‫העונה ה‪2011/12 | 28-‬‬ ‫מעשה בחייל‬ ‫הקאמרטה הישראלית ירושלים‬ ‫מייסד ומנהל מוסיקלי‪ :‬אבנר בירון‬ ‫מלחין בית‪ :‬יוסף ברדנשוילי‬ ‫חברי התזמורת‬ ‫*נגן ראשי **נגנית אורחת קבועה‬ ‫כינור שני‬ ‫כינור ראשון‬ ‫ארנולד קוביליאנסקי* נטלי שר*‬ ‫דניס ג'רסי‬ ‫מיכאל בויאנר‬ ‫זינה לוין‬ ‫פאבל גלגנוב‬ ‫קרן ליפקר‬ ‫רומן יוסופוב‬ ‫מיכאל קונצביץ'‬ ‫כרמלה ליימן‬ ‫אדוארד רזניק‬ ‫אטיין מנרי‬ ‫סופיה קירסנובה**‬ ‫ויולה‬ ‫מיכאל פלסקוב*‬ ‫דורון אלפרין‬ ‫מיכאל יאבקר‬ ‫בוריס רימר‬ ‫אנדריי שפלניקוב‬ ‫צ'לו‬ ‫צבי אורליאנסקי*‬ ‫יפים אייזנשטד*‬ ‫מרינה כץ*‬ ‫אלכסנדר סינלניקוב‬ ‫קונטרבאס‬ ‫דמיטרי רוזנצוויג*‬ ‫גנאדי ליטבין‬ ‫אבוב‬ ‫מוקי זוהר*‬ ‫אורי מירז‬ ‫חליל‬ ‫אסתי רופא*‬ ‫בסון‬ ‫מאוריציו פאז*‬ ‫קריסטיונס גריגס‬ ‫חצוצרה‬ ‫מרט גורביץ'‬ ‫נגנים אורחים‪ :‬איריס רינגר‪ ,‬חליל; איליה שוורץ‪ ,‬סמיון אוסטיאנסקי‪ ,‬קלרינט; מייקל סלטקין‪ ,‬אדריאן ארויו סוליס‪ ,‬קרן יער; יגאל מלצר‪ ,‬חצוצרה;‬ ‫טל בן רעי‪ ,‬טרומבון; קרן פנפימון־זהבי‪ ,‬כלי הקשה; איריס גלוברזון הירש‪ ,‬צ'מבלו‬ ‫*חברי הוועד המנהל‬ ‫חברי העמותה וחברי הוועד המנהל‬ ‫פרופ' מנחם פיש*‬ ‫משה וידמן*‬ ‫בני גל־עד*‬ ‫יצחק אלרון*‬ ‫פרופ' רות ארנון*‪ ,‬יו"ר‬ ‫דיוויד קינדלר*‬ ‫שרה זלקינד‬ ‫עו"ד יאיר גרין*‬ ‫שמשון ארד‬ ‫יעקב אייזנר*‬ ‫פרופ' אורי קרשון‬ ‫ניסים לוי‬ ‫רוברט דרייק‬ ‫פרופ' אבי בן בסט‬ ‫אלי אייל‬ ‫ברוך שלו*‬ ‫הדווה פוגל*‬ ‫פרופ' משה הדני*‬ ‫פרופ' בני גיגר*‬ ‫ד"ר חנן אלון‬ ‫הצוות האדמיניסטרטיבי‬ ‫מנהל כללי‪ :‬בן ציון שירה‬ ‫מנהל אדמיניסטרטיבי‪ :‬מיכאל קונצביץ'‬ ‫מפיקה‪ :‬אביגיל סנדלר‬ ‫מנהלת שיווק‪ :‬תמר אומנסקי‬ ‫מכירות‪ :‬דגן פדר‬ ‫מזכירות‪ :‬מירב פרחי‬ ‫מנהל במה‪ :‬ואלרי אקסיונוב‬ ‫יועץ משפטי‪ :‬עו"ד עמי פולמן‬ ‫הנהלת חשבונות‪ :‬שרית יצחקי‬ ‫העוגב‪ ,‬שנבנה ע"י גדעון שמיר‪,‬‬ ‫והטימפני הועמדו לרשות‬ ‫התזמורת באדיבות‬ ‫קרן התרבות אמריקה־ישראל‬ ‫מחלקת מנויים‪ | 1-700-55-2000 :‬בימים א'־ה' ‪09:00-17:00‬‬ ‫משרד התזמורת‪ :‬רח' ההגנה ‪ ,13‬הגבעה הצרפתית‪ ,‬ירושלים | טל‪ | 02-5020503 :‬פקס‪02-5020504 :‬‬ ‫כתובתנו באינטרנט‪ | www.jcamerata.com :‬אימייל‪[email protected] :‬‬ ‫התזמורת נתמכת על ידי‪ :‬משרד התרבות והספורט | עיריית ירושלים‪ ,‬האגף לתרבות | הקרן לירושלים‬ ‫קרן מרק ריץ' | טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ | ומסתייעת בתורמים שונים‪.‬‬ ‫מעשה בחייל ‪2011/2012‬‬ ‫אבנר בירון מנצח‬ ‫מור בירון בסון‬ ‫ערן צור מספר‬ ‫כריסטוף ויליבלד פון גלוק (‪)1787-1714‬‬ ‫קטעים מן הסוויטה לבלט‬ ‫"דון ז'ואן‪ ,‬או משתה האבן" ברה מז'ור‬ ‫ג'ואקינו רוסיני (‪)1868-1792‬‬ ‫קונצ'רטו לבסון בסי במול מז'ור‬ ‫הפסקה‬ ‫יוהאן סבסטיאן באך (‪)1750-1685‬‬ ‫קונצ'רטו לבסון בדו מז'ור‬ ‫ירושלים ‪ /‬המינהל הקהילתי‪ ,‬הגבעה הצרפתית‬ ‫יום ו' ‪ 8.6.12‬בשעה ‪( 10:00‬קונצרט מיוחד עם תהליך עבודה)‬ ‫תל אביב ‪ /‬מוזיאון תל אביב לאמנות‬ ‫מוצ"ש‪ 9.6.12 ,‬בשעה ‪21:00‬‬ ‫ירושלים ‪ /‬אולם הנרי קראון‬ ‫יום ב'‪ 11.6.12 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫כרמיאל ‪ /‬היכל התרבות‬ ‫יום ג'‪ 12.6.12 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫איגור פיודורוביץ' סטרווינסקי (‪)1971-1882‬‬ ‫מעשה בחייל‬ ‫ליברית‪ :‬שארל־פרדינן רמיז‬ ‫תרגום לעברית ועיבוד‪ :‬ירון לונדון‬ ‫כתיבת התכנייה‪ :‬בני הנדל ‪ /‬עיצוב‪ :‬חגית מימון‬ ‫אבנר בירון | מנהל מוסיקלי ומנצח‬ ‫ח‬ ‫דשנות ומעוף מאפיינים את המנצח‬ ‫והחלילן אבנר בירון‪ ,‬מייסדה‪ ,‬מנהלה‬ ‫ומנצחה הקבוע של הקאמרטה הישראלית‬ ‫ירושלים‪ .‬בעבודה שיטתית ויצירתית הקנה‬ ‫לתזמורת יוקרה בארץ ובעולם והופעותיה‬ ‫תחת שרביטו זוכות לשבחי הביקורת ולאמונו‬ ‫והערכתו של קהל המנויים הוותיק‪ .‬מלבד ‪28‬‬ ‫עונות הקונצרטים על בימות המוסיקה בארץ‪,‬‬ ‫הופיעה הקאמרטה הישראלית ירושלים‬ ‫במהלך השנים באולמות המרכזיים של פריס‪,‬‬ ‫אמסטרדם‪ ,‬ברלין‪ ,‬לוצרן‪ ,‬באזל‪ ,‬ז'נבה‪ ,‬מדריד‪,‬‬ ‫ניו־ יורק‪ ,‬וושינגטון‪ ,‬לוס אנג'לס‪ ,‬שיקגו‪,‬‬ ‫אלסקה‪ ,‬בייג'ין‪ ,‬שנחאי ועוד‪.‬‬ ‫לצד העלאת נכסי צאן הברזל של המוסיקה‬ ‫הקלאסית‪ ,‬אבנר בירון משלב ברפרטואר‬ ‫הקאמרטה יצירות מעניינות ונדירות מן‬ ‫המוסיקה העולמית וכן יצירות חדשות שהוא‬ ‫מזמין במיוחד עבור התזמורת ממלחינים‬ ‫ישראלים‪ .‬חלק ניכר מזמנה וממרצה של‬ ‫התזמורת‪ ,‬בניהולו של בירון‪ ,‬מיוחד לפעולות‬ ‫חינוך למוסיקה בקרב תלמידים בירושלים‬ ‫וברחבי הארץ‪.‬‬ ‫את הקריירה המוסיקלית שלו החל אבנר‬ ‫בירון כחלילן בתזמורת הפילהרמונית‬ ‫הישראלית ובתזמורת הקאמרית הישראלית‪.‬‬ ‫לפני־כן למד ביולוגיה באוניברסיטה העברית‬ ‫והשתלם בניצוח באקדמיה למוסיקה בווינה‬ ‫ובמוצרטאום של זלצבורג‪ .‬גישתו למוסיקה‬ ‫ולאינטרפרטציה מושפעת מהשכלתו הרחבה‬ ‫במוסיקה ובמדע‪.‬‬ ‫כחלילן הירבה להופיע בהרכבים קאמריים‬ ‫וברסיטלים וניהל כיתות־אמן רבות משתתפים‬ ‫בארץ ובחו"ל‪ .‬כמורה וכמחנך העמיד דורות‬ ‫של חלילנים ושל מורים לחליל‪ .‬הוא אף הקים‬ ‫את "אנסמבל סולני הגליל"‪ ,‬הרכב וירטואוזי‬ ‫שזכה להצלחה בינלאומית בזמן קצר‪.‬‬ ‫אבנר בירון ניצח על התזמורת הפילהרמונית‬ ‫הישראלית‪ ,‬התזמורת הסימפונית ירושלים‬ ‫רשות השידור והסינפונייטה באר־שבע‪ ,‬והוא‬ ‫מוזמן לנצח על תזמורות ברחבי העולם‪ .‬כמוכן‬ ‫כיהן כמנהל המוסיקלי של פסטיבלים‪ ,‬ביניהם‬ ‫"אבו־גוש" ו"ימי מוסיקה וטבע בגליל"‪.‬‬ ‫ב‪ 1994-‬נתמנה בירון לראש האקדמיה‬ ‫למוסיקה ולמחול בירושלים‪ .‬בשלוש‬ ‫הקדנציות של כהונתו הצעיד את האקדמיה‬ ‫להישגים מרשימים‪ :‬הוא יזם פתיחת מחלקה‬ ‫למוסיקה מזרחית‪ ,‬הקים את התזמורת‬ ‫הקאמרית של האקדמיה ויסד את הפקולטה‬ ‫למוסיקה רב־תחומית‪ .‬בירון נבחר לכהן‬ ‫כחבר הועדה המתמדת של ארגון האקדמיות‬ ‫הגבוהות למוסיקה באירופה (‪ .)AEC‬ב‪2005-‬‬ ‫זכה בפרס שרת החינוך על מצוינות ותרומה‬ ‫אמנותית רבת־שנים בתחום המוסיקה בארץ‪.‬‬ ‫מור בירון | בסון‬ ‫ערן צור | מספר‬ ‫צילום‪ :‬שרון דרעי‬ ‫מ‬ ‫ור בירון נולד ברחובות בשנת ‪ 1982‬והחל ללמוד נגינת בסון‬ ‫בהיותו בן ‪ 11‬אצל גד לדרמן ומאוריציו פאז‪ .‬אחרי תום לימודיו‬ ‫בבית הספר לאמנויות תלמה ילין בתל אביב ושירותו הצבאי‪ ,‬השלים‬ ‫תואר ראשון באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ונסע להשתלם‬ ‫בבית הספר הגבוה למוסיקה על שם הנס אייזלר בברלין‪ ,‬בהדרכת‬ ‫הפרופסורים קלאוס תונמן ופולקר טסמן‪.‬‬ ‫מור זכה במלגות לימודים של קרן התרבות אמריקה־ישראל ובפרסים‪,‬‬ ‫ביניהם הפרס הראשון של תחרויות האביב מטעם הקרן‪ .‬הוא היה חבר‬ ‫באקדמיה על שם קאראיאן של התזמורת הפילהרמונית של ברלין‬ ‫וניגן בתזמורת הנוער על שם גוסטב מאהלר בהדרכתו של מאסטרו‬ ‫קלאודיו אבאדו‪.‬‬ ‫משנת ‪ 2000‬בירון הוא חבר ב"פרויקט הדיוון המערבי־מזרחי"‪ ,‬תזמורת‬ ‫של נגנים יהודים וערבים שהוקמה בידי דניאל ברנבוים ואדוארד‬ ‫סעיד‪ ,‬ועמה ניגן כנגן מן השורה וכסולן בקונצרטים של פסטיבל‬ ‫ה‪ BBC Proms-‬בלונדון‪ ,‬בפסטיבל אדינבורו‪ ,‬באולם "פילהרמוני" בברלין‬ ‫ובקונצרט מיוחד ברמאללה‪ ,‬שאף היה לתקליטור‪.‬‬ ‫מור בירון היה נגן בסון ראשון בתזמורת האופרה של ולנסיה תחת‬ ‫שרביטיהם של המאסטרי לורין מאזל וזובין מהטה ומשנת ‪ 2007‬הוא‬ ‫חבר בתזמורת הפילהרמונית של ברלין‪ ,‬ב"אנסמבל ברלין" וב"שמינייה‬ ‫הפילהרמונית" שליד התזמורת‪ ,‬ועמם הוא מופיע ברחבי העולם עם‬ ‫טובי המוסיקאים‪.‬‬ ‫ז‬ ‫מר הרוק‪ ,‬המלחין ומספר הסיפורים ערן צור החל ליצור בשנת ‪,1979‬‬ ‫בהיותו בן ‪ .14‬את עיקר השראתו שאב מפינק פלויד‪ ,‬מרוג'ר ווטרס‬ ‫ומג'נסיס ואת השכלתו המוסיקלית קנה לו מאילן מוכיח וממיקי שביב‪,‬‬ ‫מוריו בבית הספר למוסיקה "רימון" בתל אביב‪ ,‬שם החל ללמוד ב‪.1985-‬‬ ‫ב"רימון" פגש את אורי בלק‪ ,‬אלונה דניאל ויובל מסנר ויחד הקימו את‬ ‫להקת הרוק "טאטו"‪ .‬אחר כך הקים צור את להקת ”כרמלה גרוס וגנר"‪,‬‬ ‫שבה ניגן ושר לאורך שנות התשעים‪ .‬בה בעת יצר‪ ,‬הקליט והופיע עם‬ ‫קורין אלאל‪ ,‬דנה אינטרנשיונל‪ ,‬אהוד בנאי‪ ,‬שלומי ברכה‪ ,‬ארקדי דוכין‪,‬‬ ‫אלונה דניאל‪ ,‬גדעון כפן‪ ,‬יובל מסנר‪ ,‬ברי סחרוף‪ ,‬רונה קינן‪ ,‬עידן רייכל‬ ‫ואחרים‪ .‬בשנת ‪ 1997‬הוציא לאור את התקליט "אתה חברה שלי" ובו‬ ‫לחניו לשירי יונה וולך‪ .‬כמו כן הלחין מוסיקה לשתי הצגות של עדנה‬ ‫מזי"א ‪" -‬משחקים בחצר האחורית" ו"ילדים רעים" ולסרטיה של טליה‬ ‫פינקל ‪" -‬כוסות רוח לאבא" ו"טליה דייט קום" והשתתף כשחקן באחד‬ ‫הפרקים‪ .‬ב‪ 2004-‬יצא לאור ספרו "בית אשמן"‪.‬‬ ‫התקליט "חותך בחתך הזהב" ובו שיריו לצד שירי ענבל פרלמוטר‪ ,‬נעים‬ ‫עריידי‪ ,‬יהושע סובול ויובל מסנר הופיע ב‪ 2006-‬ושנה אחר כך החל‬ ‫צור להופיע עם הפייטן דוד מנחם ועם המוסיקאי אלעד גבאי‪ .‬מ‪2008-‬‬ ‫הוא מלמד בבית הספר "רימון" שבו למד‪ .‬התקליט "כל מה שאנושי"‬ ‫המשותף לו וליובל מסנר יצא ב‪ 2010-‬ומעט אחר כך החל צור לערוך‬ ‫ולהגיש תכנית רדיו אישית ברשת ‪ 88FM‬של קול ישראל‪.‬‬ ‫עם המלחין מוני אמריליו זכה ערן צור בפרס לשירה עברית על שם‬ ‫נתן יונתן לשנת תשע"א‪ ,‬פרס הניתן בעבור מצוינות בתחום החיבור‬ ‫בין מוסיקה לבין שירי משוררים עברים‪.‬‬ ‫כריסטוף ויליבלד פון גלוק (‪ / )1787-1714‬קטעים מן הסוויטה לבלט "דון ז'ואן"‬ ‫‪ .1‬אוברטורה‪ :‬אלגרו פומפוזו‪/‬אנדנטה גרציוזו ‪ .2 /‬אלגרטו ריזולוטו‪/‬אלגרטו טרנקווילו ‪/‬‬ ‫‪ .3‬אלגרו מולטו‪/‬אלגרו גוסטוזו (מודרטו)‪/‬אלגרטו ויוצ'ה ‪ .4‬פינאלה‪ :‬לרגטו‪/‬אלגרו נון טרופו‬ ‫כ‬ ‫ריסטוף ויליבלד גלוק‪ ,‬נציג מובהק של‬ ‫התקופה הקלאסית במוסיקה‪ ,‬לצד היידן‪,‬‬ ‫מוצרט וקרל פיליפ עמנואל באך‪ ,‬ידוע בעיקר‬ ‫בזכות ריבוי האופרות שהלחין ובזכות חידוש‬ ‫פני הסוגה הזאת‪ .‬לצד ‪ 49‬אופרות הלחין גם‬ ‫שמונה בלטים‪ ,‬מעט שירים ומוסיקה כלית‪.‬‬ ‫גלוק נולד בבוואריה והתחנך במורביה‬ ‫וכבר בילדותו למד לשיר ולנגן על אורגן‬ ‫כנסייתי ועל כלים נוספים‪ .‬אל זירת האופרה‬ ‫התקרב בעת שהותו במילאנו כתלמידו של‬ ‫המורה הדגול ג'ובאני בטיסטה סמרטיני‪ .‬את‬ ‫האופרות הראשונות הלחין לבתי האופרה‬ ‫של מילאנו‪ ,‬ונציה וטורינו‪ .‬כוכבו של גלוק‬ ‫דרך והוא המשיך והלחין בהצלחה אופרות‬ ‫בבירות אירופה‪ :‬לונדון‪ ,‬דרזדן‪ ,‬וינה‪ ,‬פראג‪,‬‬ ‫קופנהאגן‪ ,‬פריס ורומא‪ .‬בעת שהותו בוינה‬ ‫זכה במשרה הנכספת של קאפלמייסטר‬ ‫התזמורת הקיסרית‪ ,‬ואם בכך לא די‪ ,‬נתכבד‬ ‫מידי האפיפיור בתואר אביר וה"פון" היוקרתי‬ ‫נוסף לשמו‪.‬‬ ‫בסוף שנות החמישים של המאה ה‪ 19-‬חולל‬ ‫גלוק מהפכה אופראית‪ .‬הוא החל להפנות את‬ ‫גבו למסורת ה"דרמה פר מוסיקה" הרצינית‬ ‫ולטקסטים של המשורר האיטלקי מטסטאזיו‬ ‫והחל ליצור אופרות קומיות מזן חדש‪,‬‬ ‫שהתנערו הן מן הסטריאוטיפיות השחוקה‬ ‫של דמויות ה"אופרה בופה" והן מן המנייריזם‬ ‫והקיבעון של ה"אופרה סריה"‪.‬‬ ‫את מהפכתו חולל בעיקר בפריס ושם הפך‬ ‫חיש למוקד ויכוח תרבותי בין תומכיו לפוסליו‪.‬‬ ‫הפרי המרכזי של תפישתו החדשה של גלוק‬ ‫הייתה האופרה "אורפאוס ואאורידיצ'ה"‪,‬‬ ‫שאותה נציג בעונה הבאה‪ ,‬אך קדם לו הבלט‬ ‫בשתי מערכות "דון ז'ואן" שהלחין בשנת‬ ‫‪ 1761‬ואותו נשמע הערב‪ .‬ביצירת הבלט‪,‬‬ ‫המבוסס על "דון ז'ואן‪ ,‬או משתה האבן" של‬ ‫מולייר משנת ‪ ,1665‬שיתף גלוק פעולה עם‬ ‫שני עמיתים איטלקים ‪ -‬הליבריתן ראניארי‬ ‫דה קלדזביג'י והכוריאוגראף גספרו אנג'וליני‪.‬‬ ‫השלושה‪ ,‬שהכירו וכיבדו זה את מלאכתו‬ ‫של זה‪ ,‬הסכימו כי על הרקדן לאחד בגופו‬ ‫ובתנועותיו ‪ -‬במעין קונטרפונקט ‪ -‬את‬ ‫שלושת רכיבי הבלט‪ :‬הדרמה‪ ,‬המוסיקה‬ ‫המשרתת אותה והמחול‪ ,‬המאיר את הדרמה‬ ‫בשפתו העצמאית‪.‬‬ ‫אחרי אוברטורה בצורת הסונטה‪ ,‬שחצוצרות‬ ‫מאיימות מריעות בה כמוטיב חוזר‪ ,‬דון ז'ואן‬ ‫שר לדונה אלווירה סרנדה תחת גזוזטרתה‪.‬‬ ‫אביה‪ ,‬המפקד הצבאי‪ ,‬נכנס בחרב שלופה‬ ‫להגן על בתו ובדו־קרב המתפתח‪ ,‬דון ז'ואן‬ ‫*א ֵלות השאול המענישות חוטאים ‪Furies -‬‬ ‫**סימפוניה ברה מינור‪ ,‬אופוס ‪ 12‬מספר ‪ ,4‬שכותרתה ‪La casa del diavolo‬‬ ‫***מחול דומה מאוד לפסקליה‬ ‫כ‪ 15-‬דקות‬ ‫פוצע אנושות את אבי אהובתו‪ .‬במערכה‬ ‫השנייה‪ ,‬ז'ואן מכין משתה למען חבריו‪ ,‬ואחרי‬ ‫גבוט‪ ,‬קונטרה־דאנס‪ ,‬מינואט ופנדנגו נעימים‬ ‫לעין ולאוזן‪ ,‬מהלומות נוראות נשמעות והנה‬ ‫בפתח פסל שיש של המפקד המת‪ .‬ז'ואן‬ ‫מזמין את הפסל להצטרף לסעודה‪ ,‬אך זה‬ ‫משיב בהזמנה נגדית ‪ -‬יבוא מר לסעוד עמי‬ ‫בבית הקברות‪ .‬התמונה האחרונה מתרחשת‬ ‫בין קברי בית העולם‪ :‬מופיע המפקד הצבאי‬ ‫ומטיף מוסר לדון ז'ואן‪ .‬זה מתריס כנגדו‬ ‫במילות בוז ויוהרה ולצלילי פסקליה מעוררת‬ ‫ח ִיל ורעדה‪ ,‬קברים נפערים‪ ,‬להבות ניצתות‬ ‫ודון ז'ואן שוקע ביגון שאולה‪.‬‬ ‫מעניין כי הפרק המסיים‪ ,‬הקרוי גם מחול‬ ‫הפור ְיוֹת*‪ ,‬צבר כל כך הרבה פופולריות‪ ,‬עד כי‬ ‫לא רק גלוק עצמו שב להשתמש בו בגרסתו‬ ‫הצרפתית (‪ )1774‬לאורפאוס ואאורידיצ'ה‪,‬‬ ‫אלא גם המלחין האיטלקי לואיג'י בוקריני‪.‬‬ ‫בוקריני‪ ,‬שהיה נגן בתזמורת ה"בורגתיאטר"‬ ‫של וינה בזמן בכורת גלוק־אנג'וליני‪ ,‬חמד את‬ ‫המחול‪ ,‬ובשנת ‪ 1771‬שילב אותו בלא היסוס‬ ‫כפרק בסימפוניה** שלו‪ ,‬בכותבו בכותרת‬ ‫כך‪" :‬שקון*** זה מייצג את שאול תחתיות‬ ‫והוא חובר מתוך חיקוי לזה שהלחין מר גלוק‬ ‫ב"משתה האבן" שלו‪.‬‬ ‫שומרים על מצויינות‬ ‫צילום‪ :‬איתן טל‬ ‫סדרת עולם הפסנתר‬ ‫שלושה פסנתרנים מעולים ומנצח אחד‪,‬‬ ‫אבנר בירון‪ ,‬בקונצרטים יוצאי דופן‬ ‫דניאל גורטלר ינגן קונצ'רטי‬ ‫לפסנתר מאת באך וצבי אבני‬ ‫(בכורה ישראלית)‪ .‬בנוסף לאלה‬ ‫התזמורת תנגן את סימפוניית‬ ‫הפרידה מאת היידן ויצירות מאת‬ ‫קורלי וויואלדי‪.‬‬ ‫אלכסנדר קורסנטיה ינגן את‬ ‫הקונצ'רטו לפסנתר מאת נינו רוטה‬ ‫וקטעי סולו‪ .‬בנוסף לאלה התזמורת‬ ‫תנגן את הסימפוניה השלישית מאת‬ ‫בטהובן ואת הסימפוניה הראשונה‬ ‫מאת פרוקופייב‪.‬‬ ‫אלכסנדר טורדזה ינגן את הקונצ'רטו‬ ‫לפסנתר מאת ראוול וקטעי סולו‪.‬‬ ‫בנוסף לאלה התזמורת תנגן את‬ ‫"קברו של קופרן" מאת ראוול ואת‬ ‫הסימפוניה השביעית של בטהובן‪.‬‬ ‫‪Alexander Alexander Daniel‬‬ ‫‪Toradze Korsantia‬‬ ‫‪Gortler‬‬ ‫א'‪-‬ה'‪ ,‬בין השעות ‪17:00-09:00‬‬ ‫עונה‬ ‫השנה מצטרפים למנויי הקאמרטה הישראלית ירושלים‬ ‫לרכישת מנויים‪1-700-55-2000 :‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫ג'ואקינו רוסיני (‪ / )1868-1792‬קונצ'רטו לבסון בסי במול מז'ור‬ ‫‪ .1‬אלגרו ‪ .2 /‬לרגו ‪ .3 /‬רונדו‬ ‫מ‬ ‫כ‪ 19-‬דקות‬ ‫שהגיע רוסיני לגיל ‪ 39‬היה מספר‬ ‫האופרות שנשאו את שמו ‪ 39‬ובסוף‬ ‫אותה שנה (‪ )1829‬אמר באיטלקית "בסטה!‬ ‫לא עוד!" כיצד הספיק ומדוע הפסיק?‬ ‫אבל חוד החנית של התמסרותו היה הבישול‪:‬‬ ‫בעיקר במעונו הפריסאי נהג לארח ידוענים‬ ‫ולהכין בעבורם מטעמים‪ ,‬שכמה מהם מפארים‬ ‫תפריטי מסעדות יוקרה עד עצם היום הזה**‪.‬‬ ‫את האופרה הראשונה הלחין בהיותו‬ ‫בן ‪ 14‬והוא נהג להשלים אופרה בתוך‬ ‫שבועיים־שלושה‪ ,‬ולכן עשרים שנות פעילות‬ ‫מסבירות את התנובה הברוכה‪ .‬אשר לאיכות‬ ‫ולפופולריות‪ ,‬גם בהן אין לפקפק‪ :‬אחרי‬ ‫טנקרדי והספר מסביליה כבר שודרג כינויו‬ ‫מ"הגרמני הקטן" (רמז לאהבתו להיידן‬ ‫ולמוצרט) ל"מוצרט האיטלקי"‪ .‬ב‪ 1824-‬כתב‬ ‫הסופר הצרפתי סטנדל‪" :‬במהלך תריסר‬ ‫השנים האחרונות אין שֵם העולה בשיחות‬ ‫סלון ממוסקווה ועד נפולי ומפריס ועד‬ ‫כלכותה יותר מרוסיני‪ .‬גבולות תהילתו הם‬ ‫גבולות הציוויליזציה‪ ,‬וכל כולו בן ‪."32‬‬ ‫לאור כל זה‪ ,‬מה רבה הייתה פליאתו של‬ ‫נגן הבסון והמנצח האיטלקי סרג'ו אזוליני‪,‬‬ ‫כשגילה לפני כתריסר שנים בספריית‬ ‫אוסטיליה שבין בולוניה למילנו כתב יד של‬ ‫קונצ'רטו בהלחנת רוסיני!‬ ‫ומדוע הפסיק? התיאוריות רבות‪ :‬בריאותיות‬ ‫(זיבה*‪ ,‬הפרעה דו־קוטבית)‪ ,‬פוליטיות־‬ ‫כלכליות (מהפכת יולי ‪ 1830‬רוששה את‬ ‫האופרה הצרפתית)‪ ,‬נסיבתיות־אסתטיות‬ ‫(מייארבר וורדי‪ ,‬מלכי הברק והדרמה‪,‬‬ ‫נשפו בעורפו)‪ ,‬אישיותיות (יש טוענים כי‬ ‫הפך עשיר ועצל)‪.‬‬ ‫ובמה העביר רוסיני את זמנו בשאר ‪ 39‬שנות‬ ‫חייו‪ ,‬בין אוגוסט ‪ ,1829‬מועד העלאת וילהלם‬ ‫טל‪ ,‬אופרתו האחרונה‪ ,‬לבין מותו? לאורך‬ ‫העשור הרביעי של המאה עמל על ליטוש‬ ‫סטאבט מאטר מוצלח והלחין קנטטה וכמה‬ ‫יצירות ּכ ֵליות ובשלהי חייו הלחין קובץ יצירות‬ ‫לקול ולפסנתר וכינהו חטאי גיל הזיקנה‪.‬‬ ‫הקונצ'רטו נכתב כנראה בעבור נגן הבסון‬ ‫המפורסם נ ַז ַר ֵנוֹ גַט ִי‪ ,‬שלמד בבית הספר‬ ‫למוסיקה בבולוניה בשנים ‪ ,1846-1842‬בהן‬ ‫שימש רוסיני יועץ כבוד במוסד מוסיקלי‬ ‫זה‪ .‬אגב‪ ,‬רוסיני עצמו למד בבית הספר הזה‬ ‫וכנראה רצה להוקיר תודה למוסד שבו קיבל‬ ‫את חינוכו המוסיקלי‪ .‬לימים כתב‪" :‬במקום זה‬ ‫לימדו אותי את הצעדים הראשונים באמנות‬ ‫המוסיקה ועודדו אותי לנסות את מזלי‬ ‫במקצוע לא בטוח זה‪ ,‬שבו התמדתי לאורך‬ ‫שנים‪ ...‬עכשיו אני רוצה להקדיש את מיטב‬ ‫כוחי למוסד ולהעלות את יוקרתו‪ ".‬בעקבות‬ ‫מאמצי רוסיני‪ ,‬קיבל בית הספר מורים חדשים‬ ‫ומשך אליו תלמידי מוסיקה מצוינים‪ ,‬אחד‬ ‫מהם גטי‪ ,‬שמבקרי זמנו אהבו לאהוב‪ .‬נראה‬ ‫שרוסיני התרשם מאוד מנגינתו‪ ,‬וזו היוותה‬ ‫השראה לכתיבת הקונצ'רטו הזה‪ ,‬המציב‬ ‫אתגרים טכניים ומוסיקליים רבים בפני הסולן‪.‬‬ ‫מִפְע ָם הפרק הראשון אינו מצוין בפרטיטורה‪,‬‬ ‫אך נוהגים לנגנו כאלגרו‪ .‬תחילתו בפתיחה‬ ‫קצרה ושקטה של כלי הקשת ובעקבותיה‬ ‫מתקפת פורטיסימו של התזמורת כולה‪,‬‬ ‫הפוצחת בסדרת גאלופים עליזים‪ ,‬המשתרגים‬ ‫מדי כמה תיבות בנועם משיכות קשתות כלי‬ ‫המיתר‪ ,‬עד להופעת הסולו‪ .‬מיד עם תחילת‬ ‫נגינתו‪ ,‬הבסון מציג לראווה‪ ,‬כטווס הפורש את‬ ‫נוצות זנבו‪ ,‬כמעט את מלוא מנעד צליליו‪ ,‬צולל‬ ‫למעמקים ומתרונן בוירטואוזיות לגבהים ‪.‬‬ ‫הפרק השני‪ ,‬לרגו בדו מינור‪ ,‬נוגה‪ ,‬שירתי ויפה‪.‬‬ ‫אפשר לדמיין את נושאו מושר כארי ָה בפי‬ ‫טנור‪ .‬סיום הפרק השני מפתיע ביותר‪ ,‬כמעט‬ ‫בלי אח ורע בספרות המוסיקלית‪ :‬סיום שקט‬ ‫מאוד‪ ,‬כשלפתע מופיע אקורד חזק ולאחריו‬ ‫שלושה צלילים בודדים של הבסון‪ ,‬המובילים‬ ‫הישר אל הפרק השלישי‪.‬‬ ‫בפרק השלישי ‪ -‬רונדו יפהפה ‪ -‬הנושא‬ ‫מוצג בתחילה על ידי הבסון ואחר כך על ידי‬ ‫התזמורת‪ .‬בסוף הפרק ניתן לזהות מוטיבים‬ ‫"רוסיניים" מובהקים‪ .‬הנה‪ ,‬למשל‪ ,‬בפי‬ ‫הנושפים משהו מעין‪Figaro qua Figaro la, :‬‬ ‫‪ .Figaro su, Figaro giù‬אולי רק נדמה? אבל‬ ‫הנה שוב‪ ,‬בשנית‪ ,‬בשלישית‪.‬‬ ‫"אז אתה המלחין של 'הס ַ ּפ ָר'"‪ ,‬שאל בטהובן‬ ‫החולה‪ ,‬הנרגן וכבד־השמיעה את רוסיני‬ ‫בן השלושים בפגישה ביניהם בשנת ‪.1822‬‬ ‫"אני מציע לך"‪ ,‬קרא לעברו‪" ,‬התרכז אך ורק‬ ‫באופרות קומיות!"‬ ‫ומי יודע? אולי גרמה "עצה ידידותית" זאת‬ ‫לחסימת מעיין האופרות של ג'ואקינו רוסיני‪.‬‬ ‫*כמוהו כגלוק‪ ,‬אגב‬ ‫**סטייק ושמו ט ּור ְנ ֵדו רוסיני הוא רק דוגמה אחת‬ ‫צילום‪ :‬דן פורגס‬ ‫צילום‪ :‬דניאל צ'צ'יק‬ ‫הקונצרט הבא‬ ‫אבנר בירון‬ ‫משקספיר עד גתה‬ ‫אבנר בירון מנצח‬ ‫קרן הדר סופרן‬ ‫איילת כהן סופרן‬ ‫•מנדלסון‬ ‫מוסיקה למחזהו של ויליאם שקספיר‬ ‫"חלום ליל קיץ"‬ ‫•ילנה סוקולובסקי‬ ‫עולם השמש (בכורה עולמית)‬ ‫•בטהובן מוסיקה למחזהו של‬ ‫וולפגנג פון גתה "אגמונט"‬ ‫איילת כהן‬ ‫קרן הדר‬ ‫תל אביב‪ :‬מוזיאון תל אביב לאמנות‬ ‫מוצ"ש‪ 23.6.12 ,‬בשעה ‪( 21:00‬המשולבת הקטנה)‬ ‫יום א'‪ 24.6.12 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫יום ו'‪ 29.6.12 ,‬בשעה ‪13:00‬‬ ‫מוצ"ש‪ 30.6.12 ,‬בשעה ‪21:00‬‬ ‫ירושלים‪ :‬אולם הנרי קראון‬ ‫יום ג'‪ 26.6.12 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫חיפה‪ :‬אולם רפפורט‬ ‫יום ד'‪ 27.6.12 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫רחובות‪ :‬אולם ויקס‪ ,‬מכון ויצמן למדע‬ ‫יום ב'‪ 2.7.12 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫יוהאן סבסטיאן באך (‪ / )1750-1685‬קונצ'רטו לבסון בדו מז'ור‬ ‫‪ .1‬אלגרו ‪ .2 /‬סיצ'יליאנו ‪ .3 /‬אלגרו‬ ‫ק‬ ‫סם ומסתורין נכרכו בשמו של באך*‪.‬‬ ‫מצד אחד‪ ,‬רוב כתבי היד שלו אבדו‪ ,‬ולכן‬ ‫יצירותיו הן בבחינת מעיין תת־קרקעי הנסתר‬ ‫מעינינו‪ .‬מן הצד האחר‪ ,‬ככל שהעשורים‬ ‫עוברים‪ ,‬שפע של יצירות הולך ונמזג ‪ -‬בזכות‬ ‫איכות יצירותיו‪ ,‬מורכבותן והפופולריות‬ ‫הגוברת שלהן‪ ,‬באך מושך אליו מוסיקולוגים‬ ‫ומוסיקאים המגלים ומשחזרים את יצירותיו‪,‬‬ ‫והנה ‪ -‬כמעיין המתגבר‪.‬‬ ‫שמו המלא של הקונצ'רטו שננגן הערב‬ ‫הוא "קונצ'רטו לבסון סולו‪ ,‬לאבוב ד'אמורה‬ ‫שבתזמורת‪ ,‬לשני כינורות‪ ,‬לויולה ולבאסו‬ ‫קונטינואו"‪ .‬אין לו מספר רי"ב והסיבה ‪ -‬הוא‬ ‫משוחזר משלוש קנטטות‪ :‬האלגרו הפותח‬ ‫הוא שיכתוב של הפרק הראשון (סינפוניה)‬ ‫של קנטטה רי"ב ‪ ,169‬הפרק השני‪ ,‬סיצ'יליאנו‪,‬‬ ‫הוא שיכתוב של תפקיד זמרת האלט באותה‬ ‫קנטטה‪ ,‬ואילו האלגרו המסיים הוא הסינפוניה‬ ‫של קנטטה רי"ב ‪ .49‬נציין ששני הפרקים‬ ‫הראשונים הפכו גם לפרקים הפותחים של‬ ‫קונצ'רטו לצ'מבלו ולתזמורת במי מז'ור רי"ב‬ ‫‪ 1053‬שהשמיע באך בכנסיית תומס הקדוש‬ ‫שבלייפציג ‪ 13‬שנים אחרי שהלחין את‬ ‫קנטטה ‪.169‬‬ ‫כ‪ 18-‬דקות‬ ‫בפרק הראשון‪ ,‬בעל מבנה "דה קפו" (‪,)ABA‬‬ ‫שתי התיבות הראשונות‪ ,‬בביצוע סקציית‬ ‫הכינור הראשון ‪ -‬או לפעמים אפילו כסולו‬ ‫נמרץ ומהיר של הכנר הראשי בלבד ‪-‬‬ ‫נשמעות כקריאת ההשכמה לריקוד הסקוור־‬ ‫דאנס האמריקני‪ .‬אל נגינת הנושא המוסיקלי‬ ‫הראשון הזה מצטרפים הכל ‪ - Tutti -‬ובכלל‬ ‫זה הבסון הסולן‪ ,‬שהוא ברגע זה עדיין חלק‬ ‫מן האנסמבל‪ .‬אחר כך הבסון פוצח בשירה‬ ‫סולנית וכלי הקשת והאבוב ד'אמורה הופכים‬ ‫להיות לסירוגין מלוויו או בני שיחו‪ ,‬ואז הנושא‬ ‫תם ומפנה מקום לנושא שני ובו גיוונים‪,‬‬ ‫"ניסויים" ואלתורים‪ ,‬ובסביבות שני שליש‬ ‫הפרק‪ ,‬הנושא הראשון חוזר ומענג את האוזן‬ ‫בתוקף היותו כבר מוכר‪ ,‬כבית ששבים אליו‪.‬‬ ‫כך באלגרו הראשון ובדומה לכך באלגרו‬ ‫המסיים‪ ,‬שגם הוא בעל מבנה "דה קפו"‪.‬‬ ‫הפרק השני‪ ,‬סיצ'יליאנו (או סיצ'יליאנה) שקט‬ ‫ויפה במשקל ‪ ,12/8‬הוא פיתוח של מחול‬ ‫סיציליאני עממי‪ ,‬אך הפשטות העממית נותרה‬ ‫בשם בלבד‪ .‬באך‪ ,‬כדרכו‪ ,‬מעניק לו הרמוניות‬ ‫לעילא ותחכום‪ ,‬ותוגתו היפה מסמנת מעין‬ ‫פרידה מעם הבלי העולם הזה וקבלת פנים‬ ‫עורגת למנעמי האהבה בת השמיים‪.‬‬ ‫*באך בגרמנית נחל קטן‬ ‫שומרים על מצויינות‬ ‫סדרת קולות העם‬ ‫שלוש זמרות בינלאומיות בחגיגה של מוסיקה אמנותית‬ ‫ששורשיה במוסיקה עממית או בטקסטים חברתיים‬ ‫צילום‪ :‬דניאל צ'צ'יק‬ ‫הזמרת סינטיה קלארי‪ ,‬שהייתה כרמן‬ ‫הבלתי נשכחת בהפקה של פיטר‬ ‫ברוק‪ ,‬עם המנצח סטנלי ספרבר‪,‬‬ ‫בקונצרט שמוקדש כולו למוסיקה‬ ‫אמריקנית של המאה העשרים‪.‬‬ ‫בתכנית יושמעו קטעים מ"פורגי ובס"‬ ‫מאת גרשווין וכן קטעים ושירים‬ ‫מאת לנרד ברנשטיין‪ ,‬אהרון קופלנד‪,‬‬ ‫סמואל בארבר ואהרון ג'יי קרניס‪.‬‬ ‫הזמרת קרן הדר והמנצח יניב דינור‬ ‫בקונצרט שמוקדש למלחינים של‬ ‫אמצע המאה העשרים‪ ,‬ובעיקר לשירים‬ ‫שכתבו יחד ברטולד ברכט וקורט וייל‪,‬‬ ‫ולצדם שירים ויצירות שכתבו באותה‬ ‫תקופה הנס אייזלר ואיגור סטרווינסקי‪.‬‬ ‫השנה מצטרפים למנויי הקאמרטה הישראלית ירושלים‬ ‫לרכישת מנויים‪1-700-55-2000 :‬‬ ‫א'‪-‬ה'‪ ,‬בין השעות ‪17:00-09:00‬‬ ‫הזמרת אנה מאיליאן והמנצח‬ ‫ארם גארבקיאן‪ ,‬שניהם מארמניה‪,‬‬ ‫בקונצרט שמוקדש כולו למוסיקה‬ ‫שבין הרי הקווקז להרי אררט‪ .‬בתכנית‬ ‫משולבים שירי עם ומוסיקה עממית‬ ‫ארמנית בעיבוד אמנותי וכן יצירה‬ ‫של המלחין יוסף ברדנשוילי‪.‬‬ ‫בשיתוף פסטיבל העוד הבינלאומי‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫עונה‬ ‫‪Cynthia‬‬ ‫‪Keren‬‬ ‫‪Anna‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫איגור סטרווינסקי (‪ / )1882-1971‬מעשה בחייל‬ ‫כ‪ 50-‬דקות‬ ‫מ‬ ‫עשה בחייל נולד ממצוקה ומתמימות‪.‬‬ ‫הימים ימי ההרג‪ ,‬המגפות והייאוש של‬ ‫מלחמת העולם הראשונה‪ .‬המלחין הרוסי איגור‬ ‫סטרווינסקי‪ ,‬ששהה אז בשוויץ הנייטרלית‪,‬‬ ‫פגש את המשורר השווייצי שארל־פרדינן רמיז‬ ‫ואף שהם עצמם היו שרויים בתוך מובלעת‬ ‫שקטה שסביבה הסער‪ ,‬היו שניהם מנותקים‬ ‫ממו"ליהם‪ ,‬מקהלם וממקורות פרנסתם‪.‬‬ ‫מאחורי סטרווינסקי כבר היו באותה עת‬ ‫הישגים מרשימים‪ :‬ציפור האש‪ ,‬פטרושקה‬ ‫ופולחן האביב מיצבו אותו כמהפכן במוסיקה‪,‬‬ ‫כאחד מראשוני המודרניזם‪ .‬בתמימותם האמינו‬ ‫השניים כי יוכלו לזכות בהכנסה צנועה מדרמה‬ ‫מוסיקלית קומפקטית וניידת‪ ,‬שתוצג בכמה‬ ‫מתיאטראות שוייץ‪ .‬הדבר לא קרה‪ ,‬אך מיעוט‬ ‫המשאבים והתמימות הולידו יצירת מופת‪.‬‬ ‫עלילת ה"מעשה" ‪ -‬שבה שילב רמיז שני‬ ‫סיפורי עם רוסיים והפכם לקוסמופוליטיים ‪-‬‬ ‫הוא עוד גרסה של אגדת פאוסט הוותיקה‪,‬‬ ‫שלקח בצידה‪ :‬המוכר את נשמתו לשטן ‪-‬‬ ‫סופו רע ומר‪.‬‬ ‫המופע המקורי כתוב לטרומבון‪ ,‬בסון‪ ,‬קלרינט‪,‬‬ ‫קורנט*‪ ,‬קונטרבס‪ ,‬כינור‪ ,‬כלי הקשה‪ ,‬קריין‬ ‫(המספר)‪ ,‬שני שחקנים (החייל והשטן)‬ ‫ורקדנית (הנסיכה אמורה לומר את דברה‬ ‫במחול)‪ .‬המופע כפי שתוכנן תחילה לא‬ ‫קרם עור וגידים ואחרי תום המלחמה עובדה‬ ‫היצירה לשתי סוויטות לבלט בהרכבים‬ ‫שונים‪ .‬סטרווינסקי נאלץ לחכות ‪ 31‬שנה‬ ‫ומלחמה עולמית נוספת בטרם הועלתה‬ ‫היצירה בגרסתה המקורית עם הקריינות‪ .‬זה‬ ‫קרה בשנת ‪ 1949‬וביבשת אחרת‪ :‬בפסטיבל‬ ‫מונטריאול‪ .‬רמיז הלך לעולמו שנתיים‬ ‫לפני הופעה זו ולא הספיק לדעת כי חרוזיו‬ ‫הצרפתיים יתורגמו לשפות רבות וכי הדרמה‬ ‫המוסיקלית שנרקחה ב‪ 1918-‬תועלה בגרסה‬ ‫מלאה או רזה בארצות רבות‪.‬‬ ‫הנה תקציר העלילה‪:‬‬ ‫מערכה ראשונה‪ :‬לצלילי מרש הפתיחה‬ ‫חייל בחופשה צועד אל עיר הולדתו‪ .‬המאזין‬ ‫ל"מרש החייל" יבין בנקל ממי שאב קורט ווייל‬ ‫את השראתו בהלחנת יצירותיו הג'אזיות־‬ ‫חתרניות‪ ,‬הדיסוננטיות ופרועות הקצב‪.‬‬ ‫בזמן שהקורנט והטרומבון מפיחים תקווה‬ ‫בחייל הצועד אל עבר אמו ואהובתו על רקע‬ ‫הסדירות המדומה של מהלכי הקונטרבס‬ ‫והקריינות השקולה‪ ,‬צווחות הקלרינט‪ ,‬צרימות‬ ‫המיתרים והפרעות הקצב של הטימפני‬ ‫רומזים כמה הפכפכים חיי כל חייל (ובעצם‬ ‫כל חי)‪ .‬בשבתו לנוח לצד פלג זך החייל‬ ‫דולה מתחתית תרמילו כינור ישן‪ ,‬עליו הוא‬ ‫מנגן קובץ "נעימונות לצד נחל"‪ .‬והנה השטן‬ ‫מופיע ‪ -‬מחופש לזקן ‪ -‬וחומד את הכינור‪.‬‬ ‫אחרי התנגדות נמוכת סיכוי החייל משתכנע‬ ‫לתת את הכלי בידי ה"זקן"‪ ,‬בתמורה לספר‬ ‫פלאי המנבא מה יעלה ומה יירד בבורסה‪ .‬עוד‬ ‫בעסקה ‪ -‬שלושה ימים אמור החייל לבלות‬ ‫במאכל ובמשתה במחיצת הזקן ובזמן הזה‬ ‫יל ַמדו את אמנות הנגינה בכינור‪ .‬והנה‪ ,‬בצאת‬ ‫החייל מבית מארחו מתברר לו לתדהמתו כי‬ ‫בפועל שהה שם שלוש שנים‪ ,‬שכן בשובו אל‬ ‫עירו הכל נסים מפניו‪ ,‬בחושבם שהוא רוח‬ ‫ששבה מארץ המתים‪ .‬כך אמו הזקנה וכך‬ ‫ארוסתו הצעירה (שנישאה בינתיים וילדה‬ ‫שני בנים)‪ .‬לצלילי "נעימת רועים" החייל נואש‬ ‫וזועם והשטן שב ומופיע ומעודדו להשתמש‬ ‫במוצר הפלא שזכה בו ‪ -‬הספר המלמד כיצד‬ ‫להריץ מניות‪ .‬וחיילנו אמנם מתעשר! אך מה‬ ‫בצע לו בעושר כשהוא חפץ אך אושר‪ .‬נעימת‬ ‫הכינור מתחילת המופע מזכירה לו ולנו את‬ ‫אושרו הפשוט‪ ,‬האבוד‪ .‬בדיוק בזמן הזה רוכלת‬ ‫זקנה (שוב השטן) מציעה לו כינורון משומש‬ ‫שנראה מוכר‪ ,‬אך משמנסה החייל לנגן בו‪,‬‬ ‫הכלי הלירי אינו נעתר לאצבעותיו ששמנו‪.‬‬ ‫השטן גז והספר נקרע לגזרים באצבעותיו‬ ‫העצבניות של החייל‪.‬‬ ‫מערכה שנייה‪ :‬החייל נוטש את ביתו הגדול‬ ‫ואת רכושו הרב ושב לצעוד לצלילי שיר הלכת‬ ‫הישן‪ ,‬אך הפעם אין התלהבות בהליכתו‪ ,‬באין‬ ‫לו חזון נכסף‪ .‬בפונדק דרכים הוא שומע מפי‬ ‫כרוז כי בת המלך חולה ומי שירפאה יזכה‬ ‫בה לאישה‪ .‬מרש מלכותי (סי במול נ ָקוּד‬ ‫במצלולים כרומטיים) מוליכו לארמון המלך‬ ‫ושם כבר מצפה לו השטן‪ ,‬הפעם ‪ -‬ככנר‬ ‫וירטואוז‪ .‬המספר זורה חפיסת קלפים על‬ ‫השולחן ומדריך את החייל כי עליו להפסיד‬ ‫במשחק ליריבו העל טבעי ובכך ישיל מעליו‬ ‫את כספו המקולל ובהפסידו ינצח‪ .‬התוכנית‬ ‫עולה יפה‪ :‬החייל מתרושש על נקלה‪ ,‬השטן‬ ‫משתכר על נקלה ונופל לרגלי קורבנו והחייל‬ ‫בדרורו החדש מנגן "קונצרט קטן" לנו‪ ,‬לעצמו‬ ‫ולנסיכה החולה‪ .‬זו מבריאה חיש ממחלתה‬ ‫ופוצחת בשלושה מחולות (סטרווינסקי‬ ‫קורא להם 'פורטרטים של מחולות')‪ :‬טנגו‪,‬‬ ‫ולס ורגטיים‪ .‬השטן שב‪ ,‬והפעם בלי כחל‬ ‫וסרק‪ ,‬אלא מצויד בזנבו ובקרניו שמימים‬ ‫ימימה‪ .‬אבל החייל המרושש והמאושש אוחז‬ ‫במיומנות בכינורו‪ ,‬וזה יודע לא רק להבריא‬ ‫נסיכות אלא גם להכניע שטנים ולענותם‪,‬‬ ‫כמוכח בעיוותים הפוקדים את ה‪diable-‬‬ ‫למשמע "מחול השטן"**‪ .‬החייל והנסיכה‬ ‫מתחבקים לאורך שמונה תיבות הפורטיסימו‬ ‫של ה"כוראל קטן"‪ ,‬רמז לחתונה קרובה‪,‬‬ ‫אך השטן המובס משרבב את ראשו לחדר‬ ‫ומאיים כי אם יהינו בני הזוג לצאת מגבולות‬ ‫הארמון אל העולם עצמו‪ ,‬ישובו לחזקת‬ ‫השטן‪ .‬הזוג נישא‪ .‬האושר חזר‪...‬‬ ‫אך הקשיבו למספר ולדברי המוסר‪:‬‬ ‫כל אדם הוא יציר עברו‪,‬‬ ‫אך אסור לייחל לעבר!‪...‬‬ ‫‪...‬את האושר אשר לנו יש‪,‬‬ ‫אי אפשר להכפיל ולשלש‬ ‫ואדם שאינו מסתפק באושרו‪,‬‬ ‫בסופו של דבר ייענש‪.‬‬ ‫הכלה הצעירה מתעקשת ללמוד עוד על‬ ‫עברו של החייל ומבקשת כי יקח אותה אל‬ ‫כפרו ואל בית אמו‪ .‬החייל מתלבט‪ ,‬כי הוא‬ ‫מודע לאזהרת השטן ועם זאת הוא יודע כי‬ ‫לא יוכל לעמוד בפרץ ההפצרות של אהובתו‬ ‫הנשגבת ולבסוף הם יוצאים מן הארמון‪.‬‬ ‫השטן‪ ,‬כמצופה‪ ,‬מתנפל‪ ,‬ברקע מרש ניצחון‬ ‫(של השטן)‪ ,‬הנסיכה נעלמת והלמויות התוף‬ ‫מצביעות על הסוף‪.‬‬ ‫בארץ הועלה המופע לראשונה ב"הבימה"‬ ‫בתרגומה של לאה גולדברג‪ .‬את התרגום‬ ‫והעיבוד שלפנינו הכין ירון לונדון‪.‬‬ ‫*מין חצוצרה‬ ‫**בהפקות המשלבות משחק ומחול‪ ,‬מיומנות השטן‬ ‫מתבטאת בזה שהוא גם מדבר וגם רוקד‬ The Soldier's Tale Avner Biron conductor Mor Biron bassoon Eran Zur narrator Christoph Willibald von Gluck (1714-1787) Excerpts from the Ballet Suite "Don Juan, ou Le Festin de Pierre" 2011/2012 Tel Aviv / Tel Aviv Museum of Art Saturday, June 9 2012 at 21:00 Jerusalem / Henry Crown Hall, Jerusalem Theatre Monday, June 11 2012 at 20:30 Karmiel / Performing Arts Center Tuesday, June 12 2012 at 20:30 Gioacchino Rossini (1792-1868) Concerto for bassoon in B flat Major Intermission Johann Sebastian Bach (1685-1750) Concerto for bassoon in C Major Igor Fyodorovich Stravinsky (1882-1971) The Soldier's Tale Libretto: Charles‫־‬Ferdinand Ramuz Program Notes: Benny Hendel / Design: Hagit Maimon The Israel Camerata Jerusalem Music Director and Founder: Avner Biron Composer in Residence: Josef Bardanashvili The musicians 1st Violin Arnold Kobiliansky* Michael Boyaner Pavel Galaganov Sophia Kirsanova** Carmela Leiman Etien Meneri Roman Yusupov *principal player **permanent guest musician 2nd Violin Natalie Sher* Denice Djerassi Michael Kontsevich Zina Levin Keren Lipker Eduard Reznik Viola Michael Plaskov* Doron Alperin Andrei Shapelnikov Boris Rimmer Michael Yavker Cello Yafim Aizenstadt* Marina Katz* Zvi Orleansky* Alexander Sinelnikov Bassoon Mauricio Paez* Kristijonas Grigas Flute Esti Rofé* Oboe Muki Zohar* Ori Meiraz Trumpet Marat Gurevich Bass Dmitri Rozenzweig* Genadi Litvin Guest musicians: Iris Ringer, flute; Ilya Schwartz, Semion Ostiansky, clarinet; Michael Slatkin, Adrián Arroyo Solis, horn; Yigal Meltzer, trumpet; Tal Ben Rei, trombone; Karen Phenpimon‫־‬Zehavi, percussion; Iris Globerson Hirsh, continuo Board of Directors and Members of Association Prof. Ruth Arnon*, Chairman Jacob Aizner* Dr. Hanan Alon Shimshon Arad Prof. Avi Ben Basat Robert Drake Izaak Elron* Eli Eyal *Member of the board Prof. Menachem Fisch* Benny Gal–Ed* Hedva Foguel* Prof. Benny Geiger* Yair Green* Prof. Moshe Hadani* Prof. Uri Karshon David Kindler* Nissim Levy Baruch Shalev* Moshe Vidman* Sara Zelkind Administration General Manager: Ben‫־‬Zion Shira Administrative Manager: Michael Kontsevich Producer: Abigail Sandler Marketing Manager: Tamar Umansky Sales: Dagan Feder Secretary: Merav Farhi Stage Manager: Valery Aksyonov Legal Advisor: Adv. Ami Folman Accountant: Sarit Yitshaki Office: 13 HaHagana St. (HaGiv'a HaTsarfatit) Jerusalem | Tel: +972-2-5020503 Fax: +972-2-5020504 Internet: www.jcamerata.com | Email: [email protected] The Orchestra is supported by: The Ministry of Culture and Sport | The Municipality of Jerusalem | The Jerusalem Foundation The Marc Rich Foundation | Teva Pharmaceutical Industries Ltd. | and by the generous support of various donors. THE 28th SEASON | 2011/2012 THE SOLDIER'S TALE