‫ארכיאולוגיה פרהיסטורית של הנגב‬
‫סטיב רוזן ויעל עבאדי‬
‫אוניברסיטת בן גוריון‬
‫היסטוריית המחקר‬
‫המחקר השיטתי של הארכיאולוגיה הפרהיסטורית של האזורים הצחיחים בדרום הלבנט החל בשנות‬
‫ה‪ 20 -‬של המאה העשרים‪ ,‬בסקר וחפירות באזור קסיימה ]‪ [Quseima‬שערכו פרהיסטוריונים‬
‫צרפתיים‪ ,‬שהחשובים בהם היו האב בוזי ]‪ [Buzy‬והקונסול רנה נוויל ]‪) [Neuville‬מלווים‪ ,‬לפחות‬
‫באחד ממסעותיהם‪ ,‬בפרהיסטוריון הצרפתי הידוע האב ברויל ]‪ .([Abbé Breuille‬למרות שכמה‬
‫אתרים התגלו ופורסמו באותה התקופה‪ ,‬התרומה העיקרית של מחקרים מוקדמים אלו הייתה בביסוס‬
‫הנוכחות של תרבויות פרהיסטוריות באזורים הצחיחים בניגוד‪ ,‬למשל‪ ,‬להערכתם של וולי ]‪[Woolley‬‬
‫ולורנס ]‪.[Lawrence‬‬
‫החקירה הישראלית הראשונה של הפרהיסטוריה של הנגב התקיימה ב‪ ,1943 -‬והיא הובלה על ידי‬
‫שטקליס ]‪ [Stekelis‬וסלמניקה ]‪ .[Salamonica‬היא כללה סיור בנגב המערבי‪ ,‬מזרחה עד מכתש רמון‬
‫וצפונה לעמק הירדן בחזרה עד ירושלים‪ .‬מעבר לגילוי ריכוזי ממצאים רבים מספור‪ ,‬המשלחת תיעדה‬
‫טווח רחב של תקופות‪ ,‬מהתקופה הפליאוליתית התחתונה ועד לתקופה הניאוליתית‪ ,‬ותפוצה‬
‫גיאוגרפית רחבה של ממצאים‪.‬‬
‫התקופה שלאחר הקמת מדינת ישראל ועד למלחמת ששת הימים מאופיינת בעליה הדרגתית בקצב‬
‫המחקר בנגב‪ ,‬מחקר אשר עוכב באופן משמעותי עקב ההגבלות על התנועה באזור בשל נוכחות‬
‫הצבא‪ .‬העבודה התמקדה בעיקר באזור הדיונות העשיר‪ ,‬והובלה במיוחד על ידי תמר יזרעאלי )נוי(‬
‫])‪ [Yizraeli (Noy‬והחובבים בוריאן ]‪ [Burian‬ופרידמן ]‪ .[Friedman‬חפירות וסקרים פורסמו בכתב‬
‫העת שיוסד בתקופה זו – 'מתקופת האבן' – כתב העת של העמותה הישראלית לפרהיסטוריה‬
‫)‪ .(1960‬בפרק הזמן הזה התפרסמו דיווחים על עושרם של אתרים מהתקופות הניאוליתית‪,‬‬
‫הפליאוליתית והאפי‪-‬פליאוליתית‪.‬‬
‫התקופה שאחרי מלחמת ששת הימים מאופיינת בהתגברות משמעותית של המחקר‪ ,‬ובתחכום גובר‬
‫של שיטות שדה וניתוח‪ .‬פרויקט הסקר והחפירות רחב ההיקף של מרקס ]‪ [Marks‬באזורי עין‬
‫עבדת‪/‬עקב ובהר חריף סיפק מסגרת כרונו‪-‬סטרטיגרפית מוצקה‪ ,‬והדגיש את שחזור הפליאו‪-‬סביבה‪.‬‬
‫עבודתו של בר‪-‬יוסף ]‪ [Bar-Yosef‬באזור קדש ברנע‪ ,‬ומאוחר יותר בצפון ובדרום סיני‪ ,‬הוסיפה למידע‬
‫הקיים והוסיפה מימדים חשובים חדשים‪ ,‬כחברות ציידים‪-‬לקטים ניאוליתיות בדרום סיני‪.‬‬
‫סקר החירום של הנגב‪ ,‬אשר התקיים לקראת ההערכות מחדש של צה"ל בנגב‪ ,‬כלל סקר פרהיסטורי‬
‫שיטתי של כמה מאות קילומטרים מרובעים‪ ,‬והוביל לגילויים של תריסרי אתרים חדשים‪ .‬גלעד‬
‫]‪ [Gilead‬סיפק מסגרת מפורטת להבנת תעשיות התקופה הפליאוליתית העליונה‪ ,‬ועבודתו של גורינג‪-‬‬
‫מוריס ]‪ [Goring-Morris‬יצרה מערכת שיטתית כוללת לניתוח התרבויות האפי‪-‬פליאוליתיות של‬
‫האזור‪ .‬עבודות אחרות‪ ,‬בעיקר בשנות ה‪ 80 -‬וה‪ 90 -‬של המאה העשרים‪ ,‬התמקדו במעבר מאורח‬
‫חיים של ציידים ולקטים לחיים של נוודות פסטורלית בתקופה הניאוליתית‪.‬‬
‫סקירה כרונולוגית‬
‫התקופה הפליאוליתית התחתונה מחולקת לשתי ישויות‪ .‬הישות הראשונה היא של תעשיות דמויות‪-‬‬
‫אולדובאיות הנשלטות על ידי כלי קיצוץ )‪ ,(Choppers and chopping tools‬אשר התגלו בהקשרים‬
‫גיאולוגיים של מחשופי תלכידים פליו‪-‬פלייסטוקנים בנגב המרכזי‪ .‬לישות זו לא התגלו ממצאים באתרם‬
‫]‪ .[in situ‬הישות השנייה‪ ,‬המאוחרת יותר‪ ,‬היא הקומפלקס האשלי ובו פיזור של אבני יד )‪,(handaxes‬‬
‫בעיקר מהטיפוסים בצורת לב ]‪ [cordiform‬ובצורת שקד ]‪) [amygdaloid‬אשלית תיכונה ומאוחרת(‪.‬‬
‫לא ידועים אתרים של התרבות באתרם ]‪ ,[in situ‬אך נתגלו ריכוזים של אבני יד לאורך חופים של‬
‫אגמים מתקופת הפלייסטוקן בדרום הנגב‪.‬‬
‫לא התגלו שרידים של קומפלקס המעבר המוע'רי ]‪ [Mugharan‬בנגב‪ ,‬והעדרם יוחס בדרך כלל ליכולות‬
‫המוגבלות של ההומו ארקטוס להסתגל לתנאי סביבה יבשים וקשים אשר אפיינו את התקופה הבין‪-‬‬
‫קרחונית‪ ,‬בערך ‪ 300‬אלף שנים לפני זמננו‪.‬‬
‫התקופה הפליאוליתית התיכונה במדבר נשלטת על ידי תעשיות מוסטריות מטיפוס טבון ‪ ,D‬אשר‬
‫טיפוס הכלי המאפיין שלהן הוא חוד לוולואה מוארך‪ .‬בהתבסס על חפירות בראש עין מור ובעין עקב‪,‬‬
‫ועל הסקרים של אתרים קטנים יותר‪ ,‬מרקס הציע מערכת יישובים קרנית ]‪ [radiating‬המבוססת על‬
‫אתרי בסיס גדולים יותר ואתרי פעילות מיוחדת קטנים יותר‪ .‬המעבר מהתקופה הפליאוליתית התיכונה‬
‫לתקופה הפליאוליתית העליונה‪ ,‬אשר בוסס באתר בוקר תחתית בנחל צין‪ ,‬מראה התפתחות הדרגתית‬
‫מטכנולוגיית לוולואה לטכנולוגיה של להבים בעלי משטח נקישה יחיד )‪.(single platform‬‬
‫ראש עין מור‪ ,‬אתר מוסטרי )התקופה הפליאוליתית התיכונה(‬
‫תעשיות התקופה הפליאוליתית העליונה חולקו לשתי מסורות טכנולוגיות עיקריות‪ ,‬אשר חופפות‬
‫לפחות חלקית‪ .‬האחמרית‪ ,‬שהיא מעט מוקדמת יותר מהאורניאקית‪ ,‬נשלטת על ידי טכנולוגיה מעודנת‬
‫המשמשת בעיקר לייצור חודים נאים )חודי אל‪-‬ואד(‪ ,‬אשר שימשו כמשוער כראשי חנית או חץ‪.‬‬
‫האורניאקית הלבנטינית‪ ,‬ששמה ניתן לה על שם מקבילתה במערב אירופה‪ ,‬נשלטת על ידי מרצעים‬
‫ומגרדים‪ ,‬ובה נדירים ולעיתים נעדרים להבים וחודים עדינים‪ .‬המחלוקת המקיפה את הפרשנות של‬
‫תעשיות אלו לא נפתרה עדיין במלואה‪.‬‬
‫התעשיות האפיפליאוליתיות של הנגב נשלטות על ידי טכנולוגיות להבונים‪ .‬את התקופה הכללית ניתן‬
‫לחלק לכמה קומפלקסים בקנה מידה גדול‪ ,‬הכבארית )נוכחת רק באזור הים תיכוני(‪ ,‬הכבארית‬
‫הגיאומטרית‪ ,‬המושבית‪ ,‬הרמונית והנטופית‪ ,‬בהתבסס על מאפיינים טכנולוגיים שונים‪ .‬את אלו‪ ,‬בתורן‪,‬‬
‫ניתן להמשיך ולחלק לתרבויות ארכיאולוגיות בקנה מידה קטן יותר בהתבסס על ניתוחים טיפולוגיים‬
‫מפורטים‪ .‬השינוי העיקרי של התקופה הזו קורה במעבר מהרמונית המאוחרת לנטופית‪ ,‬עם הופעת‬
‫הארכיטקטורה‪ ,‬מחנות הבסיס‪ ,‬ההיררכיה היישובית והסתמכות גוברת על מזונות צמחיים‪.‬‬
‫מיקרוליטים ממערת לוץ‪ ,‬התרבות מושאבית )התקופה האפיפליאוליתית(‬
‫מחסה סלע נקרות‪ ,‬רמונית )התקופה האפיפליאוליתית(‬
‫מעלה רמון מזרח‪ ,‬התרבות החריפאית )התקופה האפיפליאוליתית(‬
‫בתקופה הניאוליתית במדבר‪ ,‬שלא כמו באזורים הצפוניים יותר‪ ,‬ממשיך אורח החיים של ציידים‪-‬‬
‫לקטים‪ ,‬יתכן ובשל הקשיים לעסוק בחקלאות במדבר‪ .‬שלב הניאולית הקדם קרמי א' נעדר למעשה‬
‫מהדרום‪ ,‬אך שלב הניאולית הקדם קרמי ב' מצוין על ידי חדירה של ציידים‪-‬לקטים אל תוך המדבר‪,‬‬
‫וייסוד מערכת עונתית של תנועה וניצול משאבים‪ ,‬עם התרכזות ברורה בצייד‪.‬‬
‫מקדש מדברי במכתש רמון )התקופה הניאוליתית(‬
‫העדויות המוקדמות ביותר לאימוץ חיות עדר מבויתות במדבר‪ ,‬בצורה של שכבות מיובשות של זבל‬
‫כבש‪/‬עז מבוית‪ ,‬במחסות סלע אשר שימשו כמכלאות‪ ,‬ניתנות לשיוך לתקופה הניאוליתית הקרמית‪.‬‬
‫תופעה זו מסמנת את השלב הראשון בעליית החברות הנוודיות הפסטורליות‪.‬‬
‫עפיפון ממכתש רמון‪ ,‬מלכודת צייד צביים‪ ,‬התקופה הניאוליתית‬
‫טבלה כרונולוגית‬
‫תרבות ‪ /‬קמפלקס‬
‫שנים לפני זמננו‬
‫תקופה‬
‫‪8000‬‬
‫ניאולית קרמי‬
‫ניאוליתית‬
‫‪10,000‬‬
‫ניאולית קדם קרמי‬
‫‪12,000‬‬
‫חריפאית‬
‫נטופית‬
‫אפיפליאוליתית‬
‫רמונית‬
‫כבארית גיאומטרית ‪ /‬מושבית‬
‫כבארית‬
‫‪20,000‬‬
‫פליאולית עליון סופי‬
‫אורניאקית ‪ /‬אחמרית‬
‫‪50,000‬‬
‫פליאוליתית עליונה‬
‫מעבר פליאולית תיכון‪-‬פליאולית עליון‬
‫פליאוליתית תיכונה‬
‫מוסטרית טבון ‪D‬‬
‫‪200,000‬‬
‫מוע'רית‬
‫אשלית‬
‫פליאוליתית תחתונה‬
‫‪1,800,000‬‬
‫אולדובאי?‬