תוכנית מיתאר לטורבינות רוח 10/ד/12

‫תכנית מתאר ארצית לטורבינות רוח ‪ -‬תמ"א ‪ /10‬ד‪12 /‬‬
‫הצעה להחלטה‬
‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬בתוקף סמכות הממשלה לפי סעיף ‪ 53‬לחוק התכנון והבניה‪ ,‬התשכ"ה–‪1665‬‬
‫(להלן – חוק התכנון והבניה)‪ ,‬לאשר את תמ"א ‪ /10‬ד‪ – 12 /‬תכנית מתאר ארצית לטורבינות‬
‫רוח‪.‬‬
‫דברי הסבר‬
‫רקע כללי‬
‫תכנית המתאר הארצית לטורבינות רוח ‪ -‬תמ"א ‪/10‬ד‪ 12/‬הוכנה על בסיס מסמך מדיניות‬
‫לקידום תכניות להקמת טורבינות רוח שנדון ואושר במועצה הארצית ביום ‪ .3.4.12‬התמ"א‬
‫מתמקדת בפן אחד בלבד של אנרגיות מתחדשות‪ :‬אנרגיית רוח‪ ,‬ומטרתה לקבוע את הכלים‬
‫וההנחיות לאישור הקמתן של טורבינות רוח‪.‬‬
‫התכנית מאפשרת הקמתן של טורבינות רוח ואישורן בשני מסלולים ‪ -‬מסלול של היתרים‪,‬‬
‫שאינו כרוך בשינוי יעוד‪ ,‬ומסלול של תכניות‪ ,‬תוך שהיא מאזנת בין היתרונות להפקת חשמל‬
‫מרוח והצורך לגוון את משק האנרגיה לבין הצורך להתמודד עם ההשפעות של טורבינות רוח‬
‫במרחב הבנוי והפתוח כאחד‪.‬‬
‫התכנית קובעת מערכת כללים שתחול על טורבינות רוח‪ ,‬במטרה להקנות למוסד התכנון‬
‫כלים לבחינת התכנון המוצע מצד אחד‪ ,‬והקטנת חוסר הוודאות כלפי היזם‪ ,‬מצד שני‪.‬‬
‫נתונים כלכליים והשפעה על משק המדינה‬
‫לטורבינות רוח יש יתרונות בייצור חשמל כגון‪ :‬הקטנת התלות בדלקים פוסיליים‪ ,‬שיפור‬
‫הביטחון האנרגטי‪ ,‬גיוון מקורות הייצור‪ ,‬עלות נמוכה של הפקת אנרגיית רוח בהשוואה‬
‫לאנרגיות חלופיות אחרות‪ ,‬ייצור חשמל ללא כל זיהום וצריכת מים‪ ,‬וכן תפיסת שטח קטנה‬
‫המאפשרת שימוש כפול בקרקע‪.‬‬
‫תקציב‬
‫לא רלבנטי‪.‬‬
‫השפעת ההצעה על מצבת כח האדם‬
‫אין‪.‬‬
‫עמדת שרים אחרים שההצעה נוגעת לתחום סמכותם‬
‫התכנית נדונה במליאת המועצה הארצית אשר אישרה ברוב קולות את העברת התכנית‬
‫לאישור הממשלה‪ ,‬כמפורט בפרוטוקול הישיבה‪.‬‬
‫נספח ‪43‬פש‬
‫‪-2-‬‬
‫החלטות קודמות של הממשלה בנושא‬
‫החלטת הממשלה מיום ‪( 26.1.06‬החלטה מס' ‪ ,)4450‬בנוגע לייצור אנרגיה ממקורות‬
‫מתחדשים‪.‬‬
‫עמדת היועמ"ש של המשרד יוזם ההצעה‬
‫הליכי אישור התכנית במועצה הארצית לוו על ידי היועץ המשפטי של המועצה הארצית‪.‬‬
‫לאור האמור‪ ,‬אין מניעה משפטית לאשר את ההחלטה‪.‬‬
‫סיווגים‬
‫סיווג ראשי‪11 :‬אחר‬
‫תחום פעולה עיקרי‪05 :‬תשתיות וסביבה‪.‬‬
‫ט"ו באב התשע"ד‬
‫‪ 11‬באוגוסט ‪2014‬‬
‫מוגש על ידי שר הפנים‬
‫חוק התכנון והבניה‪ ,‬התשכ"ה‪1965-‬‬
‫תכנית מתאר ארצית לטורבינות‬
‫רוח ‪ -‬תמ"א ‪/10‬ד‪12/‬‬
‫אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"א ‪/10‬ד‪12/‬‬
‫תכנית מתאר ארצית לטורבינות רוח‬
‫הוראות התכנית‬
‫תוכן עניינים‪:‬‬
‫‪ .1‬שם התכנית ‪2............................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬מסמכי התכנית ‪2.......................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬תחום התכנית ‪2.........................................................................................................‬‬
‫‪ .4‬מטרת התכנית ‪2........................................................................................................‬‬
‫‪ .5‬הגדרות ‪2..................................................................................................................‬‬
‫‪ .6‬יחס בין תכניות ‪4.......................................................................................................‬‬
‫‪ .7‬הוראות כלליות ‪4.......................................................................................................‬‬
‫‪ .8‬היתרים להקמת טורבינות רוח ‪6..................................................................................‬‬
‫כללי ‪6.............................................................................................................‬‬
‫‪8.1‬‬
‫היתר להקמת תורן זמני למדידת רוח ‪6...............................................................‬‬
‫‪8.2‬‬
‫היתר להקמת טורבינות רוח זעירות וקטנות ‪6......................................................‬‬
‫‪8.3‬‬
‫היתר להקמת טורבינות רוח בינוניות ‪7...............................................................‬‬
‫‪8.4‬‬
‫היתר להקמת טורבינת רוח במסגרת מחקר ופיתוח ‪7............................................‬‬
‫‪8.5‬‬
‫הוראות כלליות למתן היתר להקמת טורבינות רוח ‪8............................................‬‬
‫‪8.6‬‬
‫‪ .9‬תכניות להקמת טורבינות רוח ‪11 .................................................................................‬‬
‫כללי ‪11 ...........................................................................................................‬‬
‫‪9.1‬‬
‫בחינה נופית סביבתית ‪12 ..................................................................................‬‬
‫‪9.2‬‬
‫בחינת ההשפעה על בעלי כנף ‪13 .........................................................................‬‬
‫‪9.3‬‬
‫בחינת היבטי בטיחות טיסה ‪13 ..........................................................................‬‬
‫‪9.4‬‬
‫בחינת ההשפעה על פעילות מערכת הביטחון ‪13 ....................................................‬‬
‫‪9.5‬‬
‫חיבור טורבינות לרשת החשמל במתח עליון ‪13 ....................................................‬‬
‫‪9.6‬‬
‫בחינת מפלסי הרעש ‪14 .....................................................................................‬‬
‫‪9.7‬‬
‫שילוב שימושים ‪14 ...........................................................................................‬‬
‫‪9.8‬‬
‫פירוק‪ ,‬פינוי ושיקום ‪14 ....................................................................................‬‬
‫‪9.9‬‬
‫נספח ‪ :1‬הנחיות לקידום היתרים ותכניות על פי הוראות התמ"א‬
‫‪ .1‬הנחיות לקידום היתרים ותכניות להקמת טורבינות רוח שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫‪ .2‬היתרים להקמת טורבינות רוח ‪16 ................................................................................‬‬
‫‪ .3‬תכניות להקמת טורבינות רוח ‪18 .................................................................................‬‬
‫‪ .4‬עדכון התכנית ‪21 .......................................................................................................‬‬
‫נספח ‪ :2‬הנחיות להכנת נספח נופי‪-‬סביבתי ‪23 ........................................................................‬‬
‫נספח ‪ :3‬בחינת פוטנציאל ראשוני לפגיעה בבעלי כנף ‪28 ...........................................................‬‬
‫נספח ‪ :4‬תיאום בנושא בטיחות טיסה ‪29 .................................................................................‬‬
‫נספח ‪ :5‬תיאום עם מערכת הביטחון ‪30 ...................................................................................‬‬
‫נספח ‪ :6‬דוגמת הנחיות לתסקיר השפעה על הסביבה‪31 ...........................................................‬‬
‫נספח ‪ :7‬דוגמת הנחיות מקיפות לעריכת סקר בעלי כנף ‪38 ........................................................‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .1‬שם התכנית‬
‫תכנית זו תיקרא "תמ"א ‪/10‬ד‪ - 12/‬תכנית מתאר ארצית לטורבינות רוח (להלן ‪" -‬התכנית" או‬
‫"תכנית זו")‪.‬‬
‫‪ .2‬מסמכי התכנית‬
‫‪2.1‬‬
‫התכנית כוללת את המסמכים הבאים‪:‬‬
‫‪ 14 2.1.1‬עמודי הוראות‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬נספח ‪ :1‬הנחיות לקידום היתרים ותכניות להקמת טורבינות רוח‪.‬‬
‫‪ 2.1.3‬נספח ‪ :2‬הנחיות להכנת נספח נופי‪-‬סביבתי‪.‬‬
‫‪ 2.1.4‬נספח ‪ :3‬בחינת פוטנציאל ראשוני לפגיעה בבעלי כנף‪.‬‬
‫‪ 2.1.5‬נספח ‪ :4‬תיאום בנושא בטיחות טיסה‪.‬‬
‫‪ 2.1.6‬נספח ‪ :5‬תיאום עם משרד הביטחון‪.‬‬
‫‪ 2.1.7‬נספח ‪ :6‬דוגמת הנחיות לתסקיר השפעה על הסביבה‪.‬‬
‫‪ 2.1.8‬נספח ‪ :7‬דוגמת הנחיות מקיפות לעריכת סקר בעלי כנף‪.‬‬
‫‪2.2‬‬
‫הנספחים מיועדים להנחות את עבודת המתכנן ומוסד התכנון ולהבהיר את מטרות‬
‫התכנית‪ .‬הנספחים מנחים בלבד‪ ,‬ואף על פי כן‪ ,‬כל סטייה מהם תהיה כפופה לאישור מוסד‬
‫התכנון‪ ,‬שינמק את החלטתו בעניין‪.‬‬
‫‪2.3‬‬
‫במקרה של סתירה בין המסמכים‪ ,‬יגברו הוראות התכנית‪.‬‬
‫‪ .3‬תחום התכנית‬
‫התכנית תחול על כל השטח היבשתי של המדינה‪.‬‬
‫‪ .4‬מטרת התכנית‬
‫לקבוע הנחיות להכנת תכניות ולמתן היתרים להקמת טורבינות רוח על מנת לעודד את ניצול‬
‫אנרגיית הרוח כמקור של אנרגיה מתחדשת לצורך ייצור חשמל‪ .‬זאת‪ ,‬תוך מזעור הפגיעה בשטחים‬
‫הפתוחים‪ ,‬באיכות הסביבה‪ ,‬הנוף‪ ,‬האקולוגיה והמורשת‪ ,‬ובמגמה לפשט ולייעל את תהליכי‬
‫תכנונן‪.‬‬
‫‪ .5‬הגדרות‬
‫למונחים הרשומים בתכנית זו תהיה המשמעות הרשומה לצידם‪.‬‬
‫‪5.1‬‬
‫בית צמיחה או קירוי‬
‫צמחי‬
‫גובה מקסימלי של‬
‫טורבינת רוח‬
‫החוק‬
‫‪5.4‬‬
‫טורבינת רוח‬
‫‪5.2‬‬
‫‪5.3‬‬
‫חממה‪ ,‬מנהרה או בית רשת‪.‬‬
‫הגובה המרבי שאליו מגיע קצה הלהב של טורבינת‬
‫הרוח מפני השטח הסופיים או מגג מבנה‪ ,‬לפי העניין‪.‬‬
‫חוק התכנון והבניה‪ ,‬התשכ"ה ‪.1965 -‬‬
‫מתקן המשמש להמרה של אנרגיית רוח לאנרגיה‬
‫חשמלית‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5.4.1‬‬
‫טורבינת רוח זעירה‬
‫‪5.4.2‬‬
‫טורבינת רוח קטנה‬
‫‪5.4.3‬‬
‫‪5.4.4‬‬
‫‪5.5‬‬
‫טורבינת רוח בינונית‬
‫טורבינת רוח גדולה‬
‫מוסד תכנון‬
‫‪5.6‬‬
‫מתח נמוך‪ ,‬גבוה‪ ,‬עליון‬
‫או על‬
‫סביבה חופית‬
‫‪5.8‬‬
‫ספק שירות חיוני‬
‫בעל רישיון ספק שירות חיוני לפי חוק משק החשמל‪,‬‬
‫התשנ"ו ‪.1996 -‬‬
‫‪5.9‬‬
‫סקר היתכנות להוצאת‬
‫האנרגיה‬
‫‪5.10‬‬
‫פרסום בעיתון‬
‫‪5.11‬‬
‫קו חשמל‬
‫‪5.12‬‬
‫שטח ברגישות נופית‬
‫סביבתית גבוהה‬
‫שטחים ביטחוניים‬
‫‪5.14‬‬
‫שטח מאושר לבניה‬
‫‪5.15‬‬
‫שטח מיועד לפיתוח‬
‫סקר של ספק שירות חיוני הקובע את אופן החיבור‬
‫של טורבינות רוח לרשת ההולכה או החלוקה‬
‫והעבודות הדרושות לשם כך‪.‬‬
‫פרסום בעיתון בדרך הקבועה בחוק‪ ,‬לרבות חובת‬
‫פרסום באינטרנט‪.‬‬
‫מכלול של מרכיבים‪ ,‬המיועד והמתוכנן להעברת‬
‫אנרגיה חשמלית‪.‬‬
‫כמשמעותו בתכנית מתאר ארצית לבניה‪ ,‬פיתוח‬
‫ושימור ‪ -‬תמ"א ‪( 35‬להלן‪" :‬תמ"א ‪.)"35‬‬
‫מתקנים ביטחוניים כהגדרתם בחוק‪ ,‬שטחים‬
‫הסגורים בצו סגירה מכוח תקנות ההגנה (שעת‬
‫חירום) ‪ ,1945 -‬שטחים שלגביהם הוטלו מגבלות על‬
‫פי החלטה של ועדה למתקנים ביטחוניים או של ועדת‬
‫הערר למתקנים ביטחוניים‪ ,‬לפי פרק ו' לחוק‪.‬‬
‫מגרש המסומן בתשריט‪ ,‬לרבות מגרש המיועד‬
‫לשצ"פ‪ ,‬לשפ"פ או לנופש ופנאי‪ ,‬שניתן להקים בו‬
‫מבנים לפי תכנית מפורטת‪ ,‬ובשטח פתוח‪ ,‬במגרש‬
‫שניתן להקים בו מבנים לפי תכנית מפורטת החלה על‬
‫המגרש‪ ,‬שאינה תכנית כללית‪.‬‬
‫לעניין זה "תכנית כללית" ‪ -‬תכנית החלה על שטח‬
‫ישוב או חלק משמעותי ממנו או על שטח גדול מכך‪,‬‬
‫המאפשרת תוספת בניה או שימושים בשטחה‪ ,‬מבלי‬
‫שנקבע בתשריט תחום המגרשים עליהם יתאפשרו‬
‫הבניה או השימושים‪.‬‬
‫שטח שעל פי תכנית מתאר מחוזית אינו שטח פתוח‪.‬‬
‫‪5.16‬‬
‫שטח פתוח‬
‫‪5.17‬‬
‫תורן זמני למדידת רוח‬
‫‪5.18‬‬
‫תחנת משנה (תחמ"ש)‬
‫שטח המיועד בתכנית מתאר מחוזית לתכליות‬
‫הבאות‪ :‬שמורת טבע‪ ,‬שמורת נוף‪ ,‬גן לאומי‪ ,‬יער‪,‬‬
‫שטח נוף כפרי פתוח‪ ,‬שטח חקלאי‪ ,‬נחל וסביבותיו‪,‬‬
‫חוף רחצה‪ ,‬נופש מטרופוליני‪ ,‬מאגר‪ ,‬פארק‬
‫מטרופוליני‪/‬אזורי או תכלית דומה אחרת וכן דרכים‪,‬‬
‫מסילות‪ ,‬קווי תשתית‪ ,‬כרייה וחציבה‪.‬‬
‫עמוד או מתקן‪ ,‬הכוללים אמצעים מצומצמים‬
‫למדידת רוח ולאיסוף נתונים מטאורולוגיים‪.‬‬
‫תחנת השנאה המקשרת בין רשתות חשמל לסוגיהן‪,‬‬
‫שיש בה שנאים מורידי מתח או מעלי מתח‪.‬‬
‫‪5.7‬‬
‫‪5.13‬‬
‫טורבינת רוח אופקית או אנכית בגובה מקסימלי של‬
‫‪ 4‬מ'‪.‬‬
‫טורבינת רוח אופקית או אנכית בגובה מקסימלי של‬
‫‪ 18‬מ'‪.‬‬
‫טורבינת רוח בגובה מקסימלי של ‪ 40‬מ'‪.‬‬
‫טורבינת רוח שגובהה לא יפחת מ‪ 40-‬מ'‪.‬‬
‫מוסד שלו הסמכות לאשר תכנית או לתת היתר‬
‫מכוחה של תכנית‪ ,‬לפי העניין‪.‬‬
‫כהגדרתם בחוק החשמל‪ ,‬התשי"ד ‪.1954 -‬‬
‫כהגדרתה בחוק שמירת הסביבה החופית‪ ,‬התשס"ד ‪-‬‬
‫‪.2004‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5.19‬‬
‫תכנית‬
‫כל תכנית במדרג התכניות לפי החוק‪.‬‬
‫‪5.20‬‬
‫תכנית מפורטת או‬
‫הכוללת הוראות‬
‫מפורטות‬
‫תכנית שניתן להוציא מכוחה היתרי בניה‪.‬‬
‫‪ .6‬יחס בין תכניות‬
‫‪6.1‬‬
‫כוחה של תכנית מתאר ארצית שאושרה לפני אישורה של תכנית זו יפה מכוחה של תכנית‬
‫זו‪ ,‬אלא אם נקבע אחרת בתכנית זו‪.‬‬
‫‪6.2‬‬
‫תכנית או היתר‪ ,‬שאושרו על פי הוראות הגמישות שנקבעו בתכנית מתאר ארצית‪ ,‬לא‬
‫יידרשו להקלה נוספת מתכנית המתאר המחוזית באותו עניין‪.‬‬
‫‪6.3‬‬
‫על אף האמור בתמ"א ‪/10‬ד‪ ,8/‬על תכנית להקמת טורבינות רוח יחולו הוראות תכנית זו‪.‬‬
‫‪6.4‬‬
‫על אף האמור בתמ"א ‪ ,22‬תותר הקמת תורן זמני למדידת רוח גם בשטחי יער‪.‬‬
‫‪6.5‬‬
‫תכנית לטורבינות רוח שהוחלט להפקידה לפני יום תחילתה של תכנית זו‪ ,‬ניתן יהיה לתת‬
‫לה תוקף על אף האמור בתכנית זו‪.‬‬
‫‪6.6‬‬
‫תכניות שיאושרו לפי סעיף ‪ 9‬לתכנית זו‪ ,‬לא ייחשבו כשינוי לתכנית מתאר מחוזית‪ ,‬ובלבד‬
‫שניתן להן אישורה של הוועדה המחוזית‪.‬‬
‫‪ .7‬הוראות כלליות‬
‫‪ 7.1‬גמישות בגובה טורבינות רוח‬
‫על אף האמור בסעיפים ‪ ,5.4.1-5.4.4‬מוסד תכנון רשאי לאשר תוספת של עד מטר אחד‬
‫מהגובה המקסימלי של טורבינות הרוח‪ ,‬מבלי שהדבר יהווה שינוי להגדרתן או לסיווגן‪.‬‬
‫‪ 7.2‬הנחיות למסמכי תכנון‬
‫א‪ .‬נספח נופי‪-‬סביבתי ייערך על פי ההנחיות הקבועות בנספח ‪.2‬‬
‫ב‪ .‬ככל שנדרשת הכנת תסקיר השפעה על הסביבה‪ ,‬ייערכו הנחיותיו על ידי נציג המשרד‬
‫להגנת הסביבה‪ ,‬ומוסד תכנון יאשרן‪ .‬דוגמת הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה‬
‫מצורפות בנספח ‪.6‬‬
‫ג‪ .‬בכל מקום בו נקבע על ידי מוסד תכנון כי נדרשת בחינת הפוטנציאל המצטבר לפגיעה‬
‫בבעלי כנף‪ ,‬תיערך הבחינה על פי הקבוע בנספח ‪.3‬‬
‫ד‪ .‬קבע מוסד תכנון את הצורך בעריכת סקר בעלי כנף‪ ,‬ייערכו הנחיותיו על ידי נציג‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬ומוסד תכנון יאשרן‪ .‬דוגמת הנחיות להכנת סקר בעלי כנף‬
‫במתכונת המרבית שלו‪ ,‬מצורפת בנספח ‪.7‬‬
‫‪ 7.3‬היוועצות וחוות דעת‬
‫א‪ .‬בכל מקום בו נדרשת היוועצות‪ ,‬תיערך ההיוועצות תוך ‪ 30‬ימים מיום שנדרשה על ידי‬
‫מוסד התכנון‪.‬‬
‫ב‪ .‬חוות דעת לנספח נופי‪-‬סביבתי ולמסמך בחינת פוטנציאל ראשוני לפגיעה בבעלי כנף‬
‫תוגש תוך ‪ 30‬ימים מיום שנדרשה על ידי מוסד תכנון‪.‬‬
‫ג‪ .‬בכל מקום בו נדרשים לפי תכנית זו תסקיר‪ ,‬נספח‪ ,‬סקר או חוות דעת‪ ,‬יועברו‬
‫המסמכים לעיון חברי מוסד התכנון ולמשרדי הממשלה הנוגעים בדבר ‪ 30‬ימים לפני‬
‫הדיון וחבר מוסד התכנון או המשרד הנוגעים בדבר יהיו רשאים להביא חוות דעתם‬
‫למסמכים אלה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ד‪ .‬נספח נופי‪-‬סביבתי יועבר לקבלת חוות דעת של המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע‬
‫והגנים‪ ,‬בשטחים חקלאיים גם לקבלת חוות דעת של משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫ובשטחי יער גם לקבלת חוות דעת של קרן קיימת לישראל‪.‬‬
‫ה‪ .‬מסמך בחינת פוטנציאל ראשוני לפגיעה בבעלי כנף וסקר בעלי כנף יועבר לקבלת חוות‬
‫דעת של המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים‪.‬‬
‫ו‪ .‬מוסד תכנון ידון בתכנית גם ללא חוות הדעת אם חלף המועד להגשתה‪.‬‬
‫ז‪ .‬מוסד התכנון יבחן את התכנית‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על פי ממצאי התסקיר‪ ,‬הנספח‪ ,‬הסקר‬
‫וחוות הדעת‪ ,‬ויקבע את ההוראות הנדרשות בתכנית‪.‬‬
‫ח‪ .‬סעיפים קטנים א' עד ד' לעיל לא יחולו על היוועצות עם משרד הביטחון או עם רשות‬
‫התעופה האזרחית או על אישורם להיתר או לתכנית לפי סעיפים ‪ 9.4 ,8.6.3‬ו‪9.5-‬‬
‫בהתאמה‪.‬‬
‫ט‪ .‬ניתנה חוות דעת כאמור‪ ,‬תועבר חוות הדעת גם לעיונו של מבקש ההיתר או מגיש‬
‫התכנית‪.‬‬
‫י‪ .‬אין בהוראות תכנית זו בדבר קיום היוועצות כדי להגביל סמכות מוסד תכנון להיוועץ‬
‫או לקבל חוות דעת מטעם מגיש התכנית או מבקש ההיתר‪.‬‬
‫‪ 7.4‬עדכון התכנית‬
‫המועצה הארצית תדון ביישומה של התכנית בהתאם לקבוע בסעיף ‪ 3‬לנספח ‪ ,1‬והיא‬
‫רשאית להורות על תיקונים או שינויים לנספחי התכנית‪ ,‬ולאשרם‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .8‬היתרים להקמת טורבינות רוח‬
‫‪ 8.1‬כללי‬
‫‪8.1.1‬‬
‫מוסד תכנון רשאי לתת היתר לטורבינות רוח לפי סעיפים ‪ 8.2-8.5‬להלן‪ ,‬אולם אין‬
‫בתכנית זו כדי לחייבו לתת היתר כאמור‪ ,‬ובלבד שנימק את החלטתו לדחיית הבקשה‪.‬‬
‫‪8.1.2‬‬
‫מתן היתר לפי סעיפים ‪ 8.2‬ו‪ 8.5-‬בתכנית זו‪ ,‬לא יחייב מוסד תכנון לאשר תכנית להקמת‬
‫טורבינות רוח במיקום שנקבע בהיתר‪.‬‬
‫‪ 8.2‬היתר להקמת תורן זמני למדידת רוח‬
‫תותר הקמת תורן זמני למדידת רוח בכל מקום‪ ,‬למעט בסביבה החופית ובשטח שייעודו שמורת‬
‫טבע‪ ,‬שמורת נוף או גן לאומי‪ ,‬ובלבד שיתקיימו התנאים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬ההיתר יינתן לצורך מדידת רוח‪ ,‬איסוף וניטור נתונים‪ ,‬לרבות נתונים מטאורולוגיים‬
‫ומידע על בעלי כנף‪ .‬תורן המדידה יחובר לרשת החשמל או לאמצעי עצמאי לייצור חשמל‬
‫לצורך הפעלתו בלבד‪.‬‬
‫ב‪ .‬בהיתר ייקבע אופן העיגון של התורן לקרקע‪ ,‬לרבות באמצעות כבלים ועוגנים וכן אופן‬
‫סימונם‪.‬‬
‫ג‪ .‬גובה התורן והמבנה ההנדסי שלו ייקבעו בהיתר‪ ,‬ובלבד שגובהו המקסימלי של התורן לא‬
‫יעלה על ‪ 150‬מטרים‪ ,‬והמרחק בין בסיס התורן לבין כל אחד מהעוגנים לא יעלה על גובה‬
‫התורן‪.‬‬
‫ד‪ .‬ההיתר יינתן בכפוף להוראות סעיפים ‪ 8.6.3‬ו‪.8.6.10-‬‬
‫ה‪ .‬הבקשה להיתר תועבר למשרד להגנת הסביבה ולרשות הטבע והגנים לקבלת חוות דעת‪.‬‬
‫ו‪ .‬תוקפו של ההיתר יהיה לשנתיים וחצי‪ .‬הארכה של תוקף ההיתר לתקופה של עד שנתיים‬
‫נוספות לכל היותר‪ ,‬תהיה באישור רשות הרישוי‪ ,‬ולא יידרשו לצורך הארכת תוקפו‪,‬‬
‫אישור או פרסום לפי סעיפים ‪ 8.6.3‬ו‪.8.6.10-‬‬
‫ז‪ .‬עם תום תקופת ההפעלה או תום תקופת ההיתר‪ ,‬המוקדם מבין השניים‪ ,‬יפונה תורן‬
‫המדידה והשטח יושב לקדמותו‪.‬‬
‫‪ 8.3‬היתר להקמת טורבינות רוח זעירות וקטנות‬
‫‪ 8.3.1‬בשטח מאושר לבניה תותר הקמה של טורבינות רוח זעירות או קטנות בלבד בתנאים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬התכנית החלה במקום אינה אוסרת על הקמת טורבינות רוח‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ההיתר יהיה תואם למגבלות הבניה הקבועות בתכנית החלה במקום‪ ,‬למעט גובה‬
‫טורבינות הרוח‪ ,‬כמפורט בסעיף ‪ 8.6.2‬ובמגבלות המפורטות בסעיף ד' שלהלן‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫יחולו הוראות סעיף ‪.8.6‬‬
‫ד‪.‬‬
‫גובה טורבינת רוח קטנה לא יעלה על כפל הגובה המותר לבניה במגרש‪ .‬מגבלת גובה‬
‫זו לא תחול על שטח בייעודי קרקע של תעשייה‪ ,‬אחסנה או מתקנים הנדסיים‪ ,‬או על‬
‫שימושים מעורבים של יעודים אלו בלבד‪.‬‬
‫‪ 8.3.2‬על אף האמור בסעיף ‪ 8.3.1‬לעיל‪ ,‬מקום ששטח התכנית כאמור אינו עולה על ‪ 10‬דונם‪,‬‬
‫והוא מוקף ברובו בשטח פתוח‪ ,‬יותרו טורבינות רוח זעירות בלבד‪.‬‬
‫‪ 8.3.3‬בנוסף לאמור בסעיף ‪ 8.1.1‬לעיל‪ ,‬מוסד תכנון ישקול הקמתן של טורבינות רוח זעירות או‬
‫קטנות בשטח מאושר לבניה הכולל שטח ציבורי פתוח‪ ,‬שטח פרטי פתוח או המיועד לנופש‬
‫ופנאי והמהווים חלק מישוב‪ ,‬לאחר שבחן‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את השיקולים הבאים‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫א‪.‬‬
‫היקף השטחים הפתוחים בישוב‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ערכי טבע‪ ,‬נוף או מורשת מיוחדים בשטח המבוקש‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מניעת פגיעה בשטחים פתוחים מצומצמים בהיקפם‪ ,‬שהינם צמודי דופן למבני‬
‫מגורים ולמוסדות ומבני ציבור‪.‬‬
‫‪ 8.4‬היתר להקמת טורבינות רוח בינוניות‬
‫‪ 8.4.1‬בשטח מאושר לבניה‪ ,‬בייעודי קרקע של תעשייה‪ ,‬אחסנה‪ ,‬מתקנים הנדסיים‪ ,‬משרדים‬
‫ומבני משק‪ ,‬תותר הקמה של טורבינות רוח בינוניות בתנאים הבאים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫התכנית החלה במקום אינה אוסרת על הקמת טורבינות רוח‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫השטח המאושר לבניה אינו כולל מגורים ו‪/‬או שטחים למוסדות ולמבני ציבור‪,‬‬
‫שטחים ציבוריים פתוחים או שימושים מעורבים הכוללים מגורים שאושרו על פי כל‬
‫דין‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫גובה טורבינת הרוח לא יעלה על כפל הגובה המותר לבניה במגרש‪ .‬מגבלת גובה זו לא‬
‫תחול בשטח שמותרת בו בניה בגובה של שתי קומות לפחות‪ ,‬בייעודי קרקע של‬
‫תעשייה ‪ -‬למעט תעשייה עתירת ידע‪ ,‬אחסנה או מתקנים הנדסיים‪ ,‬או בשימושים‬
‫מעורבים של יעודים אלו בלבד‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫הקמה של טורבינת רוח תותר על פי יחס של טורבינת רוח אחת בגובה ‪ 40‬מ' לכל ‪10‬‬
‫דונם‪ .‬שטח זה יקטן בהתאם לגובה טורבינת הרוח‪ ,‬כאמור בסעיף ‪ 1.3‬בנספח מספר‬
‫‪ .1‬על אף האמור בסעיף ‪ ,2.2‬הוראת סעיף ‪ 1.3‬בנספח מספר ‪ 1‬מחייבת‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ההיתר יהיה תואם למגבלות הבניה הקבועות בתכנית החלה במקום‪ ,‬למעט גובה‬
‫טורבינות הרוח‪ ,‬כמפורט בסעיף ‪ ,8.6.2‬ובמגבלות המפורטות בס"ק ג' שלעיל‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫יחולו הוראות סעיף ‪.8.6‬‬
‫‪ 8.4.2‬על אף האמור בסעיף ‪ 8.3.1‬לעיל‪ ,‬מקום ששטח התכנית כאמור אינו עולה על ‪ 10‬דונם‪,‬‬
‫והוא מוקף ברובו בשטח פתוח‪ ,‬לא יותרו טורבינות רוח בינוניות‪.‬‬
‫‪ 8.5‬היתר להקמת טורבינת רוח במסגרת מחקר ופיתוח‬
‫מקום שתכנית הכוללת הוראות מפורטות חלה בשטח המיועד לתעשייה‪ ,‬למלאכה‪ ,‬לתעסוקה או‬
‫למתקנים הנדסיים צמודי דופן ליישוב‪ ,‬תותר הקמה של טורבינות רוח במסגרת מחקר ופיתוח‪,‬‬
‫בתנאים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬לבקשה להיתר יצורף אישור מהמדען הראשי של משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה‬
‫והמים או מהמדען הראשי של משרד הכלכלה והמסחר כי הטכנולוגיה המוצעת הינה‬
‫מתקן חלוץ והדגמה לאנרגיה מתחדשת‪.‬‬
‫ב‪ .‬ההיתר יהיה תואם למגבלות הבניה הקבועות בתכנית החלה במקום‪ ,‬למעט גובה‬
‫טורבינות הרוח‪ ,‬כמפורט בסעיף ‪.8.6.2‬‬
‫ג‪ .‬התכנית החלה במקום אינה אוסרת על הקמת טורבינות רוח‪.‬‬
‫ד‪ .‬ההיתר יינתן בכפוף להוראות סעיפים ‪ 8.6.3‬ו‪ 8.6.10-‬שלהלן‪.‬‬
‫ה‪ .‬ההיתר יינתן לחמש שנים‪ .‬הארכה של תוקף ההיתר לתקופות קצובות של חמש שנים‬
‫נוספות בכל פעם‪ ,‬ולתקופה מקסימלית של עד ‪ 20‬שנים‪ ,‬תהיה באישור רשות הרישוי‬
‫המקומית‪ .‬להארכת תוקף ההיתר לא יידרשו אישור או פרסום לפי סעיפים ‪8.6.3‬‬
‫ו‪.8.6.10-‬‬
‫ו‪ .‬חיבור טורבינות רוח במסגרת מחקר ופיתוח לרשת החשמל‪ ,‬יהיה על פי תנאי ההסדרה‬
‫למתקן חלוץ שנקבעו על ידי הרשות לשירותים ציבוריים ‪ -‬חשמל‪.‬‬
‫ז‪ .‬תנאי בהיתר לטורבינות הרוח במסגרת מחקר ופיתוח יהיה קבלת התחייבות לפירוק‬
‫המתקן עם הפסקת הפעלתו או תום תקופת ההיתר‪ ,‬המוקדם מבין השניים‪ ,‬וייקבעו‬
‫בהיתר תנאים לפירוק טורבינות הרוח‪ ,‬פינוי הציוד והשבת השטח למצבו המקורי‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ 8.6‬הוראות כלליות למתן היתר להקמת טורבינות רוח‬
‫‪ 8.6.1‬כללי‬
‫על אף האמור בכל תכנית אחרת‪ ,‬לעניין היתר בניה לטורבינות רוח‪ ,‬יחולו כל התנאים וההוראות‬
‫המפורטים בתכנית זו‪.‬‬
‫‪ 8.6.2‬גובה טורבינות הרוח‬
‫א‪ .‬על אף האמור בכל תכנית אחרת‪ ,‬ומבלי לגרוע מהוראות הנוגעות לבטיחות טיסה ומגבלות‬
‫מערכת הביטחון שנקבעו בתכניות החלות על השטח‪ ,‬תכנית זו עדיפה בכל הנוגע למגבלות‬
‫הגובה שנקבעו בכל תכנית אחרת‪.‬‬
‫ב‪ .‬טורבינות רוח שגובהן המקסימלי עולה על הגובה המרבי שנקבע בתכניות אחרות‪ ,‬לא‬
‫ייחשבו כחורגות מהגובה המרבי המותר על פי אותן תכניות‪ .‬למען הסר ספק‪ ,‬על אף‬
‫האמור בסעיף זה‪ ,‬היתר לטורבינות רוח יותנה בקבלת אישורים כמפורט בסעיף ‪,8.6.3‬‬
‫לרבות לעניין הגובה המבוקש‪.‬‬
‫‪ 8.6.3‬אישורים הנדרשים כתנאי להיתר‬
‫א‪ .‬אישור של הממונה על הגבלות בניה ברשות תעופה אזרחית‪ .‬דחה הממונה את הבקשה או‬
‫התנה אותה בתנאים‪ ,‬ינמק את החלטתו‪.‬‬
‫ב‪ .‬אישור של נציג שר הביטחון בוועדה המחוזית הנוגעת בדבר‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוגשה בקשה לאישור לפי סעיפים ‪( 8.6.3‬א) ו‪(-‬ב) שלעיל‪ ,‬תינתן תשובה לבקשה תוך ‪60‬‬
‫ימים ממועד קבלת הבקשה‪.‬‬
‫‪ 8.6.4‬סביבה חופית‬
‫א‪ .‬בסביבה החופית ניתן לתת היתר בהתאם להוראות תכנית זו לטורבינות רוח זעירות‬
‫בלבד‪ .‬היתר כאמור יינתן רק בשטח מאושר לבניה‪.‬‬
‫ב‪ .‬טורבינות רוח קטנות‪ ,‬בינוניות או גדולות בסביבה החופית יחויבו בהגשת תכנית‪.‬‬
‫‪ 8.6.5‬בתי צמיחה‪ ,‬אתר לשימור‪ ,‬אתר מורשת‪ ,‬אתר היסטורי או אתר לאומי‬
‫א‪ .‬לא יינתן היתר לטורבינות רוח במקום בו הותרו בתי צמיחה או קירוי צמחי‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא יינתן היתר להקמת טורבינות רוח בשטח המיועד לאתר או למבנה לשימור‪ ,‬באתר‬
‫מורשת‪ ,‬באתר היסטורי או באתר לאומי‪.‬‬
‫‪ 8.6.6‬מסמכים נדרשים להיתר‬
‫א‪ .‬הוגשה למוסד תכנון בקשה להיתר להקמת טורבינת רוח‪ ,‬יצורפו אליה המסמכים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)2‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)4‬‬
‫(‪)5‬‬
‫נתונים טכניים של טורבינות הרוח לרבות גובה‪ ,‬סוג ושיטת הפעלה‪.‬‬
‫מפת מפלסי רעש הצפויה מטורבינות הרוח‪.‬‬
‫תשריט הכולל את השטחים החשופים יומית או שנתית לריצוד‪.‬‬
‫נתוני היצרן לגבי עוצמת השדה האלקטרומגנטי הצפוי מטורבינות הרוח המבוקשות‪.‬‬
‫לבקשה להיתר להקמת טורבינות רוח שהספקן מעל ‪ 630‬קילוואט‪ ,‬הכולל חיבור‬
‫למתח גבוה או עליון‪ ,‬יצורף סקר היתכנות להוצאת האנרגיה מטורבינות הרוח‪ ,‬כולל‬
‫אופן מילוי התנאים שנקבעו בסקר‪.‬‬
‫ב‪ .‬בנוסף לאמור לעיל רשאי מוסד תכנון לדרוש מסמכים נוספים‪ ,‬לרבות המסמכים הבאים‪:‬‬
‫(‪ )1‬תרשים סביבה‪.‬‬
‫(‪ )2‬ניתוח נופי (טופוגרפי וחזותי) של המרחב בו מתוכננת הקמת טורבינות הרוח‪ .‬הניתוח‬
‫יכלול את המרחב ממנו נצפות טורבינות הרוח‪ ,‬בליווי חתכי ראיה מנקודות חשובות‬
‫כהגדרתו‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ 8.6.7‬בחינת הבקשה להיתר‬
‫מוסד תכנון יבחן את הבקשה להיתר להקמת טורבינת רוח‪ ,‬ויתייחס לנושאים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬יציבות טורבינות הרוח‪ ,‬ואמצעי הבטיחות הנדרשים לצורך הקמתן והפעלתן‪.‬‬
‫ב‪ .‬מידת השתלבותן של טורבינות הרוח בסביבתן‪ ,‬תוך בחינת ייעודי הקרקע והשימושים‬
‫הקיימים והמאושרים במיקום המוצע‪.‬‬
‫ג‪ .‬קיומה של גישה לאתר המוצע בשלבי ההקמה וההפעלה‪ ,‬ומניעת פגיעה בגישה למבנים‬
‫אחרים‪ ,‬ובחינת התשתיות הקיימות או הנדרשות במקום‪.‬‬
‫ד‪ .‬שטח ההתארגנות‪ ,‬מתקנים נלווים‪ ,‬לרבות גידורם‪ ,‬ככל שיידרשו‪.‬‬
‫ה‪ .‬מידת הרגישות הסביבתית או הנופית של האזור‪.‬‬
‫ו‪ .‬ההיבטים האדריכליים של הקמת טורבינות הרוח במיקום או במרחב המבוקש‪.‬‬
‫ז‪ .‬המרחקים המינימליים הנדרשים של טורבינות רוח ממבנים‪ ,‬כך שלא תהיה חריגה‬
‫מהקבוע בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר)‪ ,‬התש"ן ‪.1990 -‬‬
‫‪ 8.6.8‬הגבלה על מתן היתר‬
‫א‪ .‬היתר להקמת טורבינת רוח מכוחה של תכנית זו יינתן רק אם הקמתה לא תחייב אחד‬
‫מאלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬הקמת קו חשמל במתח עליון שאינו קיים או מאושר‪.‬‬
‫(‪ )2‬הוספת תחנת משנה‪.‬‬
‫(‪ )3‬סלילת דרך שאיננה זמנית‪.‬‬
‫‪ 8.6.9‬תנאים להיתר‬
‫בהתאם לבחינת הבקשה להיתר והמסמכים‪ ,‬יקבע מוסד התכנון את התנאים להיתר‪ ,‬לרבות‪:‬‬
‫א‪ .‬מספרן של טורבינות הרוח‪ ,‬גודלן או גובהן בהתאם לניתוח הנופי‪.‬‬
‫ב‪ .‬המרחקים המינימליים של כל טורבינות הרוח מהמבנים‪ ,‬כך שלא תהיה חריגה מהקבוע‬
‫בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר)‪ ,‬התש"ן ‪.1990 -‬‬
‫ג‪ .‬תנאים לעיצוב נופי ואדריכלי‪ ,‬ככל שמוסד תכנון יימצא לנכון‪ ,‬לרבות בנוגע לגוון התורן‬
‫והלהבים‪ ,‬בכפוף להוראות לבטיחות טיסה‪.‬‬
‫ד‪ .‬צמצום הריצוד‪.‬‬
‫ה‪ .‬תנאים למניעת או צמצום מטרדים‪ ,‬ככל שיידרש‪.‬‬
‫ו‪ .‬תנאים לפירוק‪ ,‬פינוי ושיקום השטח‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫(‪ )1‬הוראות לשיקום השטח לאחר ההקמה‪.‬‬
‫(‪ )2‬הוראות ופירוט הגורמים האחראים לפירוק טורבינות הרוח‪.‬‬
‫(‪ )3‬בחינת הצורך בפירוק התשתיות שהוקמו עבור טורבינות הרוח והשבת דרכים לרוחבן‬
‫המקורי‪.‬‬
‫(‪ )4‬הבטחת פינוי השטח ושיקומו בתום תקופת ההיתר או תקופת הפעלת טורבינות‬
‫הרוח‪ ,‬או בתוך חצי שנה מהפסקת הפעלתן‪.‬‬
‫(‪ )5‬הגשת כתב התחייבות לפירוק ופינוי של הטורבינה בתום ההפעלה‪.‬‬
‫ז‪ .‬תוקף ההיתר לטורבינת רוח יפוג אם בתום שלוש שנים מיום קבלת ההיתר לא הוקמה‬
‫הטורבינה‪ ,‬אלא אם הוארך ההיתר‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ 8.6.10‬יידוע הציבור‬
‫א‪ .‬הוועדה המקומית תפרסם את דבר הבקשה להיתר בטרם תחליט בבקשה‪.‬‬
‫ב‪ .‬פרסום דבר הבקשה להיתר ייערך באופן הבא‪:‬‬
‫(‪ )1‬פרסום בעיתון‪ ,‬המפרט את מהות הבקשה ומודיע על האפשרות להגיש התנגדות בתוך‬
‫‪ 30‬ימים מיום הפרסום בעיתון‪.‬‬
‫(‪ )2‬הצגת הודעה המפרטת את מהות הבקשה כאמור בסעיף קטן (‪ )1‬לעיל במקום בולט‬
‫בחזית הקרקע או הבניין שעליהם חלה הבקשה במשך התקופה להגשת ההתנגדויות‪.‬‬
‫ג‪ .‬בנוסח פרסום דבר הבקשה להיתר של טורבינות רוח במסגרת מחקר ופיתוח‪ ,‬לפי סעיף ‪8.5‬‬
‫לעיל‪ ,‬יובהר כי קיימת אפשרות להארכת תוקף ההיתר לתקופה שלא תעלה על ‪ 20‬שנים‪.‬‬
‫ד‪ .‬הוגשה התנגדות לבקשה להיתר על פי סעיף זה‪ ,‬תידון הבקשה על ידי הוועדה המקומית‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ .9‬תכניות להקמת טורבינות רוח‬
‫‪9.1‬‬
‫כללי‬
‫‪ 9.1.1‬מוסד תכנון רשאי לייעד בתכנית קרקע להקמת טורבינות רוח‪ ,‬לרבות בשטחים שבהם‬
‫לא הותרה הקמת טורבינת רוח על פי סעיף ‪ 8‬לעיל‪ ,‬בכפוף לתנאים ולמגבלות הקבועים‬
‫בתכנית זו‪ ,‬ולקבוע הוראות לתכנונן ולהקמתן‪.‬‬
‫על אף הקבוע לעיל‪ ,‬בשטח פתוח במחוזות מרכז ותל אביב‪ ,‬למעט בשטחים מופרים‪ ,‬כגון‬
‫מאגרים‪ ,‬מטמנות ומחצבות‪ ,‬לא יאשר מוסד תכנון תכנית להקמת טורבינות רוח‪.‬‬
‫‪ 9.1.2‬מקום שתכנית הכוללת הוראות מפורטות חלה בשטח בייעוד למגורים ו‪/‬או למוסדות‬
‫ומבני ציבור ו‪/‬או בשטח בייעוד אחר הכולל מגורים שאושרו על פי כל דין‪ ,‬יותר אישור‬
‫תכנית להקמת טורבינות רוח זעירות וקטנות בלבד‪.‬‬
‫‪ 9.1.3‬על אף האמור בסעיף ‪ 9.1.2‬שלעיל‪ ,‬בתכנית שתוגש למוסד תכנון ובה הוראות להקמת‬
‫מבנה‪/‬מבנים ניתן לשלב טורבינות רוח בינוניות וגדולות‪ ,‬ככל שההוראות להקמתן ייערכו‬
‫על פי הקבוע בתכנית זו ובנספחיה‪.‬‬
‫‪ 9.1.4‬תכנית הכוללת טורבינות רוח מכוחה של תכנית זו‪ ,‬לא תאפשר יותר מ‪ 25-‬טורבינות רוח‬
‫גדולות או ‪ 50‬טורבינות רוח בינוניות‪ ,‬ובשילוב ביניהן יותרו עד ‪ 50‬טורבינות רוח בינוניות‬
‫וגדולות‪.‬‬
‫‪9.1.5‬‬
‫תכנית הכוללת טורבינות רוח תכלול בתחומה את כל הנדרש להקמה‪ ,‬לתפעול ולאחזקה‬
‫של טורבינות הרוח‪ ,‬לרבות המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬שטח שביחס אליו קובעת התכנית להקמת טורבינות רוח הוראות המגבילות‬
‫שימושים מותרים לעת שינוי המצב הסטטוטורי המאושר‪.‬‬
‫ב‪ .‬גישה עד לבסיסי טורבינות הרוח מדרך קיימת או מאושרת לשלב ההקמה ולשלב‬
‫ההפעלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬תרני מדידה ככל שנדרש‪.‬‬
‫ד‪ .‬אתרי ההתארגנות הראשיים ואתרי ההתארגנות בצמוד לכל טורבינת רוח‪ ,‬לרבות‬
‫פתרון לשינוע הציוד הדרוש לאתר ההקמה‪.‬‬
‫ה‪ .‬מתקנים חשמליים תפעוליים לחיבור לרשת החשמל‪.‬‬
‫ו‪ .‬קווי החשמל המחברים בין טורבינות הרוח‪ ,‬לרבות התשתיות הנלוות‪ ,‬גם אם הקמת‬
‫התשתית אינה נדרשת מתוקף התכנית המוצעת‪.‬‬
‫‪ 9.1.6‬התכנית תכלול תשריט נלווה‪ ,‬המציג את השטחים שמחוץ לגבול התכנית כאמור בסעיף‬
‫‪ 9.1.5‬ס"ק א' לעיל‪ ,‬שעשויים להשפיע על משטר הרוחות ותפקוד טורבינות הרוח ולפגוע‬
‫בנצילותן‪ .‬התשריט הנלווה ישמש כרקע לבחינת התכנית המוצעת וככלי עבודה בעת‬
‫תכנון עתידי בתחום התשריט הנלווה‪.‬‬
‫‪9.1.7‬‬
‫גישה לטורבינות רוח תהיה ככל הניתן מדרכים חקלאיות‪ ,‬דרכי עפר ושבילים קיימים‪.‬‬
‫גישה זמנית לצורך הקמה תשוקם עם תום ההקמה‪.‬‬
‫‪ 9.1.8‬תכנית המייעדת שטח לטורבינות רוח תכלול בתחומה מבנים תפעוליים‪ ,‬הדרושים‬
‫במישרין לתפעול טורבינות הרוח בלבד‪ ,‬שגודלם יצומצם למינימום הכרחי‪ ,‬תוך בחינת‬
‫האפשרות להסתרתם או הטמנתם וצמצום השפעתם הסביבתית‪ .‬מבנים אלה יכללו‪ ,‬ככל‬
‫הנדרש‪ ,‬את הגידור ההיקפי שלהם ואת אמצעי השמירה‪ ,‬ובכלל זה תאורה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 9.1.9‬על אף האמור בסעיפים ‪ 9.1.5-9.1.8‬לעיל‪ ,‬בתכנית המייעדת שטח לטורבינות רוח ניתן‬
‫לקבוע הוראות המצמצמות את שטח התכנית לאחר ההקמה‪ ,‬ובלבד שיתקיימו התנאים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬יובטח כי השטח הנותר בתחום התכנית יאפשר את המשך תפעול האתר ותחזוקתו‬
‫למשך כל תקופת הפעלתו‪.‬‬
‫ב‪ .‬השטח שוקם בהתאם לתנאים שנקבעו בתכנית‪.‬‬
‫ג‪ .‬תפורסם הודעה על צמצום שטח התכנית בדרך של פרסום לאישור תכנית‪ .‬תשריט‬
‫מעודכן יישלח למוסדות התכנון הרלוונטיים והוא יהוה חלק בלתי נפרד ממסמכי‬
‫התכנית‪.‬‬
‫‪ 9.1.10‬בעת הדיון בהפקדת התכנית יעמדו בפני מוסד תכנון המסמכים וחוות הדעת עליהם וכן‬
‫האישורים הנדרשים בהתאם לסעיפים ‪ 9.2-9.6‬שלהלן‪ .‬מוסד תכנון ידון בתכנית גם ללא‬
‫חוות הדעת אם חלף המועד להגשתם‪ ,‬כאמור בסעיף ‪( 7.3‬ו) שלעיל‪.‬‬
‫‪ 9.1.11‬תכנית להקמת טורבינות רוח הכוללת שטחים חקלאיים תועבר להתייחסות משרד‬
‫החקלאות ופיתוח הכפר‪.‬‬
‫‪ 9.1.12‬לדיון בתכנית בטורבינות רוח יוזמן נציג משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‪.‬‬
‫‪ 9.2‬בחינה נופית סביבתית‬
‫‪ 9.2.1‬בחינה נופית‪-‬סביבתית בתכנית‪:‬‬
‫א‪ .‬תכנית הכוללת טורבינות רוח גדולות או תכנית המשלבת טורבינות רוח גדולות‬
‫ובינוניות תלווה בתסקיר השפעה על הסביבה‪ .‬תכנית הכוללת עד שתי טורבינות רוח‬
‫גדולות בשטח שאינו ברגישות נופית‪-‬סביבתית גבוהה‪ ,‬תלווה בנספח נופי‪-‬סביבתי‪.‬‬
‫ב‪ .‬תכנית הכוללת עד ‪ 9‬טורבינות רוח בינוניות בשטח ברגישות נופית‪-‬סביבתית גבוהה‬
‫תלווה בנספח נופי‪-‬סביבתי‪ .‬תכנית הכוללת מעל ל‪ 9-‬טורבינות רוח בינוניות בשטח‬
‫ברגישות נופית‪-‬סביבתית גבוהה תלווה בתסקיר השפעה על הסביבה‪.‬‬
‫ג‪ .‬תכנית הכוללת טורבינות רוח בינוניות בשטח שאינו ברגישות נופית‪-‬סביבתית גבוהה‬
‫תלווה בנספח נופי‪-‬סביבתי‪.‬‬
‫ד‪ .‬תכנית הכוללת מעל ל‪ 30-‬טורבינות רוח קטנות בשטח ברגישות נופית‪-‬סביבתית‬
‫גבוהה תלווה בנספח נופי‪-‬סביבתי‪.‬‬
‫ה‪ .‬תכנית הכוללת עד ‪ 30‬טורבינות רוח קטנות בשטח ברגישות נופית‪-‬סביבתית גבוהה‬
‫או תכנית הכוללת טורבינות רוח קטנות בשטח שאינו ברגישות נופית‪-‬סביבתית‬
‫גבוהה לא תידרש לנספח נופי‪-‬סביבתי‪.‬‬
‫ו‪ .‬תכנית הכוללת טורבינות רוח זעירות בשטח ברגישות נופית‪-‬סביבתית גבוהה בתחום‬
‫הסביבה החופית תלווה בנספח נופי‪-‬סביבתי‪ ,‬ובכל שטח אחר ‪ -‬לא יידרש נספח נופי‪-‬‬
‫סביבתי‪.‬‬
‫ז‪ .‬תסקיר ההשפעה על הסביבה או הנספח נופי‪-‬סביבתי שנדרשו בתכנית יחולו על כל‬
‫השטח המקיף את טורבינות הרוח בתכנית‪ ,‬לרבות המרווחים ביניהן‪.‬‬
‫‪9.2.2‬‬
‫על אף האמור בסעיף ‪ 9.2.1‬רשאי מוסד תכנון‪:‬‬
‫א‪ .‬להורות על הצגת בחינה נופית‪-‬סביבתית שונה מהקבוע לעיל בהתחשב ברגישות‬
‫הנופית‪-‬סביבתית של השטח הכלול בתכנית המוצעת‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫(‪ )1‬לדרוש תסקיר השפעה על הסביבה במקום בו נדרש נספח נופי‪-‬סביבתי‪.‬‬
‫(‪ )2‬לדרוש נספח נופי‪-‬סביבתי במקום בו נדרש תסקיר השפעה על הסביבה‪.‬‬
‫(‪ )3‬לדרוש תסקיר השפעה על הסביבה או נספח נופי‪-‬סביבתי במקום בו ניתן פטור‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫ב‪ .‬לפטור מתסקיר השפעה על הסביבה או מנספח נופי‪-‬סביבתי במקום בו הם נדרשים‪,‬‬
‫אף אם התכנית מוצעת בשטח ברגישות נופית‪-‬סביבתית גבוהה‪ ,‬לרבות בסביבה‬
‫החופית‪ ,‬בתנאים הבאים‪:‬‬
‫(‪ )1‬לאחר שנועץ במשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫(‪ )2‬אם שוכנע כי אין בתכנית המוצעת כדי לפגוע בערכי טבע‪ ,‬נוף‪ ,‬מורשת וסביבה‪.‬‬
‫(‪ )3‬נימק זאת בהחלטתו‪.‬‬
‫‪ 9.3‬בחינת ההשפעה על בעלי כנף‬
‫‪ 9.3.1‬לתכנית להקמת טורבינות רוח בינוניות או גדולות יצורף מסמך הבוחן את הפוטנציאל‬
‫הראשוני לפגיעה בבעלי כנף‪ ,‬כאמור בנספח ‪ .3‬המסמך יתייחס לפגיעה אפשרית‬
‫מטורבינות הרוח‪ .‬לאור המסמך ולאחר היוועצות עם רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת‬
‫הסביבה‪ ,‬יחליט מוסד תכנון האם יש צורך בעריכת סקר בעלי כנף‪.‬‬
‫‪ 9.3.2‬על אף האמור בסעיף ‪ 9.3.1‬שלעיל‪ ,‬בשטח המיועד לפיתוח לא ידרוש מוסד תכנון הכנת‬
‫סקר בעלי כנף‪ ,‬אלא אם השתכנע כי המסמך נדרש‪ ,‬לאחר התייעצות עם רשות הטבע‬
‫והגנים ועם נציג המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫‪ 9.4‬בחינת היבטי בטיחות טיסה‬
‫‪9.4.1‬‬
‫תכנית להקמת טורבינות רוח תועבר לאישור משרד הביטחון ורשות התעופה האזרחית‬
‫בהיבטי בטיחות טיסה‪ ,‬שייתנו את החלטתם בתוך ‪ 60‬ימים‪.‬‬
‫‪ 9.4.2‬סירבה רשות התעופה האזרחית לאשר את התכנית או אשרה אותה בתנאים‪ ,‬תנמק את‬
‫החלטתה‪.‬‬
‫‪ 9.4.3‬היתר מכוחה של תכנית להקמת טורבינות רוח‪ ,‬שקיבלה אישורם של משרד הביטחון‬
‫ורשות התעופה האזרחית‪ ,‬לא יידרש לאישור נוסף של אותם גורמים‪ ,‬בתנאים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬קבע מוסד תכנון שהוא עומד בכל תנאי התכנית והאישורים שניתנו‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא עברו יותר מחמש שנים מיום אישור התכנית‪.‬‬
‫‪ 9.5‬בחינת ההשפעה על פעילות מערכת הביטחון‬
‫‪ 9.5.1‬נוסף על האמור בסעיף ‪ 9.4‬לעיל‪ ,‬תכנית להקמת טורבינות רוח תועבר לאישור משרד‬
‫הביטחון בנוגע לבחינת השפעתה בנושאים נוספים‪ .‬משרד הביטחון ייתן את החלטתו‬
‫בתוך ‪ 60‬ימים‪.‬‬
‫‪ 9.5.2‬תכנית להקמת טורבינות רוח בשטח ביטחוני או בשטח שחלות עליו מגבלות בשל השטח‬
‫הביטחוני; כל תכנית להקמת טורבינות רוח המטילה מגבלות על שטח ביטחוני; וכן כל‬
‫שינוי לתכנית כאמור לרבות בדרך של שימוש חורג או הקלה ‪ -‬טעונים אישור נציג שר‬
‫הביטחון בוועדה המחוזית הנוגעת בדבר‪ .‬משרד הביטחון ייתן את החלטתו בתוך ‪60‬‬
‫ימים‪.‬‬
‫‪ 9.6‬חיבור טורבינות רוח לרשת החשמל במתח עליון‬
‫תכנית המייעדת חיבור למתח עליון תכלול את קו החשמל ותחנות המשנה הדרושים לחיבור‪.‬‬
‫הרצועה לקו החשמל תיכלל בתחום התכנית‪ ,‬אולם תכנון רצועת הקו ותחנת המשנה‪ ,‬לרבות‬
‫תסקיר השפעה על הסביבה ככל שנדרש‪ ,‬ייערכו על ידי ספק השירות החיוני‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ 9.7‬בחינת מפלסי הרעש‬
‫בתכנית להקמת טורבינות רוח‪ ,‬ייקבעו המרחקים המינימליים של כל טורבינות הרוח ממבנים על‬
‫פי מפת מפלסי הרעש הצפויים מטורבינות הרוח‪ ,‬כך שלא תהיה חריגה מהקבוע בתקנות למניעת‬
‫מפגעים (רעש בלתי סביר)‪ ,‬התש"ן ‪.1990 -‬‬
‫‪ 9.8‬שילוב שימושים‬
‫תכנית להקמת טורבינות רוח תתיר‪ ,‬ככל הניתן‪ ,‬המשך שימושים נוספים‪ ,‬המאושרים ערב אישור‬
‫התכנית‪ ,‬בשטח שמתחת לטורבינות הרוח וביניהן‪ ,‬למעט בסיסי טורבינות הרוח‪.‬‬
‫‪ 9.9‬פירוק‪ ,‬פינוי ושיקום‬
‫תכנית להקמת טורבינות רוח תקבע הוראות בדבר‪:‬‬
‫א‪ .‬שיקום של כל המרחב שנפגע כתוצאה מהיערכות להקמת טורבינות הרוח והקמתן בפועל‪,‬‬
‫לרבות דרכים שהורחבו או שנפרצו‪ ,‬שטחי התארגנות‪ ,‬שביחס אליהם תידרש החזרת המצב‬
‫לקדמותו‪.‬‬
‫ב‪ .‬פירוק ופינוי טורבינות הרוח עם תום תקופת הפעלתן או עם הפסקת פעילותן‪ ,‬לרבות לוח‬
‫זמנים לפירוק ופינוי‪.‬‬
‫ג‪ .‬כתב התחייבות לפירוק ופינוי של טורבינות הרוח בתום ההפעלה‪ ,‬ככל שמצא מוסד תכנון‬
‫לנכון‪.‬‬
‫ד‪ .‬שיקום השטח לאחר הפירוק והפינוי‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫תמ"א ‪/10‬ד‪12/‬‬
‫תכנית מתאר ארצית לטורבינות רוח‬
‫נספח ‪ :1‬הנחיות לקידום‬
‫היתרים ותכניות על פי הוראות‬
‫התמ"א‬
‫‪15‬‬
‫קידום היתרים ותכניות להקמת טורבינות רוח במוסדות תכנון‪ ,‬על פי הוראות תכנית המתאר‬
‫הארצית לטורבינות רוח ‪ -‬תמ"א ‪/10‬ד‪ ,12/‬ייעשה על פי הנחיות מסמך זה‪.‬‬
‫‪ .1‬היתרים להקמת טורבינות רוח‬
‫‪ 1.1‬כללי‬
‫‪ 1.1.1‬היתר להקמת טורבינות רוח יינתן בהתאם להוראות כלליות למתן היתר בתכנית‬
‫הראשית (סעיף ‪ )8‬ובתנאים המפורטים להלן‪.‬‬
‫‪ 1.1.2‬מוסד תכנון הדן בבקשה להיתר להקמת טורבינות רוח ייבחן את הנושאים והמסמכים‬
‫המפורטים בסעיף ‪ 2.5‬להלן‪ ,‬ורשאי לקבוע הוראות ואמצעים לצמצום השפעות‪ ,‬לרבות‬
‫הגבלת מספר טורבינות הרוח‪ ,‬גודלן או גובהן‪ ,‬או לסרב לאשרן‪ ,‬אם השתכנע כי עלולה‬
‫להיווצר פגיעה כתוצאה מהקמתן‪.‬‬
‫‪ 1.2‬היתר להקמת תורן זמני למדידת רוח‬
‫בנוסף על האמור בסעיף ‪ 8.2‬בתכנית‪ ,‬היתר להקמת תורן זמני למדידת רוח יינתן בתנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ 1.2.1‬בקשה להיתר תפרט את סוג התורן‪ ,‬גובהו‪ ,‬סוג וגודל הציוד המיועד להתקנה‪ ,‬שיטת‬
‫העיגון או הביסוס של התורן ופירוט של הגישה ושטח ההתארגנות הדרוש להקמת‬
‫התורן‪.‬‬
‫‪ 1.2.2‬בהיתר ייקבעו תנאים לפירוק התורן‪ ,‬פינוי הציוד והשבת השטח למצבו המקורי‪ .‬בקרקע‬
‫חקלאית ‪ -‬השבת השטח במצב ראוי לעיבוד חקלאי‪ .‬להיתר יצורף כתב התחייבות מהיזם‬
‫להבטחת פינוי תורן למדידת רוח בסיום הפעלתו‪.‬‬
‫‪1.2.3‬‬
‫בחן מוסד תכנון את מיקומו של התורן ביחס לדרכים קיימות‪ ,‬ונמנע‪ ,‬ככל הניתן‪ ,‬מפריצת‬
‫דרכים חדשות‪.‬‬
‫‪ 1.3‬היתר להקמת טורבינות רוח בינוניות‬
‫היקף השטח בדונם המותר להקמת טורבינת רוח בינונית אחת יהיה על פי הנוסחה הבאה‪ :‬הגובה‬
‫המקסימלי של טורבינת הרוח בריבוע כפול ‪ ,6‬לחלק ב‪.1,000-‬‬
‫‪ 1.4‬היתר להקמת טורבינות רוח במסגרת מחקר ופיתוח‬
‫בנוסף על האמור בסעיף ‪ 8.5‬בתכנית‪ ,‬להיתר להקמת טורבינות רוח במסגרת מחקר ופיתוח יצורף‬
‫כתב התחייבות מהיזם להבטחת פינוי טורבינות הרוח במסגרת מחקר ופיתוח בסיום הפעלתה‪.‬‬
‫‪ 1.5‬הוראות כלליות ומסמכים נדרשים למתן היתר שאינו תורן זמני למדידת רוח‬
‫או טורבינות רוח במסגרת מחקר ופיתוח‬
‫בנוסף על הקבוע בסעיף ‪ 8.6‬להוראות התכנית‪ ,‬היתר להקמת טורבינות רוח שאינו תורן זמני‬
‫למדידת רוח או טורבינות רוח במסגרת מחקר ופיתוח‪ ,‬יינתן בתנאים הבאים‪:‬‬
‫‪1.5.1‬‬
‫טורבינות רוח על גג מבנה‬
‫מוסד תכנון הדן בבקשה להיתר ייבחן את הנושאים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬מידת השתלבותה של טורבינת הרוח בסביבתה ואת מידת התאמתה האדריכלית למבנה‬
‫בו היא תמוקם‪.‬‬
‫ב‪ .‬הקמת טורבינות רוח על גג מבנה מותירה מקום להתקנת כל המתקנים האחרים‬
‫הנחוצים‪ ,‬לרבות מערכת סולארית לאספקת מים חמים ומבנה מעלית‪ ,‬כנדרש על פי כל‬
‫דין‪ ,‬ולרבות היבטי תחזוקה ותפעול‪.‬‬
‫ג‪ .‬יציבות המבנה ובטיחות טורבינת הרוח‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪1.5.2‬‬
‫תנאי בטיחות‬
‫א‪ .‬המרחק המינימלי בין מבנה ובין טורבינת רוח על הקרקע שאינה מעוגנת למבנה‪ ,‬יהיה‬
‫במרחק השווה לכפל ‪ 1.5‬מהגובה המקסימלי של טורבינת הרוח‪ ,‬או המרחק שייקבע‬
‫בהתאם לממצאי הבדיקות שייערכו‪ ,‬לרבות בחינת מפלסי הרעש‪ ,‬הקרינה והריצוד‬
‫שייערכו‪ ,‬הגבוה מביניהם‪.‬‬
‫לעניין סעיף זה‪" :‬מבנה" ‪ -‬כהגדרת "בניין" בחוק התכנון והבניה‪ ,‬ולמעט בניין שאינו‬
‫משמש לשהיית אנשים לאורך זמן וכן קיר‪ ,‬סוללת עפר‪ ,‬גדר וכיוצא באלה הגודרים או‬
‫תוחמים‪ ,‬או מיועדים לגדור‪ ,‬או לתחום‪ ,‬שטח קרקע או חלל‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוגשה בקשה להיתר יבחן מוסד תכנון את יציבות טורבינת הרוח‪ ,‬בטיחות בחשמל‬
‫וינקוט באמצעי הבטיחות הנדרשים לצורך הקמתה והפעלתה‪.‬‬
‫‪ 1.5.3‬ריצוד‬
‫תשריט הכולל את השטחים החשופים יומית או שנתית לריצוד ייערך על גבי מפה‬
‫טופוגרפית הכוללת את תיאור התכסית‪ .‬התשריט יכלול‪ ,‬בין היתר‪ ,‬התייחסות‬
‫לפרמטרים הבאים‪ :‬כיוון החשיפה על פי שושנת הרוחות‪ ,‬זווית החשיפה‪ ,‬מהירות סיבובי‬
‫הלהב ונתונים על עננות‪ ,‬ככל שישנם‪ ,‬ויצביע על משך החשיפה לריצוד על פי מכלול‬
‫נתונים אלו‪.‬‬
‫‪ 1.5.4‬מסמך נופי‪-‬סביבתי‬
‫מוסד תכנון יבחן את הצורך בנספח נופי‪-‬סביבתי‪ ,‬כמפורט בנספח ‪ ,2‬ביחס לבקשה להיתר‬
‫במקרים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬בקשה להיתר להקמת מעל ל‪ 30-‬טורבינות רוח קטנות‪.‬‬
‫ב‪ .‬בקשה להיתר להקמת טורבינת רוח בינונית‪.‬‬
‫‪1.5.5‬‬
‫בחינת פוטנציאל לפגיעה בבעלי כנף‬
‫מוסד תכנון יבחן את הצורך בהגשת מסמך לבחינת הפוטנציאל המצטבר לפגיעה בבעלי כנף‪,‬‬
‫כמפורט בנספח ‪ .3‬מסמך זה יועבר לקבלת חוות דעת של המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע‬
‫והגנים‪.‬‬
‫‪1.5.6‬‬
‫גישה לאתר‪ ,‬שינוע ציוד לאתר והקמה‬
‫א‪ .‬בקשה להיתר לטורבינות רוח תציג את הגישה מדרך קיימת או מאושרת לאתר המבוקש‪.‬‬
‫ב‪ .‬בקשה להיתר לטורבינות רוח תציג את שטחי ההתארגנות הזמניים הנדרשים לצורך‬
‫השינוע‪ ,‬ההקמה והתחזוקה השוטפת של טורבינות רוח ותכלול תנאים לשיקומם‪.‬‬
‫‪ 1.5.7‬חיבור לרשת החשמל‬
‫מוסד תכנון רשאי לאשר היתר לטורבינות רוח ללא חיבור לרשת החשמל‪ ,‬אם הן נועדו לאספקה‬
‫עצמית של חשמל ונקבעו תנאים בהיתר אשר יבטיחו כי לא ניתן יהיה לחבר את טורבינות הרוח‬
‫לרשת החשמל‪.‬‬
‫‪1.5.8‬‬
‫הפעלה‬
‫היתר לטורבינות רוח אינו מייתר את הצורך בהיתר להפעלה לפי חוק החשמל‪ ,‬התשי"ד ‪.1954 -‬‬
‫‪1.5.9‬‬
‫פינוי טורבינות הרוח‬
‫א‪ .‬פינוי טורבינת הרוח ייעשה לאתר מורשה על פי כל דין‪ ,‬ועל פי הנחיות המשרד להגנת‬
‫הסביבה‪ ,‬כפי שייקבעו בעת פינוי טורבינות הרוח‪.‬‬
‫ב‪ .‬תימסר הודעה למשרד הביטחון ולספק שירות חיוני על פינוי שבוצע לטורבינות הרוח‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ .2‬תכניות להקמת טורבינות רוח‬
‫בנוסף לאמור בסעיף ‪ 9‬להוראות התכנית‪ ,‬יחולו ההוראות הבאות‪:‬‬
‫‪2.1‬‬
‫היוועצות ראשונית בתכנית לטורבינת רוח‬
‫ניתן לערוך היוועצות ראשונית על תכנית להקמת טורבינות רוח‪ .‬ההיוועצות תיערך עם מתכנן‬
‫המחוז וגורמים נוספים על פי שיקול דעתו‪ .‬כרקע לדיון יגיש היזם‪ ,‬ככל הנדרש‪ ,‬את המסמכים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪2.1.1‬‬
‫תרשים סביבה עם התחום המבוקש של טורבינות הרוח‪ ,‬מסומן בפוליגון על גבי מפה‪,‬‬
‫בקנה מידה של ‪ 1:20,000‬או מפורט יותר‪ .‬תרשים הסביבה יכלול שטח במרחק של ‪ 5‬ק"מ‬
‫מטורבינות הרוח הקיצוניות לכל כיוון‪ .‬קנה המידה יכול להיות בהגדלה ממפת ‪1:50,000‬‬
‫או ממ"ג לאומי‪ .‬ככל הניתן‪ ,‬יש לצרף רשימת נ‪.‬צ‪ .‬ברשת ישראל החדשה לכל מיקומי‬
‫טורבינות הרוח המבוקשים‪.‬‬
‫נתונים אודות טורבינות הרוח המתוכננות‪ :‬מספר הטורבינות‪ ,‬גובה התורן (מעל פני‬
‫השטח ומעל פני הים)‪ ,‬קוטר הלהבים‪ ,‬הגובה התחתון מעל פני הקרקע של הלהבים‪,‬‬
‫הספק הטורבינות וכן מרווח הגמישות לשינויים טכנולוגיים עתידיים בטורבינות הרוח‬
‫המתוכננות‪ .‬הצגת תוצאות מדידות רוח עבור הפרויקט‪ ,‬ככל שקיימים‪.‬‬
‫הצגת השטח המוצע להקמת טורבינות רוח על רקע של ייעודי קרקע על פי תמ"אות‪,‬‬
‫תמ"מים ותכניות מתאר מקומיות ומפורטות‪ ,‬לרבות תכניות שהוחלט להפקידן‪.‬‬
‫חיבור לרשת החשמל‪ :‬סקר היתכנות מספק שירות חיוני המצביע על האפשרות לחבר את‬
‫טורבינות הרוח מעל ‪ 630‬קוו"א לרשת חלוקת החשמל או למתח עליון‪.‬‬
‫הצגת הגישה שתשמש להקמת טורבינות הרוח ולאחזקתן‪.‬‬
‫‪2.1.6‬‬
‫בתכנית לטורבינות רוח גדולות או בינוניות ‪ -‬מסמך הבוחן את הפוטנציאל הראשוני‬
‫לפגיעה בבעלי כנף‪.‬‬
‫‪2.1.7‬‬
‫בדיקת היתכנות עם משרד הביטחון‪ :‬היזם יעביר למשרד הביטחון פוליגון של מתחם‬
‫טורבינות הרוח המבוקש‪ .‬משרד הביטחון יעביר את התייחסותו תוך ‪ 60‬יום ביחס‬
‫להיתכנות ההקמה העקרונית של טורבינות הרוח באתר‪.‬‬
‫‪2.1.8‬‬
‫בדיקת היתכנות עם המשרד להגנת הסביבה‪ :‬המסמכים המצוינים בסעיפים ‪,2.1.2 ,2.1.1‬‬
‫‪ 2.1.3‬ו‪ 2.1.5-‬יועברו לנציג המשרד להגנת הסביבה בוועדה המחוזית ‪ 30‬ימים לפני מועד‬
‫ההיוועצות‪ .‬הנציג יחווה דעתו לעניין הצורך בבחינה נופית‪-‬סביבתית בהתאם לסעיף ‪.9.2‬‬
‫בדיק ת היתכנות עם רשות הטבע והגנים‪ :‬בבקשה לתכנית הכוללת טורבינות רוח גדולות‬
‫או בינוניות‪ ,‬יועברו המסמכים המצוינים בסעיפים ‪ 2.1.5 ,2.1.3 ,2.1.2 ,2.1.1‬ו‪ 2.1.6-‬גם‬
‫לנציג רשות הטבע והגנים ‪ 30‬ימים לפני מועד ההיוועצות‪ ,‬ורשות הטבע והגנים תחווה‬
‫דעתה לעניין הצורך בסקר בעלי כנף בהתאם לסעיף ‪.9.3‬‬
‫‪2.2‬‬
‫שיקולים למיקום טורבינות רוח‬
‫‪2.1.2‬‬
‫‪2.1.3‬‬
‫‪2.1.4‬‬
‫‪2.1.5‬‬
‫‪2.1.9‬‬
‫בבואו לדון בתכנית להקמת טורבינות רוח על פי תכנית זו‪ ,‬יתייחס מוסד תכנון תחילה לפוטנציאל‬
‫הרוח וייצור החשמל‪ ,‬ובין היתר‪ ,‬גם לעקרונות הבאים‪:‬‬
‫‪2.2.1‬‬
‫עדיפות לפריסה שתצמצם את המופע של טורבינות הרוח‪ ,‬תוך התחשבות בפוטנציאל‬
‫הרוח ומניעת הפרעה הדדית בין הטורבינות‪.‬‬
‫צמצום הפגיעה‪ ,‬בערכי טבע‪ ,‬נוף ומורשת‪ ,‬בנצפות ובסביבה‪ ,‬תוך הרחקה‪ ,‬ככל הניתן‪,‬‬
‫מאתרי ביקור ומאתרי מורשת‪.‬‬
‫‪2.2.3‬‬
‫בחינת הממשק בין מיקום טורבינות הרוח המוצע לבין פעילויות נופש ופנאי באותו‬
‫מרחב‪.‬‬
‫‪2.2.2‬‬
‫‪18‬‬
‫‪2.2.4‬‬
‫שילובן של טורבינות הרוח עד כמה שניתן בנוף ובנצפות נמוכה יחסית‪ ,‬באמצעות בחינת‬
‫חזותן‪ ,‬גודלן‪ ,‬מיקומן‪ ,‬אופן הצבתן‪ ,‬השיקום הנופי סביבן ועוד‪.‬‬
‫‪2.2.5‬‬
‫עדיפות לקרבה לתשתית רשת החשמל הדרושה להוצאת האנרגיה מטורבינות הרוח‪.‬‬
‫‪2.2.6‬‬
‫עדיפות למיקום נגיש בציר תחבורתי קיים ומתאים לגודל ולסוג טורבינת הרוח‪.‬‬
‫‪2.2.7‬‬
‫בנוסף על האמור בסעיף ‪ 9.8‬בתכנית‪ ,‬בתכנית להקמת טורבינות רוח זעירות וקטנות‪,‬‬
‫יבחן מוסד תכנון את האפשרות לשימוש כפול בשטח שמתחת לטורבינות רוח (למעט‬
‫בסיס הטורבינות)‪ ,‬גם ביחס לגובה הקצה התחתון של להבי טורבינות הרוח ולבטיחות‬
‫התפעול של טורבינות הרוח‪.‬‬
‫‪2.2.8‬‬
‫בחינת המיקום המוצע בי חס לכל התכניות הנוספות לטורבינות רוח שנמצאות בהליכי‬
‫תכנון באותו מרחב‪ ,‬והשלכותיהן ההדדיות‪.‬‬
‫‪2.3‬‬
‫מיקום טורבינות רוח בשטח חקלאי‬
‫בבואו לדון בתכנית להקמת טורבינות רוח בשטח חקלאי על פי תכנית זו‪ ,‬יתייחס מוסד תכנון‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬לעקרונות הבאים‪:‬‬
‫‪2.3.1‬‬
‫צמצום הפגיעה בפעילות החקלאית הקיימת והפוטנציאלית בשטח‪ ,‬לרבות בעבודה עם‬
‫כלים חקלאיים ואפשרות לביצוע ריסוס ככל שנדרש‪ ,‬לרבות ריסוס מכלי טיס‪.‬‬
‫‪2.3.2‬‬
‫צמצום הפגיעה במבנים חקלאיים‪ ,‬לרבות בתי צמיחה‪.‬‬
‫‪2.3.3‬‬
‫בחינת חלופות למעבר מיטבי של קווי חשמל בשטח חקלאי‪ ,‬בין היתר בכדי לא לפגוע‬
‫באפשרות לביצוע נטיעות וחריש‪.‬‬
‫‪2.3.4‬‬
‫צמצום‪ ,‬ככל הניתן‪ ,‬של השטח הנתפס על ידי בסיס התורן‪ .‬את שטחי הביסוס ושטחי‬
‫הבטון לצורך ההקמה יש להציב ככל הניתן בעומק שיאפשר חיפוי קרקע והמשך השימוש‬
‫החקלאי לאחר ההקמה‪.‬‬
‫‪2.3.5‬‬
‫צמצום‪ ,‬ככל הניתן‪ ,‬של פריצת דרכים חדשות תוך התבססות ככל הניתן על מערך דרכים‬
‫קיים‪ ,‬לרבות חקלאיות‪.‬‬
‫‪2.4‬‬
‫חיבור בין טורבינות הרוח ולרשת החשמל‬
‫‪2.4.1‬‬
‫קווי החשמל המחברים בין טורבינות הרוח יוטמנו‪ ,‬אלא אם השתכנע מוסד תכנון כי בשל‬
‫שיקולים הנדסיים‪ ,‬בטיחותיים‪ ,‬סביבתיים או אחרים לא ניתן להטמינם‪.‬‬
‫‪2.4.2‬‬
‫מוסד תכנון יבחן את המשמעויות הנגזרות מאופן חיבור טורבינות הרוח לרשת החשמל‪,‬‬
‫כפי שנקבע בסקר ההיתכנות לחיבור טורבינות הרוח מספק שירות חיוני‪.‬‬
‫‪2.4.3‬‬
‫בדיון בהפקדת תכנית להקמת טורבינות רוח אשר תכלול חיבור במתח עליון‪ ,‬תוצג‬
‫התייחסות משרד לתשתיות הלאומיות ‪ ,‬האנרגיה והמים לאופן החיבור‪ ,‬לפוטנציאל הרוח‬
‫ולקביעת המרחקים ביחס לטורבינות רוח אחרות‪ ,‬קיימות או מאושרות‪ ,‬למניעת הפרעה‬
‫הדדית‪.‬‬
‫‪2.4.4‬‬
‫לאחר שקילת ההתייחסות של המשרד לתשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים לאופן‬
‫החיבור‪ ,‬יקבע מוסד תכנון את אופן החיבור הישיר שיוטמע בתכנית‪ .‬היה ויקודמו מספר‬
‫תכניות להקמת טורבינות רוח באזורים סמוכים‪ ,‬מוסד תכנון יהיה רשאי להחליט באיזו‬
‫תכנית יוטמעו הרצועות והמתקנים המשותפים לתכניות אלה‪ ,‬תוך עיגון תכנוני מתאים‬
‫לתרחיש שאחת או יותר מהתכניות לא תאושר‪.‬‬
‫‪2.4.5‬‬
‫על אף האמור בסעיפים ‪ 2.4.1-2.4.4‬שלעיל‪ ,‬מוסד תכנון רשאי לאשר תכנית להקמת‬
‫טורבינות רוח ללא חיבור לרשת החשמל‪ ,‬אם הן נועדו לאספקה עצמית של חשמל ונקבעו‬
‫הוראות אשר יבטיחו כי לא ניתן יהיה לחבר את טורבינות הרוח לרשת החשמל‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫הוראות כלליות לתכנית להקמת טורבינות רוח‬
‫‪2.5‬‬
‫‪ 2.5.1‬ריצוד‬
‫מוסד תכנון יבחן ככל הנדרש את המרחב סביב טורבינות הרוח בהתאם לקבוע בסעיף ‪ 1.5.3‬לעיל‬
‫לעניין ריצוד‪.‬‬
‫‪2.5.2‬‬
‫שינוע ציוד לאתר ההקמה‬
‫א‪ .‬מוסד תכנון יבחן את כל ההיבטים הסטטוטוריים הדרושים לשינוע של ציוד הנדרש לאתר‬
‫ההקמה‪.‬‬
‫ב‪ .‬השתכנע מוסד תכנון כי לא קיימות חלופות ישימות אחרות לשינוע על בסיס מערכת‬
‫הדרכים הקיימת או המתוכננת‪ ,‬ירחיב מוסד התכנון את שטח התכנית לצורך השינוע‬
‫הנדרש ויקבע הוראות בהתאם‪.‬‬
‫ג‪ .‬נדרשה הרחבת דרך מאושרת שלא בוצעה במלואה‪ ,‬תכלול התכנית לטורבינות רוח‬
‫הוראות לשיקום הדרך ושוליה‪ ,‬ככל שיידרש‪.‬‬
‫‪ 2.5.3‬הפעלה‬
‫בתכנית להקמת טורבינות רוח יקבע כי ההיתר מתוקפה אינו מייתר את הצורך בהיתר להפעלה‬
‫לפי חוק החשמל‪ ,‬התשי"ד ‪.1954 -‬‬
‫‪ 2.5.4‬פירוק טורבינות רוח ופינוי השטח‬
‫פירוק ופינוי טורבינות הרוח‪ ,‬כאמור בסעיף ‪ 9.9‬בהוראות התכנית‪ ,‬ייעשה על פי הנחיות המשרד‬
‫להגנת הסביבה‪ ,‬כפי שייקבעו בעת פינוי טורבינות הרוח‪ .‬השבת השטח לשימוש חקלאי תהיה על‬
‫פי הנחיות משרד החקלאות ופיתוח הכפר‪.‬‬
‫‪2.6‬‬
‫מסמכים נדרשים בתכנית‬
‫תכנית להקמת טורבינות רוח תכלול את המסמכים הבאים‪:‬‬
‫‪2.6.1‬‬
‫תשריט מצב מוצע ותשריט מצב קיים לפי נוהל מבא"ת‪.‬‬
‫‪2.6.2‬‬
‫נספח בינוי ו‪/‬או נספח עיצוב אדריכלי‪.‬‬
‫‪2.6.3‬‬
‫תשריט נלווה המציג את השטחים שעשויים להשפיע על תפקוד טורבינות רוח‪ ,‬בהתאם‬
‫לסעיף ‪ 9.1.6‬בתכנית‪.‬‬
‫‪2.6.4‬‬
‫נספח נופי‪-‬סביבתי או תסקיר השפעה על הסביבה‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪ 9.2‬בתכנית‪.‬‬
‫‪2.6.5‬‬
‫סקר בעלי כנף‪ ,‬כפי שיוחלט על ידי מוסד תכנון בהתאם לסעיף ‪ 9.3‬בתכנית‪.‬‬
‫‪2.6.6‬‬
‫תשריט רקע לתשתיות‪ ,‬נגישות וחיבור לרשת החשמל‪ .‬מסמך זה יציג את כל העבודות‬
‫הנדרשות‪ ,‬אשר אינן מבוצעות מכוח תכנית לטורבינות רוח‪ ,‬לרבות המרכיבים הבאים‪,‬‬
‫ככל שנדרשים‪:‬‬
‫א‪ .‬תשתיות החוצות את שטח התכנית ו‪/‬או נדרשות להעתקה או שינוי‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגישה לאתר‪ ,‬לרבות עבודות לצורך שינוע הציוד לאתר‪.‬‬
‫ג‪ .‬נקודת החיבור העקרונית בכל רמת מתח לרשת החשמל ואת קווי חשמל המחברים‬
‫בין טורבינות הרוח‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪2.7‬‬
‫הוראות בתכנית‬
‫תכנית להקמת טורבינות רוח תכלול הוראות‪ ,‬ככל הנדרש‪ ,‬בנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪2.7.1‬‬
‫גובה הקצה העליון והתחתון של להבי הטורבינה‪.‬‬
‫‪2.7.2‬‬
‫מיקום הטורבינות ומספרן‪.‬‬
‫‪2.7.3‬‬
‫הגדרת סוג הטכנולוגיה המותרת בשימוש‪.‬‬
‫‪2.7.4‬‬
‫הוראות עבור המתקנים החשמליים התפעוליים הנדרשים לצורך הפעלת טורבינות הרוח‪.‬‬
‫‪2.7.5‬‬
‫הוראות עיצוב ואדריכלות‪ ,‬לרבות צבע ותאורה של תרני הטורבינות והלהבים‪ ,‬בכפוף‬
‫לתקנים הרלוונטיים לאופן הסימון והארה לאזהרה מפני מכשולי טיסה‪.‬‬
‫‪2.7.6‬‬
‫קווי תשתית‪ ,‬לרבות החיבור לרשת החשמל ואמצעים למניעת התחשמלות בעלי כנף‬
‫מקווי החשמל‪.‬‬
‫‪2.7.7‬‬
‫הוראות להעתקת תשתיות‪ ,‬ככל שיידרשו‪.‬‬
‫‪2.7.8‬‬
‫הוראות המגבילות שימושים מותרים לעת שינוי המצב הסטטוטורי המאושר‪.‬‬
‫‪2.7.9‬‬
‫הנחיות לביצוע התכנית‪ ,‬שלבי ההקמה ואופן ההפעלה של טורבינות הרוח‪.‬‬
‫‪ 2.7.10‬הוראות והנחיות למזעור מפגעים סביבתיים ונופיים בזמן ההקמה‪ ,‬לטיפול בעודפי עפר‪,‬‬
‫להקמה ושיקום של שטחי התארגנות והגישה‪ ,‬לאופן ביצוע השיקום הנופי וללוח הזמנים‬
‫לביצועו‪.‬‬
‫‪ 2.7.11‬הוראות והנחיות למזעור הפגיעה הנופית‪-‬סביבתית כתוצאה מתפעול המתקן ואחזקתו‪,‬‬
‫לרבות למניעת פגיעה בבעלי כנף‪.‬‬
‫‪ 2.7.12‬הוראות לניטור סביבתי לאחר ההקמה‪ ,‬לרבות התקנת אמצעים טכנולוגיים לצמצום‬
‫הפגיעה בבעלי כנף‪.‬‬
‫‪ 2.7.13‬הוראות בדבר תנאים למתן היתרי בניה‪.‬‬
‫‪ 2.7.14‬הוראות לשמירה על בטיחות טיסה‪.‬‬
‫‪ 2.7.15‬הוראות להבטחת בטיחות פעילות מערכת הביטחון‪.‬‬
‫‪ 2.7.16‬מידת הגמישות של התכנית והמנגנונים לאישור גמישויות אלו‪.‬‬
‫‪ 2.7.17‬הוראות בדבר פירוק ופינוי טורבינות הרוח ושיקום השטח לאחר תום ההפעלה‪.‬‬
‫‪ .3‬עדכון התכנית‬
‫‪3.1‬‬
‫אחת לשנה יועבר דיווח של הוועדות המחוזיות למינהל התכנון בדבר היקף ומיקום‬
‫התכניות שאושרו בהתאם לתכנית זו‪ ,‬וכן דיווח על תכניות בהליכי תכנון‪ ,‬משלב של אישור‬
‫להפקדה‪ .‬מינהל התכנון יציג את הנתונים לוועדת עורכי תמ"א ‪.10‬‬
‫‪3.2‬‬
‫ועדת עורכי תמ"א ‪ 10‬תבחן את הצורך בעריכת שינויים ועדכונים לתכנית זו‪ ,‬בחלוף ‪ 4‬שנים‬
‫מיום אישורה‪ .‬בחינה זו תשמש כבסיס להחלטת המועצה הארצית על הצורך בעריכת‬
‫שינויים בתכנית ו‪/‬או בנספחיה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫תמ"א ‪/10‬ד‪12/‬‬
‫תכנית מתאר ארצית לטורבינות רוח‬
‫נספח ‪ - 2‬הנחיות להכנת נספח נופי‪-‬סביבתי‬
‫נספח ‪ - 3‬בחינת פוטנציאל ראשוני לפגיעה בבעלי כנף‬
‫נספח ‪ - 4‬תיאום בנושא בטיחות טיסה‬
‫נספח ‪ - 5‬תיאום עם מערכת הביטחון‬
‫נספח ‪ - 6‬דוגמת הנחיות לתסקיר השפעה על הסביבה‬
‫נספח ‪ - 7‬דוגמת הנחיות מקיפות לעריכת סקר בעלי כנף‬
‫‪22‬‬
‫נספח ‪ -2‬הנחיות להכנת נספח נופי‪-‬סביבתי‬
‫נתונים כלליים‬
‫‪.1‬‬
‫הנספח הנופי‪-‬סביבתי (להלן‪" :‬הנספח") יכלול את הנתונים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬שם האחראי לעריכת הנספח וכן השמות והתארים של נותני השירות המקצועיים‬
‫שהשתתפו בהכנתו ובהערכת ההשפעות הסביבתיות של הפרויקט‪.‬‬
‫ב‪ .‬תצהירים מלאים וחתומים על ידי עורך הנספח והיועצים המקצועיים בדבר נכונות‬
‫הנתונים והמסקנות בנספח‪.‬‬
‫ג‪ .‬תקציר ובו עיקרי הממצאים וההמלצות‪.‬‬
‫ד‪ .‬רשימה ביבליוגרפית והפניה למקורות הנתונים ששימשו את מכיני הנספח‪.‬‬
‫הנספח הנופי‪-‬סביבתי יוכן בהתאם לאופי התכנון המוצע ומיקומו במרחב ולפי ההנחיות‬
‫המפורטות להלן‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫תיאור התכנית המוצעת‬
‫בפרק זה תפורט התכנית המוצעת ונחיצותה‪ ,‬לרבות השטחים והמתקנים השונים בשטחה‬
‫והפעילות שתתבצע בהם‪ .‬התכנית תלווה בתשריטים‪ ,‬בפרוגרמה ובחתכים‪ .‬התכנית והתיאור‬
‫יתייחסו לכל העבודות שייעשו לשם הקמת הפרויקט והפעלתו‪ ,‬כולל עבודות תשתית שייעשו‬
‫לצורך התכנית ומחוץ לגבולותיה‪ ,‬דוגמת שטחי התארגנות וגישה וקווי חשמל‪.‬‬
‫מאפייני התכנית‪:‬‬
‫‪2.1‬‬
‫יש לפרט את סוג הטורבינות‪ ,‬מספר הטורבינות‪ ,‬אופן התפרוסת‪ ,‬גובה מקסימלי‪ ,‬שטח הפנים של‬
‫הלהבים‪ ,‬גובה הלהבים מעל לפני הקרקע‪ ,‬תפיסת השטח הכללי והשטח הנקודתי של כל טורבינה‪,‬‬
‫צבע הטורבינות‪ ,‬קווי הולכה‪ ,‬מתקנים נלווים (תחמ"ש‪ ,‬מרכז מבקרים‪ ,‬חניה וכדומה)‪.‬‬
‫‪2.2‬‬
‫התכנית תוצג על גבי מפות רקע כמפורט‪:‬‬
‫‪2.2.1‬‬
‫תשריט עם סימון ייעודי קרקע על פי תמ"אות‪ ,‬תמ"מ ותכניות מקומיות‪ .‬יש להתייחס הן‬
‫לתכניות מאושרות והן לכאלה הנמצאות בשלבי תכנון מתקדמים‪ .‬קנה המידה ורדיוס‬
‫ההתייחסות ‪ -‬לשיקול דעת עורך המסמך‪.‬‬
‫‪2.2.2‬‬
‫תרשים סביבה ‪ -‬מפה בקנ"מ ‪ 1:20,000‬עד למרחק ‪ 3‬ק"מ מגבולות התכנית‪ .‬המפה צריכה‬
‫לכלול טופוגרפיה‪ ,‬ישובים‪ ,‬מוסדות ומבני ציבור‪ ,‬קווי חשמל‪ ,‬דרכים‪ ,‬תשתיות (חשמל‪,‬‬
‫מים‪ ,‬ביוב‪ ,‬ניקוז‪ ,‬בזק וכדומה)‪ ,‬שמורות טבע‪ ,‬גנים לאומיים‪.‬‬
‫‪2.2.3‬‬
‫תשריט מפורט ‪ -‬תשריט בקנ"מ ‪ 1:5,000‬עד למרחק ‪ 500‬מ' מגבולות התכנית‪ .‬התשריט‬
‫צריך לכלול את כל השימושים בתחום האתר המוצע (טורבינות רוח‪ ,‬מתקני חשמל‪,‬‬
‫דרכים וכיו"ב) וכן את התשתיות הנלוות לאתר כגון קווי חשמל‪ ,‬גישה‪ ,‬שטחי התארגנות‪,‬‬
‫מרכז מבקרים וכיו"ב‪.‬‬
‫‪2.2.4‬‬
‫תצ"א‪/‬אורטופוטו צבעונית ‪ -‬תצורף תצ"א‪/‬אורטופוטו צבעונית מפורטת ומעודכנת בקנ"מ‬
‫המתאים להיקף התכנית‪ ,‬באופן שייכלל בתצ"א היקף של ‪ 500‬מ' מסביב לשטח התכנית‪.‬‬
‫בתצ"א יסומנו תחום התכנית והמתקנים‪.‬‬
‫‪2.2.5‬‬
‫תכנית במשבצת חקלאית של יישוב תוגש על רקע סוגי החלקות החקלאיות והצגת תחום‬
‫המשבצת החקלאית כולה‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪2.3‬‬
‫תיאור העבודות בפרויקט‪:‬‬
‫‪ 2.3.1‬יש לתאר ולהציג את העבודות שייעשו להקמת הפרויקט על פי לוחות הזמנים לביצוע‪.‬‬
‫המידע יוצג במלל ועל גבי תשריט בקנ"מ מתאים ובחתכים מתאימים‪ .‬התיאור יתייחס‬
‫לכל העבודות שייעשו לשם הקמת הפרויקט והפעלתו‪ ,‬כולל עבודות תשתית (חפירה‪,‬‬
‫פריצת דרכי גישה‪ ,‬הקמת שטחי התארגנות ומחנות קבלן) מחוץ לגבולות התכנית‪.‬‬
‫‪2.3.2‬‬
‫יש לתאר באופן מילולי וגרפי‪ ,‬תוך הצגת תכניות וחתכים מבני עזר‪ ,‬מבנים זמניים‪ ,‬גידור‪,‬‬
‫עמודי תאורה‪ ,‬שטחי התארגנות‪ ,‬מחנות קבלן‪ ,‬שטחי אחסון זמניים לציוד ועודפי עפר‪,‬‬
‫תנועת כלים כבדים‪ ,‬שילוט וכיו"ב בתקופת ההקמה‪.‬‬
‫‪2.3.3‬‬
‫יש לתאר באופן מילולי וגרפי‪ ,‬תוך הצגת תכניות וחתכים את התשתיות הנלוות הנדרשות‬
‫כולל קווי חשמל (עיליים וטמונים‪ ,‬כולל עומק ההטמנה)‪ ,‬תחמ"ש‪ ,‬דרכי גישה‪ ,‬דרכים‬
‫חקלאיות ודרכים היקפיות (לרבות התייחסות להרחבת דרכים‪ ,‬ריבוד דרכים ועוד)‪,‬‬
‫תעלות ניקוז ועבודות שייעשו מחוץ לשטח התכנית כגון חיבור לקווי חשמל‪ ,‬דרכים‪ ,‬קווי‬
‫מים‪ ,‬עבודות עפר וכדומה‪.‬‬
‫‪2.3.4‬‬
‫ככל שנדרש בתכנית‪ ,‬יש לתאר פעולות נדרשות ליישור שטח וכן את מאזן עבודות העפר‬
‫כולל סוגי עפר‪ ,‬כמויות ומיקום של אזורים לכרייה ומילוי‪ ,‬מקור חומר הגלם ואתרים‬
‫מתוכננים לניצול או לסילוק עודפי עפר‪ ,‬וככל האפשר‪ ,‬אפשרויות לניצול חומרים בתכנון‬
‫המוצע או במקום סמוך‪ .‬יש לצרף הערכה לגבי כמויות חפירה‪/‬מילוי‪.‬‬
‫‪2.3.5‬‬
‫תיאור הפעילות הנובעת מביצוע התכנית‪:‬‬
‫יש להציג ולתאר את הפעילות הנובעת מביצוע הפרויקט (תפעול שוטף‪ ,‬אחזקה‪ ,‬אבטחה‬
‫וכיו"ב)‪ .‬יש להתייחס במיוחד לגורמים שעשויים לפגוע בסביבה או להפר אותה‪ ,‬כגון‬
‫שהות של אנשי תחזוקה‪ ,‬יצירת אור‪ ,‬רעש וכיו"ב‪.‬‬
‫‪2.3.6‬‬
‫יש לציין את מקורות האור הצפויים באתר ומטרתם‪ .‬יש לפרט‪ ,‬ככל הניתן‪ ,‬את סוגי‬
‫הנורות (עוצמה‪ ,‬אורך גל)‪ ,‬סוגי גופי התאורה ומיקומם‪ ,‬מיפוי פוטומטרי של פיזור האור‪.‬‬
‫יש לציין את אופן ההפעלה (‪ 24‬שעות‪ ,‬פוטוסל‪ ,‬מתג‪ ,‬הפעלה ע"י חיישן תנועה‪ ,‬טיימר)‪ .‬יש‬
‫לציין את סוג מנורות הסימון ואת מיקומם‪ ,‬צבעם‪ ,‬טכנולוגיה ושיטת ההפעלה (מרצד או‬
‫רציף)‪.‬‬
‫‪ 2.3.7‬יש להציג את נתוני היצרן לגבי עוצמת השדה האלקטרומגנטי הצפוי וכן להציג מודל‬
‫להערכת עוצמת השדה האלקטרומגנטי מטורבינות הרוח המתוכננות‪.‬‬
‫‪ 2.3.8‬יש להציג בחינה מרחבית לעניין סוג השימושים ומשך הזמן שבו ייחשפו השימושים‬
‫לריצוד‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫תיאור סביבת התכנית‬
‫‪3.1‬‬
‫ערכי טבע‪:‬‬
‫‪3.1.1‬‬
‫צומח ‪ -‬יש להציג את פרישת חברות הצומח הטבעי בשטח התכנית עד לטווח ‪ 200‬מ' סביב‬
‫גבולותיה‪ .‬את הנתונים יש להציג במלל ועל גבי מפה בקנ"מ ‪ ,1:5,000‬כולל התמקדות‬
‫במינים אדומים‪ ,‬נדירים‪ ,‬ייחודיים (אנדמיים) או ראויים לשימור‪ .‬יש לצרף תמונות של‬
‫צומח אופייני ו‪/‬או ייחודי‪ .‬במידת הצורך יש לציין מוקדי מינים פולשים‪ .‬ניתן להיעזר‬
‫באתר ‪ ,Biogis‬אתר רת"ם‪ ,‬סקרי החברה להגנת הטבע‪ ,‬אתר המשרד להגנת הסביבה‪,‬‬
‫הספר האדום וכיו"ב‪.‬‬
‫‪3.1.2‬‬
‫בעלי חיים ‪ -‬יש לסמן על גבי מפה בקנ"מ ‪ 1:10,000‬קיומם של אתרים המאכלסים בעלי‬
‫חיים‪ ,‬תוך שימת דגש על בע"ח נדירים בתחום התכנית והשפעתה הצפויה (ניתן להיעזר‬
‫בסקרי החברה להגנת הטבע‪ ,‬אתר המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬הספר האדום של החוליתנים‬
‫בישראל וכיו"ב)‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪3.2‬‬
‫תיאור תכונות הנוף הטבעי ומעשה ידי אדם‪:‬‬
‫‪3.2.1‬‬
‫יש לתאר את יחידת הנוף והתכונות הנופיות של שטח התכנית וסביבתה הקרובה‪ ,‬לרבות‬
‫האגן החזותי ממנו נצפית התכנית‪ ,‬במלל ובתשריט‪.‬‬
‫יש לפרט מכלולים נופיים מקומיים‪ ,‬טבעיים ומעשה ידי אדם‪ ,‬המצויים באזור התכנית‬
‫וכן את מכלולי הנוף של תמ"א ‪ ,35‬באם ישנם‪.‬‬
‫‪3.3‬‬
‫נוף חקלאי וערכיות קרקע חקלאית‪:‬‬
‫יש לתאר את העיבוד והנוף החקלאי בשטח התכנית וסביבתה (אופי העיבוד‪,‬‬
‫אינטנסיביות‪ ,‬המצאות מבנים חקלאיים‪ ,‬דרכים חקלאיות מרכזיות‪ ,‬מידת העיבוד של‬
‫השטחים‪ ,‬סוגי גידולים‪ ,‬מערכות השקיה‪ ,‬שימוש בריסוס מהאוויר‪ ,‬תרומת השטח‬
‫החקלאי לדמות נוף האזור וכו')‪ .‬יש לצרף צילומים על פי צורך‪.‬‬
‫‪3.4‬‬
‫תופעות טבע ייחודיות ומערכות אקולוגיות‪:‬‬
‫‪3.4.1‬‬
‫תשתית פיזית ‪ -‬יש לתאר במלל ובצילומים מאפיינים ומופעים ייחודיים של התשתית‬
‫הפיזית כגון מצוקים‪ ,‬מחשופי קרקע וכיו"ב‪.‬‬
‫רצף שטחים פתוחים ‪ -‬יש לנתח את תפקוד השטח כחלק ממערך המסדרונות האקולוגים‬
‫הארציים והמקומיים‪ ,‬סמיכות התכנית לשמורות טבע‪ ,‬גנים לאומיים ויערות קק"ל תוך‬
‫התייחסות למצב הקיים ולמצב החזוי על בסיס התכנית באזור‪ .‬את הניתוח יש להציג‬
‫במלל ועל גבי מפה בקנה מידה ‪.1:50,000‬‬
‫‪3.5‬‬
‫אתרי עתיקות ומורשת‪:‬‬
‫‪3.5.1‬‬
‫יש לפרט את הממצאים הארכיאולוגיים בשטח התכנית ובסביבתה‪ :‬מיקומם‪ ,‬תיאור‬
‫קצר של הממצאים ומהותם ומידת חיוניותם לשימור‪ .‬יש לצרף אישור רשות העתיקות‬
‫לגבי אתרי עתיקות מוכרזים‪.‬‬
‫יש לתאר את ערכי המורשת ההיסטורית והתרבותית המצויים בשטח התכנית‬
‫ובסביבתה‪ ,‬לרבות אתרי מורשת לאומיים ובינלאומיים (אונסק"ו)‪ .‬יש לציין את‬
‫ייחודיותם‪ ,‬נדירותם ומשמעותם ההיסטורית‪ ,‬התרבותית והמרחבית‪.‬‬
‫‪3.6‬‬
‫אתרי ביקור ומסלולי טיול‪:‬‬
‫יש לסקור‪ ,‬לפרט מילולית ולסמן על גבי מפה בקנ"מ ‪ 1:50,000‬אתרי ביקור‪ ,‬תיירות‪,‬‬
‫ומסלולי טיול ושבילי אופניים (קיימים ומתוכננים) בתחום התכנית ובסביבתה (ניתן‬
‫להיעזר לשם כך במפות סימון שבילים הרלוונטיות של הוועדה לשבילי ישראל)‪.‬‬
‫‪3.7‬‬
‫רעש‪:‬‬
‫‪3.2.2‬‬
‫‪3.4.2‬‬
‫‪3.5.2‬‬
‫יש להציג מיפוי של עוצמות רעש צפויות (ביחידות )‪ )Leq=dB(A‬ביום ובלילה‪ ,‬בהתייחס‬
‫לעוצמת הרעש מטורבינות רוח בתוספת לרעש רקע שנמדד באתר‪ .‬יש לציין את שיטת‬
‫המדידה‪ ,‬מיקומה‪ ,‬שעות המדידה והתנאים המטאורולוגיים בשעת המדידה‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫הצעת חלופות תכנוניות‬
‫בהתבסס על הרגישות הסביבתית ועל העבודות הצפויות להתבצע יש להציג חלופות שונות‬
‫לפריסה המרחבית והפנימית של טורבינות הרוח‪ .‬בהצגת החלופות יש להתייחס לנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪4.1‬‬
‫יש להציג חלופות מיקום לטורבינות רוח במרחב הסמוך לשטח המוצע שהינן בעלות‬
‫פוטנציאל למימוש הפרויקט‬
‫‪4.2‬‬
‫יש להציג חלופות לתפרוסת פנימית בתוך האתר תוך פירוט יתרונותיה וחסרונותיה של‬
‫כל חלופה‪ .‬בבחינת החלופות יש להתייחס‪ ,‬בהתאם למקרה‪ ,‬גם למתקנים נלווים‪ ,‬לפריסת‬
‫קווי המתח בין טורבינות הרוח‪ ,‬לחיבור לרשת החשמל‪ ,‬לתשתיות ולדרכי גישה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪4.3‬‬
‫יש להתייחס לחלופות אפשריות להקטנת שטח הפרויקט‪ ,‬הצבות אחרות וכיו"ב שמטרתן‬
‫צמצום ההשפעה הנופית והסביבתית של הפרויקט‪.‬‬
‫‪4.4‬‬
‫יש להציג את מכלול השיקולים שהביאו לבחירת החלופה המוצעת ‪ -‬שיקולי תכנון‪,‬‬
‫שיקולים נופיים‪ ,‬סביבתיים‪ ,‬הנדסיים‪ ,‬ושיקולים אחרים‪ ,‬לרבות‪ ,‬שימוש מושכל בקרקע‬
‫ובמשאביה‪ ,‬שיקולים חקלאיים ופריסת הבעלות על הקרקע (גבולות גושים‪/‬חלקות‪ ,‬גבול‬
‫חלקות פרטיות כשרלוונטי‪ ,‬תחום משבצת חקלאית וכו')‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫ניתוח השפעת מימוש התכנית על שטח התכנית וסביבתה‬
‫והשתלבות בסביבה‬
‫הניתוח להלן יבוצע בהתאם לממצאי סעיפים ‪ 2-4‬ויתייחס לחלופה המוצעת בתכנית‪ .‬הניתוח‬
‫יעסוק בנושאים בהם צפויה השפעה סביבתית בתחומי התכנית ובסביבתה הקרובה והרחוקה‬
‫ויפורט בהצגה גרפית ומילולית‪ .‬תיאור ההשפעות הסביבתיות יהיה איכותי וכמותי‪ ,‬בכל נושא‬
‫יוסבר האם יש צורך למנוע או להפחית את ההשפעות הסביבתיות השליליות ובאילו אמצעים יש‬
‫לנקוט כדי למנעם או להפחיתם‪.‬‬
‫‪5.1‬‬
‫השפעות על ייעודי קרקע ושימושי קרקע‪:‬‬
‫‪5.1.1‬‬
‫יש לתאר פגיעה אפשרית בייעודי קרקע או בשימושי קרקע‪ ,‬קיימים או מתוכננים‪ ,‬לרבות‬
‫שימושים ביטחוניים ככל שקיים מידע לגביהם‪ ,‬כתוצאה מביצוע התכנית‪ ,‬וכן שינויי יעוד‬
‫או שימוש קרקע שיידרשו כתוצאה מהיווצרות מטרדים עקב הקמת טורבינות רוח‪.‬‬
‫‪5.1.2‬‬
‫פירוט האמצעים שיינקטו על מנת להפחית השפעות‪ ,‬לרבות הצורך בשינוי ביעוד ו‪/‬או‬
‫שימוש קרקע‪.‬‬
‫‪5.2‬‬
‫ערכי טבע ואקולוגיה‪:‬‬
‫‪5.2.1‬‬
‫יש לתאר את ההשפעות הצפויות להיגרם לסביבה הטבעית ולנוף מעשה אדם כתוצאה‬
‫מהקמת הפרויקט‪ ,‬כולל התייחסות לרציפות השטחים הפתוחים‪ ,‬לצומח טבעי‪ ,‬בעלי‬
‫חיים‪ ,‬אזורי מחיה‪ ,‬התפשטות מינים פולשים וכדומה‪ ,‬הן בסביבתה הקרובה של התכנית‬
‫והן באזורים העשויים להיות מושפעים ממנה‪ .‬בהיבט זה יש להתייחס הן להשפעות‬
‫פיזיות כגון בינוי‪ ,‬והן להשפעות מתפעול כגון מטרדי רעש‪.‬‬
‫‪5.2.2‬‬
‫יש לתאר את האמצעים האפשריים ואת האמצעים המתוכננים לצמצום ההשפעות‬
‫השליליות שנמנו לעיל‪.‬‬
‫‪5.3‬‬
‫שינויים חזותיים ונופיים‪:‬‬
‫‪5.3.1‬‬
‫יש להציג את השפעת התכנית על האגן החזותי שממנו נצפית התכנית והתשתיות‬
‫הקשורות אליה‪.‬‬
‫‪5.3.2‬‬
‫הניתוח החזותי ייערך בהתאמה למרחב המסוים של האתר‪ ,‬בין היתר‪ ,‬באמצעות חתכים‬
‫שייערכו באופן הבא‪:‬‬
‫‪ .1‬יש לערוך את החתכים מנקודות בולטות בשטח ומנקודות יישוב‪ ,‬מדרכים וכבישים‪,‬‬
‫משבילי טיול‪ ,‬מחניונים ונקודות תצפית‪ ,‬מאתרי טבע‪ ,‬נוף ומורשת‪.‬‬
‫‪ .2‬החתכים יכללו את קו הרקיע הקיים ויציגו את השינוי המוצע‪.‬‬
‫‪ .3‬באזור בנוי החתך יתייחס לקו הרקיע‪ ,‬על רקע קטעי בינוי בעלי גבהים דומים (אין‬
‫צורך להראות כל מבנה)‪ ,‬ולמבנים המשמשים נקודות ציון נופיות‪.‬‬
‫‪ .4‬יש לנתח את חתכי הראיה גם באופן מילולי‪.‬‬
‫‪ .5‬טווחי ההתייחסות לעריכת החתכים‪:‬‬
‫א‪ .‬טורבינות רוח זעירות ‪ -‬אין צורך בחתכים נופיים סביבתיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬טורבינות רוח קטנות ‪ -‬באזור בנוי ‪ -‬עד ‪ 0.5‬ק"מ‪ .‬באזור פתוח ‪ -‬עד ‪ 1.5‬ק"מ‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫טורבינות רוח בינוניות ‪ -‬באזור בנוי ‪ -‬עד ‪ 1.5‬ק"מ‪ .‬באזור פתוח ‪ -‬עד ‪ 15‬ק"מ‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫ד‪ .‬טורבינות רוח גדולות ‪ -‬באזור בנוי ‪ -‬עד ‪ 3‬ק"מ‪ .‬באזור פתוח ‪ -‬עד ‪ 25‬ק"מ‪.‬‬
‫‪5.3.3‬‬
‫בנוסף על האמור בסעיף ‪ 5.3.2‬לעיל‪ ,‬יש להציג הדמיות של תמונת המצב הקיים הכולל‬
‫הדמיה צבעונית של האתר המוצע‪ .‬יש להציג תמונה מציאותית (תצלום)‪ ,‬ולא סכמטית‪.‬‬
‫יש להתייחס באופן מיוחד להיבט ההשפעה על קו הרקיע (‪ ,)skyline‬כפי שהוא נצפה‬
‫ממרחקים שונים (קרוב‪ ,‬בינוני‪ ,‬מרחק רב)‪.‬‬
‫‪5.3.4‬‬
‫במידת האפשר‪ ,‬יש להציג מודל דינאמי והדמית לילה‪ ,‬המאפשרות מיקוד יתר ובחינה של‬
‫מידת ההצללה וההשפעה בתנאי ראות ועונות השנה המשתנות‪.‬‬
‫‪5.3.5‬‬
‫יש לנתח ולתאר את ההדמיות גם באופן מילולי‪ ,‬לרבות תיאור המסכם מהיכן נצפה‬
‫האתר‪ ,‬מאיזה מרחק‪ ,‬מהי מידת ההשתלבות בקו הרקיע ומידת הבולטות והנוכחות של‬
‫התכנית בסביבתה‪ .‬יש להעריך את הנתונים בין עונות ותנאי מזג האוויר במידה והם‬
‫משפיעים על תמונת הנוף‪.‬‬
‫‪5.3.6‬‬
‫צמצום הפגיעה החזותית‪/‬נופית ‪ -‬יש להציג את האמצעים האפשריים והמתוכננים‬
‫לצמצום או לשיקום הפגיעה החזותית‪/‬נופית בסביבה ככל הניתן‪.‬‬
‫‪5.4‬‬
‫פגיעה בשטחים חקלאיים‪:‬‬
‫‪5.4.1‬‬
‫יש לתאר את ההשפעות הצפויות על השטחים החקלאיים בסביבת התכנית המוצעת‪.‬‬
‫‪5.4.2‬‬
‫יש לפרט את האמצעים האפשריים והמתוכננים לשמירתם ולצמצום הפגיעה בהם‪.‬‬
‫‪ 5.5‬פגיעה באתרי עתיקות ומורשת‪:‬‬
‫יש לתאר את ההשפעות הצפויות על אתרי עתיקות ומורשת‪ .‬יש לפרט את האמצעים האפשריים‬
‫והמתוכננים לשימורם ולטיפוחם של האתרים שזוהו בתכנית וסביבתה‪.‬‬
‫‪5.6‬‬
‫אתרי ביקור ומסלולי טיול‪:‬‬
‫יש לתאר את ההשפעות הצפויות על אתרי ביקור ומסלולי טיול בסביבת התכנית המוצעת ואת‬
‫צמצום מידת הנגישות אליהם‪ .‬יש לפרט את האמצעים האפשריים והמתוכננים לשימורם‬
‫ולטיפוחם של האתרים ומסלולי הטיול בתחום התכנית ובסביבתה‪.‬‬
‫‪ 5.7‬רעש‪:‬‬
‫יש לפרט את האמצעים להפחתת השפעת הרעש מטורבינות הרוח‪ ,‬ובמידת הצורך‪ ,‬יש לציין את‬
‫סוגי המיגון האקוסטי שבהם יעשה שימוש‪ ,‬את תכונותיהם הטכניות ואת יעילותם בהפחתת‬
‫הרעש החזוי‪.‬‬
‫‪ 5.8‬שדה אלקטרומגנטי‪:‬‬
‫יש לפרט את האמצעים האפשריים להפחתת השפעת הקרינה‪ ,‬ככל שיידרשו‪ ,‬לרבות שינוי‬
‫בפרישת‪ ,‬מיקום או תפעול טורבינות הרוח‪.‬‬
‫‪ 5.9‬תאורה‪:‬‬
‫יש לפרט את האמצעים האפשריים למניעת או להפחתת מפגעי אור‪.‬‬
‫‪ 5.10‬עבודות ההקמה‪:‬‬
‫יש להציע הוראות ואמצעים למניעת מטרדי אבק‪ ,‬רעש ופסולת בעת עבודות ההקמה של טורבינות‬
‫הרוח‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫הוראות להיתר הבניה או הוראות לתכנית‬
‫בהסתמך על הניתוח בפרקים הקודמים‪ ,‬יש להציע הוראות רלוונטיות בהיבטי איכות סביבה‪ ,‬נוף‬
‫ומורשת להוראות התכנית ולתנאים בהיתרי בניה‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫נספח ‪ - 3‬בחינת פוטנציאל ראשוני לפגיעה בבעלי כנף‬
‫‪ .1‬מטרתו של המסמך לבחינת פוטנציאל ראשוני לפגיעה בבעלי כנף היא לשמש כלי הערכה בידי‬
‫מוסד תכנון בבואו לדון בצורך בסקר בעלי כנף והיקפו‪ .‬בחינת ההשפעה של קווי החשמל‬
‫תיערך‪ ,‬ככל שיידרש‪ ,‬בנפרד‪.‬‬
‫‪ .2‬המסמך יצורף לתכנית להקמת טורבינות רוח בינוניות וגדולות כמפורט בסעיף ‪ 9.3‬להוראות‬
‫תכנית זו‪ ,‬ובמידת הצורך‪ ,‬ועל פי שיקול הדעת של מוסד תכנון‪ ,‬גם לעת הגשת בקשה להיתר‬
‫על פי סעיף ‪ 2.5.4‬לנספח ‪.1‬‬
‫‪ .3‬ככל שתידרש עריכת סקר בעלי כנף‪ ,‬ישמש מסמך זה כחומר רקע לסקר וניתן יהיה לשלבו‬
‫בחומר שיוגש‪.‬‬
‫‪ .4‬בחינת הפוטנציאל לפגיעה בבעלי כנף תתרכז במרחב החלופות המוצע לטורבינות הרוח ביחס‬
‫לפעילות בעלי כנף‪.‬‬
‫‪ .5‬הבחינה תיערך על סמך מידע קיים וממקורות מדעיים ואמפיריים מגוונים‪ ,‬ללא צורך בביצוע‬
‫תצפיות בפועל‪.‬‬
‫‪ .6‬רשימת מקורות קיימים וזמינים מופיעה בדברי ההסבר של תכנית זו‪ .‬אין ברשימה זו כדי‬
‫למנוע שימוש במקורות חלופיים‪.‬‬
‫‪ .7‬יודגש כי שהנתונים הנאספים והמתעדכנים מעת לעת‪ ,‬בעיקר על ידי רשות הטבע והגנים‬
‫והחברה להגנת הטבע נאספים לצרכי הכלל ומונגשים לציבור‪ ,‬ולא כמענה ליוזמה להקמת‬
‫טורבינות רוח במיקום כזה או אחר‪.‬‬
‫‪ .8‬המקורות הקיימים והזמינים אינם מהווים תחליף לעריכת סקר בעלי כנף‪ ,‬ככל שיידרש על‬
‫ידי מוסד תכנון‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫נספח ‪ - 4‬תיאום בנושא בטיחות טיסה‬
‫‪.1‬‬
‫תיאום עם רשות התעופה האזרחית‬
‫‪1.1‬‬
‫בקשה לתיאום בטיחות הטיסה תוגש לרשות התעופה האזרחית‪ ,‬אשר תבחן את הבקשה‬
‫ותיתן את החלטתה בתוך ‪ 60‬ימים מיום הגשתה‪.‬‬
‫‪1.2‬‬
‫התייחסות רשות התעופה האזרחית יכול שתכלול התניות והגבלות על היתר ההקמה‬
‫(הגבלת גובה‪ ,‬הגדרת אופן הסימון ‪ -‬סוג וצבע‪ ,‬התקנת תאורת סימון וכדומה) הנחיות‬
‫לתיאום ודיווח בשלב ההקמה‪.‬‬
‫‪1.3‬‬
‫במקרים מיוחדים ייתכן ויידרש להגיש לרשות התעופה האזרחית סקר אווירונאוטי‬
‫לבירור השפעת הבקשה על בטיחות הטיסה‪ ,‬כתנאי להמשך טיפול‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫תיאום עם מערכת הביטחון‬
‫‪2.1‬‬
‫יזם המבקש להקים טורבינת רוח בהיתר או בתכנית יגיש בקשה למשרד הביטחון לצורך‬
‫תיאום בטיחות הטיסה‪.‬‬
‫‪2.2‬‬
‫הבקשה תימסר לנציג שר הביטחון בוועדה המחוזית והיא תכלול את הנתונים הבאים‪:‬‬
‫א) פוליגון מוצע של תחום טורבינות הרוח ברשת ישראל חדשה‪.‬‬
‫ב) גובה מקסימלי של טורבינות הרוח מעל פני השטח (מעפ"ש) ומעל פני הים (מעפ"י‪ ,‬גובה‬
‫אבסולוטי)‪.‬‬
‫ג) קווי חשמל חדשים מתוכננים ‪ -‬תוואי משוער של קו המתח המתוכנן וגובה עמודים‬
‫סטנדרטי (טרום תכנון‪ ,‬בנתוני גבהים מעפ"ש ומעפ"י) ונ"צ (ישראל חדשה)‪.‬‬
‫‪2.3‬‬
‫לבקשה יצורף קובץ ‪ DWG‬עם פוליגון הקו הכחול של התכנית (מעוגן לרשת ישראל‬
‫חדשה)‪.‬‬
‫‪2.4‬‬
‫הערות משרד הביטחון יכול שיכללו‪:‬‬
‫א) בקשה להשלמת פרטים‪.‬‬
‫ב) הנחיות לתכנון ‪ -‬הנחיות לשינוי מיקום טורבינות הרוח‪ ,‬גובהן וכדומה)‪ ,‬צורך בסימון‬
‫טורבינות הרוח בסימוני אזהרה מפני התנגשות‪.‬‬
‫ג) הנחיות לתיאום בשלב ההקמה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫התניות והגבלות להיתר ההקמה (הגבלת גובה‪ ,‬סימון וכדומה)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דרישה לתיאום מועד ההקמה‪ ,‬גובה מנופים וכיוצ"ב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במקרים מיוחדים ייתכן ויידרש להגיש סקר אווירונאוטי כתנאי להמשך טיפול‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫נספח ‪ - 5‬תיאום עם מערכת הביטחון‬
‫‪ .1‬בקשה שהגיש יזם לצורך תיאום בטיחות טיסה עם משרד הביטחון תשמש גם לצורך‬
‫בחינת השפעתן של טורבינות רוח על פעילות מערכת הביטחון‪.‬‬
‫‪ .2‬משרד הביטחון רשאי לתת אישורו לתכנית בתנאים‪ ,‬ולדרוש כי לתכנית ייווספו הוראות‬
‫שבהן ייקבעו מגבלות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לעניין הפעלת טורבינות הרוח בזמן חירום ביטחוני‪.‬‬
‫‪ .3‬משרד הביטחון עשוי לקבוע תנאים נוספים לאישור תכנית ו‪/‬או למתן היתר להבטחת‬
‫עמידתו של היזם בתנאי האישור‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫נספח ‪ - 6‬דוגמת הנחיות לתסקיר השפעה על הסביבה‬
‫דברי הסבר‪:‬‬
‫א‪ .‬מטרת מסמך זה לשמש כלי תכנוני בידי מוסדות התכנון ברמות השונות‪ ,‬בבואן לדון ולקבל‬
‫החלטה לגבי תכניות להקמת אתרים לטורבינות רוח‪ .‬הנחיות אלה מיועדות להכנת תסקיר‬
‫השפעה על הסביבה כמשמעותו בתקנות התסקירים (‪.)2003‬‬
‫ב‪.‬‬
‫יובהר כי מסמך הנחיות זה הינו רחב וכוללני‪ ,‬וכי יש להתאימו לאופי התכנית המוצעת‪,‬‬
‫גודלה‪ ,‬מיקומה במרחב‪ ,‬הכל לפי שיקול דעת מוסד התכנון‪ .‬לפיכך‪ ,‬ככל שהמענה לסעיף‬
‫אינו רלוונטי לתכנית המוצעת‪ ,‬יש לציין זאת‪.‬‬
‫פרק א'‪ :‬תיאור הסביבה המיועדת להקמת הטורבינות‬
‫‪1.0‬‬
‫‪1.0.1‬‬
‫‪1.0.2‬‬
‫כללי‬
‫המערכת הסביבתית הקיימת היא נקודת מוצא לחיזוי השפעות סביבתיות בעתיד‪.‬‬
‫תיאור הסביבה יתרכז בתחום התכנית המיועד ובסביבתה המידית‪ ,‬אך חייב לכלול‬
‫אזורים נוספים העשויים להיות מושפעים כתוצאה מהקמת אתר הטורבינות והפעלתן‪.‬‬
‫הנתונים הסביבתיים המתבקשים בפרק זה צריכים להתרכז בתחומים המתאימים‬
‫להשפעות הצפויות‪ ,‬כפי שהן מפורטות בפרק ד'‪ ,‬כדי שיוכלו לשמש להערכת ההשפעות‬
‫הסביבתיות של הקמת הטורבינות והפעלתן‪.‬‬
‫יש להשתמש במפות ובאמצעי תיאור גרפיים כדי שהתיאור יהיה ברור ותמציתי‪ .‬יש לציין‬
‫את מקורות המידע השונים כגון‪ :‬מדידות שטח‪ ,‬תכניות קיימות וכו'‪ .‬בכל המפות יש לסמן‬
‫את הקו הכחול של התכנית ואת מיקום הטורבינות‪.‬‬
‫מפות רקע‬
‫‪1.1.1‬‬
‫מפת רקע בקנ"מ ‪ 1:25,000‬של שטח התכנית‪ ,‬כולל למרחק ‪ 10‬ק"מ מגבולותיה‪ .‬המפה‬
‫תכלול נתונים לגבי טופוגרפיה‪ ,‬ישובים‪ ,‬דרכים‪ ,‬שמורות טבע ושטחי יער‪.‬‬
‫תצלום אויר מיושר (אורטופוטו) עדכני בקנ"מ ‪ 1:5,000‬כולל מרחק של ‪ 1‬ק"מ לכל צד עליו‬
‫יופיע גבול התכנית וסימון המתקנים‪.‬‬
‫שימושי קרקע ויעודי קרקע‬
‫יש להגיש ‪ 2‬מפות בקנ"מ ‪ .1:25,000‬יש לסמן את שטח התכנית ועוד תחום של כ‪ 1-‬ק"מ‬
‫סביב גבולותיה‪.‬‬
‫מפה אחת תציג את כל שימושי הקרקע הקיימים בפועל‪ ,‬כולל מבנים חקלאיים‪.‬‬
‫מפה שנייה תציג את ייעודי הקרקע בהתאם לתכניות מאושרות‪ ,‬מופקדות‪ ,‬ותכניות‬
‫הנמצאות בטיפול במוסדות התכנון ברמות השונות (ארצית‪ ,‬מחוזית‪ ,‬מקומית)‪.‬‬
‫‪1.0.3‬‬
‫‪1.0.4‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪1.1.2‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.2.1‬‬
‫‪1.2.2‬‬
‫‪1.2.3‬‬
‫‪ 1.2.4‬במקרה של משבצת חקלאית יש להציג את גבולות התכנית על רקע המשבצת החקלאית‬
‫של היישוב‪.‬‬
‫‪ 1.2.5‬יש לסמן על גבי המפות את גבולות התכניות‪ ,‬מספריהן ומעמדן הסטטוטורי‪ .‬התכניות‪,‬‬
‫השימושים והייעודים הבאים יסומנו ויתוארו גם במלל‪:‬‬
‫ מבני מגורים‪ ,‬מרחקם מגבול התכנית ומרחקם מכל טורבינה‪ ,‬גובהם (מס' קומות) וגובה‬‫המבנים ביחס לגובה הטורבינות המתוכננות‪.‬‬
‫ מוסדות ציבור רגישים לרעש (חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיעוד)‪ ,‬שימושם העיקרי וגובהם (מס'‬‫קומות)‪.‬‬
‫ אזורי תעשייה ומסחר‪ ,‬מבנים חקלאיים‪.‬‬‫ שטחים פתוחים כולל‪ :‬שמורות טבע‪ ,‬גנים לאומיים‪ ,‬חורשות ‪ -‬יערות ומתקנים לנופש‬‫ולפנאי‪ ,‬צירים ירוקים‪ ,‬מסלולי טיול המסומנים בשטח או במפות מוכרות ("שביל‬
‫ישראל")‪ ,‬מסלולי אופניים‪ ,‬נחלים ואתרים ארכיאולוגיים‪ ,‬מוקדים בעלי ערך מיוחד של‬
‫טבע נוף ומורשת‪ ,‬אתרים המופיעים באמנות בין לאומיות (כגון ‪ Ramsar‬ו‪.)CMS-‬‬
‫‪31‬‬
‫ שטחים חקלאיים‪ :‬יש לציין האם השטחים מעובדים בפועל‪ ,‬סוג העיבוד‪ ,‬סוג הגידול‪,‬‬‫מערכות השקיה‪ ,‬שיטת ריסוס אווירי‪ ,‬דרכים חקלאיות‪ ,‬מבנים חקלאיים (דירים‪,‬‬
‫רפתות‪ ,‬מכלאות)‪.‬‬
‫ מתקנים הנדסיים וקווי תשתית‪ ,‬לרבות מערכות אנרגיה‪ ,‬חשמל‪ ,‬תקשורת‪ ,‬מים וביוב‪,‬‬‫קווי דלק‪ ,‬חומרים מסוכנים וכד'‪.‬‬
‫ דרכים למיניהן לרבות דרכים מקומיות‪ ,‬דרכי יער‪ ,‬דרכי אש ומעברים לרכב חקלאי‪ .‬יש‬‫לסמן את הדרכים הנדרשות לטובת העברת והקמת הטורבינות (יש לציין האם אלו‬
‫דרכים קיימות או חדשות) וכן את הגישה הנדרשת לטובת אחזקת המערכת‪.‬‬
‫ שימושים רלוונטיים אחרים‪.‬‬‫מערכות אקולוגיות‪ ,‬שטחים פתוחים ובתי גידול‬
‫‪1.3‬‬
‫‪ 1.3.1‬יש לתאר מילולית את מרחב התכנית ותפקודו במערכת המקומית‪ ,‬ולציין האם מצויים‬
‫במרחב התכנית מסדרונות אקולוגיים או תפקודים אקולוגיים ארציים אחרים‪.‬‬
‫‪ 1.3.2‬ע"ג מפה בקנ"מ ‪( 1:5,000‬או בקנ"מ אחר לבחירת עורך התסקיר ובכפוף לנימוקו) יוצגו‬
‫הדברים הבאים‪:‬‬
‫ אפיון של בתי הגידול בסביבת שטח התכנית‪ ,‬ערכיותם‪ ,‬נדירותם‪ ,‬גודלם‪ ,‬צורתם‪,‬‬‫המשאבים הקיימים בהם ותפקידם במערכת המסדרונות האקולוגיים‪.‬‬
‫ בתי גידול ייחודיים בעלי חשיבות לחי ולצומח (כגון בתי גידול לחים‪ ,‬גבים‪ ,‬שלוליות‬‫חורף וכו') ככל שקיימים‪.‬‬
‫ מינים מוגנים או נדירים הנמצאים בתחום התכנית ובסביבתה הקרובה ככל שקיימים‪.‬‬‫‪ 1.3.3‬יש להציג מפה של משטר הרוחות ועוצמתן‪ ,‬כולל מיפוי הטופוגרפיה‪.‬‬
‫ניתוח טופוגרפי חזותי‬
‫‪1.4‬‬
‫הצגת ניתוח טופוגרפי וחזותי של המרחב בו מתוכננת הקמת הטורבינות‪ .‬הניתוח יכלול את כל‬
‫האגן החזותי ממנו נצפה שטח התכנית‪ ,‬הגדרת השיפועים הטופוגרפיים‪ ,‬בלווי חתכי ראיה‬
‫מנקודות בולטות בהן ממוקמים ישובים או שהן מהוות אתרי ביקור‪ ,‬אתרי מורשת‪ ,‬טיול‪ ,‬נופש‪,‬‬
‫תיירות ותצפית‪.‬‬
‫רעש‬
‫‪1.5‬‬
‫‪ 1.5.1‬יש לציין את מקורות הרעש השונים‪ ,‬שעות פעילותם‪ ,‬ומפלסי הרעש מכל מקור קיים‪,‬‬
‫המשפיע כיום על שטח התכנית‪.‬‬
‫‪ 1.5.2‬יש לציין את שיטת המדידה‪ ,‬מיקומה‪ ,‬שעות המדידה והתנאים המטאורולוגיים בשעת‬
‫המדידה‪.‬‬
‫‪ 1.5.3‬יש להציג נתוני מדידות יום ומדידות לילה באזור התכנית‪.‬‬
‫ארכיאולוגיה‬
‫‪1.6‬‬
‫יש להציג סקירה של אתרים וממצאים ארכיאולוגיים בתחום שטח התוכנית ובסביבתה המידית‪.‬‬
‫פרק ב' ‪ :‬פרוט הסיבות לעדיפות המיקום המוצע ולאופן פרישת‬
‫טורבינות הרוח‬
‫‪ 2.0‬כללי‪:‬‬
‫יש להציג בפרק זה את מכלול השיקולים שהביאו לבחירת הכמות‪ ,‬הגובה ואופן פריסת‬
‫הטורבינות בשטח‪.‬‬
‫יש לתאר מאפיינים ודרישות טכניות הקשורות בטורבינות רוח בכלל‪ ,‬המשפיעות על אופן‬
‫‪2.1‬‬
‫הפריסה בשטח‪ ,‬מספר הטורבינות וגובהן‪ .‬בתוך כך יש להתייחס לשיקולי תכנון‬
‫סטטוטורי ותכנון ארוך טווח‪ ,‬זמינות קרקע‪ ,‬דרישות בסיסיות לגבי משטר הרוחות‬
‫האופטימאלי‪ ,‬שיקולי נוף ומורשת‪ ,‬שיקולים אקולוגיים וסביבתיים (שיעור ההפחתה‬
‫בזיהום האוויר‪ ,‬שיעור ההפחתה של גזי החממה וכו') שיקולים חקלאיים‪ ,‬פריסת הבעלות‬
‫על הקרקע (גבולות גושים‪/‬חלקות‪ ,‬גבול חלקות פרטיות כשרלוונטי‪ ,‬תחום המשבצת‬
‫‪32‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪2.5‬‬
‫החקלאית וכו')‪ ,‬שימושי קרקע וכן שיקולים טכנו ‪ -‬כלכליים (כדאיות כלכלית‪ ,‬כמות‬
‫אתרים הנדרשת על מנת לספק את תצרוכת האנרגיה של האזור וכו')‪.‬‬
‫יש להציג אתרים אחרים באזור הסמוך לשטח המוצע שנבדקו ונשקלו כחלופות למיקום‬
‫אתר הטורבינות‪ ,‬תוך התייחסות למערכת השיקולים והקריטריונים שהובילו לתכנון‬
‫החלופות ולבחירת החלופה המוצעת‪ .‬יוצגו קריטריונים אקולוגיים‪ ,‬סביבתיים‪ ,‬נופיים‪,‬‬
‫תרבותיים (מורשת) וכלכליים‪ .‬יינתן דגש על ההבדלים בתכסית השטח (מיוער‪ ,‬טרשי או‬
‫חקלאי)‪ ,‬להיבטים אקולוגיים‪ ,‬למורפולוגיה וכן להיבטים לוגיסטיים של הקמה ותפעול‬
‫והשפעת המרכיבים הללו לכושר יצור החשמל הצפוי באתר‪.‬‬
‫יש להציג חלופות לכמות הטורבינות ולאופן הפריסה הפנימי‪.‬‬
‫יש להציג חלופות לפריסת תשתיות ובעיקר לפריסת קווי המתח בין הטורבינות ולרשת‬
‫העיקרית‪.‬‬
‫יש להתייחס גם לחלופת אי ביצוע התכנית‪.‬‬
‫פרק ג'‪ :‬תיאור התכנית המוצעת‬
‫כללי‬
‫‪3.0‬‬
‫בפרק זה תפורט תכנית האתר לרבות השטחים והמתקנים השונים‪ ,‬התכונות הפיזיות והפעילות‬
‫שתתבצע בהם‪ .‬התכנית תלווה בתשריט בקנ"מ מתאים ובחתכים מתאימים‪ .‬התכנית והתיאור‬
‫יתייחסו לכל העבודות שייעשו לשם הקמת הפרויקט והפעלתו‪ ,‬כולל עבודות תשתית שייעשו מחוץ‬
‫לגבולות התכנית‪.‬‬
‫מבנים ומתקנים באתר הטורבינות‬
‫‪3.1‬‬
‫‪ 3.1.1‬על גבי מפה בקנ"מ ‪ 1:2,500‬יצוינו כמות הטורבינות באתר‪ ,‬אופן הצבתן‪ ,‬גובהן וגובה‬
‫הלהבים מעל לפני הקרקע (כולל גובה תחתון של הלהבים)‪ ,‬תעלות ועמודי שנאים‪ ,‬קווי‬
‫חשמל (עילי וטמון)‪ ,‬עמודי מתח‪ ,‬גישה וכו'‪.‬‬
‫‪ 3.1.2‬מיקום ואפיון המבנים הנלווים ככל שקיימים (תחנת משנה‪ ,‬גדר מיגון‪ ,‬שלטים‪ ,‬מחסנים‬
‫וכו')‪.‬‬
‫‪ 3.1.3‬חתך אופייני של טורבינה אחת מייצגת‪.‬‬
‫‪ 3.1.4‬עבודות הכשרה שיבוצעו בשטח‪ :‬יש לציין היכן תנוצלנה דרכים קיימות ואיזו עבודה תבוצע‬
‫בהן‪ ,‬והיכן ייפרצו דרכים חדשות‪ .‬יש לפרט מאזן כמותי של עבודות עפר תוך שימת דגש על‬
‫חפירת יסודות לעמודי הטורבינות‪ ,‬הכשרת דרך‪ ,‬עירום זמני וסילוק עודפי החומר‪ .‬יש‬
‫להציג שטחי התארגנות ‪ -‬מיקום‪ ,‬גודל‪ ,‬ושיקום לאחר הקמה‪.‬‬
‫‪ 3.1.5‬יש לתאר את היקף השטח הכולל לביצוע‪ ,‬וכן היקף השטח הנדרש להקמת כל טורבינה‬
‫והיקף השטח לשיקום בתום העבודות‪ .‬יש לציין מהן פעולות השיקום שיבוצעו לצורך‬
‫השבה של התפקודים האקולוגיים הקיימים טרום ההקמה‪.‬‬
‫‪3.1.6‬‬
‫‪3.1.7‬‬
‫‪3.1.8‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪3.2.1‬‬
‫‪3.2.2‬‬
‫‪3.3‬‬
‫יש לציין מהן העבודות הנלוות להצבת טורבינות ומתקנים נלווים‪ ,‬לרבות גידורם‪ ,‬אם‬
‫יידרש‪ ,‬בצרוף חתכים‪ .‬יש לציין האם נדרשות עבודות לפילוס פני השטח להצבת כל‬
‫טורבינה ואילו חלופות ייתכנו לתימוך אם יידרש‪ .‬יש להתייחס גם לשלב האחזקה‬
‫השוטפת שלאחר הפעלה‪.‬‬
‫יש לפרט את השיטות והאמצעים המבטיחים עמידות האתר לרעידות אדמה‪.‬‬
‫יש לפרט עומקי הטמנה של תשתיות לטובת המשך הפעילות החקלאית‪.‬‬
‫שלבי התכנית‬
‫יש לפרט לוח זמנים לביצוע שלבי התכנית‪.‬‬
‫יש להציג מגבלות שיש להטיל על הסביבה בשלב כלשהו או בחלק מזמן העבודה‪.‬‬
‫כושר ייצור חשמל‬
‫‪ 3.3.1‬יכולת הייצור הנקובה של אתר הטורבינות כולו‪.‬‬
‫‪ 3.3.2‬יש להציג את הטכנולוגיה של הפעלת הטורבינות ככל שהיא רלוונטית לתכנית‪ .‬לשם‬
‫השוואה יש להציג שיטות וטכנולוגיות אחרות של הפעלת טורבינות רוח‪ ,‬תוך הצגת הבדלי‬
‫‪33‬‬
‫ההספק ביניהן‪ .‬יש לציין טכנולוגיות מובנות‪ ,‬או ניתנות להוספה‪ ,‬שמטרתן הפחתת‬
‫ההשפעות הסביבתיות‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫‪3.3.3‬‬
‫‪3.3.4‬‬
‫‪3.3.5‬‬
‫‪3.3.6‬‬
‫‪3.3.7‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪‬‬
‫אפשרויות לשינוי מהירות סיבוב הטורבינות (כגון האטה בעת תקופת נדידה)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אפשרויות לעצירת סיבוב הטורבינות בעת מצוקה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיקולים ואפשרויות להחלטה על גובה המגדל‪/‬עמוד‪.‬‬
‫‪ ‬טכנולוגיות נוספות כגון נורות מהבהבות‪ ,‬חיישני תנועה‪ ,‬רדאר וכדו' תוך הגדרת‬
‫התועלות וההשפעות השליליות‪.‬‬
‫יש להתייחס להשפעה של בחירת סוג הטורבינה על כמות וגובה הטורבינות בתוך האתר‬
‫המוצע‪.‬‬
‫יש להציג‪ ,‬ככל שניתן‪ ,‬באופן כמותי את כמות האנרגיה החשמלית הצפויה להפקה‬
‫מהתכנית כולה‪ ,‬לפי עונות השנה‪ ,‬חודשים ויממה‪ .‬ככל שבשלב הכנת התסקיר יש נתונים‬
‫מתורן המדידה‪ ,‬יש להסביר את הדברים בעיקר כפונקציה של נתוני הרוח באתר זה‪:‬‬
‫עצמת הרוח‪ ,‬כיוונה‪ ,‬משך הזמן בו היא אפקטיבית להנעת הטורבינות‪ ,‬הבדלים בין עונות‬
‫השנה וחלקי היממה וכדומה‪.‬‬
‫על פי נתוני תורן המדידה‪ ,‬ככל שיהיו‪ ,‬יש להסביר האם ייצור החשמל באתר הוא עקבי‬
‫ורציף‪ ,‬והאם הוא בא כתחליף‪/‬גיבוי לרשת הקיימת‪ ,‬ומה מידת האמינות התפעולית של‬
‫מערכת הטורבינות לאורך זמן‪ ,‬במיוחד בהיבט של תלות במשטר הרוחות‪ .‬יש להציג‬
‫דוגמאות וניסיון תפעולי‪ ,‬ככל שישנם‪ ,‬מחוות רוח אחרות הקיימות בארץ‪.‬‬
‫יש להציג באופן כמותי את התועלת של האתר המוצע למשק האנרגיה הכלל ארצי ולמשק‬
‫האנרגיה באזור‪.‬‬
‫יש להציג האם פעילות חקלאית מסוימת עלולה לפגוע ביעילות הטכנולוגית‪.‬‬
‫עבודות מחוץ לשטח התכנית‬
‫יש לפרט את תיאור העבודות שייעשו מחוץ לשטח התכנית ככל שנדרש לכך‪ ,‬לרבות חיבור לקווי‬
‫רשת קיימים‪ ,‬הקמת תחמ"ש חדש‪ ,‬יצירת דרכי גישה חדשים וכו'‪.‬‬
‫שדה אלקטרומגנטי‬
‫‪3.5‬‬
‫יש להציג את נתוני היצרן לגבי עוצמת השדה האלקטרומגנטי הצפוי וכן מודל להערכת עוצמת‬
‫השדה האלקטרומגנטי מהטורבינות המתוכננות‪.‬‬
‫ריצוד‬
‫‪3.6‬‬
‫יש להציג בחינה מרחבית של השפעות הריצוד‪ ,‬לרבות משך הזמן שבו ייחשפו שימושים לריצוד‪.‬‬
‫מתקני שירות‪ -‬מרכז מבקרים‬
‫‪3.7‬‬
‫יש לפרט האם מתוכננת הקמת מרכז מבקרים או אתר לימודי‪-‬תיירותי קולט קהל‪ ,‬ולהתייחס‬
‫לבטיחות המבקרים והשפעות הפעילות האנושית על הסביבה‪.‬‬
‫פרק ד'‪ :‬תיאור ההשפעות הסביבתיות הצפויות בעקבות ביצוע‬
‫התכנית‪ ,‬ואמצעים למזעור השפעות שליליות‬
‫כללי‬
‫‪4.0‬‬
‫‪ 4.0.1‬הנושאים השונים שבהם חזויה השפעה סביבתית בתחומי התכנית ובסביבתה הקרובה‬
‫והרחוקה יפורטו בהצגה גרפית ומילולית‪ .‬התיאור של ההשפעות הסביבתיות ומקורותיהם‬
‫יהיה איכותי וכמותי‪.‬‬
‫‪ 4.0.2‬בכל נושא יוסבר האם יש צורך למנוע או להפחית את ההשפעות הסביבתיות השליליות‪,‬‬
‫באילו אמצעים יש לנקוט כדי למנעם או להפחיתם בעדיפויות כלהלן‪:‬‬
‫א‪ .‬בשלב התכנון וההקמה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשלב הפעלת האתר‪.‬‬
‫ג‪ .‬באמצעות הטלת איסורים ומגבלות על שימושי קרקע בסביבת התכנית‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪4.0.3‬‬
‫‪4.0.4‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪4.1.1‬‬
‫‪4.1.2‬‬
‫‪4.2‬‬
‫רשימת ההשפעות שלהלן אינה כוללת בהכרח את כל ההשפעות האפשרויות‪ .‬יש להציג גם‬
‫את ההשפעות שאינן מוזכרות במסמך הזה‪.‬‬
‫ביחס להשפעות שלהלן‪ ,‬במידה ולא יתקיימו בפועל‪ ,‬יש לציין זאת ולהסביר‪ .‬יש לציין גם‬
‫השפעות חיוביות של התכנית‪.‬‬
‫ייעודי קרקע ושימושי קרקע‬
‫יש לציין ייעודי קרקע או שימושי קרקע שייפגעו או עלולים להיפגע כתוצאה מביצוע‬
‫התכנית‪ ,‬ואילו השפעות שליליות או הגבלות יתהוו עבור כל יעוד‪/‬שימוש קרקע‪ .‬יש‬
‫להתייחס לאזורי מגורים‪ ,‬שטחים ביטחוניים‪ ,‬שטחים חקלאיים ופעילות חקלאית‪,‬‬
‫דרכים‪ ,‬יערות‪ ,‬שמורות טבע וגנים לאומיים וכדו'‪.‬‬
‫פירוט האמצעים שיינקטו על מנת להפחית השפעות‪ ,‬לרבות הצורך בשינוי ביעוד ו‪/‬או‬
‫שימוש קרקע‪.‬‬
‫חזות ונצפות‬
‫‪ 4.2.1‬על בסיס הנתונים שהוצגו בסעיף ‪ 1.4‬לעיל‪ ,‬יש להציג תיאור חזותי של המרחב שבו מתוכנן‬
‫לקום אתר הטורבינות‪ ,‬לכל אורכו (הדמיה ממחושבת דינמית)‪ .‬על הניתוח לכלול את כל‬
‫האגן החזותי ממנו נצפה הרכס‪ ,‬השיפועים הטופוגרפיים‪ ,‬בליווי חתכי ראיה מנקודות‬
‫בולטות בשטח בהן ממוקמים ישובים או שהן מהוות אתרי ביקור‪ ,‬אתרי מורשת‪ ,‬מסלולי‬
‫טיול מוכרים‪ ,‬נופש ותצפית‪ .‬החתכים יכללו את קו הרקיע הקיים ויציגו את השינוי‬
‫המוצע‪ .‬באזור בנוי החתך יתייחס לקו הרקיע‪ ,‬על רקע קטעי בינוי בעלי גבהים דומים (אין‬
‫צורך להראות כל מבנה)‪ ,‬ולמבנים המשמשים נקודות ציון נופיות‪.‬‬
‫טווחי התייחסות לעריכת החתכים (במידה והאזור תחום או מוסתר‪ ,‬יתאים מוסד התכנון‬
‫את טווח הבדיקה)‪:‬‬
‫א‪ .‬טורבינות רוח בינוניות ‪ -‬באזור בנוי ‪ -‬עד ‪ 1.5‬ק"מ‪ .‬בשטח פתוח ‪ -‬עד ‪ 15‬ק"מ‪.‬‬
‫ב‪ .‬טורבינות רוח גדולות ‪ -‬באזור בנוי עד ‪3‬ק"מ‪ .‬בשטח פתוח ‪ -‬עד ‪ 25‬ק"מ‪.‬‬
‫‪ 4.2.2‬יש לנתח את הנתונים באופן מילולי‪ ,‬ולהציג מפת נצפות של אתר הטורבינות‪ :‬גודל השטח‬
‫הכולל ממנו נצפה האתר ולאילו מרחקים‪ ,‬מידת ההשתלבות בקו הרקיע‪ ,‬מידת הבולטות‬
‫והנוכחות של הטורבינות ממקומות מאוישים ומטוילים (אתרי ביקור)‪.‬‬
‫‪ 4.2.3‬הצגת האמצעים למזעור והפחתה של הנוכחות החזותית של הטורבינות (גובה העמודים‪,‬‬
‫צבעם‪ ,‬צמצום המרווחים ביניהם‪ ,‬מיקום על קו רכס נמוך יותר וכו')‪.‬‬
‫‪ 4.2.4‬במקרים בהם התכנית סמוכה ליישובים‪ ,‬לאתר מורשת‪ ,‬או שהשפעתה החזותית‪-‬נופית‬
‫היא משמעותית‪ ,‬יש להציג את התכנית המוצעת להערכת הציבור (ניתן לבצע את הסקר‬
‫באופן אינטרנטי)‪ .‬הסקר יציג את עיקרי פרק הניתוח והשינוי המוצע בו לפי פרק ד'‪ ,‬תוך‬
‫דגש על הניתוח הנופי‪-‬חזותי בחלופות מיקום או פריסה‪ ,‬והדמיות מנקודות מפתח או‬
‫הדמיות דינמיות‪.‬‬
‫מאפייני הסקר הם‪:‬‬
‫א‪ .‬משתתפי הסקר‪ :‬לכל תכנית ייקבע מי משתתפי הסקר‪ :‬האם כלל הציבור‪ ,‬תושבי‬
‫המקום ‪ -‬לפי רדיוס הנצפות‪ ,‬מבקרים ‪ -‬אתרים‪ ,‬הולכי רגל‪ ,‬רוכבים‪ ,‬נוסעים וכדו'‪.‬‬
‫ב‪ .‬ניתוח תוצאות הסקר‪ :‬עורכי התסקיר יסכמו וינתחו את תוצאות הסקר (מבחינה‬
‫כמותית ואיכותנית) ויצרפו אותן להערכה החזותית ולניתוח הערכת החלופות ו‪/‬או‬
‫אפשרויות המזעור שהוצגו בה‪.‬‬
‫ג‪ .‬להלן השאלות הרלוונטיות (בסוגריים ‪ -‬תשובות אפשריות)‪:‬‬
‫‪ ‬האם לדעתך המיזם תורם לביטחון האנרגטי של המדינה (כן‪/‬לא)‪.‬‬
‫‪ ‬האם לדעתך המיזם עשוי להפחית פליטות גזי חממה ומזהמים ועל ידי כך‬
‫להגביר את הקיימות וההגנה על הסביבה (כן‪/‬לא)‪.‬‬
‫‪ ‬האם לדעתך יש חשיבות בביזור ובגיוון מקורות היצור של חשמל (כן‪/‬לא)‪.‬‬
‫‪ ‬האם לדעתך המיזם משתלב נופית בסביבתו (כן‪/‬לא)‪ ,‬אם כן‪ ,‬מדוע‪.‬‬
‫‪ ‬במידה ולא‪ ,‬מהי ההפרה החזותית העיקרית (קו רקיע‪ ,‬קנה מידה‪,‬‬
‫פרופורציות‪ ,‬פגיעה באופי המקום‪ ,‬הרמוניה‪/‬נעימות)‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪ ‬האם אתה רואה במיזם שיפור או הרעה בתמונת הנוף (שיפור‪/‬הרעה‪/‬אדיש)‪.‬‬
‫‪ ‬במקרה של הרעה בתמונת הנוף‪ ,‬כיצד לדעתך יש לאזן בין היתרונות של יצור‬
‫חשמל נקי לבין הפגיעה הנופית‪.‬‬
‫‪ ‬אילו מהחלופות המוצעות (חלופות‪ ,‬פריסה‪ ,‬צבע) עדיפה (א‪/‬ב‪/‬ג)‪.‬‬
‫‪ ‬הערכת סיכום ‪ -‬האם אתה בעד המיזם (כן‪/‬לא)‪.‬‬
‫ערכי טבע ואקולוגיה‬
‫‪4.3‬‬
‫‪ 4.3.1‬תיאור ההשפעות השליליות העלולות להיגרם לסביבה הטבעית כתוצאה מהקמת החווה‪,‬‬
‫בנושאים הבאים‪:‬‬
‫ מסדרונות אקולוגיים‪.‬‬‫ ניטור ציפורים (כמפורט בנספח)‪.‬‬‫ צומח טבעי‪ ,‬לרבות עצים ומינים נדירים וייחודיים‪.‬‬‫ בעלי חיים‪.‬‬‫‪ 4.3.2‬יש לתאר את האמצעים המתוכננים לצמצום ההשפעות השליליות שנמנו לעיל‪.‬‬
‫עבודות עפר ושיקום‬
‫‪4.4‬‬
‫יש לתאר את האמצעים המתוכננים לצמצום ההשפעות השליליות של עבודות ההכשרה‬
‫המפורטות בפרק ג' והיקפן‪ .‬יש לתאר את האמצעים שימשו בשיקום האתר‪ ,‬דרכי הגישה‪ ,‬קווי‬
‫תשתית ומתקנים נלווים עבור השבה של בתי גידול ותפקודים אקולוגיים במרחב‪ .‬התיאור ילווה‬
‫בפרטים מתאימים‪.‬‬
‫רעש‬
‫‪4.5‬‬
‫‪ 4.5.1‬ציין את מקורות הרעש הצפויים באתר הטורבינות ועוצמתם ביום ובלילה‪ .‬את מפלסי‬
‫הרעש יש להגדיר ביחידות )‪.Leq=dB(A‬‬
‫‪ 4.5.2‬במידת הצורך‪ ,‬יש לציין את סוגי המיגון האקוסטי שבהם ייעשה שימוש‪ ,‬את תכונותיהם‬
‫הטכניות ואת יעילותם בהפחתת הרעש החזוי‪.‬‬
‫תאורה ("זיהום אור")‬
‫‪4.6‬‬
‫‪ 4.6.1‬יש לציין את מקורות האור הצפויים באתר ומטרתם‪ .‬יש לפרט את סוגי הנורות (עוצמה‪,‬‬
‫אורך גל)‪ ,‬סוג גופי התאורה ומיקומם‪ ,‬מיפוי פוטומטרי של פיזור האור בהתאם למטרת‬
‫התאורה הספציפית‪ ,‬תוך התייחסות למידת האור הזולג לשמיים‪ .‬יש לציין אופן הפעלה‬
‫(‪ 24‬שעות‪ ,‬פוטוסל‪ ,‬מתג‪ ,‬חיישן תנועה‪ ,‬טיימר)‪.‬‬
‫‪ 4.6.2‬יש לפרט את האמצעים האפשריים והמתוכננים לצמצום או מניעת מפגעי תאורה‪.‬‬
‫הפרעות אלקטרומגנטיות‬
‫‪4.7‬‬
‫‪ 4.7.1‬יפורטו הפרעות אלקטרומגנטיות אשר עלולות להיגרם לגורמים השונים הפועלים בשטח‬
‫(תקשורת סלולארית‪ ,‬אנטנות קיימות‪ ,‬מתקני צה"ל וכו')‪.‬‬
‫‪ 4.7.2‬יפורטו האמצעים המתוכננים להפחית השפעות שליליות‪ ,‬לרבות שינוי פריסת או מיקום‬
‫הטורבינות‪.‬‬
‫ריצוד‬
‫‪4.8‬‬
‫יש לקבוע אמצעים להפחתת הפרעות בגין ריצוד‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫פרק ה'‪ :‬המלצות כלליות והצעות להוראות תכנית‬
‫‪ 5.0‬כללי‪:‬‬
‫בפרק זה יש לרכז את כל ההמלצות שיש לכלול בהוראות התכנית כמתחייב מפירוט המפגעים‬
‫וההשפעות שנמנו בפרק ד'‪ ,‬כולל האמצעים שיש לנקוט כדי למונעם או לצמצמם‪ .‬ההוראות‬
‫יתייחסו לפעולות שחייבות להיעשות במהלך ביצוע הפרויקט‪.‬‬
‫‪5.1‬‬
‫ההוראות יתייחסו בין השאר לנושאים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬תכנון פריסת הטורבינות‪ ,‬כמותן וגובהן‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוראות בדבר צמצום הפגיעה בסביבה ובשטחים פתוחים ע"י בניית תשתיות תומכות‬
‫(קווי הולכת חשמל‪ ,‬מתקני השנאה‪ ,‬דרכי גישה וכו')‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוראות והנחיות לנקיטת אמצעים למניעת פגיעה בשטחים הפתוחים שבאזור התכנית‪.‬‬
‫ד‪ .‬הוראות בנושא עיצוב אדריכלי‪/‬נופי לטורבינות ולמתקנים נלווים (תחמ"ש‪ ,‬שנאים)‪.‬‬
‫ה‪ .‬עבודות הקשורות במערכות התשתית המחוברת לשטח הפרויקט ואשר נמצאות מחוץ‬
‫לתחום התכנית כגון דרכי גישה‪ ,‬קווי הולכה‪ ,‬תחנות השנאה וכדומה‪.‬‬
‫ו‪ .‬הוראות בדבר סילוק עודפי עפר וחציבה‪.‬‬
‫ז‪ .‬הוראות בדבר העתקת צומח‪ ,‬במידה ונדרש‪ ,‬תוך הימנעות מכך ככל האפשר‪.‬‬
‫ח‪ .‬הוראות והנחיות לאופן ביצוע השיקום הנופי והפיקוח הנדרש לביצוע‪.‬‬
‫ט‪ .‬מגבלות ואיסורים שיש להטיל על שימושי קרקע ועל בניה ופיתוח בסמוך לתכנית‪.‬‬
‫י‪ .‬הוראות בדבר אחזקה‪.‬‬
‫יא‪ .‬הוראות בדבר מניעת פגיעה בציפורים ובבעלי כנף‪.‬‬
‫יב‪ .‬הוראות בדבר צמצום הריצוד מלהבי הטורבינות‪.‬‬
‫יג‪ .‬הוראות בדבר פינוי הטורבינות לאתרים מורשים ושיקום השטח לאחר סיום ההפעלה על‬
‫פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬כפי שייקבעו בעת פינוי טורבינות הרוח‪.‬‬
‫יד‪ .‬נושאים רלוונטיים נוספים ככל שיידרשו‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫נספח ‪ - 7‬דוגמת הנחיות מקיפות לעריכת סקר בעלי כנף‬
‫הנחיות גנריות להכנת סקר בעלי כנף שלהלן‪ ,‬נערכו במתכונת רחבה‪ .‬על פי סעיף ‪ 9.3‬בתכנית‪ ,‬נציג‬
‫המשרד להגנת הסביבה ונציג רט"ג יכולים להמליץ למוסד תכנון לערוך סקר בעלי כנף בהתאם‬
‫להנחיות אלו‪ ,‬או בהתאם לחלקן‪.‬‬
‫נספח זה אינו כולל הנחיות לתסקיר או לסקר לקו המתח שישמש להולכת החשמל שייוצר בחוות‬
‫הטורבינות לפי סעיף ‪ 9.6‬להוראות התכנית‪ ,‬אשר במידה ויידרש‪ ,‬ייערך באופן הבא‪:‬‬
‫‪ .1‬תסקיר לקו המתח ייערך במסמך נפרד על ידי ספק שירות חיוני‪.‬‬
‫‪ .2‬הנחיות להכנת המסמך או התסקיר יוכנו על ידי המשרד להגנת הסביבה ויאושרו על ידי מוסד‬
‫תכנון‪.‬‬
‫‪ .3‬ייכללו הנחיות להערכת הסיכון להתנגשות בעלי כנף בקו ולהפרעות לקו מלינת עופות‪.‬‬
‫הנחיות לסקר בעלי כנף‬
‫א‪ .‬כללי‬
‫‪ .1‬סקר זה יכלול הערכת הסיכון לפגיעה בבעלי כנף‪ .‬הערכה זו תתבסס על נתוני סקר אמפירי‬
‫שיימשך שנה שלמה‪ ,‬ויתמקד באיסוף נתונים על פעילות מינים מקומיים‪ ,‬חורפים‪ ,‬נודדים‬
‫ומקננים ביחס לטורבינות המוצעות‪.‬‬
‫‪ .2‬הסקר יתעד את מצאי מיני העופות והעטלפים שזוהו על פי המתודה שתתואר בהמשך‪ ,‬לרבות‬
‫באמצעות מכ"ם ו‪/‬או באמצעים טכנולוגיים נוספים‪.‬‬
‫‪ .3‬ויתור על שימוש במכ"ם יכול ויישקל במקרים בהם לא מתקיימת בתחום התכנית המוצעת‬
‫ובמרחבה נדידת לילה או בתכניות בהיקף קטן‪.‬‬
‫‪ .4‬על עורכי הסקר להציג תכנית ניטור פרטנית לאישור המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫‪ .5‬על התכנית לכלול את השיטות המוצעות לאיסוף ולניתוח הנתונים‪ .‬ההנחיות תותאמנה לאתר‬
‫כך שיתאימו לעונות הנדידה או הרבייה בו (יש שינויים מהותיים לפי אזורי זואוגיאוגרפיים‬
‫ואקלימיים בארץ)‪.‬‬
‫ב‪ .‬עופות‬
‫על הסקר לכלול את מצאי בעלי הכנף המאכלסים או נמצאים‪ ,‬בעונות השונות‪ ,‬בשטח בו מתוכנן‬
‫להקים את הטורבינות ואת היקף הפגיעה המשוער‪ 1‬במינים אלה על פי מיקומם ביחס למיקום‬
‫הטורבינות המתוכנן‪ .‬יש להעריך הן את הפגיעה הישירה מלהבי הטורבינות והן את הפגיעה‬
‫העקיפה‪ ,‬קרי אובדן מקום חיות‪ ,‬המשפיעה על גודל האוכלוסיות‪.‬‬
‫‪ .1‬פגיעה ישירה ‪ :‬בהנחה (תיאורטית) שעופות לא ימנעו או לא יתרחקו מהטורבינות‪ ,‬יש להעריך‬
‫את היקף הפגיעה הישירה‪ .‬פגיעה ישירה עלולה לפגוע במינים נודדים‪ ,‬מינים חורפים ומינים‬
‫יציבים ומקייצים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לאמוד את מיקומם ואת גובה תעופתם של בעלי כנף ביחס ללהבי הטורבינות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הסקר צריך להקיף את‪:‬‬
‫‪ 1‬משוער ‪ -‬על פי מצאי בעת הסקר והידע לגבי הביולוגיה והאקולוגיה של מינים אלו‪ .‬אין להפחית בניתוח‬
‫את המצאי מתוך השערה כי פרטים או מינים ימנעו מפעילות או התנגשות עקב למידה או ראייה של‬
‫הטורבינות‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫א‪.‬‬
‫עונות הנדידה‪ :‬מאמצע אוגוסט עד סוף אוקטובר (בדרום הערבה‪ :‬מספטמבר עד‬
‫אמצע דצמבר) ובין תחילת מרץ עד לאמצע מאי (בדרום הערבה‪ :‬מהשבוע ה‪ II-‬של‬
‫ינואר עד אמצע יוני)‪ .‬יש לבצע תצפיות רציפות מדי יום בשעות האור‪ .‬על אתר‪/‬י‬
‫התצפית לכסות את כל שטח החווה המוצע‪ .‬מומלץ ליזם להפעיל מכ"מ מתאים‬
‫למעקב אחר נדידה‪ ,‬גם לגבי העופות הדואים ביום‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫חורף‪ :‬בתקופה שבין אמצע חודש דצמבר לסוף חודש ינואר‪ .‬על הסקר לקבוע את‬
‫גודל אוכלוסיות המינים החורפים ואת גובה תעופתם‪ .‬שיטת הסקר הנדרשת היא‬
‫דגימה אקראית אך מייצגת לעונה זו וצריכה לאפיין את דגם הפעילות וגובה‬
‫תעופתם של מינים אלו‪ .‬תדירות הדיגום תוצג למשרד להגנת הסביבה במסגרת‬
‫תכנית הניטור הפרטנית שתוגש לאישורו‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫עונת הקינון‪ :‬בין אמצע חודש אפריל לאמצע חודש יוני (ברמת הגולן ובגליל עליון‬
‫התקופה תאוחר בשבועיים)‪ :‬מצאי המינים היציבים הנוכחים באזור וגובה‬
‫תעופתם‪.‬‬
‫‪ .2‬פגיעה עקיפה‪ :‬מתייחסת להפרעה בשימוש בית הגידול לאוכלוסיות המקננות (יציבות או‬
‫מקייצות) או לאוכלוסיות החורפות בשטח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הערכה תעשה על פי מצאי המינים ומספר הפרטים‪ ,‬ותיבחן ביחס לגודל הידוע של‬
‫אוכלוסייתם המקומית והאזורית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫על הסקר לזהות ולמפות את המינים המקננים והחורפים באזור‪ .‬משך הסקר‪ :‬לא פחות‬
‫מ‪ 4-‬ימים בקיץ ו‪ 3-‬ימים בחורף בכל אתר‪ .‬הסקר קצר יחסית בזמן‪ ,‬מכיוון שלא צפוי‬
‫שינוי במשך העונה‪ :‬חורף וקיץ‪ .‬הסקר יכול להיערך במקביל למה שצוין לשם הערכת‬
‫הפגיעה הישירה (סעיף ‪ .1‬ב' ו‪-‬ג')‪ .‬הסקר מחייב נתונים מכל האתרים שבהם ייפרסו‬
‫הטורבינות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫על נתוני הקינון לאמוד את גודל האוכלוסייה המקננת‪:‬‬
‫‪ o‬כל מיני העופות‪ ,‬למעט עופות דורסים‪ ,‬עד ‪ 500‬מ' מאתר פריסת הטורבינות‪,‬‬
‫במאי‪-‬יוני‪.‬‬
‫‪ o‬קינון של עופות דורסים במרחק ‪ 3‬ק"מ מסביב לאתר פריסת הטורבינות‪,‬‬
‫באפריל‪-‬מאי‪.‬‬
‫‪ .3‬זיהוי נדידה ופעילות בלילה‪ :‬נתוני כמות‪ ,‬גובה ומיקום של עופות יקבעו בעזרת מכ"מ‪ .‬הפעלת‬
‫המכ"מ הכרחית לזיהוי נדידה ופעילות בלילה‪ ,‬בימי ערפל ולשם קביעת גובה תעופה‪.‬‬
‫‪ .4‬ניתוח הנתונים ‪ :‬הניתוח יציג את הקשר בין נתוני גובה התעופה של העופות השונים לבין‬
‫מהירות הרוח ותנאי אקלים נוספים כמו טמפרטורה‪ .‬בעופות עונתיים ויציבים יש להציג‬
‫הבדלים בצפיפות הציפורים בין אתרים שונים שבהם מתוכננת הצבת טורבינות‪ .‬על הניתוח‬
‫להציג הבדלים בין בתי גידול שונים בצפיפות וברמת הפעילות של עופות שונים‪.‬‬
‫ג‪ .‬עטלפים‬
‫הסבר כללי ‪ :‬מתוך ניסיון העבר בסקרים דומים בנושא השלכות של טורבינות רוח על מיני‬
‫עטלפים שונים בעולם‪ ,‬עולה כי טורבינות רוח עלולות להוות גורם הפוגע משמעותית בעטלפים‬
‫בשני היבטים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬פגיעה ישירה של להבי טורבינה בעטלפים‪.‬‬
‫‪ .2‬יצירת טורבולנציות (זרימת אוויר מערבולתית) שמונעת מהם להצליח לעופף בגוש האוויר‬
‫הסמוך לטורבינות‪.‬‬
‫מצבים אלה יכולים מחד גיסא לגרום לפגיעה פיזית באוכלוסיות עטלפים העושים שימוש בתא‬
‫שטח נתון‪ ,‬ומאידך גיסא ליצור מחסום אווירי לתנועתם מאזור אחד למשנהו‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫הסקר צריך לספק הערכה מקדימה של מצב אוכלוסיות העטלפים בתא השטח הנתון ובחינת‬
‫דפוסי השימוש בו בעונות השונות‪ .‬על איסוף הנתונים להתבצע באופן שיטתי ומתועד כך שיוכל‬
‫לשמש לצורך ניטור ובחינת השפעת הטורבינות‪ ,‬לאחר הקמתן‪ ,‬על פעילות העטלפים באזור‪.‬‬
‫להלן הצעה עקרונית לשיטת דיגום מומלצת‪:‬‬
‫‪ .1‬סקר של דפוסי פעילות‪ :‬בכדי לאפיין פעילותם של העטלפים בתא שטח מסוים‪ ,‬נדרש מעקב‬
‫של ‪ 4‬עונות שנה לפחות‪ .‬פעילותם הלילית‪ ,‬מקשה על יכולת איתורם וזיהויים‪ ,‬אולם השימוש‬
‫של העטלפים במערכת סונאר (התמצאות בעזרת גלי קול על‪-‬קוליים)‪ ,‬יוצרת חתימת קול‬
‫ייחודית לכל מין‪ .‬שימוש בגלאים מיוחדים המקליטים את כל טווח התדרים שבשימוש של‬
‫העטלפים במשך מספר לילות‪ ,‬מהווה אמצעי חיוני להערכת המינים העושים שימוש בתא‬
‫שטח נתון‪ ,‬ועוצמת פעילותם בו‪.‬‬
‫מכיוון שטווח השידור של העטלפים שונה ממין למין (בין מטרים ספורים לעשרות מטרים)‪,‬‬
‫נדרש שימוש במספר גלאים מסוג זה בו זמנית בנקודות שונות במרחב הנבדק‪ ,‬במגוון בתי‬
‫גידול (לפחות שני גלאים בו זמנית בכל אתר וזאת מכיוון שטווח הקליטה של הגלאים הוא‬
‫כמה עשרות מטרים בלבד)‪ .‬אפיון פעילות העטלפים חייב להתבצע גם בשיא גובה להבי‬
‫הטורבינות‪.‬‬
‫‪ .2‬סקירה של אתרי משכן‪ :‬אתרים אלו מהווים מקומות חיוניים לעטלפים במהלך שעות היום‪.‬‬
‫טווח התנועה מאתר שכזה לאזור שיחור המזון מוגבל (מס' קילומטרים‪ ,‬משתנה ממין למין)‪.‬‬
‫אי לכך סקירה של אתרים פוטנציאליים בתחום הנבדק (ורצועה של ‪ 3‬ק"מ סביבו)‪ ,‬חיונית‬
‫בכדי להבין את פוטנציאל ההשפעה של טורבינות רוח על אתרי משכן המצויים בחסר במרחב‪.‬‬
‫הסקר דורש סריקה של מירב האתרים הפוטנציאליים ובדיקת השימוש של עטלפים בו (חשוב‬
‫לדעת גם אם עשו בו שימוש בעונות קודמות)‪.‬‬
‫‪ .3‬מצאי המינים ועוצמת פעילותם של מיני העטלפים בעונות השונות יאותרו באמצעות "גלאי‬
‫העטלפים"‪.‬‬
‫‪ .4‬היקף הסיכון לעטלפים כתוצאה מהקמת הטורבינות במרחב המוצע יקבע‪:‬‬
‫‪ )1‬מתוך הנתונים של "גלאי העטלפים"‪ ,‬מתוך הנתונים הביולוגיים של כל מין ומין (כגון‬
‫גובה תעופה אופייני וידע מהספרות על הניסיון עם מינים אלו במקומות אחרים בעולם‬
‫בהם פועלות טורבינות רוח)‪.‬‬
‫‪ )2‬מתוך מיקום אתרי המשכן באזור הקרוב‪.‬‬
‫‪ )3‬הפעלת המכ"מ הנדרש לצורך קביעת היקף נדידת הלילה של העופות תשמש לקביעת‬
‫מדויקת של גובה והיקף פעילות העטלפים במרחב‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫תכנית מתאר ארצית לטורבינות‬
‫רוח ‪ -‬תמ"א ‪/10‬ד‪12/‬‬
‫דברי הסבר לתכנית‬
‫דפי ההסבר מהווים רקע לתכנית ואינם חלק ממסמכיה הסטטוטוריים‬
‫‪41‬‬
‫‪ .1‬רקע‬
‫תמ"א ‪/10‬ד‪ ,12/‬תכנית מתאר ארצית לטורבינות רוח‪ ,‬הוכנה בעקבות החלטת הממשלה מיום‬
‫‪( 29.1.09‬החלטה מס' ‪ ,)4450‬בה נקבע שעד לשנת ‪ 2020‬כ‪ 10%-‬מייצור האנרגיה בישראל יהיה‬
‫ממקורות מתחדשים‪ ,‬לרבות רוח‪ ,‬תרמו‪-‬סולרי‪ ,‬פוטו‪-‬וולטאי‪ ,‬ביו‪-‬גז וביו‪-‬מסה‪.‬‬
‫בהתאם להחלטת הממשלה קבע משרד התשתיות הלאומית‪ ,‬האנרגיה והמים את יעדי ההספק‬
‫המותקן עד שנת ‪ 2020‬באנרגיות מתחדשות‪ ,2‬כאשר היעד לייצור חשמל באנרגיית רוח נקבע ל‪-‬‬
‫‪ 800‬מגוואט‪.‬‬
‫‪ .2‬טורבינות רוח‬
‫טורבינת רוח ממירה את האנרגיה הקינטית של הרוח על ידי סיבוב כנפיים (להבים) לאנרגיה‬
‫מכנית‪ ,‬ובאמצעות גנרטור ‪ -‬לחשמל‪.‬‬
‫לטורבינות רוח יש יתרונות בייצור חשמל כגון‪ :‬הקטנת התלות בדלקים פוסיליים‪ ,‬שיפור הביטחון‬
‫האנרגטי‪ ,‬גיוון מקורות הייצור‪ ,‬עלות נמוכה של הפקת אנרגיית רוח בהשוואה לאנרגיות חלופיות‬
‫אחרות‪ ,‬ייצור חשמל ללא כל זיהום וצריכת מים‪ ,‬וכן תפיסת שטח קטנה המאפשרת שימוש כפול‬
‫בקרקע‪.‬‬
‫‪ .3‬תכנית המתאר הארצית לטורבינות רוח ‪ -‬תמ"א ‪/10‬ד‪12/‬‬
‫תכנית המתאר הארצית לטורבינות רוח ‪ -‬תמ"א ‪/10‬ד‪ 12/‬הוכנה על בסיס מסמך מדיניות לקידום‬
‫תכניות להקמת טורבינות רוח שנדון ואושר במועצה הארצית ביום ‪ .3.4.12‬התמ"א מתמקדת בפן‬
‫אחד בלבד של אנרגיות מתחדשות‪ :‬אנרגיית רוח‪ ,‬ומטרתה לקבוע את הכלים וההנחיות לאישור‬
‫הקמתן של טורבינות רוח‪.‬‬
‫התכנית מאפשרת הקמתן של טורבינות רוח ואישורן בשני מסלולים ‪ -‬מסלול של היתרים‪ ,‬שאינו‬
‫כרוך בשינוי יעוד‪ ,‬ומסלול של תכניות‪ ,‬תוך שהיא מאזנת בין היתרונות להפקת חשמל מרוח‬
‫והצורך לגוון את משק האנרגיה לבין הצורך להתמודד עם ההשפעות של טורבינות רוח במרחב‬
‫הבנוי והפתוח כאחד‪.‬‬
‫התכנית קובעת מערכת כללים שתחול על טורבינות רוח‪ ,‬במטרה להקנות למוסד התכנון כלים‬
‫לבחינת התכנון המוצע מצד אחד‪ ,‬והקטנת חוסר הוודאות כלפי היזם‪ ,‬מצד שני‪.‬‬
‫‪3.1‬‬
‫מבנה התכנית‪ ,‬סיווג טורבינות הרוח וחלות התכנית‬
‫‪3.1.1‬‬
‫מסמכי התכנית‬
‫התכנית מורכבת מהמסמכים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬הוראות מחייבות‪.‬‬
‫ב‪ .‬נספח ‪ - 1‬הנחיות לקידום היתרים ותכניות להקמת טורבינות רוח‪ :‬זהו נספח מנחה‪,‬‬
‫וקיימת חובה לפעול על פי ההוראות הכלולות בו‪ ,‬אולם מוסד תכנון רשאי לסטות‬
‫מהקבוע בו אם קיימת לכך סיבה תכנונית מוצדקת ולאחר שנימק את החלטתו‪.‬‬
‫סטייה כאמור לא תחייב שינוי תכנית או יידוע הציבור‪.‬‬
‫ג‪ .‬נספח ‪ - 2‬הנחיות להכנת נספח נופי‪-‬סביבתי‪ :‬קובע הנחיות לעריכת נספח נופי‪-‬‬
‫סביבתי‪ ,‬ככל שנקבע בתכנית שבחינה כזו נדרשת‪.‬‬
‫ד‪ .‬נספח ‪ - 3‬בחינת פוטנציאל ראשוני לפגיעה בבעלי כנף‪ :‬מנחה באשר לעריכת סקר‬
‫מקדים המבוסס על מקורות מידע קיימים‪ ,‬ללא צורך בתצפיות בפועל או במחקרי‬
‫שדה‪ ,‬שמטרתו לסייע בבחינת הצורך בסקר בעלי כנף מלא‪.‬‬
‫‪ 2‬משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬מדיניות משרד התשתיות הלאומיות לשילוב אנרגיות מתחדשות במערך ייצור‬
‫החשמל בישראל‪.14.2.10 ,‬‬
‫‪42‬‬
‫ה‪ .‬נספח ‪ - 4‬תיאום בנושא בטיחות טיסה‪ :‬קובע את ההנחיות לביצוע תיאום בטיחות‬
‫טיסה לצורך קבלת אישור רשות התעופה האזרחית ומשרד הביטחון להיתר או‬
‫לתכנית‪.‬‬
‫ו‪ .‬נספח ‪ - 5‬תיאום עם משרד הביטחון‪ :‬מנחה באשר לתיאום הנדרש עם משרד‬
‫הביטחון לצורך קבלת אישורו‪.‬‬
‫ז‪ .‬נספח ‪ - 6‬דוגמת הנחיות לתסקיר השפעה על הסביבה‪ :‬נספח זה כולל הנחיות לביצוע‬
‫תסקיר השפעה על הסביבה‪ ,‬ככל שנקבע בתכנית שבחינה כזו נדרשת‪ .‬מוסד תכנון‬
‫רשאי לשנות את הדרישות‪.‬‬
‫ח‪ .‬נספח ‪ - 7‬דוגמת הנחיות מקיפות לעריכת סקר בעלי כנף‪ :‬נספח זה כולל הנחיות‬
‫מקיפות לעריכת סקר שדה לבעלי כנף‪ ,‬לבחינת רגישות שטח מסוים לפגיעות צפויות‬
‫ישירות ועקיפות מטורבינות רוח‪ .‬הסקר עוסק הן בציפורים והן בעטלפים‪ ,‬ודורש‬
‫שימוש באמצעים טכנולוגיים שונים לבחינת כמות וסוג בעלי הכנף באתר ספציפי‪.‬‬
‫מוסד תכנון רשאי לצמצם את היקף הסקר‪.‬‬
‫‪3.1.2‬‬
‫סיווג טורבינות הרוח‬
‫התכנית מסווגת את טורבינות הרוח ל‪ 4-‬סוגים‪:‬‬
‫א‪ .‬טורבינת רוח זעירה‪ :‬טורבינת רוח שגובהה אינו עולה על ‪ 4‬מטרים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫טורבינת רוח קטנה‪ :‬טורבינת רוח שגובהה אינו עולה על ‪ 18‬מטרים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫טורבינת רוח בינונית‪ :‬טורבינת רוח שגובהה אינו עולה על ‪ 40‬מטרים‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫טורבינת רוח גדולה‪ :‬טורבינת רוח שגובהה מעל ‪ 40‬מטרים‪.‬‬
‫ישנה גמישות לתוספת של עד ‪ 1‬מ' לגובה הטורבינות ללא שסיווגן ישונה‪.‬‬
‫סיווג הטורבינות לפי גודלן מאפשר ליצור בתכנית אבחנה המתייחסת לתחומים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬ההליך התכנוני‪ :‬האם בהיתר או בתכנית‪.‬‬
‫ב‪ .‬ייעודי השטחים ורגישותם‪.‬‬
‫ג‪ .‬מסמכים שיש לצרף להיתר או לתכנית‪.‬‬
‫התכנית חלה רק על חוות של טורבינות רוח שבתחומן עד ‪ 25‬טורבינות רוח גדולות או‬
‫שילוב של עד ‪ 50‬טורבינות רוח בינוניות וגדולות‪.‬‬
‫תכנית להקמת חוות טורבינות שבתחומה יותר מ‪ 25-‬טורבינות רוח גדולות או חווה‬
‫משולבת שבתחומה יותר מ‪ 50-‬טורבינות רוח בינוניות וגדולות תאושר על ידי המועצה‬
‫הארצית לתכנון ולבניה או על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות‪ ,‬והיא אינה כפופה לתכנית‬
‫זו‪.‬‬
‫בסעיפים שלהלן ייסקרו הדרישות העיקריות הקבועות בתכנית זו למסלולי ההיתרים והתכניות‪,‬‬
‫במטרה להנגיש את התכנית לציבור‪.‬‬
‫התיאור הוא תמציתי ואינו כולל את כל התנאים שנקבעו בתכנית‪.‬‬
‫להוראות מפורטות יותר יש לפנות למסמכי התכנית‪.‬‬
‫הגדרה‪ :‬תכנית מקומית הכוללת הוראות מפורטות (להלן‪" :‬תכנית מפורטת") היא תכנית הכוללת‬
‫הוראות לבניה‪ ,‬ומכוחה ניתן להוציא היתרי בניה‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫‪ 3.2‬מסלול ההיתרים‬
‫מסלול זה מאפשר הקמת טורבינות רוח בהליך של היתר אם במקום המוצע חלה תכנית‬
‫מפורטת‪ ,‬אף אם היא אינה כוללת שימוש של טורבינות רוח‪ .‬למעשה‪ ,‬התמ"א מוסיפה‬
‫באורח גורף וכלל ארצי שימוש של טורבינות רוח בכל תכנית מפורטת‪.‬‬
‫הליכי ההיתר מוגבלים לשטח המוגדר בתכנית זו כ"שטח מאושר לבניה"‪.‬‬
‫יובהר כי מבקש ההיתר יידרש לנקוט הליך של יידוע הציבור‪ ,‬למעט בתורן מדידה בשטח‬
‫שבו חלה תכנית מפורטת‪.‬‬
‫‪3.2.1‬‬
‫מסלול ההיתרים להקמת טורבינות רוח‬
‫אישור היתר לטורבינות רוח זעירות‪ ,‬קטנות ובינוניות במסלולי ההיתר אסורה במקרים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬בסביבה החופית (טורבינות רוח זעירות ‪ -‬בשטח שאינו מותר לבניה בסביבה החופית)‪.‬‬
‫ב‪ .‬במקום בו הותרו בתי צמיחה או קירוי צמחי‪.‬‬
‫ג‪ .‬באתר לשימור‪ ,‬אתר מורשת‪ ,‬אתר היסטורי או אתר לאומי‪.‬‬
‫פירוט מסלולי ההיתר ומגבלותיהם‪:‬‬
‫ייעוד הקרקע‬
‫סוג המתקן ‪/‬‬
‫טורבינה‬
‫תורן זמני למדידת בכל מקום למעט בסביבה חופית‬
‫ובשטח המיועד לשמורת טבע‪,‬‬
‫רוח‬
‫שמורת נוף או גן לאומי‪.‬‬
‫שטח מאושר לבניה‪.‬‬
‫טורבינות רוח‬
‫זעירות‬
‫שטח מאושר לבניה‪.‬‬
‫טורבינות רוח‬
‫קטנות‬
‫מגבלות‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫טורבינות רוח‬
‫בינוניות‬
‫בשטח מאושר לבניה‪ ,‬המיועד‬
‫לתעשייה‪ ,‬לאחסנה‪ ,‬למתקנים‬
‫הנדסיים‪ ,‬לתעשייה עתירת ידע‪,‬‬
‫למשרדים או למבני משק‪.‬‬
‫טורבינות לצרכי‬
‫מו"פ‬
‫א‪ .‬בשטח המיועד לתעשייה‪,‬‬
‫מלאכה ותעסוקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשטח למתקן הנדסי צמוד‬
‫דופן ליישוב‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫אסור לאשר במקום בו‬
‫קיימת תכנית מאושרת‬
‫לבינוי ששטחה עד ‪ 10‬דונם‪,‬‬
‫והיא מוקפת ברובה בשטח‬
‫פתוח‪.‬‬
‫מגבלת כפל גובה בשטח‬
‫מאושר לבניה‪ ,‬למעט בשטח‬
‫המיועד לתעשייה‪ ,‬לאחסנה‬
‫או למתקנים הנדסיים‪.‬‬
‫אסור לאשר במקום בו‬
‫קיימת תכנית מאושרת‬
‫לבינוי ששטחה עד ‪ 10‬דונם‪,‬‬
‫והיא מוקפת ברובה בשטח‬
‫פתוח‪.‬‬
‫מגבלת כפל גובה בשטח‬
‫המיועד לתעשייה עתירת ידע‪,‬‬
‫למשרדים או למבני משק‪.‬‬
‫בשטח המיועד לתעשייה‪,‬‬
‫לאחסנה או למתקנים‬
‫הנדסיים ‪ -‬בתנאי שמותרת‬
‫בו בניה בגובה של שתי‬
‫קומות לפחות‪.‬‬
‫‪3.2.2‬‬
‫תנאים‪ ,‬דרישות ומגבלות להקמת טורבינות רוח בהיתר‬
‫א‪ .‬על השטח המבוקש חלה תכנית מפורטת (דהיינו‪ ,‬בתכנית קיים פירוט של הגבלות‬
‫גובה‪ ,‬אחוזי בניה‪ ,‬נפח‪ ,‬קווי בניין וכו')‪.‬‬
‫ב‪ .‬התכנית המפורטת אינה אוסרת הקמת טורבינות רוח‪.‬‬
‫ג‪ .‬הבקשה להיתר תואמת לכל המגבלות הכלולות בתכנית למעט לעניין גובה (כמפורט‬
‫בטבלה שבסעיף ‪ 3.2.1‬לעיל)‪.‬‬
‫ד‪ .‬קיים אישור של רשות התעופה האזרחית ומשרד הביטחון לעניין בטיחות טיסה‪,‬‬
‫ואישור כללי של משרד הביטחון‪.‬‬
‫ה‪ .‬לטורבינות רוח בינוניות נקבעה גם מגבלה של הקמת טורבינת רוח אחת בגובה ‪ 40‬מ'‬
‫לכל ‪ 10‬דונם‪ .‬יחס זה יורד בהתאם לגובה טורבינת הרוח על פי הנוסחה הבאה‬
‫(בדונם)‪ :‬הגובה המקסימלי של טורבינת הרוח בריבוע‪ ,‬כפול ‪ 6‬לחלק ב‪ .1,000-‬נוסחה‬
‫זו משקפת את השטח הברוטו הדרוש לכל טורבינה במרווחים מתאימים‪ ,‬בהתאם‬
‫לגודלה‪.‬‬
‫דוגמא לחישוב יחס השטח‪:‬‬
‫מגבלת השטח לכל טורבינה (מעוגל לדונם‬
‫שלם)‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫‪10‬‬
‫גובה מקסימלי של טורבינת הרוח‬
‫(מ')‬
‫‪20‬‬
‫‪25‬‬
‫‪30‬‬
‫‪35‬‬
‫‪40‬‬
‫ו‪ .‬יצוין שטורבינת רוח בהיתר אינה דורשת אחוזי בניה‪ ,‬מאחר ותקנות התכנון והבניה‬
‫(חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים) תוקנו כך שטורבינות רוח אינן‬
‫נחשבות כשטח מקורה ואינן באות במניין השטח המותר לבנייה‪.‬‬
‫‪3.2.3‬‬
‫המסמכים הנדרשים בבקשה להיתר‬
‫א‪ .‬נתונים טכניים של הטורבינה שאותה מבקשים להקים‪.‬‬
‫ב‪ .‬אישור ליציבות המבנה ולאמצעי הבטיחות הנדרשים להקמת טורבינת רוח‪.‬‬
‫ג‪ .‬מפת מפלסי הרעש הצפויה מטורבינת הרוח‪.‬‬
‫ד‪ .‬תשריט הכולל את השטחים החשופים יומית או שנתית לריצוד‪.‬‬
‫ה‪ .‬נתוני יצרן לעוצמת השדה המגנטי מטורבינת הרוח‪.‬‬
‫ו‪ .‬סקר היתכנות ראשוני להוצאת האנרגיה מטורבינת הרוח‪ ,‬רק אם הספק הטורבינה‬
‫עולה על ‪ 630‬קילוואט‪.‬‬
‫ז‪ .‬נספח נופי‪-‬סביבתי‪ ,‬אם ההיתר כולל מעל ‪ 30‬טורבינות רוח קטנות‪.‬‬
‫ח‪ .‬נספח נופי‪-‬סביבתי‪ ,‬אם ההיתר כולל טורבינת רוח בינונית‪.‬‬
‫ט‪ .‬מוסד תכנון רשאי לדרוש מסמכים נוספים ככל שימצא לנכון‪ ,‬לרבות‪:‬‬
‫(‪ )1‬תרשים סביבה‪.‬‬
‫(‪ )2‬ניתוח נופי של המרחב‪.‬‬
‫(‪ )3‬כתב התחייבות לפירוק ופינוי הטורבינות ושיקום השטח עם תום ההפעלה‪.‬‬
‫י‪ .‬בנוסף‪ ,‬מוסד תכנון רשאי לבחון את הצורך בהגשת מסמך לבחינת הפוטנציאל‬
‫המצטבר לפגיעה בבעלי כנף‪ ,‬ולדרוש הגשתו ביחד עם הבקשה להיתר וזאת על פי‬
‫חוות דעת של המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫‪ 3.3‬מסלול התכניות‬
‫במסלול זה נדרש להגיש למוסד תכנון תכנית מתאר מקומית או מפורטת להקמת טורבינות‬
‫רוח‪ .‬בניגוד למסלול ההיתרים‪ ,‬ניתן באמצעות תכנית להקים טורבינות רוח גדולות‪ ,‬וניתן‬
‫להקים את כל סוגי הטורבינות גם במקומות שבהם לא ניתן להקימן בהיתר‪.‬‬
‫‪3.3.1‬‬
‫מסלול קידום תכנית להקמת טורבינות‬
‫סוג המתקן ‪/‬‬
‫טורבינה‬
‫טורבינות רוח‬
‫זעירות‬
‫ניתן לקדם תכנית במקומות‬
‫הבאים‪:‬‬
‫בכל מקום‪ ,‬בכפוף להוראות‬
‫הגמישות של תמ"אות כגון‬
‫תמ"א ‪ 8‬ותמ"א ‪.35‬‬
‫בכל מקום‪ ,‬בכפוף להוראות‬
‫הגמישות של תמ"אות כגון‬
‫תמ"א ‪ 8‬ותמ"א ‪.35‬‬
‫בכל מקום בכפוף להוראות‬
‫הגמישות של תמ"אות כגון‬
‫תמ"א ‪ 8‬ותמ"א ‪.35‬‬
‫טורבינות רוח‬
‫גדולות‬
‫בכל מקום בכפוף להוראות‬
‫הגמישות של תמ"אות כגון‬
‫תמ"א ‪ 8‬ותמ"א ‪.35‬‬
‫טורבינות רוח‬
‫קטנות‬
‫טורבינות רוח‬
‫בינוניות‬
‫לא ניתן לקדם תכנית במקומות‬
‫הבאים‪:‬‬
‫בשטח פתוח שאינו מופר‬
‫במחוזות תל אביב והמרכז‪.‬‬
‫בשטח פתוח שאינו מופר‬
‫במחוזות תל אביב והמרכז‪.‬‬
‫א‪ .‬בשטח פתוח שאינו מופר‬
‫במחוזות תל אביב והמרכז‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשטח הכולל מגורים‪,‬‬
‫מוסדות ומבני ציבור‪ ,‬למעט‬
‫בתכנית המשלבת הטורבינות‬
‫במבנה או במבנים‪.‬‬
‫ג‪ .‬בשטח פתוח שאינו מופר‬
‫במחוזות תל אביב והמרכז‪.‬‬
‫ד‪ .‬בשטח הכולל מגורים‪,‬‬
‫מוסדות ומבני ציבור‪ ,‬למעט‬
‫בתכנית המשלבת הטורבינות‬
‫במבנה או במבנים‪.‬‬
‫‪3.3.2‬‬
‫תנאים לאישור תכנית לטורבינות רוח‬
‫א‪ .‬קבלת אישור בטיחות טיסה מרשות התעופה האזרחית וממשרד הביטחון‪.‬‬
‫ב‪ .‬קבלת אישור כללי ממשרד הביטחון‪.‬‬
‫‪3.3.3‬‬
‫מרכיבי תכנית לטורבינות רוח‬
‫ג‪ .‬שטח מתקני טורבינות הרוח‪.‬‬
‫ד‪ .‬תחום מגבלות בניה על שימושים מאושרים טרם אישור התכנית לטורבינות רוח‪.‬‬
‫ה‪ .‬גישה עד בסיסי הטורבינות‪.‬‬
‫ו‪ .‬תרני מדידה‪ ,‬אם נדרשים‪.‬‬
‫ז‪ .‬אתרי התארגנות‪.‬‬
‫ח‪ .‬פתרון לשינוע הציוד לאתר‪.‬‬
‫ט‪ .‬אופן החיבור לרשת החשמל‪.‬‬
‫י‪ .‬תשתיות‪ ,‬לרבות קווי החשמל המחברים בין טורבינות הרוח‪.‬‬
‫יא‪ .‬מבנים תפעוליים ככל שיידרשו‪.‬‬
‫יב‪ .‬הוראות לפירוק‪ ,‬פינוי ושיקום השטח לאחר הפסקת הפעילות לרבות כתב התחייבות‬
‫למימושם‪.‬‬
‫‪3.3.4‬‬
‫מסמכי תכנון הנדרשים לתכנית‬
‫א‪ .‬כל תכנית תכלול את המסמכים הבאים‪:‬‬
‫(‪ )1‬תשריט מצב מוצע ותשריט מצב קיים לפי נוהל מבא"ת‪.‬‬
‫(‪ )2‬נספח בינוי ו‪/‬או נספח עיצוב אדריכלי‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫(‪ )3‬תשריט נלווה המציג את השטחים שעשויים להשפיע על תפקוד טורבינות הרוח‪.‬‬
‫(‪ )4‬תשריט רקע לתשתיות‪ ,‬נגישות וחיבור לרשת החשמל‪.‬‬
‫(‪ )5‬ניתן לצרף לתכנית תשריט נלווה‪ ,‬שבו נכללים שטחים שנמצאים מחוץ לגבולות‬
‫התכנית‪ ,‬שבינוי בהם עשוי להשפיע על משטח הרוחות ותפקוד טורבינות הרוח‪.‬‬
‫התשריט ישמש את מוסד התכנון כרקע לבחינת התכנית המוצעת וככלי עבודה‬
‫עתידי‪ ,‬שבתחומו י יבחנו תכניות עתידיות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גם ביחס להשפעתן האפשרית על‬
‫טורבינות הרוח‪.‬‬
‫ב‪ .‬תסקיר השפעה על הסביבה או נספח נופי‪-‬סביבתי יצורף לתכנית בתנאים הבאים‪:‬‬
‫סוג המתקן ‪/‬‬
‫טורבינה‬
‫מסמך נדרש בשטח ברגישות‬
‫נופית‪-‬סביבתית גבוהה‬
‫טורבינות רוח זעירות‬
‫מחוץ לסביבה החופית ‪ -‬לא‬
‫נדרש‪.‬‬
‫בתחום הסביבה החופית ‪-‬‬
‫נספח נופי‪-‬סביבתי‪.‬‬
‫עד ‪ 30‬טורבינות ‪ -‬לא נדרש‪.‬‬
‫מעל ל‪ 30-‬טורבינות יידרש‬
‫נספח נופי‪-‬סביבתי‪.‬‬
‫עד ‪ 9‬טורבינות יידרש נספח‬
‫נופי‪-‬סביבתי‪.‬‬
‫מעל ל‪ 9-‬טורבינות יידרש‬
‫תסקיר השפעה על הסביבה‪.‬‬
‫נדרש תסקיר השפעה על‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫נדרש תסקיר השפעה על‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫טורבינות רוח קטנות‬
‫טורבינות רוח‬
‫בינוניות‬
‫שילוב טורבינות רוח‬
‫גדולות ובינוניות‬
‫טורבינות רוח גדולות‬
‫מסמך נדרש בשטח שאינו‬
‫ברגישות סביבתית‪-‬נופית‬
‫גבוהה‬
‫לא נדרש‪.‬‬
‫לא נדרש‪.‬‬
‫נדרש נספח נופי‪-‬סביבתי‪.‬‬
‫נדרש תסקיר השפעה על‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫עד ‪ 2‬טורבינות יידרש נספח‬
‫נופי‪-‬סביבתי‪.‬‬
‫מעל ל‪ 2-‬טורבינות יידרש‬
‫תסקיר השפעה על הסביבה‪.‬‬
‫מוסד תכנון רשאי להקל או להחמיר בקביעת סוג המסמך הנדרש בבחינה הנופית‪-‬‬
‫סביבתית‪ ,‬לרבות פטור מלא מדרישה לתסקיר השפעה על הסביבה או לנספח נופי‪-‬‬
‫סביבתי‪ ,‬אם שוכנע‪ ,‬לאחר היוועצות עם המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬כי אין בתכנית המוצעת‬
‫כדי לפגוע בערכי טבע‪ ,‬נוף‪ ,‬מורשת וסביבה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מסמך לעניין בחינת ההשפעה על בעלי כנף‪:‬‬
‫בשטח שאינו מיועד לפיתוח יצורף לתכנית לטורבינות רוח בינוניות או גדולות (או שילוב‬
‫ביניהן) מסמך הבוחן את הפוטנציאל הראשוני לפגיעה בבעלי כנף (בהתאם למפורט‬
‫בנספח ‪.)3‬‬
‫לאחר היוועצות עם המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים‪ ,‬יחליט מוסד התכנון‬
‫האם יש צורך בעריכת סקר בעלי כנף‪.‬‬
‫מוסד תכנון רשאי להורות על עריכת הסקר הראשוני גם בשטח שמיועד לפיתוח‪ ,‬לאחר‬
‫היוועצות עם המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫דפי מידע‬
‫המידע שלהלן ניתן כשירו ת לציבור היזמים והמתכננים ועשוי לסייע לאתר מידע רלוונטי‬
‫הנדרש להכנת תכניות‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫‪4.1‬‬
‫רשימת מקורות מידע לבחינת הפוטנציאל לפגיעה בבעלי כנף‬
‫תמ"א ‪/10‬ד‪ 12/‬קובעת כי לתכנית להקמת טורבינות רוח גדולות או בינוניות‪ ,‬ובמידת‬
‫הצורך ועל פי החלטת מוסד תכנון‪ ,‬לעת הגשת בקשה להיתר‪ ,‬יצורף מסמך הבוחן את‬
‫הפוטנציאל הראשוני לפגיעה בבעלי כנף‪ .‬מסמך זה הוא כלי הערכה בידי מוסד תכנון‬
‫בבואו לדון בצורך בסקר בעלי כנף והיקפו‪.‬‬
‫מסמך הבוחן את הפוטנציאל הראשוני לפגיעה בבעלי כנף ייערך על סמך מידע קיים‪,‬‬
‫אמפירי או מדעי‪ ,‬ממקורות מידע שונים‪ ,‬והוא לא יתבסס על תצפיות או מחקרי שדה‪.‬‬
‫להלן מוצגת רשימת מקורות מידע קיימים וזמינים שניתן להיעזר בהם לצורך הכנת‬
‫מסמך זה‪.‬‬
‫‪ .1‬מאגר המידע של רט"ג‪ :‬תצפיות אקראיות‪ ,‬סקר עופות מים‪ ,‬סקרי קינון‪.‬‬
‫‪ .2‬מפת ומסמך "אזורים חשובים לציפורים" (אחל"צ)‪.‬‬
‫‪ - BioGIS .3‬אתר אינטרנט המרכז את נתוני תצפית במינים רבים‪.‬‬
‫‪ .4‬הספר האדום של החוליתנים‪.‬‬
‫‪ .5‬הספר האדום של הצמחים ‪ -‬שני כרכים‪.‬‬
‫‪ .6‬ספירות נשרים ‪ -‬רט"ג‪.‬‬
‫‪ .7‬ספירות קורמורנים ‪ -‬רט"ג‪.‬‬
‫‪ .8‬ספירת קטות רט"ג‪.‬‬
‫‪ .9‬ספירת חוברות רט"ג‪.‬‬
‫‪ .10‬מאגר מידע של מרכז הצפרות הישראלי‪.‬‬
‫‪ .11‬מאגרי מידע על טיבוע ציפורים של החברה להגנת הטבע ‪ -‬מרכז הצפרות‪.‬‬
‫‪ .12‬סקר העמקים (עופות דואים) של החברה להגנת הטבע ‪ -‬מרכז הצפרות‪.‬‬
‫‪ .13‬סקרי עטלפים ‪ -‬מרכז יונקים של החברה להגנת הטבע‪.‬‬
‫‪4.2‬‬
‫מידע לצורך תיאום עם רשות שדות התעופה ומשרד הביטחון‬
‫התכנית קובעת כי תנאי להיתר או תכנית יהיה אישור רשות התעופה האזרחית ומשרד‬
‫הביטחון לבטיחות טיסה‪ .‬באתר האינטרנט של רשות התעופה האזרחית ‪-‬‬
‫‪ - www.caa.gov.il‬מפורט המידע הדרוש לתיאום‪.‬‬
‫בלשונית תשתיות ‪ /‬רישוי ובנייה‪ ,‬מופיעה טבלת "טפסי הגבלות בנייה" הכוללת הנחיות‬
‫להגשת שלוש הבקשות הבאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הנחיות להגשת בקשה להיתר בניה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הנחיות להגשת בקשה לאישור תכנית בינוי ערים (תב"ע)‪.‬‬
‫‪ ‬הנחיות להגשת בקשה להקמת קו חשמל‪.‬‬
‫במסמכים אלו מפורט המידע הנדרש בליווי הסברים להגשת הבקשות בהתאם לעניין‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ניתן להגיש חלק מן הבקשות באופן מקוון‪.‬‬
‫לאישור משרד הביטחון נדרשת הגשת בקשה שתועבר לנציג שר הביטחון בוועדה‬
‫המחוזית הרלוונטית‪ .‬הבקשה תכלול את הנתונים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫פוליגון מוצע של תחום טורבינות הרוח ברשת ישראל חדשה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גובה מקסימלי של טורבינות הרוח מעל פני השטח (מעפ"ש) ומעל פני הים (מעפ"י) ‪-‬‬
‫גובה אבסולוטי)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קווי מתח חדשים מתוכננים ‪ -‬תוואי משוער של קו המתח המתוכנן וגובה עמודים‬
‫סטנדרטי (טרום תכנון‪ ,‬בנתוני גבהים מעפ"ש ומעפ"י) ונ"צ (ישראל חדשה)‪.‬‬
‫לבקשה יצורף קובץ ‪ DWG‬עם פוליגון הקו הכחול של התכנית (מעוגן לרשת ישראל‬
‫חדשה)‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫חוק התכנון והבניה‪ ,‬התשכ"ה‪5691-‬‬
‫תכנית מתאר ארצית לטורבינות‬
‫רוח ‪ -‬תמ"א ‪/01‬ד‪01/‬‬
‫אוגוסט ‪1102‬‬
‫חומר נלווה להגשה לממשלה‬
‫ירושלים‬
‫אב התשע"ד – אוגוסט ‪1054‬‬