‫מכללת גליל מערבי‬ ‫המחלקה לסוציולוגיה‬ ‫סמינריון אדם סביבה‬ ‫ראייה והסתרה‬ ‫מרצה‪ :‬ד"ר נווה דניאל‬ ‫מס הקורס‪077446-06 :‬‬ ‫שם הקורס ‪ :‬היבט אנתרופולוגי ביחסי אדם סביבה – סמינריון מובנה‬ ‫שם‪ :‬בן דרור שובל‬ ‫כט' תשרי‬ ‫‪3.76.0673‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מבוא‬ ‫ב‪ 52 -‬השנים האחרונות החלו אנתרופולוגים רבים לחקור חברות שונות של ציידים לקטים ברחבי‬ ‫העולם‪ .‬חברות של ציידים לקטים מורכבות מקבוצות קטנות וניידות‪ ,‬העוברות ממקום למקום‬ ‫כשמזונן אזל ‪ .‬חברה זו היא חברה שיוויונית שחלה עליה חובת ההתחלקות עם הזולת‪ .‬פגיעתם‬ ‫בסביבה מועטה ואורח חייהם מתאפיין במיידיות‪ .‬הם מכירים בנוכוחותן של היישויות החיות‬ ‫בגבעות‪ ,‬בנהרות ובסלעים שביער‪ ,‬מתקשרים עימן ומכבדים את קיומן‪ .‬האם ייתכן שציידים‬ ‫לקטים רואים אחרת מאיתנו ומשמרים בתוכם ידע עתיק אשר אבד לנו מזמן?‬ ‫בחרתי לכתוב על ראייה והסתרה היות ונושא זה מעסיק אותי רבות לאחרונה‪ .‬במשך שנים הלכתי‬ ‫שולל אחר אשליות והקפתי את עצמי בהסחות דעת מרובות‪ .‬גם כשכבר יצאתי לבלות בחיק‬ ‫הטבע‪ ,‬נהגתי להסיח את דעתי באמצעים טכנולוגיים כגון מוסיקה‪ ,‬משחקים ועוד‪ .‬היה לי קשה‬ ‫להכיל בתוכי את השקט‪ ,‬השלווה וההרמוניה סביב‪ .‬ככל שהסכמתי להשיל מעלי קליפות ולהסיר‬ ‫מעיני צעיפים כך השתנה עולמי בהדרגה והפכתי לאדם אחר מזה שהייתי קודם לכן‪ .‬אט אט‬ ‫התחלתי לראות את כל מה שבאתי עימו במגע באור אחר‪ .‬בנוסף קיבלו יחסיי עם הסובבים תפנית‬ ‫חיובית לה אני מכירה תודה מדי יום‪ .‬הבנתי שכאשר אינני רואה באמת את מי שמולי אינני‬ ‫מחוברת אליו באהבה וכשאני רואה אותו באמת אהבתי אליו גדלה ומתעצמת‪ .‬בחירתי בנושא זה‬ ‫נבעה מרצוני להמשיך לחקור ולהבין לעומק את התהליכים הללו‪.‬‬ ‫שאלת מחקרי היא‪ :‬מתי החלה האנושות לראות את כל אשר סביבה כאובייקט ולהתייחס אליו‬ ‫רק מנקודת מבט תועלתנית? ומדוע הולכת ומצטעפת בהדרגה יכולת ראייתה מאז? השערתי היא‪:‬‬ ‫המעבר מאורח חיים המבוסס על צייד ולקט לאורח חיים המבוסס על טכנולוגיה‪ ,‬חקלאות וגידול‬ ‫בעלי חיים הביא לכך שהאנושות החלה לראות את כל אשר סביבה כאובייקט ולהתייחס אליו רק‬ ‫מנקודת מבט תועלתנית בלבד‪ .‬מנקודת מבט זו האופן והמידה בה דבר כלשהו משמש את האדם‬ ‫נתפשים כתמצית מהותו ועל כן לא רואים אותו כפי שהוא‪ .‬למרות שהמעבר מציד ולקט‬ ‫לטכנולוגיה‪ ,‬חקלאות וגידול בעלי חיים נחשב כמשמעותי מאוד בתהליך ההתפתחות האנושית‪,‬‬ ‫נדמה כי בהיבטים מסויימים הוא דווקא מרחיק את האנושות מעצמה במקום לקרבה‪ .‬מרבית בני‬ ‫האדם אינם רואים באמת לא את סביבתם‪ ,‬לא את בני משפחתם ואף לא את ילדיהם‪ .‬האדם הפך‬ ‫להיות חד מימדי ומצומצם בראייתו‪ ,‬והדבר בא לידי ביטוי באופנים שונים‪.‬‬ ‫אתחיל את עבודת הסמינריון שלי בסקירת ספרות אודות ציידים לקטים‪ .‬מפאת קוצר היריעה‪,‬‬ ‫לא אוכל לצערי לסקור את כולה‪ .‬אמשיך בתיאור השינויים שחלו באורח חייהם ואופן ראייתם‬ ‫של ציידים לקטים עם המעבר לחיים חקלאיים‪ .‬בהמשך אתאר את השינויים שחלו באדם‬ ‫המודרני עם כניסת הטכנולוגיה וכיצד הפך לחד מימדי ומצומצם בראייתו‪ .‬בהמשך אבחן מה זה‬ ‫אומר לראות באמת ואשתף מחוויותיי האישיות‪ .‬אסיים בדיון ומסקנות‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ציידים לקטים‬ ‫אורחות חייהם‪ ,‬מערכת אמונתם ואופן ראייתם‬ ‫במשך רוב ההיסטוריה האנושית‪ ,‬נאלצו בני האדם לחיות כציידים לקטים‪ .‬הם צדו חיות בר‬ ‫וליקטו צמחי מזון מהטבע‪ .‬אורח חייהם התאפיין במיידיות שבאה לידי ביטוי בדרכים שונות‪.‬‬ ‫צידים לקטים אינם מגדלים מזון או מאחסנים אותו לזמן ממושך וכמעט שאין להם הפוגה‬ ‫מהמאבק היומיומי הממושך של מציאת מזון בטבע והימנעות מגוויעה ברעב (דיימונד‪ .)4991 ,‬הם‬ ‫רואים את סביבתם הטבעית כמקור בלתי נדלה של שפע המעניק להם בנדיבות את כול מה שהם‬ ‫זקוקים לו (בירד‪ -‬דוד‪ .)4991 ,‬ציידים לקטים חיים בכאן ועכשיו ובאחדות עם סביבתם באופן‬ ‫המזכיר שלבי התפתחות ראשוניים אצל ילדים‪ .‬קוניג סובר כי‪ ,‬ילד עד סביבות גיל שלוש הוא אחד‬ ‫עם העולם (קוניג‪ .)4921 ,‬ציידים לקטים אינם תחרותיים‪ ,‬אינם מנסים לצבור יותר עושר‪ ,‬כוח או‬ ‫מעמד מאחרים ואינם עומדים על המשמר בנסיון למנוע או להגביל זאת (וודבורן‪ .)4915 ,‬בנוסף‬ ‫מתאפיין אורח חייהם בהשגת תוצרת ישירה ומיידית מעבודתם‪ .‬הם יוצאים לציד או ללקט‪,‬‬ ‫ואוכלים את האוכל שהושג באותו היום‪ .‬מזונם לא מעובד ולא מאוחסן‪ ,‬הכלים בהם הם‬ ‫משתמשים פשוטים‪ ,‬ניידים‪ ,‬תועלתנים‪ ,‬ניתנים להשגה או החלפה בקלות ואינם מצריכים השקעת‬ ‫עבודה מרובה בהתקנתם (שם)‪ .‬חלוקת המשאבים אינה מתבססת על גיל‪ ,‬מגדר ותרומה לקבוצה‪.‬‬ ‫ליחידים יש אפשרות לקבוע למי יחברו לשם מגורים‪ ,‬השגת מזון וכדומה והם אינם קשורים‬ ‫ביחיד כלשהוא בכל הקשור לגישה לצרכי קיום או משאבים אחרים‪ .‬מערכות יחסים בקרב‬ ‫הציידים לקטים מתאפיינות בדגש על חלוקה ושותפות ולא על מחוייבויות ארוכות טווח‪ .‬בנוסף‬ ‫הם מושתתים על נתינה ללא ציפייה לתמורה וחלוקה שווה של מזון שחלקו מלקט וחלקו מציד‪.‬‬ ‫שיטתם הכלכלית מאופיינת בדפוסים של חלוקה ושל יחסי רכוש‪ ,‬כפי שנהוג במשפחה (בירד‪ -‬דוד‪,‬‬ ‫‪ .)4991‬נשים זוכות אצלם למידה רבה יותר של שיוויון ביחס למערכות מסוג אחר‪ .‬המיידיות באה‬ ‫אצלם לידי ביטוי גם בקבוצות חברתיות גמישות‪ ,‬המשתנות כל הזמן בהרכבם (וודבורן‪.)4915 ,‬‬ ‫הקבוצות לרוב קטנות ומכילות עשרה או שניים עשר אנשים‪ .‬הן נודדות בחיפוש אחר מזון ושתייה‬ ‫ואינן קשורות לאיזור מסויים או למשאבים קבועים‪ .‬בכל אזור שוהה בזמן נתון קבוצה אחת או‬ ‫יותר אך אף אחת מן הקבוצות אינה משתלטת על אזור המחייה‪ .‬כשקבוצה רוצה להכנס לאזור בו‬ ‫מתגוררת באופן זמני קבוצה אחרת עליה להודיע לה על כניסתה לאזור‪ .‬בכל רגע נתון יכולים חברי‬ ‫הקבוצה אם הם חפצים בכך לעבור לקבוצה אחרת (שם)‪ .‬ציידים לקטים נאלצים לנדוד ממקום‬ ‫למקום בחיפוש אחר מזון ושתיה ונאלצים להסתפק בלידת צאצא כל ארבע שנים היות והאם‬ ‫צריכה לשאת את תינוקה עד לרגע בו ידביק את קצב ההתקדמות של השבט‪ .‬בשל כך רוצחים‬ ‫ציידים לקטים פעמים רבות את ילדיהם הנולדים (דיימונד‪.)4991 ,‬‬ ‫שבט הקונג החי במדבר קאלאהרי טוען "מדוע אנו צריכים לשתול ולנטוע‪ ,‬כאשר יש כל כך הרבה‬ ‫פירות בעולם? (שם)‪ .‬מחנות השבט ממוקמים בטווח של קילומטר וחצי מבור המים‪ ,‬הם‬ ‫מתגוררים במחנה אחד תקופה של מספר שבועות או חודשיים ומוצאים את מזונם ממנו החוצה‪.‬‬ ‫כל בוקר יוצאים מספר אנשים לאסוף צמחי מאכל או‪ /‬ו לצוד‪ ,‬וכל ערב חוזרים העובדים למחנה‬ ‫ומתחלקים בשלל זה עם זה ועם אלו שנשארו במחנה‪ .‬מי שנשאר במחנה בדר"כ הם ילדים‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תינוקות וזקנים אשר אוספים את המזונות הפחות רצויים מקרבת המחנה‪ .‬קיימת זרימה מתמדת‬ ‫של אגוזים‪ ,‬גרגירים‪ ,‬שורשים ובנוסף לכך עוד ‪ 12‬זני צמחים ו ‪ 21 -‬מיני חיות הראויים למאכל‪,‬‬ ‫אך המוצר העיקרי הוא אגוז המונגונגו‪ .‬בדרך כלל הם נוטים לאכול רק את המזונות הטעימים‬ ‫ביותר ולהתעלם מהפחות טעימים‪ .‬הצעירים שבמחנה יוצאים למסעות רחוקים לחורשת‬ ‫האגוזים‪ .‬ככל שגדל המרחק בין מקור המים לאגוזים‪ ,‬כך מופנים יותר מאמצים לליקוט המזונות‬ ‫הפחותים בערכם (לי‪ .)4911 ,‬הנשים קולות כמות מסויימת של אגוזים בגחלי המדורה לפי מידת‬ ‫הפיצוח הנחוצה‪ .‬האגוזים עדיין אכילים אפילו אם היו מונחים על האדמה במשך שנה‪ .‬נראה‬ ‫שהבושמן אוכל כ‪ 011 -‬אגוזים מידי יום‪ ,‬שיחד מהווים ‪ 541‬גר' אגוז‪ .‬אגוזי המונגונגו מכילים ‪51‬‬ ‫אחוז חלבון ו‪ 29 -‬אחוז שומן‪ .‬כלומר‪ ,‬משא אחד של אגוזים יכול להאכיל משפחה בת ארבע נפשות‬ ‫במשך יומיים ואף יותר‪ .‬הבושמנים אוכלים ‪ 5,411‬קלוריות ו‪ 90.4‬גר' חלבונים ליום‪ .‬מפתיעה‬ ‫במיוחד העובדה שלמרות היותם ציידים מקבלים הבושמנים את מרבית החלבונים דווקא ממקור‬ ‫צמחי ולא מבשר (שם)‪.‬‬ ‫שבט הנייקה המתגורר כיום ביערות הגשם של דרום הודו מתנהל אף הוא כחברה שוויונית‪ .‬את‬ ‫היער תופשים בני הנייקה כמו הורה המספק ללא תנאי מזון לילדיו‪ ,‬ויחסם אליו הוא כיחסם אל‬ ‫אב או אם‪ .‬מכאן שהם רואים את עצמם כאחים לאותו הורה משותף – היער‪ .‬לילדים בקבוצה‬ ‫קוראים בני הנייקה בן ובת ולמבוגרים אבא קטן ואמא קטנה‪ .‬בדומה לחברות אחרות של ציידים‬ ‫לקטים מושתתים היחסים בין בני הנייקה על נתינה ללא ציפייה לתמורה וחלוקה שווה כפי הנהוג‬ ‫במשפחה‪ .‬ההתחלקות מחזקת אצלם את תחושת הערבות ההדדית ונוסכת בטחון בקרב בני‬ ‫הקהילה המאמינים כי כאשר האדם חי למען עצמו חייו ריקים ודלים (בירד‪ -‬דוד‪ .)4991 ,‬בנוסף‬ ‫לכך מונעת ההתחלקות את קלקולו של המזון היות והנייקה אינם אוגרים את מזונם (וודבורן‪,‬‬ ‫‪ .)4915‬בגלל שהנייקה חיים בכאן ועכשיו‪ ,‬נתינתם אינה מונעת משיקולים לגבי העתיד‪ .‬סירוב‬ ‫להעניק דבר מה לאחד מ'האחים' עלול להוביל לביקורת מצד האחרים ולחשש אצל אותו אדם‬ ‫מפני נידוי חברתי‪ .‬אופן חלוקת הבשר היא דוגמה לפעולה טקסית של נתינה אצל בני הנייקה‪.‬‬ ‫הבשר מחולק באופן שווה בין כל בני השבט‪ .‬הצייד חוזר עם החיה‪ ,‬מעביר אותה לאדם אחר אשר‬ ‫מחלק את איבריה לחתיכות קטנות‪ .‬הקצב מסדר את הבשר בערימות וכל אחת מהערימות ניתנת‬ ‫לכול משק בית ביחס לגודלו‪ .‬לילדים ניתנת כמעט אותה כמות של בשר הניתן למבוגרים‪ .‬הצייד‬ ‫מקבל חלק זהה של בשר‪ ,‬ובדרך כלל גם את העור (בירד‪ -‬דוד‪ .)4991 ,‬הנייקה מאמינים שהיער‬ ‫כהורה מעניק משאבים טבעיים לכולם ושלכולם זכויות המקנות להם גישה אישית וישירה‬ ‫לאדמה ולמשאבים שבטבע‪ .‬בנוסף רואים הנייקה כל חפץ לא רק כקניינו של אדם זה או אחר‬ ‫אלא כשייך בראש ובראשונה לעצמו‪ .‬כשבן נייקה רוצה להשתמש בחפץ כלשהו הוא חייב לבקש‬ ‫רשות מהאדם‪ ,‬ש"לעצמו" החפץ שייך‪ .‬אם הוא לוקח את החפץ ללא רשות‪ ,‬הוא שולל מהאדם את‬ ‫הזכות לתת‪ .‬הדבר נכון גם לגבי בני הזוג עצמם‪ .‬על פי טענתם השימוש בחפצים מבטא ומחזק את‬ ‫החיבור שבין ישויות נפרדות‪ .‬כך לדוגמא‪ :‬לאדם א' יש גרזן "השייך לעצמו"‪ ,‬ב' מבקש ממנו את‬ ‫הגרזן‪ ,‬וא' נותן אותו לב'‪ .‬ב' שומר על הגרזן אצלו וג' מעוניין להשתמש בו‪ .‬ג' חייב לבקש מא'‬ ‫רשות ליטול את הגרזן‪ ,‬כמו גם לבקש את הגרזן מ‪-‬ב'‪ .‬העברת החפצים מחזקת את הקשרים‬ ‫המיידים ביניהם‪ .‬החפץ עצמו מציין באופן סמלי את הקרבה שנרקמה ביניהם (שם)‪.‬‬ ‫הנייקה מאמינים שהאל שלהם "מעניק לידה"‪ ,‬כלומר‪ :‬הורה‪ ,‬והם מעניקים לו תשורות כדי‬ ‫להביע את תודתם לאחר שאספו פירות‪ ,‬דבש וצדו חיות‪ .‬אל הרוחות של האבות הקדמונים הם‬ ‫‪4‬‬ ‫פונים בשם אבא גדול ואמא גדולה‪ ,‬ואמונתם היא שהם משגיחים עליהם ומספקים להם את כול‬ ‫צרכיהם‪ .‬בני הנייקה מאמינים שכאשר הם אינם מתנהגים כהלכה‪ ,‬רוחות אלו‪ ,‬בדיוק כמו‬ ‫ההורים‪ ,‬מטילות עליהם סבל ומכאובים שונים עד אשר הם מביעים חרטה ומבטיחים להיטיב את‬ ‫דרכיהם (שם)‪.‬‬ ‫בני אדם‪ ,‬אבות קדומים‪ ,‬חיות ועצי יער‪ ,‬אלים וגבעות מקומיים נתפסים על ידי אנשי הנייקה‬ ‫כיישויות העומדות בפני עצמן‪ ,‬עמן הם מנהלים מערכת יחסים‪ ,‬המושתת על כבוד‪ .‬חיות יער‬ ‫נתפסות על ידם כמונעות מרגשות ומחשבות בדומה לאדם ובמקרים רבים פונים בני הנייקה‬ ‫אליהם בדיבור בגובה עיניים‪ ,‬תוך הקפדה בכבודם‪ .‬לרוב הם נמנעים מפגיעה מיותרת בהן בין‬ ‫בדיבור בין במעשה‪ .‬לדוגמא‪ :‬פיל אשר חי בקרבת שבט הנייקה נהג להסתובב מרבית שעות היום‬ ‫בלווית פיל נוסף‪ .‬מחלקת היער המקומית לכדה את חברו הטוב והדבר גרם לו לעוגמת נפש רבה‬ ‫ולהתקפי זעם שהובילו להרס רב ולהרג של בן נייקה‪ .‬למרות צערם הרב על אובדנם‪ ,‬לא ביקשו בני‬ ‫הנייקה להתנקם וללכוד את הפיל כיוון שחמלו עליו והיו אמפתיים לכאבו‪ .‬קיומם זה לצד זה‬ ‫ביער המשותף הוא לדידם עובדת חיים מוגמרת שיש לקבלה באהבה‪ .‬דוגמא נוספת‪ :‬בן נייקה‬ ‫הוקש מנחש‪ .‬הוא לא ניסה לפגוע או לגרש את הנחש ממאורתו‪ ,‬אלא התמלא סקרנות באשר‬ ‫לשכנו החדש‪ .‬כאשר שיתף בתקרית את חבריו‪ ,‬הוא גילה הזדהות עם מצבו של הנחש ואמר‪ ' ,‬לא‬ ‫הייתה לו כל אפשרות אחרת'‪' .‬כמונו'‪ ,‬הוסיף‪ ' ,‬הנחש הזה גם גר פה'‪ .‬על פי נווה‪ ,‬בני הנייקה פונים‬ ‫לחיות שביער באופן הזה‪' :‬אתה חי ביער‪ ,‬גם אני חי פה ביער‪ .‬אתה באת לאכול כאן‪ ,‬גם אני באתי‬ ‫לאסוף פה שורשים‪ ,‬לא באתי לפגוע בך בשום צורה‪ '.‬פנייתם לחיות מלווה בתחושה עמוקה של‬ ‫אחדות קיומית ורגשית בכל הקשור לחייהם המשותפים ביער (נווה‪.)5141 ,‬‬ ‫"ביטוי נוסף לאופן שבו הנייקה תופשים את בעלי החיים ביער ניתן למצוא בשימוש שהם עושים‬ ‫במונח בודי אותו ניתן לתרגם כחוכמה‪ ,‬המובנת בראש ובראשונה כיכולת להתנהלות נכונה‬ ‫ואחראית עם אחרים ביער"‪" ....‬על פי הבנתם‪ ,‬בני אדם או חיות יער אחרות יכולים לפעול עם או‬ ‫בלי בודי" (שם‪ .)6 :‬דוגמה לכך ניתן למצוא בסיפור שלפנינו‪ :‬בשנת ‪ 5110‬נכנסה קבוצה חדשה ולא‬ ‫מוכרת של ‪ 9‬פילים‪ ,‬אל כפר הנייקה‪ ,‬הרסה בקתות וחירבה כמה מהמטעים הצנועים שבקרבתם‪.‬‬ ‫קודם בואם הוטרדו הפילים על ידי הקאקאס – קבוצת מהגרים מקרלה ממוצא מוסלמי‪ .‬אנשי‬ ‫הנייקה פנו לפילים הנרגזים בדרכים שונות אך ללא הועיל‪ .‬למחרת בבוקר התפתחה שיחה באשר‬ ‫למאורעות החריגים של ליל אמש ובה שתי זוויות התייחסות שונות‪ :‬האחת תפסה את הקאקאס‬ ‫כחסרי בודי היות והם חדשים באזור ולא יודעים כיצד לשתף פעולה עם יושביו‪ ,‬במקרה הזה‬ ‫פילים‪ .‬בפרשנות השנייה אלו דווקא הפילים הנתפסים כחדשים וחסרי בודי וככאלו שאינם‬ ‫יודעים את הליכות המקום (שם)‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫המעבר לחיים חקלאים וגידול בעלי חיים אצל‬ ‫ציידים לקטים‬ ‫אורח החיים של שבט הנייקה המושפע וחשוף לתרבותיות הולכת וגוברת‪ ,‬ודרך חייהם המסורתית‬ ‫נתונה תחת הגבלות כתוצאה מכריתת יער מואצת ואיסורים של צייד בחוק (שם)‪ .‬במהלך‬ ‫העשורים האחרונים חקלאות וגידול בעלי‪-‬חיים מבוייתים מהווים מרכיב חשוב בכלכלת הקיום‬ ‫של הנייקה (שם)‪ .‬בני הנייקה דוגלים ב ‪'-‬תגמול מיידי'‪ .‬הם עובדים לפרקים ובאורח לא שיטתי‬ ‫עבור אחרים ותמורת עבודתם הם זוכים לתגמול‪ .‬במקביל לחקלאות ולגידול בעלי חיים מבוייתים‬ ‫מוכרים בני הנייקה מוצרי יער משניים ועוסקים בעיבוד הקרקע של משק חי של שכניהם‬ ‫החקלאים (בירד‪-‬דוד‪ .)4991 ,‬בחירת סוג העבודה במטע‪ ,‬אופן ביצוע העבודה‪ ,‬מספר ימי העבודה‬ ‫בשבוע‪ ,‬שעות העבודה והנטייה לפזר את כל שכרם ברכישת מוצרים נדרשים יותר או פחות באופן‬ ‫מייד כולם מעידים על כך שהנייקה מביאים עימם את גישתם המסורתית לעבודה במטעי התה‬ ‫והגומי שבשולי היער (שם)‪.‬‬ ‫בעת המעבר מחיי צייד ולקט להסתמכות על חקלאות וגידול בעלי חיים מבויתים הוקצנה מידת‬ ‫ההזחה לשוליים של דרכי ההתייחסות הלא תועלתנית‪ .‬השימוש הכלכלי בבעלי החיים המבויתים‪,‬‬ ‫מוביל לחריגה ממידיות במובנים של זמן‪ ,‬צריכה‪ ,‬צרכים ושימוש אך לא תמיד בכל המובנים בעת‬ ‫ובעונה אחת (שם)‪ .‬חריגה ממידיות מחזקת את התפישה הסובבת סביב פוטנציאל התועלת של‬ ‫הדברים ולא סביב מהותם‪ .‬כך לדוגמה לשילוב חקלאות וגידול בעלי חיים‪ ,‬בכלכלת הקיום של‬ ‫אנשי הנייקה יש השלכות על כך שהם אינם תופשים כישויות אלמנטים מסביבתם כפי שנהגו‬ ‫בעבר (שם)‪" .‬ככל שפעולה כלכלית מסוימת כרוכה בממדים רבים יותר של חריגה ממיידיות (כפי‬ ‫שקורה עם בעלי חיים וצמחים מבויתים)‪ ,‬קטנה נטייתם של הנייקה להתייחס לבעלי החיים‬ ‫והצמחים הרלוונטיים כסובייקטים עימם יש לנהוג בכבוד ואלה נתפסים בהתאם כאובייקטים‬ ‫לניצול " (שם‪ .)1 :‬הנייקה רואים בפרות‪ ,‬תרנגולות וכלבים שבבעלותם כרכוש שהם יכולים‬ ‫לעשות בו כראות עיניהם‪ .‬הם אינם מהססים לנהוג בהם בצורה שלא הייתה מתקבלת על הדעת‬ ‫במקרה של חיות היער‪ .‬קשירת כלבים ופרות לשעות ארוכות‪ ,‬כליאת תרנגולות בצפיפות קיצונית‪,‬‬ ‫שימוש במכות‪ ,‬הצלפות‪ ,‬זריקת אבנים ואפילו הצקות יזומות כגון משיכה בזנב והרכנת ראשי‬ ‫הבקר ללא סיבה באמצעות משיכת הקרניים בחוזקה כלפי מטה‪ ,‬הן דוגמאות הממחישות את‬ ‫יחסם של הנייקה אל בעלי החיים המבוייתים שבבעלותם (שם)‪ .‬כלבים משמשים את הנייקה מזה‬ ‫דורי דורות כשותפים לציד‪ .‬הם נעזרו בהם כדי להניס טורפים ולחמוס את טרפם וכדי לתפוש‬ ‫ולהרוג חיות ביער‪ .‬עם התגברות המגבלות החוקיות על צייד ולקט ביער‪ ,‬נעזרו הנייקה בכלבים‬ ‫למטרות ציד פחות ופחות היות ונביחותיהם היו רעשניות מדי‪ .‬כיום משמשים הכלבים הקשורים‬ ‫רוב הזמן לשמירה והרתעה מפני פולשים (חיות או בני‪-‬אדם) אל תוך כפרי הנייקה ‪ ,‬השדות‬ ‫והחיות המבויתות שנוספו לאחרונה אל סביבתם (שם)‪ .‬הנייקה נמנעים לרוב מכריתת ענפים‬ ‫שאינם יבשים כדי לבשל ולחמם את בקתותיהם‪ .‬הם רואים בעצים אלו ישויות חיות ונמנעים‬ ‫מפגיעה בהם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אל עצים מבויתים הם מתייחסים באופן תועלתני בלבד ואין הם‬ ‫רואים פסול בכריתת ענפיהם שאינם יבשים‪ .‬קיים שוני גם באופן התייחסותם של הנייקה אל‬ ‫אדמות היער אותם הם פינו לחקלאות‪ ,‬לבין גבעות ביער‪ .‬את הראשונות הם רואים אך ורק‬ ‫‪6‬‬ ‫מזווית תועלתנית ואת השניות כבעלות אישיות ייחודית‪ .‬הנייקה רואים חשיבות רבה בתחזוק‬ ‫יחסיהם עם גבעות אלו (שם)‪ .‬דינמיקה זו אינה ייחודית לנייקה‪ .‬ניתן למצוא אותה גם בקרב‬ ‫חברות אחרות של ציידים לקטים כגון שבט הבקה החי ביערות הגשם של קונגו וקמרון‪ .‬הבקה היו‬ ‫מעורבים בצייד רצחני של פילים שמטרתו היה לספק את הביקוש הדיר לשנהב למרות שהם‬ ‫רואים בחיות אלו יישויות חיות עמם יש להם קשר משפחתי ‪ .‬החיות היחידות שאינן נתפסות על‬ ‫ידי האסקימוסים של צפון אלסקה כבעלות נשמה הם הכלבים המשמשים אותם להובלת‬ ‫מזחלותיהם והם אף סובלים מתת – האכלה ותת – השקייה בקיץ כשאין בהם שימוש (שם)‪.‬‬ ‫המעבר מאורח חיים המבוסס על צייד ולקט לאורח חיים המבוסס על חקלאות וגידול בעלי חיים‬ ‫נתפש על ידי רבים כאחת ההתפתחויות החשובות בתולדות האדם (נווה‪ .)5141 ,‬תהליך הביות‬ ‫החל כשבני האדם החזיקו חיות בר בשבי כחיות מחמד וחיות הבר למדו להרוויח מקרבתם של בני‬ ‫האדם‪ .‬לדוגמא זאבים עקבו אחרי ציידים ואכלו מחיות שנפגעו מהציד‪ .‬ביות של צמחים התרחש‬ ‫באופן דומה‪ ,‬בני אדם קטפו צמחי בר והשליכו את זרעיהם וכך בלי לשים לב זרעו אותם מחדש‪.‬‬ ‫עם הזמן הפכו תהליכים אלו להיות מודעים לבני האדם (דיימונד‪.)4991 ,‬‬ ‫הבאט קורומבה הם חקלאים הגרים בשכנות לשבט הנייקה‪ .‬דפוסי החלוקה שלהם שונים מאלו‬ ‫של שכניהם בני הנייקה‪ ,‬והם תואמים את ההגיון השכיח ברוב החברות‪ .‬הם באים לידי ביטוי‬ ‫באמצעות נתינה הדדית ותביעה להדדיות‪ .‬בשונה מהנייקה רואים הבאט קורומבה את הטבע כמו‬ ‫אב קדמון אשר עימו הם מקיימים פעילות גומלין הדדית ולו הם מעניקים תשורות כתחינה‬ ‫להבטחת יבול מבורך ומוצלח כאשר הם זורעים לראשונה (בירד‪-‬דוד‪ .)4991 ,‬את עצמם הם‬ ‫רואים כשארים (קרובי משפחה) שקשורים זה לזה לאורך זמן באמצעות פעולות של נתינה הדדית‪.‬‬ ‫חלוקת הבשר אצלם היא פעולה טקסית של הדדיות‪ ,‬המדגישה את החשיבות של תשלום מדויק‬ ‫בתמורה לנתינה‪ .‬כלומר ציידים מקבלים נתח בשר בהתאם לעזרתם בציד (שם)‪ .‬הבאט קורומבה‬ ‫רואים בחפץ כקניינו של האדם ולא כשייך ל"עצמו"‪ .‬על כן כאשר א' מעניק דבר מה לב'‪ ,‬מצופה‬ ‫מב' לתת בעתיד תמורה לא' ‪ .‬העברת החפצים יוצרת מחוייבות של הדדיות בין א' לב' באמצעות‬ ‫יצירת חובות של נתינה (שם)‪.‬‬ ‫רבים הטוענים כי בזכות החקלאות וגידול בעלי החיים חל שיפור משמעותי באיכות החיים‪ .‬חיינו‬ ‫היום קלים במובנים רבים בהשוואה לחיים בתקופות עברו‪ .‬אנו נהנים ממזון מגוון המצוי בשפע‪,‬‬ ‫מכלים ומנכסים חומריים משובחים יותר‪ ,‬מחיים ארוכים ולרוב בריאים ומפנאי לעסוק באמנות‬ ‫ולהנות ממנה‪ .‬רובנו מוגנים מרעב ומטורפים‪ ,‬ואנו מפיקים את רוב האנרגיה הדרושה לנו‬ ‫ממשאבים טבעיים באמצעים טכנולוגיים‪ ,‬ולא מזיעת אפנו‪ .‬חקלאות יכולה לכלכל יותר אנשים‬ ‫מציד ולהאכיל פיות רבים יותר‪ .‬החקלאים אינם נודדים ממקום למקום ועל כן אינם מוגבלים‬ ‫באותו אופן שציידים לקטים מוגבלים בהבאת ילדים לעולם (דיימונד‪ .)4991 ,‬אולם בנוסף‬ ‫להשלכות חיוביות אלו על אורח חיינו גרמו החקלאות וגידול בעלי החיים גם להשלכות הפוכות‪.‬‬ ‫החקלאות‪ ,‬מתבססת על יבולים עתירי פחממות‪ ,‬כמו אורז‪,‬חיטה‪ ,‬תפוח אדמה ותירס שהתגלה‬ ‫כאסון לבריאות הציבור‪ .‬פליאופתולוגים בדקו אלפי שלדים של אינדיאניים שחיו בעמקי הנהרות‬ ‫אילינוי ואוהיו בסביבות ‪ 4111‬לספירה כשהוחל בעמקים אלו גידול נרחב של תירס‪ .‬נזקי התירס‬ ‫כללו פגיעה במצב השיניים והחניכיים‪ ,‬ותת תזונה חמורה בקרב נשים בהריון ובקרב פעוטות‬ ‫שנחשפו למחלות מדבקות רבות‪ .‬העובדה שהחקלאים חיים בצפיפות ביישובי קבע ובתנאי תזונה‬ ‫‪7‬‬ ‫גרועים‪ ,‬גרמה לכך שהרוב המכריע של המחלות לא היה יכול להתבסס‪ ,‬אלא לאחר שהתרחש‬ ‫המעבר לחקלאות‪ .‬ממצאיהם של הפליאופתולוגים באילינוי ואוהיו שחפת גילו כי עגבת‪ ,‬פטלת‪,‬‬ ‫שיגרון ומחלות ניווניות אחרות קנו לעצמן אחיזה כמחלה אפידמית והיו נפוצים מאוד‪ .‬שכיחות‬ ‫האנמיה גדלה פי ארבע ושיעורי התמותה עלו כך שרק אחוז קטן עבר את גיל ה – ‪( 21‬שם)‪.‬‬ ‫החקלאים שפיתחו תלות ביבוליהם סבלו מרעב כשיבוליהם נפגעו‪ .‬נוסף על תת תזונה‪ ,‬רעב‬ ‫ומגפות‪ ,‬גרמה החקלאות להבדלים במעמדות והקצינה את חוסר השוויון‪ .‬חקלאות כמערכת‬ ‫מושהית תמורה ‪ -‬חריגה ממיידיות‪ ,‬מתאפיינת בהחזקת זכויות של יחידים על נכסים וייצור‬ ‫תוצרת‪ .‬אמצעי ייצור מתוחכמים ויקרים אלו‪ ,‬מהם מפיקים מזון לאורך זמן‪ ,‬מקצינים את חוסר‬ ‫השוויון בכל הקשור לעושר‪ ,‬כוח ויוקרה‪ ,‬המאפיין חברות בהן יש חריגה ממיידיות‪ .‬חוסר שוויון‬ ‫זה הוא בסיס להופעתם של קנאה‪ ,‬טינה ושאר חוליים רעים בחברה (וודבורן‪ .)4915 ,‬בנוסף על‬ ‫הבדלי המעמדות‪ ,‬הקצינה החקלאות את חוסר השוויון בין המינים‪ .‬נשים רבות נאלצו לשמש‬ ‫כבהמות מסע ולשאת בנטל של הריונות תכופים יותר (דיימונד‪ .)4991 ,‬העבודה במערכות‬ ‫המאופיינות בחריגה ממידיות מיושמת בתמורה לאורך זמן‪ .‬תפוקת העבודה נאגרת ומאוחסנת‬ ‫במבנה המיועד לכך לתקופה של חודשים ולעתים שנים והגישה אליה מלווה לרוב בגורם מתווך‪.‬‬ ‫רוב רובו של המזון בימינו מעובד ואיננו טבעי‪ .‬בין העוסקים בחקלאות‪ ,‬המקבלים שכר‬ ‫רטרואקטיבי תמורת עבודתם‪ ,‬יש יחסי תלות ומחוייבות הדדיים‪ .‬במצבים רבים השקיעו חקלאים‬ ‫אנרגיה רבה וסכומים כסף משמעותיים אך בשל סיבות שונות כול יבולם נהרס (שם)‪.‬‬ ‫האם ניתן באמת להוכיח כי חיינו השתפרו כאשר זנחנו את הצייד לטובת החקלאות? (דיימונד‪,‬‬ ‫‪ ,)4991‬והאם ציידים לקטים בני זמננו עיוורים ליתרונותיה של החקלאות או פיקחים דיים להבין‬ ‫את החסרונות העומדים מאחורי חזותה הזוהרת?‬ ‫למרבה הפלא מתברר שציידים לקטים ניזונים מחיות בר ומכ – ‪ 12‬צמחי מאכל‪ .‬הם נהנים‬ ‫מבריאות טובה‪ ,‬אינם לוקים במחלות רבות וניזונים מתפריט עתיר קלוריות של בממוצע ‪5,411‬‬ ‫קלוריות ו – ‪ 90‬גרם חלבון‪ .‬תזונתם מגוונת ומאוזנת והיא מכילה כמות מתאימה של חלבונים‪,‬‬ ‫ויטמינים ומינרלים‪ .‬הם אינם מתנסים בגלי הרעב שפוקדים את שכניהם החקלאים התלויים‬ ‫בגידוליהם (שם)‪ .‬ציידים לקטים אף נהנים יותר מרובנו מזמן פנוי‪ .‬נכון שלחלק מהאנשים‬ ‫בחברות תעשייתיות וחקלאיות‪ ,‬יש יותר זמן פנוי מציידים לקטים‪ ,‬אך פנאי זה מושתת על חשבון‬ ‫הפנאי המצומצם בהרבה של רבים אחרים התומכים בהם (שם)‪ .‬ציידים לקטים גם אינם עובדים‬ ‫קשה יותר משכניהם החקלאים‪ .‬לדוגמא‪ :‬הבושמנים של מדבר קלהארי מקדישים בממוצע‬ ‫למציאת מזון רק שתים עשרה עד תשע עשרה שעות בשבוע‪ .‬וכאשר שאלו את הבושמנים מדוע אין‬ ‫הם מאמצים את החקלאות כמו השבטים השכנים‪ ,‬טענו‪' ,‬למה לנו לזרוע‪ ,‬כשיש כל כך הרבה‬ ‫אגוזי מונגונגו בעולם'? (שם)‪ " .‬הטענה כי אורח חיים של ציידים לקטים היה משפר את מצבה‬ ‫הכללי של האנושות בהשוואה למצבה הנוכחי תישמע מגוחכת לרוב הקוראים בני המערב‪ ,‬מפני‬ ‫שרוב האנשים בחברות המתועשות של ימינו בריאים יותר מרוב הציידים הלקטים‪ .‬אבל בני‬ ‫המערב הם העילית של העולם המודרני‪ ,‬והם תלויים בנפט ובחומרים אחרים המיובאים ממדינות‬ ‫שאוכלוסיותיהן החקלאיות הרבה יותר גדולות ורמת הבריאות שלהן הרבה יותר נמוכה" ( שם‪:‬‬ ‫‪.)411‬‬ ‫‪8‬‬ ‫השינוים באופן ראייתו ובאורח חייו של האדם‬ ‫המערבי מאז כניסת הטכנולוגיה לחייו‬ ‫כוחה של המכונה אינו אלא מאגר כוחו הנצבר ופרי גאוניותו של האדם אשר נועד להוות בסיס‬ ‫פוטנציאלי לחירותו בעידן החדש על ידי חיבורו לשפע‪ ,‬נוחות‪ ,‬צמצום זמן וכוח עבודה‪ ( .‬מרקוזה‪,‬‬ ‫‪ .)4966‬למרות שהטכנולוגיה נועדה להוות בסיס פוטנציאלי לחירותו של האדם בעידן החדש‬ ‫מתאר אותו מרקוזה דווקא כעבד משועבד לבעלי ההון והמעמדות השליטים‪ .‬ממשלותיהן של‬ ‫חברות תעשייתיות מפותחות ומתפתחות יכולות להבטיח את המשך קיומן רק בלגייס‪ ,‬להפעיל‪,‬‬ ‫לארגן ולנצל את כוחה ייצור הטכני‪ ,‬המדעי והמכאני העומד לרשותן‪ .‬כוח ייצור זה מגייס ומפעיל‬ ‫את החברה בכללותה‪ ,‬מעל ומעבר לאינטרסים פרטיים או קבוצתיים‪ .‬עצם העובדה שכוחה הפיזי‬ ‫של המכונה עולה על כוחו של הפרט ועל כוחה של קבוצה‪ ,‬הופך את המכונה למכשיר הפוליטי‬ ‫היעיל ביותר בחברה כולה‪ .‬למרות שבעלי ההון והמעמדות השליטים מספקים את צרכיו‬ ‫הבסיסים של הפרט‪ ,‬כופים הם על הפרט צרכים ואפשרויות ומסייעים בהטמעת האשליה של‬ ‫חופש‪ .‬בעלי ההון משתמשים בכל האמצעים הטכנולוגים העומדים לרשותם‪ ,‬כדי להפוך את‬ ‫הציבור לצרכנים‪ .‬צרכים אלו מוטמעים בהם דרך אמצעי התקשורת‪ .‬הבריות מודעות לעובדה כי‬ ‫לעתים הפרסומות והמצעים המפלגתיים אינם נכונים ועם זאת הם מאזינים להם‪ ,‬קוראים אותם‬ ‫והופכים אותם לחלק ממטענם הרוחני‪ .‬רוב הצרכים הם צרכים כוזבים‪" ,‬לשיפור מצבו של‬ ‫האדם"‪ .‬מלאכת היד מצטמצמת ככול שקו היצור החרושתי גדל‪ ,‬לדוגמא‪ :‬פעם נאפתה כיכר לחם‬ ‫בבית ואילו היום היא נאפית במאפייה חשמלית (שם)‪ .‬המודל שמרקוזה מתאר הוא מודל של‬ ‫חברה אוטוריטארית‪ ,‬הנשלטת לא בכוח‪ ,‬אלא דרך פיטום במסרים צרכניים‪ ,‬מצב שבו אין‬ ‫לכאורה טעם להתנגד לקבלת המרות ולצאת נגד ה"הצלחה"‪ .‬בעבור הנוחות והעלייה ברמת‬ ‫החיים משלם הפרט בחירותו המתרוקנת מתוכנה (שם)‪ .‬חוסר השיויון המאפיין את המעמדות‬ ‫השונים בעידן הטכנולוגי‪ ,‬מוצא ביטוי גם באופן בו מתנהלת התקשורת‪ .‬ככול שהאדם מצומצם‬ ‫וחד מימדי יותר כך שפתו דלה יותר ועממית יותר בדרך כלל‪ .‬בדרך כלל מתווספים לה מוטיבים‬ ‫יצירתיים של סלנג‪ ,‬ציניות‪ ,‬סרקזם וקנטרנות כנגד הדיבור הרשמי‪ .‬בניגוד לכך מתקשר המעמד‬ ‫הגבוה בדרך כלל באופן אחר לגמרי‪ .‬שפתו לרוב עשירה יותר ורשמית‪ " .‬המילים היוצאות מפיהם‪,‬‬ ‫המצוות ומסדירות את הדברים‪ ,‬הן ממריצות את הבריות לפעול להשתכנע ולקבל עליהם דברים‬ ‫משונים‪ ...‬התקשורת התפקודית היא רק השכבה החיצונית בעולם החד ממדי שבו מאלפים את‬ ‫האדם לשכוח‪ ,‬לתרגם את השלילי לשפת החיוב על מנת שיוכל לתפקד ולפעול – מדולדל וירוד‬ ‫במקצת‪ ,‬אך כשיר ובמצב בריאות סביר" (שם‪.)451 :‬‬ ‫עם התקדמותה של הטכנולוגיה והעלייה באיכות החיים‪ ,‬הצטמצמו שעות הפנאי וגברו שעות‬ ‫העבודה‪ .‬החברה התעשייתית כבלה את אפשרויותיה באזיקים‪ ,‬על ידי ‪ :‬פיתוחם של כוחות‬ ‫הייצור בקנה מידה גדול יותר‪ ,‬הגברת סיפוקם של צרכים למספר רב והולך של בני אדם ויצירתם‬ ‫של צרכים חדשים (מרקוזה‪.)4966 ,‬‬ ‫חברות גדולות מפתות את עובדיהם ב"סוכריות רעל" ומעניקות להם תנאים משופרים והטבות‬ ‫מיוחדות כדי שימשיכו לשרת את האינטרסים של בעלי ההון והתאגידים הגדולים על חשבון טובת‬ ‫‪9‬‬ ‫התפתחותם האישית‪ .‬קידמה טכנולוגית באה הרבה פעמים על חשבון ערכים ויחסי אנוש והעבדות‬ ‫אשר נדמה כי פסה מן העולם אך משנה את פניה (תמיר‪.)5140 ,‬‬ ‫במקביל טוען מרקוזה‪ ,‬מתגברת הדברת הטבע והדברת האדם בידי האדם‪ .‬החברה התעשייתית‬ ‫משתמשת במדע ובטכנולוגיה לניצול יעיל יותר ויותר של משאביה אולם למרות שהצלחתה‬ ‫חושפת את קיום מגוון האפשרויות הגלומות באדם היא מתגלה כאירציונאלית כאשר היא אינה‬ ‫מצויה באיזון עם הטבע ומסונכרנת עמו‪ .‬סכנת ההרס מעשה ידי האדם עצמו‪ ,‬הרס שאפשר למנעו‪,‬‬ ‫נהפכה לחלק מציודו התקין של משק ביתנו‪ ,‬הרוחני והחומרי כאחד‪ ,‬ואי לכך אין בכוחה לסייע‬ ‫לגינויו של המשטר החברתי הממוסד או להפרכתו‪ .‬הדמיון הפך לכלי ומכשיר בידי הקדמה‪,‬‬ ‫ומכשיר זה‪ ,‬כמו מכשירים רבים‪ ,‬מנוצל לרעה באורח שיטתי בחברות ממוסדות‪ .‬האנושות פועלת‬ ‫במצפון נקי‪ ,‬נגד הטבע‪ ,‬עורכת ניסויים בבני אדם ובחיות והופכת את האשליה לממשות‪ ,‬ואת‬ ‫הבדיון לאמת‪( .‬מרקוזה‪.)4966 ,‬‬ ‫בחינה מחודשת של יחסי אדם‪-‬טכנולוגיה צריכה להתמקד בהבנה טכנולוגית של בני האדם את‬ ‫העולם‪ ,‬ולא בטכנולוגיה כשלעצמה‪ .‬הבעיה שעומדת בפני האנושות בכל הקשור לטכנולוגיה‪ ,‬אינה‬ ‫קשורה בטכנולוגיה עצמה או בדרכים שזו באה לידי ביטוי באמצעותם‪ ,‬אלא באופן בו אנו רואים‬ ‫ותופשים את הטכנולוגיה‪ .‬אנו רואים בטכנולוגיה מקור של משאבים זמינים לשימוש ולא דרך של‬ ‫גילוי המהות וחשיפת האמת (היידגר‪ .)4920 ,‬הדבריות )‪ (is-ness‬של דברים‪-‬בעולם נעלמת מאיתנו‬ ‫תחת הסתרה גוברת שמקורה בגישה תועלתנית להוויה‪ .‬בגישה זו האופן והמידה בה דבר יכול‬ ‫לשרת ולשמש את האדם נתפסים כתמצית מהותו הכוללת‪ .‬דרכים אחרות להבנתו‬ ‫ולאינטראקציה עמו עוברות השטחה ונתפסות כשוליות‪ .‬במרכז תהליך זה מצויה דינמיקה‬ ‫הניתנת לאפיון כהבאה תחת שליטה על מנת להפוך דבר‪-‬בעולם למשאב זמין לשימוש‪ .‬דוגמא לכך‬ ‫היא תחנת הכוח ההידרואלקטרית שנבנתה לתוך נהר הריין‪ .‬היא מציבה נהר זה כלא יותר ממקור‬ ‫ללחץ הידראולי‪ ,‬שבאמצעות התמרה מאפשר סיבוב טורבינות‪ ,‬שבאמצעות התמרה נוספת‬ ‫משמשות להפעלת מכשירי חשמל ביתיים‪ .‬עם כל שלב ושלב הדבריות של הריין הולכת ונמוגה‬ ‫מהכרתנו‪ .‬היידגר זיהה בטכנולוגיה איום מסוים על האנושות (טכנולוגיה גרעינית) אולם החשיבה‬ ‫הטכנולוגית נחשבה בעיניו כתמצית הבעיה וכאיום ממשי על מה שהוא תפס כמהות האנושיות‬ ‫עצמה" (נווה‪.)5-0 :5141 ,‬‬ ‫כוחות הטבע מלמדים את האדם להיות בענווה ובצניעות‪ .‬הם מלמדים אותו את החשיבות של‬ ‫הזרימה המשתנה והמתמדת ואת הפעימה הנושמת ביקום שהוא חלק ממנו‪ .‬מחזוריותו של הטבע‬ ‫היא דואלית והיא באה לידי ביטוי בכל דבר ודבר‪ :‬בשפל וגאות‪ ,‬ביום ולילה‪ ,‬בגבר ואישה‪,‬‬ ‫ובשאיפה ונשיפה‪ .‬הטכנולוגיה המודרנית מנסה להערים על כוחות הטבע בזאת שהיא שמה לה‬ ‫למטרה לנצל את משאביו ולאחסנם כך שיהו זמינים כל העת ובאותה מידה‪ .‬היידגר מזהיר אותנו‬ ‫מפני הטכנולוגיה המודרנית‪ ,‬ההופכת את המשמעות שאנו מייחסים לעולם כאל משאב לשימוש‬ ‫ןאת המשמעות שאנו מייחסים לעצמנו כאל משאבי אנוש‪ .‬הוא מוסיף שכדי להבין את הנקודה‬ ‫הזו אנחנו צריכים להתעכב לרגע על ההבנה העמוקה של " מי אנחנו באמת" (שם)‪ .‬לדידו להיות‬ ‫אדם‪ ,‬פירושו להיות בהגשמה‪ ,‬במימוש המהות‪ ,‬ולחיות חיים של אמת‪ .‬כשאדם רואה אך ורק את‬ ‫ה "מה" הוא רואה אך ורק אובייקט מולו כלומר חשיבתו נבדלת‪ .‬הוא חושב כיצד להפוך את‬ ‫האובייקט ליעיל עבורו ואינו שואל את עצמו למה הוא זקוק‪ .‬לדוגמא‪ :‬פרה עשויה להיות מובנת‬ ‫‪10‬‬ ‫כמיועדת לחליבה‪ ,‬על כן נקשור את העגל רחוק מאימו‪ ,‬ונראה בה כ'עטינים' הנותנים חלב‪( .‬שם)‪.‬‬ ‫אך כאשר האדם רואה גם את ה "מי" הוא מתחיל לראות באמת וחשיבתו מאוחדת‪ .‬להיות בן‬ ‫אדם זה לא לחשוב רק על עצמך‪ ,‬זה לדעת להתחלק (שם)‪.‬‬ ‫מרקוזה טוען כי עם התגברות הטכנולוגיה ועודף הסחות הדעת יורדת המחשבה העצמאית‪,‬‬ ‫והאדם מתעצל לחשוב‪ .‬חשיבתו הופכת לחד מימדית והיא זוכה לעידוד ולטיפוח מצד המדינה‬ ‫ומצד ספקי המידע‪ .‬הרצון לחשיבה ביקורתית מורדם בדומה לתהליך החומרי שבאמצעותו‬ ‫משתקת החברה התעשייתית את האופוזיציה‪ ,‬וכופה עליה את דרך החשיבה שלה‪ ,‬ערכיה‬ ‫והקריטריונים שלה (מרקוזה‪ .)4966 ,‬שטיינר מוסיף‪" :‬אנשים רוצים שכל דבר יומחש לעיניהם‪,‬‬ ‫יודגם באמצעות מקרן‪ ,‬שקופיות או משהו כזה‪ ,‬כך שלא יצטרכו לחשוב כלל‪ .‬אכן‪ ,‬הם אינם‬ ‫מסוגלים לחשוב‪ .‬זו הייתה ההתחלה‪ ,‬ומשם זה הלך הלאה‪ .‬בהצגה של "המלט"‪ ,‬למשל‪ ,‬חייבים‬ ‫לעקוב אחר העסק‪ ,‬וגם אחר המילים הנאמרות כדי להבין אותה‪ .‬אך היום נוטשים את הדרמה‬ ‫לטובת סרטי הקולנוע‪ ,‬שם לא צריך להתאמץ כלל‪ .‬המכונה מגלגלת את התמונות וניתן לצפות‬ ‫בהן ללא – פעילות‪ .‬וכך אבדה הפעילות המחשבתית הפנימית של האדם‪ .‬אך דווקא זה הדבר שיש‬ ‫לאחוז בו‪ .‬אז יווכחו שחשיבה אינה פשוט משהו שניתן לעורר אותו מבחוץ‪ ,‬אלא היא מייצגת כוח‬ ‫פנימי בתוך הישות של האדם עצמו" (שטיינר‪ .)2 :4950 ,‬חיסולה של התרבות נעשה לא באמצעות‬ ‫התכחשות לערכיה אלא באמצעות ניצולם הגורף והשימוש המניפולטיבי בשילובם למטרות‬ ‫מסחריות בקנה מידה ענקי המתעלם מהצורך האינדיבידואלי של הפרט המזדהה עם סביבתו‬ ‫ומקבל מבלי לשים לב את ההתניות החיצוניות כ"אמת שלו"‪ .‬תהליך זה מכונה על ידי מרקוזה‬ ‫"ממד אחד"‪ .‬אפשר לומר כי הפרט הופך להיות מבחינה מחשבתית‪ ,‬תואם לאיזשהו מודל כללי‬ ‫של אדם‪ ,‬וזהה יותר ויותר לשאר הבריות‪ .‬דרך החשיבה של הפרט נעשית משועבדת‪ ,‬באופן לא‬ ‫מודע‪ ,‬לצורת החשיבה הטכנולוגית ולרציונליות הממוסדת באופן שאיננו יכולים לראות ולהבין‬ ‫שום דבר שלא נכלל בה‪ .‬החשיבה וההתנהגות‪ ,‬התואמות את המציאות הנתונה‪ ,‬מבטאות תודעה‬ ‫כוזבת השומרת על סדר הדברים הקיים בעולמנו‪ .‬ותודעה כוזבת זו מתגלמת במנגנון הטכני שיש‬ ‫בעולמנו‪ ,‬מנגנון שמייצר אותה ושומר על קיומה (מרקוזה‪.)4966 ,‬‬ ‫תרבות העל הופכת לחלק מן התרבות החומרית‪ ,‬תוך כדי גלגול צורה זה הריהי מאבדת את החלק‬ ‫הארי של האמת שבה‪ .‬מאז ומעולם הודו הבריות באמת שבספרות ושבאמנות כבאמת "גבוהה"‪.‬‬ ‫כיום כוח הספיגה של החברה מרוקן את ממד האמנות מכל מה שיש בו על ידי הטמעת תוכנו‬ ‫הסותרני‪ ,‬המתנגדי והעוין‪ .‬הספרות והאמנות היוו כוח ראציונאלי והכרתי‪ ,‬שחשף ממד מסוים‬ ‫באדם ובטבע‪ ,‬ממד שדוכא ונדחה במציאות (מרקוזה‪" .)4966 ,‬מה עמדתנו היום? כתוצאה מכל‬ ‫מה שהביאו איתן ההפשטות האינטלקטואליות‪ ,‬אנו בונים מערכות מדעיות של ידע‪ ,‬שמהן‬ ‫האמנות‪ ,‬עד כמה שאפשר‪ ,‬מסולקת‪ .‬אנשים חשים שזה בפרוש חטא להכניס אמנות למדע בדרך‬ ‫כלשהיא וכל מי שנמצא חוטא בכך בספר מדעי מואשם מיד בחובבנות‪ .‬הידע שלנו חייב להיות‬ ‫שפוי‪ ,‬הוא חייב להיות אובייקטיבי‪ ,‬כך אומרים‪ .‬האמנות יכולה לספק רק את מה שאין לו שום‬ ‫קשר לאובייקטיביות‪ ,‬אלא רק עולה מתוך הרצון השרירותי של האדם‪ .‬תהום עמוקה נפערת כך‬ ‫בין ידע לאמנות והאדם לא מוצא עוד שום אמצעים לחצות אותה‪ .‬אך זה שהאדם אינו מוצא עוד‬ ‫אמצעים לחצות אותה מוביל לחורבנו שלו‪ .‬כאשר הוא מיישם את המדע‪ ,‬אשר נחשב לבעל ערך‬ ‫משום שהוא חופשי מן האמנות‪ ,‬הוא מובל אכן לידע נפלא של טבע – אך טבע משולל חיים‪ .‬אנו‬ ‫מכירים במלואם בהישגים הנפלאים של המדע אך המדע אילם בפני המסתורין של האדם‪ .‬הביטו‬ ‫‪11‬‬ ‫לאן שתרצו במדע היום‪ ,‬תמצאו תשובות נפלאות לבעיות של הטבע החיצוני‪ ,‬אך לא תשובות‬ ‫לחידת האדם‪ .‬חוקי המדע אינם יכולים להגיע אליו‪ .‬מדוע זה? גם אם זה נשמע כדברי כפירה‬ ‫לאוזן המודרנית‪ ,‬הנה הסיבה‪ :‬ברגע שאנו מתקרבים לישות האנושית עם חוקי הטבע‪ ,‬אנו חייבים‬ ‫לעבור אל תחום האמנות‪ .‬אכן כפירה‪ ,‬כי אנשים וודאי יגידו‪" :‬זה כבר איננו מדע‪ .‬אם אתה מנסה‬ ‫להבין את הישות האנושית דרך המובן האמנותי‪ ,‬אתה אינך מציית לחוקי התצפית וההגיון הצרוף‬ ‫שבהם אתה תמיד חייב לדבוק"‪ .‬גם אם יחזיקו בתוקף בדיעה שגישה זו אל האדם איננה מדעית‬ ‫מפני שהיא אמנותית‪ ,‬האדם הוא בכל זאת יצירה אמנותית של הטבע‪ .‬ניתן להציג כל מיני‬ ‫נימוקים מדוע דרך זו של הבנה אמנותית ממש איננה מדעית‪ ,‬אך נשארת העובדה שאת האדם אי‬ ‫אפשר לתפוש באמצעות הכרה מדעית גרידא‪ .‬וכך – למרות כל המדע שלנו – אנו נעצרים לפני‬ ‫הישות האנושית‪ .‬רק אם אנו בלתי משוחדים במידה מספקת נוכל להיווכח שעלינו לפנות למשהו‬ ‫נוסף‪ ,‬שאנו חייבים לתת לאינטלקטואליות מדעית לעבור כאן אל תחום האמנות‪ .‬המדע עצמו‬ ‫חייב להפוך לאמנות כדי שנוכל להתקרב לסודות הווייתו של האדם" (שטיינר‪ .)1-2 :4950 ,‬בדומה‬ ‫לתחומים שהיו בעבר סותרים זה את זה וכיום מתמזגים ונבלעים זה בזה‪:‬המאגיה והמדע‪ ,‬החיים‬ ‫והמוות‪ ,‬השמחה והסבל (מרקוזה‪.)4966 ,‬‬ ‫האדם בן זמננו משתמש בתבונתו ומפתח את יכולותיו לדרגה כזו עד כי נראה כי בתחומים רבים‬ ‫הוא קורא תיגר על אלוהים עצמו‪ ,‬אך למרות הישגיו בתחומים שונים נראה כי נעדרים מהם‬ ‫לעתים האמת והתקוות שנשמרו בסובלימציות שבתרבות העתיקה (מרקוזה‪ .)4966 ,‬למרות‬ ‫ניסיונו להישאר בן אלמוות עומד האדם המודרני כל פעם מחדש חסר אונים מול אסונות טבע‬ ‫קשים הגובים קורבנות רבים מספור‪ .‬דווקא בעידן המעלה על נס את המדע והטכנולוגיה‪ ,‬מתקשה‬ ‫האדם יותר אולי מאי פעם ללדת את צאצאיו‪ ,‬את הצדק האלוהי‪ ,‬באופן טבעי‪ .‬אנשים רבים‬ ‫מתקשים להשלים עם העיכובים שיוצרת ההשגחה בהבאת הנשמות אל העולם ואינם מבינים את‬ ‫סדריה‪ .‬במקום לעסוק בהתפתחות הנחוצה עבור הנשמות הממתינות להיוולד‪ ,‬הם מפנים‬ ‫משאבים רבים כדי להגשים את רצונם ולהוכיח את צדקת מאבקם‪ .‬המדע אמנם מציע פתרונות‬ ‫מלאכותיים לבעיות התולדה אך אינו נותן מספיק את הדעת להשלכות העתידיות של הגנטיקה‬ ‫הרובוטית על בריאותם‪ ,‬פוריותם ותוחלת חייהם של הנולדים מהפריות חוץ גופיות (תמיר‪.)5111 ,‬‬ ‫אנו חיים בתקופה מאוד מואצת‪ ,‬בה השינויים מתחוללים במהירות הבזק‪ .‬כדי לא להשאר מאחור‬ ‫ולהמשיך לקחת חלק במשחק החיים עלינו להשקיע אנרגיה‪ ,‬זמן ומשאבים רבים ולהתעדכן כל‬ ‫העת בים המידע החדיש המציף אותנו‪ .‬יחד עם זאת קשה להכיל את האינטנסיביות האופיינית‬ ‫לתקופתנו ולנתב את האנרגיה הנחוצה ליצירתיות וליצירה חדשה‪ .‬העולם הולך קדימה ומי שלא‬ ‫יודע איך להשתמש בקידמה‪ ,‬מצטמצם‪ .‬לרוב מתרחש הצמצום כדי שהאדם יהיה בתוך עצמו‬ ‫ויתקן את יחסיו עם השבט‪ .‬ומהו השבט? על פי תמיר‪ ,‬השבט הוא שפה‪ ,‬הבנה‪ ,‬דיאלוג לא מונולוג‪,‬‬ ‫זה מה שבונה את הכוח של בני האדם‪ .‬שפה אחת שנותנת כוח‪ ,‬לא על ידי כפייה‪ ,‬אלא על ידי יחסי‬ ‫אמון‪ .‬ככל שהאדם המודרני מכתת יותר את רגליו כך נותר לו זמן מועט יותר ליצור יחסי אמון עם‬ ‫קרוביו‪ .‬הדבר מביא לכך שהמשפחתיות כהוויה שיוצרת ביטחון‪ ,‬נעלמת אט אט‪ .‬אלטרנטיבות‬ ‫צצות למסגרת המשפחתית המסורתית‪ .‬התפקידים שגברים ונשים ממלאים הרבה פחות תלויי‬ ‫מגדר‪ .‬נשים רבות מחזיקות בתפקידים גבריים ולהיפך‪ .‬שני בני הזוג צריכים לעבוד בחברה‬ ‫המערבית והאישה חייבת ליצור את עצמה כדי לא להיות שפחה‪ .‬משפחות רבות הן חד הוריות‬ ‫ורבים פונים לאימוץ‪ ,‬לבנק הזרע או משכירים את שירותיה של אם פונדקאית כדי לממש את‬ ‫‪12‬‬ ‫פוטנציאל ההורות הטמון בהם‪ .‬יש המשנים את מינם ויש האוהבים את אותו המין‪ .‬רבים גודעים‬ ‫לצמיתות אילן היוחסין שלהם‪ ,‬יוצרים נקמה‪ ,‬מלשון נמק‪ ,‬בשרשרת הדורית ומכחידים בהדרגה‬ ‫את האנושות (שם)‪ .‬על כל מאה ילדים יש ילד אוטיסט‪ .‬ילדים רבים אחרים עוברים הטרדה‪,‬‬ ‫חווים עוני רגשי ומתמודדים עם קשיים מרובים‪ .‬הם נוטלים תרופות שמטרתן לסייע להם באופן‬ ‫מלאכותי להסתגל לאורח חיים תובעני ובלתי הולם את צרכיהם‪ ,‬אותו מנסים הוריהם לשמר בכל‬ ‫מחיר‪ .‬מפחד שמא יוותרו מחוץ ל"מרוץ"‪ ,‬המרי של הרוץ‪ ,‬הם לוקחים על עצמם מחויבויות שאין‬ ‫הם מצליחים לעמוד בהן‪ ,‬על גבם של ילדיהם‪ .‬למרות שצצות פה ושם אלטרנטיבות לחינוך‬ ‫הפורמאלי הרי שרובו אינו עונה על צרכיהם האינדיבידואלים של רבים מילדינו‪ .‬קיימת נטייה‬ ‫ברורה להאיץ בתהליך התבגרותם‪ ,‬אולם התבגרותם בטרם עת מנציחה בבגרותם את אופיים‬ ‫הילדותי‪ .‬חשוב לטפח את תבונתם הרגשית והרוחנית לא פחות מאשר את תבונתם השכלית כדי‬ ‫שרבדים רבים ככל האפשר יוכלו לשוב ולחבור אל המארג השלם של ישותם‪ .‬שינון ידע ולמידה‬ ‫דידקטית אינם מועילים כבעבר היות ותרבותנו מלאה תשובות במרחק של לחיצת כפתור‪ .‬לימוד‬ ‫חוויתי יותר‪ ,‬דמויות ראויות לחיקוי והוויה אנושית מעוררת השראה יסייעו לילדנו לגלות מיהם‬ ‫באמת ולהיות מי שנועדו (שם)‪ .‬גולדשמידט מוסיף‪ :‬האצה בלתי מבוקרת בהתפתחותם של רבדים‬ ‫שכליים טרם בשלותם והיעדר בנייה של תשתית רגשית ורוחנית מקבילה‪ ,‬פוגמת ביכולתם‬ ‫העתידית של ילדים אלו להוציא אל הפועל את הפוטניצאל האינדיבידואלי הגלום בהם‪ .‬אם‬ ‫מביאים בפני הילד חשיבה מופשטת ורציונאלית טרם זמנו‪ ,‬מה שמתרחש לעתים אפילו בגיל גן‪,‬‬ ‫הם נותרים לגמרי לא מובנים לו באורח פנימי ויכולים ליצור רק ניתוק ומרחק מהטבע ומכוחותיו‪.‬‬ ‫כמובן שהילד יכול לדקלם חוקי טבע והפשטות אחרות‪ ,‬בגיל זה הוא עדיין צייתן ויעשה כמעט כל‬ ‫מה שנדרש ממנו‪ ,‬אולם אלה יישארו כגושי קרח חסרי הקשר בנפשו ורק יזיקו לכוחות הסקרנות‬ ‫והעניין בהמשך דרכו ( גולדשמידט‪ .)5111 ,‬כמו כן חינוך למצויינות ולהישגיות בתחום צר מצמצם‬ ‫את התפתחותו הרגשית של הילד הצעיר בעוד שחינוך רוחבי המקנה לו התנסות מרובה עם‬ ‫תחומים רבים ככל האפשר מרחיב אותה (שם) ‪ .‬בנוסף "קיים צורך הולך וגדל לחנך את עצמנו‬ ‫ולחנך את ילדנו לראות חיות‪ ,‬צמחים ואף דוממים כפי שאלו יכולים להיחשף בפנינו במלוא‬ ‫ייחודם וחיוניותם ברובד המיידי של סיטואציית המפגש איתם‪ .‬מהלך שכזה עשוי לא רק להעשיר‬ ‫את חוויית חיינו בעולם‪ ,‬אלא גם להוות משקל נגד ואף מהלך מנע לנטייתנו הגוברת (וההרסנית)‬ ‫להבין ולבוא במגע עם דברים‪/‬ישויות בעולם על פי שיקולי תועלת" ( נווה‪.)41 :5141 ,‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ראייה‬ ‫השינויים באופן ראייתם של הציידים לקטים עם כניסת החקלאות וגידול בעלי החיים אל חייהם‬ ‫עוררו בי את הסקרנות לבחון גורמים נוספים המשפיעים על יכולת הראייה שלנו כבני אדם ועל‬ ‫דרכים אפשריות לשקם אותה בעולם הטכנולוגי של היום‪ .‬בפרק זה אסקור זוויות הסתכלות‬ ‫שונות על נושא הראייה של האדם‪ .‬בובר מתאר בספרו "בסוד שיח" (‪ ,)4911‬דרכים שונות להסתכל‬ ‫על אילן‪ .‬דרך אחת מאפשרת לבחון את האילן על פי מינו וסוגו‪ ,‬מבנהו ואורך חייו‪ .‬דרך אחרת‬ ‫נובעת מתוך התמזגות עם הווייתו של האילן לכדי אחדות שלמה ועל כן היא מאפשרת את ראייתו‬ ‫באמת‪ " .‬הריני מסתכל באילן‪ .‬יכולני לראותו בחינת מראה‪ :‬עמוד קפוא אפוף אורה‪ ,‬או ירוקה‬ ‫ניתזת השקויה ענוות‪ -‬חן של כחול אשר לרקיע הכסף‪ .‬יכולני לחוש אותו בחינת תנועה‪ :‬גיד שופע‬ ‫בגזע הדבק ושואף אל – על‪ .‬יכולני לחוש יניקתם של השורשים‪ ,‬נשימת העלים‪ ,‬מגע – ומשא בלתי‬ ‫– פוסק עם האדמה‪ ,‬עם האוויר – ולחוש את הגידול עצמו שבחביון האפלה‪ .‬יכולני לשייך אותו‬ ‫למינו וסוגו ולהתבונן בו בחינת טופס יחיד‪ ,‬לראות מה מבנהו ומה אורחות חייו‪ .‬יכולני לפסוח‬ ‫פסיחה גמורה על ייחודו וצביונו‪ ,‬ושוב לא אראה בו אלא מבע לחוק בלבד – מבע לחוקים שלפיהם‬ ‫מתיישבים והולכים בלי הרף ניגודי – כוחות שאינם פוסקים‪ ,‬או מבע לחוקים שלפיהם מתערבים‬ ‫החומרים ומתפרדים‪ .‬יכולני להקלישו ולהנציחו כדי מספר‪ ,‬כדי יחס מספרי בכולו‪ .‬בכל אלה אין‬ ‫האילן אלא עצם לנגדי‪ .‬מקומו לו וזמנו לו‪ ,‬סוגו עמו וטיב לו‪ .‬אולם יכול גם שיתרחש‪ ,‬מתוך רצון‬ ‫וחסד כאחד‪ ,‬שעם הסתכלותי באילן אהיה משובץ בזיקה אליו‪ ,‬והוא שוב אינו לז‪ .‬עצמתה של‬ ‫הבלעדיות תפסתני‪ .‬ואין צורך כל עיקר‪ ,‬שאהיה מוותר על שום דרך מדרכי ההסתכלות שלי‪ .‬אין‬ ‫דבר שאהיה חייב על היסח‪ -‬עין ממנו‪ ,‬ואין דעת שאהיה חייב על שכחתה‪ .‬אלא‪ :‬הכול‪ ,‬מראה‬ ‫ותנועה‪ ,‬מין וטופס‪ ,‬חוק ומספר – כולם בו‪ ,‬מאוחדים ללא הפרד‪ .‬כל מה שמגופו של אילן הוא‬ ‫כלול בתוכו‪ ,‬צורתו ומוכניות שלו‪ ,‬גווניו וכימיה שלו‪ ,‬שיחו – ושיגו עם יסודות בראשית ושיחי‬ ‫ושיגו עם גרמי – שמים‪ ,‬והכול בשלמות אחת‪ .‬אין האילן רושם מן הרשמים‪ ,‬אינו משחק לכוח –‬ ‫המדמה שלי‪ ,‬לא יקרת חליפות – רוחי‪ ,‬אלא ממש הוא השרוי ועומד נכחי‪ ,‬הוא לי כשם שאני לו –‬ ‫אלא באופן אחר‪ .‬ואל יבואו להתיש טעמה של זיקה‪ :‬זיקה – זיקת גומלין היא‪ .‬רם כן‪ ,‬תודעה לו‬ ‫לאילן כביכול‪ ,‬בדומה לשלנו? אין אני נודע אותה‪ .‬ברם‪ ,‬כלום יש ברצונכם לנתח שוב את שאינו‬ ‫בניתוח‪ ,‬משום שדומה עליכם כאילו עלה דבר זה בידכם לגביכם? לא פגעה בי שום נשמה של אילן‬ ‫ולא בת יער‪ ,‬אלא הוא עצמו‪( ".‬בובר‪.)6-1 :4911 ,‬‬ ‫בובר טוען שכשאנו מכנים או פונים בשם לדבר כלשהו אנו מעלים מתוך מאגר זיכרוננו את כל‬ ‫אשר אותו אובייקט ייצג עבורנו עד אותו זמן ועל כן אין אנו רואים אותו באמת כפי שהוא בהווה‪.‬‬ ‫לדוגמה כשאנו חושבים על אדם כלשהוא או קוראים בשמו עולים לנגד עינינו גוון שערותיו‪ ,‬גון‬ ‫דיבורו‪ ,‬גון טובו של אותו אדם מתוך תודעת העבר שלנו‪ .‬כאשר אנו מביטים בדמות כלשהיא‬ ‫באמת‪ ,‬אין אנו מסוגלים לתארה כלל‪ .‬דמות זו ניגשת אלינו ואנו יכולים לצפות בנוכחותה‬ ‫הקורנת בזוהר‪ .‬בובר מתאר את אלו שאינם רואים כך‪ " :‬אמנם יש בני אדם ‪ ,‬מן המסתפקים‬ ‫בעולם העצמים בכך‪ ,‬שהם נודעים אותם ומשתמשים בהם‪ ,‬והם שהתקינו בית גנזך של אידיאות‬ ‫או עלייה‪ ,‬בית מקלט ובית מרגוע מאימתה של הרגשת האפסות‪ .‬הללו פושטים על הסף את בגדי‬ ‫החול של יום יום ובגדי בד טהור לובשים על בשרם ונהנים מזיו – ההוויה המצוי של בראשית או‬ ‫מאור הראוי‪ ,‬שאין להם ולחייהם חלק בו‪ .‬ואף יפה להם‪ ,‬שהם מכריזים על כך" (בובר‪.)44 :4911 ,‬‬ ‫‪14‬‬ ‫בובר סובר שרק כאשר אני רואה‪ ,‬אני נוכח בעולם וחי בהווה‪ .‬אולם כאשר אני מוקף בריבוי‬ ‫חפצים‪ ,‬תכנים והסחות דעת‪ ,‬איני רואה‪ ,‬ואני חיי בעבר בלבד‪ " .‬כל שדעתו של אדם מתקררת‬ ‫בחפצים‪ ,‬שהוא נודע אותם ומשתמש בהם‪ ,‬הרי הוא חי בעבר‪ ,‬ורגעו בלי נכח הוא‪ .‬אין לנגדו אלא‬ ‫עצמים בלבד‪ ,‬והרי עצמים אינם אלא דברים שהיו‪ :‬קיומם – עברם‪ .‬אין ההווה – החולף‪ ,‬הגולש‪,‬‬ ‫אלא המחכה ועומד‪ ,‬הנמשך ועומד‪ .‬העצם אינו שהות‪ ,‬אלא עמידה בעינו‪ ,‬הפסקה‪ ,‬התקשות‪,‬‬ ‫התבדלות‪ ,‬חוסר זיקה‪ ,‬אי נוכחות‪ .‬יצורים – חיים בהווה‪ ,‬עצמים שנגדו – בעבר‪ ( ".‬בובר‪:4911 ,‬‬ ‫‪ .)44 – 41‬אז מה אנחנו יודעים על משהו או מישהו כאשר אנחנו לא באמת רואים אותו? בובר‬ ‫טוען לא יודעים דבר‪ ,‬לא באמת רואים אותו‪ .‬ושואל ומה אנחנו יודעים עליו אם באמת רואים‬ ‫אותו? וטוען‪ ,‬הכול ‪ ,‬אך עדין לא יודעים עליו שום פרט‪ " .‬ובכן‪ ,‬מה נודעים על האתה? לא כלום‪,‬‬ ‫שכן אין אנו נודעים אותו‪ .‬ובכן‪ ,‬מה אנו יודעים עליו על האתה? רק הכול‪ .‬ששוב אין אנו יודעים‬ ‫שום פרט עליו"‪( .‬בבובר‪ .) 9 :4911 ,‬על כן כשאנו פוגשים אדם אחר ללא כל מחיצות אנו מצויים‬ ‫בהוויה של חיי אמת‪.‬‬ ‫בתורות מסטיות מן המזרח ניתן למצוא התייחסות דומה לזו של בובר במובנים מסויימים‪ .‬דוגמה‬ ‫לתורה מיסטית כזו היא הזן‪ .‬בזן סוברים שרק כאשר התלמיד מרוקן את שכלו ממחשבותיו‬ ‫באופן שלם הוא מצליח להיות נוכח במלואו בכאן ועכשיו‪ ,‬להתמזג עם האובייקט שלו לכדי‬ ‫אחדות ולהביא את אמנותו לדרגת שלמות (הריגל‪ .)4991 ,‬הריגל מתאר זאת כך‪ " :‬שיא השלמות‬ ‫באמנות הסיוף יושג לפי טקואן‪ ,‬מורה זן גדול‪ ,‬כשלא ידאיגו עוד את הלב שום מחשבה על אני‬ ‫ואתה‪ ,‬על יריב ועל חרבו‪ ,‬על החרב שלך וכיצד לפעול בה‪ ,‬ואפילו שום מחשבה על חיים ומוות‪.‬‬ ‫'הכול בבחינת ריקות‪ :‬אתה עצמך החרב השלופה והזרוע המניפה את החרב‪ .‬כן‪ ,‬אפילו המחשבה‬ ‫על הריקות איננה‪ '.‬מריקות מוחלטת זו‪ ,‬קובע טקואן‪' ,‬נובעת ההתפתחות המופלאה של העשייה‬ ‫" (שם‪ .)69 :‬כשהתלמיד מגייס לקרב את כול ידיעתו ומיומנותו‪ ,‬הוא מפסיד את נוכחות הלב‪ .‬ועל‬ ‫ידי כך הוא מפעיל את התנועה המכרעת מאוחר מידי ואינו מצליח להפנות את חרב היריב נגד‬ ‫עצמו‪ .‬כדי שהמיומנות תעשה רוחנית על התלמיד להשתחרר מהכוונות ומהאני (שם)‪" .‬הנכון לגבי‬ ‫אמנות הקשת ואמנות הסיוף מבחינה זו נכון גם לגבי שאר האמנויות‪ .‬וכך מתברר‪ ,‬כי שיא‬ ‫השלמות באמנות הציור מושג‪ ,‬כשהיד המיומנת בטכניקה פועלת ברגע שהרוח מתחילה לעצב את‬ ‫המרחף לעיניה‪ ,‬ואין כל מרווח‪-‬זמן בין פעולות היד והרוח‪ .‬הציור הופך להיות כתיבה ספונטנית‪.‬‬ ‫גם כאן תהיה ההוראה לצייר‪ :‬הסתכל בבמבוק עשר שנים‪ ,‬הפוך להיות גם אתה במבוק‪ ,‬שכח את‬ ‫הכול – וצייר" (שם‪.)69 :‬‬ ‫בובר טוען שכאשר אנחנו לא רואים את הישות בכללותה‪ ,‬אין אנו אוהבים אותה בשלמות‬ ‫והשנאה‪ ,‬העיוורת מטבעה‪ ,‬מסוגלת להתמקד אך ורק בחלק צר ומצומצם של הישות היות והיא‬ ‫חדלה להתקיים מרגע שהישות נתפשת בשלמותה‪" .‬כל זמן שהאהבה 'עיוורת' היא ‪ ,‬לומר‪ :‬כל זמן‬ ‫שאינה רואה ישות בכל – כולה‪ ,‬עדין אין האהבה שרויה באמת באב – הדיבר של הזיקה‪ .‬השנאה‬ ‫לפי טבעה בעיוורונה עומדת‪ ,‬אין אתה יכול לשנוא אלא חלק של יצור‪ .‬מי שרואה יצור שלם ועליו‬ ‫לפסול אותו‪ ,‬שוב אינו שרוי בתחום השנאה אלא בתחום כוחו המצומצם של האדם‪( ".‬בובר‪,‬‬ ‫‪ .)40 :4911‬לעתים משתמשים אנו בעגת היום יום בביטויים כגון‪ " :‬אין אני רואה אותך ממטר"‬ ‫ואכן‪ ,‬כשאנו מצויים בחילוקי דעות אם פלוני‪ ,‬אין אנו רואים אותו כמכלול מורכב‪ ,‬אלא‬ ‫מתמקדים בפגם או בחולשה ספציפית באישיותו אליה אנו מפנים את זרקורנו‪ .‬באותה מידה שאנו‬ ‫‪15‬‬ ‫מנסים לקמט את זולתנו לתוך הגדרה מצומצמת כך מצמצמים אנו את תודעתנו וראייתנו אנו‪.‬‬ ‫ובובר מוסיף‪" :‬אבל האהבה אחת היא‪ .‬הרגשות הם לי בבחינת 'שלי'‪ ,‬ואילו האהבה מתרחשת‪.‬‬ ‫הרגשות שוכנות בלב האדם‪ ,‬ואילו האדם שוכן באהבתו‪ ...‬האהבה שרויה בין האני ובין האתה‪ .‬מי‬ ‫שאינו יודע זאת‪ ,‬מי שאינו יודע זאת בישותו‪ ,‬אינו יודע אהבה מהי‪ ....‬האהבה היא אחריותו של‬ ‫אני על אתה" (בובר‪)45 :4911 ,‬‬ ‫עוד מערכת חשיבה רוחנית שמטרתה לסלק את המכשולים למודעות של נוכחות האהבה היא‬ ‫הקורס בנסים‪ .‬היא מיועדת ללימוד עצמי ומורכבת משלושה כרכים "טקסט"‪" ,‬ספר עבודה‬ ‫לתלמידים" ו"מדריך למורים"‪ .‬ספר העבודה לתלמידים מורכב מ‪ 062-‬שיעורים‪ .‬תרגיל לכל יום‬ ‫בשנה‪ .‬כבר מן התרגילים הראשונים בספר העבודה יש התייחסות מרובה לנושא הראייה של‬ ‫התלמיד‪ .‬את חלק מן המנטרות עליו לשנן מדי יום ועם חלקן האחר הוא עובד בדרכים שונות כשם‬ ‫שהקורס מורה לו‪ .‬כך למשל מלמד הקורס כי " כל מה שאני רואה בחדר הזה (ברחוב הזה‪ ,‬מן‬ ‫החלון הזה‪ ,‬במקום הזה ) אין לו משמעות‪", ".‬אני נתתי לכל דבר שאני רואה בחדר הזה ( ברחוב‬ ‫הזה‪ ,‬מן החלון הזה‪ ,‬במקום הזה ) את כל המשמעות שיש לו בשבילי‪" ,".‬אינני מבין שום דבר מכל‬ ‫מה שאני רואה בחדר הזה (ברחוב הזה‪ ,‬מבעד לחלון הזה‪ ,‬במקום הזה)‪" ,".‬אני מוטרד מפני שאני‬ ‫רואה משהו שלא נמצא‪" ,".‬אני רואה את העבר בלבד‪" ,".‬איני רואה מאומה כמו שהוא עכשיו‪,".‬‬ ‫מחשבותיי חסרות המשמעות מראות לי עולם חסר משמעות‪" ,".‬אני מוטרד מפני שאני רואה‬ ‫עולם חסר משמעות‪" ,".‬איני לבד בעת שאני חווה את תוצאות ראייתי‪" ,".‬אני נחוש בדעתי‬ ‫לראות‪" ,".‬אני נחוש בדעתי לראות דברים באופן אחר‪" ,".‬מה שאני רואה הוא צורה של נקמה‪,".‬‬ ‫"אני יכול להיחלץ מהעולם שאני רואה על ידי ויתור על מחשבות תקיפה‪" ,".‬מעבר לכל אני רוצה‬ ‫לראות"‪" ,‬מעבר לכל אני רוצה לראות דברים באופן שונה‪" ,".‬אלוהים נמצא בכל דבר שאני‬ ‫רואה‪" ,".‬אלוהים נמצא בכל דבר שאני רואה כי אלוהים נמצא בשכלי‪" ,".‬אינני קורבנו של העולם‬ ‫שאני רואה‪" ,".‬אני המצאתי את העולם שאני רואה‪" ,".‬יש דרך אחרת להסתכל על העולם‪,".‬‬ ‫"במקום זה הייתי יכול לראות שלווה‪" ,".‬קדושתי אופפת כל מה שאני רואה‪ ,".‬אלוהים הוא‬ ‫מקורי‪ .‬אינני יכול לראות בנפרד ממנו‪ ".‬ו‪" -‬אלוהים הוא האור שבו אני רואה‪ ".‬תוכנית האימונים‬ ‫בת השנה מתחילה בתהליך שינוי שכלו ותפישתו של התלמיד‪ ,‬למרות שאין הכוונה להביא את‬ ‫הלימוד שלו לכלל השלמה‪ .‬כפי שהקורס מצהיר במבוא‪" :‬בסופו של דבר יופקד התלמיד בידי‬ ‫המורה הפנימי שלו או שלה‪ ,‬אשר יכוון את כל המשך הלימוד כפי שהוא רואה לנכון‪.‬‬ ‫)‪.)4916 ,Foundation for inner peace‬‬ ‫בספרו גוף נפש רוח – מבוא לידיעת עולם על‪-‬חושית ולייעודו העל‪-‬חושי של האדם‪ ,‬מתאר שטיינר‬ ‫כיצד חווה ורואה האדם את העולם בשלוש דרכים שונות הנובעות משלושת המימדים המרכיבים‬ ‫את ישותו‪" .‬ראשית‪ ,‬העצמים אשר עליהם מודיעים לו‪ ,‬ללא הרף‪ ,‬חושיו – העצמים בהם הוא נוגע‪,‬‬ ‫מריח‪ ,‬טועם‪ ,‬שומע או רואה‪ .‬שנית‪ ,‬הרשמים שהם משאירים עליו ואשר מתאפיינים בעובדה‬ ‫שהאחד נעים לו‪ ,‬והשני דוחהו‪ ,‬האחד מועיל והשני מזיק‪ .‬שלישית‪ ,‬היידע אשר הוא‪ ,‬כ 'ישות מן‬ ‫השמים'‪ ,‬רוכש על העצמים‪ ,‬היינו‪ :‬הסודות על פעילותם והוויתם המתגלים לו‪ .‬שלושת המישורים‬ ‫הללו מובחנים לחלוטין בחיי האדם‪ .‬לכן האדם לומד לדעת כי הוא קשור אל העולם בשלוש‬ ‫דרכים‪ .‬הדרך הראשונה מהווה דבר נתון‪ ,‬שהוא מוצא ומקבל כעובדה קיימת‪ .‬בדרך השנייה הוא‬ ‫הופך את העולם למשהו משלו‪ ,‬למשהו בר‪-‬משמעות עבורו‪ .‬את הדרך השלישית הוא רואה כייעד‬ ‫‪16‬‬ ‫אליו הוא צריך לשאוף ללא ליאות" (שטיינר‪ .)46-41 :4960 ,‬בהמשך מסביר שטיינר מדוע מתגלה‬ ‫העולם אל האדם בשלוש הדרכים הללו? "התבוננות פשוטה תסביר את הענין‪ .‬אני עובר על פני‬ ‫נאות דשא מכוסות פרחים‪ .‬צבעי הפרחים מתגלים אלי דרך עיני‪ .‬זאת היא העובדה‪ ,‬אותה אני‬ ‫מקבל כקיימת‪ – .‬אני מתענג מייפעת הצבעים‪ .‬משום כך אני הופך את העובדה לעניני האישי‪ .‬על‬ ‫ידי רגשותי קושר אני את הפרחים בקיומי‪-‬אני‪ .‬כעבור שנה אני שוב עובר על פני אותן נאות‪-‬‬ ‫הדשא‪ .‬אני מוצא שם פרחים חדשים‪ .‬הם מעוררים בי שימחה חדשה‪ .‬שימחתי של השנה הקודמת‬ ‫תופיע בזיכרון‪ .‬היא קיימת בקירבי; הפרחים שעוררו אותה בקירבי‪ ,‬חלפו‪ .‬אולם‪ ,‬הפרחים אותם‬ ‫אני רואה עתה‪ ,‬הם מאותו המין שראיתי בשנה הקודמת; הם גדלו לפי אותם החוקים שלפיהם‬ ‫גדלו הקודמים‪ .‬אם למדתי על מין פרחים זה‪ ,‬על החוקים הללו‪ ,‬אז אני מוצאם שוב בפרחים של‬ ‫השנה‪ ,‬כשם שהגעתי להכרתם באלו של השנה הקודמת‪ .‬ואלי אהרהר ההירהור הבא‪' :‬הפרחים‬ ‫של השנה הקודמת חלפו להם; שימחתי בהם נשארת רק בזכרוני‪ .‬היא קשורה רק בקיומי‪ -‬אני‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬מה שהכרתי כחוקים בפרחים של השנה הקודמת‪ ,‬ומכיר שוב באלה של השנה‪ ,‬יישאר כל‬ ‫עוד גדלים פרחים כאלה‪ .‬זה דבר אשר התגלה אלי‪ ,‬אבל אינו תלוי בקיומי באותו האופן ששימחתי‬ ‫תלויה בי‪ .‬הרגשות של שימחתי נשארים בי; החוקים – המהות – של הפרחים נשארים מחוצה לי‪,‬‬ ‫בעולם' " (שם)‪ .‬על פי שטיינר‪ ,‬האדם רואה את העצמים בעולם בשלוש דרכים‪ ,‬בהתאם לשלוש‬ ‫הפנים של מהותו‪ :‬גוף‪ ,‬נפש ורוח‪ .‬שטיינר מסביר‪" :‬במילה גוף מתכוונים כאן לחלק זה אשר דרכו‬ ‫מתגלים לאדם העצמים שבעולם הסובב אותו; כבדוגמה לעיל – הפרחים בנאות‪-‬הדשא‪ .‬המילה‬ ‫נפש מציינת את החלק הזה שדרכו הוא קושר את העצמים בישותו‪-‬הוא‪ ,‬ושדרכו הוא מרגיש‬ ‫נעימות ואי נעימות‪ ,‬שימחה או צער‪ ,‬בהקשר להם‪ .‬במילה רוח מתכוונים לזאת המתגלה בקירבו‬ ‫כאשר הוא מביט כ 'ישות מן השמים' על דברים‪ .‬במובן זה מורכב האדם מגוף‪ ,‬נפש ורוח‪.‬‬ ‫באמצעות גופו יכול האדם להתקשר באופן זמני עם העצמים; באמצעות נפשו הוא משמר את‬ ‫הרשמים שהם משאירים עליו; ובאמצעות רוחו מתגלה אליו מה שהעצמים עצמם משמרים‬ ‫בקירבם‪-‬הם‪ .‬רק אם מסתכלים על האדם מבחינת שלושת האספקטים הללו חושפים את קישרו‬ ‫המשולש של האדם עם העולם" (שם)‪.‬‬ ‫על פי שטיינר‪ ,‬ההארה היא פיתוח של רגשות ומחשבות מסוימים הנמצאים בכל אדם במצב רדום‬ ‫ואותם צריכים לעורר‪ .‬כצעד ראשוני בדרך אל הארה‪ ,‬מייחס שטיינר‪ ,‬חשיבות מרובה להסתכלות‬ ‫בדרך מיוחדת ביצורי טבע שונים כגון‪ :‬גביש‪ ,‬צמח ובעל‪-‬חיים‪ .‬גם כאן בדומה לקורס בנסים‬ ‫ולמסורות אחרות‪ ,‬חייבות מחשבות מונחות לעבור דרך נפשו של המתבונן‪ ,‬בשעה שהוא מסתכל‬ ‫על הדברים‪ .‬מחשבות אלו צריכות להיות מלוות רגשות מלאי חיים‪ ,‬ושום רגש או מחשבה אחרים‬ ‫לא צריכים להפריע את הסתכלותו המרוכזת (שטיינר‪ .)4961 ,‬שטיינר מנחה את התלמיד באופן‬ ‫זה‪" :‬התלמיד יאמר לעצמו‪ ' :‬צורה לאבן; וגם לבעל‪-‬חיים צורה‪ .‬האבן נשארת מונחת במקומה‪.‬‬ ‫בעל‪-‬החיים משנה את מקומו‪ .‬היצר הוא הגורם שבעל החיים משנה את מקומו‪ .‬ואף היצרים הם‪,‬‬ ‫אשר אותם משרתת צורתו של בעל‪-‬החיים‪ .‬אבריו וגפיו קיבלו את צורתם בהתאם ליצרים הללו‪.‬‬ ‫צורת האבן לא נוצרה בהתאם לתשוקות אלא על ידי כוח חסר תשוקה‪ .‬אם משתקעים עמוק‬ ‫במחשבות אלו‪ ,‬ובעת ובעונה אחת גם מסתכלים בתשומת לב נוקבת באבן ובבעל‪-‬החיים‪,‬‬ ‫מתעוררים בנפש שני סוגי‪-‬רגש שונים לגמרי‪ .‬בהתחלה קיימים הרגשות הללו רק בשעת‬ ‫ההסתכלות‪ ,‬אולם בשלב מתקדם הם נמשכים לאחר‪-‬זאת‪ ,‬ולבסוף הם נעשים משהו חי וקיים‬ ‫בתוך הנפש‪ .‬אז התלמיד צריך רק להיזכר‪ :‬ושני הרגשות מתעוררים‪ ,‬גם בלי הסתכלות בעצמים‬ ‫‪17‬‬ ‫חיצוניים‪ – .‬מהרגשות הללו ומהמחשבות הקשורות בהם‪ ,‬נוצרים איברי הרואה‪-‬הרוחי‪ – .‬אם‬ ‫יכלול התלמיד גם את הצמח בהסתכלות הזאת‪ ,‬יוכל אז להבחין כי הרגש הנובע מן הצמח הוא‬ ‫באמצע‪ ,‬בין הרגשות הנובעים מן האבן ובעל‪-‬החיים‪ ,‬גם בתכונתו וגם בחוזקו‪ .‬האיברים הנוצרים‬ ‫בדרך זו הם עיניים רוחיות‪ .‬באמצעותן לומד התלמיד‪ ,‬בהדרגה‪ ,‬לראות מה שדומה לצבעים‬ ‫נפשיים ורוחיים" (שטיינר‪ .)11-12 :4961 ,‬שטיינר שב ומדגיש את החשיבות בנתינת כוון נכון‬ ‫למחשבות ולרגשות בעת הסתכלות כדי לפתח את כושר החישה לקליטת דברים שהם בלתי נגלים‬ ‫בחיים רגילים‪ .‬לפנינו עוד דוגמא לתרגול‪ ,‬אותו מביא שטיינר‪ ,‬שמטרתו לעזור בפיתוח ראיה‬ ‫רוחית‪" :‬התלמיד ישים לפניו זרע של צמח‪ .‬המטרה היא‪ ,‬לחשוב נמרצות‪ ,‬בעת ההסתכלות בדבר‬ ‫הזערורי הזה‪ ,‬את המחשבות המתאימות‪ ,‬ועל ידי מחשבות אלה לפתח רגשות מסויימים‪ .‬ראשית‬ ‫כל‪ ,‬על התלמיד לתפוס בדיוק מה הוא באמת רואה בעיניו‪ .‬הוא יתאר לעצמו את הצורה‪ ,‬הצבע‬ ‫וכל יתר התכונות של הזרע‪ .‬לאחר‪-‬זאת יחשוב את המחשבות דלהלן‪ ' :‬זרע זה‪ ,‬אם ייזרע באדמה‪,‬‬ ‫יצמיח צמח בעל צורה מורכבת‪ '.‬בדמיונו יבנה התלמיד את צורת הצמח ויחשוב את המחשבה‬ ‫הבאה‪' :‬מה שאני מדמה‪ ,‬עתה בדמיוני‪ ,‬את זה יוציאו ממש‪ ,‬בבוא הזמן‪ ,‬כוחות האדמה והאור‬ ‫מתוך הזרע‪ .‬אילו היה לפני חפץ מלאכותי שדומה היה בצורתו לזרע עד שעיני לא יכלו להבחין בינו‬ ‫ובין האמיתי‪ ,‬אז שום כוחות של האדמה או האור לא היה ביכולתם להוציא צמח מן המלאכותי‪'.‬‬ ‫אם התלמיד תופס במלוא הבהירות את המחשבה הזו‪ ,‬אם הוא חי אותה בהתנסות פנימית‪ ,‬אז‬ ‫יוכל לבנות לו גם את המחשבה הבאה כשהיא מלווה רגש נכון‪ .‬הוא יאמר לעצמו‪' :‬מה‪ ,‬אשר בבוא‬ ‫הזמן יצמח מהזרע‪ ,‬הוא חבוי עתה בקירבו – ככוחו של כל הצמח‪ .‬בחיקוי המלאכותי של הזרע לא‬ ‫חבוי כוח זה‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬לגבי עיני דומים השניים זה לזה‪ .‬לכן‪ ,‬הזרע האמיתי מכיל משהו סמוי מן‬ ‫העין אשר אינו בנמצא בחיקויו‪ '.‬על הדבר הזה הסמוי מן העין‪ ,‬יש לרכז את המחשבה והרגש‪.‬‬ ‫התלמיד יצייר בנפשו‪ :‬הדבר שכעת סמוי מן העין‪ ,‬ימיר את עצמו‪ ,‬בבוא הזמן‪ ,‬לצמח הנראה לעין‪,‬‬ ‫אשר יעמוד מולי על צורתו וצבעו‪ .‬התלמיד ישקע בתוך המחשבה הזאת‪' :‬זה הסמוי מן העין יהיה‬ ‫נראה לעין‪ .‬אילו לא הייתי מחונן בכושר החשיבה‪ ,‬לא היה ביכולתי לדמות בנפשי כבר עתה את‬ ‫אשר יהיה נראה לעין רק לאחר‪ -‬מכן' " (שם)‪ .‬לפי שטיינר‪ ,‬התלמיד עולה בעקבות תרגילים אלו‬ ‫מהדומם‪ ,‬הצומח‪ ,‬בעל‪-‬החיים‪ ,‬ועד האדם אל הגשמת ההארה שלאחריה מתבצע איחודה של‬ ‫הנפש עם עולם הרוח‪ ,‬דבר המביא לידי התקדשות‪ .‬בדרך עליו להיזהר לא לאבד אף אחת‬ ‫מתכונותיו כאדם אציל וטוב‪ ,‬פתוח וגם ער לכל דבר מציאותי‪-‬פיסי ויחד עם זאת להגביר את כוחו‬ ‫המוסרי‪ ,‬את טוהרו הפנימי‪ ,‬את כושר הסתכלותו ואבחנתו‪ ,‬את כושר אהדתו לבני אדם ולבעלי‬ ‫חיים ואת חושו ליופי הטבע (שטיינר‪.)4961 ,‬‬ ‫תמיר היא פסיכותרפיסטית רוחנית והוגת התפישה "בראיה אחרת" – פילוסופיה יישומית‬ ‫המסייעת לרבים להתחבר אל מהותם ויעודם האותנטיים‪" .‬בראייה אחרת" היא דוגמה לתפישה‬ ‫המאופיינת בקווים לחקירת האדם בעידן החדש אשר גובשה במיוחד עבור אלו הכמהים‬ ‫להסתנכרן אל העולם המהיר של ימינו תוך כדי שמירה על המהות האינדיבידואלית שעמה נולדנו‪.‬‬ ‫על פי תפישה זו חותמו של האדם החדש הוא חדשנות‪ ,‬תקשורת ומקוריות‪ .‬עליו לצאת מן‬ ‫הקופסה‪ ,‬להמציא את עצמו כל פעם מחדש‪ ,‬להסתגל במהירות לסביבתו המשתנה תדירות‬ ‫ולהקדים את זמנו אם הוא חפץ להמשיך להתקיים ולהישאר רלבנטי‪ .‬בשנת ‪ 5112‬קיבלה תמיר‬ ‫את היכולת לראות בצורה מטאפיסית‪ ,‬מעבר למודע שהוא‪" :‬הידוע שלמדנו לראות"‪ .‬על פיו אנו‬ ‫מגדירים רצונות וחסרונות ‪ ,‬אהבות ותשוקות‪ .‬אנו נוהגים לומר‪" :‬זאת הייתה אהבת חיי"‪,‬‬ ‫‪18‬‬ ‫"רצונותיי אינם מתממשים"‪" ,‬חסר לי כסף"‪" ,‬לא אוהבים אותי" ועוד‪ .‬תמיר שואלת‪ :‬האם כל‬ ‫מה שאנו אומרים‪ ,‬חושבים או מודעים לו משקף את האמת? מדוע תמיד חסר לנו משהו?‬ ‫ומוסיפה‪ :‬ללא שינוי אין התפתחות‪ .‬אנו משתנים ללא הרף מינקות עד זקנה‪ ,‬ואף מושפעים‬ ‫משינויי הסביבה בכל הרמות ‪ -‬משינויים של קרובים ומכרים ועד לשינויים אקולוגיים פוליטיים‬ ‫וכלכליים‪ .‬התפתחותנו הרוחנית כבני אדם והגעתנו לבשלות תלויה ביכולת שלנו לראות את‬ ‫האמת‪ ,‬מעבר לתמורות הגשמיות ( תמיר‪ .)5141 ,‬תמיר טוענת כי שלמות נפשית דורשת מאיתנו‬ ‫לקבל ולהטמיע תובנות ואמיתות שמקורן בחלקים הרוחניים של נשמתנו‪ ,‬מעבר לחומר‪ ,‬מעבר‬ ‫למודע‪ .‬בשנים האחרונות מקבלת תמיר יותר ויותר מידע על שפה רוחנית ייחודית‪ .‬זוהי שפה‬ ‫המעניקה לאדם את היכולת לרדת לעומקם של דברים ולגלות אמיתות על חייו‪ ,‬על דרכו (שם)‪ .‬על‬ ‫בסיס שפה זו נבנתה תפיסה פילוסופית בשם‪' :‬ראייה אחרת' שעיקריה מבוססים על שאיפתו של‬ ‫האדם להיות בעל אמת‪ ,‬דעת מידה ומהות כלומר‪ ,‬לדעת את אמיתותיו ולשאוף אל המידות‬ ‫הראויות והנכונות לו‪ .‬מקור האמיתות והמידות הראויות הוא תת המודע הרוחני הכולל זיכרונות‬ ‫דוריים קדומים במקביל לאילו העכשוויים‪ .‬גילוי המידה הרוחנית הספציפית לשמה הגענו לעולם‬ ‫יפתור רבות מן התהיות והדילמות המלוות את חיינו‪ .‬החוסר שאנו חשים בגשמיות חיי היומיום‬ ‫ילך ויתמלא ככל שנחקור את חיינו מנקודת מבט רוחנית גבוהה‪ .‬שלמותו של האדם מוצגת כמגדל‬ ‫– מהות שגדלה דרך עבר‪ ,‬הווה ועתיד‪ .‬את העבר מסמל מלבן‪ ,‬את ההווה עיגול ואת העתיד‬ ‫משולש‪ .‬המגדל מורכב ממלבן‪ ,‬עיגול ומשולש השלובים זה בזה‪ .‬העבר עומד‪ ,‬לא ניתן לעשות דבר‬ ‫יותר עם הדמויות שלו ועל כן צורתו מלבן – מהות לבנה שהאדם נולד אליה אשר מוכתמת‬ ‫במהלך החיים על ידי האדוות שסביבו‪ .‬ההווה הוא גלגל החיים שיש לגלגלו באופן תמידי כדי‬ ‫להיות בהוויה האמיתית של האלוהות‪ .‬הויה בהיפוך אותיות היא השם המקודש י ה ו ה‪ .‬את‬ ‫הגלגל מגלגלים בחשיבה על ציר הזמן אחורה כדי להתבונן בעבר וקדימה כדי לעשות‬ ‫טרנספורמציה אל העתיד‪ .‬ככל שהאדם מתבגר‪ ,‬על ההווה להיכנס אל תוך העבר ולצמצם את‬ ‫השפעתו עד שהוא מבטלה לחלוטין וכשהוא מזדקן הוא הופך להיות "אדם בתוך עצמו הוא גר"‪.‬‬ ‫ברגע המוות נכנס העתיד אל ההווה ואל העבר גם יחד‪ .‬האמרה העממית‪" :‬מי שעומד מאחוריי‪,‬‬ ‫מלפניי ומצדדיי – הוא העומד" מקבלת משמעות חדשה כשהיא מייצגת את זה אשר מתוך חוסר‬ ‫מודעות לעברו משכפלו באופן דומה או בהיפוך גמור ואינו מצוי באמצע‪ ,‬באמת המתקנת של‬ ‫הצורך הערכי‪ .‬רחם בתפישה של תמיר הוא מלשון ראי‪ ,‬חכמה‪ ,‬מראה‪ .‬האדם משול לנהג הנוסע‬ ‫במכונית‪ .‬עליו ללמוד לתפעל את רכבו‪ ,‬להתמצא בדרכים‪ ,‬להכיר את חוקי התנועה ולהתנהל‬ ‫בצורה אחראית ובטוחה‪( .‬הווה) לשם כך עליו להיעזר במראות הצדדיות הקטנות דרכן משתקף‬ ‫אליו עברו ובמראה הגדולה ‪ -‬השמשה הקדמית דרכה משתקף אליו עתידו‪ .‬מכאן נוכל להביא‬ ‫לתיקון הנפש ולמציאת האמצ"ע ‪ :‬האמת המתקנת של הצורך הערכי‪ .‬למעננו ולמען הדורות‬ ‫הבאים אחרינו (תמיר‪.)5111 ,‬‬ ‫בגיל עשרים ואחת הגעתי עם אמי לפגישה עם תמיר‪ .‬פגישה ששינתה את כל זוית הסתכלותי על‬ ‫החיים‪ .‬בעקבות המלצותיה של תמיר עברתי להתגורר בישוב הקהילתי מעלה צביה שבגליל‪.‬‬ ‫מטרת המעבר מחולון בה התגוררתי עד אותו זמן למעלה צביה הייתה בראש ובראשונה התנקות‬ ‫מעודף הסחות הדעת בהן הורגלתי‪ .‬ייחודו של הישוב בכך שכל תושביו חברים בדרך האימן‬ ‫‪19‬‬ ‫ומיישמים תפיסות ותובנות בהשראתו‪ -‬הן בחייהם האישיים והן בחיי הקהילה המשותפים‪.‬‬ ‫האימן היא תנועה פילוסופית‪-‬יישומית שהחלה את דרכה באנגליה בסוף ‪ 4914‬והאנשים הלוקחים‬ ‫בה חלק נמצאים בתהליך לימוד מתמיד של הסיבות למהות החיים‪ ,‬ובחיפוש אחר דרכים חדשות‬ ‫למיצוי מלא יותר של הפוטנציאל האנושי ‪ .‬במהלך שהותי במעלה צביה‪ ,‬שארכה שלוש שנים‪,‬‬ ‫הייתה לי הזדמנות לצפות‪ ,‬לחקור וללמוד רבות אודות אורח חייהם והשקפת העולם הייחודית‬ ‫של תושביו‪ .‬הם מודעים לקיומן של הישויות החיות באבנים‪ ,‬בפרחים ובעצים ושהכול חי ונושם‪.‬‬ ‫על כן מבקשים הם רשות מהעץ‪ ,‬ואומרים לו‪ " :‬עץ יקר‪ ,‬אל תפחד‪ ,‬איננו באים לפגוע בך‪ ,‬אנו‬ ‫מבקשים רשות לקטוף מעליך ומודים לך על מה שאתה מעניק לנו"‪ .‬לטענתם אם לא מבקשים‬ ‫רשות מהעץ ופשוט לוקחים או מתנהגים בגסות‪ ,‬מהותו בורחת לאדמה והיא יוצאת חזרה רק‬ ‫לאחר שחלפה הסכנה‪ .‬על כן רואים הם חשיבות עליונה בפיתוח רגישות ומודעות למהויות‬ ‫הסובבות אותנו‪ .‬לכל מהות צבע משלה‪ .‬פרח בצבע מסויים הפורח באזור מסויים‪ ,‬מעיד בעצם על‬ ‫קיומה של מהות ייחודית הבוקעת מן האדמה וחושפת באמצעותו את הווייתה לעיני כל‪ .‬על כן‬ ‫עולמנו קסום‪ ,‬מופלא ומלא תדרים שונים ומיוחדים שלכל אחד המקום והדרך משלו לבוא לידי‬ ‫ביטוי‪ .‬בשנתי הראשונה במעלה צביה התחלתי ללמוד בפריזמה ‪ – 54‬מסגרת המיועדת לאנשים‬ ‫השואפים לגלות את יכולותיהם ולעלות על דרך של התפתחות אישית‪ .‬הלימוד בתוכנית הוא מסע‬ ‫להבנת העולם ומשמעות חיי אדם תוך רכישת כלים לאפקטיביות אישית ומנהיגות עצמית‬ ‫וחברתית‪ ,‬ולשחרור הגאוניות הטבעית‪ .‬זהו זמן לחיבור בין החיים למשמעות ‪ -‬בסדנאות‪ ,‬טיולים‬ ‫בטבע‪ ,‬תיאטרון ותנועה‪ ,‬מחקר‪ ,‬הגות ופילוסופיה‪ ,‬מדיטציה ויצירה אומנותית‪ .‬במקביל הדרכתי‬ ‫נוער במעלה צביה ובישובים הסמוכים‪ ,‬התנדבתי בעמותת עלם עם נוער בסיכון והתחלתי את‬ ‫לימודי התואר בקרימינולוגיה וסוציולוגיה במכללת גליל מערבי‪ .‬במסגרת הלימודים בפריזמה ‪54‬‬ ‫יצאנו לטיול בן שבוע במצפה רמון‪ .‬בדומה לציידים לקטים לא הייתה לי נגישות כל אותו שבוע‬ ‫למראה‪ .‬תחושותיי התחזקו מאוד והייתה בי פתיחות גדולה מהרגיל‪ .‬הרגשתי טבעית‪ ,‬חופשייה‬ ‫ונינוחה‪ .‬בטחוני העצמי התחזק ולא הייתי עסוקה בשיפוטיות עצמית או באיך אחרים תופשים‬ ‫אותי‪ .‬התמזגתי עם הטבע והרגשתי חלק בלתי נפרד ממנו‪ .‬זכור לי במיוחד תרגיל בו התבקשתי‬ ‫יחד עם שאר חבריי התלמידים לנסות לראות באמת אלמנט כלשהוא מן הטבע‪ .‬ההנחיות שקיבלנו‬ ‫היו לנסות להתרוקן ממחשבות ורגשות ולהפוך לצינור חסר צבע שדרכו יעבור מה שירצה לבוא‬ ‫ולקבל ביטוי‪ .‬בנוסף נאמר לנו כי באמצעות חיבור אמיתי אל דבר אחד נוכל לחוש חיבור אל כל‬ ‫הדברים אליהם הוא מחובר‪ .‬בחרתי לנסות ולראות באמת את ההר שניצב מולי במכתש רמון‪.‬‬ ‫למשך זמן מה עצמתי את עיני‪ ,‬רוקנתי את שכלי ממחשבות והתמקדתי בנשימה‪ .‬בעוד עיני‬ ‫עצומות החלו מופיעים מולי צורות‪ ,‬צבעים ודמויות שמעולם לא ראיתי קודם לכן וככל שחלף‬ ‫הזמן הרגשתי שאני מתמזגת עם ישותו של ההר לבלי הפרד‪ .‬חוויה מחוננת נוספת שחוויתי‬ ‫התרחשה בכליל בה אני מתגוררת כיום‪ .‬למשך דקות ספורות חוויתי את הטבע מסביבי באופן כה‬ ‫מלא חיות עד כי קשה לתאר חוויה זו במילים‪ .‬לעצים‪ ,‬הפרחים‪ ,‬הסלעים‪ ,‬ושאר היצורים הייתה‬ ‫לפתע חזות מימית בוהקת ומלאת חיות וחשתי אחדות שלמה עימם‪ .‬מאז ועד היום אני חווה‬ ‫חוויות דומות בסיטואציות שונות וכל פעם שאני רואה אי אילו דברים שלא הורגלתי לראות קודם‬ ‫לכן אני חוקרת אותם באמצעות הספרות המקצועית‪ ,‬משווה אותם עם התנסויותיהם של אחרים‬ ‫ומגלה סימוכין לכך שמה שנגלה לי אינו פרי דמיוני בלבד‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫דיון ומסקנות‬ ‫ציידים לקטים שחייהם מתאפיינים במיידיות רואים את בעלי החיים ושאר היצורים החיים‬ ‫סביבם כיישויות מורכבות בעלות אישיויות ייחודיות עמן הם מנהלים מערכת יחסים בה הם‬ ‫משפיעים ומושפעים כאחד‪ .‬עם כניסתה של הטכנולוגיה‪ ,‬החקלאות וגידול בעלי חיים לחייהם של‬ ‫הציידים לקטים החלה החריגה ממיידיות האופיינית כל כך לחברה המערבית המודרנית לחלחל‬ ‫גם אליהם‪ .‬הנטייה לראות בדבר אובייקט ולהתייחס אליו רק מנקודת מבט תועלתנית גורמת לכך‬ ‫שיכולת הראייה הולכת ומצטעפת בהדרגה‪ .‬ככל שהנטייה הזו חזקה יותר כך משתבשת יכולת‬ ‫הראייה של הפרט והחברה בהתאמה‪ .‬על מנת שנחרוג ממנהגנו לראות כל דבר רק באופן תועלתני‬ ‫ואך ורק לעצמנו‪ ,‬נייטיב לעשות אם נשלב בחיינו התנדבויות כאלו ואחרות אשר באמצעותן נוכל‬ ‫להתמקד בנתינה לזולתנו‪.‬‬ ‫בזכות הטכנולוגיה הפך העולם לכפר גלובלי קטן בו ניתן לתקשר כמעט עם כל אחד מבלי‬ ‫שהמרחק יהווה מכשול אולם באופן פרדוקסלי‪ ,‬דווקא התקשורת הבין אישית ומערכות היחסים‬ ‫האינטימיות בין אנשים לוקות בחסר‪ .‬הידע נגיש לכל נפש וזמין במרחק של לחיצת כפתור ואין‬ ‫צורך כבעבר לשננו ולזוכרו‪ .‬אולם ידע זה הוא לרוב חיצוני לאדם ואינו אינטואיטיבי או נובע‬ ‫מתוכו‪ .‬איכות החיים בחברה המערבית בת זמננו עלתה בצורה משמעותית ‪ ,‬אך איכות החיים‬ ‫הגבוהה גובה מחיר כבד מאוד שיש לשלמו‪ .‬ככל שאנחנו תחרותיים יותר‪ ,‬כך אנו גורמים נזק רב‬ ‫יותר לפלנטה בה אנו חיים‪ ,‬וחיינו הפנימיים דלים יותר‪ .‬אי השיויון מוביל למתח‪ ,‬בעיות לב‪,‬‬ ‫החלשות מע' החיסון‪ ,‬הזדקנות מואצת‪ ,‬הפרעות נפש‪ ,‬השמנה קיצונית‪ ,‬נשירה מהלימודים‪,‬‬ ‫סמים‪ ,‬כליאה וכו'‪ .‬אנחנו משקיעים יותר מידי אנרגיה כדי לספק את תאוות האגו שלנו במקום‬ ‫את מהותנו ועל כן אנו נשחקים מהר ובטרם עת‪.‬‬ ‫האם ניתן להיחלץ ממעגל קסמים זה? כיצד ניתן להמשיך ולהנות מהיתרונות שהקידמה‬ ‫והטכנולוגיה מעניקות לחיינו תוך כדי מזעור חסרונותיהן?‬ ‫תקופתנו מאופיינת במגוון רחב של גישות אקלקטיות לחקירה רוחנית ולאורך חיים אלטרנטיבי‪.‬‬ ‫קבוצות רבות עוסקות במדיטציה‪ ,‬פארא פסיכולוגיה‪ ,‬רפואה הוליסטית‪ ,‬תקשור ותחומים‬ ‫פסיאודו מדעיים נוספים‪ .‬מרביתן נעזרות בטכניקות הנשענות על מקורות שונים תוך כדי שילוב‬ ‫ממסורות הדתות הגדולות‪ ,‬הפגאניות‪ ,‬מסורות מיסטיות מזרחיות ומערביות עתיקות‪ ,‬מקורות‬ ‫פילוסופיים ואחרים‪ .‬גישות שונות תואמות את צרכיהם האינדיבידואלים של אנשים שונים‬ ‫המחפשים למזער את היבט ההשלכה בחייהם ובכך לשקם את יכולת ראייתם שאבדה‪ .‬על פי‬ ‫הגישה "בראייה אחרת" בהשראתה אני מנסה לחיות את חיי‪ ,‬על האדם להבין ולחקור את‬ ‫השרשרת הדורית הזכרית והנקבית שממנה הגיע‪ ,‬ומכך לראות את מהותו כחלק מאותה‬ ‫השרשרת דרך תיקונה‪ .‬מתוך כך האדם מבין את התהודה שעליו ליצור על מנת לתקן חלקים מן‬ ‫השרשרת הדורית שלו‪ ,‬בכדי ליצור עתיד טוב יותר להמשך השרשרת דרך ילדיו‪ ,‬תלמידיו‬ ‫וידיעותיו‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫הפניות‬ ‫בובר‪ ,‬מ'‪ .)4911( .‬אני ואתה‪ .‬בתוך‪ :‬בסוד שיח על האדם ועמידתו נוכח ההוויה‪ .‬ירושלים‪ :‬הוצאת‬ ‫מוסד ביאליק‪.0-51 .‬‬ ‫בירד‪-‬דוד‪ ,‬נ'‪ .)4991( .‬הסביבה הנדיבה‪ .‬בתוך‪ :‬שוקד‪ ,‬מ' ודשן‪ ,‬ש'‪( .‬עורכים)‪ ,‬החוויה הבין‬ ‫תרבותית‪ .‬ירושלים ותל‪-‬אביב‪ :‬הוצאת שוקן‪.422-461 .‬‬ ‫גולדשמידט‪ ,‬ג'‪ .)5111( .‬עולמה של הילדות‪ .‬בתוך‪ :‬ילדות‪ ,‬חינוך וליווי הילד מנקודת המבט של‬ ‫חינוך ולדורף‪ .‬הרדוף‪ :‬הוצאת הרדוף‪.‬‬ ‫דיימונד‪ ,‬ג'‪ .)4991( .‬השימפנזה השלישי‪ .‬בתוך‪ :‬חקלאות‪ -‬הברכה והקללה‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬הוצאת‬ ‫ספריית מעריב‪.460-415 .‬‬ ‫הריגל‪ ,‬א'‪ .)4924( .‬זן באמנות הקשת‪ .‬תל – אביב‪ :‬דביר הוצאה לאור‪.‬‬ ‫לי‪ ,‬ר'‪ .)4911( .‬כלכלת הבושמנים משבט הקונג‪ :‬ניתוח תשומות ותפוקות‪ .‬בתוך‪ :‬שוקד‪ ,‬מ'‪ ,‬מרקס‪,‬‬ ‫ע' ודשן‪ ,‬ש'‪( .‬עורכים)‪ ,‬פרקים באנתרופולוגיה חברתית‪ .‬ירושלים ותל‪-‬אביב‪ :‬הוצאת שוקן‪.51-40 .‬‬ ‫מרקוזה‪ ,‬ה'‪ .)4966( .‬האדם החד ממדי‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת הקיבוץ הארצי‪.‬‬ ‫נוה‪ ,‬ד'‪ .)5141( .‬שינויים בתפיסת הסביבה עם המעבר לחיים חקלאיים‪ :‬מה ניתן ללמוד מהקרה‬ ‫של הנייקה‪ ,‬חברת ציידים לקטים מיערות הגשם של דרום הודו?‪.‬‬ ‫‪ .)4916( .Foundation for inner peace‬קורס בנסים‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬הוצאת גל בע"מ‪.‬‬ ‫קוניג‪ ,‬ק'‪ .)4921( .‬שלוש השנים הראשונות של הילד‪ .‬ישראל‪ :‬הוצאת חירות‪.‬‬ ‫שטיינר‪ ,‬ר'‪ .)4950( .‬חינוך וחיים רוחיים מודרניים‪ .‬בתוך‪ :‬מדע‪ ,‬אמנות‪ ,‬דת ומוסריות‪ .‬תל אביב‪:‬‬ ‫הוצאת שוני תובל‪.‬‬ ‫שטיינר‪ ,‬ר'‪ .)4961( .‬כיצד קונים דעת העולמות העליונים? ‪ .‬תל – אביב‪ :‬הוצאת מיכאל‪.‬‬ ‫שטיינר‪ ,‬ר'‪ .)4960( .‬גוף‪ ,‬נפש‪ ,‬רוח‪ .‬ישראל‪ :‬הוצאת מיכאל‪.‬‬ ‫תמיר‪ ,‬ש'‪ .)5141( .‬בראיה אחרת‪ :‬המכון לחקר האירידיאולוגיה ולמודעות הנפש‪ ,‬הגוף והרוח‪-‬‬ ‫קליניקה לאבחון ולטיפול בשיטת תמיר‪ .‬מיתוך‪ :‬סדרה של ‪ 01‬מפגשים‪ .‬תל אביב‪.‬‬ ‫תמיר‪ ,‬ש'‪ .)5111( .‬מה אומרת עיניך‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת ידיעות אחרונות‪.‬‬ ‫תמיר‪ ,‬ש'‪ .)5140( .‬מתוך תוכנית הרדיו בראייה אחרת‪: fm 410 ,‬‬ ‫‪http://www.103.fm/programs/page.aspx?c41t4nzVQ=FI&cntrVQ=EGJ‬‬ ‫‪22‬‬ Heidegger, M., (1978a) [1953]. The Question Concerning Technology, In Martin Heidegger: Basic Writings, ed. D. F. Krell. London: Routledge, 307–342. Woodburn, J.,( 1982). Egalitarian Societies. Man 17, 431–451. 23