‫אינגר משה ‪4Z1PF‬‬ ‫יוני ‪2012‬‬ ‫הגורמים המשפיעים על עוצמת ההתחשמלות‪:‬‬ ‫עוצמת הזרם עובר דרך הגוף‬ ‫משך זמן ההתחשמלות‬ ‫מסלול מעבר הזרם דרך הגוף‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4Z1PF‬‬ ‫אמצעי ההגנה בפני חשמול הם‬ ‫הארקת הגנה‬ ‫איפוס‬ ‫זינה צפה‬ ‫הפרד מגן‬ ‫מפסק מגן‬ ‫מתח נמוך מאוד‬ ‫בידוד מגן‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4Z1PF‬‬ ‫הארקת הגנה‬ ‫‪R‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪N‬‬ ‫מונה‬ ‫מא”ז ראשי‬ ‫עומס‬ ‫אלקטרודת הגנה‬ ‫אלקטרודת שיטה‬ ‫תכלית‪ :‬ניתוק גוף מחושמל מהזינה‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4Z1PF‬‬ ‫הארקת הגנה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ IK‬תיאור מסלול זרם התקלה‬ ‫‪R‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪N‬‬ ‫מונה‬ ‫מא”ז ראשי‬ ‫עומס‬ ‫‪RB‬‬ ‫אלקטרודת הגנה‬ ‫אלקטרודת שיטה‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4Z1PF‬‬ ‫איפוס‬ ‫תכלית‪ :‬ניתוק גוף מחושמל מהזינה‬ ‫‪R‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪PEN‬‬ ‫מונה‬ ‫מא”ז ראשי‬ ‫שירותים‬ ‫עומס‬ ‫מתכתיים‬ ‫אלקטרודת יסוד‬ ‫פה”פ‬ ‫אלקטרודת שיטה‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4Z1PF‬‬ ‫איפוס‬ ‫‪IK = IK PEN+ IK E‬‬ ‫‪IK‬‬ ‫‪PEN‬‬ ‫מונה‬ ‫מא”ז ראשי‬ ‫‪R‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IK PEN‬‬ ‫שירותים‬ ‫עומס‬ ‫מתכתיים‬ ‫אלקטרודת יסוד‬ ‫פה”פ‬ ‫‪IK E‬‬ ‫אלקטרודת שיטה‬ ‫‪7‬‬ ‫‪4Z1PF‬‬ ‫הארקת יסוד‬ ‫הארקת יסוד‬ ‫הארקת שירותים‬ ‫מתכתיים‬ ‫פה”פ‬ ‫טבעת גישור‬ ‫יציאת חוץ‬ ‫יסודות המבנה‬ ‫כלונסאות‬ ‫‪8‬‬ ‫‪4Z1PF‬‬ ‫חיבורים אל פס השוואת פוטנציאלים‬ ‫הארקת שיטה של‬ ‫גנרטור‪ ,‬שנאי או ממיר‬ ‫הארקת הגנה של‬ ‫גנרטור‪ ,‬שנאי או ממיר‬ ‫מסילות‬ ‫מעלית‬ ‫צנרת הסקה המרכזית‬ ‫והמים החמים‬ ‫צנרת לאוויר‬ ‫דחוס‬ ‫כניסה ראשית של‬ ‫צנרת מים קרים‬ ‫אלקטרודת הארקת יסוד‬ ‫הארקת תעלות מתכתיות‬ ‫מתקן טלפון של מ‪.‬א‪ .‬מרכזיות‬ ‫כניסה צנרת גז כניסה ראשית של‬ ‫צנרת ביוב‬ ‫מרכזית‬ ‫‪9‬‬ ‫‪4Z1PF‬‬ ‫הארקת יסוד‬ ‫‪10‬‬ ‫‪4Z1PF‬‬ ‫פס הארקות‬ ‫חל איסור חיבור שני נעלי כבל‬ ‫על בורג אחד‬ ‫‪11‬‬ ‫‪4Z1PF‬‬ ‫פס השוואת פוטנציאלים‬ ‫‪12‬‬ ‫‪4Z1PF‬‬ ‫הארקת יסוד ‪ -‬קוץ‬ ‫‪13‬‬ ‫‪4Z1PF‬‬ ‫מערכת הארקה בתחנת החובב‬ ‫יש להבחין בין הארקת "בטיחות חשמל" לבין "הארקת תדר רדיו"‬ ‫הארקת תדר רדיו לקויה גורמת לתופעות הבאות‪:‬‬ ‫‪ ‬מודדי המכשירים השונים בתחנה "משתוללים" ואינם מראים קריאה נכונה‪.‬‬ ‫‪ ‬ספקי כח מיוצבים מפסיקים לייצב את מתח המוצא‪.‬‬ ‫‪ ‬כוויות ‪ RF‬ממיקרופונים וציוד אחר בעלי אריזה מתכתית‪.‬‬ ‫‪ ‬מנורות פלואורסנטיות נדלקות מעצמן‪.‬‬ ‫‪ ‬שידור מורס מעוות‪.‬‬ ‫‪ ‬מעגלי ‪" TTL‬משתוללים"‪.‬‬ ‫‪ ‬קריאות ‪ VSWR‬לא נכונות‪.‬‬ ‫‪ ‬בזמן שידור נשמע השידור ברמקולים של המחשב הביתי‪.‬‬ ‫‪ ‬עוותים בתמונת הצגים והטלוויזיות שבתחנה‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪4Z1PF‬‬ ‫מערכת הארקה בתחנת החובב‬ ‫תרחיש ‪ – 1‬מקרה פשוט‬ ‫מוליך הארקה ממוקם לאורך התחנה אליו מחוברים מכשירי התחנה‪ ,‬או‪ ,‬מוליכי הארקה שמשרשרים את‬ ‫המכשירים זה לזה‪.‬‬ ‫הבעיה‪ :‬המוליכים שמחברים את המכשירים השונים למוליך הארקה מיצגים‬ ‫השראויות קטנות‪ .‬זרמי ה‪ RF-‬דרכם יוצרים מפלי מתח שמצומדים למכשירים‬ ‫האחרים‪ .‬התוצאה ידועה ומוכרת כ‪.RF FeedBack -‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪4Z1PF‬‬ ‫מערכת הארקה בתחנת החובב‬ ‫תרחיש ‪ – 1‬מקרה פשוט – הפתרון‬ ‫‪ ‬יש לפרק את מוליך הארקה הראשי‪.‬‬ ‫‪ ‬יש לחבר את מוליכי הארקה של המכשירים השונים לנקודה אחת שקרובה עד כמה שניתן‬ ‫לארקת המבנה או למוט הארקה אם הוא קיים‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪4Z1PF‬‬ ‫מערכת הארקה בתחנת החובב‬ ‫תרחיש ‪ – 2‬מקרה מורכב‪ ,‬הארקה ללא הארקה‬ ‫במקרה זה קיימת הארקת ‪ DC‬אך מוליך הארקה ארוך מאוד ומייצג השראות עבור‬ ‫תדרי הרדיו‪ .‬התוצאה שפוטנציאל בנקודת חיבור המכשירים גבוה מפוטנציאל בנקודת‬ ‫הארקה‪ ,‬במילים אחרות "הארקה קיימת אך היא מנותקת עבור תדרי רדיו"‬ ‫‪17‬‬ ‫‪4Z1PF‬‬ ‫מערכת הארקה בתחנת החובב‬ ‫תרחיש ‪ – 2‬מקרה מורכב‪ ,‬הארקה ללא הארקה‪ ,‬הסבר‬ ‫מוליך באורך ‪ 10‬מטר קרוב מאוד ל‪1/4-‬‬ ‫אורך גל של ‪ .7MHz‬המוליך יוצר שיקוף‬ ‫של האנטנה (המוליך בתהודה) ולכן הוא‬ ‫מתחיל להקרין ‪.RF‬‬ ‫אם מוליך הארקה קצר מ‪ 1/4-‬אורך גל‬ ‫הוא יראה כסליל (השראות)‪ .‬אם‬ ‫הפוטנציאל בנקודה ‪ A‬הוא אפס אזי‬ ‫בנקודת הארקת המכשירים‪ B ,‬יתקבל‬ ‫פוטנציאל גבוה‪.‬‬ ‫כאשר אורך המוליך בדיוק ¼ אורך גל‬ ‫המוליך יתנהג כמעגל תהודה מקבילי‬ ‫בעל עכבה שואפת לאינסוף‪ ,‬לכן נקודה‬ ‫‪ B‬מנותקת מבחינת ‪ RF‬מנקודה ‪ .A‬מצב‬ ‫כאילו הקו ‪ AB‬אינו קיים כלל‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪4Z1PF‬‬ ‫מערכת הארקה בתחנת החובב‬ ‫תרחיש ‪ – 2‬מקרה מורכב‪ ,‬הארקה ללא הארקה‪ ,‬הסבר‬ ‫הטבלה מסכמת את המתחים‬ ‫שמתפתחים על נקודת הארקת‬ ‫המכשירים (נקודה ‪ )B‬בהנחה‬ ‫שקיימת זליגה בין המכשירים‬ ‫לאדמה‪ ,‬שנובעת מהתנגדות‬ ‫השולחן‪ ,‬הרצפה‪ ,‬הקירות (כל‬ ‫אלו יוצרים קשר לאדמה) ועוד‪.‬‬ ‫ההנחה בחישובים היא‬ ‫התנגדות כוללת של ‪1000‬‬ ‫אום‪ .‬עליה בערך התנגדות זו‬ ‫יעלה כמובן את ערך המתחים‬ ‫שחושבו בטבלה‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪4Z1PF‬‬ ‫מערכת הארקה בתחנת החובב‬ ‫מסקנות‬ ‫‪ ‬מקם את הארקת התחנה קרוב ככול האפשר לתחנה כדי שמוליך הארקה יהיה קצר‬ ‫ככול האפשר‪.‬‬ ‫‪ ‬דאג שמוליך הארקה יהיה קצר ככול האפשר אבל בכל מקרה לא קרוב ל‪ 1/4-‬אורך גל‬ ‫או כפולות איזוגיות שלו‪.‬‬ ‫‪ ‬מקם את מוליך הארקה רחוק ממוליכי טלפון‪ ,‬אנטנות טלוויזיה וכו' כדי למנוע צימוד‬ ‫תדר‪-‬רדיו ביניהם‪.‬‬ ‫‪ ‬הרחק את מוליך הארקה מהשכנים‪.‬‬ ‫‪ ‬תאם את עכבת האנטנה לעכבת קו העברת הספק עד כמה שניתן כדי להקטין את ה‪-‬‬ ‫‪ .VSWR‬יש לזכור שאנטנה לא מתואמת גורמת לקו העברת ההספק להקרין ת"ר‪ .‬מתאם‬ ‫האנטנה מתאם אך ורק כלפי המשדר והאי תאום בין האנטנה לקו אינו משתנה‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪4Z1PF‬‬ ‫מערכת הארקה בתחנת החובב‬ ‫קושיות קשות‬ ‫‪ .1‬מה עושים אם בתרחיש ‪ 2‬אין אפשרות למקם את הארקה קרוב לחדר התחנה?‬ ‫‪ .2‬מה ניתן לעשות אם אין אפשרות לקצר את מוליך הארקה?‬ ‫‪ .3‬מה ניתן עוד לעשות אם הבעיה נשארת אחרי הטיפול שהוצע בתרחיש ‪ 1‬ו‪?2 -‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪4Z1PF‬‬ ‫מערכת הארקה בתחנת החובב‬ ‫שיטת האיפוס‬ ‫‪ ‬השיטה שימושית כאשר הולכת‬ ‫האדמה אינה טובה‬ ‫‪ ‬המוליכים יכולים למלא שתי‬ ‫פונקציות‪ ,‬רדיאלים לאנטנה ורטיקאלית‬ ‫וארקת ‪RF‬‬ ‫‪ ‬בשיטה זו מרחיקים את ה‪ RF-‬מציוד‬ ‫התחנה‪.‬‬ ‫השיטה‪:‬‬ ‫‪ .1‬כל מוליך חופשי בקצהו‬ ‫‪ .2‬אורך כל מוליך ¼ אורך גל בתחומי השידור‬ ‫‪ .3‬סידור המוליכים אינו קריטי‬ ‫‪ .4‬המוליך הארוך ביותר‪ ,‬יתכן ויגיע עד למוט הארקה‪ .‬בעת הפעלת התחנה המפסק‬ ‫פתוח והמוליך מנותק ממוט הארקה‪ .‬כאשר התחנה אינה פעילה ניתן לסגור את‬ ‫המתג וליצור "הארקת הגנה" למערכת‬ ‫‪22‬‬ ‫‪4Z1PF‬‬ ‫מערכת הארקה בתחנת החובב‬ ‫שיטת האיפוס‬ ‫מוליך באורך ¼ אורך גל‬ ‫שפתוח בקצהו‪ ,‬מהווה עכבת‬ ‫נמוכה בנקודת ההזנה (התחנה)‬ ‫לכן מתח ‪ RF‬לא יתפתח ליד‬ ‫התחנה‪.‬‬ ‫יש לזכור שבקצהו המרוחק של‬ ‫המוליך המתח גבוה‪.‬‬ ‫מסקנה‪ :‬בשיטה זו מרחיקים‬ ‫את מתחי ה‪ RF-‬הגבוהים‬ ‫מהתחנה לקצה המוליכים‪.‬‬ ‫זהירות‪ :‬לא למקם את קצה‬ ‫המוליכים ליד בית השכן או ציוד‬ ‫בעייתי‪ .‬המוליך מקרין ‪.RF‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪4Z1PF‬‬ ‫מערכת הארקה בתחנת החובב‬ ‫שיטת דיכוי ת"ג‬ ‫‪24‬‬ ‫‪4Z1PF‬‬ ‫מערכת הארקה בתחנת החובב‬ ‫שיטת דיכוי ת"ג‬ ‫‪ ‬השיטה פועלת כ"ארקת הגנה" והארקת‬ ‫‪RF‬‬ ‫‪ ‬אורך מוליך הארקה אינו קריטי‬ ‫‪ ‬יש לנתק את מוליך הארקת ח"ח‬ ‫מהתחנה ולחבר להארקה המכשירים את‬ ‫המוליך המרכזי של הקואקס‬ ‫‪ ‬בקצה הקואקס יש לקצר בהלחמה את‬ ‫הסיכוך למוליך המרכזי ולמוליך בעל שטח‬ ‫חתך גדול שיחובר למוט הארקה של‬ ‫המבנה‪.‬‬ ‫‪ ‬הקבל צריך להיות מסוג קרמי בעל‬ ‫השראות נמוכה ככול האפשר‪.‬‬ ‫‪‬ערכו של הקבל הוא פונקציה של תדר‬ ‫השידור המזערי ואורך הקואקס‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪4Z1PF‬‬ ‫ועכשיו לעבודה‪...‬‬ ‫סוף‬ ‫‪26‬‬ ‫‪4Z1PF‬‬