‫ויצ"ו‪ -‬הסתדרות עולמית לנשים ציוניות‬
‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫המרכז לגיל הרך‬
‫באוניברסיטת תל אביב‬
‫מדריך להורים‪ -‬תשע"ד‬
‫"מה אני רוצה להיות שאהיה גדול?‪ ... .‬אני רוצה להיות גם עם שורשים‪ ,‬גם עם כנפיים‪ ,‬כתבתי‪.‬‬
‫למה חייב אדם לוותר על השורשים‪ ,‬אם ליבו חפץ בכנפיים? ‪ ...‬השורשים מפסידים כל כך הרבה‪,‬‬
‫כשהם תקועים באדמה ואינם יכולים לרחף ולראות את נופו האדיר של העץ שהם חלק ממנו ואת‬
‫היער הגדול שהעץ כולו הוא חלק ממנו‪ .‬והציפורים שעל העץ‪ ,‬שזכו ויש להן כנפיים‪ ,‬חסרות הן את‬
‫האחיזה בקרקע‪ .‬קניהן תלויים בחסדיה של רוח סערה ובחוסנו של העץ‪ ,‬שבסתר ענפיו הן חוסות‪.‬‬
‫‪ ...‬כשאהיה גדול אני רוצה להיות אדם עם שורשים וכנפיים"‬
‫(אמנון שמוש‪ .‬מתוך הספר "תמונות מבית הספר העממי" )‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫טלפון‪30-2222227 :‬‬
‫מייל‪[email protected]:‬‬
‫‪2‬‬
‫תוכן‬
‫"שורשים וכנפיים" (אמנון שמוש)‪2.........................................................................................‬‬
‫המעון לגיל הרך‪ -‬מדיניות תומכת משפחה באוניברסיטת תל אביב ‪7 ......................................‬‬
‫מעון באוניברסיטה‪ -‬אוניברסיטה במעון‪5 .......................................................................‬‬
‫מאפייני "מעון ועוד" באוניברסיטת תל אביב‪ -‬תשע"ד‪2 ......................................................‬‬
‫גישה חינוכית‪ -‬טיפולית ‪2 ...........................................................................................‬‬
‫צוות המעון‪ ,‬וועדות ובעלי תפקידים ‪03 ..........................................................................‬‬
‫אוניברסיטה במעון‪ -‬המשפחה במעון ‪05 .........................................................................‬‬
‫סביבה לימודית ‪02 ...................................................................................................‬‬
‫סדר יום ואירועים מיוחדים ‪23 ....................................................................................‬‬
‫מדיניות ונהלים ‪22 ...................................................................................................‬‬
‫לוח חופשות ‪ -‬שנה"ל תשע"ד ‪25 .................................................................. 2307 – 2300‬‬
‫מידע על תהליכים התפתחותיים רלוונטיים ‪22 ................................................................‬‬
‫כל מה שאני צריך לדעת‪ ,‬למדתי כבר בגן (רוברט פולגום) ‪22 ................................................‬‬
‫‪0‬‬
‫המעון לגיל הרך‪ -‬מדיניות תומכת משפחה באוניברסיטת תל אביב‬
‫המרכז לגיל הרך באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬הפועל בשיתוף עם ויצ"ו העולמית‪ ,‬מהווה מסגרת‬
‫חינוכית‪-‬טיפולית לילדי קהילת אוניברסיטת תל אביב בגילאי חצי שנה עד ארבע שנים‪ .‬המעון‬
‫מיועד לחוקרים‪ ,‬סטודנטים ועובדים באוניברסיטה‪ ,‬ומסייע בקליטת משפחותיהם של מדענים‬
‫חוזרים‪.‬‬
‫הקמת המעון‪ ,‬התמיכה והליווי השוטפים הניתנים לו‪ ,‬הינם ביטוי הלכה למעשה‪ ,‬למדיניות‬
‫תומכת משפחה שהאוניברסיטה הציבה לעצמה‪ .‬הקמת המעון מייצגת את מדיניות נשיא‬
‫האוניברסיטה‪ ,‬פרופ' יוסף קלפטר‪ ,‬ויועצת הנשיא לקידום נשים פרופ' רחל ארהרד‪ .‬כפועל יוצא‬
‫של מדיניות זו‪ ,‬האוניברסיטה משקיעה מאמצים שיש בהם לנסוך תוכן למושג "קהילת‬
‫אוניברסיטת תל אביב" ולתרגם את הסיסמה לעשייה‪.‬‬
‫האוניברסיטה משתדלת ללוות את אנשיה במגוון תחומי החיים‪ :‬החל במשימות מחקר ופיתוח‬
‫הקריירה‪ ,‬וכלה בתמיכה להורים לילדים בגיל הרך‪ .‬תהליך רכישת קריירה‪ ,‬במקביל לבניית‬
‫משפחה‪ ,‬מזמן קשיים יום יומיים רבים‪ ,‬שכן כל אחת ממשימות אלה שואבת משאבים אין‬
‫סופיים‪ .‬מדיניות תומכת משפחה של האוניברסיטה‪ ,‬מקדמת התאמה של סביבת העבודה והמחקר‬
‫להורות‪ ,‬ומסייעת להורים בשילוב עבודה עם משפחה‪ ,‬ובתוך כך באמצעות המעון‪.‬‬
‫בה בעת‪ ,‬הודות להקמת המעון‪ ,‬התהוותה קהילת הורים תוססת ופעילה לה "שפה משותפת"‬
‫חוצת פקולטות וסטאטוסים‪ .‬במהלך שתי שנות פעילות המעון נוצרו קשרים בין משפחות‬
‫מפקולטות בכל רחבי הקמפוס‪ ,‬קשרים שהתפתחו לחברויות הדוקות ולבילויים משותפים בשעות‬
‫אחר הצהריים‪ ,‬בשבתות ובחגים‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מעון באוניברסיטה‪ -‬אוניברסיטה במעון‬
‫אוניברסיטת תל אביב בחרה בארגון ויצ"ו העולמית כגוף המתפעל את המעון שנבנה בה‪ .‬כך‪,‬‬
‫המעון עתיר במשאבים איכותיים ביותר‪ ,‬הכוללים ידע אקדמי‪ ,‬עיוני ומחקרי במגוון תחומים‪ ,‬לצד‬
‫ניסיון עתיר שנים בהפעלת מוסדות חינוכיים ומעונות יום‪ .‬מן הראוי לציין‪ ,‬כי לויצ"ו העולמית‬
‫ניסיון מצטבר של למעלה מ‪ 03-‬שנה בחינוך וטיפול בילדים בגיל הרך ובמעונות היום‪.‬‬
‫המדיניות החינוכית‪-‬טיפולית של המעון מעוצבת על ידי ועדת היגוי המשותפת לנציגי‬
‫האוניברסיטה ולנציגי ויצ"ו‪ .‬בראשותה של ועדת ההיגוי‪ ,‬עומדת עתה פרופ' רחל ארהרד‪ ,‬מומחית‬
‫בייעוץ חינוכי ובפיתוח מערכות חינוך בארץ ובעולם‪ ,‬וממקימיי המעון‪.‬‬
‫לצד ועדת ההיגוי‪ ,‬מלווה את המעון ועדה אקדמית‪ ,‬בה חברים חברי סגל אקדמי מבית הספר‬
‫לחינוך ומפקולטות נוספות‪ ,‬המתמחים בהתפתחות רגשית‪ ,‬חברתית‪ ,‬שפתית‪ ,‬פיסית ומוטורית‬
‫בגיל הרך‪ .‬פעילותה של הועדה‪ ,‬לסייע ביישום הידע העיוני והמחקרי העדכני ביותר בתחום‬
‫ההתפתחות של פעוטות‪ ,‬במסגרת התהליך הטיפולי‪-‬חינוכי במעון‪.‬‬
‫דגש רב מושם על הכשרה וטיפוח של הצוות החינוכי‪ .‬המעון הינו ארגון המלמד ולומד כל העת‪.‬‬
‫הצוות החינוכי מועצם ומתפתח הן באמצעות ייעוץ ארגוני מלווה‪ ,‬הן באמצעות הדרכה קבועה‬
‫של יועצת חינוכית מוסמכת‪ ,‬והן באמצעות הרצאות‪ ,‬סדנאות והעשרה הניתנות לצוות על ידי‬
‫מומחים בהתפתחות הגיל הרך בראייה רב‪-‬תחומית‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬הצוות נחשף השנה לידע על‬
‫התפתחות חשיבה טכנולוגית בגיל הרך‪ ,‬התפתחות תפיסות מגדריות בגיל הרך‪ ,‬התפתחות‬
‫תנועתית בגיל הרך ועוד‪.‬‬
‫המרכז לגיל הרך מתפתח למרכז מידע וייעוץ לקהילת ההורים בו מוצעות הרצאות להורים‬
‫ומפגשים קבוצתיים ופרטניים בתחומים רלוונטיים‪ ,‬כגון‪ :‬התפתחות רגשית‪ ,‬התפתחות לשונית‪,‬‬
‫המוסיקה כמפתחת קוגניציה ורגש‪ ,‬מעברים‪ ,‬תזונה ועוד‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מאפייני "מעון ועוד" באוניברסיטת תל אביב‪ -‬תשע"ד‬
‫במעון פועלות ‪ 4‬כיתות‬
‫כיתת תינוקות‪ -‬המונה עד ‪ 01‬תינוקות בגילאי ‪ 0 - 3.2‬שנה בספטמבר‪ .‬בכיתה זו יחס תקינה‪,‬‬
‫ילד– מבוגר‪ ,‬הינו ‪.0:7.5‬‬
‫כיתת פעוטות‪ -‬המונה עד ‪ 25‬פעוטות בגילאי ‪ 0.0 - 0.0‬שנים בספטמבר‪ .‬בכיתה זו יחס תקינה‪ ,‬ילד‬
‫– מבוגר‪ ,‬הינו ‪.0:5.2‬‬
‫כיתת גנון‪ -‬המונה עד ‪ 21‬ילדים בגילאי ‪ 2.1 - 2‬שנים בספטמבר‪ .‬בכיתה זו יחס תקינה‪ ,‬ילד –‬
‫מבוגר‪ ,‬הינו ‪.0:2.7‬‬
‫כיתת גן‪ -‬המונה עד ‪ 03‬ילדים בגילאי ‪ 0.0 - 2.0‬שנים בספטמבר‪.‬‬
‫*שיבוץ הילדים לכיתות נקבע על פי שנתוני משרד החינוך‪ .‬בה בעת ישנה התחשבות והתאמה בין‬
‫צרכי הילד והתפתחותו בתחומים השונים‪ ,‬ומאפייני הכיתה המתהווה‪.‬‬
‫מאפיינים ייחודיים במעון‬
‫‪ ‬מספר קטן יחסית של ילדים בכיתה‪.‬‬
‫‪ ‬יחס תקינה גבוה יחסית‪.‬‬
‫‪ ‬חוגי העשרה לילדים‪.‬‬
‫‪ ‬הדרכה פדגוגית קבועה לצוות המעון על ידי יועצת חינוכית מוסמכת‪.‬‬
‫‪ ‬מתן הדרכות להורים על ידי היועצת החינוכית‪.‬‬
‫‪ ‬השקעה בהון אנושי ופיתוח צוות על ידי יועצת ארגונית מומחית‪.‬‬
‫‪ ‬העשרה לצוות החינוכי ולילדים על ידי מומחים בתחומם מתוך אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫‪ ‬פעילויות משותפות להורים וילדים‪ ,‬כמו גם פעילויות בין דוריות עם סבים וסבתות‪.‬‬
‫‪ ‬מספר ימי חופשה מצומצם ביותר‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫גישה חינוכית‪ -‬טיפולית‬
‫המעון באוניברסיטת תל אביב הינו מסגרת חינוכית‪-‬טיפולית איכותית לגיל הרך‪ .‬לפי התפיסה‬
‫הטיפולית‪-‬חינוכית שלנו‪ ,‬על המעון לספק סביבה בטוחה‪ ,‬בריאה ומטפחת‪ ,‬תוך מתן מענה לצרכי‬
‫הילדים והמשפחות‪ .‬המעון מהווה מערכת חינוכית‪ ,‬המיועדת לשקף את קשת הילדים בחברה‬
‫כולה‪ ,‬ומקשרת בין האקדמיה לשטח ‪ .‬שאיפתנו הינה להביא לידי מימוש מגוון צרכים ויכולות‪ ,‬כך‬
‫שכל ילד ימצא מענה לנטיותיו ולרצונותיו‪ ,‬ויוכל ללמוד ולהתקדם בהתאם לגילו ולהתפתחותו‪.‬‬
‫ערכים המובילים אותנו לפי תפיסה זו‪ ,‬הינם ערכים של קבלה ואהבה‪ ,‬שותפות אמת – בין‬
‫אוניברסיטת תל אביב וויצ"ו‪ ,‬בכל הרמות ועם כל הגורמים (הורים‪ ,‬מנהלת המעון ‪ ,‬צוות‬
‫עובדים); חרות מחשבתית; אמון אישי ומקצועי; כבוד הדדי; מצוינות מקצועית וסובלנות‬
‫חברתית‪.‬‬
‫התרבות החינוכית‪-‬טיפולית במעון נסמכת על מספר בסיסיים עיוניים‪:‬‬
‫הגישה האקולוגית‪-‬מערכתית (‪)Bertalanffy, 1968; Bronfenbrenner ,1979‬‬
‫רואה באנשים בכלל‪ ,‬ובילדים (בתוך המערכת החינוכית) בפרט‪ ,‬כחלק ממערכות חברתיות‬
‫מורכבות‪ ,‬אשר יש להתייחס לקשרי הגומלין ביניהן‪.‬‬
‫פרדיגמת המיטביות (‪)Cowen, 1991.1994; Myers, 1990‬‬
‫גורסת כי לכל אדם הזכות והמסוגלות למיצוי היכולת המרבית והרווחה הנפשית של הפרט‪,‬‬
‫ורואה אתגר בייזום פרואקטיבי של פעולות מכוונות לקידום בריאות‪ ,‬רווחה‪ ,‬אופטימיות וסיפוק‬
‫אישי של כל אדם וילד‪.‬‬
‫גישה תואמת‪-‬התפתחות )‪)Blocher, 2000‬‬
‫מכירה בשלבי התפתחות שונים במהלך הילדות‪ ,‬במשימות ואירועים‪ ,‬המהווים נקודות הציון‬
‫קריטיות‪ ,‬המעידות על התפתחות תקינה ובגורמי הסביבה והחברה‪ ,‬המסייעים להתפתחות‬
‫מיטבית‪ .‬ההתייחסות לשלבי ההתפתחות הינה הוליסטית וכזו שמתבוננת בהיבטים פיסיים‪,‬‬
‫פסיכולוגיים וקוגניטיביים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫גישה הוליסטית (‪)Laszlo, 1996‬‬
‫רואה את כלל צורכי התלמיד ומכוונת לספק לו מיומנויות חברתיות‪ ,‬חינוכיות ורגשיות לצד‬
‫המענה הלימודי‪ .‬בבסיס האמונה עומדת ההנחה שילד בטוח רגשית יהיה פנוי לחקירת הסביבה‬
‫ולהתקשרות טובה עם דמויות משמעותיות לו‪.‬‬
‫כפועל יוצא מגישות עיוניות אלה נגזרות המטרות המנחות את עבודת הצוות בהתייחסן לילדים‪.‬‬
‫למטרות אלו ארבעה מימדים הפועלים בו זמנית‪ ,‬ומבקשים בכך להביא להתפתחות מיטבית של‬
‫הילדים‪:‬‬
‫מטרות בתחום הרגשי‬
‫בראש ובראשונה‪ ,‬המעון מבקש לטפח סביבה לימודית בעלת אקלים חינוכי מיטבי‪ .‬אקלים שכזה‬
‫מאפשר תחושת שייכות‪ ,‬הכלה‪ ,‬קבלה‪ ,‬מוגנות וכבוד לילד ולמבוגר כאחד‪ .‬בנוסף‪ ,‬המעון שואף‬
‫להקנות לילדים תחושת ביטחון ושוויון ערך‪ .‬הסביבה החינוכית מטפחת עצמאות בקרב הילדים‪,‬‬
‫לקיחת אחריות על מעשים‪ ,‬תחושת מסוגלות ויכולת התמודדות עם אתגרים‪ .‬לבסוף‪ ,‬במהלך‬
‫השנים‪ ,‬ובהתאם לשלבי ההתפתחות‪ ,‬ישנו פיתוח של היכולת לוויסות ולניהול של רגשות‪ ,‬כמו גם‬
‫להבעתן על ידי הילדים‪.‬‬
‫מטרות בתחום החברתי‬
‫סדר היום במעון‪ ,‬המשימות השונות שניתנות‪ ,‬ובעיקר הליווי והתיווך הניתנים על ידי הצוות‬
‫החינוכי‪ ,‬מסייעים לפיתוח מיומנויות חברתיות המאפשרות יצירת יחסים עם חברת הילדים‬
‫והמבוגרים‪ ,‬כמו גם הסתגלות לכללים ולמסגרות והמבוגרים‪ .‬כחלק מהמיומנויות החברתיות‪,‬‬
‫ומתוך שאיפה לטפח ילדים עצמאים ובטוחים‪ ,‬הילדים לומדים גם יכולות לפתרון בעיות חברתיות‬
‫באופן עצמאי‪ .‬בהתאם לשלבים ההתפתחותיים‪ ,‬הילדים לומדים לשתף פעולה‪ ,‬לעבוד בצוות‬
‫ולפתח אמפטיה כלפי האחר‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מטרות בתחום המוטורי‬
‫הסביבה החינוכית במעון הינה עשירה בגירויים סביבתיים מותאמי גיל‪ .‬שילוב של חשיפה לסביבה‬
‫עשירה‪ ,‬לצד צפייה בילדים הרכים ותיווך הניתן על ידי הצוות החינוכי‪ ,‬מאפשר פיתוח של מודעות‬
‫גופנית‪-‬תחושתית‪ ,‬קואורדינציה והרמוניה תנועתית‪ ,‬שליטה על השרירים (הגדולים והקטנים)‬
‫וטיפוח יכולות של מוטוריקה עדינה וגסה‪.‬‬
‫מטרות בתחום הקוגניטיבי‬
‫מחד‪ ,‬המעון מבקש ליצור סביבה לימודית "נוטעת שורשים" ובונה יסודות‪ ,‬ומאידך‪ ,‬מאפשר‬
‫"פרישת כנפיים"‪ ,‬חופש מחשבתי ויצירתיות‪ .‬הסביבה הלימודית במעון מטפחת לומדים סקרנים‪,‬‬
‫חקרנים‪ ,‬יצירתיים ויוזמים‪ .‬האתגרים המוצבים לילדים והעבודה בקבוצות קטנות ואינטימיות‪,‬‬
‫מסייעת לילדים בפיתוח מיומנויות של שאילת שאלות‪ ,‬פתרון בעיות בתחומים שונים והסקת‬
‫מסקנות ‪ .‬ברוח האינטליגנציות המרובות של גארדנר‪ ,‬ישנה חשיפה לתחומי פעילות מגוונים‪ .‬בין‬
‫היתר‪ ,‬מושם דגש על פיתוח אוריינות ויכולות שפתיות‪ ,‬פיתוח תובנה לוגית‪-‬מתמטית‪ ,‬פיתוח‬
‫יכולות מוסיקליות ונטיות אומנותיות‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫צוות המעון‪ ,‬וועדות ובעלי תפקידים‬
‫כיאה למדיניות המעון‪ ,‬כ"ארגון מלמד ולומד"‪ ,‬נעשית השקעה מתמדת בצוות המעון ודאגה‬
‫להעצמתו‪ .‬לאורך השנה נערכות מגוון של פעילויות לשם כך כהכשרה; מתן ליווי ותמיכה‬
‫שוטפים; הקניית ידע מתקדם באמצעות השתלמויות על ידי חברי סגל מהאוניברסיטה‪ ,‬וכמובן‪,‬‬
‫פיתוח הצוות והפיכתו לקבוצה העובדת בהרמוניה ושיתוף פעולה‪.‬‬
‫שנת תשע"ד הינה השנה השלישית למעון‪ .‬השנה הראשונה התאפיינה ב"ראשוניות" וב"חלוציות"‬
‫כמאפיין כל ארגון ינוקא בשלב ההקמה‪ :‬בפגיעות‪ ,‬ניהול על ידי משברים ובחינה מתמדת של‬
‫המחויבות ההדדית‪ .‬בשנה השנייה‪ ,‬התבססה התשתית הארגונית על כל היבטיה באמצעות‪:‬‬
‫פעילויות בהתאם לתוכניות‪ ,‬פיתוח מבנה ארגוני שיטתי ויעיל‪ ,‬עיצוב חזון משותף והבניית‬
‫מנגנונים ותהליכים ידועים ומערכת הערכה מתוכננת‪.‬‬
‫תשתית ארגונית‬
‫וועדת היגוי‬
‫וועדת ההיגוי פועלת עפ"י הסכם בין האוניברסיטה לויצ"ו שנחתם במרץ ‪ .2300‬הוועדה הינה‬
‫בעלת הסמכות העליונה ומחליטה בעניינים הנוגעים לתפעול המעון וניהולו‪ .‬וועדת ההיגוי דנה‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬בנושאים כמו‪ :‬התוכנית חינוכית‪-‬טיפולית של המעון‪ ,‬שינויי בעלויות המעון החורג‬
‫משינויים רוחביים שעורכת ויצ"ו בכל המעונות‪ ,‬קריטריונים לקבלת ילדי ועובדי האוניברסיטה‬
‫ותלמידיה למעון‪ ,‬מועדי והסדרי ההרשמה‪ ,‬בשילוב תוכניות ייעודיות של האוניברסיטה ומחקרים‬
‫באישור ההורים ועוד‪.‬‬
‫וועדת ההיגוי מורכבת מעד ‪ 2‬נציגים של ויצ"ו והאוניברסיטה ובראשה אחד מנציגי האוניברסיטה‬
‫חבר סגל אקדמי בכיר באוניברסיטה‪ .‬יו"ר וועדת ההיגוי הינה פרופ' רחל ארהרד‪ ,‬ונציגי‬
‫האוניברסיטה הינם גב' רוני גולדשטיין (נציגת הסגל המנהלי)‪ ,‬פרופ' שירי ארשטיין (נציגת הסגל‬
‫הבכיר) והדוקטורנטית אנה ויטלין (נציגת הסגל הזוטר)‪ .‬נציגי ויצ"ו הם גב' אסתי עוז מנהלת‬
‫המעון‪ ,‬גב' שרון זיגדון מפקחת המעון וירדנה אמיר‪ ,‬הממונה המנהלית מחוזית‬
‫וועדה אקדמית‬
‫בוועדה זו חברים חברי סגל אקדמי מבית הספר לחינוך ומפקולטות נוספות‪ ,‬שמומחיותם‬
‫בהתפתחות רגשית‪ ,‬חברתית‪ ,‬שפתית‪ ,‬פיסית ומוטורית בגיל הרך‪ .‬פעילותה של הועדה לסייע‬
‫ביישום הידע העיוני והמחקרי העדכני ביותר בתחום ההתפתחות של פעוטות‪ ,‬בתהליך הטיפולי‪-‬‬
‫חינוכי במעון‪.‬‬
‫‪03‬‬
‫נציגי הורים‬
‫בכל כיתה במעון נבחרים נציגים על ידי הורי הכיתה‪ ,‬באופן עצמאי ובדרך הנבחרת על ידם‪ .‬הועד‬
‫אמור לייצג את כל הורי הכיתה בכלל ולשמור על קשר הדוק עם ההנהלה בפרט‪ .‬שני נציגים מכל‬
‫אחד מוועדי ההורים הכיתתיים מוזמנים לישיבות של הוועדה המורחבת‪.‬‬
‫וועדה מורחבת‬
‫הוועדה המורחבת כוללת את וועדת ההיגוי שתוארה לעיל‪ ,‬נציגי ההורים (‪ 2‬מכל ועד כיתה)‬
‫והיועצת החינוכית‪.‬‬
‫הוועדה המורחבת משמשת כמנגנון של קשר ישיר‪ ,‬מוסדר וקבוע עם קהילת ההורים‪ ,‬ועל כן‬
‫נדונים בה מגוון נושאים החל מחזון ומדיניות המעון בכלל ועד ענייני דיומא בפרט‪ .‬המלצות ועדת‬
‫ההיגוי המורחבת נידונות בפורום המתאים לצורך קבלת החלטה‪.‬‬
‫בעלי תפקידים במעון‬
‫מנהלת המעון‬
‫אסתי עוז הינה מנהלת המעון במשרה מלאה‪ .‬אסתי בוגרת מסלול לגיל הרך‪ ,‬בעלת ניסיון של‬
‫שנים בניהול מערכות חינוך של הגיל הרך‪ ,‬בוגרת לימודי תעודה של התמ"ת למנהלות מעונות יום‬
‫של ויצ"ו‪ ,‬ומלמדת בקורסי מטפלות של ויצ"ו‪.‬‬
‫כמנהלת המעון‪ ,‬אסתי אמונה על תפעול שוטף של המעון ועל ההיבטים הארגוניים‪ ,‬חינוכיים‪-‬‬
‫טיפוליים שלו‪ .‬המנהלת אחראית לכל הפעילות המתרחשת במעון עצמו (כגון‪ :‬תכנים לימודיים‪,‬‬
‫שמירה על סדר יום ‪ ,‬אספקת ציוד ‪ ,‬הזנה )‪ .‬בנוסף‪ ,‬היא אחראית גם על תפקוד הצוות החינוכי‪,‬‬
‫ודואגת למתן ליווי והכשרה על ידי הגורמים השונים‪ .‬מנהלת המעון עוברת באופן שוטף הדרכה‬
‫ממפקחת ויצ"ו‪ ,‬מלווה על ידי יועצת חינוכית ויועצת ארגונית ועוברת השתלמויות באופן תדיר‪.‬‬
‫מפקחת המעון מטעם ויצ"ו‬
‫שרון זיגדון‪ -‬מפקחת המעון מטעם ויצ"ו‪ ,‬מלווה את המעון באופן שוטף‪ .‬המפקחת מבקרת באופן‬
‫סדיר במעון ומבצעת הדרכה ותהליכי בקרת איכות על כל המתרחש במעון‪ :‬תכנית הלימודים‬
‫ואופן העברתה; המראה החזותי של המעון וטיפוחו; ניצול נכון של משאבי הזמן המרחב‪,‬‬
‫והתקציב; הדרכה למנהלת המעון ולצוות החינוכי; הזנת תינוקות ופעוטים‪ .‬לבסוף‪ ,‬המפקחת‬
‫אחראית גם לטיפול בפניות חריגות של הורים‪.‬‬
‫‪00‬‬
‫ממונה מנהלית מחוזית‬
‫ירדנה אמיר הינה הממונה המנהלית‪ ,‬האחראית על בקרה בעיקר בענייני המבנה הפיזי‪ ,‬הציוד‪,‬‬
‫האבזור‪ ,‬התקציבים ותפעול המטבח‪ .‬הממונה המנהלית מבצעת הדרכה לצוות המטבח‪ ,‬מוודאת‬
‫שמבנה המעון עומד בסטנדרטים של משרד התמ"ת‪ ,‬ומטפלת באופן שוטף בליקויי תחזוקה‪,‬‬
‫במקרה שמתעוררים‪.‬‬
‫צוות מחנכות‬
‫‪ ‬כיתת התינוקייה‬
‫אחראית הכיתה הינה פולי‪.‬‬
‫‪ ‬כיתת הפעוטות‬
‫אחראית הכיתה הינה סוזי‪.‬‬
‫‪ ‬כיתת הגנון‬
‫גננת קבועה‪ -‬אושרת‪.‬‬
‫גננת מחליפה‪ -‬יפה‪.‬‬
‫עוזרת גננת ראשית‪ -‬נטליה‪.‬‬
‫‪ ‬כיתת הגן‬
‫גננת קבועה‪ -‬אורי‪.‬‬
‫גננת מחליפה‪ -‬יפה‪.‬‬
‫עוזרת גננת ראשית‪ -‬נדיה‪.‬‬
‫יתכנו שינויים באיוש הצוות החינוכי עפ"י הצורך ומציאות משתנה‬
‫המטפלות‪ ,‬רובן ככולן בוגרות קורס מטפלות (בסיווג ‪ 2‬או ‪ ,)0‬וחלקן בעלות השכלה אקדמאית (‪0‬‬
‫מטפלות יסיימו את קורס המטפלות במהלך השנה הנוכחית)‪ .‬כל המטפלות עברו תהליך מיון‬
‫מקצועי ‪.‬‬
‫הגננות מוסמכות ובעלות ניסיון (תואר שני בחינוך)‪.‬‬
‫נוסף למערך המחנכות הקבוע‪ ,‬אמורים להתווסף לצוות חניכות בקורס המטפלות של ויצ"ו‪,‬‬
‫סטודנטיות לתואר שני במגמה לייעוץ חינוכי וסטודנטיות לריפוי בעיסוק מבית הספר למקצועות‬
‫הבריאות בפקולטה לרפואה‪.‬‬
‫הצוות החינוכי מקבל הדרכה שוטפת ממנהלת המעון וממפקחת המעון; מקיים ישיבות צוות‬
‫ועובר השתלמויות בנושאים מגוונים לצורך המשך התמקצעות‪.‬‬
‫‪02‬‬
‫כאמור‪ ,‬חלק מההשתלמויות הייחודיות למעון ויצ"ו‪ -‬אוניברסיטת ת"א‪ ,‬מועברות ע"י סגל‬
‫האוניברסיטה‪ ,‬בשטח המעון או באוניברסיטה‪.‬‬
‫‪00‬‬
‫צוות מטבח‬
‫צוות המטבח מונה ‪ 2‬מבשלות‪ .‬המבשלות אחראיות מדי יום על הכנת ארוחות טריות הניתנות‬
‫לילדים במהלך היום‪.‬‬
‫המבשלות הינן עובדות ותיקות בויצ"ו ומנוסות בהכנת מזון לפעוטות ולילדים‪ .‬המבשלות פועלות‬
‫בקפדנות על פי הנחיות ויצ"ו ומשרד הבריאות בו זמנית‪ ,‬ומשתלמות לאורך השנים‪ .‬צוות המטבח‬
‫משתלם אחת לתקופה כדי להתחדש ולגוון‪.‬‬
‫בנוסף למבשלות מטבח המעון נמצא בפקוח של משגיח כשרות‪.‬‬
‫משאבים נוספים‬
‫יועצת חינוכית‬
‫את המעון מלווה הגב' אילת גרנות–עמית‪ ,‬יועצת חינוכית מוסמכת אוניברסיטת תל אביב לגיל‬
‫הרך‪ .‬היועצת מלווה ומדריכה את מנהלת המעון בסוגיות חינוכיות‪ ,‬ועורכת תצפיות בכיתות לפי‬
‫הצורך‪ .‬בנוסף‪ ,‬מתוך ראייה מערכתית והוליסטית‪ ,‬היועצת החינוכית מקיימת שיחות אישיות‬
‫וייעוץ להורים‪ ,‬בעת הצורך ובהתאם לביקוש‪.‬‬
‫‪07‬‬
‫אוניברסיטה במעון‪ -‬המשפחה במעון‬
‫המרכז לגיל הרך מהווה בית גם להורי הילדים‪ .‬צוות המעון רואה בכל משפחה ומשפחה חלק‬
‫בלתי נפרד מקהילת המעון‪ ,‬ומעוניין בשיתוף פעולה ובתקשורת שוטפת המבוססת על אמון וכבוד‬
‫הדדי‪ .‬שותפות המשפחה בתהליכים הקשורים בחינוך הילד ומתן תמיכה והדרכה למערך‬
‫המשפחתי‪ ,‬מהווים ביטוי יישומי לפרדיגמה המערכתית‪ .‬צוות המעון מעוניין לקבל מההורים‬
‫מידע אודות המתרחש בבית המשפחה וקשור לילד‪ ,‬ובה בעת‪ ,‬מחויב לעדכן לגבי עניינים‬
‫רלוונטיים שהילד עובר במהלך שהותו במעון‪.‬‬
‫אנו מכוונים לבסס את המעון כמרכז מידע וייעוץ מהימן ועדכני להורי הילדים המתחנכים במעון‪,‬‬
‫ובמהלך השנה מוזמנים ההורים להרצאות ומפגשים קבוצתיים ופרטניים בתחומים רלוונטיים‪.‬‬
‫בעתיד‪ ,‬אף ישנה כוונה להשתמש במשאבים הנפלאים העומדים לרשותנו‪ ,‬בידע ובניסיון המצטבר‪,‬‬
‫ולהפוך את המעון שלנו למרכז ייעוץ והדרכה לקהילה כולה‪.‬‬
‫פעילויות משותפות‬
‫לחיזוק הקשר בין המעון והמשפחה במהלך השנה תתקיימנה פעילויות משותפות להורים‬
‫ולילדים‪:‬‬
‫‪ ‬ימי הולדת;‬
‫‪ ‬קבלת שבת;‬
‫‪ ‬יום המשפחה;‬
‫‪ ‬מסיבות וחגים;‬
‫‪ ‬הפנינג לסיום השנה‪.‬‬
‫"הורה מעשיר"‬
‫הורי הגן הינם משאב נדיר שהילדים והצוות יכולים להרוויח ממעורבותו בפעילות החינוכית של‬
‫המעון‪ .‬על כן אנו מזמינים את ההורים‪ ,‬סבים וסבתות להעביר בכיתות הגן והגנון‪ ,‬בתאום מראש‪,‬‬
‫מפגש או פעילות בתחום עיסוקם‪.‬‬
‫צוותי חשיבה אד הוק‬
‫במהלך השנה יתקיימו מפגשי סיעור מוחות בסוגיות מחיי הגן‪ .‬לדוגמא‪ ,‬תכנון יום המשפחה‪.‬‬
‫מנהלת המעון תודיע להורים על כך מראש‪ ,‬והורים מעוניינים‪ ,‬יוכלו ליטול חלק באותם מפגשים‬
‫על מנת שהתכנון המשותף יהלום את תפיסותיהם ודעותיהם של מרב ההורים‪.‬‬
‫‪05‬‬
‫אפיקי תקשורת בין המעון וההורים‬
‫‪ ‬בתחילת השנה מתקיימת אסיפת הורים‪.‬‬
‫‪ ‬בחירת נציגי הורים בכל כיתה‪ ,‬ושיתוף הנציגים בוועדה המורחבת (כפי שפורט לעיל)‪.‬‬
‫‪ ‬עדכונים והודעות שוטפות מועברים להורים באמצעות מיילים‪.‬‬
‫‪ ‬הודעות על לוחות המודעות במעון‪ .‬במעון לוח מודעות כללי בכניסה למעון‪ ,‬וכן לוח מודעות‬
‫כיתתי בכניסה לכל כיתה במעון‪ .‬בלוח זה מועבר מידע על העשייה החינוכית בכיתה וכן‬
‫מועברות הודעות על ציוד זה או אחר שיש להביא‪.‬‬
‫‪ ‬שעת קבלה קבועה‪ ,‬בתיאום מראש‪ ,‬של צוות המחנכות‪ ,‬לפגישות עם הורים‪.‬‬
‫‪ ‬לקראת סיום השנה עורכות המנהלת והגננת שיחות אישיות עם הורי ילדי הגנון והגן‪ .‬מטרת‬
‫שיחות אלה לספק להורים מידע לגבי תפקוד הילד בתחומים ההתפתחות השונים‪.‬‬
‫הורים המעוניינים לשאול‪ ,‬להתעניין‪ ,‬לברר או להתלבט בכל אשר קשור בילדיהם‪ ,‬מוזמנים ליזום‬
‫שיחה עם הגננת או אחראיות הכיתה במהלך יום הלימודים‪ .‬במקרים שההורים חשים כי הנושא‬
‫דורש התערבות שהינה מעבר לגננת ‪ ,‬מוזמנים לפנות למנהלת הגן‪ ,‬אשר מהווה כתובת לכל פנייה‬
‫בכל עניין מענייני המעון‪ .‬אנא‪ ,‬שמרו על תקשורת פתוחה‪ ,‬כנה‪ ,‬הוגנת והגונה‪ .‬זכרו שהן להורים‬
‫והן לצוות המעון‪ ,‬ובראשותו מנהלת המעון‪ ,‬מטרה משותפת‪ :‬התפתחות מיטבית של ילדיכם‪.‬‬
‫באמצעות דיאלוג מתמשך ומכבד‪ ,‬נפעל יחדיו לטובת הילדים היקרים לכולנו‪.‬‬
‫‪02‬‬
‫סביבה לימודית‬
‫ארגון הסביבה החינוכית במעון נועד לתת מענה לצרכים הטיפוליים והחינוכיים של הילדים‪.‬‬
‫הסביבה החינוכית מותאמת לילדים‪ ,‬הן בנגישות החומרים‪ ,‬המשחקים והספרים‪ ,‬והן בעידוד‬
‫התפתחות מוטורית‪ ,‬שכלית‪ ,‬רגשית וחברתית בהתאם למאפייני הגיל‪ .‬ראוי לציין כי ישנה הקפדה‬
‫יתירה על סביבה בטיחותית‪ ,‬נקייה ואסתטית המאפשרת לילד פיתוח עצמאות וביטחון‪.‬‬
‫‪02‬‬
‫חדרי התנסות בקבוצות קטנות‬
‫במעון כיתות מרווחות במיוחד‪ ,‬הכוללות פינות משחק מאובזרות‪ ,‬פינות עבודה והתנסות‬
‫בחומרים ופינות משחק סוציו‪-‬דרמטי‪ .‬לכל כיתה יש גם חצר משלה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬במעון ‪ 7‬חדרים ייחודיים‪:‬‬
‫‪ .0‬חדר פסיכודראמה;‬
‫‪.2‬‬
‫חדר ג'ימבורי;‬
‫‪ .0‬חדר לגו;‬
‫‪ .7‬חדר מחשב וחשיבה‪.‬‬
‫ילדי המעון כולו נהנים מפעילות אינטימית וחווייתית בחדרים הללו‪ ,‬באמצעות עבודה בקבוצות‪,‬‬
‫על פי סבב קבוע מראש‪ .‬הפעילות בחדרים והתיווך הישיר שניתן‪ ,‬מאפשרים התנסויות תנועתיות‬
‫ומוטוריות‪ ,‬משחק סוציו‪-‬דרמטי‪ ,‬פיתוח אוריינות לשונית‪ ,‬פיתוח מיומנויות לוגיות‪-‬מדעיות‪,‬‬
‫התמצאות ותפיסה מרחבית‪.‬‬
‫‪01‬‬
‫עבודה בקבוצות קטנות‬
‫בכל הכיתות עובדים בקבוצות קטנות‪ ,‬ולכל קבוצה מוצמדת מחנכת המלווה את הילד‪ .‬במסגרת‬
‫הקבוצה הקטנה‪ ,‬מתנסה הילד בפעילויות שיקדמו אותו בשלבי ההתפתחות תוך כדי תשומת לב‬
‫אישית ליכולותיו ונטיותיו‪ .‬תפקידה של המחנכת הוא לעודד ולתמוך בילד‪ ,‬ולשלבו במגוון‬
‫הפעילויות במעון‪ .‬העבודה בקבוצה קטנה מסייעת בהגברת תחושת השייכות של ילדי הגן;‬
‫בהתאמת דרכי ההוראה לילדים השונים; בקידום ההתפתחות והלמידה של כל ילד וילדה תוך‬
‫מתן כבוד לשונות ולטיפוח הכישורים והמאפיינים של כל אחד מהם; בפיתוח כישורים‬
‫קוגניטיביים‪ ,‬תקשורתיים ולשוניים ובפיתוח יכולת ההקשבה של הילדים‪.‬‬
‫לוחות תוכן‬
‫כל נושא שנלמד במעון מוצג על גבי לוחות תוכן‪ .‬לוחות התוכן ממחישים ומסכמים את הנושאים‬
‫הנדונים‪ .‬חלק מלוחות התוכן הם לוחות פעילים עבור הילדים המוזמנים להתנסות גם באמצעות‬
‫עבודת הלוח‪.‬‬
‫‪00‬‬
‫סדר יום ואירועים מיוחדים‬
‫סדר היום במעון הוא המסגרת לכל הפעולות הטיפוליות והחינוכיות המתרחשות מדי יום‪.‬‬
‫סדר יום קבוע מאפשר לילדים להכיר את המסגרת בה הם פועלים‪ .‬הידיעה וההיכרות נוסכים‬
‫בילד ביטחון ומאפשרים לו לחקור‪ ,‬להתנסות‪ ,‬לשחק ולצמוח‪.‬‬
‫להלן שלד סדר היום במעון‪:‬‬
‫‪ - 32:03-31:03‬קבלת ילדים‪ ,‬משחקי בוקר‪.‬‬
‫‪ - 31:05-30:33‬ארוחת בוקר‪ ,‬המשך משחקי בוקר‪.‬‬
‫‪ - 30:33-03:33‬מפגש בוקר‪ ,‬משחק בפינות הכיתה‪ ,‬התנסות בחומרי יצירה וסיפור‪.‬‬
‫‪ - 03:33-00:03‬שעת חצר‪ ,‬עבודה בקבוצות קטנות בכיתה‪.‬‬
‫‪ - 00:33-02:03‬התארגנות וארוחת צהריים בקבוצות‪.‬‬
‫‪ -02:03-07:03‬מנוחת צהריים‪.‬‬
‫‪ -07:03-02:03‬התארגנות‪ ,‬ארוחת מנחה ומשחק שקט‪.‬‬
‫סדר היום משתנה בהתאם לגיל הילדים‪ ,‬אופי הכיתה ושיקולים נוספים כגון מזג האוויר‬
‫ואירועים מיוחדים‪ .‬במהלך תקופת הקליטה‪ ,‬ישנה גמישות גבוהה בניסיון ליצור את ההתאמה‬
‫המרבית האפשרית והתאמה לצורכי הילדים‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫שילוב תוכניות חינוכיות מאוניברסיטת ת"א‬
‫כחלק משיתוף הפעולה עם אוניברסיטת תל‪-‬אביב ילדי המעון נהנים מתוכניות חינוכיות ייחודיות‪,‬‬
‫המועברות על ידי מומחים מהאוניברסיטה‪.‬‬
‫בכל אחת מהכיתות תופעל לפחות תוכנית ייחודית אחת‪ ,‬באמצעות חברי סגל מפקולטות שונות‬
‫באוניברסיטה ובראייה רב תחומית‪ .‬ההחלטה לשלב תוכנית זו או אחרת מתקבלת על ידי וועדת‬
‫ההיגוי ‪ ,‬בהתאם לצרכים ההתפתחותיים של כל שכבת גיל‪ .‬לצוות המחנכות נערכת הכנה מקדימה‬
‫והשתלמות לפי הנושא‪ .‬ההורים יוזמנו גם הם למפגשים עם מובילי התכנית‪ ,‬על מנת שיוכלו‬
‫להיחשף לתכנים הייחודיים הניתנים לילדיהם‪.‬‬
‫קבלת שבת‬
‫בכל יום שישי נערכת קבלת שבת בכל כיתה והילדים משתתפים באפיית חלות לשבת‪.‬‬
‫ההורים מוזמנים להצטרף לקבלת השבת בכל אחת מכיתות המעון‪.‬‬
‫חוגים‬
‫בנוסף לסל השירותים במעון‪ ,‬ניתנים חוגים המועברים ע"י מדריכות חיצוניות בעלות הכשרה‬
‫רלוונטית בתחום‪ .‬בשנת תשע"ד יתקיימו החוגים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬חוג ריתמוסיקה‪ -‬חוג הריתמוסיקה נותן דגש על מוסיקה ותנועה‪ ,‬המותאמים לגיל הילד‬
‫ולהתפתחותו‪ .‬החוג‪ ,‬מועבר על ידי לילי‪ ,‬מורה מקצועית בשיטתה של מירב האוסמן‪,‬‬
‫ומלווה באביזרים ייחודיים‪ ,‬שמותאמים למערכי השיעור‪.‬‬
‫החוג מפתח שמיעה מוסיקלית וחוש קצב; יכולת האזנה; חשיפה לכלי נגינה; פיתוח‬
‫הדמיון ועידוד יצירתיות; טיפוח כושר האלתור והקניית מושגים מוסיקליים‪.‬‬
‫‪ ‬חוויה בתנועה‪ ,‬תנועה לגיל הרך‪ -‬החוג‪ ,‬המועבר על ידי נועה צרפתי (בוגרת וינגייט‬
‫בתחומי הדרכה לילדים ולפעוטות)‪ ,‬מבקש להעניק לילדים חוויה תנועתית תוך שימוש‬
‫בתכנים ואביזרים חדשניים ומקוריים אשר נוגעים לעולמם ויוצרים עבורם מושא‬
‫הזדהות‪ .‬בשיעורי התנועה הילדים מפתחים יכולות מוטוריות חשובות כגון‪ :‬שיווי משקל‪,‬‬
‫קואורדינציה‪ ,‬יציבה נכונה וחיזוק שרירים וויסות כוח‪ .‬ברובד הקוגניטיבי‪ ,‬החוג מפתח‬
‫התמצאות במרחב ומוטוריקה עדינה וגסה‪ ,‬הכרת מושגי יחס‪ ,‬הכרת אברי גוף‪ ,‬פיתוח‬
‫חשיבה ודמיון‪ .‬ברובד הרגשי‪-‬חברתי‪ ,‬יפותח דימוי הגוף והביטחון העצמי‪ .‬כמו כן‪ ,‬תפותח‬
‫התקשרות‪ ,‬שיתוף הפעולה ועזרה הדדית‪ ,‬וכן נרכשים הרגלי עבודה‪.‬‬
‫הצגות‬
‫במהלך השנה יצפו הילדים ב‪ 7-‬הצגות‪ ,‬בהתאם לתכנים התואמים כל כיתה‪ .‬דוגמאות להצגות‬
‫שהועלו במעון במהלך שנת תשע"ג‪ :‬האריה שאהב תות; מופע קונצרט לגן ולגנון; הצגת צלליות‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫מדיניות ונהלים‬
‫ימים ושעות פעילות המעון‬
‫המעון פועל בימים א'‪-‬ה'‪ -‬בין השעות ‪ .32:03-02:03‬יום ו' בין השעות ‪.32:03-02:75‬‬
‫קיימת האפשרות להארכת שעות הפעילות בחצי שעה (למעט יום ו')‪ -‬מותנה במספר ילדים‬
‫מינימאלי‪ .‬עלות הארכה של חצי שעה נוספת‪ ₪ 033 -‬לחודש‪.‬‬
‫מומלץ להגיע בבוקר לא יאוחר מ‪ .31:75 -‬כך‪ ,‬מתאפשר לילדים לחוות פרידה נינוחה‪ ,‬ליהנות‬
‫מארוחת הבוקר המשותפת ומהיצע הפעילויות‪.‬‬
‫הבוקר הינו זמן חשוב לפעילות חופשית‪ ,‬נינוחה וליצירת אינטראקציות חברתיות‪-‬ספונטניות‪.‬‬
‫לעיתים רבות‪ ,‬זמן נינוח בבוקר‪ ,‬מקרין על מזגו של הילד לאורך היום כולו‪.‬‬
‫אנא הגיעו בזמן לאסוף את ילדכם‪ ,‬שכן איחור הורים גורר תשלום קנס‪.‬‬
‫בריאות‬
‫צוות המעון עושה כמיטב יכולתו לשמור על היגיינה ובכך למזער את אפשרות ההדבקה במעון‪,‬‬
‫יחד עם זאת חשוב לזכור כי כמו בכל מקום גם במעון קיימת תופעה של הידבקות ילדים במחלות‬
‫שונות‪ ,‬בעיקר בחורף‪.‬‬
‫לכם‪ ,‬ההורים‪ ,‬יש תפקיד חשוב בסיוע לצוות המעון בהענקת התנאים האופטימאליים לילדים‬
‫ובהפחתת מספר ההידבקויות ולכן‪:‬‬
‫אנו מבקשים כי ילד אשר נשלח הביתה בעקבות חום‪ ,‬שלשולים או הקאות‪ ,‬לא יגיע למעון יום‬
‫למחרת‪.‬‬
‫לאחר היעדרות בת חמישה ימים ומעלה‪ ,‬יש להביא אישור רפואי על כך שהילד יכול לחזור‬
‫לפעילות שגרתית במעון‪.‬‬
‫בכל מקרה בו ההורים מגלים כי ישנו אחד מן התסמינים הנ"ל ו‪/‬או דלקת עיניים ו‪/‬או כל מחלת‬
‫ילדים אחרת‪ ,‬יישאר הילד בביתו ויחזור למעון לאחר שעברו ‪ 27‬שעות ללא תופעות של מחלה‪.‬‬
‫אנו מבקשים מהורים אשר נקראים לבוא לאסוף את ילדיהם במהלך יום לימודים‪ ,‬משום שאינם‬
‫חשים בטוב‪ ,‬להגיע בזריזות (זה אחד מהיתרונות של הורים שעובדים באוניברסיטה) בכדי לשמור‬
‫על שלום ילדים ושלום הילדים האחרים במעון‪.‬‬
‫חשוב להבהיר כי צוות המעון אינו רשאי בשום אופן לתת לילד תרופות‪ ,‬גם אם קיימת הוראה‬
‫מפורשת של רופא‪.‬‬
‫האחריות על מתן התרופה היא בידי ההורים בלבד‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫תזונה‬
‫במעון מוגשות שלוש ארוחות ביום (בוקר‪ ,‬צהריים ומנחה)‪ .‬התפריט השבועי מפורסם על לוח‬
‫המודעות להורים‪.‬‬
‫הארוחות מורכבות ממזון טרי‪ ,‬מגוון ומובחר‪ ,‬המכיל את כל אבות המזון‪ .‬תפריט המעון מתוקף‬
‫ומאושר ע"י מחלקת התזונה של ויצ"ו ומשרד הבריאות‪ .‬המזון מבוסס על‪ :‬עוף‪ ,‬הודו‪ ,‬בקר‪ ,‬דגים‪,‬‬
‫דגנים‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬פירות וירקות‪.‬‬
‫בכיתת התינוקות אנו ערוכים להתאמת סוגי המזון ומרקמו לגיל הילד ולשעות העירות שלו‪ .‬חשוב‬
‫לציין כי ארוחת מנחה‪ ,‬הינה ארוחה קלה הכוללת כריך‪/‬עוגה ופרי‪ ,‬והיא אינה באה במקום ארוחה‬
‫מלאה‪.‬‬
‫ציוד אישי‬
‫במעון מספקים את מרבית הציוד הנחוץ לילד‪ ,‬למעט ציוד אישי‪.‬‬
‫לכל ילד תא ומגירה משלו להניח בה ציוד וחפצים אישיים‪:‬‬
‫‪ ‬בגדים נקיים להחלפה ‪ -‬כולל גרביים‪.‬‬
‫‪ ‬מגבונים‪.‬‬
‫‪ ‬טיטולים (בעקבות הנחיה מלשכת הבריאות ובהתחשב במקום העומד לרשותנו‪ ,‬אנו‬
‫מבקשים שלא תביאו למעון חבילות חיתולים שלמות‪ ,‬אלא מספר חיתולים בודדים בכל‬
‫יומיים)‪.‬‬
‫‪ ‬מוצץ (רצוי שניים)‪.‬‬
‫‪ ‬משחה לטוסיק‪.‬‬
‫‪ ‬שקיות ניילון לבגדים מלוכלכים‪.‬‬
‫‪ ‬בקבוק שתייה‪.‬‬
‫‪ ‬בקבוק לתחליף חלב (לפי מספר הבקבוקים להם זקוק ילדכם)‪.‬‬
‫‪ ‬תחליף חלב‪.‬‬
‫‪ ‬מד חום אישי‪.‬‬
‫ההורים מתבקשים להקפיד ולרשום את שם ילדיהם על החפצים המובאים למעון‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫חניה במעון‬
‫חניון ברושים הסמוך למעון הינו חניון פרטי‪ .‬ניתן לחנות עד ‪ 05‬דקות בחינם‪ .‬מעבר לכך עלות‬
‫החניה לתושבי ת"א ‪ ,₪ 03‬או ‪ ₪ 23‬לתושבי חוץ‪ .‬ניתן גם לחנות ברחוב חיים לבנון ולהיכנס למעון‬
‫דרך השער הראשי של ביה"ס להנדסאים‪.‬‬
‫תשלום למעון‬
‫התשלום למעון נעשה באמצעות הוראת קבע בלבד‪ .‬הסכום קבוע ופרוש על פני ‪ 02‬חודשים – מדי‬
‫חודש בחודשו‪.‬‬
‫התשלום כולל הכל (חוגים‪ ,‬ציוד למסיבות ועוד‪ .)...‬באופן עקרוני‪ ,‬אין תוספות תשלום במהלך‬
‫השנה‪ .‬במידה וועדי הכיתות יחליטו לגבות תשלום‪ ,‬המהלך ייעשה מיוזמתם ועל דעתם‪.‬‬
‫כללי‬
‫‪‬‬
‫דאגו לעדכן את מספרי הטלפון שלכם ואת דרכי יצירת הקשר במקרה של שינוי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מטעמי בטיחות – אין להביא את הילדים לגן עם אביזרים קטנים‪ ,‬שניתן להכניסם לפה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מטעמי כשרות ובטיחות – אין להכניס למעון מזון ‪ -‬נודה לכם כי הילדים לא יגיעו למעון‬
‫עם שקיות אוכל או ממתקים‪ .‬חלק מהילדים במעון אלרגיים למרכיבי מזון מסוימים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בבקשה עקבו אחר לוח ההורים בכניסה למעון ובכניסה לכל כיתה ‪ -‬הלוח מספק עבורכם‬
‫הודעות כלליות וכן הודעות עבור הורי כל כיתה וכיתה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪27‬‬
‫שעת הפתיחה הרשמי של המעון‪ ,‬מדי בוקר‪ ,‬הנה ‪ 2:03‬בדיוק‪.‬‬
‫לוח חופשות ‪ -‬שנה"ל תשע"ד ‪1024 – 1023‬‬
‫מועד‬
‫ימים‬
‫תאריך לועזי‬
‫תאריך עברי‬
‫ראש השנה‬
‫–רביעי‪ -‬שישי‬
‫‪39.9.6-39.9.6‬‬
‫כט' אלול‪ -‬ב' תשרי‬
‫ערב יוה"כ‬
‫שישי‬
‫‪.69.9.6‬‬
‫ט' תשרי‬
‫יום כיפור‬
‫שבת‬
‫‪.39.9.6‬‬
‫י' תשרי‬
‫ערב סוכות‬
‫רביעי‬
‫‪.19.9.6‬‬
‫יד' תשרי‬
‫סוכות‬
‫חמישי‬
‫‪..9.9.6‬‬
‫טו' תשרי‬
‫חול המועד‬
‫שישי‬
‫‪319.9.6‬‬
‫טז' תשרי‬
‫הושענא רבה‬
‫רביעי‬
‫‪319.9.6‬‬
‫כא' תשרי‬
‫שמחת תורה‬
‫חמישי‬
‫‪339.9.6‬‬
‫כב' תשרי‬
‫חנוכה‬
‫ראשון‬
‫‪.9.39.6‬‬
‫כה' כסלו‬
‫פורים‬
‫ראשון‬
‫‪.3969.3‬‬
‫יד' אדר‬
‫פסח‬
‫ראשון ‪ -‬שני‬
‫‪3.939.3-.6939.3‬‬
‫יג' ניסן ‪ -‬כא' ניסן‬
‫שני (נדחה)‬
‫‪1919.3‬‬
‫ה' אייר‬
‫המעון פועל עד השעה‬
‫שלישי (נדחה)‬
‫‪3919.3‬‬
‫ו' אייר‬
‫‪.6:11‬‬
‫ערב שבועות‬
‫שלישי‬
‫‪6939.3‬‬
‫ה' סיוון‬
‫המעון פועל עד השעה‬
‫שבועות‬
‫רביעי‬
‫יום הזיכרון‬
‫יום העצמאות‬
‫‪3939.3‬‬
‫ו' סיוון‬
‫הערות‬
‫‪.6:11‬‬
‫* תאריך פתיחת שנת הפעילות תשע"ד ‪ -‬יום שלישי‪ - 3.91931.6 -‬כא' אלול תשע"ג‬
‫* תאריך סיום שנת הפעילות תשע"ד (במעון ויצ"ו אוניברסיטת ת"א בלבד) ‪ -‬יום שני ‪ ..91931.3 -‬טו' באב‬
‫תשע"ד‬
‫* יום המטפלת – על המועד תבוא הודעה ‪ -‬עובדים עד ‪9.6:11‬‬
‫‪25‬‬
‫מידע על תהליכים התפתחותיים רלוונטיים‬
‫א‪ .‬קליטה והסתגלות‬
‫קליטתו של ילד במסגרת חדשה היא משימה המצריכה השקעה רגשית ותכנון הן מצד הורי הילד‬
‫והן מצד צוות המעון‪.‬‬
‫בימים הראשונים נאפשר לכם ולילדכם להכיר ולהסתגל למעון וצוותו‪.‬‬
‫צוות המעון בכלל והמחנכות בפרט תלווינה את ילדיכם בשלבים הראשונים‪.‬‬
‫העמקת הקשר והאמון של הילד בצוות היא תהליך הדרגתי הנבנה תוך כדי היכרות ומשחק עימו‪.‬‬
‫תהליך זה מצריך רגישות וגמישות‪ :‬לכל ילד קצב אחר ותגובות שונות‪ .‬עלינו להיות קשובים‬
‫לצרכים של כל אחד באופן פרטני‪.‬‬
‫לשם כך‪ ,‬אנו מבקשים מההורים להיערך טכנית ולהיות זמינים בשבוע ההסתגלות הראשון‪.‬‬
‫נוכחות ההורים‪ ,‬הפרידות ומשך השהות ייעשו בתיאום יומיומי עם צוות הכיתה‪.‬‬
‫קליטת הילד במעון מורכבת משני תהליכים‬
‫תהליך הפרידה מהבית‪ :‬הפרידה מהבית מציינ ת את פרידת הילד מהוריו‪ ,‬מסביבתו ומשאר בני‬
‫משפחתו למשך היום‪ .‬לגבי הילד‪ ,‬מדובר בפרידה מהמוכר והידוע בבית‪ .‬לעיתים זוהי פרידה‬
‫מטיפול שהתמקד בו בלבד או במספר מצומצם של אחים ואחיות‪ ,‬ולעיתים זוהי פרידה משיגרה‬
‫מוכרת אחרת כגון מסגרת חינוכית בה הילד שהה ואותה הוא הכיר‪.‬‬
‫תהליך הסתגלות למעון ‪ :‬על הילד להסתגל למסגרת חדשה‪ ,‬למבנה‪ ,‬לצוות‪ ,‬לחברת ילדים‬
‫ולהתייחסות רגשית שונה מזו אליה המוכרת לו‪ .‬במעון קיימים הרגלים השונים מההרגלים‬
‫המוכרים לילד מהבית כמו הרגלי אכילה‪ ,‬הרגלי שינה והרגלי משחק‪.‬‬
‫תפקיד ההורים בתהליכי הקליטה‬
‫גם ההו רים עוברים תהליך של פרידה והסתגלות‪ ,‬כשעליהם להיפרד מילדם‪ ,‬ולו רק באורח זמני‪,‬‬
‫ולהעביר את הטיפול בו לידיים אחרות‪ .‬האווירה במעון חדשה גם להם והם עדיין בתהליך רכישת‬
‫אמון בצוות‪.‬‬
‫ילדים בכל גיל ‪ ,‬קולטים את הרגשות החיוביים והשליליים של הוריהם והדבר משפיע על יכולתם‬
‫להתמודד עם הפרידה‪ .‬כאשר ההורים שלמים עם הדרך והמסגרת אותה בחרו‪ ,‬הם יקרינו זאת‬
‫לילדם‪ ,‬מה שיקל על הילד על תהליך הקליטה וההסתגלות במעון‪ .‬קושי הפרידה הוא רב לגבי‬
‫חלק מהילדים ועל כן חשוב שאחד ההורים יישאר עם הילד בתחילת דרכו במעון בכדי להקנות לו‬
‫ביטחון ובו זמנית לאפשר לו להשתתף בהתרחשויות‪ ,‬בפעילויות וביצירת הקשר עם המחנכות‪.‬‬
‫תפקיד המחנכות בתהליכי הקליטה‬
‫המחנכות עוברות גם הן תקופת הסתגלות לקבוצת הילדים החדשה ולהוריהם‪ .‬על כל מחנכת‬
‫להכיר את הילדים שבהשגחתה ולהתייחס לכל אחד מהם בנפרד‪ .‬עליה להקל על הילד את הפרידה‬
‫מהוריו ולעזור לו להיקלט במעון בקצב אישי ולפי כושר ההסתגלות שלו ושל הוריו‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫תופעות אפשריות בתקופת ההסתגלות‬
‫ילדים מבטאים קשיי פרידה לא רק באמצעות בכי‪ .‬סימנים נוספים לקשיי הסתגלות‪ :‬התנהגות‬
‫תוקפנית‪ ,‬שינויים בהרגלי האכילה (אבדן תיאבון או מנגד אכילה מופרזת)‪ ,‬שינויים בהרגלי שינה‬
‫(סירוב ללכת לישון או ישנונית יתר)‪ ,‬הצמדות להורה ועוד‪.‬‬
‫חשוב לזכור כי אלו תופעות טבעיות אשר בדרך כלל נעלמות בתום תקופות ההסתגלות‪ .‬צוות‬
‫המחנכות במעון מנוסה בהן‪ .‬אנו כאן בכדי להקשיב ולתמוך בעת התהליך ואתם ההורים תסייעו‬
‫בכך שתעדכנו אותנו במידה שאתם חשים חשש כלשהו הדורש התייחסות מיוחדת‪.‬‬
‫דרכים להקלה ולסיוע בתהליך הקליטה וההסתגלות‪:‬‬
‫‪ ‬בהיכנסכם בשער המעון‪ ,‬עשו זאת בנחת ובביטחון‪.‬‬
‫‪ ‬שאלו את ילדכם היכן הוא רוצה לשבת‪ ,‬שבו לידו ליד שולחן הציור‪ ,‬בחרו עימו פאזל‪ ,‬שלבו‬
‫אותו בפעילות ותנו לו להובילכם למקום אליו הוא רוצה‪.‬‬
‫‪ ‬נסו להימנע מעמידה בחוסר מעש‪ -‬עמידה זו עלולה לגרום לילד תחושת חוסר ביטחון‪.‬‬
‫‪ ‬היו עם ילדכם‪ ,‬הקשיבו לו‪ ,‬היענו לבקשותיו בשעות הראשונות שיש לכם בגן יחדיו‪ .‬כך‬
‫החוויה הראשונית שלו במעון תהיה חיובית‪.‬‬
‫‪ ‬הקפידו לומר שלום ולהתראות‪ ,‬אל "תברחו" גם אם הילד עסוק וגם אם נדמה כי הפרידה‬
‫תהיה קשה‪.‬‬
‫‪ ‬כאשר אתם נפרדים‪ ,‬היו החלטיים – הימנעו מלהתמהמה בפרידה ('עוד פעם אחת ודי‪.)'....‬‬
‫‪ ‬הימנעו מלבצע שינויים נוספים בתקופה זו‪ ,‬כמו גמילה מבקבוק‪ ,‬מוצץ‪ ,‬חיתול וכו'‪.‬‬
‫‪ ‬שתפו את הצוות בהרגליו ואהבותיו של הילד על מנת לסייע בהכרות ובהסתגלות‪.‬‬
‫‪ ‬אם הילד קשור לחפץ מסוים במיוחד‪ ,‬הביאו אותו למעון ‪ -‬גם אם לילד אין חפץ מסוים‪ ,‬ניתן‬
‫להביא לו חפץ המוכר לו מהבית‪ ,‬אך מומלץ להימנע מהבאת חפץ או צעצוע שנראה לכם‬
‫כמנקר עיניים‪.‬‬
‫ב‪ .‬תהליכי גמילה‬
‫במהלך שנות השהות של הילדים במעון הם יעברו בבית ובמעון תהליכי גמילה שונים‪ :‬גמילה‬
‫מחיתולים‪ ,‬גמילה מחפץ מעבר (מוצץ‪" ,‬שמיכי"‪ ,‬בובה אהובה)‪ ,‬מעבר לשינה במיטת נוער ועוד‪...‬‬
‫את מועד הגמילה יש להתאים באופן אינדיבידואלי לכל ילד וילד‪.‬‬
‫הנכם מוזמנים להתייעץ עימנו לקראת הגמילה‪ ,‬לבחון יחד את בשלות הילד לתהליך ולתאם‬
‫עמדות לקראת תחילת התהליך‪ .‬תיאום יוצר העברת מסר אחיד‪ ,‬ובכך מספק לילד סביבה תומכת‬
‫שמסייעת לו לעבור את התהליך בצורה חיובית‪.‬‬
‫תהליכי ההסתגלות והגמילה מאתגרים לכולנו !‬
‫נפעל מתוך נכונות‪ ,‬הבנה והרבה אהבה – ויחד נצליח!‬
‫‪22‬‬
‫כל מה שאני צריך לדעת‪ ,‬למדתי כבר בגן (רוברט פולגום)‬
‫"כל מה שאני באמת צריך לדעת לגבי איך לחיות ומה לעשות וכיצד להתנהג‪,‬‬
‫למדתי בגן הילדים‪ .‬החכמה אינה נמצאת על פסגתה של גבעת האוניברסיטה‪,‬‬
‫אלא דווקא בארגז החול בגן‪9‬‬
‫אלה הדברים שלמדתי‪:‬‬
‫‪ ‬שתפו את החברים שלכם בכל‪9‬‬
‫‪ ‬שחקו בצורה הוגנת‪9‬‬
‫‪ ‬אל תכו אנשים‪9‬‬
‫‪ ‬תחזירו את הדברים למקומם‪9‬‬
‫‪ ‬סדרו את הבלגן שלכם‪9‬‬
‫‪ ‬אל תיקחו דברים שאינם שלכם‪9‬‬
‫‪ ‬אמרו סליחה אם פגעתם במישהו‪9‬‬
‫‪ ‬רחצו ידיים לפני האוכל‪9‬‬
‫‪ ‬הורידו את המים בשירותים‪9‬‬
‫‪ ‬עוגיות פריכות עם תה חם יעשו לכם טוב‪9‬‬
‫‪ ‬הקפידו לחיות חיים מאוזנים ‪ -‬ללמוד‪ ,‬לחשוב‪ ,‬לצייר‪ ,‬לשיר‪ ,‬לרקוד ולעבור כל יום‬
‫קצת‪9‬‬
‫‪ ‬שכבו לנוח כל יום בצהרים‪9‬‬
‫‪ ‬בצאתכם‬
‫לעולם‬
‫היזהרו‬
‫ממכוניות‪,‬‬
‫החזיקו‬
‫ידיים‬
‫והישארו‬
‫יחד‪9‬‬
‫היו מודעים לדברים הנפלאים‪ 9‬זכרו את הזרע הקטן על מצע של צמר גפן‪:‬‬
‫השורשים מעמיקים‪ ,‬הצמח גדל מעלה ואיש אינו יודע בדיוק כיצד או מדוע‪ ,‬אבל‬
‫כולנו כאלה‪9‬‬
‫‪ ‬דגי זהב‪ ,‬אוגרים ועכברים לבנים ואפילו זרע הקטן בצלוחית ‪ -‬כולם מתים‪ ,‬כך גם‬
‫אנחנו‪9‬‬
‫‪ ‬זכרו את ספרי הילדים‪ ,‬את אחת המילים הראשונות שלמדתם ‪ -‬המילה הגדולה‬
‫מכולן – להסתכל )‪(look‬‬
‫‪21‬‬