מכללת גליל מערבי המחלקה לסוציולוגיה סמינריון אדם סביבה ראייה והסתרה מרצה :ד"ר נווה דניאל מס הקורס077446-06 : שם הקורס :היבט אנתרופולוגי ביחסי אדם סביבה – סמינריון מובנה שם :בן דרור שובל כט' תשרי 3.76.0673 1 מבוא ב 52 -השנים האחרונות החלו אנתרופולוגים רבים לחקור חברות שונות של ציידים לקטים ברחבי העולם .חברות של ציידים לקטים מורכבות מקבוצות קטנות וניידות ,העוברות ממקום למקום כשמזונן אזל .חברה זו היא חברה שיוויונית שחלה עליה חובת ההתחלקות עם הזולת .פגיעתם בסביבה מועטה ואורח חייהם מתאפיין במיידיות .הם מכירים בנוכוחותן של היישויות החיות בגבעות ,בנהרות ובסלעים שביער ,מתקשרים עימן ומכבדים את קיומן .האם ייתכן שציידים לקטים רואים אחרת מאיתנו ומשמרים בתוכם ידע עתיק אשר אבד לנו מזמן? בחרתי לכתוב על ראייה והסתרה היות ונושא זה מעסיק אותי רבות לאחרונה .במשך שנים הלכתי שולל אחר אשליות והקפתי את עצמי בהסחות דעת מרובות .גם כשכבר יצאתי לבלות בחיק הטבע ,נהגתי להסיח את דעתי באמצעים טכנולוגיים כגון מוסיקה ,משחקים ועוד .היה לי קשה להכיל בתוכי את השקט ,השלווה וההרמוניה סביב .ככל שהסכמתי להשיל מעלי קליפות ולהסיר מעיני צעיפים כך השתנה עולמי בהדרגה והפכתי לאדם אחר מזה שהייתי קודם לכן .אט אט התחלתי לראות את כל מה שבאתי עימו במגע באור אחר .בנוסף קיבלו יחסיי עם הסובבים תפנית חיובית לה אני מכירה תודה מדי יום .הבנתי שכאשר אינני רואה באמת את מי שמולי אינני מחוברת אליו באהבה וכשאני רואה אותו באמת אהבתי אליו גדלה ומתעצמת .בחירתי בנושא זה נבעה מרצוני להמשיך לחקור ולהבין לעומק את התהליכים הללו. שאלת מחקרי היא :מתי החלה האנושות לראות את כל אשר סביבה כאובייקט ולהתייחס אליו רק מנקודת מבט תועלתנית? ומדוע הולכת ומצטעפת בהדרגה יכולת ראייתה מאז? השערתי היא: המעבר מאורח חיים המבוסס על צייד ולקט לאורח חיים המבוסס על טכנולוגיה ,חקלאות וגידול בעלי חיים הביא לכך שהאנושות החלה לראות את כל אשר סביבה כאובייקט ולהתייחס אליו רק מנקודת מבט תועלתנית בלבד .מנקודת מבט זו האופן והמידה בה דבר כלשהו משמש את האדם נתפשים כתמצית מהותו ועל כן לא רואים אותו כפי שהוא .למרות שהמעבר מציד ולקט לטכנולוגיה ,חקלאות וגידול בעלי חיים נחשב כמשמעותי מאוד בתהליך ההתפתחות האנושית, נדמה כי בהיבטים מסויימים הוא דווקא מרחיק את האנושות מעצמה במקום לקרבה .מרבית בני האדם אינם רואים באמת לא את סביבתם ,לא את בני משפחתם ואף לא את ילדיהם .האדם הפך להיות חד מימדי ומצומצם בראייתו ,והדבר בא לידי ביטוי באופנים שונים. אתחיל את עבודת הסמינריון שלי בסקירת ספרות אודות ציידים לקטים .מפאת קוצר היריעה, לא אוכל לצערי לסקור את כולה .אמשיך בתיאור השינויים שחלו באורח חייהם ואופן ראייתם של ציידים לקטים עם המעבר לחיים חקלאיים .בהמשך אתאר את השינויים שחלו באדם המודרני עם כניסת הטכנולוגיה וכיצד הפך לחד מימדי ומצומצם בראייתו .בהמשך אבחן מה זה אומר לראות באמת ואשתף מחוויותיי האישיות .אסיים בדיון ומסקנות. 2 ציידים לקטים אורחות חייהם ,מערכת אמונתם ואופן ראייתם במשך רוב ההיסטוריה האנושית ,נאלצו בני האדם לחיות כציידים לקטים .הם צדו חיות בר וליקטו צמחי מזון מהטבע .אורח חייהם התאפיין במיידיות שבאה לידי ביטוי בדרכים שונות. צידים לקטים אינם מגדלים מזון או מאחסנים אותו לזמן ממושך וכמעט שאין להם הפוגה מהמאבק היומיומי הממושך של מציאת מזון בטבע והימנעות מגוויעה ברעב (דיימונד .)4991 ,הם רואים את סביבתם הטבעית כמקור בלתי נדלה של שפע המעניק להם בנדיבות את כול מה שהם זקוקים לו (בירד -דוד .)4991 ,ציידים לקטים חיים בכאן ועכשיו ובאחדות עם סביבתם באופן המזכיר שלבי התפתחות ראשוניים אצל ילדים .קוניג סובר כי ,ילד עד סביבות גיל שלוש הוא אחד עם העולם (קוניג .)4921 ,ציידים לקטים אינם תחרותיים ,אינם מנסים לצבור יותר עושר ,כוח או מעמד מאחרים ואינם עומדים על המשמר בנסיון למנוע או להגביל זאת (וודבורן .)4915 ,בנוסף מתאפיין אורח חייהם בהשגת תוצרת ישירה ומיידית מעבודתם .הם יוצאים לציד או ללקט, ואוכלים את האוכל שהושג באותו היום .מזונם לא מעובד ולא מאוחסן ,הכלים בהם הם משתמשים פשוטים ,ניידים ,תועלתנים ,ניתנים להשגה או החלפה בקלות ואינם מצריכים השקעת עבודה מרובה בהתקנתם (שם) .חלוקת המשאבים אינה מתבססת על גיל ,מגדר ותרומה לקבוצה. ליחידים יש אפשרות לקבוע למי יחברו לשם מגורים ,השגת מזון וכדומה והם אינם קשורים ביחיד כלשהוא בכל הקשור לגישה לצרכי קיום או משאבים אחרים .מערכות יחסים בקרב הציידים לקטים מתאפיינות בדגש על חלוקה ושותפות ולא על מחוייבויות ארוכות טווח .בנוסף הם מושתתים על נתינה ללא ציפייה לתמורה וחלוקה שווה של מזון שחלקו מלקט וחלקו מציד. שיטתם הכלכלית מאופיינת בדפוסים של חלוקה ושל יחסי רכוש ,כפי שנהוג במשפחה (בירד -דוד, .)4991נשים זוכות אצלם למידה רבה יותר של שיוויון ביחס למערכות מסוג אחר .המיידיות באה אצלם לידי ביטוי גם בקבוצות חברתיות גמישות ,המשתנות כל הזמן בהרכבם (וודבורן.)4915 , הקבוצות לרוב קטנות ומכילות עשרה או שניים עשר אנשים .הן נודדות בחיפוש אחר מזון ושתייה ואינן קשורות לאיזור מסויים או למשאבים קבועים .בכל אזור שוהה בזמן נתון קבוצה אחת או יותר אך אף אחת מן הקבוצות אינה משתלטת על אזור המחייה .כשקבוצה רוצה להכנס לאזור בו מתגוררת באופן זמני קבוצה אחרת עליה להודיע לה על כניסתה לאזור .בכל רגע נתון יכולים חברי הקבוצה אם הם חפצים בכך לעבור לקבוצה אחרת (שם) .ציידים לקטים נאלצים לנדוד ממקום למקום בחיפוש אחר מזון ושתיה ונאלצים להסתפק בלידת צאצא כל ארבע שנים היות והאם צריכה לשאת את תינוקה עד לרגע בו ידביק את קצב ההתקדמות של השבט .בשל כך רוצחים ציידים לקטים פעמים רבות את ילדיהם הנולדים (דיימונד.)4991 , שבט הקונג החי במדבר קאלאהרי טוען "מדוע אנו צריכים לשתול ולנטוע ,כאשר יש כל כך הרבה פירות בעולם? (שם) .מחנות השבט ממוקמים בטווח של קילומטר וחצי מבור המים ,הם מתגוררים במחנה אחד תקופה של מספר שבועות או חודשיים ומוצאים את מזונם ממנו החוצה. כל בוקר יוצאים מספר אנשים לאסוף צמחי מאכל או /ו לצוד ,וכל ערב חוזרים העובדים למחנה ומתחלקים בשלל זה עם זה ועם אלו שנשארו במחנה .מי שנשאר במחנה בדר"כ הם ילדים, 3 תינוקות וזקנים אשר אוספים את המזונות הפחות רצויים מקרבת המחנה .קיימת זרימה מתמדת של אגוזים ,גרגירים ,שורשים ובנוסף לכך עוד 12זני צמחים ו 21 -מיני חיות הראויים למאכל, אך המוצר העיקרי הוא אגוז המונגונגו .בדרך כלל הם נוטים לאכול רק את המזונות הטעימים ביותר ולהתעלם מהפחות טעימים .הצעירים שבמחנה יוצאים למסעות רחוקים לחורשת האגוזים .ככל שגדל המרחק בין מקור המים לאגוזים ,כך מופנים יותר מאמצים לליקוט המזונות הפחותים בערכם (לי .)4911 ,הנשים קולות כמות מסויימת של אגוזים בגחלי המדורה לפי מידת הפיצוח הנחוצה .האגוזים עדיין אכילים אפילו אם היו מונחים על האדמה במשך שנה .נראה שהבושמן אוכל כ 011 -אגוזים מידי יום ,שיחד מהווים 541גר' אגוז .אגוזי המונגונגו מכילים 51 אחוז חלבון ו 29 -אחוז שומן .כלומר ,משא אחד של אגוזים יכול להאכיל משפחה בת ארבע נפשות במשך יומיים ואף יותר .הבושמנים אוכלים 5,411קלוריות ו 90.4גר' חלבונים ליום .מפתיעה במיוחד העובדה שלמרות היותם ציידים מקבלים הבושמנים את מרבית החלבונים דווקא ממקור צמחי ולא מבשר (שם). שבט הנייקה המתגורר כיום ביערות הגשם של דרום הודו מתנהל אף הוא כחברה שוויונית .את היער תופשים בני הנייקה כמו הורה המספק ללא תנאי מזון לילדיו ,ויחסם אליו הוא כיחסם אל אב או אם .מכאן שהם רואים את עצמם כאחים לאותו הורה משותף – היער .לילדים בקבוצה קוראים בני הנייקה בן ובת ולמבוגרים אבא קטן ואמא קטנה .בדומה לחברות אחרות של ציידים לקטים מושתתים היחסים בין בני הנייקה על נתינה ללא ציפייה לתמורה וחלוקה שווה כפי הנהוג במשפחה .ההתחלקות מחזקת אצלם את תחושת הערבות ההדדית ונוסכת בטחון בקרב בני הקהילה המאמינים כי כאשר האדם חי למען עצמו חייו ריקים ודלים (בירד -דוד .)4991 ,בנוסף לכך מונעת ההתחלקות את קלקולו של המזון היות והנייקה אינם אוגרים את מזונם (וודבורן, .)4915בגלל שהנייקה חיים בכאן ועכשיו ,נתינתם אינה מונעת משיקולים לגבי העתיד .סירוב להעניק דבר מה לאחד מ'האחים' עלול להוביל לביקורת מצד האחרים ולחשש אצל אותו אדם מפני נידוי חברתי .אופן חלוקת הבשר היא דוגמה לפעולה טקסית של נתינה אצל בני הנייקה. הבשר מחולק באופן שווה בין כל בני השבט .הצייד חוזר עם החיה ,מעביר אותה לאדם אחר אשר מחלק את איבריה לחתיכות קטנות .הקצב מסדר את הבשר בערימות וכל אחת מהערימות ניתנת לכול משק בית ביחס לגודלו .לילדים ניתנת כמעט אותה כמות של בשר הניתן למבוגרים .הצייד מקבל חלק זהה של בשר ,ובדרך כלל גם את העור (בירד -דוד .)4991 ,הנייקה מאמינים שהיער כהורה מעניק משאבים טבעיים לכולם ושלכולם זכויות המקנות להם גישה אישית וישירה לאדמה ולמשאבים שבטבע .בנוסף רואים הנייקה כל חפץ לא רק כקניינו של אדם זה או אחר אלא כשייך בראש ובראשונה לעצמו .כשבן נייקה רוצה להשתמש בחפץ כלשהו הוא חייב לבקש רשות מהאדם ,ש"לעצמו" החפץ שייך .אם הוא לוקח את החפץ ללא רשות ,הוא שולל מהאדם את הזכות לתת .הדבר נכון גם לגבי בני הזוג עצמם .על פי טענתם השימוש בחפצים מבטא ומחזק את החיבור שבין ישויות נפרדות .כך לדוגמא :לאדם א' יש גרזן "השייך לעצמו" ,ב' מבקש ממנו את הגרזן ,וא' נותן אותו לב' .ב' שומר על הגרזן אצלו וג' מעוניין להשתמש בו .ג' חייב לבקש מא' רשות ליטול את הגרזן ,כמו גם לבקש את הגרזן מ-ב' .העברת החפצים מחזקת את הקשרים המיידים ביניהם .החפץ עצמו מציין באופן סמלי את הקרבה שנרקמה ביניהם (שם). הנייקה מאמינים שהאל שלהם "מעניק לידה" ,כלומר :הורה ,והם מעניקים לו תשורות כדי להביע את תודתם לאחר שאספו פירות ,דבש וצדו חיות .אל הרוחות של האבות הקדמונים הם 4 פונים בשם אבא גדול ואמא גדולה ,ואמונתם היא שהם משגיחים עליהם ומספקים להם את כול צרכיהם .בני הנייקה מאמינים שכאשר הם אינם מתנהגים כהלכה ,רוחות אלו ,בדיוק כמו ההורים ,מטילות עליהם סבל ומכאובים שונים עד אשר הם מביעים חרטה ומבטיחים להיטיב את דרכיהם (שם). בני אדם ,אבות קדומים ,חיות ועצי יער ,אלים וגבעות מקומיים נתפסים על ידי אנשי הנייקה כיישויות העומדות בפני עצמן ,עמן הם מנהלים מערכת יחסים ,המושתת על כבוד .חיות יער נתפסות על ידם כמונעות מרגשות ומחשבות בדומה לאדם ובמקרים רבים פונים בני הנייקה אליהם בדיבור בגובה עיניים ,תוך הקפדה בכבודם .לרוב הם נמנעים מפגיעה מיותרת בהן בין בדיבור בין במעשה .לדוגמא :פיל אשר חי בקרבת שבט הנייקה נהג להסתובב מרבית שעות היום בלווית פיל נוסף .מחלקת היער המקומית לכדה את חברו הטוב והדבר גרם לו לעוגמת נפש רבה ולהתקפי זעם שהובילו להרס רב ולהרג של בן נייקה .למרות צערם הרב על אובדנם ,לא ביקשו בני הנייקה להתנקם וללכוד את הפיל כיוון שחמלו עליו והיו אמפתיים לכאבו .קיומם זה לצד זה ביער המשותף הוא לדידם עובדת חיים מוגמרת שיש לקבלה באהבה .דוגמא נוספת :בן נייקה הוקש מנחש .הוא לא ניסה לפגוע או לגרש את הנחש ממאורתו ,אלא התמלא סקרנות באשר לשכנו החדש .כאשר שיתף בתקרית את חבריו ,הוא גילה הזדהות עם מצבו של הנחש ואמר ' ,לא הייתה לו כל אפשרות אחרת'' .כמונו' ,הוסיף ' ,הנחש הזה גם גר פה' .על פי נווה ,בני הנייקה פונים לחיות שביער באופן הזה' :אתה חי ביער ,גם אני חי פה ביער .אתה באת לאכול כאן ,גם אני באתי לאסוף פה שורשים ,לא באתי לפגוע בך בשום צורה '.פנייתם לחיות מלווה בתחושה עמוקה של אחדות קיומית ורגשית בכל הקשור לחייהם המשותפים ביער (נווה.)5141 , "ביטוי נוסף לאופן שבו הנייקה תופשים את בעלי החיים ביער ניתן למצוא בשימוש שהם עושים במונח בודי אותו ניתן לתרגם כחוכמה ,המובנת בראש ובראשונה כיכולת להתנהלות נכונה ואחראית עם אחרים ביער"" ....על פי הבנתם ,בני אדם או חיות יער אחרות יכולים לפעול עם או בלי בודי" (שם .)6 :דוגמה לכך ניתן למצוא בסיפור שלפנינו :בשנת 5110נכנסה קבוצה חדשה ולא מוכרת של 9פילים ,אל כפר הנייקה ,הרסה בקתות וחירבה כמה מהמטעים הצנועים שבקרבתם. קודם בואם הוטרדו הפילים על ידי הקאקאס – קבוצת מהגרים מקרלה ממוצא מוסלמי .אנשי הנייקה פנו לפילים הנרגזים בדרכים שונות אך ללא הועיל .למחרת בבוקר התפתחה שיחה באשר למאורעות החריגים של ליל אמש ובה שתי זוויות התייחסות שונות :האחת תפסה את הקאקאס כחסרי בודי היות והם חדשים באזור ולא יודעים כיצד לשתף פעולה עם יושביו ,במקרה הזה פילים .בפרשנות השנייה אלו דווקא הפילים הנתפסים כחדשים וחסרי בודי וככאלו שאינם יודעים את הליכות המקום (שם). 5 המעבר לחיים חקלאים וגידול בעלי חיים אצל ציידים לקטים אורח החיים של שבט הנייקה המושפע וחשוף לתרבותיות הולכת וגוברת ,ודרך חייהם המסורתית נתונה תחת הגבלות כתוצאה מכריתת יער מואצת ואיסורים של צייד בחוק (שם) .במהלך העשורים האחרונים חקלאות וגידול בעלי-חיים מבוייתים מהווים מרכיב חשוב בכלכלת הקיום של הנייקה (שם) .בני הנייקה דוגלים ב '-תגמול מיידי' .הם עובדים לפרקים ובאורח לא שיטתי עבור אחרים ותמורת עבודתם הם זוכים לתגמול .במקביל לחקלאות ולגידול בעלי חיים מבוייתים מוכרים בני הנייקה מוצרי יער משניים ועוסקים בעיבוד הקרקע של משק חי של שכניהם החקלאים (בירד-דוד .)4991 ,בחירת סוג העבודה במטע ,אופן ביצוע העבודה ,מספר ימי העבודה בשבוע ,שעות העבודה והנטייה לפזר את כל שכרם ברכישת מוצרים נדרשים יותר או פחות באופן מייד כולם מעידים על כך שהנייקה מביאים עימם את גישתם המסורתית לעבודה במטעי התה והגומי שבשולי היער (שם). בעת המעבר מחיי צייד ולקט להסתמכות על חקלאות וגידול בעלי חיים מבויתים הוקצנה מידת ההזחה לשוליים של דרכי ההתייחסות הלא תועלתנית .השימוש הכלכלי בבעלי החיים המבויתים, מוביל לחריגה ממידיות במובנים של זמן ,צריכה ,צרכים ושימוש אך לא תמיד בכל המובנים בעת ובעונה אחת (שם) .חריגה ממידיות מחזקת את התפישה הסובבת סביב פוטנציאל התועלת של הדברים ולא סביב מהותם .כך לדוגמה לשילוב חקלאות וגידול בעלי חיים ,בכלכלת הקיום של אנשי הנייקה יש השלכות על כך שהם אינם תופשים כישויות אלמנטים מסביבתם כפי שנהגו בעבר (שם)" .ככל שפעולה כלכלית מסוימת כרוכה בממדים רבים יותר של חריגה ממיידיות (כפי שקורה עם בעלי חיים וצמחים מבויתים) ,קטנה נטייתם של הנייקה להתייחס לבעלי החיים והצמחים הרלוונטיים כסובייקטים עימם יש לנהוג בכבוד ואלה נתפסים בהתאם כאובייקטים לניצול " (שם .)1 :הנייקה רואים בפרות ,תרנגולות וכלבים שבבעלותם כרכוש שהם יכולים לעשות בו כראות עיניהם .הם אינם מהססים לנהוג בהם בצורה שלא הייתה מתקבלת על הדעת במקרה של חיות היער .קשירת כלבים ופרות לשעות ארוכות ,כליאת תרנגולות בצפיפות קיצונית, שימוש במכות ,הצלפות ,זריקת אבנים ואפילו הצקות יזומות כגון משיכה בזנב והרכנת ראשי הבקר ללא סיבה באמצעות משיכת הקרניים בחוזקה כלפי מטה ,הן דוגמאות הממחישות את יחסם של הנייקה אל בעלי החיים המבוייתים שבבעלותם (שם) .כלבים משמשים את הנייקה מזה דורי דורות כשותפים לציד .הם נעזרו בהם כדי להניס טורפים ולחמוס את טרפם וכדי לתפוש ולהרוג חיות ביער .עם התגברות המגבלות החוקיות על צייד ולקט ביער ,נעזרו הנייקה בכלבים למטרות ציד פחות ופחות היות ונביחותיהם היו רעשניות מדי .כיום משמשים הכלבים הקשורים רוב הזמן לשמירה והרתעה מפני פולשים (חיות או בני-אדם) אל תוך כפרי הנייקה ,השדות והחיות המבויתות שנוספו לאחרונה אל סביבתם (שם) .הנייקה נמנעים לרוב מכריתת ענפים שאינם יבשים כדי לבשל ולחמם את בקתותיהם .הם רואים בעצים אלו ישויות חיות ונמנעים מפגיעה בהם .לעומת זאת ,אל עצים מבויתים הם מתייחסים באופן תועלתני בלבד ואין הם רואים פסול בכריתת ענפיהם שאינם יבשים .קיים שוני גם באופן התייחסותם של הנייקה אל אדמות היער אותם הם פינו לחקלאות ,לבין גבעות ביער .את הראשונות הם רואים אך ורק 6 מזווית תועלתנית ואת השניות כבעלות אישיות ייחודית .הנייקה רואים חשיבות רבה בתחזוק יחסיהם עם גבעות אלו (שם) .דינמיקה זו אינה ייחודית לנייקה .ניתן למצוא אותה גם בקרב חברות אחרות של ציידים לקטים כגון שבט הבקה החי ביערות הגשם של קונגו וקמרון .הבקה היו מעורבים בצייד רצחני של פילים שמטרתו היה לספק את הביקוש הדיר לשנהב למרות שהם רואים בחיות אלו יישויות חיות עמם יש להם קשר משפחתי .החיות היחידות שאינן נתפסות על ידי האסקימוסים של צפון אלסקה כבעלות נשמה הם הכלבים המשמשים אותם להובלת מזחלותיהם והם אף סובלים מתת – האכלה ותת – השקייה בקיץ כשאין בהם שימוש (שם). המעבר מאורח חיים המבוסס על צייד ולקט לאורח חיים המבוסס על חקלאות וגידול בעלי חיים נתפש על ידי רבים כאחת ההתפתחויות החשובות בתולדות האדם (נווה .)5141 ,תהליך הביות החל כשבני האדם החזיקו חיות בר בשבי כחיות מחמד וחיות הבר למדו להרוויח מקרבתם של בני האדם .לדוגמא זאבים עקבו אחרי ציידים ואכלו מחיות שנפגעו מהציד .ביות של צמחים התרחש באופן דומה ,בני אדם קטפו צמחי בר והשליכו את זרעיהם וכך בלי לשים לב זרעו אותם מחדש. עם הזמן הפכו תהליכים אלו להיות מודעים לבני האדם (דיימונד.)4991 , הבאט קורומבה הם חקלאים הגרים בשכנות לשבט הנייקה .דפוסי החלוקה שלהם שונים מאלו של שכניהם בני הנייקה ,והם תואמים את ההגיון השכיח ברוב החברות .הם באים לידי ביטוי באמצעות נתינה הדדית ותביעה להדדיות .בשונה מהנייקה רואים הבאט קורומבה את הטבע כמו אב קדמון אשר עימו הם מקיימים פעילות גומלין הדדית ולו הם מעניקים תשורות כתחינה להבטחת יבול מבורך ומוצלח כאשר הם זורעים לראשונה (בירד-דוד .)4991 ,את עצמם הם רואים כשארים (קרובי משפחה) שקשורים זה לזה לאורך זמן באמצעות פעולות של נתינה הדדית. חלוקת הבשר אצלם היא פעולה טקסית של הדדיות ,המדגישה את החשיבות של תשלום מדויק בתמורה לנתינה .כלומר ציידים מקבלים נתח בשר בהתאם לעזרתם בציד (שם) .הבאט קורומבה רואים בחפץ כקניינו של האדם ולא כשייך ל"עצמו" .על כן כאשר א' מעניק דבר מה לב' ,מצופה מב' לתת בעתיד תמורה לא' .העברת החפצים יוצרת מחוייבות של הדדיות בין א' לב' באמצעות יצירת חובות של נתינה (שם). רבים הטוענים כי בזכות החקלאות וגידול בעלי החיים חל שיפור משמעותי באיכות החיים .חיינו היום קלים במובנים רבים בהשוואה לחיים בתקופות עברו .אנו נהנים ממזון מגוון המצוי בשפע, מכלים ומנכסים חומריים משובחים יותר ,מחיים ארוכים ולרוב בריאים ומפנאי לעסוק באמנות ולהנות ממנה .רובנו מוגנים מרעב ומטורפים ,ואנו מפיקים את רוב האנרגיה הדרושה לנו ממשאבים טבעיים באמצעים טכנולוגיים ,ולא מזיעת אפנו .חקלאות יכולה לכלכל יותר אנשים מציד ולהאכיל פיות רבים יותר .החקלאים אינם נודדים ממקום למקום ועל כן אינם מוגבלים באותו אופן שציידים לקטים מוגבלים בהבאת ילדים לעולם (דיימונד .)4991 ,אולם בנוסף להשלכות חיוביות אלו על אורח חיינו גרמו החקלאות וגידול בעלי החיים גם להשלכות הפוכות. החקלאות ,מתבססת על יבולים עתירי פחממות ,כמו אורז,חיטה ,תפוח אדמה ותירס שהתגלה כאסון לבריאות הציבור .פליאופתולוגים בדקו אלפי שלדים של אינדיאניים שחיו בעמקי הנהרות אילינוי ואוהיו בסביבות 4111לספירה כשהוחל בעמקים אלו גידול נרחב של תירס .נזקי התירס כללו פגיעה במצב השיניים והחניכיים ,ותת תזונה חמורה בקרב נשים בהריון ובקרב פעוטות שנחשפו למחלות מדבקות רבות .העובדה שהחקלאים חיים בצפיפות ביישובי קבע ובתנאי תזונה 7 גרועים ,גרמה לכך שהרוב המכריע של המחלות לא היה יכול להתבסס ,אלא לאחר שהתרחש המעבר לחקלאות .ממצאיהם של הפליאופתולוגים באילינוי ואוהיו שחפת גילו כי עגבת ,פטלת, שיגרון ומחלות ניווניות אחרות קנו לעצמן אחיזה כמחלה אפידמית והיו נפוצים מאוד .שכיחות האנמיה גדלה פי ארבע ושיעורי התמותה עלו כך שרק אחוז קטן עבר את גיל ה – ( 21שם). החקלאים שפיתחו תלות ביבוליהם סבלו מרעב כשיבוליהם נפגעו .נוסף על תת תזונה ,רעב ומגפות ,גרמה החקלאות להבדלים במעמדות והקצינה את חוסר השוויון .חקלאות כמערכת מושהית תמורה -חריגה ממיידיות ,מתאפיינת בהחזקת זכויות של יחידים על נכסים וייצור תוצרת .אמצעי ייצור מתוחכמים ויקרים אלו ,מהם מפיקים מזון לאורך זמן ,מקצינים את חוסר השוויון בכל הקשור לעושר ,כוח ויוקרה ,המאפיין חברות בהן יש חריגה ממיידיות .חוסר שוויון זה הוא בסיס להופעתם של קנאה ,טינה ושאר חוליים רעים בחברה (וודבורן .)4915 ,בנוסף על הבדלי המעמדות ,הקצינה החקלאות את חוסר השוויון בין המינים .נשים רבות נאלצו לשמש כבהמות מסע ולשאת בנטל של הריונות תכופים יותר (דיימונד .)4991 ,העבודה במערכות המאופיינות בחריגה ממידיות מיושמת בתמורה לאורך זמן .תפוקת העבודה נאגרת ומאוחסנת במבנה המיועד לכך לתקופה של חודשים ולעתים שנים והגישה אליה מלווה לרוב בגורם מתווך. רוב רובו של המזון בימינו מעובד ואיננו טבעי .בין העוסקים בחקלאות ,המקבלים שכר רטרואקטיבי תמורת עבודתם ,יש יחסי תלות ומחוייבות הדדיים .במצבים רבים השקיעו חקלאים אנרגיה רבה וסכומים כסף משמעותיים אך בשל סיבות שונות כול יבולם נהרס (שם). האם ניתן באמת להוכיח כי חיינו השתפרו כאשר זנחנו את הצייד לטובת החקלאות? (דיימונד, ,)4991והאם ציידים לקטים בני זמננו עיוורים ליתרונותיה של החקלאות או פיקחים דיים להבין את החסרונות העומדים מאחורי חזותה הזוהרת? למרבה הפלא מתברר שציידים לקטים ניזונים מחיות בר ומכ – 12צמחי מאכל .הם נהנים מבריאות טובה ,אינם לוקים במחלות רבות וניזונים מתפריט עתיר קלוריות של בממוצע 5,411 קלוריות ו – 90גרם חלבון .תזונתם מגוונת ומאוזנת והיא מכילה כמות מתאימה של חלבונים, ויטמינים ומינרלים .הם אינם מתנסים בגלי הרעב שפוקדים את שכניהם החקלאים התלויים בגידוליהם (שם) .ציידים לקטים אף נהנים יותר מרובנו מזמן פנוי .נכון שלחלק מהאנשים בחברות תעשייתיות וחקלאיות ,יש יותר זמן פנוי מציידים לקטים ,אך פנאי זה מושתת על חשבון הפנאי המצומצם בהרבה של רבים אחרים התומכים בהם (שם) .ציידים לקטים גם אינם עובדים קשה יותר משכניהם החקלאים .לדוגמא :הבושמנים של מדבר קלהארי מקדישים בממוצע למציאת מזון רק שתים עשרה עד תשע עשרה שעות בשבוע .וכאשר שאלו את הבושמנים מדוע אין הם מאמצים את החקלאות כמו השבטים השכנים ,טענו' ,למה לנו לזרוע ,כשיש כל כך הרבה אגוזי מונגונגו בעולם'? (שם) " .הטענה כי אורח חיים של ציידים לקטים היה משפר את מצבה הכללי של האנושות בהשוואה למצבה הנוכחי תישמע מגוחכת לרוב הקוראים בני המערב ,מפני שרוב האנשים בחברות המתועשות של ימינו בריאים יותר מרוב הציידים הלקטים .אבל בני המערב הם העילית של העולם המודרני ,והם תלויים בנפט ובחומרים אחרים המיובאים ממדינות שאוכלוסיותיהן החקלאיות הרבה יותר גדולות ורמת הבריאות שלהן הרבה יותר נמוכה" ( שם: .)411 8 השינוים באופן ראייתו ובאורח חייו של האדם המערבי מאז כניסת הטכנולוגיה לחייו כוחה של המכונה אינו אלא מאגר כוחו הנצבר ופרי גאוניותו של האדם אשר נועד להוות בסיס פוטנציאלי לחירותו בעידן החדש על ידי חיבורו לשפע ,נוחות ,צמצום זמן וכוח עבודה ( .מרקוזה, .)4966למרות שהטכנולוגיה נועדה להוות בסיס פוטנציאלי לחירותו של האדם בעידן החדש מתאר אותו מרקוזה דווקא כעבד משועבד לבעלי ההון והמעמדות השליטים .ממשלותיהן של חברות תעשייתיות מפותחות ומתפתחות יכולות להבטיח את המשך קיומן רק בלגייס ,להפעיל, לארגן ולנצל את כוחה ייצור הטכני ,המדעי והמכאני העומד לרשותן .כוח ייצור זה מגייס ומפעיל את החברה בכללותה ,מעל ומעבר לאינטרסים פרטיים או קבוצתיים .עצם העובדה שכוחה הפיזי של המכונה עולה על כוחו של הפרט ועל כוחה של קבוצה ,הופך את המכונה למכשיר הפוליטי היעיל ביותר בחברה כולה .למרות שבעלי ההון והמעמדות השליטים מספקים את צרכיו הבסיסים של הפרט ,כופים הם על הפרט צרכים ואפשרויות ומסייעים בהטמעת האשליה של חופש .בעלי ההון משתמשים בכל האמצעים הטכנולוגים העומדים לרשותם ,כדי להפוך את הציבור לצרכנים .צרכים אלו מוטמעים בהם דרך אמצעי התקשורת .הבריות מודעות לעובדה כי לעתים הפרסומות והמצעים המפלגתיים אינם נכונים ועם זאת הם מאזינים להם ,קוראים אותם והופכים אותם לחלק ממטענם הרוחני .רוב הצרכים הם צרכים כוזבים" ,לשיפור מצבו של האדם" .מלאכת היד מצטמצמת ככול שקו היצור החרושתי גדל ,לדוגמא :פעם נאפתה כיכר לחם בבית ואילו היום היא נאפית במאפייה חשמלית (שם) .המודל שמרקוזה מתאר הוא מודל של חברה אוטוריטארית ,הנשלטת לא בכוח ,אלא דרך פיטום במסרים צרכניים ,מצב שבו אין לכאורה טעם להתנגד לקבלת המרות ולצאת נגד ה"הצלחה" .בעבור הנוחות והעלייה ברמת החיים משלם הפרט בחירותו המתרוקנת מתוכנה (שם) .חוסר השיויון המאפיין את המעמדות השונים בעידן הטכנולוגי ,מוצא ביטוי גם באופן בו מתנהלת התקשורת .ככול שהאדם מצומצם וחד מימדי יותר כך שפתו דלה יותר ועממית יותר בדרך כלל .בדרך כלל מתווספים לה מוטיבים יצירתיים של סלנג ,ציניות ,סרקזם וקנטרנות כנגד הדיבור הרשמי .בניגוד לכך מתקשר המעמד הגבוה בדרך כלל באופן אחר לגמרי .שפתו לרוב עשירה יותר ורשמית " .המילים היוצאות מפיהם, המצוות ומסדירות את הדברים ,הן ממריצות את הבריות לפעול להשתכנע ולקבל עליהם דברים משונים ...התקשורת התפקודית היא רק השכבה החיצונית בעולם החד ממדי שבו מאלפים את האדם לשכוח ,לתרגם את השלילי לשפת החיוב על מנת שיוכל לתפקד ולפעול – מדולדל וירוד במקצת ,אך כשיר ובמצב בריאות סביר" (שם.)451 : עם התקדמותה של הטכנולוגיה והעלייה באיכות החיים ,הצטמצמו שעות הפנאי וגברו שעות העבודה .החברה התעשייתית כבלה את אפשרויותיה באזיקים ,על ידי :פיתוחם של כוחות הייצור בקנה מידה גדול יותר ,הגברת סיפוקם של צרכים למספר רב והולך של בני אדם ויצירתם של צרכים חדשים (מרקוזה.)4966 , חברות גדולות מפתות את עובדיהם ב"סוכריות רעל" ומעניקות להם תנאים משופרים והטבות מיוחדות כדי שימשיכו לשרת את האינטרסים של בעלי ההון והתאגידים הגדולים על חשבון טובת 9 התפתחותם האישית .קידמה טכנולוגית באה הרבה פעמים על חשבון ערכים ויחסי אנוש והעבדות אשר נדמה כי פסה מן העולם אך משנה את פניה (תמיר.)5140 , במקביל טוען מרקוזה ,מתגברת הדברת הטבע והדברת האדם בידי האדם .החברה התעשייתית משתמשת במדע ובטכנולוגיה לניצול יעיל יותר ויותר של משאביה אולם למרות שהצלחתה חושפת את קיום מגוון האפשרויות הגלומות באדם היא מתגלה כאירציונאלית כאשר היא אינה מצויה באיזון עם הטבע ומסונכרנת עמו .סכנת ההרס מעשה ידי האדם עצמו ,הרס שאפשר למנעו, נהפכה לחלק מציודו התקין של משק ביתנו ,הרוחני והחומרי כאחד ,ואי לכך אין בכוחה לסייע לגינויו של המשטר החברתי הממוסד או להפרכתו .הדמיון הפך לכלי ומכשיר בידי הקדמה, ומכשיר זה ,כמו מכשירים רבים ,מנוצל לרעה באורח שיטתי בחברות ממוסדות .האנושות פועלת במצפון נקי ,נגד הטבע ,עורכת ניסויים בבני אדם ובחיות והופכת את האשליה לממשות ,ואת הבדיון לאמת( .מרקוזה.)4966 , בחינה מחודשת של יחסי אדם-טכנולוגיה צריכה להתמקד בהבנה טכנולוגית של בני האדם את העולם ,ולא בטכנולוגיה כשלעצמה .הבעיה שעומדת בפני האנושות בכל הקשור לטכנולוגיה ,אינה קשורה בטכנולוגיה עצמה או בדרכים שזו באה לידי ביטוי באמצעותם ,אלא באופן בו אנו רואים ותופשים את הטכנולוגיה .אנו רואים בטכנולוגיה מקור של משאבים זמינים לשימוש ולא דרך של גילוי המהות וחשיפת האמת (היידגר .)4920 ,הדבריות ) (is-nessשל דברים-בעולם נעלמת מאיתנו תחת הסתרה גוברת שמקורה בגישה תועלתנית להוויה .בגישה זו האופן והמידה בה דבר יכול לשרת ולשמש את האדם נתפסים כתמצית מהותו הכוללת .דרכים אחרות להבנתו ולאינטראקציה עמו עוברות השטחה ונתפסות כשוליות .במרכז תהליך זה מצויה דינמיקה הניתנת לאפיון כהבאה תחת שליטה על מנת להפוך דבר-בעולם למשאב זמין לשימוש .דוגמא לכך היא תחנת הכוח ההידרואלקטרית שנבנתה לתוך נהר הריין .היא מציבה נהר זה כלא יותר ממקור ללחץ הידראולי ,שבאמצעות התמרה מאפשר סיבוב טורבינות ,שבאמצעות התמרה נוספת משמשות להפעלת מכשירי חשמל ביתיים .עם כל שלב ושלב הדבריות של הריין הולכת ונמוגה מהכרתנו .היידגר זיהה בטכנולוגיה איום מסוים על האנושות (טכנולוגיה גרעינית) אולם החשיבה הטכנולוגית נחשבה בעיניו כתמצית הבעיה וכאיום ממשי על מה שהוא תפס כמהות האנושיות עצמה" (נווה.)5-0 :5141 , כוחות הטבע מלמדים את האדם להיות בענווה ובצניעות .הם מלמדים אותו את החשיבות של הזרימה המשתנה והמתמדת ואת הפעימה הנושמת ביקום שהוא חלק ממנו .מחזוריותו של הטבע היא דואלית והיא באה לידי ביטוי בכל דבר ודבר :בשפל וגאות ,ביום ולילה ,בגבר ואישה, ובשאיפה ונשיפה .הטכנולוגיה המודרנית מנסה להערים על כוחות הטבע בזאת שהיא שמה לה למטרה לנצל את משאביו ולאחסנם כך שיהו זמינים כל העת ובאותה מידה .היידגר מזהיר אותנו מפני הטכנולוגיה המודרנית ,ההופכת את המשמעות שאנו מייחסים לעולם כאל משאב לשימוש ןאת המשמעות שאנו מייחסים לעצמנו כאל משאבי אנוש .הוא מוסיף שכדי להבין את הנקודה הזו אנחנו צריכים להתעכב לרגע על ההבנה העמוקה של " מי אנחנו באמת" (שם) .לדידו להיות אדם ,פירושו להיות בהגשמה ,במימוש המהות ,ולחיות חיים של אמת .כשאדם רואה אך ורק את ה "מה" הוא רואה אך ורק אובייקט מולו כלומר חשיבתו נבדלת .הוא חושב כיצד להפוך את האובייקט ליעיל עבורו ואינו שואל את עצמו למה הוא זקוק .לדוגמא :פרה עשויה להיות מובנת 10 כמיועדת לחליבה ,על כן נקשור את העגל רחוק מאימו ,ונראה בה כ'עטינים' הנותנים חלב( .שם). אך כאשר האדם רואה גם את ה "מי" הוא מתחיל לראות באמת וחשיבתו מאוחדת .להיות בן אדם זה לא לחשוב רק על עצמך ,זה לדעת להתחלק (שם). מרקוזה טוען כי עם התגברות הטכנולוגיה ועודף הסחות הדעת יורדת המחשבה העצמאית, והאדם מתעצל לחשוב .חשיבתו הופכת לחד מימדית והיא זוכה לעידוד ולטיפוח מצד המדינה ומצד ספקי המידע .הרצון לחשיבה ביקורתית מורדם בדומה לתהליך החומרי שבאמצעותו משתקת החברה התעשייתית את האופוזיציה ,וכופה עליה את דרך החשיבה שלה ,ערכיה והקריטריונים שלה (מרקוזה .)4966 ,שטיינר מוסיף" :אנשים רוצים שכל דבר יומחש לעיניהם, יודגם באמצעות מקרן ,שקופיות או משהו כזה ,כך שלא יצטרכו לחשוב כלל .אכן ,הם אינם מסוגלים לחשוב .זו הייתה ההתחלה ,ומשם זה הלך הלאה .בהצגה של "המלט" ,למשל ,חייבים לעקוב אחר העסק ,וגם אחר המילים הנאמרות כדי להבין אותה .אך היום נוטשים את הדרמה לטובת סרטי הקולנוע ,שם לא צריך להתאמץ כלל .המכונה מגלגלת את התמונות וניתן לצפות בהן ללא – פעילות .וכך אבדה הפעילות המחשבתית הפנימית של האדם .אך דווקא זה הדבר שיש לאחוז בו .אז יווכחו שחשיבה אינה פשוט משהו שניתן לעורר אותו מבחוץ ,אלא היא מייצגת כוח פנימי בתוך הישות של האדם עצמו" (שטיינר .)2 :4950 ,חיסולה של התרבות נעשה לא באמצעות התכחשות לערכיה אלא באמצעות ניצולם הגורף והשימוש המניפולטיבי בשילובם למטרות מסחריות בקנה מידה ענקי המתעלם מהצורך האינדיבידואלי של הפרט המזדהה עם סביבתו ומקבל מבלי לשים לב את ההתניות החיצוניות כ"אמת שלו" .תהליך זה מכונה על ידי מרקוזה "ממד אחד" .אפשר לומר כי הפרט הופך להיות מבחינה מחשבתית ,תואם לאיזשהו מודל כללי של אדם ,וזהה יותר ויותר לשאר הבריות .דרך החשיבה של הפרט נעשית משועבדת ,באופן לא מודע ,לצורת החשיבה הטכנולוגית ולרציונליות הממוסדת באופן שאיננו יכולים לראות ולהבין שום דבר שלא נכלל בה .החשיבה וההתנהגות ,התואמות את המציאות הנתונה ,מבטאות תודעה כוזבת השומרת על סדר הדברים הקיים בעולמנו .ותודעה כוזבת זו מתגלמת במנגנון הטכני שיש בעולמנו ,מנגנון שמייצר אותה ושומר על קיומה (מרקוזה.)4966 , תרבות העל הופכת לחלק מן התרבות החומרית ,תוך כדי גלגול צורה זה הריהי מאבדת את החלק הארי של האמת שבה .מאז ומעולם הודו הבריות באמת שבספרות ושבאמנות כבאמת "גבוהה". כיום כוח הספיגה של החברה מרוקן את ממד האמנות מכל מה שיש בו על ידי הטמעת תוכנו הסותרני ,המתנגדי והעוין .הספרות והאמנות היוו כוח ראציונאלי והכרתי ,שחשף ממד מסוים באדם ובטבע ,ממד שדוכא ונדחה במציאות (מרקוזה" .)4966 ,מה עמדתנו היום? כתוצאה מכל מה שהביאו איתן ההפשטות האינטלקטואליות ,אנו בונים מערכות מדעיות של ידע ,שמהן האמנות ,עד כמה שאפשר ,מסולקת .אנשים חשים שזה בפרוש חטא להכניס אמנות למדע בדרך כלשהיא וכל מי שנמצא חוטא בכך בספר מדעי מואשם מיד בחובבנות .הידע שלנו חייב להיות שפוי ,הוא חייב להיות אובייקטיבי ,כך אומרים .האמנות יכולה לספק רק את מה שאין לו שום קשר לאובייקטיביות ,אלא רק עולה מתוך הרצון השרירותי של האדם .תהום עמוקה נפערת כך בין ידע לאמנות והאדם לא מוצא עוד שום אמצעים לחצות אותה .אך זה שהאדם אינו מוצא עוד אמצעים לחצות אותה מוביל לחורבנו שלו .כאשר הוא מיישם את המדע ,אשר נחשב לבעל ערך משום שהוא חופשי מן האמנות ,הוא מובל אכן לידע נפלא של טבע – אך טבע משולל חיים .אנו מכירים במלואם בהישגים הנפלאים של המדע אך המדע אילם בפני המסתורין של האדם .הביטו 11 לאן שתרצו במדע היום ,תמצאו תשובות נפלאות לבעיות של הטבע החיצוני ,אך לא תשובות לחידת האדם .חוקי המדע אינם יכולים להגיע אליו .מדוע זה? גם אם זה נשמע כדברי כפירה לאוזן המודרנית ,הנה הסיבה :ברגע שאנו מתקרבים לישות האנושית עם חוקי הטבע ,אנו חייבים לעבור אל תחום האמנות .אכן כפירה ,כי אנשים וודאי יגידו" :זה כבר איננו מדע .אם אתה מנסה להבין את הישות האנושית דרך המובן האמנותי ,אתה אינך מציית לחוקי התצפית וההגיון הצרוף שבהם אתה תמיד חייב לדבוק" .גם אם יחזיקו בתוקף בדיעה שגישה זו אל האדם איננה מדעית מפני שהיא אמנותית ,האדם הוא בכל זאת יצירה אמנותית של הטבע .ניתן להציג כל מיני נימוקים מדוע דרך זו של הבנה אמנותית ממש איננה מדעית ,אך נשארת העובדה שאת האדם אי אפשר לתפוש באמצעות הכרה מדעית גרידא .וכך – למרות כל המדע שלנו – אנו נעצרים לפני הישות האנושית .רק אם אנו בלתי משוחדים במידה מספקת נוכל להיווכח שעלינו לפנות למשהו נוסף ,שאנו חייבים לתת לאינטלקטואליות מדעית לעבור כאן אל תחום האמנות .המדע עצמו חייב להפוך לאמנות כדי שנוכל להתקרב לסודות הווייתו של האדם" (שטיינר .)1-2 :4950 ,בדומה לתחומים שהיו בעבר סותרים זה את זה וכיום מתמזגים ונבלעים זה בזה:המאגיה והמדע ,החיים והמוות ,השמחה והסבל (מרקוזה.)4966 , האדם בן זמננו משתמש בתבונתו ומפתח את יכולותיו לדרגה כזו עד כי נראה כי בתחומים רבים הוא קורא תיגר על אלוהים עצמו ,אך למרות הישגיו בתחומים שונים נראה כי נעדרים מהם לעתים האמת והתקוות שנשמרו בסובלימציות שבתרבות העתיקה (מרקוזה .)4966 ,למרות ניסיונו להישאר בן אלמוות עומד האדם המודרני כל פעם מחדש חסר אונים מול אסונות טבע קשים הגובים קורבנות רבים מספור .דווקא בעידן המעלה על נס את המדע והטכנולוגיה ,מתקשה האדם יותר אולי מאי פעם ללדת את צאצאיו ,את הצדק האלוהי ,באופן טבעי .אנשים רבים מתקשים להשלים עם העיכובים שיוצרת ההשגחה בהבאת הנשמות אל העולם ואינם מבינים את סדריה .במקום לעסוק בהתפתחות הנחוצה עבור הנשמות הממתינות להיוולד ,הם מפנים משאבים רבים כדי להגשים את רצונם ולהוכיח את צדקת מאבקם .המדע אמנם מציע פתרונות מלאכותיים לבעיות התולדה אך אינו נותן מספיק את הדעת להשלכות העתידיות של הגנטיקה הרובוטית על בריאותם ,פוריותם ותוחלת חייהם של הנולדים מהפריות חוץ גופיות (תמיר.)5111 , אנו חיים בתקופה מאוד מואצת ,בה השינויים מתחוללים במהירות הבזק .כדי לא להשאר מאחור ולהמשיך לקחת חלק במשחק החיים עלינו להשקיע אנרגיה ,זמן ומשאבים רבים ולהתעדכן כל העת בים המידע החדיש המציף אותנו .יחד עם זאת קשה להכיל את האינטנסיביות האופיינית לתקופתנו ולנתב את האנרגיה הנחוצה ליצירתיות וליצירה חדשה .העולם הולך קדימה ומי שלא יודע איך להשתמש בקידמה ,מצטמצם .לרוב מתרחש הצמצום כדי שהאדם יהיה בתוך עצמו ויתקן את יחסיו עם השבט .ומהו השבט? על פי תמיר ,השבט הוא שפה ,הבנה ,דיאלוג לא מונולוג, זה מה שבונה את הכוח של בני האדם .שפה אחת שנותנת כוח ,לא על ידי כפייה ,אלא על ידי יחסי אמון .ככל שהאדם המודרני מכתת יותר את רגליו כך נותר לו זמן מועט יותר ליצור יחסי אמון עם קרוביו .הדבר מביא לכך שהמשפחתיות כהוויה שיוצרת ביטחון ,נעלמת אט אט .אלטרנטיבות צצות למסגרת המשפחתית המסורתית .התפקידים שגברים ונשים ממלאים הרבה פחות תלויי מגדר .נשים רבות מחזיקות בתפקידים גבריים ולהיפך .שני בני הזוג צריכים לעבוד בחברה המערבית והאישה חייבת ליצור את עצמה כדי לא להיות שפחה .משפחות רבות הן חד הוריות ורבים פונים לאימוץ ,לבנק הזרע או משכירים את שירותיה של אם פונדקאית כדי לממש את 12 פוטנציאל ההורות הטמון בהם .יש המשנים את מינם ויש האוהבים את אותו המין .רבים גודעים לצמיתות אילן היוחסין שלהם ,יוצרים נקמה ,מלשון נמק ,בשרשרת הדורית ומכחידים בהדרגה את האנושות (שם) .על כל מאה ילדים יש ילד אוטיסט .ילדים רבים אחרים עוברים הטרדה, חווים עוני רגשי ומתמודדים עם קשיים מרובים .הם נוטלים תרופות שמטרתן לסייע להם באופן מלאכותי להסתגל לאורח חיים תובעני ובלתי הולם את צרכיהם ,אותו מנסים הוריהם לשמר בכל מחיר .מפחד שמא יוותרו מחוץ ל"מרוץ" ,המרי של הרוץ ,הם לוקחים על עצמם מחויבויות שאין הם מצליחים לעמוד בהן ,על גבם של ילדיהם .למרות שצצות פה ושם אלטרנטיבות לחינוך הפורמאלי הרי שרובו אינו עונה על צרכיהם האינדיבידואלים של רבים מילדינו .קיימת נטייה ברורה להאיץ בתהליך התבגרותם ,אולם התבגרותם בטרם עת מנציחה בבגרותם את אופיים הילדותי .חשוב לטפח את תבונתם הרגשית והרוחנית לא פחות מאשר את תבונתם השכלית כדי שרבדים רבים ככל האפשר יוכלו לשוב ולחבור אל המארג השלם של ישותם .שינון ידע ולמידה דידקטית אינם מועילים כבעבר היות ותרבותנו מלאה תשובות במרחק של לחיצת כפתור .לימוד חוויתי יותר ,דמויות ראויות לחיקוי והוויה אנושית מעוררת השראה יסייעו לילדנו לגלות מיהם באמת ולהיות מי שנועדו (שם) .גולדשמידט מוסיף :האצה בלתי מבוקרת בהתפתחותם של רבדים שכליים טרם בשלותם והיעדר בנייה של תשתית רגשית ורוחנית מקבילה ,פוגמת ביכולתם העתידית של ילדים אלו להוציא אל הפועל את הפוטניצאל האינדיבידואלי הגלום בהם .אם מביאים בפני הילד חשיבה מופשטת ורציונאלית טרם זמנו ,מה שמתרחש לעתים אפילו בגיל גן, הם נותרים לגמרי לא מובנים לו באורח פנימי ויכולים ליצור רק ניתוק ומרחק מהטבע ומכוחותיו. כמובן שהילד יכול לדקלם חוקי טבע והפשטות אחרות ,בגיל זה הוא עדיין צייתן ויעשה כמעט כל מה שנדרש ממנו ,אולם אלה יישארו כגושי קרח חסרי הקשר בנפשו ורק יזיקו לכוחות הסקרנות והעניין בהמשך דרכו ( גולדשמידט .)5111 ,כמו כן חינוך למצויינות ולהישגיות בתחום צר מצמצם את התפתחותו הרגשית של הילד הצעיר בעוד שחינוך רוחבי המקנה לו התנסות מרובה עם תחומים רבים ככל האפשר מרחיב אותה (שם) .בנוסף "קיים צורך הולך וגדל לחנך את עצמנו ולחנך את ילדנו לראות חיות ,צמחים ואף דוממים כפי שאלו יכולים להיחשף בפנינו במלוא ייחודם וחיוניותם ברובד המיידי של סיטואציית המפגש איתם .מהלך שכזה עשוי לא רק להעשיר את חוויית חיינו בעולם ,אלא גם להוות משקל נגד ואף מהלך מנע לנטייתנו הגוברת (וההרסנית) להבין ולבוא במגע עם דברים/ישויות בעולם על פי שיקולי תועלת" ( נווה.)41 :5141 , 13 ראייה השינויים באופן ראייתם של הציידים לקטים עם כניסת החקלאות וגידול בעלי החיים אל חייהם עוררו בי את הסקרנות לבחון גורמים נוספים המשפיעים על יכולת הראייה שלנו כבני אדם ועל דרכים אפשריות לשקם אותה בעולם הטכנולוגי של היום .בפרק זה אסקור זוויות הסתכלות שונות על נושא הראייה של האדם .בובר מתאר בספרו "בסוד שיח" ( ,)4911דרכים שונות להסתכל על אילן .דרך אחת מאפשרת לבחון את האילן על פי מינו וסוגו ,מבנהו ואורך חייו .דרך אחרת נובעת מתוך התמזגות עם הווייתו של האילן לכדי אחדות שלמה ועל כן היא מאפשרת את ראייתו באמת " .הריני מסתכל באילן .יכולני לראותו בחינת מראה :עמוד קפוא אפוף אורה ,או ירוקה ניתזת השקויה ענוות -חן של כחול אשר לרקיע הכסף .יכולני לחוש אותו בחינת תנועה :גיד שופע בגזע הדבק ושואף אל – על .יכולני לחוש יניקתם של השורשים ,נשימת העלים ,מגע – ומשא בלתי – פוסק עם האדמה ,עם האוויר – ולחוש את הגידול עצמו שבחביון האפלה .יכולני לשייך אותו למינו וסוגו ולהתבונן בו בחינת טופס יחיד ,לראות מה מבנהו ומה אורחות חייו .יכולני לפסוח פסיחה גמורה על ייחודו וצביונו ,ושוב לא אראה בו אלא מבע לחוק בלבד – מבע לחוקים שלפיהם מתיישבים והולכים בלי הרף ניגודי – כוחות שאינם פוסקים ,או מבע לחוקים שלפיהם מתערבים החומרים ומתפרדים .יכולני להקלישו ולהנציחו כדי מספר ,כדי יחס מספרי בכולו .בכל אלה אין האילן אלא עצם לנגדי .מקומו לו וזמנו לו ,סוגו עמו וטיב לו .אולם יכול גם שיתרחש ,מתוך רצון וחסד כאחד ,שעם הסתכלותי באילן אהיה משובץ בזיקה אליו ,והוא שוב אינו לז .עצמתה של הבלעדיות תפסתני .ואין צורך כל עיקר ,שאהיה מוותר על שום דרך מדרכי ההסתכלות שלי .אין דבר שאהיה חייב על היסח -עין ממנו ,ואין דעת שאהיה חייב על שכחתה .אלא :הכול ,מראה ותנועה ,מין וטופס ,חוק ומספר – כולם בו ,מאוחדים ללא הפרד .כל מה שמגופו של אילן הוא כלול בתוכו ,צורתו ומוכניות שלו ,גווניו וכימיה שלו ,שיחו – ושיגו עם יסודות בראשית ושיחי ושיגו עם גרמי – שמים ,והכול בשלמות אחת .אין האילן רושם מן הרשמים ,אינו משחק לכוח – המדמה שלי ,לא יקרת חליפות – רוחי ,אלא ממש הוא השרוי ועומד נכחי ,הוא לי כשם שאני לו – אלא באופן אחר .ואל יבואו להתיש טעמה של זיקה :זיקה – זיקת גומלין היא .רם כן ,תודעה לו לאילן כביכול ,בדומה לשלנו? אין אני נודע אותה .ברם ,כלום יש ברצונכם לנתח שוב את שאינו בניתוח ,משום שדומה עליכם כאילו עלה דבר זה בידכם לגביכם? לא פגעה בי שום נשמה של אילן ולא בת יער ,אלא הוא עצמו( ".בובר.)6-1 :4911 , בובר טוען שכשאנו מכנים או פונים בשם לדבר כלשהו אנו מעלים מתוך מאגר זיכרוננו את כל אשר אותו אובייקט ייצג עבורנו עד אותו זמן ועל כן אין אנו רואים אותו באמת כפי שהוא בהווה. לדוגמה כשאנו חושבים על אדם כלשהוא או קוראים בשמו עולים לנגד עינינו גוון שערותיו ,גון דיבורו ,גון טובו של אותו אדם מתוך תודעת העבר שלנו .כאשר אנו מביטים בדמות כלשהיא באמת ,אין אנו מסוגלים לתארה כלל .דמות זו ניגשת אלינו ואנו יכולים לצפות בנוכחותה הקורנת בזוהר .בובר מתאר את אלו שאינם רואים כך " :אמנם יש בני אדם ,מן המסתפקים בעולם העצמים בכך ,שהם נודעים אותם ומשתמשים בהם ,והם שהתקינו בית גנזך של אידיאות או עלייה ,בית מקלט ובית מרגוע מאימתה של הרגשת האפסות .הללו פושטים על הסף את בגדי החול של יום יום ובגדי בד טהור לובשים על בשרם ונהנים מזיו – ההוויה המצוי של בראשית או מאור הראוי ,שאין להם ולחייהם חלק בו .ואף יפה להם ,שהם מכריזים על כך" (בובר.)44 :4911 , 14 בובר סובר שרק כאשר אני רואה ,אני נוכח בעולם וחי בהווה .אולם כאשר אני מוקף בריבוי חפצים ,תכנים והסחות דעת ,איני רואה ,ואני חיי בעבר בלבד " .כל שדעתו של אדם מתקררת בחפצים ,שהוא נודע אותם ומשתמש בהם ,הרי הוא חי בעבר ,ורגעו בלי נכח הוא .אין לנגדו אלא עצמים בלבד ,והרי עצמים אינם אלא דברים שהיו :קיומם – עברם .אין ההווה – החולף ,הגולש, אלא המחכה ועומד ,הנמשך ועומד .העצם אינו שהות ,אלא עמידה בעינו ,הפסקה ,התקשות, התבדלות ,חוסר זיקה ,אי נוכחות .יצורים – חיים בהווה ,עצמים שנגדו – בעבר ( ".בובר:4911 , .)44 – 41אז מה אנחנו יודעים על משהו או מישהו כאשר אנחנו לא באמת רואים אותו? בובר טוען לא יודעים דבר ,לא באמת רואים אותו .ושואל ומה אנחנו יודעים עליו אם באמת רואים אותו? וטוען ,הכול ,אך עדין לא יודעים עליו שום פרט " .ובכן ,מה נודעים על האתה? לא כלום, שכן אין אנו נודעים אותו .ובכן ,מה אנו יודעים עליו על האתה? רק הכול .ששוב אין אנו יודעים שום פרט עליו"( .בבובר .) 9 :4911 ,על כן כשאנו פוגשים אדם אחר ללא כל מחיצות אנו מצויים בהוויה של חיי אמת. בתורות מסטיות מן המזרח ניתן למצוא התייחסות דומה לזו של בובר במובנים מסויימים .דוגמה לתורה מיסטית כזו היא הזן .בזן סוברים שרק כאשר התלמיד מרוקן את שכלו ממחשבותיו באופן שלם הוא מצליח להיות נוכח במלואו בכאן ועכשיו ,להתמזג עם האובייקט שלו לכדי אחדות ולהביא את אמנותו לדרגת שלמות (הריגל .)4991 ,הריגל מתאר זאת כך " :שיא השלמות באמנות הסיוף יושג לפי טקואן ,מורה זן גדול ,כשלא ידאיגו עוד את הלב שום מחשבה על אני ואתה ,על יריב ועל חרבו ,על החרב שלך וכיצד לפעול בה ,ואפילו שום מחשבה על חיים ומוות. 'הכול בבחינת ריקות :אתה עצמך החרב השלופה והזרוע המניפה את החרב .כן ,אפילו המחשבה על הריקות איננה '.מריקות מוחלטת זו ,קובע טקואן' ,נובעת ההתפתחות המופלאה של העשייה " (שם .)69 :כשהתלמיד מגייס לקרב את כול ידיעתו ומיומנותו ,הוא מפסיד את נוכחות הלב .ועל ידי כך הוא מפעיל את התנועה המכרעת מאוחר מידי ואינו מצליח להפנות את חרב היריב נגד עצמו .כדי שהמיומנות תעשה רוחנית על התלמיד להשתחרר מהכוונות ומהאני (שם)" .הנכון לגבי אמנות הקשת ואמנות הסיוף מבחינה זו נכון גם לגבי שאר האמנויות .וכך מתברר ,כי שיא השלמות באמנות הציור מושג ,כשהיד המיומנת בטכניקה פועלת ברגע שהרוח מתחילה לעצב את המרחף לעיניה ,ואין כל מרווח-זמן בין פעולות היד והרוח .הציור הופך להיות כתיבה ספונטנית. גם כאן תהיה ההוראה לצייר :הסתכל בבמבוק עשר שנים ,הפוך להיות גם אתה במבוק ,שכח את הכול – וצייר" (שם.)69 : בובר טוען שכאשר אנחנו לא רואים את הישות בכללותה ,אין אנו אוהבים אותה בשלמות והשנאה ,העיוורת מטבעה ,מסוגלת להתמקד אך ורק בחלק צר ומצומצם של הישות היות והיא חדלה להתקיים מרגע שהישות נתפשת בשלמותה" .כל זמן שהאהבה 'עיוורת' היא ,לומר :כל זמן שאינה רואה ישות בכל – כולה ,עדין אין האהבה שרויה באמת באב – הדיבר של הזיקה .השנאה לפי טבעה בעיוורונה עומדת ,אין אתה יכול לשנוא אלא חלק של יצור .מי שרואה יצור שלם ועליו לפסול אותו ,שוב אינו שרוי בתחום השנאה אלא בתחום כוחו המצומצם של האדם( ".בובר, .)40 :4911לעתים משתמשים אנו בעגת היום יום בביטויים כגון " :אין אני רואה אותך ממטר" ואכן ,כשאנו מצויים בחילוקי דעות אם פלוני ,אין אנו רואים אותו כמכלול מורכב ,אלא מתמקדים בפגם או בחולשה ספציפית באישיותו אליה אנו מפנים את זרקורנו .באותה מידה שאנו 15 מנסים לקמט את זולתנו לתוך הגדרה מצומצמת כך מצמצמים אנו את תודעתנו וראייתנו אנו. ובובר מוסיף" :אבל האהבה אחת היא .הרגשות הם לי בבחינת 'שלי' ,ואילו האהבה מתרחשת. הרגשות שוכנות בלב האדם ,ואילו האדם שוכן באהבתו ...האהבה שרויה בין האני ובין האתה .מי שאינו יודע זאת ,מי שאינו יודע זאת בישותו ,אינו יודע אהבה מהי ....האהבה היא אחריותו של אני על אתה" (בובר)45 :4911 , עוד מערכת חשיבה רוחנית שמטרתה לסלק את המכשולים למודעות של נוכחות האהבה היא הקורס בנסים .היא מיועדת ללימוד עצמי ומורכבת משלושה כרכים "טקסט"" ,ספר עבודה לתלמידים" ו"מדריך למורים" .ספר העבודה לתלמידים מורכב מ 062-שיעורים .תרגיל לכל יום בשנה .כבר מן התרגילים הראשונים בספר העבודה יש התייחסות מרובה לנושא הראייה של התלמיד .את חלק מן המנטרות עליו לשנן מדי יום ועם חלקן האחר הוא עובד בדרכים שונות כשם שהקורס מורה לו .כך למשל מלמד הקורס כי " כל מה שאני רואה בחדר הזה (ברחוב הזה ,מן החלון הזה ,במקום הזה ) אין לו משמעות", ".אני נתתי לכל דבר שאני רואה בחדר הזה ( ברחוב הזה ,מן החלון הזה ,במקום הזה ) את כל המשמעות שיש לו בשבילי" ,".אינני מבין שום דבר מכל מה שאני רואה בחדר הזה (ברחוב הזה ,מבעד לחלון הזה ,במקום הזה)" ,".אני מוטרד מפני שאני רואה משהו שלא נמצא" ,".אני רואה את העבר בלבד" ,".איני רואה מאומה כמו שהוא עכשיו,". מחשבותיי חסרות המשמעות מראות לי עולם חסר משמעות" ,".אני מוטרד מפני שאני רואה עולם חסר משמעות" ,".איני לבד בעת שאני חווה את תוצאות ראייתי" ,".אני נחוש בדעתי לראות" ,".אני נחוש בדעתי לראות דברים באופן אחר" ,".מה שאני רואה הוא צורה של נקמה,". "אני יכול להיחלץ מהעולם שאני רואה על ידי ויתור על מחשבות תקיפה" ,".מעבר לכל אני רוצה לראות"" ,מעבר לכל אני רוצה לראות דברים באופן שונה" ,".אלוהים נמצא בכל דבר שאני רואה" ,".אלוהים נמצא בכל דבר שאני רואה כי אלוהים נמצא בשכלי" ,".אינני קורבנו של העולם שאני רואה" ,".אני המצאתי את העולם שאני רואה" ,".יש דרך אחרת להסתכל על העולם,". "במקום זה הייתי יכול לראות שלווה" ,".קדושתי אופפת כל מה שאני רואה ,".אלוהים הוא מקורי .אינני יכול לראות בנפרד ממנו ".ו" -אלוהים הוא האור שבו אני רואה ".תוכנית האימונים בת השנה מתחילה בתהליך שינוי שכלו ותפישתו של התלמיד ,למרות שאין הכוונה להביא את הלימוד שלו לכלל השלמה .כפי שהקורס מצהיר במבוא" :בסופו של דבר יופקד התלמיד בידי המורה הפנימי שלו או שלה ,אשר יכוון את כל המשך הלימוד כפי שהוא רואה לנכון. ).)4916 ,Foundation for inner peace בספרו גוף נפש רוח – מבוא לידיעת עולם על-חושית ולייעודו העל-חושי של האדם ,מתאר שטיינר כיצד חווה ורואה האדם את העולם בשלוש דרכים שונות הנובעות משלושת המימדים המרכיבים את ישותו" .ראשית ,העצמים אשר עליהם מודיעים לו ,ללא הרף ,חושיו – העצמים בהם הוא נוגע, מריח ,טועם ,שומע או רואה .שנית ,הרשמים שהם משאירים עליו ואשר מתאפיינים בעובדה שהאחד נעים לו ,והשני דוחהו ,האחד מועיל והשני מזיק .שלישית ,היידע אשר הוא ,כ 'ישות מן השמים' ,רוכש על העצמים ,היינו :הסודות על פעילותם והוויתם המתגלים לו .שלושת המישורים הללו מובחנים לחלוטין בחיי האדם .לכן האדם לומד לדעת כי הוא קשור אל העולם בשלוש דרכים .הדרך הראשונה מהווה דבר נתון ,שהוא מוצא ומקבל כעובדה קיימת .בדרך השנייה הוא הופך את העולם למשהו משלו ,למשהו בר-משמעות עבורו .את הדרך השלישית הוא רואה כייעד 16 אליו הוא צריך לשאוף ללא ליאות" (שטיינר .)46-41 :4960 ,בהמשך מסביר שטיינר מדוע מתגלה העולם אל האדם בשלוש הדרכים הללו? "התבוננות פשוטה תסביר את הענין .אני עובר על פני נאות דשא מכוסות פרחים .צבעי הפרחים מתגלים אלי דרך עיני .זאת היא העובדה ,אותה אני מקבל כקיימת – .אני מתענג מייפעת הצבעים .משום כך אני הופך את העובדה לעניני האישי .על ידי רגשותי קושר אני את הפרחים בקיומי-אני .כעבור שנה אני שוב עובר על פני אותן נאות- הדשא .אני מוצא שם פרחים חדשים .הם מעוררים בי שימחה חדשה .שימחתי של השנה הקודמת תופיע בזיכרון .היא קיימת בקירבי; הפרחים שעוררו אותה בקירבי ,חלפו .אולם ,הפרחים אותם אני רואה עתה ,הם מאותו המין שראיתי בשנה הקודמת; הם גדלו לפי אותם החוקים שלפיהם גדלו הקודמים .אם למדתי על מין פרחים זה ,על החוקים הללו ,אז אני מוצאם שוב בפרחים של השנה ,כשם שהגעתי להכרתם באלו של השנה הקודמת .ואלי אהרהר ההירהור הבא' :הפרחים של השנה הקודמת חלפו להם; שימחתי בהם נשארת רק בזכרוני .היא קשורה רק בקיומי -אני. אולם ,מה שהכרתי כחוקים בפרחים של השנה הקודמת ,ומכיר שוב באלה של השנה ,יישאר כל עוד גדלים פרחים כאלה .זה דבר אשר התגלה אלי ,אבל אינו תלוי בקיומי באותו האופן ששימחתי תלויה בי .הרגשות של שימחתי נשארים בי; החוקים – המהות – של הפרחים נשארים מחוצה לי, בעולם' " (שם) .על פי שטיינר ,האדם רואה את העצמים בעולם בשלוש דרכים ,בהתאם לשלוש הפנים של מהותו :גוף ,נפש ורוח .שטיינר מסביר" :במילה גוף מתכוונים כאן לחלק זה אשר דרכו מתגלים לאדם העצמים שבעולם הסובב אותו; כבדוגמה לעיל – הפרחים בנאות-הדשא .המילה נפש מציינת את החלק הזה שדרכו הוא קושר את העצמים בישותו-הוא ,ושדרכו הוא מרגיש נעימות ואי נעימות ,שימחה או צער ,בהקשר להם .במילה רוח מתכוונים לזאת המתגלה בקירבו כאשר הוא מביט כ 'ישות מן השמים' על דברים .במובן זה מורכב האדם מגוף ,נפש ורוח. באמצעות גופו יכול האדם להתקשר באופן זמני עם העצמים; באמצעות נפשו הוא משמר את הרשמים שהם משאירים עליו; ובאמצעות רוחו מתגלה אליו מה שהעצמים עצמם משמרים בקירבם-הם .רק אם מסתכלים על האדם מבחינת שלושת האספקטים הללו חושפים את קישרו המשולש של האדם עם העולם" (שם). על פי שטיינר ,ההארה היא פיתוח של רגשות ומחשבות מסוימים הנמצאים בכל אדם במצב רדום ואותם צריכים לעורר .כצעד ראשוני בדרך אל הארה ,מייחס שטיינר ,חשיבות מרובה להסתכלות בדרך מיוחדת ביצורי טבע שונים כגון :גביש ,צמח ובעל-חיים .גם כאן בדומה לקורס בנסים ולמסורות אחרות ,חייבות מחשבות מונחות לעבור דרך נפשו של המתבונן ,בשעה שהוא מסתכל על הדברים .מחשבות אלו צריכות להיות מלוות רגשות מלאי חיים ,ושום רגש או מחשבה אחרים לא צריכים להפריע את הסתכלותו המרוכזת (שטיינר .)4961 ,שטיינר מנחה את התלמיד באופן זה" :התלמיד יאמר לעצמו ' :צורה לאבן; וגם לבעל-חיים צורה .האבן נשארת מונחת במקומה. בעל-החיים משנה את מקומו .היצר הוא הגורם שבעל החיים משנה את מקומו .ואף היצרים הם, אשר אותם משרתת צורתו של בעל-החיים .אבריו וגפיו קיבלו את צורתם בהתאם ליצרים הללו. צורת האבן לא נוצרה בהתאם לתשוקות אלא על ידי כוח חסר תשוקה .אם משתקעים עמוק במחשבות אלו ,ובעת ובעונה אחת גם מסתכלים בתשומת לב נוקבת באבן ובבעל-החיים, מתעוררים בנפש שני סוגי-רגש שונים לגמרי .בהתחלה קיימים הרגשות הללו רק בשעת ההסתכלות ,אולם בשלב מתקדם הם נמשכים לאחר-זאת ,ולבסוף הם נעשים משהו חי וקיים בתוך הנפש .אז התלמיד צריך רק להיזכר :ושני הרגשות מתעוררים ,גם בלי הסתכלות בעצמים 17 חיצוניים – .מהרגשות הללו ומהמחשבות הקשורות בהם ,נוצרים איברי הרואה-הרוחי – .אם יכלול התלמיד גם את הצמח בהסתכלות הזאת ,יוכל אז להבחין כי הרגש הנובע מן הצמח הוא באמצע ,בין הרגשות הנובעים מן האבן ובעל-החיים ,גם בתכונתו וגם בחוזקו .האיברים הנוצרים בדרך זו הם עיניים רוחיות .באמצעותן לומד התלמיד ,בהדרגה ,לראות מה שדומה לצבעים נפשיים ורוחיים" (שטיינר .)11-12 :4961 ,שטיינר שב ומדגיש את החשיבות בנתינת כוון נכון למחשבות ולרגשות בעת הסתכלות כדי לפתח את כושר החישה לקליטת דברים שהם בלתי נגלים בחיים רגילים .לפנינו עוד דוגמא לתרגול ,אותו מביא שטיינר ,שמטרתו לעזור בפיתוח ראיה רוחית" :התלמיד ישים לפניו זרע של צמח .המטרה היא ,לחשוב נמרצות ,בעת ההסתכלות בדבר הזערורי הזה ,את המחשבות המתאימות ,ועל ידי מחשבות אלה לפתח רגשות מסויימים .ראשית כל ,על התלמיד לתפוס בדיוק מה הוא באמת רואה בעיניו .הוא יתאר לעצמו את הצורה ,הצבע וכל יתר התכונות של הזרע .לאחר-זאת יחשוב את המחשבות דלהלן ' :זרע זה ,אם ייזרע באדמה, יצמיח צמח בעל צורה מורכבת '.בדמיונו יבנה התלמיד את צורת הצמח ויחשוב את המחשבה הבאה' :מה שאני מדמה ,עתה בדמיוני ,את זה יוציאו ממש ,בבוא הזמן ,כוחות האדמה והאור מתוך הזרע .אילו היה לפני חפץ מלאכותי שדומה היה בצורתו לזרע עד שעיני לא יכלו להבחין בינו ובין האמיתי ,אז שום כוחות של האדמה או האור לא היה ביכולתם להוציא צמח מן המלאכותי'. אם התלמיד תופס במלוא הבהירות את המחשבה הזו ,אם הוא חי אותה בהתנסות פנימית ,אז יוכל לבנות לו גם את המחשבה הבאה כשהיא מלווה רגש נכון .הוא יאמר לעצמו' :מה ,אשר בבוא הזמן יצמח מהזרע ,הוא חבוי עתה בקירבו – ככוחו של כל הצמח .בחיקוי המלאכותי של הזרע לא חבוי כוח זה .ובכל זאת ,לגבי עיני דומים השניים זה לזה .לכן ,הזרע האמיתי מכיל משהו סמוי מן העין אשר אינו בנמצא בחיקויו '.על הדבר הזה הסמוי מן העין ,יש לרכז את המחשבה והרגש. התלמיד יצייר בנפשו :הדבר שכעת סמוי מן העין ,ימיר את עצמו ,בבוא הזמן ,לצמח הנראה לעין, אשר יעמוד מולי על צורתו וצבעו .התלמיד ישקע בתוך המחשבה הזאת' :זה הסמוי מן העין יהיה נראה לעין .אילו לא הייתי מחונן בכושר החשיבה ,לא היה ביכולתי לדמות בנפשי כבר עתה את אשר יהיה נראה לעין רק לאחר -מכן' " (שם) .לפי שטיינר ,התלמיד עולה בעקבות תרגילים אלו מהדומם ,הצומח ,בעל-החיים ,ועד האדם אל הגשמת ההארה שלאחריה מתבצע איחודה של הנפש עם עולם הרוח ,דבר המביא לידי התקדשות .בדרך עליו להיזהר לא לאבד אף אחת מתכונותיו כאדם אציל וטוב ,פתוח וגם ער לכל דבר מציאותי-פיסי ויחד עם זאת להגביר את כוחו המוסרי ,את טוהרו הפנימי ,את כושר הסתכלותו ואבחנתו ,את כושר אהדתו לבני אדם ולבעלי חיים ואת חושו ליופי הטבע (שטיינר.)4961 , תמיר היא פסיכותרפיסטית רוחנית והוגת התפישה "בראיה אחרת" – פילוסופיה יישומית המסייעת לרבים להתחבר אל מהותם ויעודם האותנטיים" .בראייה אחרת" היא דוגמה לתפישה המאופיינת בקווים לחקירת האדם בעידן החדש אשר גובשה במיוחד עבור אלו הכמהים להסתנכרן אל העולם המהיר של ימינו תוך כדי שמירה על המהות האינדיבידואלית שעמה נולדנו. על פי תפישה זו חותמו של האדם החדש הוא חדשנות ,תקשורת ומקוריות .עליו לצאת מן הקופסה ,להמציא את עצמו כל פעם מחדש ,להסתגל במהירות לסביבתו המשתנה תדירות ולהקדים את זמנו אם הוא חפץ להמשיך להתקיים ולהישאר רלבנטי .בשנת 5112קיבלה תמיר את היכולת לראות בצורה מטאפיסית ,מעבר למודע שהוא" :הידוע שלמדנו לראות" .על פיו אנו מגדירים רצונות וחסרונות ,אהבות ותשוקות .אנו נוהגים לומר" :זאת הייתה אהבת חיי", 18 "רצונותיי אינם מתממשים"" ,חסר לי כסף"" ,לא אוהבים אותי" ועוד .תמיר שואלת :האם כל מה שאנו אומרים ,חושבים או מודעים לו משקף את האמת? מדוע תמיד חסר לנו משהו? ומוסיפה :ללא שינוי אין התפתחות .אנו משתנים ללא הרף מינקות עד זקנה ,ואף מושפעים משינויי הסביבה בכל הרמות -משינויים של קרובים ומכרים ועד לשינויים אקולוגיים פוליטיים וכלכליים .התפתחותנו הרוחנית כבני אדם והגעתנו לבשלות תלויה ביכולת שלנו לראות את האמת ,מעבר לתמורות הגשמיות ( תמיר .)5141 ,תמיר טוענת כי שלמות נפשית דורשת מאיתנו לקבל ולהטמיע תובנות ואמיתות שמקורן בחלקים הרוחניים של נשמתנו ,מעבר לחומר ,מעבר למודע .בשנים האחרונות מקבלת תמיר יותר ויותר מידע על שפה רוחנית ייחודית .זוהי שפה המעניקה לאדם את היכולת לרדת לעומקם של דברים ולגלות אמיתות על חייו ,על דרכו (שם) .על בסיס שפה זו נבנתה תפיסה פילוסופית בשם' :ראייה אחרת' שעיקריה מבוססים על שאיפתו של האדם להיות בעל אמת ,דעת מידה ומהות כלומר ,לדעת את אמיתותיו ולשאוף אל המידות הראויות והנכונות לו .מקור האמיתות והמידות הראויות הוא תת המודע הרוחני הכולל זיכרונות דוריים קדומים במקביל לאילו העכשוויים .גילוי המידה הרוחנית הספציפית לשמה הגענו לעולם יפתור רבות מן התהיות והדילמות המלוות את חיינו .החוסר שאנו חשים בגשמיות חיי היומיום ילך ויתמלא ככל שנחקור את חיינו מנקודת מבט רוחנית גבוהה .שלמותו של האדם מוצגת כמגדל – מהות שגדלה דרך עבר ,הווה ועתיד .את העבר מסמל מלבן ,את ההווה עיגול ואת העתיד משולש .המגדל מורכב ממלבן ,עיגול ומשולש השלובים זה בזה .העבר עומד ,לא ניתן לעשות דבר יותר עם הדמויות שלו ועל כן צורתו מלבן – מהות לבנה שהאדם נולד אליה אשר מוכתמת במהלך החיים על ידי האדוות שסביבו .ההווה הוא גלגל החיים שיש לגלגלו באופן תמידי כדי להיות בהוויה האמיתית של האלוהות .הויה בהיפוך אותיות היא השם המקודש י ה ו ה .את הגלגל מגלגלים בחשיבה על ציר הזמן אחורה כדי להתבונן בעבר וקדימה כדי לעשות טרנספורמציה אל העתיד .ככל שהאדם מתבגר ,על ההווה להיכנס אל תוך העבר ולצמצם את השפעתו עד שהוא מבטלה לחלוטין וכשהוא מזדקן הוא הופך להיות "אדם בתוך עצמו הוא גר". ברגע המוות נכנס העתיד אל ההווה ואל העבר גם יחד .האמרה העממית" :מי שעומד מאחוריי, מלפניי ומצדדיי – הוא העומד" מקבלת משמעות חדשה כשהיא מייצגת את זה אשר מתוך חוסר מודעות לעברו משכפלו באופן דומה או בהיפוך גמור ואינו מצוי באמצע ,באמת המתקנת של הצורך הערכי .רחם בתפישה של תמיר הוא מלשון ראי ,חכמה ,מראה .האדם משול לנהג הנוסע במכונית .עליו ללמוד לתפעל את רכבו ,להתמצא בדרכים ,להכיר את חוקי התנועה ולהתנהל בצורה אחראית ובטוחה( .הווה) לשם כך עליו להיעזר במראות הצדדיות הקטנות דרכן משתקף אליו עברו ובמראה הגדולה -השמשה הקדמית דרכה משתקף אליו עתידו .מכאן נוכל להביא לתיקון הנפש ולמציאת האמצ"ע :האמת המתקנת של הצורך הערכי .למעננו ולמען הדורות הבאים אחרינו (תמיר.)5111 , בגיל עשרים ואחת הגעתי עם אמי לפגישה עם תמיר .פגישה ששינתה את כל זוית הסתכלותי על החיים .בעקבות המלצותיה של תמיר עברתי להתגורר בישוב הקהילתי מעלה צביה שבגליל. מטרת המעבר מחולון בה התגוררתי עד אותו זמן למעלה צביה הייתה בראש ובראשונה התנקות מעודף הסחות הדעת בהן הורגלתי .ייחודו של הישוב בכך שכל תושביו חברים בדרך האימן 19 ומיישמים תפיסות ותובנות בהשראתו -הן בחייהם האישיים והן בחיי הקהילה המשותפים. האימן היא תנועה פילוסופית-יישומית שהחלה את דרכה באנגליה בסוף 4914והאנשים הלוקחים בה חלק נמצאים בתהליך לימוד מתמיד של הסיבות למהות החיים ,ובחיפוש אחר דרכים חדשות למיצוי מלא יותר של הפוטנציאל האנושי .במהלך שהותי במעלה צביה ,שארכה שלוש שנים, הייתה לי הזדמנות לצפות ,לחקור וללמוד רבות אודות אורח חייהם והשקפת העולם הייחודית של תושביו .הם מודעים לקיומן של הישויות החיות באבנים ,בפרחים ובעצים ושהכול חי ונושם. על כן מבקשים הם רשות מהעץ ,ואומרים לו " :עץ יקר ,אל תפחד ,איננו באים לפגוע בך ,אנו מבקשים רשות לקטוף מעליך ומודים לך על מה שאתה מעניק לנו" .לטענתם אם לא מבקשים רשות מהעץ ופשוט לוקחים או מתנהגים בגסות ,מהותו בורחת לאדמה והיא יוצאת חזרה רק לאחר שחלפה הסכנה .על כן רואים הם חשיבות עליונה בפיתוח רגישות ומודעות למהויות הסובבות אותנו .לכל מהות צבע משלה .פרח בצבע מסויים הפורח באזור מסויים ,מעיד בעצם על קיומה של מהות ייחודית הבוקעת מן האדמה וחושפת באמצעותו את הווייתה לעיני כל .על כן עולמנו קסום ,מופלא ומלא תדרים שונים ומיוחדים שלכל אחד המקום והדרך משלו לבוא לידי ביטוי .בשנתי הראשונה במעלה צביה התחלתי ללמוד בפריזמה – 54מסגרת המיועדת לאנשים השואפים לגלות את יכולותיהם ולעלות על דרך של התפתחות אישית .הלימוד בתוכנית הוא מסע להבנת העולם ומשמעות חיי אדם תוך רכישת כלים לאפקטיביות אישית ומנהיגות עצמית וחברתית ,ולשחרור הגאוניות הטבעית .זהו זמן לחיבור בין החיים למשמעות -בסדנאות ,טיולים בטבע ,תיאטרון ותנועה ,מחקר ,הגות ופילוסופיה ,מדיטציה ויצירה אומנותית .במקביל הדרכתי נוער במעלה צביה ובישובים הסמוכים ,התנדבתי בעמותת עלם עם נוער בסיכון והתחלתי את לימודי התואר בקרימינולוגיה וסוציולוגיה במכללת גליל מערבי .במסגרת הלימודים בפריזמה 54 יצאנו לטיול בן שבוע במצפה רמון .בדומה לציידים לקטים לא הייתה לי נגישות כל אותו שבוע למראה .תחושותיי התחזקו מאוד והייתה בי פתיחות גדולה מהרגיל .הרגשתי טבעית ,חופשייה ונינוחה .בטחוני העצמי התחזק ולא הייתי עסוקה בשיפוטיות עצמית או באיך אחרים תופשים אותי .התמזגתי עם הטבע והרגשתי חלק בלתי נפרד ממנו .זכור לי במיוחד תרגיל בו התבקשתי יחד עם שאר חבריי התלמידים לנסות לראות באמת אלמנט כלשהוא מן הטבע .ההנחיות שקיבלנו היו לנסות להתרוקן ממחשבות ורגשות ולהפוך לצינור חסר צבע שדרכו יעבור מה שירצה לבוא ולקבל ביטוי .בנוסף נאמר לנו כי באמצעות חיבור אמיתי אל דבר אחד נוכל לחוש חיבור אל כל הדברים אליהם הוא מחובר .בחרתי לנסות ולראות באמת את ההר שניצב מולי במכתש רמון. למשך זמן מה עצמתי את עיני ,רוקנתי את שכלי ממחשבות והתמקדתי בנשימה .בעוד עיני עצומות החלו מופיעים מולי צורות ,צבעים ודמויות שמעולם לא ראיתי קודם לכן וככל שחלף הזמן הרגשתי שאני מתמזגת עם ישותו של ההר לבלי הפרד .חוויה מחוננת נוספת שחוויתי התרחשה בכליל בה אני מתגוררת כיום .למשך דקות ספורות חוויתי את הטבע מסביבי באופן כה מלא חיות עד כי קשה לתאר חוויה זו במילים .לעצים ,הפרחים ,הסלעים ,ושאר היצורים הייתה לפתע חזות מימית בוהקת ומלאת חיות וחשתי אחדות שלמה עימם .מאז ועד היום אני חווה חוויות דומות בסיטואציות שונות וכל פעם שאני רואה אי אילו דברים שלא הורגלתי לראות קודם לכן אני חוקרת אותם באמצעות הספרות המקצועית ,משווה אותם עם התנסויותיהם של אחרים ומגלה סימוכין לכך שמה שנגלה לי אינו פרי דמיוני בלבד. 20 דיון ומסקנות ציידים לקטים שחייהם מתאפיינים במיידיות רואים את בעלי החיים ושאר היצורים החיים סביבם כיישויות מורכבות בעלות אישיויות ייחודיות עמן הם מנהלים מערכת יחסים בה הם משפיעים ומושפעים כאחד .עם כניסתה של הטכנולוגיה ,החקלאות וגידול בעלי חיים לחייהם של הציידים לקטים החלה החריגה ממיידיות האופיינית כל כך לחברה המערבית המודרנית לחלחל גם אליהם .הנטייה לראות בדבר אובייקט ולהתייחס אליו רק מנקודת מבט תועלתנית גורמת לכך שיכולת הראייה הולכת ומצטעפת בהדרגה .ככל שהנטייה הזו חזקה יותר כך משתבשת יכולת הראייה של הפרט והחברה בהתאמה .על מנת שנחרוג ממנהגנו לראות כל דבר רק באופן תועלתני ואך ורק לעצמנו ,נייטיב לעשות אם נשלב בחיינו התנדבויות כאלו ואחרות אשר באמצעותן נוכל להתמקד בנתינה לזולתנו. בזכות הטכנולוגיה הפך העולם לכפר גלובלי קטן בו ניתן לתקשר כמעט עם כל אחד מבלי שהמרחק יהווה מכשול אולם באופן פרדוקסלי ,דווקא התקשורת הבין אישית ומערכות היחסים האינטימיות בין אנשים לוקות בחסר .הידע נגיש לכל נפש וזמין במרחק של לחיצת כפתור ואין צורך כבעבר לשננו ולזוכרו .אולם ידע זה הוא לרוב חיצוני לאדם ואינו אינטואיטיבי או נובע מתוכו .איכות החיים בחברה המערבית בת זמננו עלתה בצורה משמעותית ,אך איכות החיים הגבוהה גובה מחיר כבד מאוד שיש לשלמו .ככל שאנחנו תחרותיים יותר ,כך אנו גורמים נזק רב יותר לפלנטה בה אנו חיים ,וחיינו הפנימיים דלים יותר .אי השיויון מוביל למתח ,בעיות לב, החלשות מע' החיסון ,הזדקנות מואצת ,הפרעות נפש ,השמנה קיצונית ,נשירה מהלימודים, סמים ,כליאה וכו' .אנחנו משקיעים יותר מידי אנרגיה כדי לספק את תאוות האגו שלנו במקום את מהותנו ועל כן אנו נשחקים מהר ובטרם עת. האם ניתן להיחלץ ממעגל קסמים זה? כיצד ניתן להמשיך ולהנות מהיתרונות שהקידמה והטכנולוגיה מעניקות לחיינו תוך כדי מזעור חסרונותיהן? תקופתנו מאופיינת במגוון רחב של גישות אקלקטיות לחקירה רוחנית ולאורך חיים אלטרנטיבי. קבוצות רבות עוסקות במדיטציה ,פארא פסיכולוגיה ,רפואה הוליסטית ,תקשור ותחומים פסיאודו מדעיים נוספים .מרביתן נעזרות בטכניקות הנשענות על מקורות שונים תוך כדי שילוב ממסורות הדתות הגדולות ,הפגאניות ,מסורות מיסטיות מזרחיות ומערביות עתיקות ,מקורות פילוסופיים ואחרים .גישות שונות תואמות את צרכיהם האינדיבידואלים של אנשים שונים המחפשים למזער את היבט ההשלכה בחייהם ובכך לשקם את יכולת ראייתם שאבדה .על פי הגישה "בראייה אחרת" בהשראתה אני מנסה לחיות את חיי ,על האדם להבין ולחקור את השרשרת הדורית הזכרית והנקבית שממנה הגיע ,ומכך לראות את מהותו כחלק מאותה השרשרת דרך תיקונה .מתוך כך האדם מבין את התהודה שעליו ליצור על מנת לתקן חלקים מן השרשרת הדורית שלו ,בכדי ליצור עתיד טוב יותר להמשך השרשרת דרך ילדיו ,תלמידיו וידיעותיו. 21 הפניות בובר ,מ' .)4911( .אני ואתה .בתוך :בסוד שיח על האדם ועמידתו נוכח ההוויה .ירושלים :הוצאת מוסד ביאליק.0-51 . בירד-דוד ,נ' .)4991( .הסביבה הנדיבה .בתוך :שוקד ,מ' ודשן ,ש'( .עורכים) ,החוויה הבין תרבותית .ירושלים ותל-אביב :הוצאת שוקן.422-461 . גולדשמידט ,ג' .)5111( .עולמה של הילדות .בתוך :ילדות ,חינוך וליווי הילד מנקודת המבט של חינוך ולדורף .הרדוף :הוצאת הרדוף. דיימונד ,ג' .)4991( .השימפנזה השלישי .בתוך :חקלאות -הברכה והקללה .תל-אביב :הוצאת ספריית מעריב.460-415 . הריגל ,א' .)4924( .זן באמנות הקשת .תל – אביב :דביר הוצאה לאור. לי ,ר' .)4911( .כלכלת הבושמנים משבט הקונג :ניתוח תשומות ותפוקות .בתוך :שוקד ,מ' ,מרקס, ע' ודשן ,ש'( .עורכים) ,פרקים באנתרופולוגיה חברתית .ירושלים ותל-אביב :הוצאת שוקן.51-40 . מרקוזה ,ה' .)4966( .האדם החד ממדי .תל אביב :הוצאת הקיבוץ הארצי. נוה ,ד' .)5141( .שינויים בתפיסת הסביבה עם המעבר לחיים חקלאיים :מה ניתן ללמוד מהקרה של הנייקה ,חברת ציידים לקטים מיערות הגשם של דרום הודו?. .)4916( .Foundation for inner peaceקורס בנסים .תל-אביב :הוצאת גל בע"מ. קוניג ,ק' .)4921( .שלוש השנים הראשונות של הילד .ישראל :הוצאת חירות. שטיינר ,ר' .)4950( .חינוך וחיים רוחיים מודרניים .בתוך :מדע ,אמנות ,דת ומוסריות .תל אביב: הוצאת שוני תובל. שטיינר ,ר' .)4961( .כיצד קונים דעת העולמות העליונים? .תל – אביב :הוצאת מיכאל. שטיינר ,ר' .)4960( .גוף ,נפש ,רוח .ישראל :הוצאת מיכאל. תמיר ,ש' .)5141( .בראיה אחרת :המכון לחקר האירידיאולוגיה ולמודעות הנפש ,הגוף והרוח- קליניקה לאבחון ולטיפול בשיטת תמיר .מיתוך :סדרה של 01מפגשים .תל אביב. תמיר ,ש' .)5111( .מה אומרת עיניך .תל אביב :הוצאת ידיעות אחרונות. תמיר ,ש' .)5140( .מתוך תוכנית הרדיו בראייה אחרת: fm 410 , http://www.103.fm/programs/page.aspx?c41t4nzVQ=FI&cntrVQ=EGJ 22 Heidegger, M., (1978a) [1953]. The Question Concerning Technology, In Martin Heidegger: Basic Writings, ed. D. F. Krell. London: Routledge, 307–342. Woodburn, J.,( 1982). Egalitarian Societies. Man 17, 431–451. 23
© Copyright 2024