חללי ריבונות, החריג ומצב החירום
תיאוריה וביקורת גיליו 29סתיו 2006 חללי ריבונות ,החריג ומצב החירו: 1 לא נעלמה ההיסטוריה האימפריאלית? יהודה שנהב את ספרו של ג'יורגיו אגמב מצב החירו 2רכשתי בעת שהותי בכינוס באנגליה ב" 7ליולי ;2005 לגמרי במקרה ביו שבו חוותה לונדו ארבעה פיצוצי טרור בתחבורה הציבורית שלה .כשהגעתי ללונדו לאחר יומיי מצאתי שאזור בית המלו בו עמדתי להתגורר )ליד הכניסה לתחתית בראסל סקוור( הוכרז 'שטח סטרילי '.כל כניסה ויציאה מ השטח הצריכה בדיקה במחסו ארעי שהקימה המשטרה ,כמו ג ליווי צמוד של שוטר מ המלו ואליו .ההמש* ידוע :התמודדות ע מצב החירו' למרש ,והקמת בתי די תו* טיפול מפלה במוסלמי ,מעצרי מנהליי של חשודי בבית הכלא ֶַ - מיוחדי לענייני טרור .לא חלפו ארבעה חודשי ודמוקרטיה מערבית אחרת ,צרפת ,הכריזה על 'מצב חירו' על מנת לאפשר לריבו לדכא את המהומות ואת האלימות של המהגרי מצפו אפריקה ואפריקה השחורה )המכוני בלשו היופומיסטית של הגזענות החדשה באירופה 'יוצאי הגירה'( שאיתגרו את מודל האינטגרציה של רפובליקת השוויו ,האחווה והחירות. בספר זה מנתח אגמב כיצד מה שנתפס כחריג" ,מצב החרו" ,הפ* לפרדיגמת עבודה מתמשכת של ממשלי מערביי מאז ההכרזה על ה'צו הפטריוטי' של הממשל בארה"ב לאחר 11 לספטמבר 3.בחסות 'מצב החרו' חיסלה ארה"ב ,מחו 0לגבולותיה" ,טרוריסטי" ללא הלי* משפטי. מאז שנת 2001מחזיקה ארה"ב במחנה חיל הי במפר 0גואנטנמו מאות עצירי מנהליי ,חלק נעצרו בארה"ב וחלק במקומות אחרי בעול )כמו אפגניסט (.רבי מ העצורי טועני כי נשלחו למחנה בגלל בילבול בי שמ לבי שמות של חשודי אחרי ,ללא אפשרות ממשית להוכיח את טענת .למשל ,מגדל תרנגולות מפקיסט ,בש עבדור סעיד רחמ ,נעצר כנראה משו ששמו דומה לשמו של מבוקש בש עבדול זהיר רחמ ,שהיה סג שר חו 0של הטליבא .מספר עצירי נעצרו ,כמה מבי* ,כנראה משו שענדו שעוני קאסיו דג F-91Wשהיה הדג שענדו על זרוע מבצעי הפיגועי במגדלי התאומי 4.דוחו"ת של ארגו אמנסטי מלמדי שפעולות העינויי של העצירי במחנה כוללות הטבעה במי קרי ,גילוח כפוי של שיער מ הגו ,2שוקי חשמליי ,או הגחכה של אמונות דתיות 5.לאחרונה א 2בישר הוושינגטו פוסט שארה"ב מחזיקה עשרות עצירי מנהליי ברשת של בתי כלא סודיי במזרח אירופה המכוני 'חורי שחורי'' .מצב החירו' מאפשר להפו* את חייה של העצירי המנהליי ל'חיי חשופי' בלשונו של אגמב .בהיות חסרי זכויות אזרח ,ג לא זכויות של אסירי מלחמה ,ה חשופי לשרירות לבו של השלטו .ה מעול לא עמדו למשפט ,ניהול חייה מופרט לקבלני משנה וחברות כוח אד ,וגופ מותר לעינויי .הממשל האמריקאי טוע שהחוקה האמריקאית אינה חלה על 'המחנה' למרות שבית המשפט העליו בארה"ב פסק אחרת בשנת .2004 הא זוהי טריטוריה שמתקיימת מחו 0לטריטוריה של 'שלטו החוק'? הא 'מצב החירו' נמצא בתו* החוק או מחוצה לו? אילו מקצת השאלות שעליה מבקש להשיב ג'יורג'יו אגמב ,פילוסו 2ב ימינו החי באיטליה. 1 גרסה מוקדמת וקצרה של מסה זו התפרסמה במוס ספרי ,האר23.11.05 , Giorgio Agamben. 2005. State of Exception, Chicago: The University of Chicago Press. 3הארדט ונגרי הולכי עוד יותר רחוק ומגדירי את התמסדות החריג כפרדיגמת על גלובלית כיו כהכלאה בי שתי תופעות שונות .החריג במחשבה הגרמנית על המשפט כפי שהיא באה לידי ביטוי אצל קרל שמיט )ראו בהמש($ ותפיסת חריגותה של ארה"ב בהיסטוריה של עצמה ) (American Exceptionalismכמו ג במערכת העולמית ) Hardt .(and Negri 2004 4טי גולד" 2006 .עצירי במחנה גואנטנאמו מוחזקי למרות ראיות לא מוצקות" ניו(יורק טיימס .תורג בהאר 7.3.06 ,עמ' א.7 5 Tony Judt "The New world order" New York Review of Books, July 14, 2005: 17. 2 1 בישראל שורר מצב חירו מתמיד .המדינה ירשה את תקנות ההגנה לשעת חירו של המנדט הבריטי 6ובחסות המשיכה את המצב האנומלי של "השעית שלטו החוק במסגרת החוק" .תקנות שעת החירו אפשרו את הממשל הצבאי על הפלסטיני אזרחי ישראל ,ומאפשרי את השליטה הביטחונית עליה כיו .מתוק 2תקנות שעת חירו נחקקו חוקי כמו 'חוק סמכויות חירו'' ,חוק סמכויות חיפוש בשעת חירו'' ,חוק הסדר תפיסת מקרקעי '' ,פקודת מניעת טרור' ,או ה'חוק למניעת הסתננות'; חלק חוקי עצמאיי ,חלק מופעלי רק מתוק' 2מצב החירו' .רק לאחרונה נודע שישראל מחזיקה במעצר ללא משפט וללא הסבר פליטי ניצולי מרצח הע בדארפור .הסודאני מוחזקי במעצר מתוק 2חוק חירו שנחקק לפני 52שני כחלק ממאבקה של ישראל במסתנני 7.תקנות שעת חירו מאפשרי למדינת ישראל מרחב תמרו גדול ג בניהול הכיבוש הקולוניאלי .החישופי ,כ* בז'רגו הצבאי שאומ 0על ידי עדת אומרי האמ בתקשורת ,אינ רק גילוחי של מטעי ובתי של פלסטיני חפי מפשע .ה ג ביטוי להפיכת חייה של נתיני חסרי זכויות להפקר :לשרירות ליבו של הריבו ושל מיליציות מתנחלי הקובעי כללי משחק משלה .צרי* לזכור מה השיטה הזו מאפשרת :די אחד )חיי( עבור רוב אזרחי המדינה ודי אחר )מוות ,איו במוות ,איו בגירוש( לנתיניה שחייה הפכו ל'חשופי' 8.עד היו לא התקיי בישראל דיו מוסרי בשיטות החיסולי הממוקדי שנעשו בחסות 'מצב החירו' .רוב האינטלקטואלי בישראל גינו את אלימות הנגד הפלסטינית אבל קיבלו את אלימות המדינה כרע הכרחי. ספרו של אגמב ,שמתכתב בעיקר ע קרל שמיט ,מישל פוקו וחנה ארנדט ,מאפשר לנו התחלה של דיו מוסרי באלימות של המדינה ובאלימות הנגד במצב "החריג" ובתנאי של 'מצב חירו' .לש כ* אני מבקש להתחיל במקו קצת מפתיע .בפרנ 0פאנו הפסיכאטר השחור יליד מרטיניק .ברצוני להראות )א( ש'אלימות מהפכנית' מציבה מראה רפלקסיבית אל מול 'החריגי' שמייצר הריבו .אטע שהקריאה והפרשנות של פאנו בישראל הינה )לא"במקרה( סלקטיבית ומחמיצה את הדיו שלו באלימות ובמוסריותה בתנאי של כיבוש קולוניאלי .ג אגמב מחמי 0את ההקשר הקולוניאלי ואת האלימות המהפכנית המתפתחת נגד השלטו הקולוניאלי ונגד "החריגויות" שהוא מייצר) ;.ב( כי החריג )ו'מצב החירו' כמקרה פרטי שלו( הפ* להיות פרדיגמה שלטונית של 'חברות 6כשתוקנו תקנות ההגנה על ידי המנדט הבריטי ב( 1945התכנס כינוס חירו ,על מנת להביע מחאה ,של פרקליטי יהודי בתל(אביב .כדאי להזכר בכמה מ התגובות שלא נשמעות היו בישראל" .אי דומה ]לזה[ בכל אר נאורה ,א בגרמניה הנאצית לא היו חוקי כאלה "...אמר יעקב שפירא )שהיה לאחר מכ יוע משפטי לממשלה( .תקנות אלה "ה הרס יסודות המשפט באר" הוסי" .יש כא הפרה של מושגי אלמנטרי של חוק ,צדק ומשפט ...שרירות זו ,ג א היא מאושרת ע"י מוסד מחוקק ,היא אנרכיה "...אמר ד"ר מ .דונקלבלו )לימי שופט בית המשפט העליו( .הא יש בטחו "שלא יאסר אזרח לכל ימי חייו ללא כל די "...שאל דב יוס בתדהמה? "אי לדרוש מהאזרח שיכבד חוק המעמיד אותו מחו לכל חוק" השלי )ג'רייס .(14(15 :1966 7רותי סיני" .2006 .ניצולי מרצח(הע בדארפור – במעצר מינהלי בכלא מעשיהו" האר 17.4.06 ,עמ' 5א. 8תקנות שעת חירו מופעלות ג בזירות אחרות ,לא רק בזירה המכונה "בטחונית". למשל' ,חוק ההסדרי' הלא דמוקרטי נחקק בשנת 1985כחלק מ'תכנית החירו' לייצב את המשק ,והוא מבוסס על חקיקת חירו .הוא מקפיא חוקי לגיטימיי )בעיקר חוקי בעלי השלכות כלכליות וחברתיות( במקפאו שלטוני לזמ בלתי קצוב ,ומאפשר חוקי חדשי בהליכי מזורזי אשר לא עוברי את תהליכי השימוע ,התשאול והדיוני הפרלמנטרי הרוטיניי .חוקי אלה אינ מחייבי כלל חקיקת חירו ומשמשי כלי שלטוני של הרשות המבצעת .בעשרי שנות קיומו גדל היק הקיבול של החוק בצורה מפלצתית .החוק הראשו השתרע על פני 15עמודי והכיל 103סעיפי וסיעיפי משנה .בשנת 1997הוא השתרע על פני שלושי עמודי והכיל 386סעיפי וסעיפי משנה; בשנת 2003 הוא השתרע על פני 70עמודי וכלל 576סעיפי וסעיפי משנה .בשנת 2004הוא השתרע על פני 82עמודי וכלל 1037סעיפי וסעיפי משנה )מתו* עתירה של האגודה לזכויות האזרח בג"צ .(3106/04באופ היפוטתי נית להכניס את כל חוקי המדינה לחוק ההסדרי וליצור דיקטטורה שלטונית העוקפת את שלטו החוק" .חוק ההסדרי" הופ $לחור השחור של שלטו החוק ,חריג הנמצא בה בעת ג בתו $החוק וג מחוצה לו .א נאמ את מסגרת הניתוח השמיטיאנית ג למקרה זה נוכל לומר שחוק ההסדרי ,שמקד במציאות ההיסטורית של ישראל בעשרי השני האחרונות אידיאולוגיה ניאוליברלית ,הוא כלי שלטוני המאפשר להשתמש במצב החירו על מנת להבחי בי 'ידיד' ו'אויב' לא רק בזירה הבטחונית אלא ג בזירה החברתית .שכ אני רואה באידיאולוגיה הניאוליברלית ,כפי שמציע ג דיוויד הרווי א כי לא בניסוח זה ,כלי שלטוני המשמש ג מלחמת מעמדות :חיזוק החזקי והחלשת המוחלשי בש הצור $הכלכלי ובחסות חלקי מ התיאוריה הכלכלית.הניאו(קלאסית David Harvey. 2005. A Brief History of Neoliberalism. Oxford: Oxford University Press. האידיאולוגיה הניאוליברלית מקיימת זיקה מורכבת ודיאלקטית באשר ליחסי המעמדיי בישראל .כפי שהציע גוטויי )דני גוטויי .2004 .הערות על היסודות המעמדיי של הכיבוש .תיאוריה וביקורת ,(24 ,הגדלת אי השויו ,בחסות הניאוליברליז ,עודד הגירה של חלשי אל שטחי הכיבוש ש נתכוננה מדינת רווחה אלטרנטיבית שהיא תמונת מראה של העדרה בתחומי ישראל .הטבות מדינת הרווחה בשטחי )תעסוקה ,דיור ,בריאות וחינו($ מאפשרי את גיוס המעמדות המוחלשי לפרויקט הקולוניאלי כפי שעשה 'האימפריאליז' החברתי באירופה בסו המאה ה( ..19ראו: Bernard Semmel. 1968. Imperialism and Social Reform. New York: Doubleday & Company Inc. חשיבות מסתו של גדי אגלזי )בגיליו זה( אינה רק בהיבט הפוליטי החשוב שהיא מתארת .אלגזי משרטט מטריצה מורכבת של מפעל הכיבוש אשר אינה מוכפפת לאבחנה בי 'המדיני' ו'הכלכלי' ובכ $מרחיב את גבולות התיאוריה הפוליטית. 2 דמוקרטיות' עוד בעיד האימפריאלי ולא רק בעקבות פיצו 0מגדלי התאומי או פעולות הטרור בלונדו וספרד. .2 עור שחור מסיכות לבנות ) (Peau noire, masques blancs1952של פרנ 0פאנו הוא ספר שאוהבי לאהוב .ספר ביכורי של אינטלקטואל ואקטיביסט מיוסר ,חוצה גבולות כרוני ,אש 2של פיצולי .פאנו עזב את מרטיניק ,למעשה ברח מ הקולוניה שבאיי הודו המערבית לבלי שוב אליה עוד .בפריס גילה שאי הוא יכול להימלט מזהותו השחורה וברח דרומה לעיר ליו .אחר כ* הצטר2 לכוחות הכיבוש הצרפתי ,התפטר וערק למחתרת האלג'ירית ,ולבסו 2נאל 0לעזוב לתוניס .פאנו הוא שחור שרצה להיות לב ; שחור שרצה להיות לב ואינו יכול להיות עוד שחור; שחור שאינו רוצה כבר להיות לב אבל אינו יכול עוד להיות לא שחור ולא לב .פאנו משוטט בתו* הנוירוזה הזו ומונע על ידה .אילו ה הפיצול ,המשיכה והדחיה בי הכובש והנכבש המתגלמי בזהותו של כל סובייקט קולוניאלי ובאי לידי ביטוי אסרטיבי ורהוט בעור שחור מסיכות לבנות. אול כמו הרבה הוגי מורכבי לפניו )למשל :מקיאוולי ,אד סמית ,או רוסו( פאנו הוא איש של שני ספרי גדולי ,לא אחד .בערוב ימיו בשנת ,1961עת גסס מלוקמיה בגיל ,36הכי לדפוס ספר נוס 2בש 9Les damnes de la terreואשר אותו פחות אוהבי לאהוב בישראל .בעור שחור מסיכות לבנות מתמודד פאנו ע כשלו כור ההיתו* הצרפתי ,עדיי מתו* שאיפה כמוסה להיטמע בו. המקוללי עלי אדמות ,לעומת זאת ,הוא ספר שנולד מתו* לב המאפליה של אלג'יר ובו מסביר פאנו מדוע האלימות היא שלב הכרחי בתהלי* הדה"קולוניזציה .פאנו 'הפוסטקולוניאלי' ,אשר עסק בפוליטיקת הזהויות ,בגזענות ובמיניות מפנה את מקומו לפאנו האנטי"קולוניאלי 10.בהיותו רופא בצבא הצרפתי היה עד לכוחות צרפתיי הנכנסי לבית החולי ומוציאי ממנו פצועי אלג'ירי מבלי שקיבלו טיפול הול .הוא חזה במו עיניו ברופאי שסירבו לטפל בלוחמי אלג'ירי פצועי וא 2היו שותפי לעינויי של מורדי .הוא היה עד למדיניות ברוטלית של חיסולי ללא משפט ולכ* ש'הדמוקרטיה המערבית' משעה את שלטו החוק למע תחזוקת הכיבוש וזוועותיו .מקוללי עלי אדמות הוא טקסט של מי שחצה את הקוי הממלי 0לקוראיו להשתמש בכלי של האדו עצמו .לא רק האקזיסטנציאליז של סרטר )שכתב הקדמה לספר ,בתיווכו של קלוד לנצמ ,וכינה אותו "המניפסט של העול השלישי"( ,לא רק מרסל דושו והסוריאליז של אנדרה ברטו ,הדיאלקטיקה של הגל, הפנומנולוגיה או המרקסיז .תרבות המערב מכילה לא רק את אלה ,אלא ג את האלימות .במקוללי עלי אדמות ,מציג פאנו את הכובש והנכבש בשני צידי מתרס ללא כל מרחב של דיפלומטיה ביניה: "הקולוניאליז אינו מכונת חשיבה ולא גו 2הניח בהיגיו .הוא אינו אלא אלימות טהורה ואי להכניעו אלא באמצעות אלימות גדולה עוד יותר" )עמ' .(66לאלימות יש תפקיד פוליטי של איחוד השורות וקידו השחרור מ הכיבוש ,אבל יש לה ג תפקיד מטהר" :היא עוזרת ]ליליד[ להפטר מתסבי* הנחיתות שלו ,מגישתו החולמנית או הנואשת .היא הופכת אותו לאד ללא"חת ,משיבה לו את כבודו העצמי" )עמ' .(95 חנה ארנדט גינתה את הטקסט הזה של פאנו וטענה שהזי את האלימות השחורה בארצות הברית בשנות הששי .מקוללי עלי אדמות שהפ* לאחד המסמכי הביקורתיי ביותר כנגד האימפריאליז האירופי ,תורג לעשרי וחמש שפות ,ונמכר ביותר ממיליו עותקי באנגלית בלבד .בעוד שפאנו "התרבותי" של פוליטיקת הזהויות הפוסטקולוניאלית )עור שחור מסיכות לבנות( מככב בישראל ,פאנו האנטי"קולוניאלי נעדר באופ חשוד מ הדיו .מרתקת היא העובדה שבמזרח התיכו הערבי אנו מוצאי תמונת מראה הפוכה .עור שחור מסיכות לבנות לא תורג מעול לערבית 11בעוד שמקוללי עלי אדמות זכה למספר רב של מהדורות וא 2השפיע על ידי מייסדי תנועת הפתח – כפי שמעיד על כ* 12 למשל סלאח חלא 2באוטוביוגרפיה שלו"" בשנות הששי. 9התפרס לאחרונה )(2006בהוצאת בבל תחת הכותרת מקוללי עלי אדמות. 10 דייויד מאסי מצביע על התנועה ההפוכה של פאנו מהיותו 'פוסטקולוניאלי' שמתעל משאלות של אלימות לבי פאנו האנטי(קולוניאלי הזוע והאפוקליפטיMacey David. 2000. Franz Fanon: A Life. London: . .Granta Booksבהכללה גסה נית לומר שהפרדיגמה הפוסטקולוניאלית ע פוליטיקת הזהויות במרכזה מזינה את המאבק המזרחי(אשכנזי בישראל ,והפרדיגמה האנטי(קולוניאלית מזינה את המאבק הפלסטיני בכיבוש. 11 Irene Gendzier. 1973. Franz Fanon: A Critical Study. P. 262. טענה זו שנטענה על ידי גנדזיר ב( 1973תקפה עד היו )תודה למנר חס שסייעה לי בבדיקה זו(. 12 Sharif Hamadeh. 2003. Approaching Palestinian Liberation with the Theory of Franz Fanon. Unpublished thesis, Mansfield College, Oxford University. 3 במקוללי עלי אדמות מייצר פאנו את נקודת המבט של הנכבש .הריבו הקולוניאלי הכריז על 'מצב חירו' והציב את עצמו מחו 0לשלטו החוק .האלימות האנטי"קולוניאלית היא תמונת המראה של פעולת הריבו " :האלימות של השלטו הקולוניאלי ואלימות הנגד של היליד מאזנות אחת את יריבתה תו* הדדיות מתמדת" .א הריבו ויתר על שלטו החוק בקולוניה והפ* את 'החריג' לפרדיגמה קבועה – את היוצא מ הכלל לכלל "" אי עוד טע לציית לשלטו החוק .הדיו של פאנו באלימות שנכתב לאור הכיבוש הצרפתי באלג'יר מאפשר לנו לאתר חוליה חסרה בדיו האירופי העכשווי על מצב החירו .אירונית ,ומלמדת ,היא העובדה שמצב החירו שהוכרז בסתיו 2005בצרפת אל מול ההתקוממות של דור הבני מצפו אפריקה ,חוקק במקור בשנת 1955כדי להתמודד ע אלימות דור ההורי באלג'יר .היא משרטטת תואי ברור הקושר בי שתי התופעות ,המצביעות על עיוורונו ההיסטורי של אגמב ,ומיד אחזור לכ*. .3 בשנת 1921פרס וולטר בנימי טקסט קריפטי למדי בש "ביקורת האלימות" ,שבו הוא ד בדיאלקטיקה שבי האלימות שבבסיס החוק )אלימות מכוננת( והאלימות שבאמצעותה משמרת ומאשררת המדינה את שלטו החוק )אלימות מאשררת( .מה שהחוק אינו יכול להכיל ,מסביר בנימי , הוא קיומה של אלימות מחוצה לו .אלימות כזו "" שבנימי מכנה 'אלימות טהורה' או 'אלימות מהפכנית' "" משבשת את האיזו בי שני סוגי האלימות המופעלי במסגרת שלטו החוק .האלימות שמחו 0לשלטו החוק ,אצל בנימי וג אצל פאנו ,היא אלימות בעלת היגיו כמעט תיאולוגי. כשקרל שמיט מפרס את תיאולוגיה פוליטית בשנת 131922הוא מתכתב ע בנימי ,ולהיפ*. תיאולוגיה פוליטית עוסק בשאלה קלאסית במחשבה המדינית :מהי ריבונות .שמיט ,מבקר חרי2 )מימי ( של הליברליז הווימרי )שנתפס על ידו כיהודי( ,יהפו* לימי אידיאולוג של הנאציז .הוא מבקר את העובדה שהמחשבה הפוליטית הליברלית ייתרה את הריבו באמצעות שלטו החוק .שמיט מדגי את טענתו באמצעות הפילוסופיה הדאיסטית שבה החזיקו מדעני פרוטסטנטי בני המאה ה" .17אלו גרסו שחוקי הטבע מתקיימי מתוק 2הבריאה האלוהית )למשל ניוטו בפרינקיפיה מתימטיקה( ואי ה זקוקי לקיומה של התגלות אלוהית ביו יו .אול אלוהי לא נעל .הוא נותר ברקע ויש בכוחו לבצע נס ,דר* התערבות בחוקי הטבע ,בכל רגע נתו . הפילוסופיה הפוליטית עברה תהלי* שונה מזה של פילוסופית המדע .אמנ שיח הזכויות ושלטו החוק הליברלי ייתרו את הריבו כמו במדע .אלא שלא כמו במדע ,בפוליטיקה אי נקודת התערבות לריבו שבאמצעותה הוא יכול לבצע את המקבילה לנס .עובדה זו מתמיהה שכ הפילוסופיה הפוליטית רוויה במושגי תיאולוגי מחולני .מדוע זקוקה הפוליטיקה לנס הזה? לימי יסביר לנו שמיט ש'הפוליטי' הוא היכולת להבחי בי 'ידיד' ו'אויב' .שלטו החוק הליברלי אינו מסוגל להלח 14 באויבי החברה. אול בעוד שבנימי מגדיר אלימות "טהורה" כנמצאת מחו 0לשלטו החוק ,שמיט מנכס ג את המצב הזה אל תו* שטח השיפוט הריבוני .דווקא המושג של 'אלימות טהורה' – כלומר אלימות שהיא מחו 0לחוק – מנוכסת לטובת הריבו על ידי הכרזה על 'מצב החירו' .הפרדוקס הזה אפשרי משו שלפי ההגדרה השמיטיאנית הריבונות אינה מוגדרת על ידי שלטו החוק ,אלא על ידי היכולת להכריז על מצב חירו .ביו שאחרי שריפת הרייכסטאג ,הוציא היטלר צו "להגנה על הע והמדינה" ) 28לפברואר (1933ובכ* השעה את החוקה הויימרית לזמ בלתי מוגבל )שבפועל נמש* 12עשר שני( .הריבו מממש את ריבונותו )ההתגלות והנס בתיאולוגיה( תו* שהוא נמצא בו בזמ בתו* ומחו 0לשלטו החוק .כא יענה לו בנימי ויאמר ,שא הפוליטי עבור הריבו הוא "היכולת להכריז על מצב החירו ,הפוליטי עבור המדוכא הוא היכולת להפעיל 'אלימות טהורה' .בתיזה השמינית על מושג ההיסטוריה כותב בנימי מספר חודשי לפני התאבדותו" :מסורת הנדכאי מלמדת אותנו ,ש'מצב החירו' שבו אנו חיי הוא הכלל .עלינו למצוא מושג תוא של ההיסטוריה .אז תעמוד לנגד עיננו המשימה של יצירת מצב החרו האמיתי; וכ* ישתפר מעמדנו במאבק נגד הפאשיז".15 פרנ 0פאנו אולי קרא את ג'ורג' סורל אבל קרוב לודאי שלא קרא את בנימי .ע זאת הדיו שלו באלימות מתכתב ע מה שבנימי כינה 'אלימות מהפכנית' ,או 'אלימות טהורה '.כמו שמבהיר 13קרל שמיט .1922/2005 .תיאולוגיה פוליטית .תל(אביב :רסלינג. 14תלמידיו של שמיט ,פרנ ניומ ואוטו קירשהיימר ,יבקרו את הליברליז ושלטו החוק משמאל .שלטו החוק ,יטענו ,אינו מושל כל עוד אינו מאתגר את הקפיטליז .ה ביקרו במיוחד את כוח המוגש של המונופולי הגדולי שהשתלטו על הספירה הפוליטית .האבחנה בי 'ידיד' ו'אויב' מתארגנת אצל בזירה המעמדית 'הפנימית'. למשלFranz Neuman. 1930/1987. Social Democracy and the Rule of Law. Keith Tribe (ed.). London: : Allen & Unwin. 15ולטר בנימי .1996 .מבחר כתבי .כר $ב' :הרהורי .תל(אביב :הוצאת הקיבו המאוחד .עמ' .313 4 ז'א פול סרטר "א מרחיקי את הפטפוט הפשיסטי של סורל ,מגלי שפאנו הוא הראשו מאז אנגלס שמפנה את הזרקורי אל 'מיילדת ההיסטוריה' ,האלימות )עמ' .(25עיו במניפסט הפאנוני מזכיר לנו ש'מצב החירו' ,האלימות והטרור אינ רק תגובה אינסטינקטיבית לנפילת מגדלי התאומי ,או לטרור מעזה .אילו תופעות שאיפיינו את הכיבושי הקולוניאלי ויחסי ההיררכיה הבי גזעית שייצרו. העובדה שמצב החירו מופעל על פי קוי מתאר ממוגזעי מוכרת היטב לנתיני הכיבוש האימפריאלי שחייה הפכו זה מכבר ל'חשופי' 16.עוד מבהיר לנו העיו במניפסט הפאנוני כי האבחנה בי אלימות לגיטימית ואלימות בלתי לגיטימית שעמדו בבסיס כינו המדינה המודרנית באירופה מיטשטשת בתו* ההקשר הקלוניאלי. .4 אגמב אשר כמה מספריו )כמו Means without Ends ,The Open , Homo Sacerאו (Remnants of Auschwitzזוכי היו לתהודה עצומה באירופה ובצפו אמריקה מתמק במרחב התיאורטי שמשרטטי בנימי ושמיט .הוא מנסה להסביר באופ שיטתי כיצד ומתי יכולי חיי במדינת חוק להפו* ל'חיי חשופי' .בשנת 2003עורר סערה כשביטל ביקור לצור* הוראה בארה"ב משו שהתנגד להחלטת הממשל להפו* את טביעת האצבעות בנמלי הכניסה למצב נורמלי .הוא הזכיר שג באושוי 0הפ* מה שהוא הגדיר כ"קעקוע ביו פוליטי" לנורמלי .הניו" יורק טיימס האשי אותו שלא בצדק בהשוואה פשטנית בי ארה"ב לגרמניה הנאצית .נראה שהניו"יורק טיימס עצמו חטא בהשוואה פשטנית בניסיו להבי את מה שאגמב טע . מצב החירו הוא ספרו אניגמטי .רוב הטענות המוצגות בו מבוססות על עבודותיו הקודמות במיוחד הומו"סאקר )האד הקדוש( .המסורת התיאורטית עליה בונה אגמב היא לא רק בנימי ושמיט אלא ג ארנדט ופוקו .א פוקו מעתיק אותנו אל 'ניהול החיי' ,אגמב מחזיר אותנו אל 'ניהול המוות'. א פוקו ביקר את מודל הכוח המסורתי אשר נשע על החוק והסיט אותו אל מנגנוני הכוח הדיסציפלינרי ,אגמב מחזיר אותנו אל החוק .א פוקו נת לכוח הדיסציפלינרי ולריבונות להפרד, אגמב מחזיר את המבט אל המפגש ביניה )יוצא דופ הוא ספרו האחרו של פוקו שמבוסס על 17 הרצאות שנת בשנות השבעי בקולג' דה"פרנס חייבי להג על החברה(. בהומו סאקר מנתח אגמב מודל של החריג ,מודל אד מ הקודקס הרומי ,שזכויותיו הפוליטיות הופקעו ממנו וחייו הפכו הפקר .אגמב ג מסביר כיצד ב'מחנה' )יהא זה מחנה הריכוז או מחנה המעצר בגואנטנמו( הופכי החיי ל'חשופי' ,כלומר דמ של הנתיני מותר .זהו מרחב שבתוכו מושעה שלטו החוק בחסות החוק ,בו הזמ הלינארי עומד מלכת ובו ההומו סאקר מתערטל מזהותו הפוליטית .החריג אינו בהכרח דיקטטורה .אגמב מציג גניאולוגיה חלקית שלו כפרדיגמה קבועה של ממשלי דמוקרטיי .הוא עוסק בחוק הרומי ,בצרפת המהפכנית והמודרנית ,ברפובליקה הווימרית ובנאציז ,בשווי ,0איטליה ,אנגליה וארצות הברית .מה שנעדר אצל אגמב באופ בולט הוא תולדות 'החריג' בהיסטוריה האימפריאלית .אי זה עוד סוד שבקולוניות ביצעו מדינות אירופה את הניסויי הראשוני שלה ב'מודרניות' :ניסויי בפוליטיקה ,ניסויי גזעיי ,ניסויי משפטיי ,ניסויי באדמיניסטרציה וניהול ,ניסוי בכלי לחימה חדשי .שמיט לא התעל מתפקידו של האימפריאליז האירופי בתפיסת הריבונות האירופאית ,אגמב שוכח אותו לגמרי.18. אגמב חב חלק גדול מ הטיעוני שלו לחנה ארנדט )למשל ב"המצב האנושי" בו היא מצביעה על ההבדל בי חיי ביולוגי ללא ביוגרפיה ובי חיי פוליטיי שמעניקי משמעות ליחיד; כמו ג ב"מקורות הטוטליטריות" בו היא מצביעה על מצב הרעוע של נתיני חסרי אזרחות( "" והוא אינו מסתיר זאת .אבל אגמב מחמי 0את נקודת המבט הארנדטית על שלטו 'החריג' בקולוניות .חנה ארנדט מפנה בספרה מקורות הטוטליטריות 19את תשומת הלב לפער ההול* ונפער בי המרכז הפוליטי באירופה והיעדי האינסופיי של האימפריאליז )בניגוד לקולוניאליז המוקד( המונע על ידי הבורגנות שעברה אמנסיפציה והפכה לסוכ פוליטי .כאשר הניהול האימפריאלי משתחרר משלטו 16אי להסיק מכ $ש"חיי חשופי" ה רק חיי מחו להגנתו של החוק" .חיי חשופי" יכולי להתקיי ג בחסות החוק ,או בה בעת מחו ובתו $החוק. 17 Michel Foucault. 1997. Society Must be Defended. New York: Picador. לדיו מרתק בספרו של פוקו :אנדרו ניל' .2005 .לערו את ראשו של המל :$ספרו של פוקו חייבי להג על החברה ובעיית הריבונות" תיאוריה וביקורת.27 , 18בספרו The Nomos of the Earthשפורס ב( 1950מספיד שמיט את הקשר האירופי בי טריטוריה ,משפט וריבונות שנסדק בשל הכיבושי האימפריאלי ויצירתה של תפיסה פסבדו(חילונית של "אוניברסליז חסר טריטוריה" .הביקורת של שמיט על אובד הסדר הטריטוריאלי היש מאפשרת לנו להציב מולו צוהר תיאורטי והיסטורי דרכו נית לדבר על "מירחוב" תפיסת הריבונות ודיו פוסטקולוניאלי במה שאכנה "חללי ריבונות". 19 Hannah Arendt. 1951. The Origins of Totalitarianism. New York: Harcourt, Brace & World. 5 הממשלה המרכזית ומחוקיה ,הוא מפר את עיקרו מדינת הלאו ,ומחלי 2שלטו ייצוגי בשלטו כפוי על גזעי נתיני .זהו מודל חדש של בירוקרטיה לא ייצוגית המפעילה שלטו דה פקטו ,בעל כללי ותקנות המשוחרר משלטו החוק המקובל במטרופולי .הפער בי מעמד הלגלי של האזרחי במדינת הא ,ובי 'הגזעי הנתיני' בקולוניות ,שלעול אינ אזרחי מלאי ,נמצא ברקע לעליית הטוטליטריז 20.קשה לדבר על קשר סיבתי אצל ארנדט .א* אי ספק שהיא מצביעה על שלטו פוליטי של ריבונות חלקית שמבוסס על 'חריגי'. קריאה מרחבית בהיסטוריה הקולוניאלית מלמדת על המילכוד שמולו ניצבו האימפריות האירופיות הגדולות .מצד אחד ביקשו המוסדות האימפריאלי לייצא את שלטו החוק אל הקולוניות )ה על מנת להג על נתיניה וה על מנת להשלי את משימת התירבות האירופית( .מצד שני ,ביקשו המוסדות האימפריאלי להתחמק מסיפוח של שטחי הכיבוש וממימוש של ריבונות מלאה .התוצאה היא חללי ריבונות :ריבונות חלקית המבוססת על חריגי ולא על 'אחדות שאינה ניתנת לחלוקה' כפי שהגדיר זאת ז'א בוד .את החריגי הללו יש לתשאל כפי שמציע תיאולוג פרוטסטנטי המצוטט אל שמיט: "א רוצי ללמוד כהלכה את הכללי ,צרי* לחפש את היוצא מ הכלל האמיתי .הוא מסביר בבהירות גדולה בהרבה מאשר הכללי עצמו ...כי על הכללי לא חושבי אפילו מתו* תשוקה ,אלא רק בשטחיות עצלה .היוצא מ הכלל ,לעומת זאת ,חושב על הכללי בתשוקה מלאת אנרגיה" )שמיט .(35 :2005 ג פוקו בספרו חייבי להג על החברה וג אגמב במצב החירו ,מציעי ברוח זו לפרק את מושג הריבונות למרכיביו ההיסטוריי .את הפרויקט הזה מנסח ברהיטות רבה עדי אופיר: "אפשר לתאר את הריבונות כמעי נקודה ארכימדית האמורה לחל 0את המחשבה המשפטית של הפוליטי ואת המחשבה הפוליטית של המשפט ממעגל הקסמי שלה .הריבונות היא בעת ובעונה אחת הסמכות לקבוע בכל רגע מחדש את החוק של השלטו ,ולהשליט – ברציפות – את החוק מטע 21 השלטו " ע זאת ,אופיר מציע לנו ללכת צעד אחד הלאה ולהבחי בי 'ריבונות' ל'הכרעה ריבונית': "ראוי להקפיד על הבחנה )שאגמב מבליע( בי המושג 'ריבונות' להכרעה הריבונית כמציאות שלטונית קונקרטית .בשו אופ אי להעתיק את האפיו האחדותי ,הלכיד ,של המושג 'ריבונות' אל השלטו עצמו .בכל משטר ,ג בצורות הנוראות ביותר של הטוטליטיריות ,השלטו הריבוני מקיי משא ומת על ההוצאה מ הכלל" )עמ' .(377 חללי הריבונות בקולוניות – כמו ג המאבקי המתמשכי בי הדרישות של משרד המושבות ,משרד 22 המשפטי ,משרד החו 0והנציב העליו במקו – ייצרו 'הכרעות ריבוניות' שהתבססו על חריגי. הבירוקרטי הקולוניאלי "" לורד קרומר הנציב העליו הבריטי במצריי ,הלורד קרוזו בהודו ,לורד סמית בדרו אפריקה ,הלורד סומרסט בכ 2התקווה ועוד הרבה אחרי"" ייצרו מודלי אנומליי של חריגי בה הריבונות אינה נקבעת על ידי שלטו החוק אלא על ידי הכלה של מה שהוא מחו 0לשלטו החוק כבעל זיקה לשלטו החוק .מערכת של טלאי משפטיי והסדרי אד"הוק :תחומי שיפוט אקסטריטוריאלי ,צווי אדמיניסטרטיביי ,סיפוחי חלקיי ,הפעלה של 'מצב לחימה' ,או שימוש 20חנה ארנדט מדברת על פער פוליטי במוב של זכויות אד .אול כא שוב המקו להדגיש את הפער הפוליטי במובנו הכלכלי(חברתי כפי שטענתי בהערת שוליי מספר .5האימפריאליז הקלאסי ראה בפער המעמדי באירופה סכנה לפרויקט הכיבוש והתארג בשתי גרסאות שונות .האחחת ,שהאימפריאליז יפגע מ הפער המעמדי ולכ יש לייצר סולידריות מעמדית ,השני שהאימפריאליז יטיב ע הפער המעמדי ולכ יש לתמו $בו .ההוגי שהצביעו על – או הזהירו מ (( הסכנות שבפער המעמדי אינ נמני על קבוצה הומוגנית .נית למצוא ביניה את פרנ נוימ ,ח'ו הובס ,ג'וז שומפטר ,קרל פירסו ,בנג'מי קיד ואחרי .מרתקת היא העובדה שאצל חלק מ האימפריאליסטי של המאה ה( 19הבחירה הייתה בי מלחמה מבית )האויב הפנימי( ומלחמה מחו .למשל ססיל רודס אומר בשנת 1895כי "א ברצונ $למנוע מלחמת אזרחי ,עלי $לתמו $באימפריאליז" )מצוטט אצל .(Semmel 1959: 4 21 עדי אופיר" 2003 .בי קידוש החיי להפקרת :במקו מבוא להומו סאקר" בתו $טכנולוגיות של צדק .עמ' .360 22הכרעות ריבוניות אלה כונו ע"י רוס ג'ונסטו כ'אימפריאליז שיפוטי' Ross Johnston. 1973. Sovereignty and Protection: A Study of British Jurisdictional Imperialism in Late Nineteen Century. Duke: Duke University Press. 6 בתקנות שעת חירו .כול הוגדרו כמצבי יוצאי מ הכלל ,כשרשרת של חריגי היוצרי כיסי של העדר חוק בחסות החוק .כמו שמציעי קומרו 2וקומרו) 2בהכנה( ,הטריטוריות הפוסטקולוניאליות, לא עונות למודל של ריבונות המאורגנת אנכית ומתוחזקת על ידי מדינה ריכוזית .להיפ* ה מורכבות ממארגי של ריבוניות חלקיות ,לא הומוגניות 23.ש במרחב האימפריאלי הופ* איפוא 'החריג' לפרדיגמה קבועה של שלטו הכיבוש .החריג ,יש להדגיש ,אינו השעיה של שלטו החוק אלא דווקא הפעלתו )הסלקטיבית( בעבודת הטלאה מרחבית .אחרי הכל ,הסדר המשפטי"פוליטי הוא מכיל ומדיר בה בעת .חשיפת החריגי הללו מאפשרת לאתר את מקורות האלימות שבבסיס פערי הריבונות. פרספקטיבה זו של מרחוב "חללי הריבונות" מאפשרת לנו לצאת מ הפרדגימה הסטרוקטורליסטית הנסמכת על קריאה בינארית של המציאות הפוליטית .במקו זאת ,אני מציע קריאה פוסט"קולוניאלית אשר משחררת את מושג הריבונות ממעמדו האסנציאלי והבינארי .החריג אינו רק "מצב החירו" אלא סדרה שלמה של אנומליות שאפשר לכנות "מצבי חירו קטני" שה תוצאה של הטלאות משפטיות ופוליטיות .עמדה זו מאפשרת לחל 0ג את הפוליטי ממעמדו הבינארי שהוא בסופו של דבר תוצר של זמ ליניארי )הנס מצד אחד והגאולה מצד שני( .את הפוליטי נית למצוא עתה בתו* המציאות ההיסטורית הממורחבת )ראו בעניי זה אופיר .(381 :2003משו כ* אני מציע ג רביזיה בעמדה שהצגתי בתחילת המסה לפיה ההיסטוריה הקולוניאלית משקפת את תמונת המראה של "מצב החירו ".היסטוריה זו מציעה ריבוי של אפשרויות חריגות שמציבות תמונת מראה אל מול חללי הריבונות והחריגי שה מייצרי .מצב החירו שמתוכו מדבר פרנ 0פאנו הוא אפשרות אחת מיני רבות. קריאה במסמכי של ממשלי אמפריאלי מלמדת כיצד ה משעי את מודל הבירוקרטיה הליברלי המצוי בהלימה ע שלטו החוק ,כפי שהטביע אותו בתודעתנו הסוציולוג הגרמני מקס וובר. וובר תיאר מערכת בירוקרטית יציבה ולא קפריזית ,ציות לסמכות ,על מבנה אוניברסלי שקו 2שהוא רציונלי בכ* שהוא בר"ניבוי .לעומת זאת ,המודל הבירוקרטי של המדינה האימפריאלית מלמד אותנו על קיומו של מודל בירוקרטי כמו"תיאולוגי .הוא מעוג במוסר הנוצרי ובהשגחה האלוהית ,הוא מאפשר נקודות התערבות )נס( המייצרות אי"ודאות עבור נתיניו ,הוא מבוסס על שליטה אישית בנוס2 במקו על חוזי כתובי ,הוא פועל מאחרי הקלעי מעבר לעינ הפקוחה של פרלמנט ועיתונות ,והוא 24 מבוסס על צווי זמניי המתפרסמי חדשות לבקרי בתוק 2התקנות לשעת חירו. לאחר ,1945בתקופה המכונה "עיד הדה"קולוניזציה" הופעל באופ מסיבי החריג האולטימטיבי :מצב חירו ) .(state of emergencyכשהכריזו הבריטי על מצב חירו במאליה א2 אחד לא שיער שימש* 12שני תמימות עד .1960מצב חירו הופעל ג ברודזיה ,קניה ,קפריסי ,חו2 הזהב ,פלסטי ,ניגריה ,אוגנדה ,בורמה ,מרוקו ,אלג'יר וקולוניות נוספות .בתוק 2מצב החירו הועלמו "גורמי עוייני" ונוטרלו "חשודי" על ידי סגירת במחנות מעצר .ההכרזה על מצב החירו איפשרה מרווח נשימה לאדמיניסטרציה האימפריאלית והכנעתו של האויב הילידי הנלח על עצמאותו 25.אפשר להגדיר את מצב החירו ,א נשתמש בהגדרתו של קלאוזובי ,0כהמש* הפוליטיקה הקולוניאלית )של האימפריה( בדרכי אחרות .זהו הקונטקסט אותו מאתגר ה'פרטיז ' –למשל מוחמד דיב או פרנ 0פאנו באלג'יר 26.א הריבונות מוגדרת כסמכות לקבוע בכל רגע מחדש את החריג, 23 Jean Comaroff and John Comaroff. In preparation. Law and Disorder in the Postcolony. Manuscript in preparation, p. 61 24ההיסטוריה האימפריאלית ג מציעה קריאה חדשה ,לא מודרניסטית ,במודל הלגיטימציה של וובר. הקריאה המודרניסטית רואה בשלושת סוגי הלגיטימיה :כריזמטית ,מסורתית ולגאלית שלוש פאזות היסטוריות פרוגרסיביות .הקריאה הפוסטקולוניאלית היא קריאה היברידית המאפשרת את בו זמניות של שלושת הפאזות הללו .כ ,$המנהיג הכריזמטי הינו תמיד חלק מ המודל הלגאלי ולא אלטרנטיבה לו .וובר עצמו מדבר על "מנהיגות עממית" ) (plebecite leadershipכתופעה מודרנית המופיעה בד בבד ע הבירוקרטיה והלגאליז המשפטי .כדאי ג לשי לב לעובדה שוובר אינו מפתח את האפשרות של שלטו לא לגיטימי )למשל שלטו אוטוקרטי( כפי שעושה הנס קלז 25אי כא המקו לפתוח בדיו בשאלת התעצבות האבחנה השמיטיאנית של הפוליטי בי 'ידיד' ו'אויב' .אול חשוב לזכור שאבחנה זו הינה מדומיינת ,דינמית ונסיבתית .למשל ,הגדרת הילידי בקולוניה כ'אויב' וגיוס המעמדות מבית לפרויקט האימפריאלי הצליחה להשכיח את 'האויב הפנימי' .כותב על כ $בפירוש ססיל רודס בשנת " :1895על מנת למנוע מלחמת אזרחי ]בבית[ עלינו להפ $אימפריאליסטי" .מצוטט אצל .Semmel: 4 26אני משתמש כא במושג 'פרטיז' בריפרור לתיאורית הפרטיז של קרל שמיט: Carl Schitt. 1963/2004. The Theory of the Partisan: A Commentary/Remark on the concept of the political. Translated by A.C. Gordon. Michigan: Michigan State University Press. נמצא ג באתר האינטרנט http://www.msupress.msu.edu/journals/cr/schmitt.pdf א נרצה נוכל לומר שהפרטיז מייצר ,במונחי של בנימי ,אלימות טהורה .מאו(טסה(טונג ,דמות מפתח בתיאוריה של הפרטיז אצל שמיט ,טע כי הפוליטיקה היא מלחמה ללא שפיכות דמי )טיעו קלאוזבי( .פעילות 7 לרבות 'מצב החירו' ,הפרטיז מייצג את תמונת המראה של סמכות זאת .הוא מאפשר כפי שמציע פוקו "לאתר את מקורות האלימות שבבסיס הריבונות" ).(Foucault 1997: 70 לש תזכורת :החריג המשפטי ומצב החירו לא הומצאו בקולוניות .כבר בתחילת המאה ה" ,19לפני שהפ* ליוע 0פוליטי של נפוליאו ,מזהה בנג'מי קונסט כי הדמוקרטי הטוטליטריי משמאל ומימי "מאריכי לזמ לא"מוגבל את משטר החירו"; וכי הסכנה האמיתית לחופש נשקפת "לא מעריצות גלויה ויהירה ,כי א מההלכה ששעת חירו מחייבת להפסיק את תוק 2הערובות שבחוקה ,וכי איו בכוח לבטחו המדינה תובע מדיניות מנע" 27.קונסט ג מזהיר מפני התמסדותו של החריג 28.אול 'החריג' ו'מצב החירו' ,במתכונת המאוחרת ,עברו בקולוניות ניסוי כלי במש* עשרות בשני והוכשרו כפרדיגמת עבודה רציפה ג באירופה .ארנדט ניסתה לעצב סדר יו הקושר בי 30 השיטות האימפריאליות וצמיחתה של הטוטליטריות באירופה 29.אגמב אינו מרי את הכפפה הזו. .5 בעקבות המאבק האנטי"קולוניאלי ותהליכי הדה"קולוניזציה שהחלו לאחר מלחמת העול השנייה יש כיו מעט כיבושי קולוניאלי ישירי .הכיבוש האמריקאי בעיראק ובאפגניסט ,או הכיבוש הישראלי בשטחי הינ בבחינת מקרי יוצאי דופ .בשאר חלקי העול מתארגני קוי המתאר הממוגזעי של הקולוניאליז הפוסטקולוניאלי – מה שנית לכנות כניאו"קולוניאליז –בזירות ובצורות אחרות :ניצול כלכלי ,ניצול תרבותי ,סחר באיברי ,סחר בנשי .אלא שניאו"קולוניאליז אינו מתבטא רק ביחסי בי מדינות "עול ראשו " ומדינות "עול שלישי" .הוא בא לידי ביטוי ג בשליטה הבי גזעית והבי אתנית בתו* החברות שמכונות "דמוקרטיות מערביות" ." .בחברות הפוסטקולוניאליות אנו מוצאי "ערבוב" של המבנה הדמגורפי .לא עוד מטרופולי מול קולוניות – הניצבי אילו מול אילו בקוי מתאר גיאוגרפי .זהו מטרופולי הטרוגני אשר אינו מאפשר אבחנה פשוטה בי "ידיד" )המצוי בתוכנו( לבי "אויב" )המצוי אי ש בחו 0מעבר לגבול(" .האויב" בחברות המטרופולי נמצא בתוכ . חברות אלו "" במיוחד מדינות ששלטו באוכלוסיות נתינות כמו בריטניה ,צרפת ,ובאופ שונה ארצות הברית "" מאוימות מ "האחרי" )אפשר לקרוא :מוסלמי( המציפי את היבשת ומייבאי אליה את מה שתמיד אירופה סלדה ממנו .א בעבר זוהה 'האויב' מחו 0לגבולותיה של מדינת הלאו ,עתה הוא מתרוצ 0בתוכה בי א בדמות של טירוריסטי סמויי או אוכלוסיות מגוזעות אשר אינ מקבלות את כללי המשחק הלבני .מנהל היורופול ,סוכנות המשטרה האירופאית ,הכריז בשנת 2001כי יש להעביר משאבי מ הצבא לצרכי בטחו פני ש מצו י האיו האמיתי .הצהרה המצביעה על העתקת קוי התיחו מ האויב החיצוני אל האויב מבית. "מצב החירו" שמופעל עתה בתו* הדמוקרטיות המערביות עצמ הפ* לפרדיגמת עבודה קבועה המבקשת להבחי בי 'ידיד' ו'אויב' .השתלטותה של פרדיגמה זו הוא מתכו להתמוטטות של חברות אלה כמדינות דמוקרטיות והמש* קריסת שלטו החוק אל תו* חשכה מבהילה .מדינות אלה יהפכו לקיני גידול לטרור ,ויהפכו בעצמ לטרוריסטיות .כדאי כא לצטט מתו* דברי שכתב אגמב לאחרונה באחד ממאמריו" :מדינה שעיקר עיסוקה בביטחו ,ושביטחו הוא מקור הלגיטימציה שלה, הינה אורגניז שביר; מדינה כזו תמיד תהיה פגיעה לטרור וסופה שתהפו* בעצמה לטרוריסטית"' .מצב החירו' לא יעצר ב'אויב' ,אלא יגלוש אל כל רבדי החברה ומוסדותיה ויהפו* אותה ללא דמוקרטית. הניסיו הישראלי מלמד עד כמה קרובה הגדרה זו למציאות חיינו .לא רק בשל השיעור באוכלוסיה שמתמחה ,מתפרנס וגוזר את הסטטוס הפוליטי שלו מבטחו ; לא רק בשל החיסולי המתנהלי ללא משפט וכמעט ללא דיו ציבורי )אחד משמות הקוד של החיסולי בצבא מרפרר להגיו התיאולוגי שלו" :זע האלי"(; לא רק משו שמרצצי גולגלות משרתי כנבחרי הע; לא רק בשל שיעורי הפרטיז מסמנת את הפוליטיקה כמלחמה ולא כשלו .שמיט כתב את הספר בהקשר של המלחמה הקרה ,ומתייחס בי השאר לאופ שבו הגדרת "הפוליטי" של הפרטיז היא טריטוריאלית במקורה אול בתקופה שלאחר מלחמת העול השניה היא מועברת ה על ידי הליברליז האמריקאי וה על ידי לוחמת הנגד של הגרילה אל הרמה הגלובלית תו $התנתקות מטריטוריה ספציפית ומ המודל הווסטפלי של המדינה. 27יעקב טלמו .תשט"ו .המשיחיות המדינית :השלב הרומנטי .תל(אביב :הוצאת ע עובד ודביר .עמ' .265 28 Fontana Biancamaria (ed). 1988. Constant: Political Writings. Cambridge: Cambridge University Press. Pp. 143. 29במקו אחר אני מראה ,כי בניגוד לפרשנות המקובלת על 'איכמ בירושלי' ,מקיימת חנה ארנדט דיאלוג בי התנהלותו הבירוקרטית של אייכמ והתנהלותו הבירוקרטית של הלורד קרומר. Yehouda Shenhav. 2005. "Imperial governance, Nazi bureaucracy and the omission of colonial legacy" paper presented in the International Critical Management Studies, Cambridge UK, 4-6 2005. 30בהומו סאקר אגמב מזכיר בדר $אגב את ההיסטוריה הקולוניאלית הספרדית )בקובה( והאנגלית )בדרו אפריקה( כשני מקרי של הרחבת החריג ויצירת המחנה. 8 ' הברוטלי המבוצעי על ידי מדינה המכנה עצמה דמוקרטית; הוא בא לידי ביטוי ג בחיבוק2'החישו הדמוקרטיה.2005 0 בפינוי מרצועת עזה בקי,האוהב שהעניקה המדינה לקולוניאליסטי יצירי כפיה .'התבלבלה ולא יודעת עוד להבחי בי 'ידיד' ו'אויב References Hardt Michael and Antonio Negri. 2004. Multitude: War and Democracy in the Age of Empire. New York: The Penguin Press. Scheuerman E. William. 1997. Between the Norm and the Exception. Cambridge: The MIT Press. Scheuerman E. William. 2006. "Carl Schmitt and the road to Abu Ghraib" Constellations, 13 (1): 108-124. Schmitt Carl. 1950/2003. The Nomos of the Earth. New York: Telos Press. 9
© Copyright 2024