‫‪ 30‬נובמבר ‪2011‬‬
‫אולם ‪A -‬‬
‫‪10:30-12:00‬‬
‫התאוריה‪ ,‬הניסיון המצטבר ועקרונות ליישום ‪II‬‬
‫יו"ר פאיז אבו סהיבאן ראש העיר רהט‬
‫עלייתה ונפילתה של העיר המתוכננת היטב‪ ,‬דר' זאב פוזנר מכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוני' תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫תורת התכנון בעולם המערבי עוברת שינוי פרדיגמה‪ :‬ממתכונת תכנון טכנולוגי של המרחב‪ ,‬הכלכלה והתרבות והשפעתו על מערכות סוציו‪-‬‬
‫אקולוגיות למתכונת של תכנון אבולוציוני‪ .‬האחת‪ ,‬שואלת מה רצוי למי שבסמכותו להחליט ולאמץ את התכנון והשנייה‪ ,‬שואלת מה אפשרי‬
‫לתכנן במהלכי תכנון רציף ועקבי ולו היתכנות גבוהה ליישום‪ .‬מכאן עולה השאלה כיצד ניתן להשתמש בניסיון מצטבר על מנת להכין‬
‫תשתית ידע ותכנון מרחבי בישראל‪ ,‬התואם את תפיסת העירוניות המתחדשת‪ .‬מתכננים אמורים ללמוד את התפתחות העיר על פי תורת‬
‫המורכבות והישענות על אמצעי הטכנולוגיה והמחשב‪ .‬הלמידה מחייבת זיהוי שלב התכנון ומועד ההתערבות האפשרי‪ .‬רמת הידע והמידע‬
‫המצויים כיום בישראל מאפשרים פתרונות תכנון‪.‬‬
‫למה צפוף יותר גם יעיל יותר? מודלים להתפתחות העיר ושגשוגה‪ ,‬יובל כרמי אדריכל והמנהל של אתר ‪.SAF‬‬
‫בעקבות מחקר על מתמטיקה עירונית נמצא‪ ,‬שמדדים עירוניים רבים הם בקנה מידה סופר‪-‬ליניארי‪ .‬אלה משקפים מאפיינים חברתיים והם‬
‫הביטוי הכמותי לכך שגלישת ידע מניעה צמיחה‪ ,‬יוצרת הצטברות עירונית ושערים גדולות מקושרות לרמות תפוקה גדולות יותר‪ .‬מדדים אלו‬
‫כוללים משכורות‪ ,‬הכנסה‪ ,‬עלויות דיור‪ ,‬שיעור צמיחה מקומי‪ ,‬הפקדות בנק ומדד חדשנות הנמדד בעזרת רישום פטנטים ומועסקים‬
‫במגזרים יצירתיים‪ .‬כולם תואמים לסולם סופר‪-‬ליניארי של גודל העיר‪ ,‬לאורך זמן ובתרבויות שונות ועקביים מבחינה סטטיסטית‪ .‬שאלת‬
‫המחקר שתוצג היא‪ :‬למה מיליון איש בקבוצה צפופה מייצרים יותר מאשר מיליון איש בתפזורת?‬
‫פרגמנטציה מרחבית של מרכזי מסחר וחיוניות עירונית‪ ,‬דר’ אורית רותם‪-‬מינדלי המחלקה לגאוגרפיה וסביבה‪ ,‬אוני' בר אילן‪.‬‬
‫פרגמנטציה וחיוניות עירונית הם שני מושגים המשלימים זה את זה‪ .‬ביניהם מתקיימת אינטראקציה כלכלית וחברתית בתוך המרחב‬
‫העירוני‪ ,‬הנובעת בשל האינטנסיביות של שימושי הקרקע וגודל האוכלוסייה‪ .‬תוצאות השילוב שבין מגורים ובין פעילות מרכזי המסחר‬
‫תיבחנה על סמך מאפייני הניידות של קבוצות אוכלוסייה שונות לאור הצורך ביצירת הנסיעות במרחב‪ ,‬פיצולן והשלכותיהן על נגישות של‬
‫אוכלוסייה מוחלשת‪ .‬המחקר בודק את ממד הנגישות של קבוצות האוכלוסייה אל אזורי המסחר‪ ,‬את יכולתן לבצע פעילויות במרכזי‬
‫המסחר ומה עשוית להיות ההשלכות העירוניות והסביבתיות של תנועה זו במרחב‪.‬‬
‫השאלות המרכזיות;‬
‫‪ .1‬כיצד ניתן למדוד הצלחה כלכלית של עיר?‬
‫‪ .2‬מהו המבנה העירוני (אוכלוסיה וצפיפות) אשר מעודד פיתוח כלכלי?‬
‫‪ .3‬מהם תפקידי המרכז המסחרי לפיתוח כלכלי מקומי?‬
‫‪ .4‬מהם מאפייני המבנה העירוני היוצרים עיר מושכת תעשייה ועסקים?‬
‫‪ .5‬מהם היתרונות והחסרונות של כבישים עוקפים לפיתוח העירוני הכלכלי?‬
‫הצגת המרצים;‬
‫‪ .1‬ד"ר זאב פוזנר – עמית מחקר של המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב‪ .‬מחקריו עוסקים‬
‫באבולוציה המתרחשת במערכת הסוציו‪-‬אקולוגית‪ ,‬כלומר‪ ,‬ביולוגית‪ ,‬תרבותי ומשולבת; הערי הישראלית היא מערכת המושא‬
‫המשמשת מודן עבורן‪ .‬מאמריו זכו להכרה באירופה; והוא משתתף תדיר בדיוני המכון הצרפתי למערכות מורכבות (של משרד המדע)‬
‫ובפורומים מקבילים‪.‬‬
‫‪ .2‬יובל כרמי – אדריכל בוגר הטכניון והמנהל של אתר ‪ .SAF‬עוסק כיום בניתוח צרכנים ברשת האינטרנט‪ .‬חובב בתחום תורת‬
‫המשחקים‪ ,‬מתמטיקה עירונית ומודלים כלכליים‪.‬‬
‫‪ .3‬ד"ר אורית רותם‪-‬מינדלי ‪ -‬מרצה בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת בר אילן‪ .‬תחום מחקריה עוסק בקשר שבין תחבורה וסוגיות‬
‫עירוניות סביבתיות והתנהגות הפרט במרחב עם דגש מיוחד על יחסי הגומלין שבין התנהגות מרחבית של הפרט לתהליכים עירוניים‪,‬‬
‫תרבותיים‪ ,‬חברתיים המתרחשים במקביל‪.‬‬
‫‪16‬‬