להרוויח

‫עמוד ‪4‬‬
‫בוחרת‬
‫האם היא‬
‫להרוויח‬
‫פחות?‬
‫הנשיםלעבוד פחות? או‬
‫האם מדובר בבחירתן החופשית של‬
‫להרוויח פחות? אם נביט‬
‫לעבוד בתחומים פחות נחשקים? או‬
‫בנתוני המחקרים‪,‬נגלה שקשה מאודלדבר על חופש בחירה‪,‬‬
‫כאשר החברההישראלית לא יוצרת חופש לקבלתהחלטות‬
‫בשבילנומגיל צעיר מה‬
‫עצמאית באמת‪ ,‬אלא מנסהלקבוע‬
‫מתאיםלמגדראליו אנו שייכים‬
‫רופ׳‬
‫‪ xra.tr‬אורך השנים ידוע‬
‫זה‬
‫תמר‬
‫שנשים מרוויחות פחות מגברים‪ .‬נתון‬
‫תקף בכל‬
‫העולם‪,‬‬
‫במדינות‬
‫הצטמצם‬
‫הלשכה‬
‫מראים‬
‫אלמור‬
‫מפותחות וכמובן גם‬
‫במדינות‬
‫מתפתחות‪ .‬למרות‬
‫שהפער‬
‫המגדרי‬
‫בהכנסות‬
‫בשנים האחרונותבעולם‬
‫המרכזיתלסטטיסטיקה‬
‫(הלמ״ס)‬
‫שגם‬
‫המערבי‪ ,‬נתוני‬
‫בשנת ‪2008‬‬
‫האחרונים‬
‫המשכורת הממוצעת‬
‫של‬
‫נשים‬
‫בישראל הגיעה לכ־ ‪ 63‬אחוזים מזו של‬
‫נשים‪%74‬‬
‫מכוח העבודה האזרחית בישראל והן עבדו בממוצע‬
‫‪6.53‬‬
‫שעות עבודה בשבוע‬
‫‪ 10‬שעות פחות מהגברים בכל שבוע‪:‬‬
‫בשנת ‪2008‬לעומת הגברים שהגיעולממוצע של‬
‫שעות‪ .‬זאת‬
‫‪8.54‬‬
‫גברים‪.‬‬
‫אומרת‬
‫‪8.94‬‬
‫לעומת‬
‫‪,₪‬‬
‫‪2.14‬‬
‫שבשנת ‪ 2008‬נשים הרוויחו בממוצע‬
‫לשעת‬
‫עבודה‬
‫אצל‬
‫גברים‪,‬‬
‫בשנת‬
‫‪ 2009‬היוו‬
‫לשעת עבורה‪,‬‬
‫דהיינו הבדל‬
‫‪6.8‬‬
‫של‬
‫או‪%81‬‬
‫פחות נפוצות בקרב אנשיםבעלי השכלה גבוהה‪.‬‬
‫פרדוקסאלי הנתונים מראים כיבישראל‬
‫אך באופן‬
‫אחרת‪ .‬הנתונים מראיםשהבדלי השכר גבוהים במיוחד במקצועות‬
‫האקדמיים‬
‫והניהוליים‪ :‬השכר לשעה של נשים קטן יותר ב־»?‪259‬‬
‫הניהוליים‪,‬‬
‫משל גברים במקצועות אקדמיים וב־ ‪ 239‬במקצועות‬
‫ובעלי מקצועות‬
‫לעומת עובדיםבלתי מקצועיים‪ ,‬עובדים מקצועיים‬
‫חופשיים וטכניים‪ ,‬בהם ההפרש בין גבריםלנשים הוא כ־ ‪ 11‬עד ‪18‬‬
‫המציאות היא‬
‫אחוזים‪.‬‬
‫נתון זה גם‬
‫הפרשי‬
‫חוזר על‬
‫מהשכר של‬
‫שנותלימוד‬
‫‪%57‬‬
‫מראה כי‬
‫דיפרנציאליים‬
‫הבדלי שנו‬
‫שכר המינימום״‬
‫ישנה ציפייה שפערי שכר בין גברים לנשים‬
‫הפרופסיונליים‪,‬‬
‫בקרב בעלי המקצועות‬
‫הניהולייםוהאקרמיים;‬
‫הרי בתחומים אלה ישנה חשיבות בעיקרליכולתהאנאליטית‬
‫והמנהיגותית‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנו מצפים כי אפליה ודעות קדומות יהיו‬
‫קיימים‬
‫בקרב קבוצה זאת‪ ,‬נשים‬
‫הגברים‪ ,‬ודווקא‬
‫עד‬
‫יהיו‬
‫במיוחד‬
‫‪16‬שנים);‬
‫הגברים‪ .‬הדבר‬
‫קטנים יותר‬
‫עצמו‬
‫שכר גבוהים‬
‫מרובות(מעל‬
‫בקשר בין‬
‫דווקא‬
‫למשל‬
‫במקרים‬
‫בקבוצה‬
‫מרוויחות לשעה‬
‫של ההשכלה‬
‫נשים מרוויחות כ־‪70‬‬
‫‪ 90‬לשעה‬
‫במקרהשלנו‪ ,‬הבדלי‬
‫בשכר בין‬
‫במיוחדלאור‬
‫בלרבבעלי השכלה‬
‫הנמוכה‬
‫משכר‬
‫כאשר יש פיקוח חיצוניכלשהו‪ ,‬כגון "חוק‬
‫השכר‬
‫קטנים‬
‫יותר‪,‬ואילו‬
‫שבהם אין פיקוח חיצוני‪ ,‬כמו במקצועות‬
‫אזי הפער‬
‫נתון זה מדאיג‬
‫לימוד‪.‬‬
‫הכנסה‪ ,‬מין ושנות‬
‫בקרבבעלי שנותלימוד‬
‫גבריםלבין‬
‫העובדה‬
‫גבוהה‪ .‬הנתונים‬
‫האקדמיים‪,‬‬
‫נשים הואגדול יותר‪.‬‬
‫שנשים מהוות היום את הרוב‬
‫של‬
‫הלמ׳יס‬
‫מראים כי‬
‫בשנת‬
‫עמוד ‪5‬‬
‫מחקרים‬
‫שאינה‬
‫משל‬
‫מראים‬
‫שהשכר‬
‫אימא‪ ,‬בו בזמן‬
‫גבר‬
‫שאינו‬
‫של אימאלילדים‬
‫שהשכר‬
‫מתחתלגיל‬
‫של אבאלילדים‬
‫מתחתלגיל‬
‫נמוך‬
‫משל‬
‫גבוה‬
‫אישה‬
‫בהרבה‬
‫אבא‬
‫שיצא‬
‫משנת ‪2007‬‬
‫בדו״ח‬
‫נשים‪.‬‬
‫סיימו כ־ ‪ 40‬אלף אנשים תואר ראשון ומתוכם‬
‫‪9/8002‬‬
‫‪074.75‬‬
‫‪Women‬‬
‫‪ of University‬נמצא כי כבר בשנה הראשונה לאחר‬
‫נשים ובתוארשלישי סיימו‬
‫בקרב מסיימי תואר שני סיימו‪%65‬‬
‫נשים‪.‬במלים אחרות‪ ,‬בשנים האחרונות יותר נשים מסיימות‬
‫התואר האקדמי יש הפרש של ‪ %5‬בשכר בין גבריםלנשים‪ .‬חלק‬
‫‪%2.94‬‬
‫מההסבר לכך אפשרלמצוא במחקרים המראים כילנשים יש ציפיות‬
‫מאשר גברים‪ .‬אך הנתונים שהוצגו קורם מראים כי‬
‫תואר אקדמי‬
‫לגברים‪.‬‬
‫נמוכות יחסיתלגבי שכרן בהשוואה‬
‫עצם העובדה שיותר נשים הןבעלות השכלה גבוהה מגברים‪ ,‬אינו‬
‫ציפיותאלו משפיעות על הדרך שבה הןמנהלות מו״מ בזמן כניסתן‬
‫שבקרב‬
‫מביאלצמצום פערי השכר ואף מצביע על תופעה מדאיגה‬
‫לעבודה‪ ,‬וכמובן על השכר שהןמקבלותבפועל לאחר מכן‪ .‬כמו כן‬
‫קבוצה זאת פערי השכר הם גבוהים יותר‪.‬‬
‫נחשבת לדבר המשפיע על גובה‬
‫נמצא שמחויבותלמקום העבודה‬
‫השכר‪.‬למרות שהדברים לא תמיד נאמרים‪ ,‬קיימת אמונה רווחת‬
‫הבדלי שנולאוון הקוייוה‬
‫ומנהלים אחרים‪ ,‬שנשים מחויבות קודם‬
‫בקרבמנהלי משאבי אנוש‬
‫ממצאים שונים המסבירים אתהבדלי השכר‬
‫חוקרים מרווחים על‬
‫יכולות לתת את אותה מידה של תשומת לב‬
‫שבקרב עורכי דין בקנדה ובארה״ב אין‬
‫המגדריים‪ .‬מתברר‪,‬למשל‪,‬‬
‫ולכן אינן‬
‫כללמשפחה‪,‬‬
‫לגברים‪.‬‬
‫יותר אפשרותלהסבירהבדלי שכר מגדריים באמצעותאפליית‬
‫למקום העבודה בהשוואה‬
‫להורים‪ ,‬פערי השכרגדלים‬
‫כאשר עובדים צעיריםמחליטיםלהפוך‬
‫שכר פשוטה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מדווחים חוקרים אחרים שעדיין קיימים‬
‫לגיל ‪18‬‬
‫לילדים מתחת‬
‫שהשכר של אימא‬
‫אף יותר‪ .‬מחקרים מראים‬
‫הפסיכולוגי ובהון האנושי‬
‫לבין נשים בהון‬
‫גדולים בין גברים‬
‫הבדלים‬
‫נמוך משל אישה שאינה אימא‪ ,‬בו בזמן שהשכר של אבאלילדים‬
‫שלהם‪ .‬כקבוצה‪ ,‬נשים משקיעות פחות בפיתוח הקריירהשלהן‪ ,‬הן‬
‫מתחתלגיל ‪ 18‬גבוה בהרבה משל גבר שאינו אבא‪.‬במלים אחרות‪,‬‬
‫עוברות פחות שעות בשבוע ויתכן שיהיו הפסקות בעבודה בשנים‬
‫אטרקטיבית בשוק‬
‫ולטעון כי נשים משקיעות פחות‬
‫יולדות‪.‬לכן‪ ,‬אפשרלבוא‬
‫בהן נשים‬
‫נחשבת כפחות‬
‫אישה ההופכתלהיות הורה‬
‫העבודהולכן שכרה יורד‪ ,‬אך גבר שהופךלהיות הורה ״צריךלפרנס‬
‫בהון האנושי שלהןולכן גם מרוויחות פחותלאורך שנות העבודה‪.‬‬
‫ולכן משכורתו‬
‫את משפחתו״‬
‫לעומק נראה כי היא לא ממש נכונה‪.‬‬
‫אך אם נבחן טענה זאת יותר‬
‫עולה‪.‬‬
‫בארה״ב ע״י ‪American Association‬‬
‫סיום‬
‫עמוד ‪6‬‬
‫הדבר נכון‬
‫במיוחדבישראל‪,‬‬
‫מרינה בה הערכים‬
‫מסורתיים בעיקרם‪.‬בישראלעדיין רואים את‬
‫שאחראית עלהתנהלות‬
‫הבית‪ .‬דבר זה‬
‫העבודה בבית בין המינים‪ .‬היא גם‬
‫המשכורת השנייה בבית‪ .‬גם‬
‫גובה‬
‫השכר‬
‫של‬
‫החברתיים עדיין‬
‫האישה‬
‫מתבטא גם‬
‫נתפסת‬
‫משתנה זה‬
‫ראשית כל‬
‫משפיע‬
‫כמרוויחה את‬
‫בצורה‬
‫מעודדת‬
‫ברורים‪ .‬היא‬
‫ובתח‬
‫במקצועות‬
‫נשים‬
‫כנשיים‪.‬‬
‫גברים‬
‫מקצוע‬
‫בתח מי‬
‫צעירות לבחור‬
‫מילימוד‬
‫עקיפה על‬
‫נשים‪.‬‬
‫נחירתמםלול‬
‫חוקרים גם מצביעים על‬
‫החברה הישראלית‬
‫כמי‬
‫בהשקעה בשעות‬
‫בדרך כלל‬
‫מחנכתלהבדלי‬
‫מגדר‬
‫צעירים‬
‫הנחשבים‬
‫מקבלים‬
‫המדע‬
‫בארץ‬
‫עידוד‬
‫עות‬
‫ובמקצ‬
‫בבחירת‬
‫הנחשבים‬
‫קריירה‬
‫אפילו‬
‫עם ד״רדליה‬
‫המכללה‬
‫למינהל‪,‬‬
‫כך‬
‫שנשים וגברים בוחרים בקריירות שונות‪,‬‬
‫אם הם עובדים באותו תחום מקצועי‪.‬‬
‫רחמן מור ועו״ר ד״ר מאיר‬
‫אשר‬
‫במחקר שביצעתי יחד‬
‫קוגמןבמסלול‬
‫השכר‬
‫כגבריים‪.‬‬
‫אף הוא‪,‬‬
‫מהאו‬
‫במקצועות‬
‫שבו‬
‫השונים‬
‫המקצןעות נת‬
‫מושכ׳ע‪,‬‬
‫סים‬
‫האקדמי‬
‫התפרס ב־ ‪Journal of the‬‬
‫‪International‬‬
‫בחברה‬
‫כנשיים או‬
‫גבריים‬
‫‪ LegalProfession‬מצאנו שעורכי דיןבישראל בוחריםבמסלולי‬
‫לתחומי עיסוק הנחשבים‬
‫לעורכי דין יש נטייהלפנות‬
‫קריירה שונים‪.‬‬
‫כיותר יוקרתיים‬
‫עובדות‬
‫מאשר עורכות דין‪.‬‬
‫כשכירותלעתים‬
‫נמצא‬
‫שעורכות דין‬
‫קרובות יותר‪ .‬יתרה מזאת‪,‬‬
‫שבקרב‬
‫כמו כן‬
‫נמצא‬
‫היהודים‬
‫אחוז‬
‫הנשים‬
‫העובדות‬
‫גבוה‬
‫משמעותית‬
‫יותר‬
‫מאשר‬
‫הגברים העובדים עדגיל ‪30‬בגילאי‬
‫ובעלי מחויבות‬
‫עורכי דין ועורכות דין שעובדים במשרה מלאה‬
‫האוכלוסייה‬
‫לארגון באותה מידה‪ ,‬הסיכוי שעורך דין(גבר) יגיעלמעמד לגברים עוברים הופך ל־ ‪ 29‬לטובת הגברים‪ .‬בקרב‬
‫גבוהה‬
‫הערבית‪,‬לעומת זאת‪ ,‬רק כשליש מהנשים עוברלעומת כשלושה‬
‫של שותף בפירמה הואגדול פי ארבעה מהסיכוי של עורכת דין‬
‫רבעים מהגברים‪.‬‬
‫להגיעלאותו סטטוס‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לא נמצאוהבדלי שכר‬
‫(אישה)‬
‫ממצאים אלה מצביעים על מספר דברים‪ .‬ראשית‪ ,‬קיימת התנהגות‬
‫כאשר השווינו בין עורכי ועורכות דיןבעלי מעמד זהה באותו‬
‫הישראלית‪ .‬שנית‪,‬‬
‫תעסוקתית שונה מאור במגזרים השונים בחברה‬
‫ארגון‪.‬‬
‫נראה כיהבדלי השכר גבוהים במיוחד דווקא בקרבבעלי השכלה‬
‫לדמוקרטיה בנושא מגדר‪ ,‬ניתןלקרוא‬
‫בפרסום של המכוןהישראלי‬
‫גבוהה‪ .‬נראה שהחוקבישראל מונע היוםאפליה בשכר כאשר תנאי‬
‫כי גם בבחירתמסלול אקדמי‪ ,‬נשים נוטותלבחור בתחומי ההוראה‪,‬‬
‫משכורת‬
‫עבודה זהים במקום העבודה‪ ,‬או כאשר יש צורך לשלם‬
‫מדעי החברה ותחומים פרא־רפואיים‪ ,‬כאשר גברים נוטיםלבחור‬
‫בתחומי המדעים‪ ,‬ההנדסה והמחשבים‪.‬‬
‫מינימום‪ .‬אבל במצבים בהם יש פחות הגנה חוקתית‪ ,‬כמו‪,‬למשל‪,‬‬
‫למרות שמעללמחצית ממסיימי התארים האקדמיים הן נשים‪,‬ייצוגן בתהליכים של גיוס עובדיםלתפקידים מסוימים וקידום עוברים‬
‫לגברים‪ ,‬גם כשישנן‬
‫מהמרצים‬
‫רק‬
‫באקדמיה נמוך ביותר‪ .‬ואכן‪ ,‬בשנת‬
‫‪%3.34‬‬
‫‪5/4002‬‬
‫בתוך מקום העבודה‪ ,‬עדיין ניתנת עדיפות‬
‫כך שבסופו של דבר‪,‬‬
‫נשיםבעלות נתונים זהים‬
‫מהמרצים הבכירים היו נשים‪ ,‬ורק‬
‫באקדמיה היו נשים‪,‬‬
‫‪%2.53‬‬
‫לגברים עדיין‬
‫הניהוליים והאקדמיים‪,‬‬
‫לתפקידים בכירים בתחומים‬
‫קל יותר‬
‫לציין גם‬
‫‪%9.11‬‬
‫להגיע‬
‫מקרב הפרופסורים מן המניין היו נשים‪.‬מעניין‬
‫האקדמיים בהם יש מיעוט סטודנטיות‪ ,‬כמו למשל ולמשכורות יותר גבוהות‪.‬‬
‫שבמקצועות‬
‫החברההישראלית מחנכתלהבדלי מגדר ברורים‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪,‬‬
‫במרעים‪ ,‬אחוז הנשים בתפקידים בכירים באקדמיה יחסית גבוה‪.‬‬
‫החברה מעודדת בנות ונשים צעירות לבחור במקצועות ובתחומי‬
‫בפוליטיקה‪.‬ישראל מחזיקה‬
‫בנוסף‪ ,‬נמצא ייצוג נמוך של נשים גם‬
‫בשיעור מהנמוכים ביותרבעולם הדמוקרטי בייצוגן של נשים‪.‬ייצוג לימור אשר נחשבים בארץ כ״נשיים״‪ .‬בנים וגברים צעיריםמקבלים‬
‫הנחשבים‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬נמוך אף‬
‫הנשים בכנסתישראל מהווה רק כ־‬
‫‪%41‬‬
‫עידוד רב בבחירת מקצוע בתחומי המדע ובמקצועות‬
‫בארץ כגבריים‪ .‬בחירות אלו גורמותלתחומים מסוימיםלהיתפס‬
‫ממדינות לא דמוקרטיות‪ ,‬כגון; קובה וסינגפור‪.‬‬
‫בחברה כנשיים או כגבריים‪ ,‬והשכר של אותו ענף מושפע מתפיסת‬
‫‪34 30‬‬
‫מי עונד‬
‫התחום‬
‫בקרב‬
‫האוכלוסייההישראלית הצעירה (עדגיל‬
‫הישראלית‪.‬‬
‫באוכלוסייה‬
‫עדיםלהבדלים מהותיים מאוד בין קבוצות‬
‫משמעותית מערבים‪ .‬אם‬
‫כללי‪ ,‬יהודים עובדים באחוז גבוה‬
‫באופן‬
‫בגילאי ‪18‬‬
‫נבדוק אתהבדלי המגדר‪ ,‬אפשרלראות כי באופןכללי‬
‫עד ‪ 24‬יותר נשים עוברות מאשר גברים‪ ,‬בקבוצתגיל ‪ 29 24‬נשים‬
‫עוברות פחות מגברים בכשלושה אחוזים‪,‬‬
‫ובגילאי ‪ 34 30‬הפער‬
‫גדללכ־‬
‫‪%21‬‬
‫שבקרב‬
‫אם נבדוקהבדלים בקרב קבוצות שונות‪ ,‬אנו עדים לכך‬
‫‪34‬‬
‫שעובדת‪ ,‬אנו‬
‫מחקרים‬
‫הפער בין‬
‫נשים‬
‫בהתאם‪.‬‬
‫‪;anon‬‬
‫רביםלאורך‬
‫נחשב כנשי‬
‫השנים‬
‫השכר הממוצע‬
‫מראים כי אם ענף או‬
‫תחום מקצועי‬
‫זה יורד‪.‬לכן‪,‬‬
‫אפשרלשאול‬
‫בתחום‬
‫‪|Np'T3‬‬
‫ומלמדת‬
‫‪rarorj‬‬
‫‪D'uniuon‬‬
‫אסטרטגיה‬
‫קית ויזמות‬
‫האם מדובר בבחירה חופשית של‬
‫בתחומים פחות נחשקים‪ ,‬אולהרוויח‬
‫נשיםלעבוד‬
‫פחות?‬
‫אם‬
‫פחות‪,‬לעבוד‬
‫נביט בנתוני‬
‫המחקרים האקדמיים שנעשו בתחום‪ ,‬קשה מאוד לדבר על‬
‫הישראלית לא יוצרת מספיק חופש‬
‫בחירה‬
‫במיוחד בזמן שהחברה‬
‫לקבלתהחלטות עצמאית באמת‪ ,‬אלא מנסהלקבועבשבילנומגיל‬
‫צעיר מה מתאיםלמגדראליו אנו שייכים‪,‬‬
‫חופש‬
‫בינלאומית‬
‫‪ 90‬למינהל‬
‫בבית‬
‫הס לול‬
‫האקדמי‬
‫המכללה למינהל‪.‬‬
‫חוקרת‪ .‬בין היתר‪,‬‬
‫נושאים‬
‫בתרוום‬
‫קים‪,‬‬
‫מגדריים‬
‫הע‬
‫קים‬
‫היא‬