‫אנרגיה‬ ‫מגזין אנרגיות מתחדשות בישראל‬ ‫נובמבר ‪2012‬‬ ‫תעשייה צעירה‬ ‫מחפשת את דרכה‬ ‫יזמי האנרגיה המתחדשת תובעים מהממשלה‬ ‫מדיניות ברורה ומזהירים מפני קריסת הענף‬ ‫גיליון מיוחד לקראת כנס אילת‪-‬אילות הבין‪-‬לאומי‬ ‫לאנרגיה מתחדשת‪ 27-29 ,‬לנובמבר ‪2012‬‬ ‫תוכן‬ ‫אנרגיה‬ ‫מגזין אנרגיות מתחדשות בישראל | נובמבר ‪2012‬‬ ‫גיליון מיוחד לקראת כנס אילת‪-‬אילות הבין‪-‬לאומי‬ ‫לאנרגיה מתחדשת‪ 27-29 ,‬לנובמבר ‪2012‬‬ ‫‪ 0‬חזון‬ ‫‪ 4‬‬ ‫גדול ‪ -‬מציאות עגומה ‪ /‬עו"ד עמית קריספין‪ ,‬עו"ד שגית חן‬ ‫‪08‬‬ ‫‪ 10‬החיסכון של סמסון ‪ /‬יואל צפריר‬ ‫‪ 1‬אילת‪-‬אילות‪ :‬בין פסימיות לאופטימיות ‪ /‬אלון שפירא‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‪ 1‬ייצור מים בגישה סביבתית ‪ /‬אסף צור‬ ‫‪ 3‬‬ ‫‪ 14‬למה לי השקעה באנרגיה מתחדשת עכשיו? ‪ /‬אבי פלדמן‬ ‫‪ 1‬סיפור מהשטח‪ :‬למחזר את השמש ‪ /‬נמרוד גזית‬ ‫‪ 6‬‬ ‫‪ 1‬אנרגיה מתחדשת על הציר אקדמיה‪-‬תעשייה ‪ /‬אלון שפירא‬ ‫‪ 7‬‬ ‫‪ 18‬פתרונות אחזקה חכמים ‪ /‬אסף צור‬ ‫‪ 18‬צריך ללמוד אנרגיה ‪ /‬פרופ' אופירה אילון‬ ‫‪ 2‬מינוף הפוטנציאל הישראלי בשוק הגלובלי ‪ /‬נמרוד גזית‬ ‫‪ 0‬‬ ‫‪ 21‬עד ‪ 25%‬יותר אנרגיה במערכות סולאריות מסחריות ובינוניות‬ ‫‪ 2‬אקלים פיננסי ‪ /‬עו"ד יונתן פינקלשטיין‪ ,‬עו"ד גיא קלס‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‪ 2‬הסיפוק והחשש ‪ /‬חנה שפר‬ ‫‪ 3‬‬ ‫‪ַ 24‬ש ְּב ִחי תמ"א ‪/10‬ד‪ - 10/‬האמנם? ‪ /‬עו"ד גלעד מעוז‪ ,‬עו"ד רעות אביבי‬ ‫‪ 2‬המשולש הסיני ‪ /‬אסף צור‬ ‫‪ 6‬‬ ‫‪ 2‬בונים על עצמאות אנרגטית במבנים ‪ /‬איתן פרנס‬ ‫‪ 8‬‬ ‫‪ 3‬זהירות ‪ -‬אסון אקולוגי ‪ /‬מאיה יעקבס‬ ‫‪ 0‬‬ ‫‪ 3‬המילה האחרונה‪ :‬דרושה הסדרה לפני קריסה ‪ /‬רון נזר‬ ‫‪ 1‬‬ ‫ מו"פ ישראלי‪ ,‬שת"פ בינ"ל ‪ /‬נמרוד גזית‬ ‫עורך‪ :‬יואל צפריר‬ ‫מנהלת הפקה‪ :‬סמדר אברבוך‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬סטודיו קליימקס בע"מ ‪www.climax-design.co.il ,03-7516747‬‬ ‫מנהל פרסום‪ :‬אלי דובניק ‪[email protected] ,050-4399734‬‬ ‫מנהל המחלקה המסחרית‪ :‬ארז אכטל‬ ‫דפוס‪ :‬גרפופרינט הארץ‬ ‫"הארץ" המחלקה המסחרית ‪ /‬רח' שוקן ‪ ,21‬תל אביב‬ ‫טל'‪ / 03-5121311 .‬פקס‪03-5121170 .‬‬ ‫המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות‪ .‬המערכת מבקשת להבהיר כי המוסף‬ ‫הינו פרסומי ואין לראות במאמרים ו‪/‬או במודעות המלצה מכל סוג שהוא‪.‬‬ ‫אנרגיה‬ ‫‪03‬‬ ‫מדיניות‬ ‫חזון גדול ‪-‬‬ ‫מציאות עגומה‬ ‫הפער בין החזון שהציבה הממשלה‪ ,‬לפיתוח מקורות אנרגיה‬ ‫מתחדשים‪ ,‬לבין המימוש בפועל גדול מתמיד‪ .‬מה צריך‬ ‫לעשות כדי לצמצם את הפער‪ ,‬לקדם את התחום ולעמוד‬ ‫עו"ד עמית קריספין‪ ,‬עו"ד שגית חן‬ ‫ביעדים שהציבה הממשלה?‬ ‫ברחבי העולם עולה בהתמדה המודעות לחשיבות השימוש במקורות‬ ‫אנרגיה מתחדשים‪ .‬מקורות אלה מקורם בתהליכי טבע מתמשכים‪,‬‬ ‫כגון קרינת השמש‪ ,‬רוח‪ ,‬ביומאסה ומקורות בלתי מתכלים נוספים‬ ‫שאינם דלק פוסילי‪ .‬הם נבדלים ממקורות אנרגיה כגון נפט‪ ,‬פחם‪ ,‬גז‬ ‫טבעי ואנרגיה גרעינית‪ ,‬אשר השימוש בהם כרוך בהקטנה משמעותית‬ ‫של מאגר האנרגיה הזמינה האצורה בהם‪.‬‬ ‫אנו עדים לכך שבקרב מדינות רבות מתגבשת והולכת מדיניות של‬ ‫השקעה בפיתוח והקמה של תחנות כוח המבוססות על אנרגיות‬ ‫נקיות‪ ,‬וזאת בשל שיקולים כגון איכות סביבה‪ ,‬עליית מחירי האנרגיות‬ ‫המתכלות והתלות בספקי אנרגיות מתכלות‪ .‬בבסיסה של מגמה זו‬ ‫עומדת ההבנה‪ ,‬כי מאגרי האנרגיות המתכלות לא יישארו לעד וכי‬ ‫ישנו צורך בגיוון מקורות אנרגיה‪.‬‬ ‫גם במדינת ישראל אומצה בעשור האחרון‪ ,‬לפחות ברמת ההצהרתית‪,‬‬ ‫מדיניות שמטרתה להעלות את הנושא לסדר היום ולעודד את‬ ‫השימוש באנרגיות מתחדשות‪ .‬עוד בשנת ‪ 2002‬הציבה הממשלה‬ ‫יעד‪ ,‬לפיו עד שנת ‪ 2007‬לפחות ‪ 2%‬מהחשמל המסופק לצרכנים‪,‬‬ ‫‪04‬‬ ‫אנרגיה‬ ‫החל משנה זו‪ ,‬ייוצר באמצעות אנרגיות מתחדשות‪ ,‬היקף אשר יגדל‬ ‫בהדרגה עד לרמה של ‪ 10%‬בשנת ‪ .2020‬בהחלטת ממשלה מיום‬ ‫‪ 29‬בינואר ‪ ,2009‬קבעה הממשלה כיעד מנחה ייצור חשמל מאנרגיה‬ ‫מתחדשת בהיקף של ‪ 10%‬מצורכי האנרגיה בחשמל של המדינה‬ ‫לשנת ‪ .2020‬במסגרת החלטה זו נקבע גם יעד ביניים לפיו ייצור של‬ ‫‪ 5%‬מצריכת החשמל ייעשה באמצעות אנרגיות מתחדשות עד שנת‬ ‫‪"( 2014‬יעד הביניים")‪.‬‬ ‫הסדרות תעריפיות‬ ‫על מנת לתמרץ יזמים להקים מתקני ייצור חשמל באמצעות‬ ‫אנרגיות מתחדשות‪ ,‬פירסמה הרשות לשירותים ציבוריים‪-‬חשמל‬ ‫מספר הסדרות תעריפיות בשיטת ‪( Feed-in Tariff‬תעריף המשקף‬ ‫את עלויות ההקמה והתפעול לאורך שנות חיי המתקן‪ ,‬בתוספת שולי‬ ‫רווח ליזמים)‪ .‬תעריף זה הינו התעריף המובטח ליזם למכירת כלל‬ ‫החשמל המיוצר במתקן לחברת החשמל למשך ‪ 20‬שנה‪ .‬להלן פירוט‬ ‫ההסדרות אשר פורסמו על‪-‬ידי הרשות עד סוף שנת ‪:2011‬‬ ‫המכסות נוצלו עד תום‬ ‫‪ n‬מתקנים פוטו‪-‬וולטאיים קטנים ‪ -‬הסדרה זו מחולקת למתקנים‬ ‫ביתיים‪ ,‬בהספק מותקן של עד ‪ 15‬קילוואט‪ ,‬ומתקנים עסקיים‬ ‫בהספק מותקן של עד ‪ 50‬קילוואט‪ .‬עבור מתקנים אלה פורסמה‬ ‫המכסה הראשונה עוד ביוני ‪ .2008‬מאז פורסמו ע״י הרשות מספר‬ ‫הסדרות אשר הגדילו את המכסות‪ ,‬אך גם אלה נוצלו במלואן תוך‬ ‫מספר חודשים ממועד פרסומן‪.‬‬ ‫‪ n‬מתקנים פוטו‪-‬וולטאיים בינוניים ‪ -‬הסדרה זו נוגעת למתקנים‬ ‫בהספק מותקן של מעל ‪ 51‬קילוואט‪ ,‬המתחברים לרשת החלוקה‪.‬‬ ‫עבור מתקנים אלה פורסמה מכסה ראשונה של ‪ 300‬מגוואט בסוף‬ ‫דצמבר ‪ .2009‬המכסות עבור מתקנים אלה גם היא למעשה נוצלה‬ ‫במלואה‪.‬‬ ‫‪ n‬מתקנים סולאריים גדולים ‪ -‬הסדרה זו מחולקת להסדרה רגילה של‬ ‫‪ 500‬מגוואט עבור מתקנים פוטו‪-‬וולטאייים גדולים בהספק מותקן‬ ‫של עד ‪ 60‬מגוואט המתחברים לרשת ההולכה‪ ,‬והסדרה נוספת עבור‬ ‫מכסה של ‪ 60‬מגוואט‪ ,‬המיועדת למתקנים שיוקמו באמצעות מכרזי‬ ‫קרקע של רשות מקרקעי ישראל‪.‬‬ ‫על אף מדיניותה המוצהרת של הממשלה בעשור האחרון‪ ,‬היישום‬ ‫בפועל של מדיניות זו אינו מיטבי‪ ,‬וזאת בלשון המעטה‪ .‬אם נבחן את‬ ‫הנתונים בדבר כמות החשמל שיוצר באמצעות אנרגיות מתחדשות‬ ‫בין השנים ‪ 2008-2000‬ביחס לכלל צריכת החשמל בישראל‪ ,‬נגלה‬ ‫תמונת מצב עגומה‪ :‬שיעור החשמל שמקורו באנרגיות מתחדשות‬ ‫הוא מזערי ביחס לצריכת החשמל הכוללת ועומד על כרבע אחוז‬ ‫מכלל צריכת החשמל במשק‪ .‬בשנת ‪ 2011‬עמד היקף החשמל‬ ‫המיוצר באמצעות אנרגיות מתחדשות על ‪ 0.41%‬מכלל צריכת‬ ‫החשמל במשק‪ .‬גידול זה נעשה באמצעות התקנת מערכות פוטו‪-‬‬ ‫וולטאיות קטנות ובינוניות‪ ,‬בעיקר על גבי גגות‪.‬‬ ‫מעקב אחר קצב אישור הבקשות להקמת מתקנים פוטו‪-‬וולטאיים‬ ‫בשנה האחרונה‪ ,‬כפי שפירסמה חברת החשמל‪ ,‬מצביע על התקדמות‬ ‫מהירה למדי בהקמת מתקנים קטנים ובינוניים‪ .‬המכסות שהרשות‬ ‫מפרסמת עבור המתקנים הסולאריים מסתיימות תוך חודשים‬ ‫בודדים בלבד‪ .‬רשימות ההמתנה המפורסמות באתר חברת החשמל‬ ‫הולכות ומתארכות‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬מכסה של ‪ 120‬מגוואט שפורסמה‬ ‫באוגוסט ‪ 2010‬נוצלה במלואה בסוף חודש מאי ‪ ,2011‬כלומר‪ ,‬לאחר‬ ‫עשרה חודשים בלבד‪ .‬גם המכסה המיועדת לשנת ‪ 2012‬נוצלה‬ ‫במלואה ומספר מצומצם בלבד של מכסות נותר בהסדרה השלישית‪,‬‬ ‫שפורסמה בחודש פברואר ‪ .2012‬רישום לתור למכסה הרביעית החל‬ ‫ביוני האחרון‪.‬‬ ‫בנוגע למתקנים הבינוניים‪ ,‬גם כאן המכסה הלכה למעשה נוצלה‬ ‫במלואה‪ .‬כמות הבקשות של יזמים לקבלת רישיון מותנה למתקנים‬ ‫הסולאריים הבינוניים גדולה פי כמה וכמה מכמות הרישיונות שניתנו‪.‬‬ ‫המשמעות ‪ -‬לו רק הייתה הרשות מפרסמת עוד מכסות‪ ,‬היה השוק‬ ‫יכול לגדול בשיעור של עד פי‪-‬חמישה (!) יותר מקצב הגידול‬ ‫הנוכחי‪.‬‬ ‫שינוי בכיוון חיובי‬ ‫על אף הביקוש הרב מצד היזמים‪ ,‬המדיניות שהתוותה הממשלה‬ ‫והניסיונות הרגולטוריים לתמרץ ולקדם את תחום האנרגיות‬ ‫מתחדשות‪ ,‬מסתמן כי ישראל לא תעמוד ביעד הביניים שנקבע‬ ‫בהחלטת הממשלה משנת ‪ .2009‬למרות זאת‪ ,‬סנונית ראשונה‬ ‫בדמות שימוע שפירסמה הרשות לאחרונה‪ ,‬עשוי לבשר על שינוי‬ ‫בכיוון חיובי‪ :‬עניינו של השימוע הינו הסדרה תעריפית עבור ייצור‬ ‫חשמל לצריכה עצמית ממתקני אנרגיה מתחדשת בשיטת ״מונה‬ ‫נטו״ (‪.)Net Metering‬‬ ‫צילום‪ :‬תומר אפלבאום‬ ‫כמו כן‪ ,‬פורסמו הסדרות למתקני רוח קטנים וכן עבור חוות רוח‬ ‫גדולות ומתקני ביו‪-‬גז וביומאסה‪.‬‬ ‫בהמשך להחלטות השונות שפירסמה הממשלה עד לאותה עת‬ ‫בנוגע לתחום האנרגיות המתחדשות‪ ,‬קיבלה הממשלה ב‪ 17-‬ביולי‬ ‫‪ 2011‬החלטה המסדירה מדיניות בתחום הפקת חשמל מאנרגיות‬ ‫מתחדשות‪ .‬הממשלה החליטה להסדיר את מדיניות המכסות עד‬ ‫שנת ‪ 2014‬בהתאם ליעד הביניים שנקבע עוד בשנת ‪ .2009‬במסגרת‬ ‫החלטה זו הוטל על משרד התשתיות הלאומיות (שבינתיים החליף‬ ‫את שמו למשרד האנרגיה והמים) לגבש מדיניות מעודכנת להשגת‬ ‫יעד ייצור החשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות מ‪ 1-‬בינואר ‪,2014‬‬ ‫כלומר לאחר מיצוי המכסות הקיימות‪.‬‬ ‫מדיניות זו תכלול‪ ,‬בהתאם להחלטת הממשלה‪ ,‬תמהיל טכנולוגיות‬ ‫מעודכן שיבטיח עמידה ביעד הממשלה‪ ,‬תוך מיזעור העלויות‬ ‫העודפות למשק‪ .‬לפי ההחלטה‪ ,‬משנת ‪ 2015‬ואילך יהיה מפתח חדש‬ ‫לתמרוץ כניסתן של אנרגיות מתחדשות למשק החשמל‪ .‬התמריץ‬ ‫יהיה באמצעות תעריף‪ ,‬שיתמחר את עלות האנרגיה המתחדשת גם‬ ‫בהתאם לתועלות שהיא נושאת בחובה‪ ,‬ובהן תועלת סביבתית‪ ,‬גיוון‬ ‫מקורות אנרגיה‪ ,‬ביטחון אנרגטי‪ ,‬יצירת מקומות תעסוקה וחדשנות‬ ‫טכנולוגית‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוטל על משרד הפנים לגבש מדיניות סטטוטורית‬ ‫לקידום ייצור חשמל מאנרגיית רוח‪ ,‬ביו‪-‬גז‪ ,‬פסולת וביומאסה‪.‬‬ ‫השר עוזי לנדאו‬ ‫משנת ‪ 2015‬ואילך‬ ‫יהיה מפתח חדש‬ ‫לתמרוץ כניסתן‬ ‫של אנרגיות‬ ‫מתחדשות למשק‬ ‫החשמל‪ .‬התמריץ‬ ‫יהיה באמצעות‬ ‫תעריף‪ ,‬שיתמחר‬ ‫את עלות האנרגיה‬ ‫המתחדשת גם‬ ‫בהתאם לתועלות‬ ‫שהיא נושאת‬ ‫בחובה ‪ -‬תועלת‬ ‫סביבתית‪ ,‬גיוון‬ ‫מקורות אנרגיה‪,‬‬ ‫ביטחון אנרגטי‪,‬‬ ‫יצירת מקומות‬ ‫תעסוקה וחדשנות‬ ‫טכנולוגית‬ ‫אנרגיה‬ ‫‪05‬‬ ‫מדיניות‬ ‫על אף שעל פניו נראה שישראל רחוקה מאוד ממצב שיהפוך את‬ ‫החשמל המופק מאנרגיות מתחדשות ליעיל וכדאי יותר לגורמי‬ ‫הייצור‪ ,‬מחקר ודו״ח חדשים שנערכו על ידי פרופ' ירון זליכה‪,‬‬ ‫לשעבר החשב הכללי באוצר‪ ,‬במרץ ‪ ,2012‬מראה כי למעשה ישראל‬ ‫כבר הגיעה למצב זה בתחום החשמל הסולארי‪ ,‬מכיוון שמחיר ייצור‬ ‫החשמל הרגיל מדלקים אינו מדוייק ולמעשה הינו גבוה יותר ממחירו‬ ‫כיום לחברת החשמל‪ .‬זאת עקב חוסר חישוב נזקים סביבתיים‪ ,‬סבסוד‬ ‫חברת חשמל וגורמים נוספים‪.‬‬ ‫משנים את התמהיל‬ ‫לאחרונה פירסם משרד האנרגיה והמים הצעת החלטה‪ ,‬הצפויה לעלות לדיון בועדת השרים לאנרגיות מתחדשות‬ ‫במהלך חודש נובמבר‪ ,‬ואשר נועדה לרתום את משרדי הממשלה הרלוונטיים‪ ,‬לקידום השגת יעד הביניים לייצור חשמל‬ ‫מאנרגיות מתחדשות בשנת ‪ .2015‬על‪-‬פי הערכות המשרד‪ ,‬צפוי המשק לעמוד בשנת ‪ 2015‬בכ‪ 92%-‬מיעד הביניים‪,‬‬ ‫זאת בעקבות הקמת מתקנים סולאריים נוספים‪ .‬על מנת לעמוד ביעד הסופי לשנת ‪ ,2020‬שעומד על ייצור חשמל‬ ‫של ‪ 10%‬מאנרגיות מתחדשות‪ ,‬משנה המשרד את תמהיל האנרגיות המתחדשות‪ ,‬באמצעות הסטת מכסות המיועדות‬ ‫לצורך ייצור חשמל מאנרגיית רוח למתקני ייצור חשמל מאנרגיית שמש‪.‬‬ ‫‪06‬‬ ‫אנרגיה‬ ‫צילום‪ :‬דודו בכר‬ ‫לקבוע מדיניות ברורה‬ ‫הסדרת ה״מונה‬ ‫נטו״‪ ,‬אם תתקבל‪,‬‬ ‫תתמוך אמנם‬ ‫במדיניות‬ ‫הממשלה לאפשר‬ ‫הקמתם של מתקני‬ ‫אנרגיה מתחדשת‬ ‫לצריכה עצמית‬ ‫למשק‪ ,‬שתועלתם‬ ‫המשקית גבוהה‬ ‫מעלותם‪ .‬אך יישום‬ ‫ההסדרה‪ ,‬כפי‬ ‫שהוא מוצע לוקה‬ ‫בחסר ומכיל בתוכו‬ ‫מספר כשלים‬ ‫צילום‪ :‬ניר קידר‬ ‫בהתאם להסדרה המוצעת‪ ,‬יוכל צרכן חשמל בעל מונה תעו״ז להקים‬ ‫בחצריו מתקן לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת בהספק מותקן של‬ ‫עד ‪ 5‬מגוואט‪ ,‬להשתמש בחשמל שיופק מהמתקן לצריכה עצמית‪,‬‬ ‫ולהזרים את החשמל בעודף לרשת החשמל‪ .‬מקום הצרכנות חייב‬ ‫להיות מחובר לרשת החשמל באמצעות מונה תעו״ז‪ .‬על‪-‬פי מנגנון‬ ‫ההתחשבנות המוצע בין הצרכן לספק השירות החיוני‪ ,‬הרי עבור‬ ‫השעות בהן כמות החשמל שנצרכה תהיה גבוהה מכמות החשמל‬ ‫שהוזרמה‪ ,‬ישלם הצרכן לספק השירות החיוני את ההפרש‪ .‬הפרש‬ ‫זה יחוייב בהתאם לתעו״ז הרלוונטי במועד הצריכה; עבור השעות‬ ‫בהן כמות החשמל שנצרכה תהיה נמוכה מכמות החשמל שהוזרמה‪,‬‬ ‫ייזקף ההפרש כקרדיט לזכות הצרכן‪ .‬הקרדיט הכספי יחושב בהתאם‬ ‫לתעו״ז הרלוונטי במועד בו הוזרם החשמל לרשת‪ .‬גם במקרה של‬ ‫צבירת קרדיט לזכות הצרכן הצרכן לא יקבל זיכוי כספי אלא ההפרש‬ ‫החיובי יישמר לו לתקופת החשבון הבאה‪.‬‬ ‫מניתוח של ההסדרה המוצעת ניתן לראות שהיא אינה חפה מכשלים‬ ‫מובנים‪ ,‬אשר מגבילים את ההסדרה מלהפוך להסדרה יצרנית‬ ‫ומשאירים אותה בתחום הצריכה בלבד‪ :‬ראשית‪ ,‬על מנת להשתתף‬ ‫בהסדרה‪ ,‬חייב להיות מונה תעו״ז מחובר לרשת החשמל ‪ -‬מכירת‬ ‫החשמל תיעשה בהתאם למש״ב בו החשמל מיוצר‪ .‬המשמעות היא‪,‬‬ ‫שיזם לא יוכל להקים מתקן אך ורק לשם מכירה לרשת‪ ,‬גם אם‬ ‫מבחינה כלכלית כדאי לרשת לרכוש ממנו חשמל‪ ,‬מאחר ומחיר‬ ‫המכירה שווה לתעריף‪ .‬לא נלקחה בחשבון התמורה עבור הפחתת‬ ‫המזהמים (הרשות ביקשה התייחסות הציבור לאפשרות מתן תעריף‬ ‫להפחתת מזהמים‪ ,‬לצד מתן קרדיט בגין החשמל שיוזרם לרשת‬ ‫בהתאם לרכיב הייצור)‪ .‬שנית‪ ,‬אין מכירה של חשמל לרשת אלא‬ ‫קיזוז בלבד אל מול צריכה‪ ,‬ואם לא די בכך‪ ,‬הרשות גם שוקלת‬ ‫להגביל את היכולת לעשות שימוש בקרדיט ל‪ 3-‬שנים עם מגבלה‬ ‫נוספת לגבי הכמות אותה ניתן להעביר משנה לשנה‪.‬‬ ‫הסדרת ה״מונה נטו״‪ ,‬אם תתקבל‪ ,‬תתמוך אמנם במדיניות הממשלה‬ ‫לאפשר הקמתם של מתקני אנרגיה מתחדשת לצריכה עצמית‬ ‫למשק‪ ,‬שתועלתם המשקית גבוהה מעלותם‪ ,‬ותהווה צעד נוסף‬ ‫לקראת הרחבת השימוש באנרגיה מתחדשת במתכונת של ‪grid‬‬ ‫‪ ,parity‬כלומר מצב בו עלויות הייצור של חשמל המיוצר מדלקים‬ ‫יהפכו לזהות לעלויות הייצור של חשמל ממקורות מתחדשים ונקיים‪.‬‬ ‫אך יישום ההסדרה‪ ,‬כפי שהוא מוצע בשימוע שפירסמה הרשות‬ ‫אך לפני שבועות ספורים‪ ,‬לוקה בחסר ומכיל בתוכו מספר כשלים‪,‬‬ ‫כפי שפורטו לעיל‪ ,‬אשר עלולים למנוע מימוש מלא של התועלות‬ ‫הפוטנציאליות למשק החשמל‪ ,‬הכוללות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הפחתת מזהמים‬ ‫וחסכון של עלויות אחסון אנרגיה‪.‬‬ ‫כמות הבקשות‬ ‫של יזמים‬ ‫לקבלת רישיון‬ ‫מותנה למתקנים‬ ‫הסולאריים‬ ‫הבינוניים גדולה פי‬ ‫כמה וכמה מכמות‬ ‫הרישיונות שניתנו‪.‬‬ ‫המשמעות ‪ -‬לו‬ ‫רק הייתה הרשות‬ ‫מפרסמת עוד‬ ‫מכסות‪ ,‬היה השוק‬ ‫יכול לגדול בשיעור‬ ‫של עד פי‪-‬חמישה‬ ‫(!) יותר מקצב‬ ‫הגידול הנוכחי‬ ‫פרופ' ירון זליכה‬ ‫עו"ד אורית פרקש‬ ‫חוסר וודאות רגולטורי‬ ‫מעבר לאי‪-‬עמידתה של הרשות בקצב הבקשות למכסות חדשות‪,‬‬ ‫גורם נוסף המהווה חסם משמעותי‪ ,‬בעיקר בתחום הסולארי‪ ,‬הינו‬ ‫חוסר הוודאות הרגולטורי‪ ,‬אשר בא לידי ביטוי במספר החלטות‬ ‫של הרשות אשר פורסמו לאחרונה‪ ,‬המפחיתות את התעריפים‬ ‫במתקנים הסולאריים‪ :‬במתקנים הגדולים הרשות קיבלה החלטה‬ ‫שהפחיתה את התעריף בכשליש ל‪ 66-‬אגורות (במקום התעריף‬ ‫הקודם שעמד על ‪ 98‬אגורות) וקבעה נוסחא לעדכון המחיר‬ ‫בהתאם למחירי הפאנלים‪ .‬הפחתות דומות בתעריפים ביצעה כבר‬ ‫הרשות עבור מתקנים סולאריים קטנים ובינוניים‪.‬‬ ‫חוסר הוודאות הרגולטורי הנובע משינויים תכופים בהקצאת‬ ‫המכסות ובהפחתת התעריפים‪ ,‬המשמעויות הכלכליות הנגזרות‬ ‫מכך ליזמים‪ ,‬ההתנהלות במצב של חוסר בהירות מתמשך‪,‬‬ ‫ללא יכולת אמיתית לייצר תוכנית עסקית עבור הפרויקטים‬ ‫בהסתמך על התעריפים שניתנו מלכתחילה ע״י הרשות‪ ,‬הקשיים‬ ‫הבירוקרטים והסטטוטוריים הרבים תוך כדי התהליך‪ ,‬כל אלה‪,‬‬ ‫בשילוב עם חוסר היעילות בטיפול בבקשות של יזמים לרישיונות‬ ‫למתקנים לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות‪ ,‬מונעים‬ ‫אפשרות של תכנון לטווח הארוך ומקשים על פעולתם של חברות‬ ‫ויזמים הפועלים בתחום‪.‬‬ ‫אם לא די בכך‪ ,‬באחרונה נוספו חסמים נוספים בתחום הסולארי‪:‬‬ ‫היטל השבחה וקביעת דמי חכירה גבוהים עבור מתקנים‬ ‫סולאריים גדולים על שטחים חקלאיים‪ .‬היטל ההשבחה‪ ,‬כמו גם‬ ‫דמי החכירה הגבוהים‪ ,‬לא הובאו בחשבון בקביעת התעריפים‬ ‫למתקנים הסולאריים‪ .‬גם בתחום טורבינות הרוח‪ ,‬על אף הכדאיות‬ ‫הגבוהה יחסית בטכנולוגיה זאת ביחס לטכנולוגיות מתחדשות‬ ‫אחרות‪ ,‬אין עדיין מדיניות תכנונית כוללת‪ .‬גם גופי המימון‪ ,‬גורמי‬ ‫הביטחון וגופים ירוקים שונים מערימים קשיים בתחום זה‪ ,‬כל‬ ‫אחד מסיבותיו שלו‪.‬‬ ‫סיכומו של דבר‪ ,‬על מנת להתקדם באופן יציב ובטוח לכיוון ה‪grid-‬‬ ‫‪ parity‬המיוחל‪ ,‬ולמימוש מדיניותה של ממשלת ישראל לקידום‬ ‫תחום האנרגיות המתחדשות‪ ,‬כפי שפורסמה ביולי ‪ ,2011‬הגיעה‬ ‫העת לפעול ליישום אמיתי ומיטבי של מדיניות זו‪ ,‬מהתיאוריה אל‬ ‫הפרקטיקה‪ :‬יש להקטין חוסר הוודאות הרגולטורי‪ ,‬לקבוע מדיניות‬ ‫סטטוטורית ברורה בכל הנוגע לענייני הקרקע והמיסוי ולגבש‬ ‫תוכנית להקטנת התהליכים הבירוקרטים המתמשכים שיזם בתחום‬ ‫נאלץ לעבור על מנת להגיע לקו הסיום‪.‬‬ ‫אם תשכיל מדינת ישראל להתמיד במדיניות קידום השימוש‬ ‫באנרגיות מתחדשות‪ ,‬תוך פיתוח מושכל יותר של משק האנרגיות‬ ‫המתחדשות בישראל על בסיס ראייה כוללת ורחבה לטווח ארוך‪,‬‬ ‫תוכל ישראל להציע תוך מספר שנים חלופה אמיתית לשימוש בנפט‬ ‫כאנרגיה עיקרית‪ ,‬ותקטין את התלות בספקיות האנרגיה העולמית‬ ‫במזרח התיכון‪.‬‬ ‫עו"ד עמית קריספין משמש כראש מחלקת אנרגיה ותשתיות בפירמת עו"ד‬ ‫גולדפרב זליגמן ושות'‪ .‬עו"ד שגית חן נמנית על צוות המחלקה במשרד‬ ‫אתגר גלובלי‪:‬‬ ‫מו"פ ישראלי ‪ -‬שת"פ בינ"ל‬ ‫המאמץ העולמי למצוא תחליפים לנפט איננו פוסח על ישראל‪ ,‬שאימצה תוכנית לאומית לפיתוח תחליפי‬ ‫נפט לתחבורה בדרך להפחתת התלות ביצרניות הנפט‪ .‬שילוב של אינטרסים גיאו‪-‬פוליטיים‪ ,‬כלכליים‬ ‫וסביבתיים‪ .‬אחת ממטרות התוכנית היא הפיכת ישראל למוקד של ידע עולמי וחדשנות בתחום‪ ,‬באמצעות‬ ‫מו"פ ושיתוף פעולה בין‪-‬לאומי | נמרוד גזית‬ ‫אחד האתגרים הגלובליים המרכזיים‪ ,‬שניצבים לפתחן של המדינות התעשייתיות‪ ,‬הוא למצוא‬ ‫תחליפים לנפט‪ .‬הרצון להבטיח אנרגיה חליפית למקור האנרגיה המרכזי כיום בעולם‪ ,‬מחצב‬ ‫ההולך ומתכלה ממילא‪ ,‬מונע משילוב של אינטרסים כלכליים‪ ,‬סביבתיים וגיאו‪-‬פוליטיים‪ .‬אחרי‬ ‫הכל‪ ,‬מרבית יצרניות הנפט הן מדינות בעייתיות מבחינה מדינית וחלק לא מבוטל מכספי הנפט‬ ‫זולג לידי ארגוני טרור ומתדלק את יכולתם המבצעית‪ .‬גם הנושא הסביבתי תופס מקום חשוב‬ ‫במוטיבציה לייצר תחליפי נפט‪ ,‬בשל הזיהום הנגרם משריפת דלקים פוסיליים ולאור המחוייבות‬ ‫הגלובלית להפחתת פליטת גזי חממה‪.‬‬ ‫לפני כשנה החליטה ישראל שגם היא צריכה להירתם למאמץ העולמי למציאת תחליפים לנפט‪.‬‬ ‫גם כאן השיקול היה משולש‪ :‬כלכלי‪ ,‬סביבתי וגיאו‪-‬פוליטי‪ .‬הממשלה קיבלה החלטה‪ ,‬יש יאמרו‬ ‫דרמטית‪ ,‬להפעיל תוכנית לאומית רחבת היקף‪ ,‬לפיתוח תחליפי נפט‪ ,‬בעיקר לתחום התחבורה‪,‬‬ ‫ולחיזוק תעשיות טכנולוגיות עתירות‪-‬ידע בתחום‪ .‬הנימוק למיקוד התוכנית בתחום התחבורה‬ ‫הוא ברור ‪ -‬הביקוש לנפט בתחבורה הוא קשיח ויש לו השלכות רוחב רבות‪.‬‬ ‫ההיקף התקציבי של התוכנית עומד על ‪ 1.5‬מיליארד שקלים והיא משתרעת על פני עשור‬ ‫(‪ .)2011-2020‬כשליש מהתקציב מיועד לקידום המחקר הבסיסי באקדמיה והכספים יוקצו לשם‬ ‫כך ע"י הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה‪ .‬כשני שלישים מהתקציב‬ ‫המיועד יופנו למחקר ופיתוח תעשייתי וזאת בעיקר באמצעות לשכת המדען הראשי במשרד‬ ‫התמ"ת‪ ,‬על זרועותיה השונות ותוכניותיה המגוונות‪.‬‬ ‫לרתום את היצירתיות הישראלית‬ ‫הממשלה בהחלטתה העניקה מסגרת עבודה כוללת ויצרה מעין מצפן לכל שרשרת הערך‬ ‫הרלוונטית בתחום תחליפי הנפט‪ .‬הרציונל העומד הוא לרתום את הטכנולוגיה הישראלית‬ ‫והיצירתיות הישראלית לטובת פיתוח תחליפי נפט וזאת בשני מישורים מרכזיים‪ :‬פיתוח דלקים‬ ‫ביולוגיים (כמו אתנול‪ ,‬דלקים סינטתיים וכו') וקידום טכנולוגיות הרכב החשמלי‪ .‬המטרה היא‬ ‫להפוך את ישראל לשחקן מרכזי בתחום תחליפי הנפט‪ ,‬באמצעות יצירת פתרונות יישומיים‬ ‫מתוצרת ישראל‪ ,‬שיוטמעו בשווקים המרכזיים בעולם כמו סין‪ ,‬הודו וארה"ב‪.‬‬ ‫תחת הכותרת של מו"פ תעשייתי ניצבת התוכנית הלאומית על שלוש רגליים מרכזיות‪ ,‬תוך ניצול‬ ‫הכלים הקיימים בלשכת המדען הראשי ושילוב של תכניות חדשות‪ :‬הראשונה‪ ,‬תמיכה במו"פ‬ ‫דרך התוכניות הלאומיות השונות‪ ,‬כמו קרן המו"פ‪ ,‬החממות‪ ,‬תוכנית מגנ"ט ועוד‪ .‬השנייה‪ ,‬עידוד‬ ‫שיתופי פעולה בינ"ל‪ ,‬זאת באמצעות גופים כמו מתימו"פ‪ ,‬איסרד וקרנות דו‪-‬לאומיות‪ ,‬אשר נועדו‬ ‫למשוך ידע מתקדם לישראל ‪ -‬באמצעות חיבור בין חברות הזנק ישראליות וחברות בינ"ל גדולות‪,‬‬ ‫תוך והפיכת ישראל למוקד ידע וחדשנות בתחום ההנעה החלופית לרכב‪ .‬השלישית‪ ,‬תוכנית‬ ‫חדשה שהושקה בלשכת המדען הראשי ונועדה לעודד השקעות על מנת למנף את תוצרי המחקר‪.‬‬ ‫כוונת הממשלה היא ליצור מערכת תומכת שלמה הכוללת בתוכה הן את המחקר באקדמיה‪ ,‬הן‬ ‫את התעשייה והן גופי השקעה פרטיים‪ ,‬אשר ישקיעו בפיתוח המחקר והפיתוח‪ ,‬במקביל לסיוע‬ ‫הממשלתי ובהתאמה לו‪ ,‬עד להבשלתו‪.‬‬ ‫אגב‪ ,‬ההיבט של שיתוף פעולה חוצה מדינות נחשב כרכיב מרכזי בעבודת הממשלה לקידום תחליפי‬ ‫נפט‪ .‬יש חשיבות רבה ליצירת מאגדים‪ ,‬אשר כוללים בתוכם חברות תעשייתיות רלוונטיות‪ ,‬לצד‬ ‫חברות ישראליות העוסקות במו"פ תעשייתי‪ .‬שילוב הכוחות בין הידע הישראלי לכוח הייצור‬ ‫והשיווק של הגורם הבין‪-‬לאומי הוא‪-‬הוא המנוע להצלחה בשוק הגלובלי‪.‬‬ ‫ישראל ‪ -‬גורם חדשני ומוביל‬ ‫לסיכום‪ ,‬נראה כי תחום הקלינטק‪ ,‬לרבות מים‪ ,‬אנרגיה ותחליפי נפט לתחבורה‪ ,‬הוא שוק הנמצא‬ ‫בצמיחה מואצת בעולם‪ .‬לישראל יש חוזקות מובהקות בו‪ ,‬בעיקר בתחום החדשנות‪ ,‬ותפקידה‬ ‫של הממשלה הוא לדחוף קדימה את היזמים בתחומים אלה ולסייע להם לפרוץ לשווקים הבין‪-‬‬ ‫לאומיים‪ ,‬תוך יצירת שיתופי פעולה עם גורמים מובילים בשוק הגלובלי‪ ,‬הן במו"פ תעשייתי והן‬ ‫במימון‪ ,‬תוך מזעור הסיכונים ותמיכה כוללת‪.‬‬ ‫הפחתת פליטת גזי חממה ‪-‬‬ ‫עידוד חדשנות ישראלית‬ ‫תוכנית נוספת עליה החליטה ממשלת ישראל היא התוכנית‬ ‫הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה‪ .‬מטרת התוכנית היא‬ ‫עמידה ביעד הפחתה של ‪ 20%‬עד שנת ‪ 2020‬והוקצבו לה ‪2.2‬‬ ‫מיליארד שקלים למשך עשור (‪.)2011-2020‬‬ ‫במסגרת תוכנית זו מפעילה לשכת המדען הראשי במשרד‬ ‫התמ"ת מסלול תמיכה ייעודי המעודד התקנות מסחריות‬ ‫ראשונות של טכנולוגיות ישראליות חדשניות‪ ,‬מתוך מטרה‬ ‫למנף את התוכנית הלאומית ה"ירוקה"‪ ,‬ולסייע לחברות‬ ‫ישראליות חדשניות הפועלות בתחום הפחתת הפליטות‬ ‫לחצות את "עמק המוות" הידוע ולעשות את צעדיהן‬ ‫הראשונים בשוק המסחרי‪.‬‬ ‫לשכת המדען הראשי אף מקיימת מגוון פעילויות תמיכה‬ ‫נוספות לפיתוחים טכנולוגיים בתחומי הקלינטק‪ ,‬כמו‬ ‫מאגדים לשיתוף פעולה בין אקדמיה לתעשייה בתחומי‬ ‫המים‪ ,‬הסולאר והרשת החכמה‪ ,‬חממות טכנולוגיות‪ ,‬מרכז‬ ‫טכנולוגי לאנרגיות מתחדשות בחבל אילות ועוד‪ .‬בשנת ‪2011‬‬ ‫למעלה מ‪ 10%-‬מתקציב התמיכה של המדען הראשי למו"פ‬ ‫תעשייתי הושקעו בחברות הפועלות בענפי הקלינטק‪.‬‬ ‫טכנולוגיות לרכב חשמלי ‪ -‬במוקד המו"פ הישראלי‪ .‬צילום‪ :‬דניאל בראון‬ ‫‪08‬‬ ‫אנרגיה‬ ‫תוכן שיווקי‬ ‫ראיון‬ ‫החיסכון‬ ‫של‬ ‫סמסון‬ ‫"בתאורה קיים הפוטנציאל הגדול ביותר לחיסכון באנרגיה"‪ ,‬אומר מייק סמסון‪,‬‬ ‫המהנדס הראשי של חברת "פיליפס"‪ ,‬המעריך כי בזכות טכנולוגיית הלד‪ ,‬העומס‬ ‫שיוצרת התאורה בבית ממוצע יפחת ב‪ 90%-‬עד ‪ 2030‬יואל צפריר‬ ‫מייק סמסון‬ ‫‪10‬‬ ‫אנרגיה‬ ‫הרזומה שלו מרשים‪ .‬הוא היה אחראי על תכנון מתקני התאורה המרכזיים של‬ ‫האולימפיאדה האחרונה בלונדון ‪ -‬האיצטדיון‪ ,‬מתקני המים‪ ,‬הבריכה‪ ,‬המקפצה ומתקן‬ ‫האופניים המרכזי‪ .‬הוא שימש כנשיא ה‪CHARTERED INSTITUTION OF BUILDING-‬‬ ‫‪ - SERVICES ENGINEERS - CIBSE, UK‬אירגון הגג של מהנדסי מערכות המבנים‬ ‫באנגליה‪ ,‬בו חברים כ‪ 16,000-‬מהנדסים ואקדמאים מכל העולם ונחשב לאחד הכוחות‬ ‫המניעים בעולם בתחומי המערכות בבניינים בכלל ובתאורה בפרט‪ .‬זהו מייק סמסון‪,‬‬ ‫המהנדס הראשי של חברת "פיליפס" ומי שנחשב ל"מר תאורה" באנגליה‪.‬‬ ‫בראיון מיוחד עימו מביע סמסון את דעתו על שימור אנרגיה בעולם וישראל‪ ,‬על‬ ‫ההתקדמות שחלה בתחום ההתייעלות האנרגטית‪ ,‬במיוחד במבנים‪ ,‬ופורש את חזונו‬ ‫לגבי החיסכון הצפוי במעבר לשימוש בנורות חסכוניות‪.‬‬ ‫מייק סמסון‪ ,‬עד כמה התחום של התייעלות אנרגטית מפותח בעולם? האם הוא יכול לסייע‬ ‫בחיסכון במשאבי אנרגיה ולתת פתרון לקשיים הנובעים משימוש בדלקים מאובנים?‬ ‫"אם נבחן את פוטנציאל האנרגיה הזמינה של אנרגיית שמש‪ ,‬רוח‪ ,‬גלים‪ ,‬ביומאסה‬ ‫ואנרגיה גיאותרמית‪ ,‬נראה שיש לנו מקורות אנרגיה מספקים מעבר לדרישה העולמית‪.‬‬ ‫הבעיה היא ההשקעה הגדולה הנדרשת כדי להפוך את האנרגיה הזאת לזמינה‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬בטווח הקצר‪ ,‬עלינו לצמצם את צריכת האנרגיה ככל האפשר ובהקדם‬ ‫האפשרי‪ .‬כיום יש די והותר טכנולוגיות זמינות‪ ,‬שיצמצמו את פליטת הפחמן ויוכלו‬ ‫להציע את החזרת ההשקעה בהן עד שנוכל לעבור לשימוש באנרגיות מחדשות"‪.‬‬ ‫עד כמה הסקטור העסקי אכן מכוון עצמו למטרה של התייעלות אנרגטית?‬ ‫"עסקים רבים מבססים את עצמם כיום על המודל הירוק‪ .‬יש הרבה דוגמאות לכך‬ ‫שהסקטור העסקי משתמש בטכנולוגיות חדשות שייצרו חיסכון משמעותי באנרגיה"‪.‬‬ ‫מה אתם ב"פיליפס" מציעים לשוק בתחום זה?‬ ‫"'פיליפס' מעמידה את הקיימות בלב העסקים שלה‪ ,‬הן מבחינת הייצור והן בהיות‬ ‫מוצריה מאריכי שימוש (כלומר‪ ,‬שמוצריה מאריכי חיים)‪ .‬נושאים כמו הפחתת‬ ‫העוצמה בזמן ההמתנה לשימוש (מצב המתנה) יכולים לחולל תרומה אדירה לחיסכון‪.‬‬ ‫בתחום הנורות אנו משקיעים בטכנולוגיית לד‪ ,‬שתספק מערכות תאורה יעילות יותר‬ ‫מהטכנולוגיות הקיימות‪ .‬בזכות הטכנולוגיה הזאת‪ ,‬עד שנת ‪ ,2030‬העומס שיוצרת‬ ‫התאורה בבית ממוצע יפחת ב‪ 90%-‬בהשוואה לשנת ‪."2009‬‬ ‫היית אחראי על תכנון מתקני התאורה של האולימפיאדה בלונדון ‪ .2012‬מה היו‬ ‫האתגרים המרכזיים מבחינת תכנון וביצוע התאורה במשחקים אלה? עד כמה‬ ‫הצלחתם לשלב התייעלות אנרגטית וחיסכון?‬ ‫"לתאורה של אולימפיאדת לונדון היו שתי מטרות עיקריות‪ :‬קיימות ומורשת‪ .‬בביצוע‬ ‫תוכנית הבנייה‪ ,‬הכול עבר ניתוח קפדני כדי לוודא שפליטת הפחמן תצומצם ככל‬ ‫האפשר‪ .‬בכל הזדמנות עשינו שימוש בנתיבי המים כדי לספק סחורות לאתר‪ ,‬תוך‬ ‫צמצום השימוש באנרגיה מתכלה‪ .‬הבניינים עוצבו כך שטביעת הפחמן שלהם תהיה‬ ‫נמוכה ובזמן תכנונם‪ ,‬הם היו יעילים יותר ב‪ 10%-15%-‬מהטובים ביותר בעולם‬ ‫בתחום זה‪ .‬הוולודרום (זירת רכיבת האופניים) היה הבניין בעל הקיימות הגדולה‬ ‫ביותר באתר וטביעת הפחמן שלו הייתה טובה ב‪ 30%-‬מהטוב ביותר בעולם בזמנו‪.‬‬ ‫נעשה שימוש מירבי באור יום כדי לשמור על נטל התאורה נמוך ככל האפשר‪.‬‬ ‫המטרה השנייה הייתה המורשת‪ .‬הבניינים נבנו בגלל המשחקים האולימפיים‪ ,‬אבל‬ ‫משחקים אלה מייצגים שימוש מזערי מכל טווח חייהם‪ ,‬אז כבר משלב התכנון ניתנה‬ ‫תשומת לב לשימוש של הבניינים לאחר המשחקים‪ .‬בתחום הזה‪ ,‬לונדון למדה‬ ‫מהמשחקים הקודמים שנערכו בה‪ ,‬כאשר מתקנים רבים נותרו ללא שימוש לאחר‬ ‫האירוע‪ .‬למעשה‪ ,‬נבנו רק שלושה מבנים קבועים חדשים‪ .‬כל השאר היו מבנים קיימים‬ ‫שעברו הסבה‪ ,‬או מבנים זמניים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נעשה שימוש נרחב בסמלים המפורסמים‬ ‫של לונדון כדי לשלב את רוח העיר במשחקים"‪.‬‬ ‫כיהנת בעבר כיו"ר ארגון הגג של מהנדסי המבנים באנגליה‪ ,‬ארגון‬ ‫הנחשב לאחד הכוחות המניעים החשובים בתחום ההתייעלות‬ ‫האנרגטית ותכנון בר‪-‬קיימא‪ .‬התוכל לפרט על מטרות הארגון‪,‬‬ ‫פעילותו והישגיו?‬ ‫"כיהנתי ביו"ר הארגון בשנת ‪ .2009‬זהו ארגון מקצועי למהנדסים‬ ‫בתעשיית השירותים לבנייה והוא מעניק הסמכה למהנדסים‪ .‬אנו‬ ‫מעריכים כי כ‪ 50%-‬מניצול החשמל מקורו בבניינים ולכן הבטחת‬ ‫התנהלות יעילה ככל האפשר במבנים היא חלק חשוב בהפחתת‬ ‫פליטת הפחמן‪ .‬אנו מספקים לחברים שלנו מידע אודות טכנולוגיות‬ ‫חדשות‪ ,‬מאמנים אותם‪ ,‬עובדים בשיתוף פעולה עם ממשלות על‬ ‫חוקים ותקנות ומקדמים ערכים ומקצועיות‪ .‬מכל בעלי המקצוע‪ ,‬אנו‬ ‫היחידים שחזינו בצמיחה נמשכת‪ ,‬שנה אחר שנה‪ ,‬במספר החברים‪,‬‬ ‫דבר שמעיד על חשיבות התחום‪ .‬בשנת כהונתי הצלחתי להדגיש את‬ ‫חשיבות התאורה ביצירת מקומות עבודה נוחים וברי‪-‬קיימא‪ .‬מכל‬ ‫השירותים המותקנים בבניין‪ ,‬בתאורה קיים הפוטנציאל הגדול ביותר‬ ‫לחיסכון באנרגיה‪ .‬מקורות תאורה חדשים מגדילים את היעילות‬ ‫והחיסכון ומבטיחים שמשתמשים בתאורה רק כאשר היא נחוצה‪.‬‬ ‫במקרים רבים‪ ,‬אנו מסוגלים להציע חיסכון של עד ‪ 60%‬בהשוואה‬ ‫למה שהיה נהוג לפני עשר שנים"‪.‬‬ ‫אחד מקווי הפעילות של ממשלת ישראל בתחום של התייעלות‬ ‫אנרגטית הוא דחיפה נמרצת של השוק להחלפת נורות בזבזניות‬ ‫בנורות חסכניות ולמעשה הפסקת ייצור הנורות מהדור הקודם‪.‬‬ ‫מה דעתך על גישה זו והאם אכן הוכח שהנורות מהדור החדש‬ ‫חסכניות יותר וידידותיות יותר לסביבה?‬ ‫"כאשר התחלנו להחליף את הנורות באירופה‪ ,‬זה נעשה בעידוד‬ ‫הממשלה והן הוצאו מהשוק‪ .‬הציבור הביע התנגדות למהלך‪ .‬מעולם‬ ‫לא הצלחתי להבין מדוע רצינו להמשיך להשתמש במוצר שלא‬ ‫השתנה מזה ‪ 130‬שנה‪ .‬נראה שזה משום שרבים זכרו את הנורות‬ ‫החסכוניות הראשונות שנדלקו לאט מדי‪ .‬בשלוש השנים הבאות‪,‬‬ ‫עוד נורות הוצאו משימוש‪ ,‬עד שבספטמבר ‪ ,2012‬הופסקה מכירתן‬ ‫של יותר מ‪ 90%-‬מהנורות הלא‪-‬חסכוניות‪ .‬כיום אני רואה שאנשים‬ ‫התרגלו להשתמש בנורות חסכוניות‪ ,‬שפועלות טוב יותר משום‬ ‫שהן מגיעות מייד ל‪ 50%-‬מעוצמתן וניתן לעמעם אותן‪ .‬סביר שזו‬ ‫התרומה הגדולה ביותר של התאורה לחיסכון באנרגיה‪ .‬אנו רואים‬ ‫שתאורת הלד מחליפה את מנורות ההלוגן"‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬מהו המסר שלך לממשלה ולסקטור העסקי בישראל‬ ‫ביחס לשימור אנרגיה והתייעלות אנרגטית?‬ ‫"המסר שלי הוא להישאר מעודכנים ולהתרכז במטרה‪ .‬קל מאוד‬ ‫להסיח את דעתן של ממשלות מהנושא ושינויי האקלים עלולים‬ ‫להישמט מסדר היום הציבורי‪ .‬לרוב‪ ,‬זה אינו תחום המביא לניצחון‬ ‫בבחירות‪ .‬באקלים הכלכלי של ימינו יש סכנה ממשית לכך שהצרכים‬ ‫הכלכליים המיידיים של ימינו יקדימו את צורכי האקלים של המחר‪,‬‬ ‫אבל אני יודע שאם לא אפעל היום‪ ,‬הנכדים שלי יסבלו"‪.‬‬ ‫מייק סמסון הגיע לארץ כדובר לכנס חשמל ‪ 2012‬של התאגדות מהנדסי‬ ‫החשמל‪ ,‬שהתקיים באילת ב‪ 14-16-‬בנובמבר‪ .‬זהו האירוע הבינ"ל השנתי של‬ ‫קהילת מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה בישראל‬ ‫כנס‬ ‫בין פסימיות‬ ‫לאופטימיות‬ ‫פרויקט המינהלת‪ .‬גג סולארי בחניון יטבתה‬ ‫כנס אילת‪-‬אילות החמישי לאנרגיה מתחדשת יתאפיין השנה‬ ‫בדואליות‪ .‬מצד אחד‪ ,‬הישגים רבים ומצד שני‪ ,‬מציאות רגולטורית‬ ‫וכלכלית לא ברורה עם הרבה מאוד סימני שאלה אלון שפירא‬ ‫צילום‪ :‬יח"צ‬ ‫דורית בנט‬ ‫כשאודי גת‪ ,‬ראש מועצת אילות‪ ,‬הבין שלאור סגירת כלובי הדגים באילת‪ ,‬הוא צריך‬ ‫למצוא מנוע צמיחה חדש לחבל‪ ,‬הוא גייס דווקא את אחת המובילות של המחאה‬ ‫נגד כלובי הדגים‪ ,‬דורית בנט‪ ,‬ויחד הם הקימו את "מינהלת אילת‪-‬אילות לאנרגיה‬ ‫מתחדשת"‪ .‬מאז‪ ,‬מובילים השניים את החבל לצמיחה ירוקה חברתית ולא פחות‬ ‫חשוב מכך‪ ,‬כלכלית‪ ,‬עבור התושבים‪ .‬המסע הזה‪ ,‬מגיע בימים אלה לצומת דרכים‬ ‫כאשר האנרגיות המתחדשות נמצאות במצב בלתי מוזר בו הנקודה שיכולה להוות‬ ‫את נקודת השיא עבור התעשייה‪ ,‬מאיימת גם להפוך לנקודת השפל‪ ,‬בה התעשייה‬ ‫עלולה לקרוס‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות האנרגיה המתחדשת‪ ,‬ובמרכזה האנרגיה הסולארית‪ ,‬חיפשו כיוון‪,‬‬ ‫והכיוון המרכזי שנמצא הוא הפנלים הפוטו‪-‬וולטאיים‪ .‬הנצילות האדירה של המתקנים‬ ‫הללו‪ ,‬על מגוון סוגיהם וגודליהם‪ ,‬והמחירים שירדו מידי שנה‪ ,‬היוו בשורה של ממש‪,‬‬ ‫אשר רק בחודש שעבר הגיע לשיאה עם הקול הקורא לשימוע על "מונה נטו" ‪-‬‬ ‫מערכת סולארית בו אתה משתמש בעצמך בחשמל שאתה מייצר‪ ,‬ללא צורך בסבסוד‪,‬‬ ‫ואשר נתנה את האות לעידן האנרגיה הסולארית הכלכלית‪.‬‬ ‫אלא שעם הבשורה הזאת‪ ,‬השתנתה גם התפיסה של מקבלי ההחלטות‪ .‬כשהם הפנימו‬ ‫שישנה אפשרות לייצר חשמל מתחדש שהוא כלכלי‪ ,‬הרי שכבר אין הצדקה לסבסד‬ ‫את תעשיית האנרגיות המתחדשות‪ .‬וכך‪ ,‬התמיכה במתקני חלוץ ואנרגיות מתחדשות‬ ‫אחרות‪ ,‬החלה להיראות כמיותרת‪ ,‬והתעשיות‪ ,‬אשר משקיעות בפיתוח הדור הבא של‬ ‫האנרגיה המתחדשת ‪ -‬רוח‪ ,‬ביו‪-‬דלקים‪ ,‬מתקנים תרמו‪-‬סולאריים ‪ -‬הוזנחו‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬יעקב וייס‬ ‫רוח‪ .‬דווקא גרמניה‪ ,‬שבה נצילות השמש נמוכה מהרבה בישראל‪,‬‬ ‫מובילה בייצור המתקנים על פני המדינה שטופת השמש והקרינה‬ ‫שלנו‪ .‬ישראל‪ ,‬הסובלת ממצוקת אנרגיה‪ ,‬יכולה ללמוד רבות מהאי‬ ‫פלוורם שבחוף הים הצפוני של גרמניה‪ .‬אספקת החשמל של האי‬ ‫מבוססת על אנרגיות מתחדשות וטכנולוגיות יעילות לניצול אנרגית‬ ‫הרוח והשמש המספקות ל‪ 1,200-‬תושבי האי חשמל בהיקף כפול‬ ‫מכפי שנדרש‪ ,‬והם נהנים מעצמאות אנרגטית מוחלטת‪ .‬גם בארה"ב‬ ‫כל המתקנים החדשים לייצור אנרגיה שנבנו בשנה האחרונה הם של‬ ‫אנרגיה מתחדשת‪.‬‬ ‫ימים יגידו מה יהיה על התעשייה הישראלית בתחום האנרגיה‬ ‫המתחדשת‪ ,‬אך כרגע ברור‪ ,‬יותר מתמיד‪ ,‬כי הכדור מצוי בידיים של‬ ‫מקבלי ההחלטות הפוליטיים ושל הרגולטורים ‪ -‬האם הם יתאחדו‬ ‫לקדם את התעשייה הזאת‪ ,‬או שיתנו לה ליבול ולישראל לפגר‬ ‫אחרי העולם‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬בחבל אילות לא מרימים ידיים‪ ,‬וממשיכים‬ ‫קדימה‪ ,‬וכבר בשנה הקרובה מתכוונים לחנוך מבנה מעבדות חדש‬ ‫למחקר משותף של ירדנים וישראלים‪ ,‬אשר אבן הפינה שלו תונח‬ ‫בסוף החודש‪.‬‬ ‫תעשייה על פרשת דרכים‬ ‫צומת הדרכים הזאת היא שתעמוד במרכזו של הכנס הקרוב‪ ,‬כנס אילת‪-‬אילות‬ ‫החמישי לאנרגיה מתחדשת‪ .‬הדואליות הזאת מורגשת אצל הדוברים‪ ,‬אשר הם עצמם‬ ‫לא יודעים אם להיות יותר אופטימיים או יותר פסימיים‪ .‬רבים מהדוברים מגיעים‬ ‫מחו"ל‪ ,‬שם דווקא זוכה התעשייה לעדנה‪.‬‬ ‫באירופה משקיעים רבות במתקנים סולאריים ובמתקני להפקת חשמל מאנרגיית‬ ‫"בחרנו בתעשייה עם עתיד"‬ ‫למרות הקשיים שבדרך‪ ,‬במינהלת אילת‪-‬אילות משוכנעים שהבחירה בתעשייה האנרגיה המתחדשת הייתה נכונה‬ ‫ובענף עם עתיד שיספק תעסוקה ואפשרויות כלכליות גם לדור הבא‬ ‫החזון של אודי גת היה ליצור מעטפת שלמה עבור תושבי חבל אילות‪ ,‬וכך הוא עשה באמצעות המינהלת‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫בתחום החינוך‪ .‬זה מתחיל מתוכניות לימוד בתחום לגיל צעיר ומסתיים ב"מכון ערבה"‪ ,‬שמעניק לימודים גבוהים בתחום‪.‬‬ ‫כך גם בהיבט התעסוקה‪ .‬הפרויקטים השונים אמורים לספק עבודה עבור תושבי החבל בתעשיות השונות‪ .‬האפשרות‬ ‫לכלכלה הוא לא רק בעבודה ישירה בחברות העוסקות בתחום האנרגיה המתחדשת‪ ,‬אלא באמצעות מכוני מחקר שנבנו‬ ‫באזור‪ ,‬הכנסות ישירות מהשקעה במתקנים סולאריים ועוד‪.‬‬ ‫אך בעוד ששוק האנרגיה הסולארית הפוטו‪-‬וולטאית ממשיך לצמוח‪ ,‬כל יתר הפעילויות ‪ -‬מכוני המחקר‪ ,‬מתקני החלוץ‪,‬‬ ‫ומוסדות החינוך ‪ -‬מוצאות את עצמן בחוץ‪ .‬השיקולים הכלכליים חשובים ביותר‪ ,‬אך האם משמעות הדבר שיש להזניח‬ ‫את כל מה שלא מייצר הכנסות באופן מיידי? דורית בנט חושבת שלא‪" :‬גם התעשייה הפוטו‪-‬וולטאית לא הייתה מגיעה‬ ‫להיכן שהיא היום אם לא היו משקיעים בה בתחילת הדרך"‪ .‬בנט שמה דגש מרכזי על מתקני החלוץ ומוסדות החינוך‬ ‫והמחקר‪" :‬אנחנו נותנים פה מעטפת שלמה של חיים עבור התושבים‪ ,‬ואי אפשר לגדוע את הדברים"‪ .‬אך בנט אומרת‬ ‫את הדברים באופטימיות‪ ,‬וממשיכה להסתכל על הצד החיובי‪" :‬התושבים כאן יודעים שבחרנו נכונה‪ ,‬בתעשייה עם‬ ‫עתיד‪ .‬ילדינו יודו לנו על מה שאנחנו עושים היום"‪.‬‬ ‫פרויקט המינהלת‪ .‬מגדל סולארי בקיבוץ סמר‬ ‫‪12‬‬ ‫אנרגיה‬ ‫ייצור מים בגישה סביבתית‬ ‫צילום‪ :‬דנה פרידלנדר‬ ‫"מקורות" מאיצה את השימוש באנרגיות מתחדשות בתהליך‬ ‫הפקת המים‪ ,‬לצד תהליכי התייעלות אנרגטית וניצול שטחי ייצור‬ ‫להפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים‪ .‬המטרה ‪ -‬צמצום צריכת‬ ‫החשמל ושיפור איכות הסביבה | אסף צור‬ ‫שמעון בן חמו‪,‬‬ ‫מנכ"ל "מקורות"‬ ‫גג סולארי על גבי מתקן סבחה באילת‬ ‫אלכס ויז'ניצר‪,‬‬ ‫יו"ר "מקורות"‬ ‫המייצרות חשמל בהיקף של כ‪ 4.5-‬מיליון קווט"ש לשנה‪ .‬המשמעות ‪ -‬הקטנת פליטת גזי החממה‬ ‫ב‪ 3,000-‬טון פחם דו‪-‬חמצני לשנה‪ .‬כ‪ 60%-‬מהחשמל המיוצר הינו לשימוש עצמי של מתקני‬ ‫החברה ואת יתרת החשמל הלא מנוצל מוכרת "מקורות" לחברת החשמל‪.‬‬ ‫בקרוב אף תחל "מקורות" לייצר חשמל גם באמצעות הלחץ שנוצר כתוצאה מהפרשי הגובה‬ ‫במוביל הארצי‪ .‬הטורבינה תייצר חשמל בהיקף של ‪ 2.5‬מיליון מגה וואט בשנה‪ ,‬ייצור שימנע‬ ‫שריפה של כ‪ 1,000-‬טון פחם בתחנת הכוח של חברת חשמל‪ .‬ייצור החשמל צפוי להתחיל כבר‬ ‫בתחילת שנת ‪.2013‬‬ ‫בחודש אוקטובר החלה "מקורות" בפרויקט נוסף ‪ -‬התקנת טורבינה הידרו‪-‬אלקטרית במאגר‬ ‫"תבור"‪ .‬בפרויקט זה אחת מיחידות השאיבה הקיימות במאגר תהפוך לטורבינה ובזמן מילוי‬ ‫המאגר בחודשי החורף תנצל המערכת את הפרשי הגובה (כ‪ 100 -‬מטרים) בין מקור המים למאגר‬ ‫דבר שיאפשר ייצור חשמל בהספק של כ‪ 150-‬קילו וואט‪ .‬בקיץ‪ ,‬בעונת ההשקייה‪ ,‬תחזור יחידה‬ ‫זו ליעודה המקורי כמשאבה לאספקת מי המאגר‪" .‬מקורות" מתכננת להקים תחנות הידרו‪-‬‬ ‫אלקטריות באתרים נוספים כגון בריכת "צפית"‪ ,‬סמוך לדימונה‪ ,‬וליד מתקן ההתפלה ב"להט"‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬חברת "מקורות"‪ ,‬באמצעות חברת הבת "שחמ‪ ,‬מקורות ביצוע"‪ ,‬פיתחה דגם משאבת‬ ‫טורבינה אנכית לספיקות גבוהות (‪ 6,000‬ל‪ 7000-‬מ"ק לשעה)‪ .‬יעילותה האנרגטית גבוהה‬ ‫מהנורמה‪ ,‬לפחות ‪ 88.5%‬לגובה הרמה של ‪ 230‬מטר‪ ,‬ולבד מהחיסכון האנרגטי והכספי היא‬ ‫תורמת למאמץ השמירה על איכות הסביבה‪" .‬מקורות" מתכוונת להפעיל ‪ 13‬משאבות מסוג זה‪.‬‬ ‫הראשונה‪" ,‬במערכת החמישית" שבונה "מקורות" לירושלים‪.‬‬ ‫מערכות סולאריות ופוטו‪-‬וולטאיות‬ ‫מערכות פוטו‪-‬וולטאיות על פני מאגר מים‬ ‫בתכנון ובתפעול משק המים הלאומי שמה לה חברת "מקורות" למטרה לצמצם‪ ,‬ככל האפשר‪,‬‬ ‫את צריכת האנרגיה של מערכת המים הארצית‪ ,‬לייעל את המערכת ולהפחית את ההשפעה על‬ ‫הסביבה‪ .‬כנגזרת של מדיניות זו מעודדת "מקורות" יוזמות שונות בתחום הקלינטק (טכנולוגיות‬ ‫נקיות)‪ ,‬ובהן יוזמות בתחום האנרגיה המתחדשת‪ ,‬אותן ניתן ליישם בפעילותה השוטפת‪ ,‬זאת‬ ‫בנוסף לנקיטת אמצעי חיסכון והתייעלות שנועדו להקטין את צריכת החשמל במערכות המים‪.‬‬ ‫לאחרונה אף החליטה "מקורות" לחבור למאגד המוביל הקמה של "רשת חכמה" לניהול מערכות‬ ‫מים‪ .‬על חברי המאגד נמנות חברות מים‪ ,‬חברות אנרגיה ומוסדות אקדמיה‪.‬‬ ‫לדברי מנכ"ל החברה‪ ,‬שמעון בן‪-‬חמו‪ ,‬מדובר בשילוב בין כמה וכמה אמצעים‪ ,‬אשר אמורים להביא‬ ‫לצמצום צריכת החשמל בחברה המסתכם כיום בכ‪ 1,700-‬מיליון קווט"ש לשנה לאספקת כ‪1,500-‬‬ ‫מיליון מ"ק מים לשנה‪.‬‬ ‫המדובר‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בשיפור ציוד מתקני השאיבה והמערכות להובלת מים‪ ,‬תוך מעקב ובקרה אחר‬ ‫ביצועי המשאבות ויעילותן האנרגטית לאורך זמן‪ ,‬פיקוח על מהירות סיבוב המשאבות‪ ,‬הפרדת‬ ‫אזורי לחץ‪ ,‬הקטנת חיכוכים בצנרת ותיגבור קווי הולכה‪ .‬פוטנציאל החיסכון של מהלכים אלה מוערך‬ ‫בכ‪ .5%-‬בנוסף‪ ,‬פועלת החברה לשלב מודלים לתפעול אופטימלי מקוון של מפעלי מים במטרה לחסוך‬ ‫באנרגיה‪" .‬מקורות" אף מבצעת השקעות בהגדלת נפח איגום וכושר הולכת המים‪ ,‬בכדי לאפשר‬ ‫שאיבת מים מירבית בשעות השפל והקטנה למינימום הדרוש בשעות הפסגה‪ .‬לבסוף‪ ,‬החברה‬ ‫מנהלת עומס חשמלי משולב עם חברת החשמל‪ :‬השלת עומס‪ ,‬אספקת חשמל עצמית באמצעות‬ ‫דיזל גנראטורים‪ ,‬הימנעות מהפעלה בשעות פסגה ניידת‪ ,‬הסדרים תפעוליים אחרים‪ .‬התוצאה ‪-‬‬ ‫מאמציה של "מקורות" נושאים פרי והיא מצליחה להפחית כ‪ 1.5%-‬מהוצאות החשמל בשנה‪.‬‬ ‫אנרגיה הידרו‪-‬אלקטרית‬ ‫"מקורות" רותמת את כוח זרימת המים ליצירה של אנרגיה באמצעות הקמת תחנות הידרו‪-‬‬ ‫אלקטריות‪ .‬כך למשל‪ ,‬בשנת ‪ 2006‬הקימה החברה בכפר יהושע שתי טורבינות הידרו‪-‬אלקטריות‬ ‫אחד מיוזמי השימוש באנרגיית השמש בישראל היה ראש הממשלה הראשון‪ ,‬דוד בן‪-‬גוריון‪.‬‬ ‫ב‪ 1965-‬אמר ב"ג כי "מקור האנרגיה הגדול והמרשים ביותר בעולם‪ ,‬מקור החיים של כל צמח‬ ‫וחיה‪ ,‬אך עדיין מקור שבו משתמשים כה מעט כיום הוא השמש‪ ...‬אנרגיה זו ניתן להמיר לכוח‬ ‫מניע‪ ,‬דינמי וחשמלי‪ ,‬ואפילו לאחר מיצוי כל האורניום והתוריום מפני כדור הארץ‪ ,‬אנרגית השמש‬ ‫תמשיך לזרום לעברינו כמעט ללא גבול"‪ .‬חברת "מקורות" עושה רבות לתרגום חזון זה למעשה‪.‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬על גג מתקן ההתפלה "סבחה" הסמוך לאילת החברה התקינה מערכת סולארית‬ ‫בהספק של ‪ 50‬קילו‪-‬וואט‪ .‬שבע מערכות בהספק דומה מתוכננות לביצוע במהלך השנה הקרובה‬ ‫על גגות נוספים באתרי "מקורות"‪.‬‬ ‫לצד אלה‪" ,‬מקורות" מתכננת להקים מערכות פוטו‪-‬וולטאיות בהספק בינוני של ‪ 200‬עד ‪5,000‬‬ ‫קילו‪-‬וואט‪ ,‬שיותקנו על פני שטחי המים במאגרים הפתוחים‪ .‬זהו פתרון כפול ‪ -‬הן ליצירת לאנרגיה‬ ‫נקייה והן לניצול מירבי של שטח ליצירת האנרגיה‪ .‬חברת "סולריס סינרג'י" היא זו המפתחת עבור‬ ‫"מקורות" מערכת חדשנית ליצירת אנרגיה סולארית הצפה על גבי מאגר מים‪ .‬המערכת מנצלת‬ ‫בדרך ייחודית את הטמפרטורה הנמוכה יחסית של מאגר המים לקירור התאים הפוטו‪-‬וולטאים‪.‬‬ ‫ריכוז קרני השמש מתבצע באמצעות שקתות פרבוליות ארוכות הפונות כלפי השמש ומאירות‬ ‫(בריכוז של פי‪ )20-‬פסים ארוכים של תאים פוטו‪-‬וולטאים‪ .‬מהלך המעקב אחר השמש מתבצע‬ ‫באמצעות סיבוב איטי של כל הפלטפורמה‪ .‬מימוש פרויקט זה יאפשר ייצור חשמל לצריכה‬ ‫עצמית בהיקף של כ‪ 25-‬מיליון קילו‪-‬וואט לשעה בשנה ויקטין את פליטת דו‪-‬תחמוצת הפחמן‬ ‫בשיעור כולל של כ‪ 18,000-‬טון מידי שנה‪.‬‬ ‫פחת מים‬ ‫חברת ‪ TOP IT UP‬פיתחה כיסוי למאגרי מים להשקייה באמצעות כדורים חכמים‪ .‬המדובר‬ ‫בכדורים פלסטיים שצפים על פני המים‪ ,‬מתמלאים בחלקם במים ומכסים את המאגר בהתאם‬ ‫לצורך‪ .‬הכיסוי שומר על איכות המים‪ ,‬מונע קרינת שמש והיווצרות אצות ופלנקטון‪ ,‬דבר שמקטין‬ ‫את הצורך בחיטוי וסינון המים לפני אספקתם‪ .‬ולא פחות חשוב מכך‪ ,‬המערכת מקטינה את אידוי‬ ‫המים במאגר על‪-‬ידי חציצה בין הרוח למים‪ .‬טכנולוגיה זו מהווה גם אמצעי לצמצום פחת המים‬ ‫שמוביל לחיסכון בשאיבה ובהתאם להתייעלות אנרגטית‪ .‬נכון להיום‪ ,‬הכדורים החכמים של ‪TOP‬‬ ‫‪ IT UP‬מכסים את בריכת צאלים של "מקורות"‪ ,‬הממוקמת בדרום הארץ ויש כוונה להרחיב ולכסות‬ ‫בהם גם את "מאגרי אשכול"‪.‬‬ ‫לדברי אלכס ויז'ניצר‪ ,‬יו"ר "מקורות"‪ ,‬שאיבת המים ואספקתם לצרכנים דורשת אנרגיה רבה‪ .‬הבסיס‬ ‫לפעילותה של החברה הוא המודעות לצורך בשימוש מושכל במשאבי הטבע מתוך אחריות סביבתית‬ ‫ואקולוגית לדורות הבאים‪ .‬בחברה מגלים רגישות גבוהה לטבע ומנסים למצוא את האיזון הדק בין‬ ‫הצורך לספק מים לבין השמירה על הטבע‪ .‬ואכן‪ ,‬בפיתוחים הטכנולוגיים נותנת החברה דגש רב‬ ‫לערכים אלה‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי בשנת ‪ 2011‬ייצרה "מקורות" ‪ 4.1‬מיליון קילו‪-‬וואט ממקורות מתחדשים‪.‬‬ ‫תוכן שיווקי‬ ‫אנרגיה‬ ‫‪13‬‬ ‫למה לי השקעה באנרגיה‬ ‫מנהל חברת השקעות‪ ,‬המשקיעה ביזמות ופיתוח טכנולוגיות חדשות של אנרגיה‬ ‫מתחדשת‪ ,‬משתף אותנו בלבטים ובאתגרים הכרוכים בהשקעה בתחום‪ ,‬ומצביע על הדרך‬ ‫בה ראוי לפעול בתחום‪ ,‬בצד המלצות להתנהלות ממשלתית והתנהגות משקיעים | אבי פלדמן‬ ‫כמי שמנהל חברת השקעות‪ ,‬המשקיעה ביזמות ופיתוח טכנולוגיות חדשות של אנרגיה‬ ‫מתחדשת‪ ,‬אני שומע רבות את השאלה הסקפטית (שלא לומר גם הקנטרנית) ‪ -‬האם יש בכלל‬ ‫מקום להשקעות מהסוג הזה בישראל היום? אילו מבין השואלים הרוצים להיראות מבינים‪,‬‬ ‫ממשיכים ומדקדקים ‪ -‬האם נוכח תגליות הגז הגדולות לחופי ישראל יש לנו בכלל צורך באנרגיה‬ ‫ממקורות אחרים? וכמובן ‪ -‬האם לאור הצניחה העולמית בשנים האחרונות במחירי הפאנלים‬ ‫הסולאריים המיובאים מסין יש מקום לנסות להתחרות בהם? ולהוכחת דבריהם הם ממשיכים‬ ‫וטוענים‪ ,‬כי אפילו הממשלות במרבית המדינות המערביות מקצצות באופן אגרסיבי בסובסידיות‬ ‫לייצור אנרגיה מתחדשת‪ .‬ולקינוח‪ ,‬אלה המנסים להוכיח את עדכנותם הרבה מוסיפים ‪ -‬הנה‪,‬‬ ‫אפילו ענקי תעשייה וטכנולוגיה‪ ,‬כמו "סימנס"‪ ,‬החליטו לצאת מהמגרש הזה‪ ,‬אז למה אתם‪,‬‬ ‫הקטנים יחסית‪ ,‬מתיימרים להמשיך להשקיע בתחום?‬ ‫אני חייב להודות‪ ,‬ביני לביני‪ ,‬שהשאלות הן טובות והמענה עליהן מאתגר‪ .‬התשובה מגיעה‬ ‫מהמקום שכל התשובות בעולם העסקי צריכות להגיע ממנו ‪ -‬קיומו של פוטנציאל כלכלי לא‬ ‫ממומש‪.‬‬ ‫אבל לפני שנגיע לשם‪ ,‬הבה ונבחן את הטענה הבסיסית ‪ -‬הטענה שהעיתוי הנוכחי אינו תומך‬ ‫בהשקעות בפיתוח טכנולוגי זה‪ ,‬בהקשר ההיסטורי‪-‬כלכלי‪ .‬האם כאשר לצורך אנושי מסויים‬ ‫(אנרגיה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תקשורת וכן הלאה) יש מענה טכנולוגי בסיסי ברמת מחירים שהצרכן מוכן‬ ‫לקבלה‪ ,‬מסתיים החיפוש היזמי אחר מוצר‪ ,‬שירות‪ ,‬טכנולוגיה‪ ,‬או מחיר טובים יותר באותו ענף?‬ ‫האם‪ ,‬למשל‪ ,‬כאשר ייצר הנרי פורד את דגם ה‪ T-‬העממי והמפורסם בתחילת המאה העשרים‪,‬‬ ‫וכבש למעשה את שוק הרכב‪ ,‬הפסיקו כל יצרני המכוניות האחרים את השקעתם בפיתוח רכב‬ ‫מתחרה? האם כאשר יצאו מחשבי ה‪ PC-‬הראשונים של ‪ IBM‬ויצרו את נישת המחשבים האישיים‬ ‫הפסיקו כל היצרניות האחרות את פעילותן בתחום מתפתח זה?‬ ‫אבי פלדמן‬ ‫לא רק שהתשובה לשאלות אלה היא שלילית‪ ,‬היא הפוכה‪ .‬ככל שאותו שוק מתהווה‪ ,‬מתפתח‬ ‫וצומח מבחינה עסקית‪ ,‬גם אם תוך הטייה למוצר או טכנולוגיה דומיננטיים לאותה שעה‪ ,‬הוא‬ ‫מסמן‪ ,‬מזמין ומתמרץ את היזמים להיכנס ולפעול בו‪ .‬מדוע? כי צמיחת אותו שוק מסמנת‬ ‫לשחקנים אחרים על הפוטנציאל הגלום בו‪.‬‬ ‫גידול בביקוש‬ ‫מכאן שמה שצריך לעניין אותנו הוא שוק האנרגיה העולמי‪ .‬תיקצר כאן היריעה מלנתח את‬ ‫המגמות השונות בשוק זה בעשורים האחרונים‪ ,‬ודי להסתכל על שני נתוני מפתח החשובים‬ ‫להבנת המפה‪ .‬מחד‪ ,‬הגידול המתמשך בביקוש למקורות אנרגיה‪ ,‬הן בשווקים המפותחים‬ ‫(אירופה‪ ,‬צפון אמריקה)‪ ,‬הן בשווקים המתפתחים (רוסיה‪ ,‬מזרח אסיה ודרום אמריקה)‪ ,‬והן‬ ‫במדינות הבלתי מפותחות (בעיקר מדינות אפריקה)‪ ,‬ומאידך‪ ,‬המחסור הצפוי בהיצע מקורות‬ ‫האנרגיה המסורתיים ‪ -‬פחם‪ ,‬נפט וגז‪ ,‬גם אם נכניס למשוואה את כל העתודות שטרם הופקו‪.‬‬ ‫בראייה ארוכת טווח קדימה קיימת הסכמה גורפת בין חוקרים וכלכלנים‪ ,‬כי הביקוש הולך ועולה‬ ‫בכמה רמות על ההיצע (ולאחרונה בלבד ‪" -‬היצע הנפט לא מדביק את הביקוש ולכן מחירו צפוי‬ ‫להמשיך לעלות"‪ ,‬דהמרקר‪.)11.9.12 ,‬‬ ‫מכאן שהפוטנציאל הבסיסי קיים‪ ,‬והתחנה הבאה הינה לנסות להבין מדוע כה קשה ואיטי להגיע‬ ‫למיצויו‪ ,‬תוך התייחסות לצד השוק ולצד הפיתוח‪.‬‬ ‫התאמה כלכלית‬ ‫השחקנים העיקריים בצד השוק הן חברות תשתית וחשמל המרכזות את עיקר הפעילות‪.‬‬ ‫חברות אלה מקימות תשתיות ייצור‪ ,‬הולכה וחלוקה כבדות הדורשות תקציבי עתק להקמתן‪.‬‬ ‫"דווקא ההכרה בכך‪,‬‬ ‫שאנחנו נמצאים בשלב‬ ‫כה התחלתי באשר‬ ‫לפיתוח הטכנולוגיה‬ ‫המתחדשת היעילה‪,‬‬ ‫צריכה לאתגר אותנו‬ ‫ולהעיד על הפוטנציאל‬ ‫העצום‪ ,‬שטרם התחלנו‬ ‫לממשו"‬ ‫‪14‬‬ ‫אנרגיה‬ ‫מתחדשת עכשיו?‬ ‫הציפיה מהן היא לעמוד באופן ודאי ויציב באספקת האנרגיה‪ ,‬ועל כן הן פועלות באופן שמרני‬ ‫מאוד באימוץ טכנולוגיות חדשות ודורשות‪ ,‬באופן סביר לחלוטין לאחריות הכלכלית והחברתית‬ ‫המוטלת עליהן‪ ,‬להוכיח את יעילותן ויציבותן של אותן טכנולוגיות לאורך זמן‪ ,‬קודם להתקנתן‬ ‫בקנה מידה מסחרי נרחב‪.‬‬ ‫מן העבר השני‪ ,‬הטכנולוגיה הקיימת נמצאת עדיין בשלב הינוקא‪ .‬למעט אנרגיית הרוח‪ ,‬כמעט כל‬ ‫הטכנולוגיות הקיימות פותחו בעשרים וקצת השנים האחרונות (מרביתן אפילו בעשור האחרון)‬ ‫ועדיין אינן כלכליות‪ ,‬במובן הזה שהן אינן יכולות להתחרות בשוק תחרותי עם מחיר האנרגיה‬ ‫"לא רק הממשלה פועלת בתחום זה באופן‬ ‫לא מספיק מושכל‪ .‬גם המשקיעים‪ .‬הטעות‬ ‫הבסיסית‪ ,‬בכניסה לתחום השקעות חדש‪ ,‬הינה‬ ‫להפעיל את אותם מודלים שכבר נוסו והצליחו‬ ‫בעבר גם בתחום הפעילות החדש‪ ,‬ללא בחינת‬ ‫ההתאמות הנדרשות"‬ ‫ממקורות מחצביים (מה שנהוג לכנותו ‪ .)Grid Parity‬מה שכל צמח יודע לעשות באופן טבעי ביעילות‬ ‫כה רבה ‪ -‬הפקת אנרגיה יעילה מהשמש (פוטוסינתזה) ‪ -‬אנחנו מתקשים לעשותו במחיר כדאי‪.‬‬ ‫דווקא ההכרה בכך שאנחנו נמצאים בשלב כל‪-‬כך התחלתי באשר לפיתוח הטכנולוגיה המתחדשת‬ ‫היעילה צריכה לאתגר אותנו ולהעיד על הפוטנציאל העצום שטרם התחלנו לממשו‪ .‬ועוד לא‬ ‫התייחסנו‪ ,‬ולו במקצת‪ ,‬להיבט הסביבתי והשפעתו על כדאיות ההשקעה באנרגיות מתחדשות‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬צמצום הסובסידיות הממשלתיות במרבית המדינות המפותחות לתעריפי חשמל מאנרגיה‬ ‫מתחדשת (ובעיקר מפאנלים סולאריים)‪ ,‬איננו אינדיקציה לחוסר העניין של השוק בטכנולוגיות אלה‪,‬‬ ‫אלא להתאמה כלכלית נדרשת של ההוצאה הציבורית עבורן לאור עלויות הייצור הפוחתות שלהן‪.‬‬ ‫היתרון הישראלי‬ ‫לאור זאת‪ ,‬השאלה המרכזית היא האם אנחנו‪ ,‬בישראל‪ ,‬פועלים נכון? רק לפני חמישה חודשים‬ ‫הגיש צוות מומחים מארגון ה‪ OECD-‬דו"ח מפורט לשר התמ"ת וממשלת ישראל בדבר הדרכים‬ ‫הנכונות לחזק את תעשיית הקלינטק‪ ,‬ובמיוחד את ענף האנרגיה המתחדשת‪ .‬הדו"ח מצביע על‬ ‫יתרונה של ישראל ביזמות טכנולוגית ועל יכולותיה המוכחות בתחום זה‪ ,‬לצד יתרונות יחסיים‬ ‫טבעיים להוכחת ההיתכנות של טכנולוגיות אלה‪ .‬הדו"ח מצביע באופן ספציפי על יתרונה של‬ ‫ישראל במחקר אקדמי בתחומים אלה ועל הפעולות שהמגזר הממשלתי והעסקי נדרשים‬ ‫לעשות כדי להפוך המחקר הזה גם לפיתוח טכנולוגי מסחרי‪ .‬אם יאמצו את המלצותיו‪ ,‬טוען צוות‬ ‫המומחים‪ ,‬תוכל ישראל להפוך למובילה עולמית בפיתוח טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת (ראה‬ ‫הודעה לעיתונות של משרד התמ"ת מיום ‪.)14.6.12‬‬ ‫וכדי להמשיך באותו הטון‪ ,‬בא פירסום נוסף ומצביע על היכולת של התעשייה והפיתוח הישראלי‬ ‫לייצר חדשנות מסוג של ‪ Leap Frog‬טכנולוגי‪ .‬מדובר ב‪ "Fourth Annual Global Cleantech 100"-‬של‬ ‫פירמת המחקר הידועה ‪ .Cleantech Group‬על פי הממצאים שלהם‪ ,‬ישראל מדורגת מס' ‪ )!( 2‬בעולם‬ ‫במדד החדשנות בתחום האנרגיה המתחדשת ובעלת עמדת הובלה מיוחדת בשל העובדה שהחברות‬ ‫שקמות כאן הן גם חדשניות וגם מוכוונות שוק בינ"ל‪ .‬לרשימת ‪ 100‬החברות המובילות בחדשנות‬ ‫במדד שלהם השתחלו ‪ 8‬חברות מישראל‪ ,‬הרבה מעל לחלק היחסי שלנו בעוגת המו"פ העולמית‪.‬‬ ‫ומה הממשלה בישראל עושה? במקום לקדם את היתרון הישראלי היחסי ולתרום לתעסוקה איכותית‬ ‫כאן‪ ,‬היא מרכזת את מאמציה התקציביים בסבסוד חשמל "ירוק" המבוסס על טכנולוגיה מסחרית‬ ‫שמקורה במדינה אחרת (סין) ‪ -‬מאמץ שמשמעותו הינו בעיקר סבסוד יבוא‪ ,‬ללא התנייתו בתועלות‬ ‫מקומיות כלשהן‪ ,‬כמו תעסוקה‪ ,‬רכש מקומי‪ ,‬פיתוח טכנולוגי ועוד‪ .‬על הממשלה דווקא להשקיע‬ ‫את התקציב (המוגבל) בפיתוח הטכנולוגיות הישראליות‪ ,‬כדי לסייע ליזמים הישראליים להוכיח את‬ ‫הטכנולוגיה החדשה שלהם ולסייע בשיווקם בעולם‪ .‬הסיוע הממשלתי צריך להיות דרך סובסידיה‬ ‫ישירה למתקני חלוץ‪ ,‬רכישת טכנולוגיות במסגרת פרויקטי תשתית לאומיים (הקמת בסיסי צה"ל‬ ‫החדשים בנגב‪ ,‬לדוגמא)‪ ,‬ויצירת מודלים להוכחת ההיתכנות של הטכנולוגיה והדגמתה‪.‬‬ ‫מאפיינים ייחודיים‬ ‫לא רק הממשלה פועלת בתחום זה באופן לא מספיק מושכל‪ .‬גם המשקיעים‪ .‬הטעות הבסיסית‪,‬‬ ‫בכניסה לתחום השקעות חדש‪ ,‬הינה להפעיל את אותם מודלים שכבר נוסו והצליחו בעבר גם‬ ‫בתחום הפעילות החדש‪ ,‬ללא בחינת ההתאמות הנדרשות‪ .‬לתחום האנרגיה המתחדשת ישנם‬ ‫מאפיינים ייחודיים הדורשים התאמה בגישת ההשקעה‪ .‬כך למשל‪ ,‬בעוד שהשקעות בענפי‬ ‫טכנולוגיה‪ ,‬שישראל מצטיינת בהם וקרנות ההון סיכון פעילות בהן‪ ,‬כמו ה‪ ,IT-‬ביטחון המולדת‬ ‫(‪ )HLS‬ומיכשור רפואי נשענות על כוח אדם טכנולוגי‪ ,‬שצבר ידע ונסיון בפיתוח ב"חממת" הצבא‬ ‫והתעשיות הביטחוניות‪ ,‬הרי שלאנרגיות המתחדשות אין "חממה" טבעית כזו‪ .‬מרבית החדשנות‬ ‫בתחום מבוססת על מחקר אקדמי בסיסי‪ .‬המסע הטכנולוגי של מרבית היזמים בתחום זה צריך‬ ‫להיעשות אפוא תוך שיתוף פעולה הדוק עם חוקרים מהאקדמיה ולא עם חברים מהצבא‪,‬‬ ‫מ"התעשייה" או מהסטרט‪-‬אפ הקודם בו עבדו‪.‬‬ ‫בעוד שבתחומים אחרים הניסיון הטכנולוגי הנדרש הינו באותו התחום עצמו‪ ,‬הרי שבאנרגיות‬ ‫המתחדשות מרבית התחומים דורשים רקע במגוון טכנולוגי נרחב ולעיתים קרובות גם ידע‬ ‫רב‪-‬תחומי מובהק‪ .‬יתר על כן‪ ,‬מאחר שכפי שכבר ציינו‪ ,‬חברות החשמל והתשתית המרכיבות‬ ‫את צד הביקוש בשוק דורשות הוכחת היתכנות מבוססת‪ ,‬הרי שקצב הבשלת והטמעת‬ ‫הפיתוחים החדשים הינו איטי‪ .‬איטי מאוד‪ .‬המשמעות הינה שהתחום הטכנולוגי של האנרגיות‬ ‫המתחדשות מתנהג אחרת מענפי טכנולוגיה אחרים ולכן גם המשקיעים בו צריכים להיערך‬ ‫להשקיע אחרת ולבנות את החברות בצורה שונה‪.‬‬ ‫השוני מתבטא בצורך ללכת לבסיס פירמידת הידע וללוות חברות באופן מדורג‪ ,‬סבלני‪ ,‬רזה‬ ‫ויעיל‪ ,‬מאבן דרך אחת לרעותה‪ .‬יש להתמיד בשיתוף הפעולה עם האקדמיה‪ ,‬עם ספקי‬ ‫הציוד הגדולים ועם תעשיות נוספות לכל אורך הפיתוח‪ .‬יש להוכיח ללקוחות ולמשקיעים‪,‬‬ ‫שהטכנולוגיה יציבה וניתן להסתמך עליה לתקופות הפעלה ארוכות‪ .‬ומעל הכל‪ ,‬יש להתמיד‬ ‫בהשקעה עם הפיתוחים המתאימים על פני מספר סבבי השקעה ולא לנסות לפדות את‬ ‫הז'יטונים מהר ככל הניתן‪.‬‬ ‫עומק טכנולוגי ופיננסי‬ ‫חברת ההשקעות "הון הטבע" (‪ ,)Capital Nature‬אותה אני מנהל ומוביל‪ ,‬מנסה ללכת בדיוק בדרך‬ ‫חדשה זו‪.‬‬ ‫החזון המנחה את החברה הוא להיות גוף ההשקעה המוביל בתחום האנרגיה המתחדשת‬ ‫בישראל ולמצב את המרכז הטכנולוגי בערבה כמרכז מצויינות בינ"ל מוכר‪ .‬כבר היום החברה הינה‬ ‫גוף ההשקעה היחיד המתמחה באנרגיה מתחדשת בלבד‪ ,‬ומפעילה תשתיות שאינן קיימות‬ ‫במסגרות מו"פ והשקעה אחרות‪.‬‬ ‫המודל של "הון הטבע" הינו ייחודי ‪ -‬בחירה בפרויקטים בשלב מוקדם מאוד‪ ,‬עוד באקדמיה‪ ,‬או‬ ‫מיד בתחילת הפיתוח הטכנולוגי‪ ,‬וליווי המיזם במשך כל תקופת הפיתוח‪ ,‬הן בהשקעה (לרבות‬ ‫השקעות המשך) והן בתשתיות‪ ,‬עד להוכחת ההיתכנות המסחרית שלו‪ .‬לצורך כך מורכבת קבוצת‬ ‫המשקיעים בחברה מחברות בעלות יכולות מגוונות ‪ -‬תעשייתיות‪ ,‬טכנולוגיות ופיננסיות‪ .‬אלביט‪,‬‬ ‫רפאל ואורמת‪ ,‬אשר הינן חברות טכנולוגיות בינ"ל מובילות בתחומי פעילותן‪ ,‬מעניקות ל"הון‬ ‫הטבע" עומק טכנולוגי המתבטא ביכולת לבחור וללוות את פיתוח החברות עד לשוק עצמו‪ .‬ביטוח‬ ‫ישיר‪ ,‬פרוסיד וקונצנזוס (חברת השקעות בריטית) מקנות לחברה עומק פיננסי ומערכת קשרים‬ ‫עסקית מפותחת‪ .‬יכולות אלה עומדות לשירות היזמים ותורמות להאצת הפיתוח הטכנולוגי‬ ‫והעסקי של החברות וליציאתן לשוק הבינ"ל מוכנות באופן המתאים ביותר‪.‬‬ ‫מתחילת השנה השקיעה "הון הטבע" בשלוש חברות הזנק ובשני מחקרים משותפים עם‬ ‫האקדמיה‪ .‬לחברה מרכז מו"פ טכנולוגי ושדה ניסויים בערבה (בסמוך לקיבוץ יטבתה)‪ ,‬וכל חברת‬ ‫הזנק חדשה הפועלת במסגרת זו מקבלת את מלוא הסיוע בתשתית לפעילותה ‪ -‬משרדים‪,‬‬ ‫מעבדות‪ ,‬שטחי ניסוי ועוד‪ .‬שדה הניסויים פתוח גם לפעילותן של חברות נוספות‪ ,‬ש"הון הטבע"‬ ‫אינה מושקעת בהן‪ ,‬והן יכולות ליהנות במסגרת זו ממכלול שירותים ייעודי ‪ -‬תחזוקה‪ ,‬בדיקה‪,‬‬ ‫אימות ובקרוב‪ ,‬עם ההסדרה הסופית של רשות החשמל‪ ,‬גם חיבור לרשת בתעריף מיוחד למתקן‬ ‫חלוץ‪ .‬כיום כבר פועלות במסגרת זו כשמונה חברות שמתקניהן מוצבים במקום‪ ,‬ועם ההסדרה‬ ‫המיועדת צפוי מספר זה לגדול‪.‬‬ ‫"הון הטבע" חברה גם למכון התקנים ולחברת הייעוץ הבינ"ל ‪( TUV‬המתמחה בתחום הבדיקות‬ ‫למערכות אלה) להקמתה של מעבדת בדיקה ואימות למערכות ‪ ,PV‬מתוך הכרה‪ ,‬כי מעבדה כזו‬ ‫נחוצה לשם הוכחה למשקיעים‪ ,‬כי הטכנולוגיה שפותחה אכן מאפשרת השקעה‪ ,‬אשר כפי שציינו‬ ‫קודם הינה השקעה שמרנית‪.‬‬ ‫הכותב הוא מנהל חברת "הון הטבע" (‪)Capital Nature‬‬ ‫תוכן שיווקי‬ ‫אנרגיה‬ ‫‪15‬‬ ‫סיפור מהשטח‬ ‫את‬ ‫צילום‪ :‬ירון קמינסקי‬ ‫למחזר‬ ‫השמש‬ ‫מיזם ישראלי חדשני אחראי לפיתוח קולט שמש מהפכני‪ ,‬המאפשר‬ ‫חימום סולארי גם בעונות הקרות ובאקלים קר ‪ -‬פתרון מנצח ובשורה‬ ‫נמרוד גזית‬ ‫למדינות קרות המבקשות להשיג חיסכון אנרגטי‬ ‫חימום מים משמש לצרכים רבים בעולם המפותח‪ .‬מעבר לשימושים המוכרים לכולנו‪ ,‬כמו צרכים‬ ‫סניטריים (מקלחת‪ ,‬מים חמים לשימוש ביתי)‪ ,‬משתמשים במים חמים בהיקף נרחב גם לצורך‬ ‫חימום מבנים (שימוש ברדיאטורים‪ ,‬חימום תת‪-‬רצפתי וכד') ולתהליכים בתעשייה‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫השימוש באנרגיה לצורך חימום מים הוא אחד מצרכני האנרגיה הגדולים ביותר בעולם המערבי‪,‬‬ ‫ומהווה כ‪ )!( 40% -‬מכלל השימוש באנרגיה בארצות המפותחות (כמו במרכז וצפון אירופה‪ ,‬צפון‬ ‫אמריקה‪ ,‬קוריאה ויפן)‪.‬‬ ‫אך קולטי שמש שטוחים לחימום מים‪ ,‬כמו אלה הקיימים ברוב הגגות בישראל‪ ,‬אינם מספקים חום‬ ‫בתנאי חורף ובאקלים קר‪ .‬כך למשל‪ ,‬בטמפרטורת סביבה של ‪ ,0oC‬עם שמיים מעוננים חלקית‪,‬‬ ‫הטובים שבקולטים אלה (מסוג ‪ )Flat plate‬מגיעים לנצילות של בין ‪ ,0%-10%‬והלכה למעשה‬ ‫רובם אינם מחממים מים כלל‪.‬‬ ‫מיזם ישראלי חדשני בשם "תיגי" מייצר פתרון לבעיה זו ומוכיח‪ ,‬שוב‪ ,‬שהמוח היהודי אינו מפסיק‬ ‫לייצר פתרונות יצירתיים‪ .‬החברה פיתחה קולט שמש מהפכני בעל נצילות גבוהה במיוחד בחימום‬ ‫מים באנרגיה חליפית‪ .‬בתנאים זהים לאלה שתוארו קודם‪ ,‬משיג הקולט של תיגי ‪ 40%‬נצילות‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬הוא יעיל בערך פי‪-‬עשרה מקולטים נפוצים בתנאים בהם רוב אנרגיית החום‬ ‫נצרכת‪ .‬נתון זה‪ ,‬יחד עם הנצילות הגבוהה של קולט המכוורת של תיגי בתנאי חורף באקלים קר‪,‬‬ ‫יוצרים הזדמנות אסטרטגית גדולה בשוק האנרגיה הגדול בעולם המפותח‪.‬‬ ‫המיזם עושה שימוש בטכנולוגית ה"בידוד השקוף" (‪ .)Transparent insulation‬בידוד זה מעביר‬ ‫את הקרינה סולארית "הנכנסת" ומונע איבודי אנרגיה לסביבה‪ .‬על סמך טכנולוגיה זו פיתחה תיגי‬ ‫משפחה של מוצרים סולאריים המיועדים לניצול יעיל וכלכלי של אנרגיית השמש לייצור חום‬ ‫(בטמפרטורה של עד ‪ ,)100oC‬המתאימים לחימום מים ומבנים גם בארצות קרות‪ ,‬לחימום ולקירור‬ ‫מים ומבנים בארצות בעלות אקלים ממוזג‪ ,‬ולשימושים תעשיתיים‪ .‬העלויות הנגזרות משימוש‬ ‫בקולטים של החברה יכולות להגיע לכדי שני סנט ל‪ kWh-‬לעומת הוצאות של ‪ 10-11‬סנט ל‪kWh-‬‬ ‫באמצעות אנרגיה קונוונציונלית (שריפת גז טבעי)‪.‬‬ ‫תקן אירופאי‬ ‫כיצד נולד המיזם? מתברר שקולטי שמש מבוססי בידוד שקוף לצורך חימום של מים ליישומים‬ ‫תעשייתיים‪-‬כימיים פותחו במפעלי הטקסטיל "ארגמן" ביבנה‪ ,‬עוד במשבר האנרגיה של שנות ה‪'80-‬‬ ‫של המאה הקודמת על‪-‬ידי שמעון קליר‪ ,‬בעל השליטה ומנכ"ל "ארגמן" ולימים היזם של תיגי‪ .‬במשך‬ ‫השנים פיתחה החברה עומק טכנולוגי וידע‪ ,‬תוך שיתוף פעולה הדוק עם גופי מחקר מובילים בעולם‬ ‫כמו ‪ ;Fraunhofer institute, Germany; SPF, Switzerland‬ואחרים‪ .‬סדרת המוצרים גם נהנית מהוכחת‬ ‫היתכנות ארוכת שנים של שימושים בטכנולוגית החברה באירופה‪ .‬בנוסף לידע הרב שהצטבר‪ ,‬חברה‬ ‫הגישה ‪ 14‬בקשות פטנטים להגנה על הנדסת המוצרים השונים ועל הקולט עצמו‪.‬‬ ‫אך רק בשנתיים האחרונות מיקדה תיגי את מאמציה בפיתוח המוצרים הסופיים ובשיטות יצור‬ ‫תעשייתיות תואמות‪ .‬אבות טיפוס נבדקו במעבדות ובשטח‪ ,‬ביצועיהם אומתו במכוני בדיקה מובילים‬ ‫באירופה ונבנו מערכות הדגמה המחממות מבנים‪ ,‬מספקות מים חמים סניטריים ומקררות מבנה‬ ‫בשילוב עם מערכת קירור ספיגה‪ .‬המוצר קיבל כעת תקן אירופאי ומכירות צפויות מתחילת ‪.2013‬‬ ‫יש כבוד‬ ‫לאחרונה זכתה חברת תיגי בשני פרסים יוקרתיים מאד בשוק הסולארי העולמי‪ .‬האחד ‪ ,Intersolar Award -‬הפרס‬ ‫החשוב ביותר בתעשיה זו‪ ,‬שהוענק לחברה ביוני ‪ ,2012‬בגין החדשנות ופריצת הדרך הטכנולוגית שלה‪ .‬השני ‪Global -‬‬ ‫‪ Cleantech 100‬ניתן ל‪ 100-‬חברות הקלינטק הפרטיות (מתוך למעלה מ‪ 8,000-‬שנבדקו) שהשפעתן הצפויה על‬‫העולם בחמש עד עשר השנים הקרובות‪ ,‬תהיה המשמעותית ביותר‪ .‬בנוסף לפרסים אלה‪ ,‬נבחר קולט המכוורת של תיגי‬ ‫לפיילוטים לחימום מים באמצעים מתחדשים בניסוי שעורך ה‪ GSA-‬האמריקאי‪ ,‬שברשותו למעלה מ‪ 9,000-‬מבנים‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫אנרגיה‬ ‫השם תיגי (‪ ,)TIGI‬למי שמתעניין‪ ,‬מייצג ראשי תיבות של תעשיות‬ ‫גלובאליות בידוד שקוף (‪,)Transparent Insulation Global Industries‬‬ ‫אך זאת רק בדיעבד‪ .‬המקור האמיתי של השם הוא בכלבת הספאנייל‬ ‫האהובה שהיתה שייכת למשפחת קליר‪ .‬כשהיה צריך להמציא‬ ‫לחברה שם בדחיפות נבחר שמה‪.‬‬ ‫מכוונים לארצות הקרות‬ ‫מדיניות האיחוד האירופי קובעת שעד שנת ‪ 2020‬יש להגיע לכך‬ ‫ש‪ 20%-‬מצריכת האנרגיה תעשה באמצעות אנרגיות ירוקות‪ .‬דו"ח‬ ‫שנכתב לאחרונה בנושא זה באיחוד קובע שהעדיפות העליונה‬ ‫צריכה להינתן להקטנת השימוש באנרגיה לחימום מבנים ומים על‪-‬‬ ‫ידי מעבר למוצרים תרמו‪-‬סולאריים‪ .‬הרשות הבין‪-‬לאומית לאנרגיה‬ ‫מכנה את השוק הזה של נצילות אנרגטית "הענק הרדום" וממליצה‬ ‫לממשלות לתקצב ולתמוך בטכנולוגיות בתחום שתעזורנה להגיע‬ ‫ליעדים אלה‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬החברה מתמקדת בימים אלו בשיווק מוצריה לארצות‬ ‫קרות‪ ,‬במיוחד באירופה‪ ,‬בדגש על חימום מבנים וחימום מים סניטריים‪.‬‬ ‫קולטי השמש של תיגי מותקנים עם מערכות חימום מבנים ומים חדשות‬ ‫או "מצטרפים" (‪ )retrofit‬למערכות קיימות‪ .‬הפרוייקטים יכולים להיות‬ ‫מגוונים‪ .‬מדירה או בית פרטי ועד מערכות חימום מרכזיות המחממות‬ ‫מים במשותף לאלפי דירות ‪ -‬מודל מקובל באירופה ובאסיה‪ .‬תיגי‬ ‫תתמקד‪ ,‬לפחות בתחילת דרכה‪ ,‬במערכות גדולות‪.‬‬ ‫"חימום מים באמצעות קרני השמש הוא אמנם תחום המוכר מזה‬ ‫שנים רבות‪ ,‬ואף קיים על כל גג בישראל‪ ,‬אולם הטכנולוגיות הנפוצות‬ ‫והקיימות אינן מצליחות 'לספק את הסחורה' בדיוק כאשר זקוקים‬ ‫לה הכי הרבה ‪ -‬בימים חורפיים ובמדינות בעלות אקלים קר"‪ ,‬מסכם‬ ‫צביקה קליר‪ ,‬מנכ"ל תיגי‪" .‬לכן יש למוצר שלנו פוטנציאל לשנות‬ ‫את פני השוק העולמי בתחום‪ .‬אנו מביאים בשורה חדשה לשוק‬ ‫התרמו סולארי‪ ,‬שכן המוצרים שלנו מאפשרים פתרונות כלכליים‬ ‫טהורים לחימום מים באמצעות השמש‪ ,‬ללא סובסידיות ממשלתיות‪,‬‬ ‫ובעיקר בשימושים מאתגרים כמו חימום מבנים בחורף ומים חמים‬ ‫לתעשייה‪ .‬מדובר במוצרים שיאפשרו שימוש בקולטני שמש‬ ‫במקסימום הניצולת האפשרית ובכך לחסוך סכומים עצומים של‬ ‫כספים לתעשייה‪ ,‬עם היתרון הגדול ביותר ‪ -‬חיסכון עצום בחשמל‬ ‫באמצעות חשיבה ירוקה‪ ,‬נבונה ומעשית ביותר"‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬בשנים האחרונות יצרה תיגי קשרים אסטרטגיים ראשוניים עם‬ ‫צינורות שווק מתאימים בשווקי היעד שלה‪ ,‬והיא פיתחה ומפתחת‬ ‫מערכות יחסים עם שותפים פוטנציאלים במדינות בהן גרמניה‪,‬‬ ‫איטליה‪ ,‬צרפת‪ ,‬אנגליה‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬קנדה‪ ,‬יפן ונוספות‪ .‬הגופים הללו הם‬ ‫ברובם אינטגרטורים של מערכות אנרגיה וחימום גדולות‪ .‬לאחרונה‬ ‫חתמה החברה על הסכם הפצה ראשון עם אחת החברות המובילות‬ ‫בתחום באירופה‪ ,‬לפיו היא מתעתדת למכור בהיקף של מיליוני‬ ‫דולרים בשנים הקרובות‪.‬‬ ‫אנרגיה מתחדשת‬ ‫על הציר אקדמיה‪-‬תעשייה‬ ‫שניים מתוך שלושת פרויקטי הדגל הלאומיים בתחום האנרגיות‬ ‫המתחדשות מתבצעים כיום בהובלת חוקרים מאוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬ ‫מפיתוח תאים פוטו‪-‬וולטאים מדור חדש ועד לסוללה שתגדיל את טווח‬ ‫הנסיעה ברכב החשמלי‪ .‬כולם מיועדים ליישום תעשייתי ובתוך כך מעלים‬ ‫תרומה משמעותית להפיכת ישראל למוקד של ידע בתחום | אלון שפירא‬ ‫פרופ' אריה צבן‬ ‫היכולת לחזות תהליכים עתידיים נחשבת לאחת משלוש אבני היסוד של המחקר האקדמי‪,‬‬ ‫בנוסף להסבר וניתוח של מצבים קיימים‪ .‬במובן זה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן היטיבה לקרוא את שדה‬ ‫הפעולה העתידי בתחום הטכנולוגי ופיתחה מאמץ מחקרי מקיף בתחום של אנרגיות מתחדשות‪,‬‬ ‫אחד התחומים החמים בעולם כיום‪ .‬ריכוז המאמץ מבעוד מועד ‪ -‬חוקרים‪ ,‬מכוני מחקר‪ ,‬כספים‬ ‫ומשאבים אחרים ‪ -‬הניב תוצאות יפות וכיום יכולה בר‪-‬אילן להתגאות בהובלת שניים מתוך‬ ‫שלושת הפרויקטים הלאומיים הגדולים בישראל בתחום האנרגיות המתחדשות‪.‬‬ ‫אחד הפרויקטים המובילים עוסק בפיתוח סוללות לרכב חשמלי ‪ -‬פרויקט מחקרי רחב‪-‬היקף‬ ‫בתחום האלקטרוכימיה‪ ,‬אשר נעשה במימון הקרן הלאומית למדעים של האקדמיה הישראלית‬ ‫למדעים‪ ,‬כחלק מהתוכנית הממשלתית לפיתוח תחליפי נפט‪ .‬פרויקט נוסף הוא פיתוח משפחה‬ ‫חדשה של תאים פוטו‪-‬וולטאים‪ ,‬בהשתתפות ‪ 11‬קבוצות מחקר ישראליות מבר‪-‬אילן‪ ,‬מכון ויצמן‬ ‫ואוניברסיטאות ת"א וירושלים‪ ,‬במימון התוכנית הלאומית לננו‪-‬טכנולוגיה‪.‬‬ ‫"פרויקטים אלו מבטאים את העוצמה היחסית של בר‪-‬אילן בתחום האנרגיה המתחדשת"‪ ,‬אומר‬ ‫פרופ' אריה צבן‪ ,‬ראש המכון לננו‪-‬טכנולוגיה ולחומרים מתקדמים וראש המרכז לאנרגיה חלופית‬ ‫באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪" .‬בנוסף לפרוייקטים הלאומיים‪ ,‬הצלחנו לרתום בבר אילן ‪ 17‬קבוצות‬ ‫מחקר שונות‪ ,‬מתחומי הכימיה‪ ,‬הפיזיקה‪ ,‬מדעי החיים‪ ,‬ההנדסה ומדעי המחשב‪ .‬ריכוז מאמץ‬ ‫נרחב זה תורם תרומה משמעותית ביותר לפיתוח התחום בישראל"‪.‬‬ ‫פרופ' צבן‪ ,‬שהוא בדרך כלל אדם זהיר ומאופק‪ ,‬לא מסתיר את גאוותו‪" .‬לא מדובר בעניין של‬ ‫מה בכך לגייס חוקרים כה רבים‪ ,‬מדיסציפלינות שונות‪ ,‬למשימה אחת‪ .‬היכולת לעניין חוקרים‬ ‫מוכשרים לפתח מחקרים חדשים הנושקים לתחום מחקרם העיקרי‪ ,‬הוא אתגר גדול המובל ע"י‬ ‫חזון אמיתי"‪.‬‬ ‫המרכז לאנרגיה חלופית פעיל באופן נרחב בשני צירים במקביל‪ .‬מחד‪ ,‬מתבצעת פעילות מחקרית‬ ‫משמעותית‪ ,‬הן בכיוונים בסיסיים והן בכיוונים יישומיים‪ ,‬שמתפרסמת בעיתונים מקצועיים‬ ‫כמקובל‪ .‬במקביל‪ ,‬חוקרי המרכז נעים על הציר אקדמיה‪-‬תעשיה במספר דרכים‪ .‬ראשית‪ ,‬מחקרים‬ ‫רבים בתחום נעשים בשיתוף פעולה עם תעשיות רלוונטיות בארץ ובעולם‪ .‬בנוסף‪ ,‬כאשר טכנולוגיה‬ ‫מבשילה היא מועברת ע"י "בר‪-‬אילן חברה למחקר ופיתוח" (חברת היישום של האוניברסיטה)‬ ‫לתעשיה בדרכים שונות וביניהן הקמה של חברות הזנק‪ .‬בשנים האחרונות הוקמו מספר חברות‬ ‫הזנק על בסיס פיתוחים מחקריים בבר אילן בתחומי תאים פוטו‪-‬וולטאים‪ ,‬רכב חשמלי ורכיבים‬ ‫עתידיים להתקני אנרגיה סולארית‪.‬‬ ‫מעבר לצד המחקרי והיישומי רואה פרופ' צבן חשיבות רבה גם בהכשרת דור שלם של סטודנטים‬ ‫וחוקרים בתחום האנרגיה המתחדשת‪ .‬בכך תורמת האוניברסיטה‪ ,‬להערכתו‪ ,‬תרומה סגולית‬ ‫חשובה להפיכתה של ישראל למוקד עולמי של ידע וחדשנות בתחום האנרגיה‪.‬‬ ‫תא סולארי במהלך מדידה‬ ‫פרופ' דורון אורבך‬ ‫לקראת מהפיכה פוטו‪-‬וולטאית‬ ‫הפרויקט המרכזי כיום של בר‪-‬אילן בתחום הסולארי נועד‪ ,‬כאמור‪ ,‬לפתח טכנולוגיה חדשה של‬ ‫תאים סולאריים המבוססת על תחמוצות מתכתיות‪ .‬היתרון של חומרים ממשפחת התחמוצות‪,‬‬ ‫כדוגמת החלודה‪ ,‬היא בהיותם זולים מאוד‪ ,‬יציבים ובעלי זמן חיים ארוך‪ .‬תכונות אלו נעדרות‬ ‫מהחומרים בהם נעשה שימוש כיום לייצור תאים פוטו‪-‬וולטאים‪ .‬תחמוצות של מתכות מצויות‬ ‫בשפע בטבע‪ ,‬לא נדרשת אנרגיה לייצורם‪ ,‬אך רובן אינן בעלות התכונות הנדרשות ליצירת תהליך‬ ‫פוטו‪-‬וולטאי יעיל‪ .‬בבר‪-‬אילן מושקע מאמץ מחקרי רב לאתר וליצר תחמוצות מתכתיות חדשניות‪,‬‬ ‫שבנוסף ליתרונות הבסיסיים של משפחת חומרים זאת‪ ,‬הן תאופיינה בתכונות האופטמליות‬ ‫הנדרשות לתהליך הפוטו‪-‬הוולטאי‪" .‬זהו מהלך מורכב ומסובך‪ ,‬שכן יש מיליוני אפשרויות ואי‬ ‫אפשר לנסות את כולן"‪ ,‬מעיד פרופ' צבן‪" .‬לכן פיתחנו מערכת ניסיונית המייצרת מודל שיצמצם‬ ‫את מספר האפשרויות העצום‪ .‬מערכת זו היא פרי מחקר משותף של אנשי מדע חומרים‪ ,‬מדעי‬ ‫המחשב‪ ,‬פיזיקאים וסטטיסטיקאים שחברו יחד למטרה זו‪ .‬התוצאות הנאספות נאגרות בבסיס‬ ‫נתונים והידע שנצבר ממקד יותר ויותר את הנתיב להשגת המטרה למציאת הרכב החומרים‬ ‫האופטימלי‪ .‬אנו צופים הצלחה בטווח של מספר שנים מהיום"‪.‬‬ ‫צבן מעיד שמדובר בגישה חדשנית מאוד ופורצת דרך שאם תצליח ‪ -‬והוא אכן אופטימי באשר לסיכויי‬ ‫ההצלחה ‪ -‬פירושה המעשי יהיה מהפיכה של ממש בתחום האנרגיה המתחדשת‪ .‬הדבר יביא להפחתה‬ ‫הדרגתית של עלויות הייצור של מערכות פוטו‪-‬וולטאיות עד לירידה דרמטית‪ ,‬אולי עד כמחצית‪.‬‬ ‫הולכים על הנעה חשמלית‬ ‫פרופ' דורון אורבך‪ ,‬חוקר מוביל בעל ותק וניסיון רב בתחום האנרגיה החלופית עם דגש על‬ ‫פיתוח סוללות מתקדמות‪ ,‬מוביל את הפרוייקט הלאומי לפיתוח מקורות כוח לרכב חשמלי‪.‬‬ ‫פרופ' אורבך עומד בראש הקבוצה לאלקטרוכימיה באוניברסיטה‪ ,‬הגדולה מסוגה בארץ‪,‬‬ ‫משמש כראש מרכז המחקר הלאומי להנעה אלקטרוכימית ומכהן גם כיו"ר הרשות הלאומית‬ ‫להסמכת מעבדות‪ .‬פרופ' אורבך אומר‪ ,‬כי בעולם הבשילה ההבנה לגבי הבעיתיות של התלות‬ ‫בנפט וברור לחלוטין כי אנו ניצבים מעבר לשיאי התפוקה ולקראת מחסור גובר והולך‪ .‬הדבר‬ ‫מחייב שחרור מהתלות בנפט ויצירת עצמאות אנרגטית‪.‬‬ ‫"למעשה‪ ,‬קיימת החלטה אסטרטגית בעולם לעבור להנעה חשמלית‪ ,‬מלאה או חלקית‪ ,‬והדיון‬ ‫נסוב כיום על מקורות האנרגיה הטובים ביותר ליישום המהלך" אומר פרופ' אורבך ומדגיש‪ ,‬כי‬ ‫"כל יצרניות הרכב הגדולות בעולם נמצאות בתמונה‪ ,‬כאשר האתגר המרכזי הוא כיצד להבטיח‬ ‫שהמכונית החשמלית תיסע כמו מכונית המונעת בדלק מבלי לותר על הנוחות‪ ,‬האסתטיקה‬ ‫והבטיחות לנהג‪ .‬כיום‪ ,‬המגבלה הגדולה ביותר היא הסוללה‪ .‬בטכנולוגיות הקיימות סוללות‬ ‫מספקות טווח נסיעה של ‪ 100-150‬ק"מ בין טעינה לטעינה ברכב חשמלי מלא‪ .‬טווח זה קצר‬ ‫מכדי לענות על צרכי השוק והמטרה היא לפתח חומרים מתקדמים וטכנולוגיות חדשות שיגדילו‬ ‫את צפיפות האנרגיה בסוללות‪ ,‬ובכך את טווח הנסיעה‪ ,‬לערכים שיאפשרו חדירה משמעותית‬ ‫של רכבים חשמליים לשוק‪.‬‬ ‫ישנן מספר אפשרויות לפיתוחים חדשים ולשימוש בהם לצורך הגדלת צפיפות האנרגיה‬ ‫החשמלית ברכב‪ .‬פרופ' אורבך מפרט כי יש מספר רשתות מחקר ופיתוח העובדות בקצב‬ ‫מואץ לפיתוח פתרונות מסוג זה באירופה ובארה"ב ובר‪-‬אילן שותפה בהתארגנויות אלו‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬קבוצתו של פרופ' אורבך שותפה ברשת פיתוח ביוזמת ‪( BASF‬גרמניה)‪ ,‬חברת‬ ‫הכימיקאלים הגדולה בעולם‪.‬‬ ‫האפשרות המיידית מתייחסת לשיפור טכנולוגית ליתיום‪-‬יון‪ ,‬סוללה שנמצאת בשימוש נרחב‬ ‫במכשירי טלפון ניידים‪ .‬שימוש בטכנולוגיה זו יאפשר להגיע לשיפור ב‪ 50%-60%-‬של טווח‬ ‫הנסיעה בתוך שנים ספורות‪ .‬כלומר טווח של ‪ 200-250‬ק"מ בין טעינה לטעינה‪ .‬אפשר להוסיף‬ ‫מאריכי טווח אלקטרוכימיים שהן בתוספות מודולריות לרכב מאפשרות טווחי נסיעה גדולים‬ ‫אף יותר‪ .‬מערכות מסוג זה ‪ ,‬שעל פיתוחם שוקדים בבר‪-‬אילן‪ ,‬מבוססות על טכנולוגית מתכת‬ ‫אוויר‪ .‬ערוץ מחקר נוסף נוגע לפיתוח תאי דלק ליצירת חשמל‪ ,‬תוך שמוש במתנול או מימן‪.‬‬ ‫עיקר המאמץ בתחום זה הוא למצוא ולפתח זרזים בדמות תחמוצות של מתכות במקום‬ ‫פלטינום בו עושים שימוש היום שהוא חומר נדיר ויקר‪.‬‬ ‫"אנו פועלים בחזית רחבה שתגדיל את טווחי הנסיעה של הרכב החשמלי ותוזיל את עלות‬ ‫השימוש בו"‪ ,‬מסכם פרופ' דורון אורבך‪" .‬מודל הרכב החשמלי הוא מודל נכון ואנו צופים כי‬ ‫בשנים הקרובות יתאפשר שימוש בו הלכה למעשה"‪.‬‬ ‫תוכן שיווקי‬ ‫אנרגיה‬ ‫‪17‬‬ ‫פתרונות אחזקה חכמים בעלי יכולת חיזוי‬ ‫הסטרט‪-‬אפ הישראלי ‪PHASE3 Technologies‬‬ ‫פיתח מכשיר דיאגנוסטי לגילוי מוקדם של תקלות‬ ‫מכאניות וחשמליות המביא לחיסכון אנרגטי | אסף צור‬ ‫כאשר המשאבים העולמיים הולכים ונתפסים כ"הון עבודה" של הארגון‪ ,‬ניטור מצב המכונות זוכה‬ ‫לחשיבות אסטרטגית בתעשיות הייצור ועיבוד התהליכים‪.‬‬ ‫תשומת לב גדלה ניתנת להפחתת עלויות תפעול המפעל‪ ,‬ומכאן שניטור מצב המכונה יכול‬ ‫להיחשב כהשקעה שתחסוך עלויות בטווח הבינוני והארוך ולא רק הוצאה תפעולית‪.‬‬ ‫חברת ההזנק הישראלית ‪ PHASE3 Technologies‬פיתחה פטנט ייחודי וחדשני מבוסס‪-‬טכנולוגיה‬ ‫לניטור והתראה בזמן אמת של כשלים מכאניים וחשמליים במערכות תלת‪-‬פאזיות‪ .‬המוצר נועד‬ ‫להפחית עלויות נוכח אירועי הפעלה ותחזוקה לא מתוכננים בתפעול המנועים החשמליים‬ ‫והגנראטורים‪ .‬לאירועים הללו יש השפעה ניכרת על יכולת הקיום הכלכלית של תעשיות‪ .‬הפיתרון‬ ‫תומך בכל המכונות החשמליות‪ ,‬כולל מנועי זרם חילופי בעל פאזה אחת‪ ,‬מנועי זרם ישר וכדומה‪.‬‬ ‫המוצר מספק התראה מוקדמת להתפתחות כשלים מכאניים וחשמליים‪ ,‬תוך ניטור מתמשך‬ ‫בזמן אמת של מצב הציוד ותפקודו‪ ,‬כך שההתראות מתקבלות באופן מיידי‪ ,‬ללא צורך בתקופת‬ ‫לימוד ממושכת וכל זאת לצד טיוב לוחות הזמנים של הייצור והתחזוקה‪ .‬יתרונות נוספים הם‬ ‫הגברת כושר הייצור וניצול יעיל של ההון ותיעוד כל האירועים לצרכי ביטוח‪.‬‬ ‫מדובר‪ ,‬למעשה‪ ,‬בטכנולוגיה ייחודית וחדשנית המאפשרת לחזות בעיות תחזוקה‪ .‬המערכת‬ ‫מבוססת על חיישני זרם ואלגוריתם ייעודי‪ ,‬המספקים ניטור והתראות בזמן‪-‬אמת על כשלים‬ ‫מכאניים וחשמליים במנועים תלת‪-‬פאזיים ובציוד הקשור אליהם‪ .‬היא כוללת אלגוריתם עיבוד‬ ‫מתקדם כדי לנטר את מצבו של הציוד המחובר ולספק מידע תכליתי העונה על שאלות המפתח‬ ‫הבאות‪ :‬מה הבעיה? מה יש לעשות? מה מידת הדחיפות של הטיפול?‬ ‫המערכת מתאימה לכל ציוד מכני הקשור למנועים‪ ,‬כמו גם לגנראטורים‪ ,‬ומאבחנת טווח רחב של‬ ‫כשלים חשמליים ומכאניים‪ ,‬הכוללים לא רק את המנוע או הגנראטור‪ ,‬אלא גם את הציוד המתחבר‬ ‫ניהול ומדיניות משאבי אנרגיה‬ ‫צריך ללמוד‬ ‫השינויים העצומים במשק האנרגיה העולמי והמקומי מחייבים לימוד‬ ‫והכשרה מקצועית של כוח אדם מיומן‪ ,‬שיוכל לנהל ולקבל החלטות באחד‬ ‫התחומים הקריטיים והסבוכים בכלכלה בת זמננו | פרופ' אופירה אלון‬ ‫משק האנרגיה בישראל‪ ,‬כבשאר העולם‪ ,‬משתנה במהירות‪ .‬ישראל‪ ,‬אשר היתה כל השנים אי‬ ‫אנרגטי‪ ,‬התלוי ביבוא מארצות זרות (ולעיתים עויינות) של כל מקורות האנרגיה‪ ,‬הופכת בשנים‬ ‫האחרונות למדינה בעלת משאבי אנרגיה עצמיים‪ .‬משק האנרגיה בישראל זקוק כיום‪ ,‬יותר מתמיד‪,‬‬ ‫לכוח אדם איכותי‪ ,‬מיומן בלא מעט מקצועות והתמחויות‪.‬‬ ‫התוכנית לתואר שני ושלישי בניהול ומדיניות אנרגיה באוניברסיטת חיפה כבר הכשירה למעלה‬ ‫מחמישים בוגרים הפועלים לצד המהנדסים‪ ,‬הגיאולוגיים‪ ,‬המהנדסים הכימיים ואנשי מקצוע‬ ‫נוספים המעורבים בעשייה האנרגטית‪.‬‬ ‫מיקוד בפן הניהולי‪-‬כלכלי‬ ‫ההכשרה וההתמקצעות בחוג מתמקדת בפן הניהולי‪ -‬כלכלי ונועדה לקביעת מדיניות וקבלת‬ ‫החלטות‪ .‬בתוכנית הלימודים מושם דגש על ראייה אינטגרטיבית ו נכללים נושאים הנוגעים למשק‬ ‫הישראלי בכלל‪ ,‬משק האנרגיה בפרט‪ ,‬הפחתת המזהמים בעת ייצור האנרגיה‪ ,‬שמירת הסביבה‬ ‫הימית‪ ,‬שינויי אקלים ועוד‪.‬‬ ‫על מורי התכנית נמנים מומחים בנושאי איכות הסביבה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬מינהל ציבורי‪ ,‬מדע המדינה‪,‬‬ ‫ניהול ועוד‪.‬‬ ‫נושאי הלימוד הם מתחומי מדעי‪-‬החיים‪ ,‬הסביבה והטבע‪ ,‬כלכלת אנרגיה‪ ,‬היבטים טכנולוגיים וכן‪,‬‬ ‫לימוד הסכמים בין‪-‬לאומיים והבנת הבעיות הפוליטיות הכרוכות בתחום האנרגיה‪.‬‬ ‫אין ספק כי המקצוע "ניהול ומדיניות אנרגיה" הוא תחום התמחות הנמצא בהתהוות ולכן‪ ,‬תכני‬ ‫התוכנית מתעדכנים‪ ,‬מעת לעת‪ ,‬תוך התאמתם לדינאמיקה בתחום‪.‬‬ ‫סיורים בשטח‬ ‫התוכנית‪ ,‬חלוצה מסוגה בארץ‪ ,‬כוללת שנה וחצי של לימודים פרונטליים‪ ,‬כנהוג בבית‪-‬הספר‬ ‫לניהול באוניברסיטת חיפה‪ .‬הסטודנטים נדרשים לעבודת גמר מחקרית או לפרויקט בין‪-‬תחומי‪.‬‬ ‫המחקר עובר שיפוט וחלק מהעבודות מתפרסמות‪ ,‬כמובן‪ ,‬בכתבי עת מקצועיים‪.‬‬ ‫בנוסף להרצאות הפרונטליות הסטודנטים יוצאים לסיורים בשטח‪ ,‬במתקני האנרגיה החשובים ‪-‬‬ ‫בחברת החשמל‪ ,‬בחוות סולאריות בדרום‪ ,‬בחברות הזנק העוסקות בביו‪-‬דלקים ועוד‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬תלמידי המחזור השני היו אורחי המינהלת לאנרגיות מתחדשות אילת‪-‬אילות ובכך‬ ‫נחשפו באופן ישיר ובלתי אמצעי‪ ,‬לא רק לעשייה בחבל‪ ,‬אלא גם לסוגיות הבעייתיות‪ ,‬המגבילות‬ ‫את קידום הנושא ‪ -‬הקצאת הקרקעות‪ ,‬התקנת המערכות‪ ,‬תחזוקתן‪ ,‬הולכת החשמל ועוד‪.‬‬ ‫הכותבת היא ראש תוכנית האנרגיה בחוג לניהול משאבי טבע וסביבה‪ ,‬ביה"ס לניהול‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪18‬‬ ‫אנרגיה‬ ‫תוכן שיווקי‬ ‫אליהם כמו משאבות‪ ,‬מאווררים‪ ,‬מדחסים‪ ,‬טורבינות‪ ,‬מטחנות‪ ,‬מסועים‪ ,‬גלגלי שיניים (הילוכים) ועוד‪.‬‬ ‫מתברר‪ ,‬כי בשוק העולמי של ציוד לניטור מצב המכונה‪ ,‬נרשם גידול ניכר בשנים האחרונות‪ ,‬בעיקר בתעשיות‬ ‫כמו תעשיות הכימיקלים‪ ,‬פטרו‪-‬כימיקלים‪ ,‬עץ‪ ,‬מתכות‪ ,‬ייצור ציוד כבד ועוד‪ .‬ניטור מצב המכונה קנה את‬ ‫חשיבותו במהלך השנים כאשר החברות החלו להתמקד בניצול מירבי של הנכסים ובהתייעלות תפעולית‪.‬‬ ‫הצורך למנוע השבתות עקב קלקולים ותקלות‪ ,‬עלויות טיפול ותחזוקה לא נחוצות בתהליכי הייצור‪ ,‬הניע‬ ‫וימשיך להניע את שילובם של פתרונות לניטור מצב המכונה ויש החוזים שנפח השוק יגיע ל‪ 2.1-‬מיליארד‬ ‫דולר עד שנת ‪.2015‬‬ ‫לדברי ישראל שוטלנד‪ ,‬מנכ"ל החברה‪ ,‬וד"ר פרוספר דייאן‪ ,‬מייסד הסטרט‪-‬אפ הפועל מתוך החממה‬ ‫הטכנולוגית הירוקה ל‪.‬נ‪ .‬יזמות בחיפה‪ ,‬ל‪ PHASE3 Technologies-‬יש פורטפוליו קניין רוחני חזק‪ ,‬החברה‬ ‫השלימה הוכחת היתכנות מוצלחת של המוצר ומשלימה כיום ייצור אב הטיפוס‪ .‬החברה מבקשת לגייס‬ ‫הון כדי להשלים את פיתוח הגרסה לייצור המוני‪ ,‬שיווק עולמי ומכירות‪.‬‬ ‫פעילות בינ"ל‬ ‫מינוף הפוטנציאל הישראלי‬ ‫בשוק הגלובלי‬ ‫התוכנית הלאומית "ישראל ניוטק" מצליחה לרתום יחד מספר רב של שחקנים‬ ‫לטובת חזון משותף ‪ -‬מינוף הפוטנציאל העסקי של ישראל בתחומי הקלינטק‬ ‫נמרוד גזית‬ ‫וביסוס מעמדה כשחקן מוביל בשוק הגלובלי‬ ‫‪Israel NewTech‬‬ ‫תוכנית "ישראל ניוטק" (‪ - )Israel NewTech‬התוכנית הלאומית‬ ‫לקידום טכנולוגיות המים והאנרגיה המתחדשת‪ ,‬פועלת במסגרת‬ ‫המטה לקידום השקעות במשרד התמ"ת ושותפים לה‪ ,‬בנוסף‬ ‫ליחידות רבות במשרד התמ"ת‪ ,‬עוד עשרה משרדי ממשלה וגופים‬ ‫ממשלתיים שונים‪.‬‬ ‫מטרת התוכנית ‪ -‬מיצוי הפוטנציאל העסקי של תעשיית הקלינטק‬ ‫הישראלית בשוק העולמי‪ .‬התוכנית מאפשרת לתעשיית הקלינטק‬ ‫המקומית להתפתח‪ ,‬לפרוץ לשווקים בין‪-‬לאומיים ולהשתלב בשוק‬ ‫הגלובלי‪ .‬כלי התוכנית פרושים על פני כל שרשרת ההתפתחות של‬ ‫התעשייה‪ ,‬ויוצרים פלטפורמה מגוונת ועמוקה‪ ,‬החל מרכיבים בתחום‬ ‫המשאב האנושי וכלה בחיבור למשקיעים ולקוחות פוטנציאלים‬ ‫בעולם‪ .‬צוות התוכנית והשותפים בה שמו להם למטרה למתג‬ ‫ולמצב את ישראל כשחקן מוביל ברמה הבין‪-‬לאומית בפיתוח‬ ‫טכנולוגיות שונות בתעשיית הקלינטק וכמקור ידע ומצוינות עולמית‬ ‫בתחום זה‪.‬‬ ‫ישראל כמקור לחדשנות‬ ‫צוות התוכנית נמצא בקשר הדוק עם כ‪ 500-‬חברות ישראליות‬ ‫שמרכיבות את תעשיית הקלינטק המקומית‪ .‬כ‪ 300-‬הפועלות‬ ‫בתחום טכנולוגיות מים וכ‪ 200-‬הפועלות בתחום האנרגיה החלופית‪.‬‬ ‫התוכנית פועלת כמוקד של ידע והכוונה בשני ערוצים עיקריים‪ .1 :‬היא‬ ‫מחברת בין כלי הסיוע הממשלתיים לבין התעשייה ‪ .2‬היא מקשרת‬ ‫בין המגמות והשחקנים בשוק הגלובלי לבין החברות הישראליות‪.‬‬ ‫אחת המטרות המרכזיות של תוכנית ניוטק היא מיתוג ישראל כגורם‬ ‫מרכזי בתחום פיתוח טכנולוגיות מים וטכנולוגיות אנרגיה חלופית‪.‬‬ ‫עודד דיסטל‪ ,‬מנהל המטה לקידום השקעות במשרד התמ"ת‪ ,‬מציין כי‬ ‫המסר של ישראל כמקור לחדשנות ויצירתיות בתחומי הסביבה נופל‬ ‫על אוזניים כרויות‪" .‬ישראל נתפסת כמדינה שמצליחה להתמודד‬ ‫עם אתגרים משמעותיים בתחומי המים וכמדינה שהובילה פריצות‬ ‫דרך טכנולוגיות בתחומי האנרגיה המתחדשת‪ .‬עובדות אלה‪ ,‬שיש‬ ‫להן אחיזה ברורה במציאות‪ ,‬מושכות עניין רב מצד מדינות‪ ,‬חברות‬ ‫ומשקיעים מכל רחבי העולם"‪.‬‬ ‫חיזוק המותג הישראלי‬ ‫הפעילות הגלובלית הענפה מתבצעת בראש ובראשונה על‪-‬ידי‬ ‫מערך הנספחים המסחריים של משרד התמ"ת ושגרירויות ישראל‪,‬‬ ‫בשיתוף עם מכון הייצוא‪ 40 .‬הנספחים המסחריים וצוותיהם הפזורים‬ ‫בעולם‪ ,‬משמשים כמנהלי פיתוח עסקי של ענף הקלינטק הישראלי‬ ‫בעולם‪ .‬מטרת הנספחים ‪ -‬חיבור בין החברות הישראליות ובין‬ ‫לקוחות‪ ,‬שותפים‪ ,‬מפיצים ו‪/‬או משקיעים‪ .‬עם ניסיון נצבר של מספר‬ ‫שנים בתחום‪ ,‬מערך הנספחים כבר מכיר את התעשייה ויכול להציע‬ ‫תמיכה מקצועית ופרטנית לחברות ולתחומים השונים‪ .‬הנספחים‬ ‫פועלים מרמת הממשל והמדינה ועד רמת החברה הבודדת‪ ,‬כאשר‬ ‫‪20‬‬ ‫אנרגיה‬ ‫עודד דיסטל‪:‬‬ ‫"ישראל נתפסת‬ ‫כמדינה שמצליחה‬ ‫להתמודד‬ ‫עם אתגרים‬ ‫משמעותיים‬ ‫בתחומי האנרגיה‬ ‫המתחדשת‪.‬‬ ‫עובדה זו‪ ,‬שיש‬ ‫לה אחיזה ברורה‬ ‫במציאות‪ ,‬מושכת‬ ‫תשומת לב מצד‬ ‫מדינות‪ ,‬חברות‬ ‫ומשקיעים מכל‬ ‫רחבי העולם"‬ ‫ארגז הכלים כולל‪ :‬הסכמי שת"פ‪ ,‬הקמת קבוצות עבודה משותפות‪,‬‬ ‫עריכת סמינרים מקצועיים‪ ,‬ראיונות לתקשורת ועוד‪ .‬בנוסף‪" ,‬ישראל‬ ‫ניוטק"‪ ,‬מחזקת את המותג הישראלי באמצעות שימוש אינטנסיבי‬ ‫במרחב המקוון מצד אחד‪ ,‬והשתתפות נרחבת בתערוכות כנסים‬ ‫ואירועים שונים בעולם‪ ,‬מצד שני‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬סקטור הקלינטק הישראלי זקוק לסיוע גם בשלבים‬ ‫הקודמים לפעילות הבין‪-‬לאומית‪ .‬על מנת לאפשר לתעשייה להגיע‬ ‫ולממש את היכולות בשוק העולמי‪ ,‬פעילה תוכנית "ישראל ניוטק"‬ ‫גם ברבדים נוספים של התפתחות התעשייה‪ .‬רבדים אלה כוללים‬ ‫פעילות לפיתוח המשאב האנושי‪ ,‬פיתוח ושיווק כלי מו"פ‪ ,‬סיוע‬ ‫בהטמעת טכנולוגיות חדשות בשוק המקומי וכאמור‪ ,‬הפעילות‬ ‫הנרחבת בשוק העולמי‪.‬‬ ‫רשת שיתופי פעולה‬ ‫תוכנית ניוטק עובדת על בסיס הסכמי שיתוף פעולה רשמיים ולא‬ ‫רשמיים עם מגוון רחב של גופים וגורמים שונים ברחבי העולם‪.‬‬ ‫במסגרת התוכנית נחתמו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬הסכמי שיתוף פעולה של‬ ‫חברות קלינטק ישראליות‪ ,‬הפועלות בתחום טכנולוגיות המים‪ ,‬עם‬ ‫נציבות המים של מקסיקו‪ ,‬מדינת מישיגן‪ ,‬מניהל המים של בייג'ינג‪,‬‬ ‫קוקה קולה העולמית‪ ,‬תאגיד ואוליה הצרפתי ועוד‪ .‬בין היתר‪,‬‬ ‫במסגרת קשר שנוצר עוד בשנת ‪ 2009‬באמצעות תוכנית ניוטק‪ ,‬בין‬ ‫חברת "הליופוקוס" (בבעלות זרוע ההשקעות הירוקות של החברה‬ ‫לישראל) לבין חברת ‪ Sunhua‬הסינית‪ ,‬זכתה "הליופוקוס" בפרויקט‬ ‫בסין להקמת שדה סולארי מסחרי בשווי של כתשעה מיליון דולר‪.‬‬ ‫בכך הפכה "הליופוקוס" לחברה המערבית הראשונה שמקימה שדה‬ ‫סולארי מסחרי בסין‪.‬‬ ‫לסיכום‪" ,‬ישראל ניוטק" היא תוכנית לאומית שמצליחה לרתום יחד‬ ‫מספר רב של שחקנים ‪ -‬ממשלה‪ ,‬חברות‪ ,‬אקדמיה ועוד לטובת‬ ‫חזון משותף ומינוף סך הכלים שעומדים לרשות התעשייה בצורה‬ ‫מיטבית‪.‬‬ ‫מכפר חרוב לדרום אמריקה‬ ‫פעילות מעניינת שקידמה תוכנית ניוטק בישראל היא שיתוף פעולה בין מיזמי קלינטק ישראליים בתחום טכנולוגיות‬ ‫המים לבין תאגידי המים העירוניים‪ .‬באמצעות התוכנית שודכו חברות הקלינטק להם פתרונות יישומיים בתחום המים‬ ‫לתאגידים העירוניים‪ .‬תוכנית ניוטק העניקה לחברות עצמן מענקים לפיתוח הטכנולוגיה והתאמתה לצרכי התאגיד‬ ‫העירוני והחברות הממשלתיות קיבלו סיוע ממשלתי באמצעותו יכלו ליישם אצלן את הטכנולוגיות החדשניות‪.‬‬ ‫שיתוף פעולה זה‪ ,‬שנעשה עם רשות המים ‪ -‬מינהל המים‪ ,‬הממונה על התאגידים‪ ,‬הביא גם לפתיחת הדלת בפני‬ ‫החברות הישראליות לשוק הגלובלי‪ .‬כך למשל‪ ,‬מערכת ה‪ UFR-‬החדשנית של "א‪.‬ר‪.‬י כפר חרוב" יושמה לראשונה‬ ‫באמצעות תוכנית תאגידי המים של ניוטק‪ ,‬בשכונת עין כרם שבירושלים‪ ,‬במסגרת פיילוט של תאגיד המים העירוני של‬ ‫ירושלים‪ ,‬הגיחון‪ .‬בעקבות הצלחת הפיילוט‪ ,‬התקינה הגיחון את המערכת באתרים נוספים בתחום פעילותה וחברות מים‬ ‫אזוריות נוספות החלו להתקינה בכל רחבי הארץ‪ .‬במקביל להצלחה ולפריסה הרחבה של המערכת בארץ‪ ,‬החלה א‪.‬ר‪.‬י‬ ‫ביצוא המערכת לחו"ל ונכון להיום המערכת מותקנת בארה"ב‪ ,‬איטליה‪ ,‬הונגריה‪ ,‬סלובניה‪ ,‬הפיליפינים‪ ,‬דרום‪-‬אפריקה‬ ‫מכסיקו‪ ,‬צ'ילה ומדינות נוספות בעולם‪.‬‬ ‫עד ‪ 25%‬יותר אנרגיה‬ ‫במערכות סולאריות מסחריות ובינוניות‬ ‫ככל שמספר ההתקנות הפוטו‪-‬וולטאיות בעולם גדל והטכנולוגיה נהיית זמינה‪ ,‬כך יורדים מחירי‬ ‫המערכות‪ .‬במספר רב של מדינות בעולם מחיר ייצור חשמל סולארי כבר משתווה למחיר ייצור‬ ‫חשמל מדלקים מאובנים‪ .‬במקביל ממירי מתח סולאריים מגיעים לסף היעילות התיאורטית‪ ,‬כך‬ ‫שמחיר ונצילות כבר אינם גורמים מבדלים בין יצרני המערכות השונים‪.‬‬ ‫הטכנולוגיה של מיצוי הספק לכל קולט סולארי בנפרד (‪)Module-level power optimization‬‬ ‫מאפשרת ליצרנים ולמתקינים להציע פתרון ייחודי המשפר את ביצועי המערכות הסולאריות‬ ‫במספר רמות‪ :‬הפקת יותר אנרגיה מכל קולט‪ ,‬הורדת עלויות ההתקנה והתחזוקה ובטיחות‬ ‫מקסימלית באתר ההתקנה‪.‬‬ ‫הטכנולוגיה של מיצוי הספק לכל קולט בנפרד‪ ‬הוכרזה‪ ‬לאחרונה‪ ‬כטכנולוגיה שתופסת תאוצה‬ ‫בשוק הפוטו‪-‬וולטאי וסולאראדג' מובילה תחום זה עם נתח שוק של כ‪.70%-‬‬ ‫עד ‪ 70%‬חסכון בעלויות כבילה‬ ‫מערכת סולאראדג' מאפשרת חיבור טורי קולטים ארוכים במיוחד – עד ‪ 50‬קולטים בטור‪ .‬מספר‬ ‫טורי הקולטים בכל התקנה קטן‪ ,‬כך שבהתקנות מסחריות וגדולות ניתן להגיע לחסכון של‬ ‫‪ 50%-70%‬בעלויות הכבילה‪ ,‬נתיכים‪ ,‬קופסאות חיבורים וכדומה‪.‬‬ ‫יותר אנרגיה ‪ -‬ללא הפסדים בשל אי תאימות בין קולטים‬ ‫אי תאימות (‪ )Mismatch‬בין קולטים סולאריים מתרחשת כאשר המתח והזרם על קולטים‬ ‫המחוברים בטור אינו זהה‪ .‬אי תאימות יכולה להיגרם בשל שונות בייצור הקולטים‪ ,‬בשל נזק‬ ‫הנגרם להם בעת המשלוח‪ ,‬וכן עקב מידה שונה של אבק ולכלוך על הקולטים‪ ,‬הצללה חלקית או‬ ‫עננות וכד'‪ .‬עם הזמן קולטים סולאריים מתיישנים ועוברים דגרדציה באופן בלתי שווה‪ ,‬תהליך‬ ‫המגדיל את אי התאימות ביניהם‪.‬‬ ‫השוואת תכנון שתי מערכות זהות בהספק ‪ 1‬מגה וואט‪ .‬במערכת סולאראדג' טורי קולטים ארוכים יותר מביאים‬ ‫לשימוש ב‪ 60%-‬מכמות הנחושת ו‪ 10%-‬מקופסאות החיבור בהשוואה למערכת עם ממיר מסורתי מוביל בשוק‬ ‫התיישנות בלתי שווה בקולטים זהים לאחר ‪ 20‬שנים של פעילות‪ .‬אי תאימות (‪ )Mismatch‬של עד ‪15%‬‬ ‫המביאה לאובדן אנרגיה‪1‬‬ ‫ממירים מסורתיים מאתרים את נקודת מירב ההספק (‪ )Maximum Power Point – MPP‬באופן‬ ‫קולקטיבי לכל טור הקולטים‪ ,‬ועל כן מספקים תפוקה ממוצעת שבה קולטים חלשים יותר פוגעים‬ ‫בתפוקה של קולטים חזקים באותו טור‪.‬‬ ‫יחידות מיצוי ההספק (‪ )power optimizers‬של סולאראדג'‪ ,‬מאתרות את נקודת מירב ההספק של‬ ‫כל קולט בנפרד‪ ,‬ובכך מאפשרות לכל קולט להפיק את מירב האנרגיה באופן שאינו תלוי בקולטים‬ ‫סמוכים‪ .‬עם הזמן‪ ,‬ככל שהקולטים הסולאריים מתיישנים ואי התאימות ביניהם גדל‪ ,‬תרומת‬ ‫האנרגיה של יחידות מיצוי ההספק הולכת וגדלה‪.‬‬ ‫מערכת סולאראדג' מאפשרת הפקת ‪ 3%-10%‬יותר אנרגיה בשל ביטול הפסדי האנרגיה כתוצאה‬ ‫מאי תאימות בין הקולטים ועד ‪ 25%‬יותר במקרים בהם קיימת הצללה חלקית בהתקנה‪.‬‬ ‫תחזוקת מערכת זולה ובטיחותית‬ ‫יחידות מיצוי הספק מאפשרות ניטור ביצועי כל קולט והצגתם על גבי פורטל אינטרנטי‪ .‬המערכת‬ ‫מספקת התראות בזמן אמת ומאפשרת עלייה בזמינות המערכת ובתפוקתה וירידה בהוצאות‬ ‫התחזוקה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יחידות מיצוי ההספק מכבות את מתח הקולט באופן אוטומטי בזמן התקנה‪,‬‬ ‫תחזוקה וכיבוי אש‪ ,‬לשמירה על בטיחות מקסימלית באתר ההתקנה‪.‬‬ ‫חדש מסולאראדג'‬ ‫סולאראדג' תציג בכנס אילת–אילות לאנרגיה מתחדשת את הממיר החדש ‪ ,SE850k‬ממיר‬ ‫בהספק ‪ 850‬קילו וואט אשר פותח במיוחד לעבודה עם יחידות מיצוי הספק‪ .‬הממיר שומר על‬ ‫מתח כניסה קבוע ולכן עובד תמיד במתח המיטבי להמרה כך שהנצילות (עד ‪ )98.2%‬והאמינות‬ ‫שלו הן מהגבוהות בשוק‪.‬‬ ‫עבודה במתח קבוע מאפשרת גמישות תכנונית מירבית תוך שמירה על כדאיות כלכלית של‬ ‫הממיר‪ .‬וזאת בנוסף ליתר היתרונות של הפקת אנרגיה סולארית באמצעות יחידות מיצוי הספק‬ ‫– הפקת יותר אנרגיה והוזלת עלויות ההתקנה והתחזוקה להחזר מהיר על ההשקעה‪ .‬סולאראדג'‬ ‫מכרה עד היום מעל ‪ 1.6‬מליון יחידות מיצוי הספק במעל ‪ 40‬מדינות ברחבי העולם‪.‬‬ ‫סולאראדג' תציג בכנס אילת‪-‬אילות בביתן מספר ‪ 102‬בלובי מלון הרודס בוטיק‪.‬‬ ‫‪1. Source: A. Skoczek et. al., “The results of performance measurements of field-aged c-Si‬‬ ‫‪photovoltaic modules”, Prog. Photovolt: Res. Appl. 2009; 17:227–240‬‬ ‫תוכן שיווקי‬ ‫אנרגיה‬ ‫‪21‬‬ ‫מימון‬ ‫אקלים פיננסי‬ ‫על הקשרים המתהדקים בין מימון פרויקטים‪ ,‬אנרגיה‬ ‫ושינוי אקלים עו"ד יונתן פינקלשטיין‪ ,‬עו"ד גיא קלס‬ ‫קביעת מחיר‬ ‫לפחמן בדמות‬ ‫מערכת מכסות‬ ‫וסחר בפליטות‬ ‫מתחילה לאזן בין‬ ‫יתרונות הפחם‬ ‫לבין ההחצנות‬ ‫הסביבתיות‬ ‫הכרוכות‬ ‫בשימוש בו‬ ‫סדרת תמונות לווין שצולמה בשנים האחרונות על‪-‬ידי מינהל‬ ‫האווירונאוטיקה והחלל הלאומי של ארצות‪-‬הברית (‪)NASA‬‬ ‫הצליחה להמחיש בדיוק רב את משבר האנרגיה החמור שבו שרויה‬ ‫אפריקה שמדרום לסהרה‪ .‬סדרת התמונות‪ ,‬אשר זכתה לכינוי‬ ‫“‪ ,”Earth at Night‬מציגה באופן מרהיב וטראגי את ממצאי סוכנות‬ ‫האנרגיה העולמית (‪ ,)IEA‬כי צריכת החשמל באפריקה שמדרום‬ ‫לסהרה‪ ,‬בהתעלם מדרום אפריקה‪ ,‬משתווה לצריכת החשמל של‬ ‫מדינת ניו‪-‬יורק שבארצות‪-‬הברית‪ .‬כלומר‪ 791 ,‬מיליון תושבי אפריקה‬ ‫שמדרום לסהרה צורכים אותה כמות חשמל שנתית שצורכים ‪19.5‬‬ ‫מיליון תושבי מדינת ניו‪-‬יורק‪.‬‬ ‫חברת פרויקט ייעודית‬ ‫מדינות (סין בעיקר)‪ ,‬ארגונים בין‪-‬לאומיים ובנקים אזוריים לפיתוח‬ ‫כגון הבנק העולמי (‪ ,)WB‬בנק ההשקעות האירופאי (‪ )EIB‬והבנק‬ ‫האפריקאי לפיתוח (‪ )AfDB‬מממנים פרויקטי אנרגיה שונים באפריקה;‬ ‫והאיחוד האפריקאי (‪ ,)AU‬באמצעות גושי הכלכלה האזוריים‬ ‫המרכזיים (‪ )RECs‬באפריקה והשותפות החדשה לפיתוח אפריקה‬ ‫(‪ ,)NEPAD‬מנסה תדיר לגייס משקיעים זרים לצורך מימון מיזמי‬ ‫אנרגיה אזוריים‪ ,‬אשר יתבססו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על כוח הידרו‪-‬אלקטרי‪.‬‬ ‫בהיעדרה של יכולת תקציבית לממן את הוצאות ההקמה העצומות‬ ‫של תחנות הכוח ההידרו‪-‬אלקטריות‪ ,‬ולאור הידע ההנדסי והגיאולוגי‬ ‫המורכב אשר מאפיינים פרויקטים מסוג זה‪ ,‬מימון התחנות צפוי‬ ‫להתבצע באמצעות המסגרת המשפטית והמימונית הידועה בכינוי‬ ‫‪ .Project Finance‬שיטה זו הפכה למועדפת על פני שיטות מימון‬ ‫חלופיות במגזר הציבורי (‪ )Sovereign Borrowing‬ובמגזר הפרטי‬ ‫(‪.)Corporate Finance‬‬ ‫בבסיסה של השיטה‪ ,‬ניצבת הקמתה של חברת פרויקט ייעודית‬ ‫(‪ )SPC‬על‪-‬ידי יזמים פרטיים וניסוחה של פקעת חוזית‪ ,‬אשר‬ ‫מטרתה לוודא את שירות החוב למממנים והיעדר זכות חזרה‬ ‫(‪ ,)Non-Recourse‬או ליתר דיוק‬ ‫זכות חזרה מוגבלת (‪Limited‬‬ ‫‪ )Recourse‬לאותם יזמים‪ ,‬בעלי‬ ‫המניות של חברת הפרויקט‬ ‫הייעודית‪ ,‬במקרה של הפרת‬ ‫הסכמי המימון‪ .‬כך למעשה‪ ,‬חברת‬ ‫הפרוייקט הייעודית הופכת לבעלים‬ ‫המשפטי של נכסים מוחשיים‬ ‫(לדוגמא‪ ,‬פאנלים סולאריים) ובלתי מוחשיים (למשל‪ ,‬אישור תעריפי)‬ ‫המסוגלים לייצר תזרים מזומנים קבוע הניתן לחיזוי לאורך משך חיי‬ ‫ההלוואה (בממוצע ‪ 20‬שנים); ואילו תזרים המזומנים הקבוע מבודד‬ ‫בטכניקות שונות מסיכוני האשראי של היזמים‪ ,‬בעלי המניות של‬ ‫חברת הפרויקט הייעודית‪.‬‬ ‫סיכון אקלימי‬ ‫הקושי בגיוס המימון לבנייתן של תחנות כוח הידרו‪-‬אלקטריות‬ ‫באפריקה נעוץ במספר סיכונים מסורתיים אשר מאפיינים את‬ ‫היבשת השחורה‪ ,‬כגון חוסר יציבות פוליטי‪ ,‬סיכוני מטבע‪ ,‬פיזור‬ ‫אוכלוסין בעייתי‪ ,‬היעדר שיתוף פעולה אזורי אפקטיבי ותשתיות‬ ‫הולכה וחלוקה ירודות‪ .‬אולם גם בהתעלם מסיכונים אלה‪ ,‬בשנים‬ ‫האחרונות התקוות שנתלו במקור הכוח ההידרו‪-‬אלקטרי עומעמו‬ ‫בעקבות השלכותיו החמורות של משבר האקלים העולמי‪ .‬הממצאים‬ ‫המדעיים בנוגע להתחממות כדור הארץ‪ ,‬כתוצאה מהצטברות גזי‬ ‫חממה באטמוספרה‪ ,‬פורסמו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בדוחות הפאנל הבין‪-‬‬ ‫ממשלתי לשינוי אקלים (‪.)IPCC‬‬ ‫השפעות המשבר‪ ,‬כידוע‪ ,‬ארוכות טווח ודיפרנציאליות על פני‬ ‫הגלובוס‪ .‬כך למעשה‪ ,‬על אף העובדה שאפריקה שמדרום לסהרה‬ ‫עשירה במקורות מים‪ ,‬היא סובלת בו בזמן מבצורת יותר מכל יבשת‬ ‫אחרת; ומודלים קלימטולוגיים מנבאים רק עלייה בטמפרטורות‬ ‫וירידה בכמות המשקעים באפריקה בשנים הקרובות‪ .‬הסיכון‬ ‫האקלימי החזוי אינו אחיד ומשתנה בעוצמתו מפרויקט לפרויקט כך‬ ‫שאנרגיה הידרו‪-‬אלקטרית נותרה אחת ממקורות האנרגיה החשובים‬ ‫באפריקה; דוגמה לכך הוא פרויקט הגראנד אינגה (‪)Grand Inga‬‬ ‫שבקונגו‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הסיכון האקלימי אינו ספקולטיבי והשפעותיו‬ ‫כבר מערערות את תזרים המזומנים של פרויקטים קיימים‪ .‬כך למשל‪,‬‬ ‫בעשור האחרון‪ ,‬מדינות אפריקאיות אשר משק החשמל שלהן נשען‬ ‫על אנרגיה הידרו‪-‬אלקטרית כגון קניה וטנזניה‪ ,‬חוו הפסקות חשמל‬ ‫תדירות כתוצאה מהיחלשות זרימת הנהרות שבשטחן‪.‬‬ ‫כלכלת הפחמן ‪ -‬המקרה האמריקאי‬ ‫מחשמלים את אפריקה‬ ‫‪22‬‬ ‫אנרגיה‬ ‫השלכות שינוי האקלים על מימון פרויקטים בתחום האנרגיה אינן‬ ‫שמורות לאפריקה בלבד‪ .‬על אף שארצות‪-‬הברית סירבה לאשרר‬ ‫את פרוטוקול קיוטו‪ ,‬והצעת חוק מרשימה ליצירתה של מערכת‬ ‫מכסות וסחר בפליטות (‪ )Cap and Trade‬לא צלחה את הסנאט‬ ‫(‪ ,)The Waxman-Markey Bill‬כלכלת הפחמן‪ ,‬המבוססת על סחר‬ ‫בקצובות לפליטה של ששת גזי החממה הכלולים בפרוטוקול קיוטו‬ ‫משנה אט‪-‬אט את המציאות המימונית בתחום האנרגיה בארצות‪-‬‬ ‫הברית‪.‬‬ ‫אחת הדוגמאות המעניינות בהקשר זה היא היוזמה האזורית לגזי‬ ‫חממה (‪ ,)RGGI‬אשר מאגדת תשע מדינות בצפון‪-‬מזרח ארצות‪-‬‬ ‫הברית‪ ,‬וביניהן ניו‪-‬יורק‪ ,‬קונטיקט ומסצ'וסטס‪ .‬תשע המדינות כוננו‪,‬‬ ‫באמצעות מזכר הבנות‪ ,‬מערכת מכסות וסחר בפליטות של פחמן‬ ‫דו‪-‬חמצני בתעשיה אחת בלבד‪ :‬תחנות כוח המשתמשות בדלקים‬ ‫צילום‪ap :‬‬ ‫הסיפוק והחשש‬ ‫למרות שורת הישגים בשטח‪ ,‬חברת "ערבה פאוור"‪ ,‬כמו‬ ‫גורמים אחרים בתעשיית האנרגיה המתחדשת‪ ,‬ניצבת‬ ‫בפני תקופה של אי וודאות גדולה | חנה שפר‬ ‫תחנת כוח בחוף המזרחי‪ ,‬ארה"ב‬ ‫פוסילים בהספק העולה על ‪ 25‬מגה‪-‬וואט‪ .‬קביעת מחיר לפחמן (‪ )Carbon Price‬בדמות‬ ‫מערכת מכסות וסחר בפליטות מתחילה לאזן בין יתרונות הפחם‪ ,‬כגון מחיר נמוך‪ ,‬יכולת‬ ‫אחסון‪ ,‬אמינות וניידות‪ ,‬לבין ההחצנות הסביבתיות הכרוכות בשימוש בו‪ ,‬ועד לא מזמן גם‬ ‫להוצאות ההון הראשוניות הגבוהות במיוחד של מתקני האנרגיות המתחדשות‪.‬‬ ‫בנוסף ליוזמות אזוריות כדוגמת ‪ ,RGGI‬הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (‪)EPA‬‬ ‫פירסמה לאחרונה תקן מחמיר במיוחד לפליטת פחמן דו‪-‬חמצני עבור תחנות כוח עתידיות‬ ‫על בסיס דלקים פוסיליים‪ .‬עמידה בתקן המחמיר יכולה להתבצע רק באמצעות שימוש‬ ‫בגז טבעי‪ ,‬אשר הפך לזול וזמין מאי פעם בארצות‪-‬הברית לאור טכנולוגיית פצלי הגז‪.‬‬ ‫על‪-‬פי הערכות שונות‪ ,‬פעולת המלקחיים של היוזמות האזוריות הוולנטריות והרגולציה‬ ‫החדשה של הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה‪ ,‬בשילוב גורמים נוספים‪ ,‬כגון ירידת‬ ‫מחירי הגז הטבעי‪ ,‬יהפכו מימון פרויקטים של תחנות כוח פחמיות בארצות‪-‬הברית לנדיר‬ ‫עד אפסי בשנים הקרובות‪ .‬פרט ליצוא‪ ,‬עתידה של תעשיית הפחם בארצות‪-‬הברית תלוי‬ ‫עתה במידה רבה בטכניקה החדישה של לכידת ואחסנת פליטות פחמן (‪ .)CCS‬במסגרת‬ ‫שיטה זו‪ ,‬לוכדים את הפחמן הדו‪-‬חמצני אשר נפלט מתחנת הכוח ולאחר עיבודו לחומר‬ ‫יציב‪ ,‬קוברים ומאחסנים אותו עמוק מתחת לפני הקרקע‪ .‬השיטה‪ ,‬המאגדת פרקטיקות‬ ‫טכנולוגיות שונות‪ ,‬עדיין יקרה באופן משמעותי‪ ,‬אינה מסחרית לחלוטין‪ ,‬אינה מוסדרת‬ ‫רגולטורית ומעוררת קשיים רבים מתחומי המשפט והביטוח‪ ,‬אשר עלולים לסכן את‬ ‫תזרים המזומנים של הפרויקט‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬תחום מימון הפרויקטים היה ונשאר תחום מורכב‪ ,‬בינלאומי ורב‪-‬תחומי‪ .‬מיפוי‬ ‫סיכונים שונים כגון‪ :‬סיכוני אתר‪ ,‬סיכונים פיננסים‪ ,‬סיכוני שוק‪ ,‬סיכוני הפעלה וסיכונים‬ ‫רגולטורים ובידוד חברת הפרויקט הייעודית מפניהם‪ ,‬ניצבים בלב ליבה של השיטה‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬משבר האקלים וכלכלת הפחמן שצמחה בעקבותיו הפכו למורכבים‬ ‫ולרלוונטים מתמיד למימון פרויקטי מים ואנרגיה‪ .‬השפעותיהם על תחום מימון הפרויקטים‬ ‫אינו מתמצה עוד רק בניצול מנגנון הפיתוח הנקי של פרוטוקול קיוטו‪ ,‬אלא בתהליכי עומק‬ ‫שיש בהם להשליך על הפרויקט כולו‪.‬‬ ‫יונתן פינקלשטיין הוא שותף וראש מחלקות מימון פרויקטים ואנרגיה ומשאבי טבע במשרד עו"ד‬ ‫תדמור ושות'‪ .‬גיא קלס הוא עורך דין במחלקות מימון פרויקטים ואנרגיה ומשאבי טבע במשרד‬ ‫כנס אילת‪-‬אילות הפך עם השנים למעין "ראש השנה" לתחום האנרגיות המתחדשות בישראל‪ .‬מתכנסים‬ ‫בו נציגי הממסד‪ ,‬אנשי הטכנולוגיה והמדע‪ ,‬היזמים והיצרנים‪ ,‬המשתלבים יחדיו לשלושה ימים של‬ ‫דיונים אינטנסיביים הכוללים פאנלים והרצאות‪ ,‬תוך דיון במה שהיה ובמה שיקרה‪ .‬זו הזדמנות לכל אחד‬ ‫מהמשתתפים לעשות חשבון נפש ‪ -‬מה עשיתי‪ ,‬לאן פניי מועדות ואולי גם לחלום קצת על עתיד ורוד‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫חברת "ערבה פאוור" מגיעה לכנס עם רגשות מעורבים‪ .‬לשאלת ה"מה הספקתי מאז הכנס האחרון"‬ ‫יש תשובה מספקת‪ .‬את קטורה סאן‪ ,‬המיזם הסולארי הכלכלי הראשון והיחיד בישראל‪ ,‬חיברו לרשת‬ ‫החשמל לפני ‪ 14‬חודשים‪ .‬קטורה סאן‪ ,‬בעלת הספק מותקן של ‪ ,MW 4.95‬יצרה קצת מעל תשעה מיליון‬ ‫קוט"ש חשמל ירוק בשנה הראשונה‪ .‬התוצאות הללו בהחלט גורמות לנו לקורת רוח‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬החברה השלימה תשע סגירות פיננסיות נוספות‪ ,‬ובימים אלה ממש עולים הדחפורים על‬ ‫השטח‪ ,‬מעמידים גדרות ומתחילים לקדוח את היסודות‪ .‬המדובר בשלושה פרויקטים בערבה הדרומית‬ ‫ושישה נוספים בנגב‪ ,‬בהספק מותקן כולל של ‪ .MW 59‬לצוותי ההנדסה והתפעול של החברה צפויה שנה‬ ‫מאתגרת ואינטנסיבית‪ ,‬שנת עשייה של ממש‪ ,‬אם תרצו הזדמנות "ללכלך שוב את הידיים"‪ ,‬סוף‪-‬סוף‪,‬‬ ‫אחרי תקופת יובש של המתנות ודחיות בירוקרטיות אין ספור‪.‬‬ ‫תא"ל (מיל‪ ).‬שלי גוטמן‪ ,‬משנה למנכ"ל וממונה על פיתוח עסקי בחברה מדגיש‪ ,‬כי‪" :‬יצאנו לפני שלוש‬ ‫שנים ויותר למסע‪ ,‬יחד עם שותפינו בקיבוצים ובמושבים של הדרום הרחוק‪ .‬תחילה הוצג החזון‪ ,‬תוך דגש‬ ‫על שילוב בין הזדמנות עסקית וציונית‪ ,‬בהמשך נחתמו חוזים‪ ,‬הוגשו בקשות לרישיון‪ ,‬הושלמו הליכים‬ ‫תכנוניים וסטטוטוריים‪ ,‬לרבות אישורי תעריף‪ ,‬עסקאות עם מינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬קבלת היתרי בנייה‪,‬‬ ‫התקשרויות עם קבלני ההקמה‪ ,‬סגירות פיננסיות ועוד‪ .‬קשה להסתיר את הסיפוק כשמתחילים עכשיו‬ ‫לבנות‪ ,‬אם כי באיחור"‪.‬‬ ‫תוך כדי בניית תשעת השדות‪ ,‬חברת "ערבה פאוור" מקדמת מיזמים פוטו‪-‬וולטאים גדולים‪ ,‬המתחברים‬ ‫ישירות לרשת ההולכה‪ .‬אחד המיזמים הוא מיזם קטורה סולאר‪ ,‬האח הגדול של קטורה סאן‪ ,‬מיזם של‬ ‫‪ ,MW 40‬המתפרש על שטח של ‪ 600‬דונם‪ ,‬מעבר למטע התמרים של קיבוץ קטורה‪ .‬מטרת החברה היא‬ ‫להביא את המיזם לסגירה פיננסית כבר ברבעון הראשון של ‪ 2013‬ולהתחיל להזרים את החשמל הירוק‬ ‫לרשת לפני סוף ‪.2014‬‬ ‫היעדר וודאות ויציבות‬ ‫אז מדוע הרגשות המעורבים? ג'ון כהן‪ ,‬מנכ"ל ערבה פאוור משיב‪" :‬כי נכון לרגע כתיבת שורות אלה‪ ,‬אין‬ ‫כל ידיעה לגבי ההמשך‪ .‬אין וודאות‪ ,‬אין תשובה לשאלות האיפה והמתי ‪ -‬האם החברה עוד תקים מגה‪-‬‬ ‫וואטים נוספים‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬עיסוקינו בתעשייה עתירת‪-‬השקעה‪ ,‬צעירה מאוד וחבולה למדי‪ ,‬תעשייה‬ ‫שזקוקה לוודאות‪ ,‬רציפות‪ ,‬משימות ברורות וכללי משחק ידועים וקבועים כחמצן לדם‪ .‬אנחנו אורזים תיק‬ ‫ומתארגנים לכנס תוך תחושה קשה שאין כל ידיעה או אופק‪ ,‬אלא סימן שאלה אחד גדול"‪.‬‬ ‫כל המכסות שפורסמו עד כה נוצלו ורבים הם המיזמים המוקפאים שמצויים בהמתנה למכסה נוספת‪.‬‬ ‫התעריף הכלכלי היה אמור להתפרסם ביולי ‪ ,2012‬לפי החלטת הממשלה‪ ,‬אך בעת כתיבת שורות אלו‪,‬‬ ‫אין פרסום ואין ידיעה‪.‬‬ ‫התוצאה היא שאין מכסות‪ ,‬אין ידיעה‪ ,‬אין רציפות‪ ,‬אין אופק‪ .‬התעשייה נמצאת בסכנת קריסה‪ .‬הפתרון‬ ‫פשוט למדי וידוע לכל‪ .‬יש לפרסם את התעריף הכלכלי הנכון‪ ,‬להסיר חסמים ועלויות מיותרות כדי‬ ‫להקדים את המפגש בין היזמות לתעריף הכלכלי‪ ,‬לגשר בין ההווה והמפגש המיוחל עם הסדרות ביניים‪,‬‬ ‫ולספק מכסות נוספות ל‪ - PV-‬שבאמצעותן יעמדו ביעדי החלטת ממשלת ישראל וכך תשרוד תעשייה‬ ‫שלמה שמובטח שעוד תביא תועלת רבה למשק הלאומי‪.‬‬ ‫הכותבת היא רכזת תקשורת בחברת "ערבה פאוור"‬ ‫פרויקטי אנרגיה מתחדשת זכאים לפרמיה‬ ‫בישראל הממשק העיקרי בין כלכלת הפחמן ומימון פרויקטים סב עד כה סביב היכולת‬ ‫לייצר נכס פיננסי באמצעות פעולות אשר גורמות להפחתת גזי חממה‪ .‬ישראל אמנם‬ ‫אישררה את פרוטוקול קיוטו בשנת ‪ ,2004‬אך לא מוטל עליה חיוב משפטי אופרטיבי‬ ‫להפחתת גזי חממה‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬מספר חברות פרויקט ייעודיות ניצלו את אחד‬ ‫המנגנונים הגמישים של הפרוטוקול‪ ,‬מנגנון הפיתוח הנקי (‪ ,)CDM‬והוא שולב בהסכמי‬ ‫המימון של הפרויקט‪ .‬לפי מנגנון זה‪ ,‬מדינות מתפתחות יכולות למכור למדינות מפותחות‬ ‫את זכויות הפחתת הפליטות הנובע מהקמתם של פרויקטים המביאים להפחתה בפליטת‬ ‫גזי חממה‪ ,‬בכפוף למספר דרישות‪ ,‬טכניות ומשפטיות‪ .‬בסוף השנה תסתיים תקופת‬ ‫המחוייבות הראשונה שהוגדרה בפרוטוקול קיוטו ועל‪-‬פי הבנות וועידת האקלים בדרבן‪,‬‬ ‫הסכם מחייב חדש‪ ,‬שפרטיו טרם סוכמו‪ ,‬ינוסח עד שנת ‪.2015‬‬ ‫בנוסף למנגנון המורכב של פרוטוקול קיוטו‪ ,‬פרויקטי אנרגיה מתחדשת בארץ‪ ,‬בהתאם‬ ‫להחלטת הרשות לשירותים ציבוריים‪-‬חשמל‪ ,‬זכאים לפרמיה‪ .‬גובה הפרמיה נקבע‬ ‫בהתאם לחיסכון בפליטות מזהמות ממתקן הייצור נשוא הפרויקט ביחס למתקני הייצור‬ ‫של חברת החשמל (בכובעה כספק השירות החיוני)‪ ,‬בכפוף למספר דרישות טכניות‪.‬‬ ‫קטורה סאן‬ ‫תוכן שיווקי‬ ‫אנרגיה‬ ‫‪23‬‬ ‫ַשּבְחִי תמ"א ‪/10‬ד‪ - 10/‬האמנם?‬ ‫|‬ ‫מאת עו"ד גלעד מעוז‪ ,‬עו"ד רעות אביבי‬ ‫מאז פרסום תמ"א ‪/10‬ד‪ 10/‬למתקנים פוטו וולטאיים ("התמ"א") בדצמבר ‪ ,2010‬יזמי פרויקטים‬ ‫סולאריים נתקלים בדרישות של ועדות מקומיות לתשלום הטל השבחה בגין הקמתם של‬ ‫מתקנים סולאריים‪ ,‬והנושא נתון לדיונים שמאיים ומשפטיים רבים‪.‬‬ ‫נבקש במאמר זה לסקור את המצב המשפטי הנוגע למיסוי מתקנים סולאריים בהיטל השבחה‬ ‫בשל אישור התמ"א‪ ,‬בעיקר על בסיס החלטות וועדות ערר שניתנו בנושא‪ .‬יצוין כי מרבית‬ ‫ההחלטות שפורסמו מתייחסות למתקנים בינוניים שנבנו על גגות‪.‬‬ ‫השבחה מוגדרת בתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה‪ ,‬תשכ"ה – ‪"( 1965‬החוק") כ"עליית‬ ‫שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית‪ ,‬מתן הקלה או התרת שימוש חורג"‪ .‬שיעור ההיטל הינו‬ ‫מחצית ההשבחה‪ .‬לדרישה לתשלום היטל השבחה מצורפת שומה שנערכה על ידי שמאי הועדה‬ ‫המקומית‪ ,‬אשר כוללת חישוב של ההשבחה שנוצרה‪ .‬בבסיס שומות שנערכות ביחס למתקנים‬ ‫פוטו וולטאיים עומדת למעשה הטענה ששווי המקרקעין נשוא המתקן המבוקש עלה בעקבות‬ ‫אישור התמ"א אשר אפשרה את הקמת המתקן‪.‬‬ ‫על פי החוק‪ ,‬החייב בהיטל השבחה הינו הבעלים‪ ,‬וככל שקיים חוכר לדורות‪ -‬החוכר ישלם את‬ ‫ההיטל אולם יש לו זכות לקבל שיפוי מבעל המקרקעין בין מה ששילם לבין הסכום שהיה עליו‬ ‫לשלם אילו היה ההיטל חל על השבחת החכירה לדורות בלבד‪.‬‬ ‫על פי התוספת השלישית השבחה תיקבע בידי שמאי מקרקעין "בסמוך לאחר אישור התכנית‪,‬‬ ‫התרת השימוש החורג או מתן ההקלה" ("המועד הקובע")‪ .‬הועדה המקומית רשאית לדחות‬ ‫את עריכת השומה עד למימוש הזכויות במקרקעין בהם חלה ההשבחה‪ ,‬כאשר "מימוש הזכויות"‬ ‫מוגדר כאחד מאלה‪ :‬קבלת היתר בנייה‪ ,‬התחלת שימוש בפועל כפי שהותר עקב אישור התכנית‬ ‫בעקבותיה חל היטל ההשבחה‪ ,‬או העברת המקרקעין או העברת החכירה לדורות בהם‪.‬‬ ‫קיימים שני מסלולים עיקריים לתקיפת שומת השבחה‪ :‬האחד‪ ,‬מסלול שפונה לשמאי מכריע‪,‬‬ ‫והשני‪ ,‬מסלול שפונה לוועדת הערר המחוזית לפיצויים והטל השבחה ("וועדת הערר")‪ .‬פנייה‬ ‫לשמאי המכריע רלוונטית ככל והחייב מעוניין לטעון כנגד גובה החיוב‪ ,‬וכנגד החישובים השמאיים‬ ‫שבבסיס השומה‪ .‬היה והחייב מבקש לטעון כנגד החיוב עצמו‪ ,‬עליו לפנות לוועדת הערר‬ ‫הרלוונטית‪ .‬ועדת הערר רשאית למנות שמאי מייעץ מטעמה‪.‬‬ ‫ב‪ 31-‬בינואר ‪ ,2010‬כשנה טרם אישור התמ"א‪ ,‬ניתנה חוות דעת בנושא הקמתם של מתקנים‬ ‫פוטו וולטאיים על ידי עו"ד אפרת דון יחיא‪ ,‬יועמ"ש משרד הפנים‪ ,‬והיא מהווה משענת להחלטות‬ ‫שניתנו עד כה בועדות הערר‪ .‬על פי חוות הדעת קיימים מקרים שבהם ניתן יהיה לראות בתכנית‬ ‫הכוללת הוראות מפורטות כמאפשרת בין הייעודים והשימושים המותרים גם הקמתם של‬ ‫מתקנים פוטו וולטאיים‪ ,‬וזאת כאשר יימצא שמדובר בשימוש נלווה‪-‬אינהרנטי הנדרש לבנייה‬ ‫המותרת על פי התכנית‪ .‬חוות הדעת מתווה קווים מנחים למקרים שבהם ייקבע שמדובר‬ ‫בשימוש נלווה‪-‬אינהרנטי‪ ,‬אולם מסייגת וקובעת כי כל מקרה ייבחן לגופו‪.‬‬ ‫אחת הטענות הראשונות שנטענו במרבית העררים הייתה כי לא ניתן לגבות היטל השבחה מכח‬ ‫תכנית מתאר ארצית היות והיא אינה עונה להגדרת "תכנית" בסעיף ‪ 1‬לתוספת השלישית‪,‬‬ ‫הכוללת תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת בלבד‪ .‬וועדת הערר דחתה את הטענה‪ ,‬תוך‬ ‫הישענות על הלכת בר"ע ‪ 384/99‬מועש בע"מ נ' הוועדה המקומית טבריה ("פס"ד מועש")‪,‬‬ ‫ואימצה גישה פרשנית מרחיבה לפיה מבחינה לשונית גם תכנית מתאר ארצית אשר מאפשרת‬ ‫להוציא היתרים מכוחה‪ ,‬כדוגמת תמ"א ‪/10‬ד‪ ,10/‬הינה תכנית מפורטת לצורך הגדרת "תכנית"‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬תמכה וועדת הערר את פרשנותה מבחינה תכליתית‪" -‬הרעיון של היטל השבחה הוא רעיון‬ ‫של צדק חברתי‪ ,‬כך שמי שהתעשר כתוצאה מפעילות נורמטיבית של רשויות התכנון יחלוק עם‬ ‫הציבור חלק מההתעשרות" (ר' אק‪ 86116/11-‬דוד שחר בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה‬ ‫אשקלון‪ ,‬פסקה ‪ .)22‬לפיכך‪ ,‬לדברי הוועדה‪ ,‬אין להגביל את הרעיון של שיתוף הציבור בהתעשרות‬ ‫מהמעשה הנורמטיבי לתכנית מתאר מקומית בלבד‪" :‬מטרת היטל ההשבחה היא רחבה בהרבה‬ ‫מהחזר הוצאות בגין הכנת התכנית‪ ,‬כפי שניתן ללמוד מהייעודים בתוספת השלישית של כספי‬ ‫הטל ההשבחה‪ ,‬ייעודים אשר אמורים לתמוך בקשת של פעילות של הרשות המקומית"‪ .‬יצוין‬ ‫כי הקמת מתקנים סולאריים אובחנה מהסיטואציה שבפס"ד מועש גם לעניין הוראות תמ"א ‪18‬‬ ‫לתחנות תדלוק‪ ,‬אשר אינה כוללת הוראות מפורטות המאפשרות הוצאת היתר בנייה‪ ,‬ולמרות‬ ‫זאת בית המשפט העליון לא שלל את האפשרות לגביית הטל השבחה מכח תכנית מתאר‬ ‫ארצית‪.‬‬ ‫קביעה עקרונית וחשובה נוספת של וועדת הערר הינה כי מתקן סולארי לייצור חשמל אשר מוכר‬ ‫את תצרוכת החשמל לחברת החשמל אינו מהווה "שימוש אינהרנטי" למבנה‪ .‬משכך‪ ,‬לשיטתה‪,‬‬ ‫טרם התמ"א לא ניתן היה להקים מתקן סולארי שמטרתו מסחרית למכירת חשמל‪ ,‬ועל כן‬ ‫התמ"א הוסיפה למעשה שימושים לקרקע ובכך השביחה אותה‪ .‬טענות לפיהן מדובר בהבחנה‬ ‫טכנית בלבד‪ ,‬וכי מבחינה מהותית המבנה עליו מותקן המתקן צורך חשמל אף יותר ממה שמייצר‬ ‫המתקן עצמו – נדחו‪.‬‬ ‫טענה נוספת שנדונה בפני ועדת ערר מחוז דרום ערערה על עצם היווצרותה של השבחה כהגדרתה‬ ‫בחוק בכל הנוגע למתקנים סולאריים‪ .‬כזכור‪" ,‬השבחה" מוגדרת כעליית שווי של מקרקעין "עקב‬ ‫אישור תכנית‪ ."..‬הטענה היא שהיה ואכן נוצרה השבחה – הרי שבכל הנוגע למתקנים סולאריים‬ ‫‪24‬‬ ‫אנרגיה‬ ‫תוכן שיווקי‬ ‫עו"ד גלעד מעוז‬ ‫עו"ד רעות אביבי‬ ‫היא לא תוצאה של אישור התמ"א‪ ,‬וכי הרווח הגלום בהקמתם של מתקנים סולאריים נובע‬ ‫מהסבסוד שמעניקה הממשלה לתעריפי מכירת החשמל‪ ,‬כאשר הסבסוד הוא אלמנט חוץ תכנוני‬ ‫ולכן אינו יוצר השבחה במובנה התכנוני‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין מדובר בהשבחה לפי חוק‪ .‬ועדת הערר דחתה‬ ‫טענה זו בקבעה כי התמ"א היא זו שאפשרה את הקמת המתקנים הפוטו וולטאיים לצורך מכירת‬ ‫חשמל‪ ,‬כך שערך המקרקעין לא עלה בעקבות הסבסוד אלא כתוצאה מאישור התמ"א‪.‬‬ ‫באותו הקשר אף נקבע כי בהעדר פטור ספציפי מהיטל השבחה שנקבע על ידי המחוקק‪ ,‬לא ניתן‬ ‫לטעון לפטור כזה ביחס למתקנים סולאריים‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬לא נעלמה מעיני הוועדה האפשרות‪ ,‬שהייתה קיימת עוד טרם אישור התמ"א‪,‬‬ ‫להקים מתקנים פוטו וולטאיים על גגות מבנים לצורך שימוש עצמי‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬הוועדה קבעה כי‬ ‫במקרים מסוימים במצב הקודם ניתן היה להקים מתקן סולארי כשימוש נלווה לייעוד התכנוני‬ ‫וזאת למלוא פוטנציאל שימושי החשמל למבנה‪ .‬בהתאמה‪ ,‬במרבית החלטות וועדות הערר‬ ‫הוחלט להעביר את הערר לשמאי מייעץ כאשר השמאי הונחה להביא בחשבון כי עוד טרם אישור‬ ‫התמ"א ניתן היה להקים מתקן סולארי במקרקעין וזאת כאשר מדובר במתקן "המייצר חשמל‬ ‫בהיקף התואם את צריכת החשמל של השימוש במבנה"‪.‬‬ ‫יד ביד עם ההנחיה לשמאי המייעץ‪ ,‬קבעה וועדת הערר קביעה נוספת בנוגע לשומות הוועדות‬ ‫המקומיות שמחזקת את תוקף ההנחיה לשמאים‪ .‬ניכר כי לרוב‪ ,‬שומות הוועדות המקומיות‬ ‫התייחסו בהערכותיהן רק לתוספת השווי הגלומה לעמדתן בתמ"א‪ ,‬בעוד שוועדות הערר‬ ‫בהחלטותיהן‪ ,‬באופן עקבי‪ ,‬מנחות את שמאי הוועדות המקומיות לתקן את שומותיהן ולערוך‬ ‫אותן בהתאם לכללים הבסיסיים של שומת היטל השבחה‪ ,‬דהיינו לקבוע שווי לפני ואחרי המועד‬ ‫הקובע‪ .‬אין זו הוראה טכנית בלבד‪ ,‬ויש לה השלכה מהותית על קביעת היטל ההשבחה‪ :‬בהנחיה‬ ‫זו מאלצות וועדות הערר את שמאי הוועדות המקומיות להציג גם את מרכיבי שווי הקרקע טרם‬ ‫אישור התמ"א‪ ,‬לרבות עצם האפשרות להקים מתקן לשימוש עצמי וזאת כאשר מדובר במתקן‬ ‫"המייצר חשמל בהיקף התואם את צריכת החשמל של השימוש במבנה" (בהתאם לחוות דעת‬ ‫יועמ"ש משרד הפנים)‪.‬‬ ‫למרות השיקולים שעמדו בבסיס החלטות ועדות הערר כפי שפורט לעיל‪ ,‬נראה שהשורה‬ ‫התחתונה של פסיקת ועדות ערר‪ ,‬דהיינו כי הלכה למעשה היטלי השבחה מוטלים על יזמי‬ ‫פרויקטים סולאריים‪ ,‬חוטאת לשורש הפרויקטים‪ .‬בהיבט מדיניות ייצור חשמל באמצעות אנרגיה‬ ‫מתחדשת‪ ,‬לא נראה שכוונת המחוקק והרגולטור הייתה להעמיס עלויות של היטל השבחה על‬ ‫פרויקטים סולאריים שהמדינה ביקשה לעודד‪ .‬למעשה‪ ,‬המדינה העניקה סבסוד ביד אחת אולם‬ ‫ביד השנייה נטלה אותו בדמות הטל השבחה‪ ,‬שעשוי להסתכם לכדי סכומים גבוהים‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫בהיבט השמאי‪ ,‬ספק רב אם מתקנים סולאריים השביחו את הקרקע‪ ,‬וודאי שלא בסכומים שנדרשו‬ ‫מיזמים‪ ,‬ובוודאי שלא לאחר הפחתת התעריפים הקיצונית שהשיתה רשות החשמל על חשמל‬ ‫המיוצר באמצעות טכנולוגיה פוטו וולטאית‪ .‬גם בהיבט המשפטי התמונה אינה בהירה דיה‪ ,‬למשל‬ ‫על אף הפרשנות שאומצה על ידי ועדת הערר‪ ,‬ספק רב האם אכן מדובר ב"אלמנט תכנוני" שיצר‬ ‫את ההשבחה בכל הנוגע למתקנים פוטו וולטאי‪ ,‬שכן להבדיל מתכנית רגילה בה לאחר אישורה‬ ‫ועם קבלת היתר בניה מכוחה ניתן לממש את הזכויות שהוענקו בה‪ ,‬הרי שבתמ"א ‪/10‬ד‪ 10/‬לא‬ ‫עצם הקמת המתקן הוא שמעלה את ערך המקרקעין אלא רווחיותו התלויה בתעריפי החשמל‬ ‫המשתנים ללא הרף והמציאות מוכיחה כי כיום עם הקטנת התעריפים באופן משמעותי קיימים‬ ‫מתקנים שרווחיותם והשבחת המקרקעין כתוצאה מהתרת הקמתם מוטלים בספק‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫במקרה של תמ"א ‪/10‬ד‪" ,10/‬ההשבחה" טמונה באלמנט חוץ תכנוני‪ ,‬דבר ששומט את הקרקע‬ ‫תחת הבסיס לחבות בהיטל השבחה שחייב על פי החוק ועל פי הפסיקה להיות תוצאה של אקט‬ ‫תכנוני‪ ,‬ומעניין יהיה לראות מה תהיה פסיקת בית משפט היה והטענה תעלה בערעור‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬לימוד החלטות וועדות ערר שניתנו ושמאויות שנערכו בנושא מגלה שיחד עם המגמה‬ ‫שלכאורה הסתמנה בפסיקת וועדות הערר לפיה מתקנים סולאריים המייצרים חשמל שנמכר‬ ‫לחברת החשמל מהווים מושא להיטל השבחה‪ ,‬קיימים היבטים שמאיים שיכולים להקטין את‬ ‫גובה השומה בהקשר של ערך המקרקעין במצב הקודם וכן היבטים משפטיים בהליכים שטרם‬ ‫הסתיימו שמשאירים פתח לאופטימיות מהצד היזמי‪ .‬כך שבהיבטים רבים התמונה בנוגע ליחס‬ ‫שבין מתקנים סולאריים‪ ,‬הטל השבחה ותמ"א ‪10‬ד‪ 10/‬עדיין לא שלמה‪.‬‬ ‫הכותבים הינם עורכי דין במשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז (‪ ,)ERM‬המתמחה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬באנרגיה‪ ,‬תשתיות‬ ‫ומימון‬ ‫המשולש הסיני‬ ‫עוצמותיה הכלכליות והתעשייתיות של סין הן כבר חדשות ישנות‪ .‬אך אם עד לאחרונה התרגלנו‬ ‫לחשוב על סין כעל בית החרושת של העולם‪ ,‬המייצרת מוצרים תעשייתיים לצריכה המונית‪,‬‬ ‫החדשות הן שסין הופכת אט‪-‬אט גם למעצמה טכנולוגית‪ .‬הסינים שמים דגש עצום על פיתוח‬ ‫טכנולוגי ביודעם את היתרון שהדבר יקנה להם בשווקים העולמיים ואת הפרמיה שניתן לגבות‬ ‫על מוצרים מתוחכמים‪ ,‬בה שעה שהיתרון שלהם בייצור המוני‪ ,‬שנגזר מכוח עבודה בשכר נמוך‪,‬‬ ‫הולך ומתפוגג‪.‬‬ ‫עניין זה לא פוסח גם על תחום האנרגיות המתחדשות‪ .‬סין מפתחת בשנים האחרונות בעוצמה‬ ‫את תעשיית האנרגיה המתחדשת‪ ,‬הן כמענה לביקוש העולמי הגובר בתחום והן כמענה לצרכים‬ ‫הסביבתיים המקומיים שהם דוחקים מאוד‪ .‬אחד מהשחקנים המרכזיים בשוק הסיני והעולמי‬ ‫בתחום של אנרגיה מתחדשת הוא קונצרן אי‪.‬טי‪ .‬סולאר‪ .‬הקונצרן נמנה על עשרת היצרנים‬ ‫הגדולים בסין בענף הפאנלים הסולאריים ועל ‪ 15‬הגדולים בעולם‪ ,‬מתוך יותר מ‪ 1,000-‬יצרנים‪,‬‬ ‫ומדורג כיצרן ‪ TIER1‬על ידי (‪ - BNEF (Bloomberg New Energy Finance‬חברת הדירוג הנחשבת‬ ‫בעולם לתחום הסולארי‪ ,‬שניתוחיה משמשים גם את רשות החשמל בישראל) עם יכולת ייצור‬ ‫שעומדת כיום על מעל ‪ 1‬ג'יגה וואט בשנה ועם מכירות ליותר מ‪ 50-‬מדינות בעולם‪.‬‬ ‫אי‪.‬טי סולאר‪ ,‬כך מתברר‪ ,‬הייתה אחראית לכמה וכמה מהפרויקטים הגדולים בעולם בתחום זה‪,‬‬ ‫כמו למשל‪ ,‬שדה של ‪ 21‬מגה וואט‪ ,‬שהותקן כבר ב‪ 2008-‬באלמרזה בספרד ונחשב לשדה הגדול‬ ‫ביותר בעולם עם פאנלים של הקונצרן באותה תקופה‪ ,‬פרויקט ענק של ‪ 50‬מגה וואט המוקם‬ ‫בימים אלו בדרום רומניה על‪-‬ידי חברת ההנדסה הגרמנית של הקונצרן‪ ,‬שדה של ‪ 10‬מגה וואט‬ ‫ליד דרזדן בגרמניה‪ ,‬שדה של ‪ 9.6‬מגה וואט ליד ליפציג ושדה של ‪ 5‬מגה וואט ליד ברלין‪ ,‬שהוא חלק‬ ‫ממספר שדות של אותם בעלים‪ ,‬בהם הותקנו הפאנלים של הקונצרן הסיני (בסך הכל‪ 14 ,‬מגה‬ ‫וואט)‪ ,‬ואשר חובר לרשת באוקטובר ‪ ,2011‬וגג של חממה בהיקף של ‪ 2.56‬מגה וואט‪ ,‬עם פאנלים‬ ‫פרויקט במושב דישון ‪ 450 -‬קילו‪-‬וואט על מבנים חקלאיים בביצוע "הרים ירוקים"‬ ‫‪26‬‬ ‫אנרגיה‬ ‫חדשניים שקופים ללא מסגרת לפרויקט חממות בצרפת‪ .‬כמו כן‪ ,‬חתום הקונצרן הסיני על אספקה‬ ‫שוטפת של ‪ 40‬מגה וואט ‪ -‬לפרויקטים של ‪ USE Umwelt Sonne Energie GmbH‬הגרמנית‪ ,‬בחוזה‬ ‫שנחתם כבר בשנה שעברה‪.‬‬ ‫תפוקות גבוהות‬ ‫אחת הסיבות העיקריות להיקפי המכירה העצומים של הקונצרן הינה תפוקת החשמל הגבוהה‬ ‫של הפאנלים‪ .‬תפוקת הפאנלים של אי‪.‬טי‪ .‬סולאר נמצאה מובילה על פני פאנלים סולאריים‬ ‫מתחרים בשני סקרי שטח מקצועיים נפרדים‪ ,‬שנעשו על ידי גורמים עצמאיים שונים מהטובים‬ ‫ומהמוערכים בתחומם בעולם‪ .‬אחד מהם הוא המגזין המקצועי הבלתי תלוי המוביל והנחשב‬ ‫בעולם בתחום האנרגיה הסולארית – פוטון ‪ ,Photon‬שברשותו אתר התקנות ניסויי באירופה‪,‬‬ ‫אשר מבצע התקנה מבוקרת מתמשכת של הפאנלים המובילים בעולם מזה מספר שנים‪.‬‬ ‫הממצאים של פוטון מראים שתפוקת הפאנל של אי‪.‬טי‪ .‬סולאר היא השנייה בביצועיה מתוך‬ ‫כ‪ 115-‬פאנלים שנבדקו‪ ,‬והראשונה בביצועיה מכל הפאנלים הסיניים‪ .‬הדבר נכון גם בקיזוז ערכי‬ ‫הפחתת התפוקות לאורך ציר הזמן‪ ,‬על פי נתוני היצרנים השונים‪.‬‬ ‫גורם אחר שבדק את ביצועי הפאנלים של הקונצרן הסיני הוא ארגון ‪ PV Output‬האוסטרלי‪ ,‬שהינו‬ ‫ארגון בלתי תלוי האוסף כל העת נתוני שטח מהממירים המותקנים במערכות‪ .‬הארגון מבצע‬ ‫ניתוחים תקופתיים מתמשכים לתפוקות הפאנלים לפי נתונים מצרפיים מכמות התקנות גדולה‪,‬‬ ‫מה שמבטיח דיוק ואמינות מירביים‪ .‬בפרסום שיצא לאחרונה מטעם הארגון נמצאה תפוקת‬ ‫הפאנלים של אי‪.‬טי‪ .‬סולאר כשנייה בביצועיה בהתקנות באוסטרליה‪ ,‬וכראשונה בביצועיה מכל‬ ‫הפאנלים הסיניים‪.‬‬ ‫הפאנלים עוברים גם בקרות איכות שוטפות של גורמים עצמאיים‪ .‬כך למשל‪ ,‬הפאנלים של הקונצרן‬ ‫עוברים באופן שוטף בדיקות פתע אקראיות בכל התקנה גדולה בגרמניה‪ ,‬לפי בקשת הלקוח‬ ‫או הבנק המלווה‪ ,‬באמצעות מכון ‪ PI BERLIN‬הגרמני‪ ,‬שידוע בקהילייה הסולארית הבינ"ל כמכון‬ ‫בלתי תלוי מהמחמירים בתחומו‪ .‬בנוסף‪ ,‬נבדקו הפאנלים של הקונצרן בבדיקת ‪ PID‬הבודקת את‬ ‫הירידה בתפוקת הפאנלים עם השנים ובבדיקות עמידות בתנאי מליחות ואמוניה‪ .‬בכל הבדיקות‬ ‫עברו הפאנלים של אי‪.‬טי‪ .‬סולאר את המבחנים בהצלחה רבה‪.‬‬ ‫איכות הפאנלים נובעת מהקפדה על אחידות ותאימות תהליכי הייצור‪ .‬הפאנלים מיוצרים‬ ‫בתהליכי יצור מתקדמים עם ציוד אירופאי מודרני מהמעלה הראשונה ועם חומרי גלם מעולים‬ ‫המיובאים גם מיפאן ומארה"ב‪ .‬הפיקוח על הייצור נעשה על‪-‬ידי חברת ההנדסה הגרמנית של‬ ‫הקונצרן‪ .‬האיכות המושגת באה לידי ביטוי גם במבחני תפוקות של הפאנלים‪.‬‬ ‫"דווקא ההכרה בכך‬ ‫שאנחנו נמצאים בשלב‬ ‫כה התחלתי באשר‬ ‫לפיתוח הטכנולוגיה‬ ‫המתחדשת היעילה‬ ‫צריכה לאתגר אותנו‬ ‫ולהעיד על הפוטנציאל‬ ‫יתרונות המשרד המקומי‬ ‫העצום שטרם התחלנו‬ ‫ומה בישראל? הקונצרן הסיני ראה בישראל יעד אסטרטגי הרבה לפני אחרים ולכן הקדים ופתח‬ ‫לממשו"בישראל‪ ,‬עם נתח‬ ‫משרד יצרן מקומי כבר בשנת ‪ .2009‬משרד זה הינו משרד היצרן הסיני הוותיק‬ ‫שוק השני בגודלו (‪ )17%‬של מעל ל‪ 100,000-‬פאנלים המותקנים בארץ‪ .‬ירושלים‪ ,‬כפר סבא‪ ,‬נתניה‪,‬‬ ‫יקנעם‪ ,‬ניר עציון וחדרה הן בין הרשויות המקומיות שכבר התקינו פאנלים סולאריים של הקונצרן‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬בוצעו פרויקטים גדולים אחרים ברחבי הארץ כמו במעלה גמלא‪ ,‬דישון (קבוצת אספן‬ ‫השקעות)‪ ,‬הרי ירושלים‪ ,‬קיבוץ יהל והר ברכה‪ 2.5 .‬מגה וואט פאנלים של הקונצרן כבר מותקנים‬ ‫גם במערכות בינוניות‪ .‬בנוסף‪ ,‬הקונצרן נבחר כספק הפאנלים לגילת לוויניים‪ ,‬הדורשת פאנלים‬ ‫באיכות גבוהה ביותר‪ ,‬לאחר בדיקה מקפת‪.‬‬ ‫מוקדם יותר השנה נפתח גם מרכז לוגיסטי בישראל‪" .‬זהו רווח ישיר וכפול ללקוחות בארץ"‪,‬‬ ‫אומר רפי קירשנבוים‪ ,‬מנכ"ל החברה בישראל‪" .‬המשמעות היא ש‪ :‬א‪ .‬החברה מחוייבת לבנקים‬ ‫המקומיים להחזיק מלאי מקומי מספק לעשר שנים לפחות במרכז הלוגיסטי שלה‪ ,‬וב‪ .‬היא‬ ‫מחויבת במהירות תגובה מיידית במקרה של תקלה‪ .‬באופן מעשי‪ ,‬החברה מחויבת ללקוחות‬ ‫בשירות תוך ‪ 24‬שעות להחלפת פאנל תקול מרגע קריאה‪ ,‬כדי להוריד למינימום את זמן השבתת‬ ‫המערכת‪.‬‬ ‫מעלה גמלא ‪ 800 -‬קילו‪-‬וואט על לולים בביצוע "סן פארם"‬ ‫הקונצרן הסיני המוביל אי‪.‬טי‪ .‬סולאר‪ ,‬החולש על נתח השוק השני בגודלו בישראל בתחום‬ ‫הפאנלים הסולאריים‪ ,‬מציע שילוב משולש של איכות‪ ,‬תשואה גבוהה ואחריות‪ ,‬שהכרחיים‬ ‫בכל השקעה לטווח ארוך | אסף צור‬ ‫רפי קירשנבוים‬ ‫הבירוקרטיה והוצאות הלקוח הכרוכות בתהליך‪.‬‬ ‫"נכון להיום‪ ,‬כל השקעה בתחום האנרגיה המתחדשת נמדדת בשלושה פרמטרים"‪ ,‬מסכם רפי‬ ‫קירשנבוים‪" .‬הכנסות צפויות (תפוקת החשמל הצפוייה כפול התעריף שישולם ליצרן החשמל)‪,‬‬ ‫עלות (עלות הקמת המערכת ועלויות שוטפות בתחזוקתה) וסיכון (שינויים רגולטורים‪ ,‬או תקלות‬ ‫במערכת)‪ .‬הנתונים מלמדים שקונצרן אי‪.‬טי‪ .‬סולאר מוביל בשלושת הפרמטרים הללו‪ .‬מחקרים‬ ‫בלתי תלויים של גורמים מובילים וחשובים‪ ,‬מראים שהתפוקה של הפאנלים של הקונצרן טובה‬ ‫יותר מכל פאנל סיני אחר ושנייה בטיבה מכל פאנל עולמי אחר‪ .‬מחירי הפאנלים של הקונצרן‬ ‫זולים יותר‪ ,‬מכיוון שאנו מוכרים ישירות דרך משרדים אזוריים של הקונצרן ולא דרך מפיצים‪,‬‬ ‫וכך חוסכים את עמלת המפיץ מהקונה‪ .‬בנוסף לפרויקטים גדולים‪ ,‬אנחנו נותנים מימוני ביניים‬ ‫עד לגמר הפרויקט שמאפשרים חיסכון בעלויות ההקמה‪ .‬לבסוף‪ ,‬הסיכון‪ .‬אנו מובילים בחבילת‬ ‫האחריות שאנו מעניקים‪ .‬בנוסף‪ ,‬מקובל לחלק את הסיכון בענף לפי "שכבות" (‪ )TIER‬של היצרנים‪.‬‬ ‫הדירוג המקצועי נעשה על‪-‬ידי חברת הדירוג 'בלומברג' ולפי דירוג זה‪ ,‬מתוך כאלף יצרנים בעולם‪,‬‬ ‫רק ‪ 26‬מוגדרים בשכבה העליונה (‪ )TIER 1‬כאשר קונצרן אי‪ .‬טי‪ .‬סולאר נמנה על השכבה הזו"‪.‬‬ ‫הבעיה המרכזית ‪ -‬עודף יכולת ייצור‬ ‫‪ 400‬קילו‪-‬וואט על מבנים חקלאיים בביצוע סולארפאוור‬ ‫אגב כך‪ ,‬קירשנבוים מבהיר‪ ,‬כי הקשר במקרה של תקלה הוא מיידי וישיר עם משרדי החברה‬ ‫בישראל ובעברית‪ ,‬ולא דרך מפיצים המשתנים עם השנים שעלולים שלא במתכוון ‪ -‬אלא מעצם‬ ‫היותם גוף מתווך ‪ -‬להאריך שלא לצורך משך טיפול בהחלפת פאנל תקול‪.‬‬ ‫קירשנבוים מדגיש עוד כמה היבטים‪ .‬הראשון נוגע למכירות‪ .‬המכירות מתבצעות ישירות דרך‬ ‫המשרד בישראל‪ ,‬חוסכות את מרווח המפיצים ומבטיחות ללקוח את המחירים התחרותיים‬ ‫ביותר‪ .‬גם תנאי אשראי מתאימים לאילוצים בשוק עוזרים ללקוח לסיים את הפרויקט ללא‬ ‫מצוקת אשראי‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש אפשרות למימון פרויקטים גדולים עד לחיבור לרשת במסגרת שיתוף‬ ‫פעולה עם בנק סיני גדול )‪ CDB (CHINA Development Bank‬דבר המזרז את תהליך אישור המימון‬ ‫של בנק הלקוח ומוריד‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬את הריבית שהלקוח היה משלם על האשראי לפרוייקט‪.‬‬ ‫חיסכון בהתקנה והקטנת סיכונים‬ ‫היבט אחר‪ ,‬המבליט את יתרונות הקונצרן הסיני‪ ,‬הינו האחריות‪ .‬אי‪.‬טי‪ .‬סולאר מעניק אחריות‬ ‫לעשר שנים לאיכות הייצור והחומרים‪ ,‬וגם אחריות לינארית לתפוקה ל‪ 25-‬שנה‪ .‬האחריות מגובה‬ ‫גם בביטוח אחריות‪ .‬כלומר‪ ,‬קיים ביטוח על האחריות מקונסורציום של ‪10‬עשר חברות ביטוח‬ ‫גדולות‪ ,‬כך שגם אם הקונצרן יפסיק להתקיים‪ ,‬חלילה‪ ,‬ולא יוכל למלא את חובותיו מבחינת‬ ‫האחריות לתפוקות הפאנלים‪ ,‬האחריות לפעולת הפאנלים התקינה תמשיך להתקיים ל‪25-‬‬ ‫שנים ותכוסה על‪-‬ידי חברות הביטוח‪ .‬כן קיים ביטוח צד ג' של עשרה מיליון דולר בקרות אירוע‬ ‫ביטוחי‪ .‬מדובר על פיצוי במקרה של נזקים שנגרמו מהפאנלים‪ .‬ראוי לציין‪ ,‬כי הקונצרן זכה (על ידי‬ ‫ה‪ PHOTON-‬בגליון ‪ 03.2010‬שלו) במקום ראשון מבין כלל היצרנים הסיניים ובמקום רביעי בעולם‬ ‫בסקר על ‪ 106‬יצרנים במבחן דירוג טיב האחריות‪ ,‬בו נמדדו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬המדדים הבאים‪ :‬אורך‬ ‫האחריות לטיב הייצור‪ ,‬אורך וסוג האחריות לתפוקת הפאנלים‪ ,‬קלות הקשר עם היצרן במקרה‬ ‫תקלה‪ ,‬תנאים מגבילים באחריות‪ ,‬סוג וגודל הכיסוי המובטח ‪ -‬כולל עלויות נסתרות ללקוח‪ ,‬רמת‬ ‫"המחצית השנייה של שנת ‪ 2012‬לא הייתה קלה לשוק הסולארי"‪ ,‬אומר ד"ר לין סוי‪ ,‬סמנכ"ל‬ ‫האסטרטגיה והמדען הראשי של אי‪.‬טי‪ .‬סולאר‪" ,‬אמנם סך כל ההתקנות השנה צפוי לגדול ל‪31-‬‬ ‫ג'יגה וואט לעומת ‪ 28‬ג'יגה וואט בשנת ‪ ,2011‬אבל מחירי הפאנלים ירדו ביותר מ‪ 30%-‬בין‬ ‫שתי השנים‪ ,‬לפי נתוני ‪."IHS iSuppli‬‬ ‫הבעיה העיקרית מבחינת היצרנים הינה יכולת ייצור עודפת שנגרמה מהשקעות שנעשו בשנים‬ ‫‪ 2010‬ו‪ .2011-‬השווקים אמנם גדלים‪ ,‬אך לא בהתאמה לגידול ביכולות הייצור‪ .‬ההערכה היא‪,‬‬ ‫כי לקראת אמצע או סוף ‪ 2013‬יווצר איזון בין יכולות הייצור לביקושים‪.‬‬ ‫סך כל ההתקנות הצפויות ב‪ 2013-‬מוערך בכ‪ 35-‬ג'יגה וואט וקצב הירידה במחירי הפאנלים‬ ‫הסולאריים יואט‪ .‬רוב ההערכות מדברות על מחירים בין ‪ 0.55‬ל‪ 0.50-‬דולר לוואט בסוף שנת‬ ‫‪ ,2013‬אולם‪ ,‬מחייך ד"ר סוי‪ ,‬יש לזכור כי אלו רק הערכות‪.‬‬ ‫בעוד שההתקנות בגרמניה ואיטליה ירדו מהותית בשנת ‪ ,2012‬גדלו מאוד המכירות בארה"ב‬ ‫(גידול של ‪ 4.5‬ג'יגה לעומת ‪ ,)2011‬סין (כ‪ 3-‬ג'יגה גידול) ויפאן (‪ 1.5‬ג'יגה גידול)‪ .‬גידול‬ ‫במכירות נרשם גם בשווקים מתפתחים כמו הודו‪ ,‬אנגליה‪ ,‬דנמרק‪ ,‬הולנד‪ ,‬שוויץ‪ ,‬רומניה‬ ‫ואוקראינה‪.‬‬ ‫הגידול במדינות האמורות צפוי להמשיך בשנת ‪ .2013‬בנוסף‪ ,‬אומר ד"ר סוי‪ ,‬כדאי לעקוב אחרי‬ ‫הנעשה בדרום אפריקה‪ ,‬מרוקו‪ ,‬תאילנד והקריבים‪.‬‬ ‫ואצלנו? יש לכם שמש נהדרת‪ ,‬אומר ד"ר סוי‪ ,‬ולפי החישובים שלנו תוכלו השנה לממש‬ ‫את אפשרויות ההתקנה ללא תמיכה ממשלתית כלשהיא‪ ,‬תוך שימוש ברשת לאיחסון זמני‬ ‫של חלק מהחשמל‪ .‬השאלה העיקרית תהיה האם יוסרו מחסומים בירוקרטיים ויאסרו סוגי‬ ‫מיסוי שעלולים להוריד‪ ,‬או לבטל את כדאיות ההשקעה‪ .‬זה האתגר שלכם‪ .‬שינוי תפיסה‬ ‫הוא תמיד קשה וגורר אחריו התנגדויות‪ ,‬וכאן מדובר על גופים גדולים העוסקים באנרגיה‬ ‫קונבנציונאלית ובחלוקתה‪ ,‬שיש להם מה להפסיד והם מחוברים בצורה חזקה לממשלה‪ .‬ברור‬ ‫שמדובר בתהליך קשה‪ ,‬אבל הישראלים‪ ,‬כמו הסינים‪ ,‬ידועים ביכולת שלהם לגרום לשינויים‬ ‫גדולים בזמן קצר‪ .‬אנחנו מאמינים בישראל וביכולות שלכם מזמן‪ ,‬ולכן הקמנו בישראל משרד‬ ‫מקומי כבר ב‪.2009-‬‬ ‫תוכן שיווקי‬ ‫אנרגיה‬ ‫‪27‬‬ ‫בנייה ירוקה‬ ‫בונים על עצמאות‬ ‫אנרגטית במבנים‬ ‫איתן פרנס‬ ‫כאשר התייעלות אנרגטית‬ ‫וחשמל סולארי נפגשים‬ ‫התוצאה היא שמבנים‬ ‫יכולים לייצר יותר אנרגיה‬ ‫מזו הנדרשת להם‪.‬‬ ‫המשמעות היא הפחתת‬ ‫העומס על רשת החשמל‬ ‫והקטנת ייצור החשמל‬ ‫הקונבנציונאלי המזהם‪,‬‬ ‫תוך חיסכון לצרכן ויתרון‬ ‫כלכלי למדינה‬ ‫‪28‬‬ ‫אנרגיה‬ ‫בנייה ירוקה אינה רק סיסמת שיווק של חברות קבלניות שאינן מצליחות להיפטר ממלאי הדירות שבנו‪.‬‬ ‫תחום הבנייה הירוקה הוא עולם ומלואו של ידע וטכנולוגיות‪ ,‬אשר בשנים האחרונות הופכות‪ ,‬לראשונה‪,‬‬ ‫ישימות וזולות יותר ותכליתן להקל על חיינו ולאפשר לנו לנצל את משאבי הטבע באופן מושכל יותר‪,‬‬ ‫לרווחתנו ולרווחת הדורות הבאים‪.‬‬ ‫הבנייה הירוקה מתחילה בתכנון ומסתיימת ביכולת המיחזור העתידית של חומרי הבנייה‪ .‬כאן‬ ‫נעסוק בצד האנרגטי של הבנייה הירוקה‪ ,‬אשר מתחיל ומסתיים בחשבון החשמל שלנו‪ ,‬שהופך‬ ‫יקר משנה לשנה וצפוי שימשיך ויתייקר‪ ,‬הן בגלל שינויים מתחייבים בתעריפי החשמל בישראל והן‬ ‫בגלל גידול מתמיד בצריכת החשמל והתלות של כולנו במכשירי החשמל‪.‬‬ ‫ייצור חשמל במחירים תחרותיים‬ ‫עולם ייצור החשמל הסולארי עבר בשנים האחרונות תהפוכות‪ .‬הציבור בישראל מתחיל אט‪-‬‬ ‫אט להיחשף לתחום‪ ,‬שכן מדי פעם ניתן לראות מחלון המכונית גג סולארי נוסף ועל גגות חלק‬ ‫מבתי הספר בישראל כבר פועלים מתקנים סולאריים רבים‪ .‬מתקנים אלה נבנו כחלק מן התוכנית‬ ‫הלאומית לאנרגיה מתחדשת‪ ,‬תוכנית שאפתנית שמבקשת להגיע ליעד של ייצור ‪ 10%‬מצרכי‬ ‫החשמל בישראל ממקורות אנרגיה מתחדשת בשנת ‪ ,2020‬בעיקר ממקורות של שמש רוח‪.‬‬ ‫עד כה נבנו בישראל כ‪ 9,000-‬אלפים גגות סולארים המהווים‪ ,‬בנתוני הספק מותקן‪ ,‬רבע מסך‬ ‫המתקנים שכבר אושרו לבנייה ואשר עתידים להיבנות בשנתיים הקרובות‪ .‬מתקנים אלה מוקמים‬ ‫במסגרת מכסות שאישרה הממשלה ואשר מוסדרות על‪-‬ידי הרשות לשירותים ציבוריים חשמל‪,‬‬ ‫הלא היא הרשות הממשלתית אשר קובעת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את תעריפי החשמל בישראל‪ .‬הרשות‬ ‫מוסמכת לקבוע את תעריפי ההזנה לתחום הסולארי וגם לייקר את חשבונות החשמל של כל‬ ‫אחד מאיתנו בהתאם לתעריפים שנקבעו‪ ,‬שכן עד לסוף שנת ‪ 2012‬המתקנים הסולאריים דורשים‬ ‫סבסוד של עלויות ההקמה‪.‬‬ ‫השינוי שהתחום צועד לעברו בשנת ‪ 2013‬הוא מעבר לייצור חשמל במחירים שמתחרים במחיר‬ ‫המכירה לצרכן‪ ,‬זאת משום שעלות הייצור הסולארית צנחה בשנים האחרונות וחצתה את הרף‬ ‫בו זול יותר לצרכן חשמל להקים גג סולארי ולייצר לעצמו את החשמל מאשר לרוכשו מחברת‬ ‫החשמל‪ .‬מהפיכה זו תתחיל מגגות גדולים יחסים‪ ,‬בהתאם ליתרון לגודל המתקן‪ ,‬וככל שעלויות‬ ‫הייצור הסולאריות ירדו ותעריפי החשמל לצרכן יעלו‪ ,‬היא צפויה לאפשר הקמה של מתקנים‬ ‫כלכליים קטנים יותר ויותר‪.‬‬ ‫אמצעי משלים‬ ‫בכדי להסדיר את ייצור החשמל לצריכה עצמית פירסמה רשות‬ ‫החשמל שימוע הנושא את השם "מונה נטו" אותו השאילה הרשות‬ ‫ממדינות אחרות‪ ,‬אשר מקדמות את התחום והכוונה היא לכך שצרכן‬ ‫שמקים גג סולארי ומייצר חשמל לצריכתו‪ ,‬משלם בסופו של יום את‬ ‫חשבון החשמל בקיזוז הייצור הסולארי‪ ,‬דהיינו‪ ,‬את הנטו לתשלום‪.‬‬ ‫הסדרת הרשות תאפשר‪ ,‬לראשונה בישראל‪ ,‬לצרכני חשמל להקים‬ ‫גג סולארי ולייצר לעצמם חשמל לצרכיהם והיא גם צפויה לכלול‬ ‫אפשרות אגירה כלכלית של עודפי חשמל אשר ייוצרו‪ .‬לדוגמא‪,‬‬ ‫בשעות בהן אותו צרכן לא נמצא בבית‪ ,‬אך הגג הסולארי פועל‬ ‫בתפוקה מלאה‪ .‬אותם עודפים יתורגמו לאשראי כספי שעימו יוכל‬ ‫הצרכן לשלם את חשבונות החשמל שלו והרשות אף בוחנת אפשרות‬ ‫שצרכן חשמל יוכל להעביר לאחר את אותו אשראי‪ ,‬דבר שעתיד‬ ‫למסחר את ענף ייצור החשמל הסולארי ולהזניקו קדימה‪.‬‬ ‫בעולם בו המדינה אינה צריכה עוד לסבסד את ייצור החשמל‬ ‫הסולארי והוא הופך כלכלי לצרכן הסופי‪ ,‬אשר יעדיף להקים גג‬ ‫סולארי ולחסוך בתשלום חשבון החשמל‪ ,‬הופך הגג הסולארי‬ ‫לאמצעי ראשי להפחתת טביעת האנרגיה של המבנה ובתמצית ‪-‬‬ ‫הוא הופך לאמצעי משלים לאמצעי ההתייעלות האנרגטית הקיימים‬ ‫בשוק בשנים האחרונות‪ .‬למעשה‪ ,‬הוא הופך לפתרון סינרגטי‪ ,‬שיכול‬ ‫לאפשר למבנים להפחית את צריכת החשמל שלהם באופן דראסטי‬ ‫ולעיתים אף להפוך למבנים שיכולים לייצר יותר אנרגיה מזו אשר‬ ‫נדרשת לצריכה המקומית‪ .‬עצמאות אנרגיה זו במבנים הופכת קרובה‬ ‫יותר מאי פעם מבחינת ישימות טכנו‪-‬כלכלית‪.‬‬ ‫לקראת משק חשמל מודרני‬ ‫התייעלות אנרגטית במבנים היא כבר תחום ותיק וזוכה בעולם‬ ‫לפריחה‪ .‬בישראל אומצו בשנים האחרונות החלטות ממשלה לקידום‬ ‫התחום‪ ,‬כולל במשרדי הממשלה עצמם ואולם התחום מתקדם‬ ‫בעצלתיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬זכה התחום להתייחסות בפרק האנרגיה של‬ ‫התקן הישראלי לבנייה ירוקה‪ ,‬אשר אינו תקן מחייב‪.‬‬ ‫הסיבות לדשדוש התחום בישראל נובעות בעיקר מן העובדה‪,‬‬ ‫כי תעריפי החשמל בישראל הינם מן הנמוכים בעולם המפותח‬ ‫ולמעשה לא רק שאין תמריץ לצרכן חשמל להתייעל‪ ,‬אלא להיפך‪.‬‬ ‫חלק מצרכני החשמל זוכים להנחה‪ ,‬כגון צרכני מתח גבוה וצרכני‬ ‫הולכה‪ ,‬ותעריפי החשמל לא משקפים מדיניות סביבתית או חברתית‪.‬‬ ‫מחלקי חשמל בישראל‪ ,‬כגון קניונים ובנייני משרדים גדולים‪ ,‬נהנים‬ ‫ממעמד מיוחד בו הם קונים את החשמל ומחלקים אותו לדיירי‬ ‫המבנה ומרוויחים ממכירת החשמל‪ .‬מודל זה מהווה חסם בפני‬ ‫עצמו להתייעלות אנרגטית במבנים‪ ,‬שכן מחלקי החשמל יפסידו‬ ‫מנוע צמיחה ירוק‬ ‫עד כה נבנו בישראל‬ ‫כ‪ 9,000-‬אלפים‬ ‫גגות סולאריים‬ ‫המהווים‪ ,‬בנתוני‬ ‫הספק מותקן‪ ,‬רבע‬ ‫מסך המתקנים‬ ‫שכבר אושרו‬ ‫לבנייה ואשר‬ ‫עתידים להיבנות‬ ‫בשנתיים הקרובות‪.‬‬ ‫עלות הייצור‬ ‫הסולארית צנחה‬ ‫בשנים האחרונות‬ ‫וחצתה את הרף‬ ‫בו זול יותר לצרכן‬ ‫חשמל להקים גג‬ ‫סולארי ולייצר‬ ‫לעצמו את החשמל‬ ‫מאשר לרוכשו‬ ‫מחברת החשמל‬ ‫בית חכם וירוק‬ ‫הלכה למעשה‪ ,‬תכנון של מבנה עצמאי מבחינה אנרגטית מתחיל בשולחן התכנון של אדריכלי הפרוייקט‪ .‬העמדת‬ ‫הבניין על גבי המגרש ואיפיון תכונותיו הייחודיות של המגרש הינן קריטיות לתכנון מעמיק בצד האנרגיה‪ .‬כך‬ ‫להמחשה‪ ,‬תכנון באר גיאו‪-‬תרמית‪ ,‬בה ניתן יהיה לאגור קור‪ ,‬או חם‪ ,‬בעומק האדמה‪ ,‬באמצעות נוזלים אשר ישמשו‬ ‫לקירור או לחימום הבית בעונות השנה השונות‪ ,‬יכולה לחסוך למשפחה אלפי שקלים בחשבון החשמל ולבניין‬ ‫תעשייתי מאות אלפים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬להעמדה נכונה של הבניין מבחינת כיווני האוויר וחשיפה לאור השמש השפעה קריטית על טביעת האנרגיה‬ ‫של המבנה‪ .‬השימוש בחומרי בניה מבודדים‪ ,‬הקירות וגג הבניין היא קריטית לשימור אנרגיה בתוך המבנה ולאיוורור‬ ‫המבנה‪ ,‬תוך יצירת מאזן אקלים במשך עונות השנה‪ .‬בידוד חלונות וזיגוג מתקדם הינם חלק מתורת הבידוד במבנים‬ ‫שיכולה להשיג הפחתה של מספר מעלות בתוך המבנה בקיץ ושימור הטמפרטורה בחורף‪ ,‬זאת אם היא מתבצעת‬ ‫מתוך מחשבה ותכנון‪.‬‬ ‫בית חכם וירוק הוא גם עולם של מכשירי חשמל‪ ,‬אשר צורכים פחות אנרגיה ויודעים להתנהל בסינרגיה האחד‬ ‫עם משנהו‪ .‬מערכות בקרה יודעות כיום להפעיל ולכבות מזגנים‪ ,‬תאורה‪ ,‬מערכות חימום מים ועוד וכל זאת באופן‬ ‫ממוחשב‪ .‬ההשקעה הראשונית ברכישתם‪ ,‬כמו גם ההשקעה הראשונית באלמנטים השונים של הבניה הירוקה‪,‬‬ ‫צפויים להחזיר את עצמם בתוך שנים ספורות ויתרונות החיסכון ושימור האנרגיה ימשיכו להכניס רווח עוד שנים‬ ‫ארוכות לאחר מכן‪ .‬כמו כן‪ ,‬בישראל‪ ,‬אשר חלקים ניכרים משטחה מצויים באזורי מדבר וחלקים אחרים נהנים‬ ‫מאקלים חם ולח‪ ,‬הופך האקלום לנושא מרכזי בתכנון הבית ומערכות מזגן חכמות לקירור ומשאבות חם‪ ,‬או דודי‬ ‫שמש לחימום בחורף הינם מחוייבי המציאות‪.‬‬ ‫למבקרים בתערוכות החשמל בעולם כבר ידוע‪ ,‬כי ענקיות הבטריות‬ ‫בעולם כבר מפתחות פתרונות לאגירת חשמל במבנה‪ .‬טכנולוגיות‬ ‫אגירת החשמל כבר קיימות‪ ,‬אך מחירן הופך את אגירת החשמל ללא‬ ‫כדאית‪ .‬פריצת דרך והוזלה צפויה של עלויות הבטריות לשוק הביתי‬ ‫והמסחרי צפויה להזניק את המבנים העצמאים אנרגטית לעולם חדש‬ ‫בו רשת החשמל שאנו מכירים תהפוך לרשת גיבוי לשעת חירום ואת‬ ‫החשמל לו נזדקק נייצר ביום ונאגור לשימוש בשעות החשיכה‪.‬‬ ‫בכלל‪ ,‬עולם הבנייה משתנה והשינוי מזמין אליו חדשנות ופתרונות‬ ‫טכנולוגיים‪ ,‬לצד תעסוקה והתפתחות מקצועות חדשים‪ ,‬כאשר‬ ‫עולמות המיחשוב והתקשורת הינם חלק בלתי נפרד מהבית החכם‬ ‫והם מזמנים אחריהם אתגרי תוכנה וחומרה אשר לישראל יתרון יחסי‬ ‫בפיתוחם‪ .‬בישראל צפויים להיבנות בשנים הקרובות מאות אלפי דירות‬ ‫ומבנים כפתרון למצוקת הדיור ומדובר בהזדמנות פז לקדם תוכנית‬ ‫לאומית לבנייה ירוקה‪ ,‬כזו שתוכל לא רק לפתור את מצוקת הדיור‪,‬‬ ‫אלא גם לייצר לצידה סקטור תעסוקתי חדש שיהיה מנוע צמיחה ירוק‬ ‫לכלכלת ישראל‪.‬‬ ‫מכל פעולת התייעלות של צרכני החשמל במבנים‪ .‬בנוסף לחסמים‬ ‫אלה‪ ,‬לא ניתן כיום לקבל הלוואה בנקאית או מימון לפרוייקטים של‬ ‫התייעלות אנרגטית אשר לא מאפשרים תזרים הכנסות כבטוחה‪,‬‬ ‫אלא תזרים חיסכון‪.‬‬ ‫במציאות לא פשוטה זו במשק החשמל בישראל‪ ,‬בה תעריפי החשמל‬ ‫אינם משקפים את עלויות ייצור החשמל האמיתיות‪ ,‬צריך להתאמץ‬ ‫וליצור‪ ,‬יש מאין‪ ,‬מודל עצמאות אנרגיה במבנים‪ ,‬לא רק משום‬ ‫שמדובר בתחומים שמקודמים בכל המדינות המפותחות ומשום‬ ‫שרווח כלכלי מובטח בצידם‪ ,‬אלא בעיקר משום שמבנים שכאלה‬ ‫עתידים להצעיד את ישראל לעבר משק חשמל מודרני‪ ,‬עולם בנייה‬ ‫חדש וסביבה ירוקה יותר‪ ,‬בה פליטות גזי החממה ומזהמי הסביבה‬ ‫אשר נוצרים בייצור החשמל הקונבנציונאלי הולכים ופוחתים‪.‬‬ ‫יתרון לישראל‬ ‫לאמצעים אלו של התייעלות אנרגטית מצטרף כעת‪ ,‬בקרוב ממש‪,‬‬ ‫הגג הסולראי הכלכלי‪ ,‬שיאפשר לייצר‪ ,‬כאמור‪ ,‬חשמל בעלות‬ ‫זולה יותר מרכישת חשמל מן הרשת וההשקעה ברכישתו צפויה‬ ‫להיות מוחזרת מתוך החיסכון של אותו צרכן בחשבון החשמל‬ ‫שישלם‪ .‬צירוף מכלול אמצעי ההתייעלות והחיסכון לגג הסולארי‪,‬‬ ‫בראייה מתכללת וסינרגטית יוצרת "טביעת אנרגיה" למבנה‪ ,‬אשר‬ ‫באמצעות הגג הסולארי יכולה אף להגיע למצב התאפסות‪ ,‬אשר‬ ‫מכונה בשפה המקצועית ‪( Zero-Emissions‬אפס‪-‬פליטות)‪ .‬מצב זה‬ ‫אפשרי בישראל יותר מכל מדינה אחרת באירופה‪ ,‬זאת בגלל תנאי‬ ‫הקרינה והאקלים המצויינים בישראל‪ ,‬שמאפשרים לפנל הסולארי‬ ‫לייצר כמעט כמות כפולה של אנרגיה מפנל דומה באירופה ומדובר‬ ‫במשאב לאומי שיאפשר לישראל יתרון כלכלי‪.‬‬ ‫מבנים עצמאיים אנרגטית מפחיתים את העומס על רשת החשמל‬ ‫והפחתה זו מתורגמת באופן ישיר להפחתה בייצור החשמל‬ ‫הקונבנציונאלי‪ ,‬שרובו המוחץ מיוצר כיום על ידי שריפה של דלקים‬ ‫ובעתיד גז טבעי‪ ,‬שניהם מזהמים‪ .‬תוכנית לאומית שאפתנית להסבה‬ ‫או לבנייה של ‪ 100,000‬אלף מבנים עצמאיים אנרגטית יכולה להצית‬ ‫שינוי של ממש במשק החשמל והבנייה הירוקה בישראל‪.‬‬ ‫הכותב הוא מנכ"ל ומייסד איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל‬ ‫אנרגיה‬ ‫‪29‬‬ ‫סביבה‬ ‫זהירות ‪ -‬אסון אקולוגי‬ ‫האם ישראל ערוכה לדליפת גז ונפט באזורי הקידוחים הימיים? בעמותת‬ ‫"צלול" טוענים שממשלת ישראל מתעלמת מהאפשרות של אסון פוטנציאלי‬ ‫בקנה מידה נרחב ומזהירים מהשלכות חמורות לכלכלה ולסביבה‬ ‫מאיה יעקבס‬ ‫יש לאמץ את‬ ‫שיטת הפרדת‬ ‫הרשויות‬ ‫הנהוגה בארה"ב‬ ‫ובאנגליה‪,‬‬ ‫המפרידה בין‬ ‫הגופים השונים‪:‬‬ ‫הגוף המתיר את‬ ‫הקידוחים‪ ,‬הגוף‬ ‫המפקח עליהם‬ ‫והגוף הגובה את‬ ‫התמלוגים‬ ‫מפקירים את התחום‬ ‫לפני פחות מחודש כתב השר להגנת הסביבה‪ ,‬גלעד ארדן‪ ,‬לשר האנרגיה‬ ‫והמים‪ ,‬עוזי לנדאו‪ ,‬כי "תעשיית הקידוחים חושפת את ישראל לאסון‬ ‫אקולוגי פוטנציאלי שאין ביכולתה להתמודד עם השלכותיו"‪ .‬עוד‬ ‫טען השר‪ ,‬כי לישראל אין שום יכולת להתמודד עם אירוע משמעותי‬ ‫של דליפה‪ ,‬וכי המשך קידום קידוחי הנפט בקצב הנוכחי מהווה חוסר‬ ‫אחריות לאומי‪ ,‬בעיקר נוכח מתקני התשתית המפוזרים לאורך החופים‪,‬‬ ‫המהווים את אחד ממשאבי הטבע הציבוריים המרכזיים‪ .‬את מכתבו‬ ‫סיים השר ארדן בדרישה מהשר לנדאו להפסיק את תמיכתו בהמשך‬ ‫החיפושים‪ ,‬עד להקמת מערך לאומי מתאים‪.‬‬ ‫למרות מילים קשות ונחרצות אלה‪ ,‬באופן אבסורדי ביותר‪ ,‬נציגי המשרד‬ ‫להגנת הסביבה בוועדות התכנון מאשרים את מתן היתרי הקידוח לחברות‬ ‫השונות‪ ,‬ולמעשה מפקירים את התחום בידיו של משרד האנרגיה והמים‪,‬‬ ‫שלנגד עיניו אינטרס יחיד ‪ -‬קידום מואץ של הקידוחים‪.‬‬ ‫חשוב להדגיש‪ ,‬כי עמותת "צלול" אינה נגד קידוחי הגז והנפט בים‪ ,‬שכן‬ ‫ברור לכל שמציאת גז‪ ,‬ואולי גם נפט‪ ,‬יספקו למשק הישראלי מקור‬ ‫אנרגיה זמין ונקי יותר‪ ,‬וישחררו אותו מהתלות ביבוא נפט ממדינות‬ ‫אחרות‪ .‬עם זאת‪" ,‬צלול" מתנגדת לאופן שבו המדינה מנהלת את‬ ‫התהליך וקוראת לה לגלות אחריות לכלכלתה‪ ,‬לאזרחיה ולסביבה‬ ‫הימית‪ ,‬ולהתחיל בקידוחים רק לאחר הסדרת כל מה שחסר‪ ,‬כפי‬ ‫שמצהיר גם השר להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫ניסיונות עבר לקדם רגולציה סביבתית לקידוחי הים נדחו על ידי ועדת‬ ‫שרים לענייני חקיקה‪ .‬כחלק מהמאמץ לעקוף התנגדות זאת‪ ,‬ערכה‬ ‫"צלול" מחקר‪" :‬השוואת רגולציה לקידוחי גז ונפט במדינות השונות‬ ‫בעולם‪ ,‬ומה ישראל צריכה ללמוד ממנה"‪ ,‬מתוך הנחה שישראל אינה‬ ‫צריכה "להמציא את הגלגל"‪ ,‬אלא ללמוד מניסיונן של מדינות אחרות‪,‬‬ ‫להימנע מטעויות העבר שלהן ולאמץ את התיקונים שביצעו כלקח‬ ‫מהאסונות שחוו‪ .‬העבודה‪ ,‬שהוגשה למקבלי ההחלטות‪ ,‬מרכזת באופן‬ ‫פשוט וברור את החוקים והאופן בו קידוחי הים מיושמים בארה"ב‪,‬‬ ‫אנגליה‪ ,‬נורווגיה‪ ,‬דנמרק והאיחוד האירופי‪ ,‬ומפרטת את ההמלצות‬ ‫למחוקק הישראלי‪ ,‬מתוך תקווה שאלה יאומצו על ידו‪.‬‬ ‫אחת ההמלצות המרכזיות היא לאמץ את שיטת הפרדת הרשויות‬ ‫הנהוגה בארה"ב ובאנגליה‪ ,‬המפרידה בין הגופים השונים‪ :‬הגוף‬ ‫המתיר את הקידוחים‪ ,‬הגוף המפקח עליהם והגוף הגובה את‬ ‫התמלוגים‪ .‬מטרת ההפרדה היא למנוע את ניגוד העניינים שעלול‬ ‫להיגרם כאשר הגוף המקבל את התמלוגים גם מפקח על הקודחים‪.‬‬ ‫העבודה ממליצה ללמוד מהרגולציה הדנית‪ ,‬המבוססת על עקרונות‬ ‫של פשטות ושקיפות‪ ,‬בשילוב יכולת בקרה מקצועית ואכיפה הדוקה‪,‬‬ ‫וממליצה שלא לאמץ שיטת הרגולציה האמריקאית שהיא מסובכת‬ ‫ובנויה מאלפי סעיפים‪.‬‬ ‫עוד ממליצה העבודה לאמץ את השיטה הנהוגה כיום בכל המדינות‬ ‫הקודחות גז ונפט‪ ,‬המחייבת שימוש במומחים (צד ג') כחלק אינטגרלי‬ ‫מהליכי הפיקוח על הקידוחים‪ .‬שימוש במומחים אלה מבטיח את‬ ‫איכות הפיקוח‪ ,‬שכן ברור שמפקחים מטעם המדינה אינם מסוגלים‬ ‫להתמחות בכל הנושאים הקשורים בענף‪ .‬המלצה נוספת היא לאמץ‬ ‫את השיטה המטילה על יזמי הקידוחים לשלם בעבור הפיקוח‬ ‫המוטל עליהם‪ ,‬החל משלב תכנון האסדה‪ ,‬הקמתה‪ ,‬פעילותה ועד‬ ‫להשבתתה‪ .‬התשלום מעודד את הרגולטור לבצע בדיקות יעילות‬ ‫ומעמיקות יותר ואינו מטיל את נטל הפיקוח על תקציב המדינה‪.‬‬ ‫מנורבגיה ודנמרק ממליצה העבודה לאמץ את השיטה המאפשרת‬ ‫ליזמים חופש פעולה בבחירת טכנולוגיה מחד גיסא‪ ,‬בעודה דורשת‬ ‫גם עמידה בתקנות קפדניות ביותר‪ ,‬מאידך גיסא‪ .‬שיטה זו מעודדת‬ ‫חברות להתעדכן כל העת בחידושים‪ ,‬ואת התעשייה להמשיך‬ ‫ולהתפתח‪ .‬בנוסף היא ממליצה לאמץ את הדגם הדני המקפיד על‬ ‫שמירת הסביבה הימית‪ ,‬כולל הקפדה על עוצמת הרעש שיוצרת‬ ‫הפעילות בים‪ ,‬וזאת מתוך מטרה לשמור על אוצרות הטבע והחי בים‬ ‫ועל אתרי התיירות‪ ,‬לבל יפגעו מתעשיית הקידוחים‪.‬‬ ‫ישראל מתעלמת‬ ‫צילום‪ :‬ירון קמינסקי‬ ‫למרבה הצער‪ ,‬לפי שעה‪ ,‬מדינת ישראל מתעלמת כמעט לחלוטין‬ ‫מהמלצות אלה‪ .‬כך למשל‪ ,‬היא איפשרה לחברת "שמן משאבי‬ ‫נפט וגז" לחפש נפט מול חופי אשדוד‪ ,‬לפני אישור רגולציה ולפני‬ ‫שהצטיידה בציוד הדרוש למניעת אסון רחב מימדים‪ .‬המדינה גם‬ ‫התירה קידוחי ניסיון ועריכת בדיקות בכל מקום בים‪ ,‬כולל בסמיכות‬ ‫מטרידה לחופי הרחצה ולשכונות המגורים‪ ,‬כפי שחוו על בשרם‬ ‫תושבי מכמורת ובית ינאי‪ ,‬שהוחרדו מפיצוצים אותם ביצעה חברת‬ ‫"גוליבר" בעת בדיקות לחיפוש נפט שערכה בקרבת החוף‪.‬‬ ‫בקיץ האחרון ערכו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה והמים‬ ‫כנס משותף באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬אליו הוזמנו אנשי אקדמיה‪,‬‬ ‫סביבה ונציגי ממשלה‪ .‬כל הנוכחים‪ ,‬ובהם מומחים מחו"ל הסכימו‬ ‫על עניין אחד‪ :‬אין להתחיל את הקידוחים לפני אימוץ רגולציה ולפני‬ ‫הצטיידות המדינה‪ .‬נציגי הממשלה הקשיבו אך למרבה הצער לא‬ ‫הפנימו את המסר‪.‬‬ ‫אסדת קידוח גז מול חופי עכו‬ ‫‪30‬‬ ‫מדינת ישראל דוהרת לעידן קידוחי הנפט והגז בים מבלי שנערכה‬ ‫לכך מבחינה חוקית ומבנית ומבלי שהצטיידה באמצעים למקרה‬ ‫של אסון‪ .‬המשמעות היא חשיפת הים התיכון‪ ,‬הכלכלה‪ ,‬המשקיעים‬ ‫והציבור לפוטנציאל אסון ממנו יתקשו להתאושש‪ ,‬משום שיידרש הון‬ ‫למימון ניקוי הים והחופים ולפיצוי הניזוקים‪ ,‬בהם ענפים משמעותיים‬ ‫במשק‪ ,‬כמו גם מדינות שכנות הצפויות להיפגע‪.‬‬ ‫היסטוריית קידוחי הים העולמית רצופה בדליפות נפט הרסניות‪ ,‬שגבו‬ ‫חיי אדם ובעלי חיים רבים וגרמו לנזקים של מילארדים לים ולחופיו‪.‬‬ ‫הדוגמא הטרייה והידועה היא אסון מפרץ מקסיקו ב‪ ,2010-‬במהלכו‬ ‫זרמו לים למעלה מ‪ 800-‬מיליון ליטר נפט גולמי‪ 11 ,‬עובדים ואלפי‬ ‫בעלי חיים נהרגו‪ ,‬ונגרם נזק בעשרות מיליארדי דולרים‪ ,‬אשר עדיין‬ ‫מתמודדים איתו גם היום‪ .‬בעוד שאסון זה טלטל את רוב מדינות‬ ‫העולם‪ ,‬גרם להן לשנות חוקים ולהעמיק את הפיקוח על החברות‪,‬‬ ‫בישראל נראה כי מסרבים ללמוד את הלקח‪ .‬לישראל אין רגולציה‬ ‫סביבתית לקידוחי הים‪ ,‬שתבטיח פעילות מוקפדת בסטנדרטים בין‪-‬‬ ‫לאומיים ואכיפתם‪ ,‬וכן אין כוח אדם מיומן וציוד הנדרש למקרה‬ ‫חירום של דליפת נפט בים‪.‬‬ ‫דרושה‪ :‬הפרדת רשויות‬ ‫אנרגיה‬ ‫הכותבת היא מנכ"ל עמותת צלול‬ ‫את העבודה של "צלול" המוזכרת בכתבה ניתן למצוא‬ ‫ב‪www.zalul.org.il-‬‬ ‫המילה האחרונה‬ ‫דרושה‪:‬‬ ‫הסדרה לפני קריסה‬ ‫החלטת הממשלה מ‪ 2009-‬להקצות ‪ 10%‬מייצור החשמל בישראל‬ ‫לאנרגיות מתחדשות עד שנת ‪ ,2020‬פתיחת שוק האנרגיה בתנאי‬ ‫השקעה טובים‪ ,‬כמו שההבטחה למכסות גבוהות והסדרים הביאו‬ ‫להתלהבות גדולה ולהקמתן של כ‪ 100-‬חברות במשק הישראלי‬ ‫לייצור והתקנת מערכות פוטו‪-‬וולטאיות‪ 90% .‬מהחברות הסולאריות‬ ‫עוסקות אך ורק בתחום הזה‪.‬‬ ‫אותן חברות שהשקיעו כספים ומשאבים רבים בהעסקה ובהכשרת‬ ‫עובדים ובייבוא של ציוד וחומרים יקרים‪ ,‬עומדות היום בפני מצב לא‬ ‫פשוט‪ .‬השנה זוהי השנה הראשונה מאז ‪ 2008‬שתסתיים ללא המשך‬ ‫הסדרה ומכסות למערכות סולאריות ביתיות ומבלי שהעוסקים‬ ‫בתחום יידעו את גודל מכסת ההמשך ואת תנאיה ל‪.2013-‬‬ ‫מצב זה של חוסר בהירות לגבי העתיד הקרוב והרחוק מביא בעלי‬ ‫חברות רבים לשקול את כדאיות ההישארות בתחום ובמפגשים‬ ‫שהיו לאחרונה בענף‪ ,‬השיח נסב סביב השאלה אם יוותר הענף‬ ‫פעיל ב‪ 2013-14-‬עקב חוסר היציבות‪ .‬זאת למרות שבפועל‪ ,‬עבור‬ ‫המדינה‪ ,‬החשמל הסולארי זול מעלות החשמל האמיתית מחברת‬ ‫החשמל‪ ,‬הכוללת את כיסוי הפסדי הענק שלה‪ ,‬ונכון יותר מפיתוח‬ ‫ואבטחת אסדות הגז המתבססות על אנרגיה מתכלה שלא הולכת‬ ‫להפחית את עלויות החשמל הגבוהות ומוגבלות בכמות התפוקה‪.‬‬ ‫אני מעריך‪ ,‬בצער‪ ,‬שבמידה ולא תהיה הסדרה מחודשת של תחום‬ ‫המערכות הביתיות אנו עלולים להתמודד עם קריסה של רוב החברות‬ ‫והעסקים בתחום ב‪ 2013-‬עד כדי פשיטת רגל של ‪ 80‬מתוך ‪ 100‬הפעילות‬ ‫שתחום עיסוקן מתבסס רק על פעילות בתחום הסולארי ולא הספיקו‬ ‫לפתח תחומי עיסוק צדדיים‪ ,‬צברו הון גדול או נתח שוק מכובד‪.‬‬ ‫שחיקת התחום והחברות‬ ‫אי הסדרת התחום איננו פוגע רק בחברות הפעילות בו‪ .‬אלפי בעלי‬ ‫בתים אשר נמצאים בתהליך הוצאת היתרים‪ ,‬השגת מימון‪ ,‬שדרוג‬ ‫מבנים ואישורי חח"י יעמדו על עברי פי פחת‪ ,‬כאשר ביצעו השקעה‬ ‫ללא יכולת להשלימה ולממשה‪ .‬בעלי הבתים‪ ,‬אנשים פרטיים בעלי‬ ‫מחשבה צרכנית‪ ,‬אשר אינם מתחום ההשקעות ואינם מורגלים‬ ‫בתלאות הבירוקרטיה הממשלתית‪ ,‬יהיו במצוקה וייגרם אובדן אמון‬ ‫בכל התחום‪ .‬החל מאובדן אמון בקבלן המבצע ועד אובדן אמון‬ ‫בממשלה ובכך שאכן תעמוד במחוייבות המובטחת לתשלומים‬ ‫על תפוקת המערכת ל‪ 20-‬שנה‪ .‬תזרים העסקאות שיפסק עשוי‬ ‫גם לגרום לקריסה של שאר העוסקים בתחום ביניהם אלפי יזמים‪,‬‬ ‫קבלנים‪ ,‬חשמלאים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬יצרני קונסטרוקציה וכד'‪.‬‬ ‫אבל המצב הקיים לא נולד אתמול‪ .‬מדובר על תהליך ארוך של‬ ‫שחיקת התחום והחברות הפועלות בו‪.‬‬ ‫למרות שעלות התקנת מערכת סולארית ירדה ביותר מ‪ 50%-‬בשנתיים‬ ‫האחרונות‪ ,‬המכסות למערכות הביתיות שמפרסמת רשות החשמל‬ ‫קטנות מידי ואינן מספקות אופק תכנוני ארוך טווח‪ .‬הזמן הקצר עבורו‬ ‫נפתחת מכסה חדשה אינו מאפשר ליזמי נדל"ן ואדריכלים להכניס‬ ‫את המערכת הסולארית לתכנון המבנה‪ ,‬כיוון שאינם יודעים אם תהיה‬ ‫הסדרה להתקנת המערכת בעוד ‪ 2-4‬שנים‪ ,‬כאשר תסתיים הבנייה‪.‬‬ ‫בכך‪ ,‬נמנע פיתוח השוק ושילובו בבנייה חדשה‪ ,‬וכמו כן לא מעודדים‬ ‫תכנון מוקדם‪ ,‬אשר יאפשר התקנת מערכות באופן האופטימלי ביותר‪,‬‬ ‫הן לתפוקת המערכת והן למראה האסתטי והאדריכלי‪.‬‬ ‫המרווחים הקטנים בתחום‪ ,‬לצד ההגבלות שצצו בשנים האחרונות‪,‬‬ ‫הופכות אותו לבלתי אפשרי לקיום עבור רבות מהחברות הפעילות‬ ‫בו‪ .‬החברות‪ ,‬חסרות המשאבים לצלוח את תקופות השפל בין‬ ‫לבין מכסות ללא פעילות‪ ,‬מנסות להתקיים באי וודאות תמידית‬ ‫לגבי הכנסות עתידיות‪ ,‬ללא יכולת לפתח את העסק וללא יציבות‬ ‫תעסוקתית ומשכורת קבועה ותוכניות הכשרה לעובדים‪ .‬רוב החברות‬ ‫שפעלו לפני שלוש שנים כבר סגרו את הפעילות ואלה שלא סגרו‬ ‫מגייסות עובדים זמניים ושומרות על שלד קטנטן‪ ,‬אשר מפעיל‬ ‫קבלני משנה על‪-‬פי הצורך‪ .‬השנה רוב החברות קיצצו בכוח אדם‪.‬‬ ‫הנזק לציבור שהתקין מערכות סולאריות מתהליך זה הוא כבד‪ ,‬שכן‬ ‫קיים סיכוי סביר שהחברה המתקינה לא תהיה שם בעתיד לטפל‬ ‫בענייני אחריות‪ ,‬שירות‪ ,‬תיקונים ותחזוקה‪.‬‬ ‫גם הבירוקרטיה המסובכת שנוצרה סביב התחום איננה מאפשרת‬ ‫מעוף והסחבת מרתיעה את הציבור מפני התקנת מערכות פוטו‪-‬‬ ‫וולטאיות‪ .‬כיום על מנת להתקין מערכת פוטו‪-‬וולטאית‪ ,‬על בעל‬ ‫הנכס לקבל היתרי בנייה‪ ,‬טפסי ‪ ,4‬לשלם לרשות המסים על‬ ‫ההכנסה‪ ,‬למינהל על השבחה‪ ,‬לוועדות התכנון ולאחרונה אף כיבוי‬ ‫אש מחייבים באישורים‪ ,‬למרות שטרם נקבעו הנחיות מסודרות‬ ‫ומוסמכות לדרישות הבטיחות המתאימות למערכת כזו‪.‬‬ ‫בשורה חלקית בלבד‬ ‫התבשרנו לאחרונה על הסדרה קרובה במתכונת מונה הנטו‪ ,‬שאכן‬ ‫מביא בשורה לענף בתחום המערכות העסקיות המיועדות לגגות‬ ‫גדולים‪ .‬במידה ולא יוגבלו המכסות‪ ,‬המונה יאפשר לגורמים מוסדיים‬ ‫ומפעלים ליישם מערכות‪ ,‬שיוכלו לאזן את הצריכה השוטפת שלהם‬ ‫כך שסך החשמל שהם מייצרים יהיה דומה לזה שהם צורכים‪ .‬לא‬ ‫מדובר כאן על עלות נוספת למשק ויש בכך חיסכון במשאבים‪,‬‬ ‫תוך יצירה של תחנות כוח המייצרות במקום בו מתרחשת צריכת‬ ‫החשמל‪ ,‬כשכל אלה באים לידי מימוש מבלי להטיל עומס כלכלי‬ ‫על הציבור‪ .‬אך מדובר בבשורה חלקית בלבד‪ .‬ההתקנה במתכונת‬ ‫מונה נטו תשתלם רק לצרכני חשמל גדולים‪ ,‬שיוכלו לייצר את‬ ‫המיתאם בין גודל המערכת לכמות צריכת החשמל‪ .‬במשך הזמן‪ ,‬ככל‬ ‫כשמחירי החשמל יעלו‪ ,‬הם יוכלו לחסוך ואף לייצר רווח בקצב גובר‪.‬‬ ‫אך מה לגבי הצרכן הפרטי? הרפתן‪ ,‬בעל המשק‪ ,‬בעל הבית שמעוניין‬ ‫בייצור חשמל לצורך חיסכון בעלויות? הוא‪ ,‬כמובן‪ ,‬נותר בינתיים ללא‬ ‫הסדרה או ביטחון ביכולתו לממש את הפרויקט בו הוא משקיע‪.‬‬ ‫הסדרה משמעותית של התחום לטווח ארוך במגזר הפרטי תביא‬ ‫לאמון מצד אדריכלים‪ ,‬מתכננים ומהנדסים‪ ,‬אמון שיביא לשילובן של‬ ‫מערכות סולאריות בתכנון מבנים ובתים כחלק אינטגרלי מהגגות‪.‬‬ ‫רק כך ניתן יהיה להגיע למיקסום השימוש באנרגיות מתחדשות‬ ‫ולעשות זאת באופן יעיל ואסתטי‪.‬‬ ‫חינוך לקיימות אינו יכול להישאר בגדר סיסמא‪ .‬אנו קוראים מכאן‬ ‫לוועדות התכנון והרשויות שלא יהוו מכשול אדמיניסטרטיבי‬ ‫לתהליך‪ ,‬דורשים מדיניות של מכסות ארוכות טווח המאפשרת תכנון‬ ‫קדימה‪ ,‬לתיאום והחדרת היעדים והתהליכים‪ ,‬ותובעיים ‪ -‬בעת חירום‬ ‫זו ‪ -‬פעולה מיידית להסדרה‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬אנה הלפרן‬ ‫אם לא תהיה הסדרה ברורה ויציבה של תחום האנרגיות‬ ‫המתחדשות‪ ,‬קיים חשש אמיתי לקריסת ‪ 80‬מתוך ‪100‬‬ ‫רון נזר‬ ‫החברות בענף כבר ב‪2013-‬‬ ‫רון נזר‬ ‫"זוהי השנה‬ ‫הראשונה מאז‬ ‫‪ 2008‬שתסתיים‬ ‫ללא המשך‬ ‫הסדרה ומכסות‬ ‫למערכות‬ ‫סולאריות‬ ‫ביתיות ומבלי‬ ‫שהעוסקים‬ ‫בתחום יידעו‬ ‫את גודל מכסת‬ ‫ההמשך ואת‬ ‫תנאיה ל‪"2013-‬‬ ‫הכותב הוא מנכ"ל חברת אינטרדן‪ ,‬מהחברות הוותיקות בישראל בתחום האנרגיה‬ ‫החלופית העוסקת בייבוא‪ ,‬תכנון והתקנת מערכות סולאריות לייצור חשמל‬ ‫אנרגיה‬ ‫‪31‬‬