים ירוקים‪ .‬מדרום מצויים האזורים הפתוחים של הפארק הלאומי והספארי‪ ,‬ובדרום‪-‬מזרח האזור החקלאי‪ ,‬עדיין‪ ,‬של כפר אז"ר וקריית‪-‬‬
‫אונו‪ .‬רמת‪-‬גן בנויה על גבעות כורכר שגובהן הממוצע כ ‪ 80-‬מטר מעל פני הים‪ .‬גבעות אלו מהוות חלק מרכס הכורכר המזרחי שלאורך מישור החוף‪ .‬במרכז העיר‬
‫מתנשאות ארבע גבעות‪ :‬גבעת הארנבות‪ ,‬גבעת הבנים‪ ,‬גבעת שאול וגבעת אברהם‪ .‬רוב שטחה של העיר בנוי על אזורים מישוריים של חולות‪.‬‬
‫ראשיתה של רמת‪-‬גן כמושב חקלאי ליד העיר הגדולה‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ .‬הרעיון נולד כמה שנים לפני ‪ , 1921‬סמוך למלחמת העולם הראשונה‪ .‬ככל הידוע לנו במרוצת‬
‫הדורות ועד מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬היה שטחה של רמת‪-‬גן ריק כמעט מתושבים‪ ,‬לעתים מעובד חקלאית‪ .‬במפות היסטוריות אין סימן לישוב כלשהו‪ .‬עם‬
‫סיום מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬בדצמבר ‪ , 1918‬נרכשו האדמות הראשונות‪ .‬שנה אחר שנה נרכשו אדמות נוספות ונקנו שתילים לבניית "עיר גנים"‪ .‬בהצבעה‬
‫שהתקיימה ב ‪ 2-‬באפריל ‪ 1923‬נקבע שם חדש למקום – "רמת‪-‬גן"‪ .‬רמת‪-‬גן נוסדה אמנם כמושב שיתופי אולם תוך זמן קצר התברר כי צורת התיישבות זו אינה‬
‫מתאימה לאופיים ושאיפותיהם של ראשוני המקום‪ .‬המושב השיתופי הפך לישוב עירוני וב‪ 1926 -‬זכה להכרה משלטונות המנדט כמועצה מקומית‪ .‬היו אז במקום‬
‫כ‪ 450 -‬נפש‪ ,‬שגרו ב ‪ 72-‬בתים ו ‪ 63-‬צריפים‪ .‬אברהם קריניצי נבחר לעמוד בראש הישוב‪ 43 .‬שנים‪ ,‬עד ליום מותו‪ ,‬עמד בראש העיר והטביע בה את חותמו‬
‫המיוחד‪ .‬המעבר מישוב חקלאי לעירוני‪ ,‬ההכרה בישוב כמועצה מקומית ובחירתו של קריניצי‪ ,‬היוו את נקודת המפנה בתולדות רמת‪-‬גן ועיצבו את אופיו של הישוב‬
‫לשנים רבות‪ .‬הוא הפך פחות ופחות חקלאי ופנה יותר לתעשייה‪ ,‬מלאכה‪ ,‬מסחר ועסקים‪ .‬בשנת ‪ , 1946‬במלאת חצי יובל לישוב‪ ,‬גרו במקום כ ‪ 12-‬אלף תושבים‬
‫ביותר מ ‪ 1200-‬בתים‪ ,‬ועבדו ביותר מ ‪ 560-‬בתי עסק‪ .‬בשבט תש"י‪ ,‬ינואר ‪ , 1950‬הוכרזה רמת‪-‬גן כעיר‪ .‬עד ‪ 1955‬מנתה אוכלוסייתה כ‪ 62 -‬אלף איש‪ .‬שטחה‬
‫של העיר המשיך לגדול והעירייה נטלה על עצמה גם משימות לאומיות כגון בניית האצטדיון לקראת המכבייה השלישית ) ‪ ( 1950‬ושתילת הפארק הלאומי‪ .‬נוסף‬
‫לפארק הלאומי הגדול‪ ,‬המשיכה העירייה בנטיעת גנים ומספרם הגיע ב‪ 1955 -‬ל ‪ 37-‬במספר‪ .‬יחד עם הפארק הלאומי היוו אז הגנים כ ‪ 20%-‬משטח העיר‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1961‬סופחו לשטח שיפוטה של רמת‪-‬גן ‪ 1,316‬דונם מעברו המזרחי של כביש גהה‪ .‬המעשה הזה הוסיף לעיר שני מוסדות חשובים‪ :‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫ובית החולים ע"ש "שיבא" בתל‪-‬השומר‪ .‬במקביל‪ ,‬נפתחה ב ‪ 24-‬לאוקטובר ‪ , 1968‬בורסת היהלומים הישראלית‪ ,‬שהינה הגדולה בעולם‪ .‬ב ‪ 13-‬לנובמבר ‪1969‬‬
‫נהרג ראש העיר‪ ,‬אברהם קריניצי‪ ,‬בתאונת דרכים ‪ -‬בכך באה לקיצה תקופת פעילות דינמית של ‪ 43‬שנים‪ ,‬בה היו האיש והעיר כמעט לישות אחת‪ .‬במקום קריניצי‬
‫נבחר ד"ר ישראל פלד‪ ,‬אשר כיהן כראש העיר במשך ‪ 13‬שנים‪ .‬בתקופתו של פלד הוקם קניון איילון והושם דגש על פיתוחן של שכונות המצוקה בעיר‪ ,‬הוקמו בהן‬
‫מתנס"ים ונפתחו בתי‪-‬ספר חדשים ומפעלי תרבות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוקם בימי כהונתו הספארי‪ ,‬שהפך לשם דבר‪ ,‬ומושך אליו עד היום מאות אלפי מבקרים מכל רחבי‬
‫הארץ מדי שנה‪ .‬בבחירות של ‪ 1983‬נבחר לראשונה ראש עיר מטעם מפלגת העבודה‪ ,‬אורי עמית‪ .‬בתקופת כהונתו שופצו רחובות רבים בעיר‪ ,‬רוצפו מדרכות‪,‬‬
‫הורחבה התאורה והונחו קווי מים חדשים‪ .‬כן שופצו בית יד לבנים ובית אברהם קריניצי ונפתח המוזיאון לאמנות ישראלית ברחוב אבא‪-‬הלל‪ .‬בבחירות של ‪1989‬‬
‫לאחר קדנציה אחת סיים אורי עמית את תפקידו ובמקומו נבחר כראש העיר‪ ,‬צבי בר‪ ,‬לשעבר איש הצנחנים‪ ,‬מפקד משמר הגבול וראש אג"מ במשטרת ישראל‪.‬‬
‫צבי בר שם את הדגש על מערכת החינוך ועל המשך פיתוחה של רמת‪-‬גן כעיר המצטיינת באיכות חיים וכמקום מגורים שנוח ונעים לחיות בו‪ .‬יחד עם תשומת לב‬
‫רבה למערכת החינוך‪ ,‬הפכה רמת‪-‬גן לעיר המובילה גם בתחומי החינוך‪ ,‬התרבות והחברה‪ .‬במקביל‪ ,‬ממשיכה רמת‪-‬גן לשמש כמרכז לעסקים‪ ,‬מסחר ותעשייה‪,‬‬
‫עם דגש על תעשייה קלה ועתירת יידע שאינה פוגעת באיכות החיים והמגורים‪.‬‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪40‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬
‫‪41‬‬
‫רמת גן‬
‫פרויקט מתחם הבורסה ברמת‪-‬גן‬
‫מתחם הבורסה הינו מרכז עסקים בחלקה המערבי של רמת גן‪ ,‬במשולש הגבולות עם תל‪-‬אביב וגבעתיים‪.‬‬
‫בדרום המתחם‪ ,‬ששטחו כ‪ 450-‬דונם‪ ,‬רחוב ז'בוטינסקי‪ ,‬במערב נתיבי איילון‪ ,‬בצפון רחוב ביאליק ובמזרח‬
‫רחוב אבא‪-‬הלל סילבר‪.‬‬
‫ראשית התפתחותו של האזור בראשית המאה נבע מסמיכותו לדרך הסוחרים ההיסטורית שחיברה בין‬
‫יפו לשכם ולדמשק (לשעבר "דרך פתח תקווה")‪ .‬בתקופת קום המדינה שכנה בורסת היהלומים בשתי‬
‫קומות ליד צומת הרצל‪-‬רוטשילד‪ .‬בתחילת שנות ה‪ 60-‬החלו דיונים על הקמת בניין לבורסת היהלומים‬
‫ולאחר הערמת קשיים מצד עיריית ת"א‪ ,‬הציע ראש העיר רמת גן דאז קרינצי‪ ,‬כי הבניין יקום ברמת‪-‬גן‪,‬‬
‫במתחם שלימים יהפוך למתחם בורסת היהלומים הישראלית – אחת הבורסות המובילות בעולם בתחומה‪.‬‬
‫המגדל הראשון‪" ,‬מגדל שמשון"‪ ,‬נחנך ב‪ 1968-‬והיווה המגדל הראשון במתחם שעד אז כלל רק בנייני‬
‫תעשייה זעירה ומלאכה‪.‬‬
‫סביב בורסת היהלומים‪ ,‬אשר מחזיקה ב‪ 4-‬המגדלים המרכזיים‪ ,‬התפתחו ענפים נוספים העוסקים‬
‫ביהלומנות‪ ,‬היי‪-‬טק‪ ,‬מערכות מידע‪ ,‬עריכת דין‪ ,‬הנהלת חשבונות ואף עסקי מזון‪ .‬סה"כ מכיל המתחם יותר‬
‫מ‪ 600,000-‬מ"ר בנויים של תעסוקה‪.‬‬
‫תחבורה‬
‫מתחם הבורסה קולט מדי יום עשרות אלפי עובדים ואלפי מבקרים המגיעים לפגישות עסקיות‪ .‬פתרונות התחבורה‬
‫המאפשרים ויאפשרו בעתיד לקלוט תנועה זו הינם‪:‬‬
‫ •תחנת הרכבת ת"א מרכז (סבידור) אשר מחובר למתחם באמצעות גשר הולכי רגל‪ .‬כיום ‪ 60%‬מהאנשים‬
‫המגיעים למתחם עושים זאת באמצעות תחבורה ציבורית (רכבת ואוטובוסים) – מספר יוצא דופן במדינת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫ •ציר ז'בוטינסקי‪ ,‬שהוא המשכו של דרך מנחם בגין ההיסטורית‪ .‬ציר זה ממשיך מזרחה‪ ,‬דרך בני ברק ופתח‬
‫תקווה‪ ,‬עד צומת סגולה‪ .‬על ציר זה נעים מספר רב של אוטובוסים בתדירות גבוהה ותחנותיהם מפוזרים‬
‫סביב צומת עלית‪.‬‬
‫ •נתיבי איילון ומחלף ארלוזרוב‪.‬‬
‫ •גשר מודעי וגשר ההלכה‪ ,‬המחברים את מתחם הבורסה לצפון הישן של תל אביב ולשכונת צמרת‪.‬‬
‫ •מנהרה תת‪-‬קרקעית‪ ,‬מתחת לרחוב ז'בוטינסקי‪ ,‬המחברת בין מגדל משה‪-‬אביב לרחוב יגאל אלון שמדרום‬
‫מערב למתחם‪.‬‬
‫ •מנהרת אבא‪-‬הלל‪ ,‬בצומת אבא‪-‬הלל ורחוב ביאליק‪ ,‬שהוקמה לאחר היווצרות פקקים חמורים בצומת‪.‬‬
‫ •במרתפי המגדלים נמצאים חניונים גדולים‪ ,‬מהם המשמשים רק את דיירי המגדל‪ ,‬ומהם הפתוחים גם‬
‫לציבור‪ .‬חניונים נוספים נמצאים במגרשים הפזורים במתחם‪.‬‬
‫ •התחנה הרכבת הקלה התת‪-‬קרקעית של הקו האדום (קו פתח‪-‬תקווה בת‪-‬ים) אשר יהווה חלק ממערכת‬
‫הסעת ההמונים של המטרופולין ועתיד לפעול ב‪.2017-‬‬
‫ •"פרויקט קירוי איילון"‪ :‬מיזם עתידי שאמור לחבר את הרקמות שמשני צידי איילון‪ ,‬ע"י יצירת מישור שיחבר‬
‫בין הגשרים הקיימים‪ :‬גשר מודעי‪ ,‬גשר ז'בוטינסקי וגשר ערבי‪-‬נחל‪.‬‬
‫החזון העירוני‬
‫שאיפותיה של העירייה למתחם גבוהות ביותר‪ .‬בחזונה יהפוך מתחם הבורסה להיות המרכז‬
‫והלב הפועם של כל גוש דן והעיר תל אביב‪ .‬המתחם יהווה חלון ראווה אלגנטי ויוקרתי‪,‬‬
‫שיתחרה ואף יגבר על כיכר המדינה בת"א‪ ,‬וימשוך אליו מחו"ל חנויות יוקרתיות‪ ,‬שכיום‬
‫אינן מחזיקות סניפים בארץ‪ ,‬דוגמת קרטייה וטיפאניס‪ .‬המתחם יישא אופי דומה לאופיו‬
‫של רובע הסיטי בלונדון‪ 5th Avenue ,‬בניו יורק ול‪"-‬פלאס ונדום" ו‪"-‬גראנד בולבארד"‬
‫בפריז (בניגוד לרובעים סוהו‪ ,‬גריניץ' וילאג' ו‪"-‬קרטייה לה‪-‬פן")‪.‬‬
‫המרחב הציבורי ישנה את פניו מקצה לקצה‪ .‬ככל שישתפר מערך התחבורה הציבורית‪,‬‬
‫פנים המתחם יהפוך למתחם הולכי רגל בלבד‪ ,‬כאשר תנועת הרכבים תנוע בהיקף‪.‬‬
‫מבחינת שימושים‪ ,‬המתחם יהפוך לרובע עירוני מגוון‪ ,‬בעל תמהיל רחב הכולל מסחר‪ ,‬בילוי‪,‬‬
‫לימודים‪ ,‬תעסוקה ויציע פתרונות מגורים מגוונים – מדירות סטודנטים ועד דירות יוקרה‪.‬‬
‫המתחם יפעל בשיתוף עם בעלי הנכסים וינוהל על‪-‬ידי ‪B.I.D‬‬
‫(‪ )Business Improvement district‬דוגמת אלו הקיימים במרכזים האזרחיים של לוס‬
‫אנג'לס‪ ,‬וונקורבר‪ ,‬לונדון‪ ,‬פילדלפיה וכו'‪.‬‬
‫אתגרים‬
‫‪1 .1‬המתחם עדיין מקרין סטיגמה שלילית‪ ,‬שנבעה בעבר מפעילויות ליליות‪ ,‬שרובן כבר‬
‫לא קיימות באתר‪ ,‬וקשורות בתעשיית ההימורים והארוטיקה‪ .‬פעילות לילית זו נוצרה‬
‫בעיקר בשל הנגישות הנוחה שממנה נהנה המתחם ובשל קיומן בעבר של ‪17,000‬‬
‫מלטשות יהלומים ו‪ 20-‬מוסכים שעובדיה סיימו לעבוד בשעות אחה"צ‪ .‬כיום נותרו במתחם כ‪ 700-‬מלטשות ו‪ 3-‬מוסכים בלבד‪ .‬פעילות זו ברובה כבר‬
‫אינה קיימת במתחם‪ ,‬פחות בשל אכיפה ויותר בשל עליית ערך הנכסים ועידוד כניסתם של שימושים "טובים"‪ ,‬לופטים וכדומה‪.‬‬
‫‪2 .2‬לב המתחם‪ ,‬ארבעת המגדלים של בורסת היהלומים מהווים "עיר בתוך עיר"‪ :‬הכניסה אליהן מוגבלת ומאובטחת‪ ,‬בתוכם קיימים כל השימושים הדרושים‬
‫לעובדיה (מבתי אוכל ובנקים‪ ,‬דרך חנויות ועד בתי כנסת)‪ ,‬והאוכלוסיה שבה היא בעיקרה דתית ומסורתית‪ ,‬מה שמקשה על פתיחתם של מוקדי בילוי‬
‫ואוכל בעלי אופי מסויים‪ .‬אחד הפתרונות לבעיה זו נעוץ ביכולת להחזיר למתחם ולו מעט מהכנסות הבורסה‪ ,‬שכיום זולגות החוצה‪.‬‬
‫‪3 .3‬בשל משגי העבר‪ ,‬העיצוב העירוני על מפלסיו הרבים‪ ,‬אינו‬
‫מאפשר תנועה נוחה במרחב‪ .‬אל בעיה זו מתווספת בעיית‬
‫חניית הרכבים הדו‪-‬גלגליים על המדרכות‪ ,‬אשר מטופלת ביד‬
‫קשה‪ .‬בעיות אלו טופלו עד כה באופן נקודתי‪.‬‬
‫נושא דיון‬
‫מהם הכלים הכלכליים‪ ,‬התכנוניים ואחרים שיגרמו למתחם הבורסה‬
‫להפוך למקום פעיל ברוב שעות היממה ולשדרוג של האזורים הירודים‬
‫כולל סילוק פעילויות מפוקפקת של הימורים וארוטיקה‪.‬‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪42‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬
‫‪43‬‬
‫מבשרת ציון‬
‫יורם שמעון ‪ -‬ראש מועצה מבשרת ציון‬
‫מועצה מבשרת ציון‬
‫כללי‬
‫כללי‬
‫חינוך‬
‫שנת יסוד‪1921 :‬‬
‫‪ 24,638‬תושבים‬
‫מס' תלמידים (א'‪-‬י"ב)‪3,992 :‬‬
‫‪ 6,390‬דונם‬
‫גידול אוכלוסיה‪0.7% :‬‬
‫מס' בתי ספר (א'‪-‬י"ב)‪9 :‬‬
‫דירוג סוציו‪-‬אקונומי (מתוך ‪8 :)10‬‬
‫צפיפות תושבים לקמ"ר‪3,856 :‬‬
‫ממוצע תלמידים בכיתה‪26 :‬‬
‫מבשרת ציון הינה יישוב פרברי במחוז ירושלים‪ .‬הבינוי מאופיין בבניה צמודת קרקע ובניה רוויה בצפיפות נמוכה המשתפלת על מורדות הרי ירושלים‬
‫‪ .‬מבשרת ציון ממוקמת משני הצדדים של כביש מס' ‪ 1‬הראשי לירושלים‪ ,‬כ‪ 6 -‬ק"מ של כביש מערבית לכניסה לירושלים בגובה ‪ 750‬מטרים‪ .‬שטח‬
‫השיפוט של המועצה הוא כ‪ 64564-‬דונמים וכולל כ ‪ 6,300 -‬יחידות דיור ב‪ 15 -‬שכונות‪ .‬המועצה הנוכחית הוקמה מאיחוד היישובים מבשרת‪-‬‬
‫ירושלים‪ ,‬מעוז‪-‬ציון א' ומעוז‪-‬ציון ב' למסגרת מוניציפאלית אחת ששמה מבשרת ציון‪.‬‏‏‪ ‬בשנת ‪ 1951‬הוקם היישוב מעוז‪-‬ציון א' באזור הקסטל‬
‫מדרום לכביש ירושלים תל‪-‬אביב‪ ,‬בתחילה כמעברת עולים יוצאי כורדיסטאן ועיראק ואחר כך כיישוב בעל אופי כפרי‪ ‬המשלב משקי עזר‪.‬מרבית‬
‫מהתושבים עבדו במחצבה שהייתה בחלק הדרומי של היישוב‪ .‬בשנת ‪ 1954‬הוקם מעוז‪-‬ציון ב' ממזרח למעוז‪-‬ציון א' ואף הוא אוכלס על ידי עולים‬
‫מכורדיסטאן‪ .‬שני היישובים נקראו שנים רבות גם בשם "קסטל"‪ .‬בשנת ‪ 1956‬הוקם היישוב מבשרת‪-‬ירושלים מעברו הצפוני של כביש ירושלים‪-‬תל‬
‫אביב ואוכלס על ידי עולים יוצאי צפון אפריקה‪ .‬שלושת היישובים תוכננו כיישובים בעלי אופי כפרי עם בתים בני קומה אחת ומשק עזר לידם‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1963‬אוחדו שלושת היישובים למועצה מקומית אחת שנקראה מבשרת ציון‪ ,‬שם שהוא שילוב השמות מעוז ציון ומבשרת ירושלים‪.‬האוכלוסייה‬
‫החדשה שהגיעה ליישוב החל משנת ‪ 1978‬היא ברובה אוכלוסייה חילונית שיצאה מירושלים וחיפשה מפלט משאון הכרך‪ ,‬אך עדיין חיפשה את‬
‫קרבת העיר כמקור פרנסה ושירותים‪.‬‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪44‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬
‫‪45‬‬
‫התחדשות עירונית במרכז הקליטה במבשרת ציון‬
‫מרכז הקליטה הנמצא כיום בלב מבשרת ציון בצמוד למתחם בתי הספר ולמרכז המסחרי של מבשרת מתחם מרכז הקליטה נבנה לקראת סוף שנות ה‪60‬‬
‫ובאותן שנים ממוקם למעשה בקצה השטח הבנוי של מבשרת‪ .‬עם השנים גדל הישוב ו"עטף" את המתחם בשכונות מגורים והמרכז המסחרי של הישוב‪.‬‬
‫שטח המתחם הוא כ‪ 75-80-‬דונם‪ ,‬בשטח המתחם מבני מגורים חד קומתיים ודו קומתיים‪ ,‬צמודי קרקע המשולבים בגינות פרטיות‪ ,‬ללא גדרות ו"משתתפים"‬
‫בחלל של המרחב הציבורי‪ .‬רשת רחובות חוצה את המתחם ומתחברת לרחוב הראשי ולשכונות הצמודות אליו‪ .‬האווירה במתחם פסטורלית "קיבוצית משהו"‬
‫ומשקפת את האופי הפרוורי של מבשרת אם כי היא שונה וייחודית ביחס לשכונות החדשות צמודות הקרקע בהם הבתים וחצרותיהם מגודרים ומנותקים‬
‫מהמרחב הציבור‪.‬‬
‫בעלת הקרקע הסוכנות מעוניינת למכור את הקרקע במכרז במחיר המכסימלי האפשרי‪ ,‬המועצה מעוניינת מבחינתה להוציא את התושבים "הארעיים"‬
‫וליצור התחדשות שתתאים להתפתחות של מבשרת‪ ,‬מרכז הקליטה הוא "הפרעה" במרכז הישוב מבחינת המועצה‪.‬‬
‫על פי ההבנות המשותפות של המועצה והסוכנות יש כוונה לבנות במתחם‪:‬‬
‫שד׳‬
‫הר‬
‫אל‬
‫שטח מסחרי בקומת הקרקע במבנים שיפנו לרחוב‬
‫הראשי רחוב הראל‬
‫צפיפות המגורים של ‪ 7-14‬יחידות לדונם‪.‬‬
‫הפרשה של ‪ 40%‬משטח הקרקע לצורכי ציבור‬
‫גובה מבנים ‪ 6-7‬קומות לאורך הרחוב הראשי ומבנים‬
‫של ‪ 12-13‬קומות הצד המערבי‬
‫גדלי דירות בין ‪ 75‬מ"ר ל ‪ 110‬מ"ר שטח עיקרי‬
‫‪ 25%‬מהדירות תהיינה דירות "ברות השגה"‬
‫יתוכנן חיבור עם השכונות העוטפות את המתחם‬
‫חלופות הבינוי לא יעיבו בגובהן על מתחם הקסטל‬
‫הפרוייקט עולה לדיון על מנת לתת לראש המועצה‬
‫כלים לגיבוש תכנון עתידי שיאפשר יצירת מרחב‬
‫העונה על הצרכים האמיתיים של מבשרת (ולא רק‬
‫של היזם) ויענה לכלים לעירוניות ‪.‬‬
‫נושא דיון‬
‫מתחם בתי ספר‬
‫מרכז מסחרי‬
‫יציאה לכביש ‪1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪1‬התייחסות וחיבורים לשכונה הגובלת ‪,‬למתחם בתי הספר ולרחוב הראשי‪.‬‬
‫‪2‬שימושים והיקפי הבניה כולל מגוון וגובה המבנים‪.‬‬
‫‪3‬רשת דרכים שטחים פתוחים ומבני ציבור‪.‬‬
‫‪4‬לאיזו אוכלוסיה "מכוון התכנון"‪.‬‬
‫‪5‬מהם התנאים החשובים שיהיו במכרז המתוכנן למכירת השטח‪.‬‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪46‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬
‫‪47‬‬
‫גן יבנה‬
‫גן יבנה‬
‫דרור אהרון – ראש המועצה גן יבנה‬
‫כללי‬
‫אוכלוסיה‬
‫חינוך‬
‫ניהול בכיר‬
‫שנת יסוד‪1951 :‬‬
‫‪ 24,638‬תושבים‬
‫מס' תלמידים (א'‪-‬י"ב)‪3,992 :‬‬
‫‪ 6,390‬דונם‬
‫גידול אוכלוסיה‪0.7% :‬‬
‫מס' בתי ספר (א'‪-‬י"ב)‪9 :‬‬
‫דירוג סוציו‪-‬אקונומי (מתוך ‪8 :)10‬‬
‫צפיפות תושבים לקמ"ר‪3,856 :‬‬
‫ממוצע תלמידים בכיתה‪26 :‬‬
‫גן‪-‬יבנה‪ ,‬מושבה ותיקה אשר נוסדה בתחילת העשור השלישי של המאה הקודמת‪ ,‬נחשבת לצעירה בסביבותיה ואולי אף במדינה‪ 70% .‬מאוכלוסיית‬
‫גן יבנה בטווח הגילאים ‪ ,0-40‬כך שעיקר אוכלוסיית גן יבנה מורכבת ממשפחות צעירות‪ ,‬אשר בחרו להקים בה את ביתן ולגדל בה את ילדיהן‪.‬‬
‫מכלול זה הוא העומד בבסיס מקור המשיכה של גן יבנה שנתונה בתנופת פיתוח מרשימה תוך שמירה קפדנית על ערכי טבע ונוף; מרחביה האורבניים‬
‫של גן‪-‬יבנה מציעים עשרות "ריאות ירוקות"; בכל פינה ניתן להבחין בתנופת עשייה‪ ,‬בהקמת מוסדות חינוך וציבור‪ ,‬בבניית שכונות חדשות בבנייה‬
‫צמודת‪-‬קרקע בלבד‪ ,‬בשיפור מהותי של התשתיות העירוניות ועוד; צעירי גן‪-‬יבנה נהנים ממערכת חינוך ועשרה מובילה‪ ,‬ותוצאות בוגרי התיכון‬
‫במבחני הבגרות‪ ,‬מהוות מקור לגאווה; שפע פעילויות קהילתיות ותרבותיות הפכו את גן‪-‬יבנה לבית חם לזוגות צעירים וקהילה תומכת לוותיקים‪.‬‬
‫המרקם האנושי הינו המשאב החשוב ביותר בגן‪-‬יבנה‪ .‬אוכלוסייתה מגיעה מן הערים הגדולות בארץ‪ ,‬ומציגה בשונות שבה את כלל ישראל‪ ,‬בזעיר‬
‫אנפין‪ .‬המכנה המשותף המאחד את תושבינו‪ ,‬בא לידי ביטוי במעורבות ובקשר אל המקום‪ ,‬ביכולת וברצון ליטול חלק בכל ההתרחשויות המהותיות‬
‫והחברתיות בישוב‪.‬‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪48‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬
‫‪49‬‬
‫גן יבנה‬
‫גן יבנה היא מועצה מקומית הסמוכה לאשדוד ונבנתה באופי פרברי‪ /‬קהילתי‪.‬‬
‫בימים אלו מקבלת גן יבנה מעמד של עיר ובה כ‪ 25,000‬תושבים‪ .‬מה המשמעות מעבר לתואר הפורמלי והתקציבי מול הממשלה‪ ,‬מול‬
‫הישוב‪ ,‬שרוצה להיות עירוני‪.‬‬
‫מהן התכונות שישוב כזה צריך להחיל כדי להפוך לישוב עירוני אמיתי המספק איכות חיים עירוניים לתושביו‪ .‬האם יש מקום לישוב עירוני‬
‫עצמאי בסמוך לעיר אשדוד‪.‬‬
‫דרך‬
‫מנ‬
‫חם‬
‫בגין‬
‫דרך‬
‫מנ‬
‫חם‬
‫בגין‬
‫נושא דיון‬
‫‪1 .1‬מה יהפוך את גן יבנה לישוב עם עירוניות מפרבר של אשדוד או מרכז הארץ?‬
‫‪2 .2‬האם יש לפתח את גן יבנה כישוב עצמאי או כחלק אינטגרלי מאשדוד?‬
‫‪3 .3‬איזה שימושים ושרותים עירוניים ו מסחריים יש לפתח בגן יבנה?‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪50‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬
‫‪51‬‬
‫תודות‬
‫ד"ר רמזי חלבי‬
‫קובי הס‬
‫ד"ר יודן רופא‬
‫סמנכ"לית במשרד להגנת הסביבה‬
‫גלית כהן‬
‫ראש אגף תכנון‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫שחר סולר‬
‫אדריכלית קיימות‪ ,‬שיכון ובינוי‬
‫אורית לנדסברג‬
‫מנהל קיימות‪ ,‬שיכון ובינוי‬
‫יוגב קציר‬
‫מתנדב וחבר הוועד המנהל‬
‫עוזי שמיר‬
‫איזק פניאן מנהל מלון קולוני‬
‫‬
‫‬
‫שלמה דולברג‬
‫מרכז השלטון המקומי‬
‫מפע"ם השרון‬
‫אוניברסיטת בן גוריון והסטודנטים מקורס ניתוח‬
‫מרחבים עירוניים‬
‫מנכ״ל מרכז השלטון המקומי‬
‫•תודה לכל ראשי הערים המשתתפים על שהעזו‪ ,‬תרמו מזמנם ועזבו הכל לטובת העיר שלהם והמיזם החשוב הזה‪.‬‬
‫•תודה לחברי צוות המומחים שתרמו מזמנם ויכולתם להצלחת הפרויקט‪.‬‬
‫צוות מרחב‬
‫‬
‫שרי צרפתי‬
‫מורין דוידזון‬
‫‬
‫מנהלת אדמיניסטרטיבית‬
‫‬
‫ליאור ראובני‬
‫רובין ר‪.‬י‪.‬ד‪ .‬עיצוב והדפסת החוברת‬
‫‬
‫"מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל" הינו מיזם משותף לעמותת "מרחב" ולמשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫במסגרת הסדנאות של המיזם‪ ,‬מועברים לראשי הערים ולראשי המועצות תכנים בתחומי איכות הסביבה‬
‫וזאת במטרה לקדם פיתוח עירוני‪-‬בר‪-‬קיימא ולשפר את איכות החיים ואיכות הסביבה בישראל‪.‬‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪52‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬
‫‪53‬‬
‫ראשי ערים משתתפי סדנאות קודמות‬
‫סדנא ‪I‬‬
‫סדנא ‪II‬‬
‫סדנא ‪III‬‬
‫סדנא ‪IV‬‬
‫סדנא ‪VI‬‬
‫סדנא ‪V‬‬
‫סדנא ‪VII‬‬
‫סדנא ‪VIII‬‬
‫אלי דוקורסקי‬
‫קריית ביאליק‬
‫שמעון לנקרי‬
‫עכו‬
‫שמואל גפסו‬
‫נצרת עילית‬
‫ניסים מלכה‬
‫קריית שמונה‬
‫אילן שוחט‬
‫צפת‬
‫באקה אל גרבייה‬
‫חנוך זייברט‬
‫בני ברק‬
‫רמיז ג’ראיסי‬
‫נצרת‬
‫אריה טל‬
‫טירת הכרמל‬
‫משה סיני‬
‫ראש העין‬
‫נאהד ח'אזם‬
‫שפרעם‬
‫ד"ר יחיאל לסרי‬
‫אשדוד‬
‫דב צור‬
‫ראשון‪-‬לציון‬
‫יצחק מירון‬
‫עפולה‬
‫ביאן קבלאן‬
‫בית‪-‬ג׳אן‬
‫הרב יעקב אשר‬
‫בני ברק‬
‫חיים אביתן‬
‫חדרה‬
‫ראובן בן‪-‬שחר‬
‫גבעתיים‬
‫ד"ר יאסר חוג'יראת‬
‫ביר אל‪-‬מכסור‬
‫שמחה יוסיפוב‬
‫אור עקיבא‬
‫אבירם דהרי‬
‫קריית‪-‬גת‬
‫ישראל פרוש‬
‫אלעד‬
‫ט‪‭‬מס‬
‫שבי ‬‬
‫ה‪‭-‬צורן‬
‫קדימ ‬‬
‫יוסי ברודני‬
‫גבעת שמואל‬
‫יעל גרמן‬
‫הרצליה‬
‫שלומי לחיאני‬
‫בת ים‬
‫אורי דיסטניק‬
‫בינמינה‪-‬גבעת עדה‬
‫צבי גוב ארי‬
‫יבנה‬
‫יואל לביא‬
‫רמלה‬
‫יעלה מקליס‬
‫יהוד‬
‫ס‪‭‬זוארץ‬
‫פנח ‬‬
‫ת‪‭‬עדה‬
‫ה‪‭-‬גבע ‬‬
‫בנימינ ‬‬
‫מורסי אבו‪-‬מוך‬
‫שלמה בוחבוט‬
‫מעלות ‪ -‬תרשיחא‬
‫‪ ‬‬
‫מאיר דהן‬
‫מזכרת בתיה‬
‫יוסי נשרי‬
‫קריית אונו‬
‫משה אבוטבול‬
‫בית שמש‬
‫ימוטי חי‬
‫אליכין‬
‫זוהר עובד‬
‫טבריה‬
‫עמראן כנאנה‬
‫יפיע‬
‫אלון דוידי‬
‫שדרות‬
‫רפא ‬ל‪‭‬ב‬ן‪‭‬שטרית‬
‫ת‪‭‬שאן‬
‫בי ‬‬
‫בני וקנין‬
‫אשקלון‬
‫גיל ליבנה‬
‫שהם‬
‫פאיז אבו‪-‬סהיבאן‬
‫רהט‬
‫הרצל בן ארי‬
‫קרני שומרון‬
‫מאיר יצחק הלוי‬
‫אביהו בן‪-‬משה‬
‫אילת‬
‫רמת גן‬
‫עלי עאסלה‬
‫עראבה‬
‫מורא ‬ד‪‭‬עמאש‬
‫‬ג'‪‭‬ס ‬ר‪‭‬אלזרקא‬
‫דר’ מוחמד אלנברי‬
‫חורה‬
‫רחמים מלול‬
‫רחובות‬
‫מאיר כהן‬
‫דימונה‬
‫נאדיר סרסור‬
‫כפר קאסם‬
‫דרור אלוני‬
‫כפר שמריהו‬
‫יאיר רביבו‬
‫לוד‬
‫אליה‬ו‪‭‬שבירו‬
‫אריאל‬
‫טלי פלוסקוב‬
‫ערד‬
‫דוד בוסקילה‬
‫שדרות‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪54‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬
‫‪55‬‬
‫‪Israeli Mayor’s‬‬
‫‪Institute on‬‬
‫‪City Design‬‬
‫מרכז אזורי לפיתוח‬
‫המינהל באזור השרון‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות בישראל ‪ -‬חיפה‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬
‫מכון ראשי ערים‬
‫לעירוניות בישראל‬
‫סדנא ‪Workshop 9‬‬
‫התנועה לעירוניות בישראל‬
‫שותף לפרויקט‪ :‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫שותפים ותורמים נוספים‪:‬‬
‫‪JFN‬‬
‫קרן סבה‬
‫הקרן לסביבה ירוקה‬
‫נחמן שלף‬
‫מרכז השלטון המקומי‬
‫קרן גולדמן‬
‫השרון‬
‫מפעם‬
‫ובינוי‬
‫שיכון‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Design - Haifa, February 2015‬‬