ארכיאולוגיה פרהיסטורית של הנגב סטיב רוזן ויעל עבאדי גוריון אוניברסיט
ארכיאולוגיה פרהיסטורית של הנגב סטיב רוזן ויעל עבאדי אוניברסיטת בן גוריון היסטוריית המחקר המחקר השיטתי של הארכיאולוגיה הפרהיסטורית של האזורים הצחיחים בדרום הלבנט החל בשנות ה 20 -של המאה העשרים ,בסקר וחפירות באזור קסיימה ] [Quseimaשערכו פרהיסטוריונים צרפתיים ,שהחשובים בהם היו האב בוזי ] [Buzyוהקונסול רנה נוויל ]) [Neuvilleמלווים ,לפחות באחד ממסעותיהם ,בפרהיסטוריון הצרפתי הידוע האב ברויל ] .([Abbé Breuilleלמרות שכמה אתרים התגלו ופורסמו באותה התקופה ,התרומה העיקרית של מחקרים מוקדמים אלו הייתה בביסוס הנוכחות של תרבויות פרהיסטוריות באזורים הצחיחים בניגוד ,למשל ,להערכתם של וולי ][Woolley ולורנס ].[Lawrence החקירה הישראלית הראשונה של הפרהיסטוריה של הנגב התקיימה ב ,1943 -והיא הובלה על ידי שטקליס ] [Stekelisוסלמניקה ] .[Salamonicaהיא כללה סיור בנגב המערבי ,מזרחה עד מכתש רמון וצפונה לעמק הירדן בחזרה עד ירושלים .מעבר לגילוי ריכוזי ממצאים רבים מספור ,המשלחת תיעדה טווח רחב של תקופות ,מהתקופה הפליאוליתית התחתונה ועד לתקופה הניאוליתית ,ותפוצה גיאוגרפית רחבה של ממצאים. התקופה שלאחר הקמת מדינת ישראל ועד למלחמת ששת הימים מאופיינת בעליה הדרגתית בקצב המחקר בנגב ,מחקר אשר עוכב באופן משמעותי עקב ההגבלות על התנועה באזור בשל נוכחות הצבא .העבודה התמקדה בעיקר באזור הדיונות העשיר ,והובלה במיוחד על ידי תמר יזרעאלי )נוי( ]) [Yizraeli (Noyוהחובבים בוריאן ] [Burianופרידמן ] .[Friedmanחפירות וסקרים פורסמו בכתב העת שיוסד בתקופה זו – 'מתקופת האבן' – כתב העת של העמותה הישראלית לפרהיסטוריה ) .(1960בפרק הזמן הזה התפרסמו דיווחים על עושרם של אתרים מהתקופות הניאוליתית, הפליאוליתית והאפי-פליאוליתית. התקופה שאחרי מלחמת ששת הימים מאופיינת בהתגברות משמעותית של המחקר ,ובתחכום גובר של שיטות שדה וניתוח .פרויקט הסקר והחפירות רחב ההיקף של מרקס ] [Marksבאזורי עין עבדת/עקב ובהר חריף סיפק מסגרת כרונו-סטרטיגרפית מוצקה ,והדגיש את שחזור הפליאו-סביבה. עבודתו של בר-יוסף ] [Bar-Yosefבאזור קדש ברנע ,ומאוחר יותר בצפון ובדרום סיני ,הוסיפה למידע הקיים והוסיפה מימדים חשובים חדשים ,כחברות ציידים-לקטים ניאוליתיות בדרום סיני. סקר החירום של הנגב ,אשר התקיים לקראת ההערכות מחדש של צה"ל בנגב ,כלל סקר פרהיסטורי שיטתי של כמה מאות קילומטרים מרובעים ,והוביל לגילויים של תריסרי אתרים חדשים .גלעד ] [Gileadסיפק מסגרת מפורטת להבנת תעשיות התקופה הפליאוליתית העליונה ,ועבודתו של גורינג- מוריס ] [Goring-Morrisיצרה מערכת שיטתית כוללת לניתוח התרבויות האפי-פליאוליתיות של האזור .עבודות אחרות ,בעיקר בשנות ה 80 -וה 90 -של המאה העשרים ,התמקדו במעבר מאורח חיים של ציידים ולקטים לחיים של נוודות פסטורלית בתקופה הניאוליתית. סקירה כרונולוגית התקופה הפליאוליתית התחתונה מחולקת לשתי ישויות .הישות הראשונה היא של תעשיות דמויות- אולדובאיות הנשלטות על ידי כלי קיצוץ ) ,(Choppers and chopping toolsאשר התגלו בהקשרים גיאולוגיים של מחשופי תלכידים פליו-פלייסטוקנים בנגב המרכזי .לישות זו לא התגלו ממצאים באתרם ] .[in situהישות השנייה ,המאוחרת יותר ,היא הקומפלקס האשלי ובו פיזור של אבני יד ),(handaxes בעיקר מהטיפוסים בצורת לב ] [cordiformובצורת שקד ]) [amygdaloidאשלית תיכונה ומאוחרת(. לא ידועים אתרים של התרבות באתרם ] ,[in situאך נתגלו ריכוזים של אבני יד לאורך חופים של אגמים מתקופת הפלייסטוקן בדרום הנגב. לא התגלו שרידים של קומפלקס המעבר המוע'רי ] [Mugharanבנגב ,והעדרם יוחס בדרך כלל ליכולות המוגבלות של ההומו ארקטוס להסתגל לתנאי סביבה יבשים וקשים אשר אפיינו את התקופה הבין- קרחונית ,בערך 300אלף שנים לפני זמננו. התקופה הפליאוליתית התיכונה במדבר נשלטת על ידי תעשיות מוסטריות מטיפוס טבון ,Dאשר טיפוס הכלי המאפיין שלהן הוא חוד לוולואה מוארך .בהתבסס על חפירות בראש עין מור ובעין עקב, ועל הסקרים של אתרים קטנים יותר ,מרקס הציע מערכת יישובים קרנית ] [radiatingהמבוססת על אתרי בסיס גדולים יותר ואתרי פעילות מיוחדת קטנים יותר .המעבר מהתקופה הפליאוליתית התיכונה לתקופה הפליאוליתית העליונה ,אשר בוסס באתר בוקר תחתית בנחל צין ,מראה התפתחות הדרגתית מטכנולוגיית לוולואה לטכנולוגיה של להבים בעלי משטח נקישה יחיד ).(single platform ראש עין מור ,אתר מוסטרי )התקופה הפליאוליתית התיכונה( תעשיות התקופה הפליאוליתית העליונה חולקו לשתי מסורות טכנולוגיות עיקריות ,אשר חופפות לפחות חלקית .האחמרית ,שהיא מעט מוקדמת יותר מהאורניאקית ,נשלטת על ידי טכנולוגיה מעודנת המשמשת בעיקר לייצור חודים נאים )חודי אל-ואד( ,אשר שימשו כמשוער כראשי חנית או חץ. האורניאקית הלבנטינית ,ששמה ניתן לה על שם מקבילתה במערב אירופה ,נשלטת על ידי מרצעים ומגרדים ,ובה נדירים ולעיתים נעדרים להבים וחודים עדינים .המחלוקת המקיפה את הפרשנות של תעשיות אלו לא נפתרה עדיין במלואה. התעשיות האפיפליאוליתיות של הנגב נשלטות על ידי טכנולוגיות להבונים .את התקופה הכללית ניתן לחלק לכמה קומפלקסים בקנה מידה גדול ,הכבארית )נוכחת רק באזור הים תיכוני( ,הכבארית הגיאומטרית ,המושבית ,הרמונית והנטופית ,בהתבסס על מאפיינים טכנולוגיים שונים .את אלו ,בתורן, ניתן להמשיך ולחלק לתרבויות ארכיאולוגיות בקנה מידה קטן יותר בהתבסס על ניתוחים טיפולוגיים מפורטים .השינוי העיקרי של התקופה הזו קורה במעבר מהרמונית המאוחרת לנטופית ,עם הופעת הארכיטקטורה ,מחנות הבסיס ,ההיררכיה היישובית והסתמכות גוברת על מזונות צמחיים. מיקרוליטים ממערת לוץ ,התרבות מושאבית )התקופה האפיפליאוליתית( מחסה סלע נקרות ,רמונית )התקופה האפיפליאוליתית( מעלה רמון מזרח ,התרבות החריפאית )התקופה האפיפליאוליתית( בתקופה הניאוליתית במדבר ,שלא כמו באזורים הצפוניים יותר ,ממשיך אורח החיים של ציידים- לקטים ,יתכן ובשל הקשיים לעסוק בחקלאות במדבר .שלב הניאולית הקדם קרמי א' נעדר למעשה מהדרום ,אך שלב הניאולית הקדם קרמי ב' מצוין על ידי חדירה של ציידים-לקטים אל תוך המדבר, וייסוד מערכת עונתית של תנועה וניצול משאבים ,עם התרכזות ברורה בצייד. מקדש מדברי במכתש רמון )התקופה הניאוליתית( העדויות המוקדמות ביותר לאימוץ חיות עדר מבויתות במדבר ,בצורה של שכבות מיובשות של זבל כבש/עז מבוית ,במחסות סלע אשר שימשו כמכלאות ,ניתנות לשיוך לתקופה הניאוליתית הקרמית. תופעה זו מסמנת את השלב הראשון בעליית החברות הנוודיות הפסטורליות. עפיפון ממכתש רמון ,מלכודת צייד צביים ,התקופה הניאוליתית טבלה כרונולוגית תרבות /קמפלקס שנים לפני זמננו תקופה 8000 ניאולית קרמי ניאוליתית 10,000 ניאולית קדם קרמי 12,000 חריפאית נטופית אפיפליאוליתית רמונית כבארית גיאומטרית /מושבית כבארית 20,000 פליאולית עליון סופי אורניאקית /אחמרית 50,000 פליאוליתית עליונה מעבר פליאולית תיכון-פליאולית עליון פליאוליתית תיכונה מוסטרית טבון D 200,000 מוע'רית אשלית פליאוליתית תחתונה 1,800,000 אולדובאי?
© Copyright 2024