דני שרבן - פרויקט ניקוי קרקעית נחל קישון מזיהום
YODFAT ENGINEERS . יודפת מהנדסים, אינג' דני שרבן:מתכנן ראשי סרגוסי- טוך:אדריכלות דר' נאווה סבר:יעוץ סביבתי * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * Civil, Environmental and Agricultural Engineering * Main Office: Yodfat, M.P.Misgav 20180, tel.972-4-9800566/8, fax.972-4-9800569 E-mail:[email protected] Branch: P.O.B.3640, WWTP, Hadera 38134, tel.972-4-6222852, -4-6227226, fax.972-4-6227131 Email: [email protected] www.yodfatengineers.com 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS מוגש למשרד להגנת הסביבה מסמך סביבתי פרויקט ניקוי סדימנט קרקעית הקישון יצירת נפתול חדש לנחל הקישון ,הוצאת הסדימנט המזוהם מקרקעית הנחל והטיפול בסדימנט קרקעית נחל הקישון מבצע :רשות הניקוז והנחלים קישון מנכ"ל חיים חמי מתכנן ראשי :אינג' דני שרבן -יודפת מהנדסים בע"מ יודפת, הנדסה הידראולית ,הידרולוגיה, Dredging ,תהליך טיפול בסדימנט בפרקציות המוצק הנוזל והאוויר יועצים :אדריכלות – אדריכלית טלי טוך ,גבעת אלה יועצת סביבתית – דר' נאווה סבר ,קרית טבעון מאי 2011 -2- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS סיכום מנהלים המסמך הסביבתי המובא להלן מסכם את המתווה לפרוייקט ניקוי סדימנט הקישון ,הכולל את: .1יצירת נפתול חדש לנחל הקישון בקטע הנחל שבין מט"ש איגוד ערים חיפה לתעלת קייזר אילין (בתי הזיקוק – לכל אורך קטע הנחל הנדון מצפון) ,הכל ממזרח לגשר שד' ההסתדרות. .2הוצאת הסדימנט המזוהם מקרקעית הנחל לכל אורך הנחל בין הכניסה לנמל הקישון ועד לכניסת הציפורי ותעלת ההגנה במעלה ( סה"כ כ 6 :קמ') .3לאחר Dredgingבנחל מכל אורך קטע הנחל המתואר לעיל והוצאת כ 520,000 -טון סדימנט בצורת בוץ נוזלי ( ) slurryהוצאת מים כטיפול קדם לטיפול הביולוגי בפזה המוצקה של הסדימנט. .4טיפול ביולוגי אינטנסיבי בפרקציה המוצקה של סדימנט קרקעית נחל הקישון . .5טיפול במי הנטל (הפרקציה הנוזלית) לפני השבתם לנחל .6טיפול באוויר (הפרקציה הגזית) כתוצאה מכל שלב משלבי הטיפול במוצק ובנוזל שמהם יתכן נידוף (בבדיקות המעבדה כבר הובהר שריכוז החומרים הנדיפים בסדימנט נמוך מאד ולא מהווה בעיה). המתווה גובש לאחר בחינה של חלופות ומשמעות פיננסית של כ"א מהן ולאחר אימות של מרכיבי המתווה מול פרויקטים בינלאומיים רבים על מנת לוודא שיש פתרונות ישימים דומים ושניתן לוודא השתתפות של חברות קבלניות בינלאומיות בעלות נסיון כולל המתאימות למשימות הנדרשות בפרוייקט. לאופי ולהיקף של הפרוייקט ,אין תקדים בארץ (אם כי יש תקדימים רבים בחו"ל). -3- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS ההצפות הקשות במפרץ חיפה כפי שמתרחשות באירועי גשם שונים ,גם כאלו שאינם חריגים ובודאי, אלו שחריגים כגון 91-92מהווים מבחינתה של רשות הניקוז והנחלים קישון ,מניע ראשי לייזום הפרוייקט להוצאת הסדימנט מקרקעית הנחל .יש להדגיש שפעולת הניקוי של הסדימנטים מקרקעית הנחל ,צריכים להתבצע על בסיס שנתי או דו שנתי אך משפעולה זו נמנעת עקב הזיהום בסדימנטים, סכנת ההצפות גדלה מאד. מרכיבי הזיהום בסדימנט מתחלקים כלהלן: .1זיהום של פחמימנים ( (TPH – Total Petroleum Hydrocarbonsשמקורם בתעשיות הפטרוכימיות – הזיהום העיקרי .כלל הפחמימנים – כמספר אחד אינדיקטיבי אליו הייתה התייחסות במשך השנים ,נבחן לעומק וההתייחסות בפרוייקט זה הינה לקבוצות פחמימנים ,עפ"י מתודולגיה )TPH CWG (Criteria Working Goup המאופיינות באורך שרשרת ,מסיסות ומידת פריקות. הקבוצה העיקרית הינה .C21 – C35הריכוז של הפחמימנים מהפרקציה העיקרית הנ"ל נע בין 1,500ל 3,700 -מג'/קג' קרקע יבשה .ערכים אלו הינם חלק מכלל הפחמימנים שהריכוז הכולל (כלל הפרקציות) נע בין 12,000מג'/קג' לממוצע של 6,000מג'/קג' .יש לציין שמה שמאפיין את קבוצת הפחמימנים השלטת הנ"ל הוא: א .רעילות נמוכה ב .מסיסות נמוכה וכשר תנועה מוגבל בתווך המימי. ג .פריקות נמוכה. -4- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .2מתכות כבדות ( ) Heavy metalsשמקורן בתעשיות הכימיות ובעיקר קדמיום (מכסימום כ 35 -מג'/קג' קרקע יבשה -די הרבה מעל ערכי הסף) כפי שנמצא בבדיקות מיצוי בחומצה המראות נוכחות מתכות בסדימנט .יש להדגיש שללא נוכחות חומצות בריכוזים דומים שלכאורה תשפענה ישירות על הסדימנט המזוהם שעובר טיפול ,לא יהיה שחרור של המתכות אל הסביבה. המציאות בתנאי השטח בפרוייקט ובאזור הסמוך לו ,תאופיין ע"י מבחני Leach שמראים ריכוז מוליבדן גבוה במקצת (כ 2 -מג'/קג' קרקע יבשה). .3 תרכובות חנקן וזרחן שמקורן בתעשית הדשנים ובמידה מסוימת גם במט"ש .עיקר הבעיתיות היא בנוכחות ריכוזי אמוניה ,שמעבר לכשר פריקות ביולוגי רגיל. .4מליחות – היות והמדובר בשפך נחל ( ) estuaryאשר נמצא במגע אינטנסיבי עם הים ונתון יומיומית להשפעה של שפל וגאות – המליחות טבעית .המליחות הטבעית מעכבת התפרקות ביולוגית רגילה כפי שמצפים לה באתרי הטמנת פסולת וכמו כן אינה מאפשרת שימוש בסדימנט כחלק מחומרי גלם לתעשית המלט. הצורך לבצע את ניקוי הזיהום מהסדימנט מקרקעית הנחל תוך צמצום הפגיעה במערכת הסביבתית מגדיר את מרבית מרכיביו של הפרוייקט ואת מרבית העלויות. אין ספק שביצוע הפרוייקט יביא לשיפור המערכת הסביבתית בנחל על כל מרכיביו (סדימנט הקרקעית או הסחף השוקע בקטע אחרון זה של הנחל והמים עצמם) .השיפור צפוי ביחס למצב בעבר וגם ביחס למצב הנוכחי תוך כדי היווצרות כל התנאים לכך שהמערכת הסביבתית תשוקם ותשופר. -5- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS הצורך בטיפול בסדימנט ,אשר במצב רגיל וטבעי לא היה צורך בניקויו מזיהומים כמו אלו שקיימים בו ,נובע מהעובדה שהסדימנט זוהם במהלך השנים ושנקבעו פרמטרים לפיהם תבוצע עבודת התיקון הדרושה ,דבר שהיה קשה מאד לגיבוש במהלך שנים ארוכות ופגע אנושות במערכת הניקוז של המפרץ. המהלך המתוכנן כעת מצריך תאום סטטוטורי ותאום בין גופי הממשלה ,גופי תעשיה ,גופים מוניציפאליים ורשות הניקוז. תאום זה ,קודם בצורה מאד אינטנסיבית במהלך מחצית השנה האחרונה ולתהליך זה שותפים בראש וראשונה ,המשרד להגנת הסביבה ובראשו השר להגנת הסביבה ,ח"כ גלעד ארדן ,רשות ניקוז ונחלים קישון ,רשות נחל קישון ,מפעלי התעשיה לגדות הקישון ,העיריות באזור ,המועצה האזורית זבולון וקיבוץ יגור ,כמו גם משרד החקלאות ,מינהל מקרקעי ישראל וועדה מחוזית לתכנון ובנייה -משרד הפנים. על מנת לאפיין את הבעיות השונות בפרוייקט ,בהתאם לדרכי הפתרון הטכנולוגיות המקובלות בעולם ,בוצעו מהלכים יסודיים של איפיון הזיהום בסדימנט ( ,) Sediments chemical & physical characterizationסימולציה תהליכית לקביעת קצב הפירוק הביולוגי האפשרי ולקביעת יעדי טיפול אפשריים ומקובלים עפ"י פרקטיקה בינלאומית מבוססת ( Treatability tests and process ( lab scale simulationובנוסף – סקר סיכונים () risk assessment אשר יסייע בקביעת יעדי הטיפול ,מתוך הגדרת האפשרויות השונות לנזק הסביבתי והבריאותי שעלול הפרוייקט לגרום במהלך ביצועו ולאחר סיומו. בדיקות המעבדה שצויינו לעיל ,נערכו ועדיין נערכות ,במעבדות בחו"ל ,מובילות בעולם ובראשותם של מומחים מובילים בעולם המערבי .כמתכננים של הפרוייקט ,עומד בפנינו לא רק האתגר הטכנולוגי והלוגיסטי הכרוך בפרוייקט אלא גם ההכרח להתייחס למשמעות הסביבתית ולהשפעות הישירות והעקיפות לבני אדם כתוצאה מהפרויקט ,תוך קביעת פתרונות ואמצעי מניעה שונים, בהתאם לכ"א מהבעיות הקשורות בפרוייקט. -6- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS גם כאן ,ננקטו אמצעים כמקובל בפרויקטים דומים בעולם ונעשה שימוש במודל להערכת סיכונים ופתרונות .עם זאת סקר הסיכונים שערכנו כמתכננים של הפרוייקט ,מובא למטרות הדגמה ,כאשר הסקר המחייב מוזמן גם הוא בחו"ל ויבוצע גם הוא ע"י גורם מהשורה העולמית הראשונה. כל הממצאים המוקדמים של הסקרים ובדיקות המעבדה שתוארו לעיל ,יובאו ככתבם וכלשונם, במסגרת המכרז הבינלאומי שעל הכנתו אנחנו שוקדים כעת (מכרז בינלאומי בשפה האנגלית מיועד באופן בלעדי לחברות קבלניות בינלאומיות מומחיות בתחומים הספציפיים ,נשוא הפרוייקט). עם סיומו של הפרוייקט ,אפיק הקישון יפתח שוב לזרימה חופשית של זרימות שטפוניות ,ברמות עוצמה שונות ,ובכך יובטח שלמערכי הניקוז העירוניים במרחב מפרץ חיפה ,יהיה סיכוי טוב יותר לתפקד ולמנוע נזקים חמורים כגון אלו שהתרחשו בעבר. בסוף הפרוייקט ,לרשות הניקוז והנחלים קישון ,יהיו האמצעים לטפל באופן יעיל בתחזוקה השנתית השוטפת הנדרשת בנחל .כמו כן ,יושגו תנאי התחלה ברורים לכך שהמערכת הסביבתית בדמות איכות הסדימנט והמים תהיה ברמה טובה ותוך עמידה בדרישות סבירות וישימות ולא תהיה חזרה על המצב הקשה שנוצר במרחב מפרץ חיפה במהלך העשורים האחרונים (ניקוזי וסביבתי). צריך להדגיש באופן ברור והחלטי כי מאז 2001הופסקה הזרמת שפכים לא מטופלים לנחל ואיכות הקולחים (שפכים לאחר טיפול) המוזרמת לנחל עולה עקב החמרת הדרישות של הועדה הבינמשרדית .הכוונה כי כל השפכים המוזרמים לנחל יחויבו לעמוד באיכויות הנדרשות בתקנות למתקני שפכים ובכל מקרה לא יוכל להתחדש הזיהום הלא טבעי של הסחף ,שמגיע באופן טבעי למורד הנחל ושוקע באופן טבעי בקטע הנחל האחרון .יצויין כי הפרויקט יפנה את כל הסדימנט המזוהם בנחל וימנע זיהומו מחדש של סדימנט עתידי שיגיע מהמעלה כך שלא תיווצרנה הגבלות לנקותו באופן שוטף מהנחל ולשמר את תפקודה התקין של מערכת הניקוז במרחב מפרץ חיפה. -7- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS בעזרת צוות התכנון של הפרוייקט ,צוות יודפת מהנדסים בראשותי (אינג' דני שרבן ) – המהנדסים: איתמר סרואה ,ג'ף גבסטר ,נתן שכטר ,אלעד רוזין ,תום סקופילד ,מייק דוקטופסקי ,יואב מגן ,עמיר מגן ולנה סבירסקי ,צוות האדריכלים של משרד טוך -סרגוסי :אדר' טלי טוך ,אדר' נמרוד צור ,אדר' עמרם ורדי והיועצת הסביבתית דר' נאווה סבר ועו"ד פרופ' ראובן לסטר – היועץ המשפטי של רשות הניקוז והנחלים קישון ,נעשה מאמץ רציני מאד -בראשות חיים חמי – מנכ"ל רשות הניקוז והנחלים קישון ,להגיע לכך שסיומו של הפרוייקט יתאפיין ,לא רק בתוצאות הטכנולוגיות של Dredging והניקוי ההידראולי של הסדימנט אלא גם בעיצוב נופי וסביבתי של אזור אתר הטיפול בסדימנט, תוך יצירת שתי גדות לנחל באזור בתי הזיקוק והמפעלים ,שילוב פרוייקט שבילי האופניים וביצוע תכנית החפירה של נפתול הקישון ,לפי פרמטרים המתחשבים במגוון הביולוגי והמורכבות המבנית (נוף ,אקולוגיה וניקוז – יחדיו). בעיצובה של תפיסת התכנון הזאת היו שותפים צוותי הבקרה שמלווים את העבודה באופן אינטנסיבי :דר' ישעיהו בר אור – לשעבר מדען ראשי של המשרד להגנת הסביבה וכעת מנהל אגף משאבי טבע במשרד ,מנכלית המשרד – הגב' אלונה שפר קארו ,דרור פבזנר – מתאם הפעולות בפרוייקט ,דר' יעל מייסון – מנהלת אגף קרקעות מזוהמות ושפכי תעשיה במשרד להגנת הסביבה, אלון זסק – מנהל אגף נחלים במשרד להגנת הסביבה ,דר' דוד רובין ,רחל דוד – ממונה על ניהול סביבתי אינטגרטיבי של תעשיות מפרץ חיפה ,במחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה ,נורית שטורך – סגנית מנהל מחוז חיפה ואחראית על התכנון במחוז ,עו"ד איילת רוזן ,היועצת המשפטית של מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה ושלמה כץ – מנהל מחוז חיפה וכמובן ,צוות רשות נחל הקישון בראשות שרון נסים (מנכ"ל הרשות) – אינג' מתי שולימביץ ,יוסי סורג'ון וגיל גוטמן. -8- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS יש להדגיש שבמסגרת הפרויקט תעשה פתיחה/העמקה של כל הקטע המורדי של הנחל אך תבוצענה עבודות הרחבה ועיצוב של הנחל עצמו ,רק בקטע הנפתול. כל המתואר לעיל – מבוצע כך שלאחר השלמת הטיפול ותקופת ביניים של כחמש שנים האתר יפתח לכלל הציבור במרחב הנחל כחלק מהפארק המטרופוליני ,וזאת כמובן רק לאחר שתוצאות הפרוייקט נבחנו הן במהלך הפרוייקט והן במהלך מספר שנים לאחר מכן. אינג' דני שרבן – יודפת מהנדסים מתכנן ראשי לפרוייקט -9- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS תוכן העניינים מבוא -עיקרי הידרולוגיה ומסקנות מתכנית האב לניקוז אזור מפרץ חיפה (יודפת מהנדסים 13............................................................................................)2010 פרק א' – רקע לפרוייקט .1כללי – פרויקט הטיפול בסדימנט הקישון26......................................................................... .2מאפייני סדימנט קרקעית נחל קישון31..................................................................... ........... .3מאפיינים גיאו-מכאניים של אזור הפרוייקט54...................................................................... .4איכות מי נחל הקישון56................................................................................................... .5מאפייני איכות האוויר באזור הפרויקט60............................................................................ .6קומפילציית תכניות במרחב69........................................................................................... .7ניתוח חזותי של תכנית הנפתול71..................................................................................... . .8ערכי טבע ואקולוגיה74.................................................................................................... פרק ב' – פירוט בחינת החלופות והסיבות לבחירת הפיתרון הטכנולוגי המוצע .1חלופות טיפול בסדימנט נחל הקישון המזוהם85.................................................................... .2חלופות לאופן הוצאת הסדימנט מקרקעית נחל הקישון- צורות שונות של 94...........................................................................................Dredging -10- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS פרק ג' – תאור תכנית מפעל הניקוז וניקוי הסדימנט כחלק ממפעל הניקוז המיוחד .1תכנית הנפתול החדש לנחל הקישון97................................................................................. .2תהליך חפירת הסדימנט מקרקעית נחל הקישוןDredging , וטכנולוגיות הטיפול בו102............................................................................................... .3הערכת סיכונים ראשונית 122............................................................................................. .4החומר המטופל -.גבעות נופיות127..................................................................................... .5מניעת מפגעים בזמן העבודות 131....................................................................................... .6עבודות הכנה באתר ותאור מבנה האתר136......................................................................... .7מצב סופי בפרויקט 140..................................................................................................... .8הטיפול בתוואי הנחל הקיים לאורך בתי זיקוק145................................................................ .9שעות עבודה בפרוייקט ושלביות146................................................................................ ... פרק ד' – פירוט והערכה של השפעות סביבתיות .1איכות אוויר וריח157....................................................................................................... .2מפגעי רעש 158................................................................................................................ .3טיפול בפסולת159........................................................................................................... .4מניעת זיהום קרקע ,מקורות מים ונחל הקישון160................................................................. .5שמירה על המערכת האקולוגית ושיקומה 163........................................................................ .6סיכון לבריאות האדם 179.................................................................................................. .7מערכת הניקוז באתר הפרוייקט180................................................................................... .. .8שינויים במערך התנועה באזור181.................................................................................... .. .9קירבה לפעילות חקלאית 181............................................................................................. .10מערכת ניטור ודיגום182....................................................................................... ........... פרק ה' –הצעות להוראת התכנית .1הוראות למניעת מפגעים 185.............................................................................................. .2הוראות להשלמת הפרוייקט ופתיחתו לציבור191.................................................................. .3הוראות למערך ניטור ובקרה192........................................................................................ -11- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS רשימת שרטוטים מצורפים: תכנית כללית -תכנית כללית של הכרזת מפעל ניקוז קומפילציה של תכניות מתאר במרחב תכנית כללית אדריכלות נוף – הנפתול והגבעות הנופיות. חתכים משולבים בקטע הנפתול (מאנדר ) meander -הנדסיים – נופיים – סביבתיים חלוקת אתר הפרוייקט לאזורי טיפול. תכנית דרכים וגישור . -מפת תכנית האב לניקוז מפרץ חיפה רשימת נספחים: סקר סיכונים ראשוני ,יודפת מהנדסים בע"מ. תכנית אב לניקוז מפרץ חיפה – יודפת מהנדסים תקציר תוצאות בדיקות המעבדה לאיפיון כימי וגיאו מכאני של הסדימנט. -תקציר סקר קרקע ראשוני באתר הפרוייקט ובאתרי פרוייקטים קרובים -12- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS מבוא - תכנית האב לניקוז מפרץ חיפה ,הקריות ועמק זבולון - ס י ו כן מ ח מ נחל הקישון חי ה וה יו על י וכני ה ספיקת תכן מקש"ן תעלת ההגנה ספיקת תכן מקש"ן מפגש תעלת 13א נחל סומך /הגנה מעלה כניסת הציפורי לקישון 21 300 הקישון במורד מפגש ציפורי - קישון 400 רחוב ביאליק העמקים - מובל זבולון 2 מפגש גדורה -קישון 425 מובל זבולון- כניסת תעלת המאליק 31. כניסת תעלת המאליק- כניסת הציפורי 3 .1 ציפורי -קישון 45 לני וז מ חי ה -חל תעלת הגדורה ספיקת תכן מקש"ן כניסת תעלה 15למובל עוקף קריות 31 מעלה מחלף אתא דרום 3 מעלה מחלף הל"ט ,אחרי קטע הפיתולים 55 אזור הקריות והמפרץ מתפתח בקצב מואץ בעשורים האחרונים .ההתפתחות מתבטאת בגידול אוכלוסיה מהיר ,בתוכניות בינוי עירוני נרחבות ובהרחבת ופיתוח התשתיות .פועל יוצא של הפיתוח העירוני המהיר הינו צמצום וקיטוע שטחים פתוחים מנקזי מים ,ובמקביל ,הפיכתם לשטחים התורמים נגר מוגדל ומרוכז במהירות גדולה יותר .המבנים והתשתיות הנבנים בשטחים אלו (בינוי ,כבישים ,מתקנים הנדסיים ועוד) בעלי רגישות גבוהה לניקוז ודורשים פתרונות הנדסיים מסובכים יותר ויותר ויקרים יותר ויותר .בעתיד הקרוב צפוי פיתוח אינטנסיבי של מערכת הכבישים והתשתיות וכן הפשרת שטחים חקלאיים לטובת בנייה עירונית .בין פרויקטי הפיתוח הצפויים ניתן למנות את סלילת כביש עוקף קריות ופרויקטי בנייה גדולים בקריית ביאליק וקריית אתא בשיעור עשרות אלפי יחידות דיור. -13- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS בעבר התנקז נחל שפרעם לביצה גדולה שהשתרעה באזור והתאחדה עם ביצות הנעמן .גם מוצא נחל הקישון היה בעבר -ביצה .בסוף שנות ה 20-הוחל בסלילת תעלות הטייה והסדרה לביצות הגדורה ,ונקבע התוואי הראשי של נחל הגדורה שבהמשך הוסט מעט עם סלילת כביש ההסתדרות. בשנת 1960נחפרה תעלת ההגנה והוקם מתקן חלוקה הידראולי – "המחלק" ,שתפקידו הטיית חלק מהזרימה לתעלת ההגנה והקטנת העומס על הגדורה .מאז לא בוצעו פעולות ניקוז בעלות משמעות אזורית עד שנות ה.90- בחורף 1992אירעו מספר אירועי גשם חריגים בנפחי נגר גדולים במיוחד ,אשר גרמו להצפות ללא תקדים בשטחים נרחבים בעמק זבולון ומפרץ חיפה ,כולל אזורים בנויים בקריות ,אזורי תעשיה וכמובן גם אזורים חקלאיים .אירועים אלו גרמו להפניית תשומת לב ותקציבים לפתרון בעיות הניקוז באזור.פעולות ניקוז אינטנסיביות בוצעו במהלך השנים 1993-2002לרבות ניקוי והסדרה של מורד הקישון מהים עד לשדרות ההסתדרות ,עבודות Dredgingסדירות בין ,1999 – 1994 סוללות שונות כגון סוללת ההגנה על קרית ביאליק לאורך הגדורה ,סוללה לאורך מורד תעלת ההגנה ,תגבור מוצאי ניקוז לקרית אתא תעלה Cוהרחבה של ז' ,2התקנתם של מספר גדול של שסתומים אלחוזרים בקרית ביאליק וקרית אתא ,גשרים מחודשים ,ניקוי תחתית הקישון בגשר הרכבת ,שינויים בגשר ההסתדרות ומינהרת ההטייה של הגדורה מתחת לשדרות ההסתדרות. יחד עם זאת – נותרה עבודת תכנון רבה ועבודת ביצוע של מרכיבים רבים במערך הניקוז האזורי כאשר המאבק העיקרי הוא על חידוש עבודות ה Dredging -הסדירות במורד הקישון וניקוי הסדימנט המזוהם בקטע המורדי של הקישון ,תוך מגמה לפתוח את בסיס הניקוז של האגן כולו, בכל שנה ,פעולה שמתחייבת מאופיו הביצתי של מוצא הקישון והגדורה. -14- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS המערכת עוברת שדרוגים זה למעלה מעשור ,השדרוגים הוכחו כמועילים ומבורכים. באמצע שנות ה 90-החלו להירקם קווים כלליים לתכנון מערכת הניקוז האזורית באגן .עיקר הדברים: .1מעלה תעלת הגדורה הקיימת ישמש כפתרון ניקוז פנים עירוני עבור ק .ביאליק. .2תעלת ההגנה תוסדר לקליטת חלק מספיקת הנגר של אגן שפרעם הדרומי ,במקביל לקליטת ספיקת הניקוז הפנים עירוני של ק .אתא ,כולל שטחי פיתוח עירוני עתידיים. .3תעלת /מובל עוקף קריות תבנה כתעלה אזורית מרכזית ,החל בצומת ק .אתא (סולל בונה) ועד המוצא לקישון .במעלה צומת ק .אתא תבנה התעלה בתחום רצועת כביש "עוקף קריות",שיצא בימים אלו למכרז ביצוע ובמורד תבנה על תוואי תעלת הגדורה הקיימת (קטע גדורה פיתולים וקטע גדורה בז"ן). רגישות האזור לסכנת שיטפונות והצפות בנוסף לאירועי הגשם החריגים (כשלושה במהלך 40 השנים האחרונות) ,חייבה בחינה הידרולוגית מחודשת של ספיקות השיא ונפחי גלי הגאות בהסתברויות נמוכות .התחנה לחקר הסחף ,של האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות היא הגוף המוסמך להכריע לגבי ספיקות אלו .מידע רב ההולך ומצטבר עם השנים ,איסוף נתונים מאסיבי בשנים האחרונות ושימוש בשיטות ניתוח סטטיסטיות חדשות הביא את התחנה לחקר הסחף להערכת ספיקות תכן גדולות בהרבה מאלו שהיו מקובלות עד לפני עשור. מכלול התהליכים והשיקולים שתוארו בקצרה עד כאן ,מחייבים ומנחים אותנו למתן פתרון הולם לניקוז אגן שפרעם ומוצא אגן הניקוז של הקישון. הפתרון מחויב להתקיים במסגרת מגבלות תקציביות חמורות ,ועם זאת עליו לתת מענה לספיקות נגר גבוהות ,בהסתברויות נמוכות ,לשטח פנוי לתשתיות ניקוז ,שהולך ונסגר ,לאופי הביצתי הבסיסי של מפרץ חיפה ולחסרון הכרוני בשיפועי ניקוז ולצרכי Dredgingסדירים ,על רקע בעיות זיהום היסטורי חמור של סדימנט ,בבסיס הניקוז האגני כולו. כלל העלויות של פתרון מסוג זה גבוהות ,ומאמץ התכנון המתמשך ,בחן במשך השנים וימשיך לבחון ,מספר רב של חלופות על מנת לתת את המענה היעיל והכלכלי ביותר. -15- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS אזור הקריות ומפרץ חיפה בתחום אגן הקישון ,הינו שטח מישורי הגבוה רק במעט מפני הים .האזור בנוי בצפיפות וכולל אזורי מגורים ,תעשייה ומערכות תשתית מסועפות. מדי חורף ,האזור נמצא בסכנת הצפה המורכבת ממספר גורמים :הצפה ע"י מי הקישון במידה ותוואי נחל הקישון לא מעביר את ספיקת השיא הנדרשת .הצפה ע"י מי אגן שפרעם לפני ניקוזם לקישון בתעלות ההגנה והגדורה .והצפות ע"י מי נגר מקומי באזור הקריות ומפרץ חיפה. ספיקות הנגר החזויות באירועי שיא ,עלולות להביא לכשל של מערכת הניקוז הקיימת ,אשר לא תוכננה לפני ,1991-1992ברובה ,להתמודד עמן ,במתכונתן העדכנית. כשלים במערכת הניקוז האזורית באזור צפוף ומאוכלס זה ,הביאו ועלולים להביא להצפות חמורות שמשמעותן נזקים כבדים ברכוש ,וחלילה אף בחיי אדם -למרות שלמזלנו ,אירוע שכזה, עדיין לא התרחש באזור בהקשר ישיר לניקוז. אירועי ההצפה ב 1992 ,1969 ,1962 ,1944 -ו 1995והנזקים הכספיים הגדולים מ 92 -שהפיצוי בעבורם משולם עד היום ,מהווים תמרור אזהרה ברור לכך. הפיתוח המואץ של האזור בשנים האחרונות ,כמו גם המשך הפיתוח המתוכנן בשנים הקרובות, מהווה אתגר עבור מערכת הניקוז האזורית .הפיתוח מוסיף תורמי ניקוז למערכת מחד ,בעוד שמגדיל את הלחצים והמגבלות על קרקעות זמינות למערכת תשתית הניקוז מאידך. כל האמור לעיל ,מדגיש את הצורך הדחוף של רשות הניקוז והנחלים קישון בתוכנית פעולה עדכנית ומפורטת שתאפשר התמודדות בזמן אמת (תכנית אב מתגלגלת) עם אתגרי השנים הקרובות. מתוכנית זו ניתן יהיה לגזור משימות עתידיות ,עפ"י מצב תכנוני עדכני ומתעדכן של כלל תשתיות מפרץ חיפה (בינוי ,רכבות ,כבישים ,תעשיה ופארקים) ,לו"ז תקציבי וביצועי עדכני ומתעדכן בצורה שוטפת וסדירה ו ניתן יהיה לבצע הכרזות סטטוטוריות ותיאומים מול רשויות וגורמים אחרים. -16- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 1.7עקרונות להסדרת הקישון באזור מפרץ חיפה: 1.7.1חתכי הזרימה צריכים להיות חופשיים בתחילת כל חורף ,כך שכושר ההולכה של הנחל לא יפגע ולא תיגרמנה שוב הצפות מחדש. 1.7.2ניקוי הסדימנט המצטבר בקישון ,הינו בעל ההשפעה המכרעת ביותר על כושר ההולכה של הקטע הרגיש של הקישון :מחיבור קישון-ציפורי ועד מעבר גשר הרכבת .לתוך הקטעים הללו ,מצטרפים מובלי ניקוז חשובים של אזורים בעלי רגישות גבוהה ביותר (שטחי מגורים -קריות ,שטחי תעשייה – בז"ן ,פטרוכימים ודשנים) 1.7.3הספיקה בתעלות רחבות ,פרופורציונאלית לעומק הזרימה בחזקת () 5/3 ופרופורציונאלית רק לחזקה ראשונה של רוחב האפיק Q α h5/3 :לעומת ( Q α Bכאשר-Q : ספיקה – h ,גובה המים בתעלה – B ,רוחב התעלה) .מכאן העדפה ברורה לנחל עמוק ככל האפשר ,על פני נחל רחב ורדוד .כושר הגריפה של סדימנט וכושר ההתנקות העצמית של האפיק – צריך להיות מובטח ע"י כך שלא יאומצו פתרונות הסדרה עם האפיק הרחב ביותר ,אלא הצר ביותר והרחב מספיק על מנת למלא את התפקיד ההידראולי באירועי שיא. לכן עדיף להטות את הנחל באזור זה ובכך גם להרחיק את הנחל מהזיהום וגם להסדיר אפיק נחל נקי מזיהומים ועמוק כפי שצריך בכדי שהספיקות יעברו. 1.7.4הסדרת הקישון עד כה – בוצעה לספיקות של 1:100רק בקטע הנחל מגשרי ההסתדרות למעגן הדייג ובמונחי רוחב בלבד .במונחי עומק – בוצעה ההסדרה במהלך השנים 1993 עד ,1998אך הופסקה ב 1999והאפיק התמלא מחדש ,כפי שאכן צפוי ,באזור ביצתי נמוך וחסר שיפועים ומוצאים פתוחים תדיר. -17- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 1.8תכנית הידראולית כללית נעשתה הרצת המודל ההידראולי של הקישון החל במפגש קישון-ציפורי במעלה ועד למוצא הקישון לים .לרבות פרטי הגשרים השונים הקיימים והמתוכננים לאורך הנחל. ספיקת התכן נקבעה כ 400מקש"נ ממורד מפגש קישון-ציפורי עד מפגש קישון-גדורה ,ו 425מקש"נ ממפגש קישון-גדורה ועד המוצא לים. תנועת המים בנחל מתחלקת לשניים: תנועה משמעותית באירועי הזרימה בחורף – מונעת ע"י כמויות מים גדולות שמתרכזות מאגןהניקוז. תנועה שולית בכל שאר תקופות השנה – מונעת ע"י השינויים בשפל ובגאות ,בים .בזמן הגאות,זורמים המים בקישון ,כולל מי ים ,הפוך ,כמעט עד לכניסת הציפורי .שינויי המפלס בגאות מגיעים ל +0.60אך נלקחו בחשבון בחישוב הפרופיל ההידראולי כ .+0.30 המודל מחושב לפי River Analysis System - HecRas 3.1.4בתוכנה של צבא ארה"ב US Army .Corp of Engineers -18- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 1.9פרמטרים הידראוליים בקישון: הנחל מוסדר כיום (ללא ניקוי סדימנט מהקרקעית) החל בגשרי ההסתדרות ועד הים. מתוכנן חתך עפר טרפזי ,שיפועי דופן ,1:3שיפוע קרקעית .0.5‰ -0.0 ‰רוחב עליון בין כתפיים כ 60מ' במורד גשרי ההסתדרות (מלבד בחתכי הגשרים השונים) ,כ 56מ' במעלה גשרי ההסתדרות (מתוכנן ,אך לא מוסדר כיום). מאפייני חתך הרוחב האופייני של הקישון במעלה גשר ההסתדרות מוצגים בטבלה שלהלן: הסדרת אפיק הקישון 0.05% 1:3 פרמטר סימן יחידות שיפוע אפיק שיפוע דופן רוחב קרקעית (ממוצע) רוחב מורטב עליון רוחב בין כתפיים (כולל 0.5מ' בלט) עומק מים (ממוצע) עומק כולל בלט מהירות ספיקה J m % - b מ' 17 B- מ' 53 B מ' 56 h H v Q מ' מ' מ'\שנייה מק'/שנייה 6.0 6.5 1.6 400 -19- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 1.10סיכום: תפיסת התכנית המוגשת בזאת ,היא שמערכת הניקוז של מפרץ חיפה ,היא מערכת שאינה יכולה להסתפק בפתרונות פסיביים. אין בה שיפועים ,אין בה מוצא פתוח שלא נמצא בסכנה תמידית של הסתמות ,היא נמצאת בבסיס הניקוז של אגן גדול אשר מזרים אליה כמויות סחף שנתיות ,יש בה עדיין בעיות זיהום המקשה מאד על מהלכי ניקוי רגילים וסטנדרטיים ובקיצור – או שמחליטים להתנהל ע"י גישה של לא לעשות דבר ולחכות עד שארוע אחד חריג או סדרה של ארועים חריגים ,יכתיבו את הצורך בביצוע מהלכי חירום ,תשלומי פיצויים וחוזר חלילה ,או שמחליטים להתמודד עם ביצוע פתרונות ותחזוקתם השוטפת ,לרבות בקרה דינאמית שוטפת. סכרים מתנפחים /משטתחים ושערים רגילים ,מופעלים מנוע ,הם נדבך מרכזי בתכנית הבוחרת לנקוט באפשרות ההחלטה הניהולית השניה – האקטייבית. כל אלו ומערכת מדידת מפלסי מים בזמן אמיתי ,הינם חלק של מערכת בקרה ,לפחות למוצא אגן הקישון ,אשר צריכה להיות מתופעלת ומאוישת באופן קבוע ,אף כי – באופן צנוע ובאופן פרופורציונלי לעובדה ,שהסבירות לארועים חריגים הינה רק במהלך 3-4חודשים בשנה ובסה"כ ,לא מדובר בסופות טייפון וצונאמי ,עם כמויות גשם כמו השנתיות שלנו ,שיורדות במהלך יממה. -20- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS פרק א' – רקע לפרויקט ההוצאה והטיפול בסדימנט קרקעית נחל הקישון סיכום – נקודות עיקריות לתהליך הטיפול בסדימנט אתר הטיפול נמצא במרכז קטע הנחל המיועד לניקוי. Dredging .1 Dredgingהידראולי עם ראש חיתוך מסוג – Shrouded Cutterheadראש חיתוך מכוסה סגור לצמצום למכסימום של הרחפה בזמן העבודה. עבודה בקטעי נחל מתוחמים בוילונות סחף עד קרקעית הנחל תוך סגירה של מחצית רוחב האפיק לסירוגין – אבטחה נוספת לצמצום למכסימום של הרחפה בזמן העבודה. ספיקת עבודה 8,500 :מ"ק/שעה ,ב ( DS 5%תכולת מוצקים יבשים שווה ערך ל .)TSS ppm 50,000 גמישות עבודה עם תכולת מוצקים גבוהה יותר קיימת ,כפונקציה של מרחק סניקה. סניקות ביניים באמצעות בוסטרים תוך כיסוי כ 3ק"מ מרחק הובלה ע"י 5בוסטרים בטור. הובלה לאתר הטיפול של החומר המוצא ע"י ה – (Slurry ),Dredgerבצינורות סניקה גמישים צפים על פני המים תוך מניעה מוחלטת של זיהום כבישים ע"י הובלה יבשתית. ערך הסף לריכוז מוצקים מרחפים ,TSS ,מחוץ לוילונות הסחף (שבתוכם עובד ה )dredgerנקבע ל ppm TSS 80מעל ערכי הרקע במי הנחל באזור העבודה של ה ( dredgerכאמור ,מחוץ לתחום וילונות הסחף) .2סינון גס סינון גס של ה ,slurryלהוצאת אבנים ענפים וגופים זרים. אוויר כלוא מזוהם – יניקה וטיפול של אוויר מזוהם למערך הטיפול באוויר. .3בריכת ויסות מדופנת יריעת HDPEומכוסה יריעת HDPEצפה Slurryלאחר סינון יועבר לבריכת ויסות מדופנת ב HDPEומכוסה ביריעת HDPEצפה. בתוך הבריכה – ערבוב מכאני בלבד ללא איוורור באמצעות בוחשים מכאניים יעודיים. ייעוד הבריכה – ויסות קצב העבודה והקטנת המערכות הבאות אחריה. אוויר כלוא מזוהם – יניקה וטיפול של אוויר מזוהם למערך הטיפול באוויר. -21- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .4הוצאת מים – dewatering הפרדה בין הפרקציה המוצקה של הסדימנט לפרקציה של המים בסדימנט. שימוש בצנטריפוגות או Belt Pressמגובים ב: .1מערכת מינון פולימרים. .2תכולת חול שלא תופרד מה slurryשל כ .40% הוצאת המים מתוכננת להעלות את אחוז המוצקים היבשים ממוצע של כ Cake - ,30% ולהוריד את ה TSSבמי הנטל ל .ppm 1,000 המערכת תאפשר גמישות במידת הרטיבות המושגת של החומר ,שבין השאר תצטרך להשתנות בהתאם לתנאי מזג האוויר במהלך העבודה (יובש קיצוני ,עונה גשומה וכו'). כתוצאה מכך ,רמת ה TSSתשתנה כלפי מעלה או מטה. .5טיפול בפרקציה המוצקה 5.1הובלה של הסדימנט הישן מהבריכות במורד הנחל אל אתר הטיפול (חומר יבש ב DS 70% ותכולת חול של )70%עם רמת זיהום זניחה שלא תהווה בעיה בהובלת החומר. חומר הבריכות מבחינת תכולת החול שלו חיוני להשגת מבנה נקבובי ומאוורר לערימות הטיפול הביולוגי האינטנסיבי .Bio Plies 5.2ערבוב ערבוב כמויות יומיות קטנות של ,Cakeכ ,54%חומר מהבריכות כ 11%וחומר נפחי נקי (שבבי עץ/קש) כ ,35%בתוספת חומרי הזנה NPKעל פי הצורך. יחס הערבוב בין חומר מהנחל לחומר מהבריכות הישנות הוא 1/6( 1:5בריכות 5/ 6:נחל). בסימולציה התהליכית יחס הערבוב הינו 1:3וזאת מכיוון שהחומר מהנחל בו נעשה שימוש בתהליך הסימולציה ,לא עבר dewateringוהוא איננו בריכוז של ,DS 30%אלא בריכוז DS 40%שזהו מצבו בקרקעית הנחל (בדיקות גיאו –מכאניות עדכניות). 5.3טיפול ביולוגי אינטנסיבי בערימות Bio Plies התערובת תועבר בתוך האתר עצמו אל אזור ה ,Bio Pliesשם יוחל בבניה של ערימות בגובה עד 3 מטר. לאחר בניית הערימות במקומן ,לא תבוצענה פעולות היפוך. דרך הערימות שהמבנה הנקבובי שלהן יאפשר נוכחות מים ומיקרואורגניזמים במרבית נפח הערימה, תהיה יניקה מסיבית של אוויר אטומספרי באמצעות מערך צנרת מחוררת בתחתית הערימות ומפוחים. לא תהיה פליטה של אוויר מזוהם וריחות מן הערימות כלפי הסביבה. אוויר שישאב דרך הערימות אל צנרת היניקה ירוכז מהמפוח אל מערכת טיפול באוויר. -22- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS משך החשיפה של המיקרואורגניזמים אל מול זיהום ה ( TPHמזון – מקור פחמן -למיקרואורגניזמים בתנאי רטיבות ,אוויר ונוטריאנטים – כ 40:יום .משך הזמן הזה -נבדק כעת בסימולציה תהליכית במעבדה בחו"ל. 5.4גבעות נופיות (חומר מטופל נקי – בשכבות של נקי על נקי בלבד). בסיום תקופת הטיפול הביולוגי ב ,Bio pilesהחומר המטופל הנקי יועבר בתוך תחומי האתר עצמו לבניית הגבעות הנופיות על פי תכנית אדריכלית של משרד אדר' טוך – סרגוסי המצורפת למסמך זה. בניית הערימות תיעשה בשלביות על פי קצב הטיפול בסדימנט המזוהם. .6טיפול בפרקצית המים מי הנטל מתהליך ה dewateringהמכילים TSSבריכוז של כ ( ppm 1000או יותר או פחות ראה לעיל) ,יועברו למתקן הטיפול במים ,להפחתת ריכוז ה TSSלערך הסף שנקבע להחזרה לנחל – .ppm TSS 100 ערך הסף , TSS ppm 100 ,לוקח בחשבון שרוב המתכות הכבדות ספוחות לפרקציה המוצקה שברובה חרסית כ – – 60%החלקיקים המרחפים ,ואינן מסיסות במים. מבחני Leachעדכניים ומחמירים שנעשו לאחרונה כחלק מאפיון הזיהום בסדימנט מאששים הנחה זו ומאשרים שעם הורדת ה TSSלרמה הנ"ל ריכוז המתכות במים אכן יירד גם הוא לרמות המותרות. 6.1מערך שיקוע מואץ מתוכנן : 6.1.1שיקוע מואץ בטכנולוגיית .Lamella inclined plate/tube sedimentation 6.1.2בתוספת כימיקלים (קואגולנטים/פלוקולנטים) 6.1.3ותוספת חול נקי/סחרור חול ליצירת גרעיני שיקוע ( )enhanced settlingלהאצת והגברת השיקוע. שלושת מרכיבי מערכת השיקוע הנ"ל יוכלו להיות במתקנים נפרדים או כחלק ממתקן אינטגרלי אחד ,אך לא יוכלו להיות בנויים בטון ,בשל העובדה שמערך הטיפול לפרויקט זה איננו מתוכנן להישאר באתר לאחר סיום הפרויקט. איכות המים -ריכוז TSSותכולת מתכות ,תימדד ביציאה ממתקן השיקוע לפני השבת המים לנחל. -23- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .7נקודות בדיקה ( )validationבפרויקט: 7.1בנחל ,מחוץ לוילונות הסחף במהלך עבודת ה dredgerשבתוך תחום הוילונות. ערך הסף שנקבע למי הנחל למהלך עבודות ה dredgerהינו ppm TSS 80מעל ערכי הרקע בקטע הנחל הספציפי בו מתבצעת עבודת ה ,dredgerומחוץ לתחום וילונות הסחף. סוג ה dredgerוראש החיתוך שלו המאופיינים בפרוייקט יבטיחו עמידה בתנאי ה TSSהנ"ל, וילונות הסחף יהוו תוספת בטחון לעמידה בערך הסף שנקבע למי הנחל במהלך העבודות. 7.2בסוף מערך הוצאת המים על קו מי התסנין. בדיקה של מי התסנין היוצאים מתהליך הוצאת המים ,dewateringלצורך אופטימיזציה של פעולת מערך השיקוע שבא אחריו להרחקת המוצקים המרחפים והמתכות הכבדות ממי התסנין .כמו גם אופטימיזציה של מערך הכימיקלים הדרוש לשני תהליכים אלו. 7.3בסוף מערך השיקוע המואץ בדיקת איכות המים שעברו את תהליך השיקוע המואץ לפני החזרתם לנחל. כאן למעשה תתקבל האינדיקציה לגבי רמת המתכות הכבדות המסיסות במים וברור שלאורך הנחל יכולות להתקבל תוצאות שונות. על פי הבדיקה הזו ניתן יהיה להחליט ,ברמת התפעול היומיומית האם להפנות את המים ישירות לנחל ,או שמא דרוש שימוש במערך האופציונאלי של ויסות ,סינון חול בלחץ וסינון דרך מדיה יעודית לספיחת מתכות. כפי שצוין קודם ,מערך זה יקר וספק אם הוא דרוש ,אך מודגש שבתהליך המכרז יידרשו המציעים להציע את הצעותיהם הטכנולוגיות והכספיות גם לגבי מרכיב זה. 7.4בסוף תהליך הטיפול הביולוגי האינטנסיבי ב Bio piles בדיקת איכות התערובת המוצקה לאחר תהליך הטיפול הביולוגי ,לפני העברתה לבניית הגבעות הנופיות. 7.5בגבעות הנופיות במהלך תקופת הפרויקט ובסיומו ומספר שנים לאחר השלמתו עם סיום הפרויקט תימשך בדיקת איכות הקרקע ,האוויר והתשטיפים בגבעות הנופיות למשך תקופה של כ 5שנים ,שלאחריהן יוחלט על אופי השימוש באזור הגבעות הנופיות. 7.6יציאת אוויר ממערך טיפול באוויר -24- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .7מסלול אופציונאלי לטיפול משלים לתהליך השיקוע המואץ במידה ולאחר תהליך השיקוע המואץ נמצא שהמים המטופלים אינם עומדים באיכות המתאימה שנקבעה לשחרור לנחל ,ושהחריגה מצדיקה שימוש במסלול האופציונאלי יועברו המים לבריכות ויסות להמשך טיפול . צריך להדגיש שעצם הבקשה להצגת הפתרונות הטכנולוגיים והמחיר לא מחייבים הקמה ושימוש אוטומטיים באופציה. 7.1בריכות ויסות בריכות הויסות תמוקמנה אחרי מערך השיקוע המואץ. בריכות הויסות מיועדות לאחסנה קצרה של כמה שעות עבודה של מים לפני השבתם לנחל ,ל ויסות קצב העבודה והקטנת מערכות הטיפול האופציונאליות הבאות אחריהן. 7.2סינון חול בלחץ להורדה נוספת של ריכוז ה TSSוהכנת המים לטיפול האופציונאלי של המדיה היעודיית להרחקת מתכות. 7.3טיפול ספציפי ייעודי למתכות טיפול ספציפי יעודי באמצעות מצעי ספיחה להורדת ריכוז המתכות המסיסות במים לפני השבתם לנחל. -25- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 1.0כללי -פרויקט הטיפול בסדימנט קרקעית נחל הקישון שלבי הפרויקט: 1.1עבודות הוצאת הסדימנט – Dredging הסדימנט ייחפר מקרקעית הנחל לאורך 7הקילומטרים התחתונים שלו .בקטע זה ,ששיפוע התחתית שלו אפסי ,הצטברה כמות סדימנט בהיקף של כ 400,000מק' .להפנות למפה עליה מסומן תחום עבודות החפירה. חפירת הסדימנט תיעשה באמצעות מכונת ה ,dredgerעם ראש חיתוך מסוג -shrouded cutter head ראש חיתוך מכוסה .משאבת ה dredgerמותקנת ישירות על ראש החיתוך ,כך שפעולת החיתוך של הראש בשילוב עם סניקת המשאבה ,יוצרת אפקט יניקה שמקטין את ההרחפה בעת עבודת החפירה. הכיסוי של ראש החיתוך מסייע גם הוא להפחתת ומזעור ההרחפה בעת העבודות. אופן עבודת ה – dredgingהנחל לכל אורכו יחולק לקטעי עבודה של כ 100מטר כ"א. כל קטע יאופיין מראש ,לפני תחילת העבודה בו ,על פי מאפייני הזיהום שלו והמאפיינים הגיאו מכאניים שלו. חלוקה זו תאפשר גמישות תפעולית של מערך הוצאת המים ,הטיפול הביולוגי והטיפול במי הנטל, ואופטימיזציה של המערכת ע"פ מאפייני הקטעים השונים. התערובת ( )slurryאשר מוצאת מהנחל ע"י ה dredgerתישאב דרך צנרת צפה ,לאורך תוואי הצינור יוצבו בוסטרים (מגברים) לסייע בהעברת ה slurryמאזור עבודות החפירה לאזור הטיפול. באזור הטיפול תעבור ה slurryסינון גס להוצאת פסולת ואבנים מהתערובת. בשלב הבא תועבר ה slurryלבריכת אגירה מעפר ,מדופנת בירעית HDPEומכוסה בכיסוי עילי של יריעת HDPEלמניעת חלחול ושחרור ריחות וחומרים נדיפים. החומר בבריכה יעורבב באופן מכאני (ללא הכנסת אוויר) לצורך הומוגניזציה של ה slurryלפני העברתה למערך הוצאת המים. אוויר ונדיפים אשר יאספו מתחת לכיסוי ה HDPEישאבו ויועברו למערך הטיפול באוויר. -26- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS כיוון התקדמות עבודת ה - dredgingעבודת ה dredgingתתבצע תחילה במורד הנחל ,באזור מעגן הקישון ,ותתקדם לכיוון המעלה. כיוון העבודה נקבע על פי הדחיפות של פינוי החסימה בערוץ הנחל במורד הקישון והמוצא שלו. המורד החסום הוא הגורם העיקרי להצפות לאחור באזור הקריות והמפרץ – המניע העיקרי לביצוע פרויקט הוצאת הסדימנט מקרקעית נחל הקישון. בריכות סדימנט ישנות -בין השנים 1999 – 1993הוצא סדימנט מזוהם מהקישון בנפח של כ250,000 - מק' שחלקם פונו במהלך השנים וחלקם -כ 120,000מ"ק עדיין צבורים בבריכות לגדות הנחל, ויטופלו במסגרת הפרויקט. 1.2טיפולי קדם לפני הטיפול ביולוגי שטח של כ 40 -ד' יוקצה לתהליכי ההכנה של החומר הנשאב מהנחל ( )slurryלכדי חומר שיתאים לתחילת הטיפול הביולוגי המתוכנן. תהליכי ההכנה לטיפול הביולוגי יכללו: ( )1הוצאת מים ( )dewateringמרמה של 15% - 5%מוצקים יבשים עד לרמה של 30%מוצקים יבשים .מים אלו הקרויים מי נטל ( )supernatantיעברו טיפול טרם חזרתם לנחל. ( )2הוחלט שלא להפריד את מרכיב החול מתוך כלל הסדימנט שכן הסדימנט כולל ,מלבד החול, כ 60% -חרסית ,באופן היוצר מאפיינים פיסיקאליים הידועים כקשים וכיקרים להוצאת מים. השארת החול תסייע להוצאת המים ,תוזיל את התהליך ,ותאפשר שימוש מופחת בכימיקלים ( )3ערבוב הסדימנט (כאמור -חרסית וחול) עם חומרים נפחיים ( )bulking agentsכגון קש או שבבי עץ ,לשם שמירה על מבנה בלתי מהודק ומאוורר של החומר המיועד לעבור טיפול ביולוגי. ( )4ערבוב של הסדימנט עם חומרי הזנה ( – )nutrientsדשן כימי/קומפוסט ,כמקור לחנקן וזרחן, הדרושים כהשלמה לתערובת המיועדת לעבור טיפול ביולוגי. -27- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 1.3טיפול במי נטל של מערך ה dewatering -וטיפול באוויר מהטיפול הביולוגי 1.3.1טיפול במי נטל – מי הנטל מכילים ריכוז גבוה של מוצקים מרחפים ( (TSSועלולים גם להכיל מתכות (קשורות למוצקים המרחפים) ובמידה מסוימת זרחן וחנקן מומס. הטיפול במי הנטל לפני החזרתם לנחל יכלול: .1מתקן שיקוע מואץ בתוספת כימיקלים (.)Flocculant /Coagulant .2בריכת ויסות וניטור איכות מים. .3סינון חול בלחץ. .4מצעי ספיחה/החלפת יונים להסרת מתכות שאריתיות במים. מרכיב 4יופעל בעת הצורך ועל פי מאפייני קטע הנחל הנחפר בכל שלב של עבודת ה . dredging כאמור ,המערכת תהייה גמישה בכדי לאפשר שימוש או לאפשר הימנעות משימוש – הכול בהתאם לצרכים ולמאפייני מי הנטל מכל קטע וקטע בנחל. 1.3.2טיפול באוויר אוויר שישאב דרך ה( bio-piles -ראו להלן) עלול להכיל חומרים נדיפים שיש למנוע את שחרורם לסביבה .לפיכך ,לאחר איסוף האוויר דרך צינורות קליטת האוויר בבסיס ה bio- piles -יעבור האוויר מערך הפרדה של אדי מים מאוויר (מערכת עיבוי פשוטה). המים יועברו למערך הטיפול במי הנטל או שישמשו כחלק ממי ההשקיה לשמירת רמת הרטיבות הנחוצה ב ,bio-piles -והאוויר יופנה לטיפול וסינון באמצעות פילטר ביולוגי. המערכת תהייה גמישה בכדי לאפשר שימוש או לאפשר הימנעות משימוש – הכול בהתאם לצרכים ולמאפייני אוויר ה bio-piles -מכל קטע וקטע בנחל. -28- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 1.4טיפול ביולוגי בפרקציה המוצקה (סדימנט מקרקעית הנחל) החומר המעורב המכיל סדימנטים מהנחל והבריכות חומרים נפחיים וחומרי הזנה יונח בערימות שגובהן יגיע ל 3 -מ' ( )bio-pilesלצורך טיפול ביולוגי. בתחתית הערימות תונח ,קודם לבנייתן ,מערכת צינורות מחוררים ועמידים מבחינת חוזקם ,שיחוברו למערכת מפוחים ליניקה אוויר ,באופן שתיווצר יניקה של אוויר ממעלה הערימות ודרך הbio-piles - כלפי מטה אל הצינורות. האוויר שישאב כאמור דרך ה bio-piles -עלול להיות מזוהם ,ויצטרך לעבור טיפול לפני שחרורו לסביבה (יצוין בהקשר זה כי צורה זו של הזרמת האוויר תמנע את הצורך להתמודד עם אוויר שיוצא מהערימות כלפי מעלה ,שאז צריך יהיה לאסוף אותו מתוך מבנה סגור ,יקר וקבוע באופיו ,דבר המנוגד לתכנית הפיכת אתר הטיפול עצמו לחלק אינטגראלי מהפארק המטרופוליני המתוכנן). המזהמים בסדימנט יפורקו באמצעות מיקרו אורגניזמים המצויים בחומר הסדימנט להם יסופקו תנאים אופטימאלים: ( )1ערימות חומר במבנה מאוורר ולא מהודק ,כולל חומרים נפחיים ,דרכם תתקיים תנועה חופשית של מומסים ומגע מכסימלי בין המקרו אורגניזמים לחומרי הזיהום המומסים בתווך הקרקע המימי. ( )2חומרי הזנה מספיקים ,כולל תוספות זרחן וחנקן ונוטריינטים חיוניים אחרים. ( )3הוספת חומר אורגני (קומפוסט) במידת הצורך. ( )4שמירה על טמפרטורה אופטימאלית ,כולל לא חמה מדי. ( )5רטיבות אופטימאלית לשמירת מרחב החיים של המיקרו אורגניזמים כמו גם לשמירה על הטמפרטורה המתאימה. ()6זמן מגע – בסביבות 40יום ,בכפוף לתוצאות בדיקת סימולציה תהליכית. -29- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS סכימת הטיפול הכוללת בפרויקט * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -30- 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .2סדימנט קרקעית נחל הקישון 2.1עבודות ה Dredging לאורך קטע 7הק"מ האחרונים של הקישון ,ששיפוע התחתית שלו אפסי ,הצטברה כמות סדימנט בהיקף כמותי של 400,000מק'. בין השנים 1999 – 1993כבר הוצאו כמויות סדימנט ישן מהקישון ,בנפח של כ 250,000 -מק' שחלקם פונו במהלך השנים. היתרה פונתה לבריכות הישנות האטומות הנמצאות לאורך הקישון ,שבהם אוחסן החומר שנותרו בהיקף של כ – 120,000מק יש להבין שבכל שנה ,נוספת כמות סדימנטים בלתי נמנעת שמגיעה מהמעלה ,מעמק יזרעאל .רק חלק ממנו נשטף לים בזרימות חזקות מאד.הסדימנט שוקע בשל מאפייני הקטע האחרון (ללא שיפוע) של הקישון ויחסי הגומלין שלו עם הים. גם לאחר הוצאתו המתוכננת של הסדימנט המזוהם והטיפול בו ,יצטרך סדימנט להיות מוצא בכל שנה או שנתיים בהמשך והכוונה היא שניתן יהיה למנוע את זיהומו ואת הצטברותו ,ע"י הפעולות שציונו לעיל להפסקת הזיהום בקולחי המפעלים המזרימים עקב החמרת הדרישות של הועדה הבינמשרדית ,כך שבעתיד הסדימנט לא יהיה מזוהם וניתן יהיה לפנות אותו ללא צורך בטיפול גם כחומר צמיג ובלתי נשטף ,עד למצבי ההצפות החמורות שכמותן התרחשו במרחב לעיתים יותר קרובות ממה שנהוג לחשוב. יש לפנות מתוך האפיק ,סדימנט בגובה כ 1.5 -עד 2.5מ' בהתאם לעומק שכבת הסדימנט המזוהמת כפי שהתקבלה בבדיקות האפיון לקרקעית הנחל שנעשו בעבר ואוששו בסבב בדיקות האפיון הנוכחי ..הפינוי המתוכנן הוא באמצעות Dredgingהידראולי מבוקר (auger horizontal cutter- ,)suction typeעם ראש חיתוך מיוחד (מבודד מסביבתו) לשם מזעור הרחפת חומר בעת החפירה. ()Horizontal shrouded low-turbidity cutter head החיתוך יהיה בשכבות של 0.7 – 0.5מ' (כאמור איטי ומבודד) וממש בסמוך לחיתוך ,תבוצע יניקה ע"י משאבה "10עם מעברים חופשיים גדולים ( ,)"5שתייצר את הואקום הדרוש להרחקה מיידית של החומר החפור ,מהמרחב הסגור שבו עובד ראש החיתוך. -31- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS ספיקה מתוכננת 850 :מק"ש .אופן פעולתו של ה dredger -מאפשר להזרים גם חומר בתכולת מוצקים של 10%-15%ולא רק בוץ בתכולת מוצקים של 5%כפי שבדרך כלל מקובל .הבוץ ,יוזרם דרך מערכת צינורות HDPEומצופים ,שיונחו על פני המים בערוץ הנחל עצמו אשר בסיוע משאבות בוסטר (הגברה) נוספות ,יוכלו להביא את החומר ממרחק של 3.5קמ' ,במעלה ובמורד ,אל אזור הטיפול. הדבר יעשה מבלי להזדקק להובלה מזהמת של בוץ ,בכבישים העמוסים ממילא של מפרץ חיפה. 2.2מצב קיים בקרקעית הנחל וחתכי העמקת הנחל להלן טבלה המתארת את רומי קרקעית הנחל הקיימים – על פי מדידה מעודכנת ל ,2009/2010ואת רומי הקרקעית המתוכננים על פי תכנית האב לניקוז מפרץ חיפה והקריות ,והסימולציה ההידראולית של נחל הקישון שנעשתה במסגרת תכנית זו: מרחק מיקום בנחל מספר חתך מצטבר סימולציית מודל ממעגן הידראולי הדייג רום מפלס אנרגיה רום קרקעית רום קרקעית נחל העמקה (מטר) מתוכנן נחל קיים (מטר) מעלה גשרי 3939 4,452 3.54 -1.3 -2.73 1.43 ההסתדרות מורד גשרי ההסתדרות 2433 2,433 מעלה גשרי הרכבת 2305 2305 2.44 -1.08 -3.6 2.52 2.39 -1.87 -3.65 1.78 מורד גשרי הרכבת ומעלה גשר יוליוס סימון 1598 1598 1.74 -1.87 -3.87 2 מורד גשר יוליוס סימון 951.6 952 1.14 -2.2 -4.15 1.95 מעלה מעגן הדייג 405 405 -32- 0.8 -2.6 -4.35 * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 1.75 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS מהטבלה שלעיל ניתן לראות כי לאורך 7הקילומטרים המורדיים של נחל הקישון ,יש צורך בהעמקת הקרקעית ב 1.5עד 2.5מטר ,מפני הקרקעית הקיימים .הקטע העליון ביותר של העבודה מק"מ .4.4 עד 7ק"מ ורום הקרקעית הממוצע המתוכנן מאופיין ע"י חתך מספר 3939בטבלה שלעיל רום הקרקעית המתוכנן לקישון במוצא שלו הינו .-4.50 2.3אפיון סדימנט קרקעית נחל הקישון 2.3.1סבב דיגום ראשון לקביעת מאפיינים כימיים של סדימנט קרקעית הנחל – בדצמבר 2010בוצע סבב הדיגום הראשון של סדימנט קרקעית נחל הקישון למטרת אפיון המרכיבים הכימיים בסדימנט. הדיגום בוצע ע"י חברת Windexבשיתוף Bactochemבעזרת מכונת קידוח לדיגום קרקע אשר הותקנה על רפסודה שתוכננה במיוחד עבור מטרה זו. במקביל הוצאו דגימות מ 3בריכות הסדימנט הישנות לאורך גדות הקישון. אופן ביצוע פעולת הדיגום: ראשית נמדד (באמצעות פלטה מחוברת לחבל ורולטקה) ,עומק המים ,עד לתחילת שכבת הסדימנט. (פני החומר הרך -נקודת המנוחה של הפלטה על גבי סדימנט לא מרחף. מכונת הקידוח שעל גבי הרפסודה מורידה את המקדח שלה עד לתחילת שכבת הסדימנט ,עומק תחילת הסדימנט מפני המים נקבע כאמור ע"י הורדת פלטה מתכת לתוך המים ,עד לנקודה בה הפלטה יציבה ,והחבל(והרולטקה) אשר קושר אותה -רפוי ולא מתוח (כלומר הפלטה נחה על הסדימנט הקשה יותר ,מתחת לשכבה הרכה .(fluffy material מנקודת ההתחלה של סדימנט קרקעית הנחל 2 ,מ' מתחת לפני המים נקדח ,"2 coreלעומק ה dredgingהמתוכנן(.כשנים או שלושה צינורות קידוח של 1.20מ' כ"א כאשר באחרון יש core פלסטי פנימי ( שרוול ) דק מאד אבל קשה ,לדגימה. -33- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS תאור כללי של חתך ה ,Core -המתקבל ממכונת הקידוח ,בכל נקודת דיגום: שכבה של כ 5.2 – 5.5מטר של חרסית מעורבבת בחומר אורגני ,שכבה בעלת מבנה ותכונותהמזכירים פלסטלינה או אדמה מאד שמנונית .בבחינה חזותית לא נראית תכולת אבנים כלל, מבדיקות קודמות ידוע שיש חול אך החומר נראה חרסיתי פלסטליני הומוגני שחור לכל האורך. ה core -שמתקבל הוא באורך של כ 1.20-מ' ,חומר דחוס – המייצג חומר מעומק של כ2.5 -עד 3.0מ'. פעולת הדחיקה גורמת לדחיסה של עמודת הסדימנט. הדחיסה במקדח "2גורמת ליציאת חלק מהמים כלפי מעלה ומעבר חומר בין שכבה לשכבה, ויש לפיכך אובדן דיוק מסוים ,מבחינה כימית וגיאומכאנית. לאור ה dredging -המתוכנן ,שיערבב בפועל מספר שכבות ,הדיוק מבחינה כימית – לא דרוש ולאור העובדה שהתכנית היא לערבב סדימנט מה dredging -עם סדימנט בריכות וחומר נפחי ,אין משמעות לדיוק הגאומכאני (כלומר להפקת coreבלתי מופר). הטבלה שלהלן מתארת את מיקום נקודות הדיגום ועומק הדיגום: -34- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS נקודת דיגום מיקום העמקה N E מתוכננת/עומק coordinate coordinate הדיגום (מ' (new (new מפני Israel Israel הקרקעית) )grid )grid 206193 KN 10 742848 1 מורד מוצאי דשנים 205579 KN 9 743692 1 מורד מוצאי חיפה כימיקלים ומט"ש KN 8 KN 7 KN 6 KN5 מורד מוצא בז"ן מורד גשר ההסתדרות מורד מוצא גדות מורד גשר יגאל ידין KN 4 204999 744395 1.7 204828 744935 1.5 204670 204640 745073 745180 2.5 2.5 204308 745233 2.5 מורד גשרי הרכבת KN 3 מעלה גשר יוליוס סימון 203707 745211 2.7 KN 2 מורד גשר יוליוס סימון מעלה פתח נמל הדייג 203166 745254 2.8 202913 745724 2.2 KN 11 בריכה - A2קצה מערבי בריכה - A1קצה מזרחי בריכה - 3קצה מערבי 203242 745316 1.5 203492 745338 1.5 204083 745229 0.5 KN 1 KN 12 KN 13 -35- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. YODFAT ENGINEERS בתי זיקוק מט"ש חיפה * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * Civil, Environmental and Agricultural Engineering * Main Office: Yodfat, M.P.Misgav 20180, tel.972-4-9800566/8, fax.972-4-9800569 E-mail:[email protected] Branch: P.O.B.3640, WWTP, Hadera 38134, tel.972-4-6222852, -4-6227226, fax.972-4-6227131 Email: [email protected] www.yodfatengineers.com 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS גדות ביוכימיה * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -37- 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS מעגן הדייג נמל חיפה * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -38- YODFAT ENGINEERS 2.3.2בדיקת האפיון הכימי של סדימנט קרקעית הקישון בדיקת האפיון של הסדימנט התבצעה במעבדת ,Jones Environmental Forensicsבאנגליה, מעבדה המתמחה בבדיקת מזהמים שמקורם בתעשיית הפטרוכימיה. אפיון הסדימנט נעשה בשני תחומים עיקריים: מזהמים שמקורם בתעשיית הפטרוכימיה ( ,)TPH – Total Petroleum Hydrocarbonsכוללחלוקה שלהם לפי קבוצות מזהמים – פרקציות TPHלפי שיטת TPH Criteria ( TPHCWG ,)Working Groupבעלות תכונות כימיות ופיזיקאליות שונות. החלוקה לפרקציות חשובה מאוד לתכנון תהליך הטיפול ,משום שכאמור כל קבוצת מזהמים שונה במחינת אורך השרשרת הפחמימנית ,הסתעפות השרשראות וכתוצאה מכך – מידת היכולת של הטיפול הביולוגי לפרק את השרשראות. מתכות כבדות -מתכות כבדות ( ) Heavy metalsשמקורן בתעשיות הכימיות נבדקו בבדיקות מיצויבחומצה המראות נוכחות מתכות כללית בסדימנט .יש להדגיש שללא נוכחות חומצות בריכוזים דומים שלכאורה תשפענה ישירות על הסדימנט המזוהם שעובר טיפול ,לא יהיה שחרור של המתכות אל הסביבה. המציאות בתנאי השטח בפרוייקט ובאזור הסמוך לו ,תאופיין ע"י מבחני Leach חומרים שונים-בנוסף נבדקו מאפיינים כגון ריכוזי חנקן וזרחן ופרמטרים כימיים שונים החשובים לקביעת מידת ואופי הזיהום של סדימנט נחל הקישון. * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * Civil, Environmental and Agricultural Engineering Main Office: Yodfat, M.P.Misgav 20180, tel.972-4-9800566/8, fax.972-4-9800569 E-mail:[email protected] Branch: P.O.B.3640, WWTP, Hadera 38134, tel.972-4-6222852, -4-6227226, fax.972-4-6227131 Email: [email protected] www.yodfatengineers.com 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS - שנקבעו ע"י המה"ס,הטבלה שלהלן מסכמת את ערכי הסף למזהמים בקרקעות .)2004 , ערכי סף למזהמים בקרקע- ק"ג (מה"ס/ערכי סף מ"ג מרחק ממי תהום 12-46 >46 m m <12 m 70 45 15 30 15 6 400 250 100 1400 140 14 20 20 3 500 300 100 1000 500 40 100 100 3 2500 1000 300 6000 3500 1000 400 150 40 חקלאות תעשייתי/מסחרי מגורים פרמטר 20 2 100 100 10 100 100 10 250 2000 20 17 30 400 190 8 500 1000 100 2500 6000 17 10 150 150 5 130 250 5 300 2000 Arsenic Cadmium Chromium Copper Mercury Nickel Lead Selenium Zinc Manganese Water Soluble Boron Hexavalent chromium Iron Silver Barium Freon, Silica ( TPH לפי שיטתgel , IR )USEPA 418.1 200 125 50 50 200 75 200 1500 100 750 10 200 20 500 200 625 20 500 511 511 011 * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -40- 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 2.3.2.1תוצאות אפיון ( TPHפחמימנים מתעשיית הפטרוכימיה) שיטת האפיון שנבחרה להיות שיטת הבדיקה העיקרית בפרויקט הניקוי והטיפול בסדימנט קרקעית נחל הקישון היא שיטת ( TPHCWGמיצוי .)Hexane שיטה זו מחלקת את מרכיבי הזיהום הפחמימני לפי פרקציות – קבוצות שרשראות בעלות תכונות דומות. התרשימים שלהלן מציגים את ערכי ה TPHבכל נקודת דיגום ,על פי חלוקה לפרקציות TPHבשיטת .TPHCWG הערכים המוצגים הינם ממוצעי 3חזרות לכל נקודת דיגום .סטיית התקן מוצגת ב Error Barמעל כל עמודה. איור TPH :1כללי ממוצע (בשיטת TPHCWGבמיצוי )Hexaneלפי נקודות דיגום (מ"ג/ק"ג). -41- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS ניתן לראות שנקודות KN 11 ,KN 8 – 10ו KN 13אינן מוצגות בגרף .הערכים שנמדדו בנקודות אלות נמוכים מסף הגילוי המינימאלי של מכשירי המדידה על פי האיור שלעיל ,ניתן לראות שערכי ה TPHהגבוהים ביותר 12,127 ,מ"ג/ק"ג ,התקבלו בנקודה ,KN5שנמצאת במעלה גשר הרכבת .אזור זה הוא אזור בו מתרחשת שקיעת חומר, בחלקה בשל חסימת האפיק ע"י קורת גשר הרכבת ובחלקה בשל העובדה שבאזור זה לא קיים למעשה כמעט שיפוע לקרקעית הנחל. איור :2פרקציות TPHאליפטי ממוצע (בשיטת TPHCWGבמיצוי )Hexaneלפי נקודות דיגום (מ"ג/ק"ג). פרקציות TPH -42- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS איור :3פרקציות TPHארומטי ממוצע (בשיטת TPHCWGבמיצוי )Hexaneלפי נקודות דיגום (מ"ג/ק"ג). פרקציות TPH -43- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS סיכום :ערכי ה TPHהמקסימליים שהתקבלו בבדיקת האפיון גבוהים פי 24מהערך המקסימאלי המותר על פי ערכי הסף הנוכחיים של המה"ס. חשוב לציין מספר עובדות בקשר לכך: שיטת האנליזה שלפיה נבדקו ריכוזי ה TPH -בבדיקות האפיון של סדימנט הקישון הינה( TPHCWGמיצוי ,)Hexaneלעומת שיטת IR TPHשעל פיה נקבעו ערכי הסף של המה"ס. שיטת ה TPH IR -אשר לפיה נקבעו ערכי הסף של המה"ס ,נחשבת כיום לשיטה מיושנת לא מדויקת ולא אמינה ,ולכן לא נבחרה כשיטת הבדיקה על פיה יאופיין הסדימנט ,ולפיה תיקבע הצלחת הטיפול הביולוגי חשוב לדעת כי שיטת בדיקה שונה תיתן סט תוצאות שונה ,ולכן קשה להשוות בין תוצאות האפיון לבין ערכי הסף. . - שיטת ה TPHCWGנחשבת בעולם לשיטה מדויקת ואמינה ,המקובלת על הגורמיםהבינלאומיים המקצועיים והקבלניים בתחום הטיפול במזהמים שמקורם בתעשיית הפטרוכימיה ,ולכן נבחרה שיטה זו להיות השיטה על פיה יאופיין הסדימנט ,ולפיה תיקבע הצלחת הטיפול הביולוגי. הערכים המוצגים בתרשימים שלעיל מייצגים את המצב הקיים בנחל .ערכים אלה צפוייםלרדת בצורה משמעותית ,ב 90% - 50%במהלך תהליך הטיפול הביולוגי האינטנסיבי. בימים אלה מתבצעת בדיקת סימולציה לתהליך הטיפול הביולוגי בסדימנט קרקעית נחלהקישון במעבדת Minton, Treharne & Davies Limitedבווילס. בדיקה זו תספק אינדיקציה לגבי מידת הפירוק של פרקציות ה TPHהשונות ,במהלך תקופת הטיפול הביולוגי המתוכנן של פרויקט הקישון. -44- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS מאחר ואין הגדרה של ערכי סף לפי שיטת ה ,TPH CWGאשר נבחרה כשיטת הבדיקה לפרויקט ,ערכי סף של TPHצריכים להיקבע ספציפית לפרויקט הקישון על פי תוצאות בדיקת הסימולציה ועל פי סקר סיכונים שיערך ויכלול בתוכו בדיקה לגבי ה TPH -והמתכות ,והמלצה לגבי ערכי סף לשתי קבוצות אלו. 2.3.2.2מתכות – סיכום תוצאות בדיקת האפיון להלן סיכום תוצאות האפיון הכימי למתכות כבדות של סדימנט קרקעית נחל הקישון ,התוצאות המלאות מצורפות בנספח למסמך הסביבתי: מ כ ממוצע ע ך מ סימום Arsenic Cadmium Chromium Copper Mercury by CVAF Nickel Lead Selenium Zinc Beryllium Vanadium Aluminium Antimony 10.62 12.39 110.35 120.74 28.53 35.17 261.40 293.67 נ וד דיגום ן סטיי ע ך מ סימום 16.67 KN6 23.58 KN5 42.75 KN12 22.90 KN12 0.64 1.30 KN12 0.10 48.93 22.33 3.62 442.72 1.62 100.85 39,312 2.92 61.03 71.00 6.33 1113.33 2.23 201.67 48,363 7.00 KN12 KN12 KN4 KN5 KN12 KN12 KN3 KN12 0.81 5.57 2.89 566.29 0.15 15.89 7,950 1.00 Cobalt Manganese Thallium 99,748 14.76 416.92 0.00 206,433 23.03 729.00 0.00 KN10 KN10 -- Silicon 716.05 2,443 KN12 Calcium -45- KN8 10,287 1.19 138.03 1,289 * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS ן נ וד דיגום סטיי ע ך מ סימום ע ך מ סימום ממוצע מ כ 3.32 KN1 34.03 23.14 Water Soluble Boron 0.44 KN12 1.00 0.08 Hexavalent chromium 45,067 35,340 1,939 KN9 * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -46- Iron 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS להלן השוואה בין ריכוזי המתכות הממוצעים בסדימנט הקישון וערכי הסף לקרקעות הקיימים לאותן .המתכות ק"ג/ערכי סף מ"ג ערכי סף- (מה"ס ,למזהמים בקרקע )2004 חקלאות מגורים 20 2 100 100 17 10 150 150 10 100 100 10 250 2000 5 130 250 5 300 2000 ממוצע סדימנט ה ישון 10.62 12.39 110.35 120.74 0.64 48.93 22.33 3.62 442.72 416.92 23.14 20 50 * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * 75 -47- 0.08 מט Arsenic Cadmium Chromium Copper Mercury by CVAF Nickel Lead Selenium Zinc Manganese Water Soluble Boron Hexavalent chromium 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS האיורים הבאים מציגים את הריכוזים הממוצעים של המתכות העיקריות בכל אחת מנקודות הדיגום של סדימנט הקישון (מהנחל ומהבריכות הישנות) לעומת ערכי הסף למגורים ( )Resו חקלאות ( )Agrע"פ המה"ס: -48- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -49- 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -50- 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -51- 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS סיכום :רוב ריכוזי המתכות הממוצעים בסדימנט הקישון אינם גבוהים מערכי הסף של המה"ס. ישנן מספר נקודות בנחל שבהן ריכוז המתכות גבוה מערכי הסף. ערכים גבוהים אלו צריכים להילקח בחשבון כאשר מתבצעות עבודות ה dredgingוהוצאת המים בקטע שמיוצג ע"י הנקודה המסוימת שבה נצפו ערכים הגבוהים מערכי הסף ,אולם הערכתנו היא שבמהלך העבודות הריכוזים האמיתיים שיתקבלו יהיו קרובים יותר לריכוזים הממוצעים ,זאת בשל העובדה שבמהלך ה dredgingמתרחש ערבוב בין השכבות השונות והנקודות השונות בקטע הנחל שבו מתבצעות העבודות. מאחר וישנם מספר ריכוזי מתכות אשר גבוהים מערכי הסף של המה"ס ,ומכיוון שהטיפול הביולוגי אינו צפוי להשפיע על ריכוזי המתכות, לפרויקט יבוצע סקר סיכונים על מנת לקבוע את ערכי הסף הספציפיים והאמצעים שיש לנקוט כדי להגיע לערכי סף שאינם מהוים סכנה לציבור שישתמש בפארק העתידי.. סקר זה יתבצע למתכות וגם כאמור ל ,TPHוייקח בחשבון את כל הפרמטרים הייחודיים לפרויקט זה ,כדוגמת שכבת הכיסוי של 1מטר קרקע נקייה על גבי גבעות החומר המטופל ,פרמטרים שיקבעו את מידת הניקיון של סדימנט הקישון המזוהם. -52- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 2.4בדיקת הסימולציה לתהליך הטיפול הביולוגי בנוסף לדגימות שנלקחו להערכת כמות וסוג המזהמים הוחלט לבצע בדיקת סימולציה לתהליך הטיפול הביולוגי כדי לקבל מידע טוב יותר על קצב התהליך. בדיקת הסימולציה תוכננה לדמות את תהליך הטיפול הביולוגי לסדימנט הקישון ,לאחר שהוצא ע"י dredgingועבר את תהליך הוצאת המים. הסימולציה כוללת ערבוב עם חומרים נפחיים ,הוספת נוטריינטים ואיוורור בשאיבה דרך ערימת החומר. לצורך הסימולציה הוצא חומר מ 3נקודות דיגום 2 ,בנחל ו 1בבריכות על פי ממצאי בדיקת האפיון. הנקודות בנחל מייצגות את האזור המזוהם ביותר במעלה גשר הרכבת ,ואזור של זיהום ממוצע גבוה באזור שבין גשרי הרכבת וגשר יוליוס סימון. עבודת הדיגום התבצעה באמצע מרץ ,2011והדגימות נשלחו לביצוע הסימולציה במעבדת Minton, Treharne & Davies Limitedבווילס. להלן מיקומי הדיגום לתהליך הסימולציה: נקודת דיגום KN 5 KN 4 KN 12 מאפיין מיקום ערכי זיהום גבוהים ערכי זיהום ממוצעים גבוהים מורד גשר יגאל ידין ערכי זיהום גבוהים בבריכות מורד גשרי הרכבת בריכה – A1מורד יוליוס סימון בריכה צפונית -קצה מזרחי העמקה כמות N E מתוכננת/עומק חומר הדיגום (מ' coordinate coordinate להוצאה מתחילת (New (New לבדיקת שכבת Israel Israel סימולציה הסדימנט) )grid )grid (ק"ג) נחל 204640 745180 2.5 102 204308 745233 2.5 76 בריכות סדימנט ישנות 745338 203492 1.5 25 תהליך הסימולציה אמור להתרחש במשך 8עד 10שבועות ,ותוצאותיו ישמשו בקביעת ערכי היעד לטיפול אשר יוגדרו כחלק מהפרויקט. -53- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .3מאפיינים גיאו-מכאניים של אזור הפרויקט באזור המיועד לאתר הטיפול בסדימנט ולחפירת נפתול הקישון החדש יבוצע סקר גיאו טכני מקיף, לפני פרסום מכרז עבודות העפר. נכון להיום נאספו נתונים לגבי מאפייני הקרקע באזור הפרוייקט מסקרי קרקע שונים באזור הפרוייקט (תוואי כביש עוקף קריות) ונעשה ניתוח ראשוני של ממצאים אלו בשיתוף יועץ קרקע. להלן ניתוח התוצאות הראשוני ,על פי סקרי קרקע שהתבצעו באזור הפרוייקט ,הדו"ח המלא מובא כנספח מצורף למסמך הסביבתי: יציבות המדרונות בחפירה לשיפוע מינימאלי של 1:3נבדקה לתרחישים של תנאי העמסה סטטית(על פי מפלס ההצפה) ,תנאי ירידה מהירה במפלס המים (התנקזות מהירה של אזור מוצף) ועמידות סוללות לרעידות אדמה. .1שיפוע החפירה המינימלי המתוכנן למדרונות של ( 1:3אופקי:אנכי) הינו מספיק יציב בהתחשב בתכונות הקרקע. .2שיפוע המילוי המינימאלי של הסוללות בצד הפונה לזרימה השטפונית בנחל הקישון של 1:3הינו מספיק יציב בהתחשב בתכונות הקרקע. -54- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS פרופיל הקרקע במרחק 1.5ק"מ מאתר הפרויקט: מפלס מי התהום – ( +0.5רום אבסולוטי) חתך הקרקע מורכב מהשכבות שלהלן: שכבה עליונה בעובי 6מטר :חרסית שמנה אורגנית. שכבה בעובי 2מטר :חול חרסיתי שכבה בעובי 5מטר :חול .מעט חרסיתי שכבה בעובי 3מטר" :חרסית שמנה אורגנית. -55- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .4איכות מי נחל הקישון להלן נתוני איכות מי נחל הקישון לשנים ( 2008 – 2006אתר רשות נחל הקישון – דוחות): -56- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. YODFAT ENGINEERS * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * Civil, Environmental and Agricultural Engineering * Main Office: Yodfat, M.P.Misgav 20180, tel.972-4-9800566/8, fax.972-4-9800569 E-mail:[email protected] Branch: P.O.B.3640, WWTP, Hadera 38134, tel.972-4-6222852, -4-6227226, fax.972-4-6227131 Email: [email protected] www.yodfatengineers.com 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -58- 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -59- YODFAT ENGINEERS איכות אוויר באזור הפרויקט.5 :להלן נתוני נתוני איכות אוויר ממוצעים ממספר תחנות באזור הפרויקט : תחנות איגוד ערים חיפה4.1 :תקופת מדידה –31/03/2010 06/04/2011 PM10 µg/m3 O3 ppb No2 ppb No ppb Nox ppb יציבות אטמ Class SO2 ppb לחות יחסית % טמפ °c כיוון רוח deg מרחק מאתר :הפרויקט ק"מ לכיוון1 דרום מערב מהירות רוח m/sec 'רח החרמש צ'ק,24 פוסט תחנת ניטור ""איגוד משקעים mm 37.7 1.7 25/10 03:00 0 13/11 18:00 0 03/04 12:00 0 01/04 03:00 0 03/04 12:00 0 05/04 15:00 6 16/09 03:00 4.8 04/12 15:00 5 03/02 03:00 1586.9 27/05 92.9 26/12 26.8 09/11 131 23/12 201.2 23/12 22.2 02/11 53 25/07 94.1 31/05 35.4 10/05 21:00 43.5 72 15:00 37.7 16.5 21:00 3.9 4.7 24:00 2.8 8.6 24:00 6.5 11.1 12:00 0.83 1.6 21:00 20 6.6 24:00 68.7 18.4 12:00 21.5 6.1 0.2 (232 deg) 26/10 24:00 10.6 (217 deg) 22/06 222 12:00 2.7 1.4 * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * Civil, Environmental and Agricultural Engineering * Main Office: Yodfat, M.P.Misgav 20180, tel.972-4-9800566/8, fax.972-4-9800569 E-mail:[email protected] Branch: P.O.B.3640, WWTP, Hadera 38134, tel.972-4-6222852, -4-6227226, fax.972-4-6227131 Email: [email protected] www.yodfatengineers.com 0 31/03 24:00 Minimum MinDate MinTime 8.2 29/06 Maximum MaxDate 09:00 0 0.2 MaxTime Avg STD 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS O-Xyle µg/m3 0 01/04 12:00 M+PXY µg/m3 0 01/04 15:00 EthylB µg/m3 0 02/04 18:00 Toulen ppb 0 09/06 06:00 Benzen ppb 0 15/05 15:00 Filter % 15.8 01/03 15:00 Minimum MinDate MinTime 10 03/06 18 29/08 17 02/04 97.6 03/11 5.1 04/11 116.8 04/10 Maximum MaxDate 06:00 0 0.6 03:00 0 1.2 03:00 0 0.6 03:00 3.1 4.1 18:00 0.4 0.5 24:00 61.6 24.6 MaxTime Avg STD * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -61- 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS PM10 O3 CO No2 No Nox SO2 µg/m3 53.5 79.7 1.9 03/09 21:00 1489.3 ppb 36.2 12.6 1.9 16/05 24:00 78.8 ppm 0 0.5 0 31/03 24:00 15 ppb 5.1 5.6 0 04/04 06:00 38.8 ppb 3.5 6.8 0 01/04 03:00 95.2 ppb 8 10.1 0 04/04 06:00 133.9 ppb 0 1.5 0 31/03 24:00 21 לחץ ברומטרי mbar 1017.6 4.7 1003.7 11/12 15:00 1032.6 27/05 21:00 02/04 18:00 01/03 24:00 28/06 18:00 28/06 18:00 28/06 18:00 19/10 24:00 15/03 12:00 :תקופת מדידה –31/03/2010 06/04/2011 מרחק מאתר :הפרויקט ק"מ לכיוון2.5 דרום מערב רח' ששת הימים לחות יחסית טמפ משקעים % 72.1 19.5 11.6 29/11 15:00 100.2 °c 21.3 6.3 5.5 03/02 06:00 36.6 mm 0 0.1 0 31/03 24:00 3.5 05/04 06:00 17/08 15:00 12/12 15:00 נשר Avg STD Minimum MinDate MinTime Maximum MaxDate MaxTime * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -62- 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS :תקופת מדידה –31/03/2010 06/04/2011 :מרחק מאתר הפרויקט ק"מ לכיוון צפון מזרח6 לחץ ברומטרי mbar 886.3 30.7 06/11 12:00 לחות יחסית % 66 22.6 29/11 15:00 טמפ c° 22.1 5.9 03/02 06:00 944.4 06/01 99.9 16/04 15:00 06:00 ,רח' הוגו מולר בי"ס מקיף רוגוזין כיוון הרוח deg 268 37.4 20/10 מהירות רוח m/sec 1.8 0.9 20/04 03:00 231( 6.1 )deg 12/12 01/04 00:00 No Data 01/04 12:00 12:00 00:00 משקעים mm 0 0.2 31/03 24:00 קריית אתא Avg STD MinDate MinTime 6.6 Maximum 12/12 MaxDate 15:00 MaxTime PM10 µg/m3 54.7 67.4 O3 ppb 38.9 14.8 No2 ppb 11.2 8.9 No ppb 1.2 3 Nox ppb 11.1 9.5 SO2 ppb 0 0.9 Avg STD 13/01 07/08 17/09 31/03 17/09 31/03 MinDate 03:00 03:00 21:00 24:00 21:00 24:00 MinTime 1406.1 93.7 61.8 69.5 100.9 19/02 26/12 15/02 03/03 03/03 15/02 MaxDate 18:00 15:00 18:00 09:00 09:00 18:00 MaxTime * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -63- 14 Maximum 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS תחנת ניטור של המה"ס5.2 No2 ppb No ppb 230 שד ההסתדרות ביאליק.ק קקל CO ppm 30.3 0.6 Avg 27.2 0.1 STD 0.5 0.2 Minimum 21/10 MinDate 06:00 MinTime 20.9 10.5 0.8 18/09 15:00 Nox ppb 51.3 35.9 3.4 18/09 15:00 72.4 19/10 233.6 06/01 06/01 30/04 1.7 Maximum MaxDate 21:00 18:00 18:00 15:00 MaxTime 27/01 03:00 195.4 * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -64- 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS :תקופת מדידה –31/03/2010 06/04/2011 מרחק מאתר :הפרויקט ק"מ11 לכיוון דרום מזרח Filter % 41.5 6.8 12/12 15:00 PM2.5 µg/m3 21.5 19.8 23/04 12:00 No2 ppb No ppb Nox ppb O3 ppb 1.2 1.9 03/04 18:00 0.6 1.9 31/03 24:00 3.3 5.5 03/04 18:00 41.2 14.9 07/08 06:00 48.3 07/08 504.9 27/05 15.2 01/06 34.7 05/04 54.4 05/04 103 29/06 כיוון מהירות רוח הרוח m/sec deg 1.5 264 0.8 30/08 01/04 06:00 00:00 6.9 (198 No 38 deg) Data 20/10 12/12 01/04 15:00 18:00 24:00 21:00 21:00 18:00 15:00 * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * טמפ °c 21.6 6.4 03/02 06:00 12:00 -65- 00:00 ככר בן ,גוריון בנין המועצה קריית טבעון SO2 ppb 0 54.7 06/10 03:00 Avg STD MinDate MinTime 37 Maximum 01/04 MaxDate 21:00 MaxTime YODFAT ENGINEERS 5.3האזורים הרגישים :.בסביבת הפרויקט הינם אזורי המגורים – בקריות מצפון ,בחיפה ונשר מדרום והישובים שממזרח לאתר הפרויקט (כפר חסידים ,יגור ,ק .טבעון וכו') בדרום מערב לפרויקט אזורי תעסוקה באזור התעשיה של חיפה ומרכזי קניות . 5.3.1רוחות חזקות – כאמור ,האיזורים הרגישים נמצאים מסביב לאתר לכל כיווני הרוח ,ברדיוס מינימאלי של כ 2.5 – 2ק"מ (נשר ,דרום מזרחית). רוחות חזקות לא צפויות להוות גורם המעלה את מידת ההשפעה הנשקפת מהפעילות בפרויקט. גורמי ההשפעה הרלוונטיים – חלקיקים מזוהמים מרחפים שעלולים להכיל זיהום ספוח עליהם. פתרונות :לא צפוי ריכוז גבוה של חלקיקים כאלו בסביבת הפרויקט ,לאור מספר מרכיבים בפרויקט המיועדים לצמצם את מידת היווצרות חלקיקים כאלה - .0שאיבת החומר מהנחל דרך צנרת סגורה ,ללא מגע עם הסביבה החיצונית. .2התקנת כיסויים לבריכות החומר הנשאב מהנחל. .3שאיבת אוויר מבריכות החומר השאוב ישירות אל מערך סינון וטיפול באוויר. .4 שאיבת אוויר דרך ערימות הטיפול הביולוגי האינטנסיבי ישירות למערך הסינון והטיפול באוויר. .5הרטבת דרכים למניעת היווצרות אבק. .6ניטור איכות האוויר באזור העבודות * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * Civil, Environmental and Agricultural Engineering Main Office: Yodfat, M.P.Misgav 20180, tel.972-4-9800566/8, fax.972-4-9800569 E-mail:[email protected] Branch: P.O.B.3640, WWTP, Hadera 38134, tel.972-4-6222852, -4-6227226, fax.972-4-6227131 Email: [email protected] www.yodfatengineers.com 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS תחנת ניטור אוויר ניידת ,כדוגמת תחנות הניטור שיוצבו באתר הטיפול במהלך הפרויקט (אתר ,Chesterfieldאנגליה) -67- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 5.3.2הצפות – פרויקט סדימנט הקישון הוא זה שייתן את המענה לאירועי הצפות ,כפי שכבר היו באיזור המפרץ בשנים .92 – 91 ניקוי מוצא הקישון מתוכנן להתבצע עם התחלת עבודות ה ,dredgingובכך להקטין את הסיכון להצפות. במהלך הפרויקט ייתקבלו עידכונים שוטפים ממערך החיזוי המטאורולוגי הארצי. באירוע גשם משמעותי ,כמו זה שהתרחש בחורף ,2009תופסקנה עבודות ה dredgingבנחל ועבודות הטיפול באתר עד לסיום אירוע הגשם. האתר עצמו יהיה מוגן מהצפות במספר דרכים - .1הנפתול החדש שייחפר עם תחילת הפרויקט מתוכנן להעביר ספיקות גדולות ,ובכך להגן על הצד הדרומי של אתר הטיפול אותו הוא מקיף .הסוללות שלו מתוכננות עם בלט מספיק למנוע עליה של מים מתוך הערוץ ואל סביבותיו ,גם בספיקות התכן הגדולות. .2בצד בז"ן (צפון) ,כל עוד לא תוערמנה גבעות החומר הנקי המטופל לכל אורך החלק הצפוני, תיבנה סוללה זמנית למשך תקופת הגשמים ,שקודקודה יהיה ברום מפלס ההצפה האיזורי ( )+3.00בתוספת בלט של 0.5מטר – רום .+3.50 .3אזור האתר ידופן ביריעות .HDPEבנוסף תותקן מערכת ניקוז תת קרקעית ועילית ,שתאסוף את מי הנגר ,ותעביר אותם דרך מתקן הטיפול במים ,לפני הזרמתם לנחל. .4ערימות החומר בשלב הטיפול הביולוגי האינטנסיבי :ערימות ה 3מטר ,בהן מוערם חומר מזוהם שיעבור טיפול ביולוגי אינטנסיבי ,יכוסו בעת אירועי גשם על מנת למנוע שטיפה של חומר לא מטופל ע"י מי נגר עילי ,חשוב לציין בהקשר הזה ,שכיסוי הערימות דרוש גם לטובת התהליך הביולוגי – תכולת רטיבות גבוהה פוגעת בתהליך הפירוק. .5אזור הערימות המכוסות יתוחם בסוללות עפר זמניות או אמצעים כגון מחסומים מתנפחים, וזאת על מנת להבטיח בידוד מקסימאלי של חומר לא מטופל ,ומניעת שטיפתו לאזור החומר שעבר טיפול /המטופל. .6מי נגר שיצטברו בתוך אזור הטיפול ,ישאבו אל מערך הטיפול במים עם גמר אירוע הגשם. -68- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .6קומפילציית תוכניות במרחב עבודת הקומפילציה בוצעה ע"י משרד אדר' טוך סרגוסי ,יועצי אדריכלות ואדריכלות נוף לפרויקט. להלן פירוט ייעודי הקרקע המצוינים בתחום גבולות התכנית: א .תכניות מתאר ארציות א' )1תמ"א 35 - תוואי נחל קיים :בתחום רצועת נחל שמורות וגנים .בתחום מרקם עירוני. שטח נפתול מוצע :בתחום מרקם עירוני. א' )2תמ"א 34 - תוואי נחל קיים :בתחום עורק ראשי בתחום נחל לתכנון. שטח נפתול מוצע :בתחום שטח פשט הצפה. א' )3תמ"א 30 - תוואי נחל קיים :תוואי נחל. שטח נפתול מוצע :מתחם מעורב ומתחם מעורב מיוחד. א' )4תמ"א 22 - תוואי נחל קיים :נטיעות בגדות נחלים. ב .תכניות מתאר מחוזיות ב' )1תמ"מ 6 - תוואי נחל קיים :רצועת נחל וסביבותיו. שטח נפתול מוצע :פארק מטרופוליני אזורי. ב' )2תמ"מ 6/6 - תוואי נחל קיים :תוואי נחל קיים. שטח נפתול מוצע :תחום נופש וספורט – פארק פשט. שטח גבעות טיפול הבוצה :תחום נחל מוצע ואזור נופש נחל וסביבתו. -69- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS ג .תכניות מפורטות ג' )1תכניות מאושרות - תוואי נחל קיים :תחום נחל. שטח נפתול מוצע :שטח חקלאי בתחום תכנית מש"ח .72 תוכניות סובבות שאינן חופפות לתכנית המוצעת: חפ – 344/מכון טיהור שפכים חיפה חפ – 0721/אזור תעסוקה חפ – 0211/אזור תעסוקה חפ – 0211/אזור תעסוקה ג' )2תכניות מוצעות /בהליכי אישור - תכנית מספר מכ 222/חפ /זב733/ אזור תעסוקה ומסחר נשר-חיפה בפארק הקישון. תוואי נחל קיים :תחום נחל. שטח נפתול מוצע :בחלקו הצפון מזרחי – בתחום שטח פתוח, בחלקו המרכזי והדרום מערבי – בתחום פארק /גן ציבורי. - תכנית כביש מוצע ע"י עיריית חיפה (זכות דרך 37מ') הדרך המוצעת עוברת במקביל לתעלת קייזר איילין ובסמוך לגבול התוכנית ,ללא חפיפה בין התכניות. -70- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .7ניתוח חזותי: משרד אדר' טוך-סרגוסי. כללי: תכנון "הגבעות" הינו בהשראת הצללית של הכרמל. הגבעות הינן בגבהים משתנים ומאפשרים צורה של "ואדיות" בניהן הן לחזות הנופית והן עבור מגוון צורות טיול ומעבר. בגבעות אלו תשולב צמחייה בהתאם להנחיות האקולוגיות ,בשלב פתיחת האזור לפעילות פנאי ובכפוף לתקצוב מתאים. אופן הניתוח הוויזואלי: בעזרת תוכנת RDיצרנו הדמיות ממוחשבות על בסיס מודל תלת מימדי של פני הקרקע והתשתיות. המודל מתבסס על נתוני מדיה ועל התצ"א .ההדמיה הינה מדויקת הנדסית ומאפשרת נקודות תצפית וחתכים בכל מקום נתון בו יש מדידה. שולבו בפרק זה מבטים נבחרים כפי שנדרש. בהצגה פרונטאלית ניתן להשתמש בתוכנה זו באופן דינאמי בתחום המודל ולצפות מכל מקום נתון ובכל גובה נתון. : 7.1מבט מבז"ן -צפון,דרום -71- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS דרום, צפון- מבט מבז"ן: 7.2 צפון, דרום- מבט מבז"ן: 7.3 * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -72- 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS : תכנית7.4 * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -73- 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .8ערכי טבע ואקולוגיה המערכת האקולוגית ,בתי הגידול וערכי טבע ,לרבות צומח ,בעלי חיים וגיאולוגיה בשטח התוכנית וסביבתה .מבוסס על חוות דעתה של ד"ר נאוה סבר ,יועצת האקולוגיה לפרויקט תכנית נפתול הקישון מתייחסת למקטע שאורכו כ 800מ' במורד הנחל ,מדרום לבית זיקוק חיפה. אפיק הקישון הקדום ייצר באזור זה בעבר נפתול כלפי צפון ,בכיוון בתי הזיקוק. תמונה .1נפתול הקישון הקדום בשנת 1939לאחר כשנה מהקמת בתי הזיקוק .מקור :מרדכי מ2000 . בתי זיקוק לנפט 60 ,שנות אנרגיה בשנת 1904ערך מקריגור מסע בקנו ממפער הקישון לשפך הנחל לים .על פי תאוריו זרם הקישון בערוץ רחב ,בעל קרקעית בוצית וטובענית וגדות תלולות בגובה 4-6מ' עטורות חישות קנים ושיחי הרדוף הנחלים" :תכונה אחרת המייחדת את המישור היא שיש בו כמה כברות ארץ אשר בהן הבוץ צמיג ביותר ,עובדה שרק בזכותה שומרות גדותיו של הקישון על זקיפותן הלא רגילה ,אפילו כאשר גובהן מגיע לעשרים רגל" .בקרבת הנחל דאו ברווזי בר ואנפות ובמי הנחל שחו צבים רכים ,שנדמו למקרגור כתניני יאור .ברצועת החולות הסמוכה לשפך הקישון לים מתאר מקרגור "עצי תמר מרובים מתנשאים לאורך הנחל ולגונה ארוכה וביצתית". במסגרת הסדרת אפיק הקישון יושר תוואי הזרימה ,מי הנחל הוזרמו לתעלה ישרה שנחפרה מדרום לנפתול הקדום שיובש ושטחו נמצא כיום בתחום בתי הזיקוק (מקריגור .)1982 -74- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS המאפיינים האקולוגים הנוכחיים של מקטע הנחל הכלול בתחום התכנית נסקרו בסיור שנערך ב 31.1.11בתחום התכנית ,וב 18.3.11לאורך כל מורד הנחל מחיבור נחל ציפורי עד האפנדיקס. במקטע הכלול בתכנית הנחל זורם בערוץ בעל אופי תעלתי שמורכבותו המבנית נמוכה .רוחב ערוץ הזרימה כ 35מ' ,גדות תלולות ששיפוען ,60-90°גובה הגדות מעל מפלס המים כ 3-4מ' .במקומות מסויימים מופיעה בקו המים מדף גדה מישורי ובוצי צר ברוחב של כ 50ס"מ הנחשף בזמן השפל. תשתית הגדות אלוביאלית בוצית עם מקבצים ספורים של אבנים בקו המים .צומח הגדות עשבוני, נשלט על ידי חישות קנה מצוי מלווה באשל .צמחיית הגדות ענייה ומורכבת מצמחים עמידים למליחות גבוהה כגון אשל ,קנה מוצי ,מלוח מפושק ,טיון דביק ,סמר חד ,אספרג ארך עלים ויבלית מצויה ,מלווים במינים רודרלים וסגטלים כגון ינבוט השדה ,חרדל השדה ,שברק קוצני והגה מצוי. צמחיית הגדות חודרת למים ויוצרת זרימה סינוסואידית בסמוך לגדות .לאורך הגדות מופעים פרטים בודדים של שיטה מכחילה וושינגטוניה שהם מינים פולשים .שדרה של עצי אקליפטוס המקור מלווה את גדתו הצפונית של הנחל הסמוכה לבתי הזיקוק .קלינהואוז תעדה בעבר לאורך מקטע נחל זה עצי תמר מצוי בודדים (גזית וקלינהאוז .)1996 בשדות הסמוכים לנחל מופיעה צמחייה סגטלית נשלטת על ידי ינבוט השדה וחוח עקוד. -75- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS תמונה .2מקטע הנחל הכלול בתחום תכנית נפתול הקישון ,ינואר .2011 לאורך מקטע הנחל הכלול בתחום תכנית הנפתול מצויים מספר אתרים בעלי חשיבות לקיום אוכלוסיות בעלי חיים בקישון כולו ובמורד הנחל בפרט ,האתרים מופיעים בתמונה .3 בגדת הקישון הדרומית ובגדה המערבית של תעלת קיזר אילין בסמוך לחיבורה לקישון ,במקטע התעלה הכלול בתחום התכנית ,מצויים מספר אתרי הטלה של צב רך שהושב לנחל והצליח להתבסס בו לאחר שיפור איכות המים בשנים האחרונות. בשדרת עצי האקליפטוס המשתרעת לאורך גדתו הצפונית של הנחל ,בחלקם בתחום בתי הזיקוק, מצוייה מושבת לינה של קורמורן גדול ,עוף מים חורף בישראל. ריכוזים גדולים של קורמורנים מצויים בשני עצי אקליפטוס ,האחד במקטע הנחל הכלול בתכנית והשני ממערב לו .הקורמורנים ניזונים מדגים במורד הקישון ובבריכות דגים בעמק יזרעאל ובעמק זבולון ושבים לעת ערב למושבת הלינה. חישות הקנים לאורך הגדות משמשות כאתרי שהייה וקינון לאנפות וציפורי שיר שונות וצמחיית הגדות החודרת למים מהווה מצע להתישבות חסרי חוליות ומקום מסתור לדגים ועופות מים .מדף הגדה הבוצי הנחשף בזמן השפל מהווה מקום ליקוט מזון חשוב לעופות מים כגון ביצניות ,תמירונים ולבניות. תכנית נפתול הקישון כוללת בתחומה מקטע נחל שאורכו כ 800מ' הנמצא במרחק של כ 3ק"מ מהים ,במרכז המערכת האקולוגית של מורד הקישון. בתי הגידול במקטע זה הם חלק מהמערכת האקולוגית הרחבה יותר של מורד הקישון ומקיימים קשרי גומלין הדוקים עם מורד ומעלה הנחל. מורד הנחל ,מהשפך לים ועד כניסת נחל ציפורי במעלה מושפע ממשטר הגאות והשפל במזרח הים התיכון ,כתלות במרחקו מהים ומהווה למעשה בית גידול ייחודי של אסטואר ימי (שפך נהר לים) .מי הים חודרים במעלה הנחל עד למרחק של כ 7ק"מ מהשפך בשני מחזורי גאות ביום הגורמים לשינויים של כ 30ס"מ במפלס המים בנחל ולשינוי הדרגתי ברמת המליחות :ממים מליחים בגשר האירי בסמוך לברכות נשר שריכוז המלחים בהם כ 1,800מג"ל דומה למעלה הנחל ,כ 5,500מג"ל סמוך למוצא הקולחים של מפעל חיפה כימיקלים ,כ 7,500מג"ל בגשר ההיסתדרות ,כ 14,500מג"ל בגשר יוליוס סימון ועד מי ים שמליחותם כ 30,000מג"ל בשפך (רשות נחל קישון .)2009 במשך עשרות שנים סבל מורד הנחל מזיהום תעשיתי וסניטרי שמקורו בשפכים גולמיים שהוזרמו אליו מהמפעלים הסמוכים וממכון טיהור השפכים וכתוצאה מכך הצטברה בקרקעיתו שכבה עבה -76- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS של בוצה רעילה .כל אלה גרמו לעקה ביולוגית ולפגיעה קשה במערכת האקולוגית הייחודית של אסטואר הנחל. איכות מי הנחל מנוטרת באופן שיטתי על ידי רשות נחל קישון במערך ניטור כימי הכולל ניטור רציף ,ניטור עונתי ,חודשי ושבועי .משנת 2001ואילך חל שיפור באיכות המים במורד הקישון כתוצאה משדרוג מתקני הטיפול בשפכי התעשייה והפחתת רמת המזהמים המגיעים לנחל. על פי נתוני רשות נחל קישון עד שנת 2010נפח השפכים הכולל המוזרם למורד הנחל פחת בכ ,75% כמות המתכות המוזרמת פחתה בכ ,97%העומס האורגני פחת בכ ,80%כמות החנקן האמוניקאלי פחתה בכ ,91%כמות המוצקים המרחפים פחתה בכ ,90%כמות השומן המינראלי פחתה בכ ,90% ורמת החומציות עלתה ל ( pH 7.5רשות נחל קישון .)2010a איכות המים במורד הנחל קרובה כיום במרבית הפרמטרים ,כולל פרמטרים בקטריאלים ,לערכים שנקבעו בתקן איכות מי הקישון ,פרט למספר ארועים של חריגה ברמתם בקולחי המפעלים המוזרמים לנחל. עדיין קימת חריגה מהתקן בערכי נוטריאנטים ,חנקן כללי וזרחן ,בשל ערכים גבוהים שלהם בקולחי מפעלי התעשייה המזרימים קולחים לנחל במסגרת היתר הזרמה לים אך אינם עומדים בתקן הרחקה לנחלים על פי תקן ענבר(רשות נחל קישון .)2009 הקולחים מעשירים את גוף המים בחנקן וזרחן ,הדבר ניכר בתחנת גשר ההיסתדרות הסמוכה יותר למוצא המפעלים מאשר תחנות הדיגום האחרות במורד הנחל .ריכוזים אלה יורדים במורד הנחל עם ההתרחקות ממוקד ההעשרה ,ניצול החנקן על ידי אורגניזמים והגברת המיהול במי ים .רמה גבוהה של נוטריאנטים אלה גורמת לפריחת אצות מוגברת (איאוטרופיה) וכתוצאה מכך לתנודות יומיות חדות בריכוז החמצן במים ולאי ייציבות של המערכת האקולוגית .על פי התקן הסביבתי לאיכות מי נחל קישון ,הפעילות המתמשכת להרחקת המזהמים אמורה להביא את מי הנחל לאיכות שתאפשר פיתוח לאורך הגדות ופעילות במים ללא מגע יד אדם (משרד הגנת הסביבה ורשות נחל קישון .)2002 בנוסף לניטור הכימי מבצעת רשות נחל קישון ניטור אקולוגי עונתי בעזרת אנשי מקצוע ממוסדות מחקר ואקדמיה .הניטור האקולוגי כולל ניטור באמצעות חסרי חוליות גדולים המהווה מדד ל"בריאות הנחל" ,מבוצע החל משנת 2000על ידי פרופ' אביטל גזית וד"ר ירון הרשקוביץ מאוניברסיטת תל אביב .ניטור מיקרואצות בחלקו המלוח של הקישון ,מבוצע החל משנת 2002על ידי פרופ' ברק חרות ,ד"ר נורית קרס ונורית גורדון מהחברה לחקר ימים ואגמים לישראל .ניטור חברות הדגים התבצע מדי חצי שנה מסתיו 2002ועד 2007על ידי ד"ר מנחם גורן ,ירון קרוטמן ושבי רוטמן מהמעבדה האיכטיולוגית של אוניברסיטת תל-אביב. -77- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS בסקר חסרי חוליות שבוצע בקישון בשנת ( 2000גזית וחבריו )2000וכלל נקודות דיגום מכפר יהושע במעלה ועד גשר יוליוס סימוו במורד ,לא נמצאו כלל חסרי חוליות ממורד גשר ההיסתדרות .העדר מוחלט של חסרי חוליות העיד על רעילות גבוהה של המים והקרקעית במורד הנחל מגשר ההיסתדרות. עושר חסרי החוליות גדל במעלה הנחל החל מהגשר האירי בברכות נשר ,במקביל לירידה בעומס האורגני ומליחות המים ,אך אסופת חסרי החוליות שנצאה אופינה בעיקר במינים סובלניים להפרעות ,בדומה לאסופת חסרי החוליות בנחלי חוף אחרים הסובלים מהפרעות אנתרופוגניות .בכל תחנות הדיגום נמצאה מליחות גבוהה של מי הנחל( ,מוליכות חשמלית גבוהה פי חמש בהשוואה לנחלי חוף אחרים) ,שאינה מאפשרת התפתחות אסופת חסרי חוליות עשירה. בעשור האחרון חל שיפור ניכר באיכות מי הנחל ,למרות זאת מצבו האקולוגי של הקישון אינו ייציב ועדיין ישנן תנודות במדדי "בריאות הנחל" כפי שעולה מניטור רב שנתי של חברת חסרי החוליות (רשות נחל קישון ,2008הרשקוביץ וגזית .)2009 גזית והרשקוביץ הגדירו את הקישון על סמך דוחות ניטור חברת חסרי החוליות שהגישו בשנת 2008 כמערכת אקולוגית מרובת עקות הסובלת מגורמי הפרעה בעלי אופי ומקורות שונים ,בהם מליחות גבוהה במעלה הנחל כתוצאה ממליחות גבוהה של מי התהום שמקורה בהמלחת קרקעות עמק יזרעאל ,זיהום סניטרי כתוצאה מארועים חריגים וניקוז חקלאי כרוני. בנוסף ,בשנים האחרונות ניכרת ירידה בספיקת מים בנחל בשל מיעוט גשמים ,התורמת אף היא להמלחת מי הנחל במעלה וירידה במגוון בתי הגידול. השילוב בין גורמים אלה ותנודות בעוצמתם פוגעים בהרכב ושפיעת חברת חסרי החוליות במעלה הנחל ובהתאם לכך גורמים לתנודות בערכי בריאות הנחל .כך לדוגמא נרשמה ירידה במדד בריאות הנחל בשנת 2008ואילו בסתיו 2009נרשמה עליה במדד זה בכל תחנות הדיגום במעלה ,אם כי הערכים היו עדין נמוכים מערכי השיא שחושבו לתחנות אלו בעבר .על פי הערכתם של גזית והרשקוביץ ,המגמה הרב שנתית של ירידה במדד בריאות הנחל במעלה קשורה לירידה בספיקת הבסיס כתוצאה מרצף של שנים שחונות .אסופת חסרי החוליות במורד הנחל ,בתחנות גשר ההיסתדרות וגשר יוליוס סימון מתאפיינת לאורך השנים בעושר מינים נמוך ייחסית ושפיעה נמוכה של פרטים. בית גידול ייחודי המהווה שריד אחרון למלחת הקישון השתמר במורד הנחל ,סביב האפנדיקס שהוא אפיקו ההיסטורי של הקישון .ממצאי סקר חסרי חוליות (גזית והרשקוביץ (2007העלו כי לאפנדיקס -78- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS מורכבות פיזית והידרולוגית גבוהה ,לפיכך עושר המינים בו גבוה פי חמש מאשר במורד הקישון, לרבות הימצאותו של החלזון מלחית חופית ,מין אופייני לשפכי נחלים ונדיר כיום בישראל. על פי הערכתם של גזית והרשקוביץ ,מדד בריאות הנחל במורד נמוך בשל התנאים הקיצוניים: מליחות גבוהה המושפעת ממי הים ,ערכים גבוהים של נוטריאנטים ,חנקן כללי וזרחן ותנודות יומיות חריפות בריכוז החמצן .בניטור מיקרואצות נמצא כי בשנת 2008ו 2009מי מורד הנחל עדיין נמצאים במצב היפר איאוטרופי ,בעיקר במי פני השטח בתחנות הדיגום בגשר ההיסתדרות וגשר יוליוס סימון .הדבר בה לידי ביטוי בפריחה מסיבית של אצות והרכב המינים של אוכלוסיית האצות ובתנודות יומיות חדות בריכוז החמצן המומס .עם זאת ,ניכרת עם השנים מגמה של עליה במספר המינים ואינדקס השונות במי השטח בתחנת פתח הנמל ובנמל הדיג ,המעידים על שיפור מסויים באיכות המים ככל הנראה כתוצאה משינויים בעומס או הרכב הנוטרינטים המשתחררים מהבוצה בקרקעית הנחל. עם השיפור באיכות המים והתקדמות הלכי השיקום החלה התאוששות של המערכת האקולוגית במורד הנחל ,בעלי חיים שאפיינו את הנחל וסביבתו בעבר החלו לשוב אליו וחלה עליה במגוון מיני החי והצומח (רשות נחל קישון 2010המגוון הביולוגי בנחל קישון) .הדבר ניכר במיוחד בחברת הדגים .בסקרים שבוצעו בשנים האחרונות נמצא כי חברת הדגים במורד הקישון עשירה יותר מאשר במעלה הנחל. בשנים 2006-2002נמצאו 10מיני דגים באזור גשר ההיסתדרות ו 34מינים במורד הנחל כלו ,רובם מינים ימיים כגון קיפונים ,החודרים לנחלים וחיים בהם עד לבגרות מינית .בדיגום האחרון שבוצע בשנת 2007נמצאה עליה במספר הפרטים לעומת שנים קודמות. הרכב אוכלוסיית הדגים במורד הנחל ובשפך שונה ,בהתאם לשינויים במליחות המים .במורד הנחל נמצאו שנם-עשר מיני דגים :אמנון מצוי ,אמנון מכלוא ,קיפון טובר ,קיפון זהוב ,קיפון גדול ראש, קיפון סלינוס ,לברק חלק ,שפמנון מצוי ,טרית דקה ,צלופח אירופי ,כסיף שפל עין .עושר המינים הגבוה ביותר ומספר הפרטים הרב ביותר נמצא בשפך הנחל בתחנת מעגן הדיג .המין העיקרי במעגן הדיג הוא טרכון רחב מגינים ואילו בתחנת גשר ההיסתדרות המין העיקרי הוא קיפון טובר .חברת הדגים במעלה הנחל מונה שבעה מינים :אמנון מצוי ,אמנון הירדן ,אמנון הגליל ,לבנון ליסנר, שפמנון ,צלופח אירופי ,קיפון ,וארבעה מינים פולשים :אמנון מכלוא ,קרפיון מצוי ,גמבוזיה ,גופי. הרכבה המינים משתנה בהתאם לתנאי בית הגידול (מורכבות מבנית ,הרכב הצמחייה ,מהירות זרימה ,ריכוז חמצן מומס ,pH ,מליחות וטמפרטורת המים) .מהשוואת נתוני סקר סתיו 2007לסקרים שבוצעו בשנים קודמות עולה כי ישנה ירידה בשפעת המינים (מספר הפרטים) במרבית תחנות -79- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS הדיגום ,למעט נחל קיני ואזור ג'למי ,ככל הנראה כתוצאה מירידה בספיקת הנחל (גורן וקרוטמן .)2007 בשנים האחרונות נכרת מגמה של עליה בעושר מיני העופות בקישון ,בעיקר במורד הנחל ,ככל הנראה בשל העליה בעושר ושפיעת מיני הדגים שחלה בעקבות שיפור איכות מי הנחל .בשנת 2010 נצפו במורד הנחל בספירה אקראית כחמישים מיני ציפורים ,ביניהם עופות מים קבועים ונודדים וציפורי שיר שסבך הגדות משמש להן אזור שהייה ,לינה וקינון .בין המינים שנצפו בנחל מצויים קורמורן גדול ,ברכיה ,אגמית,מרית ,סופית ,פרפור עקוד ,תמירון ,לבן חזה ,שלדג גמדי ,מיני חופמאים כגון סיקסק ובצניות ,מיני שחפים ואנפות שונים .בסביבת הנחל הקרובה ניתן לצפות בעופות קרקע שבית גידולם שטחים פתוחים כגון חוגלות מצויות וכרוונים. מספר הקורמורנים הגדולים החורפים במורד הקישון עולה באופן משמעותי מדי שנה .בסתיו 2006 החלו לפקוד את מורד הקישון עשרות פרטים של קורמורן גדול שהתיישבו במושבות לינה במורד הנחל .בינואר 2007נספרו ע"י רשות הנחל כ 130קורמורנים ,רובם במושבת לינה על עץ אקליפטוס גדול בין גשר הרכבת וגשר יוליוס סימון .בשנת 2008נספרו במורד הנחל כ 400פרטים ,רובם במושבת לינה בשדרת עצי האקליפטוס לאורך גדת הנחל הסמוכה לחצר בתי הזיקוק ובמושבת הלינה בסמוך לגשר יוליוס סימון .עשרות קורמורנים נוספים שהו במהלך החורף בסבך עצי האשל בבריכות נשר הסמוכות לאפיק הקישון .בשנת 2009נספרו מעל ל 2,000פרטים במורד הנחל ,כ 600 מהם במושבת הלינה הממוקמת על עצי אקליפטוס בסמוך לבתי הזיקוק באזור הנפתול המתוכנן. בסקר לוטרות שנערך בשנת 2008על ידי מרכז יונקים של החברה להגנת הטבע נמצאו סימני פעילות לוטרה בשני מקומות במורד הקישון :גשר מעגן הדיג וגשר כביש ( 22גוטר וחבריו ,2008דולב וגוטר .)2008הלוטרה היא מין "אדום" הנמצא בסכנת הכחדה חמורה בישראל ,ולא נצפתה במורד הקישון במשך עשרות שנים .תצפיות אלה מעידות ככל הנראה על התאוששות אוכלוסיית הלוטרות באזור מישור החוף ,והן מצביעות על חשיבות הקישון כמסדרון אקולוגי מקשר בין אוכלוסיות הלוטרות באגן הירדן ,נחל חרוד לאוכלוסיות במישור החוף. רשות נחל קישון מבצעת בשנים האחרונות פעולות לשיקום בתי גידול והשבת מינים שהתקיימו בנחל בעבר .במסגרת שיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים להשבת הצב הרך לנחלי החוף הוכנה תכנית פעולה הכוללת תצפיות ותעוד ,סקרים לאיתור קיני הטלה ,איתור בתי גידול פוטנציאלים והעתקת צבים צעירים .בשנת 2008הוקמה מדגרה לביצי צבים במעגן הדיג במורד הקישון אליה הועתקו קיני צבים משמורת החולה וממורד הקישון .צבים שבקעו במדגרת הקישון וצבים ממדגרת שמורת החולה שוחררו באופן מבוקר באזור מפער הקישון בו חל שיפור באיכות המים בשנים האחרונות .עם התקדמות תהליכי השיקום נצפו במורד הנחל פרטים בוגרים של צב רך ומספר אתרי -80- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS הטלה ,כמה מהם במקטע הקישון ותעלת קיזר אילין הכלולים בתחום תכנית הנפתול (אורון ,מלכה וסיני י ,2008 .רשות נחל קישון ,2008מלכה וסיני .)2009 לבנון ליסנר הוא דג אנדמי לישראל שאזור מחייתו מערכת נחלי הירדן ,במערכת נחלי החוף מופיע מין זה רק בקישון .ייחודו של לבנון ליסנר בהיותו נציג ייחיד ממשפחת הקרפיונים ששרד מגל ההגירה האחרון של דגים ממערכת הירדן למערכת החוף .בשל הניתוק הממושך ,נוצרו ככל הנראה הבדלים גנטים בין אוכלוסיות הלבנון במערכת הירדן ובקישון .בעבר נמצאו בקישון שלושה מינים נוספים ממשפחת הקרפיונים :עגלסת הנחלים ,חפף ויבלסת ,שנכחדו בשנות השבעים כתוצאה מפגיעה במערכת האקולוגית של הקישון .אוכלוסיה קטנה של הדג שרדה בנחל קיני ,אחד מיובליו של הקישון .בסקר דגים שנערך בקישון בשנת 2005נמצאו דגים ממין לבנון ליסנר בשתי תחנות דיגום בלבד בנוסף לנחל קיני ,תחנת מפגש המוביל הארצי במורד אגם כפר ברוך ותחנת גשר ג'למי. רשות נחל קישון מבצעת השבה של לבנון ליסנר בליווי מקצועי של ד"ר מנחם גורן מאוניברסיטת תל אביב .בשנת 2007הושב 120פרטים של לבנון שמקורם בנחל קיני למעין אלרואי במעלה הנחל, בשנת 2008הועתקו 100דגים נוספים. שחריר הנחלים ,חלזון החי בנחלים ומעינות בהם המים נקיים ,הושב בשנת 2007למעין אלרואי מנחל סעדיה במהלך חפירת מנהרות הכרמל. -81- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS מורד הקישון ,מכניסת נחל ציפורי במעלה ועד שפך הנחל לים מהווה מערכת אקולוגית אחת, ייחודית של אסטואר ימי המושפע ממשטר הגאות והשפל וממליחות מי הים .חיבור נחל ציפורי לקישון ושלוחת האפנדיקס הסמוכה לשפך הם שני אזורים שלהם השלכות על תפקוד המערכת האקולוגית במורד הנחל כלו .שימור מסדרון אקלוגי רציף ,כולל זרימת מים רציפה ורצועת צמחיית גדות רציפה בין אזורים אלה חיוני לתפקוד המערכת האקולגית במורד הנחל. שפך הקישון לים הוטה בעבר לתעלה .בסמוך לתוואי המוסדר נותרה שלוחת האפנדיקס ,שריד לתוואי הקישון הקדום בו השתמרו שני בתי גידול ייחודים של שפך נחל ומלחה .שפך הנחל באפנדיקס מתפקד כלגונה רדודה המושפעת מחדירה ותנועת מי הים בעת גאות ושפל ,לגונה זו היא יחידה במינה בכל נחלי החוף של ישראל (גזית והרשקוביץ .)2007שטח המלחה באפנדיקס הוא שריד למלחת הקישון ,אחת משלוש מלחות החוף העיקריות בישראל מלחת הנעמן ,מלחת הקישון ומלחת עתלית ,שנפגעו במהלך השנים כתוצאה מפעילות אנתרופוגנית אינטנסיבית (ויזל וחבריו .)1978 בסקר בוטני שבוצע באזור האפנדיקס (גזית והרשקוביץ )2007נמצא כי הצמח השולט בשטח המלחה וגדות הקישון הוא בן מלח רב שנתי ,מין נדיר במקומות אחרים .בסך הכל נמצאו באזור המלחה 530 מיני צמחים ,מהם 18מיני מלחות ועשרה מינים המוגדרים כמינים נדירים עד נדירים מאוד (אספרג ארצישראלי ,לחך המלחות ,פרקן עשבוני ,מלוח מפושק ,מלוחית הרגלה ,מלחית הבורית ,ניסנית הבולבוסין ,תורמוס צר עלים ,נעצוצית סבוכה ותלתן צר עלים -מין נדיר ביותר שנחשב כנכחד מישראל וככל הנראה מלחת הקישון מהווה עבורו בית גידול אחרון) .מגוון מיני הדגים וחסרי החוליות באפנדיקס גבוהה מבאזורים אחרים במורד הנחל. תכנית המתאר לנמלי חיפה תמ"א /13ב 1/אימה לקטוע את רצף השטחים הפתוחים לאורך הקישון. בשנת 2010התקבלה החלטה להרחיק את שטחי עורף הנמל ואיחסון המכולות מהנחל ולשמור על רצועה ירוקה פתוחה לציבור לאורכו .רצועת נחל זו כוללת בתחומה את הבריכה המנדטורית וחורשת אקליפטוס ויוצרת מסדרון רציף בין מורד הנחל לשלוחת האפנדיקס. נחל ציפורי ,במורד חיבור תעלת ההגנה המגיעה מכיוון קרית אתא ,מהווה בית גידול ייחודי בעל חשיבות רבה לאוכלוסיות הדגים בקישון .מי נחל ציפורי זרמו בעבר במעיין מפל לתוך בריכה קטנה וממנה בזרימה חופשית עד לקישון. המורכבות המבנית הגבוהה ואיכות המים הגבוהה למדי במקטע זה יצרו בית גידול נוח לרבייה, השרצה והתפתחות דגיגים ששבו עם התבגרותם לאפיק הקישון שם מתקיימת אוכלוסייה קבועה שלהם .בשנת 2005במסגרת עבודות הסדרה שבוצעו באפיק הוקם במורד הברכה סכר בטון ,בנוסף בוצעה העתקת קוי תשתית תת קרקעית .עבודות ההסדרה גרמו לפגיעה בגדות ובקרקעית וכתוצאה מכך לירידה בעושר מיני הדגים ובתפקוד בית הגידול כאתר רבייה. -82- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS בניטורים אחרונים ניכרה עליה קלה במספר מיני הדגים במקום (גורן וקרוטמן .)2007סכר הבטון מאפשר זרימת מים רק בזמן זרימה שטפונית וכתוצאה מכך גורם להתייבשות הערוץ במורד ולנתק במסדרון האקולוגי האקווטי בין נחל ציפורי לנחל קישון .בשנת 2008הוכנה תכנית לשיקום בית הגידול והסדרת מסדרון אקולוגי שיחבר בין נחל ציפורי לקישון ויאפשר מעבר בעלי חיים אקווטים ויבשתיים בשני הכיוונים .ישום תכנית זאת חיוני לקישור בין אוכלוסיות בעלי חיים במערכת נחל ציפורי קישון ולקיום אוכלוסיות דגים במורד הנחל. המערכת האקולוגית בנפתול המתוכנן קשורה ומושפעת מהתנאים האקולוגים וההידראולים במעלה ובמורד הנחל. קיום מערכת אקולוגית יציבה בקישון ,כמו בנחלים אחרים ,נגזרת מאיכות וכמות המים ומשטר הזרימה. ריכוזי החנקן הכללי ופוספט עדיין חורגים היום מהתקן הסביבתי לאיכות מי הקישון ( )2002בשל ריכוזים גבוהים שלהם במי הקולחים המוזרמים מהמפעלים למורד הנחל .ריכוז גבוה של נוטרינטים אלה יוצר מצב של היפר איאוטרפיה וגורם לעכירות גבוהה של המים כתוצאה מפריחה מוגברת של אצות ולתנודות יומיות קיצוניות בריכוז החמצן במים. שיפור נוסף באיכות קולחי המפעלים ,יאפשר לעמוד בתקן הסביבתי לאיכות מי הקישון ימנע ככל הנראה את תנאי העקה הללו .על פי תקן סביבתי לאיכות מי נחל הקישון ,איכות מי הנחל נועדה לאפשר יכולת קיום עצמי של מערכת אקולוגית אקווטית האופיינית לנחלי החוף. בשל אופיו של הקישון נקבעו תקנים שונים למעלה ולמורד הנחל שהוא בעל אופי של אסטואר ימי, בו מליחות המים משתנה באופן הדרגתי ממים מליחים למי ים והוא מושפע מתנאי הגאות והשפל. מחזוריות זו והמפגש בין מי הנחל למי הים יוצרים בית גידול בעל תנאים ייחודיים ופוטנציאל להתפתחות מגוון עשיר של מני צמחים ובעלי חיים. שיקום מערכת אקולוגית ייציבה מותנה בראש ובראשונה בהקצאת מים למעלה הנחל שתאפשר זרימת מים רציפה משך כל ימות השנה בכמות ובאיכות מתאימות לצרכי המערכת האקולוגית. כמות המים המוקצת לקישון ואיכותם צפויות לעלות בעקבות יישום תכנית המים שאושרה בשנת ( 2008רשות נחל קישון .)2008 -83- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS על פי התכנית יוזרמו לקישון מי קידוחים שהושבתו כמקור אספקה לצריכה ביתית עקב המלחה (מעל 500מגכ"ל). בנוסף יוקצו מי מעינות שזרמו בעבר לנחל ונתפסים כיום לצרכים אחרים ויסופקו מי שטפונות ממאגרים באופן מבוקר .כמו כן יש לשמור על משטר זרימה שטפוני בחורף ועל משטר הגאות והשפל הקיים כדי לשמר את תנאי האסטואר הימי במורד הנחל .תנאי נוסף לקיום מערכת אקולוגית יציבה לאורך הקישון הוא שימור ושיקום מסדרון אקולוגי רציף שיאפשר שיקום בתי גידול ,קיום ומעבר בעלי חיים דו כיווני לכל אורך ציר הנחל וישמש כרצועת מגן צמחית לנחל מפני הפרעות סביבתיות. עליה בכמות המים ושיפור איכותם בעקבות הרחקת הגורמים המזהמים מהמים ומהקרקעית ,כך שיעמדו בערכי תקן איכות מי הקישון בכל הפרמטרים ,צפויה להביא לשיפור נוסף בתפקוד המערכת האקולוגית במורד הנחל ולעליה במגוון מיני הצמחים ובעלי החיים. הצמחייה מהווה בסיס למערכת האקולוגית כולה ,לכן עליה במגוון מיני הצמחים יביא לעליה במגוון בתי הגידול ומגוון בעלי החיים הנסמכים על הצומח כמקור מזון ,מקום מסתור ורבייה .עליה במגוון המינים של אורגניזמים אחרים הנמצאים בבסיס מארג המזון כגון חסרי חוליות ,תתרום אף היא לעליה במגוון בעלי החיים הניזונים מהם ,כגון דגים ועופות ולשיפור בתפקוד המערכת האקולוגית. המליחות הגבוהה של מי הנחל במורד הקישון מהווה גורם מגביל להתפתחות חברת חסרי חוליות עשירה .הקצאת מים מתוקים לקישון במסגרת תכנית המים ,ייחד עם שימור זרימה שטפונית בחורף ושימור משטר הגאות הקיים ,יתרמו לעליה בעושר מיני חסרי החוליות במורד הנחל כתוצאה מהופעת מינים של מים מתוקים עם ירידת מליחות המים. יכולת השיקום העצמית של הנחל תאפשר הגעה למצב של מערכת אקולוגית יציבה עם סילוק סופי של גורמי הזיהום ,כולל הבוצה הרעילה בקרקעית הנחל ,וחידוש זרימת מים מספקת .הפעילות המתמשכת להוצאת המזהמים מהנחל אמורה להביא את מי הנחל לאיכות שתאפשר פיתוח לאורך הגדות ופעילות במים ללא מגע יד אדם. -84- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS פרק ב' פירוט הסיבות לבחירת הפיתרון המוצע בפרויקט סדימנט הקישון – dredgingהידראולי סביבתי וטיפול ביולוגי אינטנסיבי. .1חלופות טיפול בסדימנט נחל הקישון המזוהם במהלך העשור האחרון ,עם הפסקת עבודות ה ,)1993-1999( dredgingשבמהלכן פונה הסדימנט מנחל הקישון אל בריכות אחסון לאורך גדות הנחל ,נידונו מספר רב של חלופות טיפול לשארית הסדימנט בנחל הקישון ,לאחר שפיתרון הפינוי לבריכות לאורך גדות הנחל הוגדר כלא רצוי מהבחינה הסביבתית ותכניות הפיתוח באזור (התרחבות נמל חיפה). ב תחילת שנות ה 2000הוקמה וועדת המומחים לנושא פתרון בעיית הסדימנט בקישון ,בהובלת רשות נחל הקישון ובהשתתפות מומחים מהאקדמיה. ב 2007פורסם RFIשמטרתו להעריך את הטכנולוגיות הקיימות לטיפול בזיהום בסדימנט ועלות חלופות הטיפול השונות החלופות השונות שהוצעו מפורטות בהמשך. לאחר קבלת התשובות ל RFIנמשכו דיוני וועדת המומחים ,בלא שהתקבלה החלטה כלשהי לגבי אופי וסוג הטיפול בסדימנט הנחל. ב 2009הציגה רשות הניקוז והנחלים קישון ,ויודפת מהנדסים בע"מ כמתכנן ויועץ לרשות הניקוז, את מתווה הטיפול בסדימנט הקישון. המתווה הגדיר את שלבי הטיפול השונים בסדימנט הנחל ,כפי שמוצגים במסמך זה: הטיית הקישון למאנדר חדש בשטחי חקלאות יגור ,ובניית אתר טיפול לסדימנט בשטחהכלוא בין המאנדר החדש לאפיק הקישון הישן ,שייחפר ,ייובש וימולא למפלס התכנון. Dredgingהידראולי סביבתי. הפרדת מים. טיפול ביולוגי אינטנסיבי למוצקים לאחר הפרדת המים -טיפול במי הנטל והחזרתם לנחל. -85- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS במהלך תכנון המתווה הנוכחי ,נשקלו מספר חלופות לטיפול בסדימנט המזוהם ,חלופות אלו מוצגות להלן: • סילוק לאתר פסולת מעורבת אפעה • שריפה במפעל נשר רמלה • ייצוב כימי • טיפול תרמי • סילוק לים • החלופה הנבחרת :טיפול ביולוגי באתר להלן סקירה של כל אחת מהחלופות השונות על יתרונותיה וחסרונותיה ,הערכת העלויות נעשתה ע"י יודפת מהנדסים ,ובנוסף במסגרת עבודה שנעשתה עבור המה"ס ב : 2010 -86- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 1.1הטמנה באתר פסולת מעורבת -נבדקו בין היתר חלופות הטמנה באתר פסולת מעורבת "אפעה" בדרום הארץ ,ואתר חג"ל בעמק הירדן. שלבי העבודה בחלופה זו כללו: Dredging .0הידראולי סביבתי. .2הפרדת מים. .3שינוע המוצקים לאתר ההטמנה. .4טיפול במי הנטל והחזרתם לנחל. יתרונות חלופת ההטמנה: מרכיבי עבודה פשוטים יחסית לביצוע -הטמנה . מרחיקה את החומר המזוהם מהנחל ומהציבור.חסרונות חלופת ההטמנה: פתרון מנוגד למדיניות הטיפול בזיהום של מה"ס – לטפל בזיהום קרוב למקורו. דורש שינוע חומר מזוהם מצפון הארץ לדרומה – אם במשאיות או ברכבת. תפיסת נפח הטמנה באתר ההטמנה ,נפח שגם כך הולך ומצטמצם. הסדימנט מהנחל אינו עומד בקריטריונים של חומר מתאים להטמנה ,בעיקר בשל רמת המליחותהגבוהה שבו. עלות חלופת ההטמנה -כ 400מליון .₪ -87- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 1.2שריפה במפעל נשר רמלה שלבי העבודה בחלופה זו כללו: Dredging .0הידראולי סביבתי. .2הפרדת מים. .3שינוע המוצקים למפעל נשר ברמלה,לשריפה בכבשן המלט. .4טיפול במי הנטל והחזרתם לנחל. יתרונות חלופת השריפה: מרכיבי עבודה פשוטים יחסית לביצוע -שילוב החומר במערך כבשנים קיים ופועל באופןיומיומי. מרחיקה את החומר המזוהם מהנחל ומהציבור. -פירוק המזהמים שמקורם מתעשיית הפטרוכימיה. חסרונות חלופת השריפה: פתרון מנוגד למדיניות הטיפול בזיהום של מה"ס – לטפל בזיהום קרוב למקורו.- דורש שינוע חומר מזוהם מצפון הארץ לדרומה – אם במשאיות או ברכבת. הסדימנט מהנחל אינו עומד בקריטריונים של המה"ס לחומר המתאים לשריפה ,גם בשל רמתהמליחות הגבוהה שבו ,אך בעיקר בשל הימצאות מתכות כבדות בריכוזים מעל המוגדר בתקנות אגף איכות אוויר של מה"ס. המפעל סירב לקלוט את החומר (חרסית מעורבת בחול גם אם מבוצעת הפרדה בין החרסית לחול,תכולת מלחים גבוהה) עלות חלופת נשר -כ 800מליון .₪ -88- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 1.3ייצוב כימי שלבי העבודה בחלופה זו כללו: Dredging .0הידראולי סביבתי. .2הפרדת מים ,הפרדת בין פרקציות חול וחרסית (בהנחה שהזיהום ברובו נמצא על הפרקציה החרסיתית) ,שטיפת החול(באמצעים פיזיקאלים וכימיים). .3ייצוב וקיבוע הזיהום במוצקים באמצעים כימיים של הוספת חומרי ייצוב וקיבוע .4טיפול במי הנטל והחזרתם לנחל. .5אחסון החומר המקובע לאורך גדות הנחל או לחילופין שינוע שלו לאתר הטמנת פסולת מעורבת. יתרונות חלופת הייצוב הכימי: פיתרון שמטפל בזיהום קרוב למקור. -טוב לקיבוע מתכות. חסרונות חלופת הייצוב הכימי: ריכוז המתכות בסדימנט הנחל לא מצדיק טיפול כזה מבחינת חישובי עלול/תועלת. הוספת חומרים נוספים לסדימנט מהנחל תגרום להעלאת נפח החומר לסילוק/אחסון. -לא פותר בעיית הפחמימנים עלות חלופת הייצוב הכימי -כ 460מליון .₪ -89- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 1.4טיפול טרמי משמעות חלופה זו היא שריפה בטמפרטורה גבוהה של החומר המזוהם לאחר שעבר הוצאת מים והפרדה בין פרקציות חול וחרסית. שלבי העבודה בחלופה זו כללו: Dredging .0הידראולי סביבתי. .5הטיית הקישון למאנדר חדש בשטחי חקלאות יגור ,ובניית אתר טיפול לסדימנט בשטח הכלוא בין המאנדר החדש לאפיק הקישון הישן ,שייחפר ,ייובש וימולא למפלס התכנון . .3הפרדת מים ,הפרדת בין פרקציות חול וחרסית (בהנחה שהזיהום ברובו נמצא על הפרקציה החרסיתית) ,שטיפת החול(באמצעים פיזיקאלים וכימיים). .4טיפול טרמי (שריפה) למוצקי החרסית. .5טיפול במי הנטל והחזרתם לנחל. .6שינוע אפר לאחר השריפה לאתר הטמנת פסולת מעורבת. יתרונות חלופת הטיפול הטרמי: פיתרון שמטפל בזיהום קרוב למקור. -טיפול בזיהום שמקורו בתעשיית הפטרוכימיה. חסרונות חלופת הטיפול הטרמי: לא נותן פתרון לבעיית המתכות. לא סביבתי -טיפול שדורש כמויות גדולות של אנרגיה. -יש צורך בטיפול בגאזים הנפלטים בתהליך השריפה. עלות חלופת הטיפול הטרמי 1.4 :מילי ד .₪עלות זו לא כוללת -פיצויי קרקע ,חפירת מאנדר חדש לקישון והובלה לאתר להטמנת פסולת. -90- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 1.5חלופת הסילוק לים. שלבי העבודה בחלופה זו כללו: Dredging .0הידראולי סביבתי. .2סילוק ישירות לים ע"י שאיבה או ע"י דוברות. יתרונות חלופת הסילוק לים: פשוט יחסית לביצוע.חסרונות חלופת הסילוק לים: פתרון מנוגד למדיניות הטיפול בזיהום של מה"ס – לטפל בזיהום קרוב למקורו. מנוגד לאמנות בינלאומיות. -יצירת זיהום בים. עלות חלופת סילוק לים :כ 220מליון .₪ -91- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 1.6החלופה הנבחרת :חלופת הטיפול הביולוגי הטיפול הביולוגי הינו טיפול מקובל בעולם למזהמים שמקורם בתעשייה הפטרוכימית ,וישנן דוגמאות רבות לפרויקטים בעולם שבהם נבחרה שיטת הטיפול הביולוגי כשיטה המובילה ,לחומר עם רמות זיהום גבוהות עוד יותר מרמת הזיהום בסדימנט נחל הקישון. שלבי העבודה בחלופה זו יכללו: .1הטיית הקישון למאנדר חדש בשטחי חקלאות יגור ,ובניית אתר טיפול לסדימנט בשטח הכלוא בין המאנדר החדש לאפיק הקישון הישן ,שייחפר ,ייובש וימולא למפלס התכנון. Dredging .2הידראולי סביבתי. .3הפרדת מים. .4טיפול ביולוגי אינטנסיבי למוצקים לאחר הפרדת המים. .5טיפול במי הנטל והחזרתם לנחל. .6בניית גבעות נופיות מהחומר המטופל והנקי באתר. .7כיסוי הגבעות בשכבה של 1מטר אדמת גינון נקייה. יתרונות חלופת הטיפול הביולוגי האינטנסיבי: פיתרון שמטפל בזיהום קרוב למקור. טיפול בזיהום שמקורו בתעשיית הפטרוכימיה. נסיון רב בעולם. ערך סביבתי גבוה יחסית לחלופות האחרות. -מייצר שתי גדות נגישות לציבור -92- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS חסרונות חלופת הטיפול הביולוגי האינטנסיבי: תקופת הפרויקט ארוכה יחסית – כ 3שנים (מתוכם שנה של הכנות לטיפול ושנתיים שלטיפול). הטיפול הביולוגי לא נותן פיתרון לעניין המתכות – הפיתרון של כיסוי בשכבת בידוד של 1מטר מקובל כפיתרון לנושא המתכות ,אך דורש אישרור סופי על ידי ביצוע סקר סיכונים. עלות חלופת הטיפול הביולוגי האינטנסיבי :כ 200מליון .₪ -93- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .2חלופות לאופן הוצאת הסדימנט מקרקעית נחל הקישון ,כשלב מקדים לפני שלב הטיפול: בנוסף לחלופות הטיפול ,נבחנו גם חלופות ביצוע שונות למרכיב הוצאת הסדימנט מהנחל, הבדיקה התמקדה בחלופות הבאות: Dredgingמכאני ,באמצעות כלים הנדסיים כבדים סטנדרטיים (באגרים). Dredgingהידראולי ,באמצעות כלים הנדסיים יעודיים (.)Dredgerלהלן השוואה בין השיטות השונות שהוזכרו לעיל: פרמטר להשוואה הובלת החומר החפור Dredgingמכאני Dredgingהידראולי שאיבה דרך צינורות סגורים אל כף באגר השופכת אל אתר הטיפול ללא הובלה על משאית/דוברה והובלה על הכביש של חומר מזוהם. הכביש של החומר המזוהם אל אתר הטיפול. שפיכה של חומר מזוהם לא קיימת כמעט .המשאבה רבה .גופים זרים עלולים למנוע לסביבה תוך כדי עבודה סונקת את החומר ישירות לתוך מהכף להיסגר באופן מלא ובכך הצנרת הסגורה. לפזר חומר חפור אל הסביבה. מים מזוהמים עלולים להישפך מהכף חזרה אח הנחל. הרחפה של חומר מהקרקעית מינימאלית .העבודה נעשית רבה .המגע של הכף בקרקעית בזמן העבודה ע"י – cutter shroudראש הנחל מרחיף חומר רב עבודה מכוסה ומתוחם .החומר מהקרקעית .השפיכה של חומר נשאב מיידית עם חפירתו אל מהכף יוצרת גם היא הרחפת תוך צנרת ההובלה. חומר. קצב עבודה מהיר .צורת העבודה של חפירה איטי .קצב העבודה מוגבל בשל ושאיבה מיידית אל צנרת מספר הכלים החופרים ,נפח הולכה ישירות לאתר הטיפול, כפות החפירה ,קצב ההעמסה מבטיחה קצב עבודה מהיר על המשאיות ומספר המשאיות ויעיל הזמינות. -94- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS סיכום :יתרונות ה Dredgingההידראולי ביחס למכאני הינם: קצב העבודה המהיר. הרחפה מינימאלית של חומר מקרקעית הנחל בזמן העבודה. עבודה בשאיבה לתוך צנרת סגורה – מניעת שפיכה של חומר מזוהם לסביבה. -סניקה של החומר ישירות לאתר העבודה ,ללא צורך בהובלת חומר מזוהם על הכבישים. וילונות HDPEצפים עוזרים לשמור על רמת עכירות מים נמוכה בזמן עבודות ה Dredging -95- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS : מכאניDredging * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -96- 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS פרק ג' תיאור תכנית מפעל הניקוז – יצירת נפתול חדש ,הוצאה וטיפול בסדימנט במורד הקישון .1תכנית הנפתול החדש לנחל הקישון הנפתול החדש מתוכנן להיחפר בשטחים החקלאיים של קיבוץ יגור ,לאורך נחל הקישון בקטע מט"ש חיפה – מפגש קישון קייזר/אילין ,מול מתחם בתי הזיקוק. אורך הנפתול החדש כ 1.3ק"מ .ברובו ייחפר הנפתול בשדות יגור ,בקטע המורדי של הנחל ,עם המפגש עם תעלת קייזר אילין ,יאוחדו התעלה הקיימת עם הנפתול החדש וחתך התעלה יורחב מזרחה אל תוך שטחי יגור. תכנון הנפתול מתבצע בשיתוף עם משרד אדריכלות נוף טוך –סרגוסי ובליווי אקולוגי של ד"ר נאווה סבר. חתך הנפתול המתוכנן ,מיועד להיות מסוגל להעביר את הספיקות השטפוניות הגדולות ,ובשילוב עם חפירת הסדימנט מהנחל להוות פיתרון לבעיית הניקוז הקשה באזור מפרץ חיפה והקריות. חפירת הנפתול תתבצע כשלב ראשון בפרויקט סדימנט הקישון ,בשלב זה מלבד חפירת הנפתול עצמו תתבצע חפירה של אזור הטיפול מצפון לתוואי הנפתול ,יישור ודיפון של אזור הטיפול ביריעת איטום. חתך הנחל המתוכנן הינו חתך מורכב ,המשלב בתוכו התייחסות להיבטים הנופיים והאקולוגיים ,עם דגש חזק על ההיבט הניקוזי והתפקיד הניקוזי של הנפתול. תכנון החתך מתבסס על התכנית ההידראולית הכללית של נחל הקישון ,ועל ספיקות השיא של נחל הקישון ,בתוספת שינויים לטובת חתך נופי יותר ואקולוגי יותר. -97- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS מורכבות מבנית ההתייחסות התכנון ההידראולי הנופי והאקולוגי של הנפתול -תאום ההמלצות בהמלצות האקולוגיות הושם דגש על המורכבות המבנית של חתך הנפתול המתוכנן. התאום נעשה על מנת שתוצאת התכנון לא תגרום לחסמים הידראוליים ובכל זאת תהווה מקום לביסוס בתי גידול ונטיעות להצללה. בתכנית מס' , 2.0ניתן לראות בכתף העליונה את אפשרות הנטיעות לאורך שבילי ההליכה ואת מיקום האבנים "במדף"(ברמה) התחתון. תכניות הנטיעה מתייחסות לאופן התחזוקה של האפיק ,כמו גם לשימושים המתוכננים של השטח וסביבותיו. "כתף" עליונה רוחב הכתף בצד הפנימי של הנפתול 8 -מ' ,ובצד החיצוני משתנה בהתאם למצב בין 5-8מ'. מיקום העצים נקבע כך שתהיה אפשרות תנועה ועבודה לכלים כבדים עבור אחזקה ותפעול. העצים ינטעו לסירוגין במרווחים של לפחות 15מ' בין מקבצי עצים או עצים בודדים ,במקבצי העצים המרווח בין העצים יהיה מינימום 7מ'. סוג העצים והפיזור של המינים ראה – לפי המלצות דו"ח האקולוגיה של ד"ר נאוה סבר. "מדף" (ברמה) -מורכבות מבנית הברמה ברוחב 3.0מ' מיועדת להיות מוצפת לסירוגין בכפוף למהלכי גאות ושפל . במדף זה ישולבו אבנים ממקור מקומי לפי ההמלצות האקולוגיות במרווחים כפי שמופיע בשרטוט, ובהתאמה לתכניות אחזקה מעשיות של הנחל בתפקידו מובל ניקוז בעל חשיבות קריטית לכל אזור מפרץ חיפה. -98- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS :שלבי העבודה בשלב חפירת הנפתול * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -99- 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .1חפירת תוואי הנפתול החדש בשדות יגור ,עד למפגש הנפתול החדש עם תעלת קייזר אילין. .2יצירת חסימה זמנית על אפיק הקישון הנוכחי ,במעלה ובמורד קטע הנפתול. .3בניית חסימה קבועה ,מחומר חרסיתי מהודק היטב בתוך אפיק הנחל הקיים .בשלב החסימה תותקן מערכת צינורות להובלת זרימת הבסיס למורד וזרימת הגאות/שפל. .4השלמת חפירת הנפתול לאורך תוואי תעלת קייזר אילין הקיימת. .5פתיחת המעלה והמורד של הנפתול לזרימה חופשית. .6ניקוי וייבוש קטע אפיק הנחל הישן. .7חפירת השטח הכלוא בין הנפתול החדש לקישון הישן למפלס התכנון ( )+0.50עם שיפועים מתאימים ,ודיפון האזור החפור ביריעת .HDPE .8מילוי קטע האפיק הישן המיובש בקרקע נקייה מאזור החפירה ,חיבורו לאזור הטיפול ודיפון הקטע והפיכתו לחלק מאתר הטיפול לסדימנט הנחל. מאזן קרקע נקייה: החומר מהחפירה צפוי להיות נקי מזיהום ,זאת בשל העובדה שחומר זה הוא חלק מהשטחים מסביב, שלא נחשפו לזיהום בנחל. חפירה: חפירת מאנדר בשטחי יגור :בשטחי יגור כ 270,000מ"ק. חפירת אתר טיפול :כ 290,000מ"ק. נפח החפירה בתעלת קייזר אילין כ 6,000מ"ק. סה"כ חפירה 566,000 :מ"ק. מילוי/כיסוי: שכבת כיסוי בעובי 1מטר על גבי ערימת החומר המטופל הנקי ("גבעות נופיות") :כ 180,000מ"ק מילוי אפיק קישון ישן למפלס התכנון 140,000 :מ"ק. מילוי סוללות מאנדר לרום התכנון (מפלס הצפה +בלט ) 30,000 :מ"ק נפח המילוי בקייזר אילין :כ 5,960מ"ק סה"כ מילוי /כיסוי :כ 356,000מ"ק. עודף חפירה 210,000 :מ"ק. -100- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS במהלך העבודות תאוחסן הקרקע הנחפרת בקלינים ,מעברו השני של הנפתול ,בשטחים שנגרעו מחקלאות יגור ,עד לשימוש בה במהלך הפרויקט. עודפי קרקע נקייה -קרקע נקייה שלא נעשה בה שימוש לצרכי שכבת כיסוי ערימות החומר המטופל הנקי או למילוי אפיק הקישון הישן ,תשמש למילוי בריכות הסדימנט הישנות לאורך גדות מורד נחל הקישון ,לאחר שהוצאו מהן הסדימנט המיועד לטיפול ויריעות הדיפון. עודפי קרקע נקייה -היה ובסוף הפרויקט יישארו עודפים של קרקע נקייה ,לאחר כיסוי ערימות החומר המטופל ,תשונע הקרקע הנקייה לטובת פרויקטים אחרים של רשות הניקוז במרחב מפרץ חיפה. כל קרקע שלא יעשה בה שימוש ,תסולק ע"פ לפי הנהלים המקובלים לאתר מאושר כחוק או לשימוש מאושר כחוק. בתי הגידול במקטע זה הם חלק מהמערכת האקולוגית הרחבה יותר של מורד הקישון ובעלי קשרי גומלין הדוקים עם מורד ומעלה הנחל. מורד הקישון מתאפיין במערכת אקולוגית של אסטואר ימי ,כלומר שפך נהר לים המושפע ממשטר הגאות והשפל ומליחות מים משתנה ,ממי ים מלוחים באזור השפך עד למים מליחים ברמת מליחות של כ 1,500מג"ל במעלה ,מרחק כשבעה ק"מ מהים. אפיק הקישון הקדום ייצר באזור זה בעבר נפתול כלפי צפון ,בשטח הנמצא כיום בתחום בתי הזיקוק. אי לכך הסדרת נפתול חדש מדרום לבתי הזיקוק מהווה הזדמנות לשיקום אקולוגי והשבת מופע של נחל איתן למקטע הנחל הכלול בתחום התכנית ומורד הקישון כולו. הסדרת ערוץ בעל חתך משתנה שיגביר את המורכבות המבנית ושיקום הגדות ייצרו בתי גידול מגוונים ,שיהוו מקום שהיה ורביה לבעלי חיים שונים ובסיס להתפתחות מערכת אקולוגית יציבה. רצועת הצומח תהווה מסדרון אקולוגי מקשר בין אוכלוסיות בעלי חיים לאורך הנחל ותיצור רצועת חייץ מגנה לנחל. הרחקת הבוצה המזוהמת מהקרקעית לאורך שישה קילומטרים במורד הנחל תתרום לשיפור נוסף באיכות המים ,אליהם משתחררים כיום חומרים מזהמים כגון דלקים ,שמנים ומתכות כבדות מהבוצה. -101- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .2תהליך חפירת הסדימנט מקרקעית נחל הקישון והטיפול בו כאמור ,תהליך הטיפול בסדימנט הנחל מורכב ממספר שלבים עיקריים: .1חפירת ושאיבת סדימנט קרקעית נחל הקישון ע"י dredgerהידראולי. .2הוצאת מים עד לתכולת מוצקים יבשים של כ 30%. .3טיפול ביולוגי אינטנסיבי בפאזה המוצקה. .4טיפול במי הנטל של תהליך הסחיטה לפני החזרתם לנחל. .5יצירת גבעות נופיות של חומר מטופל נקי באתר העבודות dredging 2.1הידראולי כלי העבודה העיקרי בהוצאת הסדימנט מקרקעית הנחל הינו ה .Dredger ה dredgerהינו כלי בעל יכולת הנעה עצמית ,אם ע"י מערכת כבלים וכננות משיכה ואם ע"י מערכת הנעה מסוג ,Rotating Star Wheelשמורכבת מגלגלים הדוחפים את המכונה. אופן פעולת החפירה: .1מערכת ה ( Shrouded cutter headראש חפירה מכוסה)חופרת שכבה של כ 70 – 50ס"מ מסדימנט קרקעית הנחל. .2הסדימנט החפור ,ביחד עם מי נחל ,נשאב כ תערובת ,slurryע"י המשאבה המותקנת על זרוע החפירה. השילוב בים ראש החפירה המכוסה ,למשאבה המותקנת צמוד אליו ,יוצר אפקט ואקום שמונע מחומר להיות מורחף לסביבה. .3ה slurryנסנק דרך מערכת צינורות צפים ,בשילוב בוסטרים (מגברים) עד לאזור הטיפול. מרחק הסניקה המקסימאלי המתוכנן הוא כ 3.5ק"מ. מספר הבוסטרים הדרוש לסניקה למרחק כזה .6 - הבחירה בשיטת חפירה שכזו ,שאינה נפוצה בארץ לניקוי נחלים ,על פני שיטה יותר נפוצה ונהוגה כמו שימוש בבאגרים (מחפרים) ,נעשתה בעיקר על מנת לצמצם למינימום את הפגיעה בסביבת הנחל בזמן העבודה. העיצוב המשולב של ראש חפירה מכוסה ומשאבה הצמודה אליו ,מצמצם למינימום את מידת ההרחפה של חומר בזמן העבודות. אמצעי נוסף לצמצום רמת המוצקים המרחפים במהלך עבודות הניקוי של הנחל הינו וילונות צפים. -102- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS :dredger תאור עיקרון פעולת ה * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -103- 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS וילונות צפים מיועדים לחסום את זרימת המוצקים המרחפים ולגרום להם לשקוע חזרה במקום. בפרויקט מתוכנן שימוש בוילונות צפים במעלה ובמורד הקטע הנחפר ,כאשר הוילונות תוחמים את קטע העבודה היומי ,ומונעים העכרה של קטעים נקיים במורד ובמעלה הקטע המנוקה. דוגמא למספר סוגי וילונות צפים ,המותאמים כ"א לתנאי עבודה שונים כגון מהירויות זרימה שונות וכו': -104- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS : לאתר הטיפולslurry דוגמא לשימוש בצנרת צפה לסניקת ה * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -105- 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 2.2תהליך הוצאת המים מה slurry ( Slurryתערובת) שמגיעה מ ה ,dredgerנשאבת לתוך בריכת ויסות מחופה ,לאחר שעברה סינון גס להוצאת גופים זרים שעלולים לפגוע במכונות תהליך הוצאת המים ,תהליך הסינון יתבצע במבנה סגור ,ותתבצע שאיבה של אוויר ממנו אל מתקן הטיפול באוויר ,למניעת יציאת ריחות ונדיפים אל הסביבה.. הכיסוי על בריכת הויסות נועד למנוע מפגעי ריח אשר עלולים להיצוור כתוצאה מחפירת קרקעית הנחל. האוויר שנכלא מתחת לכיסוי נשאב אל מערך הטיפול באוויר ,ועובר סינון ביולוגי. בבריכת הויסות מותקנים מערבלים מכאניים ,שתפקידם ליצור תערובת אחידה ככל הניתן לפני הזנתה למערך הסחיטה. 2.2.1מערך הסחיטה ה Slurryמהנחל מגיע בתכולת מוצקים יבשים ( )DSשל .15% - 5% הטיפול הביולוגי האינטנסיבי בערימות לא יכול להיעשות על תערובת דלילה שכזאת ,ולכן יש לסחוט את התערובת לרמה המינימאלית הדרושה לטיפול הביולוגי. אחוז ה DSשנקבע לצורך הטיפול הביולוגי הוא .50% - 30% הטכנולוגיה המתוכננת להיות מיושמת בתהליך הסחיטה הינה אחת משתיים: א .צנטריפוגה. ב ,Belt Press .מסחט סרט. שתי טכנולוגיות אלו נפוצות ביותר בפרקטיקה של סחיטת מוצקים ,ונחשבות אמינות יחסית. בפרויקט מתוכננות לעבוד לפחות שתי מערכות סחיטה במקביל ,וזאת על מנת לאפשר גמישות תפעולית ,והמשכיות בעבודה ,כך שאם מערך אחד מושבת ,יש מערך גיבוי ולא תיפסקנה העבודות. -106- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS דוגמא למערך הוצאת מים והפרדה לפרקציות חול וחרסית (לא מתוכננת בפרויקט הקישון) -107- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 2.2.2טיפול במי הנטל – שיקוע מואץ מי התהליך מתהליך סחיטת המים צפויים להכיל מוצקים מרחפים בריכוז של כ .ppm 1,000 על מנת שניתן יהיה להשיב מים אלו חזרה לנחל ,המקור שלהם ,יש צורך בביצוע פעולות להורדת ריכוז המוצקים המרחפים ,לערך הסף שנקבע להשבה לנחל – .TSS ppm 100 תהליך ניקוי המים כולל בעיקרו שיקוע מואץ כטיפול העיקרי להורדת ריכוז המוצקים המרחפים לערך הדרוש – 100מג"ל. שיקוע מואץ: בשל גודל שטח הטיפול המצומצם ,נבחרה שיטה של שיקוע אינטנסיבי מואץ בעזרת למלות Lamella ,inclined plate sedimentationשמאפשרת עבודה בספיקות גבוהות יחסית ובשטח מצומצם יחסית. המערכת מתוכננת להיות מורכבת מיחידות ניידות בלבד. מערך השיקוע מתוכנן לכלול: .1שיקוע מואץ באמצעות מערך למלות מורחב .Lamella inclined plate sedimentation .2סיוע בשיקוע על ידי הוספת כימיקלים קואגולנטים /פלוקולנטים. .3מערכת סחרור חול /מחזור בוצה לעידוד שיקוע ע"י יצירת גרעיני שיקוע. מים מטופלים לאחר מערך השיקוע המואץ יועברו לבריכת ויסות. בבריכת הויסות תיבדק איכות המים בעיקר תכולת המוצקים המרחפים ותכולת המתכות, על פי תוצאות בדיקת איכות המים המטופלים יוחלט האם ניתן להזרים את המים המטופלים חזרה לנחל הקישון. במידה וריכוז המתכות במים לא יאפשר החזרה של המים ישירות אל הנחל יועברו המים למערך הטיפול במתכות. -108- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS על מנת שלא יופסק תהליך העבודה גם אם נוצר הצורך להעביר מים לטיפול נוסף ,מתוכננות שתי בריכות ויסות בסוף תהליך השיקוע המואץ ,כך שאם בריכה אחת מופנית לתהליך טיפול נוסף ,יופנו מים מתהליך השיקוע המואץ לבריכה השנייה. דוגמה למערכת שיקוע מואץ באמצעות למלות -109- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -110- 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS טיפול אופציונאלי במתכות מערך השיקוע המואץ מתוכנן כך שיגרום הורדה מירבית של ריכוז המוצקים המרחפים במים ,ובכך יוריד גם את ריכוז המתכות ,כאשר ממצאי בדיקות ה Leachמראות בבירור על כך שמרבית המתכות נמצאות ספוחות לחלקיקים המרחפים ,ואינן מסיסות במי התסנין שחוזרים לנחל. ערך הסף לריכוז החלקיקים המרחפים ,100 ppm ,הינו ריכוז שמשקף ריכוז מתכות מסיסות במי התסנין ,כאשר מרבית המתכות ספוחות כאמור לפאזה המוצקה. במידה ונמצא כי בשלבי עבודה מסוימים במהלך הפרויקט ,תכולת המתכות במים גבוהה מזאת שמשתקפת ב ,100 ppmיהיה צורך לעשות שימוש במערך הטיפול האופציונאלי במים שחוזרים לנחל. מערך הטיפול האופציונאלי במתכות יהיה מורכב מהמרכיבים שלהלן: .1בריכת ויסות המיועדות לויסות הזרימה אל תוך מתקני הטיפול . בריכת הויסות מאפשר למערכת שבמורד שלה להיות קטנה יותר. .2מערך סינון חול בלחץ – מיועד להורדה נוספת של רמת המוצקים המרחפים ,כטיפול קדם למערך הטיפול במתכות .מערך הסינון צריך לקבל מים בריכוז מוצקים מרחפים נמוך מ ,ppm 50כלומר, מערך השיקוע המואץ יצטרך להיות מסוגל להגיע לרמות TSSנמוכות מ ppm 100 .3מערך טיפול במתכות – יורכב ממצעי ספיחה שונים/מחליפי יונים. על פי בדיקות ה ,Leachלא צפוי צורך בשימוש במערך הטיפול הנ"ל ויש להדגיש שהאפשרות לפיה יהיה צורך בטיפול במתכות ברמות חריגות במועט מהנגזרת של ערך הסף ,ppm 100 ,היא לחלוטין לא פרופורציונלית לעלויות הכרוכות בהקמת מערכת שכזו ובעיקר בעלות התפעול שלה (כימיקלים). -111- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 2.3טיפול ביולוגי אינטנסיבי בפרקציה המוצקה ערבוב : לאחר תהליך הוצאת המים תועבר הפרקציה המוצקה לאזור ההכנה לטיפול הביולוגי האינטנסיבי. באזור זה יתרחש ערבוב בין המוצקים מתהליך הסחיטה ,סדימנט מבריכות הסדימנט הישנות לאורך הנחל ,חומר נפחי ונוטריינטים. חומר נפחי :על מנת לעודד את תהלך הפירוק הביולוגי ,יש צורך ליצור מבנה דמוי קרקע ,מאוורר כלל הניתן. לשם כך מתוכנן להיות מעורבב יחד עם הסדימנט ים גם חומר נפחי – שבבי עץ או קש .החומר הנפחי יאפשר מעבר טוב יותר של אוויר דרך ערימות הטיפול הביולוגי. כמות החומר הנפחי הכוללת לפרויקט צפויה להיות כ 500,000מ"ק. החומר הנפחי שיובא לאתר יהיה נקי ,ולא מתוכנן להתבצע מיון של החומר באתר עצמו. החומר הנפחי יערם בערימות בתוך אתר הטיפול. בריכות סדימנט ישנות: סדימנט מהנחל שנשאב לבריכות השיקוע לאורך הנחל בין השנים ,1999 – 1993נכלל גם הוא ב תכנית הטיפול הביולוגי .כמות החומר בבריכות מוערכת ב כ 200,000טון. חומר מהבריכות יעורבב עם חומר טרי מהנחל ביחס של כ 1( 1:3בריכות ו 3נחל) ,כך שקצב הוצאת החומר מהבריכות יהיה מתואם עם קצב מערך הוצאת המים. החומר בבריכות הוא יבש מאוד ,ולכן אין בעיה לחפור אותו באמצעות באגרים ,ולהעמיס אותו על משאיות לשינוע אל אתר הטיפול. המרחק האווירי מהבריכות ,באזור גשר יוליוס סימון ,סמוך לפארק נמל הקישון ומעגן הדייג ,לאתר הטיפול הוא כ 2ק"מ. תנועת המשאיות לאתר מתוכננת להיעשות על גבי מערכת הכבישים במפרץ. כמות המשאיות היומית הצפויה לנסוע מאתר הבריכות לאתר הטיפול היא כ .30 המשאיות ינועו כאשר הן מכוסות ,למניעת מטרידי אבק כתוצאה מהרחפה של חומר תוך כדי השינוע. משאיות שיוצאות מאתר הטיפול יעברו במתקן לניקוי גלגלים ,על מנת למנוע יציאה של חומר מזוהם מתוך תחומי האתר. -112- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS נוטריינטים: תהליך הפירוק הביולוגי של הפחמימנים בסדימנט מתבצע ע"י מיקרואורגניזמים המתמחים בפירוק תרכובות מסוג זה. מיקרואורגניזמים אלו זקוקים למספר פרמטרים על מנת שיובטח תהליך הפירוק של המזהמים :חמצן, לחות ,חומרי הזנה זמינים. החמצן לתהליך יתקבל ע"י שאיבת אויר מהסביבה דרך הערימות. הלחות תובטח ע"י שמירה על תכולת רטיבות קבועה ,והשקיית הערימות בעת הצורך. חומרי ההזנה יגיעו בחלקם מהסדימנט ,אך יש להוסיף חומרי הזנה כדוגמת חנקן ,זרחן ,אשלגן ויסודות קורט שיהיו זמינים למיקרואורגניזמים בתהליך הפירוק .תוספת נוטרינטים זו יכולה להיעשות ע"י הוספת דשן כימי ו/או ע"י הוספת קומפוסט בשל. טיפול ביולוגי אינטנסיבי השטח המוקצה לאזור הטיפול הביולוגי הינו כ 150-160דונם. במהלך הפרויקט ,צפוי שטח זה להצטמצם ,ככל שכמות החומר המטופל הנקי תעלה ,וכמות החומר לטיפול תרד. מהלך הטיפול הביולוגי האינטנסיבי יתרחש כלהלן: תערובת הטיפול (סדימנט סחוט cake -מהנחל ,סדימנט מהבריכות וחומר נפחי) תוערםבערימות בגובה 3מטר. בתחתית הערימות יותקן מערך האיוורור – יניקת אוויר מהסביבה דרך הערימות ,לצורךהטיפול הביולוגי. הערימות תעורבבנה אחת לכמה זמן במהלך בנייתן על מנת לאוורר אותן .הערבוב ייעשהע"י כלי כבד עם כף מפוררת (ראה תמונות בהמשך) .ערבוב שכזה הינו חלק מתהליך הטיפול ,ונעשה בהצלחה בפרויקטים בחו"ל ,לרבות הפרויקטים באירופה ובצפון אמריקה בהם ביקרו משלחות מטעם המשרד להגנת הסביבה ורשות הניקוז והנחלים קישון באוקטובר .2010 -113- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS הערבוב נעשה לכמויות קרקע קטנות ,כ 1,500מ"ק ליום בלבד (נגזרת של קצב ה dredging וה )dewateringעם תכולת חומר אורגני של כ ,4%עם חומרים יציבים יחסית וריכוז תרכובות נדיפות נמוך מאוד. בהתייחס להבדל העצום שבין ריכוזי החומר האורגני ולהשוואה בקומפוסט ,ובהתייחס למאפייני החומר ,החשש מפעולת הערבוב ב ,Bio pilesתוך כדי השוואתה לתהליך הפיכת ערימות במפעל קומפוסט בקנה מידה גדול ויום יומי ,עם תכולת חומר אורגני גבוהה של מעל ,60%וחומר אורגני טרי ורקוב שמדיף ריחות רעים ,בלתי רלבנטית. . לאחר סיום בניית הערימות ,ובמהלך תהליך הטיפול האינטנסיבי הצפוי להתרחש 40יום שבמהלכם יגיעו המזהמים לערכי הסף שהוגדרו לפרויקט ,לא מתוכנן ערבוב של הערימות. מערך האוורור: מערך האוורור יהיה מורכב ממערכת צינורות אשר ייפרסו בתחתית ערימות הטיפול ,לפני הקמתן. כאמור מערך האוויר יינק אוויר מהסביבה ודרך הערימות. יתרונות היניקה דרך הערימות: שליטה טובה יותר על האוויר שעובר דרך הערימות :מניעת מפגעי ריח כתוצאה מפליטה שלאוויר מזוהם מהערימות לסביבה. שאיבת האוויר וטיפול בו.בניגוד לשיטת היניקה דרך הערימות ,אשר מתוכננת להתבצע בפרויקט הקישון ,שיטת איוורור של דחיפת אוויר דרך הערימות ואל הסביבה ,תשחרר אוויר מזוהם לסביבה .אוורור בשיטה כזאת ידרוש את ביצוע מהלך הטיפול בתוך מבנה סגור. האוויר שנשאב דרך הערימות יעבור למערך הטיפול באוויר. מערך הטיפול באוויר כולל: מערכת הפרדת מים ואוויר. מערך סינון ,ביו – פילטר לאוויר המזוהם. המים ממערכת ההפרדה יועברו לטיפול במערך הטיפול במים.איכות האוויר לאחר הטיפול תידרש לעמוד בערכי הפליטה שיקבעו ע"י המשרד להגנת הסביבה -114- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -115- 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS אתר טיפול ביולוגי אינטנסיבי בערימות ,כדוגמת הטיפול המתוכנן בפרויקט סדימנט הקישון -116- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS מערך האיוורור של הטיפול הביולוגי האינטנסיבי -117- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS ערבוב הערימות ע"י כף מפוררת במהלך בניית הערימות ,לאחר סיום הבנייה לא יתרחש ערבוב נוסף למשך זמן הטיפול ,כ 40יום: -118- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS ערכי סף לחומר המטופל: בסיום תקופת הטיפול האינטנסיבי ,ייבדק החומר המטופל לפני העברתו לערימות החומר המטופל הנקי. ערכי הסף הבסיסיים לזיהום קרקע מוצגים במסמך ערכי סף ראשוניים למזהמים בקרקע (מה"ס, .)2004 הערך למזהמים פחמימנים ( )TPHהמוצג במסמך זה הינו ערך שנקבע על פי בדיקת .)Infra Red( IR הערך המתקבל ע"פ בדיקה זו הוא ערך של ריכוז פחמימנים כללי ,מה עוד שבדיקה זו הוכחה כלא מספיק מדויקת ואמינה. בפרויקט סדימנט הקישון הוחלט להשתמש בשיטת בדיקה מודרנית יותר ,אמינה יותר ומדויקת יותר. בנוסף ,ערכי הסף לסיום הטיפול הביולוגי והעברת החומר לערימות חומר נקי הינם ערכי סף מבוססי פרקציות (קבוצות שרשראות) פרטניים לכל פרקציה ,ולא ערך של ריכוז כללי אחד. שיטה זו ,TPHCWG ,במיצוי ,Hexaneכפי שמופיע בהנחיות המה"ס לביצוע בדיקות האפיון לסדימנט הקישון במעבדה בחו"ל ,היא שיטת בדיקה המקובלת בעולם בפרויקטים סביבתיים גדולים רבים ,היא שיטה המתבססת על התכונות השונות של כל פרקציה ,בעיקר בתחום בריאות הציבור, ההתנהגות שלה בסביבה וההשפעות השונות שלה על הסביבה. -119- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS בדיקת סימולציה תהליכית בימים אלו מתבצעת במעבדת Minton, Treharne & Davies Limited.בויילס בדיקת סימולציה לתהליך הפירוק הביולוגי .ניסוי זה התחיל בסוף מרץ ,2011וצפוי להימשך 10 – 8שבועות ,עד חודש מאי .2011 במסגרת הבדיקה מנוטרת רמת המזהמים השונים ,ומידת הפירוק שלהם בכל שלב. בנוסף נבדקים הגאזים הנפלטים בתהליך ,לרבות מתאן ,CH4מימן גופרתי ,H2Sאמוניה ופחמימנים נדיפים ,VOCשאם נוצרים עלולים לגרום למפגעי ריח ומפגעים בריאותיים. כאמור ,מערך האוורור בשאיבה מתוכנן למנוע שחרור של גאזים אלו לסביבה. בנוסף לבדיקת הגזים הנפלטים ,נבדקת גם תכולת התשטיפים מהתהליך הביולוגי לטובת כיול מערכת הטיפול במים בפרויקט. בדיקת הסימולציה מאפשרת לקבל אינדיקציה לגבי התוצאות האפשריות של תהליך הטיפול הביולוגי ולסייע לביצוע סקר הסיכונים לפרוייקט. מאחר וערכי הסף לפחמימנים ,לא מתאימים לקביעת ערכי הסף בפרויקט זה ,יבוצע במסגרת הזמן עד לפרסום המכרז הבינלאומי סקר סיכונים ספציפי לפרויקט ,שיעזור לקבוע את ערכי הסף לטיפול על פי פרקציות ,TPHCWGבמיצוי .Hexane -120- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS מתכות כבדות ריכוזי המתכות הכבדות שנמדדו בבדיקות האפיון לסדימנט מהנחל גבוהים בחלק מהמתכות מערכי הסף למתכות כבדות של המה"ס. הטיפול הביולוגי לא מיועד לטפל בנושא המתכות הכבדות ,ולכן דרושה גישה אחרת לטיפול בזיהום זה: שכבת כיסוי בתכנון הפרוייקט נלקחה בחשבון שכבת כיסוי מקרקע נקייה של 1מטר מעל ערימות החומר המטופל. שכבת כיסוי זו ,ביחד עם דילול ריכוז המתכות כתוצאה מהערבוב שנעשה לפני שלב הטיפול הביולוגי ,אמורים לתת מענה לבעיית המתכות הכבדות ולהפחית את הסיכון ממקור זיהום זה. לצורך ביסוס הנחת העבודה הנ"ל ,הוחלט לבצע סקר סיכונים לפרויקט שייקח בחשבון את שכבת הכיסוי הנ"ל ואת הערבוב. לסיכום: ערכי הסף בפרוייקט צריכים להיקבע בשני תחומים עיקריים – זיהום פחמימני וזיהום מתכות כבדות ,אותם יבדוק סקר הסיכונים. רק לאחר ביצוע סקר הסיכונים לפחמימנים ולמתכות כבדות ניתן יהיה לקבוע את ערכי הסף הסופיים לפרוייקט .והאמצעים למניעת חשיפת האוכלוסיה העתידית שתפקוד את המקום לסיכונים.. כפי שצוין לעיל שיטת הבדיקה שנבחרה לפרויקט אינה תואמת את על פיה נקבעים ערכי הסף שהמשרד להגנת הסביבה פרסם לפחמימנים ומתכות כבדות ,כמו כן השימושים להם נקבעו ערכי סף ע"י המשרד (מגורים וחקלאות) אינם תואמים לשימושים המתוכננים באתר (פארק ) הוחלט לבצע סקר סיכונים ספציפי לפרויקט ,שייקבע את ערכי הסף לטיפול על פי פרקציות TPHCWGואת ערכי הסף הנדרשים במצב הסופי של הפרויקט .סקר הסיכונים יקבע גם האם הכיסוי המתוכנן בפרויקט מספיק כדי למנוע חשיפת האוכלוסיה העתידית שתשתמש באתר לסיכונים בריאותיים . -121- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .3הערכת סיכונים ראשונית – Risk assessment כמתכננים של הפרוייקט ,עומד בפנינו לא רק האתגר הטכנולוגי והלוגיסטי הכרוך בפרוייקט אלא גם ההכרח להתייחס למשמעות הסביבתית ולהשפעות הישירות והעקיפות לבני אדם כתוצאה מהפרויקט ,תוך קביעת פתרונות ואמצעי מניעה שונים ,בהתאם לכ"א מהבעיות הקשורות בפרוייקט. גם כאן ,ננקטו אמצעים כמקובל בפרויקטים דומים בעולם ונעשה שימוש במודל להערכת סיכונים ופתרונות של ה .USEPAעם זאת סקר הסיכונים שערכנו כמתכננים של הפרוייקט ,מובא למטרות הדגמה ,כאשר הסקר המחייב מוזמן גם הוא בחו"ל ויבוצע גם הוא ע"י גורם מהשורה העולמית הראשונה. כל הממצאים המוקדמים של הסקרים ובדיקות המעבדה שתוארו לעיל ,יובאו ככתבם וכלשונם, במסגרת המכרז הבינלאומי שעל הכנתו אנחנו שוקדים כעת (מכרז בינלאומי בשפה האנגלית מיועד באופן בלעדי לחברות קבלניות בינלאומיות מומחיות בתחומים הספציפיים ,נשוא הפרוייקט). מטרת ההערכה הראשונית היא לקבוע את רמת הסיכון שמקורה מכל אחת מפרקציות ה TPHלפי דרכי חשיפה שונות (נשימה ,בליעה ומגע) ולהדגים את אופן קביעת ערכי הסף במודל הערכת סיכונים תוך מתן "ציון" לכל אחד מנתיבי הסיכון והחשיפה ,תוך שקלול של כל נתיבי הסיכון לאותה הפרקציה. המודל מייצר סט של ערכים – ריכוזים ספציפיים לכל אחת מהפרקציות השונות ,הערכים מתארים את ערך הסף לטיפול של כל פרקציה שממנו והלאה (ריכוזים גבוהים יותר מהערך שמתקבל) עלול להיגרם נזק לבריאות האדם. הטבלה שלהלן משווה בין תוצאות בדיקות האפיון לסדימנט הקישון ,שהתבצעו במעבדת Jones Environmental Forensicsבאנגליה ,לבין ערכים הנהוגים בפרויקטים סביבתיים דומים בבריטניה, לבין תוצאות מודל הערכת הסיכונים הראשוני שבוצע ע"י יודפת מהנדסים. העמודה הימנית ביותר מתארת את ערכי הסף המומלצים לפרויקט סדימנט הקישון בהתייחס לסקר הראשוני שבוצע. -122- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS להלן תוצאות הערכת הסיכונים הראשונית: ערכי סף מומלצים לפרויקט הטיפול בסדימנט הקישון יודפת מהנדסים )(mg/kg תוצאות מודל הערכת סיכונים ראשוני – יודפת מהנדסים )(mg/kg 0 0 2 5 70 ערכי סף טיפוסיים לפרויקטים סביבתיים בבריטניה – שימוש באתר למגורים )(mg/kg תוצאות אנליזה של סדימנט הקישון במעבדת Jones Environmental Forensics, UK ממוצע mg/kg קבוצה פחמימנית Aliphatics 2 7 110 19 93 <LOD (Below Limit Of )Detection 3 10 432 260 330 740 934 740 900 45,000 2,604 0 0 260 <LOD 0 0 600 <LOD 1 1 33 1 10 20 180 71 30 60 1,200 196 70 95 1,300 435 310 500 1,300 1,260 1,498 2,025 >5-6 >6-8 >8-10 >10-12 >12-16 >16-35 Aromatics )>5-7 (benzene )>7-8 (toluene >8-10 >10-12 >12-16 >16-21 >21-35 Total RBSLTPH (Risk -123- 5,947 * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. Based Screening )Levels ) (mg/kgכללי TPH 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS ערכי סף מומלצים לפרויקט הטיפול בסדימנט הקישון יודפת מהנדסים )(mg/kg תוצאות מודל הערכת סיכונים ראשוני – יודפת מהנדסים )(mg/kg 1,120 1,495 ערכי סף טיפוסיים לפרויקטים סביבתיים בבריטניה – שימוש באתר למגורים )(mg/kg תוצאות אנליזה של סדימנט הקישון במעבדת Jones Environmental Forensics, UK ממוצע mg/kg 4,300 קבוצה פחמימנית C16-C35 Aromatic+Aliphatic )(mg/kg דיון וסיכום מודל הערכת סיכונים: הזיהום העיקרי בסדימנט קרקעית הקישון הינו זיהום של פחמימנים ( (TPH – Total Petroleum Hydrocarbonsשמקורם בתעשיות הפטרוכימיות – .כלל הפחמימנים – כמספר אחד אינדיקטיבי אליו הייתה התייחסות במשך השנים ,נבחן לעומק וההתייחסות בפרוייקט זה הינה לקבוצות פחמימנים ,עפ"י מתודולגיה ) TPH CWG (Criteria Working Goupבמיצוי ,Hexaneהמאופיינות באורך שרשרת ,מסיסות ומידת פריקות. הקבוצה העיקרית הינה .C21 – C35הריכוז של הפחמימנים מהפרקציה העיקרית הנ"ל נע בין 1,500 ל 3,700 -מג'/קג' קרקע יבשה .ערכים אלו הינם חלק מכלל הפחמימנים שהריכוז הכולל (כלל הפרקציות) נע בין 12,000מג'/קג' לממוצע של 6,000מג'/קג' .יש לציין שמה שמאפיין את קבוצת הפחמימנים השלטת הנ"ל הוא: .1רעילות נמוכה .2מסיסות נמוכה וכשר תנועה מוגבל בתווך המימי. .3פריקות נמוכה. יש לציין שבפרויקטים שנסקרו במהלך ביקור באירופה באוקטובר ,2010זיהום ה TPHבערכים ממוצעים היה גבוה פי 2עד 3מהזיהום בקרקעית הקישון ,וערכי המטרה בפרויקטים אלו שיקפו שימוש מתוכנן כאזורי מגורים בסיום הפרויקט ולא רק כאזורי פעילות פנאי חלקית. -124- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS מהטבלה שלעיל ניתן לראות שהערכים המומלצים על פי הסקר הראשוני שביצענו לפרויקט הקישון נמוכים מהערכים המקובלים בפרויקטים דומים בעולם ונמוכים מערכי הסף שהתקבלו במודל הערכת הסיכונים אך גבוהים מערך הסף הקיים לקרקעות כמספר אחד כללי ,ללא ציון הפרקציות שמהן הוא מורכב ,ומבלי שתכונות פרקציות אלו יובאו בחשבון לישימות הפיתרון. ערכי הסף המומלצים על פי הסקר הראשוני לוקחים בחשבון מקדם בטחון נוסף בכך שערכי הסף לכל פרקציה הופחתו ביחס לתוצאות המודל ,כך שהערכים המומלצים הינם שמרניים ומחמירים אפילו יותר ממודל סקר הסיכונים. ערכי הסף הנ"ל המומלצים משקפים נכונה את יכולת הטיפול הריאלית באמצעות הטיפול הביולוגי האינטנסיבי ולא מסתפקים בציון של ערך TPHכללי של 500מ"ג/ק"ג או פחות ,שנקבעו על פי מתודולוגיית ,IR TPHשידועה כלא אמינה ולא מדויקת. מודגש בזאת שביצוע הסימולציה התהליכית וסקר הסיכונים ע"י גורם מהשורה הראשונה בחו"ל, הם אלו שיסיעו להגדיר את זמן הפירוק ואת ערכי הסף ,בעוד שהסקר הראשוני שביצענו הינו אינדיקטיבי. -125- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS אין ברירה אלא לציין: .1סקר הסיכונים שביצענו הינו אינדיקטיבי ,ונעשה בהתאם לאחריותנו המקצועית כמתכנן. .2עמדת המה"ס היא שיש לבצע סקר סיכונים באמצעות גורם מוביל בעולם בתחום ולכך כמובן שאין לנו התנגדות ובתנאי שיתחיל ויגמר עד סיום הסימולציה התהליכית ויעשה בהתאמה להליך המכרז הכללי. .3מאפייני הפרקציה השלטת בזיהום שנמצא בסדימנט הקרקעית- C21 – C35 , א .רעילות נמוכה ב .מסיסות נמוכה וכשר תנועה מוגבל בתווך המימי. ג .פריקות נמוכה. .4מתודולוגיית ,TPHCWGלרבות ההפרדה לפרקציות והמיצוי ב Hexaneמציגה גישה מחמירה וקונסרבטיבית לקביעת ערכי סף ,וגם מדויקת ואמינה מבחינה מדעית ותכנונית. בהתייחס לכל הנ"ל ,יש בסיס מוצק לחשש שקביעת ערך הסף כערך מספרי נמוך אחד ,כפי שמופיע בערכי הסף הרשמיים הקיימים כיום של המה"ס ,על פי מתודולוגיית IR – TPHשאיננה מקובלת בעולם כאמינה ומדויקת ,עלולה לגרום לכך שקבלנים בינלאומיים יסרבו לקחת על עצמם את הסיכון הכרוך בהגדרה מיושנת של מטרת עבודתם בפרויקט ולא יסכימו להשתתף בפרויקט. במצב כזה ,עלול להישאר מפרץ חיפה ללא פתרון ניקוז ,ומהבחינה הסביבתית עלול המכרז להציג מטרות המוגדרות בצורה מיושנת ולא לאפשר פיתרון לבעיית הזיהום בסדימנט קרקעית נחל הקישון. לדעתנו כמתכנן ,דרישה להפחתת ריכוז פרקצית C21-C35מריכוז של 4,300מ"ג/ק"ג (מתוך 6,000 מ"ג/ק"ג TPHכללי) לריכוז TPHכולל נמוך מ 500מ"ג/ק"ג לא תיתכן מבחינה תהליכית ואין בה צורך לאור תכונות הפרקציה השלטת. בדיוק לשם כך הוזמנה בדיקת הסימולציה התהליכית ויוזמן סקר הסיכונים כך שתתקבלנה למעשה חוות דעת מקצועיות מנוסות מהמובילות בעולם לגבי סוגיה זו. ממצאי העבודות הללו יאומצו כחלק מהמכרז הבינלאומי. -126- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .4גבעות נופיות של החומר המטופל: בסיום תקופת הטיפול הביולוגי ,ולאחר שנבדק החומר המטופל ונמצא שהוא עומד בערכי הסף שנקבעו לפרויקט ,יועבר החומר לערימת החומר המטופל הנקי. ערימות החומר המטופל הנקי יעוצבו בשטח הפרויקט כגבעות נופיות ,תכנון העיצוב הנופי של ערימות החומר המטופל ,כמו גם של אזור הנפתול נעשה ע"י משרד אדריכלות נוף טוך – סרגוסי. ערימות החומר המטופל יכוסו בשכבת קרקע נקייה בעובי 1מטר ,וניתן יהיה לבצע עבודות גינון על גבי הגבעות המתוכננות. ניטור ערימות החומר: במהלך הפרויקט ,ובמהלך 5שנים לאחר סיומו יתבצע ניטור רציף של ערימת החומר המטופל, הניטור יתבצע במספר פרמטרים - בדיקות קרקע. בדיקות איכות אוויר. -בדיקות תשטיפים. הניטור יאפשר לקבוע האם האתר בטוח לשימוש הציבור ,כחלק מהתכנית לפתוח את אזור הטיפול והנפתול לשימוש הציבור הרחב. תכנון "הגבעות" הינו בהשראת הצללית של הכרמל. הגבעות הינן בגבהים משתנים ומאפשרים צורה של "ואדיות" בניהן הן לחזות הנופית והן עבור מגוון צורות טיול ומעבר. בגבעות אלו תשולב צמחייה בהתאם להנחיות האקולוגיות ,בשלב פתיחת האזור לפעילות פנאי ובכפוף לתקצוב מתאים. אופן הניתוח הוויזואלי: בעזרת תוכנת RDיצרנו הדמיות ממוחשבות על בסיס מודל תלת מימדי של פני הקרקע והתשתיות. המודל מתבסס על נתוני מדיה ועל התצ"א .ההדמיה הינה מדויקת הנדסית ומאפשרת נקודות תצפית וחתכים בכל מקום נתון בו יש מדידה. שולבו בפרק זה מבטים נבחרים כפי שנדרש. בהצגה פרונטאלית ניתן להשתמש בתוכנה זו באופן דינאמי בתחום המודל ולצפות מכל מקום נתון ובכל גובה נתון. -127- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS דרום, צפון- מבט מבז"ן: 4.1 דרום, צפון- מבט מבז"ן: 4.2 * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -128- 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS צפון, דרום- מבט מבז"ן: 4.3 : תכנית4.4 * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -129- 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS מערכות הניקוז באתר .1מערכת ניקוז תת קרקעית: כאמור ,אזור הטיפול ייחפר וידופן ביריעות איטום. על גבי יריעות אלו תותקן מערכת ניקוז תת קרקעית ,המורכבת מצינורות שרשוריים ושוחות. במהלך הפרויקט תשטיפים משטח האתר ינוקזו ע" מערכת הניקוז לשוחות איסוף ויישאבו אל מערך הטיפול במים. בסיום הפרויקט תשטיפים שיאספו ע"י מערכת הניקוז ישוחררו לנחל על פי תוצאות ה ,Leachלא צפוי שחרור של מתכות מערימות החומר המטופל אל מי התשטיפים. ולכן אין צורך בטיפול בהם ,לאחר שהחומר המזוהם עבר טיפול. שכבת הכיסוי של 1מטר תסייע בצמצום החלחול של מים עיליים. .2מערכת ניקוז עילית: במהלך הפרויקט :מי הנגר העילי באתר יאספו במערכת של תעלות ניקוז ,וינוקזו אל מערך הטיפול במים. בסיום הפרויקט :מי הנגר העילי באתר יאספו במערכת של תעלות ניקוז אל שוחת בקרה ,בה תימדד איכות מי הנגר העילי ,וממנה יוחזרו מי הנגר העילי לנחל. -130- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .5מניעת מפגעים בזמן העבודות במהלך העבודות תינקטנה פעולות על מנת למנוע מפגעים בתחומים שלהלן: מפגעי זיהום אוויר בחומרים נדיפים. מפגעי ריח. מפגעי זיהום מים. מפגעי אבק. מפגעי רעש. 5.1מפגעי זיהום אוויר בחומרים נדיפים: בדיקות האפיון לסדימנט נחל הקישון הראו בצורה ברורה ,שבחומר הנמצא בקרקעית הנחל ריכוז החומרים הנדיפים נמוך ביותר עד לא משמעותי – כ 90%מהחומרים שנבדקו בבדיקת האפיון היו מתחת לסף הגילוי 10% ,מהחומרים שהיו מעל סף הגילוי ריכוזם נמצא נמוך מאוד ,כאשר הריכוז המקסימאלי שנמצא היה .ppm 1.5 על מנת בכל זאת לוודא שלא ייגרם מפגע כתוצאה מנידוף ,ננקטו הצעדים הבאים בתכנון תהליך הטיפול: 5.1.1שחרור חומרים נדיפים כתוצאה מעבודות בנחל: כאמור ,שאיבת הסדימנט מקרקעית נחל הקישון תיעשה ע"י dredgerעם ראש חיתוך מכוסה, והחומר ייסנק ישירות עם חפירתו אל צנרת הובלה סגורה אל אתר הטיפול. צורת העבודה היא כזו שמובטח שחרור מינימאלי של חומר מזוהם חזרה לסביבה ,כולל חומרים נדיפים. -131- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 5.1.2שחרור חומרים נדיפים במהלך טיפולי הקדם לטיפול הביולוגי האינטנסיבי: החומר הנשאב מהנחל ,Slurry -יועבר כאמור דרך צנרת סגורה אל אתר הטיפול. באתר הטיפול ייאגר החומר בבריכת ויסות מכוסה ,על מנת לאפשר קצב עבודה קבוע של מערך הוצאת המים. הכיסוי על הבריכה ימנע נידוף של חומרים נדיפים אל הסביבה. אוויר וגזים שנפלטו מה slurryוהצטברו מתחת לכיסוי הבריכה האטום ישאבו אל מערך הטיפול באוויר. 5.1.3שחרור חומרים נדיפים במהלך הטיפול הביולוגי האינטנסיבי חומר שעבר סחיטה וערבוב עם חומר נפחי יוערם בערימות של 3מטר על גבי צנרת איוורור. כמתואר בסעיפים הקודמים ,האוויר ישאב מהסביבה דרך הערימות ,ואל מערך הטיפול באוויר. בצורה בזו נוצר לחץ שלילי בתחתית הערימה ,שגורם לכניסת אוויר לתוך הערימה ,וכך למעשה מונע יציאת אוויר מחוץ לערימה. האוויר שנשאב דרך הערימה יעבור לטיפול של הפרדת אוויר ומים וסינון האוויר דרך ביו פילטר. המים יועברו למערך הטיפול במים. ניטור רציף :במהלך העבודות ייעשה ניטור רציף להימצאות חומרים נדיפים באתר הטיפול, בכל מקרה ריכוז החומרים הנדיפים באתר הטיפול ישמר בהתאם לערכי הרקע באזור הפרויקט. 5.2מפגעי ריח 5.2.1מפגעי ריח כתוצאה מעבודות בנחל: כאמור ,שאיבת הסדימנט מקרקעית נחל הקישון תיעשה ע"י dredgerעם ראש חיתוך מכוסה, והחומר ייסנק ישירות עם חפירתו אל צנרת הובלה סגורה אל אתר הטיפול. צורת העבודה היא כזו שמובטח שחרור מינימאלי של חומר מזוהם חזרה לסביבה ,וצמצום האפשרות ליצירת מפגעי ריח. -132- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 5.2.2מפגעי ריח במהלך טיפולי הקדם לטיפול הביולוגי האינטנסיבי: החומר הנשאב מהנחל ,Slurry -יועבר כאמור דרך צנרת סגורה אל אתר הטיפול. באתר הטיפול ייאגר החומר בבריכת ויסות מכוסה ,על מנת לאפשר קצב עבודה קבוע של מערך הוצאת המים. הכיסוי על הבריכה ימנע יציאת ריחות רעים אל הסביבה. אוויר וגזים שנפלטו מה slurryוהצטברו מתחת לכיסוי הבריכה האטום ישאבו אל מערך הטיפול באוויר. 5.2.3מפגעי ריח במהלך הטיפול הביולוגי האינטנסיבי חומר שעבר סחיטה וערבוב עם חומר נפחי יוערם בערימות של 3מטר על גבי צנרת איוורור. כמתואר בסעיפים הקודמים ,האוויר ישאב מהסביבה דרך הערימות ,ואל מערך הטיפול באוויר. בצורה בזו נוצר לחץ שלילי בתחתית הערימה ,שגורם לכניסת אוויר לתוך הערימה ,וכך למעשה מונע יציאת אוויר מחוץ לערימה ,ויצירת מפגעי ריח. האוויר שנשאב דרך הערימה יעבור לטיפול של הפרדת אוויר ומים וסינון האוויר דרך ביו פילטר. המים יועברו למערך הטיפול במים. במהלך הטיפול האירובי לא צפוי להיווצר ריכוז גבוה של חומרים הגורמים לריחות רעים כדוגמת אמוניה ומימן גופרתי. ניטור רציף :במהלך העבודות ייעשה ניטור רציף לריחות באתר הטיפול, בכל מקרה רמת הריח באתר הטיפול תישמר בהתאם לערכי הרקע באזור הפרויקט. -133- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 5.3מפגעי זיהום מים 5.3.1זיהום מים כתוצאה מעבודות בנחל: כאמור ,שאיבת הסדימנט מקרקעית נחל הקישון תיעשה ע"י dredgerעם ראש חיתוך מכוסה, והחומר ייסנק ישירות עם חפירתו אל צנרת הובלה סגורה אל אתר הטיפול. צורת העבודה היא כזו שמובטח שחרור מינימאלי של חומר מזוהם חזרה לסביבה ,וצמצום האפשרות זיהום המים בחומר מורחף מהקרקעית. בנוסף ,יונחו בנחל וילונות מיוחדים המיועדים לתחום את קטע עבודות החפירה ,ולגרום לשקיעה מקומית במקום העבודה של חומר מורחף ,כך שבעיית ההרחפה מצטמצמת למרחב העבודה המיידי של עבודות החפירה. 5.3.2זיהום מים במהלך טיפולי הקדם לטיפול הביולוגי האינטנסיבי והטיפול הביולוגי האינטנסיבי: החומר הנשאב מהנחל ,Slurry -יועבר כאמור דרך צנרת סגורה אל אתר הטיפול. באתר הטיפול ייאגר החומר בבריכת ויסות מדופנת ומכוסה ,על מנת לאפשר קצב עבודה קבוע של מערך הוצאת המים. כאמור ,כל אתר הטיפול יהיה מדופן ביריעות איטום על מנת למנוע חלחול למי התהום. במערך טיפולי הקדם ,נעשה שימוש בצנרת סגורה ומתקנים סגורים ,המצמצמים למינימום אפשרות של שפיכת חומר מזוהם על האדמה. בכל מקרה ,תשטיפי האתר נאספים במערכת ניקוז עילית ותת קרקעית ומועברים למערך הטיפול במים. 5.4מפגעי אבק מפגעי האבק באתר עלולים להיגרם כתוצאה מתנועת כלים כבדים באתר ,ופעולות ערבוב של חומר יבש. על מנת למנוע מפגעי אבק כתוצאה מתנועת הכלים הכבדים ,תתבצע הרטבה של הדרכים ומשטחי העבודה. על מנת למנוע מפגעי אבק כתוצאה מערבוב חומר יבש באתר ,תתבצע הרטבה ( ברמה כזאת שתמנע אבק ,אך לא תפגע בעבודה עצמה) של ערימות החומר היבש. -134- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 5.5מפגעי רעש רמת הרעש באתר תנוטר ותישמר בהתאם לתקנות המתאימות של החוק למניעת מפגעים אמצעים שיינקטו להפחתת הרעש באתר: שימוש במיכשור מודרני המתוכנן לפעול ברמות רעש נמוכות. התקנת חופות אקוסטיות למדחסים ומשאבות. הדממת מכונות לא נחוצות. הדממת כלים עומדים באתר. -ניטור רעש רציף -135- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .6עבודות הכנה באתר ותאור מבנה האתר 6.1עבודות הכנת האתר 6.1.1הכשרת השטח לפני תחילת העבודות ייחפר האזור הכלוא בין נפתול הקישון החדש ואפיק הקישון הישן. החפירה תתבצע עד לרום ,+0.5מפלס מי התהום באזור. לאחר החפירה לרום +0.5תונח שכבת ביסוס בעובי 0.5מטר ,עד לרום .+1.00 שכבת הביסוס תהיה מורכבת משכבה ראשונה מהודקת של שברי אבן (קוטר 30-50ס"מ) בעובי 20 ס"מ (אחרי הידוק). מעל שכבת שברי האבן תונח שכבת מצע סוג א' בהידוק מבוקר בעובי 30ס"מ. על גבי שכבת הביסוס תונח שכבה מחומר נקי מאבנים חדות/רגבי אדמה ,כדוגמת פסולת מחצבה גרוסה לדקים. חלופה נוספת הינה שימוש ביריעה גיאוטכנית לכיסוי שכבת הביסוס (צפיפות 300 – 250גר'/סמ"ק) על גבי שכבת הדקים תונח יריעת איטום 1.5 HDPEמ"מ ,למניעת חלחול מזהמים ותשטיפים מחוץ לאתר העבודות. הדרכים באתר ייבנו על גבי יריעת ה ,HDPEויורכבו משכבת חומר נקי שעל גביה שכבת מצע סוג א' בעובי 30ס"מ בהידוק מבוקר. תשתיות קיימות: התשתיות הקיימות הצפויות להיות במרחב העבודה הינן בעיקרן תשתיות חקלאיות של השקייה. צנרות ההשקייה ,המגופים ושאר הציוד הקשור לפעילות החקלאית בשטח הפרויקט ,ייחפרו ,יפורקו ויוצאו אל מחוץ לאתר הפרוייקט. עבודת הפירוק תיעשה בתיאום מלא מול בעלי התשתית החקלאית בשטח – קיבוץ יגור .ציוד שניתן לעשות בו שימוש חוזר יועבר לקיבוץ יגור ,ציוד שלא ניתן לעשות בו שימוש חוזר יועבר לאתר סילוק פסולת ע"י קבלן מורשה. -136- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS במידה ויהיה צורך בפירוק מבנים מבטון ,כגון מעבירי מים או שוחות ,יסולקו שברי המבנים לאתר סילוק פסולת בניין מאושר ,ע"י קבלן בעל רשיון לסילוק פסולת בניין. 6.1.2דרכי גישה לאתר העבודות ודרכים בתוך האתר. 6.1.2.1דרכי גישה לאתר הגישה לאתר מתוכננת להתבצע על בסיס מערכת הכבישים הקיימת באזור :כבישי אזור המפרץ בכלל וכביש הגישה למט"ש חיפה בפרט. ממט"ש חיפה ,הגישה לאתר תהיה על בסיס הדרך החקלאית הקיימת ,שעליה יונח מצע מהודק בעובי מתאים לתנועת כלים כבדים. גשר זמני לתקופת הפרויקט: התנועה לאתר תכלול חצייה של הנפתול החדש לתוך אתר העבודות. החצייה תיעשה על גבי גשר זמני על הנפות החדש. הגשר יפורק בתום תקופת הניטור לאחר סיום הפרויקט. הגשר יהיה ברוחב 6מטר ואורך 100מטר. 6.1.2.2דרכים בתוך אתר העבודה באתר העבודה תיסלל דרך ראשית ממצע מהודק ,שממנה יתפצלו דרכים משניות ממצע מהודק אל נקודות הגישה השונות באתר. כיסוי יריעת איטום HDPEבחומר מטופל נקי -137- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 6.2גידור ושילוט אתר העבודות יגודר בכל היקפו ,וישאר מגודר במשך תקופת הפרויקט. לא תורשה כניסה של גורמים לא מורשים לשטח האתר ,ויוצבו שלטי אזהרה למניעת כניסת גורמים לא רצויים לאתר. בכניסה לאתר תוצב שמירה 24שעות ביממה למשך כל תקופת הפרויקט. -138- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 6.3מבנה האתר האתר יחולק למספר אזורים תפעוליים: אזור משרדים ,מעבדות ושירותי אתר. אזור טיפול קדם לפני הטיפול הביולוגי האינטנסיבי. אזור ערימות חומר גלם לתהליך הטיפול – חומר נפחי ,חומר מבריכות הסדימנט הישנותוחומר מתהליך סחיטת המים. אזור טיפול ביולוגי אינטנסיבי. -אזור ערימות חומר מטופל נקי. 6.4חיבורים לתשתיות חיבור חשמל :האתר יחובר לרשת החשמל הארצית ,בגודל חיבור בהתאם לצרכי המיכון והאתר. ביוב: מתוכנן שימוש בשני סוגי מערכות סניטריות: שירותים כימיים לעובדים ולמבקרים באתר. בור איסוף שפכים ממתקן השטיפה של מגפי העובדים באתר ומתקן שטיפת הגלגלים באתר.בור איסוף השפכים ישאב על פי הצורך ,והמים שבו יועברו למערך הטיפול במים. מים: מתוכנן חיבור זמני לקו אספקת המים השפירים שמגיע למט"ש חיפה ,בכפוף לתיאום עם תאגיד המים האזורי. 6.5נקודת עגינה ל :Dredger ה dredgerיעגון בכל סוף יום עבודה במעגן יעודי אשר ייבנה במור הנפתול החדש ,בנקודת המפגש של הקישון הקיים עם קייזר אילין. מעגן זה ייבנה מכלונסאות ,ויוכל גם לשמש נקודת עגינה לכלי שיט קטנים נוספים. -139- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .7מצב סופי בפרויקט 7.1ערימות החומר המטופל בסיום הטיפול האינטנסיבי הביולוגי ,ואחרי שבוצעה בדיקה מקיפה לעמידת החומר המטופל בערכי הסף שנקבעו לפרויקט ,יפונו האזורים בהם התרחשו תהליכי הטיפול השונים מהמתקנים והמבנים הארעיים ,והשטח המפונה יהפוך גם הוא חלק מהגבעות הנופיות. ערימות החומר המטופל יעוצבו כגבעות נופיות ,ויכוסו בשכבת כיסוי בעובי 1מטר ,עליה יוכל להתבצע בעתיד גינון. פתיחת האזור לציבור מותנית בהשלמת פעולות הניטור והכרזה על האתר כנקי. תכנון "הגבעות" הינו בהשראת הצללית של הכרמל. הגבעות הינן בגבהים משתנים ומאפשרים צורה של "ואדיות" בניהן הן לחזות הנופית והן עבור מגוון צורות טיול ומעבר. בגבעות אלו תשולב צמחייה בהתאם להנחיות האקולוגיות ,בשלב פתיחת האזור לפעילות פנאי ובכפוף לתקצוב מתאים. מבט מבז"ן -צפון,דרום -140- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS דרום, צפון- מבט מבז"ן צפון, דרום- מבט מבז"ן * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -141- 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS : תכנית * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -142- 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 7.2ערכי הסף ערכי הסף לאיכות הסדימנטים לאחר הטיפול שיאפשרו שימוש באתר למטרות פנאי יוגדרו ע"י צוות ההיגוי בראשות המשרד להגנת הסביבה ,וזאת על בסיס בדיקת סימולציית תהליך הפירוק הביולוגי, אימוץ תקנים בינלאומיים מוכחים לפרויקטים מסוג זה וביצוע סקר סיכונים מקיף לנושא פחמימנים ומתכות. כאמור ,אזור הפרויקט יוקצה לפעילות פנאי רק לאחר שננקטו כל האמצעים הנ"ל ,ונקבע כי האתר בטוח לשימוש ושהייה .ולא יהווה סיכון לאדם ולסביבה -143- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 7.3פוטנציאל היווצרות מתאן בערימות כאמור ,מאחר ותהליך הטיפול הביולוגי האינטנסיבי הינו תהליך אירובי אינטנסיבי ,הכולל בין היתר ערבוב תקופתי של הערימות במהלך בנייתן ,ואוורור מאולץ בשאיבה של הערימות לאחר סיום בנייתן ,לא צפויה היווצרות ריכוזים משמעותית של מתאן בזמן שלב הטיפול הביולוגי. לאחר שנערם החומר המטופל הנקי ,שעבר תהליך פירוק אירובי ,רמת הפחמן הזמין לפעילות ביולוגית צפויה לרדת משמעותית. בדיקת הסימולציה התהליכית המתבצעת בימים אלו ,אמורה לתת מענה גם לשאלת היווצרות המתאן במהלך תהליך הטיפול. בכל מקרה ,במהלך השנים שלאחר סיום העבודות יתבצע ניטור של הערימה להיווצרות מפגעים כגון מתאן ואחרים. 7.4נגישות לחלקי הפרוייקט לאחר סיום העבודות כאמור לאחר הכרזת האתר כבטוח לשימוש הציבור ,ניתן יהיה להיכנס לאתר ולהשתמש בו. הגישה לאתר יכולה להתבצע ממספר כיוונים: דרך שביל האופניים המתוכנן בגדה הצפונית של הנחל ,לאורך גדר בז"ן (תכנון של רשותנחל הקישון). דרך שביל האופניים בגדה הצפונית של הקישון והנפתול ,וחציית הנפתול בגשר אופנייםוהולכי רגל (תכנון של רשות הנחל – לא חלק מפרויקט סדימנט הקישון הנוכחי). -דרך אתר המבקרים המתוכנן בשטחי בז"ן. גישת כלי רכב לאתר עצמו לא תתאפשר לאחר סיום העבודות. האתר מיועד לשימוש פעילויות פנאי ,כפארק. -144- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .8הטיפול בתוואי הקיים במסגרת הכנת השטח באתר הטיפול מתוכננת חסימה וייבוש של אפיק הקישון הישן לאורך גדר בז"ן. אורך הקטע לחסימה וייבוש הינו כ 900מטר. כשלב ראשון תתבצענה עבודות חפירת הקרקעית עם ה ,dredgerעד לניקוי קרקעית הנחל מהזיהום הנמצא בה .הקרקעית שתחפר תועבר לטיפול הביולוגי ותטופל יחד עם שאר החומר שיחפר. לאחר ניקוי הקרקעית תישאב שארית המים מהערוץ למורד הנחל – נקיים כמו המים בשאר חלקי הנחל והערוץ ייובש סופית. לאחר הייבוש יתבצע מילוי של האפיק בחומר מילוי מקומי מהודק היטב ,עד למפלס אתר הטיפול, רום .+1.00 המילוי יעשה בקרקע נקייה ,ולא בסדימנט מטופל מקרקעית הנחל ,בשל העובדה שמרבית חומר המילוי נמצא מתחת למפלס מי התהום ,עליהם בכוונתנו להגן בפרויקט זה בעזרת יריעות איטום HDPEסטנדרטיות .הסדימנט המטופל צריך לעבור ניטור לקביעת מעמדו הסופי ,ולכן צריך להיות מבודד ככל הניתן ממגע עם מי התהום. ה 0.5מטר האחרונים ,בין מפלס +0.5ל ,+1.00יהיו מורכבים משכבת ביסוס ,בדומה לחלקי האתר האחרים. לאחר המילוי למפלס התכנון ,תיפרסנה יריעות איטום 1.5 HDPEמ"מ ,ויריעות גיאוטכניות/פסולת מחצבות להגנה על יריעות האיטום. כמות החומר הדרושה למילוי האפיק הישן: כ 140,000מ"ק. החומר לאיטום הערוץ יילקח מחפירת האתר וחפירת הנפתול. לאחר שינוקה ,יאטם וידופן ,ייהפך התוואי הישן של נחל הקישון לחלק מאתר הטיפול ,והגבעות הנופיות בסיום הפרויקט. -145- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .9שעות עבודה ושלביות משך הפרויקט מתוכנן להיות שלוש שנים ,מתוכן שנתיים של עבודת הוצאת סדימנט מהנחל ,והזמן הנותר להקמת האתר ,חפירת הנפתול ופירוק האתר עם סיום הפרוייקט. 9.1שלביות בפרויקט: הגורם המגביל המשפיע ביותר בפרויקט הוא כמות השטח המוגבלת לביצוע עבודות הטיפול. בשל כך ,מתוכנן הפרויקט להתבצע בקצבי עבודה משתנים ,בהתאם לכמות השטח הזמינה. עם עליית הכמות של חומר מטופל נקי באתר ,והצורך לאחסן אותו באתר עצמו ,תרד כמות השטח הזמינה לשלב הטיפול הביולוגי האינטנסיבי ,וכך גם קצבי העבודה בהתאם לכמות השטח הזמינה לטיפול הביולוגי האינטנסיבי. להלן תיאור של שלביות העבודה בפרויקט ,על פי קצבי הוצאת סדימנט קרקעית הנחל ובהתאם למידת זמינות השטח באתר הטיפול: -146- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS באיור שלעיל ובאיורים שלהלן מוצגים אזור הטיפול הביולוגי האינטנסיבי כ "3 m only " ,TREATED "DIRTYואזור הגבעות הנופיות כ "."CLEAN ON CLEAN -147- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS בתום תקופת טיפול של 40יום מועבר החומר המטופל מערימת הטיפול הבילוגי האינטנסיבי לבניית ועיצוב הגבעות הנופיות. -148- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS השתנות מימדי אזור הטיפול הביולוגי האינטנסיבי לאורך הפרוייקט – בסיום הטיפול בכל כמות החומר המזוהמת ,הופך אזור הטיפול הביולוגי האינטנסיבי לחלק מאזור הגבעות הנופיות של חומר מטופל נקי. -149- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS קצבי העבודה של הטיפול הביולוגי האינטנסיבי משתנים בהתאם למידת זמינות השטח לבניית ערימות הטיפול. -150- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -151- 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS השינוי באזור הגבעות הנופיות של חומר מטופל נקי בהתאם להתקדמות עבודות הוצאת הסדימנט מקרקעית הנחל. -152- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -153- 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -154- 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -155- 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS השינוי בקצב בניית ערימות הטיפול הביולוגי האינטנסיבי והגבעות הנופיות של חומר מטופל נקי לאורך שלבי הפרויקט השונים ותקופת הפרויקט. 9.2שעות עבודה בפרויקט פעולות ה dredgerוהוצאת החומר מהבריכות הישנות – 10שעות עבודה נטו. מערך הוצאת המים 20 -שעות עבודה נטו. מערך הטיפול הביולוגי – 10שעות עבודה נטו. פעילות באתר – 20שעות ביום. שמירה באתר – 24שעות ביממה. -156- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS פרק ד' פירוט והערכה של השפעות סביבתיות האמצעים המפורטים בפרק זה הם האמצעים המינימאלים המחיבים של הפרויקט . אם כתוצאה מהבדיקות הנוספות המתקיימות בימים אלה או שתבוצענה עד מועד פרסום המכרז ותחילת החפירה ידרשו אמצעים נוספים הם ישולבו בתהליך העבודה בתאום עם המשרד להגנת הסביבה והכל בכפוף לתהליך המכרז. .1איכות אוויר וריח 1.1עבודות חפירת הסדימנט: כאמור ,שיטת העבודה של ה ,dredgerהמשלבת את חפירת הסדימנט בקרקעית הנחל בעזרת ראש חיתוך מכוסה ,והסניקה המיידית של החומר הנחפר אל תוך צנרת סגורה ,מיועדת לצמצם למינימום האפשרי את מידת יצירת מפגעי ריח וההרחפה בנחל. בזמן העבודות ייעשה ניטור רציף של עכירות המים ,וישמר ריכוז מוצקים מרחפים של עד 80מג"ל מערכי הרקע בנחל בקטע העבודה. 1.2עבודות הוצאת המים החומר הנשאב מהנחל ,Slurry -יועבר כאמור דרך צנרת סגורה אל אתר הטיפול. באתר הטיפול ייאגר החומר בבריכת ויסות מכוסה ,על מנת לאפשר קצב עבודה קבוע של מערך הוצאת המים. הכיסוי על הבריכה ימנע נידוף של חומרים נדיפים אל הסביבה. אוויר וגזים שנפלטו מה slurryוהצטברו מתחת לכיסוי הבריכה האטום ישאבו אל מערך הטיפול באוויר. כל החומר מרגע הפרתו בתחתית הנחל עובר דרך סגורים: Dredger .1ומערכת הצנרת הצפה להובלת החומר. .2מתקן סינון גס קדם. .3בריכת ויסות מכוסה ל.Slurry .4מערך הזנת צנטריפוגות. .5צנטריפוגות. לאחר הוצאת המים: החומר המוצק עובר לתהליך איוורור. הפאזה הנוזלית ממשיכה במערכות סגורות עד אחרי טיפול השיקוע המואץ. בסיום תהליך השיקוע המואץ ,הפאזה המימית לא תכיל חומרים אשר אמורים לגרום למפגעי ריח. -157- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 1.3תהליך הטיפול הביולוגי וערימת החומר המטופל הנקי חומר שעבר סחיטה וערבוב עם חומר נפחי יוערם בערימות של 3מטר על גבי צנרת איוורור. כמתואר בסעיפים הקודמים ,האוויר ישאב מהסביבה דרך הערימות ,ואל מערך הטיפול באוויר. בצורה בזו נוצר לחץ שלילי בתחתית הערימה ,שגורם לכניסת אוויר לתוך הערימה ,וכך למעשה מונע יציאת אוויר מחוץ לערימה. האוויר שנשאב דרך הערימה יעבור לטיפול של הפרדת אוויר ומים וסינון האוויר דרך ביו פילטר. המים יועברו למערך הטיפול במים. ניטור רציף :במהלך העבודות ייעשה ניטור רציף לאיכות האוויר וריח באתר הטיפול, בכל מקרה איכות האוויר באתר הטיפול תישמר בהתאם לערכי הרקע באזור הפרויקט. .2מפגעי רעש רמת הרעש באתר תנוטר ותישמר בהתאם המתאימות של החוק למניעת מפגעים. אמצעים שיינקטו להפחתת הרעש באתר: שימוש במיכשור מודרני המתוכנן לפעול ברמות רעש נמוכות. התקנת חופות אקוסטיות למדחסים ומשאבות. הדממת מכונות לא נחוצות. הדממת כלים עומדים באתר. -ניטור רעש רציף רמת הרעש באתר לא תעלה על רמת הרעש ברקע אזור הפרויקט. -158- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .3טיפול בפסולת פסולת באתר ,שמקורה בפעילות באתר ,למעט הסדימנט מהנחל והבריכות ,תשונע לאתרי הפסלות המיועדים לכל סוג של פסולת: פסולת רגילה – לאתר סילוק פסולת מורשה. מיכלי כימיקלים ריקים – יאוחסנו על פי חוק ,וישונעו לאתר מורשה ,בהתאם לקבוע בחוק. לא מתוכנן שינוע של חומר שנחפר מהנחל אל מחוץ לאתר הטיפול ,חומר שייחפר מהנחל יטופל ויאוחסן בשטח אתר הטיפול בלבד. במידה ותיווצרנה שאריות חומר נפחי נקי לאחר סיום העבודות ,יעשה בחומר שימוש לכיסוי ה top – soilשכבת הקרקע העליונה – רק במידה ונמצא מתאים לכך. אם החומר הנפחי לא נמצא מתאים לשימוש כחומר כיסוי באתר עצמו ,יועבר החומר חזרה לספק החומר או לחילופין לאתר סילוק פסולת מורשה. -159- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .4מניעת זיהום קרקע ,מקורות מים ונחל הקישון 4.1זיהום קרקע בתכנון הפרוייקט ננקטו הצעדים הבאים למניעת זיהום קרקע כתוצאה משפיכה של חומר מזוהם או מים מזוהמים: עבודה בצנרת סגורה ,ללא צורך בהובלת חומר נוזלי ומזוהם בעזרת משאיות ,החל משלב ה dredgingועד לשלב הוצאת המים והטיפול במי הנטל מתהליך הוצאת המים. דיפון אתר העבודה כולו ביריעות איטום 1.5 HDPEמ"מ. אחסון ה Slurryבבריכות עפר ייעודיות. מערכת שטיפת גלגלים ביציאה מאתר העבודה. -ניקוז תשטיפים בשטח האתר וטיפול בהם במערך הטיפול במים. 4.2מניעת זיהום מקורות מים גופי המים העיקריים בתחום העבודה הינם: נחל הקישון. תעלת קייזר אילין הנשפכת לקישון. -מי תהום. -160- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS בתכנון הפרוייקט ננקטו הצעדים הבאים למניעת זיהום מים כתוצאה משפיכה של חומר מזוהם או מים מזוהמים: עבודה בצנרת סגורה ,ללא צורך בהובלת חומר נוזלי ומזוהם בעזרת משאיות ,החל משלב ה dredgingועד לשלב הוצאת המים והטיפול במי הנטל מתהליך הוצאת המים. דיפון אתר העבודה כולו ביריעות איטום 1.5 HDPEמ"מ סטנדרטיות. אחסון ה Slurryבבריכות עפר ייעודיות. מערכת שטיפת גלגלים ביציאה מאתר העבודה. ניקוז תשטיפים בשטח האתר וטיפול בהם במערך הטיפול במים.אופן עבודת ה dredgerההידראולי – חפירה ע"י ראש חיתוך מכוסה וסניקה ישירות לצנרת סגורה, ובנוסף הצבת וילונות למניעת הסעת חלקיקים מרחפים ,ימנעו את זיהום מי נחל הקישון בזמן עבודות חפירת הקרקעית. 4.3הטיפול במים מתהליך הסחיטה לפני חזרתם לנחל מי התהליך מתהליך סחיטת המים צפויים להכיל מוצקים מרחפים בריכוז של כ .ppm 1,000 על מנת שניתן יהיה להשיב מים אלו חזרה לנחל ,המקור שלהם ,יש צורך בביצוע פעולות להורדת ריכוז המוצקים המרחפים ,לערך הסף שנקבע להשבה לנחל – .TSS ppm 100 תהליך ניקוי המים כולל בעיקרו שיקוע מואץ בתוספת כימיקלים (קואגולנטים/פלוקולנטים). שיקוע מואץ: בשל גודל שטח הטיפול המצומצם ,נבחרה שיטה של שיקוע אינטנסיבי מואץ ,שמאפשרת עבודה בספיקות גבוהות יחסית ובשטח מצומצם יחסית. מערך השיקוע מתוכנן לכלול: שיקוע מואץ באמצעות מערכת למלות ,בסיוע כימיקלים קואגולנטים /פלוקולנטים. בתוספת מערכת סחרור ומחזור בוצה לעידוד שיקוע. מערכת הסמכת בוצה. -161- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS . טיפול אופציונאלי במתכות מערך השיקוע והסינון מתוכנן כך שיגרום להורדה מירבית של ריכוז המוצקים המרחפים במים ,ובכך יוריד גם את ריכוז המתכות ,כאשר ההנחה היא שמרבית המתכות נמצאות ספוחות לחלקיקים המרחפים. על מנת לוודא שגם באזורים בקרקעית בנחל המוגדרים כמכילים ריכוז גבוה של סדימנט ,מתוכננת מערכת מצעי ספיחה/מחליפי יונים למקרים בהם גם לאחר סינון החול ,עדיין קיימות שאריות של מתכות במים. המים מתהליך הטיפול יוחזרו לנחל אך ורק כאשר נבדקה תכולת המתכות בהם ונמצאה מתאימה לערכי הסף. -162- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .5שמירה על המערכת האקולוגית ושיקומה בפרויקט סדימנט הקישון לא מתוכנן שיקום מלא של נחל הקישון ,על כל ההיבטים האקולוגיים וסביבתיים הכרוכים בשיקום זה. מטרת פרוייקט סדימנט הקישון הינה ניקוי קרקעית הנחל המזוהמת ,וטיפול בזיהום בקרקעית הנחל בלבד. הפרוייקט מהווה צעד ראשון לשיקום כולל של הנחל ,שלאחריו צריכה להיעשות פעולת שיקום נרחבת – לא מתוכננת במסגרת הפרוייקט הנוכחי. באופן כללי ,שיקום נחל הקישון צריך להתחשב במפר היבטים ,היבטים שכאמור רק חלק מהם הינו חלק מפרויקט ניקוי סדימנט הקישון: שיקום אקולוגי מחייב להתייחס לנחל בראייה אגנית כוללת בכל הקשור להקצאת מים רציפהבכמות ואיכות מספקת לקיום מערכת אקולוגית ייציבה ,שימור משטר זרימה שטפונית ומשטר הגאות ושפל הקיים והקצאת שטחים פתוחים שייצרו מסדרון אקולוגי רציף לאורך ציר הנחל שישמש גם למטרות תיור ונופש. התנאים האקולוגים בנחל נגזרים בראש ובראשונה מאיכות וכמות המים ומשטר הזרימה.למרות השיפור שחל באיכות מי הנחל בשנים האחרונות ,ערכי החנקן הכללי והזרחן במורד הנחל אינם עומדים עדיין בתקן איכות מי הקישון. יישום תכנית המים (כאמור ,לא חלק מהפרויקט הנוכחי) צפוי לשפר את איכות וספיקת המים במעלה ובמורד הנחל ולקדם את שיקום המערכת האקולוגית. יש להבטיח זרימה שטפונית כגורם טבעי חיוני לתפקוד המערכת האקולוגית של הנחל בכלהקשור לעיצוב מגוון בתי גידול ,שימור קשר בין אוכלוסיות בעלי חיים ,תרומה לכמות ואיכות המים. קיום המערכת האקולוגית הייחודית של אסטואר ימי במורד הנחל תלוי בשימור משטר הגאותוהשפל הקיים ,הגורם לשינויים הדרגתיים במליחות המים במעלה הזרימה ולשינוי בתנאי בית הגידול והרכב הצומח והחי בהתאם. -163- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS הסדרת הנפתול תתייחס למאפיינים אקולוגים בהתאם להוראות תמ"א 34ב' 3בכל הקשורלרציפות הזרימה בנחל ושיקום צמחי של הגדות שיהווה רצועת מגן וחיץ לנחל ומסדרון אקולוגי רציף לאורכו. שיקום צמחיית הגדות תיצור רצועת מגן לנחל מפני השפעות סביבתיות כגון סחף ושטיפתמזהמים ודשנים .על פי הנספח האקולוגי לתכנית ,Lifeתכנית אב וממשק לנחלי מקורות הירדן (סבר )2007דרושה רצועת צומח מכל צד של הערוץ שתכלול צומח עשבוני ,שיחי ועצי ,לצורך קיום מערכת אקולוגית יציבה לאורך הנחל וכרצועה מגנה מסחף קרקע ומשטיפת מזהמים וריסוסים משטחי חקלאות סמוכים .בנוסף דרושה רצועת חיץ ללא ריסוס ודישון. -164- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS מורכבות מבנית: פיתול תוואי הזרימה ,שיפוע גדות משתנה (חתך מורכב של הגדות) ,ותשתית אבנית יוצריםמגוון בתי גידול בעלי תנאים משופרים המהווים בסיס להתפתחות מגוון מיני צמחים ובעלי חיים ומערכת אקולוגית יציבה .זרימה מערבולתית מעלה את ריכוז החמצן המומס ומאפשרת קיום למגוון רחב של אורגניזמים שוכני מים .בתנאים של זרימה איטית וקרקעית בוצית מגוון המינים לרוב נמוך יותר .על פי התעו ד בספרות גדותיו של אפיק הקישון הקדום היו גבוהות ותלולות ובניות קרקע חרסיתי בוצית ללא מצע אבני. פיתול אפיק הנפתול במרכזו ,כך שיתאים לתנועת הקו-נוע של קיבוץ יגור יתרום להגברתהמורכבות המבנית. בסיור לאורך מורד הקישון נמצא כי גדות הנחל ברובן גבוהות ותלולות ,בנויות קרקעאלוביאלית .במקטעים רבים מופיעה בקו המים מדרגת גדה בוצית נמוכה ומישורית הנחשפת בזמן השפל ומהווה אזור שיחור מזון וקינון לעופות מים שונים כגון חופמאים ותמירונים .בשתי גדות הנפתול לכל אורכו ,יוסדרו בתחתית הגדה התלולה בקו המים מדרגות גדה אלוביאלית מישוריות ברוחב 70ס"מ לפחות שיחשפו בזמן השפל ,כמתואר להלן ויהוו מקום שיחור מזון לעופות מים כמתואר בהמשך. מדרגת גדה מישורית ובוצית בקו המים בזמן השפל. -165- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS תמירון תר אחר מזון בזמן השפל בגדת הנחל הנמוכה ,מעלה גשר יוליוס סימון. במקומות שונים פזורות בקו המים אבנים טבולות בגדלים שונים היוצרות זרימה מערבולתיתומהוות בית גידול לחסרי חוליות ודגים ,ומקום תצפית לעופות מים כגון אנפות וליבניות הדגות במים הרדודים בסמוך לגדה .לאורך קו המים בגדות הנפתול יפוזרו אבנים בגודל שונה ,כמתואר בתמונות שלהלן ,שיגבירו את המורכבות המבנית ואת מגוון בתי הגידול .הכוונה אינה לדיפון הגדה באבנים כמתואר בתמונה בהמשך . - -166- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS אבנים טבולות בגדת הנחל ,מורד גשר יוליוס סימון. לבנית בתצפית על אבנים טבולות בגדת הנחל ,מעלה גשר יוליוס סימון. -167- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS גדה מדופנת באבן ,אינה מאפשרת התפתחות צמחייה אקווטית ויוצרת בית גידול דל ,מעלה גשר יוליוס סימון. -168- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS הסדרת אפיק בעל חתך רוחב משתנה שיגביר את המורכבות המבנית ואת מגוון בתי הגידול.תשתית הגדות תהייה בנויה קרקע אלוביאלית ותלילותן תשתנה משיפוע של 1:3לשיפוע מתון ככל הניתן. האפנדיקס במורד הנחל יוצר מעין לגונה הנתונה לשינויים במפלס המים בהתאם למשטר הגאותוהשפל היומי .בזמן השפל נחשפים משטחי בוץ גדולים ,נוצרות ברכות מנותקות ואזורים של מים רדודים בשולים .כל אלה תורמים למורכבות מבנית גבוהה ומעשירים את מגוון בתי הגידול, מיני הצמחים ובעלי החיים באפנדיקס .ניתן לשקם בתי גידול בעלי מאפיינים דומים ב"מפרצונים" בנפתול .שיפוע הגדות במפרצוניםיהיה מתון מאוד כך שיווצר אזור ביצתי שיחשף בזמן השפל ויוותרו בו ברכות מנותקות .מעבר לאזור הביצתי יפותח אחו לח .מאפיינים אלה יאפשרו התפתחות מגוון בתי גידול ויאפשרו עליה במגוון הצמחיה ובעלי החיים. משטחי בוץ חשופים וברכות מנותקות בזמן השפל באפנדיקס. מומלץ להסדיר בית גידול דומה ללגונת האפנדיקס בחיבור תעלת קיזר אילין לערוץ הקישון.יתכן והלגונה תתרום לשימור מושבת הקינון על עצי האקליפטוס בגדתו הצפונית של הנחל. -169- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS הוצאת בוצה מהקרקעית בתהליך ה dredgingתתבצע תוך נקיטת אמצעי זהירות מירבייםלמניעת הרחפת קרקע והעכרת המים ומבלי לפגוע במדרגת הגדה המישורית בקו המים ,בגדות ובצמחיית הגדות .מדרגת הגדה המישורית והאזור הקרוב לגדה הם בדרך כלל העשירים ביותר במאכלסי מים ולכן חשוב לא לפגוע בהם .במידה ותגרם פגיעה לגדות ,יבוצע שיקום אקולוגי בקטע הפגוע. -170- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS שיקום צמחי: כאמור ,בפרויקט ניקוי קרקעית נחל הקישון והטיפול בסדימנט הנחל המזוהם לא מתוכנן השיקום הצמחי בנחל ,שיקום כזה הוא פרוייקט נפרד בפני עצמו ,ולא חלק מפרוייקט זה או התקציב אשר הוגדר לפרוייקט זה. לא תהיה פגיעה בצמחיית הגדות הקיימת במהלך עבודות הוצאת הסדימנט מקרקעית הנחל ,משום שהוצאת הסדימנט באמצעות ה Dredgerנעשית מתוך המים בלבד ולא תפגע בשום אופן בדפנות הקיימות. שיקום הצמחייה העתידי ,צריך להתחשב בפרמטרים שלהלן: בתום עבודות ההסדרה ישוקמו וייוצבו הגדות בצומח אקווטי מקומי מגוון כולל עשבוניים,שיחים ועצים ,שיתרמו למניעת סחף ולהתפתחות בתי גידול מגוונים .כיסוי צמחי מוסיף לחזק הגזירה של הקרקע ועמידותה לסחיפה .צמחים עשבוניים מגבירים את יציבות שכבת הקרקע העליונה עד עומק של 30ס"מ .שורשי שיחים ועצים מחזקים את הגדות לעומק רב יותר .ייצוב הגדות יתבסס על מינים עשבוניים משתרעים כגון יבלית מצויה וליפיה זוחלת. השיקום הצמחי יעשה באמצעות מינים עמידים למליחות המים הקיימת באזור גשר ההיסתדרות(כ 7,500מג"ל) ויתבסס על זרעים וייחורים ממקור מקומי שיאספו בקישון וסביבתו שיקום מגוון בתי גידול באמצעות תצורות צומח שונות :אחו לח שיאפשר התפתחות מגוון גבוהשל צמחים אקווטים ,חישות קנים שיהוו מקום מסתור ורביה לעופות וציפורי שיר ,צב רך ויונקים ,צומח שיחי שיהווה מקום מחייה ורביה לבעלי חיים יבשתיים ויחדור לגוף המים ויצור מקום מחייה ,הזנה ורביה לדגים וחסרי חוליות. טיפוח אחו לח של יבלית מצוייה וליפיה זוחלת שיועשר במינים נוספים אופיינים לבית גידולזה. טיפוח חישות קנה מצוי ,קנה סוכר מצרי ועב קנה שכיח (במידה ויעמוד במליחות המים)ושיחיות .שחיית הגדות תורכב משנית גדולה ,ערברבה שעירה ושיח אברהם מצוי ותלווה במינים נוספים כגון אגמון ימי ,אספרג ארצישראלי ,מלוח מפושק ,גמא מגובב ועוד. -171- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS גבעות החומר הנקי המטופל (כאמור ,לא מתוקצב בהערכת העלות הנוכחית בפרויקט זה):טיפוח מגוון בתי גידול המאפיינים את האזור ההררי בכרמל ומורדות הגליל התחתון .שתילת צמחים אופיינים לצומח הים תיכוני בהתאם לבית הגידול שיוכנו מזרעים וייחורים מהכרמל ומורדות הגליל התחתון .שיקום צמחי של גבעות הבוצה המטופלת מחייב כיסוי בשכבת קרקע לא מלוחה בעומק של 80ס"מ לפחות .שתילה וזריעה יתבצעו בתחילת החורף הראשון לאחר ייצוב סופי של הערמות – כשנתיים מתחילת הפרוייקט בהתאם לתכנית .גיאופיטים (צמחי בצל ופקעת) מומלץ לשתול לפני רדת הגשמים. באזור הערמות המטופלות ניתן לפתח מוקדים שונים לפעילות פנאי ,נופש וספורט ,ופעילותחינוך סביבתי שתהווה חלק ממערך הסברה של פרוייקט הנפתול ותרומתו לשיקום המערכת האקולוגית בקישון .מוקדים אלה יכללו :מצפורים ,שביל לימודי ,מסתורים לתצפיות בבעלי חיים ,אזורי לימוד חוץ כתתי ואזורי דיגום לימודיים .ניתן לקיים סיורים לימודיים והדרכת אקוטופים וביוטופים בשיתוף החברה להגנת הטבע .מומלץ לקשר את הפעילות הסביבתית במקום למרכז המבקרים המתוכנן ב"לבניות" בבית הזיקוק. שיקום צמחי בשטחי הקרקעות הכבדות הסמוכים לנפתול :צמחים שאפיינו בעבר את אדמותהעמק הכבדות ושכיחותם פחתה בעקבות העיבוד החקלאי האינטנסיבי כגון נרקיס מצוי, שישתל בשטחים מישוריים ,מוצפים .מקור לשיקום :שדות חקלאיים באזור שחלות עליהם תכניות בינוי ,ריכוז נרקיסים שהועתקו מהקישון לקיבוץ יגור (בתאום עם יואב גרטמן) .איריס הביצות ,ישתל באזורים מוצפים בחורף ובאחו ביצתי לח .זהו מין אדום שבית גידולו אדמות עמוקות מוצפות בחורף ,בעבר היה נפוץ באזורים מוצפים בעמק יזרעאל ,לאורך הקישון כולל מורד הנחל ובעמק עכו .איריס הביצות נכחד מאזורים אלה כמעט לחלוטין בשל ניקוז האדמות והפיכתם לשדות חקלאיים .מקור לשיקום :אוכלוסיות קטנות של המין שנותרו בגליל התחתון ועמק יזרעאל – בתאום עם רט"ג .שתילה וזריעה יתבצעו בתחילת חורף 2012לאחר רדת הגשמים הראשונים .גיאופויטם (צמחי בצל ופקעת) יוטמנו לפני רדת הגשמים. -172- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS טבלה .1מיני צמחים לשיקום בתי גידול לחים לאורך הנפתול. חגורה שניה חגורה ראשונה בית גידול שולי המים בזמן גאות גדה נמוכה מיני שיחיות מיני אחו לח יער גדות :לכל אורך הנפתול יבלית מצויה ליפיה זוחלת אחו לח במפרצונים אגמון החוף (נדיר) דבשה סיצילית (נדיר) אגמון ימי אספרגולריה מלוחה (נדיר) גמא ארוך גמא חלקלק יבלית מצויה לחך המלחות (מין אדום ,נדיר) לחך המלחות (נדיר) ליפיה זוחלת יבלית מצויה מלחית הבורית (מין אדום ,נדיר מאוד) סמר חד סמר ימי חומעה יפה כף חתול זוחלת (מין אדום ,נדיר מאוד) ליפיה זוחלת סוף מצוי שנית מתפתלת חישות קנים בין המפרצונים קנה סוכר גבוה חגורה שלישית מעלה הגדה אשל היאור/מרובע הרדוף הנחלים תאנה תמר מצוי אוכם חופי (מין אדום ,נדיר מאוד) יבלית מצויה לחך איזמלני ליפיה זוחלת מלחית הבורית סמר חד סמר ימי סמר מחויץ סמר מחויץ סמר ערבי עדעד הביצות (נדיר) פרקן עשבוני (מין אדום ,נדיר מאוד) שרשר רב שנתי (מין אדום ,נדיר מאוד) תלתן הביצות תלתן זוחל סמר ערבי תלתן הביצות תלתן זוחל תלתן צר עלים (מין אדום בסכנת הכחדה) כמו בחגורה הראשונה כמו בחגורה הראשונה קנה סוכר מצרי עב קנה שכיח שיחיות בין המפרצונים מיני אחו לח סוף מצוי -173- מלוח מפושק (נדיר) אספרג ארץ ישראלי (נדיר) מלוח רגלני (נדיר) חנק מחודד יבלית מצויה ליפיה זוחלת לפופית החצים (מין אדום ,בסכנת הכחדה) מלוח רגלני (נדיר) סמר חד סמר ימי סמר מחויץ * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS ערר כרתי סמר ערבי ערברבה שעירה * Yodfat Engineers (1994) Ltd. * -174- 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS בית גידול חגורה שניה חגורה ראשונה שולי המים בזמן גאות גדה נמוכה פרעושית ערבית שנית גדולה שרשר מכחיל שרשר רב שנתי (מין אדום ,נדיר מאוד) חגורה שלישית מעלה הגדה שיח אברהם מצוי טבלה .2מיני צמחים לשיקום גבעות הבוצה המטופלת. מינים בית גידול איריס ארץ ישראלי יער פארק אלה ארץ ישראלית אלון תבור בוצין מפורץ דבורנית דינסמור דבורנית חוטמית זיפנית לבנה רפואי מרוות ירושלים כרכום חורפי סתונית היורה עוזרר קוצני קידה שעירה רקפת מצויה שלהבית דביקה חורש אלון מצוי אלה ארץ ישראלית אלת המסטיק דבורנית גדולה דבורנית דינסמור דבורנית הדבורה (נדיר) זלזלת הקנוקנות מרוות ירושלים פיגם מצוי רקפת מצויה שיחיות אלת המסטיק לוטם שעיר לוטם מרווני מורן החורש מרוות ירושלים פיגם מצוי צטרה ורודה שלהבית דביקה בתה (בני שיח עשבוניים חד ורב שנתיים וגיאופיטים אזוב מצוי איריס ארצישראלי -175- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS בית גידול בתה (בני שיח עשבוניים חד ורב שנתיים וגיאופיטים בוסתנים איריס הסרגל (נדיר) בן חצב יקינטוני געדה כרתית געדה מפושקת מינים דבורנית גדולה (נדיר) דבורנית דינסמור מינים דבורנית הדבורה (נדיר) זוטה לבנה חבלבל השיח חלבלוב מגובשש חצב מצוי כלנית מצויה מסרק שולמית מרוה משולשת נורית אסיה סביון אביבי סחלב פרפרני סחלב שלוש השנים סחלב נקוד (נדיר) סתונית היורה עיריוני צהוב עירית גדולה עכנאי יהודה פיגם מצוי פרג אגסני פשתה שעירה קדד גדול פרי ציפורני חתול מצויות צמר מפוצל קורנית מקורקפת קחון מצוי שום גבוה שפתן מצוי תגית ארצישראלית תלתן הארגמן תלתן תריסני זית רימון שקד מצוי תאנה גפן -176- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .3מיני צמחים לשיקום אדמות כבדות בשולי הנפתול. מינים בית גידול לוענית יריחו (מין אדום ,אנדמי) אדמות כבדות נרקיס מצוי מעוג אפיל מעוג מנוקד שום הגלגל תלתן צר עלים (בסכנת הכחדה ,מין אדום) איריס הביצות אדמות כבדות מוצפות בוען מצולע (נדיר מאוד) חמעה מגובבת (נדיר) נעצוצית סבוכה )מין אדום ,נדיר מאוד) מינים פולשים: לאורך מקטע הנחל הקיים הכלול בתחום התכנית מצויים מספר פרטים של שיטה כחלחלהוושינגטוניה שהם מינים פולשים .יש לוודא כי מינים פולשים אלה יעקרו ויורחקו משטח התכנית במהלך עבודות ההסדרה והפיתוח .הסדרת הנפתול החדש תצור אזור חשוף מצומח שיהיה נתון לחדירת מינים פולשים ומיני באשה .בכדי למנוע תופעה זו יש לבצע ניטור שנתי מתמשך לאיתור מינים פולשים וטיפול מתאים להרחקתם .מאחר ואורך הנפתול לא יעלה על קילומר אחד והתכנית כולה משתרעת על שטח של 250דונם ,ניתן להתמודד עם הופעת מינים פולשים באמצעים פיזים ללא טיפולים כימים באמצעות ריסוס .הדברת מינים פולשים תעשה באמצעות עקירה ידנית של צמחים צעירים ,כריתה של צמחים בוגרים שלא ניתן לעקרם ומריחת הגדם בגרלון מהול בשמן. שמירה ומניעת פגיעה בבתי הגידול באפדניקס. שימור שלוחת האפנדיקס ,בה נותרו שני בתי גידול יחודיים של שפך נחל ומלחה .אזור המלחהבאפנדיקס מהווה שריד אחרון למלחת הקישון ,שנפגעה במהלך השנים כתוצאה מפעילות אנתרופוגנית אינטנסיבית בדומה למלחות החוף האחרות בישראל .בשלוחת האפנדיקס התפתחה מערכת אקולוגית יציבה למדי . באזור זה לא מתוכנן ה dredgingוהוצאת בוצה מהקרקעית ולכן לא צפויה פגיעה במערכת האקולוגית באפנדיקס. -177- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS הפעולות לשימור ,לשחזור או העתקת בתי הגידול הקיימים :אתרי ההטלה של אוכלוסיית הצב הרך .אתרי לינת הקורמורנים אתרי לינה וקינון של ציפורים אחרות. תכנית השיקום אינה מתוקצבת כחלק מהערכת העלות הנוכחית של הפרויקט ,יש להעמיד תקציב נפרד לצורך פעולות שיקום אלו ,כאמור ,תקציב פעולות השיקום לא יכול לבוא מתוך תקציב הפרויקט הנוכחי. המשרד להגנת הסביבה צריך למנות את הגורם האחראי לפעילות השיקום והשימור ,ולהעמיד לטובת פעולות אלו תקציב נפרד מתקציב הפרויקט הנוכחי. צב רך :המצאות אתרי הטלה של צב רך במקטע הנחל המיועד לייבוש במסגרת התכנית מחייבשיקום אתרי הטלה בנפתול החדש .אתרי ההטלה חיוניים לקיום אוכלוסיות צב רך בקישון, לאחר שהושב אליו והצליח להתבסס בשנים האחרונות .ממשק שיקום אתרי ההטלה של הצב הרך יעשה בתאום עם רשות הטבע והגנים .עונת ההטלה של הצב הרך נמשכת ממאי עד יולי ובקיעת הצבונים נמשכת מיולי עד ספטמבר .טרם ייבוש ומילוי אפיק הקישון הקיים יערך סקר לאיתור אתרי הטלה ,צבים בוגרים יועברו למפער הקישון והביצים יועברו למדגרת הקישון. צבונים שיבקעו במדגרה יושבו לנחל במפער הקישון .במפרצונים שיוסדרו בגדות הנפתול ישוקמו ארבעה בתי גידול בעלי תנאים מתאימים כאתרי הטלה לצב הרך :גדות מתונות בשיפוע נמוך מ ,1:5מקטעים חשופים לחלוטין מצמחיית גדות באורך 20מ' לפחות שיאפשרו חפירה והטלת ביצים .במקטעים אלה מומלץ ליצור קרקע נוחה לחפירה על ידי הוספת חול לקרקע האלובילית הבוצית היוצרת קרום קשה עם התיבשותה. מושבת לינה לקורמורנים :שיקום צמחייה לאורך הנפתול יכלול יער גדות של עצי אשלהעשויים לשמש כאלטרנטיבה למושבת לינה לקורמורן גדול ,במידה ותפגע מושבת הלינה בעצי האקליפטוס לאורך מקטע הנחל שייובש במסגרת התכנית. אתרי לינה וקינון לעופות מים וציפורי שיר :סבכי גדות של חישות קנים וצומח שיחי שישוקמובנפתול יהוו אתרי לינה וקינון לציפורי שיר ומקומות מסתור לעופות מים. -178- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .6סיכון לבריאות האדם 6.1סקר סיכונים על מנת לקבוע מהם האמצעים למנוע סיכון אפשרי לאדם ולסביבה כתוצאה מדרכי החשיפה השונות לחומר המטופל ,ואת ערכי הסף המתאימים לאופי החומר המטופל בפרויקט יבוצע סקר סיכונים לפחמימנים ולמתכות. סקרים אלה יסתיימו לפני העבודות החפירה ותוצאותיהם ישולבו בתכנון המפורט לביצוע של הפרויקט וישולבו במכרז לביצוע העבודות .בכפוף להשלמתם במסגרת לוח הזמנים של המכרז ובתהליך המכרז סקר הסיכונים ,ובדיקת הסימולציה המתבצעת בימים אלו ,יגדירו את הצורך בפעולות נוספות לאלו שפורטו בסעיפים הקודמים ,על מנת להבטיח שלא ייגרם סיכון בפרויקט. 6.2ערכי סף ערכי הסף לפרויקט יקבעו עם תום בדיקת הסימולציה וביצוע סקר הסיכונים. -179- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .7מערכת הניקוז באתר 7.1מערכת ניקוז תת קרקעית: כאמור ,אזור הטיפול ייחפר וידופן ביריעות איטום. על גבי יריעות אלו תותקן מערכת ניקוז תת קרקעית ,המורכבת מצינורות שרשוריים ושוחות. במהלך הפרויקט :תשטיפים משטח האתר ינוקזו ע" מערכת הניקוז לשוחות איסוף ויישאבו אל מערך הטיפול במים. בסיום הפרויקט :התשטיפים ינוקזו על ידי מערכת הניקוז ויוחזרו לנחל .תשטיפים אלו יהיו נקיים מהסיבות הבאות: שכבת הכיסוי הנקייה של 1מטר מעל גבי החומר המטופל ,וצמצום חלחול לתוך הערימה. בדיקות ה Leachמצביעות על כך שמרבית המזהמים ספוחים לפרקציה המוצקה של הסדימנט ולאצפויים להיות מסיסים. 7.2מערכת ניקוז עילית: מי הנגר העילי באתר יאספו במערכת של תעלות ניקוז ,וינוקזו אל מערך הטיפול במים. -180- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .8שינויים במערך התנועה הובלת החומר תיעשה באמצעות מערכת השאיבה של הדרג'ר בעזרת צינורות צפים ומשאבות הגברה ( ,)boosterאופן הובלה זה חוסך תנועה של משאיות רבות עמוסות חומר מזוהם על גבי כבישי המפרץ. התנועה אל האתר תיעשה על בסיס מערכת הכבישים הקיימת ובפרט על כביש הגישה למט"ש חיפה ,ועל דרכים חקלאיות שיעברו כיסוי בחומר מצע והידוק. לא צפויה השפעה על כביש מט"ש חיפה כתוצאה מתנועת הכלים בפרוייקט. הדרכים החקלאיות ההיקפיות ,שכיום הן דרכי עפר ,תהפוכנה לדרכי מצע מהודק .השינוי באופי הדרכים לא צפוי לפגוע בפעילות החקלאית הנסמכת על דרכים אלה ,ואף עשוי לשפר את יכולת התנועה של כלים חקלאיים באזור. .9קירבה לפעילות חקלאית הפעילות החקלאית צפויה להימשך בשטחים שמדרום לפרויקט הנפתול. הפעילות החקלאית לאורך אזורי שימוש ציבוריים נפוצה בכל רחבי הארץ ,לאורך נחלים ופארקים, לרבות לאורך תוואי נחל הקישון. לכן ,לא צפויה בעיה חריגה בהמשך הפעילות החקלאית באזור .יש לשמור שהפעילות החקלאית לא תיפגע בסביבת הנחל ,כפי שנהוג ברצועות נחל דומות באזור זה. -181- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .10מערכת ניטור ודיגום מערכת הניטור תכלול ניטור ובקרה חלקם רציפים בכל אחד משלבי הטיפול השונים בסדימנט הנחל המזוהם: ניטור בעת פעולת ה :dredgingבעת פעולת חפירת הסדימנט מקרקעית נחל הקישון ,יתבצע ניטור רציף של ריכוז המוצקים המרחפים בסביבת העבודה. רמת המוצקים המרחפים נקבעה ל ppm TSS 80מעל ריכוזי הרקע באזור העבודה. ניטור המים המוחזרים מתהליך הסחיטהניטור המים המוחזרים לנחל יעשה באופן רציף לפרמטרים הבאים: מתכות. צורוני חנקן. צורוני זרחן. TSSTPH - ערך הסף ל TSSנקבע ל . ppm 100 ערכי הסף לפרמטרים האחרים צריכים להיקבע בסקר הסיכונים -182- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS -ניטור ערימות הטיפול הביולוגי האינטנסיבי יבוצע ניטור לאורך כל התהליך בהתאם לצרכים למעקב ובקרה על התהליך למדידת הריכוז המזהמים השונים בערימות החומר המטופל ,במהלך תקופת הטיפול המתוכננת ובסיומה. הניטור יתבצע בעיקרו לפרמטרים הבאים: פרקציות פחמימניות על פי שיטת .TPHCWG מתכות.ערכי הסף לפרמטרים אלה צריכים להיקבע בסקר סיכונים וע"פ בדיקת הסימולציה התהליכית. בנוסף יתבצע ניטור רציף של איכות האוויר ,ריח ורעש ע"י מכשירי מדידה ניידים ותחנות מדידה אשר תפוזרנה בשטח העבודות. איכות האוויר תישמר בהתאם לערכי הרקע באזור. רמת הרעש תישמר בהתאם לרמות הרקע באזור. רמת הריח תישמר בהתאם לרמות הרקע באזור. -183- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS -ניטור ערימות החומר המטופל הנקי במהלך הפרויקט ובסיומו יתבצע ניטור של ערימות החומר המטופל ,הניטור יבוצע לפרמטרים הבאים: חומרים נדיפים. ריכוז מתכות בקרקע ובתשטיפים. ריכוז פחמימנים ע"פ שיטת TPHCWGבקרקע. ריכוז פחמימנים בתשטיפים. מתאן בקרקע (ערימות החומר המטופל). -אמוניה בקרקע ובתשטיפים. ערכי הסף לפתיחת האתר לפעילות נופש יקבעו בסקר סיכונים לפחמימנים ומתכות בקרקע ובמים. תוכניות לניטור בכל אחד מהתחומים ,שיטות הניטור ,תדירות הניטור והדיגום ,שמירת הנתונים ודרכי פעולה במקרה של תוצאות חריגות או במצב תקלה יוכנו ויוגשו כחלק מתכנית העבודה של הקבלן הזוכה ,לאחר הזכיה במכרז ולפני התחלת עבודות החפירה. -184- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS פרק ה' הצעות להוראות התכנית .1הוראות למניעת מפגעים 1.1הוראות למניעת מפגעי איכות אוויר יתבצע ניטור רציף של איכות האוויר באתר העבודות .תוכנית ניטור הכוללת את שיטות הניטור,תדירות הניטור והדיגום ,שמירת הנתונים ודרכי פעולה במקרה של תוצאות חריגות או במצב תקלה יוכנו ויוגשו כחלק מתכנית העבודה של הקבלן הזוכה ,לאחר הזכיה במכרז ולפני התחלת עבודות החפירה. הניטור הרציף יתבצע ע"י תחנות מטאורולוגיות ניידות בתחום האתר ,ומכשירי מדידה ניידים. -רמת איכות האוויר תישמר בהתאם לערכי הרקע של איכות האוויר באזור הפרויקט. יינקטו הצעדים הבאים למניעת מפגעי איכות האוויר: ביצוע Dredgingהידראולי בעזרת ראש חיתוך מכוסה ,וסניקה מיידית של החומר החפור אל צנרתההולכה לאתר הטיפול. הולכת החומר הנשאב בתהליך חפירת הסדימנט מקרקעית הנחל בצנרת סגורה. כיסוי בריכות פתוחות ביריעת כיסוי. שאיבת האוויר מתחת לכיסוי הבריכות אל מערך הטיפול באוויר. שאיבת אוויר דרך ערימות הטיפול הביולוגי האינטנסיבי אל מערך הטיפול באוויר. סינון אוויר באמצעות ביו – פילטר לפני החזרתו לסביבה .ריכוז הפליטה מהפילטר הביולוגי יקבעע"י המשרד להגנת הסביבה במקומות שימצא צורך לכך יותקנו חיישנים למדידת ריכוזי מזהמים שעשויים להיווצר בתהליך עפ"י תוצאות בדיקת ההיתכנות . -185- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS האמצעים אשר ינקטו למניעת היווצרות אבק באתר: הרטבה שגרתית של הדרכים באתר. משאיות :הובלה של חומר יבש כאשר הכיסוי סגור. הרטבת ערימות חומר יבש במידה מספקת למניעת היווצרות אבק. ניטור מהירות וכיוון הרוח באתר. 1.2הוראות למניעת מפגעי ריח יתבצע ניטור תקופתי של ריח באתר העבודות. הניטור יתבצע ע"פ נוהל ביצוע בדיקת ריח בשטח באמצעות צוות מריחים ,ומכשירי מדידה ניידים. -רמת הריח תישמר בהתאם לערכי הרקע של ריח באזור הפרויקט. יינקטו הצעדים הבאים למניעת מפגעי ריח: ביצוע Dredgingהידראולי בעזרת ראש חיתוך מכוסה ,וסניקה מיידית של החומר החפור אלצנרת ההולכה לאתר הטיפול. - הולכת החומר הנשאב בתהליך חפירת הסדימנט מקרקעית הנחל בצנרת סגורה. כיסוי בריכות פתוחות ביריעת כיסוי. שאיבת האוויר מתחת לכיסוי הבריכות אל מערך הטיפול באוויר. שאיבת אוויר דרך ערימות הטיפול הביולוגי האינטנסיבי אל מערך הטיפול באוויר. סינון אוויר באמצעות ביו – פילטר לפני החזרתו לסביבה. -ניטור מהירות וכיוון הרוח באתר. -186- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 1.3הוראות למניעת מפגעי רעש רמת הרעש באתר תנוטר ותישמר בהתאם לרמות המתאימות של החוק למניעת מפגעים אמצעים שיינקטו להפחתת הרעש באתר: שימוש במיכשור מודרני המתוכנן לפעול ברמות רעש נמוכות. התקנת חופות אקוסטיות למדחסים ומשאבות. הדממת מכונות לא נחוצות. הדממת כלים עומדים באתר. -ניטור רעש. -187- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS 1.4הוראות לטיפול במים נטל ותשטיפים לפני חזרתם לנחל הטיפול במי הנטל לפני החזרתם לנחל יכלול: מתקן שיקוע מואץ בתוספת כימיקלים (.)Flocculant /Coagulant בריכת ויסות וניטור איכות מים.במקרה ורמת המזהמים במים תעלה על ערכי הסף שנקבעו להם: סינון חול בלחץ. מצעי ספיחה/החלפת יונים להסרת מתכות שאריתיות במים.ערך הסף שנקבע להשבה לנחל – .TSS ppm 100 מערכת ניקוז תת קרקעית: אזור הטיפול ייחפר וידופן ביריעות איטום. -על גבי יריעות הדיפון תותקן מערכת ניקוז תת קרקעית ,המורכבת מצינורות שרשוריים ושוחות. במהלך הפרויקט :תשטיפים משטח האתר ינוקזו ע" מערכת הניקוז לשוחות איסוף ויישאבו אלמערך הטיפול במים המתואר לעיל. בסיום הפרויקט :תשטיפים ינוקזו ע"י מערכת הניקוז וישבו לנחל. בדיקות ה Leachשנעשו במסגרת בדיקות האפיון לסדימנט הנחל מראות שלא קיימת סכנת זיהום תשטיפים במתכות מערימת החומר הנקי המטופל שספוחות לפרקציה המוצקה ואינן מסיסות -188- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS מערכת ניקוז עילית: מי הנגר העילי באתר יאספו במערכת של תעלות ניקוז ,וינוקזו אל מערך הטיפול במים המתוארלעיל. 1.5הוראות למניעת זיהום קרקע ומי תהום מניעת זיהום קרקע הצעדים אשר מתוכננים להינקט במסגרת הפרויקט למניעת זיהום קרקע : עבודה בצנרת סגורה ,ללא הובלה של חומר נוזלי ומזוהם במשאיות ,החל משלבה dredgingועד לשלב הוצאת המים והטיפול במי הנטל מתהליך הוצאת המים. דיפון אתר העבודה ביריעות איטום 1.5 HDPEמ"מ. אחסון ה Slurryבבריכות עפר ייעודיות. מערכת שטיפת גלגלים ביציאה מאתר העבודה. -ניקוז תשטיפים בשטח האתר וטיפול בהם במערך הטיפול במים. מניעת זיהום מקורות מים גופי המים העיקריים בתחום העבודה הינם: נחל הקישון. תעלת קייזר אילין הנשפכת לקישון. -מי תהום. -189- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS בפרוייקט ינקטו הצעדים הבאים למניעת זיהום מים כתוצאה משפיכה של חומר מזוהם או מים מזוהמים: עבודה בצנרת סגורה ,ללא הובלה של חומר נוזלי ומזוהם במשאיות ,החל משלב ה dredgingועד לשלב הוצאת המים והטיפול במי הנטל מתהליך הוצאת המים. דיפון אתר העבודה כולו ביריעות איטום 1.5 HDPEמ"מ. אחסון ה Slurryבבריכות עפר ייעודיות. מערכת שטיפת גלגלים ביציאה מאתר העבודה. ניקוז תשטיפים בשטח האתר וטיפול בהם במערך הטיפול במים.אופן עבודת ה dredgerההידראולי – חפירה ע"י ראש חיתוך מכוסה וסניקה ישירות לצנרת סגורה, ובנוסף הצבת וילונות למניעת הסעת חלקיקים מרחפים ,ימנעו את זיהום מי נחל הקישון בזמן עבודות חפירת הקרקעית. מניעת פגיעה בצמחיית גדות במהלך עבודות הוצאת הסדימנט:אופן פעולת ה – dredgerשאיבה של סדימנט מתוך גוף המים עצמו ללא מגע עם גדות הנחל, מבטיחה שלא תתרחש כל פגיעה בגדות. -190- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .2הוראות להשלמת הפרויקט ופתיחתו לציבור השימוש באתר לפעילות פנאי יאושר רק לאחר שנבדקו ואומתו הפרמטרים שלהלן: פורקו ופונו כל מתקני הטיפול בסדימנט הנחל ,לרבות מבנים ניידים. האתר נוקה משאריות חומרים לא מזוהמים אשר שימשו בתהליך הטיפול. פונתה הפסולת שנשארה באתר לאתרי פסולת מורשים ,בהתאם לסוג הפסולת. נבדק ונמצא שריכוזי המזהמים בערימת החומר המטופל עומדים בערכי הסף שנקבעו לפרויקט עלפי סקר הסיכונים לפחמימנים ולמתכות. בוצע ניטור במשך שתקופה של כ 5שנים מסיום עבודות הטיפול בסדימנט הנחל של איכות האוויר,הקרקע והמים בנחל הסמוך לאתר ובאתר ,ונמצא שהם עומדים בערכי הסף שנקבעו. שכבת הכיסוי העליונה ,על גבי ערימת החומר המטופל הנקי: העובי הנדרש האופטימאלי של שכבת המגן יקבע ע"י סקר הסיכונים לפחמימנים ומתכות. לאחר שנקבע כי האתר בטוח לפעילות פנאי (ראה הסעיפים לעיל) ,ניתן יהיה לבצע גינון עלשכבת הכיסוי העליונה. תכנית גינון אינה מוצגת כחלק מהפרויקט כי לאחר סיום פרויקט הטיפול על שטח הגבעות הנופיות יבוצע ניטור במשך מספר שנים ורק אז יוחלט על השימוש המדויק שמאפשרים בשטח. -191- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd. 17/5/2011 YODFAT ENGINEERS .3הוראות למערך ניטור ובקרה תוכנית ניטור הכוללת את שיטות הניטור ,תדירות הניטור והדיגום ,שמירת הנתונים ודרכי פעולה במקרה של תוצאות חריגות או במצב תקלה יוכנו ויוגשו כחלק מתכנית העבודה של הקבלן הזוכה, לאחר הזכיה במכרז ולפני התחלת עבודות החפירה. מערך הניטור והבקרה בפרוייקט מתחלק לשניים: מערך ניטור בזמן העבודות. מערך ניטור לאחר השלמת פרויקט הטיפול בסדימנט נחל הקישון.מערך הניטור בזמן העבודות יכלול: ניטור לאיכות אוויר. ניטור ריחות. ניטור רעש. ניטור מים בזמן עבודות ה .dredging ניטור המים החוזרים לנחל. ניטור ערימות החומר המטופל בזמן הטיפול הביולוגי האינטנסיבי ובסיום הטיפול.מערך הנ יטור באתר בזמן העבודות יופעל על ידי הקבלן הנבחר לביצוע הפרוייקט ,יפוקח על ידי צוות ניהול הפרויקט מטעם רשות הניקוז והנחלים קישון ויבוקר ע"י מנהלת הפרויקט. מערך הניטור לאחר סיום הפרויקט יכלול: ניטור ערימות החומר המטופל. ניטור תשטיפים. -ניטור לאיכות אוויר על גבי ערימות החומר המטופל. -192- * * Yodfat Engineers (1994) Ltd.
© Copyright 2024