‫חודש האביב‬ ‫בטאון המועצה הדתית רמת גן‬ ‫ניסן ה'תשע"ד‬ ‫כולל סקירת פעילויות של המועצה הדתית רמת גן‬ ‫עריכה‪ :‬הרב אור חיים טאוב‬ ‫סדר והבאה לדפוס‪ :‬דב ליברמן ‪' -‬מילה טובה' | ‪052-8564514‬‬ ‫כתיבה וייעוץ שיווקי‪ :‬נדב רט | ‪052-8084999‬‬ ‫המועצה הדתית רמת גן‬ ‫רח' הרצל ‪ ,47‬ת‪.‬ד‪ ,129 .‬רמת גן‪52101 ,‬‬ ‫טל'‪ ,03-6700555 :‬שלוחה ‪ | 123‬פקס‪03-6709471 :‬‬ ‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫ברכת ראש המועצה הדתית‬ ‫תושבי רמת‪ -‬גן‪,‬‬ ‫אחד מרגעי השיא של יציאת מצרים‪ ,‬כפי שהיא מתוארת בתורה‪ ,‬הוא בזמן בו בני‬ ‫ישראל מגיעים אל ים‪ -‬סוף‪ ,‬ונעצרים‪ .‬המצרים רודפים אחריהם מאחור‪ ,‬המים‬ ‫מאיימים עליהם מלפנים‪ ,‬ואין להם אלא להתפלל לאביהם שבשמים‪ .‬זהו מחזה‬ ‫מפחיד שעלול היה להפוך את כל המהלך של יציאת מצרים לכישלון גמור‪ ,‬ולהביא‬ ‫כיליון על ישראל‪ .‬משה רבינו מבין את המצב ‪ -‬ומתפלל בכל כוחו‪.‬‬ ‫אבל‪" ,‬רבות מחשבות בלב איש – ועצת ה' היא תקום" )משלי יט‪ ,‬כא(‪ .‬בעוד משה‬ ‫חשב שתפילה היא האפיק הנכון בעת הזו‪ ,‬הקב"ה חשב אחרת‪:‬‬ ‫"ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו" – למדנו שהיה משה‬ ‫עומד ומתפלל‪ .‬אמר לו הקב"ה‪ ,‬לא עת עתה להאריך בתפלה‪ ,‬שישראל נתונין בצרה‬ ‫)פירוש רש"י(‪ .‬הקב"ה מלמד את משה שלעיתים בזמנים קשים אנו נדרשים דווקא‬ ‫למעשים ולא למילים‪ .‬אנו נדרשים למישהו שיקפוץ אל תוך המים‪ ,‬שיעשה מעשה‪,‬‬ ‫שייקרע את הים‪ ,‬וייצור מציאות חדשה‪.‬‬ ‫אנו במועצה הדתית ברמת‪ -‬גן מאמינים בכל לב בהוראה הזו של הקב"ה‪ .‬בזמנים‬ ‫קשים רוחנית אנו משתדלים למעט בדיבור ולהרבות במעשים של תודה‪ ,‬חסד‪,‬‬ ‫קדושה ומעשים טובים בכל רחבי העיר‪ ,‬כל זאת כמובן מתוך ריבוי תורה ותפילה‪.‬‬ ‫בחוברת זו תוכלו למצוא דברי תורה‪ ,‬הלכות ומידע שימושי רב‪ .‬בחלקה האחרון אף‬ ‫תמצאו סקירה של חלק קטן ממעשינו בחצי השנה האחרונה‪ .‬זוהי זכות נעימה‬ ‫עבורי להודות לכל מי שסייע לנו בהוצאה לפועל של פעילות זו‪ ,‬מתוך עבודה‬ ‫משותפת‪ :‬לרב העיר‪ ,‬הרה"ג יעקב אריאל‪ ,‬לראש העיר הנכנס מר ישראל זינגר‪ ,‬למר‬ ‫אביהוא בן משה חבר הנהלת העיר‪ ,‬ולכלל חברי המועצה הדתית ועובדיה‪.‬‬ ‫שנזכה לחירות אמיתית‪,‬‬ ‫יהודה סירי‪ ,‬ראש המועצה הדתית רמת גן‬ ‫תוכן‬ ‫ברכות ‪7 ..................................................................................................‬‬ ‫ברכת רב העיר‪ ,‬הרב יעקב אריאל ‪7 ..............................................................‬‬ ‫ברכת ראש העיר‪ ,‬מר ישראל זינגר‪8 .............................................................‬‬ ‫ברכת חבר הנהלת העיר‪ ,‬מר אביהוא בן משה ‪9 ...........................................‬‬ ‫מאמרים ‪11 ..................................................................................‬‬ ‫תמונה אחת שובה אלף מילים | הרב יעקב אריאל ‪13 .......................................‬‬ ‫יינם של נכרים | הרב אהרן כ"ץ ‪16 ........................................................................‬‬ ‫ברכת נשים על מצוות עשה שהזמן גרמן | הרב יצחק בן יוסף ‪24 .................‬‬ ‫'רפואה מונעת' בכתבי הרמב"ם ובימינו | פרופ' חיים גמליאל ‪33 ....................‬‬ ‫נשים במצוות סיפור יציאת מצרים | ד"ר מירב )טובול( כהנא ‪40 ...................‬‬ ‫הלכות ומנהגים ‪51 ................................................................................‬‬ ‫היערכות לקראת שנת השמיטה תשע"ה ‪73 ... ................................‬‬ ‫מידע שימושי ‪81 ................... ................................................................‬‬ ‫מפעילויות המועצה הדתית ‪103 ........................................................‬‬ ‫ברכת רב העיר‬ ‫בפרוס חג החרות שלוחה ברכתנו לאזרחי העיר רמת‪-‬גן‪ ,‬ברכת חג כשר ושמח‪.‬‬ ‫בחג החרות יצאנו ממצרים ונעשינו לעם‪ .‬הבאנו לעולם כולו את בשורת החרות‪.‬‬ ‫'עבדי הם ולא עבדים לעבדים'‪ .‬אין אדונים ואין עבדים‪ ,‬כולנו בני חורין‪ .‬כולנו אדונים‬ ‫לעצמנו‪ ,‬נוטלים על עצמנו אחריות‪.‬‬ ‫עם ישראל נטל על עצמו אחריות כפולה – להיות אור לגויים‪ ,‬להקים חברה צודקת‪,‬‬ ‫מוסרית‪ ,‬שהרוח הוא בראש סולם הערכים שלה – 'ממלכת כהנים וגוי קדוש'‬ ‫אנו מאחלים לעירנו הידועה באוירתה התרבותית והסובלנית‪ ,‬ובערבות ההדדית‬ ‫השוררת בין אזרחיה‪ ,‬שתשמש דוגמא לערים אחרות בשמירת הערכים היהודיים‬ ‫והחברתיים‪.‬‬ ‫בברכת חג שמח‬ ‫הרב יעקב אריאל‬ ‫ברכת ראש העיר‬ ‫תושבים יקרים‪,‬‬ ‫חג הפסח‪ -‬חג החירות הוא חג בו הפכנו להיות עם מאוחד‪ .‬מאז ועד היום מדינת‬ ‫ישראל שואפת לחירות וכבוד הזולת‪ ,‬כך גם אנו שואפים להמשיך להעביר מסר זה‬ ‫לילדינו‪.‬‬ ‫אנו נמשיך לחזק ולשמר את המרקם והיחסים הטובים שבין הדתיים וחילוניים‬ ‫בעירנו רמת‪ -‬גן כפי שהיו עד כה‪ .‬בהזדמנות ברצוני לברך את הרב הראשי לרמת‪-‬גן‪,‬‬ ‫הרב יעקב אריאל ואת יו"ר המועצה הדתית יהודה סירי על פעילותם‪ .‬יישר כוחכם‪.‬‬ ‫חג שמח!‬ ‫שלכם ובשבילכם‪,‬‬ ‫ישראל זינגר‪ ,‬ראש העיר‬ ‫ברכת אביהוא בן משה‬ ‫תושבי העיר היקרים‪,‬‬ ‫הרמב"ם בהלכות תשובה כותב‪" :‬הפורש מדרכי צבור‪ ,‬אף על פי שלא עבר עבירות‬ ‫אלא נבדל מעדת ישראל ואינו עושה מצות בכללן ולא נכנס בצרתן ולא מתענה‬ ‫בתעניתן אלא הולך בדרכו כאחד מגויי הארץ וכאילו אינו מהן‪ ,‬אין לו חלק לעולם‬ ‫הבא"‪ .‬אמירתו הנוקבת של הרמב"ם‪ ,‬מדברת על הערבות והשותפות ההדדית שעל‬ ‫האדם בישראל לשאוף ולהיות מעורב בחיי עמו בבחינת "כל ישראל ערבים זה לזה"‪.‬‬ ‫את הרעיון הזה של השותפות ומניעת ההסתגרות וההיבדלות‪ ,‬ניתן למצוא בהבלטה‬ ‫מיוחדת דווקא בחג הפסח – חג המצות‪ .‬החמץ בחג הפסח‪ ,‬מסמל את היצר הרע‪.‬‬ ‫אך בניגוד לדתות האחרות הרואות בחיסול היצר את המענה והפתרון לרוע‪ ,‬דורשת‬ ‫התורה מאתנו את המעורבות בחיי היום יום וההתמודדות עם הקשיים הנקרים‬ ‫בדרכנו מהמפגש עם היצר‪.‬‬ ‫החמץ והמצה‪ ,‬עשויים מאותו חומר‪ .‬על האדם מוטלת החובה לשמור על עיסתו‬ ‫האישית שלא תתפח ותחמיץ‪ ,‬זו משימה אשר הופכת את העיסה בסופו של‬ ‫התהליך למצה ולא לחמץ האסור באכילה בימות הפסח‪ .‬כך גם משימתו של האדם‬ ‫בחיי היום יום‪ ,‬לא לפרוש מדרכי הציבור אלא להיות מעורב בחיי הציבור ולעמוד על‬ ‫המשמר‪.‬‬ ‫חברים יקרים‪ ,‬גם אנו בתפקידנו מחויבים להמשיך ולתמוך בחיי העיר ולייחד ולשמר‬ ‫תוך כדי את צרכי הציבור הדתי והמסורתי‪ .‬זה המקום לברך את ראש העירייה‬ ‫הנבחר ישראל זינגר‪ ,‬בברכת הצלחה רבה בתפקידו החשוב‪ ,‬הצלחתו היא הצלחתנו;‬ ‫וכן להודות לכבוד הרב הראשי לרמת גן הרב יעקב אריאל שליט"א וליו"ר המועצה‬ ‫הדתית מר יהודה סירי על פועלם ועשייתם המבורכת לשמירת צביונה היהודי של‬ ‫העיר ועל תמיכתם הרבה בחיזוק בתי הכנסת‪ ,‬המקוואות‪ ,‬מערך הכשרות והנישואין‪.‬‬ ‫ברכת חג פסח כשר ושמח שלוחה לכם ולכל בני ביתכם‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫אביהוא בן משה‪ ,‬חבר הנהלת העיר‬ ‫מאמרים‬ ‫תמונה אחת שובה אלף מילים | הרב יעקב אריאל‬ ‫יינם של נכרים | הרב אהרן כ"ץ‬ ‫ברכת נשים על מצוות עשה שהזמן גרמן | הרב יצחק בן יוסף‬ ‫'רפואה מונעת' בכתבי הרמב"ם ובימינו | פרופ' חיים גמליאל‬ ‫נשים במצוות סיפור יציאת מצרים | ד"ר מירב )טובול( כהנא‬ ‫תמונה אחת שובה אלף מילים‬ ‫הרב יעקב אריאל‪ ,‬רב העיר‬ ‫אין כאן טעות‪ .‬הניסוח המקורי של הפתגם הוא תמונה אחת שווה אלף מלים‪ .‬בכוונת‬ ‫מכוון ניסחנו "שובה" במקום "שווה"‪ .‬יש תמונות המפילות בשבי כבליהן את הצופים‬ ‫בהן‪ .‬זה כוחן‪ ,‬אולם זו גם חולשתן‪.‬‬ ‫מה עניין זה לחג הפסח?‬ ‫יציאת מצרים לא הייתה מאורע מעמדי בלבד‪ .‬היא נתפסה במסורת האומה כאירוע‬ ‫מכונן בו נוצרנו כעם הנושא תרבות ייחודית‪ .‬מצרים היא לא רק ארץ‪ ,‬או עם‪ ,‬מצרים‬ ‫היא גם המיצרים הנפשיים המעיקים על כל אחד מאתנו‪ .‬משום כך פותחת ההגדה‬ ‫בעובדי עבודה זרה היו אבותינו ומסיימת בחלקה הראשון בבניין בית הבחירה‬ ‫ובסופה ב"לשנה הבאה בירושלים"‬ ‫האדם הוא יצור חושב‪ .‬חשיבה זו היא חשיבה רוחנית‪ .‬זהו צלם הא‪ -‬לקים שנופח‬ ‫באדם‪ .‬תבונ תו של האדם יש בה מעין יוצרה‪ ,‬ביכולתה לחשוב חשיבה מופשטת‪ .‬יש‬ ‫אומנם חושים לאדם אולם אלו נועדו רק לשרת את השכל‪ .‬העיניים לדוגמא‬ ‫מספקים למוח אינפורמציה חזותית מגלי האור המגיעים אליהם‪ .‬השכל מעבד את‬ ‫הרשמים המוחשיים והופכם למושגים מופשטים‪.‬‬ ‫מאבק איתנים נטוש בין הח ושים לבין השכל‪ .‬החושים‪ ,‬בהיותם חושי בשר‪ ,‬מושכים‬ ‫את האדם אל הצד החושני‪ ,‬החומרי‪ ,‬השכל מושך את האדם אל הרוחני‪ ,‬המופשט‪.‬‬ ‫חטא עץ הדעת היה הכי שלון הראשון של האדם שנגרר אחרי החושים במקום‬ ‫להמשך אחרי התבונה הטהורה‪" .‬כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב"‪ .‬מאז‬ ‫גרושנו מגן ה עדן מורכבת התרבות האנושית מחושים ורוח‪ .‬התרבות הטובה‬ ‫משתדלת לעדן ולהאציל את החושני לרוחני‪ .‬זו התרבות המעלה את האדם לפסגות‬ ‫גבוהות‪ .‬לעומתה‪ ,‬יש תרבות שונה‪ ,‬ההופכת את הרוחני לחושני‪ .‬היא מנצלת את‬ ‫התבונה האנושית לגירוי יצרים ולדרדור הרוח‪.‬‬ ‫‪ | 14‬חודש האביב‬ ‫מצרים וכנען‪ ,‬בניו של חם‪ ,‬אבי גילוי העריות‪ ,‬מייצגים את התרבות החושנית במלוא‬ ‫כיעורה‪ .‬פולחן המתים‪ ,‬חניטתו‪ ,‬קישוטו וייפויו גם לאחר שכלו כל הקיצין והוא כבר‬ ‫מת‪ ,‬משמעותה הנצחת הגוף‪ ,‬ומפולחן בשר הגוף פולחן יצרי הגוף‪ :‬גילוי עריות‬ ‫שהוא שיאה של החושניות הגסה )המפגש הבין‪ -‬תרבותי הראשון בהיסטוריה בין‬ ‫אברהם העברי לבין מצרים היה בהתמודדות בנושא זה(‪.‬‬ ‫לכשתמצי לומר תרבות החושים גוררת עמה את ההדוניזם‪ ,‬הנהנתנות‪ ,‬העכשוויות‬ ‫והתועלתיות‪ .‬כל אלו בנותיה של החושניות הן‪ .‬כאימן אף הן רוצות לראות לחוש‬ ‫בעליל את המוחש כאן ועתה על קרבו ועל כרעיו‪ .‬יציאת מצרים היא אפוא שחרור‬ ‫האדם מתרבות החושים‪ .‬מכבליהם ומוסרותיהם‪ .‬ועם זאת לא דיכוים אל האצלתם‬ ‫והעלאתם באמצעות הרוח‪.‬‬ ‫חובת שתית ארבע כוסות מבטאת רעיון עמוק זה‪ .‬המשתאות היו כרוכים בכל‬ ‫התרבויות בתופעות חושניות מכוערות‪ .‬חם‪ ,‬אבי מצרים‪ ,‬התגלגל לגילוי עריות‬ ‫בעקבות שתיית היין של אביו נוח )ואולי גם שלו?‪ .(..‬גם במצרים הגיעה ה"תרבות"‬ ‫הגסטרונומית לרמה גבוהה ו היה צורך למנות מיניסטר מיוחד)!( למשתאות היין‪ ,‬שר‬ ‫המשקים‪ .‬הוא הושלך לבור כנראה בעקבות תקלה שנגרמה לאחד המשתאות בחצר‬ ‫המלוכה )שבה הואשם כנראה באחריות מיניסטריאלית(‪.‬‬ ‫שתיית היין בליל חירותנו היא האנטיתזה לתרבות מצרים )חז"ל למדו בין היתר את‬ ‫חובת שתית ארבע כוסות ממספר הכוסות המוזכרים בחלומו של שר המשקים‪.(1‬‬ ‫היא מבטאת יותר מכל את יציאתנו הנפשית ממצרים‪ ,‬את חירותנו התרבותית‪ .‬כמה‬ ‫שונה "משתה" ליל הסדר מקרנבל עצמאות בתרבויות אחרות‪ ,‬להבדיל בין קודש‬ ‫לחול בין ישראל לעמים‪ .‬שתיית היין )ולכתחילה אדום דווקא!( על קידוש‪ ,‬הגדה‪,‬‬ ‫ברכת המזון והלל‪ ,‬לא זו בלבד שאינה מורידה את רוחנו לרמתם של חושינו‪ ,‬אדרבה‬ ‫היא מעלה את חושינו לדרגה רוחנית גבוהה‪ .‬בלילה זה נפתחים אוצרות הרוח‪.‬‬ ‫בלילה זה אנו נוהגים כבני מ לכים‪ ,‬אולם כה שונים ממלכי אומות העולם‪ .‬הלילה אנו‬ ‫בני חורין מתרבותם החושנית ומתעלים מעל למנהגיהם‪.‬‬ ‫החוש הויזואלי הוא בעל כוח משיכה חזק‪ .‬הוא מרתק‪ ,‬הוא כובל ולכן הוא גם חובל‪.‬‬ ‫קשה מאוד להשתחרר מכבליו‪ .‬יש צורך בכוחות נפש חזקים המסוגלים לנתק את‬ ‫‪ 1‬ירושלמי פסחים פ"י ה"א‪.‬‬ ‫תמונה אחת שובה אלף מילים | ‪15‬‬ ‫האדם מכוח המשיכה הויזואלי לעבר החשיבה המופשטת‪ .‬הדרך היחידה האפשרית‬ ‫היא להימנע עד כמה שניתן מלהימצא בשדה הכוח של המשיכה הויזואלית‬ ‫השלילית‪ .‬כשאדם כבר נמצא בתוך שדה הכוח השלילי הזה אין לו די כוח‬ ‫להשתחרר ממנו‪ .‬חכם לא נכנס כלל למצב שבו גם פיקח לא מצליח להיחלץ ממנו‪.‬‬ ‫התרבות החוש נית עובדת עלינו בעיניים‪ .‬היא מציגה בפנינו תמונה )בדרך כלל חד‪-‬‬ ‫צדדית( כדי לצוד את עינינו ובכך לגרור אותנו למחוזותיה‪ .‬אנחנו עם הספר‪ .‬ספר‬ ‫טוב אומנם משתמש גם בתמונות אולם הא לא נותן לתמונה להשתלט עלינו אלא‬ ‫רק לסייע בידינו להעמיק את ההבנה המופשטת‪ .‬ההמחשה מסייעת בידינו להעמיק‬ ‫את חשיבתנו‪ ,‬היא נחוצה ומועילה‪ ,‬אולם היא אמצעי להעלאת הרוח ולא מטרה‪.‬‬ ‫ובודאי לא אמצעי לשקיעת הרוח‪ .‬כאן נעוץ ההבדל בין תמונה השובה אותנו‬ ‫ומשעבדת אותנו יותר מאלף מלים‪ ,‬לבין תמונה השווה אלף מילים‪.‬‬ ‫לא בכדי מסיימת התורה את הצו "ולא תתורו‪ ...‬אחרי עיניכם" בפסוק "אני ה' א‪-‬‬ ‫להיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לא‪-‬להים‪ ,‬אני ה' א‪-‬להיכם‪".‬‬ ‫אמת!‬ ‫יינם של נכרים‬ ‫הרב אהרן כ"ץ‬ ‫איסור יינם של גויים ‪ -‬מקורו בגמרא‬ ‫בין הדברים שאותם אסרו חכמים בשתייה ובהנאה מצוי גם יינם של הנכרים‪ .‬כך‬ ‫מוצאים אנו במשנה‪:‬‬ ‫אלו דברים של עובדי כוכבים‬ ‫אסורין ואיסורן איסור הנאה‪ :‬היין‪1...‬‬ ‫ושם בגמרא מובאת מימרתו של רבה בר אבוה‪ ,‬שהביא מקור מן התורה לאיסור זה‪:‬‬ ‫אמר קרא‪ :‬אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם‪ ,‬מה זבח אסור בהנאה‪,‬‬ ‫אף יין נמי אסור בהנאה‪ .‬זבח גופיה מנלן? דכתיב‪ :‬ויצמדו לבעל פעור ויאכלו‬ ‫זבחי מתים‪ ,‬מה מת אסור בהנאה‪ ,‬אף זבח נמי אסור בהנאה‪.‬‬ ‫הראשונים מסבירים שדווקא על היין גזרו לא רק בשתייה אלא גם בהנאה משום‬ ‫שאם תותר הנאה בסתם יינם יבואו אנשים ליהנות מיין שנעבד בעבודה זרה‪.‬‬ ‫אמנם המשנה עוסקת ביין שהוקדש לשם עבודה זרה ומלמדת שכשם שזבח‬ ‫שהוקדש לשם עבודה זרה אסור בהנאה גם יין שהוקדש לשם עבודה זרה אסור‬ ‫בהנאה‪.‬‬ ‫חכמים הוסיפו לאיסור זה עוד שני איסורים נוספים האחד הוא סתם יינם של עובדי‬ ‫הכוכבים והשני יין של ישראל שנגע בו עובד כוכבים‪.‬‬ ‫המקור לאיסור סתם יינם מצוי בדברי הגמרא‪:‬‬ ‫ועל יינן משום בנותיהן‪ ,‬ועל בנותיהן משום דבר אחר‪ ,‬ועל דבר אחר משום‬ ‫ד"א‪2.‬‬ ‫* הרב כ"ץ הוא ראש הכולל להכשרת רבנים במכון הגבוה לתורה‪ ,‬אוניברסיטת בר‬ ‫אילן‪ ,‬ורב ברמת גן‬ ‫‪ 1‬מסכת עבודה זרה דף כ"ט ע"ב‪.‬‬ ‫‪ 2‬במסכת עבודה זרה בדף ל"ו‪.‬‬ ‫יינם של נכרים | ‪17‬‬ ‫רש"י מסביר שם בסוגיה‪:‬‬ ‫משום יינן – שהיין בוער בו ומביאו לידי בנותיהן‪ ,‬ובנותיהן אסורין משום‬ ‫דבר אחר – עבודת אלילים‪.‬‬ ‫רשב"ם כתב בשם רש"י שכתב על שם הגאונים‪:‬‬ ‫דבזמן הזה אין איסור הנאה במגע של נכרי ביין שלנו‪ ,‬דנכרים בזמן הזה אין‬ ‫רגילין לנסך לעבודה זרה והוו לענין ניסוך כאילו אינן יודעין בטיב עבודה זרה‬ ‫ומשמשיה והוי כתינוק שעושה יין נסך לאסור בשתייה ולא בהנאה ועל זה‬ ‫סומכין בהרבה מקומות ליקח יין מן הנכרים בחובותיהן וגם אם נגע נכרי ביין‬ ‫שלנו מוכרין אותו לנכרים ואדוני אבי ז"ל האריך בו וסיום דבריו וטעמים‬ ‫הללו מספיקין למגע נכרי ביין שלנו אבל סתם יין שאסרו בהנאה משום‬ ‫בנותיהן אין טעם להתירו ומיהו יש לומר שמתחלה לא אסרו סתם יינן אלא‬ ‫בשתייה מידי דהוה אפת שמן ושלקות אלא משום שהיו רגילין לנסך‬ ‫אסרוהו בהנאה כיין שנתנסך לעבודה זרה והאידנא שאין מנסכין דין הוא‬ ‫שנעשה סתם יינן כפת ושלקות ומכל מקום ראיה ברורה אין לנו להתירו‬ ‫בהנאה הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין ע"כ‪.‬‬ ‫דין התלמוד ביין המבושל‬ ‫התלמוד במסכת עבודה זרה‪ 3‬חידש בשם גדולי האמוראים‪:‬‬ ‫רבה ורב יוסף‪ ,‬דאמרי תרוייהו‪ :‬יין מזוג אין בו משום גילוי‪ ,‬יין מבושל אין בו‬ ‫משום ניסוך‪.‬‬ ‫ואכן כך כתב הרמב"ם‪:‬‬ ‫אין מתנסך לעכו"ם אלא יין שראוי להקריב על גבי המזבח ומפני זה כשגזרו‬ ‫על סתם יינם וגזרו על כל יין שיגע בו שיהיה אסור בהנייה לא גזרו אלא על‬ ‫ה יין הראוי להתנסך‪ ,‬לפיכך יין מבושל של ישראל שנגע בו העכו"ם אינו‬ ‫אסור ומותר לשתות עם העכו"ם בכוס אחד‪ ,‬אבל יין מזוג ויין שהתחיל‬ ‫להחמיץ ואפשר שישתה אם נגע בו נאסר‪4.‬‬ ‫‪ 3‬דף ל ע"א‪.‬‬ ‫‪ 4‬הלכות מאכלות אסורות פרק יא הלכה ט‪.‬‬ ‫‪ | 18‬חודש האביב‬ ‫מן הטעם הזה מספר התלמוד‪ 5‬שכאשר ישב שמואל עם אבלט והביאו לפניהם יין‬ ‫מבושל ואבלט נזהר מלגעת ביין על מנת שלא ייפסל היין לשתיה לשמואל‪ ,‬אמר לו‬ ‫שמואל שהוא יכול לשתות מן היין שכן יין מבושל אין בו איסור יין נסך‪.‬‬ ‫שמואל ואבלט הוו יתבי‪ ,‬אייתו לקמייהו חמרא מבשלא‪ ,‬משכיה לידיה; א"ל‬ ‫שמואל‪ ,‬הרי אמרו‪ :‬יין מבושל אין בו משום יין נסך‪.‬‬ ‫כפי שראינו לעיל לדעתו של הרמב"ם הסיבה שאין ביין מבושל דין יין נסך משום‬ ‫שלא גזרו אלא על היין הראוי להתנסך על המזבח‪ ,‬ומכיון שיין מבושל אינו ראוי‬ ‫להתנסך על גבי המזבח על כן לא גזרו בו משום סתם יינם‪ .‬טעם זה התקבל גם לדעת‬ ‫הטור שסיכם הלכה זו וכתב‪:‬‬ ‫וכיון שמשום צד ניסוך אסרוהו לא אסרוהו אלא ביין הראוי לנסך לפיכך יין‬ ‫מבושל שלנו שנגע בו נכרי אין בו משום יין נסך‪.‬‬ ‫אך הרא"ש‪ 6‬הקשה על טעמו של הרמב"ם וכתב‪:‬‬ ‫והדבר תמוה כיון שגזרו על יינן משום בנותיהן וכי משום שהרתיחו לא‬ ‫שייכא הך גזירה‪ .‬ואי משום דלאו בר ניסוך הוא‪ .‬והלא יין מזוג נמי לאו בר‬ ‫ניסוך הוא‪ .‬ואפשר לפ י שהמבושל אינו מצוי כל כך ומילתא דלא שכיחא לא‬ ‫גזרו ביה‪.‬‬ ‫והדרישה על דברי הטור כתב‪:‬‬ ‫שכיון שעל צד ניסוך אסרוהו לא אסרוהו אלא ביין שראוי לנסך על גבי‬ ‫המזבח העיר‪ ,‬שאף שהרא"ש למד שאיסור יינם הוא משום חשש חתנות‬ ‫אסרוהו ואם כן מה הוא שכתב הטור שכל איסור הוא משום יין נסך וביאר‬ ‫הפרישה שלא אסרו אותו בהנאה משום חתנות אלא משום שיש מקום‬ ‫לאסרו בין איסורי ההנאה כיין נסך לעבודה זרה‪.‬‬ ‫אכן כבר ביאר המאירי‪:‬‬ ‫יין של גויים שנתבשל הרי הוא נשאר באיסורו ואין בישולו מפקיע אותו‬ ‫מאיסור הנאתו‪ ,‬והוא כמו חומץ של גויים‪ ,‬מכיוון שכאשר היה יין היה‬ ‫‪ 5‬מסכת עבודה זרה בדף ל' ע"א‪.‬‬ ‫‪ 6‬מסכת עבודה זרה פרק ב סימן יג‪.‬‬ ‫יינם של נכרים | ‪19‬‬ ‫ברשותם והוא אסור‪ ,‬לא פקע איסורו משעה שהחמיץ‪ ,‬שכל שהוא משום‬ ‫איסור עבודה זרה אין איסורו פוקע אף לאחר קלקולו‪ .‬אמנם כאשר יש יין‬ ‫של ישראל והוא מבושל ונגע בו הנכרי אינו אוסרו ואפילו שכשכו אינו נאסר‬ ‫לא בהנאה ואפילו לא בשתייה שכיון שאין דרכם לנסך במבושל לא אסרו‬ ‫אותו מחמת מגע נכרי‪.‬‬ ‫כך גם כתב בהרחבה החתם סופר בחידושיו למסכת עבודה זרה )על סוגיית המשנה‬ ‫והגמרא בדף כ"ט ע"ב(‪:‬‬ ‫יין מבושל שאותו התירה הסוגיה מיירי ביין של ישראל שנגע בו הנכרי‪.‬‬ ‫יין מבושל בזמן הזה‬ ‫בשולחן ערוך פסק‪:‬‬ ‫יין מבושל שלנו שנגע בו העובד כוכבים מותר ומאימתי נקרא מבושל‬ ‫משהרתיח על גבי האש‪7.‬‬ ‫העיר בעל הט"ז ‪:‬‬ ‫באשר"י כתוב וב"י מביאו תמוה הוא כיון שגזרו משום בנותיהן וכי משום‬ ‫שהרתיחו לא שייך הך גזירה ואי משום דלאו בר ניסוך הוא והלא יין מזוג‬ ‫נמי לאו בר ניסוך הוא‪.‬‬ ‫היינו הט"ז הביא את הקושיה של הרא"ש מדוע באמת אין גזירת יין הנכרים ביין‬ ‫מבושל‪ ,‬שהרי גם שם שיייכת הגזירה שלא נתקרב לבנותיהם‪ .‬והרא"ש השיב‪:‬‬ ‫ואפשר כיון שהמבושל אינו מצוי כל כך מילתא דלא שכיחא לא גזרו ביה‬ ‫עכ"ל‪ ,‬וקשה מ"ש ואי משום דלאו בר ניסוך הוא מה מהני זה כיון דחיישינן‬ ‫משום בנותיהן?‬ ‫וביאר הט"ז את הדברים‪:‬‬ ‫ש אף משום בנותיהן לא גזרו ביין אלא במקום שיהיה אסור אף בהנאה כמו‬ ‫ביין נסך ואין שייך לגזור איסור הנאה אלא בראוי לניסוך אבל באין ראוי‬ ‫לניסוך שרי לגמרי היינו רק במקום שהאיסור יהיה גם איסור הנאה שם שייך‬ ‫‪ 7‬לשון השולחן ערוך יו"ד קכ"ג ס' ג'‪.‬‬ ‫‪ | 20‬חודש האביב‬ ‫לגזור איסור אבל במקום שאי אפשר לגזור איסור הנאה שלא שייך איסור‬ ‫הנאה‪ ,‬לא גזרו גם בשתיה‪ ,‬כי אם יגזרו במקום מסויים רק בשתיה ולא‬ ‫בהנאה יחשבו שגם ביין נסך יש רק איסור שתייה ולא איסור הנאה ואז‬ ‫יתירו בהנאה גם יין נסך ממש‪ .‬לכן במקום שלא שייך איסור הנאה לא גזרו‬ ‫על השתייה לחוד‪ .‬ומן הטעם הזה התירו גם בשתייה ביין מבושל שכיון‬ ‫שוודאי אין לגזור בו הנאה שהרי אינו ראוי לניסוך במקומות אלה הקפידו‬ ‫שלא לאוסרו גם בשתיה‪.‬‬ ‫דהיינו‪ ,‬הט"ז למד עיקרון חשוב בדעת הרא"ש שכל מקום שלא היה אפשר לגזור‬ ‫הנאה לא גזרו שאיסור שתיה לחוד ‪ ,‬כי אם יגזרו איסור שתיה ולא איסור הנאה יבוא‬ ‫לטעות שבכל מקום האיסור הוא רק בשתיה ולא בהנאה ויבואו להתיר בהנאה יין‬ ‫נסך ממש‪.‬‬ ‫על זה פריך מיין מזוג דאע"ג דאין ראוי לניסו ך אסרוהו לגמרי הכי נמי ביין‬ ‫מבושל ותירץ משום דמבושל לא שכיח על כן לא גזרו ביה כלל‪.‬‬ ‫ועוד הוסיף הט"ז‪:‬‬ ‫וקשה למה לא כתב הטור כן אלא כתב משום דאין ראוי וכו'?‬ ‫השיב הט"ז‪:‬‬ ‫ונ"ל דהטור לא רצה לכתוב טעם לא מצוי דגם הרא"ש לא כתבו אלא דרך‬ ‫אפשר ע"כ כתב טעם זה שהוא אליבא דהראב"ד דס"ל אף במזוג ראוי לנסך‬ ‫כמ"ש ב"י בתמד לפי שהוא משובח לשתיה )לא גזרו אלא במקום שאפשר(‬ ‫נמצא דלדידיה שפיר אמרינן סברא זו שכתבתי דלא גזרו אלא במקום‬ ‫שאפשר לגזור אפילו בהנאה‪.‬‬ ‫דברים אלה מערערים את הערתו של הרב הגאון ר' יוסף שלום אלישיב זצ"ל שהעיר‬ ‫בידיעון נתיבות הכשרות‪ ,8‬שבזמן הזה יין מבושל הוא דבר שכיח ולכן יש לאוסרו‬ ‫מכל וכל‪ .‬מעבר להערה שיש לשאול האם אנו מחדשים גזירות חדשות בזמננו‪ ,‬הרי‬ ‫מדברי הט"ז האמ ורים למדנו שגם הרא"ש לא כתב טעם זה על מנת להסביר את‬ ‫השיקולים מה הם המקומות שלא רצו לגזור בהם איסור שתיה בלא הנאה שהדבר‬ ‫‪ 8‬של עדת מחזיקי הדת לחסידות בעלז שליט"א – גליון שלישי‪.‬‬ ‫יינם של נכרים | ‪21‬‬ ‫יגרום למכשול‪ ,‬וגם לדעת הרא"ש עיקר הטעם שלא אסרו ביין מבושל הוא מטעם‬ ‫שביין שאינו ראוי לנסך עליו לא היה מקום לגזור עליו איסור הנאה ובכל מקום שלא‬ ‫מתאפשר לגזור איסור הנאה‪ ,‬לא גזרו עליו איסור שתיה על כן היתה הכרעת‬ ‫הפוסקים שלא לשנות מדברי השולחן ערוך שביין מבושל אין משום דין מגע עובדי‬ ‫כוכבים‪.‬‬ ‫כך הסביר גם בהרחבה בספר תפארת האדם ר' חיים אברהם בן דוד‪:9‬‬ ‫משום שאז לא היה שכיח ‪ ,‬אם כן אף שהשתא הוא שכיח מכל מקום עמד‬ ‫בהיתרו‪ ,‬וכתב שכן משמע מדברי הריטב"א‪ ,‬שכתב מפורש שכיון שבש"ס‬ ‫אמרו שיין מבושל אין בו משום יין נסך ברור הוא שיין זה לא היה בכלל‬ ‫הגזירה על יינם של עובדי כוכבים‪ ,‬שמי גזר על יין זה?‬ ‫)וזה עומד כאמור נגד דעת הרי"ש אלישיב שגם יין זה היה בכלל הגזירה( והוסיף‬ ‫מפורש הרב בן דוד‪ ,‬שכוונת הריטב"א מפורשת שאף על גב שידע התלמוד שביום‬ ‫מן הימים יהיה היין המבושל דבר שכיח מכל מקום לא כללו יין זה בכלל הגזירה‪,‬‬ ‫והוסיף שכבר הכריע כן בעל השבות יעקב‪ 10‬והשלים ופוק חזי מאי עמא דבר‪ .‬כך‬ ‫פשט המנהג בשראל ואין מקום לחומרא זו‪ .‬וכן היא דעת ספר לקט הקמח בשמו של‬ ‫גאון ישראל הרדב"ז‪ 11‬והיא גם הכרעתו הברורה של החיד"א בספרו שיורי ברכה‪.12‬‬ ‫הרב ר' חיים אברהם עצמו ציין באותה תשובה לרבים מגאוני ישראל שהכריעו שאין‬ ‫לחלק בין יין מבושל מצוי או שאינו ופסק למעשה כהכרעת גאוני ישראל להתיר גם‬ ‫בזמן הזה את היין המבושל‪.‬‬ ‫מידת החום להגדרתו כיין מבושל‬ ‫הגאון ר' שלמה זלמן אוירבך זצ"ל דן בספרו מנחת שלמה בגדרי מידת הפיסטור‬ ‫להיתר המגע של הנכרי ביין‪ .‬בשולחן ערוך כתב‪:‬‬ ‫מאימתי נקרא מבושל משהרתיח על האש‪.‬‬ ‫וכתב על זה בעל הש"ך‪:‬‬ ‫‪ 9‬הספר יצא לאור בשנת תרכ"ז‪ 1867 -‬בסלוניקי ודבריו מובאים בסיוע תכנת אוצר החכמה‪.‬‬ ‫‪ 10‬חלק א' סימן ס"ב‪.‬‬ ‫‪ 11‬סימן רצ"ט בספר לקט הקמח‪.‬‬ ‫‪ 12‬סימן קכ"ג‪.‬‬ ‫‪ | 22‬חודש האביב‬ ‫היינו שיתמעט ממידתו על ידי הרתיחה‪.‬‬ ‫הגאון מוילנה העיר‪:‬‬ ‫דאף שבשבת נחלקו בשאלה האם הפשרו זה הוא בישולו‪ ,‬אבל כשהרתיח‬ ‫לכל הדעות הרי הוא חשוב כמבושל‪ ,‬כך הכריעו ספר התרומה הרשב"א‬ ‫והרא"ש‪ ,‬וכן שאר הפוסקים‪.‬‬ ‫הרב אוירבך הסיק מן הדברים הללו שהשיעור של יד סולדת בו‪ ,‬שהוא שיעור לגבי‬ ‫בישולי שבת‪ ,‬ייחשב ודאי גם כשיעור לעניין יין נסך וימלא וודאי את התנאי של‬ ‫ימעט ממידתו‪ .‬אמנם‪ ,‬בספר שלטי הגיבורים למסכת עבודה זרה‪ ,‬סבור ששיעור‬ ‫מבושל הוא כל שאין שותים אותו כיין משום שנשתנה טעמו מטעם היין‪ ,‬אך בספר‬ ‫שולחן גבוה הביא לכל גדולי האחרונים שחלקו על דבריו של בעל השלטי הגיבורים‪,‬‬ ‫הם סברו שכל שהיה חימום על האש ‪ ,‬וכתוצאה מן החימום נתמעט במידה מסוימת‬ ‫ממידתו קרוי מבושל‪ .‬מסקנת הרב אוירבך באותה תשובה‪:‬‬ ‫מכל מקום נראה שלעניין ברכת בורא פרי הגפן או לעניין דיני בישול של‬ ‫שביעית מסתבר שיש לברך על יין מפוסטר בורא פרי הגפן ואף מותר לבשלו‬ ‫בישול כזה בשביעית‪ .‬לעניין מגע נכרי נראה שאף שכח היתרא עדיף‪ ,‬וכבר‬ ‫כתב הש"ך שמגע נכרי ביין הוא איסור דרבנן ויש להקל בו ואין לנו בו אלא‬ ‫מה שגזרו בו חכמים )בניגוד לדעת מחותנו הגרי"ש אלישיב זצ"ל( ואין לנו‬ ‫להוסיף בו אלא מה שגזרו חז"ל ולא יותר איני יודע איך אפשר לסמוך על‬ ‫הפיסטור שרק ממית את החיידקים ולחושבו מבושל אף שלא ניכר בו כל‬ ‫שינוי ולא נחסר כלל מן המידה‪ ,‬ולא נשתנה כלל טעמו וריחו וכולם קורין‬ ‫אותו יין‪.‬‬ ‫בנושא זה ראוי להביא את תשובתו של הגאון ר' משה פיינשטיין בספרו "אגרות‬ ‫משה" שהעיר בעניין מידת החום וכתב‪:‬‬ ‫ומדת החום לענין להתחשב יין מבושל פשוט שהוא ביד סולדת אף שלא‬ ‫מעלה רתיחות דיד סולדת הוא בחשיבות בשול לכל הדינים בדבר לח‪,‬‬ ‫ומש"כ הש"ך סימן קכ"ג סק"ז דהיינו שיתמעט ממדתו ע"י רתיחה פשוט‬ ‫יינם של נכרים | ‪23‬‬ ‫שביד סולדת כבר נתמעט משהו‪ ,‬והוא בערך קע"ה מעלות לחומרא‪ .‬והנני‬ ‫ידידו מוקירו מאד‪ ,‬משה פיינשטיין‪13.‬‬ ‫אין לכאורה שום סיבה שמה שנחשב כבישול לעניין דברים הנוגעים לאיסור תורה‬ ‫שלא ייחשב כבישול לעניין הגזירה דרבנן‪.‬‬ ‫לסיכום‪ :‬ניתן לומר שהיין שעובר תהליך פיסטור בתוך כדי ייצור היין יש לו דין יין‬ ‫מבושל וכיין מבושל אין בו איסור יין הנאסר במגע נכרי‪.‬‬ ‫ׁ ָשלוֹ ם ָרב לְ א ֲֹה ֵבי תוֹ ָר ֶתךָ וְ ֵאין לָ מוֹ ִמכְ ׁשוֹ ל‪.‬‬ ‫‪ 13‬בחלק יורה דעה חלק ב סימן נב‪.‬‬ ‫ברכת נשים על מצוות עשה שהזמן גרמן‬ ‫הרב יצחק בן יוסף‬ ‫מקור הדין בגמרא ובפוסקים‬ ‫מובא בגמרא במסכת קידושין‪:1‬‬ ‫וכל מצות עשה שהזמן גרמא ‪ -‬אנשים חייבין‪ ,‬ונשים פטורות‪ ,‬וכל מצות‬ ‫עשה שלא הזמן גרמא ‪ -‬אחד האנשים ואחד הנשים חייבין‪ .‬וכל מצות לא‬ ‫תעשה‪ ,‬בין שהזמן גרמא בין שלא הזמן גרמא ‪ -‬אחד האנשים ואחד הנשים‬ ‫חייבין‪.‬‬ ‫ודין זה נלמד שם מתפילין‪:2‬‬ ‫ומצות עשה שהזמן גרמא – נשים פטורות‪ .‬מנלן? גמר מתפילין‪ ,‬מה תפילין‬ ‫– נשים פטורות‪ ,‬אף כל מצות עשה שהזמן גרמא – נשים פטורות; ותפילין‬ ‫גמר לה מתלמוד תורה‪ ,‬מה תלמוד תורה – נשים פטורות‪ ,‬אף תפילין –‬ ‫נשים פטורות‪.‬‬ ‫למדנו שנשים אינן חייבות לקיים מצוות עשה שהזמן גרמא‪ ,‬אך אם ירצו לקיים אין‬ ‫איסור בכך‪ .‬ניתן ללמוד את הדבר מדברי הגמרא במסכת ראש השנה‪:3‬‬ ‫אין מעכבין את התינוקות מלתקוע‪ .‬הא נשים ‪ -‬מעכבין‪ .‬והתניא‪ :‬אין מעכבין‬ ‫לא את הנשים ולא את התינוקות מלתקוע ביום טוב! אמר אביי‪ :‬לא קשיא;‬ ‫הא – רבי יהודה‪ ,‬הא – רבי יוסי ורבי שמעון‪ .‬דתניא‪ ,‬דבר אל בני ישראל‪– 4‬‬ ‫בני ישראל סומכין ואין בנות ישראל סומכות‪ ,‬דברי רבי יהודה‪ .‬רבי יוסי ורבי‬ ‫שמעון אומרים‪ :‬נשים סומכות רשות‪.‬‬ ‫* הרב בן יוסף הוא רב בית הכנסת "כדורי" ורב במועצה הדתית רמת גן‪.‬‬ ‫‪ 1‬משנה כט‪ ,‬א חוץ מבל תקיף ובל תשחית ולא להיטמא למתים‪.‬‬ ‫‪ 2‬גמ' שם לד‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪ 3‬לג‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪ 4‬ויקרא א‪.‬‬ ‫ברכת נשים על מצוות עשה שהזמן גרמן | ‪25‬‬ ‫רש"י הסביר את יסוד מחלוקתם האם יש איסור בל תוסיף אם סומכות או שנשים‬ ‫אינם חייבות אך אין איסור‪ ,‬והוסיף שמדברי רבי יוסי ורבי שמעון ניתן ללמוד שגם‬ ‫במצוות עשה שהזמן גרמא אין איסור לקיימן‪.‬‬ ‫אלא שנחלקו הראשונים האם הן יכולות לברך על כך‪.‬‬ ‫התוספות בשם ר"ת כתבו שההלכה בדין זה כדעת ר' יוסי ורבי שמעון‪ ,‬שיכולות‬ ‫לקיים מצוות עשה שהזמן גרמן ואף יכולות לברך עליהן‪ .‬וזה לשונם‪:‬‬ ‫הא רבי יהודה הא רבי יוסי – אומר ר"ת אף על גב דסתם מתניתין כרבי‬ ‫יהודה‪ ,‬הלכה כר' יוסי דנימוקו עמו‪ ,‬ומעשה רב דהמוצא תפלין )עירובין צו‪,‬‬ ‫א( מיכל בת שאול היתה מנחת תפלין‪ ,‬ואשתו של יונה שהייתה עולה לרגל‪,‬‬ ‫וההוא עובדא דפרק אין דורשין )חגיגה טז‪ ,‬ב( דהבאנוהו לעזרת נשים‬ ‫וסמכו עליו נשים כדי לעשות נחת רוח לנשים‪ .‬ומותרות לברך על מצות‬ ‫עשה שהזמן גרמא אף על גב דפטורות מן דבר המצוה ההיא ומתעסקות‬ ‫בהן‪ ,‬כמו מיכל בת כושי שהיתה גם מברכת‪ .‬ותדע דאמרינן פרק החובל‬ ‫)בבא קמא פז‪ ,‬א( אמר רב יוסף מעיקרא אמרי מאן דאמר הלכה כרבי יהודה‬ ‫עבדינא יומא טבא לרבנן דלא מיפקדנא ועבידנא‪ ,‬ואם במקום דפטור מן‬ ‫הדבר ועושהו אסור מלברך אם כן אמאי עבידנא יומא טבא והלא היה‬ ‫מפסיד ברכות ציצית ולולב ותפילין ומגילה ונר חנוכה וסוכה והבדלה וקדוש‬ ‫היום וברכות של ק"ש שחרית וערבית וכל הברכות כולן‪ ,‬ואמרינן בפרק‬ ‫המניח )שם ל‪ ,‬א( האי מאן דבעי למיהוי חסידא ליקיים מילי דברכות‪ ,‬ועוד‬ ‫אמרינן פרק ערבי פסחים )פסחים קטז‪ ,‬ב( סומא פטור מלומר ההגדה‪ ,‬ופריך‬ ‫מרב יוסף ורב ששת דהוי אמרי אגדתא כל חד וחד בביתיה‪ ,‬ומדמוציא‬ ‫אחרים ידי חובתן שמע מינה דמחייבין‪ ,‬ומשני משום דקסברי מצה בזמן‬ ‫הזה דרבנן‪ .‬אבל ממה שהיו מברכין לא מדקדק מידי‪ ,‬שמע מינה היכי‬ ‫דפטירי שרי לברוכי‪ .‬ומשום דמברך ברכה שאינה צריכה וקעבר משום בל‬ ‫תשא ליכא דההיא דרשה דרבנן‪"....‬‬ ‫‪ | 26‬חודש האביב‬ ‫דעת ר"ת אינה יחידה וגם ראשונים נוספים סברו כדעה זו‪ ,‬וכך מובא בחידושי‬ ‫הרמב"ן‪:5‬‬ ‫ומכל מקום ר"ת ז"ל תוקע עצמו בדבר זה לומר כיון דרבי יוסי ורבי שמעון‬ ‫סברי נשים סומכות רשות ומשמע דהלכתא כותייהו‪ ,‬אם רצו מברכות הן‪.‬‬ ‫ואי קשיא והא אמרינן בירושלמי כל העושה דבר שאינו מצווה בו נקרא‬ ‫הדיוט‪ ,‬התם שעושה דבר שאינו מצווה מן התורה כלל שהוא כמוסיף על‬ ‫התורה‪ ,‬אבל מי שעושה מצוות התורה כתקנן‪ ,‬אף על פי שלא נצטווה הוא‬ ‫בהם‪ ,‬כגון נשים וגוים‪ ,‬מקבלים עליהם שכר‪ ,‬שכל דרכיה דרכי נועם וכל‬ ‫נתיבותיה שלום‪ .. ,‬לפיכך אם רצו לברך אין למחות בידן‪ .‬ואם תאמר היכן‬ ‫צוונו כדאקשינן )שבת כג‪ ,‬א( לעניין נר חנוכה‪ ,‬כיון דרשות דמצווה הוא‪,‬‬ ‫והקב"ה צווה במצווה זו לאנשים חובה‪ ,‬לנשים רשות‪ ,‬צוונו קרינא ביה‪.‬‬ ‫הרמב"ן מסביר שהקושי הגדול בברכת הנשים הוא כיצד יברכו אשר קידשנו‬ ‫במצוותיו והרי הנשים אינם מצוות‪ ,‬ומשיב על כך שמכיוון שהגברים מחויבים ולהן‬ ‫הדבר נחשב כרשות‪ ,‬משום כך כלל ישראל יכולים לברך אשר קידשנו במצוותיו‬ ‫וצוונו‪.‬‬ ‫וכן הרשב"א כתב בחידושיו‪:6‬‬ ‫וכן הסכימו שמותר לנשים לברך על כל מצות עשה שהזמן גרמא ואף על פי‬ ‫שאינה להם אלא רשות‪ ,‬דמ"מ במצוה קא עסקי‪ ,‬וחיובא הוא דלא חייבינהו‬ ‫רחמנא למעבד כאנשים‪ ,‬אלא דאי בעו עבדי וצונו קרינן בהו‪7.‬‬ ‫לעומת זאת הרמב"ם חולק על כך וסובר שאינן יכולות לברך‪ ,‬את דבריו כתב במצוות‬ ‫שופר וסוכה‪ ,‬וביתר בהירות בהלכות ציצית‪:8‬‬ ‫נשים‪ ...‬פטורין מן הציצית מן התורה‪ ,‬ונשים‪ ...‬שרצו להתעטף בציצית‬ ‫מתעטפים בלא ברכה‪ ,‬וכן שאר מצות עשה שהנשים פטורות מהן אם רצו‬ ‫לעשות אותן בלא ברכה אין ממחין בידן‪9.‬‬ ‫‪ 5‬קידושין לא‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪ 6‬ראש השנה לג‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪ 7‬וכן דעת הריטב"א והרא"ה בקידושין שם‪.‬‬ ‫‪ 8‬ג‪ ,‬ט‪.‬‬ ‫ברכת נשים על מצוות עשה שהזמן גרמן | ‪27‬‬ ‫וכן פסק הרמב"ם‪ 10‬לגבי טומטום ואנדרוגינוס שהם בספק חיוב ולא יברכו‪ .‬הראב"ד‬ ‫חלק על סברתו‪ 11‬ואמר כי אם הם נידונים כספק‪ ,‬הרי זה כספק דאורייתא וחייבים‬ ‫לברך‪ .‬ולא כסברת הרמב"ם אשר ראה בכך ספק ברכות להקל‪.‬‬ ‫בעקבותיו פסק גם השולחן ערוך שנשים אינן יכולות לברך על מצוות עשה שהזמן‬ ‫גרמן‪ ,‬וכך נאמר בהלכות ראש השנה‪:12‬‬ ‫אף על פי שנשים פטורות‪ ,‬יכולות לתקוע; וכן אחר שיצא כבר‪ ,‬יכול לתקוע‬ ‫להוציאן‪ ,‬אבל אין מברכות ולא יברכו להן‪.‬‬ ‫והרמ"א כתב כדעת רבנו תם‪:‬‬ ‫הגה‪ :‬והמנהג שהנשים מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא על כן גם כאן‬ ‫תברכנה לעצמן‪.‬‬ ‫מרן רבנו יוסף קארו הסביר את פסיקתו בבית יוסף‪:13‬‬ ‫וכתב הרב המגיד לדעת רבינו ודאי שאין נשים מברכות והיאך יאמרו וצונו‬ ‫והן פטורות ‪ ....‬וההגהות כתבו שם )אות מ( שכן דעת רש"י שאסור לנשים‬ ‫לברך על מצות עשה שהזמן גרמא ושרבינו תם פסק שהן יכולות לברך‬ ‫‪...‬ואחר כך כתב אבל זהו דבר תימה מהו וצונו בדבר שאינה מחויבת לא‬ ‫מדאורייתא ולא מדרבנן דנשים במצות עשה שהזמן גרמא אפילו מדברי‬ ‫סופרים פטורות ‪....‬אבל אם בירכו גילו בדעתן שלשם חובה הן עושות חדא‬ ‫דעוברות על בל תוסיף ועוד דאיכא ברכה לבטלה עד כאן לשונו ומה שכתב‬ ‫שעוברות על בל תוסיף אם מברכות אינו נכון כלל אלא שאין לי להאריך‬ ‫כאן‪:‬‬ ‫‪....‬ולענין הלכה כדאי הם לסמוך עליהם כל שכן במקום דאיכא רבוותא‬ ‫דסברי כוותייהו כמו שנתבאר בסמוך ועוד דטעמא דראבי"ה והרא"ש‬ ‫‪ 9‬לכאורה הדבר פשוט שמותר לאשה להתעטף בטלית ולהניח תפילין אך בדורות האחרונים זה נתפס‬ ‫כניסיון לקעקע את ההלכה לכן ההתייחסות אליהם בפרהסיא כאסורים‪.‬‬ ‫‪ 10‬הלכות סוכה ו‪ ,‬יג‪.‬‬ ‫‪ 11‬המאירי הסביר שהראב"ד לא חלק על הרמב"ם אלא כתב זאת לומר שהדעה אינה מוסכמת‪.‬‬ ‫‪ 12‬תקפט‪ ,‬ו‪.‬‬ ‫‪ 13‬שם‪.‬‬ ‫‪ | 28‬חודש האביב‬ ‫טעמא דמסתבר הוא ומיהו טוב שלא לברך כיון דפלוגתא הוא ספק ברכות‬ ‫להקל‪.‬‬ ‫הנה רואים אנו בזה את השוני בהכרעה בנידון בין השו"ע והרמ"א‪ :‬השו"ע הכריע‬ ‫בסופו של דבר כדעת הרמב"ם שנשים אינן יכולות לברך על מצוות עשה שהזמן‬ ‫גרמן‪ ,‬ואילו הרמ"א פסק להתיר כדעת ר"ת‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬למעשה‪ ,‬נהגו בעדות מסוימות – אשר נוהגות בדרך כלל כדעת השו"ע –‬ ‫כדעת הרמ"א‪ ,‬ומביאות הוכחות וראיות שצריך לפסוק כדעה זו‪.‬‬ ‫הכרעה שלישית בנידון אנו מוצאים בדברי הב"ח‪.‬‬ ‫כתב הטור‪ 14‬בהלכות ציצית‪:‬‬ ‫‪...‬ונשים‪ ...‬פטורים‪ ...‬וכתב הרמב"ם ז"ל יתעטפו בלא ברכה‪ ,‬והוא הולך‬ ‫לשיטתו שפירש שנשים אין יכולות לברך בדבר שהן פטורות‪ .‬אבל ר"ת כתב‬ ‫שיכולות לברך אף על פי שהן פטורות ויותר טוב שלא יברכו‪.‬‬ ‫על כך הקשה הב"ח‪ 15‬ממה שפסק הטור בהלכות שופר‪ 16‬שנשים שיכולות לברך על‬ ‫מצוות שופר‪ .‬ותירץ הב"ח‪:‬‬ ‫ולפענ"ד נראה דכאן לגבי ציצית שאין מנהג לנשים ללבוש ולברך‪ ,‬אם כן‪,‬‬ ‫אם באת אשה לשאול לכתחלה אי שריא ללבוש ציצית ולברך יאמרו לה‬ ‫שלא תברך כי יותר טוב שלא יברכו בפלוגתא דרבוואתא‪ ,‬אבל בשופר שכבר‬ ‫נהגו לתקוע ולברך אין מוחין בידן מאחר שיש להם על מי שיסמכו‪ ,‬אבל אם‬ ‫באת לשאול לכתחילה גם בשופר יאמרו לה שלא תברך‪ .‬ונסמך על מה‬ ‫שכתב כך לגבי ציצית והוא הדין לגבי שופר‪.‬‬ ‫הב"ח מחלק בין מצוות שנהגו לברך עליהן כשופר לבין מצוות ציצית שלא נהגו כלל‬ ‫ללבוש ולכן הלובשת גם לא תברך‪.17‬‬ ‫‪ 14‬סימן יז‪.‬‬ ‫‪ 15‬שם‪.‬‬ ‫‪ 16‬סימן תקפט‪.‬‬ ‫‪ 17‬ראה ט"ז שם ס"ק ג שחילק חלוקה אחרת בסוגי המצוות השונים‪.‬‬ ‫ברכת נשים על מצוות עשה שהזמן גרמן | ‪29‬‬ ‫חלוקה נוס פת בין סוגי מצוות עשה שהזמן גרמן לעניין עצם קיומם וברכתם על ידי‬ ‫נשים אנו מוצאים בחת"ם סופר‪ 18‬וכך כתב‪:‬‬ ‫תפילין שנדרש גוף נקי‪ ,‬והבאת קורבן ברגל שיש חשש שיכניסו חולין‬ ‫לעזרה‪ ,‬ותקיעה מלאכה מדרבנן‪ ,19‬לכן בכול אלו אישה לא תנהג‪ .‬אבל לולב‬ ‫שיש חשש לטלטול בעלמא תברך‪.‬‬ ‫מנהג הדורות‬ ‫והנה מצאנו תשובה בנושא זה בספר שו"ת מן השמים‪ 20‬וזה לשונו‪:‬‬ ‫שאלתי על הנשים שמברכות על הלולב ועל מי שמברך להן על תקיעת‬ ‫שופר‪ ,‬אם יש עבירה בדבר ואם הוי ברכה לבטלה אחרי שאינן מצוות ואם‬ ‫לאו‪.‬‬ ‫והשיבו‪ ,‬וכי אכשיר דרי‪ ,‬כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה‪ ,‬ולך אמור‬ ‫להם שובו לכם לאהליכם וברכו את ה' אלהיכם‪ ,‬והעד מגילה וחנוכה‪.‬‬ ‫ופירשו לי‪ ,‬מה מצינו במגילה וחנוכה מאחר שהיו באותו הנס חייבות בהם‬ ‫ומברכות עליהם‪ ,‬ובלולב נמי מצינו סמך לדבר שאין לו אלא לב אחד לאביו‬ ‫שבשמים‪ ,‬ובשופר נמי אמרינן שאמר הקדוש ברוך הוא אמרו לפני מלכיות‬ ‫שתמליכוני עליכם‪ ,‬זכרונות שיבא זכרון אבותיכם לפני לטובה‪ ,‬ובמה‪,‬‬ ‫בשופר‪ ,‬והנשים נמי צריכות שיבא זכרונן לפניו לטובה‪ ,‬לפיכך אם באו לברך‬ ‫בלולב ושופר הרשות בידן‪.‬‬ ‫על בסיס דבריו כתב החיד"א בשו"ת יוסף אומץ‪ 21‬לאחר שהאריך לדון בדברי ר"ת‪,‬‬ ‫שיש להכריע כך נגד דעת מרן השו"ע‪:‬‬ ‫‪ 18‬סוכה מב‪.‬‬ ‫‪ 19‬אלא שיש להקשות על כך מדברי חז"ל )שבת קיז‪ ,‬ב( שתקיעת שופר היא חכמה ואינה מלאכה‪.‬‬ ‫‪ 20‬סימן א‪ .‬רבי יעקב ממרויש‪ ,‬חי בצרפת במאות ‪ .13-12‬הוא היה מבעלי התוספות‪.‬‬ ‫‪ 21‬סימן פב‪ .‬רבי חיים יוסף דוד אזולאי )החיד"א(‪ ,‬צאצא למשפחה מפוארת שמקורה בקשטיליה‬ ‫ובמרוקו‪ ,‬נולד בשנת תפ"ד )‪ (1724‬בירושלים‪ .‬ביהדות המזרח ובאיטליה נחשב הרחיד"א כגדול‬ ‫רבני דורו‪ .‬אישיותו היתה רבגונית ‪ -‬פוסק ומקובל‪ ,‬איש תלמוד והלכה‪ ,‬ביבליוגרף‪ ,‬עסקן ציבורי‬ ‫ומחבר פורה להפליא‪ .‬הוא נסע הרבה בעולם‪ ,‬והשאיר רישומיו מנסיעותיו הרבות והארוכות‬ ‫בכתובים‪ .‬לרגל שליחות היישוב בארץ ישראל הוא יצא לחוץ לארץ כשד"ר )שלוחא דרבנן(‬ ‫פעמים מספר וביקר במצרים‪ ,‬בצפון אפריקה וברוב ארצות אירופה‪ .‬בין ספריו המרובים מצויים‬ ‫ספרי שו"ת‪ ,‬פירושים לתנ"ך ולתלמוד‪ ,‬ספרי קבלה‪ ,‬ספרי ביבליוגרפיה‪ ,‬יומני נסיעות ועוד‪.‬‬ ‫‪ | 30‬חודש האביב‬ ‫ולעניין הלכה‪ ,‬אני הדל מעת שראיתי מה שהשיבו מן השמים לרבינו יעקב‬ ‫ממרוי"ש כמו שהבאתי בספר הקטן ברכי יוסף סימן תרנ"ד אות ב'‪ ,‬נהגתי‬ ‫לומר לנשים שיברכו על הלולב‪ .‬וכמנהג קדום שהיו נוהגות הנשים בעה"ק‬ ‫ירושלם ת"ו‪ .‬והגם דמרן ז"ל פסק שלא יברכו‪ .‬נראה ודאי דאלו מרן ז"ל‬ ‫שלטו מאור עיניו הקדושים בתשובות רבינו יעקב ממרוי"ש דמשמיא מיהב‬ ‫יהבי כח לברך לנשים ודאי כך היה פוסק ומנהיג‪ .‬ובכי האי לא שייך לא‬ ‫בשמים היא‪ ,‬דכיון דיש הרבה גדולים בפוסקים דסבירא להו דיברכו‪ ,‬אהניא‬ ‫לן לפסוק כמותם כיון דאית לן סיעתא דשמיא‪ .‬וכבר אנא זעירא עמדתי‬ ‫בחקירה זו בקונטריס שם הגדולים בראשון מערכת יו"ד בס"ד‪.‬‬ ‫למרות שבתחילה כתב בספרו ברכי יוסף לערער על מנהג ארץ הצבי לברך‪ ,‬לבסוף‬ ‫חיזק אותו‪ .‬גם אחרונים נוספים מתארים מנהג זה‪ ,‬וכן דעת הרב יוסף חיים בשו"ת רב‬ ‫פעלים‪ .22‬הוא נתן לכך הסבר עפ"י תורת הסוד והוסיף‪:‬‬ ‫נוהגים הנשים דידן לברך על הלולב‪ ,‬אין אני מניח אותם לעשות סדר‬ ‫הנענועים אלא רק מברכין ונוטלין הלולב בידם‪23.‬‬ ‫מנהג זה שהנשים מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמן מובא בעיקר אצל חכמי ארץ‬ ‫ישראל ובאזורים הסמוכים‪ ,‬להלן כמה מהדעות הללו כדי לראות שזה היה המנהג‬ ‫הפשוט וברצון חכמים נעשה‪.‬‬ ‫כך מובא בשדי חמד‪:24‬‬ ‫מצוות עשה שהזמן גרמן דנשים פטורות‪ ,‬נחלקו הפוסקים אם רשאיות‬ ‫להחמיר על עצמן ונקטינן דרשאיות הן להחמיר ולקיימן‪ ,‬וכן המנהג בכמה‬ ‫מצוות עשה שהזמן גרמן כידוע‪.‬‬ ‫וראה גם בשו"ת משפטי עוזיאל‪ 25‬שסבר שהלכה כר"ת‪ ,‬וכן המנהג‪:‬‬ ‫ולי נראה שטעם פיטורן הוא משום שלפי טבען ומהות תפקידן בחיים הן‬ ‫משועבדות לזמן במשק הבית וגדול הילדים וטיפולן‪.... ,‬ולפי טעמים אלה‬ ‫‪ 22‬ח"א סוד ישרים יב‪.‬‬ ‫‪ 23‬וכן כתב בשולחן גבוה תקפט‪ ,‬י שכך נוהגים בסלוניקי שהנשים מברכות על הלולב‪.‬‬ ‫‪ 24‬מערכת מ"ם כלל קלו‪.‬‬ ‫‪ 25‬ד‪ ,‬עניינים כלליים ד‪.‬‬ ‫ברכת נשים על מצוות עשה שהזמן גרמן | ‪31‬‬ ‫מסתבר שהנשים הן בכלל בית ישראל בעיקר כל המצוות אלא שפטרה‬ ‫אותם התורה מדין עוסק וטרוד בטרדה של מצוה‪ ,‬הלכך חוזר הדין דמי‬ ‫שנוהג כר"ת שפיר עבד ואין זה נכלל בגדר ברכה לבטלה‪.‬‬ ‫וזהו בכל המצוות‪ .‬יוצא מכלל זה לולב ושופר דכיון שהם רומזים‬ ‫להתאחדות לב כל ישראל לאביהם שבשמים ולהעלאת זיכרונם לפניו ובזה‬ ‫גם הנשים שייכות בו‪ ,‬לכן רשאות לברך עליהן‪ .‬וכ"כ מר"ן החיד"א )או"ח סי'‬ ‫תרנ"ד( וכן נתפשט המנהג בכל תפוצות ישראל‪ .‬ומינה לא תזוע‪.‬‬ ‫והוסיף בשו"ת יין הטוב‪ 26‬שמכיוון שקיבלנו עלינו את הוראות החיד"א‪ 27‬כהוראות‬ ‫השו"ע‪ ,‬יש לפסוק כמותו שנשים יברכו על הלולב‪ .28‬וכן העידו פוסקים רבים שכך‬ ‫הלכה‪ .29‬לא זו בלבד אלא שבשו"ת ציץ אליעזר‪ 30‬רצה להחיל מנהג זה על כול בנות‬ ‫עדות המזרח ואף זכות בקיום המצוות והברכות‪31.‬‬ ‫מכל האמור יוצא שמנהג הנשים בזה לברך על מצוות עשה שהזמן גרמן ברצון‬ ‫חכמים הוא גם בקרב עדות אחינו הספרדים‪ ,‬ובמיוחד על לולב‪ ,‬ובשום אופן לבטל‬ ‫מנהגם וגם אין כל מקום להוכיחן אפילו ברכות על כך‪ ,‬כי אם להיפך‪ ,‬יש לחזק‬ ‫בידיהם מנהגם בזה וכפי שקיבלו מתורת אמם‪ ,‬ולתת להם ברצון לברך‪ ,‬וכבר הזכרנו‬ ‫שיכולות אפילו ליקח של אחרים שלא מדעתן ולברך‪.‬‬ ‫בירור על שו"ת מן השמים‬ ‫כיצד אפשר להכריע בין מחלוקות חכמים בצורה זו הרי ידוע שלא בשמים היא‬ ‫וניתנה תורה לישראל והחכמים בכול דור ודור הם מכריעים בהלכות‪ .‬ועוד יש‬ ‫‪ 26‬הראשון לציון הרב יצחק ניסים זצ"ל סימן כח‪.‬‬ ‫‪ 27‬זבחי צדק ב‪ ,‬ל‪.‬‬ ‫‪ 28‬ראה יבי"א א‪ ,‬מ שכתב מנהג זה לא ברצון חכמים אך ממקורות רבים נראה שהמנהג היה מושרש‪.‬‬ ‫‪ 29‬לשאלתי את הראשון לציון הגר"מ אליהו זצ"ל על מנהגים שונים בתוך בני עדות המזרח‪ ,‬שיש עדות‬ ‫אשר נוהגות לברך ויש שלא‪ ,‬אמר‪ :‬מי שנוהג‪ ,‬כל עדה כמנהגה‪ ,‬כך תמשיך לנהוג‪.‬‬ ‫‪ 30‬ט‪,‬ב‪.‬‬ ‫‪ 31‬כה"ח יז‪ ,‬ב‪ .‬תקפט‪ ,‬כג‪ .‬שו"ע מקור חיים א‪ ,‬ו‪ .‬ועיין בספר זכרונות אליהו מערכת ע' א' ג' שמעיד‬ ‫ביחוד על עיה"ק חברון ת"ו שהנשים נוהגות לברך על הלולב עיין שם‪ .‬ויעוין גם בספר שו"ת קול‬ ‫אליהו ח"ב חאו"ח סי' כ"ח שנקיט ליה נמי כעל דבר הפשוט דנשים מברכות על מ"ע שהזמן גרמא‬ ‫עיין שם‪.‬‬ ‫‪ | 32‬חודש האביב‬ ‫להוכיח מדברי הרמב"ם‪ 32‬שהאומר שה' ציווה לו שהדין כך או הלכה כדברי פלוני זהו‬ ‫נביא שקר‪.‬‬ ‫ועוד רואים במקומות נוספים‪ 33‬שלא פוסקים הלכה מספרו‪ ,‬ומאידך מצאנו בגמרא‬ ‫שיצאה בת קול מהשמים שהלכה כבית הלל‪ .‬התוספות‪ 34‬הסבירו זאת שהולכים לפי‬ ‫בת קול כשאינה חולקת על הרוב‪.‬‬ ‫ובענייננו כתב החיד "א שמכיוון שכך נהגו בארץ הצבי‪ ,‬יש לחזק דבריו ע"י הכרעת‬ ‫שו"ת מן השמים‪.35‬‬ ‫אחרית דבר‬ ‫המנהג לברך על חלק ממצוות עשה שהזמן גרמן נפוץ אצל כל בנות ישראל‪ ,‬כדוגמת‬ ‫מצוות הנהוגות בליל הסדר – אכילת מצה ומרור ושתית ארבע כוסות‪ .‬בכול מקום‬ ‫שחייבו נשים ניתנו לכך הסברים מקומיים‪" :‬אף הן היו באותו הנס"‪ .‬וכן לגבי שמירת‬ ‫שבת "מי שחייב בזכור חייב בשמור"‪ .‬רוב מצוות עשה שהזמן גרמן נשים פטורות‬ ‫ויכולות לקיים‪ .‬לגבי ברכה‪ ,‬נהגו בנות אשכנז לברך‪ ,‬ובין בני עדות המזרח המנהגים‬ ‫חלוקים‪ ,‬כאשר בארץ ישראל ובמדינות הסמוכות לה‪ ,‬בעיקר בעירק‪ ,‬נהגו לברך‪.‬‬ ‫אמנם גם במקומות שנהגו לברך ישנן מצוות שלא מברכות עליהן כברכת הלבנה‪,‬‬ ‫ואף יש שכתבו זאת בנוגע לספירת העומר‪.‬‬ ‫ובלבד שיכוונו לבם לשמים‪...‬‬ ‫‪ 32‬הלכות יסודי התורה ט‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫‪ 33‬בסימן ב' פסק שאין לברך על תפילין של ראש כדעת הרי"ף – והאשכנזים לא נוהגים כמותו אף שיש‬ ‫בכך ספק ברכות‪.‬‬ ‫‪ 34‬יבמות יד‪.‬‬ ‫‪ 35‬ויש פעמים שיש ספק במציאות פוסקים יפסקו לעת"ל ע"י נביא ראה שו"ת משפט כהן פט‪ -‬צ‪.‬‬ ‫'רפואה מונעת' בכתבי הרמב"ם ובימינו‬ ‫פרופ' חיים גמליאל‬ ‫כל פרשני כתביו הרפואיים של הרמב"ם מגדירים בצורה ברורה את משנתו הרפואית‬ ‫כ'רפואה מונעת' מקורית‪ ,‬וזאת בהסתמך על דברי הרמב"ם בלשון הזהב שלו‪1:‬‬ ‫מלאכת הרפואה מושתת על שלוש הנהגות‪:‬‬ ‫הראשונה והנכבדת‪ :‬הטיפול באדם הבריא‪ ,‬ושמירת הבריאות כדי שלא‬ ‫תאבד‪.‬‬ ‫השנייה‪ :‬הטיפול בחולים במטרה להחזיר את הבריאות שאבדה‪...‬‬ ‫השלישית ‪... :‬הטיפול במי שאינו בריא לגמרי‪ ,‬אך גם אינו חולה‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬ ‫הטיפול בחולים שמתרפאים אולם טרם החלימו‪ ,‬והטיפול בזקנים‪.‬‬ ‫הרמב"ם מדגיש בצורה הברורה ביותר שהעקרון הראשון במעלה של הרפואה צריך‬ ‫להיות הטיפול בבריא‪ ,‬כדי לשמר את בריאותו ולמנוע את הפגיעה בבריאותו‬ ‫הבסיסית‪ .‬העקרון השני הוא הטיפול בחולה כדי להשיב את בריאותו‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫שמירת הבריאות עולה בחשיבותה על החזרת החולה לבריאות תקינה‪ .‬זוהי אמירה‬ ‫קיצונית ביותר המעוררת תמיהה‪ :‬מה ראה הרמב"ם‪ ,‬שכל כתביו מלאים בהנחיות‬ ‫ברורות כיצד לטפל בחולים‪ ,‬להעמיד בראשונה את הקביעה שהעקרון הראשון‬ ‫והנכבד הוא דווקא הטיפול בבריא?‬ ‫התשובה לכך ברורה כמעט מאליה‪ :‬הרמב"ם חוזר ומדגיש בכל הזדמנות שמניעת‬ ‫מחלות יעילה ומניבה תוצאות טובות‪ ,‬הרבה יותר מאשר הטיפול בחולים שכבר‬ ‫פשה בהם החולי‪ .‬מטרת הרמב"ם לעורר אותנו לתפיסה כי עדיף שלא להגיע למצב‬ ‫של חולי‪ .‬אין לזלזל בהנחיות לשמירת הבריאות ולקוות שאולי לא נחלה‪ ,‬או לתת‬ ‫* פרופ' גמליאל הוא חוקר סרטן ומומחה לתזונה קלינית ואונקולוגית באוניברסיטת‬ ‫בר‪-‬אילן‪ ,‬רמת גן‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא מכהן כראש מכוני רות"ם למחקר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬וכחוקר‬ ‫בכיר במכון מש"ה לחקר משנת הרמב"ם‪ ,‬קרית אונו‪.‬‬ ‫‪ 1‬הנהגת הבריאות ב‪) 1 ,‬בגירסה החדשה שבספר(‪.‬‬ ‫‪ | 34‬חודש האביב‬ ‫למצב להתדרדר עד לכדי חולי ממש ולסמוך על כך שהרופאים ימצאו מזור למחלות‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫המחשה קיצונית לכך ניתן לראות כיום בכל הקשור לנושא העישון‪ .‬כל כלי‬ ‫התקשורת התגייסו כדי להעביר מסר ברור לגבי התחלואה הקשה ממנה סובלים‬ ‫המעשנים – לא רק סרטן הריאות ודרכי הנשימה אלא גם סרטן השפתיים‪ ,‬הלשון‪,‬‬ ‫הפה‪ ,‬הלוע ועוד‪ .‬העישון גם נקשר ישירות למחלות רבות אחרות‪ :‬יתר לחץ דם‪,‬‬ ‫אירועים מוחיים‪ ,‬ניוון מוחי ועוד‪ .‬רשימה זו מתארכת כמעט מידי יום ביומו בעיקר‬ ‫לאור המימצאים הברורים ששאיפת עשן הסיגריות‪ ,‬גם בעישון פסיבי )כלומר‬ ‫הימצאות בחברת מעשנים( מחדירה אלפי חומרי רעל שזוהו ואופיינו בספרות‬ ‫הרפואית כרעלים‪ ,‬לדרכי הנשימה ומשם לכל חלקי הגוף‪ .‬ההימנעות מעישון הוכחה‬ ‫כמפחיתה משמעותית את התחלואה בכל המחלות הללו‪ .‬אולם גם התוויה מוכחת זו‬ ‫איננה משכנעת את המעשנים להפסיק הרגל נפסד זה‪ .‬במילה 'הרגל' בכוונתי‬ ‫להדגיש עד כמה העישון הינו הרגל ואיננו התמכרות שאי אפשר להתגבר עליה‪.‬‬ ‫בניגוד להתמכרות לסמים קשים‪ ,‬הפסקת הרגל העישון כיום קלה הרבה יותר‬ ‫מבעבר‪ .‬באמצעים ובשיטות המתקדמות הקיימות בימינו‪ ,‬אפשר וחובה להפסיק את‬ ‫העישון!‬ ‫על כך בדיוק מי צר הרמב"ם‪ :‬אין לחכות עד שהמעשן ייפתח מחלה קשה‪ ,‬אלא‬ ‫להתחיל את הטיפול בו כאשר הוא עדיין בריא‪ .‬על הרפואה להתמיד במלאכת‬ ‫הטיפול בבריא )המעשן( ולהוביל אותו למצב של טיפוח הבריאות במקביל להפסקת‬ ‫העישון‪ .‬יש השואלים מה תהיה גישתו של הרמב"ם לגבי האפשרות לתת למעשנים‬ ‫תכ שירים טבעיים נוגדי חמצון ותכשירי בריאות נוספים למזעור הנזקים? שאלה זו‬ ‫לא תישאר פתוחה זמן רב אם נזכור שגישת הרמב"ם בנושאים דומים הינה פסקנית‬ ‫וחד משמעית‪ :‬אם הדבר אסור‪ ,‬יש לקיים כלל זה ככתבו וכלשונו ולא לנסות לעקוף‬ ‫את האיסור באמצעות תחבולות‪.‬‬ ‫מלבד התפיסה הבסיסית של העדפת הרפואה המונעת‪ ,‬האם רואה הרמב"ם טעם‬ ‫בקיום ביקורים סדירים אצל הרופא‪ ,‬בדיקות לגילוי מוקדם‪ ,‬טיפולי מניעה‪ ,‬כמו גם‬ ‫מתן סעד גריאטרי? האם צודקים אותם האומרים שאין טעם לעבור בדיקות מקיפות‬ ‫שהרי ממילא ימצאו 'משהו' וכי בלי הבדיקות אדם יכול לחיות שנים רבות 'עם‬ ‫המחלה'? על כך עונה הרמב"ם‪:‬‬ ‫'רפואה מונעת' בכתבי הרמב"ם ובימינו | ‪35‬‬ ‫וכבר התבאר כי האדם צריך אל הנהגת הרופא על כל ענין ובכל עת‪ ...‬ולזה‬ ‫יחשבו הסכלים‪ ,‬שלא יצטרך אל הרופא אלא בעת החולי ולא בזולתו"‪2.‬‬ ‫טועים אלו הסבורים שבדיקות מובילות תמיד לגילוי מחלות‪ .‬חשוב לזכור שבדיקות‬ ‫קבועות יכולות להוות המעקב הטוב ביותר אחר התפתחות מגמות שליליות‪ .‬בגילוי‬ ‫מוקדם ניתן לעצור מגמות שליליות בשלב ראשוני ואף להוביל למגמות חיוביות‪,‬‬ ‫שיתבטאו בעתיד במניעת מחלות‪ ,‬בהארכת תוחלת החיים ובשיפור איכותם‪.‬‬ ‫הדוגמה הבולטת ביותר לכך בימינו היא התנגודת לאינסולין )'טרום סוכרת'(‪,‬‬ ‫תסמונת בה מתחילה מגמה ראשונית של שיבוש בסוכר הדם ובשומני הדם‪ .‬חוסר‬ ‫מעקב וחוסר תשומת לב למגמות שליליות ראשוניות אלו המתפתחות בגופנו‪ ,‬יובילו‬ ‫בהכרח להתפתחות סוכרת בלתי נשלטת על כל סיבוכיה‪ .‬לפי גישת הרמב"ם‪ ,‬עדיף‬ ‫לזהות מראש מגמה זו ולטפל בה‪ ,‬תחילה ע"י שינויים בתזונה ועם תוספת השלמות‬ ‫תזונה )ויטמינים‪ ,‬מינרלים וחומרי רפואה טבעיים אחרים( ובכך לעצור את המגמה‬ ‫השלילית ואף להוביל לשיפור משמעותי מאד בתפקוד כל מערכות הגוף‪ .‬כן‪ ,‬אין זו‬ ‫טעות לומר שהרמב"ם היה מאמץ את הגישה המשלבת משלימי תזונה )'תוספי‬ ‫תזונה'( בטיפול בבריאים‪ ,‬כפי שהדבר מופיע פעם אחר פעם בכל כתביו הרפואיים‪.‬‬ ‫אנשים שעברו תהליך כדוגמת שיפור התגובה לאינסולין‪ ,‬מאושרים לגלות שהם‬ ‫חוזרים לעצמם וליכולות הגופניות והמנטליות כפי שהיו בטרם החלה ההתדרדרות‬ ‫במצבם‪.‬‬ ‫יהודים בכל הדורות ובכל העולם הקדישו תשומת לב רבה‪ ,‬והקפידו הקפדה חמורה‬ ‫על איכות המזונות שעלו על שולחנם ושבאו אל פיהם‪ .‬הם עשו זאת בעיקר בסיבת‬ ‫דיני הכשרות הקפדניים‪ ,‬אך אין ספק כי הם ביקשו לקיים גם את כללי הבריאות של‬ ‫הרמב"ם‪:‬‬ ‫ומדרכי הנהגת הבריאות גם כן היא ההקפדה על איכות המזון‪ .‬זהו נושא‬ ‫חשוב ביותר אשר מצריך את ידיעת טבעי המאכלים כולם‪ ,‬מכל סוג וסוג‪.‬‬ ‫וכבר חברו הרופאים בנושא זה הרבה ספרים ארוכים‪ ,‬ובצדק עשו זאת כי‬ ‫ידיעת טבעי המאכלים היא חשובה מאד‪3.‬‬ ‫‪ 2‬שם‪ ,‬סעיף ‪2‬‬ ‫‪ 3‬הנהגת הבריאות א‪) 6 ,‬בגירסה החדשה שבספר(‪.‬‬ ‫‪ | 36‬חודש האביב‬ ‫המדע בן זמננו מאשר את קביעת הרמב"ם כי להרכב מזונותינו יש השלכה חשובה‬ ‫ביותר על בריאותנו לכן יש לבחור את המזון בקפדנות מרובה‪ .‬קביעה זו מתחדדת‬ ‫בעיקר לאור דבריו‪:‬‬ ‫המזון יש בו מועיל או מזיק בכח הרפואה שבו‪ ,‬ואמנם מצד המזונות הנה‬ ‫‪4‬‬ ‫הוא מועיל תמיד לגופנו‪ ,‬על כל ענין מענייני הגוף‪.‬‬ ‫האם נכונה גישת מדענים האומרים כי הכל תלוי בגנטיקה של האדם – אדם עם גנים‬ ‫טובים לא יחלה גם אם יאכל כל ימיו מזונות קלוקלים? ולחילופין‪ ,‬אדם עם גנטיקה‬ ‫גרועה יחלה גם אם יקפיד כל ימיו על צריכת מזונות בריאים? מחקרים מדעיים‬ ‫מקיפים מוכיחים כי מלבד הגנטיקה‪ ,‬תזונתו של האדם קובעת בצורה נחרצת את‬ ‫גורלו של האדם‪ .‬תזונה בלתי מאוזנת‪ ,‬בעיקר זו המספקת כמויות עצומות של‬ ‫פחמימות פשוטות ומיותרות )סוכרים ועמילנים(‪ ,‬גורמת לטווח רחב של מחלות‬ ‫ניווניות )השמנה‪ ,‬סוכרת‪ ,‬עלייה בשומני הדם‪ ,‬טרשת עורקים‪ ,‬יתר לחץ דם‪ ,‬שבץ‬ ‫מוחי‪ ,‬ניוון מוחי ועוד( שיסודן בתסמונת הקרויה 'התסמונת המטבולית' או 'התנגודת‬ ‫לאינסולין'‪.‬‬ ‫כיום ברור כי צדק הרמב"ם כאשר קבע שעל הרופא לדעת את 'טבעי המאכלים‬ ‫כולם' כלומר את האיפיונים הביוכימיים של המזונות‪ .‬זהו כלל חשוב ברפואה‬ ‫המונעת של הרמב"ם‪ .‬בחירת המזונות הטובים וסילוק המזונות הרעים‪ ,‬הינה כלל‬ ‫חשוב ביותר ברפואה כפי שהוא קובע‪:‬‬ ‫הידיעה בכוחות המזונות‪ ,‬קרוב שיהיה זה מהיותר מועיל בידיעת הרפואה‪.5‬‬ ‫עלינו להסיק מכך כי על פי כללי הרפואה המונעת של הרמב"ם חשוב לצרוך רק‬ ‫פריטי מזון שעמדו במבחן התועלת הרפואית‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬יש חשיבות רפואית רבה‬ ‫ומכרעת לתבלינים ולעשבי המאכל ההופכים את המאכלים ערבים לחכנו‪ ,‬כפי‬ ‫שמובא בהרחבה בשער השביעי של הספר 'רפואת הרמב"ם במבחן המדע בן זמננו'‪.‬‬ ‫היום אין עוד ספק שלמזונותינו כוח ריפוי רב עוצמה‪ ,‬בעיקר בזכות הרכיבים שבודדו‬ ‫ונחקרו רבות עם השנים‪ ,‬מתוך המזונות השונים‪ ,‬מעשבי המאכל ומהתבלינים‪ .‬מבחן‬ ‫‪ 4‬פרקי משה ברפואה כ‪11 ,‬‬ ‫‪ 5‬שם שם ‪2‬‬ ‫'רפואה מונעת' בכתבי הרמב"ם ובימינו | ‪37‬‬ ‫המדע מוכיח שקביעתו הבאה של הרמב"ם היא יסוד מהותי בתורת הרפואה‬ ‫המונעת‪:‬‬ ‫הרפואות במזונות אשר יש בהם כח רפואי‪ ,‬יותר משובח מן הרפואות‪ ,‬שיש‬ ‫בהם כח מזוני ‪ .‬והזהר מעשות הרפואות הגמורות )שאין בהן מרכיב מזוני(‬ ‫עד שיכריחך ענין מן העניינים‪ ,‬אז תעשם‪ .‬והזהר שתערב בם מה שיתקן‬ ‫‪6‬‬ ‫אותם מהדברים שיש בהם כח מזוני‪.‬‬ ‫כפי שבוודאי הובן‪ ,‬הרמב"ם חוזר ומדגיש שאין להתחיל את הטיפול ע"י שימוש‬ ‫בתרופות כימיות )חסרות מרכיב מזוני( אלא אם כן אין ברירה אחרת‪ .‬במקרה שצריך‬ ‫בכל זאת להשתמש בתרופה כימית‪ ,‬המלצתו היא להוסיף לתרופה זו 'מרכיב מזוני'‪.‬‬ ‫להבנת אמירה זו‪ ,‬נביא להלן דוגמת טיפול המוכרת לנו מחיינו כיום‪:‬‬ ‫כאשר מזוהה אצל אדם רמה גבוהה של כולסטרול‪ ,‬ממהרים הרופאים לתת תרופות‬ ‫כימיות )בדרך כלל ממשפחת הסטטינים(‪ .‬על כך בדיוק אומר הרמב"ם שבמקום‬ ‫להתחיל בטיפול תרופתי כימי‪ ,‬יש לשקול תחילה מתן 'מזונות בעלי כח רפואי'‪.‬‬ ‫במקרה של כולסטרול גבוה קובע המדע בימינו חד‪ -‬משמעית שאכילת ביצה אחת‬ ‫ליום חיונית לייצוב רמות ה כולסטרול בדמו של המטופל‪ .‬לאלו המרימים גבה‪ ,‬נחזור‬ ‫ונציין שכולסטרול בתזונה איננו משבש את רמות הכולסטרול בדם אלא להיפך‪,‬‬ ‫מוסיף ליציבותו ותורם תרומה מכרעת לייצור של כולסטרול 'טוב' שפועל לנקות את‬ ‫כלי הדם‪ .‬פה ראוי גם להזכיר שהימנעות מפחמימות פשוטות )מוצרים עתירי סוכר‬ ‫או עמילן( הינה דרך נוספת לשפר את מצב הכולסטרול‪ ,‬כיון שהפחמימות הפשוטות‬ ‫הללו הן 'האשמות' העיקריות בעליית רמת הכולסטרול בדם )הסבר מפורט מובא‬ ‫בקורסים השונים ובסדנאות של המחבר(!‬ ‫לשיטתו של הרמב"ם‪ ,‬ראשית נתמיד לטפל במצבים של כולסטרול גבוה בדם על ידי‬ ‫'מזונות בעלי כוח רפואי'‪ ,‬מזונות העשירים בחומרי המרפא הקרויים 'סטרולים‬ ‫וסטנולים'‪ .‬צריכה מוגברת של מזונות אלו‪ ,‬תגרום עם הזמן לעלייה בכולסטרול‬ ‫'הטוב' ולירידה הדרגתית אך משמעותית בכולסטרול 'הרע'‪ .‬מה הם המזונות‬ ‫העשירים בסטרולים וסטנולים‪ ,‬וכיצד הם עוזרים בשיקום רמות הכולסטרול בדמנו?‬ ‫התשובה תפתיע רבים‪ :‬אחד המזונות העשירים ביותר בסטנולים וסטרולים היא‬ ‫‪ 6‬פרקי משה ברפואה כא‪.1 ,‬‬ ‫‪ | 38‬חודש האביב‬ ‫החילבה המפורסמת )'גרגרנית יוונית' ממנה מכינים את מיטבל החילבה( אשר זרעיה‬ ‫מלאים וגדושים בחומרי מרפא אלו ורבים אחרים‪.‬‬ ‫מוצרי מזון נוספים העשירים בסטרולים וסטנולים הם‪ :‬סויה‪ ,‬קיטניות למיניהן‪,‬‬ ‫בוטנים‪ ,‬שקדים‪ ,‬שמן זית‪ ,‬תפוזים‪ ,‬תפוחים‪ ,‬אגסים ואבוקדו‪ .‬מפתיע עד כמה צריכת‬ ‫מוצרי מזון אלו וסילוק עודפי פחמימות פשוטות מהמזון יכולים להוביל לשיפור‬ ‫משמעותי ברמות הכולסטרול בדמנו‪.‬‬ ‫אם נמשיך עם קו הנחייתו של הרמב"ם‪ ,‬בשלב הבא עוד בטרם נתחיל את הטיפול‬ ‫בתרופות עלינו להשתמש תחילה ב'מזון רפואי'‪ ,‬כלומר לטפל באמצעות השלמת‬ ‫תזונה נוספת הקרויה ניאצין‪ .‬זהו ויטמין הקרוי בי‪ (Vitamin B3) 3-‬הפועל לאיזון‬ ‫רמות הכולסטרול בדם טוב יותר מן התרופות המקובלות‪ .‬ויטמין זה המצוי בביצים‬ ‫ובמזונות אחרים‪ ,‬הוא היעיל ביותר בהעלאת הכולסטרול 'הטוב' ובעיקר בהורדת‬ ‫שומני הדם 'הרעים' )טריגליצרידים( שנוצרו עקב עודפי פחמימות בתזונה‪ .‬כיום‪,‬‬ ‫קובעות הנחיות ארגון הבריאות העולמי שיש להתחיל טיפול ברמות כולסטרול‬ ‫גבוהות בדם ‪ ,‬ראשית במתן סטרולים וסטנולים‪ .‬אם אין שיפור משמעותי יש להוסיף‬ ‫גם ויטמין בי‪ . 3-‬רק אם אין תוצאות חיוביות משמעותיות‪ ,‬אפשר להוסיף )לא‬ ‫להחליף!( תרופות כימיות‪ .‬הטיפול הכימי יינתן רק לפרק זמן קצוב‪ ,‬בשל פעילותן‬ ‫הנוגדת את הטבע‪ ,‬לאחר מכן ייעשה מאמץ להותיר רק את ה'תרופות המזוניות'‬ ‫הפועלות באופן טבעי‪ .‬אין ספק שלכך ממש כיוון הרמב"ם באומרו שיש להתחיל‬ ‫ב'מזונות רפואיים' )סטרולים וסטנולים( וב'רפואות בעלות כוח מזוני' )ויטמין בי‪.(3-‬‬ ‫אם נמשיך קו זה שהתווה הרמב"ם בקטע שצוטט לעיל‪ ,‬נצטרך להסביר עוד למה‬ ‫כוונתו "אם יש הכרח להשתמש בתרופות כימיות‪ ,‬יש צורך לחזק אותן במרכיב‬ ‫מזוני‪ ".‬גם כאן תהיה דוגמת הטיפול בכולסטרול מעין צוהר לחוכמתו הרבה של‬ ‫הרמב"ם‪ .‬במשך שנים רבות התרעתי על כך שהרופאים המנפיקים מרשם לתרופות‬ ‫אלו‪ ,‬אינם מצרפים למרשם את התכשיר הקרוי 'קואנזים‪ -‬קיו ‪(co-enzyme '10‬‬ ‫)‪ .Q10‬זהו מרכ יב הנוצר באופן טבעי בשריר הלב‪ ,‬במח ובכל שרירי הגוף ומשתתף‬ ‫חיוני ביותר בהפקת אנרגיה לפעילות איברים אלו‪.‬‬ ‫מאות עבודות מדעיות תיעדו את העובדה שתרופות אלו גורמות לפגיעה ברמות‬ ‫ההכרחיות של קיו‪ 10-‬לשריר הלב‪ ,‬למוח ולכל שרירי הגוף‪ .‬באנשים הנוטלים במשך‬ ‫מספר שנים תרופות להורדת שומני הדם‪ ,‬ליתר לחץ דם ולסוכרת‪ ,‬מתבטאת הפגיעה‬ ‫'רפואה מונעת' בכתבי הרמב"ם ובימינו | ‪39‬‬ ‫של מחסור בויטמין קיו‪ 10-‬בתחילה בכאבי שרירי הרגליים‪ .‬אולם במשך הזמן‬ ‫מחמירים תסמינים אלו והפגיעה תבוא לידי ביטוי גם בירידה בפעילות המוח )ירידה‬ ‫הדרגתית בכשרים המנטליים( ובמקרים חמורים אף פגיעה חמורה בשריר הלב!!‬ ‫במדינות שונות בעולם מחייבים את הרופאים לתת בנוסף לסטטינים גם תכשיר של‬ ‫קיו‪ 10 -‬כדי להגן מפני תופעות לוואי של תרופות אלו‪ .‬אבל כמנהגנו בקודש –‬ ‫בישראל הנחייה זו אינה מיושמת כלל! קיו‪ 10-‬מהווה מרכיב מזוני )השלמת תזונה‪,‬‬ ‫תוסף תזונה( ולא תרופה נוספת‪ ,‬לכן מומלץ לכל מטופל בתרופות הנ"ל לרכוש‬ ‫באופן עצמאי את התכשיר בבתי טבע וליטול אותו במינון מתאים‪ ,‬תוך התייעצות‬ ‫עם מומחה בנושא‪.‬‬ ‫בסיכום נביא את קביעתו הנחרצת של הרמב"ם לגבי כללי הרפואה המונעת‪:‬‬ ‫כל המנהיג עצמ ו בדרכים אלו שהורינו‪ ,‬אני ערב לו שאינו בא לידי חולי כל‬ ‫ימיו עד שיזקין הרבה וימות‪ ,‬ואינו צריך לרופא‪ ,‬ויהיה גופו שלם ועומד על‬ ‫בוריו כל ימיו‪7.‬‬ ‫נשים לב לפירוש דברי הרמב"ם‪ :‬הליכה בדרכי הרפואה המונעת כפי שמתווה‬ ‫הרמב"ם וכפי שניתן ליישם ביעילות בימינו‪ ,‬יכולה אמנם להאריך תוחלת חיי אדם‪,‬‬ ‫אולם גם להעניק לו איכות חיים מעולה שאינה צריכה לרופא‪ .‬כלומר‪ ,‬אדם יכול‬ ‫לחיות ‪ 90‬שנה ומעלה ועד יומו האחרון לא יזדקק לרופא‪ ,‬כי חיים על פי כללי‬ ‫הרפואה המונעת יביאו לכך שיתמיד בבריאותו עד יומו האחרון‪.‬‬ ‫)מעובד מתוך הספר‪' :‬רפואת הרמב"ם במבחן המדע בן זמננו'(‬ ‫‪ 7‬רמב"ם‪ ,‬מדע‪ ,‬הלכות דעות פרק ד‪ ,‬הלכה ל‬ ‫נשים במצוות סיפור יציאת מצרים‬ ‫ד"ר מירב )טובול( כהנא‬ ‫אחת המצוות המרכזיות בליל הסדר היא המצווה לספר ביציאת מצרים‪ .‬תוקפה של‬ ‫מצווה זו הוא מדאורייתא‪ ,‬וכך הם דברי הרמב"ם‪:‬‬ ‫מצות עשה של תורה לספר בנסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל‬ ‫חמשה עשר בניסן שנאמר )שמות י"ג( זכור את היום הזה אשר יצאתם‬ ‫ממצרים כמו שנאמר )שמות כ'( זכור את יום השבת‪ ,‬ומנין שבליל חמשה‬ ‫עשר תלמוד לומר והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה בשעה שיש‬ ‫מצה ומרור מונחים לפניך‪ .‬ואף על פי שאין לו בן‪ ,‬אפילו חכמים גדולים‬ ‫חייבים לספר ביציאת מצרים וכל המאריך בדברים שאירעו ושהיו הרי זה‬ ‫משובח‪1.‬‬ ‫בדברים שלהלן נברר האם גם נשים חייבות במצוות סיפור יציאת מצרים‬ ‫מדאורייתא‪ ,‬או שתוקף המצווה שונה עבור נשים‪ .‬אנו נזקקים לבירור זה מפני שעל‬ ‫פניו‪ ,‬מצוות סיפור יציאת מצרים היא מצוות עשה שהזמן גרמא‪ ,‬ומרוב המצוות‬ ‫הללו נשים פטורות‪ .‬לתשובה לשאלה הנזכרת השלכות שונות‪ ,‬שאחת המרכזיות‬ ‫שבהן היא אם אישה יכולה להוציא ידי חובה בקריאת ההגדה גבר‪ ,‬מסיבות שונות‪,‬‬ ‫מלספר ביציאת מצרים‪.‬‬ ‫הגמרא אינה מציינת מהי חובתן של נשים במצוות סיפור יציאת מצרים‪ ,‬אך היא דנה‬ ‫בשייכותן לשתי מצוות אחרות בליל הסדר‪ .‬בדף קח היא מביאה את קביעתו של ר'‬ ‫יהושע בין לוי‪ ,‬שאין עליה עוררין‪ ,‬ביחס לארבע כוסות‪:‬‬ ‫"אמר ר' יהושע בן לוי נשים חייבות בארבע כוסות הללו שאף הן היו באותו‬ ‫הנס… ת"ר הכל חייבין בארבעה כוסות הללו אחד אנשים ואחד נשים ואחד‬ ‫תינוקות‪.‬‬ ‫* ד"ר מירב )טובול( כהנא היא ראש תכנית מתיבתא במדרשה בבר אילן‪.‬‬ ‫‪ 1‬הלכות חמץ ומצה ז‪ ,‬א‬ ‫נשים במצוות סיפור יציאת מצרים | ‪41‬‬ ‫מצוות שתיית ארבע כוסות בליל פסח היא מצווה מדרבנן‪ ,‬ואף על פי שזו מצוות‬ ‫עשה שהזמן גרמא‪ ,‬חכמים חייבו את הנשים במצווה הזו מפני שאף הן היו באותו‬ ‫הנס‪2.‬‬ ‫מצווה אחרת שהגמרא מזכירה את מעמדן של הנשים ביחס אליה היא מצוות‬ ‫אכילת מצה‪ . 3‬הגמרא לומדת מתוך היקש לאיסור אכילת חמץ‪ ,‬שנשים חייבות בליל‬ ‫ט"ו בניסן באכילת מצה מדאורייתא‪ ,‬בדיוק כמו גברים‪.‬‬ ‫נסכם אפוא‪ :‬ביחס למצוות אכילת מצה ושתיית ארבע כוסות דרגת החיוב של נשים‬ ‫זהה לחיוב הגברים‪ :‬אכילת מצה מדאורייתא‪ ,‬שתיית ארבע כוסות – מדרבנן‪ .‬מהי‬ ‫א ם כן דרגת חיוב הנשים במצוות סיפור יציאת מצרים‪ .‬הפוסקים נחלקו בשאלה זו‪:‬‬ ‫יש שציינו כאן פטור מוחלט‪ ,‬יש ציינו חובת דרבנן‪ ,‬ויש שציינו כאן חובת דאורייתא‬ ‫)כגבר(‪.‬‬ ‫פטורות מדאורייתא‬ ‫ספר החינוך‪ 4‬מתייחס למצוות סיפור יציאת מצרים‪ ,‬וכותב בסוף המצווה‪:‬‬ ‫ונוהגת בזכרים ונקבות‪ ,‬בכל מקום ובכל זמן‪ .‬ועובר עליה ביטל עשה‪.‬‬ ‫על קביעה זו תמה בעל המנחת חינוך‪ .‬הוא פותח את דבריו בכך שמצוות סיפור‬ ‫יציאת מצרים היא מצוות עשה שהזמן גרמא‪ ,‬ומכיוון שלא מצאנו בגמרא אמירה‬ ‫המחייבת את הנשים ב מצווה זו‪ ,‬לא ברור לו מדוע המחבר קובע שנשים חייבות‬ ‫במצו וה מדאורייתא‪ .‬הוא מביא לטענתו הוכחה מדברי הרמב"ם‪ ,‬הקובע מפורשות‬ ‫ביחס למצוות אכילת מצה‪ 5‬שנשים חייבות בה‪ ,‬אך אינו אומר שנשים חייבות‬ ‫במצוות סיפור יציאת מצרים‪ .‬הוא גם מפנה לרמב"ם בהלכות עכו"ם‪ ,6‬שם מונה‬ ‫‪ 2‬בראשונים קיים דיון באשר למשמעות הביטוי "אף הן היו באותו הנס"‪ ,‬שנזכר ביחס לכמה מצוות‪ :‬נר‬ ‫חנוכה‪ ,‬קריאת מגילה ושתיית ארבע כוסות‪ .‬לפי רשב"ם הכוונה היא שבכל המועדים הללו –‬ ‫חנוכה‪ ,‬פורים ופסח – עיקר הנס התרחש ע"י נשים‪ .‬בחנוכה ע"י יהודית‪ ,‬בפורים ע"י אסתר ובפסח‬ ‫בז כות נשים צדקניות‪ .‬תוספות חולקים על ההבנה הזו‪ ,‬מפני שהלשון "אף הן" בא לציין שהן‬ ‫נוספות בנס אך לא העיקר‪ .‬משום כך הם מפרשים את הביטוי "אף הן היו באותו הנס"‪ ,‬שגם‬ ‫הנשים היו תחת הגזרות במועדים הנזכרים‪ ,‬ובישועת ה' ניצלו מהן‪.‬‬ ‫‪ 3‬מג ע"ב‬ ‫‪ 4‬מצווה כא‬ ‫‪ 5‬ו‪ ,‬י‬ ‫‪ 6‬יב‪ ,‬ג‬ ‫‪ | 42‬חודש האביב‬ ‫הרמב"ם מצוות עשה שהזמן גרמא שנשים חייבות בהן )מדאורייתא(‪ :‬אכילת מצה‪,‬‬ ‫אכילת קרבן פסח‪ ,‬שמחה במועד ומצוות הקהל‪ ,‬ואת מצוות סיפור יציאת הרמב"ם‬ ‫אינו מונה‪.‬‬ ‫המנחת חינוך מפנה גם לדברי השאגת אריה בהלכות קריאת שמע המסיק שם‬ ‫שנשים פטורות ממצוות זכירת יציאת מצרים בכל יום‪ ,‬מפני שזו ממצווה שהזמן‬ ‫גרמא‪ .‬המנחת חינוך מסיק מכך שעל אחת כמה וכמה שיהיו פטורות ממצוות סיפור‬ ‫יציאת מצרים‪ ,‬שהיא פעם אחת בשנה‪.‬‬ ‫הוא מרחיב שלא ניתן לומר שנשים חייבות במצוות סיפור יציאת מצרים מהטעם‬ ‫ש'אף הן היו באותו הנס'‪ ,‬הואיל ולשיטת התוספות‪ 7‬נימוק זה רלוונטי רק עבור‬ ‫מצוות דרבנן‪ ,‬ואילו סיפור יצ"מ היא מצווה מדאורייתא‪8.‬‬ ‫בסוף דבריו הוא מציין שהקביעה של החינוך שנשים חייבות מדאורייתא היא‬ ‫'חומרא המביאה לקולא'‪ ,‬כי לפי החינוך נשים יכולות להוציא גברים בסיפור יציאת‬ ‫מצרים‪ ,‬אבל לאור דבריו הוא‪ ,‬שנשים אינן חייבות במצווה‪ ,‬הן אינן יכולות להוציא‬ ‫גברים‪ .‬לאור כל הדברים הנ"ל הוא מכריע שזו ודאי מצווה שהזמן גרמא "ולא‬ ‫מצאתי בשום פנים טעם למה יתחייבו נשים"‪ .‬בסוף דבריו הוא קובע שנשים חייבות‬ ‫מצוות יציאת מצרים מדרבנן‪ ,‬כפי שהן חייבות בארבע כוסות‪9.‬‬ ‫גם ר' יצחק ב"ר אהרן מינקובסקי‪ ,‬בעל קרן אורה‪ ,‬סובר שנשים פטורות מסיפור‬ ‫ההגדה‪ ,‬בנימוק שזו מצוות עשה שהזמן גרמא‪ .‬הוא מנמק את הדברים בכך‬ ‫שהגמרא מזכירה רק ביחס לארבע כוסות שהן חייבות מהטעם שאף הן היו באותו‬ ‫הנס‪ ,‬והואיל והטעם הזה מועיל רק למצוות דרבנן )כשיטת תוספות לעיל(‪ ,‬יוצא‬ ‫‪ 7‬מגילה ד ע"א‬ ‫‪ 8‬השיטה המובאת בתוספות מצויה במחלוקת‪ ,‬ולא כולם הסכימו לכך שהטעם 'אף הן היו באותו הנס'‬ ‫אינו שייך במצוות דאורייתא‪ .‬ראו למשל בהרחבה אצל הרב קוליץ‪ ,‬מנחת אליהו‪ ,‬סימן יט; יחווה‬ ‫דעת‪ ,‬חלק ב‪ ,‬סימן סה‪.‬‬ ‫‪ 9‬הרב ד' אויערבאך תמה בספרו הליכות ביתה )סימן יח‪ ,‬הע רה נח( על מסקנתו של המנחת חינוך‬ ‫שנשים חייבות במצווה מדרבנן‪ .‬לדבריו לפי המהלך של המנחת חינוך‪ ,‬שהתורה לא חייבה את‬ ‫הנשים במצוות סיפור יציאת מצרים‪ ,‬היה עליו לקבוע שנשים פטורות לגמרי ממצווה זו‪ ,‬גם‬ ‫מדרבנן‪ ,‬שכן הטעם 'אף הן היו באותו הנס' מועיל כאמור לחייב נשים רק במצוות דרבנן‪ ,‬אבל למה‬ ‫שפטרה התורה מטעם שהזמן גרמא‪ ,‬אין מנגנון המחייב נשים מדרבנן‪ ,‬כמו למשל במצוות סוכה‬ ‫– ברגע שיש פטור מדאורייתא בנימוק של מצוות עשה שהזמן גרמא‪ ,‬אין חיוב מדבנן‪.‬‬ ‫נשים במצוות סיפור יציאת מצרים | ‪43‬‬ ‫שנשים פטורות ממצוות ההגדה‪ .‬הוא גם קובע שמכיוון שעיקר הזכירה של יצ"מ‬ ‫הוא בליל פסח ‪ ,‬ונשים פטורות כאמור מזכירה זו‪ ,‬הרי שהן פטורות גם מהזכירה‬ ‫שבכל יום‪ .‬אולם את מסקנתו ביחס לזכירה שבכל יום הוא משאיר בצריך עיון‪.‬‬ ‫האדמו"ר הזקן מחב"ד משקף בפסיקתו את הגישה הנזכרת‪ ,‬וקובע שנשים חייבות‬ ‫במצוות ההגדה מדרבנן‪:10‬‬ ‫וכן בשאר כל המצוות הנוהגות בלילה זה אין חילוק בין אנשים לנשים‪ ,‬שאף‬ ‫שהנשים פטורות מכל מצות עשה שהזמן גרמא בין של תורה בין של ד"ס‬ ‫אעפ"כ חייבו אותן חכמים בכל הדברים שתקנו בלילה זה‪ ,‬לפי שאף הן היו‬ ‫באותו הנס של יציאת מצרים‪ .‬ובאכילת מצה הן חייבות מן התורה לפי‬ ‫שהוקשה מצות עשה של אכילת מצה למצות לא תעשה של אכילת חמץ‪.‬‬ ‫בדבריו יש אמירה מפורשת שכל המצוות הנוהגות בלילה הזה – נשים חייבות בהן‬ ‫מכוח חיוב חכמים‪ ,‬ובאכילת מצה הן מחויבות מדאורייתא‪.‬‬ ‫החיי אדם‪ 11‬סובר שנשים פטורות מסיפור יצ"מ מדאורייתא‪ ,‬אך הן חייבות במצווה‬ ‫מדרבנן‪ ,‬מהטעם שהן חייבות בארבע כוסות )מדרבנן(‪ ,‬הואיל וההלכה היא ש'אם‬ ‫שתאן ]את הכוסות[ על הסדר לא יצא'‪ .‬משום כך הן חייבות באמירת ההגדה‪ ,‬כדי‬ ‫לקיים שתייה על הסדר‪12.‬‬ ‫אחרונים נוספים שציינו שנשים פטורות מדאורייתא ממצוות סיפור יצ"מ מהטעמים‬ ‫הנזכרים‪13.‬‬ ‫חייבות מדאורייתא‬ ‫כנזכר לעיל‪ ,‬שיטת החינוך היא שנשים חייבות במצוות סיפור יצ"מ מדאורייתא‪,‬‬ ‫בדיוק כמו גברים‪ .‬החינוך קבע את הדברים‪ ,‬סתם ולא פירש מהו הנימוק שבשלו‬ ‫נשים חייבות במצווה זו מדאורייתא‪ ,‬שכן כאמור אין התייחסות מפורשת בגמרא‬ ‫למצווה זו‪.‬‬ ‫‪ 10‬שולחן ערוך הרב סימן תעב‪ ,‬כה‬ ‫‪ 11‬כלל קל‪ ,‬סימן יב‬ ‫‪ 12‬ראו אצל הרב קוליץ‪ ,‬שם‪ ,‬עוד רשימה ארוכה של פוסקים הסוברים שהחיוב במצוות סיפור יצ"מ‬ ‫אינו חיוב ישיר‪ ,‬אלא נובע מחיוב הנשים במצוות שתיית ארבע כוסות‪.‬‬ ‫‪ 13‬ראו דיון ארוך בדבריהם בשו"ת יחווה דעת‪ ,‬ב‪ ,‬סימן סה‪.‬‬ ‫‪ | 44‬חודש האביב‬ ‫המנחת חינוך חולק על החינוך‪ ,‬ומביא סיוע לשיטתו מדברי הרמב"ם‪ .‬הרמב"ם אכן‬ ‫מתייחס לש תי המצוות שהגמרא הזכירה את שייכותן של נשים אליהן‪ ,‬ופסיקתו‬ ‫הולמת את דברי הגמרא‪ :‬נשים חייבות באכילת מצה‪ ,14‬והן חייבות בשתיית ארבע‬ ‫כוסות‪ .15‬כשהרמב"ם מתייחס למצוות סיפור יציאת מצרים‪ ,‬הוא כותב שזו 'מצוות‬ ‫עשה של תורה' ו'אפילו חכמים גדולים חייבים לספר ביציאת מצרים'‪ ,‬והוא אינו‬ ‫מציין שנשים חייבות המצווה‪ .‬כאמור‪ ,‬בהלכות עכו"ם‪ 16‬הרמב"ם מונה את מצוות‬ ‫עשה שהזמן גרמא שהנשים חייבות בהן‪:‬‬ ‫כל מצות עשה שהיא מזמן לזמן ואינה תדירה נשים פטורות חוץ מקידוש‬ ‫היום ואכילת מצה בלילי הפסח ואכילת הפסח ושחיטתו והקהל ושמחה‬ ‫שהנשים חייבות‪.‬‬ ‫לאור הלכה זו קבע המנחת חינוך שלפי הרמב"ם אישה פטורה ממצוות סיפור יציאת‬ ‫מצרים‪.‬‬ ‫ברם בסיכום מצוות העשה בספר המצוות לרמב"ם הוא מונה ‪ 60‬מצוות הכרחיות‪,‬‬ ‫ומתוכן ציין ‪ 14‬מצוות שנשים פטורות מהן‪ .‬מצוות סיפור יציאת מצרים מנויה בין‬ ‫המצוות ההכרחיות אך לא כמצווה שנשים פטורות ממנה‪ .‬האחרונים העלו את‬ ‫הסתירה לכאורה בין ספר המצוות למשנה תורה בנושא זה‪ .‬חלק מהם הכריעו‬ ‫שעמדת הרמב"ם היא כעמדתו בספר המצוות‪ ,‬דהיינו שמצוות סיפור יציאת מצרים‬ ‫מחי יבת גם נשים )מדאורייתא(‪ .‬הסיבה העיקרית להכרעתם‪ ,‬בניגוד לדברי המנחת‬ ‫חינוך‪ ,‬היא שקיימות מצוות נוספות שהזמן גרמא שנשים חייבות בהן‪ ,‬ושהרמב"ם‬ ‫לא מנאם בהלכות עכו"ם‪17.‬‬ ‫ר' שלמה הכהן מווילנא‪ ,‬בעל החשק שלמה‪ ,18‬מציג מהלך מעניין ומחודש‬ ‫שבעקבותיו הוא קובע שנשים חייבות באמירת ההגדה מדאורייתא‪ .‬הוא מתייחס‬ ‫לדברי ר' אחא בר יעקב בגמרא‪ 19‬הקובע בעקבות דרישת פסוק שסומא פטור מלומר‬ ‫‪ 14‬חמץ ומצה ו‪ ,‬י‬ ‫‪ 15‬ז‪ ,‬ז‬ ‫‪ 16‬יב‪ ,‬ג‬ ‫‪ 17‬ראו למשל שו"ת יהודה יעלה‪ ,‬חלק א‪ ,‬סימן פב; עבודת המלך על הלכות עכו"ם יב‪ ,‬ג; נר מצוה‪ ,‬סימן‬ ‫י‪ ,‬אות קמ‪-‬קמא; חזון יחזקאל‪ ,‬ר"ה‪ ,‬פרק ב‪ ,‬הלכה ד‪.‬‬ ‫‪ 18‬פסחים קטז ע"ב‬ ‫‪ 19‬שם‬ ‫נשים במצוות סיפור יציאת מצרים | ‪45‬‬ ‫הגדה‪ .‬החשק שלמה כותב שאנו חייבים את הפסוק כדי לפטור את הסומא‪ ,‬כי לולא‬ ‫כן היינו מחייבים אותו לומר הגדה‪ ,‬בנימוק שבפסוק שלהלן מוקש עניין זכירת יצ"מ‬ ‫אתם ִמ ִּמ ְצ ַריִ ם‬ ‫ֹאמר מ ׁ ֶֹשה ֶאל ָה ָעם זָ כוֹ ר ֶאת ַהיּוֹ ם ַה ֶּזה ֲא ׁ ֶשר יְ ָצ ֶ‬ ‫לאיסור אכילת חמץ‪" :‬וַ ּי ֶ‬ ‫‪20‬‬ ‫ִמ ֵ ּבית ֲע ָב ִדים ִּכי ְ ּבחֹזֶ ק יָ ד הוֹ ִציא יְ קֹוָ ק ֶא ְתכֶ ם ִמ ֶּזה ְולֹא יֵ ָאכֵ ל ָח ֵמץ" ‪ .‬הואיל וסומא‬ ‫ישנו באיסור אכילת חמץ‪ ,‬היינו יכולים לחשוב שהוא חייב באמירת הגדה‪ ,‬קמ"ל‬ ‫שלא‪ .‬כעת ממשיך החשק שלמה עם רעיון ההיקש שחידש ומשליכו גם לגבי נשים‪:‬‬ ‫והיקשא איצטר יך לרבות נשים דחייבין באמירת הגדה‪ ,‬דאל"ה הוה אמינא‬ ‫דפטירי משום דהוי מ"ע שהז"ג‪ ,‬וטעם שאף הן היו באותו הנס לא מהני רק‬ ‫במצות דרבנן ]… [‪] ,‬ו[האריכו בזה הרבה אי נשים חייבין באמירת הגדה‬ ‫וכתבו פנים לכאן ולכאן‪ ,‬ולפע"ד נראה כמש"כ בע"ה דיש ללמוד מהיקשא‬ ‫דהך קרא דחייבי ן מה"ת‪ ,‬וכמו דיליף הש"ס לעיל ד' מ"ג מהיקשא לענין מ"ע‬ ‫דאכילת מצה‪.‬‬ ‫לפי אותו היקש שהעלה וחידש‪ ,‬הוא מסיק שנשים חייבות באמירת אגדה‬ ‫מדאורייתא‪21.‬‬ ‫חלק מהפוסקים כתבו שמכיוון שאישה חייבת באכילת מצה )מדאורייתא( היא‬ ‫חייבת גם באמירת האגדה‪ ,‬הואיל והמצה היא 'לחם עוני'‪ ,‬דהיינו 'לחם שעונים עליו‬ ‫דברים הרבה'‪ ,‬ומכוחה הנשים חייבות בסיפור דברים‪22.‬‬ ‫המהר"י סגל מביא בשם רבנו שמחה‪ 23,‬שנשים חייבות בהלל בליל פסח‪ ,‬מהטעם‬ ‫שאף הן היו באותו הנס‪ ,‬ואף יכולות להוציא אנשים ידי חובה‪ .‬היסוד המונח בשיטה‬ ‫זו הוא שהנימוק 'אף הן' מועיל גם לחובת דאורייתא‪ ,‬שלא כשיטת התוספות‪24.‬‬ ‫‪ 20‬שמות יג‪ ,‬ג‬ ‫‪ 21‬על ההיקש המיוחד הנזכר של החשק שלמה מעיר הרב זוין בספרו המועדים בהלכה )עמ' שלג‬ ‫הערה ‪ ,( 36‬שמהלכו של החשק שלמה מחודש ואינו פשוט‪ ,‬שכן לשיטת רש"י )סוכה לא ע"א( אין‬ ‫אדם דן היקש מעצמו‪ ,‬אא"כ נתקבל בסיני‪ .‬וגם לשיטת החולקים )תוספות‪ ,‬שם( לא מצינו דרשת‬ ‫היקש אחרי חכמי התלמוד‪ .‬ומ"מ על דבריו יש לומר לא מצינו – אינה ראיה‪.‬‬ ‫‪ 22‬למשל דברי המהר"ם שיק כל תרי"ג מצוות‪ ,‬סימן כא‪.‬‬ ‫‪ 23‬מובא במנהגי מהרי"ל‪ ,‬סדר האגדה‪ ,‬סימן מה‪.‬‬ ‫‪ 24‬הוא מבחין בין קריאת מגילה‪ ,‬שאף בה נשים חייבות מטעם 'אף הן'‪ ,‬אך לשיטת המרדכי אינן יכולות‬ ‫להוציא גברים‪ ,‬לעומת ההל ל של פסח שבו כאמור הן יכולות להוציא גברים‪ .‬הטעם להבדל לפי‬ ‫המהר"י סגל הוא שבקריאת מגילה יש עניין של פרסום הנס וקריאה בציבור‪" ,‬ויותר יפה הדבר‬ ‫באנשים"‪.‬‬ ‫‪ | 46‬חודש האביב‬ ‫הרב פיינשטיין‪ 25‬מניח בפשטות שההיקש של הגמרא 'כל שישנו באכילת חמץ ישנו‬ ‫באכילת מצה'‪ ,‬אינו מתכוון רק למצוות אכילת מצה‪ ,‬אלא מצה היא סמל לכל מצוות‬ ‫עשה שהן מדאורייתא בפסח‪ ,‬ומכוח היקש זה אישה חייבת באמירת הגדה‬ ‫מדאורייתא‪ .‬משום כך אישה יכולה‪ ,‬כשנצרך הדבר‪ ,‬להוציא את בעלה ידי חובה‬ ‫באמירת הגדה‪.‬‬ ‫טור ושולחן ערוך‬ ‫מעיון בדברי הטור ושו"ע לא ברור כל כך האם אישה חייבת במצוות סיפור יצ"מ‬ ‫מדאורייתא או מדרבנן‪ .‬הטור כותב‪:‬‬ ‫אחד אנשים ואחד נשים חייבים בהם ובכל מצות הנוהגות באותה לילה כגון‬ ‫מצה ומרור‪26.‬‬ ‫מעטים ראו בדברי הטור 'כגון מצה ומרור'‪ ,‬השמטה מפורשת של מצוות סיפור יצ"מ‪,‬‬ ‫ורצו לומר שלפי הטור אישה פטורה ממצווה זו‪ 27.‬אולם סביר יותר לקבל את שיטת‬ ‫הברכי יוסף‪ 28‬שהטור התכוון גם למצוות סיפור יצ"מ‪ ,‬ואת מצוות מצה ומרור ציין‬ ‫כדוגמות בלבד‪ 29.‬מכל מקום דרגת החיוב אינה מצוינת כאן מפורשות‪.‬‬ ‫מהשו"ע‪ 30‬עולה בבירור שנשים חייבות בסיפור יצ"מ‪ ,‬שכן הוא כותב‪:‬‬ ‫גם הנשים חייבות בארבע כוסות ובכל מצות הנוהגות באותו לילה"‪.‬‬ ‫המשנה ברורה‪ 31‬פירט את המצוות‪:‬‬ ‫כגון מצה ומרור ואמירת הגדה‪.‬‬ ‫ברם גם השו"ע אינו כותב מהו גדר החיוב‪ .‬על דברי השו"ע שנשים חייבות בכל‬ ‫מצוות הלילה‪ ,‬העיר הגר"א "מאותו הטעם של כוסות"‪ .‬מצד אחד אפשר לומר‬ ‫‪ 25‬אגרות משה‪ ,‬או"ח‪ ,‬ה‪ ,‬סימן כ‬ ‫‪ 26‬או"ח תעב‬ ‫‪ 27‬ראו למשל את שיטת בית דוד‪ ,‬הובאה בברכי יוסף‪ ,‬או"ח‪ ,‬תעג‪ ,‬טו‪.‬‬ ‫‪ 28‬או"ח תעג‪ ,‬טו‪.‬‬ ‫‪ 29‬אמנם החיי אדם )כלל קל‪ ,‬סימן יב( הניח שהטור כתב מצה ומרור בדווקא‪ ,‬והואיל ולא כתב הגדה‪,‬‬ ‫שיטת הטור היא שנשים פטורות לגמרי מאמירת הגדה‪.‬‬ ‫‪ 30‬תעב‪ ,‬יד‬ ‫‪ 31‬ס"ק מה‬ ‫נשים במצוות סיפור יציאת מצרים | ‪47‬‬ ‫שהאופן שבו כרך השו"ע את כל המצוות יחד‪ ,‬ובפרט שמצוות אמירת ההגדה‬ ‫נכרכת עם מצוות מצה ומרור‪ ,‬מלמד שלשיטתו אישה חייבת באמירת הגדה‬ ‫מדאורייתא‪ .‬דברי הגר"א הולמים לפי זה את השיטה שהנימוק 'אף הן היו באותו‬ ‫הנס'‪ ,‬הנימוק המוזכר בגמרא ביחס לשתיית ארבע כוסות‪ ,‬מועיל גם לחיוב במצוות‬ ‫עשה שהזמן גרמא שהן מדאורייתא‪ .‬אף ששיטה זו נראית לי עיקר‪ ,32‬אפשר לומר‬ ‫שהשו"ע סתם את דבריו והתכוון לומר שאכן נשים חייבות בכל מצוות הלילה‪ ,‬אולם‬ ‫כל מצווה מתוקף אחר‪ ,‬ובהלכה זו התייחס רק לחיוב לעומת הפטור לגמרי‬ ‫מהמצווה‪ .‬העובדה שמצוות סיפור יצ"מ נכרכת עם מצוות דאורייתא )מרור ומצה(‬ ‫לעומת שתיית ארבע כוסות מדרבנן‪ ,‬זה רק משום שברצף הסימן עוסק בשתייה של‬ ‫הכוס הראשונה‪ ,‬וזו הסיבה לחלוקה הנ"ל בין המצוות‪.‬‬ ‫ערוך השולחן‪ 33‬מציג את כל המצוות של הלילה הזה בחדא מחתא‪ ,‬וגם הוא אינו‬ ‫אומר מפורשות מה גדר חיוב אמירת ההגדה בנשים‪:‬‬ ‫וגם הנשים חייבות בארבע כוסות ובכל המצות השייך לאותו לילה כמו‬ ‫אכילת מצה ואמירת ההגדה‪ ,‬ואם אין יכולות להגיד בעצמן ישמעו ההגדה‪,‬‬ ‫משום דכתיב ]דברים טז‪ ,‬ג[ לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו‬ ‫מצות כל שישנו באכילת חמץ ישנו באכילת מצה‪ ,‬והנשים ישנן באיסור‬ ‫חמץ דלא תעשה מצוות נשים כאנשים‪ ,‬ולכן חייבות גם באכילת מצה אף‬ ‫על גב שזהו מצות עשה שהזמן גרמא‪ ,‬וממילא כיון שחייבות במצה חייבות‬ ‫גם בפסח ומרור שהרי איתקשו זל"ז כדכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו ואף‬ ‫ע ל גב דמרור בזמן הזה דרבנן מ"מ כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון‬ ‫וממילא שגם חייבות בכל מצות הלילה שכולן עניין אחד הן‪ ,‬ועוד שהרי‬ ‫בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים‪ ,‬ולכן פשיטא שהחיוב עליהן‬ ‫בכל מצות הלילה שהוא רק משום גאולת מצרים]‪."[...‬‬ ‫לפי ערוך השולחן‪ ,‬ה ואיל ואישה חייבת במצה‪ ,‬מרור ופסח מדאורייתא )בזה"ז מרור‬ ‫מדרבנן( היא מתחייבת גם בכל מצוות הלילה הזה‪ ,‬וזאת בשל שני נימוקים‪ :‬א‪ .‬כל‬ ‫המצוות הלילה הזה הן עניין אחד; ב‪ .‬שותפותן של הנשים בגאולת מצרים‪ .‬מחד‬ ‫גיסא‪ ,‬אפשר להבין מדבריו שהחיוב הוא מדאורייתא‪ ,‬וגם כאן נאמר שלשיטתו 'אף‬ ‫‪ 32‬זו גם מסקנת הברכי יוסף‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪ 33‬תעב‪ ,‬טו‬ ‫‪ | 48‬חודש האביב‬ ‫הן היו באותו הנס'‪ ,‬שמנוסח בהלכה זו בלשון 'בזכות נשים צדקניות'‪ ,‬מועיל גם‬ ‫לחיוב במצוות דאורייתא; מאידך גיסא אפשר לומר 'שכולן עניין אחד הן' רק לעניין‬ ‫זה שהנשים חייבות בכל מצוות הלילה‪ ,‬וכל מצווה יש לה התוקף משלה‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫שורשו של הדיון אם האישה חייבת במצוות סיפור יציאת מצרים נעוץ בעובדה‬ ‫שהגמרא אינה מגדירה מה שייכותן של הנשים למצווה הזו‪ ,‬אע"פ שזו מצוות עשה‬ ‫מדאורייתא‪ ,‬ועוד מצווה מרכזית בלילה זה‪ .‬השאלה מתעצמת לאור העובדה‬ ‫שהגמרא קובעת מפורשות את גדר חיוב הנשים בשתי מצוות אחרות‪ :‬שתיית ארבע‬ ‫כוסות ואכילת מצה‪.‬‬ ‫הפוסקים הראשונים והאחרונים חלוקים בנושא זה‪ .‬יש שהבינו משתיקת הגמרא‬ ‫בנושא שנשים אינן חייבות במצוות הגדה מדאורייתא‪ ,‬ונימקו זאת בשל העובדה‬ ‫שמצווה זו היא מצוות עשה שהזמן גרמא‪ .‬הנימוק 'אף הן היו באותו הנס' שמופיע‬ ‫ביחס למצוות שתיית ארבע כוסות מועיל עבור מצוות עשה שהזמן גרמא מדרבנן‬ ‫אך לא מדאורייתא‪ .‬על פי גישה זו נשים אינן יכולות להוציא גברים ידי חובה‬ ‫באמירת הגדה‪ .‬לפיכך יש לשים לב שאם קוראים את ההגדה בסבב‪ ,‬כלומר מחלקים‬ ‫את הקטעים בין המשתתפים‪ ,‬שאת קטעי החובה יאמרו גברים או שאם אישה‬ ‫קוראת קטע כזה‪ ,‬הגברים יחזרו אחריה בלחש‪.‬‬ ‫פוסקים אחרים הבינו ששתיקת הגמרא היא מכיוון שפשוט וברור שנשים חייבות‬ ‫באמירת הגדה מדאורייתא‪ ,‬ונימקו את הפשטות הזו באופנים שונים‪ .‬יש שטענו‬ ‫שהנימוק 'אף הן היו באותו הנס' מועיל גם כדי לחייב במצוות מדאורייתא; יש שראו‬ ‫כאן המשך לחיובן באכילת מצה ואיסור אכילת חמץ; ויש שחידש כאן היקש‪ .‬לפי‬ ‫שיטה זו אין בעיה שאישה תוציא גבר ידי חובה באמירת הגדה‪.‬‬ ‫מעניין לציין שבשני חיבורים שונים של הרב עובדיה יוסף מובאות פסיקות שונות‪,‬‬ ‫הסותרות זו את זו‪ .‬בחזון עובדיה נאמר כך‪:‬‬ ‫אף הנשים חייבות בסיפור יצי"מ ]…[‪ ,‬ומ"מ כיון שיש מחלוקת אם הנשים‬ ‫חייבות בהגדה מן התורה או רק מדרבנן נכון שלא יוציאו את האנשים י"ח‪34.‬‬ ‫‪ 34‬חלק ב‪ ,‬עמ' קמט‬ ‫נשים במצוות סיפור יציאת מצרים | ‪49‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬בחיבור המוקדם יותר‪ ,‬בשו"ת יחווה דעת נאמר‪:‬‬ ‫גם הנשים חייבות בהגדה ובסיפור יציאת מצרים בליל פסח‪ ,‬מן התורה‪,‬‬ ‫ויכולות להוציא את האנשים ידי חובתם‪3635.‬‬ ‫‪ 35‬חלק ב‪ ,‬סימן סה‬ ‫‪ 36‬בהקשר זה יש להעיר על לשון ההלכה בספר הלכות בת ישראל‪ ,‬לרב י' פוקס‪ ,‬אשר בפרק כג )הלכה‬ ‫כו( כותב‪" :‬יש אומרים שהנשים חייבות במצות סיפור יציאת מצרים מן התורה‪ ,‬אבל מדברי‬ ‫הפוסקים משמע שאינן חייבות אלא מדרבנן‪ .‬ולכן אשה לא תקרא את ההגדה כדי להוציא אנשים‬ ‫ידי חובתם"‪ .‬לשון הדברים אינה מדויקת בעליל‪ ,‬שכן משתמע ממנה שהמחלוקת אם מצוות‬ ‫סיפור יצ"מ היא מדאורייתא או מדרבנן‪ ,‬היא מחלוקת עיונית‪ ,‬אולם בהכרעה קבעו הפוסקים שהן‬ ‫חייבות מדרבנן‪ .‬אולם ראינו שיש שורה של פוסקים המחייבת את הנשים באמירת הגדה‬ ‫מדאורייתא‪ ,‬ואין מדובר רק בשיטה תיאורטית‪.‬‬ ‫הלכות ומנהגים‬ ‫בהדרכת הרב יעקב אריאל‪ ,‬רב העיר‬ ‫הלכות ומנהגים‬ ‫חודש ניסן‬ ‫ביעור חמץ‬ ‫הכשרת המטבח לפסח‬ ‫ערב פסח‬ ‫ליל הסדר‬ ‫שבת חול המועד פסח‬ ‫שביעי של פסח‬ ‫חמץ שעבר עליו הפסח‬ ‫ספירת העומר ודיניה‬ ‫יום הזיכרון לשואה ולגבורה‬ ‫יום הזיכרון לחללי צה"ל‬ ‫יום העצמאות‬ ‫יום ירושליםהלכות ומנהגים‬ ‫חודש ניסן‬ ‫חודש ניסן‪ ,‬זמן חרותנו‪ ,‬הוא חודש שכולו סימן לגאולה וכדברי חז"ל "בניסן‬ ‫נגאלו ובניסן עתידין להגאל"‪.‬‬ ‫תחנון והספד‬ ‫אין מספידים ואין אומרים י"ג מידות ותחנון כל חודש ניסן‪.‬‬ ‫ברכת האילנות‬ ‫הרואה אילנות מלבלבין מברך עליהם את ברכת האילנות‪.‬‬ ‫את הברכה מברכים רק על עצי פרי )רצוי שיהיו שני עצים לפחות( ולא על‬ ‫עצי סרק‪.‬‬ ‫מן הראוי לברך את הברכה‪ ,‬אם אפשר‪ ,‬ברוב עם‪ ,‬גם בשבת‪.‬‬ ‫נוסח הברכה‪:‬‬ ‫‪‬קינוּ ֶמלֶ ך ָהעוֹלָ ם ֶש‪‬א ִח ַסּר‬ ‫" ָבּרוּך ַא ָתּה ה' ֱא ֵ‬ ‫וּב ָרא בוֹ ְבּ ִריּוֹת טוֹבוֹת וְ ִאילָ נוֹת‬ ‫המזרח‪ִ :‬ח ֵסּר( ְבּעוֹלָ מוֹ כְּ לוּם ָ‬ ‫טוֹבוֹת לֵ ָהנוֹת ָבּ ֶהן ְבּנֵ י ָא ָדם"‪.‬‬ ‫)בסידורי עדות‬ ‫‪ | 54‬חודש האביב‬ ‫ביעור חמץ‬ ‫ביעור חמץ‬ ‫אשוֹ ן ַּת ׁ ְש ִ ּבית ּו ּ ְשׂ אֹר ִמ ָ ּב ֵּתיכֶ ם ִּכי ָּכל‬ ‫ׁ ִש ְב ַעת יָ ִמים ַמצּ וֹ ת ּתֹאכֵ ל ּו ַאךְ ַ ּביּוֹ ם ָה ִר ׁ‬ ‫אשֹן ַעד יוֹ ם ַה ׁ ּ ְש ִב ִעי‪ :‬ו ַּביּוֹ ם‬ ‫אֹכֵ ל ָח ֵמץ וְ נִ כְ ְר ָתה ַה ֶּנ ֶפ ׁש ַה ִהוא ִמ ִ ּישְׂ ָר ֵאל ִמיּוֹ ם ָה ִר ׁ‬ ‫אשוֹ ן ִמ ְק ָרא ק ֶֹד ׁש ו ַּביּוֹ ם ַה ׁ ּ ְש ִב ִיעי ִמ ְק ָרא ק ֶֹד ׁש יִ ְהיֶ ה לָ כֶ ם ָּכל ְמלָ אכָ ה לֹא‬ ‫ָה ִר ׁ‬ ‫יֵ ָעשֶׂ ה ָב ֶהם ַאךְ ֲא ׁ ֶשר יֵ ָאכֵ ל לְ כָ ל נֶ ֶפ ׁש הוּא לְ ַבדּ וֹ יֵ ָעשֶׂ ה לָ כֶ ם‪ :‬ו ׁ ְּש ַמ ְר ֶּתם ֶאת‬ ‫אתי ֶאת ִצ ְבאוֹ ֵתיכֶ ם ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם ו ׁ ְּש ַמ ְר ֶּתם‬ ‫ַה ַּמצּ וֹ ת ִּכי ְ ּב ֶע ֶצם ַהיּוֹ ם ַה ֶּזה הוֹ ֵצ ִ‬ ‫ֶאת ַהיּוֹ ם ַה ֶּזה לְ דֹר ֵֹתיכֶ ם ֻח ַּקת עוֹ לָ ם‪:‬‬ ‫שמות פרק יב‬ ‫אחת המצוות המרכזיות בחג הפסח הוא איסור חמץ‪ .‬התורה מפרטת ארבע‬ ‫מצוות שונות הקשורות לאיסור חמץ בפסח‪.‬‬ ‫בתחילה מצווה אותנו התורה שלא לאכול חמץ בפסח )איסור זה כולל‬ ‫בתוכו גם איסור הנאה מחמץ בפסח‪ ,‬כלומר להאכיל חמץ לבעל חיים‬ ‫שבבעלותנו וכד'(‪.‬‬ ‫בהמשך מוסיפה התורה ואוסרת שלא ייראה חמץ ברשותנו וכן שלא ימצא‬ ‫חמץ ברשותנו )חז"ל מסבירים את ההבדלים בין מצוות אלו ומה הצורך‬ ‫בשתי מצוות שונות(‪.‬‬ ‫לסיום‪ ,‬מצווה אותנו התורה במצווה פעילה של 'תשביתו'‪ ,‬השבתת החמץ‬ ‫מביתנו לקראת חג הפסח‪.‬‬ ‫ההכנות לחג הפסח הן שונות ורבות‪ ,‬ביניהן שקשורות בהערכות לליל הסדר‬ ‫וארגונו וביניהן שקשורות למאכלים המיוחדים המלווים את חג הפסח‪ .‬ללא‬ ‫ספק‪ ,‬ההכנה המשמעותית והנדרשת ביותר היא נקיון הבית והכלים מכל‬ ‫מוצרי וחלקיקי החמץ הפזורים בהם‪ .‬בהלכות הבאות נעסוק בדרכים‬ ‫מעשיות להכנת הבית לקראת פסח‪ ,‬הכשרת הכלים לפסח ובדיקת וביטול‬ ‫חמץ‪.‬‬ ‫הלכות ומנהגים | ‪55‬‬ ‫בטרם ניגע בהלכות נקדים פתגם מפורסם שמנחה אותנו בנקיונות לקראת‬ ‫פסח‪" ,‬אבק איננו חמץ‪ ,‬והילדים אינם קרבן פסח‪ – "...‬כלומר‪ ,‬מטרת‬ ‫הנקיונות איננה להעביד אותנו בפרך כנגד העבודה שעבדו אבותינו‬ ‫במצרים‪ .‬מטרת הנקיון היא למצוא את שאריות החמץ ולבער אותם במידת‬ ‫האפשר ובהתאם לקריטריונים ההלכתיים‪ .‬המעונינים לנצל את הנקיונות‬ ‫ל'אובר אול' כללי של כל הבית מוזמנים לעשות זאת אך אין הדברים נצרכים‬ ‫כחלק מהלכות ביעור חמץ‪.‬‬ ‫כשרות מוצרים לפסח‬ ‫בקניית מוצרים לחג הפסח יש להקפיד ולוודא שעל המוצר ישנה חותמת‬ ‫של רבנות או גוף כשרות מוסמך ובו כתוב כשר לפסח‪ .‬אין לסמוך על‬ ‫מדבקות חיצוניות ללא חותמת של גוף הכשרות‪.‬‬ ‫האשכנזים )וחלק בני עדות המזרח( מקפידים שלא לאכול קטניות בפסח‬ ‫ולכן עליהם לקנות מוצרים שבחותמת הכשרות שלהם כתוב "כשר לפסח‬ ‫ללא חשש קטניות" וכד'‪.‬‬ ‫כשרות תרופות‬ ‫תרופות רבות מכילות חמץ‪ ,‬כגון החומר התרופתי בגלולות המודבק ע"י‬ ‫עמילן וייתכן שהוא עשוי מקמח חיטה‪ .‬גם הסירופים עלולים להכיל חומרי‬ ‫חמץ‪ .‬לקראת פסח מתפרסמות רשימות תרופות שאינן מכילות חמץ‪.‬‬ ‫הרשימות נמצאות ביד הרבנים ואפשר לפנות אליהם )רשימת טלפונים‬ ‫מצויה בסוף חוברת זו( או באינטרנט‪.‬‬ ‫הכשרת המטבח לפסח‬ ‫ההתפתחויות הטכנולוגיות והכלליות בדור האחרון הולידו התמודדויות‬ ‫חדשות בנושא הכשרת המטבח לפסח‪ .‬כלים שלא היו בנמצא פעם והפכו‬ ‫שימושיים ביותר כיום מעוררים שאלות לגבי דרך הכשרתם‪ .‬מאידך‪,‬‬ ‫מציאות חיינו מאפשרת קניית מערכות כלים נפרדות לחג הפסח ביתר‬ ‫קלות‪ ,‬מה שמאפשר לנו להכין את המטבח לפסח ללא הרבה מאמץ‪.‬‬ ‫‪ | 56‬חודש האביב‬ ‫בהלכות הבאות נדון בדרכי ההכשרה של כלים וחלקים שונים במטבח שלנו‪.‬‬ ‫חשוב להדגיש‪ ,‬אם איננו רוצים להשתמש בכלי כלשהוא במהלך החג – אין‬ ‫חובה להכשירו‪ .‬יש לנקותו היטב ולהניחו בארון סגור ונפרד למהלך החג‪.‬‬ ‫באופן כללי תהליך ההכשרה מתחלק לשלוש קטגוריות שונות‪:‬‬ ‫‪ .1‬כלים שצריכים ניקיון יסודי‪ ,‬ובכך הכשרתם‪.‬‬ ‫‪ .2‬כלים שצריכים הכשרה באמצעות הגעלה )מים רותחים(‪.‬‬ ‫‪ .3‬כלים שצריכים הגעלה באמצעות ליבון )הבערה באש(‪.‬‬ ‫הגעלה‬ ‫לפני תהליך ההגעלה עלינו לוודא שעברו על הכלי אותו ברצוננו להגעיל ‪24‬‬ ‫שעות ללא שימוש‪ ,‬וכן לנקותו היטב מכל צדדיו‪ .‬לפרק מהכלי ידיות ושאר‬ ‫חלקים שניתן להפריד ממנו‪ .‬יש להוריד מהכלי סימני חלודה ושאר לכלוכים‬ ‫שעלולים להפריע לנקיון הכלי‪.‬‬ ‫על מנת להגעיל כלי‪ ,‬עלינו להרתיח כלי גדול ובתוכו מים )כדאי להוסיף‬ ‫מעט סבון כלים כדי לפגום את טעם המים(‪ ,‬ולהטביל את הכלי שברצוננו‬ ‫להכשיר בתוך המים הרותחים‪ .‬יש לוודא שהמים מבעבעים לפני הכנסת‬ ‫הכלי לתוכם ולהשאיר את הכלי בתוך המים עד שהמים ישובו ויבעבעו‪.‬‬ ‫חשוב לשים לב שכל חלקי הכלי באו במגע עם המים )כלי גדול‪ ,‬ניתן להגעיל‬ ‫בשתי פעמים – חצי אחד‪ ,‬להמתין לבעבוע ואז את חציו השני של הכלי(‪.‬‬ ‫לאחר הגעלת הכלי יש להכניסו לתוך כלי גדול נוסף המכיל בתוכו מים‬ ‫קרים‪.‬‬ ‫מומלץ להכשיר את הכלים בהגעלה ציבורית עליה מפקחים יודעי הלכה‪.‬‬ ‫רשימה של מקומות ההגעלה הציבורית מתפרסמת בסוף חוברת זו‪.‬‬ ‫ליבון‬ ‫על מנת ללבן כלי יש להעמידו אל מול מקור אש )'ברנר' או 'כלב גז'( כך‬ ‫שיתחמם באופן ניכר ומשמעותי עד שהמתכת של הכלי תהפוך להיות‬ ‫אדומה מהחום )כמובן‪ ,‬יש להקפיד על בטיחות השימוש באש שכן 'חמירא‬ ‫הלכות ומנהגים | ‪57‬‬ ‫סכנתא מאיסורא'(‪ .‬חשוב לשים לב שהכלי מתלבן מכל צדדיו‪ ,‬אין חובה‬ ‫לנקותו לפני תהליך הליבון‪.‬‬ ‫ישנו גם תהליך הנקרא 'ליבון קל' – בליבון זה אנו מסתפקים בכך שהכלי‬ ‫התחמם עד כדי כך שאם נניח בצידו השני קש או נייר הוא יחרך מחום האש‬ ‫אך אין צורך להגיע למצב בו הכלי מאדים‪ .‬תהליך זה אפשרי במקרים בהם‬ ‫נדרשת הגעלה אך מסיבה כלשהיא לא ניתן לעשותה וכן במצבי ספק‬ ‫מסוימים‪.‬‬ ‫שיש וכיור‬ ‫על מנת להכשיר את השיש לשימוש בפסח‪ ,‬יש לנקותו היטב‪ ,‬לאחר מכן יש‬ ‫לערות מים רותחים היישר מתוך הקומקום על השיש כך שיגיעו בעודם‬ ‫רותחים לכל מקום ברחבי השיש‪ .‬על מנת להבטיח שחום המים יישאר‬ ‫בהגיעם במגע עם השיש הקר יש להעביר גוף רותח על השיש בזמן עירוי‬ ‫המים‪) .‬אפשר לעשות ז את ע"י מגהץ חם המנותק מהתקע(‪ ,‬יש נוהגים‬ ‫לכסות את השיש בכיסוי כלשהוא )נייר אלומיניום עבה או משהו דומה( כך‬ ‫שהשימוש בשיש בפסח לא יהיה ישירות עליו‪.‬‬ ‫תהליך נקיון והכשרה דומה יש לעשות לכיור‪ .‬אם הכיור עשוי חרסינה יש‬ ‫להניח בתוך הכיור קערת פלסטיק או כיור פלסטיק שבתוכו יונחו הכלים‬ ‫במהלך החג ולא להשתמש באופן ישיר בכיור עצמו‪.‬‬ ‫גז – חצובה‬ ‫יש לנקות את משטח האימייל שתחת ראשי הגז‪ ,‬החצובה ואת ראשי הגז‪.‬‬ ‫לאחר מכן יש להפעיל את כל ראשי הגז עצמם למשך כמה דקות‪ .‬למנהג‬ ‫אשכנז יש ללבן את החצובות ליבון קל ע"י הנחתם על להבות הגז למספר‬ ‫דקות‪ .‬ויש נוהגים לכסות את החצובה עליה עומדים הסירים בנייר‬ ‫אלומיניום עבה‪.‬‬ ‫תנור אפייה‬ ‫כדי להכשיר את התנור אין להשתמש בו ‪ 24‬שעות לפני ההכשרה‪ .‬יש לנקות‬ ‫את התנור נקיון יסודי הכולל הסרת שכבות שומן ולכלוכים שנצטברו‬ ‫‪ | 58‬חודש האביב‬ ‫במהלך השנה‪ .‬לאחר מכן יש להפעילו לטמפרטורה המקסימלית למשך‬ ‫כשלושת רבעי שעה‪.‬‬ ‫יש הנמנעים מלהשתמש בתנור של כל ימות השנה בפסח‪.‬‬ ‫לא ניתן להכשיר תבניות אפייה )שכן הן דרושות ליבון על מנת להכשירן‪,‬‬ ‫והליבון יהרוס אותן(‪.‬‬ ‫כמו"כ לא ניתן להכשיר טוסטר‪-‬אובן‪.‬‬ ‫פלטה של שבת‬ ‫יש לנקותה היטב ולחממה לחום המקסימלי למשך כחצי שעה‪ .‬רצוי‬ ‫לצפותה בנייר אלומניום למשך ימי החג‪.‬‬ ‫מיקרוגל‬ ‫יש להמתין ‪ 24‬שעות מאז השימוש האחרון‪ ,‬לאחר מכן יש לנקותו היטב‪ ,‬יש‬ ‫לחמם כוס מים עם אבקת סודה לשתיה עד שהמים שבה יתאדו בתוך‬ ‫מכשיר המיקרו גל‪.‬‬ ‫את הצלחת של המכשיר יש להכשיר ע"י הגעלה במים רותחים )אך לא‬ ‫לשטוף אותה במים קרים מיד אחרי ההגעלה( מומלץ להניח חציצה בינה‬ ‫לבין המאכלים במהלך החג‪ .‬כמו"כ רצוי לחמם במכשיר במשך החג רק‬ ‫בכלים סגורים‪.‬‬ ‫)גם במשך כל ימות השנה יש לחמם את המאכלים רק בכלים סגורים כדי‬ ‫למנוע תערובת של חלב ובשר ושל שניהם בסתמי(‬ ‫שולחן אוכל‪ ,‬ארונות מטבח ומקרר‬ ‫יש לנקותם היטב מכל שאריות חמץ ומוצרי חמץ‪ .‬יש נוהגים להניח ציפוי‬ ‫כלשהוא )נייר‪ ,‬ניילון וכד'( ולהשתמש בהם בפסח על גבי הציפוי‪.‬‬ ‫מיקסר ובלנדר‬ ‫את הקערות‪ ,‬המערבלים וכל החלקים הבאים במגע ישיר עם אוכל יש‬ ‫לנקות היטב ולהגעיל ברותחים‪ .‬מטחנת בשר למנהג ספרד יש להגעיל‬ ‫הלכות ומנהגים | ‪59‬‬ ‫ברותחים‪ ,‬למנהג אשכנז יש ללבנן ליבון קל אך מכיוון שהדבר לא מעשי אין‬ ‫להשתמש בהן בפסח‪.‬‬ ‫חלקים שלא ניתן לנקות היטב יש להחליף בחדשים‪.‬‬ ‫את גוף המנוע עצמו שלא בא במגע ישיר עם אוכל די לנקות היטב במטלית‪.‬‬ ‫מדיח כלים‬ ‫יש להפסיק את השימוש בו ‪ 24‬שעות לפני ההכשרה‪ .‬את המסננות יש‬ ‫להחליף‪ ,‬או להשרותן ‪ 24‬שעות בחומר ניקוי חריף )כגון אקונומיקה(‪ .‬על‬ ‫הסלים יש לערות מים רותחים‪ ,‬ואת המדיח עצמו יש להכשיר על ידי הדחת‬ ‫סרק בחום המקסימלי‪.‬‬ ‫סירים‪ ,‬מחבתות וסכו"ם )כלי מתכת שמשתמשים בהם בחם(‬ ‫סירים וסכו"ם ושאר כלי מתכות – יש להגעילם בתוך סיר גדול על גבי האש‬ ‫)כדיני הגעלה המפורטים למעלה(‪.‬‬ ‫מחבת – למנהג האשכנזים יש ללבן אותה ליבון קל )כמפורט למעלה(‪,‬‬ ‫לספרדים יש ללבנה ליבון חמור‪.‬‬ ‫מחבתות טפלון – לא ניתן להכשירן לפסח )תהליך ההכשרה יהרוס את‬ ‫ציפוי הטפלון(‪.‬‬ ‫כלי פלסטיק וגביעי כסף‬ ‫כלי פלסטיק שהשתמשו בהם למוצרים חמים וכן גביעי כסף יש לנקותם‬ ‫היטב ולהכשירם בהגעלה‪ .‬בכלי פלסטיק שהשתמשו בהם רק למוצרים‬ ‫קרים ניתן להסתפק בנקיון יסודי‪.‬‬ ‫כלי חרס ופורצלן‬ ‫כלי חרס או כלי פורצלן )דמוי חרס – פני הכלי חלקות(‪ ,‬מעיקר הדין‪ ,‬אם‬ ‫השתמשו בהם רק למאכלים קרים‪ ,‬ניתן להכשיר אותם על ידי נקיון יסודי‪.‬‬ ‫אולם בימינו שרבים מחממים מאכלים בכלים אלו בתוך המיקרוגל וכד' לא‬ ‫ניתן לסמוך על כך ודינם ככלים שהשתמשו בהם למאכלים חמים ולא ניתן‬ ‫להכשיר אותם לפסח‪.‬‬ ‫‪ | 60‬חודש האביב‬ ‫כלי זכוכית‬ ‫למנהג האשכנזים – לא מכשירים כלי זכוכית לפסח )בשעת הדחק ניתן‬ ‫להגעיל כלי זכוכית שעמידים במים רותחים כגון פיירקס וכד'(‪.‬‬ ‫למנהג הספרדים – כלי זכוכית אינם בולעים ולכן ניתן להכשירם על ידי‬ ‫שטיפה ונקיון יסודי )יש מהפוסקים הספרדים שהחמירו לנהוג כמו‬ ‫האשכנזים(‪.‬‬ ‫במקרים של סוגי כלים שלא הוזכרו בהלכות אלו‪ ,‬או במקרה של ספק יש‬ ‫לפנות לרב – מורה הוראה על מנת לברר כיצד מכשירים לפסח‪.‬‬ ‫ערב פסח – י"ד ניסן‬ ‫מכירת חמץ‬ ‫את המכירה יש לבצע מבעוד מועד לא יאוחר מיום א' יג' ניסן )‪ ,(13.4.14‬יום‬ ‫לפני ערב פסח‪) .‬ההרשאות נמסרות לרבנות כבר באותו יום ולא ניתן למכור‬ ‫חמץ לאחר מכן(‪ .‬יש להזדרז למכור את החמץ כבר בתחילת החודש‪.‬‬ ‫באופן כ ללי אין למכור מוצרים שהם חמץ גמור )אלא בהפסד מרובה ויש‬ ‫להתייעץ עם הרב מהו הפסד מרובה(‪ .‬רק מוצרים בהם יש חשש של‬ ‫תערובת חמץ‪ ,‬כלומר שמעורבים בהם חומרים שהם חמץ או שאיננו יודעים‬ ‫אם הם חמץ – ניתן למכור במכירת חמץ‪.‬‬ ‫ההרשאה למכירת חמץ מתבצעת אצל הרב או שליח מטעמו וכוללת‬ ‫כתובת מדויקת שבו נמצא החמץ וכן חתימתו של בעל הבית )נוהגים‬ ‫לעשות גם פעולת קנין לתת תוקף למכירה(‪ .‬נהוג גם לתת תשלום סמלי‬ ‫לנציג הרבנות הרושם את החמץ ע"מ למנותו כשכיר לשליחות זו‪) .‬התשלום‬ ‫מאפשר גם לתת לגוי‪ ,‬הקונה את החמץ שכר טירחה(‪ .‬לכן‪ ,‬בעקרון אין‬ ‫אפשרות למכור דרך הטלפון‪ ,‬הפקס‪ ,‬או האינטרנט )חולה או מי שאינו יכול‬ ‫לצאת מביתו ואינו יכול למנות שליח יפנה לרב כדי לדעת כיצד לנהוג(‪.‬‬ ‫כדי שהמכירה תתבצע כדין יש לחתום על הרשאות מוסמכות מטעם‬ ‫הרבנות‪ ,‬בפני שליחי הרבנות הנמצאים בבתי הכנסת )בדרך כלל בסביבות‬ ‫הלכות ומנהגים | ‪61‬‬ ‫תפילת ערבית(‪ .‬אין תוקף למילוי טפסים אחרים ובודאי שלא לניירות שאין‬ ‫בהם הרשאה מוסמכת!‬ ‫אין חובה למכור את החמץ‪ .‬אם ברור לנו שלא נשאר ברשותנו מוצר שיש בו‬ ‫חשש חמץ‪ ,‬אין צורך למכור‪ ,‬אך יש נוהגים בכל זאת למכור ליתר בטחון‪.‬‬ ‫בדיקת וביעור חמץ‬ ‫ביום א' אור לי"ד ניסן )‪ (13.4.14‬לאחר צאת הכוכבים בשעה ‪ 19:28‬אנו‬ ‫מתחילים את התהליך הסופי של בדיקת וביעור החמץ מרשותנו‪ .‬כמובן‪,‬‬ ‫לשלב זה אנו מגיעים אחרי שכבר ניקינו את הבית מכל חלקיקי החמץ‬ ‫והשארנו מעט חמץ מרוכז במקום אחד לצורך ארוחת בוקר של מחר‪.‬‬ ‫נוהגים לפזר ברחבי הבית ‪ 10‬חתיכות חמץ )יש להקפיד שיהיו עטופות‬ ‫בצורה שלא יתפזרו פרורים לכל עבר‪ ,‬כמו כן חשוב לזכור היכן הונחו כל‬ ‫החתיכות‪ ,‬על מנת שלא לאבד אף אחת(‪ ,‬ולאסוף את החתיכות תוך כדי‬ ‫בדיקת החמץ‪.‬‬ ‫את הבדיקה מבצעים כאשר הבודק מחזיק נר בידו )בשעת הצורך ניתן גם‬ ‫להשתמש בפנס(‪ .‬בתחילת הבדיקה יברך הבודק‪:‬‬ ‫"בּרוּ‪ַ ‬א ָתּה ְָיי ֱא‪ֵ ‬הינוּ ֶמלֶ ‪ָ ‬העוֹלָ ם‬ ‫ָ‬ ‫ֲא ֶשׁר ִק ְדּ ָשׁנוּ ְבּ ִמ ְצו ָתֹיו וְ ִצוָּנוּ ַעל ִבּיעוּר ָח ֵמץ"‬ ‫)אף על פי שאנו מתחילים בבדיקה ולא בביעור עצמו‪ ,‬היות ובדיקה זו היא‬ ‫תחילת תהליך הביעור לכן אנו מברכים "על ביעור"(‪ .‬אין להפסיק בדיבור בין‬ ‫הברכה לתחילת הבדיקה‪ ,‬במהלך הבדיקה ניתן לדבר רק בדברים הקשורים‬ ‫לבדיקה עצמה‪.‬‬ ‫בודקים ברחבי הבית את כל המקומות בהם יתכן שיהיו פרורי חמץ )אין‬ ‫צורך לבדוק ארון גבוה שאין סיכוי שהכניסו לתוכו חמץ(‪ .‬יש לבדוק גם את‬ ‫הרכב‪ ,‬לאחר שניקוהו היטב‪ ,‬אולם בפנס ולא ע"י נר!‬ ‫‪ | 62‬חודש האביב‬ ‫בבתים בהם מצויים ילדים קטנים יש להקפיד לבדוק באופן יסודי יותר כל‬ ‫מקום אליו יכולים הילדים להגיע ולהניח חמץ בעיקר בתיקים‪ ,‬כיסים וכדו'‪.‬‬ ‫בסיום הבדיקה אומרים את נוסח ביטול החמץ‪:‬‬ ‫שׁוּתי‬ ‫יעא ְד ִאיכָּ א ִב ְר ִ‬ ‫כָּ ל ֲח ִמ ָירא וַ ֲח ִמ ָ‬ ‫יתּיהּ ְוּדלָ א ִב ַע ְר ֵתּיהּ‪ְ ,‬וּדלָ א‬ ‫ְדלָ א ֲח ִמ ֵ‬ ‫יְ ַד ְענָ א לֵ יהּ‪,‬‬ ‫לִ ָבּ ֵטל וְ לֶ ֱהוֵ י כְּ ַע ְפ ָרא ְד ַא ְר ָעא‪:‬‬ ‫)תרגום‪' :‬כל חמץ ושאור שיש ברשותי שלא ראיתיו ושלא בערתיו‪ ,‬יבטל‬ ‫ויהיה כעפר הארץ' – חשוב להבין את מה שאנו אומרים ולא לומר זאת‬ ‫כ"סגולה"(‪.‬‬ ‫מרכזים את החמץ שנמצא במקום אחד מסודר‪.‬‬ ‫ביום ב' י"ד בניסן )‪ (14.4.14‬מבערים את החמץ‪ .‬שריפת החמץ צריכה‬ ‫להסתיים לפני השעה ‪ 11:00‬לעדות המזרח ו‪ 11:34 -‬לבני אשכנז‪ .‬שורפים‬ ‫את כל החמץ שנשאר בבית וכל מה שנמצא בבדיקה של ליל אמש‪ .‬בסיום‬ ‫שריפת החמץ אומרים את נוסח ביטול החמץ פעם נוספת בניסוח מעט‬ ‫שונה‪:‬‬ ‫שׁוּתי‬ ‫יעא ְד ִאיכָּ א ִב ְר ִ‬ ‫כָּ ל ֲח ִמ ָירא וַ ֲח ִמ ָ‬ ‫יתּיהּ‬ ‫יתּיהּ ְוּדלָ א ֲח ִמ ֵ‬ ‫ְד ֲח ִמ ֵ‬ ‫ְד ִב ַע ְר ֵתּיהּ ְוּדלָ א ִב ַע ְר ֵתּיהּ‬ ‫לִ ָבּ ֵטל וְ לֶ ֱהוֵ י כְּ ַע ְפ ָרא ְד ַא ְר ָעא‪.‬‬ ‫)תרגום‪' :‬כל חמץ שברשותי‪ ,‬שראיתיו ושלא ראיתיו‪ ,‬שבערתיו ושלא‬ ‫בערתיו‪ ,‬ייבטל ויהיה כעפר הארץ'(‪.‬‬ ‫הלכות ומנהגים | ‪63‬‬ ‫זמני היום‬ ‫סוף זמן אכילת חמץ‪:‬‬ ‫עדות המזרח –‬ ‫בני אשכנז –‬ ‫‪9:47‬‬ ‫‪10:29‬‬ ‫)אין לאכול מוצרים שאינם כשרים לפסח אחרי זמן זה(‬ ‫סוף זמן ביעור חמץ‪:‬‬ ‫עדות המזרח –‬ ‫בני אשכנז –‬ ‫‪11:00‬‬ ‫‪11:34‬‬ ‫)כאמור יש לדאוג לשרוף את כל שאריות החמץ עד לשעה זו(‬ ‫תענית בכורות‬ ‫הבכורים מתענים בערב פסח‪ ,‬זכר לנס שנעשה להם במצרים‪ ,‬שכל בכורי‬ ‫מצרים מתו ובכורי ישראל ניצולו‪.‬‬ ‫המתענים בתענית זו הם הבכורים לאביהם )יש שנהגו שמי שיש לו בן בכור‬ ‫מתענה במקומו עד שיגדל ויוכל להתענות בעצמו(‪ .‬תענית זו קלה מתעניות‬ ‫אחרות ולכן מי שחש לא טוב פטור מן התענית‪.‬‬ ‫רבים נהג ו להשתתף בסיום מסכת או בסעודת מצווה בבוקר יום י"ד בניסן‬ ‫ובכך לפטור את עצמם מן התענית‪.‬‬ ‫איסור אכילת מצה‬ ‫החל מעלות השחר של י"ד בניסן – ‪) 4:37‬ויש אומרים מצאת הכוכבים‬ ‫באור לי"ד( אין לאכול מצה‪ ,‬כדי שהמצות של המצווה בליל הסדר יאכלו‬ ‫לתאבון‪ .‬יש שנהגו לא לאכול מצות כבר מראש חודש ניסן‪ .‬מותר לאכול‬ ‫מצות שהתבשלו ושינו את צורתם‪.‬‬ ‫הדלקת נרות חג הפסח בשעה – ‪18:47‬‬ ‫‪ | 64‬חודש האביב‬ ‫הכנות לליל הסדר‬ ‫מצות מצווה‬ ‫יש להיערך מבעוד מועד עם מצות מצווה‪ .‬ככלל‪ ,‬כל המצות שנאפות תחת‬ ‫פיקוח כשרותי‪ ,‬ניתן לאוכלן במשך ימי החג‪ .‬אך בליל הסדר יש להקפיד‬ ‫להשתמש במצוות הנקראות 'שמורות'‪ .‬יש הנוהגים לאכול בליל הסדר‬ ‫דווקא מצות שנעשו ביד )עגולות בדרך כלל( ויש שאוכלים גם מצות מכונה‬ ‫)מרובעות בדך כלל( בתנאי שהן מצות שמורות‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬לליל הסדר יש לקנות מצות שעל אריזתן ישנו ציון גוף הכשרות‬ ‫המאשר אותן וכן את המילים 'מצות שמורות'‪ .‬לשאר החג ניתן להסתפק‬ ‫במצות כשרות לפסח‪ .‬יש שמהדרים לאכול מצות שמורות לאורך כל חג‬ ‫הפסח‪.‬‬ ‫נמכרות בחנויות גם מצות שאינן כשרות לפסח‪ ,‬יש לשים לב שלא לקנותן‬ ‫לחג‪ .‬הן חמץ גמור!‬ ‫יין לליל הסדר‬ ‫כדי לקיים מצוות חכמים לשתות ארבע כוסות יין בליל הסדר‪ ,‬יש להכין‬ ‫מראש יין משובח וטעים לקיום המצווה‪ .‬מי שמתקשה לשתות יין בארבע‬ ‫הכוסות )רביעית כל פעם( יכול לצאת ידי חובה במיץ ענבים )תירוש‪ ,‬ניתן גם‬ ‫לערב יין עם מיץ ענבים(‪.‬‬ ‫מרור‬ ‫מנהגים שונים ישנם בנוגע לירק המשמש למרור‪ .‬המקובל ברוב עדות‬ ‫ישראל לקחת עלי חסה כמרור אך ישנם שלוקחים שורש לבן )הנקרא‬ ‫בטעות "חזרת"( מגורר כמרור‪.‬‬ ‫יש להקפיד שעלי החסה יהיו תחת פיקוח כדי למנוע הימצאות תולעים‬ ‫בחסה )ישנן חברות המגדלות חסה בגידול מיוחד כדוגמת 'חסלט' וכד' ללא‬ ‫תולעים – יש לקנות תוצרת מחברות אלו(‪ ,‬כמו כן‪ ,‬יש לנקות את עלי החסה‬ ‫לפי ההוראות המופיעות על אריזת העלים‪.‬‬ ‫הלכות ומנהגים | ‪65‬‬ ‫המצוות העיקריות בליל הסדר‬ ‫נשים חייבות בכל מצוות ליל הסדר כאנשים‪.‬‬ ‫והגדת לבנך‬ ‫מן המצוות החשובות והמרכזיות שאנו מקיימים בליל הסדר היא מצוות‬ ‫'והגדת לבנך'‪ ,‬המצווה על האב ללמד ולהעביר את סיפור יציאת מצרים‬ ‫לילדיו‪ .‬מצווה זו שוזרת את כל מהלך ליל הסדר על מצוותיו ואמירת‬ ‫ההגדה‪ .‬על מנת להעצים את החיבור של הילדים לליל הסדר‪ ,‬ההגדה בנויה‬ ‫בצורה של שאלה ותשובה אנו פותחים את חלק ה'מגיד' )שהוא החלק שבו‬ ‫מתקיימת מצוות והגדת לבנך בצורה המשמעותית ביותר( בשאלת 'מה‬ ‫נשתנה' – ומשם והלאה אנו עונים תשובה לילדינו‪.‬‬ ‫אומנם עקרונית התשובה ניתנת תוך כדי קריאת ההגדה וסיפור יציאת‬ ‫מצרים‪ ,‬אולם לא יוצאים יד חובת "והגדת לבנך" כראוי אם הילדים לא הבינו‬ ‫את התשובה בקריאה בעלמא‪ .‬לכן יש לערב את הילדים בצורה פעילה‬ ‫במשך כל אמירת ההגדה‪ .‬על כל הורה להוסיף סיפורים‪ ,‬שירים הצגות או‬ ‫הפעלות שונות על מנת לגרום לילדיו להתעניין בסיפור יציאת מצרים‬ ‫ולחוש כאילו הם יוצאים ממצרים‪.‬‬ ‫גם מי שאין לו ילדים מצווה במצווה זו‪ ,‬אפילו אם הוא לבדו‪ ,‬עליו לספר‬ ‫ביציאת מצרים ולהודות לה' על הניסים הגדולים של הלילה הזה‪.‬‬ ‫ארבע כוסות‬ ‫תיקנו חכמים לשתות ארבע כוסות יין בליל הסדר כדי להרבות בשמחת‬ ‫הגאולה‪ ,‬וכביטוי לחירות‪ .‬ואמנם בכל יום טוב יש מצווה לשמוח על ידי‬ ‫שתיית יין‪ ,‬אולם בפסח הוסיפו חכמים ותיקנו לשתות ארבע כוסות על סדר‬ ‫ההגדה‪ ,‬כדי שעניין השמחה יבוא לידי ביטוי מוחשי בכל שלביו של ליל‬ ‫הסדר ‪ ,‬שכל חלק מחלקי ההגדה נאמר על כוס יין‪ .‬את הקידוש אומרים על‬ ‫הכוס הראשון‪ ,‬ולכן מוזגים לכל המסובים את הכוס לפני אמירת הקידוש‪.‬‬ ‫בשונה מקידוש של חגים אחרים אין להסתפק בטעימה מהיין‪ ,‬אלא על כל‬ ‫אחד לשתות בעצמו רביעית מהכוס שלפניו וכן בכל יתר הכוסות‪ .‬את‬ ‫הסיפור ביצי את מצרים והמחצית הראשונה של ההלל אומרים על הכוס‬ ‫‪ | 66‬חודש האביב‬ ‫השני‪ ,‬ולכן מוזגים אותו לפני שמתחילים לומר את ההגדה‪ ,‬כדי שכל ההגדה‬ ‫תאמר על כוס יין‪ .‬את ברכת המזון אומרים על הכוס השלישי שמוזגים לפני‬ ‫אמירת ברכת המזון‪ .‬אח"כ מוזגים את הכוס הרביעי‪ ,‬כדי לומר עליו את‬ ‫מחציתו השנייה של ההלל ואת ההלל הגדול‪ ,‬וכשמסיימים אמירתם שותים‬ ‫אותו‪ .‬נמצא שכל מה שאנו אומרים בליל הסדר אנו אומרים על כוס יין‪.‬‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬ניתן לצאת ידי חובת ארבע כוסות גם במיץ ענבים‪.‬‬ ‫יש להקפיד שלפני כל אחד ממשתתפי הסדר תונח כוס המכילה רביעית יין‬ ‫)לפחות ‪ 86‬מ"ל(‪ ,‬ויש לשתות כל פעם רוב כוס‪ .‬את הכוס שותים בהסיבת‬ ‫שמאל )כלומר כשנשענים לצד שמאל‪ ,‬רצוי להכין לשם כך כסא עם ידיות‬ ‫או כריות(‪.‬‬ ‫כרפס‬ ‫כדי לעורר תמיהה אצל הילדים ולעורר אותם לשאול שאלות‪ ,‬אנו נוהגים‬ ‫לאכול בתחילת הסדר כרפס‪ .‬מנהגים שונים בעדות ישראל לגבי מהו‬ ‫הכרפס‪ ,‬בארץ נוהגי ם לקחת סלרי )יש לשים לב להשתמש בסלרי ללא‬ ‫חשש תולעים(‪ ,‬ויש מהאשכנזים שנהגו לקחת תפוח אדמה‪ ,‬צנון או בצל ‪.‬‬ ‫נוטלים ידיים ללא ברכה לפני אכילת הכרפס‪ ,‬לאחר מכן‪ ,‬טובלים את‬ ‫הכרפס במי מלח או מי חומץ‪ ,‬מברכים 'בורא פרי האדמה' ואוכלים פחות‬ ‫מכזית )‪ 28‬גרם(‪.‬‬ ‫אכילת מצה‬ ‫מ צווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן מצה‪ ,‬שנאמר )שמות יב‪ ,‬יח(‪" :‬בערב‬ ‫תאכלו מצות"‪ .‬המצות הראשונות והאפיקומן צריכות להיות מצות שמורות‪.‬‬ ‫במהלך ה'סדר' אוכלים לפחות ארבע פעמים כזית מצה‪ .‬שיעור כזית )‪28‬‬ ‫גרם( הוא בערך שני שליש ממצת מכונה‪ .‬ויש להקפיד על שיעור זה‬ ‫לפחות במצה הראשונה שהיא מן התורה!‬ ‫את המצה הראשונה יש לאכול לכתחילה במשך ‪ 4‬דקות לכל היותר‬ ‫)בדיעבד ניתן עד ‪ 9‬דקות(‪.‬‬ ‫את המצה אוכלים בהסיבה על צד שמאל‪ ,‬כמו בשתיית ארבע הכוסות‪.‬‬ ‫הלכות ומנהגים | ‪67‬‬ ‫אכילת מרור‬ ‫מצווה מדברי חכמים לאכול מרור בליל הסדר )בזמן שהיה קרבן פסח קרב‪,‬‬ ‫היתה זו מצווה מן התורה(‪ .‬יש לאכול כזית מרור )‪ 28‬גרם(‪ ,‬לנוהגים לאכול‬ ‫חסה יש לאכול מספר עלים גדולים שנפחם כזית‪ ,‬לנוהגים לאכול חזרת‬ ‫וחסה ניתן לאכול שיעור כזית המורכב משניהם יחד‪.‬‬ ‫את המרור אוכלים שלא בהסיבה‪ .‬את הכורך אוכלים בהסיבה‪.‬‬ ‫אפיקומן‬ ‫האפיקומן הוא שלב סיום האכילה בליל הסדר )פרוש המילה אפיקומן –‬ ‫אפיקו=הוציאו‪ ,‬מן=מיני מתיקה(‪ .‬נוהגים לאכול את המצה שאותה חצינו‬ ‫בתחילת ה'סדר' )בשלב ה'יחץ'( כאפיקומן‪ .‬כל אחד מן המסובים אוכל כזית‬ ‫מצה )‪ 28‬גרם‪ ,‬כשליש מצה( בהסבה על צד שמאל‪.‬‬ ‫את האפיקומן יש לאכול לפני חצות הלילה )בשעה ‪ .(00:39‬לאחר‬ ‫האפיקומן אין אוכלים שום דבר אך ניתן לשתות מים בשעת הצורך‪.‬‬ ‫צאת החג )יום שלישי בערב( בשעה ‪.19:47‬‬ ‫שבת חול המועד פסח‬ ‫בשנה זו בי"ט בניסן ‪ ,‬היום הרביעי של חול המועד‪ ,‬תחול שבת חול המועד‬ ‫פסח‪ .‬דיניה ככל שבת רגילה )את החלות מחליפה המצה כמובן(‪.‬‬ ‫הדלקת נרות בשעה ‪.18:50‬‬ ‫ברוב קהילות ישראל נהגו להתחיל קבלת שבת ב'מזמור לדוד' )ולא מ'לכו‬ ‫נרננה'(‪ ,‬יש קהילות אשכנזיות שנהגו לקצר בפיוט 'לכה דודי' ולומר רק את‬ ‫שני הבתים הראשונים ואת השניים האחרונים של הפיוט‪.‬‬ ‫בבוקר שבת מוציאים שני ספרי תורה‪ .‬בראשון קוראים לשבעה עולים‬ ‫בפרשת כי תשא )"ויאמר ה' אל משה" עד "לא תבשל גדי בחלב אמו"(‬ ‫ובשני מפטיר מפרשת פנחס )"והקרבתם"(‪ .‬ההפטרה בספר יחזקאל פרק‬ ‫ל"ז )"היתה עלי"(‪.‬‬ ‫‪ | 68‬חודש האביב‬ ‫האשכנזים נוהגים לקרוא מגילת שיר השירים בציבור בשבת חול המועד‬ ‫פסח‪.‬‬ ‫למנהג האשכנזים‪ ,‬במוצאי שבת אין אומרים 'ויהי נעם – ואתה קדוש'‪.‬‬ ‫צאת השבת בשעה ‪.19:50‬‬ ‫שביעי של פסח‬ ‫ביום שני כ"א בניסן חל שביעי של פסח‪ .‬הדלקת נרות בשעה ‪.18:51‬‬ ‫שביעי של פסח‪ ,‬דינו כיום טוב שבו אנו אסורים בעשיית מלאכה אך‬ ‫מותרים במלאכת אוכל נפש כמבואר בספרי ההלכה‪.‬‬ ‫יש שנוהגים להתאסף ברוב עם ולקרוא יחד בשמחה את שירת הים לאחר‬ ‫חצות הליל של החג‪ ,‬היות וביום זה זכו בני ישראל לנס קריעת ים סוף‪.‬‬ ‫מוצאי החג בשעה ‪.19:52‬‬ ‫יש להמנע מאכילת חמץ עד כשעתיים לאחר צאת החג על מנת לאפשר‬ ‫לגוי למכור לנו חזרה את החמץ‪.‬‬ ‫חמץ שעבר עליו הפסח‬ ‫חמץ שעבר עליו הפסח ברשות ישראל אסור בהנאה גם אחרי הפסח‪.‬‬ ‫אי לכך אין לקנות חמץ אחרי הפסח )עד ל"ג בעומר בערך( אלא במקום‬ ‫שמכר חמץ כדין ויש לו אישור על כך מהרבנות‪.‬‬ ‫ספירת העומר‬ ‫יסודות המצווה‬ ‫כחלק מהציפייה וההשתוקקות של עם ישראל לקראת מתן תורה אנו‬ ‫סופרים את הימים שמיציאת מצרים‪ ,‬חג הפסח‪ ,‬ועד למעמד הר סיני בחג‬ ‫השבועות‪.‬‬ ‫הלכות ומנהגים | ‪69‬‬ ‫באופן מעשי‪ ,‬מידי ערב לקראת סוף תפילת ערבית )יש שנוהגים לפני 'עלינו‬ ‫לשבח' ויש שנוהגים אחרי( אנו מברכים "‪ ...‬אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על‬ ‫ספירת העומר" )לכתחילה יש לברך בעמידה‪ ,‬אם ברך בישיבה בדיעבד יצא(‬ ‫ולאחר מכן סופרים את המתאים לאותו היום‪ .‬בספירה יש להזכיר הן את‬ ‫מספר הימים והן השבועות שחלפו – לדוגמא "היום שמונה ימים שהם‬ ‫שבוע אחד ויום אחד לעומר"‪ ,‬וכד'‪.‬‬ ‫זמן הספירה‬ ‫לכתחילה יש להשתדל לספור כמה שיותר סמוך לצאת הכוכבים‪ ,‬ולכן‬ ‫מתפללים תפילת ערבית בזמנה ומיד סופרים‪ .‬אם התעכב מלהתפלל ערבית‬ ‫יכול לספור ספירת העומר בברכה עד עלות השחר‪.‬‬ ‫שכח לספור‬ ‫אם נזכר ביום ששכח לספור בערב הקודם‪ ,‬יספור במהלך היום בלא ברכה‬ ‫ולאחר מכן בערב ישוב לספור עם ברכה את היום הבא‪ .‬אם נזכר בערב שלא‬ ‫ספר ביום הקודם – יספור בלא ברכה וכך ימשיך לספור עד סוף הספירה‪,‬‬ ‫בלא ברכה‪.‬‬ ‫מי ששאלו חברו‪ ,‬לאחר שקיעת החמה‪ ,‬כמה ימים היום לעומר‪ ,‬לא יענה לו‬ ‫במספר הימים שכן בכך יתכן ויצא ידי חובת הספירה‪ .‬לכן יאמר לו‪" ,‬אתמול‬ ‫היה כך וכך" וכד'‪ .‬אם אמר לחברו לאחר בין השמשות "היום כך וכך"‪ ,‬ישוב‬ ‫ויספור ספירת העומר לאחר צאת הכוכבים בלא ברכה‪.‬‬ ‫נשים בספירת העומר‬ ‫נשים אינן מחויבות לספור ספירת העומר שכן זו מצווה התלויה בזמן‪ .‬אשה‬ ‫שרוצה לספור בכל זאת‪ ,‬לדעת חלק מהפוסקים האשכנזים יכולה לספור‬ ‫עם ברכה ולדעת הפוסקים הספרדים תספור בלא ברכה‪.‬‬ ‫דיני אבלות בספירת העומר‬ ‫ימי ספירת העומר‪ ,‬נוסף על היותם הכנה לקראת מתן תורה‪ ,‬הינם ימים בהם‬ ‫אנו אבלים על מותם של תלמידי רבי עקיבא ועל הקהילות הקדושות‬ ‫‪ | 70‬חודש האביב‬ ‫שחרבו באכזריות נוראה במסעי הצלב שאירעו בימים אלו‪ .‬חז"ל מלמדים‬ ‫אותנו שתלמידי רבי עקיבא מתו בתקופה שבין פסח לשבועות משום שלא‬ ‫נהגו כבוד זה לזה‪ ,‬כלומר‪ ,‬התיקון של תקופה זו וההכנה הראויה למתן תורה‬ ‫קשור בחיזוק ה'אהבת ישראל' שבינינו‪.‬‬ ‫נחלקו המנהגים באיזה חלק מספירת העומר יש לנהוג דיני אבלות‪.‬‬ ‫המנהג הספרדי המקובל הוא לנהוג דיני אבלות מפסח עד ל"ד בעומר‪.‬‬ ‫בין האשכנזים יש נוהגים מפסח ועד ל"ג בעומר‪ ,‬ויש נוהגים מר"ח אייר עד‬ ‫ערב שבועות להוציא את ל"ג בעומר )יש מנהגים שונים נוספים‪ ,‬ואין כאן‬ ‫המקום לפרטם(‪.‬‬ ‫נישואין‬ ‫נוהגים שלא לערוך חופות בימי האבלות שבספירה‪ .‬ברבנות רמת גן נוהגים‬ ‫להימנע מנישואי אשכנזים מפסח עד ר"ח סיון‪ ,‬להוציא את ר"ח אייר‪ ,‬ל"ג‬ ‫בעומר ויום ירושלים )כ"ח אייר(‪ .‬נישואי ספרדים אסורים מפסח עד ל"ד‬ ‫בעומר‪.‬‬ ‫תספורת‬ ‫נוהגים שלא להסתפר במהלך ימי האבלות שבספירת העומר‪ .‬יש שנוהגים‬ ‫שלא להסתפר עד חג השבועות )מטעמים שבתורת הסוד(‪.‬‬ ‫ריקודים ושמחה‬ ‫נוהגים שלא לערוך שמחות שבהם ריקודים ומחולות בימים אלו‪ .‬כאשר‬ ‫ישנה ברית מילה או שאר סעודת מצווה שזו זמנה‪ ,‬אם נוהגים כל השנה‬ ‫לערוך סעודה זו עם כלי נגינה‪ ,‬ניתן לעשות זאת גם בימי הספירה‪.‬‬ ‫שמיעת מוסיקה‬ ‫כתבו הפוסקים שנהגו שלא לשמוע מוסיקה עליזה במהלך ימי האבלות‬ ‫שבספירה‪ ,‬הן בהופעה חיה והן ממכשיר ביתי‪ .‬ניתן לשמוע מוסיקה שקטה‬ ‫שמתאימה לאבלות הספירה‪.‬‬ ‫הלכות ומנהגים | ‪71‬‬ ‫יום הזיכרון לשואה ולגבורה‬ ‫כאמור‪ ,‬קהילות הקודש חרבו בימי הספירה‪ .‬מסעי הצלב יצאו מגרמניה‬ ‫ועברו דרך אירופה עד א"י‪ .‬השואה הנוראה יצאה אף היא מגרמניה‪ .‬אומנם‬ ‫מבלי לדעת על הקשר בין הדברים נקבע בחוק יום כ"ז בניסן כיום הזיכרון‬ ‫לשואה ולגבורה‪.‬‬ ‫יום הזיכרון לחללי צה"ל‬ ‫בבתי הכנסת תיערכנה אזכרות לחללי צה"ל ביום שני ה' באייר )‪– 5.5.14‬‬ ‫השנה‪ ,‬נד חה יום הזיכרון בגלל הסמיכות לשבת( כל עדה לפי נוסחה‪.‬‬ ‫יום העצמאות‬ ‫בחסדי ה' עלינו זכינו בדור האחרון לניסים גדולים ‪ -‬להקמת מדינת ישראל‬ ‫ולקיבוץ גלויות שלא היה כמוהו מעולם‪ .‬מתוך הרצון לשבח ולהודות לבורא‬ ‫עולם על כל נסיו עמנו‪ ,‬קבעה מועצת הרבנות הראשית את יום ה' אייר כיום‬ ‫הלל והודאה‪ .‬כדרכם של חז"ל‪ ,‬כדי לציין את הודאתנו לקב"ה אנו מוסיפים‬ ‫בתפילה את תפילת הלל‪ ,‬וכך גם תקנת הרבנות הראשית ליום העצמאות‪.‬‬ ‫בשנה זו יום העצמאות נדחה‪ ,‬בגלל הסמיכות לשבת‪ ,‬וחל ביום שלישי ו'‬ ‫באייר )‪.(6.5.14‬‬ ‫נוהגים בתפילת הערב לומר לפני תפילת ערבית מזמור ק"ז בתהילים )"הודו‬ ‫לה' כי טוב‪ ("...‬במנגינת שמחה‪ ,‬וכן מוסיפים פרקים שונים מתהילים ומתוך‬ ‫הפיוט 'לכה דודי'‪ .‬לאחר מכן מתפללים ערבית בשמחה‪.‬‬ ‫לאחר התפילה נוהגים להתכנס לסעודה חגיגית בה מודים לה' יתברך‬ ‫בשירות ותשבחות על חסדיו הרבים ביום זה‪.‬‬ ‫בתפילת שחרית‪ ,‬אין אומרים תחנון‪ .‬נוהגים לומר תפילת הלל לאחר חזרת‬ ‫הש"ץ‪ ,‬יש שאומרים הלל בברכה ויש שאומרים הלל בלא ברכה‪.‬‬ ‫‪ | 72‬חודש האביב‬ ‫בתפילת מנחה אין אומרים תחנון‪.‬‬ ‫נוהגים לייחד את היום להתבוננות בחסדי ה' עלינו ומתוך כך להודות‬ ‫ולשמוח בניסים ובחזרתנו לארץ ישראל‪.‬‬ ‫יום ירושלים‬ ‫כהמשך לניסי יום ה עצמאות‪ ,‬וביתר שאת‪ ,‬זיכנו הקב"ה לחזות בניסים‬ ‫גדולים עוד יותר בשחרור מרחבים מאדמת ארץ ישראל ובראשם עיר‬ ‫הקודש ירושלים ומקום בית מקדשנו‪ .‬כדי להודות לבורא עולם קבעה‬ ‫הרבנות הראשית את יום כ"ח באייר כ'יום ירושלים'‪.‬‬ ‫השנה‪' ,‬יום ירושלים' יחול ביום רביעי כח' אייר )‪.(28.5.14‬‬ ‫בתפילת ערבית נוהגים לומר מזמורי תהלים מעניני היום בשירה ובנעימה‪.‬‬ ‫בתפילת שחרית נוהגים שאין אומרים תחנון‪ ,‬ומוסיפים תפילת הלל‬ ‫)בברכה(‪.‬‬ ‫במנחה אין אומרים תחנון‪.‬‬ ‫ושבתה הארץ‬ ‫היערכות לקראת שנת השמיטה תשע"ה‬ ‫ושבתה הארץ‬ ‫הכנת גן הנוי לקראת‬ ‫השמיטה‬ ‫דישון בשמיטה‬ ‫טיפול בעשבייה‬ ‫פרחים בשמיטה‬ ‫אוצר בית דין‬ ‫היערכות לקראת שנת השמיטה תשע"ה‬ ‫‪1‬‬ ‫בעריכת הרב אור חיים טאוב‬ ‫כחלק מתהליך החזרה של עם ישראל לארץ ישראל‪ ,‬ומתוך חיבור עמוק לאדמת‬ ‫ארץ ישראל ולמשמעות הרוחנית של החיבור הזה‪ ,‬בעזרת ה' בשנה הבאה תחול‬ ‫שנת השמיטה שבה נזכה לממש את הרעיונות הייחודיים שהתורה מצווה אותנו‬ ‫ביחס לאדמה בשנה השביעית‪.‬‬ ‫פרטי הלכות ודיני שמיטה מסועפים ורבים‪ ,‬חלקם עוסקים בצורת עיבוד האדמה‬ ‫המותרת בשמיטה‪ ,‬חלקם עוסקים באיסורי מלאכת הקרקע בשמיטה ובקדושתם‬ ‫של פירות השמיטה ועוד ועוד‪.‬‬ ‫במאמר שלפניכם בחרנו לעסוק בהכנות הנצרכות לקראת שנת השמיטה‪ ,‬בעיקר‬ ‫במגזר הפרטי – כדי שנוכל‪ ,‬מחד‪ ,‬לשמור שמיטה כהלכתה ומאידך להמשיך להנות‬ ‫)באופן המותר( מגידולי הקרקע‪.‬‬ ‫הכנת גן הנוי לקראת השמיטה‬ ‫א‪ .‬המלאכות האסורות לביצוע בשביעית הן‪ :‬חרישה‪ ,‬זריעה‪ ,‬זמירה‪ ,‬קצירה ובצירה‬ ‫)כדרך הקוצרים(‪ .‬גם שתילה‪ ,‬נטיעה והשקית הנבטה כלולות לרוב הדעות‬ ‫באיסור זריעה‪ .‬כמו‪-‬כן אסור המסחר בפירות שביעית‪ .‬פירות הגן מותרין לכלל‬ ‫הציבור‪ ,‬אך צריך לנהוג בהם בקדושת פירות שביעית‪.‬‬ ‫* הרב טאוב הוא רב קהילת נהורא במרכז רמת גן‪ ,‬ורב במועצה הדתית רמת גן‪.‬‬ ‫‪ 1‬חלקים רבים ממאמר זה הועתקו מתוך חוברת שיצאה בהוצאת משרד החקלאות‪ ,‬המשרד לשירותי‬ ‫דת וועדת השמיטה של הרבנות הראשית לישראל‪ .‬תודתנו נתונה לאגרונום ישראל גלון על‬ ‫החומר שהעמיד לרשותנו‪ .‬ניתן לעיין בחוברת במלואה וכן בפרסומים נוספים באתר שה"ם‪:‬‬ ‫‪www.shaham.moag.gov.il‬‬ ‫‪ | 76‬חודש האביב‬ ‫ב‪ .‬שאר מלאכות הגן מותרות‪ ,‬כאשר עשייתן נועדה לקיום הצמח וקיום הגן וכדי‬ ‫למנוע נזק ניכר לצמח )או לפריו(‪ .‬לפיכך בשנת השמיטה תעשינה בגנים‪ ,‬רק‬ ‫הפעולות הנדרשות לקיום הגן‪.‬‬ ‫עבודות פיתוח ואחזקה שאינן חקלאיות כגון‪ :‬סלילת מדרכות‪ ,‬קירות‪ ,‬גידור‪,‬‬ ‫רישות‪ .‬הכנת מערכת השקיה לגן שיבוצע לאחר השמיטה אפשר לבצע בשנת‬ ‫השמיטה‪ ,‬במגבלות מסויימות‪ ,‬ובפרט ביחס לעבודות עפר )במקרה של ספק יש‬ ‫לשאול שאלת חכם (‪.‬‬ ‫ג‪ .‬גינות בבתים משותפים – כל אדם מישראל מוזהר על שמיטת אדמתו‪ ,‬לכן הוא‬ ‫עובר על מצוות "ושבתה הארץ" גם כאשר אחרים עובדים באדמתו‪ .‬קל וחומר‪,‬‬ ‫שאין להשתתף בתשלום עבור ביצוע מלאכות אסורות בגינון‪ .‬אי לכך כדאי‬ ‫לשכנע את שאר הדיירים בבית משותף‪ ,‬שאפשר לקיים את גינת הנוי‬ ‫המשותפת ברמה נאותה בשמיטה על פי ההלכה‪ .‬אם אי אפשר לשכנעם‪ ,‬אין‬ ‫להכנס לריב ומומלץ להודיע בכתב ובעל פה לועד הבית שמבקשים שהסכום‬ ‫שמשולם כמיסים לא ישמש לצורכי הגינה‪ ,‬אלא לשאר המטרות המשותפות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬המגבלות ההלכתיות חלות גם על גננים מקצועיים המתפרנסים מעבודות גננות‪.‬‬ ‫גנן‪/‬קבלן הנדרש ע"י רשויות ומוסדות לבצע עבודות האסורות בשמיטה‪ ,‬ישאל‬ ‫שאלת חכם ויוכל להעזר בועדת השמיטה שע"י הרבנות הראשית‪.‬‬ ‫ההנחיות המעשיות לביצוע העבודות לפני שנת השמיטה בגן הנוי‬ ‫נטיעת צמחים‬ ‫א‪ .‬עצי פרי – שתילים חשופי שורש מותר לנטוע עד ט"ז באב תשע"ד לפני‬ ‫השקיעה‪ ,‬כדי שיהיו שבועיים לקליטה ואחריהם חודש קיום‪ ,‬שיאפשר למנות‬ ‫ולחשב שנת עורלה שלמה עד ראש השנה‪.‬‬ ‫עצי פרי המושרשים בתוך גוש הנמצא בעציץ נקוב )קוטר הנקב בתחתית יותר‬ ‫מ‪ 2 -‬ס"מ( קודם ט"ו באב‪ ,‬ושעמדו על הקרקע מלפני ראש חודש אלול‪ ,‬ונחשבים‬ ‫כמחוברים לקרקע – אפשר לנטעם עד ערב ראש השנה‪ ,‬בתנאי שבשעת‬ ‫השתילה גוש השורשים לא התפורר‪) .‬באופן מעשי מומלץ שלא להשקות את‬ ‫הגוש יומיים‪-‬שלושה לפני השתילה‪ ,‬כך יגדל הסיכוי שהגוש ישאר בשלמותו(‪.‬‬ ‫ב פועל‪ ,‬אין כמעט שתילים העומדים ישירות על הקרקע אלא על גבי מצע‬ ‫מנותק ולכן יש לשותלם רק עד ערב ראש חודש אלול‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עצי סרק וצמחי נוי ‪ -‬הנתונים בגוש בתוך מיכל כנ"ל ואין חשש להתפוררות‬ ‫הגוש בשעת השתילה‪ ,‬אפשר לשתול עד ערב ראש השנה‪.‬‬ ‫ושבתה הארץ | ‪77‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫שתילי עצי סרק וצמחי נוי שאין בהם דין ערלה‪ ,‬גלויי שורש‪ ,‬או כשיש חשש‬ ‫להתפוררות גוש השורשים בשעת השתילה‪ ,‬מותר לשתול עד שבועיים לפני‬ ‫ראש השנה ‪) .‬אסור להשקות צמחים אחר ראש השנה להשרשה אם לא‬ ‫השתרשו עד אז(‪.‬‬ ‫צמחי מאכל וריח )עשבוניים(‪ ,‬שתיתכן בהם קדושת שביעית‪ ,‬אם השתרשו‬ ‫בשביעית יש בהם איסור ספיחים וצריך לעוקרם‪ .‬במרבית הצמחים דרושים‬ ‫לקליטה שלושה ימים‪ ,‬אך בצמחים איטיי השתרשות דרוש יותר זמן לכך‪.‬‬ ‫שתילת מדשאות – בשתילה של מרבדי דשא או גלילים ניתן לשתלם לכל‬ ‫היאוחר עשרה ימים לפני השמיטה‪ ,‬זמן המספיק לקליטתם בקרקע‪ .‬בשיטות‬ ‫שתילה ידניות‪" ,‬פלגים" או זרייה מכנית רצוי להקדים את שתילת המדשאות‬ ‫בקיץ תשע"ד כדי שהדשא יספיק לכסות את השטח לפני שנת השמיטה‪ ,‬כדי‬ ‫שכיסוחי הדשא בשנת השמיטה )הגורמים לצימוח אופקי מוגבר בדשאים( לא‬ ‫יגרמו להתפשטותו לכיסוי הקרחות‪ .‬גם צמחים אחרים – כגון‪ :‬עצים‪ ,‬שיחים‪,‬‬ ‫פרחים רב שנתיים‪ ,‬וורדים וכיו"ב – כדאי להקדים שתילתם‪ ,‬כדי שיצמחו‬ ‫ויתבגרו ככל האפשר בשנה השישית‪ .‬ככל שהצמח מבוגר יותר הוא זקוק‬ ‫לפחות טיפולי עיצוב‪ ,‬גיזום‪ ,‬דישון ועישוב‪.‬‬ ‫עונתיים‪ ,‬עשבוניים רב שנתיים וגיאופיטים – במקום פרחי עונה‪ ,‬שנהוג לשתול‬ ‫בכמות גדולה לקבלת אפקטים של צבע‪ ,‬מומלץ לשתול לפני השמיטה‬ ‫עשבוניים רב שנתיים אשר יצמחו ויפרחו במשך שנת השמיטה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬מיני פלרגוניום‪ ,‬מיני גזניה‪ ,‬ורבנה‪ ,‬מיני וינקה‪ ,‬אסתר רב‪-‬שנתי‪ ,‬מיני‬ ‫חרצית ‪ ,‬זני המרוקליס‪ ,‬אגפנאטוס אפריקאי‪ ,‬מיני מרוה‪ ,‬מיני חוטמית‪ ,‬ועוד‬ ‫רבים אחרים‪.‬‬ ‫כמו כן אפשר לשתול בצלים ופקעות לפני ראש השנה כדי שיפרחו בשנת‬ ‫השמיטה‪ .‬כאמור אפשר לשתול ולהשריש לפני ראש השנה‪ .‬אלה שישתלו‬ ‫סמוך לראש השנה יושקו בתחילת שנת השמיטה רק לאחר שהבצלים והפקעות‬ ‫השרישו מגשם‪ .‬אפשר לווסת פריחה לאורך עונה ארוכה ע"י הקדמת הפריחה‬ ‫בחלק מהבצלים באמצעו ת קירור‪ .‬אפשר לזרז השרשה באיחסון מוקדם בקירור‬ ‫בתוך מצע לח‪ .‬בין המינים המתאימים לשתילה לפני השמיטה‪ :‬כלנית‪ ,‬סיפן‪,‬‬ ‫אירוס‪ ,‬נרקיס‪ ,‬שושן‪ ,‬היפיאסטרום‪ ,‬נורית ועוד‪.‬‬ ‫מדשאות זמניות – בשטחים המיועדים למדשאה שעדיין לא נשתלו ניתן באופן‬ ‫זמני לזרוע מיני זון חד שנתי המיועדים לדשא )"רייגראס"( כשלשה שבועות‬ ‫לפני ראש השנה‪ ,‬להשקות ולהנביט את הדשא ולקבל אפקט של דשא ירוק‬ ‫במשך שנת השמיטה‪ .‬אפשרות זו יכולה לפתור בעיה במקומות שלא הספיקו‬ ‫‪ | 78‬חודש האביב‬ ‫לשתול מדשאות קבע בשנה השישית‪ ,‬או שהיו צריכים לפי סדר העבודות‬ ‫לשתול דשא כזה בשנה הבאה‪ .‬במקרה זה זריעת הדשא הזה תהיה תחליף זמני‬ ‫לדשא הקבוע‪ .‬בזנים של זון הכיסוח אינו גורם לצימוח אופקי של הדשא‪ .‬זריעה‬ ‫כזאת מוצעת גם כפתרון ל"מילוי" קרחות לקראת ראש השנה‪ .‬כדאי לזכור‬ ‫שדשא זה יצרוך בקיץ כמות מים גדולה יותר מהזנים החמים הרגילים‪.‬‬ ‫גיזום לפני השמיטה‬ ‫מאחר ואנו נמנעים מגיזום עצים מבוגרים ושיחים בשביעית‪ ,‬יש לגזום בשנה‬ ‫השישית )תשע"ד( באופן מלא את כל הצמחים הזקוקים לגיזום‪.‬‬ ‫א‪ .‬גיזום עצים צעירים – יש להקפיד במיוחד על עיצוב העצים הצעירים לפני‬ ‫השמיטה על מנת להקטין את הצורך בגיזום בשביעית‪ .‬ככל שהעץ יהיה בוגר‬ ‫יותר ומעוצב באופן מקצועי‪ ,‬הטיפול בו בשביעית יהיה פשוט יותר מבחינה‬ ‫הלכתית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬גיזום שיחים – מבחינה מקצועית לא ייגרם נזק לרוב השיחים ולנויים אם אינם‬ ‫נגזמים במשך שנה אחת‪ ,‬לפיכך אין לגזום את רוב השיחים בשביעית כלל‪ .‬יש‬ ‫להקפיד גם במקרה זה על גיזום מקצועי לפני השמיטה‪ .‬גיזום שאינו מקצועי‬ ‫עלול לגרום נזק רב לשיחים ולעצים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬גיזום גדר חיה פורמלית – שיחים המעוצבים כגדר חיה ונגזמים באופן קבוע בגן‬ ‫מותר להמשיך ולגזום בשמיטה ולכן אין צורך בטיפול מיוחד לפני השמיטה‪.‬‬ ‫דישון‬ ‫כדי להימנע עד כמה שאפשר מדישון בשביעית יש לדשן לפני השמיטה‪ ,‬את העצים‬ ‫ואת השיחים הצעירים‪ ,‬את המדשאות‪ ,‬את הוורדים‪ ,‬את הפרחים ואת צמחי הכיסוי‬ ‫העשבוניים ‪ .‬בקרקעות כבידות ובינוניות דישון מקצועי שיעשה לפני השמיטה עשוי‬ ‫למ נוע לחלוטין את הצורך בדישון במהלך השמיטה‪ .‬בקרקעות קלות וחוליות יש‬ ‫צורך לבחון במהלך השמיטה את הצורך בדישון באמצעות יועץ מקצועי‪.‬‬ ‫עשבייה‬ ‫ככלל‪ ,‬מותר לטפל בעשביה בשמיטה‪ ,‬אך בכל זאת יש להקפיד על נקיון הגינה‬ ‫מעשבים לפני שנת השמיטה‪ ,‬כדי להימנע מטיפולים מיותרים להדברת עשבים‬ ‫בשמיטה‪.‬‬ ‫ושבתה הארץ | ‪79‬‬ ‫הכנה מסודרת של גן הנוי לקראת שנת השמיטה תתרום להחזקה טובה ברמה‬ ‫סבירה של הגן במשך שנת השמיטה‪ ,‬תוך ביצוע מינימלי של עבודות אחזקה‬ ‫בשמיטה בהתאם להנחיות ההלכתיות‪.‬‬ ‫פרחים בשמיטה‬ ‫היות וישנן דרכים בהן מותר לגדל פרחים ולסחור בהם בשמיטה‪ ,‬וישנן דרכים שבהן‬ ‫לא ניתן לעשות זאת על פי ההלכה – על כל חנות פרחים ליצור קשר עם משתלה‬ ‫המספקת פרחים שגודלו בהיתר בשמיטה )ניתן להעזר בועדת השמיטה של הרבנות‬ ‫הראשית לישראל למציאת משתלות מתאימות(‪.‬‬ ‫כצרכנים‪ ,‬עלינו להמנע מקניית פרחים במקומות בהם נמכרים פרחים שלא גודלו‬ ‫בהיתר ולכן יש לבקש )כבר כעת( מבעל חנות הפרחים להערך לקראת שנה הבאה‬ ‫ולשווק פרחים המותרים למכירה‪.‬‬ ‫אוצר בית דין‬ ‫הדרך המומלצת ביותר מבחינה הלכתית לשיווק וקניית פרות בשנת השמיטה היא‬ ‫על ידי אוצר בית דין‪ .‬אוצר בית דין הוא כינוי של חז"ל להסדרת חלוקת פרות הגדלים‬ ‫בשמיטה בצורה הראויה על פי ההלכה וללא חשש למסחר בפרות שביעית‪ .‬אמנם‪,‬‬ ‫בית הדין משלם שכר למגדלי הפרות – אך כשכר טירחה בלבד עבור עבודתם ולא‬ ‫כרווח מפרות שביעית‪.‬‬ ‫לקראת שנת השמיטה הבעל"ט‪ ,‬יפעיל 'בית האוצר' אוצר בית דין שיקים תחנות‬ ‫חלוקה ברחבי הארץ עבור צרכני פרות שביעית‪ .‬על מנת שגוף זה יוכל לפעול כראוי‬ ‫)הן מבחינה לוגיסטית והן מבחינה כלכלית( עלינו‪ ,‬כצרכנים‪ ,‬לסייע ולהרתם‪ .‬ככל‬ ‫שיהיה ביקוש רב יותר‪ ,‬כך יוכל אוצר בית הדין לפעול בצורה מקיפה וטובה יותר –‬ ‫לטובת קדושתם של הפירות ולטובת הצרכנים המעוניינים בתוצרת כשרה ומהודרת‬ ‫כהלכה‪.‬‬ ‫סמוך לשנת השמיטה יתפרסמו המקומות שבהם יפעיל 'אוצר הארץ' חנויות של‬ ‫אוצר בית הדין ופרטים נוספים‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬זכ ות גדולה נפלה בחלקנו להיות שותפים במצווה גדולה זו של שמיטת‬ ‫הארץ‪ .‬חיבתה של ארץ ישראל מעוררת אותנו לאכול מפירותיה הקדושים – ובלבד‬ ‫שהדברים ייעשו כדת וכדין‪.‬‬ ‫‪ | 80‬חודש האביב‬ ‫חז"ל לימדונו שסוף מעשה במחשבה תחילה‪ ,‬אם נדע להערך נכון כיום לקראת שנת‬ ‫השמיטה‪ ,‬נוכל לחסוך הרבה עוגמת נפש ושאלות הלכתיות מורכבות בשנה הבאה‪.‬‬ ‫יהי רצון שנזכה לשמור שמיטה כהלכתה‪ ,‬ומתוך כך לחזור ולספור‬ ‫שמיטין ויובלות כסדרן ובחיובן מן התורה בגאולה השלמה‪,‬‬ ‫במהרה בימינו‪.‬‬ ‫מידע שימושי‬ ‫בית הוראה‬ ‫בית דין לדיני ממונות‬ ‫שיעורי דף היומי‬ ‫זמני התפילות בבתי הכנסת‬ ‫זמני כניסת השבת ברמת גן‬ ‫זמני המולד‬ ‫רשימת מקוואות‬ ‫כשרות – רק עם תעודה‬ ‫הגעלת כלים‬ ‫מידע שימושי‬ ‫בית הוראה‬ ‫על מנת לאפשר לציבור נגישות לפתרון בעיות הלכתיות יומיומיות‪ ,‬החליטה‬ ‫המועצה הדתית להקים בית הוראה מרכזי בראשות מו"ר הרב יעקב אריאל שליט"א‪,‬‬ ‫רב העיר רמת גן‪ ,‬ממנו תצא תורה והלכה לכל תושבי העיר‪ .‬ניתן להתקשר לרבני בית‬ ‫ההוראה בכל שאלה הלכתית‪.‬‬ ‫רבני בית ההוראה‬ ‫הרב יעקב אריאל‬ ‫‪050-5666605 ,5746205‬‬ ‫הרב אריה נדב‬ ‫‪03-6764130‬‬ ‫הרב שמעון בן חיים‬ ‫‪052-3626263‬‬ ‫הרב ישראל פייגנבלט ‪054-8436269‬‬ ‫הרב אהרן כץ‬ ‫‪054-4643097‬‬ ‫הרב אור חיים טאוב‬ ‫‪052-4317391‬‬ ‫הרב יחיעם עוזרי‬ ‫‪052-2548792‬‬ ‫הרב בנימין קופרמן‬ ‫‪050-8762313‬‬ ‫הרב יצחק בן יוסף‬ ‫‪052-2337888‬‬ ‫הרב ציון פלח‬ ‫‪054-7463601‬‬ ‫מס' פקס‬ ‫‪6724731‬‬ ‫דואר אלקטרוני‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪ | 84‬חודש האביב‬ ‫בית דין לדיני ממונות‬ ‫"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" – מכאן למדו חכמים את חובת הפנייה‬ ‫לבית‪-‬דין הדן על‪ -‬פי תורה‪ .‬הננו מבשרים לקהל הרחב שבית‪-‬הדין לדיני ממונות‬ ‫ברמת‪ -‬גן מגביר את פעילותו‪.‬‬ ‫בפני בית‪-‬הדין נערכים דיונים בתחומים שונים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫עובדים ומעבידים‬ ‫שכירות‬ ‫תיווך‬ ‫נזקים‬ ‫הפרת חוזים ועוד‬ ‫משך הדיונים בבית‪ -‬הדין קצר ופסק הדין ניתן בתוך מספר שבועות‪ .‬כידוע ההלכה‬ ‫מחייבת לפנות בכל דיון משפטי לבית‪-‬דין הדן על‪-‬פי התורה‪ .‬כל מי שנזקק לדיון כזה‬ ‫מוזמן בזאת להתדיין בפני בית‪-‬הדין לדיני ממונות ברמת‪-‬גן‪.‬‬ ‫כתובת בית‪ -‬הדין‪:‬‬ ‫בית הדין לענייני ממונות‬ ‫רח' הרצל ‪ ,47‬ת‪.‬ד‪,129 .‬‬ ‫רמת גן‪52101 ,‬‬ ‫טל'‪ ,03-6700555 :‬שלוחה ‪123‬‬ ‫פקס‪03-6709471 :‬‬ ‫"ואשיבה שופטיך כבראשונה‪...‬‬ ‫אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה"‬ ‫שיעורי דף היומי | ‪85‬‬ ‫שיעורי דף היומי‬ ‫את עיקר ייעודה רואה המועצה הדתית בהפצת תורה ודעת בין השכבות הרחבות‬ ‫של כלל הציבור בעיר‪ .‬מערכת מסועפת של שיעורי תורה בכל מגוון נושאי היהדות‬ ‫מתקיימת בכ‪ 120 -‬בתי כנסת ברחבי העיר‪ ,‬בהם יכול להשתלב כל זקן ונער להרוות‬ ‫צימאון נפשו במי דעת של תורה ויהדות‪ .‬המועצה הדתית משתתפת בהוצאות‬ ‫שיעורים אלו‪.‬‬ ‫דגש מיוחד וחשיבות רבה רואה המועצה הדתית בתמיכה בשיעורי הדף היומי‬ ‫המהווים אות להתמדה ולאהבת התורה‪.‬‬ ‫מצורפת רשימת שיעורי הדף היומי המתקיימים בבתי הכנסת בעיר‪.‬‬ ‫בית כנסת‬ ‫רחוב‬ ‫ימים שעות‬ ‫שם מגיד השיעור‬ ‫אגודת בית‬ ‫כנסת רמת חן‬ ‫אהל שמעון‬ ‫רמת חן ‪5‬‬ ‫א‪ -‬ו‬ ‫‪7.15 – 08.00‬‬ ‫הרב ישראל פרוכטר‬ ‫הבילויים ‪46‬‬ ‫א‪ -‬ו‬ ‫‪6.20 – 07.10‬‬ ‫הרב ברוך עגמי‬ ‫ז‬ ‫‪07.00-07.45‬‬ ‫הרב ברוך עגמי‬ ‫אור ישרים‬ ‫ראם ‪14‬‬ ‫א‪ -‬ה‬ ‫‪20.00-21.30‬‬ ‫הרב שמואל ניסן‬ ‫בני ציון‬ ‫קריניצי ‪4‬‬ ‫א‪ -‬ה‬ ‫‪20.30-22.00‬‬ ‫הרב נתנאל פוטרמילך‬ ‫דובב עוז‬ ‫הבילויים ‪15‬‬ ‫א‪ -‬ו‬ ‫‪06.10-06.50‬‬ ‫הרב כץ אהרן‬ ‫א‪ -‬ה‬ ‫‪20.00-21.00‬‬ ‫הרב צבי הירש‬ ‫ז‬ ‫‪07.45-08.30‬‬ ‫הרב אהרן כץ‬ ‫‪ | 86‬חודש האביב‬ ‫המרכזי‬ ‫לאשכנזים‬ ‫אצ"ל ‪39‬‬ ‫זכרון קדושים‬ ‫אחד העם ‪57‬‬ ‫חזון למועד‬ ‫הגלגל ‪46‬‬ ‫יד הגבורים‬ ‫נגבה ‪16‬‬ ‫ישראל הצעיר‬ ‫ק‪ .‬קריניצי‬ ‫המשורר י‪.‬‬ ‫כהן ‪27‬‬ ‫מנחת חובב‬ ‫השר משה ‪32‬‬ ‫משכנות‬ ‫ישראל‬ ‫צעירים‬ ‫ברודצקי ‪8‬‬ ‫א‪-‬ה‬ ‫‪21.00-22.00‬‬ ‫הרב שייקה גנץ‬ ‫ז‬ ‫לפני מנחה‬ ‫הרב שייקה גנץ‬ ‫א‪-‬ה‬ ‫‪19.40-20.40‬‬ ‫הרב שמשון פרנקל‬ ‫ו‬ ‫‪09.00-10.30‬‬ ‫הרב שמשון פרנקל‬ ‫א‪-‬ה‬ ‫‪17.00-18.00‬‬ ‫ישראל ניסן‬ ‫ו‬ ‫‪10.30-11.30‬‬ ‫ישראל ניסן‬ ‫ז‬ ‫‪23.30-24.30‬‬ ‫ישראל ניסן‬ ‫א‪-‬ו‬ ‫‪05.30-06.45‬‬ ‫הרב ברדה אברהם‬ ‫ז‬ ‫א‪-‬ו‬ ‫שלוש שעות‬ ‫לפני צאת שבת‬ ‫‪07.20-08.15‬‬ ‫הרב ברדה אברהם‬ ‫הרב אלחנן גולדהבר‬ ‫ז‬ ‫‪19.00-20.00‬‬ ‫פנחס אהרנברג‬ ‫א‪-‬ו‬ ‫‪08.00-09.00‬‬ ‫הרב בטיסט לוי יצחק‬ ‫א‪-‬ה‬ ‫‪20.00-21.00‬‬ ‫הרב בטיסט לוי יצחק‬ ‫ז‬ ‫א‪-‬ה‬ ‫שלוש שעות‬ ‫לפני צאת שבת‬ ‫‪06.00-06.40‬‬ ‫צבי אברמוב‬ ‫הרב ישראל לבל‬ ‫ו‬ ‫‪06.00-07.00‬‬ ‫הרב ישראל לבל‬ ‫ז‬ ‫‪07.50-08.30‬‬ ‫חברותא‬ ‫שיעורי דף היומי | ‪87‬‬ ‫נאוה תהילה‬ ‫הגלגל ‪42‬‬ ‫שבטי ישראל‬ ‫ אשכנזים‬‫שבטי ישראל‬ ‫– אשכנזים‬ ‫שבטי ישראל‬ ‫‪ -‬אשכנזים‬ ‫בן גוריון ‪243‬‬ ‫שכון מזרחי‬ ‫נ‪ .‬אשכנז‬ ‫שער האריות‬ ‫הראב"ע ‪5‬‬ ‫א‪ -‬ו‬ ‫השורה ‪11‬‬ ‫א‪ -‬ה‬ ‫‪19.00-20.00‬‬ ‫א‪ -‬ה‬ ‫‪14.00-15.00‬‬ ‫תפארת שלמה סוקולוב ‪14‬‬ ‫א‪ -‬ו‬ ‫‪06.30-07.30‬‬ ‫הרב אשר לוי‬ ‫א‪ -‬ה‬ ‫‪16.35-17.35‬‬ ‫ישראל ניסן‬ ‫א‪ -‬ו‬ ‫‪06.45-07.30‬‬ ‫הרב קרויזר חיים‬ ‫א‪ -‬ו‬ ‫‪20.00-20.45‬‬ ‫הרב כץ יהודה‬ ‫ז‬ ‫לפני מנחה ‪ 45‬ד'‬ ‫)זמן הדלקת‬ ‫נרות(‬ ‫‪07.00-07.30‬‬ ‫שמואל רוזנר‪/‬אדלר‬ ‫הרב אריאל יעקב‬ ‫הרב נוסנס‬ ‫הרב יובל נגר‬ ‫‪ | 88‬חודש האביב‬ ‫זמני התפילות בבתי הכנסת‬ ‫]*זמן 'רגיל' למנחה = ‪ 15‬דקות לפני שקיעה‪[.‬‬ ‫בית הכנסת‬ ‫כתובת‬ ‫שחרית‬ ‫מנחה וערבית‬ ‫אגודת אחים‬ ‫רמב"ם‬ ‫בן אליעזר ‪25‬‬ ‫שחרית חול‬ ‫‪5.30 -‬‬ ‫רגיל‬ ‫אגודת ביכ"נ רמת‬ ‫חן‬ ‫רמת חן ‪5‬‬ ‫‪6.30‬‬ ‫אין‬ ‫אגודת הספרדים‬ ‫– עמידר‬ ‫בן אליעזר ‪9‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫אין‬ ‫אהבה ואחוה‬ ‫מלכי צדק ‪9‬‬ ‫א‪5.15 .‬‬ ‫ב‪6.45 .‬‬ ‫אין‬ ‫אהל גבריאל‬ ‫אחד העם ‪10‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫אין‬ ‫אהל יעקב‬ ‫אהוד ‪8‬‬ ‫‪5.30‬‬ ‫אין‬ ‫אהל מועד )אהל‬ ‫מרדכי(‬ ‫עזריאל ‪28‬‬ ‫‪7.30‬‬ ‫רגיל‬ ‫אהל רחל‬ ‫תלפיות ‪19‬‬ ‫א‪6.00 .‬‬ ‫ב‪7.15 .‬‬ ‫רגיל‬ ‫אהל שמעון‬ ‫ת‪.‬ד‪1664 .‬‬ ‫א‪5.30 .‬‬ ‫ב‪7.00 .‬‬ ‫רגיל‬ ‫אור ישרים‬ ‫האם ‪14‬‬ ‫חצי שעה‬ ‫לפני זריחה‬ ‫רגיל‬ ‫אחוה ורעות‬ ‫הדר ‪15‬‬ ‫א‪7.00 .‬‬ ‫ב‪8.15 .‬‬ ‫אחוה נ‪ .‬שאמי‬ ‫הרא"ה ‪251‬‬ ‫‪5.30‬‬ ‫רגיל‬ ‫זמני התפילות בבתי הכנסת | ‪89‬‬ ‫אחוות אחים‬ ‫נ‪ .‬בלאדי‬ ‫חד נס ‪25‬‬ ‫‪5.20‬‬ ‫אליהו הנביא‬ ‫בנוסח יהדות‬ ‫מרוקו‬ ‫ראש פינה ‪9‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫רגיל‬ ‫אריאל‬ ‫המחתרת ‪18‬‬ ‫אין‬ ‫רגיל‬ ‫בית אל‪-‬גאולה‬ ‫המלך יוסף ‪21‬‬ ‫אין‬ ‫רגיל‬ ‫בני ציון‬ ‫קריניצי ‪4‬‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫‪22.15‬‬ ‫בצלאל ע"ש‬ ‫בצלאל כץ‬ ‫ביאליק ‪37‬‬ ‫‪7.45‬‬ ‫א‪14.00 .‬‬ ‫ב‪15.00 .‬‬ ‫‪20.00‬‬ ‫גאולי ישראל‬ ‫לעולי בבל‬ ‫עזריאל ‪4‬‬ ‫‪7.00‬‬ ‫רגיל‬ ‫דובב עוז‬ ‫הבילויים ‪15‬‬ ‫א‪5.40 .‬‬ ‫ב‪6.10 .‬‬ ‫ג‪6.50 .‬‬ ‫ד‪7.30 .‬‬ ‫ה‪8.00 .‬‬ ‫רגיל‬ ‫דעת מנחם –‬ ‫חב"ד‬ ‫ביאליק ‪18‬‬ ‫‪9.15‬‬ ‫רגיל‬ ‫הגדול רמת גן‬ ‫הרצל ‪47‬‬ ‫‪6.30‬‬ ‫רגיל‬ ‫הגדול רמת יצחק‬ ‫ירושלים ‪38‬‬ ‫‪5.30‬‬ ‫רגיל‬ ‫הדר קודש‬ ‫נוה יהושע ‪53‬‬ ‫‪5.30‬‬ ‫רגיל‬ ‫היכל שלמה‬ ‫המחתרת ‪6‬‬ ‫‪5.30‬‬ ‫רגיל‬ ‫המרכזי‬ ‫לאשכנזים‬ ‫אצ"ל ‪39‬‬ ‫‪7.00‬‬ ‫‪15.00‬‬ ‫‪20.10‬‬ ‫המרכזי לספרדים‬ ‫הנגיד ‪3‬‬ ‫א‪5.00 .‬‬ ‫ב‪6.00 .‬‬ ‫א‪13.00 .‬‬ ‫ב‪ .‬רגיל‬ ‫רגיל‬ ‫‪ | 90‬חודש האביב‬ ‫זיכרון קדושים ‪-‬‬ ‫השקמה‬ ‫אחד העם ‪57‬‬ ‫אין‬ ‫רגיל‬ ‫זכרון קדושים‬ ‫חביבה רייק ‪9‬‬ ‫אין‬ ‫רגיל‬ ‫חב"ד ‪-‬‬ ‫"היכל מרדכי"‬ ‫עוזיאל ‪5‬‬ ‫‪6.45‬‬ ‫רגיל‬ ‫חזון למועד‬ ‫הגלגל ‪/42‬א‬ ‫א‪19.20 .‬‬ ‫ב‪20.45 .‬‬ ‫‪13.00‬‬ ‫יד הגיבורים‬ ‫נגבה ‪16‬‬ ‫א‪5.00 .‬‬ ‫ב‪6.00 .‬‬ ‫ג‪6.45 .‬‬ ‫רגיל‬ ‫יחזקאל‬ ‫מנחם יצחק ‪3‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫רגיל‬ ‫‪5.55‬‬ ‫רגיל‬ ‫ישורון‬ ‫אלוף דוד ‪187‬‬ ‫‪7.00‬‬ ‫רגיל‬ ‫ישראל הצעיר ק‪.‬‬ ‫קריניצי‬ ‫המשורר י‪ .‬כהן ‪27‬‬ ‫א‪6.00 .‬‬ ‫ב‪6.50 .‬‬ ‫אין‬ ‫‪7.45‬‬ ‫ישרים‬ ‫ד"ר כהן ‪13‬‬ ‫א‪4.50 .‬‬ ‫ב‪5.50 .‬‬ ‫חצי לפני‬ ‫שקיעה‬ ‫רגיל‬ ‫למען שמו‬ ‫באהבה‬ ‫גילדסגיים ‪12‬‬ ‫‪6.50‬‬ ‫אין‬ ‫מנחת חובב –‬ ‫הפועל המזרחי‬ ‫השר משה ‪32‬‬ ‫א‪6.00 .‬‬ ‫ב‪6.30 .‬‬ ‫ג‪7.15 .‬‬ ‫רגיל‬ ‫מקור חיים‬ ‫סוקולוב ‪18‬‬ ‫אין‬ ‫רגיל‬ ‫מרום נוה‬ ‫יוחנן בדר ‪3‬‬ ‫‪6.30‬‬ ‫רגיל‬ ‫משכן הראל‬ ‫החוגה ‪2‬‬ ‫‪6.50‬‬ ‫רגיל‬ ‫משכנות ישראל‬ ‫מנין לצעירים‬ ‫ברודצקי ‪8‬‬ ‫‪6.40‬‬ ‫אין‬ ‫משכנות ישראל‬ ‫ברודצקי ‪9‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫רגיל‬ ‫ימין משה‬ ‫א‪ .‬רגיל‬ ‫ב‪21.00 .‬‬ ‫זמני התפילות בבתי הכנסת | ‪91‬‬ ‫נאוה תהילה‬ ‫הגלגל ‪42‬‬ ‫א‪ .‬הנץ‬ ‫החמה‬ ‫ב‪7.30 .‬‬ ‫רגיל‬ ‫נוה שלום הכהן‬ ‫סיירת דוכיפת ‪11‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫רגיל‬ ‫נווה יהושע‬ ‫ארנון‬ ‫א‪5.15 .‬‬ ‫ב‪6.15 .‬‬ ‫רגיל‬ ‫נוסח אשכנז ‪-‬‬ ‫רמת יצחק‬ ‫ההלכה ‪9‬‬ ‫‪6.30‬‬ ‫רגיל‬ ‫נחלת אפרים ‪-‬‬ ‫מרום נוה‬ ‫חזון איש ‪90‬‬ ‫‪7.00‬‬ ‫רגיל‬ ‫נצח ישראל –‬ ‫עמידר‬ ‫המחתרת ‪9‬‬ ‫‪5.20‬‬ ‫רגיל‬ ‫נצח ישראל‬ ‫)בי"ס עמישב(‬ ‫קפלן ‪6‬‬ ‫סוכת שלום –‬ ‫חב"ד‬ ‫האש"ל ‪1‬‬ ‫אין‬ ‫רגיל‬ ‫סיני‬ ‫לאן ‪27‬‬ ‫א‪5.45 .‬‬ ‫ב‪6.45 .‬‬ ‫חצי שעה‬ ‫לפני‬ ‫שקיעה‬ ‫ע"ש כדורי‬ ‫מועלם‬ ‫השר משה‬ ‫‪5.50‬‬ ‫רגיל‬ ‫ע"ש ספוז'ניקוב‬ ‫יצחק‬ ‫בן גוריון ‪129‬‬ ‫‪5.45‬‬ ‫רגיל‬ ‫עץ חיים‬ ‫ז'בוטינסקי ‪123‬‬ ‫א‪6.00 .‬‬ ‫ב‪7.15 .‬‬ ‫רגיל‬ ‫עץ חיים עמידר‬ ‫המחתרת ‪18‬א‬ ‫‪5.20‬‬ ‫רגיל‬ ‫ציון עולי בבל‬ ‫מלכי צדק ‪9‬‬ ‫‪6.45‬‬ ‫רגיל‬ ‫רגיל‬ ‫‪ | 92‬חודש האביב‬ ‫א‪ .‬רגיל‬ ‫ב‪20.00 .‬‬ ‫רב ברכות‬ ‫הגלגל ‪42‬א‬ ‫חצי שעה‬ ‫לפני הנץ‬ ‫החמה‬ ‫א‪ .‬פלג‬ ‫המנחה‬ ‫ב‪ .‬רגיל‬ ‫רינת ישרים‬ ‫באר אורה ‪15‬‬ ‫‪5.30‬‬ ‫רגיל‬ ‫שארית ישראל‬ ‫אביבים ‪16‬‬ ‫‪6.30‬‬ ‫רגיל‬ ‫שבזי לצעירים‬ ‫המחתרת ‪9‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫רגיל‬ ‫שבטי ישראל ‪-‬‬ ‫טריפולי‬ ‫פומפדיתא ‪3‬‬ ‫‪5.45‬‬ ‫רגיל‬ ‫שבטי ישראל‬ ‫אשכנזים‬ ‫בן גוריון ‪243‬‬ ‫א‪6.10 .‬‬ ‫ב‪7.15 .‬‬ ‫רגיל‬ ‫שבטי ישראל‬ ‫עדנים‬ ‫בן גוריון ‪243‬‬ ‫‪5.30‬‬ ‫רגיל‬ ‫שבטי ישראל‬ ‫תימנים‬ ‫בן גוריון ‪243‬‬ ‫‪5.40‬‬ ‫אין‬ ‫שכון מזרחי ‪-‬‬ ‫נ‪ .‬אשכנז‬ ‫הראב"ע ‪5‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫רגיל‬ ‫שכון מזרחי‬ ‫נ‪ .‬ספרד‬ ‫הראב"ע ‪2‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫רגיל‬ ‫שלום ודרך ארץ‬ ‫ז'בוטינסקי ‪7‬‬ ‫‪6.30‬‬ ‫‪13.30‬‬ ‫שלום שבזי –‬ ‫תל יהודה‬ ‫יד שלום ‪27‬‬ ‫‪5.45‬‬ ‫רגיל‬ ‫שער האריות –‬ ‫יבנה‬ ‫השורה ‪11‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫‪13.30‬‬ ‫אין‬ ‫שערי ניסים‬ ‫באר אורה ‪17‬‬ ‫‪6.45‬‬ ‫‪14.30‬‬ ‫‪20.00‬‬ ‫שערי יצחק‬ ‫ברקאי ‪20‬‬ ‫‪8.45‬‬ ‫רגיל‬ ‫שערי צדק ע"ש‬ ‫הרב סעדיה חוזה‬ ‫ישורון ‪15‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫רגיל‬ ‫‪19.40‬‬ ‫זמני התפילות בבתי הכנסת | ‪93‬‬ ‫שערי ציון‬ ‫בן אליעזר ‪37‬א‬ ‫‪6.00‬‬ ‫אין‬ ‫תהילות ישראל‬ ‫נרדימון ‪3‬‬ ‫‪6.30‬‬ ‫רגיל‬ ‫תל גנים‬ ‫גדעון ‪24‬‬ ‫‪6.15‬‬ ‫רגיל‬ ‫תפארת בחורים –‬ ‫ביאליק‬ ‫ביאליק ‪69‬‬ ‫אין‬ ‫רגיל‬ ‫תפארת בחורים‬ ‫ז'בוטינסקי ‪68‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫אין‬ ‫תפארת ישראל ‪-‬‬ ‫עמידר‬ ‫ההגנה ‪34‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫רגיל‬ ‫תפארת ישראל‬ ‫יעקב‬ ‫נרדימון ‪3‬‬ ‫אין‬ ‫רגיל‬ ‫תפארת משה‬ ‫עזריאל ‪2‬‬ ‫‪6.30‬‬ ‫רגיל‬ ‫תפארת שמעון‬ ‫עזריאל ‪28‬‬ ‫‪5.30‬‬ ‫‪14.15‬‬ ‫אין‬ ‫‪ | 94‬חודש האביב‬ ‫זמני כניסת השבת ברמת גן‬ ‫פרשת‬ ‫השבוע‬ ‫תאריך‬ ‫כניסת‬ ‫השבת‬ ‫והחג‬ ‫יציאת‬ ‫השבת‬ ‫והחג‬ ‫ר"ת‬ ‫תאריך‬ ‫לועזי‬ ‫מצורע‬ ‫ה' ניסן‬ ‫‪18:41‬‬ ‫‪19:39‬‬ ‫‪20:14‬‬ ‫‪5/4/2014‬‬ ‫אחרי מות‪,‬‬ ‫שבת הגדול‬ ‫י"ב ניסן‬ ‫‪18:45‬‬ ‫‪19:45‬‬ ‫‪20:19‬‬ ‫‪12/4/2014‬‬ ‫חג הפסח‬ ‫יום ג'‪ ,‬ט"ו‬ ‫ניסן‬ ‫‪18:49‬‬ ‫‪19:47‬‬ ‫‪20:22‬‬ ‫‪15/4/2014‬‬ ‫שבת חוה"מ‬ ‫פסח‬ ‫י"ט ניסן‬ ‫‪18:50‬‬ ‫‪19:50‬‬ ‫‪20:24‬‬ ‫‪19/4/2014‬‬ ‫ז' של פסח‬ ‫יום ב'‪ ,‬כ"א‬ ‫ניסן‬ ‫‪18:54‬‬ ‫‪19:51‬‬ ‫‪20:27‬‬ ‫‪21/4/2014‬‬ ‫קדושים‬ ‫כ"ו ניסן‬ ‫‪18:55‬‬ ‫‪19:55‬‬ ‫‪20:29‬‬ ‫‪26/4/2014‬‬ ‫אמור‬ ‫ג' אייר‬ ‫‪19:00‬‬ ‫‪20:01‬‬ ‫‪20:34‬‬ ‫‪3/5/2014‬‬ ‫בהר‬ ‫י' אייר‬ ‫‪19:05‬‬ ‫‪20:07‬‬ ‫‪20:39‬‬ ‫‪10/5/2014‬‬ ‫בחוקותי‬ ‫י"ז אייר‬ ‫‪19:10‬‬ ‫‪20:12‬‬ ‫‪20:44‬‬ ‫‪17/5/2014‬‬ ‫במדבר‬ ‫כ"ד אייר‬ ‫‪19:15‬‬ ‫‪20:18‬‬ ‫‪20:48‬‬ ‫‪24/5/2014‬‬ ‫נשא‬ ‫ב' סיוון‬ ‫‪19:19‬‬ ‫‪20:23‬‬ ‫‪20:53‬‬ ‫‪31/5/2014‬‬ ‫חג השבועות‬ ‫יום ד'‪ ,‬ו' סיוון ‪19:23‬‬ ‫‪20:25‬‬ ‫‪20:56‬‬ ‫‪4/6/2014‬‬ ‫בהעלותך‬ ‫ט' סיוון‬ ‫‪19:23‬‬ ‫‪20:27‬‬ ‫‪20:56‬‬ ‫‪7/6/2014‬‬ ‫שלח לך‬ ‫ט"ז סיוון‬ ‫‪19:26‬‬ ‫‪20:30‬‬ ‫‪20:59‬‬ ‫‪14/6/2014‬‬ ‫קרח‬ ‫כ"ג סיוון‬ ‫‪19:28‬‬ ‫‪20:32‬‬ ‫‪21:01‬‬ ‫‪21/6/2014‬‬ ‫זמני כניסת השבת ברמת גן | ‪95‬‬ ‫חוקת‬ ‫ל' סיוון‬ ‫‪19:29‬‬ ‫‪20:33‬‬ ‫‪21:02‬‬ ‫‪28/6/2014‬‬ ‫בלק‬ ‫ז' תמוז‬ ‫‪19:29‬‬ ‫‪20:32‬‬ ‫‪21:02‬‬ ‫‪5/7/2014‬‬ ‫פנחס‬ ‫י"ד תמוז‬ ‫‪19:28‬‬ ‫‪20:30‬‬ ‫‪21:00‬‬ ‫‪12/7/2014‬‬ ‫מטות‬ ‫כ"א תמוז‬ ‫‪19:25‬‬ ‫‪20:27‬‬ ‫‪20:58‬‬ ‫‪19/7/2014‬‬ ‫מסעי‬ ‫כ"ח תמוז‬ ‫‪19:21‬‬ ‫‪20:22‬‬ ‫‪20:54‬‬ ‫‪26/7/2014‬‬ ‫דברים‪ ,‬שבת‬ ‫חזון‬ ‫ו' מנחם אב‬ ‫‪19:16‬‬ ‫‪20:16‬‬ ‫‪20:48‬‬ ‫‪2/8/2014‬‬ ‫ואתחנן‬ ‫י"ג מנחם אב ‪19:10‬‬ ‫‪20:10‬‬ ‫‪20:42‬‬ ‫‪9/8/2014‬‬ ‫עקב‬ ‫כ' מנחם אב‬ ‫‪19:03‬‬ ‫‪20:02‬‬ ‫‪20:35‬‬ ‫‪16/8/2014‬‬ ‫ראה‬ ‫כ"ז מנחם אב ‪18:56‬‬ ‫‪19:53‬‬ ‫‪20:27‬‬ ‫‪23/8/2014‬‬ ‫שופטים‬ ‫ד' אלול‬ ‫‪18:47‬‬ ‫‪19:44‬‬ ‫‪20:19‬‬ ‫‪30/8/2014‬‬ ‫כי תצא‬ ‫י"א אלול‬ ‫‪18:38‬‬ ‫‪19:35‬‬ ‫‪20:10‬‬ ‫‪6/9/2014‬‬ ‫כי תבוא‬ ‫י"ח אלול‬ ‫‪18:29‬‬ ‫‪19:26‬‬ ‫‪20:01‬‬ ‫‪13/9/2014‬‬ ‫נצבים‪-‬וילך‬ ‫כ"ה אלול‬ ‫‪18:20‬‬ ‫‪19:16‬‬ ‫‪19:52‬‬ ‫‪20/9/2014‬‬ ‫‪ | 96‬חודש האביב‬ ‫זמני המולד‬ ‫חודש‬ ‫זמן המולד‬ ‫ימים‬ ‫שבת‬ ‫מברכים‬ ‫ניסן‬ ‫ליל שני ‪ 9‬שעות ו ‪ 981‬חלקים‬ ‫יום ג‪1.4.14 ,‬‬ ‫תזריע‬ ‫אייר‬ ‫יום שלישי ‪ 22‬שעות ו ‪ 694‬חלקים‬ ‫ימים ד‪-‬ה‪ 30.4.14-1.5.14 ,‬קדושים‬ ‫סיוון‬ ‫יום חמישי ‪ 11‬שעות ו ‪ 407‬חלקים‬ ‫יום ו‪30.5.14 ,‬‬ ‫במדבר‬ ‫תמוז‬ ‫ליל שבת ‪ 0‬שעות ו ‪ 120‬חלקים‬ ‫ימים ז‪-‬א‪28-29.6.14 ,‬‬ ‫חוקת‬ ‫אב‬ ‫יום ראשון ‪ 12‬שעות ו ‪ 913‬חלקים‬ ‫יום ב‪28.7.14 ,‬‬ ‫מסעי‬ ‫אלול‬ ‫ליל שלישי שעה אחת ו ‪ 626‬חלקים ימים ג‪ -‬ד‪26-27.8.14 ,‬‬ ‫ראה‬ ‫רשימת מקוואות | ‪97‬‬ ‫רשימת מקוואות‬ ‫מקוה רמת‪-‬השקמה‬ ‫כתובת‪ :‬רח' עזריאל ‪ ,27‬רמת‪-‬גן‪ ,‬טלפון‪6311256 :‬‬ ‫נשים‬ ‫גברים‬ ‫א‪-‬ה‬ ‫שעון קיץ‪ :‬מהשקיעה עד ‪22.00‬‬ ‫שעון חורף‪ :‬מהשקיעה עד ‪21.00‬‬ ‫לילות שבת וערבי חג‬ ‫מהשקיעה למשך שעה וחצי‬ ‫מוצאי שבת‬ ‫משעה לאחר צאת השבת למשך‬ ‫שעה וחצי‬ ‫א‪-‬ה‬ ‫‪6.00-8.00‬‬ ‫יום ו' וערבי חגים‬ ‫החל משעה ‪ 11.00‬ועד שעה וחצי‬ ‫לפני כניסת שבת‬ ‫מקוה רמת יצחק‬ ‫רח' עוזיאל ‪ ,5‬רמת‪-‬גן‪ ,‬טלפון‪6189340 :‬‬ ‫נשים‬ ‫א‪-‬ה‬ ‫שעון קיץ‪ :‬מהשקיעה עד ‪22.30‬‬ ‫שעון חורף‪ :‬מהשקיעה עד ‪21.00‬‬ ‫גברים‬ ‫לילות שבת וערבי חג‬ ‫מהשקיעה למשך שעה‬ ‫מוצאי שבת‬ ‫משעה לאחר צאת השבת למשך‬ ‫שעתיים‬ ‫א‪-‬ה‬ ‫‪5.30-7.30‬‬ ‫יום ו' וערבי חגים‬ ‫החל משעה ‪ 11.00‬ועד שעתיים‬ ‫לפני כניסת שבת‬ ‫‪ | 98‬חודש האביב‬ ‫מקוה רמת‪-‬עמידר‬ ‫רח' מבצע עין ‪ ,7‬רמת‪-‬גן‪ ,‬טל‪6774395 :‬‬ ‫* במקווה לנשים קיימת נגישות לנשים בעלות מוגבלויות‬ ‫נשים‬ ‫א‪-‬ה‬ ‫שעון קיץ‪ :‬מהשקיעה עד ‪22.30‬‬ ‫שעון חורף‪ :‬מהשקיעה עד ‪21.00‬‬ ‫גברים‬ ‫לילות שבת וערבי חג‬ ‫מהשקיעה למשך שעה‬ ‫מוצאי שבת‬ ‫משעה לאחר צאת השבת למשך‬ ‫שעתיים‬ ‫א‪-‬ה‬ ‫‪ 6.00-7.30‬בבקר‬ ‫יום ו' וערבי חגים‬ ‫בחורף החל משעה ‪ 11.00‬ועד‬ ‫שעתיים לפני כניסת שבת‬ ‫בקיץ החל משעה ‪ 11.30‬ועד‬ ‫שעתיים לפני כניסת שבת‬ ‫מקוה קרית קריניצי‬ ‫רח' גילדסגיים ‪ ,12‬רמת‪-‬גן‪ ,‬טלפון‪7363014 :‬‬ ‫נשים‬ ‫גברים‬ ‫א‪-‬ה‬ ‫שעון קיץ‪ :‬מהשקיעה עד ‪22.00‬‬ ‫שעון חורף‪18.30-21.00 :‬‬ ‫לילות שבת וערבי חג‬ ‫ע"פ הזמנה טלפונית מראש‪,‬‬ ‫יש להתקשר למקווה בשעות הערב‬ ‫מוצאי שבת‬ ‫משעה לאחר צאת השבת למשך‬ ‫שעה וחצי‬ ‫א‪-‬ה‬ ‫אין‬ ‫יום ו' וערבי חגים‬ ‫החל משעה ‪ 11.00‬ועד שעתיים‬ ‫לפני כניסת שבת‬ ‫רשימת מקוואות | ‪99‬‬ ‫מקוה רמת אפעל‬ ‫רח' החוגה ‪ ,2‬רמת‪-‬גן‪ ,‬טלפון‪6353919 :‬‬ ‫נשים‬ ‫א‪-‬ה‬ ‫שעון קיץ‪20.00-22.00 :‬‬ ‫שעון חורף‪19.00-21.00 :‬‬ ‫לילות שבת וערבי חג‬ ‫לפי תיאום עם הבלנית‬ ‫‪054-8402835‬‬ ‫מוצאי שבת‬ ‫לפי תיאום עם הבלנית‬ ‫‪054-8402835‬‬ ‫מקוה שכון ותיקים‬ ‫שד' העם הצרפתי ‪ ,34‬רמת‪-‬גן‪ ,‬טלפון‪6737482 :‬‬ ‫נשים‬ ‫א‪-‬ה‬ ‫שעון קיץ‪ :‬מהשקיעה עד ‪22.30‬‬ ‫שעון חורף‪ :‬מהשקיעה עד ‪21.00‬‬ ‫לילות שבת וערבי חג‬ ‫מהשקיעה למשך שעה‬ ‫מוצאי שבת‬ ‫משעה לאחר צאת השבת למשך‬ ‫שעתיים‬ ‫‪ | 100‬חודש האביב‬ ‫כשרות רק עם תעודה‬ ‫חנויות ובתי אוכל המוכרים מזון כשר בעיר‪ ,‬חייבים להציג במקום בולט תעודת‬ ‫כשרות מעודכנת של הרבנות רמת גן‪.‬‬ ‫בתעודה חייבים להופיע‪:‬‬ ‫‪ ‬שם החנות‬ ‫‪ ‬הכתובת‬ ‫‪ ‬סוג העסק‬ ‫אין כל ערך‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לתעודה מצולמת‬ ‫לתעודה מעיר אחרת או מנותן כשרות אחרת‬ ‫לתעודה שלא נמצאת במקום בולט‪ ,‬כגון במגירה‬ ‫לשלט 'כשר' ללא תעודת כשרות הרבנות רמת גן‬ ‫)שלט כזה מהווה אף עבירה על חוק הונאה בכשרות(‬ ‫לתשומת לב‪:‬‬ ‫במכולת שאין לה הכשר‪ ,‬יש לבדוק כל מוצר מזון אם הוא נושא הכשר של רבנות‬ ‫מוסמכת‪.‬‬ ‫לאחרונה החלו גופי כשרות‪ -‬בד"ץ אנונימיים להנפיק תעודות כשרות לחנויות‪ ,‬תוך‬ ‫הכשלת הציבור‪ .‬הציבור נקרא בזה להיזהר מלהיכשל במאכלות אסורות‬ ‫הגעלת כלים | ‪101‬‬ ‫הגעלת כלים‬ ‫הרינו מתכבדים להודיע לציבור כי העמדנו אנשים מוסמכים להגעלת‬ ‫כלים לפסח תשע"ד בימים‪:‬‬ ‫יום חמישי‪ ,‬י' בניסן )‪ ,(10.4.14‬יום ראשון‪ ,‬י"ג בניסן )‪,(13.4.14‬‬ ‫יום שני‪ ,‬י"ד בניסן )‪(14.4.14‬‬ ‫מיקום‬ ‫יום‬ ‫שעה‬ ‫ביהכנ"ס 'דובב עוז'‬ ‫רח' הבילויים ‪15‬‬ ‫ביהכנ"ס הגדול כיכר רמב"ם‬ ‫רח' הרצל ‪47‬‬ ‫ביהכנ"ס הגדול 'רמת יצחק'‬ ‫שד' ירושלים ‪38‬‬ ‫רמת חן ורמת שקמה ע"י המקוה )מצד הגברים(‬ ‫רח' עזריאל ‪22‬‬ ‫"תפארת שלמה"‬ ‫רח' סוקולוב ‪14‬‬ ‫בית הכנסת הגדול "נוה יהושע"‬ ‫רח' החולה ‪5‬‬ ‫בית הכנסת "מנחת חובב"‬ ‫רח' השר משה ‪32‬‬ ‫מתנ"ס רמת עמידר‬ ‫רח' ההגנה ‪41‬‬ ‫בית הכנסת "שערי נסים"‬ ‫רח' באר אורה ‪17‬‬ ‫בית הכנסת "משכן הראל"‬ ‫רמת אפעל‪ ,‬רח' החוגה ‪2‬‬ ‫חמישי‬ ‫ראשון‬ ‫ראשון‬ ‫שני‬ ‫ראשון‬ ‫שני‬ ‫ראשון‬ ‫שני‬ ‫ראשון‬ ‫‪12:00-17:30‬‬ ‫‪9:00-16:00‬‬ ‫‪9:00-17:00‬‬ ‫‪ 7:00-9:00‬בוקר‬ ‫‪9:00-17:00‬‬ ‫‪ 7:00-9:00‬בוקר‬ ‫‪9:00-17:00‬‬ ‫‪ 7:00-9:00‬בוקר‬ ‫‪9:00-17:00‬‬ ‫ראשון‬ ‫‪10:00-17:00‬‬ ‫ראשון‬ ‫‪9:00-17:00‬‬ ‫ראשון‬ ‫‪9:00-17:00‬‬ ‫ראשון‬ ‫‪9:00-17:00‬‬ ‫ראשון‬ ‫‪12:00-18:00‬‬ ‫‪ | 102‬חודש האביב‬ ‫לתשומת לבכם‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכלים צריכים להיות נקיים לפני ההגעלה‪.‬‬ ‫בכלים חדשים צריך להוריד את המדבקות לפני ההגעלה‪.‬‬ ‫את הכלים יש להגעיל ‪ 24‬שעות לאחר השימוש בפעם האחרונה‪.‬‬ ‫כלי מתכת וסכו"ם חדשים צריכים הגעלה לפסח ולכל השנה‪.‬‬ ‫למענה לשאלות הלכתיות‪:‬‬ ‫הרב אריה נדב‬ ‫‪03-6764130‬‬ ‫הרב שמעון בן חיים‬ ‫‪052-3626263‬‬ ‫הרב ישראל פייגנבלט‬ ‫‪054-8436269‬‬ ‫הרב אהרן כץ‬ ‫‪054-4643097‬‬ ‫הרב אור חיים טאוב‬ ‫‪052-4317391‬‬ ‫הרב יחיעם עוזרי‬ ‫‪052-2548792‬‬ ‫הרב בנימין קופרמן‬ ‫‪050-8762313‬‬ ‫הרב יצחק בן יוסף‬ ‫‪052-2337888‬‬ ‫הרב ציון פלח‬ ‫‪054-7463601‬‬ ‫בברכת חג שמח וכשר!‬ ‫מפעילות‬ ‫המועצה‬ ‫הדתית‬ ‫נישואין ומשפחה‬ ‫כשרות‬ ‫טהרת המשפחה ומקוואות‬ ‫תלמוד תורה‬ ‫גבאי בית הכנסת‬ ‫ועוד היד נטויה‪...‬‬ ‫סקירת פעילות‬ ‫המועצה הדתית ר"ג‬ ‫תושבים יקרים‪,‬‬ ‫מהפיכת שירותי הדת אותה הובלתי בחמש השנים האחרונות ממשיכה‬ ‫להתפתח כל הזמן‪.‬‬ ‫בחצי השנה האחרונה המשכנו במועצה הדתית בשיפור מתמיד של כלל‬ ‫השירותים שאנו נותנים לתושבי העיר‪ ,‬בד בבד עם שינוי והתמקצעות‬ ‫תהליכי העבודה הפנימיים שלנו‪ ,‬עם שיפור השירות לתושבים‪ ,‬ועם הרחבה‬ ‫של סל השירותים והסיוע שביכולתנו לתת לרווחתכם‪.‬‬ ‫דווקא בתקופה זו‪ ,‬בה החקיקה הדתית מרימה ראש‪ ,‬וישנם גם ניסיונות‬ ‫לפגוע במעמדן של המועצות הדתיות‪ ,‬עד כדי קריאה לסגור אותן‪ ,‬עומדת‬ ‫המועצה שלנו בחזית העשייה ומוכיחה כי המועצות הדתיות יכולות להיות‬ ‫משמעותיות ורלוונטיות לתושבי העיר‪ ,‬ולתת שירותי דת ברמה גבוהה תוך‬ ‫תהליך התמקצעות בלתי‪-‬פוסק‪.‬‬ ‫בעמודים הקרובים אציג בפניכם חלק קטן מהפעילויות אותן ערכנו בחצי‬ ‫השנה האחרונה‪ .‬תוכלו להיווכח כי המועצה יזמה והפיקה גם אירועים‬ ‫שבעבר לא עסקה בהם‪ ,‬וזאת בזכות תהליכי הייעול שמאפשרים לנו זאת‪.‬‬ ‫כמו כן המשכנו לייעל ולשכלל את התהליכים הקיימים בנושאם הקלאסיים‬ ‫בהם עוסקת המועצה הדתית‪ :‬בניית ותחזוק המקוואות‪ ,‬שיפור מערך רישום‬ ‫הנישואין‪ ,‬עולם הכשרות העירוני ועוד‪...‬‬ ‫דלתנו פתוחה תמיד לשמיעת רעיונות נוספים‪ .‬אנו מצדנו נשמח להמשיך‬ ‫ולשתף עמכם פעולה גם בעתיד‪ ,‬ואנו מצפים ופתוחים ליוזמות מהשטח‪.‬‬ ‫שלכם‪,‬‬ ‫יהודה סירי‬ ‫יו"ר המועצה הדתית‬ ‫‪105‬‬ ‫‪106‬‬ ‫נישואין וחיי משפחה‬ ‫סקירת פעילות‬ ‫המועצה הדתית ברמת‪-‬גן שמה לה שתי מטרות מרכזיות אל מול עיניה‪:‬‬ ‫שכלול כל הפעילות הקיימת כך שתהיה הכי מקצועית‪ ,‬נעימה ויעילה‪ ,‬וכמו‬ ‫כן אנו עוסקים בהרחבת הפעילויות בהן אנו תומכים לרווחת הציבור הרמת‪-‬‬ ‫גני‪ .‬בעמודים הבאים נציג בפניכם טעימה מן הפעילות שלנו בחצי השנה‬ ‫האחרונה במגוון תחומים‪.‬‬ ‫מערך הרישום לנישואין‬ ‫לפני כחודשיים הפכה המועצה הדתית ברמת‪-‬גן להיות המועצה הדתית‬ ‫הראשונה בארץ המאפשרת רישום לנישואין דרך אתר האינטרנט של‬ ‫המועצה (‪.)mdrg.org.il‬‬ ‫חוק פתיחת איזורי הרישום לנישואין מאפשר לכל זוג להירשם לנישואין בכל‬ ‫עיר‪ .‬ממילא הופכת התחרות למשמעותית ביותר‪ ,‬ואנו שמחים להציע לכלל‬ ‫תושבי גוש‪-‬דן ליהנות מהמקצועיות והמהירות של תהליכי הרישום ברמת‪-‬גן‪.‬‬ ‫תהליך הרישום ברמת‪-‬גן הינו קצר ומהיר גם כך‪ ,‬ועתה אפשר לקצרו עוד‬ ‫יותר‪ .‬זוג המעוניין ברישום מהיר ופשוט מוזמן להשאיר את כל פרטיו כבר‬ ‫באתר האינטרנט‪ ,‬וכך כשיגיע למשרדי המועצה הדתית יצטרך לבצע רק‬ ‫השלמת תהליך בת מספר דקות – וזהו!‬ ‫זהו צעד קטן לחתן‪ ,‬אך צעד גדול לרבנות‪...‬‬ ‫כחלק מתהליך השיפור של השירות לאזרח עברו עובדי אגף הנישואין‪ ,‬ביחד‬ ‫עם שאר עובדי המועצה הדתית השתלמות מקצועית בנושא תקשורת בין‪-‬‬ ‫אישית‪ ,‬קבלת קהל ושירות לקוחות‪ .‬ההשתלמות הועברה על‪-‬ידי נדב רט‪,‬‬ ‫יועץ ארגוני המלווה את המועצה במגוון נושאים‪.‬‬ ‫מכירים זוגות שהתארסו זה עתה?‬ ‫המליצו להם להירשם בקלות‬ ‫ובנוחות באתר האינטרנט של‬ ‫המועצה הדתית רמת‪-‬גן!‬ ‫בין איש לאשתו‬ ‫כידוע‪ ,‬עוסקת המועצה לא רק ברישום טכני לנישואין כי אם גם בהסברה‬ ‫והדרכה הלכתית וזוגית‪ .‬כמובן שגם תהליך ההדרכה משתנה ומותאם לאופי‬ ‫הזוגות המגיעים להינשא ולאורח החיים התרבותי שלהם‪.‬‬ ‫במטרה לרומם את מעמד הנישואין הוצאנו לפני מספר חודשים חוברת‬ ‫מאמרים בשם 'בין איש לאשתו'‪ .‬בחוברת שני מאמרים העוסקים בזוגיות‬ ‫ובניית הבית היהודי‪ .‬המאמרים נכתבו על–ידי הרב יהושע שפירא (ראש‬ ‫ישיבת ההסדר בר"ג)‪ ,‬ועל‪-‬ידי הרב אלישיב קנוהל (מחבר הספר 'איש‪-‬אשה‬ ‫העוסק בהלכות אלו)‪ ,‬והיא נערכה על‪-‬ידי הרב אור חיים טאוב‪ ,‬רב קהילת‬ ‫'נהורא' במרכז העיר‪.‬‬ ‫בנוסף ערכנו במועצה‬ ‫סדנת זוגיות אליה הוזמנו‬ ‫זוגות שנרשמו לנישואין‬ ‫בר"ג בחודשים האחרונים‪.‬‬ ‫הסדנה הועברה על‪-‬‬ ‫ידי הרב יונתן נמדר‪,‬‬ ‫המרצה בתחומי הזוגיות‬ ‫מזה מספר שנים‪ ,‬ותכני‬ ‫הסדנה עסקו בפיתוח‬ ‫הקשר והתקשורת הזוגית‬ ‫כמפתח להצלחת חיי‬ ‫הנישואין‪.‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪108‬‬ ‫כשרות‬ ‫תעודות כשרות חכמות‬ ‫גם אגף הכשרות נוטל חלק בהשתכללות הטכנולוגית‪ ,‬והשיק בחודשים‬ ‫האחרונים "תעודות כשרות חכמות" לבתי העסק בעיר‪ .‬תעודות הכשרות‬ ‫החכמות מכילות בתוכן ברקוד המיועד לסריקה באמצעות טלפונים חכמים‬ ‫(סמארטפונים)‪ ,‬ובעלי טלפונים אלו יכולים לסרוק את הקוד ולוודאי כי‬ ‫התעודה אכן בתוקף וההשגחה לא הוסרה מבית העסק לאחרונה‪.‬‬ ‫וגם משגיחים חכמים‪...‬‬ ‫באגף הכשרות מאמינים כי גם ציבור המשגיחים צריך לקבל הדרכות והכשרות‬ ‫לאורך כל הדרך‪ ,‬וזאת בכדי להישאר מעודכנים בהלכות המתחדשות‪ ,‬וגם‬ ‫בנהלי העבודה ובמחויבות שלהם לציבור‪.‬‬ ‫לצורך השמירה על הידע הכללי‬ ‫בנושאי כללות עורכת המועצה‬ ‫שני מפגשים קבועים ‪ -‬לפני‬ ‫פסח ולפני ראש השנה ‪ -‬כדי‬ ‫לעדכן ולרענן את המשגיחים‬ ‫בכללים ובהלכות‪ .‬מלבד מפגשי‬ ‫עדכון אלו ערכה המועצה‬ ‫לראשונה‪ ,‬גם כנס מקצועי נרחב‬ ‫לכלל משגיחי העיר‪ .‬בכנס אותו‬ ‫הוביל הרב מנחם מנשה‪ ,‬מנהל‬ ‫אגף הכשרות‪ ,‬שמעו המשגיחים‬ ‫במשך יום שלם הרצאות מרתקות‬ ‫במגוון תחומים מעולם הכשרות‪:‬‬ ‫הרב יעקב אריאל עסק בהלכות‬ ‫בישול ישראל‪ ,‬הרב יהודה עמיחי‬ ‫סקר את תחום החרקים במזון‬ ‫ובירקות העלים‪ ,‬הרב אהרן כ"ץ‬ ‫עסק בדיני יין מבושל בימינו‪ ,‬והרב‬ ‫שמואל אליהו סיים ובירך את‬ ‫כל המשגיחים שימשיכו לעמוד‬ ‫על משמר הכשרות העירוני‪ .‬אין‬ ‫ספק כי היה זה יום מרומם ומרתק‬ ‫שעזר להתמקצעות המשגיחים‪.‬‬ ‫מקוואות משוכללים‬ ‫הבטחנו וקיימנו!‬ ‫גם המקווה לגברים‬ ‫ברמת יצחק עובר‬ ‫שיפוץ בימים אלו‪,‬‬ ‫להיפתח‬ ‫ואמור‬ ‫הטובלים‬ ‫לנוחות‬ ‫בתוך זמן קצר‪.‬‬ ‫המקווה החדש ברמת השקמה מצטרף למקווה ברמת עמידר ונותן פתרון גם‬ ‫לטובלות בעלות מגבלות פיזיות‪ ,‬ובזה רמת‪-‬גן הופכת לעיר בה שני מקוואות‬ ‫נגישות מתוך כ‪ 30-‬מקוואות בכל רחבי הארץ‪.‬‬ ‫טהרת המשפחה ומקוואות‬ ‫לפני מספר חודשים נפתח המקווה החדש ברמת השקמה‪ .‬המקווה החדש‬ ‫משופץ בסטנדרט גבוה הן ברמה הפיזית והן ברמה ההלכתית‪ .‬מבחינת‬ ‫הלכתית הוא הותאם‬ ‫חב"ד‬ ‫לשיטת‬ ‫בנושאי‬ ‫המחמירה‬ ‫ועתה‬ ‫מקוואות‪,‬‬ ‫הוא יכול לשמש‬ ‫תושבי‬ ‫כלל‬ ‫את‬ ‫המקפידים‬ ‫העיר‬ ‫על חומרא זו‪ .‬את‬ ‫יופיו של המקווה‬ ‫אנו לא יכולים לתאר‬ ‫במילים‪ ,‬אך התמונה‬ ‫המצורפת תסיע לכם‬ ‫לדמיין‪...‬‬ ‫‪109‬‬ ‫‪110‬‬ ‫תלמוד תורה‬ ‫ותלמוד תורה כנגד כולם‬ ‫בחודשים האחרונים המשכנו בייזום וארגון של סדרות הרצאות תורניות‬ ‫לציבור הרחב‪ .‬סדרות אלו נוחלות הצלחה רבה מעבר למצופה‪ ,‬ומושכות‬ ‫מאות אנשים אל בתי הכנסת המארחים את השיעורים‪.‬‬ ‫סדרת הרצאות ראשונה עסקה‬ ‫ברפואה על‪-‬פי משנת הרמב"ם‪.‬‬ ‫סדרה זו כללה הרצאות מרתקות‬ ‫שהועברו על ידי פרופ' חיים גמליאל‪.‬‬ ‫פרופ' גמליאל הינו חוקר סרטן‬ ‫ומומחה לתזונה קלינית ואונקולוגית‬ ‫באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬ראש מכוני‬ ‫רות"ם למחקר בירושלים וחוקר בכיר‬ ‫במכון מש"ה למשנת הרמב"ם‪ .‬לא‬ ‫בכדי כל אחת מהרצאותיו מילאה‬ ‫את אולם האירועים הגדול שבבית‬ ‫הכנסת 'מרום נווה' במאות אנשים‬ ‫שהאזינו קשב רב לדבריו‪.‬‬ ‫לטובת אותם שלא זכו להגיע‬ ‫לשיעורים צירפנו לחוברת זו מאמר‬ ‫המסכם חלק מהדברים המרתקים‪.‬‬ ‫סדרת ההרצאות השנייה עסקה בשיעורי הכנה‬ ‫לפורים אשר הועברו בבית הכנסת ברמת‪-‬חן על ידי‬ ‫הגברת אפרת הולנדר‪ .‬מעל ‪ 100‬משתתפות שמעו‬ ‫סקירה היסטורית על התקופה בה התרחש סיפור‬ ‫מגילת אסתר‪ ,‬על יחס הפרשנים לדמויותיהם‬ ‫של אחשוורוש‪ ,‬אסתר ומרדכי‪ ,‬ועל המשמעויות‬ ‫השונות של המגילה לימינו‪.‬‬ ‫את הפעילות ארגן במסירות‪ ,‬במקצועיות‬ ‫ובהצלחה מרובה מר עדי דואדי‪ ,‬ועל כך נתונה לו‬ ‫התודה והברכה‪.‬‬ ‫גבאי בית הכנסת‬ ‫מנהיגי ציבור‬ ‫המועצה הדתית רואה בגבאי בית הכנסת מנהיגי ציבור של ממש‪ .‬גבאים אלו‪,‬‬ ‫הדואגים לילות כימים לבתי הכנסת ללא לאות וגם ללא תמורה מהווים שליחי‬ ‫ציבור לכל דבר שבקדושה ועוזרים לנו בקשר עם כלל המתפללים בעיר‪.‬‬ ‫בחודש האחרון סייעו לנו הגבאים בעריכת מגבית ה'קמחא דפסחא' השנתית‪.‬‬ ‫במגבית השנתית נאסף סכום כסף גדול‪ ,‬אשר חולק לנזקקי רמת גן‪ .‬חשוב‬ ‫לנו לציין כי כל פעילות גמ"ח הקמחא דפסחא נעשית בהתנדבות‪ ,‬כל הכסף‬ ‫שנתרם עובר הלאה לנזקקים‪ ,‬ובתי הכנסת שתורמים ומשתתפים במגבית‬ ‫אף מקבלים קדימות במתן רשימות נזקקים במידת הצורך‪.‬‬ ‫לחיזוק מעמד הגבאים‬ ‫המסורים‪ ,‬יזמה המועצה‬ ‫הדתית טיול גבאים למצדה‬ ‫בתחילת חודש אדר‪ .‬בסיור‬ ‫זה למדנו על מסירות נפשם‬ ‫של ישראל‪ ,‬חזינו בנופי‬ ‫ארצנו המדהימים וכמובן‬ ‫התגבשנו יחד כחבורה‬ ‫מאוחדת של שליחי ציבור‬ ‫נאמנים‪ .‬בטיול השתתפו‬ ‫עשרות רבות של גבאי בתי‬ ‫הכנסת בעיר‪ ,‬וכולם ציינו‬ ‫פה אחד את שמחתם על‬ ‫עצם המחשבה להוציא‬ ‫לפועל טיול כזה‪ ,‬שמוכיח‬ ‫את הערכתה של המועצה‬ ‫לפועלם במשך כל השנה‪.‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪112‬‬ ‫ועוד היד נטויה‪...‬‬ ‫ועוד היד נטויה‬ ‫‪ ‬פרס המועצה הדתית לספרות התורנית – לפני מספר חודשים הכרזנו‬ ‫על פרס המועצה הדתית לספרות תורנית‪ ,‬וקראנו לתושבי רמת‪-‬‬ ‫גן שכתבו ספרים תורניים בשנים האחרונות להגיש את ספריהם‬ ‫להשתתפות בתחרות‬ ‫זו‪ .‬שמחנו לקבל כמות‬ ‫נכבדה של ספרים‬ ‫אלו‬ ‫בימים‬ ‫אשר‬ ‫נמצאים אצל וועדת‬ ‫בערב‬ ‫השופטים‪.‬‬ ‫חג השבועות נערוך‬ ‫בעזרת ה' טקס ובו‬ ‫נעניק את הפרסים‬ ‫לספרים שייבחרו‪.‬‬ ‫‪ ‬הכנסת ספר תורה לאבלים – בימים אלו נשלמות‬ ‫ההכנות להכנסת ספר תורה אשר ישכון במשרדי‬ ‫המועצה הדתית ברמת‪-‬גן‪ .‬ספר התורה נתרם על‪-‬ידי‬ ‫תושב העיר‪ ,‬ר' משה הלוי לעילוי נשמת בנו‪ ,‬וישמש‬ ‫אבלים תושבי בעיר אשר יוכלו לשאול את ספר התורה‬ ‫לביתם למהלך תקופת השבעה‪.‬‬