‫כנס סכנין – סיכום סדנת "מכפריות לעירוניות"‬ ‫תכנית העבודה בסדנה התחלקה לשני מפגשים בימים הראשון והשני של הכנס‪ .‬מספר המשתתפים‬ ‫היה גדול בהרבה מהצפוי וההשתתפות הייתה ערה‪ .‬לעיתים נראה היה שמוטב היה לקיים יותר‬ ‫סדנאות באופן שמספר המשתתפים בכל סדנה יהיה כזה שיותיר יותר זמן לעבודה מעשית ופחות‬ ‫לדיבור‪.‬‬ ‫תכנית היום הראשון‪:‬‬ ‫בתחילת היום הראשון הצעתי למשתתפים את התיאוריה העירונית שפיתחתי בשנים האחרונות –‬ ‫‪ - Intimate Anonymity‬כבסיס לדיון על ההיבטים השונים של המעבר מכפריות לעירוניות‪ .‬את‬ ‫המצגת ניתן לראות כאן (‪ )http://www.slideshare.net/ylerman/ss-3477985‬ואת סיכום‬ ‫ההרצאה ב‪.)http://miu.org.il/blog/?p=1330( -‬‬ ‫בדיון שהתקיים בעקבות ההרצאה בלטו הנקודות הבאות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בלטה נקודה קריטית עבור החברה הערבית בישראל והיא שאלת מוכנותה של הקהילה‬ ‫הקיימת לקבל תהליך של הגירה ממנה ולתוכה של תושבים שאינם בני המקום במקורם ‪.‬‬ ‫נקודה זו היא עקרונית מאחר וכפי שעלה מההרצאה‪ ,‬ההבדל העקרוני בין כפריות‬ ‫לעירוניות נעוץ בכך שבניגוד לכפר‪ ,‬בעיר האדם נחשף לאנשים שהם זרים לו לחלוטין‪.‬‬ ‫נטען שתהליך העיור בערים כסחנין‪ ,‬טייבה ואום אל פאחם כבר החל וככל שיגדל מספר‬ ‫תושביהן תתרחקנה מכפריות לעבר העירוניות‪.‬‬ ‫הוזכרה שאלת תפקידה של העיר כמספקת שירותים מגוונים לתושביה כמו גם לתושבי‬ ‫הישובים הכפריים שבסביבה ונטען שלשלטון המרכזי יש תפקיד בדיכוי ההתפתחות של‬ ‫ערים ערביות בכך שנמנעת קביעתם של מוסדות ציבוריים כגון לשכת העבודה בסחנין‪.‬‬ ‫נטען שקיים מחסור בהזדמנויות לתעסוקה‪ ,‬באדמות לפיתוח‪ ,‬באזור תעשייה וכו'‪ .‬הוזכר‬ ‫קיומו של אזור התעשייה תרדיון בסמיכות לעיר אך מחוץ לתחום שיפוטה כך שאינו‬ ‫מהווה מקור הכנסה לתקציב העירייה‪.‬‬ ‫הוזכר מחסור בשטחים פתוחים ציבוריים‪ ,‬כיכרות וכדומ‬ ‫בהמשך נעשה ניסיון לחלק את הדיון בשלושה היבטים‪ ,‬הכלכלי‪ ,‬החברתי וההיבט הפיזי של‬ ‫המרחב הציבורי‪.‬‬ ‫היבטים כלכליים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פיתוח של מסחר‪ ,‬תעשייה ותעסוקה מקומיים ‪.‬‬ ‫פיתוח שוק של מוצרי המקום‬ ‫ניצול המשאב הכלכלי הראשי של סחנין – הרחוב הראשי‪.‬‬ ‫עידוד מפעלי היי טק דוגמת אזור התעשייה ביוקנעם‪.‬‬ ‫פיתוח סחר קרקעות‪.‬‬ ‫עירוב שימושי קרקע לאורך הרחוב המרכזי‬ ‫עידוד יזמות פרטית‬ ‫היבטים חברתיים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫עד כמה פתוחים תושבי סח'נין לקבלת מהגרים ? (ניתנה תשובה חיובית ע"י הנוכחים‬ ‫מבין התושבים אף כי מסויגת במידת מה)‬ ‫פיתוח חברתי תלוי במידת ההצלחה של סחנין לאפשר לצעירים להתבסס כלכלית‪ .‬במצב‬ ‫הנוכחי כשאין פתרונות דיור הצעירים נאלצים לחפש את מחייתם בישובים אחרים‬ ‫ואוכלוסיית סח'נין מזדקנת‪.‬‬ ‫נוכחותה של המכללה היא גורם חיובי במרקם החיים בסח'נין‪.‬‬ ‫האם ניתן לפתח מבלי לאבד את המאפיינים התרבותיים?‬ ‫היבטים פיזיים של המרחב הציבורי‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫נטען שבתכניות המתאר החדשות ישנה תוספת של שטחים ציבוריים – שצ"פים‪,‬דרכים‬ ‫ומבני ציבור – המפוזרים בכל סח'נין‪ ,‬במרכז ובשוליים‪ .‬העיריות במגזר הערבי נמנעו‬ ‫מלממש את התכניות ככל הנראה בשל הצורך בהפקעת קרקע פרטית והיעדר תקציב או‬ ‫סדר עדיפויות אחר‪ .‬נשמעה הטענה שקיימת התנגדות מסורתית להפקעה לצרכי ציבור‪.‬‬ ‫הוצע לקדם שינוי תודעתי כזה שידגיש שההפקעה לצרכי ציבור גם משפרת את מצבו של‬ ‫מי שהפריש שטח לטובת הכלל‪.‬‬ ‫נטען שיש לת ת תוכן לשטחים ציבוריים כדי שימשכו אנשים אליהם ‪ .‬מנגד נטען שיש‬ ‫לדאוג לצפיפות מספיקה של תושבים מסביב לשטחים הציבוריים כך שנוכחותם שם‬ ‫תמשוך תוכן‪.‬‬ ‫הוזכרו אתרי מורשת היסטוריים שניתן לפתחם כאתרי תיירות‪.‬‬ ‫כאתרי משיכה הוזכרו המעיין‪ ,‬האיצטדיון ומתחם הספורט‪ ,‬מטעי הזיתים‪ ,‬המרכז‬ ‫ההיסטורי‪.‬‬ ‫הוזכרה הכיכר העירונית החדשה מול בניין העירייה והמתנ"ס כמוקד אפשרי‪.‬‬ ‫הוזכרה טיילת אבו רז'אלה שאינה מתפקדת משום שנמצאת מחוץ למסלולי תנועת‬ ‫אנשים יומיומית ‪ .‬הוזכר המונח "עין על הרחוב" שטבעה ג'יין ג'ייקובס בספרה על מותן‬ ‫וחייהן של הערים האמריקאיות הגדולות‪.‬‬ ‫תכנית היום השני‪:‬‬ ‫בתחילת המושב השני הועלו על ידי המשתתפים רעיונות לפרויקט נקודתי שיכול להוות‬ ‫קטליזאטור לתהליך העירוניות – משהו ברוחו של המתכנן הנודע‪ ,‬חיימה לרנר מברזיל‪" ,‬דיקור‬ ‫עירוני"‪.‬‬ ‫בין הרעיונות שהועלו‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫טיפול נקודתי באזורי מפגש – צמתים מרכזיות על הכביש הראשי‪.‬‬ ‫פיתוח של שימושים מעורבים לאורך הכביש הראשי תוך שלילת ה קמתה של דרך עוקפת‬ ‫שתשלול מסח'נין את אחד ממקורות הפרנסה העיקריים שלה‪.‬‬ ‫טיפול בציר צפון דרום לכיוון האיצטדיון‪.‬‬ ‫פיתוח כיכר העירייה‪.‬‬ ‫פיתוח כיכר השוהאדה (מערבית לכיכר העירייה‪.‬‬ ‫תכנון שכונת "אל ואדי" תוך יצירת מרקם ומרחב עירוני נכון‪.‬‬ ‫שמוש משני במרחבים עירוניים – מופעים‪ ,‬הצגות‪ ,‬קונצרטים)‬ ‫פיתוח הגרעין ההיסטורי לתיירות‪.‬‬ ‫מדרחוב בגלעין הכפר‪.‬‬ ‫פיתוח המכללה – משיכת סטודנטים וסגל – הגירה חיובית‪.‬‬ ‫טיפול בחזות העיר – טיח וחומרי גמר‪.‬‬ ‫לאחר דיון בצוות מצומצם הוחלט להציג רעיונות לשני פרויקטים ‪:.‬‬ ‫‪ .1‬פיתוח הרחוב הראשי ההיסטורי של סח'נין והמתחם שבינו לבין דרך ‪( 805‬הכביש הראשי‬ ‫הנוכחי)‪.‬‬ ‫‪ .2‬פיתוחה של כיכר העירייה המרכזית הנמצאת בשלבי הקמה‪.‬‬ ‫הצעה מס' ‪ .1‬פיתוח הרחוב הראשי ההיסטורי‪:‬‬ ‫מוצע לפתח את שתי כיכרות הכניסה (והיציאה מרחוב זה כפי שנראות בצילומי גוגל הבאים‪:‬‬ ‫באופן שייצר שערי כניסה אטרקטיביים למרכז ההיסטורי בגלעין הכפר‪ .‬הרחוב יפותח כציר‬ ‫תיירותי והשטח שבינו לבין הרחוב המסחרי (דרך ‪ )805‬יפותח תוך הדגשת עירוב שימושים‪.‬‬ ‫הסקיצה הבאה מתארת את הפתרון המוצע בקווים כללים‪:‬‬ ‫הצעה מס' ‪ .2‬פיתוחה של כיכר העירייה המרכזית הנמצאת בשלבי הקמה‪:‬‬ ‫נערך סיור במקום ונלמדה התוכנית כפי שהוצגה בתערוכה שליוותה את הכנס ‪ .‬הצוות העיר על‬ ‫מספר כשל מרכזי בתכנון הכיכר – העדר רצף בין הכיכר למרחבים הציבוריים שמקיפים אותה‬ ‫מדרום‪ .‬הניתוק מתבטא בגדר שמקיפה את המתחם לאורך כל הרחוב האחורי והפרש גובה ‪ ,‬מעין‬ ‫"חפיר" המונע גישה מהרחוב האחורי והרחובות הנמשכים ממנו אל הכיכר ‪ .‬מצב זה בא לידי‬ ‫ביטוי בצילומים הבאים‪:‬‬ ‫כמו כן ‪ ,‬הובעה ביקורת לניתוק הכיכר מהרחוב הראשי על ידי הפרש גובה וקיר תומך כפי שבא‬ ‫לידי ביטוי בצילום מתוך התערוכה‪:‬‬ ‫הוכנו שתי סקיצות לפיתוח אפשרי של הכיכר ‪.‬‬ ‫בשתיהן מוצע בינוי בהיקף הכיכר לשימושי מסחר ותעסוקה ‪ ,‬יצירת חזית עירונית פעילה לרחוב‬ ‫האחורי ומעברים ציבוריים ממנו לכיכר ‪ .‬בשטח הכיכר עצמה הוצע לקיים שוק עירוני של פעם‪-‬‬ ‫פעמיים בשבוע בנוסף לפעילויות אחרות וספונטאניות שיתקיימו בה ‪ .‬בשתיהן מוצע לבטל את‬ ‫‪ .‬בהצעה‬ ‫הקיר התו מך לאורך הרחוב הראשי ולאפשר גישה נוחה ובלתי מופרעת אל הכיכר‬ ‫הראשונה הודגש הצורך בצל במרחב ציבורי גדול כל כך וזה מושג על ידי עצים ופרגולה גבוהה‬ ‫לאורך הרחוב הראשי‪.‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫הכנס בסח'נין היה אירוע מרתק ‪ ,‬מעשיר ומהנה והסדנה בתוכו הייתה עבורי גולת הכותרת ב עיקר‬ ‫בשל האווירה החברית והמקצועית שרחשה במהלך כל שעות הדיונים והעבודה המשותפת ‪ .‬אין‬ ‫ספק שיומיים אינם זמן מתאים לפתור בעיות אבל לבטח הצלחנו להאיר נושאים שיהוו בסיס‬ ‫לעבודה בכינוסים נוספים ובפורומים אחרים בנושא התכנון במגזר הערבי‪ .‬במסגרת עבודת הסדנה‬ ‫השתדלנו לה ימנע מהפינה הבלתי פתורה של יחסי המדינה והמגזר הערבי ובהימנעות זו היה‬ ‫משהו מלאכותי ‪ .‬עם זאת ‪ ,‬נראה לי שנגענו בנקודות שקשורות לתרבות ולמסורת המקומית‬ ‫ולבעיות שפתרונן עשוי לצמוח מהמקום ללא תלות במערכת השלטון המרכזי ‪.‬‬ ‫ולבסוף – תודה לעמיתי אדריכל דניאל כהנא על השו‬ ‫הטובה‪.‬‬ ‫הלל שוקן‬ ‫תפות בהכנה ובניהול הסדנה ועל הרוח‬