פרוייקט בניין מגורים

‫לתואר הנדסאי חשמל‬
‫מכללת אורט רחובות‬
‫מגיש‪:‬‬
‫יניב גמליאל‬
‫העבודה בוצעה בהנחיית מהנדס אייל לוי‬
‫אפריל ‪2010‬‬
‫‪1‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫פרק‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫תוכן‬
‫עמוד‬
‫מבוא‬
‫‪4‬‬
‫רשימת שרטוטים‬
‫תקנות החשמל עבור בניין המשמש‬
‫למגורים‬
‫סידור הארקות במתקן‬
‫מושגים ‪ ,‬מרכיבי מערכת הארקה‪,‬חוקים‬
‫ותקנות ‪,‬ערכי התנגדויות לפי תקן ‪ ,‬סידור‬
‫הארקות למבנה ‪ ,‬שנאי וגנראטור‬
‫תכנון תאורה ציבורית‬
‫תאורת חניון‪,‬בריכה ‪,‬הצפה לבניין ‪ ,‬לובי‬
‫שיקולים בבחירת סוג נורה ‪ ,‬אפיון נורות‬
‫התאמת נורה למתקן ‪,‬חישובי תאורה‬
‫‪5‬‬
‫תכנון הגנות לתאורה ציבורית‬
‫תכנון לוחות חלוקה ציבוריים‬
‫תכנון לוח חלוקה ציבורי ראשי להזנת‬
‫צרכנים ציבוריים‬
‫תכנון לוח חלוקה משני לבריכה‬
‫תכנון דירות‬
‫תכנון מעגלים דירתיים על פי חוק החשמל‬
‫מערכת המנייה במתח נמוך‬
‫עקרונות מדידת האנרגיה במתח נמוך‬
‫תכנון ארונות ריכוזי מונים קומת קרקע‬
‫בחירת ציוד סטנדרטי‬
‫תכנון קווי הזנה ראשיים היוצאים מארונות‬
‫ריכוזי מונים קומת קרקע‬
‫תכנון הגנות נתיכים בלוח מונים ‪ ,‬תכנון‬
‫נתיך ראשי לריכוז דירות‬
‫בחירת מתח אספקה למתקן‬
‫השיקולים בחיבור מתח נמוך למתקן‬
‫בחירת גודל זרם חיבור סטנדרטי למתקן‬
‫חישוב זרם עבודה כללי הצפוי במתקן‬
‫בחירת מפסק זרם ראשי מתאים וחישוב‬
‫נתיך רשת לסלקטיביות‬
‫בחירת קו הזנה ראשי למתקן‬
‫בחירת הספק שנאי רשת‬
‫‪2‬‬
‫‪6-11‬‬
‫‪12-24‬‬
‫‪25-43‬‬
‫‪44-56‬‬
‫‪57-68‬‬
‫‪69-70‬‬
‫‪71-72‬‬
‫‪73-75‬‬
‫‪76‬‬
‫‪77‬‬
‫‪78‬‬
‫‪79-80‬‬
‫‪14‬‬
‫שיפור מקדם ההספק בלוח ציבורי ראשי‬
‫רקע עיוני ‪,‬בחירת שיטת קיזוז‪,‬תכנון הספק‬
‫קבלים מסחריים‪,‬קביעת סידורי הגנה לכל‬
‫קבל‬
‫‪15‬‬
‫חלוקה במתח נמוך במתקן‬
‫חלוקת אנרגיה עקרונית במתקן כולל לוח‬
‫חירום ‪ ,‬כיול הגנה תרמית במפסקים‬
‫ראשיים‬
‫‪81-87‬‬
‫‪88-89‬‬
‫חישוב מפלי מתח ברשת מתח נמוך‬
‫‪16‬‬
‫רקע עיוני‪ ,‬בדיקת מפלי מתח לקווי הזנה‬
‫ראשיים במתקן‬
‫חישוב זרמי קצר ברשת מתח נמוך‬
‫‪17‬‬
‫חישוב זרמי קצר והלם הצפויים בפסי צבירה‬
‫ראשיים מ"נ ‪,‬בחירת כושר ניתוק של ההגנות‬
‫השונות‬
‫‪18‬‬
‫בחירת הספק גנראטור חירום‬
‫אופן החיבור של גנראטור ברשת החלוקה‬
‫הפנימית‪ ,‬תכנון לוח חירום להזנת מעגלים‬
‫חיוניים במבנה‬
‫‪3‬‬
‫‪90-92‬‬
‫‪93-95‬‬
‫‪96-98‬‬
‫מבוא‬
‫תאור המתקן‬
‫הפרויקט מתאר תכנון מערכת חשמל לבניין מגורים בן ‪ 8‬קומות ‪ ,‬הכולל בריכת שחייה אולימפית‬
‫מקורה הממוקמת בקומת קרקע בצמוד לבניין ומשרתת את כלל דיירי הבניין‪.‬‬
‫בקומת קרקע של הבניין ‪ ,‬מתוכנן מרכז מסחרי עתידי עם חנויות להשכרה‪.‬‬
‫הפרויקט מתרכז בתכנון רשת מתח נמוך למתקן הכולל את בניין המגורים בלבד ובריכת השחייה‪.‬‬
‫בספר זה ניתן דגש על ההיבט הבטיחותי ושימוש באמצעי הגנה בפני חשמול על פי חוק החשמל‪.‬‬
‫נתכנן חלוקה לצרכנים ע"י ארונות ריכוזי מונים שיותקנו בקומת כניסה ובנוסף נתכנן חדר חשמל‬
‫ראשי לבניין שבו מותקן גנראטור ולוח ציבורי‪.‬‬
‫כמו כן נתכנן תאורה ציבורית ‪ :‬פנים וחוץ הכוללת תאורת חניון ‪ ,‬הצפה ‪ ,‬תאורת בריכה ולובי ‪.‬‬
‫נתוני המתחם‬
‫שטח ‪ 8,000‬מ"ר‪.‬‬
‫המתחם מקבל הזנה במתח נמוך ‪ 400v‬משנאי רשת הארצית המותקן על עמוד‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫רשימת שרטוטים‬
‫תיאור‬
‫שרטוט מס'‬
‫עמוד‬
‫הארקת יסוד‬
‫בניין מגורים‬
‫‪1‬‬
‫‪13‬‬
‫הארקת יסוד‬
‫בריכה‬
‫‪2‬‬
‫‪16‬‬
‫סידור הארקות‬
‫במתקן‬
‫‪3‬‬
‫‪22‬‬
‫לוח בריכה‬
‫‪4‬‬
‫‪48‬‬
‫לוח בריכה‬
‫‪5‬‬
‫‪49‬‬
‫לוח ציבורי‬
‫‪6‬‬
‫‪53‬‬
‫לוח ציבורי‬
‫‪7‬‬
‫‪54‬‬
‫לוח ציבורי‬
‫‪8‬‬
‫‪54‬‬
‫לוח ציבורי‬
‫חלוקה במתח‬
‫נמוך‬
‫לוח דירתי טיפוסי‬
‫‪9‬‬
‫‪56‬‬
‫‪10‬‬
‫‪89‬‬
‫‪11‬‬
‫‪67‬‬
‫‪5‬‬
‫פרק ‪2‬‬
‫תקנות החשמל עבור בניין המשמש למגורים‬
‫‪ 2.1‬כללי‬
‫מתקן החשמל הציבורי בבניין מוגדר כחלק מהמתקן והוא מיועד לשרת את כלל הציבור השוהה‬
‫בבניין‪.‬‬
‫המתקן הציבורי הוא מורכב מגוון וחיוני והוא אמור לשרת את ציבור הדיירים במצבי שגרה‬
‫וחירום כגון‪ :‬שריפות‪,‬הפסקות חשמל וכדומה‪.‬‬
‫לכן נדרש שמתקן זה יהא בראש ובראשונה מתקן בטיחותי ואמין ויחד עם זאת נוח וידידותי‬
‫לציבור הדיירים‪.‬‬
‫בנוסף יש להקפיד על נקיטת אמצעים נאותים למניעת התפשטות אש בבניין באמצעות מערכת‬
‫החשמל‪.‬‬
‫בפרק זה ניתן סקירה לגבי חוקי הבנייה הרלוונטיים לפרויקט זה ‪.‬‬
‫חוקים אילו מעודכנים נכון מיום ‪ 29.8.06‬וקובעים כי מתקן החשמל הציבורי בבניין המשמש‬
‫למגורים ‪ ,‬צריך להיבנות על פי תקנות החשמל ‪.‬‬
‫‪ 2.2‬מושגי יסוד‬
‫בהתאם לחוק התכנון והבנייה מוגדרים ‪ 3‬סוגי בניינים בהתאם לגובהם יחסית למפלס הכניסה‪:‬‬
‫פרויקט זה עוסק בבניין מגורים בעל ‪ 8‬קומות בנוסף לקומת כניסה ועל כן מדובר ב‪ 9-‬קומות‪.‬‬
‫בהנחה שגובה סטנדרטי של קומה הוא ‪ 3m‬מדובר במתקן ציבורי שגובהו ‪ 27 m‬לערך‪.‬‬
‫על כן פרויקט זה מוגדר על פי חוק ‪ :‬בניין גבוה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ 2.3‬פירוט הדרישות החשמליות בשטחו הציבורי של בניין גבוה‬
‫‪ 2.3.1‬מתקן חירום‬
‫מערכות החירום יוזנו באמצעות לוח חירום שיותקן בחדר גנראטור‪.‬‬
‫לוח החירום יוזן ישירות מהאספקה הראשית של הבניין ויוזן באספקה חלופית ישירות‬
‫מהגנראטור‪.‬‬
‫מתקן החירום צריך לתפקד גם בזמן שריפה ולכן ישנן מערכות חיוניות שחייבות לתפקד בזמן‬
‫שריפה למשך ‪ 30‬דקות לפחות וכאלה שחייבות לתפקד בזמן שריפה למשך ‪ 90‬דקות לפחות‪.‬‬
‫המערכות החייבות לתפקד בזמן שריפה למשך ‪ 30‬דקות לפחות‪:‬‬
‫א‪ .‬גילוי אש‪.‬‬
‫ב‪ .‬תאורת חירום‪.‬‬
‫ג‪ .‬משאבת דלק לגנראטור‪.‬‬
‫גנראטור‬
‫‪ .1‬גנראטור המותקן בבניין יהא בכוחו לספק זרם חשמל בשעת חירום עבור המערכות החיוניות‬
‫הבאות למשך ‪ 90‬דקות לפחות‪:‬‬
‫א‪ .‬הארת חדרי מדרגות ודרכי מילוט‪.‬‬
‫ב‪ .‬מדרגות חיצוניות‪.‬‬
‫ג‪ .‬מקלטים ופרוזדורים שבשימוש כלל דיירי הבניין ‪.‬‬
‫ד‪ .‬הפעל משאבות לדחיסת מים לקומות העליונות‪.‬‬
‫ה‪ .‬מפוחים לסילוק עשן במקרה של שריפה‪.‬‬
‫ו‪ .‬החיבור בין הגנראטור ללוח החירום יהא באמצעות כבל חסין אש כך שבזמן שריפה ימשיך‬
‫להזרים זרם לשדה חיוני‪.‬‬
‫‪ .2‬יש להתקין במקום נוח לגישה ‪ ,‬מתג המאפשר הפסקת פעולה של הגנראטור בשעת חירום‬
‫לשימוש הכבאים לניתוק הזינה למתקן‪.‬‬
‫‪ .3‬הגנראטור יותקן בחדר המיועד לו בלבד‪.‬‬
‫‪ .4‬דלת חדר גנראטור תהא עמידה בפני אש למשך ‪ 30‬דקות לפחות‪.‬‬
‫‪ 2.3.2‬מעליות‬
‫כללי‪:‬‬
‫‪ .1‬מספר המעליות מידותיהם ומהירותם יקבעו בהתאם למספר הדיירים הגרים בבניין‬
‫והמבקרים בו ובהתאם למטרת הביקור –בבניין זה מתוכננות ‪ 2‬מעליות‪.‬‬
‫‪ .2‬בבניין גבוה תאפשרנה מידותיה של מעלית אחת לפחות הובלת ‪ 6‬אנשים או יותר‪.‬‬
‫‪ .3‬אספקת החשמל להנעת מעלית תופרד ממערכת החשמל של הבניין ותחובר ישירות ללוח חשמל‬
‫ראשי‪.‬‬
‫‪ .4‬ניתן להתקין את מוליכי החשמל להזנת המעליות בתוך הפיר ובתנאי שיושחלו בתוך צינור כבה‬
‫מאליו בהתקנה סמויה‪.‬‬
‫‪ .5‬בכל בניין מגורים שבו מותקנת יותר ממעלית אחת יותקן באחת המעליות מנגנון פיקוד שבת‬
‫המאפשר הפעלה אוטומטית של המעלית ללא חילול שבת‪.‬‬
‫‪ .6‬בפיר המעלית לא יותקנו מתקני חשמל שאינם שייכים למתקן המעלית‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫דוגמא להזנת ‪ 2‬מעליות ‪:‬‬
‫‪ .1‬בלוח החשמל בחדר מכונות יותקן מנתק שישמש כמפסק ראשי עבור ‪ 2‬המעליות‪.‬‬
‫לוח זה יזין את מערכות הפיקוד וההינע של המעליות‪.‬‬
‫‪ .2‬לכל מעלית יותקן מא"ז ראשי המגן על קו הזינה למערכת ההינע ‪ ,‬במעגל זה יותקן מנתק בצבע‬
‫אדום שימוקם בכניסה לחדר מכונות שלידו יקבע שלט המציין איזו מעלית הוא מזין‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .3‬תאורת תא הנוסעים תוזן ממא"ז דו קוטבי מלוח מכונות ובנפרד ממעגל ההינע ‪.‬‬
‫‪ .4‬מעגל תאורת תא נוסעים יוגן תחת מפסק מגן בפני חישמול לזרם ‪. 30mA‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫גוף התאורה בתא הנוסעים יהא דו תכליתי‪.‬‬
‫תאורת חדר מכונות תוזן ממעגל נפרד מלוח ציבורי שירותי בית‪.‬‬
‫גוף התאורה בחדר מכונות יהא דו תכליתי‪.‬‬
‫תאורת הפיר תוזן מלוח פיקוד מעלית‪,‬גוף התאורה בחלקו העליון של הפיר יהא דו תכליתי‪.‬‬
‫לוח חשמל בחדר מכונות יוגן מפני מגע מקרי בחלק חי כלשהו‪.‬‬
‫‪ 2.3.3‬הארקות‬
‫‪ .1‬כל חלקי המתכת של מתקן המעלית העלולים להפוך לחלקים חיים במקרה של תקלה ‪ ,‬יהיו‬
‫מוארקים ‪ ,‬כולל מנוע המעלית ‪.‬‬
‫‪ .2‬מסילות מעליות יגושרו ביניהם ויחוברו באמצעות מוליך חיבור ישירות לפס השוואת‬
‫פוטנציאלים‪.‬‬
‫‪ .3‬יש להאריק משקופי דלת מעליות באמצעות מוליך שאיננו שזור בחתך ‪. 2.5mm 2‬‬
‫‪ .4‬יש להאריק דלת חדר גנראטור‪.‬‬
‫‪ 2.3.4‬תאורה בשטח ציבורי בבניין‬
‫‪ .1‬תוזן מ‪ 2-‬מעגלים נפרדים לפחות ‪ ,‬כך שבעת תקלה במעגל אחד לא תהא עלטה בבניין‪.‬‬
‫‪ .2‬גופי התאורה בדרכי המילוט בדרגת הגנה ‪ IP3X‬לפחות‪.‬‬
‫‪ .3‬תאורת חירום באזורים ציבוריים של הבניין תוזן מלוח חירום‪.‬‬
‫‪ .4‬במעגל המזין את תאורת החירום לא יותקן מפסק מגן מפני חשמול‪.‬‬
‫‪ 2.3.5‬הארקת יסוד‬
‫‪ .1‬יש להקפיד על כך שהחשמלאי ישולב בפרויקט החל משלב ביצוע היסודות בכדי לאפשר לו‬
‫לבצע את הארקת יסוד או לפקח על ביצועה‪.‬‬
‫‪ .2‬יציאות החוץ )קוצים( צריכות להיות נגישות – מומלץ להתקין אותן בתוך תיבות מתאימות‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ 2.3.6‬בריכת שחייה‬
‫בתקנות החשמל ישנה התייחסות למתקנים של בריכות שחייה ודומיהם‪.‬‬
‫מתקן מסוג הינו צרכן הספק חשמלי לכל דבר כגון‪ :‬תאורה ‪ ,‬מערכות סינון מים וכו'‪.‬‬
‫אולם במתקן מסוג זה קיימת סכנה מוגברת לחשמול עקב הסביבה הרטובה של הבריכה‪.‬‬
‫חוק החשמל מגדיר את האזורים המסוכנים שיש לתת עליהם את הדעת בעת תכנון הבריכה‪.‬‬
‫להלן חלוקה לאזורים ‪ 0,1,2‬על פי חוק החשמל ‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫בשלב היציקה של הבריכה תונח רשת מתכתית לשם השוואת פוטנציאלים באזורים ‪.0,1,2‬‬
‫הבריכה תצויד בפס השוואת פוטנציאלים מקומי ‪ ,‬אסור שפס זה יחובר לפה"פ ראשי של‬
‫הבניין ‪ ,‬כיוון שאין קשר בין הבטון המזוין של ‪ 2‬המבנים‪.‬‬
‫בלוח בריכה יבוצע איפוס מקומי‪.‬‬
‫כל חלק מתכתי נגיש המותקן באזורים ‪ 0,1,2‬יחובר גלוונית לפה"פ‪.‬‬
‫‪ .5‬באזור ‪ 0‬נתקין גופי תאורה תת מימיים מוזנים במתח נמוך מאוד ‪. DC - 24V SELV‬‬
‫את מקור הזינה נמקם מחוץ לאזורים ‪. 0,1,2‬‬
‫‪ .6‬מקור הזינה יהא שנאי ‪ 230/24‬וולט – חל איסור מוחלט להאריק את השיטה שלו ואין לחבר‬
‫הארקת הגנה לגופי התאורה‪.‬‬
‫‪ .7‬גופי התאורה יותקנו מאחורי אשנבים אטומים למים והגישה אליהם אפשרית רק ממנהרה או‬
‫תעלה שמחוץ למים ‪ ,‬לא יתאפשר בשום אופן גישה אל הגופים מהבריכה ולא יתאפשר מגע‬
‫בין חלק חשמלי לבין מסגרת האשנב‪.‬‬
‫‪ .8‬גופי התאורה יהיו בעלי דרגת הגנה ‪– IP68‬אטימות מוחלטת לאבק ומים‪.‬‬
‫‪ .9‬אין להתקין עמודי תאורה באזורים ‪. 0,1,2‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ 2.4‬בחירת גודל חיבור דירתי‬
‫גודל מפסק זרם ראשי דירתי יהא ‪. 3 × 25 A :‬‬
‫להלן חיבורים סטנדרטיים ‪:‬‬
‫‪ 2.4.2‬לוח החשמל הדירתי‬
‫‪ .1‬הלוח יהא מחומר פלסטי או בעל בידוד כפול סוג ‪. II‬‬
‫‪ .2‬הלוח יותקן בתוך הדירה בגובה ‪ 1.6‬מטר‪.‬‬
‫‪ .3‬כל המעגלים בלוח יוגנו תחת מפסק מגן בפני חשמול לזרם ‪. 30mA‬‬
‫‪ .4‬מעגלי מאור יוגנו במא"זים ‪ , B‬מעגלי כוח יוגנו במא"זים ‪. C‬‬
‫‪ 2.4.3‬מעגלים סופיים‬
‫‪ .1‬נתכנן מעגלים נפרדים למעגלים במטבח כגון‪ :‬תנור ‪,‬מדיח וכדומה‪.‬‬
‫‪ .2‬דוד חשמלי יוזן במעגל נפרד עם מפסק דוד דו‪-‬קוטבי הכולל נורת סימון ובנוסף נתקין מנתק‬
‫דו קוטבי בצמוד לקונסטרוקציה של הדוד‪.‬‬
‫‪ .3‬מזגן יוזן במעגל נפרד‪.‬‬
‫‪ .4‬תריס חשמלי לחלון יכלול מגע לניתוק האפס בכל כיוון סיבוב ‪ ,‬תקנה זו נועדה לאפשר עבודה‬
‫בטיחותית בעת טיפול בתריס‪.‬‬
‫להלן נציין אפשרויות שונות למיתוג האפס ‪:‬‬
‫‪ 2.4.4‬מובלים‬
‫‪ .1‬כל ההתקנה של צנרת החשמל תהא סמויה תחת הטיח ‪.‬‬
‫‪ .2‬הצנרת תהא צינור מריכף שחור‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫פרק ‪3‬‬
‫סידור הארקות במתקן‬
‫בפרק זה ניתן סקירה עניינית לסוגי הארקות השונות המיושמות בפרויקט זה‪.‬‬
‫יש לחלק באופן ברור בין הארקת מתקן )יסוד( לבין הארקות מקור מתח כגון‪ :‬הארקת שיטה של‬
‫שנאי וגנראטור חירום ובין הארקות ציוד שמשמשות להגנה בפני חשמול כגון ‪ :‬איפוס ‪ ,‬ממסר‬
‫פחת ומתח נמוך מאוד‪.‬‬
‫נסכם בטבלה את השיטות המיושמות במתקן‪:‬‬
‫המתקן‬
‫ביצוע הארקת‬
‫השוואת‬
‫ביצוע הארקת‬
‫שיטה לשנאי‬
‫פוטנציאלים‬
‫יסוד‬
‫מזין המתקן‬
‫בניין מגורים‬
‫√‬
‫√‬
‫בבסיס עמוד‬
‫השנאי‬
‫בריכת שחייה‬
‫משותפת‬
‫מקומית‬
‫מקומית‬
‫אסור להאריק‬
‫את השיטה‬
‫במשני של‬
‫שנאי בטיחות‬
‫ביצוע איפוס‬
‫חיבור מפסק‬
‫מגן נגד‬
‫התחשמלות‬
‫√‬
‫דירתי‬
‫מקומי‬
‫מעגלים מחוץ‬
‫לאזור ‪2‬‬
‫‪ 3.1‬הארקת מבנה )יסוד( של הבניין‬
‫הארקת יסוד הינה מערכת הכוללת אלקטרודות הארקת יסוד‪,‬טבעת גישור מתכתי המחבר בין‬
‫חלקיה ‪ ,‬פס נחושת לחיבור מוליכי הארקה ראשיים )פס השוואת פוטנציאלים( ומוליך הארקה‬
‫ראשי )‪ (PE‬המחבר את טבעת הגישור אל פס השוואת הפוטנציאלים‪.‬‬
‫מטרות הארקת היסוד‬
‫‪ .1‬לשמש בסיס עבור אמצעי הגנה בפני חשמול‪.‬‬
‫‪ .2‬לאפשר השוואת פוטנציאלים במתקן‪.‬‬
‫‪ .3‬אפשרות לחיבור הגנת ברקים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫הארקת יסוד בניין‬
‫מושגים‪:‬‬
‫הארקה‪-‬חיבור במתכוון למסה הכללית של האדמה‪.‬‬
‫אלקטרודה‪-‬גוף מוליך הנמצא במגע טוב עם המסה הכללית של האדמה‪.‬מותר שמגע זה יהיה דרך‬
‫יסוד בטון של מיבנה הטמון באדמה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫פירוט חלקים הנכללים בהארקת יסוד‬
‫א‪.‬אלקטרודת הארקת יסוד‬
‫אלקטרודת הארקה הטמונה ביסוד מיבנה‪ ,‬עשויה‪,‬בדרך כלל‪ ,‬מחלקי זיון הפלדה של מיבנה‪,‬‬
‫המחוברים ביניהם‪).‬בדרך כלל היא תיהיה מפס פלדה בעובי ‪ 3.5‬מ"מ לפחות וחתכו ‪ 100‬ממ"ר‬
‫לפחות או ממוט פלדה עגול בקוטר ‪ 10‬מ"מ לפחות(‪.‬‬
‫ב‪ .‬טבעת גישור‬
‫טבעת גישור תותקן בין חלקי פלדת הזיון של המבנה‪,‬שהוטמנו ביסוד בטון באדמה‪.‬בדרך כלל היא‬
‫תיהיה מפס או מוט פלדה שהוטמנו במיוחד למטרה זו או מפלדת הזיון של המבנה עצמו‪.‬מידות‬
‫שלה בדרך כלל כמו מידות של הארקת היסוד שמפורטות למעלה‪.‬‬
‫חיבורים בין חלקי טבעת הגישור וחלקי ברזל הזיון של המבנה יהיו בריתוך של ‪ 3‬ס"מ או בהדקים‬
‫מיוחדים או בברגים לצורך רציפות חשמלית‪.‬‬
‫במקרה של מבנה בצורת "ח" מותר לסגור את טבעת הגישור על ידי מוליך נחושת מבודד בחתך ‪25‬‬
‫ממ"ר לפחות‪,‬טמון באדמה‪.‬‬
‫כאשר טבעת הגישור אינה חלק מפלדת הזיון של מבנה‪,‬יעשו חיבורים בין הטבעת לבין פלדת הזיון‬
‫במרחקים שלא יעלו על ‪ 5‬מטרים בין חיבור לחיבור‪.‬‬
‫מטבעת גישור תוצא יציאת חוץ אחת לפחות מכל צד של המבנה ) "קוץ" ( ‪.‬‬
‫היציאות ישמשו לחבורים של הגנה נגד ברקים‪ ,‬לאלקטרודה נוספת למבנה אחר‪,‬להארקת תורן‬
‫של אנטנה ולמיתקנים אחרים החייבים חיבור לאלקטרודות הארקת יסוד‪.‬חתך היציאות יהיה‬
‫כחתך של אלקטרודות הארקת יסוד‪.‬‬
‫ג‪.‬מוליך הארקה )‪(PE‬‬
‫מוליך המחבר את גופי המתכת החייבים בהארקה או את נקודת השיטה המיועדת להארקה‬
‫לאלקטרודת הארקת יסוד‪,‬במישרין או באמצעות פס השוואת הפוטנציאלים‪) .‬מידות המזעריות‬
‫שלו הם כמו המידות של אלקטרודות הארקת היסוד(‪.‬‬
‫המוליך יהיה שלם לכל אורכו ויותקן בתוך קירות המבנה‪.‬‬
‫ד‪.‬פס השוואת פוטנציאלים‪:‬‬
‫זה הוא פס מנחושת ‪ 4‬מ"מ לפחות ו ‪ 40‬מ"מ רוחב לפחות‪,‬שאליו מתחברים מוליכי הארקה‬
‫ומוליכי חיבור‪.‬פס זה יכול לשמש גם כפס הארקה ומטרתו להשוות את הפוטנציאל שמופיע על כל‬
‫גוף מתכתי במבנה לאדמה‪.‬‬
‫בפס השוואת פוטנציאלים יותקנו בורגי חיבור למוליכי הארקה ולמוליכי חיבור כמספר המוליכים‬
‫המחוברים אליו בתוספת שני ברגים לפחות‪,‬אבל לא פחות משבעה בורגי חיבור לכל פס‪ .‬מוליכי‬
‫הארקה ומוליכי החיבור יחוברו כל אחד לפס השוואת פוטנציאלים בבורג נפרד ובמרחק זה מזה‪.‬‬
‫פס השוואת פוטנציאלים )פה"פ( יותקן בתוך מבנה על קיר או בלוח חשמל‪ ,‬במרחק של ‪ 4‬ס"מ‬
‫לפחות משטח שעליו הוא מותקן‪ ,‬הוא יהיה יציב‪ ,‬תהיה אליו גישה נוחה וימוקם קרוב אל‬
‫ההבטחה הראשית של חברת חשמל‪.‬‬
‫אם קיימת סכנה לפגיעות מכאניות‪ ,‬יוגן הפס במכסה מחומר בלתי דליק‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫הפס יותקן בגובה ‪ 1.80‬מ' עד ‪ 2.40‬מ' מהרצפה‪.‬במקום שהפס מוגן בפני פגיעות מכאניות‪,‬מותר‬
‫שגובהו יהיה ‪ 0.50‬עד ‪ 2.40‬מ' מהרצפה‪.‬במקום שהפס מותקן בחדר שהכניסה אליו מותרת‬
‫לחשמלאי בלבד או בלוח חשמל‪-‬מותרת התקנה בכל גובה‪.‬‬
‫בין פה"פ לבין ההבטחה הראשית של חברת חשמל יותקן מוביל בקוטר ‪ 29‬מ"מ לפחות‪ ,‬אלא אם‬
‫הם נמצאים בתוך לוח אחד‪.‬‬
‫אל הפה"פ יחוברו באמצעות מוליכי חיבור נפרדים השירותים המתכתיים הבאים‪ ,‬הנמצאים בתוך‬
‫המבנה‪:‬‬
‫תפקידו של פס השוואת פוטנציאלים הוא‪ ,‬להשוות את פוטנציאל של כל הצרכנים במתקן בעת‬
‫קצר חד מופעי לאדמה ובכך למנוע הפרש פוטנציאלים משמעותי על האדם בעת מגע מקרי בין ‪2‬‬
‫חלקי מתכת חשופים של ציוד חשמלי או שירותים מתכתיים אחרים כגון‪ :‬צנרת מים‪.‬המשמעות‬
‫היא‪ ,‬שאין זה משנה‪ ,‬באיזה חלק של המתקן החשמלי שוהה האדם‪ ,‬בעת החשמול התנגדות‬
‫האדם תהא מחוברת במקביל למוליך הארקה ועל האדם לא יהא כמעט הפרש פוטנציאלים‪.‬‬
‫על כן יש חשיבות להתנגדות נמוכה מאוד של מוליך הארקה כך שמתח המגע שיתפתח יהא נמוך‬
‫ככל האפשר‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫ה‪ .‬ההתנגדות השקולה של האלקטרודות להארקת יסוד ‪R E [Ω] -‬‬
‫א‪.‬ההתנגדות השקולה בין האלקטרודות המשמשות להארקת יסוד‪ ,‬לבין המסה הכללית של‬
‫האדמה‪ ,‬אסור שתעלה על ‪ 5‬אום‪.‬‬
‫‪R E ≤ 5Ω‬‬
‫ב‪ .‬כאשר רשת חלוקה מזינה מתקן המוגן בשיטת איפוס‪ ,‬מותר שהתנגדות זו תהיה עד ‪ 20‬אום‪.‬‬
‫‪RE ≤ 20Ω‬‬
‫‪ 3.2‬הארקת יסוד מקומית והשוואת פוטנציאלים מקומית בבריכה‬
‫‪16‬‬
‫‪ 3.3‬הארקת שיטה‬
‫זוהי הארקה של מקורות מתח במתקן‪ :‬שנאי רשת‪/‬גנראטור‪.‬‬
‫מושגים‬
‫שיטה‪-‬שיטה של אספקת חשמל המאופיינת על ידי סוג זרם‪,‬התדר‪ ,‬מס' המוליכים והמתחים עם‬
‫הארקת השיטה או בלעדיה‪.‬‬
‫הארקת שיטה‪-‬הארקה במתכוון של נקודה אחת לפחות של השיטה‪.‬‬
‫"מוליך אפס"‪-‬מוליך המחובר לנקודת האפס של מקור זינה ונוטל חלק בתמסורת אנרגיה‬
‫חשמלית‪.‬‬
‫מטרת הארקת שיטה‪:‬‬
‫‪.1‬ייצוב מתח השיטה לאדמה‪.‬‬
‫‪.2‬הפעלת מערך הגנות בפני חשמול והגנות רשת מתח נמוך ומתח גבוה‪.‬‬
‫סקיצת הארקת שיטה לשנאי רשת‪:‬‬
‫ביצוע הארקת השיטה לשנאי רשת‬
‫הארקת שיטה מבצעים באמצעות מוליך מנחושת המחובר בין נקודת הכוכב בסליל משני של‬
‫השנאי אל אלקטרודה הטמונה באדמה במגע תמידי והדוק )האלקטרודה יכולה להיות כמו‬
‫בהארקת יסוד(‪.‬חיבור מוליך הארקה לאדמה באמצעות אלקטרודות נועד להבטיח מגע יציב‬
‫לאורך זמן עם הקרקע‪.‬‬
‫ביצוע הארקת שיטה ואיפוס לגנראטור חירום בבניין‬
‫‪17‬‬
‫התקנת הארקת שיטה בשנאי מדידה‬
‫יש להתקין הארקת שיטה במעגל המשני על ידי הארקת אחד ההדקים או אחד המוליכים‪,‬במיתקן‬
‫חד מופעי‪,‬או נקודת האפס במיתקן תלת‪-‬מופעי‪.‬‬
‫מתקני חשמל שבהם אסורה התקנת שיטה‬
‫במיתקנים שבהם ההגנה בפני חשמול מבוססת על אחת מהשיטות הבאות‪:‬זינה צפה‪,‬הפרד מגן או‬
‫מתח נמוך מאוד ולכן חל איסור מוחלט להאריק את המשני של השנאי המזין את התאורה תת‬
‫מימית של הבריכה ‪.‬‬
‫ההתנגדות השקולה של האלקטרודות להארקת שיטה ‪R B [Ω] -‬‬
‫א‪.‬ההתנגדות השקולה בין האלקטרודות המשמשות להארקת שיטה‪ ,‬לבין המסה הכללית של‬
‫האדמה‪ ,‬אסור שתעלה על ‪ 5‬אום‪.‬‬
‫‪R B ≤ 5Ω‬‬
‫ב‪ .‬כאשר רשת חלוקה מזינה מתקן המוגן בשיטת איפוס‪ ,‬מותר שהתנגדות זו תהיה עד ‪ 20‬אום‪.‬‬
‫‪R B ≤ 20Ω‬‬
‫‪ 3.4‬הארקת הגנה‬
‫הגדרות‪:‬‬
‫הארקת הגנה )‪ -(TT‬הגנה בפני חשמול על ידי חיבור גופים מתכתיים של ציוד חשמלי אל המסה‬
‫הכללית של האדמה‪,‬באמצעות מוליכי הארקה‪.‬‬
‫פירושו של דבר‪:‬כל צרכן חשמלי שקיים במיתקן ויש לו גוף מתכתי חייבים לחבר לו מוליך‬
‫הארקה )בצבע צהוב‪ -‬ירוק( לגוף שלו‪.‬‬
‫לולאת תקלה ]‪- Z LT [Ω‬מסלול זרם התקלה ממקור הזינה דרך מוליכי הזינה‪,‬מוליכי‬
‫הארקה‪,‬הארקת היסוד‪,‬המסה הכללית של האדמה‪ ,‬הארקת שיטה של מקור הזינה‪ ,‬כולם‬
‫במקצתם המחוברים זה לזה בטור או במקביל‪,‬ושדרך מסלול זה עובר זרם תקלה או זרם פחת‪.‬‬
‫זרם תקלה‪-‬זרם בלולאת התקלה המופיע בגלל פגם‪,‬עקב תקלה בבידודו של גוף חי‪.‬‬
‫סקיצת הארקת הגנה‬
‫‪18‬‬
‫יתרון שיטה זו‪-‬ניתוק זרם התקלה על ידי מבטח ) נתיך ‪,‬מאמ"ת או ממסר פחת ( במקרה של‬
‫חשמול‪.‬‬
‫חיסרון שיטה זו‪-‬שהיא מנתקת רק במצב שכבר קיים חשמול‪ ,‬או גורמת לניתוקים מיותרים גם‬
‫לא במקרה של חשמול‪.‬‬
‫עקרונות ההגנה‪:‬‬
‫‪ .1‬ככל שהתנגדות הארקת השיטה ויסוד קטנות יותר זרם התקלה גדול יותר ולכן הגנת הקו תנתק‬
‫מהר יותר‪.‬‬
‫‪ .2‬במקרה של תקלה‪ ,‬הארקת גוף המכשיר לא מגנה על האדם מפני התחשמלות אלא אם כן‬
‫מנתקים את מקור הזינה על ידי נתיך הגנה או מפסק זרם אוטומטי‪.‬‬
‫‪ .3‬על מנת להשיג ניתוק בטוח מוטב שזרם התקלה יהיה גבוה ככל האפשר‪.‬‬
‫עקרונות מנחים‬
‫‪ .1‬לפי התקן זמן הניתוק של זרם התקלה צריך להיות עד ‪ 5‬שניות‪.‬‬
‫‪ .2‬על מנת להשיג ניתוק בטוח של נתיך או מאמ"ת‪,‬זרם התקלה צריך להיות פי ‪ 5‬ואף פי ‪ 10‬מזרם‬
‫נומינלי של המבטח ‪ .‬זרם זה יושג באמצעות הסדרת הארקה נאותה לפי הדרישות‪.‬‬
‫‪U PH‬‬
‫‪10 × I n‬‬
‫כלומר ‪:‬‬
‫≤ ‪Z LT‬‬
‫בדונייבסקי עמוד ‪ 102‬מופיעה טבלה עבור התנגדות לולאת תקלה הרצויה לפי גודל החיבור של‬
‫המתקן‪.‬‬
‫נסכם את ערכי התנגדות לולאת התקלה הרצויים במתקן זה ע"פ חוק‪:‬‬
‫גודל מפסק ראשי‬
‫גודל מבטח לפני‬
‫מפסק ראשי‬
‫עכבת לולאת‬
‫תקלה רצויה‬
‫]‪[A‬‬
‫]‪Z LT [Ω‬‬
‫‪0.085‬‬
‫לוח‬
‫חומר הלוח‬
‫]‪[A‬‬
‫בניין מגורים‬
‫לוח ציבורי‬
‫מתכתי‬
‫‪NSX 250 / 180‬‬
‫‪NSX 630 / 400‬‬
‫דירה‬
‫פלסטיק‬
‫‪3 × 25‬‬
‫‪3× 35‬‬
‫‪2.17‬‬
‫בריכת שחייה‬
‫מתכתי‬
‫‪NSX 100 / 63‬‬
‫‪NSX 250 / 180‬‬
‫‪0.143‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ 3.5‬שיטת האיפוס‬
‫הגדרות‪:‬‬
‫מוליך פן )‪-(PEN‬מוליך המשמש בו זמנית כמוליך הארקה וכמוליך אפס‪.‬‬
‫‪ -PEN‬ראשי תיבות של ‪. PROTECTIVE EARTH NEUTRAL‬‬
‫איפוס‪-‬הינו אמצעי הגנה בפני חשמול שבו מובטחת רציפות מתכתית של לולאת התקלה ממקור‬
‫הזינה )שנאי או גנראטור( וחזרה אליו‪ ,‬באמצעות מוליך האפס של רשת החלוקה )מוליך ‪(PEN‬‬
‫ולא רק באמצעות המסה הכללית של האדמה ‪,‬כמו בהארקת הגנה‪.‬‬
‫‪ 3.3.1‬עקרונות ההגנה‬
‫‪ .1‬לקצר את לולאת התקלה ועכב כך להקטין את התנגדותה‪.‬‬
‫‪ .2‬להשיג זמן ניתוק מהיר יותר של המבטח‪.‬‬
‫סקיצת איפוס‬
‫אופן ביצוע איפוס‬
‫מחברים בכניסת הרשת למבנה‪ ,‬בקרבת המבטח הראשי‪ ,‬את האפס של הרשת אל פס השוואת‬
‫פוטנציאלים באמצעות מוליך ‪.PEN‬‬
‫‪20‬‬
‫יתרון שיטה זו‪-‬ניתוק זרם התקלה על ידי מבטח ) נתיך ‪,‬מאמ"ת או ממסר פחת ( במקרה של‬
‫חשמול‪.‬‬
‫חיסרון שיטה זו‪ -‬ניתוק הגוף המחושמל יבוצע על ידי נתיך‪ ,‬מאמ"ת ‪ ,‬ממסר פחת‪.‬‬
‫חסרון שיטה זו‪-‬במידה ומוליך ה ‪ PEN‬מנותק‪,‬המתקן הופך להיות מסוכן‪.‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬מוליך ‪ PEN‬של רשת‪,‬יחובר אל פה"פ‪,‬חיבור זה יעשה במוליך בעל בידוד בצבע כחול עם סימון‬
‫כמו על ידי שרוול בצבע צהוב‪/‬ירוק לסירוגין בכל קצה וחתכו יהיה לפחות כחתך מוליך האפס‬
‫)‪ (N‬הגדול ביותר היוצא מפס האפס או מהדק האפס‪.‬‬
‫‪ .2‬אסור להשתמש בהגנה על ידי איפוס בחלק אחד של המבנה‪,‬ובהגנה על ידי הארקת הגנה‬
‫בחלקו האחר‪.‬‬
‫‪ .3‬במיתקן המוגן על ידי איפוס חייב להיות שלט "מאופס" קרוב ככל האפשר למבטח הראשי‬
‫שבכניסת הרשת למבנה‪.‬‬
‫‪.4‬ככלל אסור להשתמש על ידי איפוס במבנה שבו אין הארקת יסוד‪,‬אלא אם כן קיימים תנאים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬במבנה מותקנת אלקטרודה מקומית‪.‬‬
‫ב‪ .‬במבנה קיימת השוואת פוטנציאלים )אין חובה לחבר במקרה זה את הזיון של המבנה אל‬
‫פה"פ(‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם קיימים במבנה צרכנים המוגנים בהארקת הגנה‪,‬נדרש שתוסב ההגנה אצלם להגנה בשיטת‬
‫האיפוס‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫סידור הארקות במתקן‬
‫לפס ההשוואה יחוברו‪ :‬הארקת שיטה של הגנראטור‪ ,‬הארקת גוף גנראטור ‪ ,‬הארקת לוחות‬
‫ושירותים מתכתיים במבנה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ 3.4‬ממסר לזרם דלף )ממסר פחת נגד התחשמלות ( ‪RCD-‬‬
‫זהו מכשיר להגנה בלעדית בפני חשמול ‪ ,‬המכשיר משלב ממסר ניתוק הזינה ‪ ,‬המופעל כאשר יש‬
‫זליגה של זרם לאדמה )גוף מכשיר(‪.‬‬
‫יתרון ‪-‬ניתוק מהיר של זרם הפחת)תקלה( על ידי הממסר‪.‬‬
‫חיסרון –היעדר הארקת יסוד‪/‬מים במתקן או חיבור לקוי של הפחת – האדם אינו מוגן מפני‬
‫חשמול‪.‬‬
‫‪ 3.4.1‬סוגי פחתים‬
‫מבחינה עקרונית קיימים ‪ 2‬סוגים ‪ :‬חד פאזי ‪ ,‬תלת פאזי‪.‬‬
‫כמו כן הפחתים מסווגים לפי רמת זרם עבודה ‪ ,‬חסינות לתנאי סביבה ‪ ,‬זרם ניתוק )רגישות (‪.‬‬
‫פחת חד פאזי‬
‫מבנה‬
‫הפחת מורכב מ‪ 5 -‬אלמנטים‪:‬‬
‫‪ .1‬סליל הפאזה‬
‫‪ .2‬סליל האפס‬
‫‪ .3‬סליל השחרור‬
‫‪ .4‬מנגנון ניתוק מכאני ‪.‬‬
‫‪ .5‬לחצן בדיקה‬
‫עקרון עבודה‬
‫פעולתו של הממסר היא השוואת הזרם הזורם דרך מוליך המופע לבין הזרם הזורם חזרה‬
‫דרך מוליך האפס‪ .‬אם הממסר לא הרגיש בשינוי בין הזרם הנכנס לזרם היוצא הוא אינו מנתק‪.‬‬
‫במצב של תקלה וזליגה לגוף המכשיר‪ ,‬הזרם במוליך האפס לא יהיה שווה לזרם במוליך המופע‬
‫הממסר יפעל וינתק את הזינה )במצב שזרם הזליגה יגיע או יעבור את זרם הרגישות של ‪30mA‬‬
‫‪23‬‬
‫טבלת פחתים סטנדרטיים לפי זרם זליגה ‪: I Δn‬‬
‫‪ 3.4.2‬דגשים‬
‫‪ .1‬ממסר פחת אינו מקטין את הזרם דרך האדם המחושמל אלא רק מגביל את משך זמן התקלה‪.‬‬
‫‪ .2‬ממסר פחת אינו מבטל את הצורך בהתקנת איפוס או הארקת הגנה במתקן כמו כן אין הוא‬
‫מבטל את הצורך במבטח ראשי בלוח‪.‬‬
‫‪.3‬בשנים האחרונות נעשה שימוש נרחבים במכשור חשמלי מתקדם המורכב מכרטיסים‬
‫אלקטרוניים שמכילים רכיבי בקרת הספק ) תריסטורים ( ‪ ,‬כגון ווסתי מהירות למיניהם‪.‬‬
‫רכיבים אילו מייצרים גלים עליונים ) הרמוניות ( המזהמים את רשת החשמל‪.‬‬
‫ע"פ החוק יש להתקין במתקן חדש מפסק לזרם דלף מדגם ‪. A‬‬
‫מפסק זה רגיש לזרמי תקלה סינוסואידלים וכן לזרמי תקלה המרכיבים הרמוניות‪.‬‬
‫‪ 3.4.3‬אפשרויות התקנת פחת‬
‫‪ .2‬פחת סלקטיבי‬
‫‪ .1‬במעלה הזרם‬
‫‪CDR‬‬
‫אפשרות ‪1‬‬
‫הפחת ממוקם בכניסה ללוח ומנתק את כל המעגלים תחתיו במקרה של זליגה באחד מהם‪.‬‬
‫אפשרות ‪2‬‬
‫כאשר חיונית במתקן רציפות אספקה ‪,‬יש לנתק רק את המעגלים המקוצרים ולכן יש לחבר מספר‬
‫פחתים לפי הצורך לקבוצות צרכנים‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫פרק ‪4‬‬
‫תכנון תאורה ציבורית‬
‫‪ 4.1‬כללי‬
‫מערכת זו מספקת מאור לכל האזורים הציבוריים בפרויקט‪.‬‬
‫מטרת תאורת זו היא להאיר את הבניין בשעת החשיכה ולאפשר תנועה בטוחה של כלי רכב‬
‫ומבקרים הפוקדים את המקום ‪ ,‬כמו כן התאורה נועדה להאירחלק מקירות הבניין ‪,‬הבריכה‬
‫החניון ולובי כניסה‪.‬‬
‫תאורה זו מקבלת אספקה מ‪ 2-‬לוחות חלוקה ‪ :‬לוח ציבורי בניין ‪ ,‬לוח בריכה‪.‬‬
‫נבחר גופי תאורה תוצרת "געש" שהיא חברה בעלת מוניטין בתחום ייצור גופי תאורה‪.‬‬
‫הערה ‪ :‬כל גופי התאורה כוללים בתוכם קבלים לשיפור גורם הספק ל‪.0.92 -‬‬
‫‪ 4.2‬שיקולים בבחירת סוג נורה‬
‫‪ 4.2.1‬אפיון נורות‬
‫סוג נורה‬
‫הספק נורה ] ‪[W‬‬
‫סוג מקרן‬
‫מיטל‬
‫‪1000‬‬
‫מלמעלה למטה‬
‫מיטל‬
‫‪400‬‬
‫מלמטה למעלה‬
‫נל"ג‬
‫‪250‬‬
‫מלמעלה למטה‬
‫פלורסנטית ‪T5‬‬
‫‪4 × 18‬‬
‫מלמעלה למטה‬
‫שיטת התקנה‬
‫גופי תאורה על‬
‫עמודים‬
‫גוף תאורה על פני‬
‫האדמה‬
‫גופי תאורה על‬
‫עמודים‬
‫גופים שקועים‬
‫בתקרה‬
‫אקוסטית‬
‫יעוד‬
‫הצפה לבריכה‬
‫הצפה לבניין‬
‫תאורת חניון‬
‫תאורת לובי‬
‫פלורסנטית ‪T5‬‬
‫‪2 × 36‬‬
‫מלמעלה למטה‬
‫מוגן מים‬
‫קומות ‪,‬מדרגות‪,‬‬
‫חדר מציל‪ ,‬חובש‬
‫מלתחות בריכה‬
‫‪LED‬‬
‫‪36‬‬
‫הצפה תת מימית‬
‫טבול במים‬
‫ושקוע בדופן‬
‫בריכה‬
‫תאורת בריכה‬
‫תת מימית‬
‫‪25‬‬
‫‪ 4.3‬בחירת גופים לתאורת חוץ‬
‫הנורות נבחרו לפי המלצות יצרן נורות ידוע ‪. SYLVANIA‬‬
‫ניתן לראות מתוך קטלוג נורות המוצג כאן ‪ ,‬את השיקולים של היצרן לאופן בחירת נורה‬
‫אופטימאלית‪.‬‬
‫‪ 4.3.1‬תכנון עמודי תאורה לחניון‬
‫בחירת נורה‪ :‬נל"ג‬
‫‪26‬‬
‫בחירת גוף תאורה מס' ‪1‬‬
‫שטף הנורה‪:‬‬
‫‪φ = 28,000lm‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ 4.3.2‬תכנון עמודי תאורת הצפה לבריכת שחייה‬
‫סוג נורה ‪ :‬מיטל הלייד ‪.‬‬
‫שטף הנורה‪:‬‬
‫‪φ = 110,000lm‬‬
‫בחירת גוף תאורה מס' ‪2‬‬
‫גופי תאורה אילו יותקנו במתחם המקורה בגובה על קונסטרוקציה מחוץ לאיזור ‪. 2‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ 4.3.3‬תכנון הצפה לבניין ולבריכה‬
‫סוג נורה‪ :‬מיטל הלייד‬
‫‪29‬‬
‫בחירת גוף תאורה מס' ‪3‬‬
‫שטף הנורה‪:‬‬
‫‪φ = 35,000lm‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ 4.3.4‬תכנון תאורת לובי כניסה‬
‫סוג נורה‪ :‬פלורסנטית ‪ T5‬צבע לבן אור יום‪.‬‬
‫בחירת גוף תאורה מס' ‪4‬‬
‫שטף גוף התאורה‪:‬‬
‫‪φ = 4200lm‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ 4.3.4‬תכנון תאורת פנים לקומות ‪ ,‬מדרגות ‪,‬מלתחות‪.‬‬
‫סוג נורה‪ :‬פלורסנטית ‪ T5‬צבע לבן אור יום‪.‬‬
‫בחירת גוף תאורה מס' ‪: 5‬‬
‫גוף אטום מוגן מים‬
‫שטף גוף התאורה‪:‬‬
‫‪φ = 5000lm‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ 4.3.5‬תכנון תאורת בריכת שחייה‪.‬‬
‫סוג נורה‪ LED :‬אור לבן‪.‬‬
‫בחירת גוף תאורה מס' ‪: 6‬‬
‫נבחר גוף תאורה תקני ‪ 271-led light‬של חברת ‪. MALUX‬‬
‫השימוש בטכנולוגיה החדשנית של נורות לד תופס תאוצה עקב צריכת הספק חסכונית ‪.‬‬
‫מידות‪:‬‬
‫‪33‬‬
‫נתונים חשמליים‪:‬‬
‫הספק גוף התאורה‪:‬‬
‫‪P = 18 × 2W = 36W‬‬
‫מתח הפעלה בטיחותי נמוך מאוד ‪:‬‬
‫‪U n = 24v‬‬
‫עומק התקנה מקסימאלי המותר הינו ‪ 3‬מטר‪.‬‬
‫אופן התקנת הגוף‪:‬‬
‫בשלב ההתקנה של הגוף יש לוודא שאורך הכבל לגוף התאורה מספק כך שניתן יהיה לשלוף אותו‬
‫בקלות מתוך תעלת השירות‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫דרגת הגנה של מעטפת ציוד‬
‫‪35‬‬
‫‪ 4.4‬חישובי תאורה‬
‫דוגמא ‪ : 1‬רמת הארה עבור חניון מכוניות‬
‫גוף תאורה זה יותקן על עמוד מתכתי בגובה ‪ 12‬מטר‪.‬‬
‫עמוד תאורה זה מיועד להאיר את החניון בשכונה במרחק ‪ 4‬מטר אופקית מבסיס העמוד‪.‬‬
‫בהתאם לתקן נקבע רמת הארה מומלצת במרכז הכביש ‪. E = 12lux :‬‬
‫משולש הארה‬
‫גוף תאורה‬
‫‪18.4°‬‬
‫‪ 12‬מטר‬
‫‪ 4‬מטר‬
‫זוית הארה‬
‫מתוך הקשר הטריגונומטרי נקבל‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪= 0.33 → α = 18.4°‬‬
‫‪12‬‬
‫= ‪. tgα‬‬
‫עצמת הארה‬
‫מתוך עקומה פוטומטרית של גוף התאורה נמצא את עצמת הארה בזוית ‪ α‬הנתונה‪:‬‬
‫נקבל‪:‬‬
‫‪cd‬‬
‫]‬
‫‪klm‬‬
‫[‪I α = 220‬‬
‫נמצא את עצמת הארה בזוית הנתונה עבור הגוף שבחרנו לפי שטף הנורה‪:‬‬
‫‪28000lm‬‬
‫‪= 6160cd‬‬
‫‪1000lm‬‬
‫‪36‬‬
‫× ‪I α = 220‬‬
‫חישוב רמת הארה קיימת לפי גובה עמוד תאורה‬
‫‪I α × cos 3 α‬‬
‫=‪E‬‬
‫‪h2‬‬
‫מתוך הנוסחא לחישוב רמת הארה נקודתית נקבל‪:‬‬
‫‪6160 × cos 3 18.4°‬‬
‫‪= 36.53lux‬‬
‫‪12 2‬‬
‫נציב את נתוני התאורה‪:‬‬
‫=‪E‬‬
‫מסקנה‪ :‬גוף התאורה עומד בדרישות‪.‬‬
‫דוגמא ‪ : 2‬חישוב תאורת פנים לובי כניסה‬
‫שטח רצפה‪A = 150m 2 :‬‬
‫רמת הארה רצויה‪E = 300 LUX :‬‬
‫שטף אור רצוי‪φT = E × A = 300 × 150 = 45klm :‬‬
‫‪φT 45k‬‬
‫=‬
‫מס' גופי תאורה לפי חישוב‪= 10.7 :‬‬
‫‪φ 4.2k‬‬
‫=‪N‬‬
‫טבלת סיכום‬
‫גוף תאורה‬
‫מס'‬
‫גובה גוף‬
‫ממשטח‬
‫הספק‬
‫שטח הצפה‬
‫רמת הארה‬
‫הגוף ] ‪[W‬‬
‫] ‪[m‬‬
‫בפועל ]‪[lux‬‬
‫‪1‬‬
‫‪12‬‬
‫‪250‬‬
‫‪1350‬‬
‫‪83‬‬
‫חניון‬
‫‪2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪2400‬‬
‫‪366‬‬
‫בריכה‬
‫‪3‬‬
‫‪10‬‬
‫‪400‬‬
‫‪600‬‬
‫‪58‬‬
‫הצפה לבניין‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4 × 18‬‬
‫‪150‬‬
‫‪300‬‬
‫לובי‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2 × 36‬‬
‫‪-‬‬
‫‪300‬‬
‫קומות‬
‫‪6‬‬
‫‪-‬‬
‫‪36‬‬
‫‪-‬‬
‫הצפה תת מימית‬
‫בריכה‬
‫הארה ]‪[m‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1250‬‬
‫‪37‬‬
‫ייעוד‬
‫‪ 4.5‬חלוקת צרכני תאורה המוזנים מלוח ציבורי בניין‬
‫צרכן‬
‫הספק ] ‪[W‬‬
‫כמות‬
‫מס'‬
‫מעגלים‬
‫ייעוד‬
‫דגם גוף‬
‫תאורה‬
‫עמודי תאורת‬
‫חניון‬
‫‪1× 250‬‬
‫‪8‬‬
‫‪2‬‬
‫תאורת חניון‬
‫כוכב רחוב‪-‬‬
‫נל"ג‬
‫גופי הצפה‬
‫מותקנים באדמה‬
‫ומאירים מלמטה‬
‫למעלה‬
‫‪1× 400‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫הצפה לבניין‬
‫יופיטר‪-‬מיטל‬
‫תאורת לובי‬
‫‪4 × 18‬‬
‫‪12‬‬
‫‪3‬‬
‫תאורת לובי‬
‫טלאור‪T5-‬‬
‫תאורת קומות‬
‫‪2 × 36‬‬
‫‪24‬‬
‫‪8‬‬
‫תאורת קומות‬
‫תאורת חדרי‬
‫מדרגות‬
‫‪2 × 36‬‬
‫‪16‬‬
‫משותף עם‬
‫מאור‬
‫קומתי‬
‫תאורת‬
‫מדרגות‬
‫חדר חשמל‪-‬‬
‫גנראטור‬
‫‪2 × 36‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫תאורה‬
‫סילייט מוגן‬
‫מים‪T5-‬‬
‫סילייט מוגן‬
‫מים‪T5-‬‬
‫סילייט מוגן‬
‫מים‪T5-‬‬
‫‪ 4.5.1‬חלוקת צרכני תאורה המוזנים מלוח בריכה‬
‫צרכן‬
‫הספק‬
‫] ‪[W‬‬
‫מס' מעגלים‬
‫כמות‬
‫ייעוד‬
‫דגם גוף‬
‫תאורה‬
‫גופי הצפה מותקנים‬
‫באדמה ומאירים‬
‫מלמטה למעלה‬
‫‪1× 400‬‬
‫‪8‬‬
‫‪2‬‬
‫הצפה לבריכה‬
‫יופיטר‪-‬מיטל‬
‫גופי הצפה‬
‫‪1× 1000‬‬
‫‪8‬‬
‫‪2‬‬
‫תאורת בריכה‬
‫זרקור‪-‬אומני‪-‬‬
‫מיטל‬
‫תאורת בריכה תת‬
‫מימית‬
‫‪36‬‬
‫‪30‬‬
‫‪3‬‬
‫תאורת בריכה‬
‫חדר מציל‬
‫‪2 × 36‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫תאורה‬
‫חדר חובש‬
‫‪2 × 36‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫תאורה‬
‫מלתחות‬
‫‪2 × 36‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2‬‬
‫תאורה‬
‫‪38‬‬
‫‪MALUX‬‬
‫תאורת ‪LED‬‬
‫סילייט מוגן‬
‫מים‪T5-‬‬
‫סילייט מוגן‬
‫מים‪T5-‬‬
‫סילייט מוגן‬
‫מים‪T5-‬‬
‫‪ 4.6‬תכנון תאורת חירום‬
‫תאורת החירום במתקן‪ ,‬הינה תאורת התמצאות המוזנת מלוח משנה ציבורי בניין ומלוח בריכה‪.‬‬
‫תפקיד תאורה זו להאיר את דרכי המילוט‪,‬מדרגות ופרוזדורים וכו'‪.‬‬
‫נשתמש בגופי תאורה דו‪-‬תכליתיים‪ .‬גופי תאורה אלה נטענים יום‪-‬יום ומופעלים אוטומטית בעת‬
‫הפסקת חשמל‪.‬‬
‫גופים אלה יחוברו ישירות לרשת החשמל ללא מתג המאפשר את ניתוקם‪.‬‬
‫משך זמן הפעולה של תאורת חירום‪,‬בעת ניתוק אספקת חשמל הסדירה מחח"י‪,‬תיהיה לפחות‬
‫שעה אחת‪.‬‬
‫‪ 4.6.1‬בחירת גופי חירום‬
‫גופים להתמצאות‬
‫‪ .1‬דוגמא לגוף תאורת מילוט והכוונה ליציאת חירום‪ :‬הספק הגוף ‪1 × 8w‬‬
‫‪ .2‬דוגמא לגוף חירום מקובע לתקרה דגם ברק ‪ -‬הספק הגוף ‪: 1 × 8w‬‬
‫גופים אילו מוזנים מלוחות חלוקה הקרובים ביותר‪.‬‬
‫טבלת סיכום הספקים לתאורת חירום‬
‫גוף‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫מקום‬
‫התקנה‬
‫פתחי יציאה‬
‫בריכה‬
‫לובי בניין‬
‫קומות ‪1-8‬‬
‫חדר חשמל‬
‫וחדר‬
‫גנראטור‬
‫פתחי יציאה‬
‫בריכה‬
‫לובי בניין‬
‫קומות ‪1-8‬‬
‫חדר חשמל‬
‫‪-‬גנראטור‬
‫מס' מעגלים‬
‫כמות גופים‬
‫הספק גוף]‪[w‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪16‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪8‬‬
‫סה"כ‬
‫סה"כ הספק‬
‫]‪[kw‬‬
‫‪0.112‬‬
‫‪0.176‬‬
‫‪0.288‬‬
‫‪39‬‬
‫‪ 4.7‬חישוב הגנות למערכת מאור‬
‫תכנון הגנות למערכת המאור נועד להגן על מוליכי המעגלים ‪.‬‬
‫אנו מתקינים מא"ז בראש כל מעגל ‪ ,‬כאשר המבטח הינו בעל מנגנון אוטו' לניתוק הזרם במקרה‬
‫של זרם יתר או זרם קצר‪.‬‬
‫חישוב הזרם ‪ In‬על ידי הנוסחא‪:‬‬
‫‪– In‬זרם נקוב )‪(A‬‬
‫‪ – Uph‬מתח פאזי )‪(v‬‬
‫‪ – Pt‬הספק המעגל )‪(w‬‬
‫‪ – U‬מתח שלוב )‪(v‬‬
‫‪ – Cosφ‬מקדם הספק ‪ 0.92‬לכל גוף‬
‫‪Pt‬‬
‫‪× cos ϕ‬‬
‫חד‪-‬פאזי‬
‫תלת‪ -‬פאזי‬
‫‪U ph‬‬
‫‪Pt‬‬
‫= ‪In‬‬
‫‪3 × U × cos ϕ‬‬
‫קביעת שטח חתך מעגל‬
‫קובעים את שטחי החתך לפי הזרם הנקוב וסוג המעגל ) חד‪-‬פאזי או תלת‪-‬פאזי ( ובוחרים לפי‬
‫שיטת ההתקנה את המבטח הדרוש ע"פ התנאי הבא‪:‬‬
‫‪Ib ≤ In ≤ IZ‬‬
‫‪ 4.7.1‬תכנון הגנות ומוליכים למעגלים תאורת חניון‬
‫דוגמת חישוב מעגל מס' ‪1‬‬
‫תאורת החניון מורכבת מ‪ 2 -‬מעגלים חד פאזיים נפרדים שמוזנים יחדיו מלוח ציבורי ‪.‬‬
‫כל מעגל מזין ‪ 4‬עמודי תאורה ולכן‪:‬‬
‫זרם עבודה בקו ‪:‬‬
‫מתוך התנאי‪:‬‬
‫‪n× P‬‬
‫‪4 × 250‬‬
‫=‬
‫‪= 4.72 A‬‬
‫‪U n × cos ϕ 230 × 0.92‬‬
‫= ‪Ib‬‬
‫‪Ib ≤ In ≤ IZ‬‬
‫נבחר מא"ז ‪ 3× 10 A‬דגם ‪ multi9‬אופיין ‪ B‬שיענה על תנאי זה‪.‬‬
‫הכבל מנחושת בידוד ‪ XLPE‬מותקן בתוך צינור טמון באדמה ולכן לפי טבלה ‪ 90.7‬נקבל‪:‬‬
‫‪A = 1.5mm 2‬‬
‫קביעת שטח חתך לפי קריטריון מפל הספק מותר‬
‫בהנחת הפסדי הספק מותרים של ‪ 4%‬נקבל‪ΔP = 0.04 × 4 × 250 = 40W :‬‬
‫שטח החתך המינימאלי הדרוש לפי הנוסחא‪:‬‬
‫‪40‬‬
‫= ‪In‬‬
‫‪2× ρ‬‬
‫‪×∑I2 ×L‬‬
‫‪ΔP‬‬
‫‪2 × 57 −1‬‬
‫=‬
‫‪× 15 × (1.18 2 + 2.36 2 + 3.54 2 + 4.72 2 ) 2‬‬
‫‪40‬‬
‫=‪A‬‬
‫מתקבל ‪:‬‬
‫נבחר שטח חתך מסחרי תקני ‪:‬‬
‫‪A = 0.55mm 2‬‬
‫‪A = 2 × 1.5 N 2 XY + 1 × 35cu‬‬
‫קו זה יענה על דרישות מפלי מתח והספק‪.‬‬
‫הארקת הגנה לעמודי תאורה‬
‫המרחק בין עמוד לעמוד יהיה ‪ 15‬מטרים ‪ ,‬חל איסור מוחלט לחבר את הארקת עמודים לפה"פ‬
‫כיוון שהמתקן מאופס‪.‬‬
‫נתקין מוליך הארקה חשוף מעמוד לעמוד טמון באדמה בשטח חתך ‪ 35‬ממ"ר‪.‬‬
‫מוליך זה ישמש כאלקטרודה אופקית מקומית‪.‬‬
‫אופן ההתקנה יהא על פי חוק החשמל‪:‬‬
‫‪ 4.7.2‬תכנון הגנות לתאורה תת מימית בריכה‬
‫דוגמת חישוב מעגל מס' ‪12‬‬
‫תאורת המים בבריכה מחולקת ל‪ 3-‬מעגלים חד פאזיים ‪.‬‬
‫כל מעגל מזין שנאי בטיחות ‪ - 230 / 24v‬השנאי מזין ‪ 10‬גופי תאורה‪.‬‬
‫הספק השנאי יחושב בהתאם למס' הגופים המחוברים אליו בצד מתח נמוך מאוד‪:‬‬
‫‪S = PT = 10 × 36 = 360W‬‬
‫לכן נבחר שנאי בהספק ‪. 0.5 KVA‬‬
‫בחירת הגנה ומוליך בצד מתח נמוך‬
‫זרם עבודה בקו מתח נמוך‪:‬‬
‫מתוך התנאי‪:‬‬
‫‪S 500‬‬
‫=‬
‫‪= 2.17 A‬‬
‫‪U 230‬‬
‫= ‪Ib‬‬
‫‪Ib ≤ In ≤ IZ‬‬
‫נבחר מא"ז ‪ 2 × 10 A‬דגם ‪ multi9‬אופיין ‪ B‬שיענה על תנאי זה‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫הכבל מנחושת בידוד ‪ XLPE‬מותקן בתוך צינור טמון באדמה ולכן לפי טבלה ‪ 90.7‬נקבל‪:‬‬
‫‪A = 1.5mm 2‬‬
‫קביעת שטח חתך המוליך בצד מתח נמוך מאוד לפי קריטריון מפל מתח מותר‬
‫בצד המשני ‪ ,‬השנאי מספק מתח בטיחות של ‪ 24‬וולט בזרם ישר ל‪ 10 -‬גופי תאורה‪.‬‬
‫המרחק המקסימאלי בין גופי תאורה סמוכים יהא ‪ 5‬מטר‪.‬‬
‫על כן יש חשיבות לוודא שמפל המתח בצד זה לא חורג מ‪. 3% -‬‬
‫בהנחת הפסדי מתח מותרים של ‪ 3%‬נקבל‪ΔU = 0.03 × 24 = 0.72V :‬‬
‫שטח החתך המינימאלי הדרוש לפי הנוסחא‪:‬‬
‫‪2× ρ‬‬
‫‪× L∑ I‬‬
‫‪ΔU‬‬
‫‪2 × 57 −1‬‬
‫=‬
‫)‪× 5 × (1.5 + 3 + 4.5 + 6 + 7.5 + 9 + 10.5 + 12 + 13.5 + 15‬‬
‫‪0.72‬‬
‫=‪A‬‬
‫מתקבל ‪:‬‬
‫‪A = 20.1mm 2‬‬
‫נבחר שטח חתך מסחרי תקני ‪:‬‬
‫‪A = 2 × 25 N 2 XY‬‬
‫קו זה יענה על דרישות מפלי מתח ‪.‬‬
‫הערה‪ :‬ע"פ חוק החשמל ‪ ,‬חל איסור מוחלט להאריק גופים אילו מכיוון ששיטת ההגנה‬
‫מבוססת על מקור מתח בטיחותי ועל כן אסור שפתיל הזינה לגוף יכלול מוליך הארקה‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫טבלת סיכום צרכני תאורה ציבוריים במתקן‬
‫יציאה‬
‫מס'‬
‫תאורת‬
‫אורך‬
‫הקו ]‪[m‬‬
‫מס'‬
‫צרכנים‬
‫הספק‬
‫מעגל‬
‫] ‪[ KW‬‬
‫שטח‬
‫צריכת חתך הקו‬
‫זרם משיקולי‬
‫מפל‬
‫כללית‬
‫הספק‬
‫]‪[ A‬‬
‫] ‪[mm 2‬‬
‫שטח‬
‫חתך‬
‫מעשי‬
‫] ‪[mm 2‬‬
‫‪1‬‬
‫חניון‬
‫‪60‬‬
‫‪4‬‬
‫עמודים‬
‫‪1‬‬
‫‪4.72‬‬
‫‪0.55‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪2‬‬
‫חניון‬
‫‪60‬‬
‫‪4‬‬
‫עמודים‬
‫‪1‬‬
‫‪4.72‬‬
‫‪0.55‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪3‬‬
‫הצפה‬
‫לבניין‬
‫‪100‬‬
‫‪ 3‬גופים‬
‫‪1.2‬‬
‫‪5.67‬‬
‫‪2.88‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫הצפה‬
‫לבניין‬
‫‪100‬‬
‫‪ 3‬גופים‬
‫‪1.2‬‬
‫‪5.67‬‬
‫‪2.88‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫הצפה‬
‫לבריכה‬
‫‪60‬‬
‫‪ 3‬גופים‬
‫‪1.2‬‬
‫‪5.67‬‬
‫‪1.72‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪6‬‬
‫הצפה‬
‫לבריכה‬
‫תאורת‬
‫בריכה‬
‫מקורה‬
‫תאורת‬
‫בריכה‬
‫מקורה‬
‫תאורת‬
‫לובי‬
‫תאורת‬
‫בריכה‬
‫תת‬
‫מימית‬
‫תאורת‬
‫קומות‬
‫וחדרי‬
‫מדרגות‬
‫חדר‬
‫חשמל‬
‫‪60‬‬
‫‪ 3‬גופים‬
‫‪1.2‬‬
‫‪5.67‬‬
‫‪1.72‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪60‬‬
‫‪ 3‬גופים‬
‫‪3‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪100‬‬
‫‪ 3‬גופים‬
‫‪3‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪12‬‬
‫גופים‬
‫‪0.288‬‬
‫‪1.36‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 3‬גופים‬
‫‪0.36‬‬
‫‪1.56‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 5‬גופים‬
‫‪0.36‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 4‬גופים‬
‫‪0.288‬‬
‫‪1.36‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪24‬‬
‫חדר‬
‫מציל‬
‫‪-‬‬
‫‪ 6‬גופים‬
‫‪0.432‬‬
‫‪2‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪25‬‬
‫חדר‬
‫חובש‬
‫‪-‬‬
‫‪ 6‬גופים‬
‫‪0.432‬‬
‫‪2‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪26-27‬‬
‫מלתחות‬
‫בריכה‬
‫‪-‬‬
‫‪ 6‬גופים‬
‫‪0.432‬‬
‫‪2‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9-11‬‬
‫‪12-14‬‬
‫‪15-22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪43‬‬
‫מבטח הגנה‬
‫לקו‬
‫]‪[ A‬‬
‫‪1 × 10 A / B‬‬
‫‪multi9‬‬
‫‪1 × 10 A / B‬‬
‫‪multi9‬‬
‫‪1 × 10 A / B‬‬
‫‪multi9‬‬
‫‪1 × 10 A / B‬‬
‫‪multi9‬‬
‫‪1 × 10 A / B‬‬
‫‪multi9‬‬
‫‪1 × 10 A / B‬‬
‫‪multi9‬‬
‫‪3 × 10 A / B‬‬
‫‪multi9‬‬
‫‪3 × 10 A / B‬‬
‫‪multi9‬‬
‫‪1 × 10 A / B‬‬
‫‪multi9‬‬
‫‪2 × 10 A / B‬‬
‫‪multi9‬‬
‫‪1 × 10 A / B‬‬
‫‪multi9‬‬
‫‪1 × 10 A / B‬‬
‫‪multi9‬‬
‫‪1 × 10 A / B‬‬
‫‪multi9‬‬
‫‪1 × 10 A / B‬‬
‫‪multi9‬‬
‫‪1 × 10 A / B‬‬
‫‪multi9‬‬
‫פרק ‪5‬‬
‫תכנון לוחות חלוקה ציבוריים‬
‫לוחות חלוקה אילו מזינים את כל הצרכנים הציבוריים במתקן‪.‬‬
‫משיקולים של מרכז כובד וחלוקה קרובה אל הצרכנים‪ ,‬נתכנן ‪ 2‬לוחות חלוקה ‪ :‬ראשי ומשני‪.‬‬
‫לוח ציבורי ראשי מזין את כל הצרכנים הציבוריים בבנין עצמו ולוח המשנה מזין את הבריכה‪.‬‬
‫בלוח ציבורי ראשי נתקין מונה נפרד עם סרגל נתיכים ‪.‬‬
‫מונה זה ימדוד את צריכת האנרגיה הכללית הציבורית בפרויקט‪.‬‬
‫‪ 5.1‬תכנון לוח בריכה‬
‫לוח זה מזין את כל המעגלים במתחם הבריכה‪:‬‬
‫מספר‬
‫מעגל‬
‫שם‬
‫המקום‬
‫הספק‬
‫המעגל‬
‫] ‪[ΚW‬‬
‫מקדם‬
‫הספק‬
‫‪cosϕ‬‬
‫זרם‬
‫עבודה‬
‫]‪Ι b [Α‬‬
‫הגנה למעגל‬
‫‪5-6‬‬
‫הצפה‬
‫לבריכה‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.92‬‬
‫‪5.67‬‬
‫‪1× 10 / B‬‬
‫‪3× 2.5 N 2 XY‬‬
‫תאורת‬
‫בריכה‬
‫מקורה‬
‫תאורת‬
‫בריכה‬
‫תת‬
‫מימית‬
‫תאורת‬
‫חדר‬
‫מציל‬
‫תאורת‬
‫חדר‬
‫חובש‬
‫תאורת‬
‫מלתחות‬
‫בריכה‬
‫מזגן חדר‬
‫מציל‬
‫‪3‬‬
‫‪0.92‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪3× 10 / B‬‬
‫‪5 × 2.5 N 2 XY‬‬
‫‪RSΤ‬‬
‫‪0.36‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.56‬‬
‫‪2 × 10 / B‬‬
‫‪2 × 1.5 N 2 XY‬‬
‫‪T , R, S‬‬
‫‪0.432‬‬
‫‪0.92‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1× 10 / B‬‬
‫‪3× 1.5 N 2 XY‬‬
‫‪T‬‬
‫‪0.432‬‬
‫‪0.92‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1× 10 / B‬‬
‫‪3× 1.5 N 2 XY‬‬
‫‪R‬‬
‫‪0.432‬‬
‫‪0.92‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1× 10 / B‬‬
‫‪3× 1.5 N 2 XY‬‬
‫‪S, T‬‬
‫‪1.22‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪6.63‬‬
‫‪1× 10 / C‬‬
‫‪3× 1.5 N 2 XY‬‬
‫‪R‬‬
‫‪29‬‬
‫מזגן חדר‬
‫חובש‬
‫‪1.22‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪6.63‬‬
‫‪1× 10 / C‬‬
‫‪3× 1.5 N 2 XY‬‬
‫‪S‬‬
‫‪30‬‬
‫משאבה‬
‫‪4‬‬
‫‪0.82‬‬
‫‪7.2‬‬
‫‪3× 16 / C‬‬
‫‪5 × 2.5 N 2 XY‬‬
‫‪RSΤ‬‬
‫‪31-34‬‬
‫שקע כוח‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1 × 16 / C‬‬
‫‪3 × 2.5 N 2 XY‬‬
‫‪R, S , Τ, R‬‬
‫‪35-38‬‬
‫שמור‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1× 10 / B‬‬
‫‪3× 1.5 N 2 XY‬‬
‫‪S , Τ, R, S‬‬
‫‪7-8‬‬
‫‪12-14‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26-27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪44‬‬
‫שטח‬
‫חתך קו הזנה‬
‫‪mm 2‬‬
‫פאזה‬
‫הזנה‬
‫‪R, S‬‬
‫סה"כ ‪ 22‬מעגלים ‪ 4 ,‬שמורים‪.‬‬
‫‪P = 17.65 KW‬‬
‫הספק לא כולל שקעים‪:‬‬
‫אומדן הספק שקעים‪:‬‬
‫א‪ .‬נניח מקדם ביקוש ‪. 1‬‬
‫ב‪ .‬נניח מקדם חד זמניות ‪ 0.9‬עבור לוח עד ‪ 4‬מעגלי כוח לפי הטבלה הבאה‪:‬‬
‫חישוב‪:‬‬
‫נניח הספק שקע לפי זרם נקוב שלו‪:‬‬
‫‪PSOCKET = I × U × cos ϕ = 16 × 230 × 0.92 = 3.38kw‬‬
‫נפעיל מקדם חד זמניות ומקדם ביקוש ונקבל הספק כללי של כל השקעים‪:‬‬
‫‪= 4 × K d × K S = 4 × 3.38k × 1 × 0.8 = 10.8kw‬‬
‫‪TOTAL‬‬
‫‪PSOCKET‬‬
‫‪PTOTAL = 28.4 KW‬‬
‫סה"כ הספק ללוח זה ‪:‬‬
‫חישוב מבטח ראשי ‪Q4 -‬‬
‫נשתמש במקדם ביקוש ‪ 1‬ומקדם פיתוח ‪: 1.2‬‬
‫‪= 53.6 A‬‬
‫‪28.4k × 1 × 1.2‬‬
‫‪3 × 400 × 0.92‬‬
‫=‬
‫‪P × Kd × K p‬‬
‫‪3 × U × COSϕ‬‬
‫נבחר במא"ז ‪ 3 × 63 A‬אופיין ‪ C‬דגם ‪ MULTI 9‬חברת ‪. MERLIN GERIN‬‬
‫מא"ז זה ישמש מבטח ראשי ללוח בריכה ‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫=‪I‬‬
‫הגנה מפני התחשמלות‬
‫נבחר מפסק מגן תלת פאזי )ממסר פחת( ‪ , 4 × 25 A,30mA‬דגם ‪.A‬‬
‫מפסק זה ישמש להגנה על שדה שקעים בלבד‪.‬‬
‫חומר הלוח‬
‫הלוח יהא ממתכת ויותקן מחוץ לאזור ‪.2‬‬
‫בחירת מנתק ידני ללוח בריכה‬
‫נבחר מנתק ידני ‪ – INS63‬המנתק יותקן בגב הלוח‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫בחירת מוליך הזנה מלוח ציבורי ראשי ללוח בריכה‬
‫בהתאם לשיטת ההתקנה ‪ 90.7‬נבחר כבל מנחושת בחתך ‪4 × 16 N 2 XY :‬‬
‫מוליך הארקה ראשי ללוח זה יחובר לפס השוואת פוטנציאלים מקומי בבריכה ‪.‬‬
‫שטח חתך מוליך הארקה ראשי ללוח בריכה יהא ‪. 1 × 35cu :‬‬
‫בחירת מבטח הגנה לקו ההזנה‬
‫מבטח זה ימוקם בלוח ציבורי ראשי ויגן על קו ההזנה ללוח בריכה‪.‬‬
‫נבחר מפסק יצוק דגם ‪ NSX100‬חברת ‪. MERLIN GERIN‬‬
‫נכייל את המפסק לזרם ‪ 63‬אמפר‪.‬‬
‫‪47‬‬
48
49
‫‪ 5.2‬תכנון לוח ציבורי ראשי‬
‫דוגמת תכנון מעגל מעלית‬
‫‪P1 = 6.9kw‬‬
‫‪cos ϕ = 0.8‬‬
‫‪u = 400v‬‬
‫‪= 12.5 A‬‬
‫‪6.9k‬‬
‫‪3 × 400 × 0.8‬‬
‫=‬
‫‪P1‬‬
‫‪3 × u × cos ϕ‬‬
‫= ‪Ib‬‬
‫נבחר הגנת מנוע להתנעה בלתי ישירה מסוג מתנע טרמו מגנטי ‪ GV2ME16‬תוצרת‬
‫‪ – TELEMECANIQUE‬מבטח זה ישמש להגנה על סלילי מנוע המעלית‪.‬‬
‫הגנה זו ניתנת לכיול בתחום ‪ 9-14‬אמפר ‪ ,‬נכייל את המפסק ל‪. 13A -‬‬
‫נבחר שיטת ההתקנה יא' טבלה ‪: 90.3‬‬
‫‪Ib ≤ I n ≤ I Z‬‬
‫נשתמש בתנאי ‪:‬‬
‫נבחר במא"ז ‪ 3× 25 A‬דגם ‪ MULTI 9‬חברת ‪ MERLIN GERIN‬להגנת קו ההזנה ללוח‬
‫מעלית ‪.‬מא"ז זה עומד בזרמי התנעה של המעגל‪.‬‬
‫נבחר כבל הזנה‪5 × 4 N 2 XY :‬‬
‫המעליות יוזנו מלוח חירום‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫סיכום מעגלים בלוח ציבורי‬
‫הספק‬
‫המעגל‬
‫] ‪[ΚW‬‬
‫מקדם זרם‬
‫הספק עבודה‬
‫‪Ι b [Α] cosϕ‬‬
‫הגנה למעגל‬
‫שטח‬
‫חתך קו הזנה‬
‫‪mm 2‬‬
‫פאזה‬
‫הזנה‬
‫‪1-2‬‬
‫תאורת‬
‫חניון‬
‫‪1‬‬
‫‪0.92‬‬
‫‪4.72‬‬
‫‪1× 10 / B‬‬
‫‪2 × 1.5 N 2 XY + 1 × 35cu‬‬
‫‪T, R‬‬
‫‪3-4‬‬
‫הצפה‬
‫לבניין‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.92‬‬
‫‪5.67‬‬
‫‪1× 10 / B‬‬
‫‪2 × 4 N 2 XY + 1 × 35cu‬‬
‫‪S, T‬‬
‫‪50‬‬‫‪52‬‬
‫תאורת‬
‫לובי‬
‫‪0.288‬‬
‫‪0.92‬‬
‫‪1.36‬‬
‫‪1× 10 / B‬‬
‫‪3× 1.5 N 2 XY‬‬
‫‪R, S , T‬‬
‫שם‬
‫מספר‬
‫מעגל המקום‬
‫‪53‬‬‫‪60‬‬
‫‪61‬‬
‫‪62‬‬
‫‪-‬‬
‫‪69‬‬‫‪75‬‬
‫תאורת‬
‫קומות‬
‫וחדרי‬
‫מדרגות‬
‫תאורת‬
‫חדר‬
‫חשמל‬
‫לוח‬
‫בריכת‬
‫שחייה‬
‫לוח‬
‫חירום‬
‫‪0.36‬‬
‫‪0.92‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪1× 10 / B‬‬
‫‪3× 1.5 N 2 XY‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.288‬‬
‫‪0.92‬‬
‫‪1.36‬‬
‫‪1× 10 / B‬‬
‫‪3× 1.5 N 2 XY‬‬
‫‪R‬‬
‫‪28.4‬‬
‫‪0.92‬‬
‫‪53.6‬‬
‫‪NSX 100 / 63‬‬
‫‪4 × 16 N 2 XY‬‬
‫‪RST‬‬
‫‪55.86‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪NSX 160 / 101 100.7‬‬
‫‪-‬‬
‫‪RST‬‬
‫שמור‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪3× 1.5 N 2 XY‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1× 10 / B‬‬
‫סה"כ ‪ 24‬מעגלים ‪ 7 ,‬שמורים‪.‬‬
‫‪P = 91.5KW‬‬
‫הספק כללי‪:‬‬
‫חישוב מבטח ראשי‬
‫נשתמש במקדם ביקוש ‪ 1‬ומקדם פיתוח ‪: 1.2‬‬
‫‪= 173 A‬‬
‫‪91.5k × 1 × 1.2‬‬
‫‪3 × 400 × 0.92‬‬
‫הערה‪ :‬מקדם ההספק נלקח ‪. 0.92‬‬
‫‪51‬‬
‫=‬
‫‪P × Kd × K p‬‬
‫‪3 × U × COSϕ‬‬
‫=‪I‬‬
‫חומר הלוח‬
‫הלוח יהא ממתכת ‪.‬‬
‫בחירת מבטח ראשי בלוח ציבורי ראשי‪Q3 -‬‬
‫נבחר מפסק יצוק דגם ‪ NSX250‬חברת ‪. MERLIN GERIN‬‬
‫נכייל את המפסק לזרם ‪ 180‬אמפר‪.‬‬
‫‪52‬‬
53
54
55
56
‫פרק ‪6‬‬
‫תכנון דירות‬
‫‪ 6.1‬תקנות ודרישות כלליות לתכנון מתקן חשמל במרחב מוגן דירתי‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫נקודת טלפון ובית תקע לאנטנת טלוויזיה ורדיו‪.‬‬
‫מנורת חירום אחת לפחות לפעולה של ‪ 4‬שעות‪.‬‬
‫במרחב מוגן דירתי יותקנו שני בתי תקע לפחות ל מתח ‪ 230‬וולט‪.‬‬
‫שתי נורות פלואורוצנטיות ‪ 36‬וואט לפחות למתח ‪ 230‬וולט‪.‬‬
‫‪ 6.2‬כללים לתכנון מעגלים סופיים לפי תקנות חשמל‬
‫* כל המבטחים בלוח דירתי יהיו מסוג מפסק אוטומטי זעיר )סוג ‪ B‬או ‪.(C‬‬
‫* בכול דירה יותקן מפסק מגן )ממסר פחת(תלת פאזי בטור ואחרי מפסק ראשי כאשר‬
‫זרם ההפעלה שלו לא יהיה קטן מ‪ 0.03-‬אמפר‪.‬‬
‫* חתך המזערי של המוליכים במעגל סופי יהיה ‪ 1.5‬ממ"ר נחושת ‪.‬‬
‫* לוח ראשי של הדירה יהיה שקוע בתוך הקיר ובגובה של כ‪ 2-‬מטר מעל‬
‫הרצפה‪.‬‬
‫* צינור המים הקרים של הדירה יחובר לפס הארקה בלוח ראשי באמצעות‬
‫מוליך נחושת בחתך ‪ 2.5‬ממ"ר‪.‬‬
‫* מפסק לדוד חימום מים יותקן קרוב לדלת הכניסה לחדר אמבטיה ויהיה‬
‫בעל נורת סימון שתעיד על קיומו או העדרו של מתח‪.‬‬
‫* בקרבת ברז מים המיועד למכונת כביסה יותקן בית תקע הניזון ממעגל סופי‬
‫נפרד באמצעות מוליכים בחתך ‪ 2.5‬ממ"ר ויהיה לזרם נומינלי של ‪ 16‬אמפר‪.‬‬
‫* כל נקודת מאור ובתי תקע יצוידו במוליך הארקה‪.‬‬
‫* מרחק לאורך הקירות בין שני בתי תקע בחדר אחד יהיה לפחות שני מטר‪.‬‬
‫* בכל מטבח יותקנו לפחות נקודת מאור אחת ושלושה בתי תקע‪.‬‬
‫* בכל חדר יותקנו לפחות נקודת מאור אחת ושני בתי תקע או בכל שטח רצפה‬
‫של ‪ 40‬מ"ר‪,‬כאשר בתור חדר יחשב כל חדר או מרפסת סגורה ששטחם עולה‬
‫על ‪ 6‬מ"ר וכל מטבח בעל שטח כלשהו‪.‬‬
‫* בדירת מגורים יותקנו שני מעגלים סופיים לפחות לזינת נקודת מאור ובתי‬
‫תקע ‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫‪ 6.3‬דרישות נוספות‬
‫* בדירה יהיה מעגלים סופיים נפרדים ל‪:‬‬
‫‪ - 1‬בתי תקע ‪ 0.6-‬מ'‬
‫‪ -2‬מפסקים ולחצנים לתאורה‪ 1.2 -‬מ'‬
‫‪ -3‬פעמון ‪ 2.2 -‬מ'‬
‫‪ -4‬לחצן לפעמון ‪ 1.3 -‬מ‬
‫‪ -5‬גוף תאורה בחדר אמבטיה וחדר מקלחת ‪ 2.2-‬מ'‬
‫‪ -6‬גוף תאורה במרפסת פתוחה ‪ 2.2-‬מ'‬
‫* בדירה יהיו מעגלים סופיים נפרדים ל‪:‬‬
‫‪ -1‬מכונת כביסה‪.‬‬
‫‪ -2‬תנור בישול ואפיה‪.‬‬
‫‪ -3‬מדיח כלים‪.‬‬
‫‪ -4‬מזגן‪.‬‬
‫‪ -5‬דוד מים חמים‪.‬‬
‫* בכל דירה יותקן לחצן להפעלת תאורה בחדר המדרגות‪.‬‬
‫* בתי תקע אשר יותקנו בקיר של ברז מים במטבח‪,‬במרפסת פתוחה ובמרפסת סגורה יהיו‬
‫מסוג מוגני מים‪.‬‬
‫* לכל מנורה קבועה או לכל קבוצת מנורות קבועות יותקן מפסק חד או דו קוטבי בהתאם‬
‫לכמות‬
‫הנורות הדרושות לתאורה באותו מקום‪.‬‬
‫* בחדר אמבטיה‪,‬חדר מקלחת ומרפסת פתוחה יקבע בנקודות מאור גוף תאורה מסוג "מוגן‬
‫מים"‪.‬‬
‫* בכל נקודת מאור בדירה‪,‬פרט לחדר מוגן ומטבח )שבהם משתמשים בתאורה‬
‫פלואורסצנטית( ופרט לחדרי אמבטיה‪,‬מקלחת ומרפסת פתוחה‪,‬תחובר בית‬
‫נורה סטנדרטי על פתיל זינה שחתכו הינו ‪ 0.75‬ממ"ר לפחות‪.‬‬
‫* במטבח ובחדר מוגן יותקנו גופי תאורה סטנדרטים בצמוד לתקרה לשני נורות‬
‫פלואורסצנטיות‬
‫בקוטר ‪ 16‬מ"מ ואורך של ‪ 849‬מ"מ‪.‬‬
‫* ליד כל נקודת מאור בתקרה יקבע וו תליה אשר יכול לשאת משקל של ‪ 10‬ק"ג לפחות‪.‬‬
‫* התקנת מובילים‪,‬תיבות מעבר והסתעפות‪,‬לוחות חשמל‪,‬מוליכים ושאר אביזרים דירתיים‬
‫תהיה בהתאם לתקנות החשמל ומפרט טכני‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫תכנון חשמל לדירה טיפוסית בת ‪ 4‬חדרים‬
‫‪ 6.4‬חישוב הספקי תאורה ובחירת נורות דרושות‬
‫‪ .1‬מטרת התכנון ליצור תנאים נאותים לעבודה‪,‬הן מבחינת נוחות והן מבחינת יעילות‪.‬‬
‫המטרה היא ליצור תאורה המבטיחה ראיה טובה‪,‬נוחה ומעשית למשתמש‪.‬‬
‫כדי להשיג מטרה זו יש למנוע סנוור הנגרם מצפיפות הארה גדולה ולהבטיח עוצמת הארה‬
‫מספקת שהיא כמובן התנאי הראשון והחשוב ביותר‪.‬‬
‫גורמים רבים משפיעים על תכנון מתקן התאורה‪,‬כגון‪:‬צבע הקירות ותקרה‪,‬רמת הלכלוך‬
‫במתקן‪ ,‬מרחק אנכי בין גוף התאורה ל בין משטח העבודה הממוצע של המתקן )מתקן‬
‫זה הוא בדרך כלל הגובה הממוצע של השולחן הממוצע(‪.‬‬
‫‪ .2‬את חישוב התאורה נעשה לפי נתונים בינלאומיים של רמת הארה מומלצת לכל‬
‫סוג של חדר בדירה‪.‬‬
‫‪ .3‬עבור כל הדירה נתון‪:‬‬
‫ הגובה הממוצע של משטח העבודה בדירה ‪ 0.8‬מ';‬‫ מרחק אנכי בין הנורה לתקרה ‪ 0.2‬מ';‬‫ גובה התקרה ‪ 2.8‬מ';‬‫ תאורה ישירה;‬‫ קירות ותקרה בהירים מאוד;‬‫ אבק מועט;‬‫‪ 6.4.1‬דוגמה לחישוב תאורה עבור יחידת הורים‬
‫א‪ .‬נתונים של החדר‪:‬‬
‫ אורך החדר ‪ 3.8‬מ'‬‫ רוחב החדר ‪ 2.84‬מ'‬‫ גובה החדר ‪ 2.8‬מ'‬‫ מרחק בין משטח מואר לנורה ‪ 1.8‬מ'‬‫ קירות ותיקרה בהירים מאוד‬‫‪ -‬אבק מועט ותאורה ישירה‬
‫‪59‬‬
‫ב‪ .‬נחשב את מקדם החדר )עבור תאורה ישירה(‪:‬‬
‫מקדם החדר ‪Rc -‬‬
‫רוחב החדר ‪A[m] -‬‬
‫אורך החדר ‪B[m] -‬‬
‫מרחק אנכי בין הנורה למשטח ‪h’[m] -‬‬
‫מקדם החדר ‪:‬‬
‫‪2 × W + L 2 × 2.84 + 3.8‬‬
‫=‬
‫‪= 0.877‬‬
‫‪6 × 1.8‬‬
‫'‪6 × h‬‬
‫= ‪RC‬‬
‫ג‪ .‬הקירות בצבע לבן ולכן לפי טבלת נצילות התאורה‪. 50%:‬‬
‫ד‪ .‬התקרה בצבע לבן ולכן לפי טבלת נצילות התאורה‪. 75%:‬‬
‫ה‪ .‬לפי טבלת נצילות התאורה‪,‬נמצא את נצילות התאורה‪:‬‬
‫בטור שמאלי נמצא את מספר הקרוב ביותר למקדם האולם המחושב ‪. RC = 1 :‬‬
‫בשורה העליונה נמצא את מקדמי ההחזרות מהתקרה והקירות ‪.‬‬
‫מקדמים אלו תלויים בחומר הציפוי ‪ ,‬בצבע ובמצב ניקיון הקירות והתקרה ‪.‬‬
‫עבור תקרה לבנה ניקח ‪ 75‬ועבור הקירות ניקח ‪. 50‬‬
‫המספר הנמצא בהצטלבות של העמודה עם השורה הנו ‪ , 54‬זהו מקדם ניצול מתקן התאורה‪.‬‬
‫לכן‪:‬‬
‫‪Fu = 49%‬‬
‫ו‪ .‬לפי טבלה של תאורה מומלצת בינלאומית‪,‬עבור חדר שינה‪,‬דרושה עוצמת אור של ]‪. 50 [lux‬‬
‫שטף אור הדרוש‪:‬‬
‫מתקבל‪:‬‬
‫‪50 × 3.8 × 2.84 × 100‬‬
‫‪= 1296lm‬‬
‫‪0.85 × 49‬‬
‫עבור נורת ליבון מקדם ההפחתה הינו ‪. 0.85‬‬
‫‪60‬‬
‫=‪φ‬‬
‫ז‪ ..‬בחירת נורה‬
‫מתוך קטלוג של געש נבחר נורת הלוגן ‪ 100w‬עם שטף אור ‪. 1350lm‬‬
‫* בכל החדרים בדירה תהיה תאורה ישירה‪ ,‬פרט לחדר אמבטיה‪ ,‬חדר מקלחת ומרפסת‬
‫פתוחה שבהם גוף התאורה יותקן על הקיר בגובה ‪ 2‬מ"ר מהרצפה‪ .‬לצורך חישובים נניח‬
‫שגם בחדרים אלו תאורה ישירה‪.‬‬
‫‪ 6.5‬תכנון לוח דירתי ‪ 4‬חדרים‬
‫מכשירים חשמליים הנמצאים כמעת בכל בית מתוארים בטבלה הבאה‪:‬‬
‫הספק המכשיר‬
‫מס'‬
‫המכשיר‬
‫שם המכשיר‬
‫‪1‬‬
‫תנור בישול‬
‫‪2‬‬
‫קומקום חשמלי‬
‫‪3‬‬
‫מיקרוגל‬
‫‪0.6‬‬
‫‪4‬‬
‫מקרר‬
‫‪0.5‬‬
‫‪5‬‬
‫מדיח כלים‬
‫‪6‬‬
‫מכונת כביסה‬
‫‪7‬‬
‫מכונת יבוש‬
‫‪8‬‬
‫דוד מים חמים‬
‫‪2.5‬‬
‫‪9‬‬
‫מזגן‬
‫‪3.5‬‬
‫‪10‬‬
‫מגהץ‬
‫‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫שואב אבק‬
‫‪0.8‬‬
‫‪12‬‬
‫פעמון כניסה‬
‫‪0.02‬‬
‫‪13‬‬
‫מפוח מטבח‬
‫‪0.1‬‬
‫‪14‬‬
‫מפוח חדר אמבטיה‬
‫‪0.1‬‬
‫‪15‬‬
‫מכשירים אלקטרונים שונים )מחשב‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬מערכת מוזיקה ‪(...‬‬
‫‪16‬‬
‫מערכת מאור‬
‫‪0.864‬‬
‫סה"כ הספק‬
‫‪22.984‬‬
‫] ‪[kw‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪61‬‬
‫‪2‬‬
‫חלוקת מעגלי מאור ומעגלי כוח ‪:‬‬
‫מס' מעגל שם הנקודה‬
‫‪1‬‬
‫מס'‬
‫הנקודה‬
‫שקעי פ‪.‬אוכל ‪ +‬סלון ‪ +‬מרפסת‬
‫‪1‬‬
‫פעמון כניסה‬
‫‪1a‬‬
‫‪0.02‬‬
‫מאור פ‪.‬אכל‬
‫‪1b, 1c‬‬
‫‪0.12‬‬
‫מאור מטבח‬
‫‪1d‬‬
‫‪0.072‬‬
‫מפוח מטבח‬
‫‪1e‬‬
‫‪0.1‬‬
‫מאור מרפסת‬
‫‪1f‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪1.122‬‬
‫שקעי סלון ‪ +‬ממ"ד‬
‫‪2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫מאור סלון‬
‫‪2ab‬‬
‫‪0.1‬‬
‫מאור ממ"ד‬
‫‪2d‬‬
‫‪0.072‬‬
‫סה"כ עומסים‬
‫‪3‬‬
‫‪1.672‬‬
‫מאור הול מעבר‬
‫‪3a‬‬
‫‪0.06‬‬
‫מאור חדר אמבטיה ‪ +‬מזווה‬
‫‪3b, 3c‬‬
‫‪0.12‬‬
‫מפוח חדר אמבטיה‬
‫‪3e‬‬
‫‪0.1‬‬
‫סה"כ עומסים‬
‫‪4‬‬
‫]‪P[kw‬‬
‫‪0.75‬‬
‫סה"כ עומסים‬
‫‪2‬‬
‫עומס‬
‫‪0.28‬‬
‫שקעי חדר הורים ‪ +‬חדר ילדים‬
‫‪4‬‬
‫‪1.55‬‬
‫מאור חדר הורים‬
‫‪4a‬‬
‫‪0.01‬‬
‫מאור שירותים‬
‫‪4b‬‬
‫‪0.06‬‬
‫מאור חדר ילדים‬
‫‪4c‬‬
‫‪0.1‬‬
‫סה"כ עומסים‬
‫‪1.81‬‬
‫סה"כ‬
‫‪4.884‬‬
‫‪62‬‬
‫מס'‬
‫מעגל‬
‫שם הנקודה‬
‫מס'‬
‫הנקודה‬
‫‪11‬‬
‫שקע מטבח תנור‬
‫‪11‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪12‬‬
‫שקע מטבח‬
‫‪12‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪13‬‬
‫מזגן‬
‫‪13‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪14‬‬
‫שקע מכונת כביסה‬
‫‪14‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪15‬‬
‫שקע מכונת יבוש‬
‫‪15‬‬
‫‪2‬‬
‫‪16‬‬
‫שקע מדיח כלים‬
‫‪16‬‬
‫‪2‬‬
‫‪20‬‬
‫שקע דוד מים חמים‬
‫‪20‬‬
‫‪2.5‬‬
‫סה"כ‬
‫‪P = 2.5kw‬‬
‫הספק המעגל ‪:‬‬
‫מעגל זה הינו חד פאזי ‪:‬‬
‫‪P‬‬
‫‪2.5k‬‬
‫=‬
‫‪= 10.87 A‬‬
‫‪U × cos ϕ 230 × 1‬‬
‫נבחר שיטת ההתקנה ו' טבלה ‪: 90.1‬‬
‫‪Ib ≤ I n ≤ I Z‬‬
‫נבחר במא"ז ‪ 1 × 16 A‬מסוג ‪ FAZ-C16/1 -‬מקטלוג של חב' ‪.MOELLER‬‬
‫(‬
‫]‪P[kw‬‬
‫‪18.1‬‬
‫דוגמה לבחירת מבטח‪ ,‬מוליכים ומוביל למעגל מס ‪ – 20‬דוד מים‬
‫נשתמש בתנאי ‪:‬‬
‫עומס‬
‫נבחר מוליכים מנחושת ‪ XLPE‬בחתך ‪. A = 3 × 2.5mm 2‬‬
‫‪63‬‬
‫= ‪Ib‬‬
‫חלוקת מעגלים בדירה‪:‬‬
‫הספק‬
‫מס'‬
‫מעגל‬
‫]‪[kw‬‬
‫מקדם‬
‫הספק‬
‫ריאקטיבי הספק‬
‫]‪[kQ‬‬
‫זרם‬
‫]‪I[A‬‬
‫סוג‬
‫המבטח‬
‫‪COS‬‬
‫חתך‬
‫המוליכים‬
‫מתח‬
‫יעוד המעגל‬
‫‪[v] U‬‬
‫‪]S‬ממ"ר[‬
‫‪φ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.122‬‬
‫‪0.369‬‬
‫‪0.95‬‬
‫‪5.13‬‬
‫‪10-B‬‬
‫‪3x1.5‬‬
‫‪230‬‬
‫פ‪.‬אכל‪,‬‬
‫מאור‬
‫מטבח‪ ,‬מרפסת ‪+‬‬
‫סלון‪,‬‬
‫שקעים‬
‫מרפסת‬
‫‪2‬‬
‫‪1.672‬‬
‫‪0.55‬‬
‫‪0.95‬‬
‫‪7.65‬‬
‫‪10-B‬‬
‫‪3x1.5‬‬
‫‪230‬‬
‫מאור סלון‪ ,‬ממ"ד‬
‫‪ +‬שקעים סלון‪,‬‬
‫ממ"ד‬
‫‪3‬‬
‫‪0.28‬‬
‫‪0.092‬‬
‫‪0.95‬‬
‫‪1.28‬‬
‫‪10-B‬‬
‫‪3x1.5‬‬
‫‪230‬‬
‫מאור הול מעבר‪,‬‬
‫אמבטיה‪,‬‬
‫חדר‬
‫מזווה‬
‫‪4‬‬
‫‪1.81‬‬
‫‪0.595‬‬
‫‪0.95‬‬
‫‪8.28‬‬
‫‪10-B‬‬
‫‪3x1.5‬‬
‫‪230‬‬
‫מאור חדר הורים‪,‬‬
‫עדר‬
‫שירותים‪,‬‬
‫ילדים ‪ +‬שקעים‬
‫חדר הורים‪ ,‬עדר‬
‫ילדים‬
‫‪5‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪0.822‬‬
‫‪0.95‬‬
‫‪11.44‬‬
‫‪16-C‬‬
‫‪3x2.5‬‬
‫‪230‬‬
‫שקע תנור בישול‬
‫‪6‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪1.019‬‬
‫‪0.95‬‬
‫‪14.18‬‬
‫‪16-C‬‬
‫‪3x2.5‬‬
‫‪230‬‬
‫שקע מטבח‬
‫‪7‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪1.15‬‬
‫‪0.95‬‬
‫‪16‬‬
‫‪20-C‬‬
‫‪3x4‬‬
‫‪230‬‬
‫מזגן‬
‫‪8‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪0.822‬‬
‫‪0.95‬‬
‫‪11.44‬‬
‫‪16-C‬‬
‫‪3x2.5‬‬
‫‪230‬‬
‫שקע מכונת כביסה‬
‫‪9‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.657‬‬
‫‪0.95‬‬
‫‪9.15‬‬
‫‪16-C‬‬
‫‪3x2.5‬‬
‫‪230‬‬
‫שקע מכונת יבוש‬
‫‪10‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.657‬‬
‫‪0.95‬‬
‫‪9.15‬‬
‫‪16-C‬‬
‫‪3x2.5‬‬
‫‪230‬‬
‫שקע מדיח כלים‬
‫‪11‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪0.822‬‬
‫‪0.95‬‬
‫‪11.44‬‬
‫‪16-C‬‬
‫‪3x2.5‬‬
‫‪230‬‬
‫דוד מים חמים‬
‫סה"כ‬
‫‪22.984‬‬
‫‪64‬‬
‫‪ 6.6‬בחירת מבטח ראשי דירתי‬
‫קביעת מקדם חד זמניות‬
‫ניעזר בהמלצת המדריך של שניידר לשם קביעת מקדם חד זמניות של המתקן‪.‬‬
‫עבור מעגלי מאור נבחר מקדם ‪. K S = 1‬‬
‫עבור שקעי שירות נבחר מקדם ‪. K S = 0.2‬‬
‫קביעת מקדם ביקוש‬
‫מקובל לבחור עבור מעגלים דירתיים בבניין מגורים מקדם ‪. K d = 0.6‬‬
‫תכנון מבטח ראשי תלת פאזי‬
‫הספק תאורה‪:‬‬
‫הספק שקעים ‪:‬‬
‫סה"כ הספק לוח‪:‬‬
‫‪PL = 4.884k × K d × K S = 4.884k × 0.6 × 1 = 2.93kw‬‬
‫‪PP = 18.1k × K d × K S = 18.1k × 1 × 0.2 = 3.62kw‬‬
‫‪PT = PL + PP = 2.93k + 3.62k = 6.55kw‬‬
‫זרם הנצרך בהתחשב במקדם פיתוח‪:‬‬
‫‪= 12.33 A‬‬
‫‪6.55k × 1.2‬‬
‫‪3 × 400 × 0.92‬‬
‫=‬
‫‪P × 1.2‬‬
‫‪3 × U × cos ϕ‬‬
‫נבחר שיטת ההתקנה ו' טבלה ‪: 90.3‬‬
‫נשתמש בתנאי ‪:‬‬
‫‪Ib ≤ I n ≤ I Z‬‬
‫נבחר במא"ז ‪ 3× 25 A‬אופיין ‪. C‬‬
‫(‬
‫נבחר כבל מנחושת ‪ XLPE‬בחתך ‪. A = 4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪65‬‬
‫= ‪Ib‬‬
‫הערות‬
‫* גודל החיבור של הדירה ‪,‬שיוזמן מחברת החשמל ‪3 × 25 A -‬‬
‫* חתך מוליכי הפאזה והאפס שיחברו לוח ראשי אל לוח מונים יהיה ‪ 10‬ממ''ר‪.‬‬
‫* בלוח דירתי נשלב ממסר הגנה נגד התחשמלות בגודל ‪ 4 × 40 A / 30mA‬מדגם ‪. A‬‬
‫‪ 6.7‬סידור הארקות בדירה טיפוסית‬
‫•‬
‫במתקן ביתי יותקן בלוח חשמל דירתי פס הארקה שאליו תחובר צנרת המים הקרים של‬
‫המתקן‪ .‬לפי תקנות החשמל‪ ,‬חיבור זה יעשה על ידי מוליך נחושת בחתך של ‪ 10‬ממ"ר‪ .‬פס‬
‫הארקה במתקן ביתי יחובר למוליך הארקה הראשי המגיע מפס השוואת פוטנציאלים‬
‫הנמצא בארון החשמל הראשי של המתקן‪.‬‬
‫•‬
‫על פי תקנות חשמל )הארקות ואמצעי הגנה מפני חשמול במתח עד ‪ 1000‬וולט(‪ ,‬חתך‬
‫המזערי של מוליך הארקה יהיה זהה לחתך מוליכי פאזה והאפס‪,‬כלומר‪ ,‬חתך מוליך‬
‫הארקה יהיה ‪ 10‬ממ"ר‪.‬‬
‫•‬
‫חיבור מוליך מונים ללוח דירתי יעשה על ידי מוליכים עם בידוד ‪ XLPE‬בחתך של ‪4X10‬‬
‫ממ"ר‪ .‬על פי דריכות חברת החשמל המוליכים יותקנו על תעלות רשת בפיר ורטיקלי‪.‬‬
‫‪66‬‬
67
68
‫פרק ‪7‬‬
‫מערכת מנייה במתח נמוך‬
‫‪ 7.1‬כללי‬
‫קיימות ‪ 2‬שיטות למדידת האנרגיה הנצרכת במתקן חשמלי‪:‬‬
‫‪ .1‬מדידה במתח גבוה‪.‬‬
‫‪ .2‬מדידה במתח נמוך‪.‬‬
‫נבחר בשיטה מס' ‪ 2‬מכיוון שהמתקן מוזן במתח נמוך ‪. 400v‬‬
‫המונים יותקנו בארונות ריכוז מיוחדים לשם כך כפי שיוסבר בפרק הבא‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫‪ 7.2‬עקרונות המדידה‬
‫לצורך מדידת אנרגיה יש למדוד ‪ 2‬ערכים ע"פ חוק ג'אול‪:‬‬
‫‪ .1‬זרם‬
‫‪ .2‬מתח‬
‫וזאת על פי הנוסחא הידועה‪. P = I × U :‬‬
‫על פי עיקרון זה התפתח מונה האנרגיה שממוקם בארון מדידה בחדר חשמל ראשי או קרוב לארון‬
‫נתיכים ראשי בכל מתקן‪.‬‬
‫על מנת לענות על דרישות העומסים השונים ברשת החשמל הארצית ‪ ,‬משתמשים ב‪ 2-‬סוגי מונים‪:‬‬
‫א‪ .‬חד פאזי ‪.‬‬
‫ב‪ .‬תלת פאזי ‪.‬‬
‫עקרון פעולה‬
‫המונה יודע למדוד זרם ומתח בנפרד ואז מחשב את ההספק הנצרך במתקן‪.‬‬
‫מבנה מערכת המנייה‬
‫המונה מורכב מ‪ 2-‬סלילים נפרדים ובלתי תלויים אחד בשני‪:‬‬
‫א‪ .‬סליל זרם – תפקידו למדוד את הזרם הנצרך במתקן‪ -‬מתחבר בטור לצרכן‪.‬‬
‫ב‪ .‬סליל מתח – תפקידו למדוד את המתח במתקן – מתחבר במקביל בין פאזה לאפס‪.‬‬
‫חסרונות השיטה‬
‫‪ .1‬נדרשת רמת דיוק גבוהה בתהליך המדידה‪.‬‬
‫‪ .2‬מכיוון שהמונה נדרש להעביר דרכו באופן טורי ‪ ,‬את כל הזרם שקיים במתקן ‪,‬על כן גודלו‬
‫הפיזי של המונה היה צריך להיות תלוי בגודל הזרם הנקוב של המתקן ‪.‬‬
‫כללי‬
‫המונה הגדול ביותר הנמצא בשימוש אינו מסוגל להעביר דרכו זרם גדול מ‪ 100 -‬אמפר‪.‬‬
‫דרישה זו באה להגביל את רמת הזרם האפשרית דרך סליל הזרם של המונה עקב חיסרון מס' ‪.2‬‬
‫הסיבה להגבלה זו ‪:‬‬
‫‪ .1‬מדידה בערכים נמוכים של זרם בטיחותית יותר – עושים שימוש במשני זרם‪.‬‬
‫‪ .2‬שימוש במכשיר מדידה קומפקטי גם אם זרם הצריכה במתקן גבוה ומגיע לאלפי‬
‫אמפרים‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫פרק ‪8‬‬
‫תכנון ארונות ריכוזי מונים קומת קרקע‬
‫‪ 8.1‬כללי‬
‫ריכוז מונים הינה שיטת חלוקה של קווי החשמל לצרכנים השונים במתקן ציבורי ופרטי‪.‬‬
‫בשיטה זו נתקין לכל דייר קו חשמל נפרד ומונה נפרד בארון חלוקה מרוכז ‪.‬‬
‫כמו כן נתקין מונה נפרד ציבורי שמודד את צריכת האנרגיה של לוח ציבורי ראשי‪.‬‬
‫כיום חברת החשמל מעדיפה לרכז מונים של כל דיירי הבניין בקומת הקרקע מהסיבות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬קריאת מונים חודשית יעילה ומהירה יותר ללא צורך לדלג בין הקומות‪.‬‬
‫‪ .2‬חלוקה יעילה –כל דירה מוזנת מקו הזנה נפרד‪.‬‬
‫‪ .3‬חסכון בחומר‪.‬‬
‫‪ 8.2‬יעוד ומקום ההתקנה‬
‫הארונות מיועדים לבנייני מגורים עד ‪ 16‬יחידות דיור‪.‬‬
‫מקום ההתקנה יהא בתוך השטח הציבורי בקומת הכניסה במקום מקורה‪.‬‬
‫במקרה של בניין מגורים מעל ‪ 16‬יחידות דיור ‪ ,‬ניתן לשלב ארונות בגדלים סטנדרטיים לפי‬
‫הצורך‪.‬‬
‫‪ 8.3‬סוגי הארונות‬
‫ארון גודל ‪ 0‬עם מקום ל‪ 6 -‬מונים‪.‬‬
‫ארון גודל ‪ 2‬עם מקום ל‪ 12 -‬מונים‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫‪ 8.4‬אופן התקנת הארון‬
‫על המזמין להתקין בסיס מיציקת בטון שבתוכו תיקבע מסגרת מתכתית במרחק ‪ 2‬ס"מ מקיר‬
‫אחורי ובגובה ‪ 10‬ס"מ מהרצפה ‪ ,‬על המסגרת יותקן ארון המונים‪.‬‬
‫‪ 8.5‬חיבור כבלי הזנה פרטיים לדירות‬
‫הכבלים הפרטיים יותקנו ע"י חשמלאי של המזמין ויחוברו למנתקים מכאניים המותקנים בחלקו‬
‫העליון של ארון ריכוז המונים ‪ ,‬בסדר עולה משמאל לימין‪.‬‬
‫בראש כל כבל יש לקבוע שילוט עם מספר הדירה‪.‬‬
‫‪ 8.6‬בחירת ארונות‬
‫בבניין זה קיימות ‪ 32‬דירות – ‪ 4‬דירות בקומה )מקומה ‪. (1-8‬‬
‫על כן נתקין ‪ 3‬ארונות גודל ‪. 2‬‬
‫ארון גודל‬
‫כמות‬
‫הזנה‬
‫קומה‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 32‬דירות‬
‫‪1-8‬‬
‫‪72‬‬
‫פרק ‪9‬‬
‫תכנון קווי הזנה ראשיים היוצאים מארונות ריכוז מונים‬
‫קווי חלוקה ראשיים לדירות ‪ ,‬נושאים את רוב ההספק של המתקן ועל כן יש לתכנן אותם בצורה‬
‫אופטימאלית שתתאים לצרכים החשמליים ‪ ,‬המכאניים והכלכליים‪.‬‬
‫על כן יש לתת את הדעת על השיקולים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬הפעלת מקדמים סטטיסטיים כגון‪ :‬מקדם ביקוש‪ ,‬חד זמניות וכו'‪.‬‬
‫ב‪ .‬שיקולי נפילת מתח מותרת בקו – אורך המוליך‪.‬‬
‫ג‪ .‬חוזק מכאני של הקו‪.‬‬
‫ד‪ .‬כלכלי‬
‫ה‪ .‬חומר המוליך‪ :‬נחושת או אלומיניום‪.‬‬
‫ו‪ .‬שיטת ההתקנה ‪.‬‬
‫מס' צרכן‬
‫גודל חיבור‬
‫שטח חתך קו‬
‫הזנה ראשי לצרכן‬
‫אורך קו הזנה‬
‫תיאור הצרכן‬
‫] ‪[mm 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪10m‬‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫‪2‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪10m‬‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫‪3‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪10m‬‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫‪4‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪10m‬‬
‫‪16m‬‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫‪6‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪16m‬‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫‪7‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪16m‬‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫‪8‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪9‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪16m‬‬
‫‪23m‬‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫‪10‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪23m‬‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫‪11‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪23m‬‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫‪12‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪13‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪23m‬‬
‫‪30m‬‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫‪14‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪30m‬‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫‪15‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪30m‬‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫‪16‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪17‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪30m‬‬
‫‪36m‬‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫‪18‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪36m‬‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫‪19‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪36m‬‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫‪20‬‬
‫‪3 × 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪36m‬‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫‪73‬‬
‫‪21‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪43m‬‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫‪22‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪43m‬‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫‪23‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪43m‬‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫‪24‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪25‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪43m‬‬
‫‪55 m‬‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫‪26‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪55 m‬‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫‪27‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪55 m‬‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫‪28‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪55m‬‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫‪29‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪62m‬‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫‪30‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪62m‬‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫‪31‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪62m‬‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫‪32‬‬
‫‪3× 25 A‬‬
‫‪4 × 10 N 2 XY‬‬
‫‪62m‬‬
‫דירת ‪ 4‬חדרים‬
‫תכנון הגנות נתיכים בלוח ריכוזי מונים‬
‫דוגמא‪ :‬תכנון נתיך הגנה בלוח מונים ‪ -‬קו הזנה לדירה מס' ‪32‬‬
‫זהו כבל הזנה תלת פאזי מנחושת בידוד ‪ XLPE‬מותקן על תעלת רשת מתכתית ורטיקאלית‪.‬‬
‫גודל המא"ז הדירתי שקבענו‪:‬‬
‫‪I n = 3 × 25 A‬‬
‫להבטחת סלקטיביות בין הנתיך למא"ז דירתי מקובל להשתמש במקדם הכפלה ‪1.4‬‬
‫‪I fuse = 1.4 × 25 = 35 A‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫‪I n = 1 × 35 A / gG‬‬
‫גודל נתיך‪:‬‬
‫נבחר נתיך ‪ HRC‬תוצרת חברת ‪ ABB‬להגנה על מוליכים – דגם ‪. gG‬‬
‫טבלת סיכום הגנות ושטחי חתך דירות המוזנות מארונות ריכוזי מונים‬
‫מס' דירה‬
‫גודל חיבור נתיך‬
‫]‪[ A‬‬
‫שטח חתך קו‬
‫הזנה ללוח‬
‫] ‪[mm 2‬‬
‫‪1-32‬‬
‫‪3× 35‬‬
‫‪10‬‬
‫‪74‬‬
‫חישוב מפסק ראשי לריכוז מונים לדירות ‪Q2 -‬‬
‫בבניין מגורים ידועה הצריכה מתוך ניסיון ונתונים סטטיסטים‪ .‬סכום ההספקים של כל הצרכנים‬
‫המותקנים במקרה זה בבניין מגורים‪ ,‬נקרא "הספק מותקן"‪ .‬היות ולא כל הצרכנים מופעלים‬
‫בעת ובעונה אחת הרי הצריכה הממשית קטנה תמיד מההספק המותקן‪ .‬את הצריכה הממשית‬
‫מקבלים ע"י הכפלת ההספק המותקן במקדם הביקוש‪.‬‬
‫מקדם הביקוש מבוסס על נתונים סטטיסטים והוא משתנה מידי פעם בגבולות מסוימים‪.‬‬
‫בנוסף יש לבחור מקדם חד זמניות לפי טבלה נתונה ולהפעיל מקדם פיתוח עתידי‪.‬‬
‫לקביעת הספק עומס כללי מטרות הבאות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫הזמנת הספקה מתאימה מח"ח‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫קביעת גודל אבטחה ראשית‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫קביעת חתך מוליכי הזנה והארקה‪.‬‬
‫חישוב‬
‫נתחשב במקדם חד זמניות ל‪ 32 -‬דירות ‪ ,‬מקדם ביקוש ומקדם פיתוח עתידי ‪:‬‬
‫ניעזר בהמלצת המדריך של שניידר לשם קביעת מקדם חד זמניות של המתקן‪:‬‬
‫זרם צפוי ראשי‪:‬‬
‫‪= 190.8 A‬‬
‫‪12k × 32 × 0.44 × 0.6 × 1.2‬‬
‫‪3 × 400 × 0.92‬‬
‫=‬
‫‪P × n × Ks × Kd × KP‬‬
‫‪3 × U n × cos ϕ‬‬
‫נבחר מפסק יצוק ‪ NSX250‬ונכייל את ההגנה התרמית שלו לערך ‪. 200A‬‬
‫מפסק זה יותקן בארון חשמל ציבורי בתא נפרד ועליו שילוט‪" :‬מפסק ראשי דירות"‪.‬‬
‫בחירת שטח חתך כבל הזנה ללוח ריכוזי מונים קומת כניסה‬
‫ארון ריכוז מונים לדירות מוזן ממפסק ראשי ‪ Q2‬שחושב לעיל‪.‬‬
‫על פי הזרם הצפוי וטבלה ‪ 90.3‬נבחר‪A = 4 × 70 N 2 XY + 1 × 35cu :‬‬
‫‪75‬‬
‫= ‪Ib‬‬
‫פרק ‪10‬‬
‫בחירת מתח האספקה למתקן‬
‫טבלת הספקים במתקן‬
‫הספק הצרכן‬
‫זרם עבודה‬
‫כללי הצפוי‬
‫צרכן‬
‫] ‪[KW‬‬
‫‪ 32‬דירות‬
‫‪101.4‬‬
‫‪160‬‬
‫ראשי ציבורי‬
‫‪91.5‬‬
‫‪144‬‬
‫סה"כ‬
‫‪193‬‬
‫]‪[A‬‬
‫הספק מדומה כללי כולל מקדם פיתוח עתידי של ‪ 20‬אחוז‪:‬‬
‫‪PT‬‬
‫‪193k‬‬
‫× ‪= 1.2‬‬
‫‪= 251KVA‬‬
‫‪cos ϕ T‬‬
‫‪0.92‬‬
‫× ‪S T = 1.2‬‬
‫הספק המתקן קטן מ‪ 630KVA -‬ועל כן החיבור יהא במתח נמוך‪.‬‬
‫שיקולים בקביעת מתח האספקה ברשת‬
‫מתוך השיקולים המוצגים בטבלה נבחר שיטת אספקה במתח נמוך‪.‬‬
‫מתח האספקה מהרשת הארצית ‪:‬‬
‫‪U n = 0.4 KV‬‬
‫לצורך עבודה עם מתח אספקה זה ‪ ,‬מותקנת תחנת השנאה חיצוניות על עמוד ‪,‬המוזנת מקו עילי‬
‫למתח גבוה ‪ 22kv‬מהרשת הארצית‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫פרק ‪11‬‬
‫בחירת גודל זרם חיבור סטנדרטי למתקן‬
‫הזרם הנצרך בהתחשב במתקן‪:‬‬
‫‪= 363 A‬‬
‫‪251k‬‬
‫‪3 × 400‬‬
‫=‬
‫‪ST‬‬
‫‪3 ×U n‬‬
‫= ‪Ib‬‬
‫כבל ההזנה למתקן מחובר ישירות לשנאי רשת חיצוני בצד מתח נמוך‪.‬‬
‫הכבל מותקן בתוך צינור טמון באדמה ולכן נבחר שיטת ההתקנה טז' טבלה ‪: 90.7‬‬
‫נשתמש בתנאי ‪:‬‬
‫(‬
‫‪Ib ≤ I n ≤ I Z‬‬
‫נבחר במפסק זרם אוטומטי מתכוונן ) ‪ ( MCCB‬דגם ‪.NSX 630‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬ההגנה התרמית של המפסק תכויל לזרם ‪. 400A‬‬
‫‪ .2‬המפסק יותקן בתוך ארון נעול בחדר חשמל ראשי שהגישה אליו לעובדי חח"י בלבד‪.‬‬
‫‪ .3‬נזמין גודל חיבור סטנדרטי ‪. 3× 630 A‬‬
‫‪ .4‬בארון נתיכים חיצוני של שנאי רשת יותקן נתיך ‪ 500A‬להבטחת סלקטיביות כלפי מפסק‬
‫ראשי של המתקן‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫פרק ‪12‬‬
‫בחירת קו הזנה ראשי למתקן‬
‫‪ 12.1‬שיטת ההתקנה‬
‫כבל ההזנה למתקן‪,‬הינו כבל תלת פאזי בתוך צינור טמון באדמה לפי שיטת התקנה טז' ‪.‬‬
‫כבל זה‪,‬מוזן בקצהו האחד מהמשני של השנאי ובקצהו השני מזין את פסי הצבירה בלוח הראשי‬
‫של בחדר חשמל ‪.‬נבחר כבל ‪,XLPE‬העומד בטמפרטורה של ‪ 90‬מעלות‪.‬‬
‫בנוסף לכבל זה נבחר כבל זהה לו שישמש רזרבה למקרה תקלה בכבל ההזנה הראשון‪.‬‬
‫‪ 12.2‬בחירת כבל‬
‫בהתאם לשיטת ההתקנה ‪ ,‬נבחר כבל הזנה ‪ N2XBY‬עם שריון להתקנה תת קרקעית ‪.‬‬
‫‪ 12.3‬קביעת שטח חתך הכבל‬
‫הזרם הנומינלי של המפסק הזרם הראשי במתקן ‪,‬הינו ‪.630A‬‬
‫חתך הכבל בהתאם לטבלה ‪ 90.7‬עבור כבל רב גידי במעגל תלת מופעי‪:‬‬
‫‪4 × 240 N 2 XY‬‬
‫‪78‬‬
‫פרק ‪13‬‬
‫בחירת הספק שנאי רשת‬
‫קביעת הספק אופטימאלי של השנאי‬
‫השלכות‬
‫בחירת שנאי בהספק גבוה מהדרוש‬
‫בחירת שנאי בהספק נמוך מהדרוש‬
‫גורר הוצאות השקעה והפסדי ריקם‬
‫גבוהים‬
‫הפחתת נצילות השנאי כאשר יעבוד‬
‫בעומס מלא‬
‫חוסך בהפסדי עומס‬
‫לאורך זמן השנאי יעבוד בעומס יתר‬
‫הזדקנות הבידוד שתוביל לקצר ואובדן‬
‫השנאי‬
‫בזרם יתר הסלילים יתחממו ולכן ההגנה‬
‫התרמית תפעיל את המפסק הראשי של‬
‫השנאי‬
‫הגדרות הספק אופטימאלי‪:‬‬
‫‪ .1‬בהתאם לרשימת עומסים מותקנים‬
‫‪ .2‬קביעת מקדם ביקוש‬
‫‪ .3‬בניית גרף עומס‬
‫‪ .4‬שיפור מקדם ההספק ‪ ,‬הקטנת קנסות בתעריף והקטנת צריכת ההספק המדומה במתקן‪-‬‬
‫שנאי קטן יותר‬
‫‪ .5‬בחירת הספק השנאי מתוך טבלת הספקים מסחריים כאשר נלקח בחשבון פיתוח עתידי‬
‫בחירת טכנולוגית קירור סלילי השנאים‬
‫השימוש הנפוץ ביותר הוא בשמן מינרלי ‪ PCB‬המיוצר מנפט גולמי ‪ ,‬לשם בידוד וקירור סלילי‬
‫השנאי‪.‬‬
‫למניעת התלקחות השנאי עושים שימוש בארצות נרחבות בהגנת ‪.DGPT‬‬
‫הגנה זו מגינה על השנאי מפני ‪ 3‬תופעות אפשריות‪:‬‬
‫א‪ .‬עליית גזים בשנאי כתוצאה מרתיחת השמן‪.‬‬
‫ב‪ .‬עליית לחץ שמן‪.‬‬
‫ג‪ .‬עליית טמפרטורת השמן‪.‬‬
‫נוזל הבידוד משמש גם כאמצעי קירור כאשר צריכת הזרם בעומס עולה ‪ ,‬השמן מתפשט לסלילי‬
‫השנאי ומקרר אותם‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫השיקולים המנחים בבחירת השנאי‪:‬‬
‫א‪ .‬שנאי נוזלי או יבש‪.‬‬
‫ב‪ .‬בטיחות המשתמש בקרבת המתקן‪.‬‬
‫ג‪ .‬כלכלי‪.‬‬
‫משיקולי אמינות נבחר שנאי טבול בשמן ‪.‬‬
‫הספק השנאי‬
‫‪S n = 400 KVA‬‬
‫מתח הקצר של השנאי‪:‬‬
‫‪U K = 4%‬‬
‫‪80‬‬
‫פרק ‪14‬‬
‫שיפור מקדם הספק בלוח ציבורי ראשי‬
‫‪ 14.1‬רקע עיוני‬
‫"כופל ההספק" או ‪ , POWER FACTOR‬שהוא למעשה ‪ cos ϕ‬אשר אנו משתמשים בו‬
‫בחישובים מבטא את חלקו של ההספק הפעיל ‪ P‬המנוצל‪.‬‬
‫חברת חשמל מחייבת את הצרכן לשפר את מקדם ההספק ל‪0.92-‬‬
‫היתרונות בשיפור גורם ההספק‬
‫‪.1‬הקטנת הזרם הכללי שנצרך ‪ ,‬הזרם הנצרך ביחס הפוך למקדם ההספק‪.‬‬
‫‪.2‬הקטנת הפסדי אנרגיה במוליכים ושנאים‪.‬‬
‫‪.3‬הקטנת מפלי מתח‪.‬‬
‫‪.4‬עקב הקטנת הזרם והקטנת ההפסדים נוכל להשתמש במוליכים בעלי שטח חתך קטן‬
‫יותר‪.‬‬
‫‪.5‬הקטנת הפסדי ההספק גורמת להקטנת האנרגיה הנצרכת ע"י המתקן‪.‬‬
‫תופעות שליליות של כופל הספק ירוד‬
‫‪.1‬הגדלת ההספק המדומה של גנרטורים ושנאים‪.‬‬
‫‪.2‬הגדלת הפסדי הספק יעיל בשנאים וקווי הזנה‪ ,‬הפסדים אלה הם ביחס ריבועי הפוך‬
‫לגורם ההספק‪.‬‬
‫הדרכים לשיפור מקדם הספק‬
‫‪.1‬שיפור בדרך טבעית‪.‬‬
‫‪.2‬שיפור בדרך מלאכותית‪.‬‬
‫השיפור בדרך הטבעית‬
‫‪.1‬רוב הצרכים הגורמים למקדם הספק נמוך הם מנועים לזרם חילופין‪ ,‬כאשר בזמן‬
‫עבודתם בריקם יכול להגיע כופל ההספק עד ‪.0.3-0.2‬‬
‫הדרך הטבעית תהיה אפוא‪ ,‬להפעיל את המנועים במשטר עבודה נומינלי ולמנוע ככל‬
‫האפשר עבודתם בריקם‪.‬‬
‫‪ .2‬שימוש במכונות סינכרוניות עבור עומסים הדורשים מהירות קבועה‪.‬‬
‫השיפור בדרך המלאכותית‬
‫השיפור בדרך מלאכותית יעשה ע"י קבלים שיחוברו במקביל לצרכן‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫שיטות התקנה של קבלים‬
‫‪.1‬התקנה בודדת‪ :‬בשיטה זו יחובר הקבל במקביל לצרכן אשר את מקדם ההספק שלו רוצים‬
‫לשפר‪.‬‬
‫הקבל יחובר בקרבת המכשיר או אף להדקי החיבור שלו‪.‬‬
‫‪.2‬התקנה קבוצתית‪ :‬בשיטה זו מחברים קבלים לכל קבוצת מנועים לפי מקדם ההספק הממוצע‬
‫של‬
‫הקבוצה‪.‬‬
‫‪.3‬התקנה מרכזית‪ :‬חיבור הקבלים יבוצע בלוח ראשי בדרך כלל‪ ,‬על מנת להתאים את הספק‬
‫הקבלים למקדם ההספק המשתנה דרוש להתקין לקבלים בקר אוטומטי‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫בחירת שיטת קיזוז‬
‫מתוך שלושת השיטות הקיימות לשיפור מקדם ההספק בחרנו בשיטת הקיזוז המרכזית ללא בקר‬
‫מהטעמים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬שיטה מדויקת‪.‬‬
‫‪ .2‬יעילה‪.‬‬
‫כל גופי התאורה שבמתקן ‪ ,‬מכילים קבלים לשיפור מקדם ההספק ‪ ,‬אולם לא לערך ‪ 0.92‬מדויק‪.‬‬
‫חיבור הסוללה יעשה בחיבור משולש דבר המצריך ערך קבלים קטן יותר פי ‪ 3‬מאשר בחיבור כוכב‪.‬‬
‫גודל הקבל הדרוש לשיפור מקדם הספק נתון בנוסחה‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫' ‪Qc = P ∗ tan ϕ − tan ϕ‬‬
‫פריקת המתח בקבלים‬
‫כל קבל אשר מנותק מהרשת נשאר טעון ובין הדקיו שורר מתח אשר עלול לסכן את האדם‪.‬‬
‫כדי למנוע סכנת ההלם יחובר נגד פריקה לקבל אשר יגרום לירידת המתח ל‪ 50 v -‬תוך דקה‬
‫אחת‪ .‬הקבלים נמצאים בשימוש בתעשייה מופעים עם נגד פריקה פנימי שמוכנס בתהליך היצור‬
‫של הקבל‪.‬‬
‫תחילה נחשב גודל קבל פאזי של הסוללה‪:‬‬
‫‪QC‬‬
‫‪3×U × 2 × π × f‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪CΔ‬‬
‫נגדי הפריקה‪:‬‬
‫‪t‬‬
‫⎞‬
‫⎟‬
‫⎟‬
‫⎠‬
‫‪83‬‬
‫‪⎛ 2 ×U n‬‬
‫⎜‪C Δ × ln‬‬
‫⎜‬
‫‪u‬‬
‫⎝‬
‫=‪R‬‬
‫‪ 14.2‬עליית מתח בקבלים‬
‫בעת תקלה עשוי לעלות המתח על הקבלים עד לערך שיא של הסינוס ‪ 400 × 2 :‬וולט‪.‬‬
‫על כן נתקין קבלים בעלי מתח נקוב ‪. 600v‬‬
‫נבחר קבלים תוצרת ‪ Schneider electric‬מדגם ‪. VARPLUS M‬‬
‫קבלים אילו מיוצרים לטווח מתחים שבין ‪ 230v-690v‬והם בעלי דרגת הגנה ‪.IP42‬‬
‫מבטח הגנה לקבל‬
‫נתכנן תא קבלים בלוח ציבורי ראשי‪.‬‬
‫תא זה יחובר במקביל לפסי צבירה ראשיים מתח נמוך ‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫‪ 14.3‬דוגמת חישוב הספק סוללת קבלים בלוח ציבורי ראשי‬
‫‪P = 91.5 KW‬‬
‫הספק לוח ציבורי‪:‬‬
‫‪cos ϕ = 0.8(i) → tgϕ = 0.75‬‬
‫מקדם הספק ממוצע לפני השיפור‪:‬‬
‫‪cos ϕ ' = 0.92(i ) → tgϕ ' = 0.426‬‬
‫מקדם הספק לאחר השיפור‪:‬‬
‫הספק הסוללה הדרושה‪:‬‬
‫נעגל‪:‬‬
‫‪QC = P × (tgϕ − tgϕ ' ) = 91.5k × (0.75 − 0.426) = 29.6 KVAR‬‬
‫‪QC = 30 KVAR‬‬
‫‪ 14.4‬תכנון בקר דרגות אוטומטי‬
‫לשם בקרה ושליטה טובה על ערכו של מקדם ההספק ‪ ,‬מומלץ להתקין סוללת קבלים בעלת דרגות‬
‫הנשלטת ע"י בקר מתוכנת – נתכנן בקר ‪ 6‬דרגות‪.‬‬
‫בחירת דגם‬
‫דגם ‪ VARLOGIC- NRC6‬חברת ‪.MERLIN GERIN‬‬
‫נתקין ‪ 6‬דרגות ונבחר יחס דרגות מומלץ של ‪. 1 : 2 : 2 : 2 : 2 : 2‬‬
‫‪85‬‬
‫חישוב הספק הדרגות‬
‫הספק‬
‫‪ 30 K‬סוללה‬
‫= ‪Q1‬‬
‫=‬
‫‪= 2.72 KVAR‬‬
‫‪11‬‬
‫מס‬
‫דרגות‬
‫הספק דרגה ראשונה‪:‬‬
‫‪Q1 = 5 KVAR‬‬
‫נעגל‪:‬‬
‫מתוך היחס המומלץ‪ ,‬הספק הדרגות הבאות יהא זהה‪:‬‬
‫‪Q2 = Q3 ........................Q6 = 2 × 5 K = 10 KVAR‬‬
‫‪ 14.5‬תכנון מבטח הגנה לכל דרגה‬
‫דוגמת חישוב דרגה ראשונה‬
‫‪= 7.2 A‬‬
‫זרם צריכה של הקבל‪:‬‬
‫נפעיל מקדם עליית זרם בקבלים‪:‬‬
‫‪5k‬‬
‫‪3 × 400‬‬
‫=‬
‫‪QC‬‬
‫‪3 ×U n‬‬
‫= ‪Ib‬‬
‫‪I b = 7.2 × 1.5 = 10.82 A‬‬
‫לפי טבלה ‪ 90.3‬עבור מוליכים מנחושת ‪ XLPE‬נבחר נתיך הגנה‪:‬‬
‫‪I n = 3 × 16 A‬‬
‫הקבל שנבחר מיוצר עם בידוד כפול שאינו מצריך חיבור מוליך הארקה לגוף הקבל ולכן‪:‬‬
‫שטח חתך קו ההזנה לקבל יהא‪:‬‬
‫‪3 × 2.5 N 2 XY‬‬
‫הרכב דרגה ראשונה‬
‫חישוב נגדי פריקה‬
‫גודל קבל פאזי‪:‬‬
‫נגדי הפריקה‪:‬‬
‫‪QC‬‬
‫‪5k‬‬
‫=‬
‫‪= 33.15μF‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3 × U × 2 × π × f 3 × 400 × 2 × π × 50‬‬
‫‪2‬‬
‫‪60‬‬
‫‪= 745.9kΩ‬‬
‫⎞ ‪⎛ 2 × 400‬‬
‫⎟‬
‫⎜⎜‪33.15μ × ln‬‬
‫⎟‬
‫⎠ ‪⎝ 50‬‬
‫‪86‬‬
‫=‬
‫= ‪CΔ‬‬
‫‪t‬‬
‫⎞‬
‫⎟‬
‫⎟‬
‫⎠‬
‫‪⎛ 2 ×U n‬‬
‫⎜‪C Δ × ln‬‬
‫⎜‬
‫‪u‬‬
‫⎝‬
‫=‪R‬‬
‫סיכום‬
‫דרגות‬
‫הספק דרגה‬
‫מבטח הגנה‬
‫] ‪[KVAR‬‬
‫לקבל ]‪I n [A‬‬
‫מוליך קו‬
‫ההזנה לקבל‬
‫] ‪[mm‬‬
‫חיבור‬
‫‪2‬‬
‫ערך נגד‬
‫פריקה‬
‫פנימי‬
‫]‪[KΩ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪I n = 3 × 16 A‬‬
‫‪3 × 2.5 N 2 XY‬‬
‫‪Δ‬‬
‫‪746‬‬
‫‪2-6‬‬
‫‪10‬‬
‫‪I n = 3 × 25 A‬‬
‫‪3 × 4 N 2 XY‬‬
‫‪Δ‬‬
‫‪373‬‬
‫‪87‬‬
‫פרק ‪15‬‬
‫חלוקה במתח נמוך במתקן‬
‫‪88‬‬
‫נסכם בטבלה את נתוני צריכת זרם כלפי מפסקים ראשיים‪:‬‬
‫מפסק מתח נמוך‬
‫דגם מפסק‬
‫‪Q1‬‬
‫‪Q2‬‬
‫‪Q3‬‬
‫‪Q4‬‬
‫‪QN‬‬
‫‪QG‬‬
‫‪QB‬‬
‫‪NSX630‬‬
‫‪NSX250‬‬
‫‪NSX250‬‬
‫‪NSX100‬‬
‫‪NSX160‬‬
‫‪NSX160‬‬
‫‪NSX100‬‬
‫זרם עבודה צפוי‬
‫]‪[A‬‬
‫‪363‬‬
‫‪190.8‬‬
‫‪173‬‬
‫‪53.6‬‬
‫‪100.9‬‬
‫‪10.9‬‬
‫‪53.6‬‬
‫‪89‬‬
‫כיול הגנה‬
‫טרמית ]‪[A‬‬
‫‪400‬‬
‫‪200‬‬
‫‪180‬‬
‫‪63‬‬
‫‪101‬‬
‫‪101‬‬
‫‪63‬‬
‫פרק ‪16‬‬
‫חישוב מפלי מתח ברשת מתח נמוך‬
‫‪ 16.1‬רקע עיוני‬
‫מפל המתח לאורך הרשת‪/‬קו ‪ ,‬שאותו מתכננים הינו פרמטר חשוב שאותו יש לקחת בחשבון עוד‬
‫בשלב התכנון של הרשת‪.‬‬
‫מפל מתח המותר ברשת הינו ‪.3%‬‬
‫במקרים חריגים ניתן לאפשר עד ‪. 5%‬‬
‫בפרק זה נציג חישובי מפלי מתח עבור קווי הזנה ראשיים‪.‬‬
‫הערה‪ :‬הניסיון מראה שניתן להזניח מפלי מתח ריאקטיביים מכיוון שהם מזעריים‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫‪ 16.2‬דוגמא ‪ :1‬חישוב מפל מתח מלוח ראשי ללוח ריכוז מונים קומת כניסה‬
‫‪Ib‬‬
‫לוח ראשי‬
‫‪20 m‬‬
‫ריכוז מונים‬
‫קומת קרקע‬
‫נתוני הזרם בקו‪:‬‬
‫‪Ι b = 190.8Α‬‬
‫) ‪cos ϕ = 0.92(i‬‬
‫‪(175.5 − j 74.7 )A‬‬
‫שטח חתך הכבל‪:‬‬
‫‪Α = 70mm 2‬‬
‫‪3•ρ‬‬
‫‪• ΣΙ a • L‬‬
‫‪Α‬‬
‫‪3 • 0.0175‬‬
‫= ‪ΣΔU‬‬
‫‪• Σ175.5 • 20 = 1.52v‬‬
‫‪70‬‬
‫‪ΣΔU • 100 1.52 • 100‬‬
‫= ‪ΣΔU %‬‬
‫=‬
‫‪= 0.3%‬‬
‫‪400‬‬
‫‪U‬‬
‫= ‪ΣΔU‬‬
‫מסקנה‪:‬מפלי המתח קטנים מ‪ 3% -‬ולכן שטח החתך שבחרנו מתאים‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫‪ 16.3‬דוגמא ‪ :2‬חישוב מפל מתח מלוח מונים לדירה ‪ 32‬בקומה אחרונה‬
‫‪62 m‬‬
‫דירה ‪32‬‬
‫בהנחה שהדירה צורכת זרם מרבי של ‪:25A‬‬
‫‪Ι b = 25Α‬‬
‫) ‪cos ϕ = 0.92(i‬‬
‫‪(23 − j9.8)A‬‬
‫שטח חתך הכבל‪:‬‬
‫‪Α = 10mm 2‬‬
‫‪3•ρ‬‬
‫‪• ΣΙ a • L‬‬
‫‪Α‬‬
‫‪3 • 0.0175‬‬
‫= ‪ΣΔU‬‬
‫‪• Σ 23 • 62 = 4.33v‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ΣΔU • 100 4.33 • 100‬‬
‫= ‪ΣΔU %‬‬
‫=‬
‫‪= 1.08%‬‬
‫‪400‬‬
‫‪U‬‬
‫= ‪ΣΔU‬‬
‫מסקנה‪:‬מפלי המתח קטנים מ‪ 3% -‬ולכן שטח החתך שבחרנו מתאים‪.‬‬
‫‪ 16.4‬ריכוז חישובי מפלי מתח של קווי הזנה ראשיים‬
‫זרם‬
‫עבודה‬
‫צפוי‬
‫בקו‬
‫קו‬
‫חלוקה‬
‫מס'‬
‫מזין‬
‫‪1-32‬‬
‫דירות‬
‫‪12.33‬‬
‫‪33‬‬
‫שטח חתך‬
‫הקו‬
‫‪2‬‬
‫] ‪[mm‬‬
‫אורך‬
‫הקו‬
‫]‪[m‬‬
‫‪ΣΔU‬‬
‫) ‪(%‬‬
‫‪ΣΔU % < 3%‬‬
‫תקין‬
‫]‪[ A‬‬
‫‪10‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫√‬
‫לוח‬
‫ריכוז‬
‫מונים‬
‫‪190.8‬‬
‫‪70‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0.3‬‬
‫√‬
‫‪34‬‬
‫לוח‬
‫בריכה‬
‫‪53.6‬‬
‫‪16‬‬
‫‪50‬‬
‫‪1‬‬
‫√‬
‫ראשי‬
‫למתקן‬
‫מתקן‬
‫‪400‬‬
‫‪240‬‬
‫‪100‬‬
‫‪1.15‬‬
‫√‬
‫‪92‬‬
‫פרק ‪17‬‬
‫חישוב זרמי קצר ברשת מתח נמוך‬
‫בפרק זה נציג חישובי זרמי קצר הצפויים במתקן בנקודות קריטיות‪.‬‬
‫נקודות אילו בדרך כלל הינם בנקודת הזינה ללוחות ‪.‬‬
‫‪ 17.1‬דוגמת חישוב ז"ק צפוי בפסי צבירה מתח נמוך של שנאי רשת‬
‫מעגל תמורה‬
‫‪RTR‬‬
‫‪X TR‬‬
‫שנאי‬
‫פסי צבירה שנאי‬
‫עכבת הקצר‪ ) :‬נשתמש בטבלת נתוני השנאי(‬
‫‪Z K = Z TR = 17.6mΩ‬‬
‫זרם הקצר הצפוי‬
‫‪= 14.43KA‬‬
‫‪1.1 × 400‬‬
‫‪3 × 17.6 × 10 −3‬‬
‫זרם ההלם‬
‫‪RK‬‬
‫)‬
‫‪XK‬‬
‫מקדם ההלם הוא פונקציה של רכיבי הקצר ‪:‬‬
‫‪93‬‬
‫(‪k → f‬‬
‫=‬
‫‪1.1 × u n‬‬
‫‪3 × Zx‬‬
‫=‬
‫)‪( 3‬‬
‫‪Ik‬‬
‫‪RK‬‬
‫‪5.1m‬‬
‫=‬
‫מתוך הטבלה של השנאים נחלץ את רכיבי הקצר של השנאי ‪= 0.3 :‬‬
‫‪X K 16.9m‬‬
‫‪k = 1.4‬‬
‫מהגרף של מקדם ההלם נקבל‪:‬‬
‫‪= 2 × 1.4 × 14.43k = 28.57 KA‬‬
‫לכן‪:‬‬
‫)‪( 3‬‬
‫‪I SHOCK = 2 × K × I k‬‬
‫‪ 17.2‬חישוב ז"ק צפוי בכניסה לפסי צבירה בלוח ראשי‬
‫מעגל תמורה‬
‫‪XL‬‬
‫‪K1‬‬
‫לוח ראשי‬
‫‪RL‬‬
‫‪L = 100 m‬‬
‫‪22 KV / 0.4 KV‬‬
‫‪A = 240mm 2‬‬
‫‪U KR % = 1.28 %‬‬
‫‪U KX % = 4.24 %‬‬
‫רכיבי הקצר‪:‬‬
‫‪RTR = 5.1mΩ‬‬
‫‪X TR = j16.9mΩ‬‬
‫‪1 × 100‬‬
‫‪= 7.3mΩ‬‬
‫‪57 × 240‬‬
‫‪Ω‬‬
‫לפי דונייבסקי עמוד ‪ 194‬עכבת כבל נחושת בשטח חתך של ‪: 240mm 2‬‬
‫‪km‬‬
‫כלומר‪:‬‬
‫=‬
‫‪ρ ×1‬‬
‫‪A‬‬
‫= ‪RL‬‬
‫‪. Z 0 = 0.121‬‬
‫‪0.121‬‬
‫‪× 100 = 12.1mΩ‬‬
‫‪1000‬‬
‫= ‪Z L = Zo × l‬‬
‫היגב הקו‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪X L = Z L − R L = (12.1m) 2 − (7.3m) 2 = j 9.65mΩ‬‬
‫עכבת הקצר ‪:‬‬
‫‪Z k = (RTR + RL ) + j ( X TR + X L ) = (12.4 + j 26.55)mΩ = 29.3mΩ‬‬
‫זרם הקצר‬
‫‪= 8.7 KA‬‬
‫‪1.1 × 400‬‬
‫‪3 × 29.3 × 10 −3‬‬
‫=‬
‫‪1.1 × u n‬‬
‫‪3 × Zx‬‬
‫זרם ההלם‬
‫‪k = 1 .3‬‬
‫מהגרף של מקדם ההלם נקבל‪:‬‬
‫לכן‪:‬‬
‫‪= 2 × 1.3 × 8.7 k = 16 KA‬‬
‫‪94‬‬
‫)‪( 3‬‬
‫‪I SHOCK = 2 × K × I k‬‬
‫=‬
‫)‪( 3‬‬
‫‪Ik‬‬
‫טבלת סיכום זרמי קצר צפויים בלוחות חלוקה‬
‫לוח חלוקה‬
‫ז"ק צפוי‬
‫]‪[KA‬‬
‫זרם הלם‬
‫צפוי‬
‫אורך קו‬
‫הזנה ללוח‬
‫]‪[KA‬‬
‫]‪[m‬‬
‫שטח חתך‬
‫קו הזנה‬
‫ללוח‬
‫דגם מפסק‬
‫זרם‬
‫] ‪[ mm 2‬‬
‫כושר ניתוק‬
‫של מפסק‬
‫זרם המגן‬
‫על הקו‬
‫]‪[KA‬‬
‫פסי צבירה‬
‫שנאי רשת‬
‫‪14.43‬‬
‫‪28.57‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫ראשי‬
‫‪8.7‬‬
‫‪16‬‬
‫‪100‬‬
‫‪240‬‬
‫‪NSX630‬‬
‫‪25‬‬
‫ארון ריכוז‬
‫מונים‬
‫קומת‬
‫כניסה‬
‫‪5‬‬
‫‪10.6‬‬
‫‪20‬‬
‫‪70‬‬
‫‪NSX250‬‬
‫‪25‬‬
‫לוח בריכה‬
‫‪2.73‬‬
‫‪4.24‬‬
‫‪50‬‬
‫‪16‬‬
‫‪NSX100‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ 17.3‬בחירת כושר ניתוק לציוד מיתוג מתח נמוך‬
‫להלן סיווג לדרגות כושר ניתוק של מפסק זרם מדגם ‪ NSX‬ע"פ קטלוג יצרן‪:‬‬
‫נבחר מפסקים מדרגה ‪ B‬בעלי כושר ניתוק ‪25KA‬‬
‫‪95‬‬
‫פרק ‪18‬‬
‫תכנון גנראטור חירום‬
‫‪ 18.1‬כללי‬
‫מתקן החשמל הציבורי בבניינים רבי‪-‬קומות המוגדר כחלק של מתקן החשמל המיועד לשרת את‬
‫כלל הציבור האנשים השוהים בבניין ‪ ,‬הוא מתקן מורכב מגוון וחיוני והוא אמור לשרת את‬
‫הציבור הדיירים בבניין בשגרה ובמצבי חרום כגון‪ :‬שרפות ‪ ,‬הפסקת חשמל וכדומה ולכן קיימת‬
‫חשיבות רבה לכך שמתקן זה יהיה בראש וראשונה מתקן בטיחותי ואמין ויחד עם זאת נוח‬
‫וידידותי לציבור הדיירים‪.‬‬
‫יש להקפיד על נקיטת אמצעים למניעת התפשטות אש בבניין באמצעות מערכת חשמל ‪.‬‬
‫בחלק גדול מהבניינים רבי קומות קיימת תחנת טרנספורמציה פנימית המקבלת אספקת מתח‬
‫גבוה ומזינה את צרכני החשמל שבבניין במתח נמוך‪.‬‬
‫גנראטור ו‪/‬או מעלית הנמצאים בבניין רב קומות מהווים חלק ממתקן החשמל הציבורי ‪.‬‬
‫‪ 18.2‬טבלת סיכום מעגלים הניזונים מלוח חירום‬
‫מספר‬
‫מעגל‬
‫שם‬
‫המקום‬
‫הספק‬
‫המעגל‬
‫] ‪[ΚW‬‬
‫מקדם זרם‬
‫הספק עבודה‬
‫‪Ι b [Α] cosϕ‬‬
‫תאורת‬
‫לובי‬
‫‪0.144‬‬
‫‪0.68‬‬
‫תאורת‬
‫קומות‬
‫וחדרי‬
‫מדרגות‬
‫תאורת‬
‫חדר‬
‫חשמל‬
‫‪63‬‬‫‪64‬‬
‫‪65‬‬‫‪66‬‬
‫‪67‬‬‫‪68‬‬
‫‪0.92‬‬
‫הגנה למעגל‬
‫שטח‬
‫חתך קו הזנה‬
‫‪mm 2‬‬
‫פאזה‬
‫הזנה‬
‫‪1× 10 / B‬‬
‫‪3× 1.5 N 2 XY‬‬
‫‪R‬‬
‫‪0.576‬‬
‫‪0.92‬‬
‫‪2.72‬‬
‫‪1× 10 / B‬‬
‫‪3× 1.5 N 2 XY‬‬
‫‪S‬‬
‫‪0.144‬‬
‫‪0.92‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪1× 10 / B‬‬
‫‪3× 1.5 N 2 XY‬‬
‫‪R‬‬
‫‪6.9‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪3× 25 / C‬‬
‫‪5 × 4 N 2 XY‬‬
‫‪RST‬‬
‫מפוחי‬
‫סילוק‬
‫עשן‬
‫משאבות‬
‫מרתף‬
‫‪12‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪21.65‬‬
‫‪3× 32 / C‬‬
‫‪3 × 6 N 2 XY‬‬
‫‪RST‬‬
‫‪8.6‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪15.5‬‬
‫‪3× 25 / C‬‬
‫‪5 × 4 N 2 XY‬‬
‫‪RST‬‬
‫שמור‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1× 10 / B‬‬
‫‪3× 1.5 N 2 XY‬‬
‫‪-‬‬
‫מעליות‬
‫סה"כ ‪ 14‬מעגלים ‪ ,‬מתוכם ‪ 5‬שמורים‪.‬‬
‫זרם הצריכה הצפוי מהגנראטור‪= 100.7 A :‬‬
‫‪55.86k‬‬
‫‪3 × 400 × 0.8‬‬
‫‪96‬‬
‫=‬
‫‪P‬‬
‫‪3 × U × cos ϕ‬‬
‫=‪I‬‬
‫הספק הנראה ‪:‬‬
‫‪PT‬‬
‫‪55.86 K‬‬
‫=‬
‫‪= 70 KVA‬‬
‫‪cos ϕ‬‬
‫‪0.8‬‬
‫= ‪ST‬‬
‫נבחר גנראטור מסחרי בהספק ‪S G = 160 KVA‬‬
‫גנראטור זה יהיה מתוצרת ‪. CATERPILLAR‬‬
‫מהירות נומינלית סינכרונית‪:‬‬
‫‪n = 1500 r. p.m‬‬
‫‪ 18.4‬תכנון מבטח הגנה לקו ראשי מגנראטור ללוח חירום‬
‫זרם נקוב של הגנראטור ‪:‬‬
‫‪= 231A‬‬
‫‪160k‬‬
‫‪3 × 400‬‬
‫=‬
‫‪Sn‬‬
‫‪3 ×U n‬‬
‫=‪I‬‬
‫הגנראטור מצויד במפסק זרם משלו בגודל ‪. 250A‬‬
‫‪ 18.5‬תכנון קו הזנה ראשי מגנראטור חירום‬
‫שטח חתך המוליך יקבע על פי זרם הנקוב של הגנראטור‪:‬‬
‫לפי שיטת התקנה ‪ 90.3‬נבחר כבל בחתך‪:‬‬
‫‪A = 95mm 2‬‬
‫‪ 18.6‬תכנון מפסק מחלף בין הזנת גנראטור וחח"י‬
‫נבחר ‪ 2‬מפסקים מדגם ‪ NSX160‬ונכייל אותם לעצמת זרם הצפויה בקו חירום – ‪. 101A‬‬
‫‪ -QN‬חח"י‬
‫‪ -QG‬גנראטור‬
‫תכנון מגעני החלפה בין הזנת גנראטור וחח"י‬
‫ההחלפה בין ההזנות תבוצע בעזרת בקר השולט על שני מגענים ‪:‬‬
‫‪– CM‬חח"י ‪ - CG ,‬גנראטור‪.‬‬
‫מגענים אילו יחוגרו מיכנית ע"י שולב מתאים ויחוברו בטור ולאחר המפסקים המחליפים‪.‬‬
‫נבחר ‪ 2‬מגענים בעלי ‪ 4‬קטבים לזרם עבודה ‪. 160A‬‬
‫‪97‬‬
‫‪ 18.4‬אופן חיבור גנראטור במערכת הספק‬
‫הגנראטור נכנס לעבודה אך ורק במצב חירום כאשר קיים כשל באספקת חשמל משנאי הרשת‪.‬‬
‫על מנת למנוע טעות תפעולית שבה גנראטור עובד במקביל עם הרשת מחברים מפסק מחלף‬
‫בין רשת לגנראטור ‪ ,‬הדואג להכניס רק מקור אנרגיה אחד לעבודה מול צרכני המתקן‪.‬‬
‫באופן עקרוני הגנראטור מספק חשמל זמני אך ורק לצרכנים חיוניים‪.‬‬
‫סכימה עקרונית‪:‬‬
‫‪400KVA‬‬
‫‪160KVA‬‬
‫‪98‬‬