פרק ד
4.0כללי 304 ............................................................................................... 4.0.1תרומה סביבתית של התחנה לאזור 304 ...................................................................... 4.1איכות אוויר חזויה 306 ............................................................................. 4.1.1חישובי פיזור מזהמים 306 ........................................................................................ 4.1.2תוצאות הרצת המודל 324 ......................................................................................... 4.1.3התנאים המטאורולוגיים בהם עלולים להיווצר מטרדי זיהום 324 .................................. 4.1.4תאור התנאים בהם עלולים להיווצר מטרדי זיהום אוויר 325 ........................................ 4.1.5ניטור רציף בארובה 325 ............................................................................................ 4.1.6בדיקות תקופתיות בארובה 326 ................................................................................. 4.1.7צפי מחישובי הפיזור 326 ........................................................................................... 4.2סקירת סיכונים327 ................................................................................. 4.2.1מרכיבי הערכת סיכונים 327 ..................................................................................... 4.2.2מקורות הסיכון בתחום התוכנית 328 ......................................................................... 4.2.3חומרים מסוכנים 336 ............................................................................................... 4.2.4זיהוי תרחישי תקריות 343 ........................................................................................ 4.2.5קביעת מרחקי הפרדה347 ......................................................................................... 4.2.6בחינת סיכונים מחומרים מסוכנים351 ....................................................................... 4.2.7מסקנות והמלצות 388 .............................................................................................. 4.3סיכונים סיסמיים392 .............................................................................. 4.3.1שברים פעילים ורעידות אדמה 392 ............................................................................. 4.3.2ניתוח הגברה של תנודות סיסמיות 394 ....................................................................... 4.3.3המלצה באשר לביצוע סקר תגובת אתר 398 ................................................................ 4.3.4המלצות לצמצום ומניעת סיכונים סיסמיים 398 ......................................................... 4.4מים ושפכים 399 ..................................................................................... 4.4.1המצב המתוכנן לעומת המצב הקיים בנושא טיפול בשפכים399 ..................................... 4.4.2תאור תרחישי תקלה במתקני טיפול בשפכים ,אחסנת חומרים ,דלקים ושמנים 401 ......... 4.4.3פוטנציאל להזרמת נגר עילי מזוהם 402 ...................................................................... 4.4.4חדירה לרדיוסי מגן 402 ............................................................................................ 4.5זיהום קרקע ומי תהום 403 ........................................................................ 4.5.1מקורות אפשריים לזיהום 403 ................................................................................... 4.5.2הערכה של כמות ומאפייני קרקע מזוהמת 403 ............................................................. 4.5.3מתודה לחקירה מפורטת של פוטנציאל זיהום הקרקע 403 ............................................ 4.5.4יעדי הפינוי בהשוואה לרמות ייחוס מוצעות 404 .......................................................... 4.5.5ניתוח המשמעויות ההידרולוגיות של זיהום404 ........................................................... 4.6השפעה חזותית וארכיאולוגיה 405 .............................................................. 4.6.1השפעה חזותית של התחנה המוצעת 405 .................................................................... 4.6.2השפעה חזותית של מתקני התחנה וחצר המיתוג המוצעים 408 .................................... 4.6.3ארכיאולוגיה 421 ..................................................................................................... 4.7מניעת פגיעה בערכי טבע 422 ..................................................................... 4.7.1השפעה צפויה על צומח וחי 422 ................................................................................. 4.7.2העתקת צומח ייחודי 422 .......................................................................................... 4.7.3השפעה על מסדרונות אקולוגים 422 ........................................................................... 4.7.4אמצעים למניעת השפעות שליליות על הצומח והחי 423 ................................................ 4.8מניעת רעש מפעולות התחנה 424 ............................................................. 4.8.1רעש בשלב ההפעלה 424 ........................................................................................... 4.8.2רעש בשלב בנייה 433 ............................................................................................... 4.9תאימות אלקטרו-מגנטית )אלמ"ג( ובטיחות אנוש לקרינה434 ........................- 4.9.1כללי 434 ................................................................................................................. 4.10שינויים בשימושי ויעודי קרקע 438 ........................................................... 4.10.1קונפליקטים עם ייעודי קרקע אפשריים 438 .............................................................. 4.10.2השלכות קווי הולכת האנרגיה על שימושי קרקע 439 .................................................. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 299 4.10.3שינוים ביעודיי הקרקע 439 ...................................................................................... 4.10.4הפחתת השפעות שליליות 439 ................................................................................. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 300 תרשימים: תרשים 4.1.1.1ריכוזי תחמוצות חנקן מתחנת הכוח בשימוש בסולר 310....................... תרשים 4.1.1.2קומפילצית ריכוזי NOxמתחנת הכוח ,מתעשייה ומתחבורה בשימוש בסולר311.............................................................................................................. תרשים 4.1.1.3ריכוזי תחמוצת גופרית מתחנת הכוח בשימוש בסולר 312.................... תרשים 4.1.1.4ריכוזי תחמוצת גופרית מתעשייה ותחנת הכוח בשימוש בסולר 313....... תרשים 4.1.1.5ריכוזי חלקיקים מתחנת הכוח בשימוש בסולר 314............................. תרשים 4.1.1.6ריכוזי חלקיקים מתעשייה ומתחנת הכוח בשימוש בסולר 315.............. תרשים 4.1.1.7ריכוזי תחמוצת חנקן מתחנת הכוח בשימוש בגז316............................ תרשים 4.1.1.8קומפילציית ריכוזי תחמוצות חנקן מתעשייה ,תחבורה ומתחנת הכוח בשימוש בגז317...................................................................................................... תרשים 4.1.1.9ריכוזי תחמוצות גופרית מתחנת הכוח בשימוש בגז 318........................ תרשים 4.1.1.10ריכוזי תחמוצות גופרית מתעשייה ומתחנת הכוח בשימוש בגז 319....... תרשים 4.1.1.2.1ריכוזי דו תחמוצת החנקן 323......................................................... תרשים 4.1.3.1מספר נקודות השריג בהן נרשם מקסימום עפ"י חודשים 324................. תרשים 4.1.3.2מספר נקודות השריג בהן נרשם מקסימום עפ"י שעות היממה325.......... תרשים 4.2.2.1כלל התוכנית -מקורות סיכון בתוך מתחם התחנה 334.......................... תרשים 4.2.5.1מפעלים ותחנות דלק הסמוכים לשטח תחנת הכוח 348........................ תרשים 4.2.5.2מקומות ישוב סמוכים לתחנה 350..................................................... תרשים 4.2.6.3א' מעגלי סיכון – שריפת סולר במאצרה ,שטף קרינת חום 359 5Kw/m2 תרשים 4.2.6.3ב' מעגלי סיכון – תרחישי שריפה מצנרת הונט ומרחקי הפרדה בהתאם לטבלאות 360...................................................................................... GASUNIE תרשים 4.2.6.3ג' מעגלי סיכון -חומרים נוספים בתחנה לתפעול שוטף 361................... תרשים 4.2.6.4קווי סיכון אישי סביב תחנת ה369......................................... PRMS- תרשים 4.2.6.5רדיוס מעגל סיכון מרבי מהוונט 372................................................... תרשים 4.2.6.6א' -גובה מרכז הענן 373.................................................................... תרשים 4.2.6.6ב' -גובה ל LEL 25%-במצב Dו 376............................................. F תרשים 4.2.6.6ג' -תדירות הופעת האטמוספרה הנפיצה 377....................................... תרשים 4.2.6.6ד' -רדיוס אזור נטול מקורות הצתה ) 35מטרים( 380........................... תרשים - 4.2.6.7מעגלי סיכון של תרחישי דליפת אמוניה ממפעלים שכנים לריכוז ייחוס 383............................................................................................................. PAC2 תרשים 4.2.6.9א' -תנועת משאיות לכיוון תחנת הכח במצב הקיים 387....................... תרשים 4.2.6.9ב' -תנועת משאיות לכיוון תחנת הכח במידה ויוקם מחלף 387.............. תרשים 4.3.1.1מפת פוטנציאל התנזלות 393.............................................................. תרשים 4.3.2.1מפת שתית 395................................................................................. תרשים 4.3.2.2פוטנציאל הגברת תאוצות קרקע 396.................................................. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 301 תרשים 4.3.2.3מפת תקן 397............................................................................. 413 תרשים 4.6.1.1הדמיית מצב מתוכנן 406................................................................. תרשים 4.6.1.2הדמיית מצב מתוכנן -הגדלה 407..................................................... תרשים 4.6.2.1מבט 410....................................................................................... 1 תרשים 4.6.2.2מבט 411....................................................................................... 2 תרשים 4.6.2.3מבט 412....................................................................................... 3 תרשים 4.6.2.4מבט 413....................................................................................... 4 תרשים 4.6.2.5מבט 414....................................................................................... 5 תרשים 4.6.2.6מבט 415....................................................................................... 6 תרשים 4.6.2.7מבט 416....................................................................................... 7 תרשים 4.6.2.8מבט 417....................................................................................... 8 תרשים 4.6.2.9מבט 418....................................................................................... 9 תרשים 4.6.2.10מבט 419.................................................................................... 10 תרשים 4.6.2.11מבט 420.................................................................................... 11 תרשים 4.8.1.4.1נקודות )קולטים( לחיזוי רעש מפעולת התחנה 426............................ תרשים 4.9.1גבולות דעיכת שטף השדה המגנטי מחוץ לתחנה437............................... טבלאות: טבלה 4.1.1א' -מאפייני ארובת תחנת הכוח 306........................................................ טבלה 4.1.1ב' -נתוני המבנים שהוזנו למודל ה308........................................PRIME- טבלה 4.1.1ג' -ריכוזי NOXו SOXבנקודות רגישות 320.......................................... טבלה 4.1.1ד' -ריכוזי חלקיקים בנקודות רגישות 321................................................ )לחלקיקים מוצג סט נתונים אחד מכיוון שלתחנה אין השפעה על ריכוז החלקיקים באזור( 321............................................................................................................. טבלה 4.1.1ה' -מצב החזוי של ריכוזי NO2בנקודות רגישות 321................................ טבלה 4.2.2א' -רשימת חומרים מסוכנים בשימוש תחנות כוח 328.............................. טבלה 4.2.2ב' -רשימת חומרים מסוכנים לפי אופי הסיכון ואמצעי בטיחות 330........... טבלה 4.2.3א' -מרכיבים אופייניים של גז טבעי 336.................................................. טבלה 4.2.3ב' – סיכום נתוני חומרים מסוכנים 340.................................................... טבלה 4.2.3ג' -פסולת ואריזות חומ"ס 341............................................................... טבלה 4.2.4א' – נתוני הוונט לשחרור יזום 343.......................................................... טבלה 4.2.4ב' – נתוני מערכת הגז344....................................................................... טבלה 4.2.5א' -סיווג מקבלי סיכון 347.................................................................... טבלה 4.2.5ב' – הערכת מרחק אתרים/מפעלים )כאמור בתרשים 4.2.5.1לעיל( מגדר התחנה 349............................................................................................................ טבלה 4.2.5ג' -מרחק ישובים מגבול מגרש התחנה 350.............................................. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 302 טבלה - 4.2.6.1תרחישים המנותחים בתסקיר351...................................................... טבלה - 4.2.6.3רדיוסי סיכון עבור התרחישים הדטרמיניסטים357.............................. טבלה 4.2.6.4א' -נתוני צנרת בתחנת 364...................................................... PRMS טבלה 4.2.6.4ב' – ההסתברויות בבסיס התרחישים365.............................................. טבלה 4.2.6.4ג' -שכיחות כיווני רוח ,על פי מהירות הרוח בבסיס התרחישים 366........ טבלה 4.2.6.4ד' -מצבים מטאורולוגיים בבסיס התרחישים 366.................................. טבלת 4.2.6.4ה' -סיכום שכיחות כיווני הרוח על פי מצבים מטאורולוגיים 367............ טבלה 4.2.6.4ו' – טווחי הסיכון בתרחיש 367........................................... JET FIRE טבלה 4.2.6.4ז' – טווחי הסיכון בתרחיש 368........................................... Flash Fire טבלה 4.2.6.5א' -מעגלי סיכון עבור קרינה תרמית מצנרת בתוך התחנה וממיכל אחסון הסולר 370............................................................................................................. טבלה 4.2.6.5ב' – רדיוסי סיכון עבור קרינה תרמית מהוונט 371................................. טבלה 4.2.6.6א' – נתוני חישוב גודל ענן 374.............................................................. טבלה 4.2.6.6ב' – מרחק ענן הגז הנפלט מהוונט ע"פ ערך 375..............................LEL טבלה – 4.2.6.7טווחי סיכון בחשיפת אנשים לא ממוגנים לאמוניה גזית באוויר 382...... טבלה - 4.2.6.8התייחסות עבור הצעות לתרחישים השונים שעלו במכתבו של מר שלמה עובדיה 385............................................................................................................ טבלה מס' - 4.8.1.2ספקטרום של רמת הספק הקול בפסי אוקטאבה לרעש המוקרן על ידי מבנה הטורבינות 424......................................................................................... טבלה - 4.8.1.4מרחק בין מקורות וקולטי הרעש ,מטרים 425..................................... טבלה - 4.8.1.5תיקון לכיווניות קרינה של ארובה ומגדל הקירור428.................... dB , טבלה - 4.8.1.6.1מפלסי הרעש החזויים מפעולת תחנת הכוח המוצעת בחזיתות הבתים הרגישים בסביבה ובגבול התחנה429............................................................ dB(A) , טבלה - 4.8.1.6.2מפלסי הרעש החזויים מפעולת תחנת הכוח המוצעת בתוך בתים עם חלונות פתוחים430.................................................................................... dB(A) , טבלה - 4.8.1.7מפלסי רעש שווי ערך מרביים מותרים בבתי מגורים באזור מגורים ובית ספר430................................................................................................................ . טבלה - 4.8.1.8מפלסי הרעש החזויים מפעולת תחנת הכוח המוצעת בתוך בתים 431..... טבלה 4.9.1א' -שנאים בתחנת הכוח 434................................................................... טבלה 4.9.1ב' -כבלים ופסי צבירה בתחנת הכוח 435.................................................. טבלה 4.9.1ג' -טבלה מסכמת מצבי פיזור שטף מגנטי 436........................................... תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 303 פרק ד 4.0כללי 4.0.1תרומה סביבתית של התחנה לאזור בעקבות החלטת מליאת הות"ל מיום 30.3.09כי "כחלק מהבדיקות התכנוניות ותסקיר ההשפעה על הסביבה יתבקשו היזמים להציג את התרומה הסביבתית של התחנה מבחינת שימוש בגז וחשמל "...התבצעה סקירת תרומה סביבתית אפשרית של התחנה לאזור .בסקירה זו בחנו את ההשפעות הרחבות יותר על איכות האוויר באזור באר טוביה כתוצאה מהגעת גז טבעי לאזור כחלק מהקמת תחנת כוח הפועלת על בסיס גז טבעי .סביר כי התחנה תקדם מאוד הגעת גז טבעי לאזה"ת -ולהפך ,בהעדרה תתאחר הגעת הגז לתעשייה בסביבה. לשם הקמת תחנת הכוח תוקם גם תחנת (Pressure Regulation Metering System) PRMS מתקן שיאפשר לאזורי התעשייה באזור לעשות שימוש בגז הטבעי בלחץ נמוך. במצב בו התעשייה ,כולה או חלקה ,תעבור משימוש בדלקים כבדים לגז טבעי ,תיחסך כמות רבה של מזהמים הנפלטים לאזור ,הסיכון ממיכלי אחסון הדלקים ירד ,וכן לא יהיה צורך בנסיעות מיכליות כביש ,אשר מגיעות באופן שגרתי לאזור ,מיכליות אלו מהוות גורם סיכון נייד ומשמעותי וכן פולטות מזהמים בתנועתן. הסקירה חולקה לשני חלקים ,בחלקה הראשון ,הובאו מספר דוגמאות מהעולם ,הסוקרות את תוצאות המעבר לשימוש בגז טבעי במקומות שונים בעולם ,ובחלק השני נעשה ניסיון לאפיין את המעבר בצורה כמותית. הרעיון העומד מאחורי הבדיקה הכמותית הוא שהקמת תחנת כוח העובדת על בסיס גז טבעי, באזור תעשיה ,הינה זרז למעבר תעשיות אזרחיות לשימוש בגז טבעי ,תוך שימוש בצנרת הגז שתגיע לאזור .אספקת גז טבעי למפעלים באזור התעשייה תביא להפחתה משמעותית בזיהום האוויר הנוצר כיום כתוצאת הסקה בדלקים כבדים ומזהמים יותר מגז טבעי ,ותסייע בהפחתת עלויות האנרגיה של המפעלים. בדיקה שערכה ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים העלתה כי כ 90-מפעלים קטנים ובינוניים באזור המרכז והדרום מביעים עניין לעבור לגז טבעי .הבעיה הניצבת בפניהם היא עלויות החלוקה והבאה של הגז אליהם. בכדי לבצע חישוב כמותי המשווה את פליטת המזהמים משימוש בדלקים תוצרי זיקוק נפט ,כגון אלו אשר נעשה בהם שימוש בהווה ,לבין הפליטה המשוערת משימוש בגז טבעי ,הוערכה כמות וסוגי הדלקים אשר נעשה בהם שימוש כיום וחושבה הפליטה מהם ,וכן חושבה הפליטה מכמות מקבילה של גז טבעי. עפ"י החישובים נראה כי במעבר של כלל התעשייה באזור לגז טבעי יחסכו פליטות לשנת 2030 בסביבות 390טון תחמוצות גפרית SO2 -לשנה ,כ 63-טון תחמוצות חנקן ,כ 37-טון פחמן חד תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 304 חמצני וכ 14,000-טון .CO2כמו כן ,נעשתה הערכה דומה למצב העתידי של חיסכון הדלקים, בשנת .2020פירוט מלא של החישובים להערכות אלו מופיע בנספח -12הפחתת פליטת מזהמים כתוצאה מהמרת דלקים באזור. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 305 4.1איכות אוויר חזויה 4.1.1חישובי פיזור מזהמים נתוני תחנת הכוח המוצעת התקבלו מחברת " "IPMבאמצעות מתכנניהם האמריקאים: טבלה 4.1.1א' -מאפייני ארובת תחנת הכוח קוטר הארובה 6מטרים כמות הגז הנפלטת מהארובה 2.24מיליון מ"ק /שעה טמפרטורת הפליטה 82מעלות צלזיוס גובה הארובה 40מטרים חישוב גובה ארובה מינימלי חישוב גובה הארובות המינימלי נעשה בשיטה הלקוחה מ :TA Luft 2000נומוגרמה לקביעת גובה ארובה .להלן מדידה ל ,NO2המדידה נעשתה עבור NO2מכיון שעפ"י "תקנות למניעת מפגעים )מניעת זיהום אוויר מייצור חשמל( ,התש"ע ,2010-כמות ה NOx-המותרת הנפלטת מתחנת כוח מהווה ריכוז גבוה משאר המזהמים. כמות הגז הנפלטת מהארובה R=2240000 פליטת המזהם חושב בהשערת מקסימום כמות Q=2240000 m³/h x50 Mg/M^3x0.64 מותרת של מזהם ליחידת נפח מקדם ייחודי של המזהם S=0.1 קוטר הארובה D=6 טמפרטורת היציאה בצלזיוס T=82 Q/s=112/0.1 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 306 עפ"י חישוב הנומוגרמה עבור NO2גובה מינימלי של הארובה הוא בסביבות ה 30-מטרים. ריכוז המזהמים בגז הנפלט: כדי לחשב את המזהמים העתידים להיפלט מתחנת הכוח נעשתה הנחה מחמירה ,כי ייפלטו מקסימום ריכוזי המזהמים המותרים עפ"י "תקנות למניעת מפגעים )מניעת זיהום אוויר מייצור חשמל( ,התש"ע "2010 - תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 307 חישוב השפעת המבנים של תופעת ה downwash בכדי להעריך את השפעת המבנים על תופעת ה ,DOWNWASHזרימת אויר כלפי מטה בעקבות מחסום ,נערכה השוואה בין שני מצבים ,מצב אחד המתחשב במבנים בשטח התכנית ומצב שאינו מתחשב במבנים בשטח התכנית. הדרך אשר השוואה זו נעשתה היא ע"י הרצת המודל ,AERMODלמודל הוזן מקור נקודתי, המייצג את ארובת תחנת הכוח המתוכננת בגובה 40מטרים ,הוגדרה רשת של קולטנים בתוך שטח התכנית ובקרבתה ,במרחקים קבועים של 20מטרים אחד מהשני. המודל הורץ פעם אחת בשילוב אלגוריתם ),PRIME (Plume Rise Model Enhancements מודל המעריך את השפעת ה ,DOWNWASH-ופעם ללא שילוב . PRIME המבנים אשר הוזנו למודל ה PRIMEהם: טבלה 4.1.1ב' -נתוני המבנים שהוזנו למודל הPRIME- מבנה גובה )מטרים( אורך )מטרים( רוחב מגדלי קירור 37 72 42 מבנה טורבינה 24 52 12 בוילר 30 25 16 בוילר מבנה הטורבינה מגדלי קירור שתי ההרצות הראו תוצאות קרובות מאוד ,דבר המעיד כי לבניינים אין השפעה משמעותית על הריכוזים באזור ולפיכך תופעת ה DOWNWASH-אינה בעייתית באתר זה. חישובי פיזור וריכוזי מזהמים במרחב תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 308 חישובי פיזור המזהמים נערכו לשני תרחישים: • שימוש בסולר)מצב חירום( • שימוש בגז טבעי יש להדגיש כי התרחיש של שריפת סולר אינו מתוכנן לשימוש יומיומי ,אלא רק במצב חירום בהעדר גז טבעי. כלל מפות פיזור המזהמים המופיעות בהמשך נעשו ע"ג רקע טופוגרפי ללא ייעודי קרקע בגלל עומס כרטוגרפי. תוצאות הרצת המודל הינם בהנחה של הסקת התחנה בסולר בתרשימים המופיעים להלן: תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 309 תרשים 4.1.1.1ריכוזי תחמוצות חנקן מתחנת הכוח בשימוש בסולר תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 310 תרשים 4.1.1.2קומפילצית ריכוזי NOxמתחנת הכוח ,מתעשייה ומתחבורה בשימוש בסולר 4.1.1.3ריכוזי תחמוצת גופרית מתחנת הכוח בשימוש בסולר תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 311 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 312 תרשים 4.1.1.4ריכוזי תחמוצת גופרית מתעשייה ותחנת הכוח בשימוש בסולר תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 313 תרשים 4.1.1.5ריכוזי חלקיקים מתחנת הכוח בשימוש בסולר תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 314 תרשים 4.1.1.6ריכוזי חלקיקים מתעשייה ומתחנת הכוח בשימוש בסולר תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 315 תרשים 4.1.1.7ריכוזי תחמוצת חנקן מתחנת הכוח בשימוש בגז תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 316 תרשים 4.1.1.8קומפילציית ריכוזי תחמוצות חנקן מתעשייה ,תחבורה ומתחנת הכוח בשימוש בגז תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 317 תרשים 4.1.1.9ריכוזי תחמוצות גופרית מתחנת הכוח בשימוש בגז תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 318 תרשים 4.1.1.10ריכוזי תחמוצות גופרית מתעשייה ומתחנת הכוח בשימוש בגז תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 319 טבלה 4.1.1ג' -ריכוזי NOXו SOXבנקודות רגישות להלן טבלאות המשוות את הריכוזים הצפויים לאחר הקמת התחנה למצב הקיים .ההצגה בטבלאות שלהלן הנה בהתאם למיצועים הנדרשים עפ"י ערכי היעד והסביבה. ריכוזי מזהמים מצב קיים ומצב מוצע NOX מצב קיים קולט סולר גז מיצוע חצי שעתי מיצוע יממתי מיצוע שנתי מיצוע חצי שעתי מיצוע יממתי מיצוע שנתי מיצוע חצי שעתי מיצוע יממתי מיצוע שנתי כפר ורבורג 92.45 9.01 0.84 107.3 9.34 0.88 125.58 11.31 1.1 תימורים קריית מלאכי 121.79 11.17 2.37 123.61 11.71 2.79 125.09 16.16 5.15 125.95 22.23 2.7 127.96 22.5 2.83 129.74 24 3.61 אביגדור 84.78 6.38 1.22 88.69 6.39 1.29 92.56 7.45 1.66 עזריקם 125.13 5.12 0.67 139.16 5.18 0.7 153.7 6.37 0.87 אל עזי 195.22 26.16 2.57 197.24 26.17 2.6 198.43 26.24 2.77 שפיר 74.07 5.07 0.57 75.67 5.1 0.6 77.64 6 0.73 תקן סביבה 940 560 940 560 940 560 תקן יעד 30 30 30 SOX מצב קיים קולט סולר גז מיצוע שעתי מיצוע יממתי מיצוע שנתי מיצוע שעתי מיצוע יממתי מיצוע שנתי מיצוע שעתי מיצוע יממתי מיצוע שנתי כפר ורבורג 70.95 4.42 0.61 74.74 5.42 0.74 99.49 6.53 0.87 תימורים קריית מלאכי 112.95 6.27 1.18 112.97 9.59 2.61 112.98 12.55 3.95 98.8 7.23 1.31 99.2 8.06 1.78 101.88 8.99 2.22 אביגדור 65.43 4.88 0.72 66.5 5.66 0.94 72.36 6.47 1.16 עזריקם 111.07 4.92 0.55 114.54 5.47 0.64 135.29 6.02 0.75 אל עזי 153.62 28.64 2.51 153.87 28.77 2.6 155.478 28.71 2.71 שפיר 55.81 4.79 0.48 56.18 5.9 0.55 58.74 6.01 0.64 תקן סביבה 350 125 60 350 125 60 350 125 60 20 20 20 20 20 20 תקן יעד תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 320 טבלה 4.1.1ד' -ריכוזי חלקיקים בנקודות רגישות )לחלקיקים מוצג סט נתונים אחד מכיוון שלתחנה אין השפעה על ריכוז החלקיקים באזור( חלקיקים קולט כפר ורבורג תימורים קריית מלאכי אביגדור עזריקם אל עזי שפיר תקן יעד TSP תקן סביבה PM10 תקן יעד PM10 )עם ובלי התחנה גם בגז וגם בסולר( נ.צ. 177583,624828 176216,626474 175973,624361 170765,628967 182590,625127 174341,622793 174489,625191 מיצוע תלת שעתי 46.68 58.52 282.46 83.52 22.32 14.46 40.89 300 מיצוע שנתי 0.26 0.73 1.78 0.56 0.18 0.43 0.25 75 60 20 ממוצע יממתי 6.21 9.95 36.5 14.23 2.86 4.53 200 150 50 טבלה 4.1.1ה' -מצב החזוי של ריכוזי NO2בנקודות רגישות קולט נ.צ. כפר ורבורג תימורים קריית מלאכי אביגדור עזריקם אל עזי שפיר ערך סביבה ערך יעד 177583,624828 176216,626474 175973,624361 170765,628967 182590,625127 174341,622793 174489,625191 NO2 סולר מיצוע שנתי מיצוע יומי אחוזון 99.9 0.75 80.3 3.34 82.92 1.98 85.28 0.98 69.18 0.67 87.31 1.23 28.5 0.57 57.98 200 40 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ גז מיצוע יומי אחוזון 99.9 74.04 82.57 84.32 67.73 74.09 26.31 54.36 200 מיצוע שנתי 0.64 2.21 1.61 0.81 0.57 0.98 0.49 40 321 4.1.1.2יחס בין דו תחמוצת החנקן לכלל תחמוצות החנקן חישוב ריכוזים מקסימליים של דו תחמוצת החנקן אחד השינויים בחוק אוויר נקי הוא ההתייחסות לריכוזי דו תחמוצת החנקן במקום לכלל תחמוצות החנקן ,כפי שנעשה עד כה. בכדי להעריך את כמות דו תחמוצת החנקן במקום התייחסות כוללת לכלל תחמוצות החנקן, נעשה שימוש באלגוריתם ) ,OLM (Ozone Limiting Methodהמתחשב בכמות האוזון בכדי להגביל את ייצור החנקן הדו חמצני ,מכיוון שישנו איזון בין כמות האוזון לבין כמות הייצור של דו תחמוצת החנקן בסביבה .כאשר הפליטה משריפת הדלקים היא בעיקר של חד תחמוצת החנקן ייצור דו תחמוצת החנקן הוא תהליך הצורך אוזון ,נוסחת ייצור דו תחמוצת החנקן היא. NO + O3 → NO2 + O2 : בהרצת מודל זה נעשתה הנחה מחמירה של שימוש בסולר כדי לייצג את המצב הקשה ביותר .עפ"י התקן החדש 99.9%מהמדידות צריכות לעמוד בתקן של 200מיקרוגרם למ"ק. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 322 תרשים 4.1.1.2.1ריכוזי דו תחמוצת החנקן ריכוזי דו תחמוצת החנקן מתחנת הכח במצב של שימוש בסולר ומתעשייה כפי שניתן לראות מהתרשים ,הערכים אינם עולים על ערך הסף ,שנקבע במסמך המלווה לחוק אוויר נקי )ערכי איכות אוויר( .הקובע כי על 99.9%מהמדידות להיות נמוכות מ200- מק"ג למ"ק. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 323 4.1.2תוצאות הרצת המודל השוואה של הנקודות הנבחרות בהם חושבו ריכוזי מזהמים מראה כי השפעת תחנת הכוח, במצב של שימוש בסולר ,היא קטנה: • תחמוצות חנקן :התוספת היא בין 28מק"ג למ"ק )כפר ורבורג( לתוספת של 2מק"ג למ"ק )אל עזי(. • חלקיקים :לא ניתן לראות מהתוצאות הבדל כלל בתרומת כמות החלקיקים אותם מייצרת התחנה )גם במצב של עבודה על בסיס סולר( הכמות קטנה ,בעיית החלקיקים בתוך העיר ,קריית מלאכי נוצרת מהתעשייה. • תחמוצות הגפרית :השפעה דומה להשפעה של תחמוצות חנקן כאשר השינוי הגדול יותר מתרחש בכפר ורבורג וההפרש הקטן ביותר באל עזי. 4.1.3התנאים המטאורולוגיים בהם עלולים להיווצר מטרדי זיהום בכדי להעריך את הזמנים בהם ,עפ"י החיזוי יוצרו ריכוזי הזיהום הגבוהים מוצגים גרפים, בהם מתוך כל נקודות השריג נמדד מתי נרשמו ריכוזי המקסימום מתוך חמשת שנות המדידה .ניתן לראות שרוב מדידות המקסימום הם בחודשי המעבר בשעות הבוקר. תרשים 4.1.3.1מספר נקודות השריג בהן נרשם מקסימום עפ"י חודשים מספר נקודות השריג בהן נרשם מקסימום עפ"י חודשים 140 120 100 80 60 40 20 0 01 02 03 04 05 06 07 08 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 09 10 12 324 תרשים 4.1.3.2מספר נקודות השריג בהן נרשם מקסימום עפ"י שעות היממה מספר נקודות השריג בהן נרשם מקסימום עפ"י שעות היממה 180 160 140 120 100 80 60 40 20 0 01 02 03 04 05 06 07 08 09 10 11 12 13 עפ"י הגרפים המוצגים לעיל ,הזמנים בהם ניתן לצפות לריכוז מזהמים גבוה ,הוא חודשי המעבר בשעות הבוקר המוקדמות .זמנים אלו מאופיינים במצבי יציבות חזקים ,ברוחות חלשות ובגובה שכבת עירוב נמוכה ,שילוב מאפיינים אלו מונע מערבוב המזהמים ומביא לריכוזי מזהמים גבוהים. 4.1.4תאור התנאים בהם עלולים להיווצר מטרדי זיהום אוויר בזמן ההנעה ,ריכוז COהממוצע יהיה סביב 3100מ"ג\מק"ת ,עם ריכוז שיא של 5000 מ"ג\מק"ת .נתוני הדממה של היחידות ,אינם זמינים בשלב זה -זאת משום שטרם הוזמנה טורבינת גז ספציפית .פליטות בזמנים אלו ינותחו בפירוט בשלב היתר הבנייה. 4.1.5ניטור רציף בארובה מערכות הניטור הרציף שיותקנו ויופעלו בתחנה הן בהתאם לדרישות ב"הצעת נוסח תקנות למניעת מפגעים )מניעת זיהום זיהום אויר מייצור חשמל( ,התש"ע "2010-הדיווח הרציף בזמן אמת ,שגרת הדיווחים והדיווח במקרה תקלה יעשו בהתאם לנדרש ב"-הצעת נוסח תקנות למניעת מפגעים )מניעת זיהום זיהום אויר מייצור חשמל( ,התש"ע ,"2010-או לחילופין אם התחנה תפעל במסגרת כללים שיקבעו ע"י "הדרג המקצועי הארצי" לתפעול תחנות כוח. לאפיון מערכת הניטור הרציף ראו סעיף .3.3.6 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 325 4.1.6בדיקות תקופתיות בארובה המזהמים המפורטים בתוספת השנייה ל"-הצעת נוסח תקנות למניעת מפגעים )מניעת זיהום זיהום אויר מייצור חשמל( ,התש"ע "2010-ימדדו בארובת תחנת הכוח בתדירות הבאה- אחת לשנה עבור המזהמים הנמדדים במכשירי מדידה רצופה ואחת לחצי שנה עבור מזהמים שאינם נמדדים במכשיר מדידה רציפה. בגזי הפליטה ידגמו הפרמטרים הבאים בבדיקות תקופתיות :תחמוצות חנקן ,תחמוצות גופרית ,חומר חלקיקי ופחמן חד חמצני .ספיקת הדלק בעת הדיגום תימדד גם היא. 4.1.7צפי מחישובי הפיזור עפ"י חישובי המודלים תוספת הזיהום הנוצרת מפליטות תחנת הכוח ,אינה גבוהה .עם זאת, עפ"י המודל ,ריכוזי תחמוצות החנקן והגפרית המצטברים באזור שיפולי ההר של חבל עדולם ,בעיקר באזור בית ניר )ללא חריגה מתקנים( ,עולים מסך התעשייה באזור ,יש לזכור כי החישובים הסתמכו על מצב ,בו תחנות הכוח צפית ודליה עובדים על בסיס סולר. בהתאם לממצאי איכות האוויר החזויה עורכי התסקיר לא ראו צורך בהצעת תוספת של תחנת ניטור למדידת זיהום אויר בנוסף על תחנות המדידה הקיימות במרחב. תחנות הניטור הנמצאות בסביבת התוכנית כיום הם :קריית מלאכי ,כפר מנחם ,קריית גת ועמיקם. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 326 4.2סקירת סיכונים 4.2.1מרכיבי הערכת סיכונים הערכת סיכונים מתייחסת לכלל מרכיבי התוכנית ובכלל זה: א .צנרת גז טבעי בתחנת הכוח המגיעה ל .PRMS ב .תחנת גז להפחתת לחץ ומדידה ).(PRMS ג .צנרת הגז בתחומי התחנה. ד .מערכת אחסון סולר לתחנת הכוח בשעת חירום הכוללת 2מיכלי סולר מוקפים במאצרות. ה .אחסון של חומרים מסוכנים נוספים העתידים לשמש לתפעול התחנה כגון חומרים לטיפול במים וקירור הגנרטור. ביצוע החישובים של מעגלי הסיכון עבור גז ,סולר וחומרים נוספים לתפעול התחנה ,נעשה בשיטה הדטרמיניסטית המקובלת בישראל ובארה"ב ,באמצעות התוכנה ALOHA במהדורתה האחרונה ) (5.4.2מדצמבר .2011תרחישי גז וסולר חושבו בהתאם לתנאים הסטנדרטים המוכתבים ב"מדריך לניהול סיכונים ממקורות נייחים בהיבט של תקריות חומרים מסוכנים )מצב קיים( מהדורה "2.0של המשרד להגנת הסביבה .כמו כן ,חושבו תרחישים לחומרים לתפעול התחנה לפי "חוזר מנכ"ל מדיניות מרחקי הפרדה ממקורות סיכון נייחים" של המשרד להגנת הסביבה מיוני .2011 עבור חישובי קרינת חום בתחנת הפחתת לחץ ומניה ) ,(PRMSבוצע שימוש בשיטה ההסתברותית כפי שמופיעה בתקן ההולנדי NEN 3650וצו הבטיחות לגז טבעי בהערכת הסיכונים. פלטי המחשב ומעגלי הסיכון עבור החישובים השונים בפרק זה מצורפים בנספח .13 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 327 4.2.2מקורות הסיכון בתחום התוכנית מוקדי סיכון תחנת הכוח כוללת טורבינת גז המוזנת בשגרה בגז טבעי .בזמן חירום בעת תקלה או כשל באספקת הגז הטבעי תוסק הטורבינה בסולר שיוזן ממיכלי אחסון בנפחים המאפשרים הפעלת הטורבינה ל 100-שעות עבודה .מרכיבי תחנה אלו גוזרים מוקדי סיכון עיקריים בתחנה כדלקמן: .1גז טבעי אשר ישמש כחומר גלם עיקרי בתחנת הכוח .IPM .2סולר אשר ישמש במקרי חירום כדלק חליפי במקרה של תקלה באספקת הגז הטבעי הסדירה. חומרים אלו הינם החומרים המסוכנים העיקריים הנמצאים בשטח התחנה בעלי פוטנציאל השפעה על הפעילות באתר התחנה. לתפעול שוטף של תחנת הכוח יהיה צורך בשימוש בחומרים מסוכנים נוספים .התחנה נמצאת בשלבי תכנון סטטוטוריים ולא ניתן בהווה לקבוע סופית מהם החומרים האלו .לצורך בחינת הסיכונים הקיימים מחומרי התפעול השונים ,בוצעה פניה למתכננים של התחנה, והתקבלה רשימת חומרים הנמצאים בשימוש בתחנות כוח פועלות דומות. להלן רשימת החומרים: טבלה 4.2.2א' -רשימת חומרים מסוכנים בשימוש תחנות כוח מס"ד .1 שם התכשיר Oxygen scavenger )(Accepta 2082 .2 Amine (Accepta )2328 הרכב Sodium sulfite 80-100% Sodium metabisulfite <5% Cyclohexylam ine 30% .3 Sodium Phosphate - 5% .4 Hydrochloric acid 32% Sodium hypochlorite 12% - 32% - 12% .6 Sodium metabisulfite Sodium hydroxide solution Polymeric filtering )aid (Accepta 4539 - 10% - 30% @ 2.3kPa 20◦c - 1מ"ק Ammonium chloride 4% Acetic acid 1- 2% - 1מ"ק .5 .7 .8 ריכוז 10% לחץ אדים @ 2-9 mmHg 20◦c (for sodium bisulfite 38)40% mmHg @ 11 20◦c (for )100% Less than 0.01 mmHg @ 20◦c @ 16kPa 20◦c @ 2.3kPa 20◦c 20% תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ כמות 1.5מ"ק 1.5מ"ק 3מ"ק 2.5מ"ק 1.5מ"ק 1.5מ"ק 328 מס"ד .9 .10 .11 .12 .13 ריכוז הרכב שם התכשיר 5% Antifouling agentבהתאם להנחיות 2% ) (Accepta 2091היצרן התכשיר אינו מכיל חומרים מסוכנים 100% Ether sulfate Emulsion breaker (TTRAMAFLOC®7 )72 - Hydrogen compressed Ammonia solution 25% גפ"מ גז פחמימני מעובה פרופאן-בוטאן- איזובוטאן לחץ אדים כמות - 1.5מ"ק - 0.5מ"ק 12סוללות. בכל סוללה 23גלילים המכילים 50 ליטר מימן בלחץ 150 אטמ'. סה"כ 18.75 ק"ג מימן בסוללה. 1מ"ק mmHg @ 115 25% 20◦c 200קילו 100% להלן הצגה מפורטת של כל מוקד סיכון .הצגה זו כוללת את הפרטים הבאים :שם החומר, שימוש ,אופי הסיכון ,תנאים בהם נמצא החומר המסוכן ,סוג פעילות מבוצעת ואמצעי הבטיחות בכל מוקד סיכון) .מאחר ובשלב כתיבת פרק זה של התסקיר אין תכנון מפורט של תחנת ה PRMSפסקה זו נכתבה על בסיס מידע מתחנות אחרות(. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 329 טבלה 4.2.2ב' -רשימת חומרים מסוכנים לפי אופי הסיכון ואמצעי בטיחות מוקד סיכון תחנת הפחתת לחץ ומדידה PRMS שם החומר גז טבעי. שימוש הורדת ומדידת לחץ של הגז הנכנס לתחנה והעברתו לצנרת פנימית הנמצאת במתחם התחנה. אופי הסיכון דליפה ו/או שריפה הנובעים משחרור גז מהמערכות השונות במתקן תחנת ה PRMS-ובצינור ההזנה לתחנה. תנאי החומר המסוכן לחץ ,barg 80טמפ' 10-60מעלות צלזיוס ,קוטר צנרת )נכנסת( 12צול ,אורך צנרת 25מטרים. סוג פעילות מבוצעת תחנת ה PRMSכוללת את הפעילויות הבאות: א .הזנה -צנרת הזנת גז בקוטר ".12 ב .סינון -מערכת מסננים וניקוז שתפקידם הינו הפרדת טיפות וסינון מזהמים ,הגז נכנס מחלקו התחתון של המסנן ,עובר דרך מדיום הסינון ויוצא מחלקו העליון של המסנן. ג .מדידה וניטור-מערכת מדידה וניטור גז הכוללת מדי ספיקה. ד .חימום -מערכת דוודים לחימום ,חימום נדרש למניעת התעבות והצטברות נוזלים לפני הורדת הלחץ .חימום הגז מתבצע על ידי מערכת מחליפי חום כאשר המים במחליפי החום מחוממים בבוילרים המוזנים מצינור הגז הראשי. ה .הפחתת לחץ -כל אחת מיחידות הפחתת הלחץ מכילה קווי פעולה מקבילים כאשר אחת פועלת באופן שוטף והשנייה לצרכי גיבוי ,לאחר חימום הגז מופחת הלחץ על ידי ברזי הפחתת לחץ ללחצי העבודה הנדרשים להפעלת המערכת. אמצעי הבטיחות מערכת מגופים לצורך ויסות ,שליטה ופריקת הגז .מערכת PIG הכוללת צנרת עילית לצורך ניקוי קו הגז .מערכת ה PRMS-תוקם על רצפת בטון בסככה מקורה .חצר המתקן תמוגן בקירות בטון. מוקד סיכון צנרת גז בתחומי התחנה שם החומר גז טבעי. שימוש הולכת גז. אופי הסיכון דליפה ו/או שריפה הנובעים משחרור גז מהצינור התת קרקעי באירוע חירום. תנאי החומר המסוכן לחץ ,barg 47טמפ' 10-60מעלות צלזיוס ,קוטר צנרת 12צול, אורך צנרת 60מטרים. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 330 סוג פעילות מבוצעת הולכת גז מ PRMSלתחנת הכוח ובתחנה עצמה. אמצעי הבטיחות מערכת מגופים לצורך ויסות ,שליטה ופריקת הגז. מוקד סיכון וונט המיועד לשחרור יזום )לחץ גבוה( שם החומר גז טבעי. שימוש פריקת גז מהמערכת לאוויר. אופי הסיכון דליפה ו/או שריפה הנובעים משחרור גז מהמערכת. תנאי החומר המסוכן הונט נמצא על צנרת בלחץ , barg 80טמפ' 10-60מעלות צלזיוס, קוטר צנרת 12צול ,אורך צנרת 60מטר .קוטר וונט ."4גובהו 10מ' סוג פעילות מבוצעת משמש לפריקת גז לצורך תפעולי ובמקרי חירום בלבד. אמצעי הבטיחות מרחקים רלוונטיים כפי שמוגדרים בסקר זה. מוקד סיכון וונט המיועד לשחרור יזום )לחץ נמוך( שם החומר גז טבעי. שימוש פריקת גז מהמערכת לאוויר. אופי הסיכון תנאי החומר המסוכן דליפה ו/או שריפה הנובעים משחרור גז מהמערכת. לחץ ,barg 47טמפ' 10-60מעלות צלזיוס ,קוטר צנרת 12צול, אורך צנרת 60מטר .קוטר וונט .4גובה הוונט כ 10מטר. סוג פעילות מבוצעת משמש לפריקת גז לצורך תפעולי ובמקרי חירום בלבד. מוקד סיכון מיכלי סולר שם החומר סולר. שימוש הפעלת תחנת הכוח בעת חירום כאשר אספקת הגז נפגעה. אופי הסיכון שפך ושריפה של תכולת מיכל הסולר במאצרה. תנאי החומר המסוכן שני מיכלי סולר עיליים בעלי נפח של 4500מ"ק כל אחד .המיכלים נמצאים במאצרות נפרדות אחת מהשנייה .בנוסף קיימות משאבות סולר להעברה וקווי אספקת סולר לטורבינת הגז. סוג פעילות מבוצעת אספקת דלק לתחנת הכוח. אמצעי הבטיחות אמצעים לכיבוי אש לפי הנחיות NFPAהאמריקאי ושירותי הכבאות, שתי מאצרות בטון נפרדות. מוקד סיכון גפ"מ כדלק הצתה שם החומר גפ"מ. שימוש גז המיועד להצתה ראשונית של המערכות המשתמשות בסולר במקרה ונדרש שימוש בסולר. אופי הסיכון דליפה ו/או פיצוץ הנובעים משחרור גז מהצינור. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 331 תנאי החומר המסוכן הגפ"מ מאוחסן בגלילי גז של 48ק"ג או 12ק"ג בסככה .ונעשה בו שימוש רק בשעת חירום .גלילי הגפ"מ ימוגנו באמצעות ערימת שקי חול בשתי שכבות עד לגובה שיסתיר את הגלילים. סוג פעילות מבוצעת אספקת דלק לתחנת הכוח אמצעי הבטיחות מאצרות ראו פירוט סעיף 4.2.3ב' מוקד סיכון חומרים לתפעול שוטף של התחנה שם החומר חומצה הידרוכלורית .32% שימוש חומרים לטיפול במים. אופי הסיכון שפך מהמיכל ופיזור אדי החומר באוויר. מוקד סיכון חומרים לתפעול שוטף של התחנה )המשך( תנאי החומר המסוכן מיכל חומצה הידרוכלורית 32%יאוחסן בסככת כימיקלים במיכל של 2.5מ"ק במאצרה ייעודית. סוג פעילות מבוצעת משמש לתפעול שוטף של התחנה. אמצעי הבטיחות מאצרות ראו פירוט סעיף 4.2.3ב' מוקד סיכון חומרים לתפעול שוטף של התחנה שם החומר תמיסת אמוניה .25% שימוש חומרים לטיפול במים. אופי הסיכון שפך מהמיכל ופיזור אדי החומר באוויר. תנאי החומר המסוכן תמיסת אמוניה תאוחסן במיכל של 1מ"ק בסככת כימיקלים במאצרה ייעודית. סוג פעילות מבוצעת משמש לתפעול שוטף של התחנה אמצעי הבטיחות מאצרות ראו פירוט סעיף 4.2.3ב' מוקד סיכון חומרים לתפעול שוטף של התחנה שם החומר סודיום היפוכלוריט .12% שימוש חומרים לטיפול במים. אופי הסיכון שפך מהמיכל ופיזור אדי החומר באוויר. תנאי החומר המסוכן תמיסת סודיום היפוכלוריט תאוחסן במיכל של 1.5מ"ק בסככת כימיקלים במאצרה ייעודית. סוג פעילות מבוצעת משמש לתפעול שוטף של התחנה. אמצעי הבטיחות מאצרות ראו פירוט סעיף 4.2.3ב' מוקד סיכון חומרים לתפעול שוטף של התחנה שם החומר מימן דחוס. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 332 שימוש קירור גנרטור. אופי הסיכון דליפה ופיצוץ מימן. תנאי החומר המסוכן מימן דחוס יאוחסן בסככת חומרים מסוכנים ב 12סוללות המכילות 23גלילים כל אחת .כל גליל בנפח 50ליטר בלחץ 150אטמ'. סוג פעילות מבוצעת משמש לתפעול שוטף של התחנה. אמצעי הבטיחות אחסון סוללות במתקן ייעודי לגלילים בהתאם להנחיות מה"ס. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 333 תרשים 4.2.2.1כלל התוכנית -מקורות סיכון בתוך מתחם התחנה מקורות הצתה בתהליך שריפה או פיצוץ של חומר אורגני דליק מתרחשת ריאקצית חמצון מהירה עם מולקולות החמצן באוויר .ריאקציה כימית זו תלויה באנרגית אקטיבציה מינימאלית המשתנה בכל תהליך בערה של חומר דליק באוויר בהתאם לחומר עצמו ותכונותיו הפיסיקלית .אנרגיית אקטיבציה להתרחשות תקרית השריפה או הפיצוץ יכולה להתקבל מניצוץ. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 334 באזור התחנה עלולים להימצא מספר מקורות הצתה ,להלן דוגמאות של גורמים העלולים לגרום להצתה במקרה וקיימת אווירה נפיצה בסביבת מקור ההצתה: • מקור חשמלי -מרשת החשמל או הפעלת ציוד חשמלי כגון תאורה או ציוד הנדרש להפעלת התחנה ,יש לציין כי באזורי סיכון בתחנה הציוד החשמלי יצויד בהגנות הנדרשות למניעת מקור הצתה ,בהתאם לתקן הישראלי ובינלאומי IEC60079ו/או מקבילו האמריקאי .NFPA497 • מקורות הצתה כתוצאה מכלי רכב בשטח. • הצתה הנגרמת מפעילות אנושית כגון פעילות תיקון ותחזוקה בתחנה כדוגמת עבודת ריתוך או השחזה .נציין כי בתחנה ימצא נוהל "עבודה חמה" ובו תיאור השיטה לביצוע פעולות אחזקה באופן המונע היווצרות ניצוצות )למשל שימוש בכלי עבודה מותאמים לאווירה נפיצה ,בהתאם לצורך(. • היווצרות חשמל סטטי. • מקורות להבה אחרים -כגון לפיד בוער או סיגריה. באזורים המסווגים כאזורי סיכון בקרבת מערכות הגז הטבעי והסולר ,כל הציוד החשמלי ,כולל מכשור ובקרה יהיה מסוג המותאם לאווירה נפיצה בהתאם לתקן הישראלי והבינלאומי IEC60079ו/או מקבילו האמריקאי .NFPA 497נהלי עבודה ופיקוח מתאימים יוכנו למניעת מקור הצתה אנושי .יצוין כי לא מוגשת "מפת מקורות הצתה" משום שלמעט מערכת הכבישים ,לא מתוכננים כל מקורות "רצוניים" כלשהם. מאצרות הסולר מיכלי הסולר מתוכננים בהתאם לתקנות רישוי עסקים )אחסנת נפט( התשל"ז 1976 ובהתאם לחוקים רלוונטיים נוספים .המיכלים ימוקמו בתוך שתי מאצרות נפרדות העשויות בטון המסוגלת לקלוט 110%מקיבולת מיכל הסולר הנמצא בתוכן .מאחר וטרם בוצע תכנון מפורט למאצרות הסולר ,עבור ביצוע תרחישים בפרק הסיכונים נקבעה הנחה של מאצרה בקוטר 26מטרים לכל מיכל .תאור מערכות הסולר ניתן בסעיף 3.4.2בפרק ג' .המלצה באשר לתכנון מערך הסולר ניתנה בפרק ה' לתסקיר. בתכנון מפורט למאצרות מיכלי הסולר ,תינתן התייחסות לאמצעי כיבוי ,הנחיות ארגון NFPA האמריקאי המתאימות ,חוקים ותקנות רלוונטיים )לרבות תקנות רישוי עסקים ,אחסנת נפט התשל"ז 1976ותקנות שירותי הכבאות(. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 335 4.2.3חומרים מסוכנים החומרים המסוכנים להלן נתונים עבור חומרים מסוכנים שלגביהם זוהה פוטנציאל סיכון בשטח תחנת הכוח .IPM הנתונים כוללים פרטים מזהים ומאפיינים של החומרים המסוכנים כפי שנלקחו מגיליונות הבטיחות של החומרים ,ראו נספח 5של התסקיר. • גז טבעי -הדלק העיקרי לטורבינת הגז בתחנת הכוח .IPM גז טבעי הינו תערובת גזים שהמרכיב העיקרי בה הוא מתאן .CH4בטבלה שלהלן מפורטים רכיבים אופייניים של הגז הטבעי )בהתאם לנתוני קידוח תמר מאוקטובר :(2011 טבלה 4.2.3א' -מרכיבים אופייניים של גז טבעי להלן פירוט נתונים מזהים ומאפיינים עבור גז טבעי דחוס: מס' או"מ1971 : קבוצת סיכון) 2.1 :גז דליק( קוד טיפול בחירום2SE : קוד 1-H ,0 -R , 4-F :NFPA נקודת רתיחה-161.5 C° : נקודת היתוך-182.6 C° : מסה מולרית יחסית16.05 : נקודת הבזקה-222.2 C° : נקודת התלקחות עצמית650 C°: תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 336 תחום נפיצות עליון5:00% : תחום נפיצות תחתון15.00% : משפטי סיכון לפי הדירקטיבה האירופית: ) R12 :Risk phrasesדליק ביותר( ) S02 :Safety phrasesהרחק מהישג ידם של ילדים( ) S09שמור את האריזה במקום מאוורר היטב( ) S16הרחק ממקור הצתה -העישון אסור( ) S33נקוט אמצעי זהירות נגד פריקת חשמל סטטי( • סולר -משמש לשעת חירום כדלק חליפי ל 100-שעות עבודה. סולר הינו תערובת של תרכובות פחמימניות ומכיל תרכובות ארומטיות. להלן פירוט נתונים מזהים ומאפיינים עבור סולר: מס' או"מ1202 : קבוצת סיכון) 3 :נוזל דליק( קוד טיפול בחירום3Y : קוד 1-H ,0 -R , 2-F :NFPA תכונות :נוזל צהבהב בעל ריח אופייני לא מסיס במים. נקודת רתיחה 200 C° :עד 370 נקודת היתוך :מתחת לאפס נקודת הבזקה :מעל 65 C° נקודת התלקחות עצמית :מעל 220 C° תחום נפיצות עליון7.50% : תחום נפיצות תחתון0.60% : משפטי סיכון לפי הדירקטיבה האירופית: ) R 40 :Risk phrasesעדות מוגבלת להשפעה מסרטנת( ) S02 :Safety phrasesהרחק מהישג ידם של ילדים(, ) S36/37השתמש בביגוד מגן/כפפות ידיים מתאימות(. • חומצה הידרוכלורית 32%תשמש לטיפול במים להלן פירוט נתונים מזהים ומאפיינים עבור חומצה הידרוכלורית 32% מס' או"מ1789 : קבוצת סיכון) 8 :קורוזיבי( קוד טיפול בחירום2R : תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 337 קוד 3-H ,0 -R , 0-F :NFPA תכונות :תמיסה מימית חסרת צבע בעלת ריח חמוץ וצורב נקודת רתיחה108.58 C° : לחץ אדים16kPa @ 20◦c : משפטי סיכון לפי הדירקטיבה האירופית: R34, R37 :Risk phrases S01/02, S09, S26, S36/37/39, S45 :Safety phrases • תמיסת אמוניה 25%תשמש לטיפול במים להלן פירוט נתונים מזהים ומאפיינים עבור תמיסת אמוניה 25% מס' או"מ2679 : קבוצת סיכון) 8 :קורוזיבי( קוד טיפול בחירום2R : קוד 3-H ,0 -R ,1-F :NFPA תכונות :תמיסה צלולה חסרת צבע בעלת ריח אמוניה מתמוססת במים נקודת רתיחה27 C° : לחץ אדים 115 :מ"מ כספית ב 20מ"צ משפטי סיכון לפי הדירקטיבה האירופית: R34, R50 :Risk phrases S45, S61 S01/02, S26, S36/37/39 :Safety phrases • סודיום היפוכלוריט 12%ישמש לטיפול במים להלן פירוט נתונים מזהים ומאפיינים עבור סודיום היפוכלוריט 12% מס' או"מ1791 : קבוצת סיכון) 8 :קורוזיבי( קוד טיפול בחירום2X : קוד 3-H ,0 -R ,0-F :NFPA תכונות :נוזל צלול בצבע ירוק עד צהוב מתמוסס במים בעל ריח כלור חזק נקודת רתיחה100 C° : לחץ אדים2.3kPa @ 20◦c : משפטי סיכון לפי הדירקטיבה האירופית: R31, R34, R50 :Risk phrases תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 338 S28, S45, S01/02, S37/39, S50, S61 :Safety phrases • מימן דחוס – ישמש לקירור הגנרטור להלן פירוט נתונים מזהים ומאפיינים עבור מימן דחוס: מס' או"מ1049 : קבוצת סיכון) 2.1 :גז דליק( קוד טיפול בחירום2SE : קוד H=0 F=4 R=0 :NFPA תכונות :גז דחוס חסר צבע חסר ריח לא נמס במים נקודת רתיחה-252.8 C° : נקודת התלקחות עצמית500 C° : תחום נפיצות עליון4% : תחום נפיצות תחתון75% : משפטי סיכון לפי הדירקטיבה האירופית: R 12 :Risk phrases S09, S16, S33 :Safety phrases להלן טבלה המסכמת נתונים כולל גודל ,כמות יחידות האחסון ופרטים מזהים של החומרים המסוכנים. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 339 טבלה 4.2.3ב' – סיכום נתוני חומרים מסוכנים שימוש חומר כמות חומר צורת האחסון אספקה רציפה מקווי הולכה של גז טבעי. קצב זרימת הגז בצנרת יהיה כ 85,000 מ"ק/שעה בעת פעילות שוטפת של התחנה. כ 35,000ק"ג גז טבעי בכל המערכת ברגע נתון. שני מיכלי סולר עיליים, בעלי נפח של 4500מ"ק כל אחד ,הנמצאים במאצרות נפרדות אחת מהשנייה. צינורות הולכה ותחנת הפחתת לחץ ומניה הולכה רציפה אין יחידות אחסון. צנרת תת קרקעית במערך אספקת הגז לתחנה. שני מיכלים עיליים מיכלי הסולר ימוקמו בתוך מאצרה המסוגלת לקלוט 110%מקיבולת מיכל הסולר המאוחסן בתוכם. נתוני מיכלי הסולר : 15מטרים גובה ו20- מטרים רוחב. מיכל אחסון על גבי מאצרה ייעודית המסוגלת להכיל 110%מנפח המיכל .דפנות המאצרה יהיו כ20- - 50ס"מ גדולות מאורך ורוחב המיכל. אחסון על גבי מאצרה ייעודית המסוגלת להכיל 110%מנפח המיכל .דפנות המאצרה יהיו כ20- - 50ס"מ גדולות מאורך ורוחב המיכל. אחסון על גבי מאצרה ייעודית המסוגלת להכיל 110%מנפח המיכל .דפנות המאצרה יהיו כ20- - 50ס"מ גדולות מאורך ורוחב המיכל. סוללות גז טבעי מהווה מקור אנרגיה לטורבינת הגז בתחנת הכוח. סולר משמש בשעת חירום כדלק חליפי ל100 - שעות עבודה חומצה הידרוכלורי ת 32% טיפול במים מיכל 2.5מ"ק על גבי מאצרה ייעודית תמיסת אמוניה 25% טיפול במים מיכל 1מ"ק על גבי מאצרה ייעודית מיכל סודיום היפוכלוריט 12% טיפול במים מיכל 1.5מ"ק על גבי מאצרה ייעודית מיכל מימן דחוס קירור גנרטור 12סוללות. כל סוללה מכילה 23 גלילים המכילים 50 ליטרים מימן בלחץ 150 אטמ'. גלילים כמות הסולר המצוינת לעיל הינה לאחר שמטעמי זהירות נלקח בחשבון מיכול עודף של סולר מעל הכמות הנדרשת על פי הוראות היצרנים לצריכת סולר ל 100שעות עבודה אופן האחסון תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ תנאי האחסון /נתוני תכנון צנרת הגז מתוכננת בהתאם לתקן ההולנדי NEN 3650 התקף בישראל. לחץ תכנון של .barg 47-80 טמפ' תכן -10<>+60מעלות צלסיוס קוטר צנרת עד 12צול בתחום התחנה. מיכלי הסולר מתוכננים בהתאם לתקנות תקנות רישוי עסקים )אחסנת נפט(, התשל"ז 1976 ,ובהתאם לחוקים רלוונטים נוספים. המרחק בין דופן המיכל ובין הגדר יהיה לא פחות מ 6מטר. המרחק בין דופן המיכל למאצרה הוא 3מטר. למאצרה של כל מיכל תתוכנן מערכת ניקוז על פי התקנים. המאצרה תתוכנן בנפח של 110%מנפח המיכל ,בגובה הדרוש למניעת דליפת סולר במקרה של שפך. דופן המאצרה ורצפתה תהיה אטומה למעבר סולר. המאצרה תהיה עמידה בלחץ הידרוסטאטי של עמודת הנוזל. יאוחסן במאצרה ייעודית במחסן חומרים מסוכנים ,כולל אחסון בטיחותי המתייחס להפרדות בין חומרים ,עמדות טיפול בשפך וספיגה בהתאם לדרישות המשרד להגנת הסביבה. יאוחסן במאצרה ייעודית במחסן חומרים מסוכנים ,כולל אחסון בטיחותי המתייחס להפרדות בין חומרים ,עמדות טיפול בשפך וספיגה בהתאם לדרישות המשרד להגנת הסביבה. יאוחסן במאצרה ייעודית במחסן חומרים מסוכנים ,כולל אחסון בטיחותי המתייחס להפרדות בין חומרים ,עמדות טיפול בשפך וספיגה בהתאם לדרישות המשרד להגנת הסביבה. אחסון סוללות מימן במתקן ייעודי בהתאם לדרישות המשרד להגנת הסביבה. האחסון יהיה בסככה בעלת גג משופע שאינו סגור עד סופו. 340 להלן פירוט פסולות ואריזות חומרים מסוכנים הצפויות להיווצר ,כולל כמויות ואופן פינוי הפסולת. טבלה 4.2.3ג' -פסולת ואריזות חומ"ס סוג פסולת/אריזה כמות פסולת שמן לא רלוונטי פסולת מי ביוב פסולת תהליך טיפול במים לא רלוונטי שאריות כימיקלים הנדרשים לתחזוקה שוטפת במתחם התחנה. חומרי טיפול במים אופן פינוי כמות זניחה שמן משומש ייאסף בחביות ויופנה לשימוש חוזר על ידי הספק או חברה מורשית לטיפול בשמן משומש. שאריות תפעוליות של שמן יפנו מפונה על ידי מערכת הניקוז של התחנה למפריד שמן -מים מפעלי .השמן המופרד מפונה במשאית לסילוק מחוץ לאתר ,בהתאם לדרישות החוק. פינוי לאתר פסולת מורשה. כמות זניחה פינוי לאתר פסולת מורשה. מיקום אחסון חומרים מסוכנים -בפרק ה' נכללת המלצה ולפיה יקבע בתקנון ,כי תנאי להיתר בניה יהיה הגשת תכנון מפורט לאחסון חומרים מסוכנים על פי סוגי חומרים במתחם התחנה ,כאמור במכתב סיכום ישיבת עבודה שהתקיימה בות"ל ב) 8.11.2010-נספח .(14 עם תחילת תפעול התחנה ,ייכתב נוהל בנושא חומרים מסוכנים ,אחסון ופינוי. מיקום אחסון פסולת -בפרק ה' נכללת המלצה ולפיה יקבע בתקנון ,כי תנאי להיתר בניה יהיה הגשת תכנון מפורט לאחסון פסולת על פי סוגי חומרים במתחם התחנה ,כאמור במכתב סיכום ישיבת עבודה שהתקיימה בות"ל ב) 8.11.2010-נספח .(14עם תחילת תפעול התחנה ,ייכתב נוהל בנושא פסולת ,הפרדת פסולת ,אחסון ופינוי. אמצעי מיגון והגנה פסיביים המתוכננים בתחומי תחנת הכוח: • מאצרות סולר כמפורט בסעיף 4.2.2חלק ג' בתכנון המפורט יקבע כי המאצרות יבנו מבטון בהתאם לדרישות פיקוד העורף והמשרד להגנת הסביבה. • מאצרות לחומרים מסוכנים נוספים לתפעול )למשל חומרים לטיפול במים( יהיו עמידות לחומרים שבתוכן ויוכלו לקלוט 110%מנפח המיכל שבתוכן ,בהתאם לדרישות המשרד להגנת הסביבה. • פסולת מסוכנת תאוחסן בכלוב אשר סביבו תהיה אבן שפה בגובה 15ס"מ ולכלוב מעבר משופע לכניסת ויציאת מלגזות בבטחה .פינוי הפסולת יבוצע בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 341 אמצעי טיפול בתקריות המתוכננים בתחומי תחנת הכוח: • משאבות לשאיבת שפך סולר ממאצרה למיכלית כביש לפינוי בעת אירוע שפך במאצרה. • אמצעי ספיגה ואיסוף .יהיו שרוולי ספיגה לספיגת שפך מקומי של שמן/סולר/חומר מסוכן אחר לפינוי בעת אירוע מקומי .יוצב מיכל ריק לפינוי .שפך של חומר מסוכן יפונה בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה לאתר מורשה. • אמצעי כיבוי אש לפי הנחיות שרותי כבאות והצלה ואמצעים נוספים בהתאם להנחיות NFPAהאמריקאיות הרלוונטיות. • ציוד מגן וחירום לחברי צוות חירום. • אמצעי עזרה ראשונה )לרבות ,אמצעים לטיפול בנפגעי כוויות(. • מתקני שטיפת עיניים ומקלחות חירום. התחנה עדין נמצאת בשלבי תכנון סטטוטוריים .עם זאת ,סביר כי תוקם סככת חומרים מסוכנים בשטח התחנה .הסככה תיבנה בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה ותנאים בהיתר רעלים .מימן לקירור גנרטור יאוחסן בסוללות בסככה בעלת גג משופע שאינו סגור עד סופו. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 342 4.2.4זיהוי תרחישי תקריות התרחישים האפשריים בתחום התוכנית המפורטים להלן הינם התרחישים העיקריים העלולים ליצור תקריות אפשריות משמעותיות בלבד. 4.2.4.1תרחישים במערכת אספקת הגז במתחם תחנת הכוח לצורך בחירת תרחישים עבור מערכת אספקת הגז לתחנה נערכה סקירה של כל התרחישים בעלי פוטנציאל ליצירת תקרית .להלן פירוט התרחישים כאמור: .1וונט שחרור ייזום – וונט הינו אביזר בטיחות המאפשר ריקון יזום של גז טבעי ממערכת הצנרות .בשגרה הוונט ריק מגז ורק במהלך שחרור יזום הוא מתמלא בגז המשתחרר דרכו לאוויר החופשי .שחרור ייזום יתבצע במקרה של אירוע בלתי שיגרתי כגון : • אירוע כשל או פגיעה בצינורות הולכת הגז המצריך שחרור יזום ומבוקר של גז • בעת עבודות אחזקה במערך המתקנים או הצנרת בתחנה עשוי להיווצר מצב בו יעלה צורך בשחרור יזום דרך וונט. בשגרה הוונט ריק מגז ורק במהלך שחרור יזום הוא מתמלא בגז המשתחרר דרכו לאוויר החופשי. להלן נתוני וונטים המיועדים לשחרור יזום ונמצאים במתחם התחנה: טבלה 4.2.4א' – נתוני הוונט לשחרור יזום לחץ טמפ קוטר אורך מקטע רכיב )(Barg )צלזיוס( )צול( צנרת )מטר( וונט המיועד לשחרור יזום -לחץ גבוה 80 10-60 4 60 וונט המיועד לשחרור יזום -לחץ נמוך 47 10-60 4 100 .2שאר המכלולים בתחנת הפחתת הלחץ ובתחנת הכח -מקרה בו קיים כשל באחד מאביזרי תחנת הפחתת הלחץ או בתחנת הכח כגון צנרת ,מחליפי חום או מרכיבים אחרים .כשל מסוג זה גורם לשחרור של כל כמות הגז הכלואה במקטע המערכת הנדון. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 343 להלן נתוני מרכיבי מערכת הגז במתחם כפי שנסקרו בפרק הסיכונים: טבלה 4.2.4ב' – נתוני מערכת הגז לחץ טמפ' קוטר אורך מקטע צנרת רכיב )(Bar )צלזיוס( )צול( )מטר( צנרת גז לפני כניסה ל prms 80 10-60 12 מתחבר ל 8500מטר מתקן PRMS 80 10-60 4-12 25 צנרת בתוך תחומי התחנה 47 10-60 12 100 פירוט תקריות אפשריות בכל אחד ממוקדי האירוע המפורטים מעלה: תקרית ראשונית -שחרור גז אל מחוץ למערכת .תרחיש זה כולל שחרור של כמות גז הכלואה ברכיבי המערכת השונים אל הסביבה .כמות הגז המשתחררת וקצב השחרור הינם פונקציה של נתוני המערכת כגון אורך מקטע צנרת ,קוטר צנרת ,לחץ ,טמפרטורה וכדומה. קיימים שני תרחישים של פריצה מצנרת הובלת הגז העלולים להביא לשחרור גז אל מחוץ למערכת ,המקובלים לביצוע הערכת סיכונים: • חתך מלא של הצנרת. • דליפה מהצנרת. על פי דרישות הות"ל יש לציין תקריות משמעותיות בלבד ולפיכך תרחישי דליפה מצנרת לא נלקחו בחשבון בהערכת הסיכונים )אלא תרחישי קרע מלא של הצנרת בלבד(. בתקרית בו הגז משתחרר לאוויר ,פועלים עליו שלושה כוחות :הסעה )ע"י הרוח( ,דיפוזיה- זניח במהירויות רוח של מעל חצי קמ"ש וכוח הגרוויטציה. המשך אפשרי של התקרית -הצתת הגז המשתחרר .אם גז דליק או אדים דליקים הנפלטים לאוויר עקב תקרית ,נעים עם כיוון הרוח תוך כדי מיהולם באוויר ואינם פוגשים בגורם לאנרגיית אקטיבציה מספקת אזי ההסתברות לפיצוץ או שריפה יהיו אפס .במידה וענן זה יפגוש באנרגיה המתאימה ,השריפה תתרחש רק אם האדים או הגז הדליק יהיו בתחום נפיצותם .תחום נפיצות היא תכונה פיסיקלית הנמדדת באחוזים .ערך זה מבטא את ריכוז אדי החומר או הגז באוויר העשוי לעבור את ריאקצית החמצון עם החמצן שבאוויר שתתבטא בשריפה או פיצוץ .תחום הנפיצות של גז טבעי הינו :תחום תחתון ) ,5% (LELתחום עליון ).15% (UEL לאחר שחרור הגז ישנן שתי אפשרויות להצתתו: (1הצתה מיידית והתלקחות של סילון הגז לקבלת .Jet-Fire תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 344 (2הצתה מאוחרת של ענן אדים והתלקחות בנקודת ההצתה ללא פיצוץ ).(Flash-Fire בשל תכונות הגז הטבעי ומשקלו הקל מהאוויר ,בתרחיש של דליפה במקום פתוח ,הגז עולה כלפי מעלה בצורת קונוס הפוך ונמהל במהירות .במצב זה ולאור כמות האדים הצפויה בענן הדליק ,ניתן להניח כי תרחיש של דליפת גז טבעי לאוויר הפתוח שבעקבותיה מוצת הענן ומתרחש פיצוץ UVCE – Unconfined vapor cloud explosionהוא בעל סבירות נמוכה ביותר. 4.2.4.2תרחישי כשל במערכת אספקת סולר אספקת הסולר לטורבינות הגז של תחנת הכוח תתבצע בשעת חירום .אספקת הסולר תבוצע משני מיכלי אחסון סולר בנפח מכסימלי של 4500מ"ק כל אחד ,המספקים כמות סולר המתאימה להפעלת התחנה למשך 100שעות עבודה. לצורך בחירת תרחישים עבור מערכת אספקת הסולר לתחנה נערכה סקירה של כל התרחישים בעלי פוטנציאל ליצירת תקרית .התקרית האפשרית במערך אספקת הסולר הינה אובדן תכולת מיכל אחסון סולר למאצרה ושריפת הסולר במאצרה ).(pool fire 4.2.4.3תרחישים לחומרים נוספים בתחנה אשר ישמשו לתפעול שוטף .1חומצה הידרוכלורית 32%תאוחסן במיכל בנפח 2.5מ"ק – תרחיש שפך למאצרה ופיזור אדים. .2תמיסת אמוניה 25%תאוחסן במיכל בנפח 1מ"ק –תרחיש שפך למאצרה ופיזור אדים. .3סודיום היפוכלוריט 12%יאוחסן במיכל בנפח 1.5מ"ק – תרחיש שפך למאצרה ופיזור אדים. .4מימן יאוחסן בסוללה המכילה 18.75ק"ג מימן ) 23גלילים בנפח 50ליטר כ"א( – תרחישי דליפת כל תכולת הסוללה תוך 10דקות ותוך 5דקות ופיצוץ ענן הגז. 4.2.4.4תעוד סיכום תרחישים אפשריים מתוך רשימת התרחישים האפשריים שנסקרו בסעיפים 4.2.4.1עד 4.2.4.3לעיל ,נבחרו התרחישים המשמעותיים לצורך ניתוח הערכת הסיכונים אשר אושרו על ידי יועץ הות"ל במכתב אישור תרחישים )ראו נספח (14והם מנותחים בסעיף 4.2.6בהמשך. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 345 4.2.4.5השפעות תרחישים חיצוניים להלן פירוט השפעות אפשריות של תרחישים חיצוניים למגרש התחנה על התרחשות תרחישים בתוך תחום התוכנית. • פיצוץ במפעל שכן וגרימת גל הדף העלול להביא לפגיעה בתחנה .מכיוון שהצנרת העילית של גז טבעי הנכנסת לתחום PRMSמוגנת במגננת בטון ,סביר להניח כי תרחיש פגיעה זה בעל הסתברות נמוכה ביותר. • שרפה המתרחשת במפעלים בעלי גדר משותפת /קרובה עם מתחם תחנת הכוח עלולה להוביל לסכנת התלקחות של מיכלי הסולר בתחנה .לא קיימים מפעלים שכנים בסמוך אזור אחסון הסולר. • שריפה במפעלים סמוכים עלולה לחמם מקטעי צנרת עיליים ולגרום לעליית לחץ ,אולי עד כדי פריצה של הצנרת .תרחיש זה לא רלוונטי לתחנה זו מכיוון שמקטעי הצנרת אינם נמצאים בסמיכות מידית )צמידות( למוקד שריפה במפעל שכן .כמו כן במערכות התחנה יותקנו אמצעים לשחרור לחץ אשר ימנעו פריצה של הצנרת. • חדירת גז אמוניה או חומצת מלח ממקור תעשייתי חיצוני עלולה לגרום לחשיפת עובדי התחנה לגזים מסוכנים .עם תפעול התחנה ימצאו במקום אמצעי מיגון אישיים זמינים במספר מוקדים בתחנה עבור העובדים על מנת להתגונן בפני אירוע כזה .על פי המתכננים לא קיימת אפשרות לנזק מיידי לטורבינת הגז כתוצאה מחשיפה לגזים קורוזיביים כמו ,HClאמוניה .עם זאת ,לקראת תפעול התחנה ,יוצבו ארבעה גלאים )שניים של HClושניים של אמוניה( .עם קבלת התרעה על דליפה של ,HClאמוניה בשני גלאים )מאותו סוג( תבוצע הפסקת פעולת הטורבינה בנוהל מסודר. בסעיף 1.4מפורטים החומרים המסוכנים ,בעלי ההשפעה החמורה ביותר על מתחם תחנת הכוח ,הנמצאים במפעלים שכנים .המידע אודות חומרים אלו נלקח מהיתרי הרעלים של המפעלים )נספח .(5ניתוח תרחישים ממקורות חיצוניים מופיעים בסעיף 4.2.6בהמשך. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 346 4.2.5קביעת מרחקי הפרדה סעיף זה מציג את המרחקים בין מוקדי הסיכון לבין שימושי קרקע מחוץ לגבולות התוכנית, כאשר לכל שימוש מוצגת הרגישות שלו .רגישות הסיווגים עולה ככל שהמספר עולה. על פי מסמך המאוזכר בתקן ההולנדי 1NEN 3650מסווגים האזורים על פי רגישותם הציבורית כלהלן: טבלה 4.2.5א' -סיווג מקבלי סיכון סיווג מבנים ושימושי קרקע פירוט 1 ללא אזור לא מאוכלס או מאוכלס באופן זמני 2 מבנים מיוחדים )קטגוריה (2 אולמות ספורט ונופש. 3 אזור מגורים/תעשייה/פנאי 4 בניינים משותפים/מבנים בניינים משותפים )יותר מ 3קומות(. מיוחדים )קטגוריה (1 בתי חולים ובתי הבראה .בתי ספר או מבני מרכול. מלונות ומשרדים שאינם נכללים בקטגוריה .1 מבני תעשיה )אולמות ייצור ובתי מלאכה( שאינם נכללים בקטגוריה 1 אזור מגורים אזור בעל פעילות תעבורה גבוהה או פעילות תעשייתית נרחבת. אזור פעילות פנאי כגון מקום המשמש לקמפינג או אזור המשמש לפעילות פנאי לזמן קצר להרבה אנשים כגון גינה ציבורית. ציבור. מרכזי קניות. מלונות ומשרדים הכוללים יותר מ 50איש. מבנים בעלי מרכזי שליטה ובקרה לדוגמה מרכזיית טלפונים כולל חדרי בקרה. מבנים ומתקנים בעלי רמת סיכון המכילים חומרים העלולים להגדיל את הסיכון כגון מיכלים של חומרים דליקים ורעילים. Announcement of policy for the purposes of the zoning of natural gas transport 1 pipelines, VROM edition,Circular no. DGMH/B no,0104004, novmber 25,1984 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 347 כאשר מסווגים אזור ,יש להתחשב בפעילות עתידית .כאשר האזור מתאים לכמה סיווגים הסיווג הגבוה הוא הסיווג הקובע. המרחקים המצוינים בסעיף הסיכונים הינם מגבול שטח תחנת הכוח ,ביחס למפעלים/אתרים עד גבולות המפעל/אתר או לחילופין ביחס ליישובים -עד בתי המגורים הקיצוניים ביותר הקרובים לתחנת הכוח. להלן תרשים 4.2.5.1המפרט את האתרים/מפעלים ותחנות דלק הסמוכים לשטח תחנת הכוח ואת סיווג הרגישות לפי סיווג הרגישות המוזכר לעיל: תרשים - 4.2.5.1מפעלים ותחנות דלק הסמוכים לשטח תחנת הכוח 4 מתחם התחנה תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 348 טבלה 4.2.5ב' – הערכת מרחק אתרים/מפעלים )כאמור בתרשים 4.2.5.1לעיל( מגדר התחנה אתר/מפעל שם פירוט/עיסוק עיקרי מרחק משוער סווג רגישות מספר בתצ"א 1 תנובה מרכז לוגיסטי דרום 80 4 2 עמגל ייצור ושיווק כימיקלים 20 4 3 סלפ-פיקס ייצור מתכות 20 2 4 טנא נוגה ייצור גלידות וגבינות 300 4 5 קורניש חן משחטה ובית קירור 210 4 6 בלדי ובן אנד גריס ייצור 65 4 7 מחסן מחסן 100 2 8 געש אורות תעשייה זעירה 100 2 9 כולל חב"ד מחסן לוגיסטי 20 2 10 מרכז ביג מרכז קניות ופנאי 460 4 11 תחנת דלק דור אלון 280 4 12 תחנת דלק גל 490 4 13 תחנת דלק מסעדת כדיתא 191 4 14 אזור קניות )עתידי( תכנית מס' 166/03/18 אזה"ת תימורים 145 4 )מטרים( יש לציין כי במפה לא מסומנים/מאוזכרים כל המפעלים בסביבת שטח התחנה המיועד ,אלא אתרים/מפעלים בעלי היקף פעילות גדול והנמצאים בקרבה לאזור המיועד להקמת תחנת הכוח. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 349 להלן תרשים 4.2.5.2המפרט את הישובים הסמוכים לשטח תחנת הכוח ואת סיווג הרגישות לפי סיווג הרגישות המוזכר כדלקמן: התחנה תרשים - 4.2.5.2מקומות ישוב סמוכים לתחנה טבלה 4.2.5ג' -מרחק ישובים מגבול מגרש התחנה מספר בתצ"א שם 1 קריית מלאכי מרחק מקורב )מטרים( 500 3 2 תימורים 450 3 3 אביגדור 650 3 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ סיווג רגישות 350 4.2.6בחינת סיכונים מחומרים מסוכנים 4.2.6.1תרחישים שנבחרו לניתוח הסיכונים תרחישים אפשריים נסקרו בסעיף 4.2.4לעיל .בהתאם לאישור יועץ הסיכונים של הות"ל )ראו נספח ,(14להלן התרחישים המנותחים בסקר זה: טבלה - 4.2.6.1תרחישים המנותחים בתסקיר מוקד סיכון נתונים לביצוע התרחיש תרחיש שיטת החישוב צנרת ההולכה לחץ80 bar-g : קוטר צנרת12"-18" : אורך צנרת 8500 :מטר לחץ47 bar-g : קוטר צנרת12" : אורך צנרת :הנחה מחמירה 100מטר שני מיכלים בנפח כולל של 9000 :מ"ק. מאצרה בקוטר 26מטר גובה המאצרה 3מטר - קווי בניין לפי הנחיות נתג"ז קרע מלא בצנרת והצתה מיידית )(Jet–Fire דטרמיניסטית 1 × 10 −7 m −1 y −1 קרע מלא ופריצה מצנרת אובדן תכולת מלא של מיכל אחסון סולר למאצרה ושריפת בריכת הסולר במאצרה )Pool- (fire דטרמיניסטית קרע מלא בצנרת והצתה מיידית )(Jet–Fire קרע מלא בצנרת והצתה מאוחרת )(Flash-fire מרחקי הפרדה בהתאם לטבלאות GASUNIEלצנרת דטרמיניסטית 5 × 10 −7 y −1 מיכל בלחץ אטמוספרי במאצרה −7 3x10 m −1 y −1 קרע מלא ופריצה מצנרת צנרת בתוך תחומי התחנה מיכל אחסון סולר וונט המיועד לשחרור יזום - לחץ גבוה לחץ80 bar-g : קוטר צנרת4" : אורך צנרת 8500 :מטר "12"-18 גובה הונט 10 :מטר תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ דטרמיניסטית תדירות לכשל )*( סה"כ התדירות )לשנה( של פריצת הגז והצתה/פיצוץ 9*10-7 6.5*10-8 מקור תדירות לכשל הספר הסגול ע"מ 3.7טבלה 3.7 הספר הסגול ע"מ 3.6טבלה 3.5 2.7 x10 −7 טבלאות GASUNIE 351 מוקד סיכון תחנת ה PRMS סככת מימן/הזנת מימן לגנרטור סככת כימיקלים/מקום שימוש בכימיקלים נתונים לביצוע התרחיש תרחיש בין שני וונטים בקוטר ,"4אורך מקטע צנרת בין תחנות גז סמוכות 20ק"מ כמפורט בתכנית התחנה -קרע מלא בצנרת והצתה מיידית תרחישים לצנרות במתקן )(Jet–Fire ה PRMSבקטרים "4עד קרע מלא בצנרת והצתה "12 מאוחרת )(Flash–Fire דליפה של מימן מסוללה אחת 12סוללות מימן .כל ) 23גלילים המחוברים במקביל( סוללה כוללת 23גלילים ופיצוץ ענן הגז בנפח 50ליטר כל אחד ובלחץ 150בר. שפך חומרים מסוכנים למאצרה מיכלי חומרים מסוכנים בהם הם מאוחסנים ופיזור ענן: בנפחים בין 1-2.5מ"ק. חומצה הידרוכלורית ,32% כל מיכל יאוחסן על גבי מאצרה ייעודית מתאימה .תמיסת אמוניה ,25%סודיום היפוכלוריט 12%כלור פעיל הנחה :שטח המאצרה 1.44מ"ר. שיטת החישוב סקר הסתברותי על פי התקן ההולנדי וצו הבטיחות דטרמיניסטית דטרמיניסטית תדירות לכשל )*( סה"כ התדירות )לשנה( של פריצת הגז והצתה/פיצוץ מקור תדירות לכשל - 5 × 10 −7 y −1 לסוללה 1.38*10-4 הספר הסגול עמ' 3.3טבלה 3.3 5 × 10 −7 y −1 מיכל בלחץ אטמוספרי במאצרה )תלות בכמות המיכלים( הספר הסגול ע"מ 3.6טבלה 3.5 *לשם ההמחשה -ההסתברות בשנה להיהרג בתאונת דרכים בישראל היא 1ל (10-4*1) 10000 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 352 בהתאם לסעיף 4.2.6בהנחיות לתסקיר ,ניתן לאשר תרחיש רק אם ההסתברות להתרחשות האירוע קטנה מ .10-6 -לפיכך ,לכל תרחיש כאמור בטבלה לעיל ,הוצמדה ההסתברות המתאימה .ההסתברויות הן לשנה ונלקחו מתוך "הספר הסגול" ).(TNO, CPR 18E, 1999 להלן פירוט הנחות עבור חישוב הסתברויות התרחישים: • הנחת הבסיס היא שישנו קרע מלא של הצנרת ,קוטרו הנומינלי של הצינור משפיע על תדירות הכשל הצפויה לשנה ,כמו כן גם אורך קטע הצנרת משפיע על תדירות הכשל הצפויה לשנה )הנתונים הגנריים בספר "הסגול" הינם למטר אורך צנרת(. • בחישוב קצב פריצת הגז מצנרת בכל המקטעים ,מתקבל קצב נידוף הגדול מ 100 ק"ג/דקה )ראו פלטי תוכנת ALOHAבנספח .(13ניתן לסווג גז טבעי )מתאן( כחומר בעל ריאקטיביות נמוכה ,ולכן ההסתברות להצתה מיידית של גז טבעי הפורץ מצנרת היא ) 0.09עמ' 4.13בספר הסגול(. • סולר על פי הספר הסגול אינו מוגדר כחומר הנכלל בהערכות סיכונים הסתברותיות אי לכך נעשתה החמרה והסולר סווג ) K1-liquidנוזל המסווג כ K1-liquidהינו נוזל בעל נקודת הבזקה בטווחים 0-21מ"צ וזאת לעומת נקודת ההבזקה של סולר שהינה בסביבות 65מ"צ .ההסתברות להתלקחות של K1-liquidהינה .0.065 • על פי הספר הסגול ,ניתן להגדיר מימן כחומר בעל ריאקטיביות גבוהה .ההסתברות לדליפה של סוללת מימן בשנה היא ,5 * 10-7ההסתברות להתלקחות של מימן שדלף שחושבה היא ) 1כלומר הצתה בטוחה( .עם זאת ,יש לציין שלא כל הצתה משמעה כי בהכרח יתפתח תרחיש ) UVCEמימן מתלקח מייד עם דליפתו ולכן תרחישים של הצתה מאוחרת אינם סבירים( .לפיכך ההסתברות של 1הינה הנחה מחמירה. • עבור צנרת בתוך תחומי התחנה הונח כי אורך מקטע צנרת הינו 100מטרים. למרות ההנחיה לבצע תרחישים בהסתברויות גבוהה מ ) 10-6אחד למיליון( ובהתאם לדרישת יועץ הות"ל )ראו נספח ,(14בוצעו גם התרחישים הבאים שההסתברות להם נמוכה מהרף הנדרש: • תרחיש קרע של צנרת בתוך תחומי תחנת הכוח והצתה של הגז הדולף. • תרחיש של אובדן תכולה מלא של מיכל אחסון סולר למאצרה ושריפת בריכת הסולר. בנוסף מן הראוי לציין שתרחיש קרע של צנרת הוונט והצתה של הגז הדולף .בתקרית בה משתחרר גז מצנרת הונט ,בנקודת היציאה של הגז מהוונט ריכוז הגז הוא 100%כי עדיין אין אוויר .מרגע היציאה ואילך מתחילה סחיפת אוויר פנימה .הסחיפה נוצרת משילוב של כוחות הערבול )טורבולנציה( ,כוחות עילוי ,ודיפוזיה של המתאן בתוך האוויר .הכוחות הטורבולנטיים דומיננטיים קרוב למוקד הפריצה בהתאם לנתוני המהירות ,הטמפרטורה וההרכב בנקודת היציאה ,ובהמשך הופכים לתלויים במהירות הרוח בשלושת כיווני המרחב. ככל שהרוח חלשה יותר מתגברת ההשפעה של כוח העילוי ושל הדיפוזיה על קצב מיהול תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 353 הענן .במרחק של 10מטרים ממקור השחרור ,ענן הגז מגיע לתחום ה LELבגובה של 50 מטר ממקור השחרור .לאור העובדה כי השחרור נעשה באזור פתוח )וללא מבנים גבוהים(, ההסתברות ל flash fireכשענן הגז יפגוש במקור הצתה בגובה זה הינה נמוכה מאד עד אפסית )בתחום זה אין שום מקור הצתה ,שחרור יזום מוונט יעשה באופן מבוקר ומתואם(. למרות זאת נותח תרחיש שחרור מצנרת הונט והצתה מאוחרת flash fireבמסגרת הערכת הסיכונים. 4.2.6.2 ניתוח תרחישים מצנרת ותחנות גז טבעי חישוב מעגלי הסיכון לתרחיש סטנדרטי החמור ביותר של אירועי כשל בצנרת הגז בתחומי התחנה וכן עבור שחרור יזום מונט בוצע בשיטה הדטרמיניסטית באמצעות תוכנת ALOHA מהדורה 5.4.2ועל פי הסטנדרטים המוכתבים במדריך לניהול סיכונים ,מהדורה 2.0של המשרד להגנת הסביבה. עבור אירוע כשל של אחד או יותר מהאביזרים או הציוד המותקנים ב PRMS -וחישובי קרינת חום ,בוצעה הערכת סיכונים בשיטה ההסתברותית ,בהתאם למתודולוגיה ההולנדית כפי שמופיעה ב NEN 3650ובספר ") CPR 18הספר הסגול"(. 4.2.6.3ניתוח תרחישים דטרמניסטיים א .הנחות יסוד הנחות יסוד לניתוח תרחישי שריפת גז וסולר: תרחישי גז וסולר )למעט חישוב קרינת חום לתרחישים ב PRMSשבוצעו בשיטת ההסתברותית ,ראו בהמשך( ,נותחו בהתאם למדריך לניהול סיכונים ממקורות נייחים בהיבט של תקריות חומרים מסוכנים )מצב קיים( מהדורה ,2.0פרק 4הערכת סיכונים .התרחישים נותחו באמצעות תוכנת ALOHAבגרסתה העדכנית ).(5.4.2 תנאים מטאורולוגיים: • מהירות רוח 1.5 :מטרים לשנייה. • מצב יציבות אטמוספרית.F : • טמפרטורת סביבה 43 :מ"צ )*( • גובה שחרור :פני הקרקע. • עבור סולר -הונח כי קוטר השלולית הבוערת 26מטרים. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 354 • חספוס פני שטח:טופוגרפיה עירונית. • טמפרטורת החומר המשתחרר :טמפרטורת הסביבה * על פי הנחיות המדריך יש להשתמש בטמפרטורה הגבוהה ביותר בשעות היום באתר בשלוש השנים האחרונות .מאחר ונתון זה אינו ידוע כרגע ונעשה שימוש בטמפרטורת המקסימום המוחלטת )מ"צ( הגבוהה ביותר שנמדדה בתחנת נגבה בשנת 2007על פי המפורט באתר השירות המטאורולוגי הישראלי. חומרים מייצגים: • תרחישים לגז הטבעי נעשו עבור מתאן ,שהינו המרכיב העיקרי בגז טבעי. • תרחישים לסולר נעשו עבור ) ,Undecane (C11שהוא אחד המרכיבים העיקריים בסולר. נקודות הקצה ששימשו לניתוח ההשלכות הינן: • תרחישי שריפה -קרינת חום של Kw/m2 5במשך 40שניות )לפי הEPA - האמריקאי ,גורמת לכוויות מדרגה שנייה(. הנחות יסוד עבור ביצוע תרחישים לחומרים נוספים בתחנה המשמשים לתפעול שוטף של התחנה: ההנחיות לביצוע תרחישים והתנאים המטאורולוגיים המפורטים בחלק זה מבוססות על חוזר מנכ"ל לקביעת מרחקי הפרדה ממקורות סיכון נייחים של המשרד להגנת הסביבה מיוני ) 2011בהתאם למכתבו של יועץ הות"ל לענייני סיכונים מתאריך 15.12.2011ראו נספח . (14 תנאים מטאורולוגיים: מהירות רוח 3 :מטרים לשנייה בגובה של 10מטרים. תכסית :עירונית. כיסוי עננות50% : טמפרטורה סביבה 25 :מ"צ. טמפרטורת החומר :טמפרטורת התהליך. מצב יציבות אטמוספרית.D : אינוורסיה :אין. לחות יחסית.50% : תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 355 נקודות קצה: נקודת הקצה ששימשו לניתוח התרחישים הינן לפי חוזר מנכ"ל לקביעת מרחקי הפרדה ממקורות סיכון נייחים של המשרד להגנת הסביבה מיוני .2011 • לתרחישי פיזור אדים ,עבור הליכי תכנון -ריכוז הייחוס הינו ערך Protective ) PAC2 .(Action Criteriaערך זה הינו ריכוז שבחשיפה בת שעה האוכלוסייה יכולה להיחשף אליו בלי לסבול מהשפעות בריאותיות בלתי הפיכות או חמורות ומתמשכות ,או פגיעה ביכולת להימלט .לחומצה הידרוכלורית 32%ערך ייחוס של 22חל"מ ,לתמיסת אמוניה 25%ערך ייחוס של 160חל"מ ,לסודיום היפוכלוריט 12%ערך ייחוס של 50מ"ג/מ"ק. • לתרחיש דליפה ופיצוץ ,ערך הייחוס עבור הליכי תכנון הוא לחץ יתר של 0.1בר. התרחישים נותחו בתוכנת ALOHAבגרסתה העדכנית ).(5.4.2 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 356 ב .תוצאות להלן רדיוסי סיכון עבור תרחישים דטרמיניסטים בתחנת הכוח: טבלה - 4.2.6.3רדיוסי סיכון עבור התרחישים הדטרמיניסטים מוקד סיכון צנרת ההולכה צנרת בתוך תחומי התחנה נתונים לביצוע התרחיש לחץ80 bar-g : קוטר צנרת12"-18" : אורך צנרת8500 : מטר לחץbar-g47 : קוטר צנרת12" : אורך צנרת :הנחה מחמירה 100מטר מיכל אחסון סולר שני מיכלים בנפח כולל של 9000 :מ"ק. מאצרה בקוטר 26 מטר גובה המאצרה 3מטר וונט המיועד לשחרור יזום - לחץ גבוה לחץ80 bar-g : קוטר צנרת18" : אורך צנרת8500 : מטר. קוטר וונט4" : גובה הונט 10 :מטר תרחיש ערך ייחוס תוצאות )מטר( קווי בניין לפי הנחיות נתג"ז שטף קרינת חום Kw/m2 5 35 הגדרה דטרמניסטית דטרמיניסטי -קרע מלא בצנרת והצתה מיידית Jet )(–Fire )מדריך לניהול סיכונים מהדורה (2.0 דטרמיניסטי -אובדן תכולת שטף קרינת מלא של מיכל אחסון סולר חום Kw/m2 למאצרה ושריפת הסולר 5 במאצרה )(pool fire )מדריך לניהול סיכונים מהדורה (2.0 דטרמיניסטי -קרע מלא שטף קרינת בצנרת והצתה מיידית Jetחום Kw/m2 5 )(–Fire )מדריך לניהול סיכונים מהדורה (2.0 שטף קרינת דטרמיניסטי -קרע מלא חום Kw/m2 בצנרת והצתה מאוחרת 5 )(Flash fire )מדריך לניהול סיכונים מהדורה (2.0 הגדרה דטרמניסטית - מרחקי הפרדה לצנרת בהתאם לטבלאות GASUNIEבין שני וונטים בקוטר ,"4אורך מקטע צנרת בין תחנות גז סמוכות 20ק"מ 76 83 64 38 =HBD מטרים 23 =SED מטרים HBD=House burning ,distanceמרחק בטיחות למבני מגורים. SED=Safe escape ,distanceמרחק בטיחות לאוכלוסייה חשופה. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 357 מוקד סיכון סככת מימן/הזנת מימן לגנרטור נתונים לביצוע התרחיש 12סוללות מימן .כל סוללה כוללת 23 גלילים בנפח 50ליטר כל אחד ובלחץ 150 בר. חומצה מיכל סככת 32% כימיקלים/מקום הידרוכלורית בנפח 2.5מ"ק ,יאוחסן שימוש על גבי מאצרה .הונח בכימיקלים מאצרה בשטח של 1.44מ"ר. מיכל תמיסת אמוניה סככת כימיקלים/מקום 25%בנפח 1מ"ק, יאוחסן על גבי מאצרה. שימוש הונח מאצרה בשטח בכימיקלים של 1.44מ"ר. מיכל תמיסת סודיום סככת כימיקלים/מקום היפוכלוריט 12%כלור פעיל בנפח 1.5מ"ק, שימוש יאוחסן על גבי מאצרה. בכימיקלים הונח מאצרה בשטח של 1.44מ"ר. ערך ייחוס תרחיש תוצאות )מטר( 30 דטרמיניסטי -דליפה של מימן מסוללה אחת )23 גלילים המחוברים במקביל( תוך 10דקות ופיצוץ ענן הגז )מסמך מרחקי הפרדה( לחץ יתר של 0.1בר דטרמיניסטי -דליפה של מימן מסוללה אחת )23 גלילים המחוברים במקביל( תוך 5דקות ופיצוץ ענן הגז דטרמיניסטי -שפך חומצה 32% הידרוכלורית למאצרה ופיזור אדים )מסמך מרחקי הפרדה( לחץ יתר של 0.1בר 42 PAC2=22 PPM 18 דטרמיניסטי -שפך תמיסת אמוניה 25%למאצרה ופיזור אדים )מסמך מרחקי הפרדה( PAC2=160 PPM 40 דטרמיניסטי -שפך תמיסת סודיום היפוכלוריט 12% כלור פעיל למאצרה ופיזור אדים )מסמך מרחקי הפרדה( 50=PAC2 מ"ג/מ"ק 4 חישוב דטרמיניסטי לגז טבעי על פי מסמך מרחקי הפרדה מיוני 2011 ביוני 2011יצא חוזר מנכ"ל של המשרד להגנת הסביבה המתייחס למדיניות לקביעת מרחקי הפרדה ממקורות סיכון נייחים למצבי תכנון ומצב קיים. להלן תוצאות ניתוח תרחיש ייחוס לצנרת בתחומי התחנה לאירוע של דליפה מחור בקוטר "1 בחלקה העליון של הצנרת ופיצוץ ענן הגז (UVCE=Unconfined vapor cloud ) ,explosionבהתאם לנדרש בחוזר מנכ"ל .ערך הייחוס להליך תכנון בתרחיש פיצוץ לפי המשרד להגנת הסביבה הינו לחץ יתר של 0.1בר .מרחק ההפרדה המתקבל בתרחיש זה הוא 46מטרים. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 358 להלן תרשימים המתארים את מעגלי הסיכון עבור התרחישים הדטרמיניסטים בתחנת הכוח: תרשים 4.2.6.3א' -מעגלי סיכון – שריפת סולר במאצרה ,שטף קרינת חום 5Kw/m2 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 359 תרשים 4.2.6.3ב' מעגלי סיכון – תרחישי שריפה מצנרת הונט ומרחקי הפרדה בהתאם לטבלאות GASUNIE תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 360 תרשים 4.2.6.3ג' מעגלי סיכון -חומרים נוספים בתחנה לתפעול שוטף תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 361 4.2.6.4ניתוח סיכונים הסתברותי להלן הערכת סיכונים הסתברותית עבור תחנת PRMSהמתוכננת במתחם תחנת הכוח, כנדרש בתקן NEN 3650ובהתאם להנחיות הות"ל. כללי הערכת הסיכונים ההסתברותית נערכה על פי השיטה ההולנדית כפי שמוצגת ב"ספר הסגול" ) (TNO, CPR 18E, 1999ובשאלות ותשובות שפרסמה חברת TNOלאחר פרסום המהדורה המלאה של הספר הסגול .קיימים שני פרמטרים מקובלים בהערכת סיכונים הסתברותיים: • סיכון אישי ).(Individual risk • סיכון ציבורי ).(Societal risk להלן פירוט של שני סוגי הסיכונים: • סיכון אישי )(Individual Risk ערך זה מייצג את ההסתברות לפגיעה קטלנית לשנה של אדם היפותטי חשוף ,ללא כל מיגון או הגנה ,המצוי באופן קבוע בנקודה קרובה למקור הסיכון כתוצאה מתקרית המתרחשת במערכת הגז .הסיכון מתייחס לאדם מחוץ לגבולות התחנה .הסיכון האישי מוצג באמצעות קווים שווי סיכון ,המחושבים על ידי שקלול ההסתברות להתרחשות כל התרחישים בעלי פוטנציאל סיכון בסביבת המתחם ,מצבי היציבות המטאורולוגיים השונים ,שכיחות כיווני הרוחות ,וההסתברות למוות בתאי שטח מוגדרים ברדיוס הרלוונטי מסביב למערכת. עבור תקרית בה נפלט חומר מסוכן )רעיל ,דליק או מתפוצץ( לאוויר ,סיכוי זה תלוי בחמשת הגורמים הבאים: S גורם התקרית ,ערך זה מתאר את הסיכוי להתרחשות התקרית. M הסיכוי למצב מטאורולוגי מסוים. Φ הסיכוי שכיוון הרוח יביא את ענן החומר הרעיל במינון ממית במצב המטאורולוגי המסוים לנקודה מסוימת בה נמצא האדם ההיפותטי. PD הסיכוי למוות עקב התקרית. Ign )דליקים בלבד( הסיכוי להתלקחות או פיצוץ חומר דליק. כל אחד מהגורמים הללו ניתן ביחידות של הסתברות או תדירות. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 362 כללי חישוב לסיכון אישי: - ביצוע חישוב הסיכון האישי מתבצע לכל התקריות האפשריות בתדירות השווה או עולה על 10-8אירועים לשנה. - החישוב המרחבי של הסיכון האישי ) (IRמבוצע לתאי שטח ) (Grid cellsשגודלם 25X25מטרים ,עד למרחק של 100מטרים מאזורי הסיכון .רדיוס של 100מטרים נובע מטווח הסיכון המתקבל מהתרחישים. - המרחק שעל פיו מבוצע החישוב הוא המרחק הגדול ביותר בו עדיין מתקבל סיכוי למוות גדול מ.1% - קריטריון לקבילות -עבור מפעלים/מתקנים חדשים בטווח לסיכון אישי גדול או שווה ל- 10-6לא ימצאו רצפטורים ציבוריים. • סיכון ציבורי )(Societal Risk ערך זה מייצג שכיחות מצטברת של תקריות בה מתים בו זמנית Nאו יותר אנשים כתוצאה מתאונה אפשרית הנגרמת מעיסוק עם חומרים מסוכנים באתר ,כלומר הוא מהווה מדד לסיכון בפועל לאוכלוסייה בסביבות מקור הסיכון העלולה להיות חשופה לתקריות פוטנציאליות. הסיכון הציבורי מוצג על גבי עקומת ,F/Nכאשר Nהוא מספר ההרוגים ו F-השכיחות המצטברת לתאונה עם Nאו יותר הרוגים. כללי חישוב לסיכון ציבורי )(Societal risk הסיכון הציבורי מוגדר באופן גרפי .המחשב "סופר" את ההסתברות למוות של אנשים החשופים בפועל לסיכונים ומשרטט עקומת ) F/Nבד"כ מקובלת הצגה לוגריתמית של יחס זה(. הערכת הסיכונים מתבססת על המדדים הבאים: - nPDשמבטא את מספר האנשים הצפויים למות בכל תקרית בתא שטח שנקבע. מספר האנשים n מתקבל מספירה של כמות האוכלוסייה הצפויה בכל תא שטח. -SMφהסיכוי שתרחיש יגיע לחתך שטח שנקבע. ערכים M ,φ ,Sראו סעיפים קודמים. כאמור ,הערך nהוא מספר האנשים הנמצא בשטח הנבדק .ערך זה מתקבל מספירת האוכלוסייה בפועל )למצב קיים( ,או הערכה בהתאם לתכניות ושימושי קרקע )למצב עתידי כלשהו(. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 363 הסיכון הציבורי מוסיף על הסיכון האישי את הצורך במניעה של תקרית העלולה לחשוף מספר אנשים גדול מדי לסיכון למוות .כלומר ,מעבר לסיכון האישי ישנה הגנה נוספת מפני תקריות רבות נפגעים. קריטריון לקבילות של סיכון ציבורי – הסיכון הציבורי יפחת מ , F/N2=10-3כלומר בתדירות של 10-5בשנה לסה"כ תקריות עם הרוגים ותדירות של 10-7בשנה לסה"כ תקריות עם 100הרוגים. תיאור תחנת הPRMS- מאחר ובשלב כתיבת התסקיר טרם נערך תכנון מפורט של מבנה תחנת ה PRMSהונחו הנחות על מבנה ה PRMSעל בסיס מבנה אופייני של תחנות PRMSאחרות .להלן מפורטות ההנחות שהונחו בסקר הסיכונים: טבלה 4.2.6.4א' -נתוני צנרת בתחנת PRMS מס' מיקום בתחנת ה PRMS כניסה לתחנה לחץ )באר( 80 2 צנרת פנימית 80 6 3 צנרת פנימית 47 4 4 יציאה מהתחנה 47 12 1 נתונים קוטר )אינץ'( 12 • אורך כל מקטע צנרת הינו כ 60 -מטרים. • התרחישים בוצעו עבור גז מתאן שהוא מרכיבו העיקרי של הגז הטבעי )ראו פרק חומרים מסוכנים -מרכיבי הגז הטבעי( • המודל בו נעשה שימוש הינו שחרור גז מצינור ארוך -אינסופי ).(Pipeline Long הסתברויות לכשל - על פי המתודולוגיה ההולנדית ,חישוב הסיכון האישי מבוצע על סמך הסתברויות גנריות לכשל .באופן זה מתקבל בסיס אחיד של הערכת סיכונים ראשונית ,ממנה ניתן להמשיך להפחתת סיכונים .לכל תרחיש הוצמדה ההסתברות המתאימה .בטבלה שלהלן מפורטות ההסתברויות ששימשו עבור כל תרחיש .ההסתברויות הן לשנה .השכיחות הכוללת עבור תרחיש דליקים היא מכפלה של השכיחות הבסיסית לאירוע אובדן תכולה ופריצת גז ושל ההסתברות להתלקחות הגז הדולף )מיידית או מאוחרת( ההפניות הן מתוך "הספר הסגול" עמוד 3.7טבלה 3.7ועץ אירועים ראו נספח LOC = loss of containment 13 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 364 טבלה 4.2.6.4ב' – ההסתברויות בבסיס התרחישים מס' אירוע LOC 1 קרע מלא בצנרת ) "12בכניסה( והצתה מיידית – Jet Fire 2 קרע מלא בצנרת ) "12בכניסה( והצתה מאוחרת – Flash Fire 3 קרע מלא בצנרת "6והצתה מיידית – Jet Fire 4 קרע מלא בצנרת "6והצתה מאוחרת – Flash Fire 5 קרע מלא בצנרת "4והצתה מיידית – Jet Fire 6 קרע מלא בצנרת "4והצתה מאוחרת – Flash Fire 7 קרע מלא בצנרת ) "12ביציאה( והצתה מיידית – Jet Fire 8 קרע מלא בצנרת ) "12ביציאה( והצתה מאוחרת – Flash Fire שכיחות בסיסית שכיחותFs , בצנרתG1 : 1×10 −7 m −1 y −1 ההסתברות להצתה0.09 : בצנרתG1 : 1×10 −7 m −1 y −1 ההסתברות להצתה0.91 : בצנרתG1 : 3 × 10 −7 m −1 y −1 ההסתברות להצתה0.09 : בצנרתG1 : 3 × 10 −6 m −1 y −1 ההסתברות להצתה0.91 : בצנרתG1 : 3 × 10 −7 m −1 y −1 ההסתברות להצתה0.04 : בצנרתG1 : 3 × 10 −7 m −1 y −1 ההסתברות להצתה0.96 : בצנרתG1 : 1×10 −7 m −1 y −1 ההסתברות להצתה0.09 : בצנרתG1 : 1×10 −6 m −1 y −1 ההסתברות להצתה0.91 : -7 1.35*10 1.37*10-6 4.05*10-7 4.10*10-6 1.80*10-7 4.32*10-6 1.35*10-7 1.37*10-6 מצבים מטאורולוגיים וכיווני רוח • שכיחות כיווני הרוח השכיחות של כיווני הרוח באזור חושבה מתוך שושנת הרוחות של התחנה המטאורולוגית חצור-אשדוד )השושנה נלקחה מתוך האטלס האקלימי לתכנון פיסי וסביבתי בישראל( שכיחות כיווני הרוחות ,בחלוקה למהירויות רוח נמוכה ,בינונית וגבוהה )הגדרת הסיווג למהירות מופיעה בספר הסגול ובטבלה 3בעמוד זה( ,מופיעה בטבלה שלהלן: תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 365 טבלה 4.2.6.4ג' -שכיחות כיווני רוח ,על פי מהירות הרוח בבסיס התרחישים מהירות Low NE E 7.9% 0.7% 1.4% 7.6% 2.2% 26.0% 28.2% 14.4% 0.0% 0.0% Medium 1.1% 0.7% 0.0% 1.1% 2.9% 3.6% 0.0% 0.0% 0.7% 0.0% 0.7% 0.7% 0.0% 0.0% High • N SE S SW W NW מצבים מטאורולוגיים המצבים המטאורולוגיים נבחרו על פי ההגדרות בספר הסגול )ראו עמוד 4.21במקור :(1 טבלה 4.2.6.4ד' -מצבים מטאורולוגיים בבסיס התרחישים • מצב מהירות רוח מ/ש *T°C עננות Bm 4 21.5 25% Dl 2 18 75% Dm 4 18 75% Dh 8.5 18 100% Em 4 15 25% Fl 2 15 0% שמות המצבים המטאורולוגים מתייחסים להגדרות של Pasquilלמצבים בלתי יציבים ) ,(Bמצב נייטרלי ) ,(Dמצב יציב ) (Eומצב יציב מאד ) .(Fהאותיות התחתיות ליד שמות המצבים המטאורולוגים מתייחסים למהירות רוח איטית ) ,(lבינונית ) (mומהירה ).(h • הטמפרטורה לחישוב נקבעה על פי הנתונים באטלס האקלימי )ראו מקור (1באופן הבא: • עבור מצב יציבות Dנלקחה טמפרטורה יומית ממוצעת ) ,(18°Cעבור מצבי לילה ) Eו(F נלקח ממוצע בין הממוצע היומי והמינימום היומי) ,(15°Cועבור מצבי יום ) (Bנלקח ממוצע בין הממוצע היומי והמקסימום היומי ).(21.5°C • שכיחות כיווני הרוח עבור המצבים המטאורולוגיים השונים • על מנת לחשב את הסיכון האישי בתא שטח מוגדר נדרש שקלול שכיחויות כיווני הרוחות בהתאם למצבים המטאורולוגיים השונים .בטבלה שלהלן מופיע סיכום שכיחות כיווני הרוחות על פי המצבים המטאורולוגיים השונים: תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 366 טבלת 4.2.6.4ה' -סיכום שכיחות כיווני הרוח על פי מצבים מטאורולוגיים מצב יציבות Pasquil Bm N NE E SE S SW W NW סיכום 3.92% 4.47% 4.71% 4.55% 2.00% 2.53% 0.77% 0.81% 23.8% Dl 4.44% 3.64% 3.11% 3.55% 4.67% 3.91% 2.18% 2.06% 27.6% Dm 2.43% 4.28% 4.17% 3.67% 2.16% 2.35% 0.87% 0.75% 20.7% Dh 0.54% 0.90% 0.45% 0.33% 0.24% 0.84% 0.21% 0.00% 3.5% Em 0.94% 1.04% 0.73% 0.71% 1.19% 1.17% 0.58% 0.50% 6.9% Fl 2.01% 2.41% 1.83% 1.97% 3.64% 2.56% 1.70% 1.51% 17.6% סיכום 14.3% 16.7% 15.0% 14.8% 13.9% 13.3% 6.3% 5.6% 100.0% הערה :נתוני מהירויות הרוחות חייבו להשתמש בהנחת "התפלגות אחידה" עבור כל הנתונים החסרים .התוצאה היא החמרה מסוימת בשכיחות המצב המסוכן ביותר להערכת סיכונים )מצב (Fלערך של .17.6% • פריסת אוכלוסייה: בוצע זיהוי בשטח של כל המבנים ושימושיהם ברדיוס של 100מטרים מסביב לתחנה, הזיהוי נעשה על פי סיור שנערך בשטח בתאריך 15.11.2010וכן מספר ביקורים לאחר מכן. • תוצאות: טווחי הסיכון חושבו באמצעות מודלים חישוביים להערכת טווח סיכון כתוצאה מקרינת חום .להלן תוצאות טווחי הסיכון הנובעים מתרחישי קריעה מלאה של צנרת והצתה מיידית של ענן האדים ) .(JET FIREבגלל מגבלות הרזולוציה של החישוב) .תאי שטח של 25*25מ"ר( ,טווחי הסיכון עוגלו לכפולה הבאה של 25מטרים )כלומר נעשתה החמרה בחישוב טווחי הסיכון(. טבלה 4.2.6.4ו' – טווחי הסיכון בתרחיש JET FIRE אירוע LOC קרע מלא בצנרת ") 12בכניסה( והצתה מיידית – Jet Fire מרחק עד להסתברות לתמותה של 1% 75מטרים קרע מלא בצנרת " 6והצתה מיידית – Jet Fire 50מטרים קרע מלא בצנרת " 4והצתה מיידית – Jet Fire 25מטרים קרע מלא בצנרת ") 12ביציאה( והצתה מיידית – Jet Fire 25מטרים תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 367 להלן תוצאות טווחי הסיכון הנובעים מתרחישי קריעה מלאה של צנרת והצתה מאוחרת של ענן האדים ):(Flash Fire טבלה 4.2.6.4ז' – טווחי הסיכון בתרחיש Flash Fire אירוע LOC קרע מלא בצנרת ) "12בכניסה( והצתה מאוחרת – Flash Fire קרע מלא בצנרת "6והצתה מאוחרת – Flash Fire מרחק עד להסתברות לתמותה של 1% 25מטרים פחות מ 25 -מטרים פחות מ 25 -מטרים קרע מלא בצנרת "4והצתה מאוחרת – Flash Fire קרע מלא בצנרת ) "12ביציאה( והצתה מאוחרת – 25מטרים Flash Fire טווח הסיכון המקסימלי שהתקבל הינו 75מטרים עבור אירוע של קרע מלא בצנרת "12 והצתה מיידית ).(Jet Fire בתרשים שלהלן ניתן לראות קווי סיכון אישי 10-6עד 10-8מסביב לתחנת ה PRMS המתוכננת. -5 קווי סיכון אישי של 10נמצאים בתחום התחנה. עבור חישוב הסיכון הציבורי ,לא נמצאה אוכלוסיית מגורים או אוכלוסיה רגישה אחרת במרחק הסקירה ולפיכך ,רמת הסיכון הציבורי בתחנת ה PRMSקבילה הערה :סקירת צפיפות אוכלוסייה כ"רצפטור ציבורי" לצורכי ניתוח הסתברותי בוצעה עד למרחק של 100מטרים מאזורי הסיכון .רדיוס של 100מטרים נובע מטווח הסיכון המתקבל מהתרחישים השונים -רדיוס זה לאיתור רצפטור ציבורי מחמיר כיוון שהמרחק המקסימאלי שהתקבל בתרחישים ל PRMSהינו 75מטר ,ראו טבלה 4.2.6.4ו' מעלה. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 368 תרשים 4.2.6.4קווי סיכון אישי סביב תחנת הPRMS- אדום = סיכון אישי 1*10-5מייצג קו סיכון הנמצא בתחום מתחם תחנת הכוח. ירוק = סיכון אישי 1*10-6מייצג קו סיכון במרחק של עד 25מטרים מגדר תחנת הגז. סגול = סיכון אישי 1*10-7מייצג קו סיכון במרחק של עד 50מטרים מגדר תחנת הגז. צהוב = סיכון אישי 1*10-8מייצג קו סיכון במרחק של עד 75מטרים מגדר תחנת הגז. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 369 4.2.6.5קביעת גבול של קרינה תרמית קביעת הגבול של הקרינה התרמית בסעיף זה מתחשבת בסיכונים לגרימת נזקים כבדים למתקנים השונים של תחנת הכוח והסובב בתחום ומחוץ לגדר התחנה .המרחק המתקבל מגדיר את האזור בסביבת השריפה בו מבנים עלולים להיפגע פגיעה מבנית עקב סמיכותם למקור השריפה ,החישובים נעשו לפי נתוני ההתלקחות של עץ כאנלוגיה למוצקים העלולים להישרף כתוצאה מדליקה בסביבתם .על פי נתונים המופיעים בעמוד 39טבלה 7.1בספר Methods for the determination of possible ,CPR 16E, First edition 1992 המכונה "הספר הירוק" עוצמת הקרינה המינימאלית הנדרשת להדלקת עץ בלי מגע ישיר עם מקור הלהבה הינה .15 kW/m2להלן מעגלי סיכון עבור קרינה תרמית העלולה לגרום לנזקים למתקנים כתוצאה מתרחישים נבחרים בתחנה .בהתאם לדרישות יועץ הות"ל בוצעו חישובים לגבי .kW/m2 12 טבלה 4.2.6.5א' -מעגלי סיכון עבור קרינה תרמית מצנרת בתוך התחנה וממיכל אחסון הסולר מוקד סיכון נתונים לביצוע התרחיש תרחיש לחץbarg 47 : צנרת בתוך תחומי התחנה קוטר צנרת12" : אורך צנרת )הנחה מחמירה( 100 :מטר נפח 4500 :מ"ק מיכלי אחסון גובה 15 :מטר רוחב" סולר 20מטר קוטר מאצרה 26 :מטר קרע מלא של הצנרת והצתה מיידית )Jet- (Fire שפך כל תכולת מיכל אחסון סולר למאצרה ושריפת שלולית הסולר. רדיוס מעגל סיכון מרבי )(m )שטף קרינה (12KW/m2 15 47 פתיחת צינור לשחרור גז בחירום -וונט חירום: בזמן שגרה הוונט נמצא ריק ללא גז בתוכו ,שחרור ייזום יתבצע במקרה של אירוע בלתי שיגרתי בלבד כגון: • אירוע כשל או פגיעה בצינורות הולכת הגז המצריך שחרור יזום ומבוקר של גז להקטנת כמות הגז המשתחררת. • בעת עבודות אחזקה של המתקנים או הצנרת בתחנה עשוי להיווצר מצב בו ישנו צורך בשחרור יזום דרך וונט. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 370 בזמן שגרה ,צינור הוונט נמצא ללא גז .שחרור של גז בלחץ גבוה דרך ארובות גורם לפריצת גז אל מחוץ למערכת ,עקב הצפיפות הנמוכה של הגז הטבעי ובתוספת של השפעת הרוחות עלולה עננת הגז להיסחף למקור הצתה ולגרום לשריפה ובכך לגרום לנזקים הנובעים מהשפעה תרמית על הסביבה .להלן מפורטים טווחים שנבדקו עבור תרחיש זה: טבלה 4.2.6.5ב' – רדיוסי סיכון עבור קרינה תרמית מהוונט תרחיש מוקד סיכון נתונים לביצוע התרחיש וונט המיועד לשחרור יזום - לחץ גבוה קרע מלא לחץ80 : מהצנרת Barg קוטר4" : והצתה מיידית אורך צנרת(Jet –Fire) : 8500 קרע מלא מטרים מהצנרת גובה וונט: והצתה 10מטרים מאוחרת )(Flash –Fire רדיוס מעגל סיכון )שטף קרינה (5Kw/m2 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ רדיוס מעגל סיכון מרבי )( m )שטף קרינה (12KW/m2 83 54 64 41 371 תרשים 4.2.6.5רדיוס מעגל סיכון מרבי מהוונט* *התרשים מציג את רדיוס מעגל סיכון המקסימאלי )שטף קרינה (5 Kw/m2 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 372 4.2.6.6חישוב טווח נפיצות של הגז הנפלט מהוונט המרחק לסף הנפיצות התחתון LELמחושב על ידי הערכת מימדי ענן הגז הנפלט מהוונט, קצב המיהול המושפע עקב כוחות טורבולנטיים לאורך מסלול ההתקדמות )הניסיון מראה שדיפוזיה אינה מהווה פקטור משמעותי בסקאלת האירוע וממילא נכללת בהערכת הכוחות הטורבולנטיים( וההשפעה של כוחות העילוי. בנקודת היציאה של הגז מהוונט ריכוז הגז הוא 100%כי עדיין אין אוויר .מרגע היציאה ואילך מתחילה סחיפת אוויר פנימה .הסחיפה נוצרת משילוב של כוחות הערבול )טורבולנציה(, כוחות עילוי ,ודיפוזיה של המתאן בתוך האוויר .הכוחות הטורבולנטיים דומיננטיים קרוב למוקד הפריצה בהתאם לנתוני המהירות ,הטמפרטורה וההרכב בנקודת היציאה ,ובהמשך הופכים לתלויים במהירות הרוח בשלושת כיווני המרחב .ככל שהרוח חלשה יותר מתגברת ההשפעה של כוח העילוי ושל הדיפוזיה על קצב מיהול הענן. להלן גרף המתאר את גובה מרכז הענן במרחקים משתנים ממקור הפליטה. תרשים 4.2.6.6א' -גובה מרכז הענן עבור שני מצבים מטארולוגים מצב F 200.00 150.00 100.00גובה ,מטר 50.00 0.00 600 500 200 300 400 מרחק במורד הרוח ,מטר תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 100 0 373 D מצב גובה מרכז ענן 120.00 100.00 80.00 מטר,גובה 60.00 40.00 20.00 0.00 0 100 200 300 400 מטר,מרחק במורד הרוח 500 600 :לצורך ביצוע חישובי גודל הענן נעשה שימוש בנתונים הבאים א' – נתוני חישוב גודל ענן4.2.6.6 טבלה Buoyant 374 יחידות D ערך מצב F ערך מצב פרמטר gm/mol 16 16 Molecular weight °C 25 43 Ts-exit temperature kg/sec 106.3 106.3 Emission rate g/m^3 8.175 8.175 Reference conc Meter 10 10 h0-Initial height °K 316 316 Ts-exit temperature kg/m^3 0.62 0.62 Gas density °C 25 43 Ta-ambient temperature °K 316 316 Ta-ambient temperature kg/m^3 1.110214716 1.110214716 Air density kg/m^3 0.69 0.69 q3-Water vapor density air=1 0.556 0.556 Relative gas density Inches should be implemented 4 4 rs - exit radius M 0.0508 0.0508 m^2 0.00202683 0.00202683 crossection area m^3/sec 172 172 Emission flow rate Gas Model 2012 נובמבר-IPM – תחנת כוח34 תסקיר לתת"ל נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ vs - vertical exit speed wind speed 450 (speed of sound in )Methane 1.5 )!Cp-air (in R units 3 1/2 450 (speed of sound in m/sec )Methane 3 m/sec 3 1/2 !R units יש לציין כי בעת שחרור גז תתרחש השתנקות של הגז בפתח הצינור .הדבר יגרום להורדת קצב שחרור הגז ובכך להקטנת טווחי הסיכון המצוינים לעיל .הסקר שבוצע לא לקח בחשבון הנחה מקילה זו. על בסיס נתונים אלו ניתן להעריך את המרחק לערך מחמיר של 25% LELשל ענן הגז הנפלט מהוונט כמפורט להלן: טבלה 4.2.6.6ב' – מרחק ענן הגז הנפלט מהוונט ע"פ ערך LEL Height to 25% LELלמצב Height to 25% LEL Fלמצב Distance D 50.46 37.31 10 61.40 45.61 20 69.20 51.74 30 80.87 61.09 50 100.74 77.04 100 115.00 87.87 150 126.49 95.70 200 144.78 105.09 300 159.30 105.93 400 171.41 - 500 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 375 להלן גרף המתאר את הגובה מהקרקע עד לריכוז של מעל 25% LELשל ענן הגז הנפלט במרחקים משתנים ממקור הפליטה .ריכוז המתאן באוויר מתחת לגובה זה צפוי להיות נמוך מ.25% LEL- תרשים 4.2.6.6ב' -גובה ל LEL 25%-בשני מצבים מטארולוגים גובה ל LEL 25%במצב F 200.00 150.00 100.00גובה ,מטר 50.00 0.00 500 300 400 50 100 150 200 מרחק במורד הרוח ,מטר 30 20 10 גובה ל LEL 25%במצב D 120.00 100.00 80.00 60.00 גובה ,מטר 40.00 20.00 0.00 400 300 200 50 100 150 מרחק במורד הרוח ,מטר 30 20 10 על פי תקן ישראלי 60079המתבסס על הנציבות הבין-לאומית לאלקטרוטכניקה IEC .600079ניתן להגדיר אזור מסוכן כאזור בו קיימת או צפויה להיות קיימת אווירה גזית נפיצה בכמויות הדורשות אמצעי זהירות מיוחדים בבנייה ,בהתקנה ובשימוש בציוד. אזורים מסוכנים מסווגים ל ,zones-בהתאם לתדירות ולמשך הופעת האווירה הגזית הנפיצה: • :zone 0אזור בו אווירה גזית נפיצה קיימת באופן רציף או במשך תקופות ארוכות. • :zone 1אזור בו סביר שתתקיים אווירה גזית נפיצה בתנאי תפעול רגילים. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 376 • :zone 2אזור בו לא סביר שתתקיים אווירה גזית נפיצה בתנאי תפעול רגילים ,ואם אכן קיימת אווירה נפיצה ,הדבר מתרחש לעתים רחוקות ולפרק זמן קצר. הגרף הבא מסביר את החלוקה לאזורים כתלות של תדירות הופעת האווירה הנפיצה ומשך קיומה של האווירה הנפיצה. תרשים 4.2.6.6ג' -תדירות הופעת האטמוספרה הנפיצה תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 377 הסיווג ל zones-מבוסס על: • הסבירות להיווצרות אווירה נפיצה – הימצאות חומרים דליקים ובחינת אפשרות השחרור שלהם מהציוד לאוויר. • קביעת דרגת השחרור של החומר )ראו להלן(. • רמת האוורור במקום )ראו טבלה בהמשך(. • תכונות כימיות ופיזיקליות של החומר והתהליך )גאומטריה של המקור ,ריכוז החומר, נדיפות החומר ,צפיפות אדים ,טמפרטורה וכד'(. התקן מגדיר שלוש דרגות שחרור: • מקור רציף מוגדר כפני השטח של נוזל דליק במיכל בעל גג קבוע עם יציאה קבועה של אדים לאוויר; או פני השטח של נוזל דליק החשופים לאוויר באופן רציף או למשך תקופות ארוכות. • מקור ראשוני מוגדר כמקור )אטמי משאבות ,מדחסים ,ברזים ,שסתומי פריקהvents , וכד'( הפולט חומר דליק במהלך תפעול רגיל; או נקודות ניקוז או דגימה ממיכלים המכילים נוזל דליק ,העלולות לשחרר אדים דליקים לאוויר במהלך תפעול רגיל. • מקור שניוני מוגדר כמקור )אטמי משאבות ,מדחסים ,ברזים ,שסתומי פריקהvents , וכד'( שבתפעול רגיל אינו צפוי לשחרר חומר דליק; או עוגנים ,חיבורים ומתאמי צינורות שבתפעול רגיל אינם צפויים לשחרר חומר דליק; או נקודות דגימה שבתפעול רגיל אינן צפויות לשחרר חומר דליק. זמינות האוורור מוגדרת כדלקמן: • זמינות טובה :האוורור קיים למעשה באופן רציף )אוורור טבעי באזורים פתוחים ,מחוץ לבניין ,נחשב בדרך כלל כבעל זמינות טובה(. • זמינות סבירה :האוורור צפוי להיות קיים בתפעול רגיל .אי רציפות מותרת בתנאי שהיא מתרחשת לעתים רחוקות ולתקופות קצרות. • זמינות גרועה :אוורור שאינו עונה על הדרישות לזמינות טובה או סבירה ,אך אי רציפות בהפעלתו אינה צפויה לארוך תקופות ארוכות. אין להתחשב באוורור שאינו עונה אפילו על הדרישות לזמינות גרועה. על פי נתונים המופיעים ב HAZOP manger V.6ההסתברות לפתיחת שווא של הוונט העלולה לגרום להיווצרות הענן המתואר לעיל הינה 0.09תקריות בשנה ,משמע ההסתברות להתרחשות אירוע מעין זה הינה פעם ב 11-שנה) .ישנה התייחסות למקרה של פתיחת שווא של וונט בלבד מאחר ובשחרור יזום על פי ההנחיות יש לבצע נוהל הכולל מב"ר(.ניתן להניח 378 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ כי במקרה של פתיחת שווא של הוונט יפעלו מערכות הבקרה בתחנה וזמן פתיחת הוונט לא יעלה על שעה. בהצבת נתונים אלו בגרף חלוקה לאזורים כתלות של תדירות הופעת האווירה הנפיצה ומשך קיומה של האווירה הנפיצה המופיע בעמוד 33ניתן לראות שאזור הוונט על פי הנתונים המפורטים מוגדר כאזור בלא סכנה ולכן אין צורך להגדיר רדיוס של אזור נטול מקורות הצתה סביב לוונט. אזור נטול מקורות הצתה ):(Explosion Proof Area על אף ולמרות המידע הנתון לעיל מאחר ובסקרי סיכונים שנערכו לתחנות PRMSאחרות בארץ נעשה שימוש בנתוני חברת GASUNIEעל מנת לקבוע אזור נטול מקורות הצתה ועל מנת לספק את ההגנה המרבית סביב לוונט להלן מפורטים נתוני אזור נטול מקורות הצתה הנדרש על פי הנתון בטבלאות של חברת :GASUNIEעבור מקטע צנרת בקוטר "12בעל שני וונטים שקוטרם "4נדרש רדיוס אזור נטול מקורות הצתה של 29מטרים ,אזור זה נמדד ע"י רדיוס ממרכז הארובה ב 360-מעלות. יחד עם זאת בהתאם להנחיות רשות הגז ובתיאום עם נתג"ז הוגדל רדיוס אזור נטול מקורות הצתה ל 35מטרים. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 379 תרשים 4.2.6.6ד' -רדיוס אזור נטול מקורות הצתה ) 35מטרים לפי מינימום נתג"ז( תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 380 4.2.6.7ניתוח סיכונים ממקור חיצוני )ראו גם פרק א' סעיף (1.4 בהתאם לסיכום עם יועץ הות"ל לענייני סיכונים במכתב מיום ) 01-01-2012ראו נספח ,(14 בוצעו תרחישים לדליפת אמוניה ממפעלים שכנים הנמצאים באזור התעשייה באר טוביה לפי כמות האמוניה במיכל כפי שמפורטת בדוח ברזילי )ראו נספח .(5כמו כן הוצגו בתסקיר זה תרחישי האמוניה ממפעלים שכנים על פי דוח ברזילי. להלן סקירת סיכונים לאמוניה הקיימת באזור התעשייה ממפעלים קיימים. נתונים והנחות: • כמות אמוניה המצויה בכל מפעל נרשמה לפי הכמות המכסימלית המופיעה בהיתר הרעלים ,סביר כי בפועל קיימות במפעלים כמויות נמוכות יותר. • כמות האמוניה במיכל במערכת הקירור בכל מפעל עבורו נותח התרחיש ,מתבססת כאמור על מידע שהתקבל מדו"ח ישראל ברזילי )סקר סיכונים מחומרים מסוכנים ומהקמת תחנת הכוח מוסקת בגז באזור תעשיה באר טוביה שהוכן עבור איגוד ערים לאיכות הסביבה-נפת אשקלון ,מועצה אזורית באר טוביה ועיריית קריית מלאכי ע"י דר' ישראל ברזילי בחודש מאי .2010התייחסות לתוצאות הסקר ראו סעיף 1.4.5ב'( )ראו הסקר בנספח .(5יובהר כי תרחישי ד"ר ישראל ברזילי לגבי חמשת מפעלי האמוניה באזור התעשייה ,משקפים לפי מיטב הבנתנו את המצב הקיים כיום מבחינת סיכונים דטרמינסטים מאמוניה .ראה פרק .1.4בישיבת המומחים שהתקיימה בתאריך 24-04- ) 2012ראה פרוטוקול הישיבה מתאריך 15-05-2012בנספח (5הוצגו ע"י ד"ר ישראל ברזילי תרחישים עבור מרחקי הפרדה מאמוניה של מפעלי הסביבה על פי הנחות יסוד שונות .בתרחישים ,המקובלים על עורכי סקר זה בערכי קיצון ,התקבלו מרחקי הפרדה של 322מטרים. • יובהר כי במידה ומפעלי האמוניה יפעלו בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה לגבי מסמך מרחקי הפרדה .יקטנו מעגלי הסיכון בהתאם. • התרחיש שנבחן בפרק זה מתייחס לדליפה מחור בקוטר " 1מחלקו העליון של המיכל, בהתאם להנחיות מסמך "מרחקי הפרדה" שהופץ על ידי מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ביוני .2011לצורך ניתוח התרחישים נבחר מיכל אמוניה בטמפרטורה של -10 מ"צ )מיכל שכזה הינו אופייני במערכות קירור באמוניה ונבחר ע"י יועץ הוות"ל לענייני סיכונים כמיכל מייצג לצורך ניתוח התרחיש(. • התרחישים נותחו בתנאים מטאורולוגיים לפי חוזר מנכ"ל לקביעת מרחקי הפרדה של המשרד להגנת הסביבה יוני .2011 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 381 ערך הייחוס הוא .(Protective Action Criteria) PAC2= 160ppmנקודת קצה לפי • מסמך מרחקי הפרדה .ערך זה הינו ריכוז שבחשיפה בת שעה האוכלוסייה יכולה להיחשף אליו בלי לסבול מהשפעות בריאותיות בלתי הפיכות או חמורות ומתמשכות, או פגיעה ביכולת להימלט. בטבלה הבאה מפורטים טווחי סיכון במטרים ,בחשיפת אנשים לא ממוגנים לאמוניה גזית באוויר עקב תרחישי הייחוס .ריכוז הייחוס הוא ) PAC2ערך יחוס לפי חוזר מנכ"ל לקביעת מרחקי הפרדה של המשרד להגנת הסביבה יוני .(.2011 טבלה – 4.2.6.7טווחי סיכון בחשיפת אנשים לא ממוגנים לאמוניה גזית באוויר מס"ד מפעל כמות אמוניה במערכת )לפי דו"ח ברזילאי( טווח סיכון במטרים .1 תנובה מרלו"ג 4000ק"ג 156 .2 תופא"פ 6500ק"ג 156 .3 נוגה גלידות 20000ק"ג 156 .4 תנובה נסטלה 15000ק"ג 156 .5 קורניש 25000ק"ג 157 ערך ייחוס גודל המיכל * הכמות לתרחיש במיכל לפי 25% מהכמות 1000ק"ג 1.5קוטר 4.5 אורך =PAC 2 160 ppm = נפח 8מ"ק 1625ק"ג 5000ק"ג 3750ק"ג 1.5קוטר 7אורך 6250ק"ג = נפח 12קו"ב התרחישים לעיל ,אינם לוקחים בחשבון את אמצעי ההגנה המקובלים בארץ במפעלי קירור באמוניה .סביר להניח כי עם נקיטת אמצעי הפחתה אלו יפחתו טווחי הסיכון. נציין כי השפעות אלו של חשיפה לאמוניה ,נכונות גם במצב הנוכחי היום ואינן קשורות לתחנת הכוח. השפעות אפשריות אלו הן של הרעלה בלבד לאנשים שימצאו בטווחי הסיכון .דליפת אמוניה לא תשפיע על ציוד התחנה והחומרים המסוכנים אשר ימצאו בתחנת הכוח .התחנה תנקוט באמצעי מיגון ראויים לעובדיה. יש לציין כי למרות פניותינו לכל הגורמים הרלבנטיים )המפעלים המשתמשים באמוניה, המועצה המקומית ,הוועדה המקומית לתכנון ובניה ,המשרד להגנת הסביבה מחוז דרום, איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון ,איגוד ערים לכבאות אשקלון ולפיקוד העורף – ראו נספח ,(4לא קיבלנו את הנתונים הנדרשים להכנת חלק זה בתסקיר ,דבר שהביא להנחות כמפורט מעלה. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 382 תרשים - 4.2.6.7מעגלי סיכון של תרחישי דליפת אמוניה ממפעלים שכנים לריכוז ייחוס PAC2 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 383 4.2.6.8התייחסות להתנגדויות שפורסמו התבקשנו על ידי צוות הות"ל בסיכום פגישה מיום 04-01-2011להתייחס לנושאים שהועלו על ידי מתנגדים לתחנה בהזדמנויות שונות למרות שאינן נכללות בהנחיות לתסקיר. א. לגבי התייחסות לדו"ח "סקר סיכונים מחומרים מסוכנים ומהקמת תחנת כוח מוסקת בגז באזור תעשיה באר טוביה" אשר נערך על ידי דר' ישראל ברזילי ראו תסקיר זה פרק 1.4סעיף – 1.4.5סיכונים במצב קיים. ב. להלן התייחסות עבור הצעות לתרחישי פח"ע שהופיעו במכתבו של מר שלמה עובדיה ,מנהל איגוד ערים אשקלון למתכנן אייל קליידר מצוות הות"ל מתאריך ,26.8.2010סימוכין 220/2010 :הנושא את הכותרת "הערות להנחיות תסקיר השפעה על הסביבה תחנת כוח –IPMתת"ל ) "34להלן -מכתבו של שלמה עובדיה( לסעיף - 6פרק ד ,פירוט והערכה של השפעות סביבתיות. התרחישים המלחמתיים אשר הועלו במכתב מעלים את החשש מפיגוע פח"ע בסמוך למוקדים שונים בתחנה אשר עלול לגרום להיווצרות תרחישים מסוכנים .התרחישים בסקר בוצעו על פי הנחיות המפורטות בתסקיר ,על פי הנחיות אלו בוצעו התרחישים בשיטה הדטרמיניסטית )למעט תחנת ה ,(PRMS-דהיינו אין התייחסות להסתברות של האירוע או לגורם שעלול לגרום לאירוע ,עם זאת תוצאות הסקר מעידות שגם במקרה בו האירוע מתרחש מכל סיבה שהיא )לרבות אירוע פח"ע( טווחי הסיכון אינם גורמים לנזקים סביבתיים כמפורט בתוצאות הסקר. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 384 להלן התייחסות עבור הצעות לתרחישים השונים שעלו במכתבו של מר שלמה עובדיה: טבלה - 4.2.6.8התייחסות עבור הצעות לתרחישים השונים שעלו במכתבו של מר שלמה עובדיה תרחיש מוצע מס' 1 הצתה מיידית והתלקחות של ענן אדים לקבלת Jet Fire הצתה מאוחרת של ענן האדים והתלקחות בנקודת ההצתה Flash Fire הצטברות של אדי גז מתאן באחד החדרים במבנה עקב דליפה במקום סגור ותרחיש פיצוץ של U.V.C.E בדומה לגפ"מ 4 פיצוץ הגז עקב תקלה טכנית והתפשטות ענן רעיל פיצוץ הגז והתפשטות ענן דליק וחישוב 10% LEL 2 3 5 התייחסות התרחיש בוצע ומוצג בטבלה 4.2.6.3 התרחיש בוצע ומוצג בטבלה 4.2.6.3 תרחישי גז טבעי אינם דומים לתרחישי גפ"מ .גז טבעי להבדיל מגפ"מ אינו מאוחסן במיכלים וכן נמצא במצב של גז ואינו מנוזל כמו הגפ"מ הנמצא בצפיפות יותר גבוהה ,כמו כן הגפ"מ כבד מהאוויר ואילו גז טבעי קל ממנו. בתסקיר חושב תרחיש UVCEלצינור גז מתאן בתחומי התחנה. בתרחיש זה מתקבל טווח של 46מטר לערך ייחוס של לחץ יתר של 0.1בר .זוהי נקודת קצה לתרחיש פיצוץ במצב תכנון לפי מסמך מרחקי הפרדה של המשרד להגנת הסביבה יוני .2011 מתאן אינו גז רעיל ,עקב כך תרחישי רעילות אינם רלוונטיים לסקר. על פי ההנחיות המופיעות ב"מדריך לניהול סיכונים מהדורה "2.0 סעיף 4.2.1.2.3עבור חומרים דליקים יש להשתמש בנקודת הקצה של תחום דליקות תחתון ,דהיינו ריכוז LELולא ריכוז .LEL 10%תרחיש זה בוצע בתסקיר ראו טבלה 4.2.6.3 לעניין צנרת ההולכה ,נקבעו קווי בניין על פי התקן הישראלי כאמור בתמ"א .37קווי הבניין נותנים את המענה לסוגיות הבטיחות השונות .יחד עם זאת קו צינור הולכת הגז העובר באזורים רגישים לאורך כביש ,40יוטמן עמוק יותר ויכוסה בפלטות בטון לפי הצורך הבטיחותי. חיל האוויר בדק את מאפייני התחנה הנוגעים לו ונתן אישורו. לגבי תחנות דומות בעולם ראו נספח " – 15תחנות סמוכות לאזורי מגורים". בוצע ניתוח סיכונים ממקור חיצוני ראו סעיף 4.2.6.7לעיל. א. להלן התייחסות למצגת "תחנת כוח ענקית ירוקה" שהוצגה בכנסת על ידי נציגי התושבים המתנגדים )המאבק נגד הקמת תחנת כוח ,(IPMשקופית – 4הסכנות בהקמת התחנה. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 385 בסעיפים 1-2בשקופית זו מופיעים הטיעונים כדלקמן" :קרבה חסרת תקדים לבתי התושבים" "קירבה חסרת תקדים לאזור מסחרי הומה – מרכז ביג" .תוצאות התרחישים מעידות כי טווחי הסיכון של התרחישים השונים אינם מגיעים לבתי התושבים ו/או למרכז ביג. בנוסף ראו נספח " – 15תחנות סמוכות לאזורי מגורים". בסעיף 3מופיעה טענה בדבר "סמיכות לריכוז חומרים מסוכנים באזור התעשייה" .מתוצאות טווחי הסיכונים המתקבלים מהתרחישים השונים שנבדקו בתסקיר עולה כי אירוע בתחנה אינו יוזם אירוע בטיחותי במפעלים השכנים ולהיפך .אין אפקט דומינו .התייחסות לסיכונים של מפעלים שכנים ראו סעיף 4.2.6לעיל .כמו כן הוחלט על ידי חברת IPMכי יותקנו 4 גלאים ) 2אמוניה (HCl 2 ,וזאת בכדי להגן על עובדי התחנה. ממצאי התסקיר מעלים כי טווחי הסיכון המתקבלים מתרחישים כתוצאה מסיכונים הנובעים מתפעול תחנת הכוח באזור התעשייה באר טוביה הינם טווחים שאינם מגיעים לרצפטור ציבורי בהתאם להגדרה המופיעה במדריך לניהול סיכונים .לאור זאת ניתן להניח כי תחנת הכוח אינה מהווה גורם סיכון משמעותי לאזור התעשייה .יש לציין כי לאורך החישובים בתסקיר נלקחו הנחות יסוד מחמירות. על אף הממצאים העולים בסקר ,ניתנו המלצות הכוללות אמצעים תפעוליים ואמצעים ניהולים ,אמצעים אלו מקטינים את הסבירות להתרחשות תקרית ואת השפעת תוצאותיה. בסעיף 4מופיעה טענה בדבר "תופעת ה Ventingבמקרה של תקלה בצינור הגז" -תרחיש לגבי הוונט ראו טבלה .4.2.6.3 4.2.6.9פירוט מערך שינוע ופינוי החומרים המסוכנים בתחום אזור התעשייה החומרים העיקריים בתחנת הכח הם גז טבעי -אשר משונע בצנרת הולכה וסולר -המשמש לחירום ולא צפוי להיות משונע לתחנה במיכליות כביש באופן סדיר )אלא בעת הפעלת התחנה בסולר לאור הנחיות הגורם הממונה( .ריענון יתבצע על ידי מתקן טיפול ויושלם על ידי מילוי מחדש לאחר הפעלות ניסיון שיערכו בתחנה מדי פעם .הכימיקלים אשר ישמשו את התחנה לשימוש שוטף ,נמצאים בכמות נמוכה יחסית .אלו ישונעו לתחנה דרך איזור התעשיה ,בהתאם לשינוע כימיקלים לשאר מפעלי התעשיה באיזור זה .לא צפוי שינוע חומרים מסוכנים בכבישי אזור התעשיה בתדירות חריגה או בכמוית חריגות מהמקובל באזורי תעשיה ומפעלי תעשיה אחרים .תחנת הכח אינה מפעל יצור פסולות מסוכנות בכמויות גדולות .פינוי פסולת מסוכנת יבוצע בתדירות נמוכה ובהתאם לחוק. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 386 במצב א' המוצג בתרשים 4.2.6.9א' להלן תנועת המשאיות לכיון תחנת הכח תתבצע על כביש מספר ,3דרך אזור התעשייה לכיוון תחנת הכוח .עם זאת ,החברה הלאומית לדרכים מתכננת מחלף )ראו תרשים 4.2.6.9ב' להלן( ,במקרה זה למשאיות תהיה גישה ישירה מכביש 40לכיוון תחנת הכח ללא צורך במעבר בכביש 3ו/או באזה"ת. תרשים 4.2.6.9א' -תנועת משאיות לכיוון תחנת הכח במצב הקיים. תרשים 4.2.6.9ב' -תנועת משאיות לכיוון תחנת הכח במידה ויוקם מחלף. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 387 4.2.7מסקנות והמלצות א .מסקנות מהערכת סיכונים שבוצעה לתחנה: בבחינת הסיכונים של התחנה נסקרו מוקדי סיכון אפשריים -מפעלים שכנים קיימים ,גז וסולר בתחום התחנה וחומ"ס אחרים שישמשו לתפעול שוטף של התחנה. להלן עיקרי הממצאים: .1 תרחישים דטרמיניסטיים על פי תוצאות התרחישים הדטרמיניסטיים נמצא כי האירוע בעל טווח ההשפעה הגדול הינו קרע מלא בצנרת והצתה מידית ) (Jet-fireבוונט המיועד לשיחרור גז יזום -לחץ גבוה. בתרחיש זה טווח הסיכון החיצוני הינו 82מטר .טווח זה אינו מגיע למפעלים השכנים ,לבתי מגורים או רצפטור ציבורי כלשהו .כמו כן חושב אזור נטול מקורות הצתה מהוונט ברדיוס של 29מטר שנופל כולו בתחומי התחנה .מרחק זה נבדק גם באמצעות טבלאות GASUNIE לפי דרישת יועץ הות"ל. .2 תרחישים הסתברותיים על פי ההנחיות לתסקיר וכמקובל בוצעו תרחישים הסתברותיים רק עבור תחנת ה .PRMS ממכלול התרחישים ההסתברותיים שנבדקו עולה כי לגבי סיכון אישי )(Individual Risk קווי סיכון אישי של 10-5נמצאים בתוך תחום תחנת הכוח. קווי סיכון אישי של 10-6במרחק של עד 25מטרים מגדר תחנת הכוח. קווי סיכון אישי של 10-8במרחק של עד 75מטרים מגדר תחנת הכוח .טווח זה אינו מגיע למפעלים השכנים ,לבתי מגורים או לרצפטורים ציבוריים בסביבת התחנה. עבור תחנת ה PRMSרמת הסיכון האישי קבילה. ממכלול התרחישים ההסתברותיים שנבדקו עולה כי לגבי סיכון ציבורי )(Societal Risk עבור תחנת ה PRMSרמת הסיכון הציבורי קבילה )גם( מאחר ולא נמצאה אוכלוסייה במרחק הסקירה. .3 ניתוח סיכונים ממקור חיצוני יובהר כי תרחישי ד"ר ישראל ברזילי לגבי חמשת מפעלי האמוניה באזור התעשייה ,משקפים לפי מיטב הבנתנו את המצב הקיים כיום מבחינת סיכונים דטרמינסטים מאמוניה .יובהר כי במידה ומפעלי האמוניה יפעלו בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה לגבי מסמך מרחקי הפרדה -יצויינו טווחי הסיכון בהתאם להנחיות מסמך הגנת הסביבה מיוני .2011בהתאם למסמך מרחקי הפרדה בוצעו תרחישי סיכוני אמוניה ממפעלים שכנים תוך הנחות מחמירות )בשל העדר נתונים מפורטים( והתקבל רדיוס סיכון של 156מטר מכל מפעל שכן רלבנטי. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 388 בנוסף הוצג בנספח לתסקיר זה סקר סיכונים שהוכן על ידי דר' ישראל ברזילי בתאריך מאי 2010עבור איגוד ערים לאיכות הסביבה-נפת אשקלון ,מועצה אזורית באר טוביה ועיריית קריית מלאכי ,ראו פרק 1.4סעיף .1.4.5בעניין זה יודגש כי תרחישי האמוניה במפעלי הסביבה אינם יוצרים סיכון למתקני תחנת הכוח ולא יוצרים "אפקט דומינו" מתחנת הכוח לסביבתה. לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי התרחישים שנותחו וטווחי הסיכון שחושבו מצביעים על כך כי התחנה אינה יוצרת או יוזמת תרחישים או סיכונים במפעלים סמוכים וברצפטורים ציבוריים. שימוש באמצעי הפחתה תפעוליים ,הנדסיים ,ניהוליים יקטינו את ההסתברויות לאירועים ,את טווחי הסיכון ואת זמן התגובה של צוות עובדי התחנה בטיפול באירוע חומרים מסוכנים. המלצות להלן. ב .המלצות לאמצעי הפחתה עפ"י מוקדי סיכון .1מיכלי סולר המאצרה תבנה בהתאם לנדרש בחוק מבטון מזויין מונע חלחול סוג ב 30-בעובי של 40ס"מ, כמו כן תעמוד המאצרה בדרישות החוק הרלוונטיות ,כולל הנחיות המשרד להגנת הסביבה למניעת שפך והנחיות פיקוד העורף. יוכן נוהל טיפול בשפך סולר למאצרה שיכלול התייחסות לשאיבת שפך הסולר מהמאצרה. עם תכנון מערך הסולר ,יתוכננו אמצעי כיבוי לאירוע שריפת הסולר .תנתן התייחסות להנחיות חוקים ותקנות רלוונטיים ,הנחיות NFPAמתאימות ,ותקנות שירותי הכבאות. .2 גז טבעי קו צינור הולכת הגז יוטמן כולו עד להגעת הקו אל תוך תחום תחנת הכוח .עומק ההטמנה המינימאלי הינו 1.2מטרים לקצה העליון של הצינור. קו צינור הולכת הגז העובר במקביל לאזורי מגורים יוטמן עמוק יותר לפי הצורך הבטיחותי וכן יכוסה בפלטות בטון למניעת פגיעה וזאת על מנת להקטין את הסיכוי לתרחיש יזום עקב חפירה בלתי חוקית באזור הצנרת ותרחיש פח"ע. קו צינור הולכת הגז ימוגן נגד היווצרות קורוזיה ויתוחזק באופן שימנע היווצרות מקורות הצתה למניעת פיצוץ תת קרקעי. תוואי הצינור יסומן על פי הנוהג בחברת נתג"ז. מערכות החשמל והתאורה בתחנה יעמדו בדרישות תקן ישראלי .5664 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 389 באזור שטח נטול מקורות הצתה לא יוצבו מקורות הצתה קבועים ,ציוד נייד המוצב בשטח יהיה מותאם לעבודה באווירה נפיצה .בעת שחרור גז יזום באזור נטול מקורות ההצתה לא יהיו כלל מקורות הצתה כולל מקורות הצתה ניידים. בעת ביצוע פעולת שחרור גז יזומה או בעת אירוע חירום הכולל דליפת גז תבוצע הפסקת הפעילות השגרתית ויתבצע מעבר לפעילות אירוע חירום הכולל הודעה לגופים הרלוונטיים. סביב לוונט ימצא קיר בטון ,בהתאם למקובל בחברת נתג"ז המאושר ברשות הגז. סביב כניסת צינור גז barg 80ל PRMSתבנה מגננת בטון. .3 חומרים נוספים בתחנה חומרים מסוכנים נוזליים בתחנה לתפעול שוטף יאוחסנו במחסן חומרים מסוכנים במאצרות ייעודיות המתאימות להכיל 110%מנפח המיכל .המאצרות יהיו מחומר עמיד לחומרים שבתוכן לפי התנאים בהיתר רעלים. סוללות מימן לקירור הגנראטור יאוחסנו בסככה בעלת גג משופע שאינה סגורה. .4 סיכונים ממפעלים שכנים יותקנו אמצעי ניטור )גלאים קבועים( לאיתור דליפות ממפעלים שכנים באזור התעשייה של אמוניה ו .HCl -יותקנו ארבעה גלאים אשר בהפעלת שניים )מאותו סוג( תופסק פעולת הטורבינה לפי נוהל מסודר. .5 המלצות ניהוליות להפחתת הסיכון בתחנה • יוכן נוהל חירום ותיק מפעל לתחנה. • יוקם צוות ומערך חירום בתחנה. • עובדי התחנה וצוותי החירום יתורגלו בשת"פ עם גורמי הצלה הרלוונטיים )משטרת ישראל ,המשרד להגנת הסביבה ,כיבוי אש ,מגן דויד אדום ,פיקוד העורף ורשות הגז( וגורמים סמוכים ,קרי מפעלים רלוונטים באזור התעשייה. • מערך העובדים בתחנה יתודרך לגבי הסיכונים השונים ואמצעי מניעתם. • יכתבו נהלי בטיחות ונוהל עבודה באש חמה )ריתוך ,השחזה ,חיתוך בלהבה( תוך מתן דגש על תנאים לביצוע עבודות מסוג זה למניעת אירועי חירום. • ירכש ציוד מגן ואמצעי חירום ומגן לטיפול בשפך סולר ואירוע גז. • יכתב ויתורגל נוהל חבירה בין הנהלת תחנת הכוח וחברת נתג"ז על העברת הודעות בזמן חירום. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 390 • ימצאו בתחנה גיליונות בטיחות של החומרים המסוכנים בתחנה ויובאו לידיעת העובדים בתחנה. • יכתבו נהלי בדיקה תקופתית של הציוד בתחנה וסביבה )אחזקה מונעת(. • יוכן נוהל המפרט את ההתנהגות בעת הפעלת הגלאים המתריעים על אירוע ממפעלים סמוכים. • יוכן נוהל ניהול פסולות המתייחס לאחסון ,הפרדות ופינוי פסולת בתחנה .כולל הגדרת תדירות ובעלי תפקידים. • בתחנה יוצבו עמדות לטיפול בשפך של חומרים מסוכנים ,כולל אמצעי ספיגה )שרוולי ספיגה( ואיסוף חומרים מסוכנים. לסיכום פרק הסיכונים נושא הסיכונים בתחום תחנת הכוח ,בסביבתה ובזיקה בינה לבין הסביבה נלמד באופן מפורט .הונחו הנחות יסוד מחמירות בדבר תכולת חומרים מסוכנים והעדר מיגון .הסיכונים נחקרו בכמה שיטות הערכת סיכונים ובהם השיטה הדטרמיניסטית ,השיטה ההסתברותית )ל (PRMSטבלאות GASUNIEומדיניות מרחקי הפרדה של המשרד להגנת הסביבה. התחנה אינה מסכנת את סביבתה הקרובה וממילא הרחוקה ,אירועי חומרים במפעלים סמוכים עשויים לגרום נפגעים בתחנה הכוח אך לא לחולל התנעת אירועים נוספים בתחנה ונזק לסביבה ממתחם התחנה )אין אפקט דומינו( .סקירת הסיכונים שנערכה ,על שלביה השונים ,סייעה לקבוע תסדיר אופטימאלי של מתקנים ,להפחתת רדיוסי סיכון חופפים בתחום התחנה וכן הצביעה על נושאים שיש ליישם בשלב היתר הבנייה. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 391 4.3סיכונים סיסמיים 4.3.1שברים פעילים ורעידות אדמה על פי מפת ההעתקים הפעילים של המכון הגיאולוגי אין שברים פעילים בקרבת שטח התכנית והקרובים ביותר נמצאים באזור ים המלח במרחק של כ 60-ק"מ. על פי מפת מוקדי רעידות אדמה של המכון הגיאולוגי ,בסמוך לאזור התכנית התרחשה רעידת אדמה בודדת וחלשה בעוצמה 3בסולם ריכטר באזור קיבוץ נגבה .על פי מפת האזורים הסייסמוגניים בישראל )שמיר וחוברים (2001נצפו עוד כ 3-רעידות ברדיוס של 30 ק"מ הנעות בין מגניטודה 3ל 4 -ועוד כ 7-רעידות במגניטודה הנעה בין 2ל.3 - התנזלות קרקע :ע"פ מפת האזורים בהם קיים פוטנציאל התנזלות )תרשים (4.3.1.1של המכון הגיאולוגי ) (2008אזור התכנית ממוקם באזור רגישות ה' אזור בעל רגישות זניחה. תופעות התנזלות קרקע מתרחשות באזורים בעלי קרקע חולית רוויה כאשר מפלס מי התהום הינו רדוד )מתחת ל 10-מטרים מתחת לפני השטח( .כיוון שבאזור התסקיר רום מפלס מי התהום מוערך ב 50-מטרים ניתן להעריך כי לא קיימת סכנה של התנזלות קרקע באזור התוכנית .בכל מקרה סקר תגובת האתר המומלץ במקום )ראו בהמשך ובפרק ה( יענה על סוגיה זו. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 392 תרשים 4.3.1.1מפת פוטנציאל התנזלות תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 393 4.3.2ניתוח הגברה של תנודות סיסמיות ע"פ מפת האזורים החשודים בהגברה שתית חריגות של המכון הגיאולוגי והמכון הגיאופיסי לישראל )אפריל ,(2009לא קיים חשד להגברה שתית חריגה ברוב אזור התוכנית .רובו של שטח התוכנית ממוקם ע"ג תשתית קרקע רגילה .חלקו המזרחי של אזור התוכנית )תוואי צינור הגז מנ.צ 180096/623984 .עד לתחנת ההגפה 'צפית' לאורך כ 3-ק"מ( נמצא בשטח קרקע עם חשש להגברה חריגה כתוצאה מקיומו של מצע קשה מאוד בבסיסו בעומק הרדוד מ 250-מטרים) .תרשים (4.3.2.1 על פי מפת פוטנציאל הגברת תאוצות קרקע )תרשים (4.3.2.2שטח התכנית כולו ממוקם באזור בו פוטנציאל ההגברה גבוה. מפת תקן ) 413תרשים (4.3.2.3מראה כי יש להביא בחשבון תאוצות קרקע אופקיות של Z= 0.075-0.1באזור שטח התכנית. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 394 תרשים 4.3.2.1מפת שתית תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 395 תרשים 4.3.2.2פוטנציאל הגברת תאוצות קרקע תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 396 תרשים 4.3.2.3מפת תקן 413 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 397 4.3.3המלצה באשר לביצוע סקר תגובת אתר מניתוח הסעיפים שלעיל ובחינת התכנית אל מול תקן ) 413תקן עמידות מבנים ברעידות אדמה( ניתן להעריך כי מבני התכנית ניצבים בשטח בעל פוטנציאל נמוך לרעידת אדמה .עם זאת השטח ניצב באזורים בעלי פוטנציאל הגברת תאוצות קרקע .מכיוון שמדובר במבנה בעל חשיבות לאומית גבוהה האמור לתפקד בעת רעידות אדמה ,המלצת עורכי התסקיר לבצע לעת היתר הבנייה סקר תגובת אתר. 4.3.4המלצות לצמצום ומניעת סיכונים סיסמיים בתכנון התחנה יש לקחת בחשבון מקדם חשיבות המבנה 1.4=Iכיוון שהמבנה הינו בעל חשיבות לאומית וביטחונית גבוהה .שטח התכנית אינו חוצה העתקים ואינו נמצא באזורים בעלי פוטנציאל התנזלות או גלישת מדרונות. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 398 4.4מים ושפכים 4.4.1המצב המתוכנן לעומת המצב הקיים בנושא טיפול בשפכים תאור המצב הקיים: אספקת המים מהמערכת של מקורות לאזור תעשייה באר טוביה מתבצעת מקו " 12באורך 0.8ק"מ אשר מתפצל מקו ראשי בקוטר " 20שמספק מים גם לקרית מלאכי וצרכנים אחרים באזור. תוואי קו " 20הינו לאורך כביש מס' ,3ממנו מתפצל הקו המחלק לאזור התעשייה "12 בתוואי העובר בצידו המערבי של כביש .40 כושר ההולכה של הקו " 12מספק את הצרכים של אזור התעשייה ,החקלאים באזור ואזור התעשייה "תימורים" המוקם בימים אלו. מערכת סילוק הביוב של אזור התעשייה מעבירה את השפכים של המפעלים באזור לקו למאסף המונח בקצה הצפוני של אזור התעשייה חוצה את כביש מס' 40ומוליך את השפכים למט"ש "תימורים" .מט"ש תימורים בעל ספיקה שנתית של 2,100אלפי מ"ק .המט"ש מפיק קולחים ברמה שניונית ,בעל אמצעים לטפל גם לרמה שלישונית )מקור :תגובה לבקשת קבלת מידע בנושא מים ושפכים – באר טוביה ,המשרד להגנת הסביבה.(16.5.11 , מערכת קווי סילוק הביוב בא.ת באר טוביה מתוכננת עבור כמויות השפכים של אזור התעשייה הקיים ,ואין להסתמך עליה להולכת כמויות שפכים נוספת .קו הביוב המאסף מתוכנן לקיבולת גדולה יותר בהתאם לתוכניות הפיתוח האזוריות. תמלחות :באזור קיימות בריכות אידוי ואגירה לקליטת תמלחת מזון המשמשות את מפעל קורניש-חן בלבד ,בנפח כולל של 150,000מ"ק ,אשר קולטות כ 200-מ"ק תמלחת ליום. קיים קו פינוי תמלחת ממתקני התפלה מקומיים אל הים .מיפוי קווי תמלחת קיימים ומתוכננים ,נתונים טכניים ופיזיים של הקו – מידע זה יתקבל בהמשך מרשות המים. תאור המצב המוצע: במתחם המתוכנן של תחנת הכוח ותחנת המיתוג אין תשתיות מים וביוב ,לפיכך כל התשתיות הינם מתוכננות. אספקת מים :לצורך אספקת המים הדרושה לתחנת הכוח ) 102מ"ק/שעה מקסימום במקרה של שימוש בסולר( לא יהיה ניתן לספק מהקו לאזור התעשייה בקוטר " ,12וכנראה יהיה צורך להניח קו אספקה שיוזן מהקו הראשי של מקורות באורך של כ 1.5-ק"מ מצומת קסטינה בשולי כביש 40עד חצר תחנת הכוח. בימים אלה נערכת בדיקת התכנות למקור מי הגלם שיסופקו לתחנה ,טרם התקבלה תשובה מרשות המים .מקור מי הגלם ואיכותם ייקבע סופית בשלב התכנון המפורט )קיים מידע לגבי תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 399 איכות מי הרשת של מקורות ,המסופקים לרשויות המקומיות ,במכתב "דיווח מרכיבי איכות מים כימיים לשנת ,"2009מאת מנהל איכות מים מרחבי ,מקורות מרחב מרכז .אך המיקום המדויק של מדידות אלו לא נמסר במכתב -ככל הנראה אלו המים המסופקים לאזה"ת באר טוביה .מידע זה יעודכן בשלב התכנון המפורט(. תשתיות ביוב :לצורך סילוק הביוב יידרש להניח קו לאורך כביש 40עד החיבור לקו הביוב המאסף למט"ש תימורים .לפי מידע )דברים בע"פ ובדוא"ל( ממפעיל המט"ש מחברת ,GES המט"ש ערוך לקלוט את קיבולת השפכים המתוכננת מתחנת הכוח ,בכמות של כ 60 -מ"ק ליום עבור הפעלת התחנה בגז .ובכמות של כ 780מ"ק ליום עבור תרחיש הפעלה בסולר )היות והכמות שנערכה לגביה בירור בהפעלה בסולר גדלה -יש צורך לאימות נוסף באשר ליכולת המט"ש לטפל בכמות להפעלה מלאה בסולר( .יהיה צורך באנליזת השפכים טרם שליחתם למט"ש. צפוי כי השפכים המיוצרים בתחנת הכוח ,לאחר טיפולי הקדם המצויינים בסעיף ,3.9.2.2 יעמדו בדרישות הסילוק הישימות המותרות )ריכוזי הפרמטרים האורגניים )צח"ב ,צח"כ, שמנים ושומנים וכד'( ,לא יכילו מתכות כבדות( ,לפיכך ככל הנראה לא תהיה מניעה לסלקם למערכת הביוב האזורית. תמלחות :עפ"י החישובים שנעשו בסעיף ,3.9.2.3ריכוז התמלחת מתהליכי הטיפול במים בתחנה צפוי להיות 908 :מג"ל כלוריד ו 624מג"ל נתרן 3220 ,מג"ל . TDכמות התמלחת כ 48מ"ק ליום ו 16,400-מ"ק לשנה עבור תרחיש הפעלה בגז ,ו 720מ"ק ליום ו246,000*- מ"ק לשנה עבור תרחיש הפעלה בסולר )*יש לציין כי תרחיש הפעלה שנתית מלאה בסולר ) 8200שעות( הינו נדיר ובלתי סביר ,ומספרים אלה מצויינים להלן על מנת להתייחס ל- .(worst case מאחר וריכוזי התמלחת הצפויים בשני התרחישים לא יעמדו בתקנות רישוי עסקים )ריכוזי מלחים בשפכים תעשיתיים( ,התשס"ג ,2003 -לא יהיה ניתן להזרימם למערכת הביוב ויהיה צורך לפנות תמלחות מתחום האתר או לטפל בתחום האתר. פתרונות אפשריים לסילוק התמלחות :בתרחיש ההפעלה בגז ,הפתרון המוצע הינו מקומי - הקמת בריכת אידוי לטיפול בתמלחות בתחומי התחנה ,בשטח של כ 15.0-דונם .במי הרכז הנ"ל צפוי כי יהיה ניתן להשקות שטחי גינון בעונת הקיץ ,דבר שיכול להקטין את גודל בריכת האידוי .ההשקייה תיעשה בכפוף לבדיקת התכנות ולקבלת האישורים הדרושים ממה"ס וממשרד הבריאות. ניתן לבצע שלב נוסף של התפלה למי הרכז בלבד ,על מנת להקטין את כמויות הרכז השנתיות )לכ 12-מ"ק ליום ו 4,100-מ"ק לשנה בלבד( ולהקטין את נפח בריכת האידוי לכ- 5.0דונם ,אך במי הרכז לאחר ההתפלה לא ניתן יהיה להשקות שטחי גינון עקב ריכוז גבוה של התמלחת – כ 3,700-מג"ל כלורידים. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 400 פתרון חלופי הינו סילוק מי הרכז בקו תמלחת :פתרון זה ידרוש הקמת קו תמלחת וחיבורו לקו תמלחת אזורי של "מקורות" )תוואי הקו טרם נמסר מרשות המים בעת כתיבת התסקיר(. פתרון סילוק התמלחות באמצעות מיכליות )מיכלית ביום( הינו פתרון יקר וככל הנראה אינו ישים. בתרחיש הפעלה בסולר :בשל הכמויות הגדולות של מי הרכז ,גם לאחר שלב התפלה נוסף, פתרון מקומי אינו אפשרי ,ולכן הפתרון הינו הקמת קו תמלחת וסילוק לעבר קו התמלחת האזורי . בעת התכנון המפורט של התחנה ומתן היתר הבנייה ,וכאשר תבחר סופית הטכנולוגיה של תחנת הכוח ומערכות הטיפול במים ,יוכן נספח שפכים במסגרתו יחושבו כמויות וריכוזי התמלחות כתלות גם באיכויות המים מהספקים שייבחרו ,וייבחן פתרון סופי לפינוי התמלחות מהתחנה .הפתרון לתמלחות ייבחן בהסתמך על תקנות המים )מניעת זיהום מים( )איסור הזרמת תמלחת למקורות מים( התשנ"ח – ,1998ותקנות רישוי עסקים )ריכוזי מלחים בשפכים תעשיתיים( ,התשס"ג . 2003 -בכל מקרה של פינוי חיצוני יפונו התמלחות לאתר המאושר על פי כל דין. 4.4.2תאור תרחישי תקלה במתקני טיפול בשפכים ,אחסנת חומרים ,דלקים ושמנים מערכות הטיפול וסילוק השפכים תבנה עם אביזרי רזרבה כך שיהיה ניתן להפעילן עם דיזל גנרטור בשעת חירום ,או במקרה של תקלה באחד מהאביזרים )משאבות( יופעל האביזר הרזרבי .מתקני האחסון יתוכננו לקיבולת כפולה למניעת גלישות .כל השסתומים האוטומטיים יתוכננו למנוע פתיחה או סגירה בהתאם לתנאי ההפעלה הרלוונטיים. במקרה של גלישה של השפכים למרות המערכות הרזרביות ,הם יתועלו אל מערכת הניקוז ההיקפית של מתחם תחנת הכוח. למניעת זיהום כתוצאה מהזרמת דלקים ושמנים לסביבה ,כל האזורים בתחנה ומתקניה בהם עלולים להיווצר מים מזוהמים יהיו מכוסים במשטחים אטומים כגון בטון ומנוקזים לתוך מפריד שמן/מים. שמן משומש ייאסף לתוך חביות ויישלח למחזור )כמויות שמן זניחות(. מיכלי הדלק והכימיקלים ימוקמו בתעלות מבוטנות לאיסוף השאריות .המיכלים ינוטרו לאיתור דליפות ,כך שלא צפויה סכנת זיהום קרקע או מי תהום באזור .מיכלי הדלק בתחנת הכוח יבנו בתוך מאצרה ,היכולה להכיל עד 110%מכמות הסולר במקרה של דליפה .המיכל מאובזר במכשור למדידת מפלס וטמפרטורה ,פתח אוורור ,ויציאות לגלישה וניקוז סולר. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 401 כל שנאי ימוקם בחפיר תת"ק מבודד לאיסוף שאריות השמן ולמניעת דליפתו לתוך הקרקע בעת תקלה בתחנה .יתוכנן בור איסוף עמוק תת"ק ,בנפח של 130%מנפח המיכל .בור האיסוף יופרד מהסביבה ע"י מאצרת בטון מתחת לכל שנאי ,הכוללת סבכה המכוסה ע"י חצץ .החצץ ישמש כשכבה מפרידה ומבודדת עבור שמן הנשפך והנאסף בחפיר .המאצרה תקלוט את השמן והמים מהשנאים .הבור יחובר לקו גלישת עודפים אל בור אחסון השמנים, השמן ייאסף למפריד השמנים כפי שתואר בסעיף . 3.9.2.2 לניטור דליפות סולר מומלץ להתקין מערכת פיאזומטרים לניטור וזיהוי דליפות לתת הקרקע. הוראה מתאימה ניתנה בפרק ה. 4.4.3פוטנציאל להזרמת נגר עילי מזוהם אזורים בתחנה המתוכננת בהם קיימת סכנת דליפת שמן )טורבינות ,משאבות ,ודודי קיטור( יבנו מעל משטחים אטומים ,מי השטיפות ינוקזו לבור איסוף ,ומשם אל מפריד שמן-מים*. * במידה ואזורים אלה ינוקו באמצעות מים בשילוב דטרגנטים )היוצרים אמולסיות אשר אינן מופרדות באמצעות מפריד שמן-מים רגיל( ,טכנולוגיית מפריד השמן תכלול מתקן לשבירת האמולסיה +מפריד גרביטציוני /מפריד גרביטציוני +מסנן שמן .במידה ואזורים אלה ינוקו באמצעות קיטור או מים בלבד ,טכנולוגיית מפריד השמן תכלול מפריד גרביטציוני בלבד/ מפריד גרביטציוני +מסנן שמן – תלוי בגודל שטח העבודה )מקור :מניעת זיהום מים ע"י שמן ודלקים ממוסכים ומכונות ,סקר שהוזמן עבור מה"ס ,חואניקו ופרידלר ,פברואר .(2001 מפריד השמן יקבל אישור על בנית המפריד ע"י ארגון מוכר ע"י המשרד לאיכ"הס ,שבדק את המפריד לפי התקנים של ASTMאו DINאו . CEN השמן המופרד שנאסף יפונה לסילוק לאתר מורשה ,המים הנותרים )קולחין( יישלחו לטיפול במתקן מקומי לטיפול בשפכים .יתוכנן פתח לצורך דיגום הקולחים היוצאים מהמפריד למערכת הביוב העירונית ,הקולחים ביציאה מהמפריד יצטרכו לעמוד בריכוזים המקסימאליים המותרים לשמן מינראלי ,כאמור בתקנות המים .מי נגר עילי מתחנת הכוח ינוקזו לתעלות בצידי הדרך .הנושא מתואר בפירוט בנספח 7ניקוז. 4.4.4חדירה לרדיוסי מגן שטח מתחם התחנה אינו חודר לתחום רדיוסי מגן של קידוחים כלשהם .ישנה קרבה מסוימת של קו הולכת האנרגיה העילי לקידוח בשם "פ חוות מור שיבולים" הנמצא בתחום הקו הכחול של קטע ההולכה ,אך אין בכך כל סיכון גם בגלל שמי הקידוח אינם משמשים לשתייה וגם ובעיקר משום שמדובר בקו הולכה עילי ללא תשתיות נוזליות כלשהן .ראו הקרבה בתרשים 1.5.3.2מפת קידוחי מים -בפרק א לתסקיר. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 402 4.5זיהום קרקע ומי תהום 4.5.1מקורות אפשריים לזיהום התכנית המוצעת תקיים אזור עיקרי אחד בעל פוטנציאל זיהום קרקע ,אזור מכלי הסולר ) 4500מ"ק כ"א( הממוקמים במאצרות במזרח השטח העיקרי של התחנה .בהתייחס למיכלי הסולר יש להציב את צנרת הדלק והמיכל בהתאם להנחיות אגף שפכי תעשיה ,דלקים, וזיהום קרקע במשרד להג"ס .כמו כן ישנה סבירות להימצאות חומרים רעילים ומזהמים כגון מרככי מים ושמנים אך אלה יאוחסנו ע"ג מאצרות בכמויות קטנות .בהעדר תכנון מפורט הוצגה רשימה של חומרים )בעיקרם מסוכנים( אשר מוכרים משימוש בתחנות דומות -ראו בסעיף .4.2כל החומרים אמורים להיות מאוכסנים במאצרות תקניות. 4.5.2הערכה של כמות ומאפייני קרקע מזוהמת הערכת כמות הקרקע לפינוי על סמך הסקר ההיסטורי שבוצע ותואר בסעיף 1.7וכן 3.10 עומדת על כ 2000-מ"ק ,ערך זה ישתנה בהתאם לממצאי סקר הקרקע .על פי תוצאות שיתקבלו מהמעבדה ועל פי נוהל פינוי קרקעות מזוהמות תפונה הקרקע לאתר מתאים. 4.5.3מתודה לחקירה מפורטת של פוטנציאל זיהום הקרקע הטיפול בזיהום יעשה ראשית על ידי פנייה לרשויות המוסמכות לפעול לאיתור הישות המזהמת וסגירת צינור הביוב .בשלב השני יבוצעו קידוחים בתכנית מושכלת מהם יילקחו דוגמאות קרקע לבדיקות מעבדה .לאחר קבלת תוצאות המעבדה יתוחם האזור המזוהם ותוכן תכנית פינוי קרקע כהמשך לתהליך הטיפול בקרקע ככל שהדבר יידרש. תכנית הקידוחים לתיחום הזיהום בעומק הקרקע -שאותר במגרש התחנה תכלול חמישה קידוחים לעומק 5מטרים כ"א .פריסת הקידוחים תמוקם כאשר קידוח אחד יוצב במוצא הצינור ,לבחינת עומק חדירת המזהמים לעומק הקרקע ,ארבעת הקידוחים הנוספים יוצבו בשולי שדה הקנים במרחק של 20מטרים זה מזה על מנת לבחון את ההתפשטות האופקית. מכל גלעין קידוח יילקחו דוגמאות בכל מטר )סה"כ 25דוגמאות( שיילקחו לבדיקת ערכי סף במבחן EN-12457-2ומיצוי חומצי. • לאחר קבלת תוצאות המעבדה יתוחם האזור המזוהם ותוגש תכנית בשלב היתר הבניה לפינוי קרקע והמשך תהליך בקרקע ככל שהדבר יידרש. • במידת הצורך על פי תוצאות שיתקבלו מהמעבדה ,ועל פי נוהל פינוי קרקעות מזוהמות, ובהתאם להוראות הרשויות המוסמכות ובתיאום עימן ,תפונה הקרקע לאתר פסולת מתאים. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 403 4.5.4יעדי הפינוי בהשוואה לרמות ייחוס מוצעות יעד פינוי הקרקע יקבע לאחר בחינת רמת הזיהום על ידי מיצוי חומצי ולאחריו מימי בהתאם להנחיות משרד הגנת הסביבה. 4.5.5ניתוח המשמעויות ההידרולוגיות של זיהום בהתחשב בממצאים הקיימים ,כפי שפורטו גם בסעיפים 1.7ו ,3.10-אין כיום אינדיקציה לזיהום מי התהום מזיהום הקרקע שאותר בשטח התחנה .ברם ,כיוון שמרחק פני השטח ממי התהום עומד על כ 50-מטרים .הסיכוי כי זיהום לא מטופל ,בעוצמתו הנוכחית ,ישפיע על מי התהום הינה נמוכה .דרכי מניעת חלחול המזהמים למי התהום אפשרית על ידי שיטת קיבוע מתכות ושיקום ביולוגי .לחילופין ניתן לפנות את הקרקע המזוהמת לאתר פסולת מתאים .השיטה המועדפת תיבחר לאחר קבלת תמונה ברורה ומדויקת לגבי היקף ואופי הזיהום בקרקע ובהתאם להוראות הרשויות המוסמכות ובתיאום עימן. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 404 4.6השפעה חזותית וארכיאולוגיה השלבים השונים בהקמת התחנה ,משפיעים בעיקר מבחינה ויזואלית .כבר בשלב א' כל שטח התחנה יגודר וגבולותיו ישוקמו כמפורט בסעיף 3.8.1לעיל .להבנת ההשפעה הויזואלית ,ראו הדמיה בתרשים .4.6.1.1 4.6.1השפעה חזותית של התחנה המוצעת ראו בתרשים הבא מבט כללי ממעוף הציפור אל שטח תחנת הכוח – מיקום התחנה גובל באזור תעשייתי מבונה .לכן ,תוספת של מבנים מתועשים לא תיראה חריגה בסביבה זו. שתי רצועות חיץ ,בהן תישתל צמחייה ,יסייעו להסתרה חלקית של התחנה מאזורים נצפים בסביבה הקרובה: .1שדירת אקליפטוסים ,בשולי כביש 40ולצד דרכי הגישה של התחנה. .2רצועת גינון סביב גדר התחנה ברוחב משתנה. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 405 תרשים 4.6.1.1הדמיית מצב מתוכנן תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 406 תרשים 4.6.1.2הדמיית מצב מתוכנן -הגדלה תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 407 4.6.2השפעה חזותית של מתקני התחנה וחצר המיתוג המוצעים השפעה חזותית של מתקני התחנה וחצר המיתוג המוצעים על אזורי המגורים ומערכת הכבישים ההשפעה החזותית של מתקני התחנה המוצעת על האזור ,נבחנה מ 14 -נקודות מבט מכל עברי התחנה ,במרחקים שונים .הנקודות שנבחרו הינן במקומות בהם קיימת נוכחות קבועה של אנשים )ישובים ,מבני ציבור וכבישים(. • נקודה מס' – 1מבט ממושב אביגדור לכיוון צפון מזרח )מרחק כ 900-מטרים מהתחנה(. התחנה תוסתר ברובה מלבד על ידי מבני תעשייה קיימים האלמנטים הנצפים ישתלבו עם מבנה התעשייה הקיימים סביב התחנה. • נקודה מס' – 2מבט מכיוון דרום ,מבתיו המזרחיים של הישוב אביגדור )מרחק כ700- מ"א מהתחנה( .מבנה התחנה ברובו מוסתר ע"י רצועת העצים והצמחייה המתוכננת סביב התחנה .רק חלקי המבנה הגבוהים נצפים ,אך ישתלב עם נוף המבנים הקיימים. • נקודה מס' – 3מבט צפונה אל כביש 40בנקודת המפגש עם הישוב אביגדור )מרחק כ 900-מ"א מהתחנה( .בנקודה זו הצמחייה והעצים הקיימים מסתירים את מרבית שטח התכנון .הודות למרחק משטח התכנון ,רצועת העצים המקיפה את התחנה תוסיף נופך להסתרה .הארובה תבצבץ מבין הצמחייה לפרקים. • נקודה מס' – 4מבט מכיוון תימורים לעבר תחנת הכוח )מרחק כ 400 -מ"א מהתחנה(. • נקודה מס' – 5מבט מהמסעדה לכיוון הכביש למושב תימורים לכיוון מערב )מרחק כ 300-מ"א מהתחנה( – התחנה תוסתר חלקית לבאים מתימורים לכיוון כביש 40ע"י מקבצי עצים מתוכננים ברצועת הגינון המוצעת צמוד לגדר התחנה. • נקודה מס' – 6מבט צפונה לכיוון שדירת האיקליפטוסים שלאורך כביש ) 40מרחק כ 680-מ"א מחצר המיתוג( .חצר המיתוג תיצפה מנקודה זו בצורה ברורה .האתר המיועד לתחנת כוח הינו רחוק ומוסתר חלקית על ידי מקבצי עצים קיימים ומתכננים לכן משתלב בנוף הקיים. • נקודה מס' – 7מבט מכיוון כפר הנוער "קדמה" )מרחק כ 1000-מ"א מהתחנה( .חצר המיתוג תיצפה מנקודה זו בצורה ברורה .האתר המיועד לתחנת כוח הינו רחוק ומוסתר חלקית על ידי מקבצי עצים קיימים ומתוכננים לכן משתלב בנוף הקיים. • נקודה מס' – 8מבט מכיוון הכפר "אל-עזי" )מרחק כ 4000 -מ"א מהתחנה( .תחנת הכוח נטמעת על רקע הנוף הקיים. • נקודה מס' – 9מבט דרומה לכיוון תחנת הכוח דרך שדירת האיקליפטוסים שלאורך כביש ) 40מרחק כ 600-מ"א מהתחנה( .שדירת האיקליפטוסים של שולי כביש 40תסתיר חלקית את מבני התחנה .כמו-כן ,סביב הגדר תינטע רצועת עצים שתעבה את ההסתרה של המבנים ,כך שרק חלקי המבנה הגבוהים ייראו בין העצים ,לחולפים בכביש .40 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 408 • נקודה מס' – 10מבט מכיוון קריית מלאכי )מרחק כ 500-מ"א מהתחנה( .תחנת הכוח תיטמע על רק אזור התעשייה הקיים .תוסתר חלקית על ידי מבני תעשייה קיימים .חצר המיתוג תוסתר חלקית ע"י המבנים הקיימים ,אך עמודי החשמל הגבוהים יראו. • נקודה מס' – 11מבט מכיוון קריית מלאכי אל אזור התעשייה )מרחק כ 1000-מ"א מהתחנה( .תחנת הכוח תיטמע על רקע אזור התעשייה הקיים .תוסתר חלקית על ידי מבני תעשיה קיימים. • נקודות מס' 13 ,12ו –14-מבטים לעבר חצר המיתוג ,ראו מסמך קווי ההולכה של חברת חשמל. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 409 תרשים 4.6.2.1מבט 1 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 410 תרשים 4.6.2.2מבט 2 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 411 תרשים 4.6.2.3מבט 3 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 412 תרשים 4.6.2.4מבט 4 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 413 תרשים 4.6.2.5מבט 5 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 414 תרשים 4.6.2.6מבט 6 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 415 תרשים 4.6.2.7מבט 7 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 416 תרשים 4.6.2.8מבט 8 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 417 תרשים 4.6.2.9מבט 9 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 418 תרשים 4.6.2.10מבט 10 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 419 תרשים 4.6.2.11מבט 11 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 420 קו הגז לקו הגז לאחר הטמנתו ושיקום התוואי ,לא תהיינה כל השפעות ויזואליות ,למעשה לא ניתן יהיה לזהות את התוואי ,כיוון שישוקם ויוחזר לייעודו הקודם ,כדרך או כשטח מעובד. מסדרון הולכת האנרגיה בחצר המיתוג שיקום השטח הכלול במערכת הולכת החשמל החדשה .עמודי החשמל החדשים ישפיעו על חזות האזור ,אך לא תהיה פגיעה בשטחים החקלאיים הקיימים מתחתיו .לאחר הצבת העמודים ניתן יהיה להמשיך ולעבד כך שהמופע של תוואי החשמל יישאר בדומה לקיים. קו חשמל עילי לקו החשמל העילי ,תהיה השפעה ויזואלית וניתן יהיה לזהות את התוואי ,שיוחזר למצבו הקודם כדרך או שולי דרך .עם זאת ,לא תהיה השפעה על השימוש בשטח ,והוא יוחזר למצבו הקודם כדרך או שולי דרך. 4.6.3ארכיאולוגיה בהתבסס על סעיף 1.9לאחר בדיקה מול רשות העתיקות אין פגיעה באתרים ארכיאולוגים, אך גבול אזור הסקירה של קו הגז עובר בקרבת אתר אחד באזור תחנת הגפה צפית, העבודות בקרבתו וביתר התוואי יעשו בתיאום מול רשות העתיקות לפי החוק. בנתוני רשות העתיקות מופיעים נתוני האתר כדלקמן :מספרו ,16502/0 -שמו -איסטס ,ח' )דרום( ותיאורו -פיזור צור מן התקופות האפיפליאוליתית והנאוליתית הקדם קרמית. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 421 4.7מניעת פגיעה בערכי טבע 4.7.1השפעה צפויה על צומח וחי בתחום התכנית לא אותרו ערכי טבע בעלי חשיבות לשימור .השטחים בהם מיועדים לקום ולעבור המתקנים השונים הנם מופרים ומנוצלים ברובם למטרות חקלאיות .הקמתם של תחנת הכוח ותחנת השנאים מצריכות פגיעה בקרקע חקלאית ובשטחי בור .הצומח הטבעי הקיים באתרים אלו כולל שיעור גבוה של מינים סגטאלים ורודראלים הנפוצים בבתי גידול משובשים ומופרים וככאלו אינם מוגדרים כרגישים .בתחום התכנית לא אותרו מיני צומח וחי ייחודים כגון :מינים בסכנת הכחדה ,מינים נדירים ,גיאופיטים ועצים ייחודיים .לפיכך התכנית אינה צפויה לפגוע בערכי טבע בעלי חשיבות לשימור ואינה מצויה בשטחים בהם מתקיימים בתי גידול טבעיים ומערכות אקולוגיות עשירות. תוואי צינור הגז מתוכנן לעבור בשטחים חקלאיים ודרכים קיימות אשר רגישותם האקולוגית נמוכה .הטמנת הקו בקרקע יוצרת פגיעה זמנית ברצועת העבודה ועם סיום העבודות יתבצע שיקום המחזיר את המצב לקדמותו .לאורך תוואי צינור הגז לא מצוי צומח ייחודי ולא מתקיימת פגיעה בבתי גידול טבעיים או כאלו בהם מצויות אוכלוסיות בע"ח רגישות .אזור חציית ערוץ נחל המתנקז לנחל האלה מתאפיין בנוכחות גבוהה של מיני באשה ובמקרה זה לא צפויה פגיעה בערכי טבע .למרות זאת מומלץ לשקול העברת צינור הגז בדחיקה על מנת להימנע מעבודות בערוץ הנחל עצמו להן פוטנציאל להגברת ההפרה הקיימת. קווי חברת החשמל המגיעים מכיוון הרשת הארצית ,מתחברים למבודדים המותקנים על גבי הפורטלים. עד נקודה זו הקווים נבנים ומותקנים על ידי חברת החשמל ובהתאם לסטנדרטים שלה. הקווים כוללים את כל האמצעים הנדרשים מקווי חשמל עיליים מבחינת הגנה בפני חשמול, נראות ופגיעה בבעלי חיים .גובה העמודים בקווי ,400Kvאורכם של המבודדים והמרחק בין הפאזות מקטין מאוד את הסיכוי לפגיעה בבעלי חיים ובעלי כנף. 4.7.2העתקת צומח ייחודי כאמור לא אותרו בתחום התכנית מיני צומח ייחודי ובכלל זה עצים .לפיכך אין צורך בפעולות העתקה ואיסוף כלשהן. 4.7.3השפעה על מסדרונות אקולוגים תחנת הכוח ותחנת המיתוג אינן מצויות בתחום מסדרון אקולוגי ארצי .תחנת הכוח מצויה במתחם תעשייתי גדול ותחום השפעתה על שטחים פתוחים אינו חורג מתחום ההשפעה של המתחם במצב הקיים .תחנת המיתוג ממוקמת בצמוד לכביש 40המהווה גורם מקטע תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 422 במרחב .התחנה אינה מצויה בצוואר בקבוק למעבר בע"ח והמרחב סביבה פתוח ברובו כך שתתאפשר תנועה חופשית של בע"ח גם לאחר הקמתה .בצמוד לתחנה עובר ערוץ ניקוז מקומי היכול לשמש לתנועת בע"ח ולנתבם לחציית כביש 40מומלץ כי במסגרת הקמת התכנית ישמר תוואי הערוץ. תוואי צינור הגז עובר בשטחים חקלאיים .התוואי הנו טמון בקרקע ולכן אינו צפוי להוות גורם מקטע לאחר הטמנתו וסיום העבודות .במהלך העבודות ההטמנה תתכן הפרעה זמנית אולם מכיוון שמדובר במרחב פתוח ורחב הרי שסביר להניח כי העבודות ייעשו במקטעים ולפיכך ההפרעה לא תתקיים בו זמנית לאורך כל התוואי ובע"ח יוכלו להמשיך ולעבור ללא קושי. הערה חשובה :בגלל הערת רשות הגז באשר לצורך בהפחתת מקבילות התוואי -שונה קצה תוואי הולכת הגז המזרחי סמוך לתחנת הגפה צפית לאורך כ 300-מטרים כמוזכר בסעיפים שונים ובתרשימים בתסקיר זה .סיור שנעשה בקטע התוואי החדש ע"י אקולוג העלה שקטע התוואי הקצר ששונה עובר גם הוא בשטחים חקלאיים ואינו שונה מקודמו מבחינת ערכיו. 4.7.4אמצעים למניעת השפעות שליליות על הצומח והחי אף כי התכנית אינה ממוקמת בשטחים בעלי רגישות אקולוגית מוצעים מספר אמצעים אשר מטרתם להפחית את השפעת התכנית על השטחים הפתוחים: .1שמירת ערוץ ניקוז מקומי בסמוך לתחנת המיתוג. .2מיקום גופי תאורה באופן שלא תתבצע הארה של ערות הניקוז ושטחים פתוחים סביבו. .3חציית ערוץ נחל במזרח התכנית באופן תת קרקעי. .4הרחקת מיני צומח פולש המצויים בתחום התכנית בקטע הפיצול של תוואי הגז בסמוך למושב תימורים. .5ניטור ומעקב אחר התבססות מינים פולשים בתחום העבודות והרחקתם במידת הצורך. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 423 4.8 מניעת רעש מפעולות התחנה מפלסי רעש מפעולת התחנה 4.8.1רעש בשלב ההפעלה בסיס לחיזוי מפלסי רעש מפעולת התחנה להלן מתוארים קולטים ,בהם נעשה חיזוי של מפלסי הרעש הצפויים מפעולת תחנת הכוח המתוכננת ,שיטה לחיזוי הרעש מפעולת התחנה ותוצאות החיזוי מבוססות על: • תכניות שימושי ויעודי הקרקע בסביבת התחנה המתוכננת. • מאפיינים אקוסטיים של מקורות רעש בתחנות טיפוסיות מסוג זה ,שהתקבלו מהמתכננים. • קריטריונים של המשרד להגנת הסביבה למפלס הרעש הסביבתי המותר. מקורות הרעש הדומיננטיים בתחנה מקורות רעש דומיננטיים מתוארים בפרק ,3.11בו מוגדרת רמת הספק הקול לכל מקורות הרעש למעט מבנה הטורבינות עבורו הוגדר מפלס רעש בפסי אוקטאבה בתוך המבנה. רמת הספק הקול של הרעש המוקרן על ידי מבנה הטורבינות )טבלה מס' (4.8.1.2-1חושב בהתאם לשיטה רגילה )ראו למשל ,מדריך L.Miller. Noise Control for Buildings and .(Manufacturing Plants, 1982בטבלה הבאה מוצג ספקטרום של רמת הספק הקול בפסי אוקטאבה לרעש המוקרן על ידי מבנה הטורבינות עם דפנות )תקרות( מפח בעובי 1מ"מ. ספקטרום בידוד אקוסטי על ידי דופן מפח בעובי של 1מ"מ התקבל לפי טבלה 5-10במדריך של L.Millerלעיל(. טבלה מס' - 4.8.1.2ספקטרום של רמת הספק הקול בפסי אוקטאבה לרעש המוקרן על ידי מבנה הטורבינות תדירותHz , רמת הספק הקול, dB 117.9 125 111.0 250 91.8 500 82.7 1000 76.4 2000 68.7 4000 67.5 8000 72.5 63 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 424 שעות עבודה של התחנה בהתאם לתכנית המוצעת החיזוי עבור התחנה מניח הפעלה גם בשעות היום וגם בשעות הלילה .נציין ,כי לפי ה"תקנות למניעת מפגעים )רעש בלתי סביר( "1990 ,מוגדרות שעות היום כי השעות מ 6:00-בבוקר ועד ל 22:00-בערב ,ושעות הלילה מוגדרות כשעות מ22:01- בלילה ועד לשעת 5:59למחרת. תיאור קולטי הרעש חיזוי מפלסי הרעש בוצע עבור הקולטים הבאים: • קולטים ,המייצגים את השימושים והייעודים הרגישים ,הנמצאים בסביבה .אלה אותם הקולטים ,M1-M5להם נערכו מדידות מפלסי הרעש הקיים )סעיף .(1.10 • קולטי הרעש ,T1-T4הנמצאים בגבול התחנה )תרשים .(4.8.1.4.1 • המרחק )אופקי( בין מקורות וקולטי הרעש מוצג בטבלה 4.8.1.4א'. טבלה - 4.8.1.4מרחק בין מקורות וקולטי הרעש ,מטרים מקור רעש קולט רעש מבנה טורבינות ארובה דוד מגדל קירור משאבות הזנה הדיזל- גנרטור M1 590 645 630 545 645 570 M2 670 730 710 600 724 670 M3 780 720 740 850 720 800 M4 700 670 680 745 660 750 M5 700 690 700 720 680 770 T1 280 340 330 180 330 330 T2 170 110 100 110 90 170 T3 170 105 120 270 120 150 T4 90 105 110 145 115 35 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 425 תרשים 4.8.1.4.1נקודות )קולטים( לחיזוי רעש מפעולת התחנה קריית מלאכי מבני מגורים וציבור אזור תעשייה תחנת הכוח תימורים, מגורים מקרא: M1 - T1נקודות לחיזוי רעש עתידי תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 426 שיטת חיזוי מפלסי הרעש מפלסי רעש בחזית בתים ובגבול התכנית חיזוי מפלסי הרעש ,הנגרמים לקולטים הרגישים ,בוצע בהתבסס על מאפייני רעש של המקורות לעיל ,באמצעות שיטה ,המתוארת בתקן: ISO 9613. Acoustics. Attenuation of sound during propagation outdoors: Part 1: Calculation of the absorption of sound by the atmosphere. Part 2: General method of calculation. בהתאם לתקן ISO 9613מפלס הרעש מחושב לתנאים ממוצעים של התפשטות רעש יעילה ) ,meteorological conditions favorable for noise propagationראו פרק 7של התקן( בהתחשב בעליה אפשרית של הרעש ,לתנאים אטמוספריים מיוחדים ,הגורמים לעליה במפלס הרעש. בהתאם לתקן ISO 9613החישוב מתבצע לפי הנוסחה הבאה בכל אחד מפסי אוקטאבה: L = Lw + Dc –A, כאשר: -Lwרמת הספק קול ב,dB- – Dcתיקון לכיווניות של מקור הרעש,dB , A = Adiv + Aatm + Agr + Abar + Amisc, -Aהפחתת רעש הכוללת בדרך התפשטות בין מקור לקולט הרעש, – Adivהפחתת רעש "גיאומטרית", – Aatmהפחתת רעש עקב בליעה באוויר, – Agrהפחתת רעש עקב השפעת הקרקע, – Abarהפחתת רעש עקב מכשולים בין מקור וקולט הרעש, – Amisc =0הפחתות רעש עקב סיבות אחרות. קיימת כיווניות של הקרינה משמעותית לפתח יציאה מארובה וכיווניות קטנה יחסת לפתחים לכניסת ויציאת אוויר של מגדל הקירור .לשני מקורות רעש אלה הכיווניות התקבלה לפי מדריך של ) L.Millerטבלאות מס' 7.11ו 7.16-במדריך( .התיקון לכיווניות של מקור הרעש אלה בפסי אוקטאבה מוצג בטבלה 4.8.1.5א'. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 427 טבלה - 4.8.1.5תיקון לכיווניות קרינה של ארובה ומגדל הקירורdB , מפלס רעשdB , תדירותHz , ארובה מגדל קירור ,כניסה מגדל קירור ,יציאה 63 -3 -1 -1 125 -4 -1 -1 250 -6 -2 -2 500 -8 -2 -2 1000 -10 -3 -3 2000 -12 -3 -3 4000 -14 -4 -4 8000 -16 -4 -4 לאחר חישוב מפלסי רעש בפסי אוקטאבה מחושב מפלס רעש הכולל ב.dB(A)- נציין ,כי חיזוי הרעש בקריית מלאכי בוצע בלי להתחשב בהפחתת הרעש על ידי מבני תעשיה קיימים הנמצאים בין מקורות וקולטי הרעש )תרשים מס' .(4.8.4.1חישוב מפלסי רעש בתימורים בוצע בלי להתחשב בהפחתת רעש על ידי מבנים ,המתוכננים בתחנה עצמה ,שימוקמו בין מקורות הרעש לבין מושב תימורים. מפלסי רעש בתוך מבנים עם חלונות פתוחים מפלסי רעש בתוך מבנים עם חלונות פתוחים נקבעים בהתבסס על מפלסי הרעש ,החזויים בחזיתות הבתים ,בתיקון להפרש מפלסי רעש חוץ-פנים למצב חלונות פתוחים )ראו גם פרק .(1.10בהתאם לדרישות המשרד להגנת הסביבה תיקון זה התקבל כ .5 dB(A)-נציין כי הערכה זאת היא מחמירה מאוד ולבתים ריאליים תיקון זה יהיה גבוה בהרבה ,כתלות בשטח חלונות נפתחים ,גודל החדר וריהוט ועוד. מפלסי הרעש החזויים מפעולת התחנה מפלסי רעש בחזיתות בתים בסביבה בגבול התכנית מפלסי הרעש החזויים בשעות היום והלילה בחזיתות מבנים ,הפונות לתחנת הכוח ,ובגבול התחנה מוצגים בטבלה 4.8.1.6.1א'. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 428 טבלה - 4.8.1.6.1מפלסי הרעש החזויים מפעולת תחנת הכוח המוצעת בחזיתות הבתים הרגישים בסביבה ובגבול התחנהdB(A) , מקור רעש כניסה מגדל קירור יציאה מגדל קירור משאבות הזנה הדיזל- גנרטור סה"כ 30.1 28 31.6 38.6 26.7 29.7 37.4 27.6 35.7 36.7 קולט רעש מבנה טורבינות ארובה דוד M1 31.9 26.6 29 31.3 M2 30.9 25.4 27.8 30.4 29.2 M3 29.7 25.4 27.4 26.8 25.6 26.7 M4 30.5 26.2 28.3 28.2 27.0 27.7 28.4 M5 30.5 25.9 28 28.5 27.3 27.4 28.1 36.6 T1 37.5 32.5 35.2 41.9 40.7 35.5 37.4 46.7 T2 41.9 42.7 46.7 46.5 45.3 48.2 43.9 54.0 T3 41.9 43.0 45 38.0 36.8 45.4 45.3 51.7 T4 47.6 43.0 45.8 43.9 42.7 45.8 60.4 61.1 מפלס הרעש הכולל חושב למצב כשפועלים בו-זמנית כל מקורות הרעש ,כולל הדיזל-גנרטור לחירום. מפלסי רעש חזויים בתוך הבתים בסביבה מפלסי הרעש בשעות הים והלילה בתוך בתי מגורים ובשעות היום ובבית הספר )נקודה (M5 כשהחלונות פתוחים ,מוצג בטבלה 4.8.1.6.2א'. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 429 טבלה - 4.8.1.6.2מפלסי הרעש החזויים מפעולת תחנת הכוח המוצעת בתוך בתים עם חלונות פתוחיםdB(A) , יעודי הקרקע שם הקולט ישוב M1 תימורים M2 תימורים M3 קריית מלאכי M4 קריית מלאכי M5 קריית מלאכי מפלס רעש חזוי בתוך בתים עם חלונות פתוחים מסה"כ מקורות הרעש בתחנהdB(A) , מגורים, 1-2ק' מגורים, 1-2ק' מגורים 1-10ק', ציבורי 2ק' מגורים, 1-2ק' מגורים 1-2ק', בית ספר 2ק' 33.6 32.4 30.7 31.7 31.6 4.8.1.7קריטריונים למפלס הרעש המותר מפלסי הרעש המותר מפעולת המתקנים נקבעים ב"תקנות למניעת מפגעים )רעש בלתי סביר( ,התש"ן – ."1990התקנות מתייחסות לבתי המגורים ובניינים האחרים ,ומגדירים את המפלס הרעש המותר בתוך חדרים כתלות הן ברמת הרגישות של הבניין לרעש ,והן במשך זמן של חשיפה למפלס רעש זה – כל זה בנפרד לשעות היום )השעות (06:00-22:00 והלילה )בין השעה 22:01ועד 05:59למחרת( .הקריטריונים לשימושים )יעודים( רלבנטיים מוצגים בטבלה 4.8.1.7א'. טבלה - 4.8.1.7מפלסי רעש שווי ערך מרביים מותרים בבתי מגורים באזור מגורים ובית ספר. )לפי התקנות למניעת מפגעים )רעש בלתי סביר( ,התש"ן(dB(A) ,1990 - קולט רעש משך הרעש עולה על 9שעות מפלס רעש מותרdB(A) , יום לילה 50 - מבני מגורים עולה על 30דקות - 40 עולה על 9שעות 45 - לא נמצא בשימוש בלילה - - בתי ספר תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 430 בהתאם לתקנות ,לפני השוואת מפלסי הרעש החזויים עם מפלסי הרעש המותר ,המופיעים בטבלה ,4.8.1.7-1יש לבדוק האם ספקטרום הרעש כולל טון בולט .במידה וספקטרום הרעש כולל טון בולט יש להוסיף למפלסי הרעש החזויים תיקון של ).+5 dB(A ניתן לראות כי הקריטריונים למפלס הרעש לשעות הלילה הוא מחמיר בהרבה מאשר לשעות היום .לאור שמפלסי הרעש מהתחנה יהיו שווים בשעות היום והלילה ,להלן התייחסות לשעות קריטיות מבחינת הרעש הסיבתי -שעות הלילה. 4.8.1.8השוואת מפלסי הרעש החזויים עם הקריטריונים לאור שחלק ממקורות רעש בתחנה ,כמו ארובה והדיזל-גנרטור למצב חירום ,עלולים לכלול טון בולט ,בהתאם לדרישה של ד"ר יולי קלר ,יועץ אקוסטי של הוות"ל לפרויקט ,מפלסי הרעש לעניין התקנות נקבעו בהנחה כי הרעש כולל טון בולט .מפלסי רעש החזויים בתוך הבתים בתיקון לטון בולט מוצגים בטבלה מס' .4.8.1.8-1 טבלה - 4.8.1.8מפלסי הרעש החזויים מפעולת תחנת הכוח המוצעת בתוך בתים )לפי התקנות למניעת מפגעים )רעש בלתי סביר( ,1990 ,בתיקון לטון בולט(dB(A) , שם הקולט ישוב M1 תימורים M2 תימורים M3 קריית מלאכי M4 קריית מלאכי M5 קריית מלאכי יעודי הקרקע מפלס רעש חזוי בתוך בתים עם חלונות פתוחים מסה"כ מקורות הרעש בתחנהdB(A) , מגורים, 1-2ק' מגורים, 1-2ק' מגורים 1-10ק', ציבורי 2ק' מגורים, 1-2ק' מגורים 1-2ק', בית ספר 2ק' 38.6 37.4 35.7 36.7 36.6 מתוצאות השוואה בין מפלסי הרעש החזויים המתוקנים לטון בולט לבין הקריטריונים נובעות המסקנות הבאות: • מפלסי הרעש הצפויים בגבול התכנית כתוצאת מפעילות התחנה הנם נמוכים ,ואין צורך להפחיתם. • מפלסי הרעש המצטבר בתימורים ,הנגרם מהתחנה המתוכננת והמפעלים הקיימים ,יעמדו בקריטריונים. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 431 • מפלסי הרעש כתוצאת פעילות התחנה בקריית מלאכי הינם נמוכים בהרבה מהקריטריונים ,ואין להם כל השפעה על מפלסי רעש סביבתיים קיימים בקריית מלאכי. • מאפיינים אקוסטיים של המקורות יהיו בהתאם לטבלאות מס' 3.11.3א' – 3.11.3ד'. מאפיינים אקוסטיים של המכונות יעודכנו בשלב התכנון המפורט ,כאשר: - ניתן לשנות פרופורציה בין רמות הספק הקול של מקורות רעש שונים תוך עמידה בקריטריונים ,המוגדרים בהתקנות למניעת מפגעים )רעש בלתי סביר( ,התש"ן- .1990 - במידה ובשלב התכנון המפורט יסופקו ספקטרומי רעש למקורות דומיננטיים של רעש ויוכח כי הרעש החזוי אינו כולל טון בולט באף אחת מקולטי רעש בסביבה, יהיה ניתן להגדיל רמת הספק הקול של כל אחד ממקורות הרעש בשיעור של ).5 dB(A 4.8.1.9אמצעים להפחתת הרעש כאמור ,רוב רובו של המיכון )ארובות ,מגדלי קירור ,טורבינות ועוד( מצויד באמצעים להפחתת רעש ,אשר מהווים חלק אינטגראלי של המתקנים המסופקים על ידי היצרנים ,ומאפיינים אקוסטיים מוגדרים על ידי היצרנים עבור מתקנים מושתקים אלה .ככלל המתקנים מתוכננים מראש בהתחשב במצב סביבתי וקריטריונים למפלסי רעש מותר ,ומסופקים אם כל אמצעים אקוסטיים ,הנדרשים לצורך הפחתת רעש עד לקריטריונים .משום כך ככלל אין צורך ולא עושים כל אמצעים אקוסטיים בשטח לאחר הפעלת תחנות כוח. בהתאם לתוצאות חיזוי הרעש התחנה עם מכונות טיפוסיות ,המצוידות באמצעי הפחתת רעש טיפוסיים ,תגרום לרעש נמוך מאוד ,נמוך בהרבה מהקריטריונים למפלס רעש מותר .מסיבה זאת אין צורך באמצעי מיגון אקוסטי נוספים .יחד עם זאת ,קיים ,כידוע ,מגוון אמצעים להפחתת רעש ,אשר מאפשרים למקם תחנות מסוג זה במרחקים הרבה יותר קטנים לשימושים רגישים, מאשר עבור התחנה המוצעת. ככלל אין צורך בשום אמצעי מיגון אקוסטי למקורות הרעש ,אשר מבוצעים בשטח בנוסף לאמצעים המסופקים על ידי היצרנים .ככלל מדובר טיפול אקוסטי במכונות קטנות יחסית עבורן ניתן לתת טיפול אקוסטי יעיל בשטח: משאבות הזנה ניתן להשתמש במשאבות שקטות יותר או להפחית רעש המשאבות באמצעות מסכים אקוסטיים או לעשות תא אקוסטי למשאבות .התאים בונים מפח עם ציפוי בולע רעש סטנדרטי מבפנים ומשתקי קול לפתחי אוורור ,המיוצרים על ידי חברות מקומיות ידועות ,למשל חברת ח.נ.א אשר מייצרת מגוון משתקי קול אם מאפיינים אקוסטיים ואווירודינאמיים שונים. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 432 הדיזל-גנרטור ניתן להפחית רעש מהדיזל-גנרטור באמצעות התקנת משתקי קול יעילים יותר בפתחים לכניסה ויציאת אוויר ובצינור פליטה .משתקים מסוגים שונים מיוצרים על ידי חברות מקומיות ידועות, למשל חברת ח.נ.א. 4.8.2רעש בשלב בנייה עבודות בשלב הבניה יבוצעו בהתאם לדרישות רלבנטיות: שעות העבודה של כלי בנייה -שעות העבודה של כלים ומכונות בנייה תהינה על פי ה"תקנות למניעת מפגעים )מניעת רעש( התשנ"ג – "1992בין השעה 6:00בבוקר ועד ל- 19:00בערב. מאפיינים אקוסטיים של הכלים על מכונות וכלי בניה חלות ה"תקנות למניעת מפגעים )רעש בלתי סביר מציוד בניה(."1979 , התקנות הן תקנות פליטה ,וקובעות את מפלסי הרעש המותר למכונות )כלים ,ציוד( ,הנוצר במרחק של 15מטרים מהן בתנאים מסוימים ,וזאת במידה ומכונה או כלי עלול לגרום לרעש בקולטים רגישים בסביבה .בדרך כזאת מבטיחים הפעלת מכונות תקינות מבחינה אקוסטית והגבלת הרעש ,הנגרם לסביבה .התקנות אינן מתייחסות לרעש ,אליו חשופים קולטי הרעש בסביבה ,ולא קובעות הגבלות למפלסי רעש הנוצר בחזיתות או בתוך בתי מגורים או שימושים אחרים. בהתאם לתקנות ,מפלס הרעש מפעולת המכונה עם מנוע מואץ במהירות המרבית ,לא יעלה על ) 80 dB(Aבאף אחד מכל ארבעת הכיוונים ,כאשר המכונה נמצאת בשטח פתוח )ללא תרומת הרעש החוזר ממכונות אחרות ,מבנים באתר ועוד( .נציין כי התקנות אינן מגבילות מפלסי הרעש החזויים בחזיתות הקולטים )קריטריוני קליטה( ,אלא קובעות הגבלות לרעש מהמכונות בתנאים סטנדרטיים עקב מרחק גדול מהתכנית לשימושים /ייעודים רגישים לרעש ,לא צפויה כל בעיית הרעש בשלב בנייה בתנאי שהעבודות יבוצעו לפי דרישות תקנות למניעת מפגעים )מניעת רעש( התשנ"ג – 1992ותקנות למניעת מפגעים )רעש בלתי סביר מציוד בניה( .1979 ,בשלב תכנון מפורט תעשה בדיקת הרעש הסביבתי מעבודות בנייה בהתבסס על תכנית העבודות ,כולל תיאור כלים בהם ייעשה שימוש ומשך זמן עבודת הכלים ליום עבודה. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 433 4.9תאימות אלקטרו-מגנטית )אלמ"ג( ובטיחות אנוש לקרינה- הערות: .1מידע העוסק בקווי הולכת האנרגיה של תחנת הכוח נדון באופן מלא במסמך ההולכה של חח"י לתסקיר זה .הנדון בסעיף זה ) (4.9מתייחס לבטיחות קרינה ושדות א"מ הנובעים ממתקני התחנה עצמה ולא מקווי ההולכה ממנה ! .2הסעיף המובא מטה הינו תקציר של עבודה מקיפה המופיעה בנספח מספר 10 לתסקיר זה. 4.9.1כללי הפעילות המפורטת בסימוכין ,בחנה את שפיעת שטף השדה המגנטי 50Hzמכל מתקני האנרגיה וקווי הצבירה בחצר תחנת הכוח המתוכננת להקמה בבאר טוביה. עבודה זו ניתנה כמענה להנחיות הות"ל לגבי עריכת תסקיר סביבה אלמ"ג .התסקיר נועד לבדוק סכנת חשיפה לשטף שדה מגנטי כמומלץ על ידי המשרד להגנת הסביבה לגבי חשיפת אדם וכן השפעות על שירותים סמוכים אחרים )אם יש כאלו( כמו צנרת מים ,גז, דלק ,טלפוניה וטל"כ. שטף השדה המגנטי ,בתחום 50Hzמוצג באופן גרפי על גבי שרטוטי חצר תחנת הכוח כך שנתן לראות בקלות את פילוג השטף המגנטי בחצר במישור מקביל לאדמה שגובהו 1מטר מעל הקרקע וכן ניתוחים תיאורטיים של הפצת השטף המגנטי במישורים הניצבים לקרקע. מתקני אנרגיה אשר בוצע לגביהם ניתוח הפצת שטף שדה מגנטי הרשימה להלן מפרטת את המתקנים והאזורים בהם נותח והוצג צפיפות שטף השדה המגנטי בחצר תחנת הכוח: טבלה 4.9.1א' -שנאים בתחנת הכוח מתח סוג שנאי V יצוק 400k הספק Ityp Imaxאי איזון קואורדינטות )מ'( MVA 530 A % A 760 800 תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 1 X Y Z 5 8 0 434 טבלה 4.9.1ב' -כבלים ופסי צבירה בתחנת הכוח Imax מספר הכבל סוג A Itypאי איזון אורך כבל קואורדינטות )מטרים( מטרים X Y Z % A 1 IPB 1.58k 1.58k 1 40 -20 7 0.4 2 IPB 15.8k 15.8k 1 17 -20 7 0.4 3 3 Wires 800 760 1 10 6 8 5 4 3 Wires 800 760 1 22 16 7 -1.8 5 3 Wires 800 760 1 102 40 8 -1.8 6 3 Wires 800 760 1 32 126 34 -1.8 7 3 Wires 800 760 1 52 160 34 11 8 3 Wires *800 760 1 44 190 34 11 9 3 Wires *800 760 1 44 214 34 11 כבלים 1-2הנם קווי התמסורת המחברים בין הגנרטור לבין השנאי מסוג IPBשל חברת .Alstom כבל 3יוצא מהשנאי ומתחבר לקווי הכוח המוטמנים .400kV כבלים 4-6הנם הכבלים הטמונים בחצר תחנת הכוח המחברים בין השנאי לבין תחנה המיתוג הפתוחה במוצא תחנת הכוח אל קווי חח"י כבלים 7-9הנם כבלי מתח על עליון בתחנת המיתוג הפתוחה באזור החיבור בין קווי הכוח של התחנה לבין קווי מתח עליון עיליים של חח"י .בקווים אלה זורם זרם מרבי של 800A כאשר בקו 8יכול להיסגר גם חוג של זרם חח"י בשיעור 1600Aהמגיע מחוץ לתחנה. תפוקות אומדן שטף השדה המגנטי מכל מתקני החשמל בסעיף ,2במישור אופקי XYהמקביל לקרקע בגובה 1מטר מעל הקרקע ובאזורים שונים חתכים של השטף המגנטי במישור ניצב לקרקע במישורים .XZ, YZעל פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה קווי השטף המגנטי המופצים מהמתקנים מוצגים על לטווח בו צפיפות השטף המגנטי יורדת מתחת ל 2 -מילי- גאוס .גבול הפצת שטף שדה מגנטי שעוצמתו 2mGמוצג בתרשים 4.9.1המצורף לתקציר זה. תקציר תוצאות אומדן שטף השדה המגנטי בתחנת הכוח ובסביבתה בתחנת הכוח קיים שטף שדה מגנטי המופץ מקווי הצבירה הנושאים 15.8kAבעל המאפיינים הבאים )איורים 3.1-3.5בדוח המלא( :השטף דועך ל 4mG -במרחק 80מטרים מערבית לשנאי ,במרחק 50מטרים מזרחית לשנאי ,במרחק 90מטרים צפונית לשנאי תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 435 ובמרחק 40מטרים דרומית לשנאי .בממד הגובה מעל הקרקע השטף דועך מתחת ל4mG - בגובה 60מטרים. מזרחה מהשנאי מותקן פס צבירה מ"ע הנושא זרם של .800Aמאפייני השטף המגנטי מפס הצבירה של מתח על עליון )איורים 3.3-3.5בדוח המלא(. כבלי מתח על עליון טמונים בעומק הטמנה של 1.8מטרים עד 2.2מטרים .בגובה של 1 מטר מעל הקרקע השטף המגנטי יורד מתחת ל 4mG -ו 2mG -במרחק ניצב של 10מטרים מהכבלים המוטמנים )איור 3.15בדוח המלא(. בחצר המיתוג הפתוח ,מצפון מזרח לשנאי קיימים קווי מתח על עליון מרווחים המפיצים שטף מגנטי שמאפייניו הם )איורים 3.8-3.13בדוח המלא(: באיורים 3.8-3.9בדוח המלא ניתן לראות שבכל מקרה השטף המגנטי דועך ל4mG - בגבולות של התחמ"ג. באיורים 3.11-3.13בדוח המלא ניתן לראות את פיזור השטף המגנטי במוצא התחמ"ג לקווי מתח על-עליון עיליים של חח"י .הטבלה הבאה מסכמת את כל המצבים .המרחקים נתונים בניצב למעגלי מתח על עליון המתחברים למעגלים של חח"י. טבלה 4.9.1ג' -טבלה מסכמת מצבי פיזור שטף מגנטי אופי התפעול קבלת זרם מהתחנה בלבד קבלת זרם מחח"י בלבד בתחנה בלתי פעילה קבלת זרם מחח"י ומהתחנה • זרם במעגל זרם במעגל ירידה ל4mG - A B מרחק מהמרכז )מ'( 400A 400A 65 1600A -1600A 75 2400A -1600A 80 השטף המגנטי דועך ל 4mG -במרחק ניצב מקווי מתח עליון של כ 70-מטרים; בציר הגובה ,השטף המגנטי דועך מתחת ל 4mG -בגובה 60מטרים. • במעבר של קווי תחנת הכוח לקווי מתח על עליון של חח"י :השטף המגנטי דועך ל- 4mGבמרחק ניצב של 65-80מטרים בהתאם לאורח השימוש בתחנת המיתוג. בגובה השטף המגנטי דועך לערך נמוך מ 4mG -בגובה 60מטרים. • טווחים אלה נמצאים בתוך גבולות תחנת הכוח כך שאין כל סכנת חשיפה לשטף שדה מגנטי מחוץ לתחנת הכוח החורג מהמלצות המשרד להג"ס. לסיכום ,מניתוח כל מקורות שפיעת השטף המגנטי ברור שלא צפוי קונפליקט עם הנחיות המשרד להג"ס בתוך תחנת הכוח ,חצר המיתוג ולאורך קו מתח על עליון מוטמן בתוך תחנת הכוח. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 436 בדוח זה אין התייחסות לפגיעה בשירותים טמונים אחרים כמו טלפוניה ,כבלי טלוויזיה, צנורות ביוב ,מים ודלק ,שכן בקרבת מסלול העברת הכבלים הטמונים לא קיימים שירותים הטמונים לצד נתיב קווי מתח על-עליון טמונים למעט קו הגז שמרחקו מתחנת הכוח מבטיח שאין עליו כל השפעה מהשדות האלמ"ג המופצים מתחנת הכוח. תרשים 4.9.1גבולות דעיכת שטף השדה המגנטי מחוץ לתחנה הגבול הכחול המסומן מייצג שטף שדה מגנטי מצרפי )מכל מקורות האנרגיה בתחנה( של 2mG תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 437 4.10שינויים בשימושי ויעודי קרקע הערה א' :השלכות רצועת הולכת האנרגיה מהתחנה במתח על נסקרות במסמך חח"י המהוה חלק מהתסקיר ומוגש במסמך נפרד. הערה ב' :כלל המפות בתסקיר שגודלן מעל לגודל A3שונו ביחס לגרסת התסקיר לפני ההשלמות -בגלל הערת רשות הגז באשר לצורך להימנע ממקבילות לקו חשמל מתח עליון, שינוי לא גדול בקצהו המזרחי של תוואי ההולכה ליד תחנת הגפה צפית. 4.10.1קונפליקטים עם ייעודי קרקע אפשריים מתחמי התוכנית מתחלקים לשלושה חלקים מבחינת תצורתם והשימושים סביבם. א .מגרש התחנה עצמו נמצא ביעוד תעשייה באזור תעשייה קיים. ב .תוואי צינור הגז עובר בשטחים פתוחים חקלאים ולאורך דרך ארצית )כביש (40וחוצה אותה. ג .תוואי החשמל העילי עובר בשטחים חקלאיים הסמוכים לדרך ארצית )כביש מס' .(40חצר המיתוג המרוחקת ממוקמת בשטח חקלאי) .ראו הערה לעיל(. להלן תינתן סקירה קצרה של התכניות החלות ומשמעותן. תכניות מתאר ארציות תמ"א -35תחנת הגפה צפית וקטע הצינור הסמוך לה עוברים בשטח המסומן כרגישות נופית סביבתית גבוהה .בקטע זה מסומן גם מרקם שמור משולב .מערבה יותר עובר השטח במרקם כפרי .מערכת הגז טמונה ואין קונפליקטים מבחינה זו. תוכניות מתאר ארציות אחרות -תחנת הגפה צפית מצויה דרומי לעורק ניקוז ראשי עפ"י תמ"א /34ב3/ מצפון לישוב קדמה שטח המיועד לכריה וחציבה עפ"י תמ"א , 14קו הגז מחוץ לשטח זה ולכן אין קונפליקט עם תכנית זו. קו הגז בתת"ל ,34חוצה את רצועת מתח עליון על )רוטנברג-צפית( .רצועות הגז והחשמל המתוכננות בתת"ל אינן חוצות זו את זו. אלו ארבע התמא"ות היחידות הרלוונטיות לתחנה ואין לתת"ל 34כל קונפליקט עימן. תמ"א – 3בתמ"א 3מסומן כביש 39ומחלף על מפגשו עם כביש .40הדרך והמחלף אינם מתוכננים בתכנית מפורטת .על פי תיאום עם מע"צ ,חצר המיתוג המרוחקת הסמוכה למפגש ,לא תהווה חסם לתכנון ולביצוע המחלף. תוכנית המתאר המחוזית תמ"מ 4/14מייעדת ישויות הנגזרות באזור זה מתכניות מתאר ארציות ובהן שטח לכרייה וחציבה ,קרקע חקלאית ,רצועת יער )סימון דק לא ברור( בתוואי ערוץ נחל האלה. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 438 תכניות מקומיות מפורטות הקמת תוואי הגז לאורך כ 8.5-ק"מ בשטחים חקלאיים פתוחים מחייבת מניעת נטיעת עצים עמוקי שורש בקרבת הצנרת. תוואי צנרת הגז וקווי הבניין המוטלים ממנה בסמוך לתימורים קרובים להרחבת תימורים )תכנית /8במ 214/המאושרת והממומשת( ,אך אין בתוואי הצינור משום פגיעה בהוצאת היתרי בניה על פי תכניות מקומיות אלה. מעגלי הסיכונים הנובעים מתחנת הגז ומתחנת הכוח אינם מטילים מגבלות על מגרשים סמוכים ועל כן לא מיצרים קונפליקט ולא פוגעים באפשרות היישום של התכניות המפורטות הגבולות בתכנית. תכניות בהכנה ובקידום מקודמת על ידי מע"צ תכנית למחלף תימורים ולהרחבת כביש .40תת"ל 34מתייחסת ליוזמה זו ואינה מונעת את יישומה .מתכנני תת"ל 34נפגשו עם מע"צ לתאום ראשוני של התכניות למרות היות תכנית מע"צ טרם אישור סטטוטורי. 4.10.2השלכות קווי הולכת האנרגיה על שימושי קרקע השלכות הנובעות מצנרת הגז המגבלות נקבעות עפ"י תמ"א .37על שינוייה .קו הגז בדרך כלל מגביל על נטיעת עצים עמוקי שורש ברצועת הקו גז. למגרש תחנת הכוח -אין השפעות על יעודי הקרקע הסמוכים. 4.10.3שינוים ביעודיי הקרקע חלק ממגרשי התעשיה באזור תעשיה תימורים ,מגרשי התעשיה שמצפון למגרש תחנת הכוח ,ותחנת הדלק כלולים בתחום הסקירה מכח תמ"א 37על שינויה .אין בכך מלהגביל את השימוש בקרקע באזורים אלה. 4.10.4הפחתת השפעות שליליות לתחנת הכוח השפעות שונות בנושאי נוף ,אקוסטיקה ,סיכונים ,שפכים ועוד -כל ההשפעות מתכנסות לתקנים וגבולות לגיטימיים באזור התעשייה וסביבתו הקרובה .לא נמצא כל צורך בהטלת התניות ,מגבלות ואמצעים אחרים על סביבת התחנה -המגבלות וההתניות מוטלות על מתקני תחנת הכוח בלבד. תסקיר לתת"ל – 34תחנת כוח -IPMנובמבר 2012 נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ 439
© Copyright 2024