‫תיק פרויקט‪:‬‬ ‫נחל חסד ‪ -‬פארק טבע עירוני‬ ‫עורכים‪:‬‬ ‫דויד מנינגר – אקולוגיה‪ ,‬תכנון סביבתי‬ ‫מיכל כהן פארינטה – אדריכלות נוף‬ ‫נעה בלבן – תכנון סביבתי‬ ‫תמונה מתוך מצגת 'רגעי חסד'‪ ,‬העיר ערד‬ ‫טבע עירוני – קונספט‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מושג חדש יחסית בתכנון נוף מקומי של עיר‪.‬‬ ‫הקצאת שטחים לשימור ושיקום מערכות אקולוגיות בגבולות העיר‪ .‬במקומות בהם‬ ‫מערכות טבעיות חודרות לשטחים ציבוריים פתוחים‪.‬‬ ‫לחי ולצומח‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ככל שחודרים לעומק הערים המערכות הטבעיות נקטעות בהדרגה הופכות למערכות‬ ‫כלואות וחלשות מבחינה אקולוגית‪.‬‬ ‫החיבור לשטחים ציבוריים פתוחים מאפשר חיזוקן‪.‬‬ ‫לאדם‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הזדמנות‪ ,‬ללמוד ולהכיר אזורי טבע בקריבת הבית ולשלבם במרקם השכונתי‪.‬‬ ‫תוכן לפעילות חינוכית ופנאי לתושבים‬ ‫מיתון מפגעים סביבתיים‬ ‫מיצוב דמותה של העיר‬ ‫עלויות אחזקה נמוכות‬ ‫מרחב התכנון‬ ‫מיקטע הנחל לתכנון‬ ‫שכונה מתוכננת‬ ‫• נחל חסד אחד מיובלי נחל דומיה‪ ,‬השייך‬ ‫לאגן נחל צאלים‬ ‫•מתחיל בין בתי שכונת מעוף‪ ,‬שלוחה‬ ‫צפונית של ערד‬ ‫שכונת מעוף קיימת‬ ‫•חלק ממערך 'שבילים עוטפי ערד'‪ -‬יוזמה‬ ‫של תושבי ערד‬ ‫•אורך הקטע לשיקום ‪ 2.5‬ק"מ‬ ‫•רדיוס התייחסות‪:‬‬ ‫•שכונת מעוף;‬ ‫•שכונת מתוכננת‬ ‫•גדות ומדרונות הנחל;‬ ‫•אגן הנצפות של הפרויקט;‬ ‫•הקשרים המערכתיים כגון בית‬ ‫הספר‪ ,‬בתי השכונה‪ ,‬והמתנ"ס‪.‬‬ ‫מערכת השבילים שסומנו במסגרת יוזמת "שבילים עוטפי‪ -‬ערד"‪ ,‬מתוך אתר עיריית ערד‬ ‫מערכות אדם וטבע‪ -‬מפגש‬ ‫טיפול‬ ‫בשפכים‬ ‫שכ'‬ ‫מעוף‬ ‫דרכים אקראיות‬ ‫שצ"פ‬ ‫שכונתי‬ ‫מצוקי‬ ‫משאש‬ ‫מצוקי‬ ‫משאש‬ ‫החפיפה הפיסית בין שכונת העיר והנחל מהווה בסיס איתן לפיתוח תפיסה‬ ‫תכנונית לדו‪-‬קיום בין אדם לנחל ולמערכות הסביבתיות‬ ‫משאב‪ :‬יוזמת התושבים ‪2008‬‬ ‫חלון של חסד‬ ‫פארק טבע חינוכי‬ ‫מקום מפגש‬ ‫כל התמונות מתוך מצגת 'רגעי חסד'‪,‬תושבי העיר ערד‬ ‫משאבי‬ ‫טבע‬ ‫גיאולוגיה‬ ‫ומורשת‬ ‫נטיפים במערות הנחל‬ ‫שממית מניפנית שחורה האופיינית רק לאזורנ‬ ‫כל התמונות מתוך מצגת 'רגעי חסד'‪,‬תושבי העיר ערד‬ ‫תוכנית 'רגעי חסד' הופעלה על ידי היחידה הסביבתית בעריית ערד ונתמכה משרד הגנת‬ ‫הסביבה‪ ,‬מנכ"ל הערייה‪ ,‬אגף חינוך‪ ,‬קק"ל‪ ,‬אשכול פיס‪.‬‬ ‫הפעילות עירבה את בית הספר‪ ,‬קהילה ו‪-‬משפחה‬ ‫מתוך אתר "ערדניק"‪ ,‬כתבה על פרויקט רגעי חסד מאת תמר שקד‪:‬‬ ‫מטרת התכנית ליצור זיקה והדדיות בין הקהילה בערד לבין שטחי הטבע הייחודי העוטפים אותה (מדבר יהודה‬ ‫וביקעת ערד); לפתח מנהיגות ילדים ונוער אשר יובילו שינוי ערכי ותרבותי ביחס לשטחי הטבע; ולקדם את‬ ‫הכרזתו של נחל חסד כגן אקולוגי ראשון מסוגו‪.‬‬ ‫הכח של הפעילות ביכולתה לפתח מיומנות בחשיבה והווייה סביבתית‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫להעניק חוויות של הצלחה בשינוי בתפיסה האישית והקולקטיבית של האדם בסביבתו ‪-‬‬ ‫ברמת האדם הקהילה והעיר‬ ‫התכנית הופסקה בשל חוסר תקציב ובירוקרטיה‪..‬‬ ‫ממגורה בנחל‬ ‫קווי תשתית חוצים את הנחל‬ ‫ניראות בשטח כיום ‪:2010‬‬ ‫•חצר אחורית‬ ‫•הזנחה‬ ‫פסולת‬ ‫•חוסר זיקה תכנונית‬ ‫פסולת במערה בנחל‬ ‫מתקן לטיפול בשפכים‬ ‫שפוכת בנייה‬ ‫דרכים לא מתוכננות‬ ‫החשיבות העיקרית של היוזמה‪ ,‬במסגרת הקול קורא הנוכחי‪ ,‬היא‬ ‫להעצים את התשתית הקהילתית הקיימת בנחל חסד‪ ,‬ולהיעזר בה כדי‬ ‫להשלים את המהלך בשיקום הנחל‪.‬‬ ‫פרויקט השיקום בנחל יכלול מספר היבטים‪:‬‬ ‫‪(1‬‬ ‫שיקום פיזי וניקוי הנחל מסוגי הפסולות השונים (פסולת בניין‪ ,‬פסולת ביתית);‬ ‫‪ (2‬שיקום נופי של דרכים‪ ,‬ניקוי וחישוף מצוקים ומבני תשתית ופיתוח שפה תכנונית‬ ‫בזיקה לנחל‬ ‫‪ )3‬מיסוד ויישום התשתית‬ ‫לחינוכי‪-‬סביבתי בנחל חסד בבתי ספר ובקהילה;‬ ‫‪ )4‬תכנון פרוגרמאתי של הנחל‪ ,‬לדוגמא סככות לימוד‪ ,‬ושילוט‪ -‬כבסיס לפעילות‬ ‫החינוכית והקהילתית תוך התחשבות באזורי טבע ובתי גידול;‬ ‫‪ׂ(5‬פיתוח ממשק תיכנוני של טבע עירוני בין מרחב השכונה למרחב נחל;‬ ‫‪ )6‬ניטור ומניעת שפיכת מזהמים לנחל‪ ,‬מבתי השכונה והבנייה החדשה‪ ,‬באחריות‬ ‫העירייה‪.‬‬ ‫ניקוי שפוכת העפר מהמדרונות וחשיפת שכבות הצור הטבעיים‬ ‫שיחזור הקיר‪ ,‬סימון שביל טיול‪ ,‬מבצעי ניקוי של הנחל‪ ,‬והצנעת תשתיות (בור ביוב)‪.‬‬ ‫אומדן ולוח זמנים‬ ‫‪ - 2.8.2010‬אישור עקרונות‬ ‫התכנון; הגשת קול קורא‬ ‫אומדן תקציבי לתכנון‪:‬‬ ‫אישור תקציב לתכנון‬ ‫‪ 70,000‬ש"ח‪,‬‬ ‫לא כולל ‪ 20%‬בצ"מ‬ ‫הגשת תכנון ראשוני‬ ‫אישור תכנון מפורט‬ ‫‪ – 30.10.2011‬הגשת תיק‬ ‫פרויקט לועדות התכנון‬ ‫תיק פרויקט‪ :‬נחל חסד‬ ‫פארק טבע עירוני‬ ‫עורכים‪:‬‬ ‫דויד מנינגר – אקולוגיה‪ ,‬תכנון סביבתי‬ ‫מיכל כהן פארינטה – תכנון ואדריכלות נוף‬ ‫נעה בלבן – תכנון סביבתי‬ ‫תודה והצלחה!‬ ‫אל געת‬ ‫שצ"פ מדברי‬