‫העונה ה‪2010/2011 | 27-‬‬ ‫השתקפויות‬ ‫הקאמרטה הישראלית ירושלים‬ ‫מייסד ומנהל מוסיקלי‪ :‬אבנר בירון‬ ‫מלחין הבית‪ :‬יוסף ברדנשווילי‬ ‫חברי התזמורת‬ ‫*נגן ראשי **נגנית אורחת קבועה‬ ‫כינור שני‬ ‫כינור ראשון‬ ‫ארנולד קוביליאנסקי* נטלי שר*‬ ‫סבטלנה גופמן‬ ‫מיכאל בויאנר‬ ‫דניס ג'רסי‬ ‫פאבל גלגנוב‬ ‫זינה לוין‬ ‫רומן יוסופוב‬ ‫קרן ליפקר‬ ‫כרמלה ליימן‬ ‫מיכאל קונצביץ'‬ ‫יונה צור‬ ‫אדוארד רזניק‬ ‫סופיה קירסנובה**‬ ‫ויולה‬ ‫מיכאל פלסקוב*‬ ‫משה אהרונוב‬ ‫מיכאל יאבקר‬ ‫בוריס רימר‬ ‫אנדריי שפלניקוב‬ ‫חליל‬ ‫אסתי רופא*‬ ‫אבנר גיגר‬ ‫צ'לו‬ ‫צבי אורליאנסקי*‬ ‫מיכאל אייזנשטד*‬ ‫מרינה כץ*‬ ‫אלכסנדר סיניילניקוב אבוב‬ ‫מוקי זוהר*‬ ‫אורי מירז‬ ‫קונטרבאס‬ ‫דמיטרי רוזנצוויג*‬ ‫גנאדי ליטבין‬ ‫קלרינט‬ ‫טיבי צייגר*‬ ‫בסון‬ ‫ענבר נבות*‬ ‫קריסטיונס גריגס‬ ‫קרן‬ ‫אלון ראובן*‬ ‫שחר זיו‬ ‫חצוצרה‬ ‫יובל שפירא*‬ ‫מראט גורביץ'‬ ‫טימפני‬ ‫קרן פנפימון זהבי*‬ ‫נגנים אורחים‪/‬מחליפים‪ :‬שירי סיון‪ ,‬חליל; חואן פצ'ואן רמירז‪ ,‬אבוב; יונתן הדס‪/‬שירה אליסף‪ ,‬קלרינט‬ ‫חברי העמותה וחברי הוועד המנהל‬ ‫יצחק אלרון*‬ ‫פרופ' רות ארנון* ‪ -‬יו"ר‬ ‫שמשון ארד‬ ‫יעקב אייזנר*‬ ‫פרופ' אבי בן בסט‬ ‫אלי אייל‬ ‫פרופ' בני גיגר*‬ ‫דר' חנן אלון‬ ‫*חברי העמותה‬ ‫בני גל–עד*‬ ‫עו"ד יאיר גרין*‬ ‫רוברט דרייק‬ ‫פרופ' משה הדני*‬ ‫משה וידמן*‬ ‫שרה זלקינד‬ ‫ניסים לוי‬ ‫הדווה פוגל*‬ ‫פרופ' מנחם פיש*‬ ‫פרופ' מרק קופיטמן‬ ‫דיוויד קינדלר*‬ ‫מרטין קראר*‬ ‫פרופ' אורי קרשון‬ ‫ברוך שלו*‬ ‫הצוות האדמיניסטרטיבי‬ ‫מנהל כללי‪ :‬בן ציון שירה‬ ‫מנהל אדמיניסטרטיבי‪ :‬מיכאל קונצביץ'‬ ‫מפיקה‪ :‬תמר אומנסקי‬ ‫מנהלת שיווק‪ :‬תמר יעקובוביץ'‬ ‫מכירות‪ :‬שני ארוסי‬ ‫מזכירות‪ :‬מירה זילברמן‬ ‫מנהל במה‪ :‬ואלרי אקסיונוב‬ ‫יועץ משפטי‪ :‬עו"ד עמי פולמן‬ ‫הנהלת חשבונות‪ :‬שרית יצחקי‬ ‫העוגב‪ ,‬שנבנה ע"י גדעון שמיר‪,‬‬ ‫והטימפני הועמדו לרשות‬ ‫התזמורת באדיבות‬ ‫קרן התרבות אמריקה–ישראל‬ ‫מחלקת מנויים‪ | 1-700-55-2000 :‬בימים א'‪-‬ה' ‪09:00-17:00‬‬ ‫משרד התזמורת‪ :‬רח' יפו ‪ ,206‬ירושלים | טל‪ | 02-5020503 :‬פקס‪02-5020504 :‬‬ ‫כתובתנו באינטרנט‪ | www.jcamerata.com :‬אימייל‪[email protected] :‬‬ ‫התזמורת נתמכת על ידי‪ :‬משרד התרבות והספורט | עיריית ירושלים‪ ,‬האגף לתרבות | הקרן לירושלים‬ ‫קרן מרק ריץ' | טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ | ומסתייעת בתורמים שונים‪.‬‬ ‫העונה ה‪ 27-‬השתקפויות‬ ‫אבנר בירון מנצח‬ ‫פבלו סאיינז וייגאס גיטרה‬ ‫אסתי רופא חליל‬ ‫ניקולה סאני "השתקפויות של אדישות"‬ ‫לחליל סולו ותזמורת‬ ‫וולפגאנג אמדאוס מוצארט ‪1756-1791‬‬ ‫סימפוניה מס' ‪ 29‬בלה מז'ור ק‪201.‬‬ ‫הפסקה‬ ‫פראנץ יוזף היידן ‪1732-1809‬‬ ‫סימפוניה מס' ‪ 34‬ברה מינור‬ ‫חואקין רודריגו ‪1901-1999‬‬ ‫קונצ'רטו דה ארנחואז לגיטרה סולו ותזמורת‬ ‫ירושלים‬ ‫אולם הנרי קראון‪ ,‬יום ב'‪ 11.10.10 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫רחובות‬ ‫אולם ויקס מכון ויצמן ‪ ,‬יום ה'‪20:30 14.10.10 ,‬‬ ‫תל אביב‬ ‫מוזיאון תל אביב לאמנות ‪ ,‬יום ו'‪ 15.10.10 ,‬בשעה ‪13:30‬‬ ‫הקונצרטים בסיוע‬ ‫המכון האיטלקי לתרבות תל אביב‬ ‫כתיבת התכנייה‪ :‬איריס גלוברזון הירש‬ ‫עיצוב‪ :‬חגית מימון‬ ‫אבנר בירון | מנהל מוסיקלי ומנצח‬ ‫המנצח והחלילן אבנר בירון הוא מייסדה‪ ,‬מנהלה המוסיקלי‬ ‫ומנצחה הקבוע של תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים‬ ‫מיום היווסדה‪ .‬יצירתיות‪ ,‬חדשנות ומקוריות מאפיינות את‬ ‫פעילותו המוסיקלית המגוונת‪ .‬בעבודה אינטנסיבית ומעוררת‬ ‫השראה הביא את התזמורת למעמד על בעולם המוסיקה‬ ‫הישראלית‪ ,‬ולהכרה בינלאומית נרחבת‪.‬‬ ‫אבנר בירון בונה תכניות קונצרטים מקוריות ומעניינות‪.‬‬ ‫בעבודתו עם תזמורת הקאמרטה הוא מחזיר לבימות‬ ‫הקונצרטים בארץ יצירות נדירות מהרפרטואר המוסיקלי‬ ‫לצד נכסי צאן ברזל של המוסיקה הקלאסית‪ .‬כמו כן מעודד‬ ‫יצירה ישראלית מקורית ע"י הזמנת יצירות מהמלחינים‬ ‫וביצוען בארץ‪ ,‬בסיורי קונצרטים ברחבי העולם והקלטתן‪.‬‬ ‫התזמורת בניהולו ובניצוחו‪ ,‬מייחדת חלק ניכר מפעילותה‬ ‫לפעולות חינוך למוסיקה בקרב תלמידים בירושלים‬ ‫וברחבי הארץ‪.‬‬ ‫התזמורת תחת שרביטו של בירון מופיעה בהצלחה רבה‬ ‫בסיורי קונצרטים רבים באירופה‪ ,‬אמריקה והמזרח הרחוק‪,‬‬ ‫באולמות הקונצרטים המרכזיים באמסטרדם‪ ,‬ברלין‪ ,‬לייפציג‪,‬‬ ‫בון‪ ,‬פריס‪ ,‬ניו יורק‪ ,‬וושינגטון‪ ,‬לוס אנג'לס‪ ,‬שיקגו‪ ,‬אלסקה‪,‬‬ ‫בייג'ין‪ ,‬שנחאי ועוד‪ .‬הקונצרטים וההקלטות הרבות של בירון‬ ‫עם התזמורת זוכים לשבחי הביקורת בישראל ובעולם‪.‬‬ ‫הוא ניצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית‪ ,‬תזמורת‬ ‫רשות השידור ירושלים‪ ,‬הסינפונייטה באר שבע‪ ,‬ומוזמן‬ ‫לנצח על תזמורות ברחבי העולם‪.‬‬ ‫אבנר בירון כיהן כמנהל מוסיקלי של מספר פסטיבלים‬ ‫ביניהם פסטיבל אבו–גוש ופסטיבל "ימי מוסיקה וטבע"‬ ‫בגליל‪ .‬הקים את "אנסמבל סולני הגליל" ‪ -‬הרכב וירטואוזי‬ ‫אשר זכה להצלחה בינלאומית בזמן קצר‪ ,‬והוזמן בניצוחו‬ ‫לסיורי קונצרטים ברחבי העולם‪.‬‬ ‫חלק גדול מפעילותו מוקדש לחינוך מוסיקלי‪ .‬ב–‪ 1994‬נתמנה‬ ‫לראש האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים‪ .‬בשלוש‬ ‫הקדנציות לכהונתו הצעיד בירון את האקדמיה להישגים‬ ‫אמנותיים מרשימים‪ .‬בין היתר יזם פתיחת מחלקה למוסיקה‬ ‫מזרחית‪ ,‬הקים את התזמורת הקאמרית של האקדמיה ויסד‬ ‫את הפקולטה למוסיקה רב–תחומית‪.‬‬ ‫הוא נבחר לכהן כחבר הוועדה המתמדת של ארגון האקדמיות‬ ‫הגבוהות למוסיקה באירופה (‪ .(AEC‬בירון החל את הקריירה‬ ‫המוסיקלית שלו כחלילן בתזמורת הפילהרמונית הישראלית‬ ‫וכחלילן–סולן בתזמורת הקאמרית הישראלית‪ .‬למד ביולוגיה‬ ‫באוניברסיטה העברית ירושלים‪ ,‬והשתלם בניצוח באקדמיה‬ ‫למוסיקה בוינה ובמוצרטאום בזלצבורג‪ .‬גישתו המיוחדת‬ ‫למוסיקה ולאינטרפרטציה מושפעת מהשכלתו הרחבה‬ ‫במוסיקה ובמדע‪ .‬כחלילן הרבה להופיע ברסיטלים ובהרכבים‬ ‫קאמריים‪ .‬ניהל ולימד כיתות–אמן רבות משתתפים לחלילנים‬ ‫ולמורים לחליל בארץ ובחו"ל‪ .‬כמורה וכמחנך העמיד בירון דור‬ ‫צעיר של חלילנים ומורים בכירים לחליל‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2005‬זכה אבנר בירון בפרס שרת החינוך על מצוינות‬ ‫ועשייה אמנותית רבת–שנים בתחום המוסיקה‪ ,‬ועל תרומתו‬ ‫לחיי המוסיקה בארץ‪.‬‬ ‫הקאמרטה הישראלית ירושלים‬ ‫ה‬ ‫קאמרטה הישראלית ירושלים נוסדה‬ ‫בשנת ‪ 1984‬ע"י פרופ' אבנר בירון‪.‬‬ ‫תוך זמן קצר תפסה מקום חשוב במפה‬ ‫המוסיקלית הישראלית‪ ,‬ונחשבת כיום‬ ‫לתזמורת הקאמרית הטובה בישראל‪ ,‬ואחת‬ ‫מהתזמורות הקאמריות הטובות בעולם‪.‬‬ ‫עבודתו המקצועית הבלתי מתפשרת של‬ ‫אבנר בירון עם התזמורת‪ ,‬שילוב נגנים עולים‬ ‫עם מוסיקאים ישראליים‪ ,‬ובניית תכניות‬ ‫קונצרטים מקוריות וייחודיות‪ ,‬הביאה את‬ ‫הקאמרטה לאיכויות מיוחדות‪ ,‬המתבטאות‬ ‫ברמת ביצוע גבוהה ביותר והקפדה סגנונית‪.‬‬ ‫התזמורת מקיימת סיורי קונצרטים‬ ‫ברחבי העולם‪ ,‬ומייצגת את ירושלים ואת‬ ‫מדינת ישראל‪ .‬תקליטורים רבים בנגינת‬ ‫הקאמרטה זכו בפרסים וביקורות נלהבות‬ ‫בארה"ב ובאירופה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1996‬הזמינה עיריית ירושלים את‬ ‫הקאמרטה לפעול בירושלים‪ .‬כתזמורת‬ ‫ירושלמית היא זוכה לתמיכת קרן ירושלים‬ ‫ועיריית ירושלים‪.‬‬ ‫לתזמורת קהל של אלפי מנויים נאמנים‪.‬‬ ‫התזמורת מקיימת סדרות קונצרטים‬ ‫בירושלים‪ ,‬תל אביב‪ ,‬חיפה‪ ,‬הרצליה‪ ,‬רחובות‪,‬‬ ‫גני תקוה וכרמיאל וכמו כן מופיעה ביישובים‬ ‫רבים ברחבי הארץ מקרית שמונה ועד אילת‪.‬‬ ‫התזמורת מייחדת פעילות לעיר ירושלים‪.‬‬ ‫בנוסף לסדרות הקונצרטים הרגילים יזמה‬ ‫התזמורת פרויקט חינוך המיועד לילדי בתי‬ ‫ספר וגנים‪.‬‬ ‫לתזמורת תרומה ייחודית ומכרעת על‬ ‫התפתחות המוסיקה המקורית הישראלית‪.‬‬ ‫הקאמרטה מזמינה מזה ‪ 20‬שנה יצירות‬ ‫ממלחינים ישראליים‪ ,‬מקליטה ומבצעת אותם‬ ‫בארץ ובסיוריה ברחבי העולם‪.‬‬ ‫מעבר לחשיבותה המקצועית והתרבותית‪,‬‬ ‫התזמורת מגלה מעורבות חברתית גדולה‪,‬‬ ‫ועושה רבות לטובת החינוך המוסיקלי בארץ‪,‬‬ ‫וזאת על ידי הנחלת המוסיקה בקרב ילדי‬ ‫ישראל ‪ -‬יהודים וערבים כאחד‪.‬‬ ‫מחווה לבני גיגר‬ ‫ מתחילה המוסיקה‬,‫כשנגמרות המילים‬ Tribute to Benny Geiger Music flows in where words cannot tread. ,‫ כמה ציטטות מפי המלחינים שנשמע הערב‬,‫ בני‬,‫ולסיום‬ :‫שאנו מקווים שימשיכו להוות לך מקור של השראה‬ And so we find ourselves in the very challenging position of drafting up some words that can describe how we feel about Benny Geiger - the man we are fortunate, honored and humbled to call our dear friend. Through his hard work and dedication he has been able to better and even save the lives of countless people every day. In our case he has been able to have a personal hand in helping preserve and improve the quality of life of someone near to him. What words could there possibly be for such a feat? How does one show their gratitude for such an act? Tonight's concert is the only way we could adequately thank Benny for everything he has already done. it is our way of wishing him continued success, good health, long life, prosperity and happiness in the future. Benny, may you continue to look for the music. May you find the music in every aspect of life that touches you. And finally, Benny, here are some quotes by three of tonight's composers that we hope will continue to inspire you: .‫המקור הגדול ביותר להשראה הוא עבודה קשה‬ ‫ אך‬,‫כמובן שאני מאמין גם בהשראה עצמה‬ ‫לעיתים קרובות יש לעורר אותה מחדש ולשוב ולחפש‬ ‫ חואקין רודריגו‬- "‫ למרות שזה עשוי לקחת זמן‬,‫אותה‬ The greatest source of inspiration is hard work. Of course, I do also believe in inspiration itself, but sometimes you have to provoke it, call on it repeatedly, even though it may take awhile. –Joaquin Rodrigo ‫אנו מוצאים את עצמנו מאותגרים במשימה של כתיבת‬ ‫ האדם‬,‫כמה מילים שיתארו את תחושותינו כלפי בני גיגר‬ ."‫שאנו גאים ומתכבדים לקרוא לו בענווה "חברנו היקר‬ ‫בעבודתו הקשה והמסורה הוא מצליח לשפר ולהציל את‬ ‫ הוא סייע‬,‫ במקרה שלנו‬.‫חייהם של אנשים רבים מדי יום‬ .‫מקרוב בהצלת ושיפור איכות חייו של אדם הקרוב לו‬ ‫איזה מילים יכולות להיכתב כדי להציג מעשה כזה? איך‬ ?‫יכול אדם להביע את תודתו על מעשה שכזה‬ ‫הקדשת הקונצרט הערב היא הדרך היחידה שאנו מצאנו‬ .‫כדי להודות כראוי לבני על כל שעשה עבורנו עד כה‬ ‫ חיים‬,‫ בריאות טובה‬,‫זו דרכנו לאחל לו המשך הצלחה‬ .‫ עושר ואושר‬,‫ארוכים‬ ‫ ושתמצא את‬,‫ מי ייתן שתמשיך לחפש את הצלילים‬,‫בני‬ .‫המוסיקה בכל היבטי החיים הסובבים אותך‬ ‫ התפתחו‬,‫ בשלבים‬,‫ כך‬.‫הקשבתי יותר משלמדתי‬ ‫ יוזף היידן‬- "‫הידע והיכולת שלי‬ ‫ וגם לא‬,‫לא אינטליגנציה גבוהה ולא דמיון‬ ,‫ אהבה‬.‫ הופכים אדם לגאון‬,‫שילוב בין השניים‬ - "‫ הם המרכיבים את נשמת הגאון‬- ‫ אהבה‬,‫אהבה‬ ‫וולפגנג אמדיאוס מוצרט‬ ,‫באהבה‬ ‫ מרים ויונה קראר‬,‫ שאנה‬,‫ אניטה‬,‫ לינדה‬,‫מרטי‬ I listened more than I studied. Therefore, little by little my knowledge and ability were developed. –Joseph Haydn Neither a lofty degree of intelligence nor imagination nor both together go to the making of genius. Love, love, love, that is the soul of genius. –Wolfgang Amadeus Mozart With love, The Kraar Family Marty, Lynda, Anita, Shanna, Miriam and Yona ‫אסתי רופא | חליל‬ ‫פבלו סאיינז וייגאס | גיטרה‬ ‫החלילנית אסתי רופא נולדה בישראל‪ .‬היא סיימה את בית הספר‬ ‫הגבוה למוסיקה ע"ש בוכמן–מהטה בתל–אביב‪ ,‬שם למדה עם‬ ‫יוסי ארנהיים‪ .‬את לימודי התואר השני השלימה בבית הספר‬ ‫הגבוה למוסיקה במינכן‪ ,‬תחת הנחייתו של פרופ' אנרס אדוריאן‪,‬‬ ‫וסיימה אותם בהצטיינות יתרה‪ .‬אסתי רופא היא בין החלילנים‬ ‫הבודדים שהתקבלו מעולם לתכנית הסולנים היוקרתית‬ ‫"‪ "Cycle de Perfectionnement‬של הקונסרבטוריון הלאומי הגבוה‬ ‫בפריס‪ ,‬שם למדה עם מוריס בורז' וסופי שרייה‪.‬‬ ‫היא הופיעה כסולנית עם תזמורות רבות‪ ,‬ביניהן האנסמבל התזמורתי‬ ‫של פריס‪ ,‬התזמורת הפילהרמונית של האקדמיה ברומא ועוד‪.‬‬ ‫משתתפת בפסטיבלים שונים‪ ,‬ביניהם הפסטיבל למוסיקה קאמרית‬ ‫בדנמרק‪ ,‬פסטיבל "סנטנדר" בספרד‪ ,‬פסטיבל פבלו קזלס בצרפת וכן‬ ‫פסטיבל "הכוכבים העולים" בברלין‪.‬‬ ‫היא כלת פרס קרן מאייר עבור הישגים יוצאי דופן וזכתה בפרסים‬ ‫רבי–יוקרה בארץ ובחו"ל‪ ,‬ביניהם התחרות הבינלאומית לחליל ע"ש‬ ‫ראמפל בפריז‪ ,‬התחרות הבינלאומית לחליל באיטליה ע"ש ליאונרדו‬ ‫דה לורנצו‪ ,‬תחרות ‪ A Puncielli‬באיטליה‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫כיום אסתי היא החלילנית הראשונה של תזמורת הקמארטה‬ ‫הישראלית ירושלים‬ ‫עם זכייתו במדליית הזהב של התחרות הבינלאומית ‪Christopher‬‬ ‫‪ Parkening‬לגיטרה‪ ,‬ביסס לעצמו פבלו סאיינז וייגאס במהירות מעמד‬ ‫של אחד הגיטריסטים הקלאסיים המובילים בעולם‪ .‬הוא הופיע‬ ‫בלמעלה מעשרים מדינות ברחבי העולם‪ ,‬על בימות יוקרתיות כגון‬ ‫הקארנגי הול בניו יורק‪ ,‬אברי פישר הול‪ ,‬אולם ורדי במילאנו ובאולם‬ ‫הקונצרטים ע"ש צ'ייקובסקי במוסקבה‪.‬‬ ‫כסולן הופיע בין השאר עם התזמורת הקאמרית של לוס אנג'לס‪,‬‬ ‫התזמורת הסימפונית של קנברה‪ ,‬תזמורת הוירטואוזים הקאמרית‬ ‫של ניו יורק‪ I Pomerigi Musicali ,‬ותזמורת הטלוויזיה הספרדית‪ .‬הוא‬ ‫השתתף בפסטיבלים בברזיל‪ ,‬גרנדה ושטרסבורג ועבד עם מלחינים‬ ‫מפורסמים רבים כגון קראמב‪ ,‬הפטלר ולכנמן‪.‬‬ ‫פבלו סאיינז נתן כיתות אמן באוניברסיטאות מכובדות כגון הרויאל‬ ‫קולג' בלונדון והאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה‪.‬‬ ‫בעונה הקודמת הופיע עם הפילהרמונית של ניו יורק בניצוחו‬ ‫של רפאל פריהבק דה בורחוס ‪ ,‬עם הפילהרמונית הישראלית‪,‬‬ ‫הסימפונית של יוסטון‪ ,‬וניגן קונצרטים במוסיק פראיין בוינה‪ ,‬באולם‬ ‫צ'ייקובסקי במוסקבה‪ ,‬במרכז לינקולן בניו יורק ועוד‪.‬‬ ‫זו הופעתו הראשונה עם הקאמרטה הישראלית ירושלים‪ ,‬עימה יופיע‬ ‫בהמשך החודש כסולן גם בקונצרט במדריד‪.‬‬ ‫ניקולה סאני | "השתקפויות של אדישות" לחליל סולו ותזמורת‬ ‫כ–‪ 10‬דק'‬ ‫המלחין על יצירתו‬ ‫היצירה נכתבה במקור עבור החלילן‬ ‫רוברטו פבריציאני ושואבת את‬ ‫השראתה מיצירה קודמת לסולו קולי‬ ‫בסגנון רצ'טטיבי ומיתרים הנקראת‬ ‫"אדישות"‪ .‬הטקסט ביצירה המקורית‬ ‫נכתב ע"י המוסיקולוג והסופר לואיג'י‬ ‫פסטלוצה‪ .‬היצירה עוסקת בסוגיות‬ ‫עכשוויות של אדישות‪ ,‬ניכור ואי‬ ‫שוויון חברתי הגוברים ברבות השנים‬ ‫ובהתרוקנות והידלדלות תרבותית‬ ‫של הפרט‪.‬‬ ‫נ‬ ‫יקולה סאני נולד בפררה ב–‪ .1961‬הוא‬ ‫למד קומפוזיציה עם דומניקו גואצ'רו‬ ‫ועם קארל היינץ שטוקהאוזן‪ ,‬ומוסיקה‬ ‫אלקטרונית עם ג'יאורג'יו נוטולי‪ .‬הלחין‬ ‫יצירות אקוסטיות ואלקטרוניות רבות‪,‬‬ ‫ואחראי על אופרות והפקות מולטימדיה‬ ‫של מכונים‪ ,‬אנסמבלים וסולנים בינלאומיים‬ ‫מפורסמים במסגרת פסטיבלים וקונצרטים‬ ‫מהחשובים בעולם‪ .‬בין הפרסים בהם זכה‪:‬‬ ‫ג'וזפה ורדי‪ ,‬מענק גוגנהיים‪ ,‬פרס "אראטו–‬ ‫פרנסינה" של משרד החוץ האיטלקי‪.‬‬ ‫הוא היה מלחין אורח בברלין‪ ,‬זכה בפרס‬ ‫איטליה‪ ,‬פרס ראשון בתחרות הבינלאומית‬ ‫למוסיקה אלקטרונית בטוקיו‪ ,‬פרס ראשון‬ ‫בתחרות הלחנה של ‪ RAI‬האיטלקית ועוד‪.‬‬ ‫הוא היה אוצר של חטיבת המוסיקה‬ ‫ב–‪ Festival Arte Elettronica‬בקאמרינו של‬ ‫החטיבה האמנותית של פסטיבל "רומא‬ ‫אירופה"‪ ,‬המנהל אמנותי של סדרת המוסיקה‬ ‫הקאמרית ‪ Emergenze‬ברומא ועוד‪.‬‬ ‫יצירותיו של ניקולה סאני יצאו לאור‬ ‫בהוצאת ‪ ,Edizioni Suvini Zerboni‬מילנו‪.‬‬ ‫חלק מיצירותיו הוקלטו לאחרונה עבור‬ ‫"סטרדיוואריוס"‪.‬‬ ‫הוא מכהן כיועץ אמנותי של פרויקט "סונטה"‬ ‫שהוקם ע"י משרד החוץ האיטלקי ובין‬ ‫השנים ‪ 2009-2006‬שימש מנהלו האמנותי‬ ‫של בית האופרה ברומא‪ .‬משנת ‪2004‬‬ ‫הוא מכהן כנשיא של ה–‪Isabella Scelsi‬‬ ‫‪ Foundation‬ברומא‪.‬‬ ‫הוא מוזמן תדיר לסמינרים ומרצה על‬ ‫המוסיקה שלו ומוסיקה עכשווית בכלל‪ ,‬וכן‬ ‫מכהן כשופט בתחרויות באיטליה ומחוצה לה‪.‬‬ ‫איבוד הקשר עם המציאות‪ ,‬העדר‬ ‫מודעות יחד עם חוסר היכולת של‬ ‫היחיד לשנות ולהשפיע‪ ,‬והנטייה לחדור‬ ‫לפרטיות במגוון דרכים ללא סיבות של‬ ‫ממש הם רק חלק מהרכיבים שהשפיעו‬ ‫על רוח היצירה‪.‬‬ ‫הטקסט המילולי של היצירה בגרסתה‬ ‫החדשה‪ ,‬פותח פתח לדיאלוג בין החליל‬ ‫למיתרים המכוונים במרווחים של רבעי‬ ‫טון‪ .‬כלי הנגינה השונים מפוזרים בחלל‬ ‫האולם כולו‪.‬‬ ‫כמו ביצירותיי האחרות‪ ,‬גם יצירה זו‬ ‫מעוררת תהיות על מצבו של היחיד‬ ‫בחברה בת ימינו‪ ,‬על הדרך בה הוא‬ ‫מתכחש לעצמו ולסובבים אותו ועל‬ ‫מות הרצון של היחיד‪.‬‬ ‫ניקולה סאני‬ ‫וולפגנג אמדאוס מוצרט | סימפוניה מס' ‪K.201 29‬‬ ‫אלגרו מודראטו | אנדנטה | מנואטו‪ :‬אלגרטו–טריו | אלגרו קון ספיריטו‬ ‫כ–‪ 24‬דק'‬ ‫"המוסיקה מודדת את השמיים" (שארל בודלר)‬ ‫מ‬ ‫קובל לחשוב שמוצרט כתב ארבעים‬ ‫ואחת סימפוניות‪ ,‬אך למעשה מיוחסות‬ ‫לו למעלה משישים וחמש‪ .‬חלקן אבד‪ ,‬חלקן‬ ‫קיים בגרסאות אחרות וחלקן מעורר מחלוקת‬ ‫לגבי זהות מלחינן‪ .‬את הסימפוניה הראשונה‬ ‫שלו הלחין מוצרט בהיותו בן שמונה‪ ,‬והיא‬ ‫אחת הפנינים הראשונות מתוך הסימפוניות‬ ‫המוקדמות המפתיעות באיכותן‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1773‬נסע מוצרט עם אביו לווינה‪.‬‬ ‫הייתה זו נסיעה אחת מיני רבות באמצעי‬ ‫תחבורה דלים ולא נוחים‪ .‬בנסיעות אלה‬ ‫נחשפו מוצרט ואחותו נאנרל לחוליים רבים‬ ‫ולמצוקות ואך בנס שרדו אותן‪ .‬גם בנסיעה זו‬ ‫נתבדתה תקוותו לקבל את המשרה אך שם‪,‬‬ ‫בווינה‪ ,‬נחשף מוצרט לראשונה להשפעתו‬ ‫של היידן‪ ,‬שרביעיות המיתרים שלו (אופוס‬ ‫‪ )20‬ברוח "הסער והפרץ" ראו אור זמן קצר‬ ‫קודם לכן‪ .‬השפעתו של היידן ניכרת ברבות‬ ‫מיצירותיו של מוצרט ובהמשך אף נרקמה‬ ‫ידידות עמוקה בין השניים‪ .‬ב–‪ 1785‬הקדיש‬ ‫מוצרט להיידן את שש רביעיות המיתרים‬ ‫הנקראות כיום על שמו‪ .‬היידן‪ ,‬שהתפעל‬ ‫מאיכותן של הרביעיות‪ ,‬התוודה בפני ליאופולד‬ ‫מוצרט האב‪" :‬אלוהים עדי‪ ,‬כאדם ישר אני‬ ‫אומר לך שבנך הוא המלחין הגדול ביותר‬ ‫שאני מכיר‪ ,‬באופן אישי או בשם"‪.‬‬ ‫בתקופה זו‪ ,‬בהיותו רק בן שמונה עשרה‪ ,‬כתב‬ ‫מוצרט את הסימפוניה מס' ‪ 29‬בלה מז'ור ק‪.‬‬ ‫‪ .201‬הסימפוניה הושלמה ב–‪ 6‬באפריל ‪1774‬‬ ‫יחד עם סימפוניה מס' ‪ .25‬לא פשוט לפצח את‬ ‫צופן יופייה הרב של סימפוניה זו‪ ,‬שכביכול אין‬ ‫בה חידוש או הפתעה הן בתזמור והן במבנה‬ ‫הקלאסי השמרני שלה‪ .‬מוצרט בחר להשתמש‬ ‫ביצירה זו בתזמור מצומצם ‪ -‬כלי קשת‪ ,‬שני‬ ‫אבובים ושתי קרנות‪.‬‬ ‫"סונטה היא פיתרון סימטרי של כוחות‬ ‫מנוגדים"‪ ,‬מסביר המוסיקולוג הידוע צ'ארלס‬ ‫רוזן‪ ,‬ואכן הסימפוניה "מאוזנת" מאוד מבחינה‬ ‫מבנית‪ ,‬קונטרפונקטית ורגשית‪ .‬כאשר בכלים‬ ‫מסוימים יש תנועה אנרגטית וקופצנית‪,‬‬ ‫מושכים כלים אחרים טונים ארוכים המהווים‬ ‫שלד הרמוני וגם ניגוד שירתי לתנועתיות‬ ‫של הקו המלודי‪ .‬לצד מוטיבים ונושאים‬ ‫בעלי מתווה אנרגטי של צלילים בסולם עולה‬ ‫נמצא קווים של סולמות יורדים בלגאטו‪,‬‬ ‫המשרים תחושת "איבוד אנרגיה"‪ .‬ובכל‬ ‫זאת הסימפוניה הינה בעלת חותם אישי‬ ‫ומיוחד‪ ,‬בשלבה אופי קאמרי אינטימי‬ ‫עם להט אימפולסיבי‪ ,‬ומפתיעה בשזירת‬ ‫אלמנטים בלתי סימטריים בצורה‬ ‫הסדורה והסימטרית‪.‬‬ ‫הפרק הראשון כתוב בצורת הסונטה‬ ‫הקלאסית‪ .‬הנושא הראשון הפותח במעין‬ ‫הצהרה של אוקטבה יורדת שלאחריה מגיעות‬ ‫קבוצות של תווים החוזרים על עצמם במספר‬ ‫סקוונצות חינניות‪ .‬מיד אח"כ מתפרצים‬ ‫כלי הנשיפה במלוא העוצמה וההתלהבות‪.‬‬ ‫הנושא השני‪ ,‬שלכאורה אינו קשור ואינו‬ ‫דומה לראשון‪ ,‬מתחיל אף הוא בסדרת תווים‬ ‫שחוזרים על עצמם‪ ,‬ואולי הם המקשרים בין‬ ‫שני הנושאים‪ .‬אלמנטים כאלה של קשר‬ ‫ודמיון הם מן התורמים לתחושת האיזון הנכון‬ ‫והשלמות ביצירה‪.‬‬ ‫הפרק השני כתוב למיתרים עם סורדינו ואף‬ ‫הוא בצורת סונטה‪ .‬הנושא הראשון שלו מורכב‬ ‫משני חלקים‪ :‬חלק ראשון בעל אופי של מעין‬ ‫הקדמה‪ ,‬וחלק שני המתחיל אף הוא ברצף‬ ‫של צלילים חוזרים כמו נושאי הפרק הראשון‪.‬‬ ‫הנושא השני מזכיר מאד את הקונצ'רטו ה–‪5‬‬ ‫לכינור שכתב מוצרט מאוחר יותר‪.‬‬ ‫הפרק השלישי‪ ,‬המנואט‪ ,‬מאופיין ע"י מקצבים‬ ‫מנוקדים ומשפטי סטאקאטו אנרגטיים‪ .‬בסוף‬ ‫החלק הראשון של הפרק‪ ,‬וכן בתחילת ובסוף‬ ‫חלקו השני‪ ,‬נפגוש שוב את הצלילים החוזרים‪.‬‬ ‫הטריו של פרק זה מהווה ניגוד אלגנטי מעניין‬ ‫ו"אנטי אנרגטי" למנואטו‪ ,‬בהיותו כל כולו‬ ‫מבוסס על רצפים של צלילים יורדים בלגאטו‪.‬‬ ‫חלקו השני של הטריו מתחיל בסולם יורד‪,‬‬ ‫כמעט כרומאטי אנטי אנרגטי שכזה‪.‬‬ ‫הפרק האחרון הנמרץ‪ ,‬שוב בצורת סונטה‬ ‫בשש שמיניות‪ ,‬מתקשר לפרק הראשון עם‬ ‫האוקטבה היורדת בנושא הראשון ובכך‬ ‫סוגר מעגל‪ .‬לאורכו ולרוחבו של הפרק‬ ‫מתרוצצות שלוחות רסן סדרות הצלילים‬ ‫החוזרים‪ ,‬העוברים בין קווי החמשות של‬ ‫הכלים השונים‪ ,‬חסרי מנוח‪ .‬הנושא השני‬ ‫של פרק זה פותח אף הוא בסדרה שכזו‪,‬‬ ‫מהוססת משהו ומסתתרת מאחורי‬ ‫קישוטים (פורשלאגים)‪.‬‬ ‫הקונצרטים הבאים‬ ‫אבנר בירון‬ ‫‪2‬‬ ‫האנסמבל הקולי החדש‬ ‫בציפייה לתחיית המתים‬ ‫סדרת כלים וקולות‬ ‫אבנר בירון מנצח‬ ‫האנסמבל הקולי החדש‬ ‫מנהל מוסיקלי‪ :‬יובל בן עוזר‬ ‫• אהרון חרל"פ | סימפוניה בראווה (בכורה עולמית)‬ ‫• יוהאן סבסטיאן באך | קנטטה מס' ‪4‬‬ ‫• לואיג'י כרוביני | רקויאם בדו מינור‬ ‫גני תקווה‪ :‬מרכז הבמה‪ ,‬יום ב'‪ 15.11.10 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫ירושלים‪ :‬אולם הנרי קראון‪ ,‬יום ג'‪ 16.11.10 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫חיפה‪ :‬אולם רפפורט‪ ,‬יום ד'‪ 17.11.10 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫הרצליה‪ :‬היכל אמנויות הבמה‪ ,‬יום ה'‪ 18.11.10 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫תל אביב‪ :‬מוזיאון תל אביב לאמנות‪ ,‬יום ו'‪ 19.11.10 ,‬בשעה ‪;13:30‬‬ ‫מוצ"ש‪ 20.11.10 ,‬בשעה ‪ ;20:30‬יום א'‪ 21.11.10 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫כרמיאל‪ :‬היכל התרבות‪ ,‬יום ג'‪ 23.11.10 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫נעם צור‬ ‫‪3‬‬ ‫שופן בפריז‬ ‫סדרת כלים ועוד ‪ -‬השמות הגדולים‬ ‫נעם צור מנצח‬ ‫ירון קולברג פסנתר‬ ‫• לוטוסלבסקי | מוסיקת אבל לזכר ברטוק‬ ‫• שופן | קונצ'רטו לפסנתר מס' ‪2‬‬ ‫• שופן | בלדות‬ ‫• מוצרט | סימפוניה מס' ‪ 31‬ק‪" 297 .‬פריז"‬ ‫ירושלים‪ :‬אולם הנרי קראון‪ ,‬יום ב'‪ 29.11.10 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫פתח תקוה‪ :‬היכל התרבות‪ ,‬יום ג'‪ 30.11.10 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫רחובות‪ :‬אולם ויקס במכון ויצמן‪ ,‬יום ד'‪ 1.12.10 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫כפר סבא‪ :‬היכל התרבות‪ ,‬יום ה'‪ 2.12.10 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫תל אביב‪ :‬מוזיאון תל אביב לאמנות‪ ,‬מוצ"ש‪ 4.12.10 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫יוזף היידן | סימפוניה מס' ‪34‬‬ ‫אדאג'יו | אלגרו | מנואט מודראטו–טריו | פרסטו אסאי‬ ‫כ–‪ 18‬דק'‬ ‫"אימפריה של ידידות" (אריאל הירשפלד)‬ ‫מ‬ ‫ילדות "דיקנסית" קודרת של ילד שנשלח‬ ‫הרחק מביתו וחווה התעללויות‪ ,‬דרך גיל‬ ‫התבגרות בו המשיך לסבול חרפת רעב בביתו‬ ‫של מנצח המקהלה אצלו חי‪ ,‬ועד שפוטר מן‬ ‫המקהלה ונזרק אל הרחוב רגע לפני סירוס כי‬ ‫קולו התחלף ‪ -‬אפשר היה לצפות להתהוותה‬ ‫של אישיות אמנותית מיוסרת‪ ,‬אפלולית‪ ,‬אולי‬ ‫אף מרה‪ ,‬נרגנת וזועמת‪ .‬אך לא כך מצטייר‬ ‫דיוקנו של המלחין הדגול‪ ,‬שהעיד על עצמו כי‬ ‫"קיבל מלקות יותר מאוכל"‪ .‬היידן‪ ,‬שהיה חד‬ ‫חושים ומבריק‪ ,‬הצליח אולי יותר מכל מלחין‬ ‫אחר להפוך תבן לזהב‪.‬‬ ‫אף על פי שילדותו הקשה נתנה אותותיה‬ ‫במראהו ‪ -‬גוץ היה ופניו היו מחוטטים‬ ‫ומצולקים מאבעבועות שחורות‪ ,‬היו אישיותו‬ ‫החמה ופניו הקורנים לשם דבר‪ .‬יחסיו‬ ‫המצוינים עם אדוניו‪ ,‬הנסיכים אסטרהאזי‪,‬‬ ‫הקנו לו כלים ומשאבים לפיתוח אישיותו‬ ‫האמנותית‪ .‬לצד זאת זכה לכבוד רב מצד‬ ‫המוסיקאים שעליהם היה ממונה‪ ,‬בהצליחו‬ ‫לאפוף את יחסי העבודה באווירה נינוחה‬ ‫ולבבית‪ .‬הוא היה ידיד אמת לנסיכים כמו גם‬ ‫לפשוטי עם וברגעים האחרונים לחייו ‪ -‬בין‬ ‫המילים האחרונות שהגה‪ ,‬ניסה להרגיע‬ ‫ולעודד את משרתיו‪ ,‬כאשר פגזי תותחי צרפת‬ ‫נפלו סמוך לביתו בווינה‪.‬‬ ‫קשר אחווה עמוק חש גם אל המוסיקאי‬ ‫שהעריץ יותר מכל‪ :‬מוצרט‪ ,‬לו עזר באופנים‬ ‫שונים‪ .‬אפילו לודוויג ואן בטהובן זעוף הפנים‪,‬‬ ‫היוצר שהושפע מהיידן יותר מכל אדם אחר‪,‬‬ ‫נשבר לבסוף והוקיר את המלחין הוותיק‪.‬‬ ‫"בדידותי (בארמון אסטרהאזי שנבנה באזור‬ ‫ביצות קודר)‪ ,‬אילצה אותי להיות מקורי"‪,‬‬ ‫אמר בערוב ימיו‪ .‬בדידותו‪ ,‬כך נראה‪ ,‬הניחה‬ ‫ביצירתו את אבני הדרך לבניית הצורה הגדולה‬ ‫המכונה "סימפוניה" המבוססת על צורת‬ ‫הסונטה הקלאסית‪.‬‬ ‫צורת הסונטה המונו–תמאטית‪ ,‬השזורה‬ ‫ברבות כ”כ מיצירותיו‪ ,‬ממחישה ומקדימה‬ ‫מבחינה היסטורית את יופיו של רעיון ה”לייט‬ ‫מוטיב”‪ ,‬רעיון אחד פשוט שלובש פנים וצורות‬ ‫שונות לאורך יצירה שלמה‪.‬‬ ‫את הסימפוניה מס’ ‪ 34‬הלחין היידן בשנת‬ ‫‪ .1765‬סימפוניה זו הייתה הראשונה שכתב‬ ‫בסולם מינורי‪ ,‬אם כי למעשה רק הפרק‬ ‫הראשון כתוב ברה מינור והשלושה האחרים‬ ‫ברה מז’ור‪ .‬לאחר הפתיחה האיטית הקודרת‬ ‫משהו‪ ,‬שלושת הפרקים העוקבים משרים‬ ‫תחושת בהירות‪ ,‬אופטימיות ויטאלית ואף‬ ‫הומור האופייניים כל כך להיידן‪ .‬נדיר למצוא‬ ‫ביצירותיו טראגיות לשמה‪ ,‬זעם קדוש או‬ ‫התעכבות על רגשות קשים במיוחד‪.‬‬ ‫למרות שיצירה זו נכתבה לפני תחילתה של‬ ‫תקופת ה”סער והפרץ” של היידן‪ ,‬היא בהחלט‬ ‫סנונית המבשרת על העתיד לבוא‪ .‬לאורך כל‬ ‫פרקי היצירה‪ ,‬הצלילים הארוכים מהווים מעין‬ ‫שלד הרמוני עליו בנויה היצירה ובשל כך‪,‬‬ ‫למרות היותם פחות בולטים מן האלמנטים‬ ‫הקלילים והוירטואוזים‪ ,‬הם החשובים יותר‪.‬‬ ‫הפרק הראשון האיטי ‪ -‬אורכו כמעט כאורך‬ ‫כל שלושת הפרקים הבאים אחריו‪ .‬המשפט‬ ‫הראשון בפרק‪ ,‬פותח בסגנון “סער ופרץ”‬ ‫טיפוסי ומזכיר מאד את ה”טריו” מתוך הפרק‬ ‫השני בסימפוניית “הבוקר” שלו‪ .‬הוא מכיל‬ ‫שלושה רכיבים שיישזרו לאורך כל היצירה‪:‬‬ ‫מתח עולה ומצטבר בצליל הארוך‪ ,‬שיא‬ ‫ומלודיה של ארבעה צלילים יורדים ולבסוף‬ ‫התפרקות באבחה אל תוך אקורד שבור היורד‬ ‫בחלקי ‪ .16‬שני חלקיו של פרק זה מסתיימים‬ ‫בשמיניות קלילות המתנכרות לכל הדרמה‬ ‫שקדמה להן במעין משיכת כתפיים מבודחת‬ ‫כאומרות‪“ :‬כל זה לא נוגע לנו כהוא זה”‪.‬‬ ‫בפרק השני ‪ -‬אלגרו הכתוב בצורת סונטה‪,‬‬ ‫מופיע בנושא הראשון מה שעומד בבסיס‬ ‫היצירה ‪ -‬הניגוד המוחלט בין צלילים‬ ‫ארוכים צוברי מתח (בקרנות ובאבובים)‪ ,‬לבין‬ ‫המולה של תווים מהירים‪ .‬לאחר קטע מעבר‬ ‫באוניסונו מגיע נינוח ומפויס הנושא השני‪,‬‬ ‫הקלאסי‪ ,‬הבנוי מרכיב מספר שתיים‪ :‬ארבעה‬ ‫צלילים יורדים‪.‬‬ ‫פרק שלישי ‪ -‬מנואט דרמטי ומלא בהצהרות‬ ‫באוניסונו‪ ,‬מתחיל אף הוא בצליל ארוך‪.‬‬ ‫לאחריו טריו מפייס קלאסי‪.‬‬ ‫פרק רביעי ‪ -‬פרסטו אסאי ‪ -‬מעל המולת‬ ‫הטריולות נישאים צליליהם הארוכים‬ ‫(רכיב מס’ ‪ )1‬של הקרנות והאבובים במעיין‬ ‫קוראל של ארבעה צלילים בירידה (רכיב‬ ‫מספר ‪.)2‬‬ ‫עיצוב בובה‪ :‬מריה גורביץ'‪ .‬צילום בובה‪ :‬יוסי צבקר‪ .‬צילום טל פרידמן‪ :‬אייל לנדסמן‬ ‫זה הזמן לדאוג לדור הצעיר‬ ‫סדרת הקונצרטים החדשה של הקאמרטה לכל המשפחה‬ ‫בסדרה ‪ 4‬קונצרטים מיוחדים ויוצאי דופן ‪ -‬שונים מכל מה שהורגלנו לו עד כה‬ ‫‪ 1‬מי המנצח‬ ‫מנצח ומנחה‪ :‬טל פרידמן‬ ‫תכנית שמציגה את תפקידו של המנצח בתזמורת‪ .‬במיטב המסורת‬ ‫של המנצח והקומיקאי דני קיי‪ ,‬אך תוך ניצול יוצא הדופן של‬ ‫אחד מגדולי הקומיקאים בישראל‪ ,‬שהוא אף מוסיקאי‪.‬‬ ‫ירושלים‪ :‬אולם י‪.‬מ‪.‬ק‪.‬א‪ 27.10.10 .‬בשעה ‪17:30‬‬ ‫קיבוץ כברי‪ :‬אולם המופעים‪ 28.10.10 ,‬בשעה ‪17:30‬‬ ‫אשקלון‪ :‬מרכז הכנסים‪ 31.10.10 ,‬בשעה ‪17:30‬‬ ‫תל אביב‪ :‬מוזיאון תל אביב לאמנות‪ 1.11.10 ,‬בשעה ‪17:30‬‬ ‫טל פרידמן‬ ‫‪ 2‬הסיפור המוסיקלי‬ ‫מנצח ומנחה‪ :‬ניר ברנד; בהשתתפות המרכז לתיאטרון בובות חולון‬ ‫תכנית שמציגה את הקשר בין המוסיקה לסיפורים‪.‬‬ ‫ירושלים‪ :‬אולם י‪.‬מ‪.‬ק‪.‬א‪ 12.1.11 .‬בשעה ‪17:30‬‬ ‫קיבוץ כברי‪ :‬אולם המופעים‪ 13.1.11 ,‬בשעה ‪17:30‬‬ ‫אשקלון‪ :‬מרכז הכנסים‪ 16.1.11 ,‬בשעה ‪17:30‬‬ ‫תל אביב‪ :‬מוזיאון תל אביב לאמנות‪ 17.1.11 ,‬בשעה ‪17:30‬‬ ‫‪ 3‬שירת המקהלה‬ ‫ניר ברנד‬ ‫מנצח ומנחה‪ :‬ניר ברנד; בהשתתפות מקהלת מורן בהדרכת נעמי פארן‬ ‫תכנית שמציגה את השילוב המושלם בין כלי התזמורת‬ ‫ושירת המקהלה‪ ,‬מהעבר ועד ימינו אנו והזמר העברי‪.‬‬ ‫קיבוץ כברי‪ :‬אולם המופעים‪ 29.3.11 ,‬בשעה ‪17:30‬‬ ‫ירושלים‪ :‬אולם י‪.‬מ‪.‬ק‪.‬א‪ 30.3.11 .‬בשעה ‪17:30‬‬ ‫אשקלון‪ :‬מרכז הכנסים‪ 3.4.11 ,‬בשעה ‪17:30‬‬ ‫תל אביב‪ :‬מוזיאון תל אביב לאמנות‪ 4.4.11 ,‬בשעה ‪17:30‬‬ ‫‪ 4‬הקול האנושי‬ ‫מנצח ומנחה‪ :‬ניר ברנד; סופרן‪ :‬דניאלה לוגסי; בס–בריטון‪ :‬נח בריגר‬ ‫תכנית שמציגה את מסתורי הקול האנושי‪.‬‬ ‫אשקלון‪ :‬מרכז הכנסים‪ 15.5.11 ,‬בשעה ‪17:30‬‬ ‫ירושלים‪ :‬אולם י‪.‬מ‪.‬ק‪.‬א‪ 18.5.11 .‬בשעה ‪17:30‬‬ ‫קיבוץ כברי‪ :‬אולם המופעים‪ 26.5.11 ,‬בשעה ‪17:30‬‬ ‫תל אביב‪ :‬מוזיאון תל אביב לאמנות‪ 30.5.11 ,‬בשעה ‪17:30‬‬ ‫לפרטים והרשמה‪:‬‬ ‫מחלקת המנויים בתזמורת‪1-700-55-2000 :‬‬ ‫ללקוחות קבוצת ישראכרט‬ ‫הנחה של ‪ ₪ 50‬למנוי תמורת ‪ 230‬כוכבים‬ ‫מחיר הסדרה בירושלים ובתל אביב‪( ₪ 300 :‬הנחות למנויי הקאמרטה)‬ ‫מחיר הסדרה באשקלון וכברי‪₪ 250 :‬‬ ‫הסדרה‬ ‫באשקלון‬ ‫בחסות‬ ‫הסדרה‬ ‫בכברי‬ ‫בחסות‬ ‫חואקין רודריגו | קונצ’רטו דה אראנחואז‬ ‫אלגרו קון ספיריטו | אדאג’יו | אלגרו קון בריו‬ ‫כ–‪ 21‬דק’‬ ‫“גיטרה היא כלי מוסיקלי שאור ירח אצור בחובו" (ג’יימס מ‪ .‬קיין)‬ ‫ח‬ ‫ואקין רודריגו‪ ,‬שחייו נפרשו על פני‬ ‫כל המאה ה–‪ ,20‬אחראי להפיכתה של‬ ‫הגיטרה לכלי קונצרטנטי‪ .‬הקונצ’רטו דה‬ ‫ארנחואז‪ ,‬יצירתו המפורסמת ביותר‪ ,‬היא‬ ‫למעשה יצירת הסולו המקורית הראשונה‬ ‫לגיטרה עם תזמורת‪.‬‬ ‫את הקונצ’רטו דה ארנחואז כתב רודריגו בשנת‬ ‫‪ 1939‬לאחר מפגש עם הגיטריסט הספרדי‬ ‫רגינו סיינז דה לה מאזה‪ ,‬שאף ביצע אותו‬ ‫לראשונה בשנת ‪ 1940‬בברצלונה‪ .‬בעקבות‬ ‫קונצרט זה הפך הארנחואז ליצירה הספרדית‬ ‫הידועה והמשפיעה ביותר של המאה ה–‪.20‬‬ ‫על ארנחואז אמר רודריגו ב–‪“ :1974‬היצירה‬ ‫נקראת על שם הנוף המלכותי על גדות נהר‬ ‫הטאגוס לאורך הדרך לאנדלוסיה‪ .‬אפשר‬ ‫לחוש בצל דמותו של גויה מרחף בין צלילי‬ ‫היצירה הרוויה ברגשות מלנכוליים‪ .‬היצירה‬ ‫כמו מעוררת לחיים את תמצית ארמון‬ ‫המאה ה–‪ ,18‬בו האריסטוקרטיה מתמזגת‬ ‫עם התרבות העממית‪ .‬במלודיה ניחוח עצי‬ ‫המגנוליה‪ ,‬שירת הציפורים ולחישת המזרקות‪.‬‬ ‫קונצ’רטו דה ארנחואז–המהווה מיזוג של‬ ‫מוסיקה קלאסית ופופולארית במבנה‬ ‫ובתחושה‪ ,‬נח לו חולמני בתוך עלוות הפארק‬ ‫המקיפה את הגן הבארוקי ומתאווה להיות‬ ‫קל תנועה כפרפר‪ ,‬ומדויק כתנועת שכמייתו‬ ‫של מטדור”‪.‬‬ ‫יצירותיו של רודריגו צמחו מתוך מגוון של‬ ‫קומפוזיציות בארוקיות ל”ויהואלה” (כלי דמוי‬ ‫לאוטה שקדם לגיטרה) בשילוב עם מוסיקת‬ ‫פלמנקו מסורתית עממית ומוסיקה קלאסית‬ ‫עליה התחנך‪ .‬הישגיו האמנותיים של המלחין‪,‬‬ ‫יליד סגונטו‪ ,‬בולטים עוד יותר על רקע‬ ‫מחלת הדיפתריה בה לקה בהיותו בן שלוש‪,‬‬ ‫שבעטייה התעוור‪.‬‬ ‫יצירותיו הרציניות הראשונות נכתבו לפסנתר‪,‬‬ ‫לכינור ולצ’לו ב–‪ .1923‬יצירות מוקדמות אלה‬ ‫התאפיינו באותה ליריות מעודנת‪ ,‬תזמור‬ ‫ססגוני ונועז ושפה הרמונית שמזכירה גם‬ ‫את סגנונו של מלחין ספרדי אחר בן המאה‬ ‫ה–‪ - 20‬אנריק גרנאדוס‪ .‬בגיל ‪ 26‬הלך רודריגו‬ ‫בעקבותיהם של מלחינים ספרדיים אחרים‬ ‫כמו אלבניז‪ ,‬גרנאדוס ודה פאייה‪ ,‬ועבר‬ ‫לפריס‪ .‬הוא למד אצל המלחין פול דוקא וזכה‬ ‫להכרה כפסנתרן וירטואוז וכמלחין‪.‬‬ ‫עם פרוץ מלחמת האזרחים בספרד נקלע‬ ‫רודריגו למצב כלכלי קשה מאוד‪ .‬לא היו‬ ‫לו כל הכנסות ואשתו זה אך הרתה‪ .‬אך‬ ‫מעטים מבין המתענגים על האופטימיות‬ ‫של הקונצ’רטו דה ארנחואז מודעים לכך‬ ‫שהיצירה נכתבה תחת תנאים כה קשים‪ .‬הזוג‬ ‫הצעיר שחי בדלות של ממש‪ ,‬התמודד בו‬ ‫זמנית עם הריון ועם אבצס חמור שהתפתח‬ ‫בעינו של רודריגו והפילו למשכב‪ .‬למרבה‬ ‫המזל זכה הקונצ’רטו להצלחה ולפרסום מיד‬ ‫לאחר הפרמיירה במדריד‪ ,‬וזיכה את כותבו‬ ‫בגמול כספי נאה‪.‬‬ ‫רודריגו כתב‪ ,‬מלבד הקונצ’רטו דה ארנחואז‪,‬‬ ‫עוד ‪ 26‬יצירות לגיטרה‪ ,‬הכלי הלאומי‬ ‫של ספרד‪ ,‬וכן מוסיקה לבלט‪ ,‬מוסיקה‬ ‫לסרטים‪ ,‬מוסיקה קולית‪ ,‬ויצירות רבות‬ ‫לפסנתר ולתזמורת‪.‬‬ ‫בפרק הראשון הקצבי ומלא החיוניות‪ ,‬ניכרת‬ ‫השפעתם של ריקודים ספרדיים מסורתיים‬ ‫כמו הפנדנגו‪.‬‬ ‫הפרק השני‪ ,‬שהקנה ליצירה את מעמדה‬ ‫הכה פופולארי‪ ,‬מתאר על פי עדותה של‬ ‫ויקטוריה קמחי‪ ,‬אשתו של חואקין רודריגו‪,‬‬ ‫את ימי ירח הדבש המאושרים של בני הזוג‬ ‫לצד תחושת האבל הכבד על אבדן הריונם‬ ‫הראשון‪ .‬הפרק הולחן בהשראת שיר קינה‬ ‫אנדלוסי שהושר בתהלוכות דתיות ברחובות‬ ‫העיר‪ ,‬ובו מנהלת הגיטרה דו שיח לירי–דרמטי‬ ‫עם כלים אחרים כגון הקרן האנגלית‪ ,‬הבסון‪,‬‬ ‫האבוב‪ ,‬קרן היער וכו’‪ ,‬כאשר תפקידה הוא‬ ‫תפקיד מלודי דווקא‪ ,‬ולא הרמוני כמצופה‪.‬‬ ‫במעין שיא אקסטטי הגיטרה מגלה את מנעד‬ ‫גווניה העצום בקדנצה‪.‬‬ ‫הפרק השלישי הוא שילוב של מוסיקה‬ ‫קונטרפונקטית בסגנון בארוקי מלכותי או‬ ‫ניאו קלאסי עם מוסיקה עממית לריקודים‪.‬‬ ‫ביום הולדתו ה–‪ 90‬של רודריגו העניק לו‬ ‫המלך חואן קרלוס הראשון את התואר‬ ‫“המרקיז של גני ארנחואז” לכבודה של‬ ‫היצירה המפורסמת‪ .‬הצלחתו הסנסציונית‬ ‫הבינלאומית של ה”ארנחואז” היא עדות‬ ‫לאריכות חייהן של יצירותיו‪ ,‬ולמקומן החשוב‬ ‫במורשת המוסיקלית‪.‬‬ The 27th Season Reflections Avner Biron conductor Pablo Sainz Villegas guitar Esti Rofe flute Nicola Sani Riflessioni sull’indifferenza for flute and strings (Israeli premiere) Wolfgang Amadeus Mozart 1756-1791 Symphony No. 29 in A Major, K. 201 Intermission Franz Joseph Haydn 1732-1809 Symphony No. 34 in d minor Joaquín Rodrigo 1901-1999 Concierto de Aranjuez For solo guitar and orchestra Jerusalem Henry Crown Hall, Monday Oct. 11, 2010 at 20:30 Rehovot Wix Auditorium, Weizman Institute, Thursday Oct.14, 2010 at 20:30 Tel Aviv Tel Aviv Museum of Art, Friday Oct. 15, 2010 at 20:30 The concerts are with the assistance of the Italian Institute of Culture - Tel Aviv. Program notes: Iris Globerson Hirsh Design: Hagit Maimon The Israel Camerata Jerusalem Music Director and Founder: Avner Biron Composer in Residence: Josef Bardanashvili The musicians 1st Violin Arnold Kobiliansky* Michael Boyaner Pavel Galaganov Sophia Kirsanova** Carmela Leiman Roman Yusupov Yonah Zur *principal player **permanent guest musician 2nd Violin Natalie Sher* Denice Djerassi Svetlana Goffmann Michael Kontsevich Zina Levin Keren Lipker Eduard Reznik Viola Michael Plaskov* Moshe Aharonov Andrei Spalnikov Boris Rimmer Michael Yavker Cello Yafim Aizenstadt* Marina Katz* Zvi Orleansky* Alexander Sinelnikov Bass Dmitri Rozenzweig* Genadi Litvin Flute Esti Rofé* Avner Geiger Clarinet Tibi Cziger* Yuval Shapiro* Marat Gurevich Bassoon Inbar Navot* Kristijonas Grigas Timpani Karen Phenpimon–Zehavi Horn Alon Reuven* Shahar Ziv Oboe Muki Zohar* Ori Meiraz Trumpet Guest/Alternate musicians: Shiri Sivan, flute; Juan Pechuan Ramirez, oboe; Jonathan Hadas, Shira Eliassaf, Clarinet Board of Directors and Members of Association Prof. Ruth Arnon* - Chairman Jacob Aizner* Dr. Hanan Alon Shimshon Arad Prof. Avi Ben Basat Robert Drake Izaak Elron* Eli Eyal Prof. Menachem Fisch* Benny Gal–Ed* *Member of Association Hedva Foguel* Prof Benny Geiger* Yair Green* Prof. Moshe Hadani* Prof Uri Karshon David Kindler* Prof. Mark Kopytman Martin Kraar* Nissim Levy Baruch Shalev* Moshe Vidman* Sara Zelkind Administration General Manager: Ben-Zion Shira Administrative Manager: Michael Kontsevich Producer: Tamar Umansky Marketing Manager: Tamar Yakubovitz Sales: Shani Arusi Secretary: Mira Zilberman Stage Manager: Valery Aksyonov Legal Advisor: Adv. Ami Folman Accountant: Sarit Yitshaki The Organ Built by Gideon Shamir and the Timpany were kindly given to the orchestra by the America-Israel Cultural Foundation Office: 206 Jaffa St., Jerusalem | Tel: +972-2-5020503 Fax: +972-2-5020504 Internet: www.jcamerata.com | Email: [email protected] The Orchestra is supported by: The Ministry of Culture and Sport | The Municipality of Jerusalem | The Jerusalem Foundation The Marc Rich Foundation | Teva Pharmaceutical Industries Ltd. | and by the generous support of various donors. The Ministry of Culture and Sport The Municipality of Jerusalem Teva Pharmaceutical Industries Ltd. THE 27th SEASON | 2010/2011 REFLECTIONS