המערכת התרבותית - self

‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫מהי תרבות ?‬
‫המערכת התרבותית‬
‫ניהול בינלאומי תרגול ‪3‬‬
‫“התכנות הקולקטיבי של החשיבה אשר מבדיל בין בני‬
‫קבוצת בני אנוש אחת לזולתה … במובן זה כוללת‬
‫התרבות מערכות של ערכים‪ ,‬וערכים הם מאבני היסוד‬
‫של תרבות‪(HOFSTEDE 84) ”.‬‬
‫התרבות משפיעה על התנהגותם של חברי קבוצה בצורה אחידה‬
‫יחסית וניתנת כך לניבוי‪ .‬היא מועברת מדור לדור באמצעות תהליכי‬
‫למידה והתנסות‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫שפה‬
‫שפה היא אחד המרכיבים המרכזיים בכל תרבות‪.‬‬
‫‪ O‬שפה לאומית‬
‫‪ O‬סלנג מקומי‬
‫‪ O‬שפת סימנים )שפה דוממת(‬
‫המשך‪..‬‬
‫אי הכרת הסלנג המקומי עלול להשאיר את המנהל‬
‫הגלובלי זר לחלוטין‪ ,‬גם אם למד את השפה על‬
‫בוריה‪.‬‬
‫חשבו לדוגמא על מנהל אמריקאי דובר עברית צחה ששומע את‬
‫עובדיו מכנים אותו “קול” )‪ (COOL‬או עונים לשאלה על דעתם‬
‫על החברה “חבל על הזמן…”‬
‫‪ O‬שפה בינלאומית בעסקים‬
‫‪2‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫המשך‪..‬‬
‫• בניו יורק למשל יכולה המשמעות של‬
‫מילה מסויימת להשתנות לפי רובעים‪,‬‬
‫רחובות‪ ,‬בתים ואפילו באותו בית‪.‬‬
‫בסין מדברים ביותר מ‪ 50 -‬ניבים שונים‬
‫בגרמניה קיימים לפחות ‪ 7‬ניבים שונים‬
‫בקנדה מדברים ב‪ 2 -‬שפות רשמיות‬
‫בשוויץ מדברים ב‪ 4 -‬שפות‪.‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫המשך‪..‬‬
‫שפת סימנים כוללת רפרטואר של‬
‫תנועות וג’סטות‬
‫בתרבות הישראלית או אמריקאית הזזת הראש‬
‫ימינה ושמאלה מסמנת “לא”‪ ,‬למעלה ולמטה “כן”‪.‬‬
‫ביוון או בולגריה משמעות הסימנים האלו הפוכה‬
‫בדיוק !‬
‫לעשות עיגול “‪ ”0‬מאגודל ואצבע פרושו באנגלית‬
‫“‪ ,”OK‬בברזיל “מעוניין בסקס” בצרפת “אפס” וביפן‬
‫“כסף”‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫המשך‪..‬‬
‫ערכים ועמדות‬
‫אנגלית כשפה בינלאומית בעסקים‬
‫עוזרת לפתור בעיות תקשורת‪,‬‬
‫הקשורות בהבדלי תפיסה‪ ,‬פרשנות‬
‫ופענוח של מסרים‬
‫מערכת הערכים של חברה או קבוצת‬
‫אנשים היא אוסף התפיסות הבסיסיות‬
‫שלהם ביחס לטוב ולרע‪ ,‬לנכון וללא‬
‫נכון‪ ,‬לחשוב ולמה שאינו חשוב‪.‬‬
‫מנהל של חברה רב‪-‬לאומית השולט מעבר לאנגלית גם‬
‫בשפה המקומית‪ ,‬יעריך ויפרש מסרים ודקויות טוב יותר‪,‬‬
‫דבר שיסיע לו להעריך יותר טוב שינויים פוטנציאליים‬
‫בסביבת העבודה בשלוחה הזרה‪.‬‬
‫ההבדלים בין מדינות בכל האמור בערכים ועמדות‪,‬‬
‫משפיע הן על סגנון הניהול‪ ,‬והן על מאפייניו ואיכותו של‬
‫שוק העבודה באזורים שונים בהם פועלת חברה‬
‫בינלאומית‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫ערכים‬
‫צירופים שונים של ערכים משפיעים על‬
‫עמדותיהם‪ ,‬ומכאן גם על התנהגותם‪,‬‬
‫של השותפים לאותה תרבות כלפי‬
‫נושאים‪ ,‬אובייקטים‪ ,‬ארגונים או‬
‫מוצרים שונים המתקשרים לאותם‬
‫ערכים‪.‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫ערכים ועמדות והשפעתם‬
‫על פעילות עסקית‬
‫אהבת או שנאת זרים‪ ,‬ייחוד עליונות‬
‫או נחיתות לתרבות מסוימת‪ ,‬אימוץ‬
‫ערכים “מערביים” לעומת שמירה על‬
‫בדלנות מקומית‪ ,‬משפיעים על חדירה‬
‫לשווקים חדשים ודרכי שיווק ופרסום‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫עמדות כלפי עבודה‬
‫אחד המשתנים התרבותיים החשובים‬
‫המשפיעים על שוק העבודה ועל כמות‬
‫העבודה שהשוק מוכן להשקיע‪.‬‬
‫עבודה כערך עליון מאפיינת הן את תרבותה של ארה”ב‬
‫והן את אלו של מדינות מזרח אסיה רבות‪ .‬בעוד שתרבויות‬
‫המזרח רואות בשהייה ממושכת במקום העבודה ערך‬
‫חשוב‪ ,‬מקנה התרבות האמריקאית זכות לעובד לעזוב‬
‫מוקדם את מקום עבודתו לאחר סיום המטלה‪.‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫השוואה בין ‪ 7‬מדינות ובתוכן‬
‫ישראל הראתה‪:‬‬
‫• המשיבים בישראל דירגו את הערך של עבודה‬
‫מעניינת כחשוב ביותר מכל הערכים שהוצגו‬
‫ואחריו קשרים אישיים‪.‬‬
‫• הגרמנים דירגו בטחון תעסוקתי כבעל חשיבות‬
‫עליונה ביותר ואילו עבודה מעניינת דורגה‬
‫כבעלת חשיבות בינונית‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫השוואה נוספת בין ‪ 7‬מדינות‬
‫ובתוכן ישראל הראתה‪:‬‬
‫• בישראל דירגו את יחסי העבודה במקום‬
‫השני‪.‬‬
‫• אמריקאים לא מייחסים חשיבות רבה ליחסי‬
‫עבודה ‪ -‬מקום שביעי‬
‫אפשר ללמוד מכך כי לישראלים העובדים בשלוחה‬
‫בארה”ב יהיה קשה להשתלב במסגרת עבודה‬
‫אינדיבידואליסטית‬
‫רמת מוטיבציה להישגיות‬
‫תרבויות שונות משפעות כל מטרות שונות‬
‫שאנשים רוצים להשיג בעבודתם‪ :‬אוטונומיה‪,‬‬
‫קידום‪ ,‬שיתוף פעולה‪ ,‬אינדיבידואליות‪ ,‬אתגר‪,‬‬
‫שכר גבוה‪ .‬מחקרים מצביעים על הבדלים‬
‫ברורים ברמת המוטיבציה להישג במדינות‬
‫שונות‬
‫‪Journal of International Business Studies. 90, 21, p.81‬‬
‫‪7‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫תפיסת מושג הזמן‬
‫תרבויות מערביות רבות מקפידות על עמידה בלוח‬
‫זמנים ועל דייקנות רבה‪.‬‬
‫חברות אפריקאיות ולטיניות רבות רואות את מושג‬
‫הזמן כגמיש מאוד‪.‬‬
‫הבדלים אלו משפיעים לא רק על כללי ניהול‪ ,‬על‬
‫מפגשים‪ ,‬משא ומתן‪ ,‬אלא גם על היבטים ניהוליים‬
‫רחבים יותר‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫למשל מנהלים אמריקאים נוטים להקדיש זמן‬
‫קצר יחסית לתהליכי קבלת החלטות‪ ,‬אך זמני‬
‫היישום והביצוע עלולים להיות ארוכים יותר‬
‫מנהלים יפנים מאריכים מאוד את זמן החשיבה‬
‫והתכנון לפני קבלת החלטה‪ ,‬אך מחויבים ביותר‬
‫לביצוע מיידי של החלטות‬
‫ישראלים רגילים לומר “כן” אנו מתחייבים‪ ,‬אך אינם‬
‫עומדים בתאריכי יעד ולוחות זמנים‬
‫ליאורה לבנשטיין‪ .‬הבדלים בין‪-‬תרבותיים בתפיסת הזמן‪96 .‬ת עמ‪30 .‬‬
‫‪8‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫עמדות כלפי סמכות‬
‫בתרבויות מסוימות נשמר מרחק רב בין בעלי‬
‫סמכות לבין נטולי סמכות ומדמויות סמכותיות‬
‫מצפים שיפגינו התנהגות ריכוזית אוטוריטרית‪.‬‬
‫בתרבויות אחרות המרחקים החברתיים קטנים‬
‫יותר ומהדמויות הסמכותיות מצפים סגנון מנהיגות‬
‫משתף ומייעץ‪.‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫בישראל‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬ניו‪-‬זילנד‪ ,‬ובמדינות‬
‫סקנדינביות מרחקי הסמכות קטנים ולכן סגנון‬
‫ההתנהגות המועדף הוא יותר משתף‪.‬‬
‫במלזיה‪ ,‬במכסיקו‪ ,‬בפנמה‪ ,‬המרחק בין בעלי‬
‫הסמכות לכפופים נתפס כגדול‪ ,‬ולכן יועדף‬
‫הסגנון האוטוקרטי ריכוזי‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫אמון‬
‫בחברות מסוימות קיימת תפיסה שניתן להאמין‬
‫לאנשים )לעובדים( ולסמוך עליהם‪ .‬בחברות‬
‫אחרות אפשר למצוא רמות גבוהות של חוסר‬
‫אמון בין אנשים‪.‬‬
‫‪ 61%‬מהנורבגים מאמינים שמרבית בני האדם‬
‫‪61%‬‬
‫הם אמינים‪.‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫מדינות שרמת האמון בהן נמוכה מאוד‪,‬‬
‫מחייבות את החברה הבין‪-‬לאומית‬
‫להשקיע משאבים ניהוליים ופיננסיים‬
‫בניסוח חוזים מפורטים ביותר ובמעקב‬
‫ובקרה צמודים אחרי הביצוע ושל‬
‫גורמים חיצוניים כמו ספקים ובנקים‬
‫‪Daniels & Radebaugh.‬‬
‫‪Radebaugh. 98‬‬
‫‪ 6.7%‬מהברזילאים חושבים בצורה דומה‪.‬‬
‫רק ‪6.7%‬‬
‫‪10‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫תפיסת היחיד מול הקבוצה‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫למשתנה תרבותי זה השפעה רבה על‬
‫ארגונים עסקיים הפועלים במדינות‬
‫שונות‪ .‬שאלות ניהוליות כמו‪:‬‬
‫החברה האמריקאית מאופיינת באינדיבידואליזם‬
‫גבוה‪ ,‬והפרט תופס עת עצמו כיישות עצמאית‬
‫הפועלת למען מטרותיה שלה‬
‫•‬
‫החברה היפניות‪ ,‬המקסיקנית או הסינית רואה‬
‫את הפרט כחלק מהקבוצה‪ ,‬כפוף למטרותיה‪,‬‬
‫ופועל למען השגתן‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫צורת תגמול‪,‬‬
‫יכולת ניידות גיאוגרפית‪,‬‬
‫אופן בניית יחידות עבודה )יחידים או‬
‫צוותים(‬
‫תהליכי קבלת החלטות‬
‫מושפעות כולן מהבדלים במשתנה זה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫מנהגים וגינונים‬
‫במדינות ערב‪ ,‬לחיצת יד לבעל דרגה גבוהה משלך‬
‫נחשבת לחוסר נימוס‪ .‬בסין נגיעה פיסית אינה‬
‫מקובלת בניגוד לאנגליה‪ ,‬גרמניה או צרפת‪.‬‬
‫זר פרחים למזכירה בגרמניה נחשב לרמיזה‬
‫רומנטית לא ראויה‪ ,‬לעומת זאת בארה”ב ג’סטה זו‬
‫מקובלת‪.‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫בגרמניה ובצרפת מנהלים משא ומתן‬
‫רשמי בשפת האם בפנייה בגוף שלישי‬
‫לבן השיח )להבדיל מהפנייה הישירה‬
‫באנגלית(‬
‫‪12‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫אינדיבידואליזם ‪ -‬קולקטיביזם‬
‫ניהול משא ומתן עם ארצות מזרח‬
‫אירופה מאופיין בתנאי פתיחה קשים‬
‫ובפשרות מפתיעות לקראת סיום‬
‫בהסכם‪.‬‬
‫סגנון ניהול משא ומתן בארה”ב‬
‫מלווה בציפיות לפשרות וויתורים‬
‫כבר בשלבים הראשוניים‪.‬‬
‫הממד מתייחס לפתרון שנותנת חברה לבעיית‬
‫עוצמת הקשר בין היחיד לחברה‪.‬‬
‫האינדיבידואליזם משקף חברה שבה יחסי היחיד‬
‫והכלל רופפים‪ ,‬והאוריינטציה היא קידום‬
‫האינטרסים האישיים‪.‬‬
‫קולקטיביזם משקף חברה בה הקשר של היחיד‬
‫עם הקהילה הדוק ביותר‪ ,‬ומאמציו של הפרט‬
‫הם לספק את האינטרס החברתי‪.‬‬
‫ראה טבלה הבאה‬
‫‪13‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫מרחק סמכות‬
‫הממד מתייחס לפתרון שנותנת החברה‬
‫לבעיית חלוקתו הבלתי שוויונית של הכוח‬
‫בין חבריה‪ .‬מיקומה של כל מדינה‬
‫משתקף על סקלה מציון נמוך בחברה‬
‫שוויונית יחסית ועד ציון גבוה בחברות‬
‫מאוד לא‪-‬שוויוניות‪.‬‬
‫‪Large power‬‬
‫‪Smal power distance‬‬
‫‪distance‬‬
‫ראה טבלה‬
‫‪rainerappel.com/OUC/Business_Culture.pdf‬‬
‫‪14‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫ממדים תרבותיים לאפיון תרבויות‬
‫‪low‬‬
‫‪IND‬‬
‫‪AUT‬‬
‫‪SPA‬‬
‫‪IL‬‬
‫‪GER‬‬
‫‪Individualism Index‬‬
‫‪MAL‬‬
‫‪JPN‬‬
‫‪FRA‬‬
‫הימנעות מאי‪-‬ודאות‬
‫הממד משקף את התייחסותה של‬
‫החברה לבעיית האי‪-‬ודאות‪ ,‬ואת המידה‬
‫שבה מעדיפים חבריה מבנים מובנים‬
‫המונחים על פי כללים וחוקים ברורים‪,‬‬
‫על פני מצבים לא מובנים שמכילים‬
‫רמת גמישות ואי‪-‬ודאות גבוהים‪.‬‬
‫‪USA‬‬
‫‪high‬‬
‫‪large‬‬
‫‪Power Distance Index‬‬
‫‪small‬‬
‫‪15‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫המצב הראשון מאופיין במערכות נוקשות‬
‫של כללים ונורמות וחוסר סובלנות כלפי‬
‫סטייה מהמקובל‪ :‬גרמניה‪ ,‬יוון‪ ,‬פורטוגל‪,‬‬
‫אורוגוואי‪ ,‬בלגיה‬
‫חברות שיודעות להתמודד עם ממד האי‪-‬‬
‫ודאות מאופיינות כסובלניות כלפי השונה‬
‫שמקפידות פחות על עקרונות נוקשים‪:‬‬
‫סינגפור‪ ,‬שבדיה‪ ,‬דנמרק‪ ,‬ארה”ב‪ ,‬אירלנד‬
‫‪rainerappel.com/OUC/Business_Culture.pdf‬‬
‫‪16‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫גבריות ‪ -‬נשיות‬
‫הממד משקף את התייחסותה של‬
‫החברה לבעיית חלוקת התפקידים בין‬
‫המינים ולהשפעתה על מערכת‬
‫הערכים שלה‪.‬‬
‫ציון גבוה ב‪”-‬גבריות”‪ ,‬מבטא העדפה לערכים של‬
‫הישגיות והצלחה כלכלית‪ :‬גרמניה‪ ,‬ישראל‪ ,‬ברזיל‬
‫ציון גבוה ב‪”-‬נשיות”‪ ,‬מבטא חברה שמדגישה יחסים בין‪-‬‬
‫אישיים‪ ,‬עזרה ואיכות חיים‪ :‬ארצות סקנדינביה‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫קבוצות לאומיות בעלות‬
‫דמיון תרבותי‬
‫במחקר של ‪RONEN & SHENKAR 1985‬‬
‫מאפיינים החוקרים חמש קבוצות תרבותיות‪,‬‬
‫שהדמיון ביניהן מתייחס בעיקר לתפיסת‬
‫מנהיגות‪ ,‬אפיון תפקידים ומוטיבציה‪.‬‬
‫• המדינות האנגלו‪-‬סקסיות‬
‫• המדינות הנורדיות‬
‫• מדינות דרום‪-‬אמריקה‬
‫• אירופה הלטינית‬
‫• מרכז אירופה‬
‫‪17‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫עוד מודל שמנסה לקבץ ולאפיין‬
‫מדינות על פי ממדים ערכיים שונים‬
‫פיתח ‪TROMPENAAR 1993‬‬
‫• מתוך התרשים שמוצג להלן עולה‪ ,‬כי בממד מחויבות‬
‫ממוקמות מדינות כמו ארה”ב‪ ,‬גרמניה ושבדיה בקצה‬
‫המאופיין בגישה אוניברסלית‪ .‬פעילות עסקית מתנהלת‬
‫מתוך מחויבות לכללים‪ ,‬למערכת חוקית לחוזים ודרך‬
‫אחת נכונה לביצוע‪.‬‬
‫• בקצה המאופיין בגישה פרטיקולרית )ייחודית(‬
‫לפעילות עסקית נמצאות מדינות כמו צ’ילה‪ ,‬ספרד ויפן‪,‬‬
‫אשר שמות דגש על מערכת יחסים ואמון בין‪-‬אישי‬
‫ולמספר דרכים שונות להשגת אותה תוצאה‪.‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫קבוצות לאומיות בעלות דמיון תרבותי‬
‫‪TROMPENAAR 1993 .‬‬
‫התחייבות ‪Obligation‬‬
‫‪Society‬‬
‫‪CHI‬‬
‫‪Personal‬‬
‫‪JAP SPA‬‬
‫‪FRA‬‬
‫‪GER SWE ITA‬‬
‫‪USA‬‬
‫‪18‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫אתנוצנטריות‬
‫המושג אתנוצנטריות הוגדר כבר ב‪1906 -‬‬
‫במשמעותו כממד של צרות‪-‬אופקים תרבותית‬
‫ופרובינציאליות‪.‬‬
‫משנות ה‪ 50 -‬הגדירו אתנוצנטריות כנטייה‬
‫אישית המובילה לקשר חזק למוצא האתני‪,‬‬
‫סובלנות לתרבויות דומות וחוסר סובלנות‬
‫ודחייה כלפי תרבויות שונות‪.‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫‪CHAKRAVARTHY & PERLMUTTER 1985‬‬
‫מציעים הבחנה המבוססת על ‪ 4‬אוריינטציות‬
‫שונות כלפי הארץ המארחת המאפיינות‬
‫חברות בינלאומיות‪:‬‬
‫‪ .1‬אוריינטציה אתנוצנטרית ‪ -‬מתן‬
‫עדיפות עליונה לערכיה וליעדיה של חברת‬
‫האם בכל התוכניות האסטרטגיות וישומן‬
‫בשלוחות החברה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫‪.CHAKRAVARTHY & PERLMUTTER‬‬
‫אוריינטציה פוליצנטרית ‪ -‬מתן עדיפות‬
‫עליונה להתאמה לצרכים ולתרבות המקומית‬
‫בכול מדינה ומדינה‪ ,‬להתערות בתוך כל אחת‬
‫מהתרבויות‪.‬‬
‫המשך‪...‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫‪.CHAKRAVARTHY & PERLMUTTER‬‬
‫‪ .3‬אוריינטציה רגיוצנטרית ‪ -‬מתן עדיפות‬
‫עליונה לרווחיות ולהתאמה סביבתית עד יחד‪,‬‬
‫תוך דגש אזורי ולא מקומי‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪zeieaxz :9 lebxz‬‬
‫‪.CHAKRAVARTHY & PERLMUTTER‬‬
‫‪ .4‬אוריינטציה גאוצנטרית ‪ -‬הסתכלות‬
‫גלובלית מלאה‪ ,‬הבאה לידי ביטוי בייצור מוצר‬
‫ו‪/‬או שירות גלובלי‪ ,‬תוך התאמות מקומיות קלות‬
‫בכול אזור או מדינה‪ .‬חברות רב‪-‬לאומיות‬
‫מאופיינות באוריינטציה כזאת !‬
‫‪21‬‬